פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 21 ועדת הכספים 20/06/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 176 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ג (20 ביוני 2023), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי אביחי בוארון אליהו ברוכי אחמד טיבי יונתן מישרקי חנוך דב מלביצקי משה סולומון חמד עמאר אורית פרקש הכהן אליהו רביבו חברי הכנסת: שלי טל מירון משה פסל מוזמנים: גד רחמני – רפרנט תקציבים, משרד האוצר אביה פירון – משרד האוצר יואב הכט – משרד האוצר עדי פרנקפורטר – משרד האוצר עופרי אשל – משרד האוצר ידידיה גרינוולד – משרד האוצר נועם שרלו – משרד האוצר עודד לביאן – חטיבת תקציבים, משרד החוץ פנחס פרנקל – תקציבים, משרד המשפטים אליאנה רובנוביץ – מת"ח תקציב ורכש, משרד התקשורת חנוך ברש – מנהל תחום בכיר תקציב, משרד התיירות גירייס גהשאן – ראש תחום בכיר חשבות ותקציבן, לשכת נשיא המדינה חיה עזו יחזקאל – מנהלת תחום בכיר תקציבים, הנהלת בתי הדין הרבניים ייעוץ משפטי: תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2023 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלום, אני פותח את הישיבה. אנו עוברים לדיון על שינויים בתקציב לשנת 2023. פנייה 01001 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 01001, נשיא המדינה ולשכתו. << דובר >> יואב הכט: << דובר >> ההודעה בנושא שימוש בעודפי תקציב לשנת 23' נועדה להעברת סכום של 4 מיליון ו-544,000 ₪, בסעיף 01 נשיא המדינה, מעודפי התקציב של שנת 2022. למעשה בסעיף של נשיא המדינה יש התקשרויות שהן לשנה מלאה, ונעשות במהלך 2022. אבל חלק מהיקף התקציב שנועד לממן את ההתקשרות מתבצע ב-23'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש פה אבטחת בית הנשיא וטיסות לחו"ל של הנשיא. מה היעד עכשיו? מאיפה מממנים את זה? << דובר_המשך >> יואב הכט: << דובר_המשך >> פה מדובר בתקציב 22' שממנו יש עודפים שנועדו לממן התקשרויות משנת 2022, שחלקן עדיין מבוצעות עכשיו, למשל טיסות או אבטחה וכו', כשהתשלום לא מתבצע ב-22' אלא בגין 22' או בגין התחייבות שנוצרה ב-22' ולכן זה הסכום שאנו מבקשים להעביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש פה מישהו מבית הנשיא? בבקשה. << אורח >> גירייס גהשאן: << אורח >> שלום, אני תקציבן בית הנשיא. העודפים שנצברו בשנת 22' הם בגין התקשרויות חוצות שנה. יש לנו הסכמים שנחתים במהלך השנה ולא בתחילתה. סיבה שנייה לעודפים שנוצרו זה פער בין מועד הקמת ההזמנה במערכת למועד הגשת החשבונית לתשלום. זה כמו כל שנה. העודפים של 22' הסתכמו ב-6 מיליון ₪. היום הועדה דנה בסכום פחות מזה. העודפים של 22' בבית הנשיא גם בעקבות הערות של חברי ועדת הכספים בגין שנים קודמות היו 6 מיליון ₪ שזה הסכום הכי נמוך של העודפים שהיו מזה שנים בבית הנשיא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. שאלות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יצאתי מעט מבולבל מההסבר. מתנצל. האם מדובר על חשבוניות שהוגשו באיחור או על שירות שנצרך ב-23', והוזמן ל-22'? << דובר_המשך >> גירייס גהשאן: << דובר_המשך >> העודפים של 22' הם על שירות שהוקם ב-22', אבל ההזמנה לא נוצלה במלואה ב-22'. למשל, אני מקים הזמנה לריהוט מסוים, לכיסא. אני בתוך ההזמנה- - - << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> הייתי בטוח שמדובר בהוצאות בגין נסיעות ואבטחה. טיסות ואבטחה. << דובר_המשך >> גירייס גהשאן: << דובר_המשך >> בית הנשיא התקציב שלו מורכב משתי תקנות עיקריות – טיסות הנשיא והוצאות תפעול. הוצאות תפעול זה הסכום הכי גדול בתקציב בית הנשיא. השנה היה לנו מזל שטיסות הנשיא שאתה מדבר על הסעיף הזה, לא צבר עודפים דווקא ב-22'. בדרך כלל בשנים עברו התקנה של טיסות הנשיא צברה עודפים, כי הטיסות מורכבות משלושה רבדים – אבטחת הנשיא, הוצאות אש"ל וכרטיסי טיסה. בדרך כלל כרטיסי טיסה משולמים במעמד הקמת ההזמנה. הפער בגין תקנת טיסות הנשיא נוצר בגין סעיף אבטחה. תמיד יש פער בין מועד הקמת ההזמנה למועד החשבונית. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> עשית לי סדר ואני עדיין מבקש עוד הבהרה - הוצאות אבטחה זה בגין אותה נסיעה. הנסיעה מתייחסת לאותה שנה קלנדרית שבה תוקצבה בשנת המס. לומר לי שזה בדיעבד ב-23' אני מנסה להבין את האנומליה. << דובר_המשך >> גירייס גהשאן: << דובר_המשך >> אתן דוגמה. יש נסיעה באוקטובר בפולין, אבל החשבונית מגיעה באיחור. אנו קוראים לזה הפרשי עיתוי אצלנו בתקציב. