פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת הבריאות 14/06/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 62 מישיבת ועדת הבריאות יום רביעי, כ"ה בסיון התשפ"ג (14 ביוני 2023), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> חיסוני ילדים בגיל הרך א. התפרצות מחלת השעלת בקרב תינוקות ב. תפקיד תחנות טיפת חלב במימוש זכותם של פעולות לבריאות והתפתחות ג. חיסוני שחפת לילדי עולים מאתיופיה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אוריאל בוסו – היו"ר טטיאנה מזרסקי – מ"מ היו"ר יאסר חוג'יראת חברי הכנסת: אלי דלל אלמוג כהן צגה מלקו יוסף עטאונה פנינה תמנו מוזמנים: ד"ר שרון אלרעי-פרייס – ראש חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות אילנה גנס – מטה חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות מירי כהן – משרד הבריאות אווקה זנה – עו"ד, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים מיטל בק – עו"ד ועו"ס, מנהלת תחום הגיל הרך, המועצה לשלום הילד ד"ר יעקב שכטר – חבר ועד באיגוד לרפואת ילדים, ההסתדרות הרפואית ד"ר רוני פרבר – מנהל המחלקה לבריאות הציבור, קופת חולים מאוחדת רונית וייזר – מנהלת המחלקה לשירותי בריאות ומניעה בקהילה, שרותי בריאות כללית רחל פיש – מנהלת מחלקת בריאות הציבור, מכבי שירותי בריאות שחר בן דוב – שדלן, מכבי שירותי בריאות מיכל בן שטרית – אחות בריאות הציבור ארצית, לאומית שירותי בריאות ד"ר שרי נתן – חברת עמותה, עמותת מדעת אבי מספין – מנכ"ל עמותת "טנא בריאות" אדיר ינקו – Ynet משתתפים (באמצעים מקוונים): אילנה גנס – מטה חטיבת בריאות הציבור, משרד הבריאות שרון אלרעי-פרייס – ראש חטיבת בריה"צ, משרד הבריאות אווקה זנה – ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים תמר צ'ין – רפרנטית בריאות באג"ת, משרד האוצר מיטל בק – מנהלת תחום גיל הרך, המועצה לשלום הילד מיכל שטיין – יו"ר האיגוד לפדיאטריה קלינית, ההסתדרות הרפואית יעקב שכטר – חבר ועד באיגוד לרפואת ילדים, ההסתדרות הרפואית רוני פרבר – מנהל המחלקה לבריאות הציבור, קופת חולים מאוחדת רונית וייזר – מנהלת המח' לשירותי בריאות ומניעה בקהילה,, שרותי בריאות כללית מתנאל רנד – שדלן, שרותי בריאות כללית יהושע זוהר – שדלן, שרותי בריאות כללית רחל פיש – מנהלת מחלקת בריאות הציבור, מכבי שירותי בריאות סער נרי – ממונה קשרי ממשל ותוכן, מכבי שירותי בריאות שחר בן דוב – שדלן, מכבי שירותי בריאות דורון דושניצקי – חטיבת רפואה, לאומית שירותי בריאות מיכל בן שטרית – אחות בריאות הציבור ארצית, לאומית שירותי בריאות שרי נתן – חברת עמותה, עמותת מדעת אבי מספין – מנכ"ל עמותת "טנא בריאות", מוזמנים נוספים מאיר עזרא אליה – יו"ר עמותת מחוסגן, רופא ילדים, מוזמנים נוספים ענבל אביב – רכזת פורום למען נשים אחרי לידה, מוזמנים נוספים מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: מאיר פרץ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> חיסוני ילדים בגיל הרך: א. התפרצות מחלת השעלת בקרב תינוקות. ב. תפקיד תחנות טיפת חלב במימוש זכותם של פעולות לבריאות והתפתחות. ג. חיסוני שחפת לילדי עולים מאתיופיה << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בוקר טוב לכולם, היום יום רביעי, כ"ה בסיון התשפ"ג, ה-14 ביוני 2023. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הבוקר הנושא הוא חיסוני ילדים בגיל הרך. על סדר היום שלושה נושאים: א. התפרצות מחלת השעלת בקרב תינוקות. ב. תפקיד תחנות טיפת חלב במימוש זכותם של פעולות לבריאות והתפתחות. ג. חיסוני שחפת לילדי עולים מאתיופיה. נשנה מעט את הסדר מפאת אילוצי זמן של מי שביקשה להתעסק בנושא הזה, חברת הכנסת צגה מלקו. בחרנו לעסוק בוועדה בנושא חיסוני ילדים בגיל הרך עקב החשיבות הרבה של הנושא, בהמשך למקרים האקטואליים שאירעו בתקופה האחרונה וכן לרגל היום המיוחד לגיל הרך שצוין השבוע בכנסת ביוזמת חברים רבים. בתחילה, בחלק הראשון של הדיון, נבקש לעסוק ולשמוע ממשרד הבריאות על התפרצות מחלת השעלת בקרב תינוקות בימים אלו. אנחנו מבינים שחיידק השעלת גורם למחלה ממושכת בדרכי הנשימה המופיעה בשכיחות גבוהה בעיקר בקרב תינוקות בני פחות משנה. הוועדה קיבלה דיווח על למעלה מ-200 מקרים של הידבקות תינוקות וילדים ועלייה דרמטית בתחלואה. נבקש לקבל תמונת מצב עדכנית ומקיפה על נסיבות ההתפרצות, היקף החולי וההידבקות ועל דרכי מניעת המחלה בדגש על שאלת החיסון עקב ההתפרצות, האם ההתפרצות קרתה עקב הירידה בהיקף ההתחסנות של הילדים. בחלקו השני של הדיון נעסוק בסוגיה כואבת שנחשפנו אליה בימים האחרונים: נוהל חיסון תינוקות לשחפת מסוג BCG. נודע לנו שרק לתינוקות להורים יוצאי אתיופיה ומבני המנשה הייתה התייחסות ייעודית ומיוחדת בנוהל החיסון נגד שחפת, ואילו למשפחות שמוצאן ממדינות אחרות, בהן גם הייתה שכיחות גבוהה לשחפת, כלל לא הוצע החיסון ולא הייתה התייחסות מיוחדת. הדבר מעורר שאלות ותמיהות קשות, אני מודה לחברת הכנסת צגה מלקו על שהעלתה בפני את הסוגיה. הנושא הנוסף שנעסוק בו הוא תפקיד תחנות טיפול החלב לגיל הרך ותפקודן במתן שירותי בריאות בסיסיים לרבות חיסונים ובדיקות שגרתיות, תוך הבטחת השירות והטיפול במגוון קבוצות האוכלוסייה. תחנות אלו הן גוף השירות הראשון והקדמי שפוגשות המשפחות בכל שנות החיים הראשונות של הילד. בישראל יש כ-1,000 תחנות טיפות חלב המעניקות שירותי בריאות ורפואה מונעת לתינוקות וילדים עד גיל 6 להוריהם ולילדים. - - - מבינים שיש פערים ואתגרים בהפעלתן של הקופות. אין באמת תקציב, תפיסה ארגונית ועוד. נבקש לשמוע את עמדת משרד הבריאות והארגונים הפועלים בתחום ואת ההתייחסות להמלצות מבקר המדינה בנושא משנת 2014. אני רוצה להדגיש דבר שהוא דגל מרכזי בוועדה שלנו: אנחנו דורשים שוויון במערכת הבריאות, פועלים בכל המישורים ובכל הכלים למתן מענה רפואי ושירותי בריאות בצורה שווה גם בנושא שעלה כאן בלי הבדלי דת, גזע, מין, מוצא, מקום מגורים. נבקש לשמוע תשובו ברורות גם בנושא החיסונים ליוצאי אתיופיה. אני מודה לדוקטור שרון אלרואי פרייס שהגיע לוועדה למרות המורכבות הטכנית. נבקש לשמוע את הצגת הנושא על ידי חברת הכנסת צגה מלקו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, אני מאוד מעריכה את זה שמצאת זמן לקיים את הדיון אף על פי שמדובר בתקופה עמוסה בכנסת. ביקשתי לכנס את הוועדה לאחר שנחשף סיפור החיסון נגד שחפת ליוצאי אתיופיה. לצערי הרבה משרד הבריאות לאורך השנים תמיד פגע ביוצאי אתיופיה. לפעמים אנחנו אומרים שזה עניין של בריאות אבל הדברים מוצגים, לאורך השנים, נתחיל מפרשת הדם. אפילו לפני זה