פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת הכספים 19/06/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 173 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ל' בסיוון התשפ"ג (19 ביוני 2023), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה מס' 2), התשפ"ג–2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר יצחק קרויזר – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק שרן מרים השכל יונתן מישרקי חנוך דב מלביצקי משה סולומון חמד עמאר אורית פרקש הכהן אליהו רביבו אלון שוסטר מיכל שיר סגמן חברי הכנסת: דן אילוז דבי ביטון סימון מושיאשוילי מוזמנים: ליהי קושנר גינוסר – עו"ד, משרד המשפטים מירי סביון – משנה למנהל רשות המסים, רשות המסים אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים לילי אור – עוזרת ראשית, מחלקה משפטית, רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים אריק דהן – עוזר ייעוץ משפטי חקיקה, רשות המסים הילה פנלון – חקלאית מנתיב העשרה חכ"ל נירה שפק – עוטף עזה חן גלצר – עצמאית תושבת כפר עזה יוסי לוי בונה – עורך דין מפעל סינרג'י שבתאי בירן – נציג לשכת רואי החשבון, לשכת רואי החשבון בישראל יורם דוד – ועד עובדים, חברת סינרג'י כבלים דנה אופיר – מנהלת מרחב דרום, התאחדות התעשיינים בישראל אבירם אלון – מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים אלכס מילר – ההסתדרות החדשה סבין תעסה – עצמאית מהדרום, פורום העצמאים מבית ההסתדרות, ההסתדרות החדשה עומר שכטר – צוות פורום העצמאים מבית ההסתדרות, ההסתדרות החדשה אורן בוטא – מייסד תנועת העצמאיים, תנועת העצמאים יוני דמרי – מנהל אגף המשק החקלאי בתנועת המושבים, תנועת המושבים הגר יהב – מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי רועי כהן – נשיא לה"ב גדי ירקוני – ראש מועצה אזורית אשכול שרית מנשקו – שער הנגב, מועצה אזורית שער הנגב ייעוץ משפטי: שלומית ארליך תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אלון דמלה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה מס' 2), התשפ"ג–2023 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו דנים היום על הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה מס' 2), התשפ"ג–2023. מי מציג את התקנות? איפה התקנות? יש למישהו כתוב, לא בצעצוע (טאבלט)? מי מציג? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו נציג? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אז רק נגיד בכמה מילים. בעקבות הדיון הקודם באמת התקיים שיח עם כל הגורמים הרלוונטיים ונעשו תיקונים. אז אפשר ישר להקריא את התקנות או קודם אמיר יציין את השינויים שעשינו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, להגיד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בוקר טוב. הוועדה ביקשה מאיתנו מספר הבהרות בפעם הקודמת. עלה כאן הנושא של תושבים מאפס עד שבעה קילומטר, שחזרו מההתאוששות שלהם, להוסיף יום נוסף. הכנסנו את זה בתוך התקנות לעניין השכר. אז זה קיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, משישה ימים לשבעה ימים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא, לא. באפס עד שבעה קילומטר הנחיות התגוננות הסתיימו ב-12:00 ביום ראשון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל בגלל שרובם פונו לאזורים רחוקים, לקח להם זמן להגיע ולא יכלו לעבוד ביום שני. אז גם את יום שני התבקשנו כאן להכניס לאפשרות של שכר, כי הם לא הגיעו לעבודה. הוספנו את היום הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה יש בסך הכול? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> שבעה ימים. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> שבעה ימים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שבעה ימים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפס עד שבעה קילומטר זה שבעה ימים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שבעה ימים, כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שבעה עד 40 קילומטר זה חמישה ימים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון. בדיוק. אולמות אירועים, הייתה בעיה של העומר. הגענו להסכמה עם נציגי אולמות האירועים. גם מי שמדווח חד-חודשי לגבי אולמות אירועים, אפשר לראות אותו כדו-חודשי והוא יוכל להגיש תביעה על מאי-יוני מול מאי-יוני. זה מקובל. נציגי אולמות האירועים נמצאים כאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מישהו נמצא פה? זה בסדר? << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שם, שם, שם. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> שמי אבירם אלון, מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים. בסדר גמור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, תודה. הלאה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עשינו מספר ישיבות עם דובי אמיתי והנציגים שלו. הגענו לשכר יומי של 500 שקלים מוסכם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה זה היה ב"עלות השחר"? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 460. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 460? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. בסדר גמור. תודה. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אכן אני מאשרת. הגר, נשיאות המגזר העסקי. הסכום הזה מוסכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היא אומרת שזה מוסכם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה מוסכם מהמנכ"לית של נשיאות המגזר העסקי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יודע. אני רק לא ראיתי שהיא מדברת. רק תבקשי. את רוצה להגיד משהו? << דובר_המשך >> הגר יהב: << דובר_המשך >> הגר, נשיאות המגזר העסקי. בהמשך למה שאמיר עדכן, עברנו על הסכומים שוב בשבוע שעבר. אנחנו מסכימים על הסכום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שם ותפקיד, למען ההיסטוריה, שיהיה כתוב שתמכתם. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> שמי הגר יהב, נשיאות המגזר העסקי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. הלאה. יפה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עלה נושא נוסף. עצמאים, שנאלצו לשמור על הילדים שלהם ובעצם לא זכאים למסלול מחזורים, להכניס אותם גם, שיוכלו לתבוע שכר. אז גם אותם הכנסנו. הם יוכלו לקבל שכר עבודה יומי, אם הם עמדו בתנאים, אותו דבר כמו שכיר, 500 שקלים. בדיוק אותו דבר. בסדר? אז גם אותם הכנסנו, ביקשתם את זה בפעם הקודמת. הייתה כאן שאלה מינון, אני חושב, לגבי משפחתונים שנמצאים בביטוח לאומי, אין להם תיק במס הכנסה. פנינו למשרד העבודה. אנחנו מקבלים מהם את הרשימה. המשפחתונים האלה יוכלו להגיש שכר על הימים שהם לא עבדו. אבל אני חייב להגיד כאן שיש איזשהו תנאי. בגדול, המשפחתונים האלה מתוקצבים חלק על ידי משרד העבודה וחלק מהאזרח, לפי המצב הסוציו-אקונומי שלו. לנו מאוד חשוב שאם הוא תובע על השכר, הוא גם יחזיר כסף להורים בסופו של דבר; כי אם הוא לא מחזיר כסף להורים, לא נגרם לו נזק, כי משרד העבודה, את החלק שלו, ממה שהבנו, לא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת אומרת, אתם מתנאים את זה בזה שהוא יחזיר. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> רק בגני הילדים. זה מאוד חשוב לנו שגני ילדים, אם הגן היה סגור, גם גן פרטי בגן ילדים, אם הוא היה סגור ותובעים שכר על העובדים, צריך להחזיר כסף להורים בסופו של דבר; כי אחרת, אם ההורים שלמו לך מראש ולא ניזוקת, כי הכסף משולם מראש, אז אנחנו מבקשים. את זה אנחנו בודקים כל הזמן. אנחנו מנסים לשמור על כל הקבוצה, וגם על ההורים. אז זה מאוד חשוב לנו. אז גם הם ייכנסו פנימה, למרות שאין להם תיק במס הכנסה והם יוכלו להגיש את התביעה. קיבלנו את הרשימה ממשרד העבודה. היה עוד נושא אחד שעלה ולצערי אני לא מוצא לו פתרון, והוא עובד משק בית. אנחנו לא יודעים איך לתת פתרון לדבר הזה. זה גם לא תשלום מראש. זה לא דומה לגני ילדים ומשפחתונים. זה הדבר היחיד שאנחנו לא יודעים לתת לו פתרון אצלנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היה לזה פתרון בסבבים הקודמים? אבל אני זוכר שדיברנו על זה, נכון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא היה אף פעם פתרון. מעולם לא היה פתרון לזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל הנושא עלה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עלה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> הוא עלה. הוא עלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> והסברנו שאנחנו לא יודעים לתת פתרון לדבר הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אי-אפשר לעשות משהו גלובלי? אם מישהו עובד או מישהי עובדת במשק בית, היא מקבלת אישור מאלה שמעסקים אותה, לתת לה משהו גלובלי. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אנחנו לא יודעים. יכול להיות שהיא לא ניקתה היום, אולי כן באה ביום ראשון והחליפה את היום זה. קשה לנו לדעת את הדברים האלה. זה לא כמו משפחתון שהוא מתוקצב ומשולם לו חודש בחודשו מראש, ואז אנחנו יודעים שיש תשלום מראש. זה לא אותו דבר. אין לנו דרך לעשות את הדברים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זאת קבוצה מאוד חלשה. זאת קבוצה שצריך למצוא לה פתרון. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אני מסכים שזו קבוצה חלשה. דווקא אני חושב שבאירועים יותר קצרים, זו קבוצה שיודעת לתקן את הנזק שלה, כי היא יודעת, שבוע אחרי זה, לתת את השירות שהיה חסר לה ולהשלים את הדברים בדרך כלל. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה להציע משהו שאמרנו פעם שעברה. גפני? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שם לפרוטוקול. שם, מי מציע? << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> חברת הכנסת לשעבר נירה שפק. אני רוצה להציע את מה שהצענו פעם שעברה. בסוף מדובר באמת באוכלוסייה באמת הכי מוחלשת; וזה לא נכון שמספיקים לעשות הכול. אני מזכירה שקיים תהליך שהצעתי אותו גם פעם שעברה. כמו בצבא, יש אנשים שלא עובדים, ההגדרה שלהם היא לא "עובד". לא עובד, לא זה, אין להם הגדרה של הביטוח הלאומי. לכן נותנים להם את המינימום. המינימום שנקבע היה 216 שקל, עלה ל-270 שקל. אם זה קיים לגבי אנשים שמשרתים, אפשר לקחת את אותו מנגנון ולעשות אותו. זה לא כסף גדול, וזה עוזר בדיוק לאנשים שהכי צריכים את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> טוב שזה יהיה גם בכפוף אולי לחתימות, גם של המעסיק וגם של העובד. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> לגמרי, להצהרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. רועי, כן. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אדוני, קודם כול, אני שמח שהייתה הידברות. אבל שוב פעם אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, את מי שכחו עוד פעם – את ציבור העצמאים בין השבעה קילומטר ל-40 קילומטר כאילו לא קיימים. אני אומר לך, אני שואל את עצמי כל פעם מחדש איזה אומץ יש לפקידות האוצר לא לתת פיצוי על ירידה בהינף יד. אני אומר לך את זה, אם חצי שעה של עובד מדינה הייתה נפגעת, היו קופצים מהגגות והיה בצורה כזאת או אחרת. אז למה כשזה נוגע לאותו מדביר, לאותה קוסמטיקאית, לאותו סאונדמן, לאותו מעצב גרפי, אפשר בהינף יד להגיד: מה, ירד לו יום אחד, ירד לו יומיים, לא נורא, שיסתדר, שהוא יספוג את זה. למה? נשאלת השאלה, אדוני. אני רוצה להבין מאיפה זה מגיע. מאיפה האומץ הזה? מאיפה? אני רוצה להבין. אני כבר שמונה שנים פה. אני רוצה להבין מאיפה האומץ הזה להגיד לאנשים שקמים בבוקר, לובשים שכפ"ץ, יוצאים להביא את הפרנסה שלהם, לא יכולים להביא בגלל אירוע ביטחוני כזה או אחר, ואומרים להם: תשמעו, תספגו את זה. אבל אני אומר לך שעשו שביתה ספרדית, איטלקית, על חלון. חלון שלא יכלו לפתוח, ועובדי מדינה עשו שביתה יומיים. על חלון שלא יכלו לפתוח. אז בן אדם שלא מקבל כסף, ככה ההתייחסות אליו? אני רוצה להבין מאיפה האומץ הזה לבוא ולהגיד לעצמאי שהוא לא יכול לקבל את השכר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה, תודה, רועי. הבנו. בבקשה, תשובה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בהחלט אני מסכימה. יש להקשיב לזה, כי זה באמת לא מסתיים בשבעה קילומטר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני יכול להתייחס גם לפני ההקראה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. בבקשה, ולדימיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. קודם כול, אני לא הייתי בדיון הראשון, ולכן אם אני חוזר על משהו שדובר עליו, אני מתנצל מראש. אבל זה חשוב לי. לגבי הרציונל, מה שרועי דיבר עליו עכשיו, למה בעצם מחריגים מסחר ושירותים בשבעה עד 40 קילומטר. את הרציונל לא הבנתי. אפשר לדבר על זה שיש אומץ, אין אומץ. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הם יותר אמיצים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל את הרציונלי לא הבנתי. יש פה הרבה מאוד אנשים, שלרובם, אגב, ייתכן ואין עובדים, ואין להם פתרונות, למעט את מה שהצעת עכשיו לגבי השמירה על הילדים. ב"עלות השחר" אנחנו דיברנו על פיצוי נוסף בגין חומרי גלם לאולמות אירועים ולמסעדות. אני חושב שגם נתנו אותו. הפעם אני לא רואה אותו, וחבל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי נתנו מחזורים. נתנו יותר טוב מזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל גם אז היו מחזורים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא היה. היה רק שכר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רק שכר? וזה היה פיצוי נוסף, השכר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. עכשיו, שני נושאים, שלא קשורים באופן ישיר לתקנות, לגבי מרכזי חוסן. אני יודע שדיברנו על 2 מיליון שקל. אני אשמח לדעת איפה זה עומד. ולגבי תוכנית הפינוי, אנשים שפינו את עצמם, הם גם צריכים לקבל פיצוי, נכון? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן. דיברתי עם היושב-ראש, ותיאמנו ששני היועצים שלנו יתחילו, שמדובר לא רק על לא מפונים, משפחות בכלל שאין להן זכות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז צריך לפתור את זה. אני באמת רוצה לפרגן מכל הלב לחברת הכנסת לשעבר נירה שפק, שכמו שהיא עשתה עבודה אדירה בכנסת, כך היא גם עושה עבודה אדירה מחוץ לכנסת, כדי לקדם את האינטרסים של תושבי העוטף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה. כן. << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> דבי. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> טמיר, אני רשומה? << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> דבי רשומה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תן לו, ואחר כך אני. תכבד את שוסטר. שוסטר, בבקשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> דבי כיבדה אותנו ביום הולדת של הקיבוץ. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> נכון, היה מקסים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה. היה שמח. קודם כול, אני רוצה לברך על ההסכמות שעליהן הגעתם. ואני כן מעריך את המכונות שלכם, מס רכוש, ללכת לקראת. יחד עם זה, אני רוצה להעיר שתי הערות. אחת, עצמאים ואולי נושאים נוספים שלא ידענו, כמו שנאמר, עד עכשיו למצוא להם פתרון, צריך למצוא להם פתרון. אני חושב שמדינת ישראל מחויבת לעמוד מאחורי אזרחיה שנפגעים כתוצאה מפגעי הביטחון. הדבר הזה לא נתון בסימן שאלה. הוא חייב להיות. ואני מקווה שלפחות ממה שהושג היום לא נדרדר, אלא זה יהיה נקודת המוצא לאירוע הבא שכנראה יגיע. ההערה השנייה היא שכפי שהקמנו מרכזי חוסן לבני אדם, לקהילות, בממד האזרחי, אני חושב שאחת המשימות שלנו, הברורות, המיידיות, הם מרכזי חוסן לעסקים. מרכזי חוסן לעצמאים, לחברות עסקיות, לחברות של הרשויות, לתאגידים רשותיים, שנמצאים ופועלים במרחבים, כמובן בדגש על המרחבים הבעייתיים ביותר. אין שום ספק, יש כאן דוגמאות רבות. את שרית מנתיב העשרה אני מכיר ואחרים, שאני מקווה שתינתן להם רשות דיבור, אנחנו מוכרחים לייצב, באחריות מדינה – ומשרד הכלכלה צריך להיות המוביל, משרד הנגב והגליל יכול לסייע אולי – מרכז שבו אנחנו מביעים לא רק ההערכה, אלא נותנים כלים להתמודד עם המציאות של צפירות עולות ויורדות. אנחנו אוהבים להגדיר את המציאות כ-99% גן עדן ו-1% גיהינום. מבחינת העסקים, זה יכול להיות הסדק ששובר אותם. אנחנו מוכרחים לייצר מציאות, כמו במחלה כרונית, שאפשר לחיות איתה, צריך לחיות איתה. אבל צריך את הסיוע המשמעותי ביותר של המדינה. אני מוכן לקחת חלק, אני מניח שגם חבריי. אני מצפה להרמת הכפפה מטעם הממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. דבי ביטון, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה לפתוח בברכות על אירוסיי הנכדה. מזל טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראשית, אני מברכת באמת על ההתקדמות החשובה. סוגיה אחת שלא נפתרה, אדוני, ואנחנו דנו בה פה בוועדת הכספים, היא מפעל סינרג'י כבלים. אני מזכירה לאדוני שהיו צריכים שם הארכה, משהו מאוד מאוד טכני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אגיד לך, שנייה. אני אגיד לך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן. זה גם מפעל בתוך העוטף, תושבי שדרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אגיד לך. את מדברת על העדפת תוצרת הארץ. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לעשות? לא הולך לי. למה לא הולך לי? בגלל שאני סידרתי שזה יגיע לאישור, העדפת תוצרת הארץ. התברר שזו לא ועדת הכספים. אני עובד ועובד ועובד, בסוף זה הולך לשמחה רוטמן, לוועדת החוקה. צריך לסדר את זה וצריך להעביר את זה לוועדה. אבל סידרתי את זה. היה לי ביד. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מה? הם ייפלו בין הכיסאות בגלל הפרוצדורה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. הייתה החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על החלטת הממשלה אני מדבר. העדפת תוצרת הארץ. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה עבר לרוטמן? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד לא עבר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אז צריך להתקדם עם זה, אדוני, כי הם לא יכולים להשתתף במכרזים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> דבי, גומרים את הרפורמה וזה עובר. אל תדאגי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא, לא. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> איך? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מציע שנחטוף לו את המגפון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> נעשה גם וגם. יהיה בסדר. תהיה רגוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אומר לך באופן ענייני, התוכנית, מה שהממשלה החלטה, קיימת. היא נמצאת אצלי. אני צריך להחזיר להם את זה בגלל שהם צריכים להעביר את זה לוועדת החוקה. אני אדבר עם שמחה רוטמן שיאשר את זה מייד. בגלל שאני עבדתי על זה. מאז שדיברנו, עוד לפני זה. מייד לאשר את זה. ואם אין לו זמן, אז אני מוכן שיעביר לפה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז, אדוני, צריך לתת לזה באמת עדיפות, משום שזה כובל אותם גם במכרזים וכו'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. אבל זה נמצא. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ודבר נוסף, בהמשך לדבריו של חבר הכנסת ולדימיר, אני מזכירה לאדוני שמאוד מאוד חשוב להתייחס למשקי הבית שנאלצים להוציא בימים אלה בלא עוול בכיסם, במקרה הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה. מיכל שיר. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית, אני רוצה לברך את כל הדיון הזה. << אורח >> יוסי לוי בונה: << אורח >> עובד של סינרג'י רוצה להגיד משהו בהקשר הזה. הוא בא הנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי זה? << אורח >> יורם דוד: << אורח >> אני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז עוד מעט אני אתן לך. << דובר_המשך >> יורם דוד: << דובר_המשך >> בסדר. תודה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> על הדיון החשוב הזה, אני שוב רוצה להודות גם לחברת הכנסת לשעבר נירה שפק על העבודה היוצאת דופן באמת. היא לא מניחה לנושא, והאכפתיות כלפי תושבי האזור. אז תודה לך. אני רוצה להמשיך את מה שרועי אמר, כמי שהייתה עצמאית לא מעט שנים ומבינה מניין נובע הכאב הזה באמת על בשרי. האם ניתן לייצר סוג של מנגנון שבא ואומר: אוקיי, שבעה עד 40 קילומטרים בתי הספר הפסיקו לעבוד יומיים מתוך החודש הזה; וניקח את ההכנסה הממוצעת של אותו עוסק שידווח; זאת אומרת, הוא צריך לבוא ולעשות משהו פיזי; מדווח שבאותו חודש, סתם אני אומרת, הכניס 40,000 שקלים. בואו נגזור מזה את היומיים שבהם הוא לא עבד. וזה בעצם מה שאנחנו נותנים לו בחזרה, זה מה שהמדינה בעצם מחזירה לו. זה לא הדבר הכי טוב בעולם, כן? כי יכול להיות שעצמאי ירוויח יותר על העבודה שלו דווקא בחודש הבא. אז בעצם הוא על פניו ייפגע מזה. אבל כרגע הוא לא מקבל שום דבר. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> כלום. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת, בואו נתחיל מאיזושהי נוסחה מסוימת. הרי אפשר לעשות מבחן אצבע. הוא גר ברמת גן. ברמת גן יומיים לא עבדו. איך אנחנו יודעים? כי בתי הספר לא פעלו. הינה מבחן האצבע שלנו. עכשיו, בבקשה, תדווח. הינה הדיווח השנתי שלך. הינה הדיווח החודשי שלך. מתוך זה גוזרים את מספר הימים שבהם הוא לא עבד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> - - - << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> מה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רגע, צריך לענות לכולם. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> כן, כן. אני אומרת, סוג של מנגנון מסוים. הרי יש דרך, יש נוסחה שאפשר לעבוד עליה, במקום להגיד: אין לנו איך לאכול אתכם, אז לא תהיו זכאים לשום דבר. זה גם כן לא הגיוני, בטח שלא במדינת ישראל, שלצערנו לפחות אחת לשנה אנחנו נתקלים באירועים מהסוג הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אני לא הייתי בתחילת הדיון, אז בטח רשות המיסים כבר דיברו ונענו לכל הבקשות של פעם שעברה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש בעיה עם העצמאים. אבל אני לא רואה שאנחנו נצליח לטפל בעניין באופן פרטני. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז למה ולדימיר העלה את הנושא של משק בית? שם לא נפתרה הבעיה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. משק בית גם בעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומשפחתונים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> פתרנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פתרתם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי: << דובר_המשך >> אני אשמח לשמוע בהמשך איך נפתרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם העלו את זה. אני אבקש מהם. << דובר_המשך >> ינון אזולאי: << דובר_המשך >> אני מבין שגם התאריך העברי נפתר באולמות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יכול בפעם הבאה לאחר יותר, אם אתם פותרים יותר דברים. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> ינון, אזור התעשייה של חוף אשקלון לא נפתר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? מה זה הסיפור הזה? היא אמרה לי מקודם. למה לא נפתר חוף אשקלון? אז רגע, תרשמו את זה. אני רוצה לדעת. זה נראה לי קצת קפקאי העניין הזה, בגלל שבפעם הקודמת בדקנו. חוף אשקלון נמצא, אמרתם שנמצא. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בפעם הקודמת בדקנו, וחוף אשקלון בהסכמה לא נכנס, כי הוא 7.8 קילומטר מהגבול. הוא לא כמו אזור תעשייה הדרומי של אשקלון שחלקו נמצא בשבעה קילומטר. זאת הייתה הבדיקה שנעשתה בפעם הקודמת לבקשת הוועדה, ולא הכנסנו אותה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נדבר על העניין הזה. בסדר. כן, ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי. אז אם הדברים שהעלינו בפעם שעברה נפתרו, חשוב מאוד גם את משק הבית, שגם העליתי אותו בפעם שעברה, וגם, אגב, במבצע הקודם גם, כל פעם זה חוזר על עצמו, צריך פעם אחת לפתור להם את הבעיה, כמו שפותרים, אגב, למשפחתונים, שזה דבר טוב, שפותרים את זה. זה על אותו עיקרון, כי גם עובדת משק בית מקבלת איזשהו שכר. וההפך, אצלה עוד יש מעסיק, מה שאין אצל משפחתונים, ששם אין מעסיק. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> יש משרד ממשלתי שמתקצב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם ככה, לא פתרתם. אם אתם עונים את התשובה הזאת, לא פתרתם את הבעיות של המשפחתונים. פתרתם את הבעיות של מעונות היום, ולא של משפחתונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש הבדל בין מעונות יום למשפחתונים. בקורונה, למשל, פתרנו בעיה של מעונות יום. ואז הייתה בעיה של משפחתונים, אלה שנמצאים עם חמישה או שבעה ילדים בבית. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אתן לך את ההסבר שביקשת. יש שני סוגים של משפחתונים. יש משפחתונים שיש להם תיק במס הכנסה, ואז אין להם בעיה; ויש משפחתונים שאין להם תיק במס הכנסה. הם מקבלים חלק מהתקצוב ממשרד העבודה וחלק מההורים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא. לכולם יש תיק. למשפחתונים, לכולם יש תיק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא לכולם יש תיק מס הכנסה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא. זו אחת הבעיות, שהן לא נקראות לא עצמאיות ולא שכירות. ובקורונה מצאנו להן פתרון ואמרנו: על אותו עיקרון תמצאו להן פתרון גם הפעם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אותו פתרון מצאנו להם. אותו פתרון. לקחנו ממשרד העבודה את אותה רשימה, והם יהיו זכאים להגיש תביעה על שכר בתנאי שהם יחזירו כסף להורים. כי זה מאוד חשוב שיחזירו כסף, אחרת לא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה. אתה יכול לעשות את זה גם הפעם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אין להם תיק במס הכנסה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עשינו את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הפעם הזאת? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אוקיי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> היינו עם משרד העבודה בקשר, ועשינו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא אמר את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במשך כל השנה הם נמצאים בבעיות. טוב. אוקיי, אדוני. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, סינרג'י. מה השם? << אורח >> יורם דוד: << אורח >> שלום. אני דוד יורם, ועד עובדים. כבוד היושב-ראש, כמו שכולם יודעים, אתה עזרת לנו המון, המון, המון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << אורח >> יורם דוד: << אורח >> גם לפני חמש שנים. והייתה ישיבת ממשלה, כמו שאמרו, הכול טוב ויפה. ואתה אומר שזה יתעכב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא אמרתי שזה יתעכב. אמרתי שהם הביאו לי את זה עכשיו. אני דיברתי עם שר האוצר. שר האוצר אומר: זה לא אני; זה ראש הממשלה. הלכתי לראש הממשלה. קיבלתי את הנייר הזה, והתברר שזה צריך לעבור לוועדת החוקה. זה ההסדרים בכנסת. << דובר_המשך >> יורם דוד: << דובר_המשך >> אוקיי. עכשיו, המכרזים יצאו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יורם דוד: << דובר_המשך >> אנחנו לא יכולים להיכנס למכרז. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יורם דוד: << דובר_המשך >> ואוי ואבוי, אם זה יהיה, המצב של החברה שלנו יכול להיגמר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אני מקווה שזה יהיה מהר עכשיו. זה נמצא. << דובר_המשך >> יורם דוד: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, יש חשש שהולכים להוציא את העובדים לחופש, ויש לחץ אדיר בחברה. אנחנו באנו לפה בשביל שייסגר העניין הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> יורם דוד: << דובר_המשך >> עשו ועדה. מה, פקיד ימנע מאיתנו לחיות שם, בשדרות? אני לא מבין. פקיד. עשו ועדה. כולם אישרו את כל זה. כולם אישרו את זה. ואולי צריך לדחות את המכרזים עד שאתם תחליטו, עד שנקבל את האישור הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> יורם דוד: << דובר_המשך >> אי-אפשר ללכת למכרזים בלי האישור הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. תודה. תודה רבה. << דובר_המשך >> יורם דוד: << דובר_המשך >> תודה לך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גדי ירקוני. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> כן, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תכף אתה. מי אדוני? << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> שבתאי בירן מלשכת רואי החשבון, נציג הלשכה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. כן, גדי, בבקשה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אני ראש המועצה האזורית אשכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בטח. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> עדיין. גם עוד חמש שנים, אני מקווה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד, דבר ראשון, כבוד היושב-ראש, שנראה לי שעוד מעט אני לא אצטרך להגיע, בגלל שאני חייב להגיד מילים טובות למס רכוש, הרבה מילים טובות. אנחנו מתסדרים איתם בסדר בנושא החקלאות. אני תכף אגיד איפה יש בעיות קצת, שהיו יכולים לפתור. אבל אלה לא בעיות שלהם. צריכים לראות איך פותרים. אבל בנושא החקלאי הצלחנו להגיע למתווה מאוד טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> שהמתווה הזה עובד כבר בפעם השלישית. ובאמת, המדינה נותנת תשובה נכונה ואמיתית לחקלאים. כבוד היושב-ראש, לכולם יש רצון טוב. אני רק מבקש ממך שתבקש שזה ייגמר תוך חודש ולא יותר. גם משרד החקלאות בנושא. כולם ביחד עובדים יחד עם החקלאים ברוח טובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> אבל בסוף צריך לעשות את הקווץ' האחרון ולגמור עם זה, בגלל שמאז המלחמה כבר עבר הרבה זמן. אז אני מבקש שתוך חודש, אם אפשר, לגמור את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אני מתחיל בקווץ', נו. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> אוקיי. דבר שני - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, שנייה. חכה דקה. << דובר >> צביקה כהן: << דובר >> שמי צביקה כהן, משרד החקלאות. אנחנו באמת, כמו שגדי אמר, סגורים במסלול הירוק עד הסוף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> צביקה כהן: << דובר >> יש לנו מסלול שאנחנו בונים, מסלול מיוחד, קוראים לו אדום-ירוק בתוך האדום לאפס עד שבעה קילומטר. זה מסלול נורמטיבי. אנחנו באמצע הדרך. תוך שבועיים אני מקווה שנסגור אותו. יש לנו ישיבה בעוד שבועיים, מכל מיני בעיות של לו"ז. אנחנו נסגור אותו עוד שבועיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם יהיו בעיות, תגיד לי? << דובר_המשך >> צביקה כהן: << דובר_המשך >> כן, כן. אני מקווה שלא יהיו בעיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. גדי, כן. הלאה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> בדיוק, רק בנושא הזה רציתי להגיד, זה גם קשור לסעיף השני. כבוד היושב-ראש, פיקוד העורף נותן הוראה חד-משמעית לכל מועצות העוטף, לא משנה אם זה שבעה קילומטר, שני קילומטר, או 12 קילומטר – לכל יישובי העוטף הוא נותן אותה הוראת מיגון. וההוראה הייתה: חמישה ימים להיות סמוכים למרחב מוגן. זה אומר שבכל היישובים, בלי יוצא מן הכלל, של המועצות האלה לא יכלו לפעול ולעבוד בשום מקום, לא רק בשבעה קילומטר – גם בתשעה, גם בעשרה וגם ב-12 קילומטר. הדבר הזה, מצד אחד, פיקוד העורף נותן לנו הוראות ואנחנו מקשיבים לו, ואחרי זה מס רכוש, בצדק, אומר: אנחנו רוצים שפיקוד העורף יגיד שהוא עשה את זה. ואז חודש אני צריך להתבחבש בין הדברים האלה. היום הצלחתי להביא את הנייר – נכון, אמיר? – אני מקווה שהוא נותן את התשובה לנושא הזה. זה גם לחקלאות וגם לעסקים. כבוד היושב-ראש, צריכים להגיד פה, למלחמות הבאות, שלצערי, אנחנו יודעים שיהיו עוד סבבים, לסדר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל, לפי מה שאתה אומר, אתה לא תבוא לוועדת הכספים? אתם יכולים לעכב את זה. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> אז זהו. אני אחסוך דלק למדינה, בגלל שאני לא אסע עד לפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> רגע, דבר אחרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> אז באמת חייבים לפתור את הנושא הזה. אני חושב שאת הנושא הזה חייבים לסדר גם לפעמים הבאות, שלא נצטרך כל פעם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> חוץ מזה, באמת מילים טובות. אנחנו מצליחים להגיע לעבוד ולסגור את זה כל שנה יותר מהר ויותר מהר. בסוף זה יהיה טייס אוטומטי, כמו שאנחנו רוצים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, גדי. רואה חשבון בירן, בבקשה. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> שלום. בוקר טוב לכולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, בקצרה. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> כן. שני דברים. אני מתחבר לדברים של רועי, שבעה עד 40 קילומטר. באשקלון עסקים נסגרו. אשקלון מטווחת כמו עוטף עזה. לא יכול להיות שיחריגו את אשקלון הצפונית במסחר. ראינו בטלוויזיה עסקים שלמים שנסגרו כי העובדים עזבו או לא רצו להגיע בגלל המטחים, עזבו את אשקלון. לא יכול להיות שיחריגו את אשקלון ואשקלון לא תקבל שום דבר במסחר ובשירותים. זה דבר ראשון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אשקלון חטפה. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> היא חטפה וחוטפת כל הזמן. הפעם זה היה חמישה ימים. לפני כן זה היה שלושה ימים. אז חמישה ימים לא מקבלים. שלושה ימים לא מקבלים. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> נכון. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> במצטבר זה יוצא איזה 20 ימים בשנה שאשקלון משותקת, אין מסחר ואין שירותים. ולא מקבלים שום פיצוי. גם הפיצוי שהם נותנים כביכול לעובדים, גם זה לא מכסה עלויות. יכול להיות אולי לאותם עסקים, שיעלו את המחיר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו. בסדר. באשקלון יש נושא שיעלה פה באופן דרמטי. זה לא רק הנושא הזה. יש הרבה נושאים שנמצאים על סדר-היום. המדינה לא צריכה להתעלם מזה. << דובר_המשך >> שבתאי בירן: << דובר_המשך >> אבל אומרים שהעובדים יצאו והעובדים מקבלים פיצוי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> שבתאי בירן: << דובר_המשך >> אם צריכים להשלים את העבודה, אז העובדים מקבלים תוספת שכר, שעות נוספות וכו'. וזה לא מגולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שבתאי בירן: << דובר_המשך >> רגע. דבר נוסף, כבודו. העליתי בפעם הקודמת את הנושא של ועדות ערר. ואמרת שכבודו יזמין נציג משרד המשפטים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שבתאי בירן: << דובר_המשך >> כי הנושא הזה לא מטופל ויש תיקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי? איזה נושא? לא הבנתי. << דובר_המשך >> שבתאי בירן: << דובר_המשך >> ועדות ערר של מס רכוש, שהתיקים נמשכים מ"צוק איתן", מ-2014. עדיין לא הוכרעו התיקים. מס הכנסה אומר שזה משרד המשפטים. משרד המשפטים לא נותן פתרון. כבודו, דבר נוסף, חשוב מאוד. פקידי האוצר, פקידי מס הכנסה, המפקחים, שמטפלים בתיקים – הנוסחה עובדת לכיוון אחד. אני חושב שנציגי המיסים, שיקשיבו, בבקשה. אמיר, זה מכוון אליכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בבקשה, בבקשה. << דובר_המשך >> שבתאי בירן: << דובר_המשך >> פשוט מאוד, הנוסחה עובדת לכיוון אחד. אם פתאום זה לרעתו, הנוסחה עובדת. לטובת הנישום לא. אחרי זה מתחיל משא ומתן: אולי תרד קצת; נאשר לך, כי בשנה הקודמת היה ככה. הנוסחה לא עובדת. הנוסחה עובדת בכיוון אחד. אם פתאום מוצאים איזו דרך להוריד לנישום שמגיע לו פיצוי לפי הנוסחה, אז אומרים לו: לא, תרד; אם לא, אז תערער; תיגש לוועדת הערר; ואתה יודע כמה זמן תקבל את התשובה מוועדת הערר. זה מה שפקידי המס מקבלים וככה מתנהגים. יש לי הקלטות שרואי חשבון העבירו לי, שמפקחי המס ממש סוחטים את האנשים, שירדו בדרישות שלהם ויתפשרו איתם בסכומים נמוכים יותר. זה לא עובד לפי הנוסחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שבתאי בירן: << דובר_המשך >> אני מבקש קצת חמלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שבתאי בירן: << דובר_המשך >> בעניין ועדות הערר אני מבקש תשובה, אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אני מבקש ממשרד המשפטים. מי נמצא ממשרד המשפטים, לגבי ועדות הערר? משרד המשפטים. << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >> שלום, היושב-ראש. שמי ליהי קושנר גינוסר. אני ממשרד המשפטים, אבל לא מוועדות הערר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אולי נתחיל להחליף ועדות, ואולי תבואו למה שצריך להיות? אני רוצה תשובה לגבי ועדות הערר. בסדר, זה עוד יימשך זמן. אני מבקש שתבדקי. תגידי לי תשובה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש עוד הרבה זמן. אנשים ימשיכו לשרוף את הכסף ולשקוע בחובות שלהם. << דובר_המשך >> ליהי קושנר גינוסר: << דובר_המשך >> אני יודעת. אני יודעת. אני חשבתי שזומן נציג שלהם. אני אבדוק. אני אבדוק במשרד מי הנציג הרלוונטי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז תבררי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה באת? לא, זה בסדר. אני שמח שבאת. אבל למה? << דובר_המשך >> ליהי קושנר גינוסר: << דובר_המשך >> אני מייעוץ וחקיקה, ואני מלווה את רשות המיסים בכל חקיקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל לא חשבת שיהיה? הרי זה עלה בישיבה הקודמת, הנושא של ועדות הערר. << דובר_המשך >> ליהי קושנר גינוסר: << דובר_המשך >> אני אבדוק במשרד מי הנציג הרלוונטי, ואני אחזור אליכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תבדקי ותחזרי תוך כדי הישיבה. אני רוצה תשובה על זה. << דובר_המשך >> ליהי קושנר גינוסר: << דובר_המשך >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלכס מילר, ההסתדרות. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקצרה. << דובר >> אלכס מילר: << דובר >> בקצרה. ראשית, הנוסח של התקנות מקובל עלינו. הוא מסוכם איתנו. אין הערות, מלבד החלה של צו הרחבה על ידי שר העבודה. אדוני היושב-ראש, הדרך לדאוג לעובדים, בסופו של דבר, שיקבלו את הכסף, היא אך ורק דרך הסכם הקיבוצים הכללי וצו הרחבה. עכשיו, בכל המבצעים, אדוני היושב-ראש, נחתם צו הרחבה על ידי שר העבודה, לרבות במבצע "שומר חומות". לגבי הנושא של "עלות השחר", עדיין לא נחתם צו הרחבה. אדוני היושב-ראש, אנחנו קוראים לשר העבודה לפעול להרחבת ההסכם שנחתם בין ההסתדרות לנשיאות המגזר העסקי לפני כחצי שנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. אני מצטרף לזה. << דובר_המשך >> אלכס מילר: << דובר_המשך >> כמובן, תודה. אני גם אשמח שחברי כנסת נוספים מהוועדה שלך יצטרפו לקריאה הזאת. אנחנו מקווים מאוד שגם שאחרי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זאת אומרת חברי כנסת נוספים? הוועדה קוראת לשר העבודה לתת צו הרחבה. זה הרי ברור. יש מישהו שמתנגד לזה? כולם מסכימים. << דובר_המשך >> אלכס מילר: << דובר_המשך >> תודה. ככה גם אנחנו מקווים, שאחרי שבעצם תאשרו כאן את התקנות של "מגן וחץ", מייד לאחר אישור התקנות, גם יביאו את הנושא של צו הרחבה בנושא הזה. אדוני היושב-ראש, בסופו של דבר, אם אדוני ירצה, יש לנו עשרות אלפי פניות של עובדים, אחרי מבצע "עלות השחר", שעדיין לא קיבלו את הכסף שמגיע להם. אני מקווה שצו הרחבה יסגור את הפנייה הזאת, אחרי פנייתך ושל ועדת הכספים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. אם אפשר בקצרה, הילה פנלון. משפט. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> נתיב העשרה. ביקשת לעשות דיון עם נתיב העשרה. הגיעה לך חקלאית. היא מנתיב העשרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, רגע. כן. << אורח >> הילה פנלון: << אורח >> אז משפט או נתיב העשרה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגידי את. ביקשת לדבר. את חקלאית מנתיב העשרה. תגידי. << דובר_המשך >> הילה פנלון: << דובר_המשך >> שמי הילה פנלון. אני חקלאית ממושב נתיב העשרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << אורח >> הילה פנלון: << אורח >> וגם חברת ועד החקלאי בנתיב העשרה. ויש לי פה כמה נושאים, אני רוצה לדעת אם יכולה להעלות את הנושאים שמבדילים את נתיב העשרה קצת מכל הדבר הזה, כשמדברים פה על עוטף עזה, צמודי-גדר, סמוכי-גדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את יכולה במשפט, בשני משפטים להגיד, בגלל שאנחנו לא נרחיב עכשיו לדיונים שאנחנו נעשה אותם בהמשך. אז תגידי בשני משפטים. << דובר_המשך >> הילה פנלון: << דובר_המשך >> אוקיי. נתיב העשרה הוא מושב, המושב היחיד שנמצא במסגרת סמוכי-הגדר. זה אומר שזה משנה את ההתנהגות או את הדרך שבה המושב חווה את המלחמות, ביחס ליישובים אחרים. אני מדברת אך ורק על הפן החקלאי, מהבחינה הזו. במושב משק הוא משק משפחתי. זה לא ענף בקיבוץ. זה לא שדה אחד מתוך שדות רבים. זה לא גד"ש, שזה אופי עבודה אחר. חקלאות זו עבודה יום-יומית. היא שייכת למשק אחד. בנתיב העשרה, מאז "שומר חומות", שנהרג בו, לצערנו, החייל עומר טביב, זכרונו לברכה, בנקודה מסוימת הקים הצבא שערים, ובמחי כפתור סוגר את השערים לכניסה לאזורים החקלאיים. ואם פה מדברים על פיצוי ליום עבודה, אם זה יום אחד או חמישה או שישה, אנחנו מדברים על איום קיומי, כי בחקלאות האינטנסיבית והמאוד מאוד ייחודית שיש לנו, אלה גידולי זרעים, שאני אשמח להרחיב, אם מישהו ירצה לדעת. אלה גידולים מאוד ייחודים שקיימים כמעט בבלעדיות בנתיב העשרה. אנחנו עובדים עבור חברות בין-לאומיות. והאיום הקיומי הוא רק הרקטות שמגיעות, ולא העובדה שסוגרים לנו משקים לפעמים בשיא העונה ובחממות. בייחוד בתחום הזרעים אין לך זמן לתקן. אין אחר כך. מה שלא עושים עכשיו יכול להיות הפסד של חצי שנת עבודה. לפעמים הסגירה של השערים בפני החקלאים אומרת שגם העובדים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם לוקחים את זה בחשבון, את מה שהיא אומרת, שלפעמים יש נזק ממשי של חצי שנה? לוקחים את זה בחשבון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שוחחתי עם הילה מספר רב של פעמים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> שוחחתי עם הילה מספר רב של פעמים, כולל השבוע, לנסות למצוא – הנושא של הזרעים הוא קצת שונה מכל חקלאות אחרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בשיחה שלי היא אמרה בהוגנות, שכרגע, ברגע הנתון, אפילו קשה לדעת אם יש נזק, לכמת אותו איך הנזק יהיה בעתיד. הצעתי לה איזה פתרון. אנחנו מנסים, מתחילים ללוות אותה כרגע. דיברתי איתה על זה השבוע כמה שעות בטלפון. הפתרון של הירוק קודם כול ייתן לה פתרון מהר. אנחנו נלווה אותה וננסה לבדוק איך אנחנו פותרים את הזרעים, כי זה לא נושא קל ופשוט גם לחקלאי עצמו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << אורח >> הילה פנלון: << אורח >> רק אוסיף עוד כמה דברים. יש לנו כמה נקודות שהן מעבר לפיצוי מול מס רכוש, שבאמת בתקופה האחרונה, אני חייבת להגיד, ההידברות איתו היא במקום אחר לגמרי לטובה, שינוי מאוד מאוד משמעותי, ואני מרגישה וחוויתי הרבה מאוד מבצעים. אז אני רוצה לברך על זה. אבל מה שיש לנו הוא כמה נושאים אחרים שאולי לא קשורים ישירות למנגנון הפיצויים, אבל הם עדיין יאפשרו לחקלאים בנתיב העשרה להמשיך ולהתמודד עד המבצע הבא, שלצערנו, יבוא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << אורח >> הילה פנלון: << אורח >> כמו שאמרתי, נתיב העשרה הוא יישוב מאוד חקלאי. מעל 50% מתושבי המושב הם חקלאים. זה נתון יוצא דופן, אני חושבת, במדינת ישראל. והחקלאות שלנו מסתמכת על עובדים זרים. עובדים זרים חיים איתנו, גרים איתנו ועוברים איתנו את הסבבים. לצערנו הרב, יש לנו בעיה בפתרונות שהעובדים הזרים מקבלים. אחת מהבעיות שיש לנו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מציע לא להעלות את זה עכשיו. זאת אומרת, אנחנו מודעים לזה. הינה, נמצאת פה נירה שפק. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אתה ביקשת שנעשה דיון מיוחד על נושא של נתיב העשרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> הילה הגיעה לנושא הזרעים. גם סיכמת שנושא הזרעים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מטופל. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> היתר אנחנו נצטרך לרכז, כמו שאמרת. אתה אמרת שלנושא נתיב העשרה אתה רוצה לייחד, בגלל הייחודיות של היישוב הזה בארץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. וצריך להיות גם מורה דרך ליישובים דומים, אם יש בכלל. << אורח >> הילה פנלון: << אורח >> אין יישובים דומים. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא משנה. אבל יש פה דבר - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> קיבוצים. מה ההבדל? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> גם שדרות, מה ההבדל? בסוף זה מכאן וזה מכאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אנחנו נצטרך לקיים על זה דיון. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> רק בהקשר הזה חשוב לומר שבאמת גם משרד החקלאות, גם צביקה וגם אמיר, אמרו, ואמרו גם בדיון הקודם, שאין מסלול פיצוי. מה שנאמר שם הוא שפשוט ילוו שלושה חקלאים שם, שהילה היא אחת מהם. לאור הליווי הזה, ינסו לקיים מנגנון. אני מקווה שזה ייתן את המענה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. בסדר. תודה רבה. אני מודה לך. << אורח >> סבין תעסה: << אורח >> סליחה? סליחה? סליחה. שלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חן גלצר. מי זה חן גלצר? << אורח >> חן גלצר: << אורח >> אני פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> חן גלצר: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש. קוראים לי חן. אני מכפר עזה. אני בעלת עסק. כמובן, אני מדברת פה גם בכובע של התושב. כשאנחנו יוצאים ממבצע, גם אנשים שמפונים באופן קולקטיבי, מה שנקרא, יש איזושהי בעיה, כי במנגנון הזה של היציאה בעצם מתעדפים את המשפחות עם הילדים הקטנים, שזה נשמע לכולם הגיוני. אבל אני, למשל, יש לי שני ילדים קטנים, ההורים שלי, שגרים לידי, הם בני 80. אם אני רוצה לצאת איתם או אם הם רוצים לצאת לאנשהו, אין להם את האפשרות. אם הם רוצים לצאת, זה רק באופן עצמאי. << אורח >> הילה פנלון: << אורח >> זה בדיוק מה שהעליתי. << אורח >> חן גלצר: << אורח >> אלה אנשים שחיים הרבה מקצבאות ודברים כאלה. אלה אנשים שלא עובדים. מה שאני משלמת במירכאות על זה שאני יוצאת עם ההורים שלי לפינוי הוא בעצם שאני משלמת הרבה מאוד כסף על הדבר הזה. ואין לזה מענה. יש אנשים מבוגרים שרוצים לצאת, ואין להם מענה. הם פשוט נשארים. אנחנו מדברים על יישובים שהם באמת סמוכי-גדר. אי-אפשר לחיות. גם אם אנחנו רוצים, אנחנו לא יכולים להישאר שם. וזה משהו שצריך למצוא לו פתרון. הדבר השני, אני ממשיכה את הדברים שאמרו, בתור בעלת עסק, בעצם על ההנגשה שלנו. אחרי שיש כבר את מנגנון הפיצוי, אנחנו צריכים ללכת, בתור בעלי העסקים, ולהגיש את כל המסמכים ואת כל הדברים האלה. בדרך כלל, לעצמאים ולבעלי העסקים אין את הידע. אנחנו לא כלכלנים. אנחנו לא מבינים. ומה שאנחנו עושים הוא בעצם ללכת לרואי החשבון שלנו, שלוקחים מאיתנו כסף הרבה פעמים, או הדבר השני, אנחנו הולכים למעוף. אבל גם כשאנחנו הולכים למעוף כדי שיעזרו לעשות את המסמכים האלה, אנחנו משלמים להם כסף בסוף. בסופו של דבר, כדי לקבל את הפיצוי, אני צריכה גם לשלם כסף ליועץ של מעוף. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> את צריכה לגמרי, כן. << אורח >> חן גלצר: << אורח >> כן. << אורח >> שרית מנשקו: << אורח >> מעוף לא עוזרים לך להגיש את המסמכים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי. << דובר_המשך >> חן גלצר: << דובר_המשך >> נכון. מפנים אותי ליועץ, אבל אני משלמת כסף על זה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני, היא חוזרת על הדברים של משקי הבית, מה שהעלינו כבר בדיון הקודם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. נכון. אוקיי. תודה רבה לך. תודה. סבין תעסה, קוסמטיקאית. << אורח >> סבין תעסה: << אורח >> שלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלום. << אורח >> סבין תעסה: << אורח >> נעים מאוד. שמי סבין תעסה. אני גרה בנתיב העשרה 23 שנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נתיב העשרה? << דובר_המשך >> סבין תעסה: << דובר_המשך >> נתיב העשרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חשבתי שיש שם רק חקלאים. עכשיו מתברר שיש גם קוסמטיקאיות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש מעבר. << אורח >> סבין תעסה: << אורח >> אני רוצה לחדד את הדברים פה. אני לא באתי להתמסכן. באתי לדבר ממש מתוך כאב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל בקצרה. << דובר_המשך >> סבין תעסה: << דובר_המשך >> כבודו, אני בן אדם פשוט חרוץ שעובד 24/7. אני עצמאית למעלה מ-15 שנה. עברתי את כל המבצעים, את כל המלחמות. אני אזרחית אירופאית. יש לי היום אפשרות לעזוב את הארץ ולהתחיל את החיים שלי בכל מקום אחר בעולם. אני לא אעשה את זה, כי אני ציונית ואני יהודייה ואני אוהבת את מדינת ישראל. אבל הגעתי למצב היום שמדינת ישראל ממוטטת אותי, מתישה אותי. אין לי כבר כלים. נגמרו לי האסטרטגיות. אני כל מבצע מצאתי לי אסטרטגיה. יש לי שתי קליניקות, בנתיב העשרה ובאשקלון, שגם, אגב, אשקלון על סף קריסה. תבוא לאשקלון, תעשו סיור, תראו מה קורה. עסקים קורסים. עוד לא התאוששנו מהקורונה. החזרנו את החזרי קורונה. שילמנו. נתנו את כל כולנו. ועדיין אנחנו קורסים. לא מצליחים להתאושש ממבצע כזה. מתאוששים, עוד פעם נופלים. אני אתן לך דוגמה. אני נדדתי שישה ימים עם ארבעה ילדים. מנתיב העשרה יצאתי בשעה 04:00. מדוע? כי קיבלתי התרעה שתכף יורים אליי טיל קורנט. פעם ראשונה מזה 23 שנים באמת ייאמר לזכותכם, שסוף-סוף פינו את תושבי עוטף עזה. אבל נתיב העשרה זה יישוב צמוד לגדר. אני גרה חצי קילומטר, אפילו לא, מבית לאהיא. הילה פנלון הייתה שכנה שלי ואנחנו מכירות היטב. היא יכולה גם לומר את המציאות. לא רק החקלאים נפגעים. הילדים נפגעים. העצמאים נפגעים. השכירים נפגעים. בעלי חיים נפגעים. אין מי שיטפל בבלעי החיים שלנו, כי גם כשאנחנו נודדים אי-אפשר להביא את הכלב ואי-אפשר להביא את החתול. מה אנחנו עושים? מוציאים את מיטב כספינו על טיפולי CBT, טיפול נפשי, פסיכותרפיסטי. כל ילד שגדל היום בנתיב העשרה מרטיב במיטה, מגמגם, עם חרדות, עם טיפול תרופתי. וזו דוגמה שאני אתן לך כרגע, דוגמה אישית שלי. גם אני מטופלת, מטופלת בציפרלקס, ואני לא מתביישת בזה. גם אני מטופלת אצל פסיכולוג וגם מטופלת ב-CBT. א-מ-מה, גם למרכזי חוסן כבר אין מענה עבורנו. אין מטפלים. אין תקציבים. אנחנו תלויים על הגדר. לא רואים אותנו. כשאני צריכה לעזוב את נתיב העשרה ב-04:30, ואני לבד, כי הפרוד שלי הוא איש ביטון ולא יכול להצטרף אליי, מה אני עושה? מה אני עושה? אז ב-24 שעות הראשונות יש לי לאן לנסוע. אבל מה אחר כך? העסק שלי גם באשקלון וגם בנתיב העשרה סגור. והאמין לי, היו אסטרטגיות. ב"שומר חומות" העברתי את הקליניקה שלי מנתיב העשרה, בשיא התופת, למתן. פרסמתי סביב כל היישובים באזור. מכפר סבא, אפילו מג'לג'וליה הגיעו אליי. והצלחתי לרכז עבודה לחמישה-שישה ימים. העברתי את מיטת הטיפולים שלי, את המכשור שלי, את החומרים שלי. א-מ-מה, כבודו, אחרי מספר ימים, את אותו הכסף שהרווחתי, כדי לא להיות בגירעון, נאלצתי לשלם למע"מ. באמת, כאילו, כמה אפשר? אני על סף קריסה. כבר אין לי כלים. אין לי. אני קורסת. 50,000 החזרתי, מענקי קורונה. אמרתם לי לא לעבוד. לא עבדתי. לא קיבלתי אנשים בשושו. דיווחתי. הוצאתי חשבוניות. באתם אחרי זה: תחזירי את המענקים. 50,000 שקלים, לאימא לארבעה ילדים. עסק שלא מגלגל מיליונים בחודש. התאוששתי מהקורונה, החזרתי את המענקים. אני יכולה להמשיך? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> סבין תעסה: << דובר_המשך >> החזרתי את המענקים. "שומר חומות", טיל קורנט ליד הבית שלי. חייל נהרג לי מול העיניים. הג'יפ עלה באש מול העיניים שלי. ואני לא פוסט-טראומתית. למה אני לא פוסט-טראומתית? כי אני חווה את זה כמה שנים. אבל לראות ג'יפ של חיילים בוער לי מול העיניים, האמינו לי, זה לא מחזה שאתם רוצים לראות. נמאס לנו. נמאס לי. אני רוצה את המגיע לי. אני תושבת מדינת ישראל. אני לא אזרחית סוג ב'. אני למדתי כל חיי. אני השקעתי בלימודים שלי, בעסק שלי, בחינוך של הבנים שלי. אני משקיעה על טיפולים נפשיים, ואני משקיעה כל כך הרבה זמן ושעות על כל מה שצריך בשביל להשתקם. אבל אני קורסת, ונמאס לי. ולתושבי נתיב העשרה נמאס. אנחנו לא יכולים יותר להמשיך במצב הזה. וברור לנו הרי שיהיו עוד מבצעים. אם זה לא החמאס, זה הג'יהאד. אם זה לא הג'יהאד, זה כזה. אי-אפשר. מזל"ט כל היום באוויר. התרעת צבע אדום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. אני הולך לקיים דיון על נתיב העשרה. << דובר_המשך >> סבין תעסה: << דובר_המשך >> תן לי שנייה, רק לסיים את דבריי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> סבין תעסה: << דובר_המשך >> בבקשה. אני אוהבת את מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> סבין תעסה: << דובר_המשך >> עזרו לי, בבקשה, להישאר פה עם הבנים שלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << דובר_המשך >> סבין תעסה: << דובר_המשך >> אימא שלי ציונית, הגיעה מצרפת. חוותה אנטישמיות בפריז. ועלתה לפה לבד. היא הפסידה את הכול בחיים שלה – את בעלה, את המשפחה, צבעה, הכול – בשביל להגשים את החלום הציוני. תנו לי להמשיך את החלום הזה. אל תיתנו לי לקרוס. תעזרו לי ולתושבי נתיב העשרה ועוטף עזה. תעזרו לנו לקבל את מה שמגיע לנו. אנחנו לא מבקשים נדבות. אנחנו רוצים את מה שמגיע לנו. אנחנו משלמים מיסים, מע"מ, ביטוח לאומי, מס בריאות. אין שום סיבה שלא נקבל את הזכויות. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני מודה לך. אנחנו נקיים את הדיון הזה. הדברים שלך לא הלכו לריק. אנחנו נקיים את הדיון הזה. אני חושב שאין מישהו במדינה שחושב שאת לא צודקת, שצריך לעזור לכם. המדינה מחויבת לכך. אנחנו גם מתקדמים עם העניין של הפיצוי וכל מה שנלווה לעניין. אבל מה שאת העלית, העלית מזווית לא שונה, אבל מהזווית הזו של המצב האנושי של מה שקורה, גם עם ההורים וגם עם הילדים. בסדר. אנחנו נקיים על זה דיון. נראה עוד איך אנחנו עושים את זה, אבל אני הולך לקיים את הדיון הזה. נירה שפק, בבקשה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה, יש לנירה פה פריווילגיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה כן? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לה פריווילגיה. אמרת לי שאני אתן לה פריווילגיה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אה, בסדר. כי מגיעה לה גם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נירה, אבל בקצרה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> כן, כן. אני רוצה להגיע לתכלס כי הולכים להקראה של התקנה, ודברים שלא יסוכמו כאן לא יהיו. אז אני רוצה לומר כמה דברים באמת בראשי פרקים. קודם כול, אזור התעשייה אשקלון. אזור התעשייה אשקלון, אנחנו כל פעם מעלים את זה, מי שמכיר את המפה של - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אתה יכול לחזור עוד פעם על זה? << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אני רק אגיד משפט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, שנייה, שנייה. << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> אני אסביר את המיקום. ואז אתה תבין. יש כאן את חוף אשקלון. ליד קיבוץ גברעם יש אזור תעשייה ומסביב לו, הוא מובלעת בתוך אשקלון. מצאו נקודה אחת בתוך כל אשקלון שהיא בתוך השבעה קילומטר, ואז זה בעצם מכניס את כל אשקלון. זאת אומרת, אם לי יש עסק - - - << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> לא כל אשקלון. זה אשקלון הדרומי. << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> רגע, רגע. תנו לי. אל תפריעו לי, בבקשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אם שם זה עזה, אני - - - אתה שם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נירה, הבנו. אנחנו דיברנו על זה כמה פעמים. << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> וגם אם אתה חותך את השבעה עד 40 קילומטר, לא מופיע אזור התעשייה אשקלון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> זה הנושא הראשון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר, תאמר, בבקשה, עוד הפעם לגבי הנושא הזה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר. הנושא של אזור התעשייה הדרומי אשקלון עלה כבר בצוק איתן. הבעיה באזור התעשייה הדרומי אשקלון, שניים או שלושה רחובות הראשונים נמצאים באפס עד שבעה קילומטרים, כי תמיד אנחנו תוחמים את המרחקים, גם אפס עד שבעה ושבעה עד 40, גם לפי היישובים וגם לפי קו הגבול. אם יישוב אחד נפל והוא נמצא בגבול, אז עלתה הבעיה, שלא יכול להיות שמצד אחד מפצים מישהו במסלול אדום, כי הוא באפס עד שבעה בתוך אותו אזור תעשייה. ואז בצוק איתן הוחלט, בגלל שחלק נמצא בפנים וחלק לא, להכניס את אזור התעשייה אשקלון כמקשה אחת, כי בסופו של דבר זה אזור אחד וכולו נכנס לאפס עד שבעה קילומטר. אזור התעשייה שדיברה עליו נירה, ביקשתם ממני לבדוק את זה בפעם הקודמת, ב"שומר חומות" עוד. בדקנו את זה עוד לפני "שומר חומות", אני חושב, אפילו, וגילינו שהמרחק הוא 7.8 קילומטר. דיברתי על זה עם המנכ"ל של אזור התעשייה. הוא 7.8 קילומטר. אין לו חלק מהעסקים שנמצאים בתוך השבעה שאפשר לבוא ולהגדיר את כולם כמקשה אחת. וזאת הייתה הסיבה. קשה לנו מאוד לחרוג עם המרחקים של החקיקה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עשינו את הטבות המס ביישובים אז במועצות האזוריות שבהן לחלק היה מגיע ולחלק לא. אנחנו הכנסנו את כל המועצה האזורית לאותו תחום. המציאות היא מציאות בלתי אפשרית, מכיוון שנמצאים באותו אזור תעשייה. חלק מהם בפנים וחלק מהם בחוץ. זה מצב שהוא אנומלי. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> הרי אם אזור התעשייה היה באשקלון, ולא בחוף אשקלון, כולם היו בפנים. כאילו הם סובלים מאיזשהו – ולכן אני חושבת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני, חייב להרחיב את הטווח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. להרחיב את הטווח זה עוד דיון. זה לא דיון של עכשיו, בגלל שהדיון הוא על תקנות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אבל בסוף יש לזכור שמה שתיארה הגברת כאן מכפר עזה, ככה נראים החיים של אנשים שם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יודע. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> והגיע הזמן שהממשלה תיקח אחריות עליהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך, צריך להרחיב את הטווח לפני שהחמאס ירחיב לנו את הטווח. זה הסיפור. כי בסופו של דבר אנחנו מגיעים למקום הזה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> כבוד היושב-ראש, בנושא הזה אני מבקשת לסכם ולהחריג להכניס אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המובלעת בפנים. אין שום סיבה שזה לא יהיה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל הטווח - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה, תודה, רבותיי. רגע, שנייה. אמיר, אני מבקש לבדוק את זה עוד פעם. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה איפה ואיפה. זה כאילו העדפה. זה אזרחי וכולם סובלים, לא משנה אם זה בשדרות או באשקלון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בניגוד למה שהיה בפעמים קודמות, שבאמת בדקתם את זה, ואני מקבל את התשובה. התשובה מובנת, ואני מבקש להיות עם ראש גדול יותר. אנחנו התלבטנו בשאלות מהסוג הזה בכל מיני חוקים אחרים והלכנו, לפחות באופן זמני, לפתרונות, שהפתרונות לא יעשו אפליה בין הקבוצות השונות. אני מבקש שוב לבדוק את זה מחדש באופן שונה ממה שנבדק עד עכשיו. לא לבוא ולהגיד שזה 7.8 קילומטר, אלא האזור, כל האזור הזה נמצא בטווח. אז צריך שכולם יהיו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשמוע את התשובה לגבי העצמאים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לשמוע את התשובה לגבי העצמאים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תכף. כן. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> הנושא השני שאני רוצה לדבר עליו הוא הנושא של תקצוב של סל מעוף. זה עלה כאן מהעצמאים. בסוף לא יכול להיות שיבקשו מהם כסף כדי להגיש. לכן אני מבקשת שיסוכם שיינתן תקציב למשרד הכלכלה, מעוף – את התושב או את התושבת זה לא מעניין – כדי שיוכלו ללוות אותם, כי 50% מהם לא מגישים בגלל שהתהליך הוא סבוך. הנושא השלישי הוא הנושא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה נושאים יש? << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> יש לי עוד שלושה. אני אעשה את זה קצר. הנושא השלישי הוא החקלאות. אמר צביקה כאן שתוך שבועיים יהיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אנחנו נעקוב אחר זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לך יותר סבלנות מקושניר, אני חייב להגיד. יש לך יותר סבלנות מקושניר. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> הלו, הוא איתי עוד לפני שהייתי חברת כנסת. את מחאת המסעדנים הבאתי איתו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא. אני רק משקף אותם. נירה, את יודעת שאני בעד. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> ברור שאני יודעת שאתה איתי. אתה גם סיכמת כאן, אני מזכירה, על המפעל בארז. כשהיה כאן אשר נעים בפעם שעברה, אמרת שאתה רוצה ליווי שלו באופן אישי. אני יודעת שמתבצע, אז גם להגיד דברים טובים. בנושא הזרעים אנחנו חייבים לעשות דיון ולבקש, בבקשה, שתסכם שזה יהיה בדיון על נתיב העשרה, כי הם מפסידים כאן מפעלים, חברות בין-לאומיות. עובדים זרים, החקלאות לא מתקיימת בלי עובדים זרים. הם נעלמים. בנתיב העשרה 50% מהם עזבו אחרי כל מבצע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז מה עובדים זרים? אני לא הבנתי. << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> עובדים זרים בחקלאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נו, מה את רוצה להגיד בזה? << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> אני אומרת שאם יינתן מענה, מנגנון פיצוי לעובדים זרים, זה ישאיר אותם ולא ילכו למקומות אחרים, כי בסוף עובד זר בא ואמר: רגע, לאן אני אלך? לנתיב העשרה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה ההצעה שלך? אנחנו הרי אמרנו שלא משלמים היטל על עובדים זרים בחקלאות. מה את אומרת? << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> אתה יודע מה? אני אקצר את זה. בדיון ההוא נעשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> רק עוד דבר אחד, שמאוד חשוב שנדבר עליו, הוא בנושא הגנים שהוזכר כאן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> שאלתי את אמיר, ואני רוצה גם שזה ייאמר פה לפרוטוקול, אמיר. הנושא של גנים ולידה עד שלוש בקיבוצים, אתה אמרת שהתקנה הזאת תקפה גם לקיבוצים. הקיבוצים חייבים לזכות, באותה תקנה כמובן, את המשפחות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> על מה את מדברת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מעונות היום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז מה הקיבוצים? לא הבנתי. למה לא על הקיבוצים? הקיבוצים זה אוטונומיה? לא הבנתי. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אז אני מחדדת כאן, כי היו טענות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה אוטונומיה, כן. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה אוטונומיה. רק עכשיו הם - - - << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אנחנו מחדדים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא הפרידו אותם. מה זה קשור? << דובר >> נירה שפק: << דובר >> לא הפרדנו. גפני, זה לא הופרד. מה שאני אומרת זה רק חידוד מפניות של אנשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ילדים בקיבוצים זה משהו שונה? << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> נכון. וצריך לעשות החזר להורים. אמיר, אני אשמח שתתייחס לזה ותגיד את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> וזהו. את השאר אני אגיד בדיון הבא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לאמיר באמת תודה. מאז הדיון הראשון ועד היום, אין-ספור שיחות טלפון וישיבות והגעה, כולל ליווי של נחל עוז עכשיו. נמשיך לעקוב. במסגרת הפרגון גם נמשיך לעקוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאת אומרת הוא שרשות המיסים שינתה את פנייה. << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> אני חושבת שזה תהליך. אבל אנחנו ממשיכים לעבוד. לא על הכול מסכימים. אבל כן, אני חייבת לומר שבכל שעה, גם ב-23:00 הוא עונה לי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא עושה טובה לאף אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמעתם? איזה קומפלימנטים. יוני דמרי מתנועת המושבים, אם אפשר, בקצרה. ואחרי זה אני רוצה גם תשובה לגבי הנושא של העצמאים, מה שהעלה רועי. יכול להיות שגם בזה אנחנו נצטרך לעשות חשיבה מחדש. זה הרי באמת לא יכול להיות שאנחנו מדברים על זה כל כך הרבה שנים, ושום דבר לא מתקדם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש גם עדכון לגבי סינרג'י. זה לא בדיוק כמו שאנחנו חושבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שמה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> יש החלטת ממשלה. היו צריכות לצאת תקנות שר האוצר, ואז לעבור לוועדת החוקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה תקנות שר האוצר? תקנות ראש הממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ראש הממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. אני הייתי אצלו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך שלא יצאו תקנות להערות הציבור בגלל שהחשב הכללי כרגע אומר שזה לא בדיוק – הוא רוצה לעשות שם שינויים, ועד עכשיו זה מתעכב. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> איפה לעשות שינויים? הייתה פה החלטה, ותפסיקו כבר לסחוב אותם. יושבים שם עובדים תושבי שדרות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. תבדקו את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יודע לענות. אחרי הישיבה אני הולך לדבר עם ראש הממשלה על הרפורמה המשפטית. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, אי-אפשר לתת לזה ליפול בין הכיסאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא אגיע לראש הממשלה. אתה תגיע, אז תמסור לו את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אני אמסור לו? ד"ש? מה? על הרפורמה אמרתי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תשלח לו את גוטליב. היא כבר תביא לנו את התשובות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. אוקיי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תמסור לו שיבוא אלינו, לוועדת הכספים, פעם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יוני דמרי, תנועת המושבים, בבקשה, בקצרה. << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> בקצרה. צוהריים טובים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אנחנו מייצרים פה מסלול ירוק לחקלאות. ולעומתו, יש את המסלול האדום. במסלול ירוק יכול וזכאי החקלאי לבחור ולקבל את הפיצוי דרכו. לעומתו, יש את המסלול האדום שהוא הוכחת נזק. צר לי, אבל עם הקומפלימנטים שניתנו לרשות המיסים, אני אהיה פחות מפרגן. עשינו יום אחד סיור עם החברים מרשות המיסים בתחום החקלאות. הלכנו לחקלאי, לקחנו אותו כדוגמה, בואו נראה איך באמת התהליך הזה עובד, איך מוכיחים נזק, איך מפצים ואיך משלמים. עשינו שלוש שעות סיור. אני רוצה לומר שהיה שם משא ומתן קשה. אילצו את החקלאי לבוא ולומר: כן, לא נפגעתי; כן, נפגעתי פחות – על אף שהוא נפגע הרבה יותר ממה שסוכם. יצאנו משם אחרי שלוש שעות עם סכום כסף מסוים שהוא זכאי לפיצוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה אילצו? << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> מה זה אילצו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> אז נכון, נכון הלכת לרסס תחת אש? נכון, נכון גנבת עם העובד איזו חצי שעה עבודה? חברים, אנחנו לא רוצים שהחקלאים יעבדו תחת אש. אנחנו רוצים שהם ישבו בבית ויהיו רגועים, שאם מחר בבוקר הם לא מעבדים את החלקות שלהם, הם כן יקבלו את מה שמגיע להם. אוקיי? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> נכון, לגיטימי. << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> סיימנו שלוש שעות. החלטנו יחד מה הסכום המקובל. בואו נשים בצד את העובדה שהחקלאי בא ואומר לי: קיבלתי 50% ממה שהייתי אמור לקבל. מקובל. זה מה שהחלטנו, זה מה שסוכם. הגיע הביתה. אחרי יומיים-שלושה, הוא מקבל טלפון: סליחה, חבר, טעינו; מפחיתים לך 10,000 שקלים בפיצוי. למה? כי טעינו בחישוב. מישהו צריך לבוא, מישהו צריך להסביר. שמנו את זה בצד. גם את זה קיבלנו. נאמר לנו שם: אתם תקבלו את הפיצוי בתוך שלושה, ארבעה, עד חמישה ימים. אנחנו מעל שלושה שבועות, הבן אדם לא קיבל פיצוי. עשיתי טלפון לפני שלושה ימים לחברינו מהחקלאות, נאמר לי: אל תדאג, יום, יומיים, הכסף ייכנס. הבוקר בדקתי שוב, הכסף לא נכנס. חברים, החקלאים הם לא הביורוקרטיים הכי הגדולים, במיוחד כשמדובר בחקלאים מושביים. יש להם עד מעל הראש בעשייה החקלאית. בואו נקל עליהם את הביורוקרטיה. בואו נסייע להם. בואו נראה בהם אנשים שבאים ליישב את הארץ, ליישב את הגבול, ולתת להם את מה שמגיע להם, לא הרבה מעבר. גם לא יותר ממה שמגיע להם. את מה שמגיע להם, בואו ניתן להם באמת בלי להיכנס להם לקרביים ולנסות להפוך אותם לאשמים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה. מי משיב? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אפשר משפט לפני שהוא משיב? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נו? << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> חשוב לי רק לחדד. הרי תדונו בין שבעה ל-40 קילומטר. בסופו של יום, צריך לזכור שגם אם חלילה לא תחליטו לכלול אותם, חייבים לתת סל שירותים שם, אם זה פסיכולוגים ודברים שהם מעבר. אבל אני כולי תקווה שכן ייכנס, כי הם לא שונים מהקילומטר ו-40. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אז אני אתייחס. קודם כול, לטווח אפס עד שבעה קילומטר, מה שחשוב לי להגיד הוא שבאמת כל המסלולים פתוחים. כדי להפחית את הביורוקרטיה ולאפשר למי שבוחר במסלולים הסטנדרטיים להגיש גם בלי עזרה במקצועית, אז אפשר להגיש גם במסלול שכר וגם במסלול ירידת מחזורים. מי שמגיש לפני הנוסחאות הכלליות, יכול לעשות את זה בצורה יחסית פשוטה. החבר'ה של אמיר גם היינו שם בביקור בשדרות וגם משתדלים לעזור לאנשים שמבקשים עזרה. לגבי הטווח של שבעה עד 40 קילומטר, אז מה שצריך לשים לב הוא שלהרבה מאוד ענפים אנחנו נותנים מענה בדרך של מסלול המחזורים. כלומר, כל בתי אוכל, מה שאנחנו קוראים גם מסעדות גם אולמות שמחה, למעשה זכאים לפיצוי במסלול של ירידת מחזורים, שזה מסלול הרבה יותר טוב ממה שנתנו בעבר גם ב"עלות השחר", שלמעשה מפצה אותם גם על אובדן הרווחים. כך גם לגבי ענפי התיירות וגם ענפי התעשייה. כל הענפים האלה גם אם הם עצמאים, גם אם הם יותר גדולים, יכולים לקבל פיצוי במסלול של ירידת המחזורים. בנוסף לזה, יש מסלול שכר, למי שיש לו ילדים על גיל 14 ונעדרו ממוסדות חינוך. כאן גם כן זכאים בכל הענפים, לרבות מסחר ושירותים. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> מירי, כולל פטור? סליחה. כולל עוסק פטור? אמרנו שכן, נכון? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. מי שיש לו ילדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מעל שבעה קילומטר מקבלים גם שירותים? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא. אז אמרנו. מה שכרגע לא נמצא מעל שבעה קילומטר הוא באמת הנושא של מסחר ושירותים, מסלול המחזורים. זה לא קיים. ושוב, אנחנו הסברנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה תשובה על זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל למה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> התשובה היא שבדרך כלל בעולמות האלה של המסחר והשירותים, ברוב רובם של המקרים, למעט אני אומרת שוב בתי אוכל, ששם יש התייחסות מיוחדת, בדרך כלל, בתי העסק יכולים לפצות את עצמם, במיוחד כשאנחנו מדברים על אירועים לא מאוד מאוד ארוכים. הרבה מאוד פעמים או בדרך כלל, גם במתן שירותים, משרדים וכו', כשמדובר בהפסקה כזאת של חמישה ימים, ובחלק מהאזורים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מקבל את התשובה הזאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אם יש ירידה במחזור. ועובדה - - - מתי יפצה את עצמו? << דובר >> רועי כהן: << דובר >> מעניין, מירי, שחמישה ימים לא ישלמו לך משכורת, אם גם תדברי ככה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ומשרד של עורך דין שלא יכול להגיע בימים האלה לא נחשב? << דובר >> רועי כהן: << דובר >> מעניין אותי שיבואו לעובדי הרשות המקומית ויגידו להם: חמישה ימים לא נשלם לכם משכורת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי, ברור. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני, למה - - - מה, עורך דין שלא יכול לתפקד בימים האלה, הוא לא מפסיד כסף? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. נצטרך לקבל החלטה. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> עסקים שלמים באשקלון נסגרו וברחו מאשקלון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע מה זה מפצה את עצמו. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> רק אלה שמוכרים. אלה גם - - - לא מרווחים. אסור לעשות אפליה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. תודה. תודה. כן, הלאה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם הוא, בגלל חמישה הימים האלה, ירד 20% במחזור? << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> צריך לזכור ששבוע לפני המבצע גם היה ירי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הייתה סגירה של כבישים, נכון. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> היה ירי שבוע לפני כן. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לא. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> בטח שהיה, מירי. היה ירי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. אבל לא שומעים כלום. אמיר, מה אמרת? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אל תשכחו את השכירים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני חייב לתת ככה נתונים. אני לפחות נמצא פה בערך משנת 2006, בכל המבצעים שהיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> בכל המבצעים שהיו – "חגורה שחורה", "עלות השחר", היו כל מיני מבצעים גם ב-2012, שהיה להם שם אחר, של חמישה ימים רצופים – התקנות העיקריות שלנו קבעו כללים. תקנות שקיימות זה מסלול אדום לזכאים, לעסקים שהם ביישובי ספר. הם קבעו מספר כללים. הם אמרו שקודם כול שצריך להיות נזק מלחמה. הדבר השני, צריך לעמוד באיזושהי הפסקת פעילות. הפסקת פעילות באה מסיבה של עסקים שהנזק הוא מיידי ועסקים שהנזק שלהם יכול להיות מתוקן בהמשך. תיירות, לדוגמה. אם אני מתחיל אירוע גם של יום אחד ואני ביטלתי את הגעה שלי לצימר או לבית מלון, אז ביום הראשון שלי כבר נגרם לי נזק. באותו מוסך שהיה בבאר שבע, לדוגמה – אני אקח את באר שבע כי אני באר שבעי, אז אני יכול להגיד את זה – הייתה אזעקה אחת בכל המבצע בבאר שבע. גם אם אני אמור לתקן את האוטו שלי במוסך וקבעתי תור ליום רביעי, באמת, אני לא לקחתי את האוטו שלי ונסעתי לתל אביב למוסך אחר. אני הגעתי ביום ראשון ותיקנתי את האוטו שלי. אם הייתי באולם אירועים ולא קיימתי את האירוע, אני יכול להסכים שאותו אולם אירועים - - - << דובר >> רועי כהן: << דובר >> ומה לגבי מפיק אירועים שהיה צריך להיות לו אירוע, והסאונדמן והתקליטן וכל האנשים שהיו צריכים להיות באירוע? גם ימציא את האירוע מחדש? כן, אמיר, ימציא את האירוע מחדש? מה, הוא יבוא ויגיד: אה, לא היה; נחזיר את הגלגל אחורה, נעשה את האירוע? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי, ברור. כן. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> כל פעם אותן דוגמאות. כל פעם אותם דברים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה שרוצים לפתור. לא את התקנות של 2006. היום אנחנו ב-2023 עם נזקים נפשיים מטורפים, חוץ מנזקים כספיים. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> חנויות שלמות נסגרו, כי העובדים לא באו. עסקים שלמים נסגרו באשקלון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עם כל הכבוד. הלאה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אז אנחנו תמיד בכל המבצעים, ברגע שהמבצע עבר את השבעה הימים, שזה הזמן הארוך ביותר שנדרש במסחר ובשירותים בחוק – בתעשייה לא נדרש זמן הפסקת פעילות; במסחר ובשירותי שבוע; בתעשייה שלושה ימי הפסקת ייצור – יש כללים בחוק. ברגע שזה עבר את השבעה הימים, אם זה היה המבצע הראשון שהכרנו בתקנות עם מחזורים, זה "עמוד ענן". הוא היה שמונה ימים ב-2012. זו הייתה פעם ראשונה שהכרנו בדבר הזה. ואז בכל המבצעים מאז ועד היום, לצערי, הם היו ארוכים והאזור חטף, ובסופו של דבר, במקרים האלה באנו ונתנו מסלול מחזורים. זו פעם ראשונה שהיה אירוע על הגבול, והוא די דומה אפילו, קצת יותר ארוך מ"עלות השחר". אני אסביר. ב"עלות השחר" היינו כאן. אפילו העסקים באפס עד שבעה קילומטר לא היו זכאים, במסחר ובשירותים, כי לא היה הפסקת פעילות גדולה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר, אני לא מקבל את כל העניין הזה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני חושב שהמדינה שוגה בהתייחסות לעצמאים בכל המערכת, לא רק כאשר מגיע הנושא הזה של הפיצויים. גם בימים של שגרה לא מתייחסים נכון לעצמאים, וזה חלק גדול מהכלכלה הישראלית. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> משפט אחד אפשר? מכוון שאני מלווה את העניין הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרנו את זה, והמציאות היא מציאות שחייבת להשתנות. אני יודע שאין לי מספיק כוח לעשות את זה. אבל אני מתכוון לדבר בממשלה. אי-אפשר להמשיך את המצב הזה כמות שהוא. והמצב הזה משליך גם על הפיצויים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מכיוון שאני מלווה את העניין עוד מ-2001 - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק משפט. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> רק משפט. - - אני רוצה לקבוע שיש משהו, שאולי מעיד על חוזק ועל רצון לשמור על שגרה של מערכות הביטחון והממשל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בהתחלה לא הייתה כוונה למגן מעונות יום ואחר כך לא למגן בתי ספר ולא למגן בתים ולא לייצר הגנה אקטיבית בנוסח כזה, בנוסח אחר, ולא לעשות חומה, לא לבצע את החומה, ולא לקחת אחריות על פינוי התושבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אלון, אלון, אנחנו יודעים. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מבקש לראות את התמונה כולה. ואני יכול להבין מדוע יש צורך לגדר את הצורך לשפות. ולכן אני מחבר את זה לעניין העסקים. אנחנו חיים דור וכנראה הדור הבא לא יהיה יותר טוב, ואין ברירה, צריך לצלול ולהמשיך להרחיב את מוטת השליטה הזו והסיוע הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסכים. אנחנו נצטרך לעשות את זה. ושאתם תעשו את זה גם כשתהיו בקואליציה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> קדימה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אומר, קואליציה ואופוזיציה. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הגיע הזמן לשנות את המצב הזה. המצב הזה הוא לא בסדר. התייחסות לא נכונה, ולא רק לגבי הפיצויים. להקריא את התקנות. << אורח >> לילי אור: << אורח >> שמי לילי אור מרשות המיסים. תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה מס' 2), התשפ"ג–2023 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: הוראת שעה 1. לעניין נזק עקיף באזור המיוחד שאירע בתקופת הזכאות, יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג–1973 (להלן – התקנות העיקריות) – << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כשאת מקריאה, תסבירי כבר, לילי. כשמדובר פה על תקופת הזכאות, תקופת הזכאות מוגדרת בהמשך. << אורח >> לילי אור: << אורח >> תקופת הזכאות תוגדר בסוף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם היא מתייחסת לאפס עד שבעה קילומטר, זה 9 עד 15 במאי; ושבעה עד 40 קילומטרים זה 9 עד 13 במאי. תסבירו את ההבחנה שעשיתם. למה יש הבחנה של יומיים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> באפס עד שבעה קילומטר, הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף המשיכו גם ליום ראשון, בשעה 12:00. בדיון כאן בפעם האחרונה עלתה הבעיה של הרבה מהתושבים של באפס עד שבעה, שהופנו לאזורים מרוחקים יותר. והחזרה שלהם הייתה במהלך יום ראשון וחלקם אפילו ביום שני. אנחנו עשינו בדיקה בנושא הזה, וזה אכן בפועל קרה. בגלל זה הסכמנו להכניס גם את היום הזה כיום שכר, כי הם לא יכלו להגיע לעבודה עדיין. אז גם את יום שני הכנסנו למסלול השכר. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> ומבחינתנו, זה עונה באמת, היומיים האלה, התוספת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה, הלאה, הלאה. את ראית איזה גודל התקנות? << דובר >> נירה שפק: << דובר >> בטח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << אורח >> לילי אור: << אורח >> 1. בתקנה 1 – 1. במקום ההגדרה "שווי של נזק עקיף" נאמר: "אזור מיוחד" – כל אחד מאלה, אשר מוכרז בזה יישוב ספר בתקופת הזכאות: << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה, לילי, בדרך כלל, מה שהיינו עושים בתקנות אחרות הוא פשוט מצרפים מפה. אתם לא מצרפים פה מפה? << אורח >> לילי אור: << אורח >> מפה. במקרה הזה לא הייתה מפה, ולכן יש רשימה של יישובים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק לפי הרשימה. אוקיי. << אורח >> לילי אור: << אורח >> 1. אזור שבמרחק של בין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, או ביישוב מהיישובים המפורטים בתוספת הראשונה המצוי באזור א'; 1. אזור שבמרחק העולה על 7 קילומטרים אך אינו עולה על 40 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, או ביישוב מהיישובים המפורטים בתוספת הראשונה המצוי באזורים ב' או ג'; "הוראה על סגירת מוסד חינוך" – הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות מקומית באזור מיוחד, שניתנה בתקופת הזכאות; "חוק מיסוי מקרקעין" – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963; "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975; "מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, שמתקיימים בו שני אלה: 1. עיקר הכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא הייתה מתמיכה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, מתמיכה מאת רשות מקומית, או מתרומות (להלן – תמיכות ותרומות); 1. עיקר הכנסתו בשנת המס 2022 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, הייתה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> שמי ישי פרלמן מרשות המיסים. "מוסד ציבורי זכאי" זה בעצם מוסד ציבורי שחלק גדול מהכנסה שלו היא ממסחר ומשירותים. מוסדות כאלה יכולים להיפגע גם במבצעים כאלה, ולכן הם יהיו זכאים בהמשך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מסחר ושירותים כולל בזה גם תקציבים שהוא מקבל מהמדינה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד כמה התקציב שהוא יכול לקבל מהמדינה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם זה תקציב צבוע עבור פרויקט, לדוגמה, כל ילד אתה נותן חוג ואתה מקבל עליו סכום כסף, זה לא נקרא תקצוב. זה נקרא שירות. בגלל זה אנחנו קוראים לזה שירות, כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בסדר? זה לא משנה כמה אחוזים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. אם זה תקצוב כללי, קחו סכום כללי, זה משהו אחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. אם הוא למטרה מסוימת, לא משנה כמה הוא מקבל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם זה מחושב לפי ילד, זה שירות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפילו שהוא מגיע ל-50% ו-60%? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון. << אורח >> לילי אור: << אורח >> "מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, למעט כל אחד מאלה: 1. עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן; 1. מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו זולת אם אישר המנהל, לבקשת העוסק שהוא הקונה או מקבל השירות, כי לגבי רכישה או קבלת שירות כאמור מקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי מכר או שירות כאמור הניתן לעוסק מאדם שאינו קרובו; 1. פיצוי ששולם לפי החוק; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה שיניתם את הנוסח שהיה, שחזר על עצמו, ההתייחסות לקרובו. זאת אומרת, בעבר היה: "מכר טובין או מתן שירות מאת בעל מניות בחברה או שותף בשותפות בחברה שהוא בעל מניות בה או בשותפות שהוא שותף בה". << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון. זה שונה באומיקרון, בחוק האומיקרון, בתקנות האחרונות שהגענו באומיקרון, כי אלה תקנות דומות. זה שונה כאן בוועדת הכספים. ולבקשת המייצגים גם אמרנו: בואו נראה את המכירה הזאת בין קרובו, בין חברה לחברה. אם זו מכירה רגילה, אז אנחנו נראה אותה. זו האשפרות שאושרה למנהל. זה היה כאן לבקשת ועדת הכספים לעשות את השינוי הזה, שהוא יהיה יותר מובהר. עשינו את זה באומיקרון, ואנחנו ממשיכים עם זה קדימה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> "מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה; "שווי של נזק עקיף" – אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק, ובלבד שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי-אפשרות לנצל נכסים כתוצאה ממלחמה או מחמת הפסקת פעילות כתוצאה ממלחמה: 1. מסלול שכר עבודה; לעניין זה – "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו לא עבד עובד בעבודתו אצל ניזוק בכל מקום שהוא בשל המצב הביטחוני, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ואם העובד אינו מתגורר באזור שבין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, ובלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה: << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירו את הרישה, לפני "מתקיים בו". << אורח >> לילי אור: << אורח >> זה בעצם הפתיח שאנחנו חוזרים עליו בכל התקנות. המשמעות היא בעצם יום היעדרות שהוא לא יום היעדרות רגיל של העובד. כלומר, עובד שבאופן רגיל עובד בשבת, וכאן עבד בשבת ביום היעדרות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם הוא לא היה במחלה, תאונה, חופשת מחלה לפני. << אורח >> לילי אור: << אורח >> ואני ממשיכה לתנאים הנוספים למי שלא מתגורר. 1. הוא נעדר מעבודתו עקב הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק או בשל איסור על התקהלות; 1. הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, או שהוא הורה של אדם כאמור, שנעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו (בפסקה זו – ההורה), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה: 1. מוגבלותו ידועה למעסיק, או שהוא או ההורה, לפי העניין, המציא למעסיק אישור או תיעוד רפואי המעיד עליה; 1. הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו, משום שמוגבלותו, או מוגבלות ילדו שעליו הוא משגיח, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופת הזכאות; והכל בתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בפסקה (3)(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים; את 3(א) ו-(ב) אנחנו מייד נראה לגבי הילדים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל תסבירו את כל הפסקאות קודם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> קודם כול, לגבי יום היעדרות, לילי הסבירה את הרישה של הסעיף. הוא מדבר גם על עסקים של אפס עד שבעה קילומטר. בעסקים אפס עד שבעה פשוט צריכים להיעדר בשל המצב הביטחוני. אין קשר לילדים ולבני זוג, אם הם נעדרו כן או לא מהעבודה. לגבי אדם עם מוגבלויות, אם הוא אדם עם מוגבלויות, זה גם על האדם עצמו עם מוגבלויות והוא לא היה יכול להגיע לעבודה או שהוא נאלץ לשמור על הילד שלו, אז אותו אדם יהיה זכאי. זה התנאי בעצם, מוגבלות מסוימת. וזה התנאי שהוא יהיה זכאי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפעם הקודמת שינינו את הנוסח. היה על זה דיון בוועדה. עשינו: "מוגבלות או מוגבלות ילדו שעליו הוא משגיח, לפי העניין, ידועה למעסיק, או שהוא המציא למעסיק אישור או תיעוד רפואי המעיד עליה". שינינו ל"המעיד על מוגבלותו או על מוגבלות ילדו". << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש את סעיף (ב) גם. יש לו שתי אפשרויות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, לא. בסעיף (א) שינינו גם. תסתכלו על (א). לא, זה לא רק מוגבלותו. זה גם המוגבלות של הילד שעליו הוא משגיח. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> "או שהוא הורה של אדם כאמור" זה אותו דבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא. זה לא מה שכתוב. << אורח >> לילי אור: << אורח >> זה לא נאמר במפורש בנוסח שהובא. אני אוסיף את זה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אוקיי. בסדר. אפשר להוסיף את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אנחנו נשנה את הנוסח בהתאם. << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 11:27) << מנהל >> << אורח >> לילי אור: << אורח >> אוקיי. אז אני מתקנת: "מוגבלותו או מוגבלות ילדו שעליו הוא משגיח, לפי העניין, ידועה למעסיק". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. וגם בהמשך: "המעיד על מוגבלותו או על מוגבלות ילדו" "או תיעוד רפואי המעיד על מוגבלותו או על מוגבלות ילדו". << אורח >> לילי אור: << אורח >> הוספתי. בסדר גמור. אז אני ממשיכה לחלופה השלישית. 1. הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופת הזכאות, והכול ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה: 1. הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה עצמאי של הילד; 1. בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד; הוראות פסקה זו יחולו, לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד; לעניין זה – "אומן" – הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה; "הורה עצמאי", "ילד", "מוסד חינוך" – כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתה צריך להשגיח על ילד כשמוסד החינוך היה סגור, ילד מתחת לגיל 14, ושהבן זוג שלך עבד. בעצם בן זוג אחד ששמר על הילד. אלה האפשרויות שיש כאן בתוך הסעיף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תראו, גם פה, בפסקה (3), בפעם הקודמת הייתה: "הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך במקום מגוריו המצוי באזור המיוחד, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופה" - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> את זה הכנסנו בפעם הקודמת כי היה חג, אם אתם זוכרים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> היה חג, ואז אמרתם לנו: רגע, מה זה משנה אם היה חג ובית הספר היה סגור? יכולתי להשאיר בחג בייביסיטר, אבל באירוע של טילים אנחנו לא יכולים. אז השארנו את זה. קיבלנו את מה שהוועדה אמרה. השארנו אותה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> יש כאן הרחבה שהיא דווקא לטובה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אני ממשיכה. "מסלול שכר עבודה" – 1. לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) ו-(3) – 500 שקלים חדשים לכל יום עבודה ששולם על ידי המעסיק בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני (להלן בהגדרה זו – שווי הנזק); 1. לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – שווי הנזק, מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני ששולמו לעובד שאינו חבר קיבוץ, בתוספת שווי הנזק מוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם; 1. לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו לשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו האמורה, כולל תמיכות ותרומות, מוכפל בשווי הנזק ששילם בעד יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני; לעניין זה, "שנת הבסיס" – כהגדרתה בפסקה (2), שעניינה מסלול מחזורים, בהגדרה "שווי של נזק עקיף"; אנחנו נגיע אליה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אני רוצה איזו הערה. אני חושב שאמרו פה על הקיבוצים, השירותים שניתנים לקיבוץ, שלא מפוצים. זה נכון לפעם, שנתנו שירותים בחינם או משהו כזה, שאמרתם שזה כאילו הצד השני של המשפחה. היום כבר הכול בשכר. אז אם בן אדם לא עובד, ובגלל זה הפסיד ימי עבודה, אז צריכים לפצות אותו גם שם. זה לא אותו דבר כמו שהיה פעם. אני מסכים איתכם שיש אולי עוד קיבוצים שיתופיים אחד, שניים, שאתם יכולים להגיד, אבל בכל השאר זה כבר לא תופס. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> קודם כול, אם זה תלושי שכר, אז כמובן שהם בפנים. הסעיף בעצם מרחיב לכאלה שהם חברי הקיבוץ והם מתעסקים במסחר, בשירותים, בחקלאות, בתיירות. למרות שאין להם תלוש שכר, אז אנחנו גם רואים אותם כעובדים. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא. אני אומר שירותים. צריכים לתקן את זה פעם אחת ולתמיד. אתם פעם אמרתם וקיבלנו פעם שבחדר אוכל, אם אתה זוכר, או בקומונה ודברים כאלה, שזה כאילו שירות, זה הצד השני של השירות כאילו שיש מי שעושה במשפחה. היום זה כבר לא נכון. זה כמו שאני אלך למכבסה בעיר. זה בדיוק אותו דבר. בגלל זה, אנשים שעובדים, שגם אם אין להם תלוש חיצוני, אלא תלוש פנימי, ויש דברים כאלה, אתם צריכים לכבד את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> חדר האוכל, אם אני עובד קיבוץ, אני שייך לקיבוץ. אני לא מקבל תלוש שכר, ואני מאכיל בעצם את כל חברי הקיבוץ, זה בדיוק כמו שאני מגיע הביתה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא, לא, לא, לא. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה אותו דבר. זה שירות שניתן במרוכז, במקום שהוא יינתן לכל אחד בבית הפרטי שלו. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא. לא. תבוא אליי לקיבוץ. אתה ואני משלמים עבור האוכל. והוא מקבל משכורת. יש הסדרים לקיבוצים, בתלוש פנימי. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> משכורת זה בסדר. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> זה פנימי, זה לא תלוש חיצוני. ובגלל זה, הוא כבר צריך לקבל את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> התושב משלם כסף על האוכל? << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> כן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם בבית אני משלם על הפרודוקטים. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אבל זה לא קשור. אם אתה בא למסעדה, זה כמו מסעדה. העובד צריך לקבל, העובד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל אני נותן שירות לעצמי. אותו עובד היה נותן את השירות הזה בבית שלו. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> זה לא אותו דבר. תקשיב, לא קונה את הפרודוקטים. אני גם משלם על העבודה. אם אני בא לאכול בחדר האוכל, אני משלם על העבודה. זה כמו מסעדה בעיר או בדיוק כמו מכבסה בעיר. כמו שאתם עשיתם, בצדק, שבבתי ילדים, אם מחזירים להורים, גם בקיבוץ אפשר לקבל את הכסף. אני ביררתי את זה. את זה אמרתי לנירה, שבקיבוצים, בחלק, זה עובד. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> נכון. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> וזה בסדר. אין שוני. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ההבדל הגדול ממסעדה הוא שהמסעדה היא צד ג', הוא הבעל. פה הקיבוץ הוא הבעל של אותו חדר אוכל, של אותה מכבסה. זה לא בדיוק אותו דבר. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אבל אתה פוגע בעובד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא פוגע בעובד, אבל זה השירות שניתן בתוך הקיבוץ. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> בטח שכן. לא. תקשיב, זה בדיוק כמו מסעדה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לא בדיוק כמו מסעדה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> בול. אני מבקש שהדבר הזה יגיע לדיון, כבוד יושב-ראש. << מנהל >> (היו"ר יצחק קרויזר, 11:33) << מנהל >> << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תראה, אני אשמח אחרי זה לשבת עם נציגים שלכם ולבדוק את זה לכל הפעמים הבאות. אם תשכנעו שנכון מה שאתה אומר, ואנחנו נציג גם את ההיבטים האחרים שהצגתי אותם עכשיו, אנחנו נבדוק את זה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> בשביל לא לעכב פה – אנחנו יודעים לדבר אחד עם השני – אני מציע שתקבעו איתי, אני מוכן, לפגישה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אשמח. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אם לא נגיע לעמק השווה, בסוף נלך מכות, אבל בסוף תהיה קבלה. אני מבקש שאם זה יהיה, שזה גם יהיה לפה, אם נספיק. אם זה ייקח חודשים, אז יהיה כבר לפעם הבאה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בסדר. אנחנו נשב מייד אחרי זה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אני ממשיכה. 