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא משהו מעבר לזה. << אורח >> גירייס גהשאן: << אורח >> לא. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לגבי ריהוט – מבין מה שאתה אומר. ביצעת בספטמבר, הגיע בפועל בינואר, שילמת בינואר. << אורח >> גירייס גהשאן: << אורח >> אני בהזדמנות גם זה שמאשר את ההזמנות במערכת בפיקוח התקציבי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש עוד שאלות? מי בעד אישור העודפים של נשיא המדינה? 01001? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההעברה אושרה. פנייה 08001 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 08001, משרד המשפטים. << דובר >> אביה פירון: << דובר >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 22' ל-23' בסך של 575 מיליון ₪ ו-912,000 שקלים בהתאם לפירוט. מדובר במשרד מטה אז יש פה, כפי שהיה דיבור לפני כן – יש פה המון הזמנות בהקשרי רכש וכו'. זה באופן כללי נכון לכל התוכניות. במטה המשרד יש 208 מיליון שקלים בערך, בהוצאות תפעול של מערכת בתי המשפט בתוכנית 085402 יש כ-150 מיליון שקל, בתוכנית מערכת הוצאה לפועל, המרכז לגביית קנסות, יש כ-65 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, נציג משרד המשפטים, תסביר. << אורח >> פנחס פרנקל: << אורח >> שלום, אלה התקשרויות חוצות שנה. מדובר בפרויקטים ארוכי טווח, פרויקטים מחשוביים. התקשרויות שוטפות של נובמבר דצמבר, שלפי הוראת תכ"מ יש לשלמן בינואר – הבניין הראשי, פרויקטים מחשוביים. זה בגדול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. שאלה, בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 150 מיליון שקל מערכת המשפט - מה זה? << אורח >> חיה עזו יחזקאל: << אורח >> שלום, אני מהנהלת בתי המשפט. תקציבאית. מדובר בפעילות שוטפת של הנהלת בתי המשפט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את במשרד המשפטים? << דובר_המשך >> חיה עזו יחזקאל: << דובר_המשך >> אני מהנהלת בתי המשפט. סעיף 08 מורכב משלושה משרדים – משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ורשות האכיפה והגבייה. כולם תחת הסעיף - והתקציב הוא עבור פעילות שוטפת של המשרד, הוצאות שוטפות כמו חשמל, ארנונה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> איך יש לי עודף בהוצאות שוטפות של 150 מיליון שקל? << אורח >> חיה עזו יחזקאל: << אורח >> ההתקשרויות הן שנתיות והתשלומים הם בדרך כלל עבור 10 חודשים שוטפים. כלומר נניח אם אנו מתחייבים על חשמל בהיקף של בערך 40 מיליון שקל בשנה, נוצר איזשהו עודף של כ-10 מיליון. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אבל יש לך פה עודף של 150 מיליון מתוך כמה? << אורח >> חיה עזו יחזקאל: << אורח >> 500 מיליון בערך. << דובר >> אביה פירון: << דובר >> תשלומים של נובמבר דצמבר בדרך כלל אתה מתחייב עליהם ומשלם בפועל בשנה שאחרי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. זה יכול להיות בקצה של הקצה, נובמבר-דצמבר, זה 2 מ-12 וזה לא 30%. << אורח >> חיה עזו יחזקאל: << אורח >> זה 25%. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> פה מדובר כמעט ב-30%. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> 500 מיליון, 150 מיליון זה 30%. << אורח >> חיה עזו יחזקאל: << אורח >> קצת פחות אבל כן. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חשוב שנבין שגם את זה יש לחלק לכמה חלקים כי יש הוצאה קבועה והוצאה משתנה, ואנו יכולים לדבר על ההוצאה המשתנה שאנו לא יודעים להגיש אותה קודם לכן היא מוגשת בעקבות וזה העודף שאמור להצטבר אצלכם. << אורח >> חיה עזו יחזקאל: << אורח >> הוצאה משתנה זה עבור פרויקטי מחשוב שגם התחייבנו אליהם במהלך השנה ולא שילמנו על כל הפרויקטים. << דובר >> אביה פירון: << דובר >> העודפים נוצרו משתי סיבות - אחת, יתרת ההתחייבויות של התפעול השוטף של נובמבר-דצמבר, ומלבד זאת יש לנו גם ההתקשרויות חוצות שנה של מערכת המחשוב בדברים האלה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> איך זה מתחלק? ה-150 האלה. << אורח >> חיה עזו יחזקאל: << אורח >> זה 100 מיליון בתפעול ועוד כ-30 מיליון במחשוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חברים, קחו בחשבון שהתקציב אושר עכשיו לפני זמן קצר, כלומר יש פה בעיה עם העודפים בניגוד לשנה רגילה, שיש תקציב. היינו יכולים לשאול אותם, איך הגעתם לכמעט 30% עודף כשהיה תקציב בתחילת השנה. לא היה תקציב. יש לקחת זאת בחשבון. השאלות הן נכונות, אבל לא היה תקציב עד שאושר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה 288 מיליון שקל עודף על התפעול. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, הוא אמר שזה מגיע משני אספקטים – תפעול ורכישות שההשלמה בוצעה לאחר סיום השנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני שואל על ה-208 מיליון שקל, על הסעיף הראשון. תוכלי להסביר? כי זה עובדים וכל מה שקשור בדברים האלה. זה תקציב קבוע. איך נוצר עודף כזה? << דובר >> אביה פירון: << דובר >> גם פה משרד המשפטים יסביר אבל גם פה יש נובמבר-דצמברשל השוטפות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> שנה קודמת כמה עודף היה שהייתם צריכים להעביר? << אורח >> פנחס פרנקל: << אורח >> שנה שעברה היה פחות או יותר גם כזה עודף. ראשית, אנו בונים את הבניין הראשי, יש לנו התחייבות מאוד גדולה אליו. כשעוברת שנה כמובן זה דבר אחד. דבר שני – פרויקטי מחשוב. דבר שלישי – הדברים השוטפים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מחשוב זה לא חד פעמי? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדבר בסעיף של ה-208 מיליון שקל. אתה כותב: תוכנית זו נועדה לתקציב של הנהלת המשרד הכוללת - אתה הסברת פה. לא מדבר פה על בינוי או על מחשוב. הסברת. למה יש לך עודף 208 מיליון כשאתה משלם את הכסף הזה קבוע? << אורח >> פנחס פרנקל: << אורח >> זה כולל ההתחייבות לבניין הראשי ולפרויקטים- - - << דובר >> אביה פירון: << דובר >> בתוכנית מטה המשרד של 208 בשנה שעברה עברו 230 מיליון. זה לא חריג. זה דברים שקורים בדרך כלל. זה לא שיש משהו חריג ב-208. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה תענו על שאלות חברי הכנסת. לא לתת לנו נאומים גדולים. שאלו שאלה פשוטה – הסעיף הזה, 208 מיליון שקל, העודף, שעליו מדובר, הוא לתקצב את הנהלת המשרד כולל עובדים ביחידות המטה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, אדוני היושב-ראש. זאת הבעיה שלנו – עובד זאת הוצאה קבועה. היא נחזית מראש. כי אז זה כאילו מכשיר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסביר את השאלה. השאלה הייתה ממוקדת – איך קורה שיש עודף בנושא עובדים? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוצאה קבועה. << אורח >> פנחס פרנקל: << אורח >> לא מדובר בהוצאה בגין עובדים אלא מדובר בהוצאות תפעול – חשמל, מים, ארנונה - שמיוחסת לעובדים כמובן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בתוכנית 085102, ייעוץ משפטי לממשלה, 21,267 שקלים יש סעיף בהמשך שכתוב: אבטחה. אשמח להבין על איזו אבטחה מדובר ליועצת המשפטית לממשלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היועצת המשפטית לממשלה צריכה אבטחה? תשובה. << אורח >> פנחס פרנקל: << אורח >> זה הוצאות אבטחה רגילה. רוב העודפים שם בייעוץ ומשפטים – בגין ייעוץ משפטי בחו"ל. הוצאות תפעול מאוד נמוכות שם. רוב ה-21 מדובר על ייעוץ בגין הוצאות משפטיות בחו"ל מטבע הדברים שהייעוץ המשפטי מתארך שם הרבה זמן וחייבים לפתוח הזמנה בהתקשרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא מצאנו אבטחה מיוחדת ליועצת המשפטית. בקשה 08001. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא שכנעו אותי בהסברים שלהם, משרד האוצר. פנייה 09001 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנייה 09001, משרד החוץ. בבקשה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 22' לשנת התקציב 23' בסך של 106 מלש"ח ו-227 אלפי ₪, בהוצאה לתוכניות תקצוב בהתאם לפירוט, תוכנית 095101, תפעול מטה בארץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה המטה בארץ? << דובר_המשך >> גד רחמני: << דובר_המשך >> מטה המשרד בארץ. הכוונה, שהמשרד מחולק לשתי תוכניות – תוכנית של מטה המשרד, שזה כל המעטפת שנמצאת פה במשרד בארץ. התוכנית השנייה זה נציגויות בחו"ל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלות, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לאחרונה – כל פעם זה לאחרונה – במשרד החוץ עם סכסוכי העובדים שרוצים כל פעם עיצומים, לא הולכים לגמור את זה באיזשהו שלב? כל תקציב, כל שנה. אולי קחו אותם לחדר, תסגרו את הסיפור הזה. איפה הבעיה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> המשרד מתנהל מול משרד האוצר במגעים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה שנים מתנהל מול משרד האוצר? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> נראה לי שהסכסוך נפתח ב-21'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עד היום יש סכסוך עם העובדים? אתם רציניים? << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> המשמעות של זה שאנשים לא מקבלים דרכונים בקונסוליות. אין להם אפילו חומר הגלם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מישהו שיודע לענות לנו? כל עובדי המשק מסודרים, פתאום משרד החוץ – שולחים אותם לחו"ל- - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא רוצה לעכב את זה, זה עודף. אני לא בורח מהעניין. מבקש שתביאו גם העברה בקרוב. לפני שנאשר את ההעברה תצטרכו לתת לנו פירוט מדויק. חבר הכנסת אזולאי צודק. אנו מדברים על שנתיים כבר, יש סכסוך עם העובדים. לא ייתכן. רוצה שתגידו לנו על מה הסכסוך, איך הדרך לפתרון, מתי מתכוונים לפתור את זה. יש עובדים שעומדים מאחורי זה. כאן יגיעו ההעברות שלכם ונחיה רגיל – לא בסדר. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אם לא, אנחנו פה בוועדה נכריז על סכסוך עם האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הכרזנו מזמן. בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לגבי קורס צוערים – יש מיונים כל שנה, אתם מכירים את זה, מתורגלים בזה, ויש הוצאות של אבחון, מיון וגיוס צוערים. ב-8.1.22 פורסם שהייתה ירידה משמעותית בנרשמים, מ-4,000 ירד ל-1,150 במדיני ו-738 במינהלי. אם יש ירידה כה משמעותית וגם עושים את זה כל שנה, למה יש צורך בתוספת תקציב לטובת הסעיף הזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה עודף. בבקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לגבי 09, בכל סעיף אני פוגש שכר ותפעול. שוב, למה שכר? לא קיבלתי הסבר. אמר לי - היה צורך אד הוק והעסקנו יותר אנשים. לכן נוצר צורך. שכר זה חלק מהוצאה קבועה. למה זה מופיע ומה החלק שלו? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> העודפים אינם בגין תשלומי שכר. בתוכנית יש גם תקציב שכר. העודפים הם בגין התקשרויות חוצי שנה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה אומר שהחלק הזה של התוכנית לא רלוונטי בעודפים. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> נכון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם הם לא משתמשים בזה לאותה תוכנית שרצה כל שנה, למה צריך את העודף שוב? למה אתם מקבלים אותו בחזרה אם אין צורך בו ולא השתמשתם בו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה עודף מחויב. כל שנה רואים את זה. לפעמים זה מתוכנית אחרת. גם בשכר אגב לפעמים נשאר עודף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, תגיד. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> העודפים עבור פעילות שכבר נפתחה בגינה התחייבות, יש הסכם, לרוב זו פעילות שהחלה או באמצע שנה או חוצת שנה ולכן העודף עובר עם סכום שעדיין לא שולם לשנה הבאה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה אנו משלמים לכוחות האו"ם וכמה לכוחות השלום, ואיפה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, הייתי בטוח שכוחות האו"ם זה כוחות השלום. הייתי בטוח שזה כוח אחד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה כסף אנו משלמים הסעיף הזה ואיפה? באיזה כוחות שלום אנו תומכים? << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד): << דובר >> אני חושב שזה הסעיף הבא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה אותה העברה כספית. 81 מיליון שקל. כמה מתוך 81 מיליון שקל הולך לאו"ם? יש לך פירוט? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה 24. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> העודפים לא נוגעים לתשלומים לאו"ם. התוכנית מאגדת בתוכה כל מיני תשלומים, חלקם תשלומים שיש בגינם עודפים, חלקם תשלומים שאין עודף בגינם כמו האו"ם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז למה אתה רושם או"ם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התוכנית - כתוב האו"ם. זה סעיף אחד גדול. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> התוכנית כוללת כמה רבדים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שאלתי לידע כללי. אני רוצה לדעת לאיזה כוחות שלום אנו משלמים ולאו"ם. לא מעניין אותי מה אתה משלם ומה לא משלם. רשמת את האו"ם וכוחות השלום. אני רוצה להבין כמה אתה משלם לאו"ם ולכוחות השלום. << אורח >> עודד לביאן: << אורח >> שלום, אני מחטיבת תקציבים, משרד החוץ. בתיאור התוכנית יש האו"ם. אין עודפים מחויבים על האו"ם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנתי שאין עודפים. כמה אתה משלם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שואל חבר הכנסת חמד עמאר, מה התקציב לאולם ולכוחות השלום. << אורח >> עודד לביאן: << אורח >> התקציב הוא כ-196 מיליון ₪. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי זה כוחות השלום? << דובר_המשך >> עודד לביאן: << דובר_המשך >> זה כוחות השלום שהעצרת הכללית של האו"ם מחליטה להכיר בהם. יש יוניפיל, יש רשימה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חמד, אתה מכיר את זה מהתקופה שהיית באוצר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מכיר את זה ואני רוצה לשמוע את זה. אני מחשיב חשיבות רבה לוועדת הכספים, וליושב-ראש ועדת הכספים, ולכן אני רוצה שיאמרו את זה כאן בוועדה ושגם חברי כנסת חדשים ישמעו את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, חבר הכנסת סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש פה חברי כנסת חדשים שרוצים לדעת איך זה עובד. אני רואה פה עודפים – ובתוכם אני רואה המון סעיפים שמתייחסים לאותו סעיף. גם בסעיף 01, גם בסעיף 02, יש פה שכר דירה מול כוחות האו"ם, יש פה תוכנית צוערים שאני מכיר היטב מול החזקת מבנים בחו"ל. אם אנו באים לאשר עודפים, אני רוצה לקבל פירוט מסודר על כל סעיף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה שאתה מבקש זו בקשה לגיטימית ורצינית, חבר הכנסת סולומון. מהניסיון שלי, לא מדובר על העברות. כשיהיה מדובר על תוספות תקציב, יהיה מדובר על העברות. זה יהיה כנראה בקרוב. אלה עודפים מחויבים שהיו בעבר. אם אנו עכשיו מתחילים את הדיון על כל התקציב של מה שיש בתוכניות האלה תהיינה ישיבות ארוכות שבסופו של דבר גם לא ייתנו לנו משהו מיוחד, אלא אם כן מדובר בדבר חריג שאתה רואה שהוא – אין סיבה שמביאים אותו ולא צריך לאשר את זה, אבל אם אנו מתחילים דיון על כל התקציב, יהיה דיון ארוך. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתן דוגמה קטנה. יש תשלומים עבור קורס הצוערים, הוצאות אבחון מיון בגין וגיוס צוערים. אני מגיע משם ומכיר. אני יודע שחלק מהפעולות לא בוצעו. לא היה. אני מכיר את זה. יודע את זה. זה נכנס למארג, וכשאני שואל אומרים: לא, זה כל הסעיף. בסוף אנו מבקרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תשובה שוב על הצוערים. הוא אומר שחלק מהתוכנית לא התבצעה – על מה אתם מבקשים עודף? << אורח >> עודד לביאן: << אורח >> יש שתי תוכניות בתקציב – תוכנית מטה ארץ ותוכנית מטה חו"ל. קורס צוערים מתקיים פה במטה בארץ. העודפים המחויבים בתוכנית הראשונה 01 של הארץ, הם בגין כל ההוצאות פה במטה כולל קורס צוערים. ברובם אחזקה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה רק מלמד שזה לא תוכנית צוערים. זה מעטפת תוכנית צוערים. בסוף זה כל מה שמסביב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון, היא שאלה את זה קודם וגם אתה שואל. << אורח >> עודד לביאן: << אורח >> יש במטה כל מיני – ובהם קורס צוערים. זה לא רק מיון וגיוס ואבחון. יש קורס שהתנהל – פתחו פה סדנאות וקורסם והכשרות. שלחו לחו"ל, והוא מתנהל על פני מספר חודשים. כל הדברים של סוף הקורס – יש תשלום לספקים שחוצות שנה, מגיעות באיחור. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מישהו שאל כאן כמה היה בשנה שעברה. אמרו שהיה פחות או יותר אותו דבר. אפשר ללמוד מזה שנובמבר-דצמבר זה הדלתא שיש לנו ואולי כל מיני דברים קטנים אבל אם זה חוזר על עצמו, נכון שיהיה פירוט. אני מבין שלא נחזור על לא אישור מלא אבל בסוף תפקידנו לפקח ולבקר את זה. לדעתי נכון שלפחות הסעיפים שמאגדים בתוכם כה הרבה נושאים כן יפורקו לתת סעיפים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לחלוטין אתה צודק. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד): << דובר >> שאלה קטנה – סעיף 3 למשרד החוץ, התוכנית השנייה. יש פה תשלומים לאגף- - - מבצע סיוע הומניטרי למדינות מתפתחות ושיתופי פעולה עם מדינות וכו' – מה הסעיף למדינות מתפתחות? מה התקציב? והאם מוגדר לפני כן? יש קופה? << אורח >> עודד לביאן: << אורח >> הסעיף התקציבי מוגדר בחלוקת תקציב באישור תוכניות העבודה של המנכ"ל. בדרך כלל זה נע סביב 35, 40 מיליון ₪. בשנה שעברה היה הרבה יותר גבוה, גם הייתה תוספת תקציב כי משרד החוץ ניהל סיוע די מסיבי לאוקראינה בשיתוף משרד האוצר. היו שם חילוצים וכו'. בדרך כלל נע בין 35, 40 מיליון. אגף מש"ב פועל הרבה במדינות מתפתחות. הוא עושה לנו יחסי ציבור עצום בכל העולם, באפריקה, מביאים לפה משתלמים לכל מיני קורסים שבדרך כלל אותם משתלמים - היה נשיא שפתח פה שגרירות