אני יכול להגיד שבכל פעם היו מפרסמים לפי יוצאי אתיופיה אלו מחלות יש ואחר כך בפרשת הדם נזרק הדם שתרמנו. הטענה הייתה שכמה מהעולים הביאו את ה-HIV. אף אחד לא שיתף אותנו, עשו מה שבא להם בפטרונות ובלי לשתף את הקהילה. הדבר הזה גרם לאי-אמון במערכת. אחר כך הייתה הזרקה של אמצעי מניעה שהושתקה. גל גבאי חשפה את זה, זה גרם לאי-אמון. אני יכולה להגיד לכם, הייתי עיתונאית במשך 34 שנים, אני קבעתי את סדר היום של הקהילה ברדיו ובטלוויזיה. כשהגיע תקופת הקורונה הקהילה לא האמינה ולא רצתה לקבל חיסונים. אני התגייסתי, משרד הבריאות פנה אלי. אפילו נתתי את אמא שלי דוגמא לבת הקהילה שהתחסנה וכך בנינו את האמון. בעניין של השחפת זה לא מתקבל על הדעת. גם עולים מחבר המדינות היו צריכים לקבל את החיסון. אפילו האימהות שנולדו בארץ להורים עולים מאתיופיה – התינוקות שלהן קיבלו את החיסון. אני יכולה להגיד שדבר כזה לא יכול להיות, לא יכול להיות שבגלל המוצא שלנו כל פעם יפלו אותנו. אני לא שוללת. תקשיבו לי, אני לא אומרת לא לטפל, בריאות זה דבר חשוב ובמקרה יש לי בן רופא, אבל לא יכול להיות שהדברים נעשים בצורה שכזו. דבר שפסול להשתמש בו, כשמדובר על יוצאי אתיופיה. לפי מה שהתגלה, פרופסור גרוטו אמר להפסיק את זה אבל משרד הבריאות ממשיך. אני רוצה להגיד לכם, מה שנעשה בסופו של דבר יגרום לאי-אמון במערכת. יש כבר אי-אמון ועכשיו יהיה עוד יותר גרוע. אני רוצה לשמוע מאנשי המקצוע במשרד הבריאות למה זה קורה, למה לא בוטל, למה רק ליוצאי אתיופיה. האם הגנים שלנו פגומים? האם צבע העור שלנו זה המדד שלכם? אני רוצה לדעת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, אני רוצה לשמוע את אילנה גנס ממטה חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות. בעצם, נתחיל מדוקטור אלרואי פרייס. אולי נציג את הנושא של השעלת. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> (מלווה דבריה בהקרנת מצגת) לגבי החלק הבריאותי, אני לא חושבת שזאת הסוגיה אבל אם רוצים שאציג את הסוגיה המקצועית, למי צריך לתת חיסון אז אשמח. אני רוצה לדבר על הדברים המאוד נוקבים ונכונים שאמרת. הייתה בעיה ואולי עדיין יש בעיית אמון אל מול העדה האתיופית, בעיה שמבוססת על הרבה מאוד דברים. במשך הזמן משרד הבריאות עשה הרבה מאוד ניסיונות לפתור את הבעיה. את צודקת לחלוטין שהחיסון הזה לא צריך להינתן לפי צבע עור של אף אחד וגם הנוהל לא אמר כך, הנוהל אומר שצריך לתת את זה לפי הגעה ממדינות אנדמיות. נכון שהיו סעיפים ספציפיים של אתיופיה ובני המנשה כי משם הגיעו עליות מוסדרות של המדינה אבל יכול להיות שהסעיפים האלה הביאו להטעיה של הצוות הרפואי ואנחנו הפצנו אתמול נוהל מעודכן. הבוקר יצא מכתב שבו אין התייחסות אלא הפנייה לרשימה של מדינות אנדמיות, רשימה שמתעדכנת. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אתיופיה לא נכללת שם. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אתיופיה נכללת, אתיופיה נחשבת מדינה אנדמית לשחפת. ההגדרה של מדינה אנדמית היא מעל 100 מקרים של שחפת בשנה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אבל ילדים לאימהות שנולדו בישראל. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> לא, זו בדיוק הנקודה. אני מסכימה איתך לגמרי שמהעדויות ששמענו מהשטח לא הייתה עמידה בנוהל המקורי של משרד הבריאות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה היה הנוהל המקורי? << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> הנוהל המקורי אמר שצריך לתת חיסון BCG לילדים שנולדים במדינה אנדמית או שהוריהם הגיעו ממדינה אנדמית, כך גם הנוהל המחודש. הייתה התייחסות ספציפית של סעיף א' ליוצאי אתיופיה ושל סעיף ב' לעולי בני המנשה. הסיבה לזה היא שמשם היו עליות מוסדרות. יכול להיות שההתייחסות הספציפית גרמה לאי-בהירות. עדכנו את הנוהל אחרי עבודה מטה שערכנו יחד עם העדה מאז פברואר 2022 על סמך דברים שנאמרו וועדות שהיו קודם. עדכנו את הנוהל הזה ויצא הבוקר מכתב הבהרה מדוקטור הגר מזרחי שהיא ראש חטיבת הרפואה וממני לצוותים. המסר של המכתב הוא שהעניין אינו צבע העור אלא מי הגיע ממדינה אנדמית. יש כאן שקפים שיכולים לפרט מה החשיבות של החיסון. אין שום ספק שילד מהעדה האתיופית שנולד בישראל והוריו נולדו בישראל לא אמור לקבל את החיסון והוא לא נמצא בסיכון לשחפת. הסיפור היה היישום של הנוהל בשטח. יכול מאוד להיות שהנוהל היה כתוב בצורה לא בהירה ולכן תיקנו אותו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שרופאים התבלבלו וחשבו שכל אחד ממוצא אתיופי - - - << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> למרות שהיה כתוב לתת רק למי שהגיע ממדינה אנדמית. לא היו אמורים להציע את זה לילד שנולד בישראל והוריו נולדו בישראל. זה לא היה לפי הנוהל אבל אולי בגלל שהנוהל הדגיש את המקומות מהם הייתה עלייה מוסדרת למדינה אז הייתה ההטעיה. אני חייבת להגיד בכנות שבעיני יידרש פה תהליך עומק כדי ליישם את הנוהל גם בשטח. זה שנשנה נהלים זה טוב וחשוב ועשינו את זה אבל נצטרך ללכת לעבודה בשטח כדי להסביר. אני חושבת שזה נובע מחוסר הבנה - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני חוזרת, מה היה בפרשת הדם? מה שהרגיז אותנו הוא שאף אחד לא שיתף אותנו, אנחנו לא קיימים. הבן שלי רופא ובתקופת פרשת הדם הוא היה בן שנה. מה גיליתי? עברתי בדיקת HIV ללא ידיעתי. אם היו שואלים אותי אולי הייתי מתנדבת לעשות זאת. הפטרונות הזאת, להחליט עבורנו, ולעשות את זה גם לדור שני ושלישי. איך אפשר לבנות את האמון? תאמיני לי, את יודעת כמה עבדנו קשה כדי לשכנע את הציבור שלנו ללכת להתחסן? עכשיו יש עוד פגיעה באמון. אנשים לא מאמינים למשרד הבריאות. הגוף הזה, במקום לדאוג לבריאות שלנו הוא מרחיק אותנו מטיפול בריאותי. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> את צודקת, אנחנו צריכים לעשות את זה עם העדה גם כדי לראות מה מפריע לעדה ובאלו נושאים לטפל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש מובילי דעת קהל מאוד משמעותיים בעדה האתיופית. אני עבדתי בפתח תקווה עם קהילה מאוד גדולה, אני חושב שלראשונה נכנס למועצת העיר חבר מועצה מהקהילה. זה דווקא אני הכנסתי, בתנועה שלי. אני אומר שיש לעבוד בשיתוף. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> נכון. גם כל עבודת המטה שהייתה בשנה האחרונה הייתה ביחד עם העדה כדי להבין את העדויות. אני מכירה מה שקורה בטיפות החלב, לא בהכרח את מה שקורה בקופות החולים. כל העדויות הגיעו מהעדה על מנת להגיד שקורה פה משהו שבעצם מפלה ולא עומד באינדיקציות הרפואיות. זה היה עם העדה אבל אני רוצה לקחת את זה צעד אחד מעבר. אנחנו מקימים ועדה יחד עם נציגי העדה. אני מקווה שמי שיוביל יהיה דוקטור אבי יצחק. מדובר בתפיסה של משרד הבריאות שרוצה לעבוד עם האוכלוסיות השונות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> את יודעת כמה הוא תרם לחיסוני הקורונה בקרב העדה האתיופית? הוא אמר לי כל הזמן שנעלה ברדיו ונשכנע, באמת עשה עבודה טובה. יש היום אנשי מקצוע בני העדה ואפשר להיעזר בהם. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אז גם דוקטור הדס מלאדה וגם דוקטור אבי יצחק. אין מדובר רק ברופאים, בסוף האנשים שמרגישים מה בעיות של העדה יכולים לשבת יחדיו. אני מסכימה שזה צריך להיות ביחד. זה רק חלק ממהלך יותר גדול, זה לא רק מול העדה. אנחנו מייצרים את אותן קבוצות גם עם המגזרים החרדי והערבי וגם עם פרלמנט בני נוער כי יש דברים שמעניינים את בני הנוער. יש ציבורים שונים, מפריעים להם דברים שונים. אנחנו רוצים לקדם בריאות בעולמות שונים עם הקבוצות האלה וזה ממש חלק ממהלך הרבה יותר גדול. אנחנו רוצים לעבוד יחד, לשמוע מה מפריע ולבנות את האמון מול כל הציבור. אני מסכימה איתך. אם אתם רוצים נוכל להציג נתונים לגבי החיסון יש גם את זה, אם אתם רוצים רק להעלות את זה לאתר אז גם בסדר. אני חושבת שהסוגיה היא ההפליה ופחות הקטע הרפואי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נשמע את עורך הדין אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות. << אורח >> אווקה זנה: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש, תודה עבור קיום הדיון. תודה לחברת הכנסת צגה מלקו שמחויבת ומכירה את כל התהליך. תודה לחברתי, דוקטור פרייס, שהציגה צעד ראשון לשינוי. אתייחס מקצועית: אני לא רופא, המומחיות שלי היא זיהוי פרטיקות גזעניות ממסדיות. קיבלתי את הנוהל החדש ועיינתי בו. יש בשורה אבל היא מעטה מידי. בהסתכלות המקצועית שלי איני רואה שינוי מהותי. אני מסכים עם דוקטור פרייס שהביצוע, גם לפני כן, לא הייתה חובה לחסן את יוצאי אתיופיה או מדינות אחרות בחיסון שחפת אבל רופאים בשטח זיהו על פי צבע עור והפעילו לחץ גדול מאוד כדי לחסן. יתרה מכך, ניסיתי לברר מה קורה עם ועדת המומחים לחיסון נגד שחפת שמשדר הבריאות עובד איתם. ממה שאני מבין הוועדה הזאת לא מעודכנת, לא שותפה לקבלת ההחלטה. החברים הם פרופסור מנפרד גרין, פרופסור מלכי מרגלית, דוקטור ענבל פוקס, דוקטור הדס מלאדה ודוקטור יוני ראובן, זה הרכב ועדת המומחים שמייעצת למשרד הבריאות לגבי החיסון. הם לא מודעים לתהליך הזה. אני מנסה להבין האם הנוהל הזה, לא רק שהוא לא משפר את המצב אלא עכשיו, מה שאומרים פה זה שילדים – אני מקריא את סעיף 1 – ילדים ואזרחי ישראל שנולדו במדינה עם שכיחות שחפת גבוהה או שלפחות אחד מהוריהם נולד במדינה שכזו, ללא התייחסות לתקופת הזמן שחלפה מאז עליית ההורים. זאת אומרת שבנוהל הזה אני והילדים שלי, מכיוון שאני מכיר את הפרקטיקה הגזענית במערכת הבריאות ( חברת הכנסת מלקו הזכירה את פרשיות העבר ) הזיהוי הוא צבע עור. אני לא רואה שום התייחסות לאופן שבו אפשר למנוע את זה. דבר נוסף, אני חושב - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה חושב שצריך לחדד יותר את המסר? אתה אומר דבר חמור, שגם אם זה לא חובה רופאים פעלו אקטיבית כדי לעשות מעשה על פי זיהוי צבע עור. זו נקודה שצריך לחדד ולומר שכשהנוהל דיבר על ילדים שנולדו להורים שנולדו באתיופיה ולא בארץ הרופאים שגו ועשו זאת גם כשההורים נולדו כאן. יש להוציא את המילה "אתיופיה" ולהכניס את הגדרת "מדינה אנדמית" וכך הרופא לא יגיד אוטומטית שצריך לכל בן העדה האתיופית או בן מנשה. << אורח >> אווקה זנה: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אנחנו - - - זה צבע העור שלנו. לצורך העניין אני יכול להגיד שדרום אפריקה היא מדינה אנדמית הרבה יותר מאתיופיה אבל מי שעולה מדרום אפריקה הוא בהיר עור ואף אחד לא ישאל אדם בהיר עור אם הוא עלה מדרום אפריקה. נתייחס אל העולם, אני לא רופא, אבל כשאני בודק את הנתונים אני רואה שבארצות הבריות יש מיליון אתיופים מהגרים. הדרישה לחיסון היא עד חמש שנים לאחר ההגירה. למה יוצאי אתיופיה נדרשים – אני אומר "נדרשים" כי ההמלצה הזו מחייבת בפועל, זו הפרקטיקה. נכון, מוציאים את הפרקטיקה הקשה והמשפילה מחדרי היולדות לגניקולוגים. עכשיו יהיו תשעה חודשים להפעיל לחצים על יוצאי אתיופיה – הילדים שלי והנכדים שלי – כדי לחסן אותם. מה שצריך להיות פה, צריך לאסור לחלוטין כל פרקטיקה של - - - וסנקציה על מי שעושה את זה, לא ראיתי סנקציה. החלק הנוסף, אם עושים את זה, כל אישה יולדת צריכה למלא להישאל ולמלא טופס. יש בשורה, זה משהו שרואים, אבל לא רק שזה לא מתקן, זה מקבע את המציאות ואפילו מחמיר אותה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הדברים ברורים. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שאלה מקצועית לגבי מה שנאמר. אם מישהו עלה והוא כבר 10 שנים כאן, למה צריך לחייב את הילדים שלו לקבל חיסון, הרי זה לא גנטי? << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> נכון, שחפת היא מחלה חיידקית מדבקת שעוברת בצורה אווירנית, לא בטיפות. הסיכון הוא סיכון מוגבר לבני הבית שנמצאים בחלל סגור ויכולים להישאר בקרבת חיידקים מאוד מדבקים. הסיכון לילדים אף גבוה יותר. הסיכון של ילדים עד גיל 4 להידבק הוא גבוה יותר מאשר מבוגרים וגם הסיבוכים שיהיו להם יכולים להיות קטסטרופליים – דלקת קרום המוח, נזק מוחי בלתי-הפיך, תמותה – כל זאת לילדים שיש להם חשיפה. כשמישהו עולה ממדינה אנדמית, ואני מסכימה שדרום אפריקה אנדמית לפחות כמו אתיופיה, יש הרבה מאוד מדינות שיש בהן שכיחות גבוהה. יש הגדרה מדויקת למדינה אנדמית – מאה מקרים חדשים מתוך אוכלוסייה של 100,000. כשמישהו נחשף במדינה כזו, השחפת יכול להתפתח שנים אחרי. השכיחות הולכת ויורדת אבל יכולה להתפתח שנים אחרי, יכולה להישאר בגוף של האדם במשך הרבה מאוד שנים ולהתפרץ אחרי וחלק ממה שמאוד קשה בשחפת זה שלוקח בדרך כלל הרבה מאוד זמן לגלות את זה. אדם מרגיש לא טוב, יש חום, יש ירידה במשקל. לא מבינים מה זה ובינתיים זה מאוד מדבק. הסיכון הוא שיהיה הורה שנולד במדינה אנדמית, מפתח שחפת שהייתה חבויה והופכת לפעילה, לוקח הרבה זמן לגלות את הדבר הזה ובינתיים הילד שלו נחשף ויכולות להיות לכך תוצאות קטסטרופליות. ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה בארצות הברית חמש שנים? << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> ארצות הברית הרבה פעמים לא פועלת לפי כל ההנחיות של ארגון הבריאות העולמי וגם אמרנו לוועדה שבאה לדבר איתנו שנבחן גם את הנושא הזה. האם יכול להיות קיצור זמן. אם מישהו נמצא פה 15 שנים עכשיו אנחנו מורידים את זה. לכן גם לקח הרבה זמן, עבודת המטה הייתה מפברואר 2022 כשאני נכנסתי לזה ועוד היו הרבה עבודות לפני זה של פרופסור איתמר גרוטו וכולי. חלק מהעניין היה הרצון להבין האם אפשר לגדר את תקופה הזמן של מהגר. יש עדויות לכאן ולכאן, כרגע נמשיך לבדוק את הדבר זה אבל בואו נוריד את הסעיפים שמתייחסים לאתיופיה ולבני המשנה באופן ספציפי כי זה מייצר תמונה שלא התכוונו שתיווצר. בואו נעשה זאת קודם כל. הסיפור הזה שלאורך זמן יכול להיות בעיה אם הוא הגיע בגיל צעיר ומפתח שחפת פעילה בגיל יותר מאוחר ועכשיו מסכן את הילדים שלו, זה משהו שצריך להביא להסכמת ההורים. חיסון הוא תהליך שדורש הסכמה מודעת, לא צריך להיות חיוב ולא כל מה שתיארתם ואני מאמינה שקורה. רק זו לא הדרך, שום חיסון במדינה הוא לא חובה, הדרך היא להסביר להורים שאתה עלית לפני שנתיים, לפני 30 שנים, הסיכון יותר נמוך, וכולי. להסביר מה המשמעות של החיסון ולקבל את ההחלטה. בנוהל החדש מודגש שיש לעשות זאת במהלך ההיריון, לא כשהאדם יולד, לא בחדר לידה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני מרגישה שכשנוח אתם אומרים שאמריקה לא דוגמה ובאמריקה עושים מה שבא להם. זה לא ככה. אני כמעט 40 שנה בארץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא דיברה על הוראות ארגון הבריאות העולמי. היא שמעה את מה שאמרת והיא תציג את הנושא בפני הוועדה לגבי קיצור הזמן. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מה זה קיצור זמן, מדובר גם על דור שני, ההורים נולדו פה. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אז הם לא צריכים להתחסן, זה לא לפי הנוהל. יכול להיות שבשטח זה קורה, אני מבינה, אבל לפי הנוהל הקודם והחדש זה לא אמור להיות כך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הם לא אמורים לקבל בכלל. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כשנוח למשרד הבריאות הוא אומר: - - - של בריאות. אני רוצה להגיד לכם שלאורך השנים, אני הובלתי את ההפגנה עם חברי בפרשת הדם, הוצאנו 30,000 אנשים ב-96' כשזרקו את הדם שלנו לפח. לאורך השנים משרד הבריאות, המדד שלכם הוא צבע העור שלנו, נקודה, תוכיחו אם לא. כך גם לגבי אמצעי המניעה שהתגלה, נשים ללא ידיעתן, אף אחד לא משתף את יוצאי אתיופיה. אנחנו לא שותפים. נותנים לנו, מזריקים לנו, לא יביאו ילדים. את יודעת מה התחושה כשזורקים דם של אדם שהוא תרם כדי להציג חיים של אדם? << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> זו תחושה נוראית. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> זרקו את הדם, רצחו אותם. אמצעי מניעה, אמצעי מניעה שהזריקו לנשים ללא ידיעתן, ההרגשה הזאת, לא רוצים שהשחורים יתרבו, אני שמה את זה על השולחן. עכשיו גם העניין של השחפת, דור שני ושלישי. בקצב הזה הנכדים שלי עוד מעט יתחסנו נגד שחפת. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני רק רוצה להפריד, קשה לי להתייחס לדברים שהיו קודם שהיו פרשיות באמת קשות וחמורות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אבל זה אותו גוף, אותו משרד. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> צריך להבין שהשחפת, גם בנוהל הקודם, מי שהוא דור שני ושלישי ולא הייתה לו חשיפה למדינה אנדמית, לפי הנוהל לא היה צריך לתת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ולכן הנוהל החדש יצא. ההסברה צריכה להיות. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני חושבת שצריך לעשות תהליך בשטח, זו לא רק הסברה, יש לשבת סביב שולחנות עגולים ולנסות לראות מה קורה בשטח. איזה מידע צריך לתת, אילו כלים צריך לתת כדי שאנשים יעשו את הפעולות לפי אינדיקציה רפואית ולא לפי צבע עור, זה גם לא מה שהיה כתוב בנוהל הקודם. שוב, עשינו את החידוד כדי שלא תהיה אי-בהירות. בואו נוריד את הסעיפים הללו כי יכול להיות שזה תורם לעניין הזה. אני חושבת שלא בזה מסתיים העניין, צריך להטמיע את הנוהל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עורך הדין זנה, בבקשה. << אורח >> אווקה זנה: << אורח >> אדוני היושב-ראש, ברשותך, השתתפתי גם בדיונים בעבר ודיברתי עם חברי ועדת המומחים לענייני שחפת. יש מחלוקת לגבי יעילות החיסון וכדאי מאוד לעשות את הדיון כשהוועדה המקצועית נמצאת כאן. לגבי ארצות הברית, יושב-ראש ארגון הבריאות העולמי חי בארצות הברית. אם הוא חושב שהחיסון צריך להיות רק למהגרים עד חמש שנים אז אני חושב שגם בישראל זה יכול להיות. אנחנו חפצי חיים, אדוני, אנחנו לא מסכנים את עצמנו. אנחנו יודעים לקרוא, יהודי אתיופיה הגיעו לפה לפני 50 ו-60 שנה והיסטורית גם לפני 150 שנים. העניין הזה שכאילו יש פה הטלת ספק ביכולת שלנו לצרוך מידע, ביכולת שלנו לקבל החלטה ולשלוח אותנו כקבוצה, מה שיקרה בפועל בחדרי הרופאים זה שיזהו צבע עור. יש לבטל לחלוטין את החובה, להתאים למה שקורה בארצות הבריות וכמובן להתייחס לזה יחד עם המומחים שמשרד הבריאות עובד איתם וזה מה שאני מבקש. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> גם כיום אין חובה אז אין מה לבטל. אני חושבת שעבודה יחד עם הוועדה שתקום על תחומים שרוצים לעשות תהיה חשובה גם כדי לשמוע מהשטח. עשינו את השינוי הזה, זה כן ממשיך, זה לא ממשיך, מה שומעים. עלינו לוודא שהנוהל הזה מיושם כמו שהוא אמור להיות מיושם. אדגיש שוב שאנחנו ממשיכים לבחון את העניין הזה של קיצור התקופה. זה צריך להיות מבוסס על מדע ועל הערכת הסיכון. יש על זה חילוקי דעות. אומר שיש ועדת חיסונים במשרד הבריאות שמוביל אותה פרופסור אלי סומך ואנחנו לא מנסים לייצר עוד ועוד ועדות לכל מיני חיסונים שונים, הכול צריך להיכנס לאותה הוועדה. אנחנו בהחלט שומעים את ועדת המומחים לצורך העניין הזה שמתעסקת בזה ולכן אנחנו נפגשים - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אבל אתם - - - לקבל טיפול רפואי, תחשבו על זה. ההתנהלות הזאת מרחיקה את הקהילה, היא לא מאמינה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לכן אנחנו מקיימים את הדיון. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני רוצה שלפחות כאן יודגש ההבדל בין הנוהל לבין יישומו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> - - - ההשתלשלות של הדברים מפרשת הדם. תקשיבי, זה היה ב-96', כל השנים האלה כמה דברים עברנו, אם לא הייתה חשיפה בתקשורת לא היינו יודעים. כמו שאמר עורך הדין זנה, לא משתפים אותנו ואין מידע. גם בפרשת הדם. תשמעי, אני לא רוצה לקבל דם נגוע באיידס וגם לא רוצה שמישהו אחר יקבל, אבל אתם מחליטים. אולי את לא, אבל אני אומרת לך כגוף. אתם מקבלים החלטה מה טוב לנו, אתם לא מיידעים אותנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. חברת הכנסת מלקו צריכה לצאת ואפילו לא סיימנו את הנושא הראשון. אבי מספין, מנכ"ל עמותת "טנא בריאות" רוצה לומר כמה מילים. << אורח >> אבי מספין: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש, תודה לחברת הכנסת מלקו יוזמת הדיון. עמותת "טנא בריאות" שבראשותי עובדת בשטח עם הקהילה יום-יום. אנחנו מרגישים לא רק את התחושות אלא גם את מה שקורה בפועל. אנחנו עובדים עם משרד הבריאות. יש דברים טובים ויש הרבה מה לשפר. אני רוצה להתחיל בכך שכשהבת האמצעית שלי נולדה – אשתי לא ממוצא אתיופי – אז הבת שלי יצאה בהירה. את הלידות של הגדול והקטן ליוויתי לתוך חדר הלידה, ראו אותי, אוקיי, צריך לעשות זריקה של שחפת ונתנו לה בלי לשאול, לא את אשתי ולא אותי. כשהבת האמצעית שלי נולדה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא שאלו אותך אם נולדת בישראל? << אורח >> אבי מספין: << אורח >> אני רוצה להמחיש את ההבדל בין הנוהל לבין היישום. בשטח הדבר מוצר כפרקטיקה שהיא חובה. אנשים לא שואלים אם צריך או לא צריך, אם אתה רוצה או לא רוצה. כשהבת שלי נולדה ויצאה בהירה אף אחד לא חיסן אותה. אחרי כמה שעות, כשבאתי, הם ישר העבירו אותה לחיסון. אין שום עוררין על כך שנושא הצבע הוא מדד לנתינת החיסון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבי, אנחנו חברה מקטלגת. כשרואים אותי ברחוב יש אנשים שיגידו ישר שאלה המשתמטים למרות שאני קצין בצה"ל. << אורח >> אבי מספין: << אורח >> נכון, אנחנו לא יכולים לשנות את צבע העור שלנו, גם בעוד 100 שנים לא נוכל, גם לא הדורות שאחרינו. המערכת צריכה לשנות את החלטתה ולהתאים את עצמה. אנחנו לא יכולים, זו עובדה קיימת. כל הנושא של הסכמה מדעת חוזר על עצמו שוב ושוב. אגב, היום הוא יום תרומת הדם הבינלאומי, במקרה או שלא במקרה. החלטות בלי לשתף פוגעות בחברה, גם אם מדובר בהחלטות רפואיות נכונות – הן פוגעות פגיעה חברתית חמורה. נושא הבריאות הוא גם נושא חברתי ופה משרד הבריאות מפספס. יש מספיק אנשים מתוך הקהילה האתיופית, גם אנשי מקצוע מתחם הבריאות, גם אנשי מקצוע שעובדים עם הקהילה ועם השטח. יש שכל ישר, אפשר לדבר ולהתייעץ. אנחנו רואים פגיעה באמון, יש עלייה ושוב ירידה וחוזר חלילה. לצערי גם יבוא נושא אחר בעוד כמה חודשים או שנים. אני עובד במשך שנים עם משרד הבריאות. מעולם לא התייעצו עם העמותה היחידה שעובדת עם הקהילה האתיופית על מנת לעשות שיתוף ציבור יחד עם אנשים המקצוע. יש ועדה שדיברתם עליה ושנים היא לא התכנסה. דבר אחרון למשרד הבריאות: יש הרבה דברים טובים שמשרד הבריאות עושה, אנחנו לא מכלילים, אבל אף פעם לא מתייחסים בצורה כוללנית בסיוע ובטיפול ביוצאי אתיופיה. אנחנו מבינים שיש פה אוכלוסייה ייחודית, לשמחתי יש תוכניות, יש תקציבים ויש פרויקטור לנושא האוכלוסייה החרדית, הערבית וכולי. הדברים הללו נובעים מהבנה שהסיוע והטיפול הם ייחודיים דרך שפה, תרבות והסברה. הצורך של הקהילה האתיופית דומה ולא שונה. לצערי הרבה אין במשרד הבריאות פרויקטור, לא הבנה שיש לה צורך בשירות מיוחד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני חושב שגם נציגי הקופות חייבים בכך, אתם לקוחת שלהם והם צריכים לתת לכך התייחסות. << אורח >> אבי מספין: << אורח >> אני מבקש שמשרד הבריאות ייקח בחשבון את הנושא של הקהילה האתיופית. חשבו שתהיה תוכנית כוללנית. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אתה צודק במאת האחוזים, אני חושבת שצריך שתהיה תשתית קבועה. מה שאמרת, שיש עליית אמון וירידת אמון זה כי כל פעם - - - לאיזה משהו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מוכן להיות השולחן העגול שיחבר את הקצוות בנושא. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> - - - הם מעלים בעיות ואנחנו פותרים דברים ביחד ומשתפים. זה מה שצריך להיות עם העדה וגם עם מגזרים אחרים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אשב איתם בנפרק ואבדוק איתם מה הפערים. אני מוכן לקחת עלי לכנס שולחן עגול כדי ששם נחבר. אדיר ינקו, כתב YNET שחשף את העניין. פעם אחת כתבת אריאל בוסו ופעם כתבת אוריאל בוס. << דובר >> אדיר ינקו: << דובר >> נתקן את הטעות. בוקר טוב ותודה רבה על קיום הדיון. אני רוצה רגע, לפני שאנחנו נתקדם בנושא הזה שנבין על מה אנחנו מדברים. אני מלווה את הסיפור כבר כמה שבועות ולפני שפרסמתי את הכתבה הראשונה שוחחתי עם לא מעט נשים שמספרות על לחצים כבדים מאוד מצד הרופאים המטפלים, מצד האחיות, כולל הפחדות וכולל המילים הקשות ביותר שאתם יכולים לדמיין לעצמכם, כולל: "את פוגעת בתינוק שלך". מעבר לנוהל עצמו אני מדבר על אנשים שמודרו מתהליך קבלת ההחלטות. אנחנו מדברים פה על לחצים מאוד כבדים שהנוהל החדש לא נותן להם פתרון. הנוהל החדש לא מציג סנקציה, אף אחד לא אומר לאיש צוות רפואי שמפעיל לחצים ומפחיד נשים ברגעים הרגישים ביותר מה יקרה לו, אף אחד לא מתייחס למה שיקרה לאותו רופא או לאותה אחות. זה עניין מאוד משמעותי. אני רוצה גם להדגיש, בשנה שעברה היה גל עלייה גדול מאוקראינה שהיא מדינה אנדמית לשחפת. על פי ההיגיון של מה שנאמר כאן עכשיו היינו אמורים לראות התייחסות ייעודית לאוקראינה והדבר הזה לא קרה. יש רק שתי קבוצות עולים שיש לגביהן התייחסות מיוחדת – יהודי אתיופיה ובני המנשה. שוב, מדובר על עלייה שהגלים הגדולים שלה הסתיימו כבר לפני בערך שלושה עשורים, הנוהל הזה, לפחות מ-2016, כמו שהוא מוצג, נותן התייחסות למדינה אחת כפי שנאמר כאן. דיברתי עם נשים שעלו ממזרח אירופה ומדרום אפריקה, מדינה שהיא באמת יותר אנדמית לשחפת ומעולם לא ביקשו מהן, לא הפעילו לחצים ולא העלות את הנושא של חיסון לשחפת. ב-2019 נעשה ניסיון אמיתי מצד המשנה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופסור גרוטו, לעשות סוף לדבר הזה. מאז 2019 היה אירוע משמעותי, המשרד היה עסוק בקורונה אבל היה ניסיון אקטיבי לבלום את השינוי הזה מצד גורמי מקצוע במשרד. אני שמח שהדבר הזה מתקדם. הנקודה האחרונה היא היישום בשטח. הנוהל כפי שהוא כתוב עכשיו נותן מענה אפילו משמעותי והוא מנסה לעשות איזשהו תיקון. בלי הכשרה בשטח שום דבר לא ישתנה, אישה ממוצא אתיופי תגיע לחדר הלידה, תיתקל בסבירות גבוהה באותם הלחצים. אני חושב שמעבר לניסוח החדש שהוא מבורך ומשמעותי, צריך לעשות ניסיון של אנשי הצוותים בחדר הלידה. אמשיך לעקוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה לך, אדיר, על המעקב ועל עבודה הקודש שאתה