1. לגבי ניזוק שהכנסתו היא מעסק או ממשלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה (להלן – עובד עצמאי) שנעדר מעבודתו בשל המצב הביטחוני שמחזורו נפגע בשל היעדרות זו – שווי הנזק מוכפל במספר ימי ההיעדרות של העובד העצמאי בשל המצב הביטחוני; לעניין פסקאות (1) עד (4) – לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק, שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת; לעובד המועסק במשרה חלקית, יהיה הנזק החלק היחסי משווי הנזק שיחסו לכלל שווי הנזק הוא כיחס מספר שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, לסך כל שעות העבודה במשרה מלאה; << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> זה חל רק לעניין הפסקאות (1) עד (4)? << אורח >> לילי אור: << אורח >> כן. יש פה הסבר על החישוב של העובד שלא עובד במשרה מלאה, איך בכל זאת מחשבים את הפיצוי. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> אוקיי. << אורח >> לילי אור: << אורח >> 1. מסלול מחזורים, ובלבד שהנזק אירע באזור שבפסקה (1) להגדרת "אזור מיוחד" או שהנזק אירע לעסק בענף מזכה באזור שבפסקה (2) להגדרת "אזור מיוחד"; לעניין זה – "הכנסה בחודש מאי 2022" – << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> רגע, סליחה שאני קוטע אותך. אולי תסבירי את מה שהקראת בפסקה (2). << אורח >> לילי אור: << אורח >> בסדר גמור. מסלול מחזורים בעצם פתוח לכל העוסקים שנמצאים בפסקה (1) להגדרת אזור המיוחד, שזה האפס עד שבעה קילומטרים. באזור (2), שזה שבעה עד 40 קילומטר, זה פתוח רק למי שהגדרנו - - - << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אבל היושב-ראש ביקש לתקן את זה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אני מקריאה את ההגדרות של שר האוצר הגדיר. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> בסדר. אבל היינו פה והיה קונצנזוס, גם של היושב-ראש וגם של חברי הכנסת, לתקן את זה, שהאזור יוגדר, גם האזור של שבעה עד 40 קילומטר, לגבי נותני השירותים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אנחנו לא הבנו את זה כך. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אני הבנתי את זה, ואני חושב שהוא אמר לכם את זה חד-משמעית, לא בנדמה ולא באולי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין צורך לצעוק, רועי. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> לא. עוד פעם אתם - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בני אדם כולנו. אני לא מצליח להבין. אני חושב אחרת. אבל בסופו של דבר, אנחנו מציגים את התקנות ששר האוצר שלנו בעצם הגיש. לנו אין סמכות לשנות תקנות שהוגשו מעבר לזה. ביקשו מאיתנו להקריא את התקנות הקיימות. אנחנו מקריאים את התקנות הקיימות שיש. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אבל היושב-ראש, אני שמעתי, אמר לכם שלגבי הנושא של עצמאים, לגבי שבעה עד 40 קילומטר, הוא מבקש לתקן את זה. שמענו את זה כולם פה, ודיברו כל חברי הכנסת. אז מה עכשיו, ברגע שאתה מקריא, אז מה, אתה מנצל את זה שהיושב-ראש לא פה? << אורח >> לילי אור: << אורח >> לא. אני לא ניצלתי. אני הקראתי. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> לא. אז מה, היושב-ראש לא פה. אז זה לא מוסכם. << אורח >> לילי אור: << אורח >> שנייה. אני אסביר. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אז צריך להודיע שזה לא מוסכם. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אז אני הסברתי מה רשום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר. אני רושם, רועי. אתה אומר שהסיכום היה בדיון הקודם. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> לא. עכשיו. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> לא בדיון הקודם. בדיון עכשיו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בדיון עכשיו. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> שהנושא של שבעה עד 40 קילומטר לגבי העצמאים יטופל, יתוקן. זה מה שנאמר על ידי כל חברי הכנסת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> תודה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> להמשיך בהקראה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >> בסדר גמור. "הכנסה בחודש מאי 2022" – 1. לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה בחודש מאי 2022 שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון או יועץ מס, ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל בחודש מאי 2022; 1. לגבי ניזוק שבשנת 2022 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סכום ההכנסה בחודש מאי 2022 שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון או יועץ מס, בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין; "הכנסה בשנת הבסיס" – 1. לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה בשנת הבסיס כפי שדווחה בדוח שהגיש המוסד הציבורי הזכאי לפי סעיף 131 לפקודה, שהתקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12; 1. לגבי ניזוק שבשנת הבסיס הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף ולגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סכום ההכנסה בשנת הבסיס כפי שדווחה בדוח שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12; "הפרש המחזורים" – ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, לבין מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות אך לא יותר ממגבלת הפרש המחזורים; - - << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> זה בעצם תיבה חדשה: "אך לא יותר ממגבלת הפרש המחזורים", נכון? << אורח >> לילי אור: << אורח >> מה זאת אומרת תיבה חדשה? << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> מאשר פעמים קודמות? << אורח >> לילי אור: << אורח >> אה, כן. סליחה. הוספנו הגדרה למגבלת הפרש המחזורים. אנחנו נגיע אליה בהמשך. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> זה בגלל שפיצלתם ויש אפשרות לתת גם וגם, או בלי קשר, אמיר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא. זה בגלל שהאירוע היה מאוד קצר, ואנחנו רוצים שיהיה הגיון בין ירידת המחזורים לאירוע הקצר, ולא שיהיה עסק שיוכיח שיש לו ירידה בין מאי 2022 למאי 2023 של 100%. אין הגיון שבשבעה עד 40 קילומטר, אני מדבר, תהיה ירידה של 100% בשלושה ימי פעילות. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אבל אתה לוקח את זה לקיצון. אני רוצה להעיר כאן שבסוף, כשאתה משווה את זה רק לאותם ימים, בטח לעצמאים, יכול להיות שאת הנזק תראה אחרי, כי אם מישהו לא בא אליך ואתה לא סגרת דברים, זה כמו עצמאי שעושה מילואים, אז הוא מפסיד לא רק בימי המילואים, הוא מפסיד גם כשהוא חוזר, כי לא חיכו לו. לכן להגביל את זה אך ורק לימים האלה, אני חושבת שזה בעייתי. אתה יכול לא לדבר על חודש, אבל לא יכול להיות שזה יהיה אך ורק לימים אלה, כי הנזק הוא מתמשך גם אחרי. אני הייתי עצמאית. אתה יודע, אנשים שעשו את הדברים האלה יודעים. זה לא לשבת. אנחנו יודעים, לוקח לנו ימים להרים את עצמנו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> רק חשוב לי להגיד שהמגבלה הזאת לא קיימת במסלול האדום. זה אומר שעסקים שנמצאים בטווח של אפס עד שבעה קילומטר לא חלה עליהם המגבלה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אפס עד שבעה קילומטר זה לא חל. אני יודעת. אבל אנחנו מדברים גם מעבר לשבעה קילומטר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם האירוע שלהם התחיל, גם בתחילת מאי היה ירי. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אני מזכירה לך שאפילו בשער הנגב יש יישובים שהם מעבר לשבעה קילומטר, 7.2 קילומטר, 7.4 קילומטר, ניקח את ברור חיל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ברור חיל הוא יישוב ספר. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אז אני אומרת, אז הוא לא באפס עד שבעה קילומטר ברשימה שלך, וזה חל על העצמאים שם בדיוק כמו בכל מקום אחר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא. לא. לא חל על העצמאים. המגבלה לא חלה על היישובים שמוגדרים כיישובי ספר. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אוקיי. אז גם בהרחבה, אני חושבת, לעצמאים, ואתה יודע מה זה עצמאים, להגביל את זה רק לחמישה הימים האלה, זה לא נכון. ואני פונה כאן ליושב-ראש, עצמאי אי-אפשר לספור אותו רק לפי הימים האלה. שכיר כן. עצמאי לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לגמרי. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אני ממשיכה. " - - ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר; "מגבלת הפרש המחזורים" – זו בדיוק התיבה ששאלת עליה. 1. לעניין נזק שאירע באזור שבפסקה (1) להגדרת "אזור מיוחד" – כלומר, באפס עד שבעה קילומטר. 1. לגבי ניזוק המדווח בשיטה חד-חודשית – שבע חלקי שלושים ואחת כפול מחזור עסקאות בתקופת הבסיס; 1. לגבי ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית – שבע חלקי שישים ואחת כפול מחזור עסקאות בתקופת הבסיס; << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> תסבירי, בבקשה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> יש כאן נוסחה, שלפיה אנחנו מחשבים את התקרה של הפיצוי של מסלול המחזורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דברו ברמקול, בבקשה. לא שומעים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש נוסחה שכך הם מחשבים. << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >> 1. לעניין נזק שאירע באזור שבפסקה (2) להגדרת "אזור מיוחד" – שוב, כאן אנחנו מדברים לא על האפס עד שבעה, אלא על השבעה עד 40. 1. לגבי ניזוק המדווח בשיטה חד-חודשית – חמש חלקי שלושים ואחת כפול מחזור עסקאות בתקופת הבסיס; 1. לגבי ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית – חמש חלקי שישים ואחת כפול מחזור עסקאות בתקופת הבסיס; כלומר, כאן תראו שהמספר שבנוסחה השתנה, בגלל שתקופת הפיצוי היא שונה. "מוסד תרבות ופנאי" – עסק בעל רישיון של עינוג ציבורי כהגדרתו בסעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968; "מחזור עסקאות בתקופת הבסיס" – 1. לגבי ניזוק המדווח בשיטה חד-חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש מאי 2022 כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד יום י"ז באייר התשפ"ג (8 במאי 2023); 1. לגבי ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים מאי ויוני 2022 כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד יום י"ז באייר התשפ"ג (8 במאי 2023); עד כאן אנחנו בדיווחים הרגילים. עכשיו נעבור למי שבעצם נרשם במהלך התקופה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> אחרי אולי "לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו"? כלומר, גם בפסקה (1) וגם בפסקה (2). << אורח >> לילי אור: << אורח >> אנחנו התחלנו מגרסה כזאת, וראינו שלאורך התקנות בעבר השימוש לא היה אחיד. לכן, בהתייעצות עם משרד המשפטים, בכל המקומות שינינו ל"המדווח בשיטה" ולא "על עסקאותיו". << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> אוקיי. << אורח >> לילי אור: << אורח >> 1. על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), לגבי ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום א' באייר התשפ"ב (2 במאי 2022) עד יום ט' באייר התשפ"ג (30 באפריל 2023), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט' באייר התשפ"ג (30 באפריל 2023) – מחזור עסקאותיו מיום תחילת הפעילות עד סוף חודש אפריל 2023 כפי שדווח לרשות המסים מחולק במספר חודשי הפעילות ואם היה הניזוק כאמור מדווח בשיטה דו-חודשית – מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2; יש פה בעצם נוסחה לחישוב יחסי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עסק חדש. << אורח >> לילי אור: << אורח >> של עסק חדש שפתח במהלך התקופה. "מחזור עסקאות בתקופת הזכאות" – 1. לגבי ניזוק המדווח בשיטה חד-חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש מאי 2023 כפי שדווח לרשות המסים בישראל; 1. לגבי ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים מאי ויוני 2023 כפי שדווח לרשות המסים בישראל; 1. שינה הניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות בתקופת הבסיס, תיחשב שיטת הדיווח בכל מקרה שיטת דיווח דו-חודשית; << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה גם לאולמות אירועים. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> כן. אז אולי תסבירו רגע? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוצגה כאן בעיה שבשנת 2022, תקופת העומר הייתה יותר ארוכה והיו פחות ימי פעילות, ובעצם תקופת הבסיס לכל מדווחי חד-חודשי היא נמוכה, ובשנת 2023 היו צריכים להיות יותר ימי עבודה. הפתרון שהוצע על ידי הארגון הוא שבעצם נכניס גם את חודש יוני. זה נותן להם פתרון. אז גם אם אתה מדווח חד-חודשי, נראה אותך כאילו אתה מדווח דו-חודשי ותוכל להגיש מאי-יוני מול מאי-יוני. זה הפתרון שנדרש. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אנחנו נראה גם הגדרה מדויקת לזה בהמשך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז זה מסתנכרן, למשל, עם התאריך העברי בעצם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. זה מה שביקשו, וקיבלנו את הטענות. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> סליחה. בהשוואה לנוסחים קודמים, חסרה פה פסקה שמדברת על: "בלבד שלגבי ניזוק שחלה עליו תקנה 7(א)(6) לתקנות מס ערך מוסף" - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זו תקנה שנכנסה מ-2009, פעם ראשונה שהתקנו תקנות כאלה. זו תקנה לגבי נותני שירותים שנתנו שירות עכשיו והוציאו חשבונית בעתיד. ראינו שמעולם לא השתמשנו בסעיף הזה מ-2009. הוא לא רלוונטי. אנחנו לא יכולים לאתר את זה בכלל. זה משהו שאמור לפגוע בניזוק. אז אם אנחנו נגלה דבר כזה, ואין לנו דרך לאתר את הדברים, החלטנו להוריד מה שמיותר. << אורח >> לילי אור: << אורח >> "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" – מחזור עסקאות כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12; "מסלול מחזורים" – 1. לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (2) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת; << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 11:45) << מנהל >> << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע, רגע, לילי. חכי רגע. נעבור על זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, הלאה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> 1. לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין ההכנסה בחודש מאי 2022, לבין סכום הכנסתו בחודש מאי 2023, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת; והכול לא יותר מ-400,000 שקלים חדשים, ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; אז כאן יש את החישוב הבסיס עם מגבלה של 400,000 והתנאי של תשלום שכר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סליחה, רגע, לילי. אני חוזרת פה רק, כי ככה פספסנו את העניין של מגבלת הפרש המחזורים. למה בעצם הגבלתם? בהגדרה של "הפרש מחזורים" למה "אך לא יותר ממגבלת הפרש המחזורים"? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הסברתי את זה מקודם. אני אסביר את זה שוב. בסופו של דבר, לשמחתנו, מדובר באירוע יחסית קצר מבחינת ימי עבודה. בשבעה עד 40 קילומטר זה ארבעה ימי, משלישי עד שישי. בדרך כלל, רוב העסקים לא עובדים בשבת. ובסופו של דבר, רצינו שלירידת המחזורים תהיה קורלציה בעצם לתקופה של הסגר, ולא לראות ירידות, ואנחנו רואים את זה במקרים אחרים, של ירידה פתאום של 100% מאי מול מאי או 80%, שאין בזה הגיון, שבארבעה ימי עבודה ירדתי בכל המחזורים שלי. אז הכנסנו משהו שהוא עצם, בגלל האירוע הקצר ובמגבלת פיצוי, כדי לגדר את הרמה של הנזק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, על איזו פסקה אתה מדבר? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חזרנו אחורה עכשיו להגדרה של "הפרש המחזורים". לא היינו, אז הם מסבירים שוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איפה, איפה? << דובר >> רועי כהן: << דובר >> המגבלה היא 400,000 שקל? << אורח >> לילי אור: << אורח >> המגבלה היא 400,000. אבל הם שאלו על המגבלה שהקראנו קודם, של שבע חלקי 31. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז צריך לחזור לזה, ל"מסלול מחזורים". טוב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תמשיך, אמיר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ההסבר הוא מה שהסברתי. בעצם אנחנו רוצים לראות שלירידה יש קורלציה לאורך המבצע ויש לה קשר ישיר לאורך המבצע, ואנחנו לא רואים ירידות ארוכות, במיוחד באירוע כזה קצר. אז הגבלנו את ירידת המחזורים לאורך המבצע, לימים של המבצע. אם זה בשבעה עד 40 קילומטר, אז זה חמישה ימים חלקי 31, אם אתה מדווח חד-חודשי. זו הירידה שיכולה להיות, המקסימלית. בסופו של דבר, היו כאן ארבעה ימי עבודה. ביום שבת רוב העסקים לא עובדים, לשמחתנו. זאת המגבלה בעצם שיצרנו, שהיא חדשה יחסית, בגלל האירוע הקצר. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אבל, אמיר, אני מזכירה לך שאתה לא יכול לתת בדיעבד. שבוע קודם היה יום ירי, ואתה כאילו מתעלם ממנו. אמרנו הרי, אי-אפשר לתת על אחד אחד. שבוע קודם היה ירי שהעסקים לא עבדו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו לא מתעלמים. הירי שהיה שבוע קודם היה רק באפס עד שבעה קילומטר. מי שהולך למסלולים האדומים, שהוא זכאי לפי האפס עד שבעה קילומטר, אין לו מגבלת פיצוי. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> זה היה גם לאשקלון, לא רק לאפס עד שבעה קילומטר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. הלאה. "מסלול מחזורים". << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא לא היה - - - << דובר >> נירה שפק: << דובר >> הוא היה גם לאשקלון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. "מסלול מחזורים". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לגבי "מסלול המחזורים", אפילו עוד פסקה קודם לכן, לגבי חומרי גלם שהתקלקלו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> חומרי גלם שהתקלקלו, נתנו את זה במבצע הקודם כשלא היה "מסלול מחזורים" בכלל. אז אמרנו: נפצה את העובד וניתן. בגלל שהעסקים האלה היו מוכנים, זה היה בדיוק לפני שבת והיה סיכום שעובדים בשבת והיו להם חומרי גלם, ניתן להם את זה. ברגע שהם מקבלים את ירידה המחזורים, את ההפסד כולו, הוא כולל בתוכו גם את כל החומרים שהתקלקלו, ואין צורך לתת את התוספת שנתנו רק כשיש "מסלול שכר". זה ההבדל מ"מגן וחץ" ל"עלות השחר" שהיה שלושה ימים, ששם החלטנו לא תת מחזורים. אז רק נתנו את הפיצוי הנוסף רק על חומרי הגלם, שהפעם אין צורך בו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ולגבי "מסלול המחזורים" היה פה איזה דיון שהתקיים בנושא הזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא אמרו לי. אמר רועי שלא היה דיון כאן בוועדה. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> לא. היה דיון בוועדה לגבי שבעה עד 40 קילומטר, שרשות המיסים תיתן מענה. זה היה קונצנזוס של כל חברי הכנסת, לגבי נותני שירותים שנפגעו חמישה ימים, אני חושב שגם אפילו יותר. הם צריכים לקבל פיצוי. אי-אפשר להשאיר אותם כרגע באוויר. אני לא מבין איזה אומץ יש לבוא, להסתכל בלבן של העיניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, רועי. הבנו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> עשינו תיקון בעקבות ההערות של הוועדה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> מה התיקון. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> עשינו תיקון בשבוע שעבר, והוספנו את "מסלול שכר" מאפס עד 40 קילומטר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יותר בקול. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> בעקבות ההערות של הוועדה, הוספנו ב"מסלול שכר", שגם העצמאי יוכל לקבל. אם יש לו ילדים, אם יש לו גם יום שהוא לא עבד, הוא גם יכול לקבל את "מסלול שכר" על עצמו. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> ואם אין לו ילדים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> רגע. אני באמצע משפט, נכון? שבעצם זו תוספת שלא הייתה בדיון הקודם. אנחנו הוספנו את זה בעקבות ההערות בוועדה. זה, אני חושב, נותן פתרון, שהוא פתרון שגם אנחנו יכולים לחיות, שהוא פתרון טוב, שהוא פתרון מספק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ובלי ילדים? << דובר >> רועי כהן: << דובר >> זהו, שהוא יספוג את זה, אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי. מה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> בלי ילדים, זה לפי מה שאמרנו קודם, הקריטריונים. למעט המסחר והשירותים, יש מענה של ירידת מחזורים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> שלומית, הגענו קודם בהקראה ל"משלים ההוצאה הנחסכת". אז אני ממשיכה משם, אם אין עוד שאלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >> "משלים ההוצאה הנחסכת" – התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק לא יותר מ-7.5%; - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע, "מסלול מחזורים" קראת? << אורח >> לילי אור: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה, כל כך הרבה הספקתם? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני רואה, " והכול לא יותר מ-400,000 שקלים חדשים". ב-2021 זה היה 1,500,000. הסברתם את השינוי? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> לאורך המבצע. אורך המבצע משפיע על הפיצוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה אורך המבצע פעם הקודמת היה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 12 ימים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 12. חילקתם את זה פחות או יותר? << דובר >> רועי כהן: << דובר >> פחות, פחות. תעשה חישוב לבד. זה פחות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פחות או יותר. השאלה היא מה פחות. אם את לא זוכרת, זה פחות. תדעי לך, כשהאוצר בא עם משהו טוב, הוא זוכר. כשהוא בא עם משהו פחות טוב, הוא לא זוכר. אולי זה פחות מע"מ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רגע. הרב גפני, הם בודקים אם זה פחות או יותר ממה שהיה פעם שעברה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> באופן פרופורציוני, זה פחות ליום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פחות ליום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה? << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> זה יותר נמוך באופן יחסי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם יכולים לשנות את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אגיד. כשאנחנו נכנסנו לדבר הזה, זה היה מבחינתנו – הרי זה לא המסלול האדום, זה רק המסלולים הירוקים. יש גם פרופורציה לכמות האזעקות שהיו בכל האזורים האלה. בבאר שבע, אני אתן דוגמה, הייתה אזעקה אחת. באשדוד הייתה אזעקה אחת. אז הפרופורציה בין האירועים של "שומר חומות", שהיה כאן אירוע – אני מטפל בקרן פיצויים מ-2003 – הוא היה אפילו יותר אגרסיבי. במלחמת לבנון השנייה הייתה כמות טילים מטורפת על כל האזור הזה. וזו הייתה הפרופורציה. ראינו שזה לא אותו דבר. לשמחתנו, זה לא היה בדיוק באותה רמת אירוע, באותה עצימות. וזה היה השיקול שלנו ל-400,000. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הנזק הוא נזק. מה זה משנה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כשיש לך כל עשר דקות אזעקה וכשיש אזעקה פעם בארבעה ימים, אז יש הבדל ברמת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הכוננות היא אותה כוננות. לא הבנתי. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> אבל אשקלון זה לא אותו דבר. אשקלון זה לא אותו דבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, רגע, רגע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אני נמצא עכשיו במצב של כוננות, אז זה לא משנה אם הוא יהיה יום אחד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם ביום ראשון לא היה לי אזעקה. ביום השני, אני מרגיש, אנשים הרגישו ויחסית - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך. אני גר באשדוד, בסדר? והילד שלי ביום הראשון עוד ירד. ביום השני הוא לא ירד והיה מתח כזה. אתה לא יודע, וכל הזמן הוא ככה, ובתי הספר לא למדו. תשמע, אם זה לא משהו גדול, בוא, דבר. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> יש לנו כותרת: רשות המיסים - - - אדוני היושב-ראש, יש לנו כותרת - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שאלת למה עשינו את זה בצורה הזאת. הסברתי. - - - אפשר לעשות - - - 625,000 זה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. אבל אם זה לא משהו, בוא, תעשו את זה אותו דבר. אם זה היה 625,000 תעלו את זה בלי – עזבו אתכם. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> בדיוק. אין טעם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 650,000 - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעלו את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על איזה סכום? << אורח >> לילי אור: << אורח >> אני גם לא הבנתי את זה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> 650,000 במקום 400,000. << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >> 650,000? אמיר, 650,000? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר, אמיר, הוועדה מבקשת שתעלו את זה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> מירי, תעשי כן עם הראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא עשתה. היא עשתה עם הראש. << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> מעולה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הסכום של 625,000, שנותן אותו יחס, מקובל על חברי הוועדה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם זה היחס, אנחנו לא מבקשים יותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שהיה. אבל לא יהיה פחות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כי הוא אמר מקודם 650,000, 625,000. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אז אנחנו מעלים את הסכום ל-625,000. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. רגע, רגע, רגע, רגע. אבל, בבקשה, את מה שאת אומרת: לא – כולם שומעים; את מה שאת אומרת: כן – אני רוצה גם שכולם ישמעו. תגידי. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אז אמרתי שבהמשך להערות שנשמעו כאן, הסכום המירבי יעלה ל-625,000 שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. עם ההצמדה למדד, זה 650,000. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה צודק. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> על 650,000? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רק שתבינו שזה לא בדיוק "פחות או יותר"; זה פחות או פחות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה פחות? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כי הם התחילו ב-400,000. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה, כן. הלאה, תמשיכי, בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה סתם. אתם גם ככה לא תשלמו את הכול. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> משלמים הרבה ומהר. מקובל עליכם 625,000, לאור העובדה שגם יש פערים בהצטברות של הנזק? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. זה מה שהיה בפעם הקודמת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו משאירים את זה באותו יחס כמו פעם הקודמת. חמש חלקי 12 כפול 1,500,000 זה 625,000. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הלאה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אני ממשיכה איפה שהיינו, באמצע ההגדרה. "- - או שיעור אחר שקבע המנהל במקרים שבהם שוכנע כי שיעור ההוצאה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע, איפה את קוראת? תתחילי מ"משלים ההוצאה הנחסכת". << אורח >> לילי אור: << אורח >> מהתחלה? "משלים ההוצאה הנחסכת" – התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק לא יותר מ-7.5%; או שיעור אחר שקבע המנהל במקרים שבהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי-הפעלת עסק מסוג עיסוקו של הניזוק; "ניזוק המדווח בשיטה דו-חודשית" – לרבות עוסק שנגרם לו נזק בשל אי אפשרות לנצל - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זו ההגדרה החדשה עכשיו, נכון? << אורח >> לילי אור: << אורח >> זאת ההגדרה החדשה. מירי הסבירה עליה קודם, אבל אני אחזור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אוקיי. << אורח >> לילי אור: << אורח >> " - - -לרבות עוסק שנגרם לו נזק בשל אי אפשרות לנצל נכסים באולם שמחות או בגן אירועים, אף אם בפועל הוא מדווח בשיטה חד-חודשית; בעצם כאן, כדי לאפשר את הפיצוי כפי שסוכם מול האולמות וכו', הכנסנו הגדרה חדשה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> איפה הוא? קרויזר, שמעת? גם האולמות נכנסו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, כן. << אורח >> לילי אור: << אורח >> הכנסנו הגדרה חדשה שמאפשרת להם לדווח כאילו שהם עסק בשיטה דו-חודשית, גם אם בפועל הם מדווחים בשיטה חד-חודשית ולא דו-חודשית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בגלל העניין של התאריך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << אורח >> לילי אור: << אורח >> נכון. "סכום הוצאות השכר הנחסכות" – סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות בעבור כלל העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, שפוטרו או שעבודתם הופסקה בדרך אחרת, מוכפל במספר הקובע, לפי העניין; לעניין זה, "המספר הקובע" – 1. לגבי ניזוק שהוא עוסק המדווח לרשות המסים בטופס 102 בשיטה דו-חודשית – 6; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בהכרח בטופס 102? כי בעבר היה "על מחזור עסקאותיו", "המדווח על מחזור עסקאותיו". << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא. מה שהיה בעבר היה טעות בחקיקה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> טוב. << אורח >> שרית מנשקו: << אורח >> בעל עסק גם אפשר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בעל העסק, אם הוא עצמאי, אז הוא לא מוציא תלוש שכר. הוא לא ב-102. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> ברור. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> רק אם הוא חברה והוא בעל מניות. << דובר_המשך >> שרית מנשקו: << דובר_המשך >> אבל הוא כן יכול להגיש. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא יכול להגיש לפי 500 שקלים. << אורח >> לילי אור: << אורח >> 1. לגבי ניזוק אחר - 12; "סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות" – אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד שהוא סכום חיובי – 1. לגבי ניזוק כאמור בפסקה (1) או (2) – כלומר, חד-חודשי או דו-חודשית. להגדרת "מחזור עסקאות בתקופת הבסיס" – סכום השווה לשכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; 1. לגבי ניזוק כאמור בפסקה (3) להגדרת "מחזור עסקאות בתקופת הבסיס" – כאן זה מי שפתח במהלך התקופה. סכום השווה לשכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; לעניין זה, "שכר העבודה הממוצע בתקופת הבסיס" – שכר העבודה ששולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור עסקאות בתקופת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה, ואם היה הניזוק כאמור מדווח בשיטה דו-חודשית – מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2; 1. לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום השווה לשכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בטופס 102, בהפחתת השכר כאמור אשר שולם בתקופה שהובאה בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, והתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; לעניין זה, "שכר העבודה השנתי הממוצע בתקופת הבסיס" – שכר העבודה ששולם בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות שלו באותה תקופה; "ענף מזכה" – אחד הענפים המפורטים להלן, ולמעט מסחר ושירותים: השתמשנו קודם במונח "ענף מזכה" לצורך מסלול מחזורים. 1. חקלאות; 1. בתי מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה, אתר תיירות; 1. תעשיה; 1. אולם שמחות, גן אירועים או מוסד תרבות ופנאי; 1. בתי אוכל; "ציוד" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "שיעור ההוצאה הנחסכת" – 1. לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) – סך כל התשומות השוטפות בשנת הבסיס, מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בשנת הבסיס ומוכפל ב-0.85 ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה; 1. לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס, מחולק בסך הכנסתו בשנת הבסיס, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק בסכום ההכנסה בשנת הבסיס; לעניין זה, "ההוצאות הקשורות למכירות בשנת הבסיס" – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה שהוצאו בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירי. אם את יכולה, לילי, גם להרחיב לגבי הענף המזכה, כי זו גם הגדרה חדשה שלא הייתה במקור. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הענף המזכה הוא בעצם ענפים בשבעה עד 40 קילומטר, שיהיו זכאים למסלול מחזורים. הבהרנו את זה לפני לגבי כלל הענפים, אולמות אירועים, בתי אוכל, תעשייה, שיהיו זכאים להגיש תביעה במסלול מחזורים, למעט המחסר והשירותים. זו ההגדרה שמשתלבת עם מסלול מחזורים בשבעה עד 40 קילומטר. ולגבי "שיעור הוצאה נחסכת", זה משהו שהוא בכל התקנות. בסופו של דבר, זה שונה ממענק הוצאות קבועות, ששם כיוונו רק להוצאות קבועות של העסק. פה אנחנו נותנים את כל הרווחיות של אותו עסק ובעצם מחזירים את המצב שלו אחורה לחלוטין. אז אנחנו בודקים את הרווחיות שלו לפי שנה קודמת, שנה שלמה, מה מחזור העסקאות שלו, התשומות שלו, מה ההוצאות שהיו לו, חלקי ההכנסות שלו, כדי לדעת מה אחוז הרווחיות שלו. אפילו לדבר הזה אנחנו מכפילים את התשומות ב-0.85, למרות שכביכול אנחנו נותנים הכנסה שלא הייתה, אבל יש הוצאות שלא הצלחתי לחסוך. לדוגמה, שכירות, אני עדיין משלם אותה. אז אנחנו מקטינים את התשומות בעוד חלק קטן וזה נותן לו מקדם יותר גדול, כי בסוף יש אחד מינוס. כל המטרה היא בעצם להגיע לרווחיות של העסק ולתת לו את הפיצוי של ירידת המחזורים ביחס לרווחיות שלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> 1. לגבי ניזוק שבשנת 2022 או 2023 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת הבסיס למעט תשומות ציוד, והכל אילולא היה עוסק פטור כאמור, מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס ומוכפל ב-0.85; 1. לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת הבסיס למעט תשומות ציוד, והכול אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק בסכום הכנסתו בשנת הבסיס ומוכפל ב-0.85, ובתוספת סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירו עד כה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בגלל שיש מאפיינים אחרים לכל עסק, עוסק פטור לא מדווח למע"מ, הוא מדווח פעם בשנה, הוא לא מדווח בכלל את התשומות שלו, אז אנחנו צריכים להסביר לגביו את ההבדל. לגבי עסק שהוא באיחוד עוסקים, הוא מדווח ביחד, כמה עסקים מדווחים ביחד. ואנחנו רוצים לבדוק את העסק בנפרד. אם אנחנו נבדוק את כל האיחוד, יכול להיות שיש חברות אחרות באיחוד שהן הפסדיות, ובעצם הוא יקבל פיצוי יותר נמוך. לצערי, לכל דבר בחקיקה צריך לתת התייחסות – גם לעוסק פטור, גם למלכ"ר – כי ענפים שונים, ולכל אחד יש את המאפיינים שלו. אז לכל אחד הכנסנו את המאפיינים. אבל במהות זה אותו דבר, אותה תוצאה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> "שנת הבסיס" – אחת מאלה לפי העניין- 1. למוסד או עוסק שלא מפורט בפסקה (2) – שנת 2022; 1. למוסד או עוסק שהחל לפעול לראשונה בשנת 2023 – התקופה שמהמועד שהחל לפעול לראשונה ועד סוף חודש אפריל 2023; "תשומות שוטפות" – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ולרבות הוצאות שדווחו בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאינן תשומות, ולמעט אלה: 1. תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מקרובו, זולת אם אישר המנהל, לבקשת העוסק, כי לגבי תשומה כאמור מקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה הניתנת לעוסק מאדם שאינו קרובו; 1. תשומות ציוד; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ופה גם אותה הערה שהייתה לי בהתחלה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה הצד ההפוך של העסקאות והתשומות, מה שהסברנו לפני. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בדיוק. << אורח >> לילי אור: << אורח >> "תשומות שוטפות בשנת הבסיס" – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12; 1. מסלול חקלאות, ובלבד שהנזק נגרם לגידולים בשטחים חקלאיים בטווח שבין 0 ל-20 קילומטרים מרצועת עזה, ושהניזוק שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה – << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירו פה, כי שוב בעבר הייתה הפנייה לתוספת. פה קבעתם "שהנזק נגרם לגידולים בשטחים חקלאיים בטווח שבין 0 ל-20 קילומטרים". << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> פעם הקודמת, ב"שומר חומות", זה היה בין אפס ל-40, וזה היה מחולק לשלושה אזורים. הפעם בישיבות עם משרד החקלאות ראינו שבעסקים בין 20 ל-40 לא נגרמו נזקים. בגלל זה הורדנו את החלק האחרון. אז יש כאן הבדל בין אפס עד שבעה, שמקבלים אובדן תפוקות בסכום אחד, שבעה עד 20 סכום אחר, וב-20 עד 40, עם משרד החקלאות ביחד ראינו שלא היו נזקים, ואלה ההסכמות שהגענו. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> סליחה, אמיר, שאני נכנס. אפס עד שבעה קילומטר זה כל המועצות, המסמך שהבאתי מהצבא. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תראו, אנחנו צריכים - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא, לא. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נתת לי את המסמך כרגע, הבוקר. אני דיברתי איתכם עוד לפני שבוע על הנושא הזה. הסבירו לנו שיש שלושה יישובים שהכביש שלהם היה סגור. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא. רגע, רגע. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ואמרנו שאם הכביש היה סגור, נוכל להכיר בהם. כרגע אתה מראה לנו יישובים נוספים שנמצאים במרחקים יותר ארוכים מאפס עד שבעה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אמיר, אמיר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם השטחים שלהם הם באפס עד שבעה - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> כבוד היושב-ראש, כבוד היושב-ראש, כבוד היושב-ראש, אני חייב את ההקשבה שלך. כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> אני חייב את ההקשבה שלך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> אנחנו מקבלים מפיקוד העורף, כל עוטף עזה, לא רק מועצה האזורית אשכול, הוראות מיגון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. אמרת את זה. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> אז זהו. ועכשיו אמיר חוזר – אני הבאתי היום מסמך אפילו בבוקר, שהוא לא הספיק עוד לראות אותו. אבל עכשיו הוא חוזר לזה שהפיצוי יהיה רק על אפס עד שבעה. זה לא מקובל וזה לא יכול להיות, שאמרו לאנשים להישאר צמוד למרחב מוגן גם 15 קילומטר מהגבול, בגלל זה ה-20 היה בסדר, ועכשיו הוא אומר שהם לא יקבלו פיצוי. איך יכול להיות דבר כזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר. אנחנו עד היום במסלולי חקלאות אמרנו שכל השטחים שנמצאים בטווח של אפס עד שבעה או שבעה עד 20 יקבלו פיצוי, כל אחד מהטווח שלו. היישובים שגדי אמר, הם מקבלים פיצוי. הם לא מקבלים את הפיצוי של אפס עד שבעה. הם מקבלים את הפיצוי של שבעה - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אין הבדל. אין הבדל, אמיר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> רגע, שנייה. אני מסביר. ביקשו ממני להסביר, אני אסביר. כך עשינו בכל המבצעים. בדיון האחרון שהיינו כאן יצאנו החוצה, בואו, תפסו אותי מהמועצה ואמרו לי: תשמע, יש שלושה יישובים או ארבעה יישובים שהכביש אליהם היה סגור. בעצם אפשר לראות אותם כאפס עד שבעה קילומטר, כי אי-אפשר היה להגיע אליהם. ביקשתי אישור מהצבא, כי אנחנו יודעים את הדברים האלה. כרגע אין אישור שהכביש היה סגור. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> הוא לא היה סגור. הוא היה מוגבל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אז הם כמו כל היישובים במועצה. אני אזכור שכמו שאמרו כאן על חוף אשקלון ואתה אמרת על חוף אשקלון שאפשר להכיר בכולם - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא אותו דבר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> - - צריך לזכור שבחוף אשקלון יש יישובים שנמצאים גם ב-15 קילומטר. אי-אפשר להכיר באותם יישובים שנמצאים ב-15 קילומטר כמו היישובים שנמצאים בשבעה קילומטר. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אמיר, דיברנו על אזור התעשייה שב-7.4 קילומטר. בוא. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא. אני לא מדבר עכשיו על אזור התעשייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא לא דיבר על זה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> חקלאות עכשיו. חקלאות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא מדבר על אזור התעשייה. אני מדבר על הנושא הזה של המועצה כשלמה. כך עשינו גם במבצע הקודם, ואותו דבר גם ב"שומר חומות". זה היה בדיוק אותו דבר ולא היה שינוי ממבצע "שומר חומות". << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אמיר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> במידה והכבישים היו סגורים, אני חושב שכן היינו יכולים לחשוב על זה ולהגיד: אוקיי, הכבישים היו סגורים. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אמיר, מה זה סגורים? רגע, לא. זה לא מקובל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמיר, בהתרעה זה נקרא סגור? יש התרעה ואומר לך: תהיה ליד מרחב מוגן. איך אתה רוצה שההתרעה - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ההתרעה היא לכל ה-40 קילומטר. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא. זה ההתרעה, כבוד חבר הכנסת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרי יש הבדל כשאומרים לו: תשמע, תהיה לי מרחב מוגן, שאין לו במקום שם, לבין מרחב מוגן של אותו אחד שנמצא כרגע בבית. יש הבדל גדול, כי הוא לא יכול להיות בשטח. כשהוא לא יכול להיות בשטח, אז בעצם הוא לא עובד. בפועל הוא לא עובד. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> תקשיב, רגע, אמיר. תקשיב טוב. בגלל, כבוד היושב-ראש, שאי-אפשר לוותר על זה. באה מדינת ישראל ואמרה, אני יכול להגיד, לפחות בשלוש מועצות, בטוח, אני לא יודע על חוף אשקלון: אל תצאו, תישאר ליד מרחב מוגן; אל תלכו לשדה; אל תלכו לשום מקום, לא למכולת. גם המכולת הייתה סגורה. עכשיו בא אמיר ואומר: אנחנו לא נפצה אותם. פיקוד העורף בשנים האחרונות – אני לא יודע אם זה נכון או לא, אבל אני לא מתערב לו – נותן לא לפי שבעה קילומטר, אלא לפי המועצות, את הוראות המיגון. ואז, הבאנו לו כתוב, שמהיום הראשון עד הסוף היה אותו דבר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כרגע שוב הקריטריון של השבעה קילומטר הוא קריטריון - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אז תגידו לפיקוד העורף, שלא יסגרו אותנו שם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. גדי, דקה. כן. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הוא קריטריון רוחבי שבאמת מעניק הטבות נוספות למי שנמצא - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ברגיעה. << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> - - או פיצוי נוסף למי נמצא בתוך הטווח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אם הכביש היה סגור? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא לא היה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> זה לא קשור. קודם כול, אף אחד לא נסע עליו, מי שלא גר שם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אם הכביש היה סגור? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> שנייה. זה לא שמעבר לשבעה קילומטר אנחנו לא נותנים בכלל פיצוי. נותנים פיצוי במסלולים אחרים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם במסלול חקלאות. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא נכון. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> יש פיצוי חקלאות מעבר לשבעה קילומטר. יש פיצוי. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> זה לא נכון. זה אותו דבר. כבוד היושב-ראש, אתה יודע מה קרה? עובד אחד לא הקשיב, ואני כעסתי על המעסיק שלו, והתאילנדי נפצע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> והמעסיק צריך לחטוף בראש על זה שהוא נתן לתאילנדי ללכת לעבוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הבנו. כן. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני אומרת שוב, הקריטריון של עד הטווח של השבעה קילומטר הוא טווח שהוא כרגע קבוע בחקיקה, בהרבה דברי החקיקה, וגם בחקיקה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. אבל מעבר לשבעה קילומטר, האם הייתה הוראה של פיקוד העורף לסגור? << דובר_המשך >> מירי סביון: << דובר_המשך >> אז מעבר לשבעה קילומטר נתנו. אנחנו כרגע לא קיבלנו את ההוראה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> מה? רגע, מה לא קיבלתם? כל המדינה קיבלה ברדיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גדי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ההוראה של מעל שבעה קילומטר הייתה זהה גם לבאר שבע וגם לאשקלון. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא נכון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הינה, ההוראה פה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא נכון. אמיר, אל תשקר. אנחנו חברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אבל אי-אפשר להתקדם. בסדר. כן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני זה שיזם אפילו את השיחה אליך ואמרתי: אם הכביש היה סגור, כמו שאמרתם, אנחנו נמצא את הדבר. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> ואמרתי לך שזה לא קשור לכביש. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל באישור שיש כאן, עכשיו בדקנו אותו, הוא זהה למה שהיה בהנחיות גם בנתיבות ובאופקים. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אמיר, אני שואל אותך עוד פעם. כל ה-30 היישובים שלי - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. לעבור הלאה. נראה מה עושים עם זה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> כבוד היושב-ראש, יש לזה פתרון שעשינו את זה גם בדבר הקודם. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא, רגע. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> רק שנייה. אני רוצה להסביר. יש פתרון לזה כמו שעשינו בוועדה. רח"ל ומשרד הביטחון מוציאים מסמך לוועדה, זה הגיע ליועמ"שית, שמפרט איזה יישובים היו סגורים ואיזה היו לא סגורים, ולפי זה, זה תוקן. לכן הסמכות היא של משרד הביטחון להבהיר את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לבדוק את זה עוד פעם. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה רגע לעזור לו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. הבנו. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> לא. אבל מה שמירי אומרת, זה השבעה קילומטר. זה נכון לשגרה. לא למצב מלחמה. מירי, בשבעה קילומטר בשגרה בתוך עוטף עזה מקבלים הטבות ממדינת ישראל, בצדק. בזמן מלחמה, אני חוזר על זה, פיקוד העורף לא מחשיב שבעה-שמונה. נתן לנו, לכל ה-32 יישובים של אשכול: אל תזוזו מליד מרחב מוגן. מה היינו אמורים לעשות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ראש המועצה, הבנו. אני מבקש לבדוק את זה ולהמשיך הלאה. עוד מעט לא נעשה בכלל את התקנות. תודה. להמשיך הלאה. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> ואני אומר למשרד החקלאות, מועצה האזורית אשכול לא תתקדם עם מס הרכוש בלי הסוגיה הזאת. כבוד היושב-ראש, אנחנו לא נתקדם עם מס רכוש לסיום סגירה לפני שמתקבל הדבר הזה. זה עיקרוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אני ביקשתי שיבדקו את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אדוני, את הנושא הזה אנחנו נבדוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אם היו הנחיות מחמירות יותר מיתר היישובים שנמצאים מעבר לשבעה קילומטר, אין ספק שגדי צודק במה שהוא אומר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. תמשיכי הלאה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – כהגדרתו בפסקה (1), שעניינה מסלול שכר עבודה, בהגדרה "שווי של נזק עקיף"; ו"שכר העבודה היומי" – כהגדרתו בפסקה (4) להגדרת "שווי של נזק עקיף" בתקנות העיקריות, כנוסחה ערב תחילתן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה מס' 2), התשפ"ג–2023, ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה "השכר המרבי" שבפסקה (4) האמורה כאילו במקום "25" בא "22"; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירו את הסיפה, במיוחד. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אנחנו בעצם בהתחלה העתקנו את אותה ההגדרה של "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני", שקראנו קודם. זה זהה גם כאן, כמו שראינו קודם. לגבי "שכר העבודה היומי", בדיון הקודם שהיינו בו הייתה שאלה אם החישוב הבסיסי צריך להיות על סמך 25 או 22. כאן עשינו תיקון, כדי שלצורך התקנות האלה יהיה 22 ולא 25. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר את זה טיפה יותר. זה פחות קשור לתקנות האלה. זה יותר קשור להסכם הקיבוצי בהמשך, שהמעסיק בעצם אומר: רגע, כמה אני צריך לשלם לאותו עובד, שבסוף אני מחויב, מתוקף ההסכם הקיבוצי. אם המעסיק יחלק את סכום השכר שלו ב-25 ימים, אז הסכום היומי יהיה יותר נמוך. וימי העבודה בשבוע התקצרו ב-1995, יתקנו אותו אם החברים נמצאים פה, ל-22 ימים. עשינו את התיקון הזה. בחלק מהתקנות זה כן נעשה ובחלק מהתקנות זה נשכח. אבל צריך לעשות את התיקון. אנחנו אחרי הדיון הזה נשב עם ההסתדרות ועם הממונה על השכר ונבדוק תיקון קבוע בתקנות העיקריות, כי שם רשום 25 וזה מ-1973, ושבוע העבודה התקצר במספר שעות. << אורח >> לילי אור: << אורח >> "מסלול חקלאות" – אחד מאלה, לפי העניין: 1. לגבי ניזוק חקלאי שיש לו גידולים בשטחים חקלאיים בטווח שבין 0 ל-7 קילומטרים מרצועת עזה - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא שמעתי. סליחה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> עוד פעם? (1) לגבי ניזוק חקלאי שיש לו גידולים בשטחים חקלאיים בטווח שבין 0 ל-7 קילומטרים מרצועת עזה או ביישוב ספר שהוכרז ככזה ערב תחילתן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה מס' 2), התשפ"ג–2023 – סכום של 4,400 שקלים חדשים מוכפל במספר העובדים של הניזוק המועסקים בשטחים האמורים; << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> זה גם יכלול, אמיר, את הוויכוח בינינו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> למה? << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> בגלל שזה אותו דבר בדיוק, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> גדי ירקוני: << דובר_המשך >> גם מעבר לשבעה קילומטר קיבלו את אותן הוראות. מה זה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גדי, אמרנו שאם ההנחיות ליישובים במועצה שמעבר לשבעה קילומטר - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אז אמרתי את זה. כן, אמרתי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> - - היו הנחיות מחמירות יותר, ואנחנו נדבר – הגשתם לנו את המסמך היום, כשדיברנו בשבוע שעבר. אם היינו מקבלים את המסמך לפני, היינו יכולים לפנות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמיר, עם כל הכבוד, הבנו. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לשמוע את הדברים שלו, לראות מה לעשות עם זה. אתם רוצים שלא נאשר את התקנות בכלל? הלאה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> (2) לגבי ניזוק חקלאי שיש לו גידולים בשטחים בטווח העולה על 7 קילומטרים מרצועת עזה אך אינו עולה על 20 קילומטרים מרצועת עזה – סכום של 2,000 שקלים חדשים מוכפל במספר העובדים של הניזוק המועסקים בשטחים האמורים; "תקופת הזכאות" – על זה דיברנו במהות בהתחלה. אבל ההגדרה מופיעה כאן בסוף. 1. לעניין ניזוק באזור שבפסקה (1) להגדרה "אזור מיוחד" – התקופה שמיום י"ח באייר התשפ"ג (9 במאי 2023) עד יום כ"ד באייר התשפ"ג (15 במאי 2023); 1. לעניין ניזוק באזור שבפסקה (2) להגדרה "אזור מיוחד" – התקופה שמיום י"ח באייר התשפ"ג (9 במאי 2023) עד יום כ"ב באייר התשפ"ג (13 במאי 2023)". (ב) בהגדרה "ניזוק", בסופה נאמר "ולעניין ההגדרה "שווי של נזק עקיף", למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ואולם לעניין פסקה (1), שעניינה מסלול שכר עבודה, בהגדרה האמורה – לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקאות (2) או (3) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" או שהוא מתגורר באזור שמרחקו בין 0 ל-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה"; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירו. << אורח >> לילי אור: << אורח >> כאן יש הגדרה בעצם דומה למה שראינו גם בתקנות קודמות, בהוראות שעה קודמות. אנחנו מאשרים בעצם את הפיצוי בסיטואציה שבה עסק לא מצוי באזור המיוחד, אם העובד עצמו כן מקיים את התנאי של מרחק מהגדר. 1. בתקנה 2(א), במקום "שנקבע בתוספת" נאמר "שנקבע בתוספת השנייה"; יש כאן פשוט שינוי טכני במספור בגלל ההוספה של רשימת היישובים. 1. בתקנה 4, אחרי "החלטה אחרת" נאמר "לעניין זה, "מס" – סכום אשר רואים אותו כחוב מס לפי חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980"; זה גם סעיף שמקובל בהוראות השעה. זה מאפשר לנו לנכות סכום מס שהניזוק חייב בו מסכום הפיצוי. 1. בתקנה 5 – 1. במקום תקנת משנה (ב) בא: "(ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל באופן מקוון החל ביום כ"ז בתמוז התשפ"ג (16 ביולי 2023); המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה כאמור אם מתקיימות סיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה בטופס מקוון החל מאותו מועד; הודעה בדבר מועד התחילה החדש תפורסם מראש ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות המסים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירי. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אנחנו מאפשרים פה בעצם מ-16 ביולי להגיש באופן מקוון. יש פה אפשרות לשנות את המועד, אם קושי טכני בהעלאה למערכת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפעם הקודמת זה פשוט היה מתחילתן של התקנות. אז למה עכשיו ב-16 ביולי? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בגלל מסלול המחזורים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא שומעים אותך. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בגלל מסלול המחזורים. הוא דורש בעצם שיהיה לנו כבר את הדיווח של מע"מ שמתקבל בדיוק במועד הזה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> (ב1) ניזוק רשאי להגיש למנהל תביעה לפיצויים תוך 90 ימים מהמועד האמור בתקנת משנה (ב)". 1. בתקנת משנה (ג), במקום "(א) ו-(ב)" יבוא "(א) ו-(ב1)". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע. באיזה עמוד אנחנו? איבדתי אותך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו בעמוד שלפני רשימת היישובים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> תסבירו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שיש פה 90 ימים להגיש את התביעה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את (ב). << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> את (ב)? << אורח >> לילי אור: << אורח >> (ב) בעצם מאפשר למנהל להאריך את ה-90 הימים. הפנייה פה של הסמכות של המנהל עוברת ל-(ב1), שזה היה 90 יום. 1. בתקנה 8 – 1. אחרי תקנת משנה (ב) נאמר: "(ב1) לא הודיע המנהל לניזוק על החלטתו לפי תקנת משנה (א) בתוך 14 ימים מיום הגשת התביעה, תשולם לניזוק במועד האמור מקדמה בשיעור של 50% מסכום הפיצויים המגיע לניזוק להנחת דעתו של המנהל; במניין התקופה לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר. בגדול, הסברתי את זה גם בדיון הקודם, המערכת שלנו היום ממוחשבת, כי כ-85% מהתיקים בדרך כלל משולמים בצורה די אוטומטית תוך שלושה ימים. יש תיקים שעולים לתוכנית העבודה מכל מיני מאפיינים שאנחנו יודעים לזהות. במקרים הקודמים, המקדמה הייתה משולמת תוך 45 יום. זה עלה בדיון בפעם הקודמת, והקדמנו את המקדמה ל-14 ימים במקום 45 יום, אם זה עלה לתוכנית, כדי שלפחות הוא יקבל מהר את המקדמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, יהיה קיזוז? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מה זה אומר קיזוז, סליחה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, אם הוא חייב כסף, אתם לא מקזזים לו מזה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם הוא חייב כסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם הוא חייב כסף לרשות המיסים, לא יחול בו קיזוז. יש סעיף על זה? << אורח >> לילי אור: << אורח >> חוק קיזוז מיסים חל גם על המקדמה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא. לא על המקדמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז יש קיזוז? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> על המקדמה לא חל קיזוז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על הפיצויים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> על הפיצויים, בסופו של דבר, יש סמכות לקזז לפי פקודת המיסים, גבייה, בחוק קיזוז מיסים. בהוראת הביצוע, אנחנו לא מקזזים את הסכומים האלה. בהוראת ביצוע שלנו אנחנו לא קיזזנו את הסכומים האלה מחובות מס אחרים, בסופו של דבר. יחד עם זאת, אם יש החלטה סופית והוא קיבל מקדמה של 50%, וגילינו שהעסק היה סגור ללא קשר ודרשנו את ה-50% בחזרה, והוא לא החזיר את הכסף, בהמשך כשאנחנו, מוציאים מכתב החלטה מנומק, והוא לא החזיר את הכסף, חוק קיזוז מיסים מאפשר לנו לקזז את זה מהחזר מע"מ שיש לו או ממשהו אחר, אם הוא צריך להחזיר לנו. אבל אנחנו מקזזים את התשלום שיש בפועל. רק את ההחזרים, אם הוא צריך להחזיר לנו כסף, אנחנו מקזזים את זה ממערך אחר שיש לו שם יתר זכות. אבל כשאנחנו משלמים, אנחנו לא מקזזים חובות שיש לו במערכים האחרים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מתי משולמת המקדמה? << דובר >> רועי כהן: << דובר >> רשום תוך 14 יום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אולי נוסיף "לניזוק במעוד האמור". כך היה גם בעבר. "תשולם לניזוק במעוד האמור מקדמה בשיעור של 50%". בסדר? << אורח >> לילי אור: << אורח >> מה זאת אומרת "במועד האמור"? איפה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בתוך 14 הימים. << אורח >> לילי אור: << אורח >> בתוך 14 ימים מיום הגשת התביעה תשלום לניזוק? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> "תשולם לניזוק במועד האמור מקדמה בשיעור של 50%". בנוסח הקודם גם היה כתוב: "מיום הגשת התביעה מלואה וכדין". את זה הורדתם. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> צריך לתקן את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בסיפה לתת את זה: "במניין התקופה לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר. אז ייכנס רק "במועד האמור". << אורח >> לילי אור: << אורח >> הוספתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> לילי אור: << דובר_המשך >> (ב2) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר – ינמק המנהל את החלטתו בכתב."; (ב) במקום תקנת משנה (ד) נאמר: "(ד) לסכום הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום."; 1. בתקנה 9, אחרי תקנת משנה (ג) נאמר: "(ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), שולמה לניזוק מקדמה כאמור בתקנה 8(ב1) ולאחר מכן החליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים והמקדמה עולה על הסכום שהחליט עליו המנהל, יוחזר סכום היתר תוך 30 ימים מיום שנמסרה לניזוק דרישת המנהל להחזר, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום היתר מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר." << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה מה שאמיר הסביר לפני רגע. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בתקנות העיקריות, אם יש תשלום ביתר, אתה צריך להחזיר אותו תוך 90 ימים. בגלל שגם קיצרנו את זה זמן המקדמה – בתקנות העיקריות אין בכלל מקדמה – בגלל שקיצרנו את זמן המקדמה, אז גם זמן ההחזר בהתאם חוזר. במקום 90 ימים, צריך להחזיר את זה תוך 30 ימים. זה משהו שהיה בכל המבצעים, דרך אגב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. הלאה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> 1. בתוספת – 1. במקום הכותרת, נאמר "תוספת שנייה"; פשוט כי אנחנו מוסיפים פה תוספת ראשונה. 1. בפרט 2, במקום "משווי הנזק" נאמר "משווי של נזק עקיף"; 1. לפני התוספת השנייה נאמר: "תוספת ראשונה (תקנה 1- ההגדרה "אזור מיוחד") << דובר >> נירה שפק: << דובר >> סליחה. לפני רשימת היישובים, אני חייבת לומר משפט. על הסעיף של תקופת הזכאות אמרת, כבוד היושב-ראש, שעל נתיב העשרה ייעשה בנפרד, כי נתיב העשרה שוחרר על ידי הצבא רק ביום רביעי, ה-14 בחודש, בבוקר. זאת אומרת, צריך להוסיף לו בנפרד. ואמרת שיהיה בדיון בנפרד. אז אני רק רוצה לרשום בפרוטוקול, כי הוא לא מקבל את היומיים בעצם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גברתי, אני רק אסביר. אלה תקנות הוראת שעה. רשום פה שיהיה שמירת דינים. מי שרוצה ללכת למסלול האדום, נתיב העשרה, לטעמי, רוב - - - << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אבל עדיין הוא יכול לאפשר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. אבל בסופו של דבר, הם זכאים לכל הימים במסלול האדום. אין כאן הגבלה או משהו כזה. זה רק מסלול מקל, חלופה מקלה, למי שרוצה. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אבל אתה אמרת עד ה-15 בחודש. ה-15 בחודש לא תופס אותם ביומיים שמגיעים להם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לעניין שכר לעובדים שנעדרו. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אם מישהו ירצה להגיש במסלול הזה, צריך לתת לו את האופציה כמו שצריך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא יכול ללכת למסלול האדום בשכר ולבקש גם את היום, אם הייתה הנחייה כזאת. הוא לא צריך ללכת לפה. ועשינו כנס כבר בשבוע שעבר בנושא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. אוקיי. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> ולא נכנס כאן מה שביקשת בדיון הקודם להגבלת דיווח. אתה אמרת שרשות המיסים תתחייב גם תוך כמה זמן היא מעבירה, וחריגים ידווחו לוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> זאת אומרת, שלא יימשך עוד הפעם, כמו שהוצע כאן, שנה ועשרה חודשים. אז אתה ביקשת להכניס את זה, וזה לא נכנס. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אז אני מקריאה את רשימת היישובים הראשונה. רשימת היישובים באזור המיוחד אשר ממוקמים במרחק של עד 7 ק"מ מגבול רצועת עזה (אזור א') אבשלום אור הנר אזור תעשייה דרומי אשקלון איבים ארז בארי גבים גברעם דקל זיקים זמרת חוות השקמים חולית יבול יד מרדכי יכיני ישע יתד כיסופים כפר מימון כפר עזה כרם שלום כרמיה מבטחים מגן מפלסים מפעלי מעון נחל עוז ניר יצחק ניר עוז ניר עם נירים נתיב העשרה סופה סעד עין הבשור עין השלושה עלומים עמיעוז פרי גן רעים שדי אברהם שדרות שובה שוקדה שלומית תושייה תלמי יוסף תעשיות ספירים תקומה << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> כבוד היושב-ראש, פה חסרים כל היישובים שדיברתי עליהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אנחנו נדבר על זה. הלאה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> רשימת היישובים באזור המיוחד אשר ממוקמים במרחק של מעל 7 ק"מ ועד 20 ק"מ מגבול רצועת עזה (אזור ב') אבן שמואל אוהד אורים בית שקמה בני נצרים ברור חיל ברוש ברכיה בת הדר גבולות << דובר >> נירה שפק: << דובר >> לא הקראת את אחוזם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דילגת. << דובר_המשך >> נירה שפק: << דובר_המשך >> דילגת על אחוזם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אחוזם איתן אשבול << אורח >> לילי אור: << אורח >> סליחה. בסדר. אחוזם איתן אשבול אשקלון באר גנים בית הגדי בית שקמה בני נצרים ברור חיל ברוש ברכיה בת הדר גבולות גבעולים גיאה דורות הודייה זוהר זרועה חוות יזרעם (יזרעם) חוות מיגדה חלץ טל אור יד נתן יושיביה כוכב מיכאל כפר סילבר מבועים מבקיעים מלילות מסלול מעגלים משען נגבה נהורה נוגה נווה ניצנים ניר ח"ן ניר ישראל ניר משה ניר עקיבא נתיבות עוזה עוצם פדויים פטיש פעמי תש"ז צאלים צוחר קלחים קריית גת רווחה רוחמה רנן שבי דרום שדה דוד שדה יואב שדה ניצן שדה צבי שחר שיבולים שלווה שרשרת תאשור תדהר תלמי אליהו תלמי ביל"ו תלמי יפה תלמים רשימת היישובים באזור המיוחד אשר ממוקמים במרחק של מעל 20 ק"מ ועד 40 ק"מ מגבול רצועת עזה (אזור ג') אבו טראש אבו עבדון (שבט) אביגדור אום בטין אופקים אורות אחווה אל –עזי אלומה אליאב << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה בעבר היה אל-אסד. מה קרה עם זה? למה זה ירד? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לא מופיע יותר בהנחיות של פיקוד העורף. אנחנו נצמדנו גם להנחיות של פיקוד העורף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אולי נגיד, בעצם היה גם - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אמיר, אתם נצמדים, איפה שנוח לכם, לפיקוד העורף, ואיפה שלא – לא נצמדים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו עושים את זה בתור מדינה. אני חושב שזו הדרך הנכונה, להיצמד לפיקוד העורף. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> למה לא הכנסתם לפי פיקוד העורף את כל היישובים אצלנו? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי החקלאות, מיקום השטחים החקלאים – תסכל מה קבע משרד החקלאות. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> נו, מה ההבדל? פיקוד העורף הכליל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם לבני נצרים יש שטחים חקלאיים שנמצאים באפס עד שבעה, הם יהיו זכאים. אנחנו לא בודקים לפי היישוב. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> זה לא קשור לאיפה השטח. זה לא קשור לאיפה השטח. זה קשור אם הם הגיעו אליו או לא הגיעו אליו. יישובים לא שלי, מה שאתה עושה עכשיו. אתה אומר פתאום שחלק לפי פיקוד העורף. לפחות תהיו קונסיסטנטיים, איך אומרים את זה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זו סוגיה אחרת. אתה צודק בעיקרון. אבל זו סוגיה אחרת. דובר על היישוב הזה. כן. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אמציה אשדוד אשכולות אשל הנשיא באר טוביה באר מילכה באר שבע בטחה ביצרון << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע. את אמונים לא הקראת. היה גם את אמונים. ואסד (שבט) גם ירד מפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמונים נמצא. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אמונים, הקראתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. לא הקריאה אותו פשוט כשהיא הקריאה. ואסד (שבט), גם אני מניחה שלא היה בהנחיות, אמיר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. לא היה בהנחיות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני אציין פשוט את מה שירד כתוצאה מזה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מה שירד הם דברים שלא היו בהנחיות פיקוד העורף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אמציה אשדוד אשכולות אשל הנשיא באר טוביה באר מילכה באר שבע בטחה ביצרון בית אלעזרי בית גמליאל << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כאן היה בית גוברין גם. ירד, אני מבינה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> בית חלקיה בית ניר בית עזרא << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בית גוברין ירד מאותה סיבה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מאותה סיבה, כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> בית קמה בית רבן בן זכאי בני דקלים בני דרום בני עי"ש בני ראם בניה ברורים גבעות בר גבעת ברנר גבעת ישעיהו גבעתי גדרה גילת גלאון גן הדרום גן יבנה גני טל גפן גת (קיבוץ) דבירה הוזייל (שבט) ורדון זבדיאל זרחיה חורה << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כאן היה גם זכריה. חורה בעצם נוסף, חדש. הוא לא היה קודם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בעצם אם הנחיות פיקוד העורף אומרות שבחורה לא יהיו לימודים, אז אנחנו מתאימים את זה להנחיות. זה הכול. << אורח >> לילי אור: << אורח >> חפץ חיים חצב חצור-אשדוד חצרים יבנה יד בנימין ינון << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כאן היה יסודות, שירד. << אורח >> לילי אור: << אורח >> כמהין כנות כפר אביב כפר אחים כפר הנגיד כפר הרי"ף << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כפר הנגיד בעצם נוסף עכשיו בתקנות האלה. לא היה קודם. << אורח >> לילי אור: << אורח >> כפר ורבורג כפר זוהרים כפר מנחם כפר מרדכי כרם יבנה (ישיבה) כרמי קטיף כרמית כרמים להב להבים << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כרמים הוא גם חדש. << אורח >> לילי אור: << אורח >> לוזית לכיש לקיה מישר מיתר מנוחה << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מיתר הוא גם חדש. ירדו: מזכרת בתיה, מחנה יפה, מחנה מרים, מחנה תל נוף. תמשיכי. << אורח >> לילי אור: << אורח >> מסמיה מפעלי אבשלום מפעלי כנות (פארק תעשיות כנות) מפעלי צומת מלאכי (א.ת. באר טוביה) מרכז שפירא משגב דב משואות יצחק משמר הנגב נאות (רמת) חובב נבטים נגוהות נווה הרצוג נווה מבטח נועם נחושה נחלה נטע (מרשם) ניצן ניצן ב' << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נבטים הוא בעצם חדש. ניצנה ירד מהנוסח. << אורח >> לילי אור: << אורח >> ניצני סיני ניר בנים ניר גלים סגולה סנסנה עגור עד הלום (א.ת. עד הלום) עומר עזר עזריקם עין צורים ערוגות עשרת פלמחים צופייה צפרירים קבוצת יבנה קדמה קדרון קוממיות קריית מלאכי רבדים רהט שגב שלום << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק פלמחים ושגב שלום נוספו. וקריית עקרון ירד ממה שהיה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> שדה משה שדה עוזיהו שדות מיכה שדמה שובל שומריה שפיר שקף שריגים (לי-און) שתולים תימורים תירוש תל שבע תלמי יחיאל תעשיון מבצע (פארק תעשיות ראם) תעשיון ראם תפרח תראבין א-צאנע (שבט) << דובר >> נירה שפק: << דובר >> חסר יישוב, חבר המועצה האזורית, שלא הופיע בתקנה הקודמת. אמרתם שהוא לא באפס עד שבעה, שהוא בשבעה עד ה-20. אבל הוא גם לא רשום בשבעה עד ה-20. באזור תעשייה מבקיעים, חוף אשקלון, לא מופיע לא פה ולא פה. אמיר התייחס לזה, שזה מעל השבעה, שזה 7.4 קילומטר. זה לא מופיע. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מבקיעים נמצא. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> כן. אזור התעשייה מבקיעים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> מבקיעים נמצא. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נמצא. אזור התעשייה לא נמצא? << דובר >> נירה שפק: << דובר >> לא מופיע. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מבקיעים נמצא. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אבל מבקיעים זה יישוב. אזור התעשייה זה אזור התעשייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אזור התעשייה מבקיעים, זה משהו אחר. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> אז אתם צריכים להוסיף אותו. חייבים להוסיף אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היושב-ראש אמר: תוסיפו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מבקיעים, אזור התעשייה מבקיעים. מה זה צריך להיות? << דובר >> נירה שפק: << דובר >> זה מופיע. מירי, זה מופיע גם בהנחיות פיקוד העורף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה? מה, בהטבות מס זה לא היה ככה? נכון, הרב גפני? הרב גפני, זה לא צודק? בהטבות מס זה ככה היה, נכון? שמוסיפים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> הוא לא מופיע באמת בנפרד. אז כנראה הוא כלול בתוך מבקיעים. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> הוא לא כלול בתוך מבקיעים. הוא נפרד. גם פעם שעברה הערנו על זה. וזה הופיע לכם בשבעה עד 20 קילומטר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה? על איזה יישוב מדובר? << אורח >> לילי אור: << אורח >> אזור התעשייה מבקיעים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אזור התעשייה מבקיעים. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> הוא לא מופיע בכלל, לא באפס עד שבעה ולא בשבעה עד ה-20. יש שם עסקים. לא צריכה להיות לכם בעיה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אז אני מוסיפה לרשימה של השבעה עד 20 קילומטר את אזור התעשייה מבקיעים. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה שבעה עד 20 קילומטר? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> זה המיקום שלו. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> זה היה הוויכוח מקודם, על האזור התעשייה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> אז אני ממשיכה. סייג לתחולה 1. (1) תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה: 1. המדינה; 1. גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; 1. חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975; 1. קופת חולים; 1. מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, למעט אם הוא מוסד ציבורי זכאי; 1. ניזוק שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני תחילת תקופת הזכאות; 1. ניזוק שעסקו לא היה פעיל לפני תחילת תקופת הזכאות; לעניין זה, יראו ניזוק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, בשל התקופה שלפני תחילת תקופת הזכאות, אלא אם כן הוכיח הניזוק, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; << דובר >> רועי כהן: << דובר >> חסר לכם (8). חסר לכם (8), עצמאי פראייר שמשלם מיסים. חסר לכם. תוסיפו אותו. תוסיפו בתקנות, נו. תוסיפו. רגע. תוסיפו. מה קרה? אני מבקש, תוסיפו בתקנות (8): עצמאי, תושב מדינת ישראל, אזרח מדינת ישראל, שמשלם ביטוח לאומי, משלם מס הכנסה, פראייר שלא מקבל, זה לא יחול עליו. תראו, תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה: עצמאי, פראייר שמשלם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> תרשמו את זה. תרשמו את זה קבל עם ועדה, שידעו את זה כולם. גם המחוקקים ידעו שהעצמאי פה הוא פראייר ומדינת ישראל מפקירה אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי, בסדר. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> לא. אבל הם רושמים את זה. הם לא רושמים, והאזרחים חושבים שהם כן זכאים. שירשמו את זה. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> גפני, למה באמת לא מוסיפים את העצמאים לתקנות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה? << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> למה לא להוסיף את עצמאים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אה, ברוכה הבאה. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אמרתי את זה קודם. אנחנו לא נשתוק על הדבר הזה. אבל לא רק בעניין הזה – בכל הנושא של העצמאים. << דובר_המשך >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל אפשר לעשות את זה לפני ההצבעות, גפני? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. תקריאו, הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רגע. לא הסבירו. תסבירו את הסעיף הזה, סעיף 2(א). << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אלה חריגים שתמיד היו בתקנות. המדינה, אם יש חברות של המדינה, גופים מתוקצבים, חברות ממשלתיות, הם בעצם לא זכאים לפיצוי. כך זה היה בכל התקנות עד היום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בכל התקנות עד היום היה גם סעיף. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> אז תקנות צריך, מר אמיר. תקנות צריך לתקן. בשביל זה יושבים פה המחוקקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אז המחוקקים נמצאים פה ואישרו את התקנות האלה בפעם הקודמת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפעם הקודמת, אמיר, הופיע גם סעיף "שהוא לא שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד ימי היעדרות בשל המצב הביטחוני". << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה מופיע בהמשך. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> זה מופיע בהמשך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> העברתם את זה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> זה מופיע בהמשך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק שנייה. אני מבקש לבטל את שני הסעיפים הבאים בסדר-היום. לא יתקיימו הדיונים האלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הנושא הבא לא יתקיים, גפני? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. אני לא יכול להספיק. זה בלתי אפשרי. אני לא לקחתי בחשבון את האורך של זה. אני צריך ללכת לראש הממשלה. אתם הלבשתם עליי את הרפורמה המשפטית. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> הרבה יותר פשוט לבחור נציג לוועדה לבחירת שופטים. ואז אפשר לחזור למשא ומתן. אתה יודע, זה פותר את כל הבעיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה כבר יהיה באמת בזבוז זמן. << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה פותר את הכול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לקחתי בחשבון שהדיון על הפיצויים יהיה שעתיים. התברר שטעיתי. בסדר. אנחנו נעשה את זה הלאה, בהמשך, בשבוע הבא. כן. << אורח >> לילי אור: << אורח >> (2) פסקה (1) בהגדרה "שווי של נזק עקיף", שעניינה מסלול שכר עבודה, כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה, לא תחול על ניזוק שלא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דרך אגב, שלא תהיה טעות. אני מסכים עם רועי. אני לא מסכים שהעצמאי הוא פראייר. אני מסכים שהמדינה לא מתייחסת לעצמאים כמו שצריך בכל הממשלות. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> נכון. נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני בחלק הייתי בקואליציה, בחלק הייתי באופוזיציה. אני איתך לגמרי. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> חד-משמעית, צודק. צודק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. לא הובן. מקודם אמרתי להמשיך, להמשיך, כאילו אני לא מסכים. אני מסכים עם זה. עצמאים הם חלק מהכלכלה של מדינת ישראל. לא מתייחסים אליהם כמו שצריך. אבל אני אשם בזה היום, בגלל שאני היום בקואליציה. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> אתה לא אשם. אתה דואג לנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני הולך עכשיו לראש הממשלה. אני, דרך אגב, אגיד את זה שם. הלאה. << אורח >> לילי אור: << אורח >> - - - לא תחול על ניזוק שלא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון בטופס 102 בשל חודשים מאי או יוני 2023, הכול לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג–1993; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לילי, תסבירי. << אורח >> לילי אור: << אורח >> מסלול שכר עבודה בעצם לא יחול במקרה שבו לא מדווח לרשות המיסים שמשולם שכר עבודה. (3) פסקה (2) בהגדרה "שווי של נזק עקיף", שעניינה מסלול מחזורים, כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה, לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה: 1. הוא מוסד כספי כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; 1. הוא קופת גמל כהגדרתה בפקודה; 1. הוא קרן נאמנות כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה; 1. הוא חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968; 1. הוא קבלן כוח אדם, למעט מעסיק בפועל שהוא יחיד המעסיק עובד סיעודי; לעניין פסקה זו, "מעסיק בפועל" ו"קבלן כח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996; 1. באחת או יותר משנות המס 2022 או 2023 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף; 1. ניזוק שעיסוקו בחקלאות; 1. ניזוק שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו או שבשנת המס 2022 או 2023 חל בחישוב הכנסתו סעיף 8א לפקודה; 1. הניזוק לא שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לעניין זה – "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – כהגדרתו בפסקה (1), שעניינה מסלול שכר עבודה, בהגדרה "שווי של נזק עקיף", כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות אלה; "שכר העבודה היומי" – כהגדרתו בפסקה (4) להגדרת "שווי של נזק עקיף" בתקנות העיקריות, כנוסחה ערב תחילתן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים(תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה מס' 2), התשפ"ג–2023, ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה "השכר המרבי" שבפסקה (4) האמורה כאילו במקום "25" בא "22"; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בעצם התאמה למה שהסברת קודם. << אורח >> לילי אור: << אורח >> כן. גם כאן, כמו למעלה, שינינו את הבסיס ל-22 ימים. 1. הניזוק לא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון בטופס 102 בשל תקופת הבסיס או תקופת הזכאות, הכול לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג–1993. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זו פסקה חדשה. תסגרו אותה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זאת בעצם פסקה, שהיא אותה פסקה כמו הפסקה הקודמת, אבל פשוט צריך לוודא, בגלל שחלק מהחישוב של הפרש המחזורים הוא לפי ההפרש בין השכר ששולם לעובדים בשנת הבסיס לעומת השכר ששולם בשנת הזכאות, אז אנחנו צריכים לוודא שבאמת הוא הגיש את המסמכים שהמוכיחים את השכר. << מנהל >> (היו"ר יצחק פינדרוס, 12:40) << מנהל >> << דובר >> נירה שפק: << דובר >> ואת מה שהערנו בפעם הקודמת, שלומית, אני מזכירה לך שהיו כאלה שלא שילמו ואז אמיר אמר בדיון, וגם מירי, שמי שלא שילם לא יוכל לדרוש ולתת מעבר. עדיין אתם מאפשרים את זה, נכון? אוקיי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אולי לשמוע את ה"כן" רק. לא שמענו. << דובר >> נירה שפק: << דובר >> כן, הם עשו עם הראש. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << אורח >> לילי אור: << אורח >> שמירת דינים 1. 1. אין באמור בתקנות אלה כדי לפגוע בזכאותו של ניזוק ביישוב או באזור שהוכרז יישוב ספר ערב תחילתן של תקנות אלה, והוא רשאי לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות כנוסחן ערב התקנת תקנות אלה. 1. לגבי נזק שאירע באזור שבטווח של עד שבעה קילומטרים מגבול רצועת עזה ובאזור התעשייה הדרומי של העיר אשקלון, יהיה רשאי ניזוק באזור כאמור לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות כנוסחן ערב התקנת תקנות אלה. כאן זה בעצם מה שאמיר הסביר כמה פעמים, שהמסלול הרגיל ממשיך להיות פתוח. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, רצית להתייחס. בקצרה. << אורח >> אורן בוטא: << אורח >> בקצרה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני אומר לך מראש, עד שהרב גפני ייכנס. << דובר_המשך >> אורן בוטא: << דובר_המשך >> זה מבצע של חמישה עד שבעה ימים. מי שהכי סבלו היו אלה עד שבעה קילומטר, גם מקצב האש וגם מבחינה כלכלית. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תציג את עצמך, הפרוטוקול לא יודע מי אתה. << דובר_המשך >> אורן בוטא: << דובר_המשך >> שמי אורן בוטא, תנועת העצמאים. סך הפיצוי יהיה מיליארדים בודדים, כולל שיפוי העובדים. אנחנו צריכים להבין שהפיצוי, והוא כבר שולם על ידי עצמאים, הוא על העובדים שלנו. הפיצוי לנו על אובדן רווחים מתבטא במאות מיליונים בלבד. ואני שוב מזכיר ואזכיר את זה לנצח, העצמאים משלמים רק מס הכנסה 8 מיליארד שקל כל חודש. לא ייתכן שנוצר לנו בור תקציבי של שבוע, גם בטווח של כל היישובים עד 40 קילומטר. << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 12:42) << מנהל >> דחיית עבודות היא לא משחק ילדים. היא אובדן פרנסה ל-365 יום בשנה. לעצמאים יש 230-220 ימים, וכל יום עבודה הוא אובדן רווחים. אני מצפה, אמיר ומירי, עוד שלושה חודשים ייבחר ראש רשות מיסים חדש, אני מצפה שתתחילו לספור את העצמאים. אני מחזק את רועי בכל מה שהוא אמר. צפיתי בדרך. לצערי, איחרתי. צפיתי בדרך. הדיון חשוב. גם באומיקרון היו חמישה דיונים. צריך כמה שיותר דיונים בטווח קצר, כדי שהעצמאים יראו את הכסף שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אורן בוטא: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. רבותיי, יש כמה דברים שצריך לתקן אותם ואפשר לתקן אותם בהמשך. גם מה שהעלה ראש המועצה ירקוני, אני חושב שצריך לטפל בעניין הזה. אני מברך אתכם על התיקונים שעשיתם בעקבות הדיון הקודם שהיה בעניין הזה. אתם שמעתם גם את הברכות של האנשים שנמצאים כאן. אבל אתם לא השלמתם עדיין. יש דברים שצריך לתקן אותם. ולכן אני לא רוצה לעכב את זה. אני מבקש להצביע על התקנות. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית, רגע, לפני ההצבעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז חמש דקות התייעצות סיעתית. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 12:48. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> אדוני היושב, משרד המשפטים צריך לתת תשובה ועדות הערר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה? << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> לגבי ועדת הערר שביקשת תשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אה, נכון, משרד המשפטים. אתה צודק. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> כן. << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >> אני צריכה לדבר עם מנהל הוועדה על האפשרות לחשוב - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל ביקשתי שתדברי מתי שאנחנו מקיימים פה דיון. << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >> אז ניסינו להבין מה בדיוק השאלה. דיברתי עם עוזר מנכ"ל משרד המשפטים, להבין מי הנציג הרלוונטי להגיע לכאן. אני מבינה שהוועדה מנוהלת, ההיבט האדמיניסטרטיבי מנוהל ברשות המיסים. אז משרד המשפטים חשב שרשות המיסים צריכה להיות פה. מבחינת המינויים של - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי כלום. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> הינה, אחד זורק לשני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק שנייה. קודם כול, שתדעו, שאנחנו הפסקנו את הדיון בוועדה. ואנחנו בשעה 12:48 נצביע. אני עכשיו מעבר לדיון הזה. אני רוצה לדעת למה בוועדות ערר אין נציג של משרד המשפטים. גם אצלכם יש התייעצות סיעתית? << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:43 ונתחדשה בשעה 12:48.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אפשר לשבת, בבקשה. ההתייעצות הסיעתית הסתיימה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה יצא בהתייעצות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, לפי מה שיצא, אני רוצה לראות אם יש לנו רוב. תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יכול משפט רק? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כבר אני אתן לך. - - (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, עם כל השינויים שנכנסו במהלך הדיונים. לפני שאנחנו מצביעים, ולדימיר רוצה להגיד משפט. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד משפט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא על המלך. דבר על התקנות. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. התמונה עם המלך ברורה לכולנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו, אני ואני מניח שכל חברי האופוזיציה, נצביע נגד מסיבה אחת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בגלל הנושא של העצמאים. אנחנו סבורים שהעצמאים מצליחים להיות בפנים בנושא של מסלול המחזורים בשבעה עד 40 קילומטר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם אני צריך להצביע נגד. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תצביע נגד. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> אפילו את 500 השקלים הצענו עכשיו הצעה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. רועי, הבנו. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני הבנתי את הרציונל של רשות המיסים. לא קיבלתי אותו, לצערי. ולכן אנחנו נצביע נגד. תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, זה אותו דבר כמו שפעם שעברה היה? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. זה שונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, רגע, רגע, רגע. ינון שאל שאלה, תיתנו תשובה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עשינו מפעם הקודמת, מ"עלות השחר", שינוי אפילו הרבה יותר טוב, כי פעם קודמת כל השבעה עד 40 קילומטר, כל הענפים לא קיבלו מסלול מחזורים וקיבלו רק שכר, כולל אולמות אירועים, בתי אוכל. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> היה יותר משבעה ימים, העצמאים יכלו לקבל. המחסר והשירותים יכלו לקבל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון, נכון. התמונה הייתה שונה, אמיר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. רגע, רועי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> פעם שעברה העצמאים קיבלו. הפעם לא מקבלים, העצמאים. << דובר >> רועי כהן: << דובר >> קיבלו העצמאים. מחסר ושירותים קיבלו, כל הכסף קיבלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רועי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. העצמאים קיבלו פעם שעברה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתחזור על התשובה. בגלל שאם זה באמת כמו הפעם הקודמת, צריך לשנות את החלטה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ב"עלות השחר" היה מסלול שכר זהה למסלול הזה, ולא היה מסלול מחזורים בכלל בשבעה עד 40 קילומטר. אפילו באפס עד שבעה מסחר ושירותים לא קיבלו מסלול מחזורים, כי לא הייתה הפסקת פעילות שעברה את השבעה הימים. באירוע הזה, בגלל שפיצלנו כאן בוועדה ב-2019 את המסעדות, אולמות אירועים מתוך המסחר ושירותים וקבענו שהם צריכים הפסקת פעילות יותר קצרה של 24 שעות, אז הם נכנסו פנימה. הדבר הנוסף שנתנו פה, שלא ניתן אף פעם באף אירוע קצר כזה, הוא שענפים שהפגיעה שלהם היא ממש מיידית ורואים אותה, כמו אולמות אירועים, בתי אוכל, מפעלי תעשייה, תיירות, שבוטלו, נכנסו למסלול מחזורים שמעולם לא היה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> וזה השתנה עכשיו בעקבות הדיון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה השתנה עכשיו ולא היה במקרים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, רק להגיד. קודם כול, אני אומר שלא עשינו מספיק. צריך לעשות תמיד יותר ועוד יותר. לך, ולדימיר, אני חייב להגיד דבר אחד. רציתי להסתכל שאם גרענו, אז כן להוסיף. ועשינו את התוספות האלה מעבר למה שהיה בפעם שעברה. בסופו של דבר, אני יודע שתצביעו כמו המצפון והכול בסדר. אני רק אומר, זה דבר של הפיצויים. גם אנחנו, ואתה יודע שאני הייתי אופוזיציה לוחמת. כשדיברנו על פיצויים לעוטף עזה הצבענו בעד כי חשבנו שלא משנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה, אני באמת רוצה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, גם אתה אז חשבת, וגם חשבתי, שהיה צריך להוסיף עוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. יש לי זיכרון לא רע, ואני זוכר כל מיני אירועים. אז בוא לא נפתח את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולדימיר, בסדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. זה בסדר. אתה יכול תמיד להזכיר את האירועים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, אני חייב להצביע. אני רק רוצה לבקש מכם – החלטה שלכם היא החלטה. אני מכבד אותה. יש רוב לקואליציה. אבל אני אומר לכם, זה נושא שהוא בקונצנזוס. יש בעיות, ואני מסכים איתכם, בנושא של העצמאים. יש עוד דברים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם אתה מסכים איתנו, אז בואו ביחד נקדם פתרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל לא להשאיר את העניין הזה של הפיצויים שכאילו אתם מצביעים נגד. אני לא חושב שזה נכון. אנחנו לא עשינו את זה בהיותנו באופוזיציה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם עשיתם את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא עשינו את זה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> עשיתם את זה לא פעם. שוב, אם אתה מתעקש, אני גם יכול להזכיר אירועים ספציפיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור הפיצויים, ירים את ידו? << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אני לא מאמין שתצביעו נגד. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תתסכלו לעצמאים בעיניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי נגד? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תתסכלו לעצמאים בעיניים באמת. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> מה זה? נגד עוטף עזה מצביעים? << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> נגד אשקלון. אשקלון לא בפנים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תסתכלו בעיניים ותגידו להם שאתם נגדם. תסכלו להם בעיניים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רבותיי, אני באמצע הצבעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חברים יקרים, חבריי לקואליציה, זה פתח למבצעים הבאים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי נמנע? מספיק. מה זה הדבר הזה? אנחנו באמצע הצבעה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה חבריי לקואליציה? אתה בקואליציה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי נמנע? שמונה בעד. << דובר_המשך >> טמיר כהן: << דובר_המשך >> חמישה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חמישה נגד. הפיצויים אושרו. הצבעה אושרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רוויזיה. רוויזיה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תזכרו את זה טוב. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> מה לגבי ועדת הערר? ועדת הערר, לא קיבלנו תשובה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> רועי, תזכרו את זה טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ב-13:25 נצביע על הרוויזיה. אתה בטוח שאתה רוצה את הרוויזיה? << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כרגע בטוח. כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אז זה ב-13:25. אני חייב פשוט לצאת. אבל בסדר. << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >> מה עם, אדוני היושב-ראש, ועדת הערר? לא קיבלנו תשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שבתאי בירן: << דובר_המשך >> ועדת הערר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עם ועדת הערר? << אורח >> ליהי קושנר גינוסר: << אורח >> יש אי בהירות כרגע. אנחנו מטפלים בזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה תשובה ואני רוצה את התשובה היום. << דובר_המשך >> ליהי קושנר גינוסר: << דובר_המשך >> בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:55 ונתחדשה בשעה 13:25.) << הפסקה >> << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 13:25) << מנהל >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מחדש את הישיבה על בקשה לדיון מחדש על תקנות שר האוצר: תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראה שעה מס' 2), התשפ"ג–2023. מגיש הרוויזיה הוא ולדימיר בליאק. בכל אופן, למרות שהוא לא נמצא, אנחנו נצביע על זה. זה בסדר, היועצת המשפטית, מה שאת אומרת? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין בעיה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה רוצה לנמק, מלביצקי? אתה לא יכול. הוא הגיש. אבל לא חושב. בסדר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> צריך אישור של הוועדה, נכון, בשביל זה? כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז אנחנו ניגש ישר להצבעה, בלי התייעצות סיעתית, בלי כלום. מי בעד? מי נגד? כמובן שהרוויזיה נפלה. מי נמנע? הצבעה נפלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה לכולם. באמת היה קהל רב, גם של חברי הכנסת. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:27. << סיום >>