כי היה משתלם מש"ב פה בארץ, נהיים גם שגרירים של רצון טוב במדינות ההן וגם הרבה פעמים נהיים שרים, חברי כנסת, מנכ"לים. זה אנשים שמאתרים בנציגות. בדרך כלל זה אנשים שהם במעמד גבוה שהולכים להיות אחר כך- - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד 09001 – ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הסעיף אושר. 10001 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוברים ל-10001. מטה לביטחון לאומי. << דובר >> עדי פרנקפורטר: << דובר >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפי תקציב לשנת 23' על סך 10,376 אלפי שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מטה לביטחון לאומי, עודפים, זה לא קשור לבן גביר. << דובר_המשך >> עדי פרנקפורטר: << דובר_המשך >> לא. זה המל"ל. זה על התקשרויות חוצות שנה כמו אבטחה, תקשורת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זה חוזי תקשוב? << דובר >> עדי פרנקפורטר: << דובר >> חוזי תקשוב כמו תוכנות מחשוב שיש עליהן רכש חד פעמי. זה התקשרות רב שנתית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זה תשלומים שוטפים? מה כוללים? << דובר >> עדי פרנקפורטר: << דובר >> נגיד אבטחה, ציוד משרדי אפילו זה יכול להיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד אישור בקשה 10001 – ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. פנייה 12001 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 12001. גמלאות ופיצויים. << דובר >> עופרי אשל: << דובר >> הפנייה נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 22' לשנת התקציב 23' על סך 4,283 אלפי שקלים. מדובר בעודפים מחויבים לתוכנית התפעול של הסעיף, של מינהלת הגמלאות ונועדו לתקצב התקשרויות חוצות שנה, הפקת תשלומי גמלה לגמלאים, ביקורות של הדוח הכספי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלות. מי בעד אישור 12001 – ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. פנייה 18001 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רשויות מקומיות. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> הפנייה נועדה להעביר סך של 370 מיליון שקל עבור רשויות מקומיות. העודפים נוצרו בעיקר בעקבות פרויקטי פיתוח שמוקצים לרשויות מקומיות. אלה פרויקטים רב שנתיים ולכן חלק מהתשלומים מגיעים בשנה העוקבת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צחי דוד כבר לא נמצא. אבל הוא חתום על הבקשה. << דובר_המשך >> ידידיה גרינוולד: << דובר_המשך >> כי כשהבקשה נשלחה הוא עדיין היה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קיבלנו את זה רק בימים האלה. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> הוא עזב רק לפני כמה ימים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לדעת לאיזה רשויות מקומיות זה מועבר? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> פרויקטי פיתוח של משרד הפנים ניתנים כמעט לכל הרשויות המקומיות למעט רשויות איתנות. יש גם פרויקטי פיתוח שניתנים לרשויות ספציפיות במסגרת החלטת ממשלה. זה יכול להיות החלטת ממשלה לקצרין או בית שמש אבל בהתאם להחלטות ממשלה פרטניות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא החלטות של עכשיו. << דובר_המשך >> ידידיה גרינוולד: << דובר_המשך >> כן, אבל באופן כללי, תקציבי פיתוח ניתנים לרוב הרשויות המקומיות. אני מחריג את האיתנות והחזקות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כשתגיע העברה בנושא הזה של מענקים למועצות מקומיות ומועצות אזוריות, הדיון יהיה יותר ארוך, יותר ברור. יצטרכו להסביר אם אכן עושים שינויים בעניין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 18001, מי בעד – ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. פנייה 37001 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 37001, משרד התיירות. << דובר >> נועם שרלו: << דובר >> הבקשה התקציבית נועדה להעברת עודפי תקציב בסך 216,382 אלפי ₪ משנת 22' לשימוש בשנת 23'. יש פה מספר תוכניות – תוכנית המינהלה עם 15,531 אלפי ₪, תוכנית הכשרת כוח אדם ושירותי תיירות בישראל – 95,785 אלפי ש"ח, ותוכנית פעולות שיווק תיירות עם 105,066 אלפי ₪. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היה התקצוב של מורי הדרך שהיו במצוקה מאוד גדולה בתקופת הקורונה. אני רואה שרק שליש מהתקציב נוצל. נשאלת השאלה, למה? למה לא נוצל כל התקציב למורי הדרך שהיו במצוקה אדירה? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> שלום, אני אחראי על תקציבים במשרד התיירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה מצב התיירות בארץ? << דובר_המשך >> חנוך ברש: << דובר_המשך >> משתפר, ברוך השם. לעומת 2019 אנחנו 10% פחות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה מחליף את קרן? << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני הייתי השרה. זו יוזמה שהתחילה בתקופתי. << אורח >> חנוך ברש: << אורח >> נושא מורי הדרך תוקצב בשתי פעימות – הראשונה של 15 מיליון ₪ ושנייה של 10 מיליון ₪. הפעימה הראשונה של 10 מיליון ₪ מומשה במלואה, עוד בשנת 22', בקורונה. השנייה של 15 מיליון ₪ החלה באמצע שנת 2022. אנו כרגע בתהליך, והמימוש הוא חלקי. מתוך 15 מיליון ₪ פחות משליש נכון לעכשיו, כי יש קושי עם הפרויקט. ממה שאני מבין, חלק לא מבוטל ממורי הדרך פחות מעוניינים להיכנס לפרויקט, אלא הולכים להדריך קבוצות פרטיות, כי התיירות חזרה והדבר יותר משתלם. מדובר בעודפי קורונה – כל מה שלא ימומש, לא ינוצל לצרכים אחרים של המשרד לצערי אלא חוזר לקופת האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 37001. משרד התיירות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. פנייה 39001 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 39001, משרד התקשורת. בבקשה. << דובר >> נועם שרלו: << דובר >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 22' לשנת התקציב 23', בסך של 26,901 אלפי ₪ בשתי תוכניות – אחת, פעילות המשרד ותוכנית מועצת הכבלים והלווין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה עם רשות הדואר? זה לא נוגע להעברה הזו. אתה יודע משהו בעניין? מנהל רשות הדואר? << דובר_המשך >> נועם שרלו: << דובר_המשך >> מה שפורסם. יצא הליך שימוע משרד התקשורת הוציא. הוא מתנהל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לאיזה סוגי יועצים ובאיזה נושאים ומחלקות מדובר ולמה יש תמיכה שאני מברכת עליה - על השפה האמהרית אבל לא למשל ליוצאי ברית המועצות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב היה מיליון שקל ששם ולדימיר בכסף קואליציוני בפעם שעברה בשביל תרגום, אם איני טועה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יכול להיות שהוא שם אבל זה לא הגיע למשרד התקשורת. << דובר >> נועם שרלו: << דובר >> יכול להיות שהוא שם. לגבי התמיכה בשידורים בשפה האמהרית – היא קבועה בחוק התקשורת. קבוע שם סכום התמיכה. לשאלתך, מדוע לא בהכרח הכול מנוצל כי בסוף התקצוב הוא לפי מה שקבוע בחוק והמימוש הוא לפי קצב הביצוע של הנתמכים. לשאלה הראשונה – היועצים הם לעבודה שוטפת של המשרד. המשרד מתפקד כרגולטור של שוק התקשורת, תחום מאוד מקצועי, לכן נדרשים שם יועצים גם כלכליים, גם הנדסיים כדי לבצע את פעילות המשרד השוטפת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא שואלת על שאר השפות. למשל צרפתית יהיה? << דובר >> נועם שרלו: << דובר >> שאלה לשר התקשורת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי משרד התקשורת יידע לענות. << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> אני התקציבנית של משרד התקשורת. זו שאלה טובה, למה אין תמיכה בשפה רוסית או צרפתית. אני מניחה שאף אחד לא העלה את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי כדאי לבדוק את זה ולקבל תשובה לוועדה. אגב אם אפשר להוסיף, אם יהיה תרגום במרוקאית. חשוב לנו. אני בן העדה המרוקאית. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש הבדל גדול בין יוצאי שפות אחרות שנמצאים בארץ לבין השפה האמהרית. יש עוד שפות שצריכים כנראה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רוצים להוסיף. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא אמרנו נגדכם. אנחנו מברכים על זה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> עכשיו הגשנו בקשה לגיאורגית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סימון מושאשווילי מש"ס הגיש את הבקשה הזו בהצעת חוק שלו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> האם העודף הזה היה גם בשנים עברו? << דובר >> נועם שרלו: << דובר >> כן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כלומר תת ביצוע קיים כל שנה. << דובר >> נועם שרלו: << דובר >> נכון. << אורח >> אליאנה רובנוביץ: << אורח >> זה לא תת ביצוע אלא ביצוע לפי התקדמות פרויקטים בפועל. סביבה מורכבת. זה פרויקטים שמתמשכים על פני כמה שנים ולכן הכספים עוברים משנה לשנה כי מדובר בסוגיות מורכבות שהביצוע של הפרויקט מתפרש על כמה שנים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז התקציב באותו סעיף משנה לשנה. << דובר >> נועם שרלו: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 39001. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. פנייה 52001 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 52001. המשטרה ובתי הסוהר. מבקש לומר לפני זה – פנתה אלי הגב' רחלי פיסאם, היא אשה חרדית מבני ברק, אם ל-11 ילדים, סבתא ל-18 נכדים, מונתה לראש משאבי אנוש במערך הכבאות וההצלה, ועלתה לדרגת טפסר, באזור של בני ברק. האי כותבת לי שהם נמצאים בסכנה ממשית, כי אין תקציב ואין כסף בנושא מערך הכבאות, ואם חלילה קורה משהו, הבעיה היא גדולה. הבטחתי לה שאגיד כאן בוועדה. לא יודע מה אני יכול לעזור לה בהעברה הזו אבל הזעקה שלה היא אמיתית, שכל אזור בני ברק אם חלילה יש משהו, אותו דבר בכל הארץ. זה מצב בלתי נסבל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לצערנו לא נותנים מספיק את הדגש על הכבאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה הפך להיות בעיה. בבקשה. << דובר >> אביה פירון: << דובר >> הפייה נועדה להעברת עודפים בסך של 19 מיליון ו-213,000 בחלוקה של – בשירות בתי הסוהר – 18 מיליון ו-635,000 לטובת בינוי והרחבת אגפים של בתי הסוהר, במשטרת ישראל, 578,000, שזה לבינוי והרחבה של תחנות משטרה במגזר הערבי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בהתחשב בכך שהפשיעה בחברה הערבית בהשתוללות מטורפת, והמספרים הולכים וגדלים מיום ליום, למה אנחנו מעבירים את זה לתוכניות של שדרוג טכנולוגיות ומערכות מחשוב ולא מנצלים את זה כדי לטפל בבעיה המהותית שהשר לביטחון לאומי פיתות, טקטוקים, מקלחות ושות' אחראי עליהם? << דובר >> אביה פירון: << דובר >> אומר באופן כללי שמדובר בסעיף של פיתוח של המשטרה על בתי הסוהר, גם אין פה כבאות בכלל – זה לא התקציב השוטף, בהמשך למה שאמר היושב-ראש. מדובר על עודפים – על פרויקטים שיצאו לדרך ויש התחייבויות. לא מדובר על התקציב השוטף של המשטרה בטיפול בפשיעה וכו' אלא רק בנושאים של בינוי ופיתוח טכנולוגי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זה יצאו לדרך? אם חתמתם על תוכניות וחוזים - אני מניחה שהעברתם את הכספים אז איך אנו בעודפים בעניין? << דובר >> אביה פירון: << דובר >> כי בונים בתי סוהר, או, בשנת 21', פה מדובר על החלטת ממשלה 852 שבה הוחלט לבנות תחנות משטרה במגזר הערבי. יצרו לבינוי בשנת 21' ויש לזה תשלום. בינוי לוקח זמן לכן הדבר עכשיו זה עודפים שעוברים. זה תשלום לאותו בינוי שיצא בשנת 21'. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. 52001. מי בעד אישור? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. פנייה 78001 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 78001. תיירות. אני רוצה לומר לחברים – זו ההעברה האחרונה שנאשר היום, אם נאשר. יש פה חברים חדשים. יש עוד הרבה פניות שאנו לא דנים בהן, כי קבענו בתקופה שלי בקדנציה קודמת, שצריך הסבר לפני שזה מגיע לכאן לדיון, ופירוט של הדברים. אנו מביאים רק לאחר שיש ההסבר שהמשרדים נותנים לנו לנושא. לכן יש פה העברות שאנו לא מביאים היום לדיון כי עדיין אין הסברים מספקים שיכולים להמשיך. לכן זו ההעברה האחרונה להיום. בבקשה. << דובר >> נועם שרלו: << דובר >> הבקשה התקציבית- - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה לא יחד? << דובר_המשך >> נועם שרלו: << דובר_המשך >> אתחיל מההסבר הזה. בתיירות יש שני סעיפים. יש סעיף פיתוח ויש סעיף שוטף. זה סעיף הפיתוח. יש פה 67,500 אלפי ₪, עודפים כחלק מתוכנית הסיוע של הקורונה, שחויבו בסוף שנת 22' ומועברים כעת ל-23' לטובת ביצוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה? << דובר_המשך >> נועם שרלו: << דובר_המשך >> זה לטובת פיתוח תשתיות תיירות בגליל ובגולן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קורונה – מאיפה אתה לוקח את התקציב הזה, על התקציב שיש לך פה שאתה מזכיר שוב קורונה, על מה בדיוק? << דובר >> נועם שרלו: << דובר >> זה עודפים משנה שעברה לטובת פיתוח תשתיות תיירות בגליל ובגולן בהתאם להחלטת הממשלה. זה עודף מחויב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 78001. מי בעד אישור הפנייה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבקשה אושרה. את ההעברות הנוספות שקיימות, אנו מחכים לתשובות המשרדים. כשיגיע, נביא גם לדיון. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:30. << סיום >>