עושה. חשיפת עוולות / טעויות היא חשובה ויפה שעה אחת קודם. טוב שמשרד הבריאות מיד שינה את הנוהל ואני שמח על כך שאמש כבר יצא משהו שהוא צעד ראשון בונה אמון. שרי נתן, ראש תחום חינוך בעמותת "מדעת", בבקשה. << אורח >> שרי נתן: << אורח >> שלום לכולם, אני מרצה בפני אחיות טיפת חלב במסגרת תפקידי בעמותה. אני שומעת מהן שהנהלים כמו שהן הבינו אותן הם שצריך לחסן ילדים של יוצאי אתיופיה ללא קשר האם זה דור ראשון או דור שני. בעוד שהנהלים מצוינים ומאוד מפורטים יש לחדד אותם וגם לוודא שהשטח קיבל את רוח הדברים ולא רק את המידע היבש. חייבים לדברר את זה בשטח, לשקף לאנשים מה קורה, למה הדברים היו, למה קרה שהיה קצר תקשורתי בנושא, מה עושים בשביל לשנות את זה, ואיך משנים את ההסברה לקהילה בכלל וספציפית לקהילת יוצאי אתיופיה. הנושא הזה לא סגור לקהילה זו, ההסברה לכולם חשובה. חשוב שהדברים יגיעו לצוותים המקצועיים כי ממה שאני שומעת בשטח ההבנה לקתה בחסר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אי-אפשר להתווכח עם הרגשה, יש הרגשה של קיפוח ושל הפלייה מצד הקהילה האתיופית. משרד הבריאות צריך לקחת זאת בחשבון. יש נוהל חדש, כנראה הוא כתוב טוב אבל צריך לדעת איך להטמיע את זה בשטח כי שיש פער בין השטח לבין מה שכתוב. מדובר בשני מהלכים שצריך לעשות אותם ביחד. משרד הבריאות צריך להכין תוכנית ברורה איך להטמיע את הנוהל הזה, איך לשתף, איך לחזק את האמון בין הקהילה לבין המשרד כדי שהדברים יצאו בצורה טובה, תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מלקו, משפט סיכום. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מעריכה את כינוס הדיון. יהיה המשך לדיון הזה. עניין הבריאות גם מרחיק אותנו מתהליך הקליטה וההשתלבות. כשמדובר בבריאות, אף אחד לא רוצה מישהו שיש לו מחלה או משהו שיגור לידנו או שהילדים שלנו יהיו בכיתה עם הילדים שלהם. צריכים לקחת את העניין הזה ברצינות רבה. משרד הבריאות, לאורך השנים, יותר מ-30 שנים, פוגע בבריאות שלנו ובהשתלבות שלנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משרד הבריאות עושה עבודת קודש ודואג לבריאות הציבור. יש פעולות שגורמות לפגיעה אבל קשה לומר שמשרד הבריאות פוגע בבריאות שלנו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני אומרת לך, מאז 1984 משרד הבריאות מאוד פגע בנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם אני בן לעולים, כשאימא שלי עלתה ממרוקו שאלו אותה: "אתם רוצים ירושלים?" שמו אותם בגבעת עדה ועשו להם את הריסוסים. אנחנו מכירים עלייה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כן, אבל הנושא של הבריאות - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ללא ספק. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> - - יש לו השפעה יותר חזקה מאשר דברים אחרים כי מישהו חולה אתה לא רוצה שיגור לידך. אני מעריכה, תודה רבה. עלי לצאת ואני מתנצלת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. נמשיך לנושא הבא: התפרצות השעלת בקרב תינוקות. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אילנה תציג את זה ורק אומר מילה. הצגנו קודם בוועדה את נושא התפרצות הפוליו שאנחנו מתעסקים איתו כבר שנה. יש פה אירוע עמוק וגדול, אתם תראו זוויות שלו פה. איני רוצה להגיד שיש פה תופעה עולמית של ירידה בחיסוני שגרה שמובילה אותנו לאירועים של התפרצות שאנחנו צריכים להגיב עליהם והם פוגעים בבריאות של ילדים ומסכנים אותם. אנחנו מסתכלים על זה בצורה הרבה יותר רחבה, מנסים למצוא גם מה האתגרים, מה הקשיים ומה הפתרונות שיכולים להיות שהם לא פתרונות רגילים של טיפת חלב אלא לעשות זאת בדרכים אחרות. כרגע נדבר על השעלת ועל נתוני השעלת אבל מדובר בחלק מתמונה גדולה בהרבה וגם כאן צריך לעשות פרויקט לאומי בדבר הזה ולראות איך מחזירים מהבסיס את הכיסוי של חיסוני שגרה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אילנה גנס ממטה חטיבת הציבור במשרד הבריאות. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> (מלווה את דבריה בהקרנת מצגת) תודה רבה. מילה אחת על שעלת: מדובר במחלה זיהומית שנגרמת על ידי חיידק. ההסתמנות הקלינית שלה היא שיעול קשה וממושך שיש לו סיבוכים, השכיחים שבהם הם דלקת ריאות אבל גם סיבוכים נוספים. מחלה שעלולה להיגמר בתמותה כאשר מרבית מקרי התמותה הם בקרב תינוקות קטנים. כ-90% מהתינוקות שנפטרים הם מתחת לגיל שלושה חודשים בהתאם לנתונים כפי שאנחנו מכירים. הטיפול הראוי הוא בעיקר מניעה. מדובר בחיסון שנכנס לחיסוני השגרה בגיל ילדות, גם במדינת ישראל וגם במדינות אחרות בעולם. הדרך הנוספת להגן על תינוקות לפני שניתן לחסן אותם הוא חיסון לנשים הרות בחלק האחרון של ההיריון. כך נוצרת שכבת הגנה נוספת לפני שהתינוק יכול לקבל את מנת החיסון הראשונה. לאחר מכן יש גם בוסטר נוסף שניתן בגיל בית הספר. יש חיסון גם לצוותי הרפואה שנדרשים להיות מחוסנים על מנת שהם לא יהיו וקטור בשל חשיפה מוגברת לחולים. נראה נתונים שמהם אנחנו יכולים ללמוד עד כמה חיסון וכיסוי חיסוני גבוה הוא כלי מאוד אפקטיבי. אפשר לראות בשנות ה-50' וה-60' את תפוצת השעלת הגבוהה שנפוצה במדינת ישראל. בשנת 1957 נכנס חיסון השעלת לשגרת החיסונים וברגע שהגענו לאחוזי כיסוי גבוהים תראו כמה עשרות שנים היינו בקו שטוח ובמקרים בודדים שדווחו אבל הם לא גרמו להתפרצויות משום שמרבית האוכלוסייה הייתה מחוסנת. אפשר לראות שבתחילת שנות ה-2000 התחלנו לראות שוב מקרי תחלואה. התרכיב החיסוני שונה ועברנו לתרכיב המחומש וגם עשינו פעולות נוספות. אנחנו מבינים שיש ירידה מסוימת בהגנה חיסונית עם השנים. אגב, לא רק מהחיסון אלא גם מהמחלה. גם אנשים שחולים בשעלת וגם ירידה בהגנה ופוטנציאל הדבקה חוזרת גם בקרב חולים שהחלימו. השינויים שנעשו היו בוסטר שניתן בגילאי בית הספר ולאחר מכן נכנסו תרכיבים נוספים וכן חיסון נשים הרות שנכנס ב-2015. אפשר לראות שבשנים האלה אנחנו חווים אחת למספר שנים התפרצות תחלואה בגלל דעיכה חיסונית שאנחנו מכירים אותה גם בקרב אנשים מחוסנים או מחלימים. קצת נתונים: נתוני ההתחסנות הם הגורם המשפיע ביותר על היקף האירוע. בתחילת 2023 יש עלייה במספר הדיווחים על מקרי שעלת. הנתונים של חודש מאי עדין אינם סופיים מכיוון שאנחנו מקבלים את הדיווחים בדיעבד. בגלל שזו לא החשיבה הראשונה של צוות - - - בטח בילדים או במבוגרים שקיבלו את חיסוני השגרה שלהם בגיל ילדות. אנחנו רואים שגם כאן מרבית המקרים הם בילדים מתחת לגיל 5 כאשר כ-82% מהם הם ילדים שאינם מחוסנים. חשוב להגיד לגבי סטאטוס רפואי שגם ילדים ותינוקות שמוגדרים אצלנו כמחוסנים או מחוסנים חלקית, הכוונה היא לא לילד שהשלים את כל תוכנית החיסונים שלו אלא ילד שקיבל חיסון בהתאם לגילו. אם מדובר על תינוק בן חודשיים אז בגיל זה הוא אמור לקבל רק מנת חיסון ראשונה. שגרת חיסוני השעלת ניתנת במסגרת תרכיב מחומש, תרכיב שניתן בארבע מנות בשנת החיים הראשונה של התינוק – גיל חודשיים, ארבעה חודשים, שישה חודשים, שנה – לכן כשאנחנו מסתכלים על סטאטוס חיסוני של ילדים אנחנו מדברים על סטאטוס חיסוני לפי גיל. אם מדובר על תינוק בן חודשיים או שלושה, המקסימום שהוא יכול לקבל בהתאם לגילו זה רק מנת חיסון ראשונה ולכן אנחנו רואים גם מספר מקרים בודדים של תינוקות שהספיקו לקבל מנה ראשונה או אפילו מנה שנייה ובכל זאת נדבקו. אנחנו מבינים שהם עדיין לא מוגנים בצורה מיטבית ולכן יש משמעות גדולה מאוד להשלמת החיסונים, לחיסון של האם בהיריון וכמובן שככל שניתן לצמצם את היקף התחלואה באוכלוסייה שיכולה להדביק את התינוקות. נתוני אשפוזים: אנחנו רואים נתונים שבאים בקורלציה לגודל ה- - - אבל אפשר לראות פה מגמה נוספת ביחס לגילים של מאושפזים. אנחנו רואים שיש הרבה מבוגרים. בעבר ראינו בעיקר ילדים שמגיעים לאשפוז בגלל שעלת, היום ניכרת מגמה לפיה יש יותר ויותר מבוגרים שמגיעים לאשפוזים. תמהיל ילדים מול מבוגרים הולך וקטן, זו מחלה שיכולה לגרום למחלה קשה, לדלקות ריאות קשות, קרעים בריאות, שברים בצלעות. מחלה קשה שמביאה גם מבוגרים לאשפוז. נתונים לגבי כיסוי חיסוני: מה שאתם רואים כאן אלו ארבע מנות החיסון שניתנות בשנת החיים הראשונה. המנה הראשונה של גיל חודשיים מסומנת בכחול. ניכר אחוז כיסוי חיסוני לא רע לגבי שתי המנות הראשונות והחל מהמנה השלישית אנחנו רואים ירידה. רואים ירידה בסך הכול בכל מנות החיסון. חשוב לציין שגם הכיסוי החיסוני שאנחנו רואים כאן הוא הישג לא קטן כתוצאה ממאמץ שהושקע בשנה האחרונה על ידי כל מערכת הבריאות בגלל התפרצות הפוליו שהחלה במרץ בשנה החולפת. מדובר בתרכיב שכולל בתוכו גם את הפוליו וגם את השעלת ולכן יחסית אנחנו משקיעים המון משאבים בהגעה לכיסוי של שתי המנות הראשונות שמייצרות שכבת הגנה טובה בפני נגיף הפוליו וכמובן שגם בפני פתוגניים אחרים שהם חלק מהתרכיב. ככל שאנחנו מסתכלים על מנות נוספות החיסוניות או הכיסוי החיסוני ממשיכים לרדת. אפשר לראות הסתכלות בחלוקה למחוזות, אם אנחנו מנסים לראות איפה אנחנו רואים את מרבית התחלואה, זה בא בקורלציה ישירה להיקפים של תחלואה בציבור. אנחנו רואים שמרבית מקרי השעלת כרגע הם במחוז ירושלים, גם בעיר עצמה וגם בערים שבגזרת מחוז ירושלים. אפשר לראות גם כאן, במיוחד אם אתם מסתכלים על המנות המתקדמות, הבאתי פה דוגמה של המנה השלישית ומפה אנחנו רואים את הצמיחה. יש אתגר גדול מאוד בהגעה לאוכלוסיות של מחוז ירושלים אבל בהחלט ניתן לראות ירידה בכל המחוזות. המקומות בהם אנחנו מצליחים לשמור על כיסוי חיסוני גבוה יחסית – לפעמים מעל 99% – הם מחוז צפון. בכל המקומות רואים ירידה אבל במחוז ירושלים הירידה היא גם חלק מההסבר שאנחנו רואים כרגע לעלייה בהיקף התחלואה בקרב ילדים ובקרב מבוגרים בנוגע לשעלת. יש קשר בין האוכלוסיות, השקף המוצג מראה את התפשטות ההדבקה מחוץ למחוז ירושלים כשבעצם רואים שהמקרים הראשוניים היו בעיקר בירושלים למרות שלא רק. יש פה מקרים ספורדיים שדווחו גם במחוזות אחרים אבל בהחלט אפשר לראות איך הדבר הזה מתפשט. בסוף אנחנו קהילה שאינה סגורה, אנשים נוסעים ברחבי הארץ והתחלואה מתפשטת גם למחוזות אחרים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את מציגה נתונים, אנחנו רוצים לדעת איך אתם נערכים, זה חשוב לנו. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> המגמה כפי שדוקטור אלרועי פרייס אמרה היא לא רק בישראל, אפשר לראות שישראל נמצאת יחסית במצב הרבה יותר טוב בהשוואה למדינות עולם אחרות. אנחנו תחת כיסוי חיסוני מהגבוהים בעולם (לפחות במנות הראשונות של התרכיב, כאמור). מגמת הירידה בולטת לעין ואנחנו רואים אותה במקומות נוספים. אפשר לראות את הפיזור של המדינות, אנחנו רואים יותר ויותר מקרים שמדווחים גם באסיה וכמובן בדרום אפריקה, בוליביה. יש לא מעט מקרים שמדווחים גם בקנדה ומקרים בודדים שמדווחים בארצות הברית, אוסטרליה וניו-זילנד. ההערכה שלנו היא שמדובר בתת-דיווח והמספרים הללו צפויים להמשיך ולעלות. ארגון הבריאות העולמי, יוניסף, כל העולם מתעסק בירידה בכיסוי החיסוני. אין ספק שמדובר באירוע גדול. הנתונים מדברים על כ-25 מיליוני ילדים ברחבי העולם שלא השלימו את שגרת החיסונים אפילו הקריטיים ביותר. שוב, תוכנית חיסוני השגרה במדינת ישראל היא מהרחבות שיש בעולם אבל גם אם אנחנו מדברים על - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> באיזה גיל אמורים לקחת את החיסון הזה? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> ילדים עד גיל 18. ברוב המדינות תוכנית חיסוני השגרה ניתנת בפריסה בטווח גילים שונה. במדינת ישראל שגרת חיסוני הילדות מסתיימת בכיתה ט'. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> וספציפית לשעלת? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> המנה האחרונה ניתנת בכיתה ב'. ארבע המנות הראשונות ניתנות בטיפת חלב בשנת החיים הראשונה והמנה החמישית – הבוסטר – ניתנת בכיתה ב'. שוב, מדובר במגמה עולמית. אפשר לראות פה נתונים ומספרים אבל הם מצביעים על הפערים הגדולים בכל מה שקשור בפוליו, טטאנוס, שעלת, חצבת. זה משהו שהוא אתגר מאוד גדול עבור מדינת ישראל וגם עבור מדינות אחרות בעולם. הפעולות שאנחנו נוקטים: חלק מהפעולות אינן חדשות מכיוון שאנחנו מטפלים כבר שנה בהתפרצות פוליו. כרגע, לגבי שעלת, אתמול התקיימה פגישה עם מנהלים רפואיים של כל קופות החולים כי בתי החולים הם הדרג הראשון שצריך להיות ער להבחנה בחולים ולגעת באוכלוסיות כמו נשים הרות. הועברו מסרים לצוותי הרפואה שקוראים קריאה לערנות, מתן חיסונים בכל היריון. חשוב לציין שבכל היריון נדרש להשלים את החיסון הזה. כמובן שילדים לא מחוסנים הם חלק ממאמץ מערך טיפות החלב. הקמנו במשרד הבריאות מוקד ייעודי שיוצר קשר עם הורים לילדים לא מחוסנים בכל הגילים, החל מגיל לידה ועד גיל בית ספר אנחנו עושים מאמץ מרוכז כולל מוקד, תחנות טיפות חלב, בריאות התלמיד. כל זה כדי להגיע לכל ילד ולהביא אותו להשלמת חיסונים. הפערים המרכזיים בכוח אדם הם במחוזות שבהם הפער בין כמות המטופלים לכמות המטפלים גבוה במיוחד, מחוזות שמאופיינים בילודה גבוהה, בעיקר מחוז ירושלים. ראינו את זה גם בנתונים. מדובר גם באזור בני ברק. גייסנו תגבור באמצעות חברה חיצונית על מנת לתגבר באחיות את תחנות טיפות חלב שלנו. זה לא מספיק אבל מדובר בסיוע משמעותי. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני רוצה להגיד על זה משהו: לאורך השנים יש גידול באוכלוסיית מדינת ישראל, עוד מעט נמנה 10 מיליוני בני אדם. הילודה גבוהה ובמקומות מסוימים אף גבוהה מאוד. אנחנו מסתכלים על ספק שירותים שלנו, אנחנו נותנים לו אחוז עליה בגידול דמוגרפי כחלק מהחוזה ומנגד אין עלייה בתקנים של משרד הבריאות במקביל לגידול הדמוגרפי. כמות האחיות נשארת בדיוק אותו דבר במשך עשרות שנים למרות כל הגידול באוכלוסייה. זה מביא לכך שבמקומות בהם יש ילודה גבוהה יש פער מטורף. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> מאמצים נוספים: הרחבת שעות פעילות. יש הסכם ייעודי של האחיות לבריאות הציבור שמאפשר להפעיל תחנות בשעות ערב ובימי שישי מעבר לשעות פעילות בשגרה. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> גם הדבר הזה זמני, אנחנו נדרשים להראות בכל חודש נתונים למשרד האוצר כדי לקבל אישור להסכם זה. זה לא משהו שיש תמיד. מדובר במלחמה ובסיוע של האוצר להתגייס לזה אבל זה לא קיים בדרך כלל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נא להתכנס לסיום. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> כמובן - - - חיסון עד לבית זה פרויקט תגבור שאנחנו גייסנו ומפעילים את השירות על מנת להגיע גם לבתים של משפחות עם ילדים לא מחוסנים ולכאלה שיש להם קושי להגיע לטיפות החלב. מעבר לכך, הכיוון שלנו הוא הסתכלות רחבה יותר ובחינה איך ניתן להעלות את אחוז חיסוני השגרה באמצעים נוספים. אנחנו נמצאים בשלב של יציאה למכרז להפעלה של תחנות טיפות חלב ניידות שתוכלנה לסייע לנו להגיע לציבור. עד כאן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. דוקטור יעקב שכטר, חבר ועד באיגוד רפואת הילדים, ההסתדרות הרפואית. << אורח >> יעקב שכטר: << אורח >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, אני ניהלתי את מחלקת הילדים בבית החולים לניאדו במשך 24 שנים ומומחה למחלות - - - בילדים. ביקשו ממנו לתת התייחסות ספציפית לנושא השעלת מנקודת סיעור המוחות שבוצע בין רופאי איגוד רפואת הילדים לבין איגוד רופאי המחלות הזיהומיות. כתוצאה מהליך זה יצא מכתב אליו מכותבת גם דוקטור פרייס. אנחנו מציעים להפעיל ניידות באזור ירושלים לצורך חיסון האוכלוסייה מתוך מחשבה שחלק מאלה שלא מתחסנים, במיוחד באוכלוסייה החרדית, אלו משפחות שבהם יש הרבה ילדים ויש להם קושי להגיע לטיפת חלב. אם טיפת חלב תגיע אל המשפחות זה יעזור לטיפול בשעלת. נזכיר שהשנה יש 215 מקרים של שעלת ו-85% מהם בירושלים. בשנה הקודמת 17 מקרים, בשנה שלפני כן 21 מקרים. יש התפרצות ברורה באוכלוסייה מאוד מסוימת שדורשת טיפול נקודתי לפני שזה יתפזר הלאה. חשוב להבין שבשביל למנוע את המחלה אנחנו כרופאי ילדים שואפים שלא רק הילדים יחוסנו אלא גם אימהות בהיריון בסמסטר השלישי. במידה שהן מתחסנות לשעלת הנוגדנים עובדים לילד והוא מוגן במשך חודשי החיים הראשונים עד שהחיסון תופס. זו הקבוצה בסיכון הכי גדול. הילד שנפטר בירושלים כתוצאה משעלת, לפני חודש, היה בן חודשיים ולא חוסן, גם אמו לא חוסנה. אם אמו הייתה מחוסנת הסיכוי שלו לחלות ולמות היה נמוך מאוד אם בכלל. אנחנו הצענו ב-1 ביולי, במכתב שיצא, לתת לזה טיפול נקודתי. הוסמכתי על ידי יושב-ראש איגוד רופאי הילדים, פרופסור צחי גרוסמן, לומר שעד לרגע זה האיגוד לא קיבל שום תשובה ממשרד הבריאות בנושא הזה. לא מכתב, לא טלפון, לא שום התייחסות. ביקשו שאעלה את זה פה בוועדה. כאן תמה ההתייחסות שלי לעניין, אני יכול להתייחס לעוד נושאים אבל אין לי פה מנדט ואני צריך לצאת לוועדה אחרת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משרד הבריאות רוצה להתייחס? << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> בשמחה. יכול להיות ששלחו לי מכתב ולא ראיתי אותו בין שלל המכתבים. אני חושבת שגם פרופסור גרוסמן וגם דוקטור שטיין וגם איגוד רופאי הילדים יודעים את כל התוכניות שלנו לגבי ניידת חיסונים וההפעלה שלה. העלנו את זה בתוכניות עבודה אל מול משרד האוצר. תמר יושבת פה ואמרה שהם יתמכו בזה. סליחה אם המכתב לא נענה אבל הוא בהחלט נמצא בעבודה ואנחנו רואים את זה בהערכות מצב פוליו שאנחנו עושים עם הקופות, כל שבוע אומרים את הדבר הזה. התחיל כבר תהליך של כתיבת המכרז לניידת החיסונים ואנחנו מנסים להוציא את זה לפועל. אנחנו מסכימים מאוד עם איגוד רופאי הילדים ותומכים בדברים שהוצגו כאן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש עוד התייחסות בנושא השעלת? << אורח >> שרי נתן: << אורח >> כן, שרי נתן מעמותת "מדעת". אנחנו רואים עלייה בתחלואה במבוגרים וזה אולי בגלל שהתרכיב החדש קצת פחות - - - שנים מאשר הקודם. חיסוני מבוגרים זה דבר שלא כל-כך מתייחסים אליו אבל פעם בעשור, ואני בטוחה שחלקכם לא יודעים את זה, אמורים לקפוץ ולהתחסן נגד טטאנוס. יש תרכיב שגם כך מכיל בתוכו גם שעלת. למה לא לצרף גם את זה ולעודד את האוכלוסייה המבוגרת לגשת פעם בעשור להתחסן? << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> ההנחיה היא לקבל בוסטר פעם בעשור ואחד מהם הוא שעלת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> - - - הסברה - - - << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> לא רק הסברה. << אורח >> שרי נתן: << אורח >> קופת החולים שלי שולחת אלי בכל פעם כל מיני המלצות בריאותיות, פעם בעשור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין מודעות, אין מודעות, אנחנו עוסקים בוועדה ברפואה מונעת, זה נושא שאני מוביל. כדי להשקיע במניעה ולא להגיע לטיפול בתחלואה. זו נקודה קלאסית. נשמע את מנהלת מחלקת הבריאות הכללית במכבי. << אורח >> רחל פיש: << אורח >> לגבי חיסון השעלת, יש כמה היבטים שאפשר לשפר. חיסון שעלת מבוגרים הוא קריטי על מנת למנוע תחלואה גם בתינוקות. היום כולם נותנים חיסון נגד טאטנוס לאחר פציעה, בואו נחליט שבמקום לתת את החיסון הזה יתנו DTP לאחר פציעה ואז נוכל לחסן יותר אוכלוסייה. אין מודעות, ציבור המבוגרים לא יבוא להתחסן מיוזמתו, אבל אם יש פציעה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה את הולכת אל הקטע של הפציעה, את יודעת להקפיץ הודעות ללקוחות הקופה שלך. אני פותח את האפליקציה ומקבל המלצה מהקופה לעשות כך וכך. << אורח >> רחל פיש: << אורח >> אתה צודק. לימדו אותי לנצל הזדמנויות וכאשר מישהו כבר בא בעקבות פציעה אז כדאי לנצל את ההזדמנות לתת לו חיסון נגד שעלת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> דווקא הקורונה פתחה לנו אפיקים שאנחנו יודעים לעשות - - - << אורח >> רחל פיש: << אורח >> אני איתך, אני איתך. הנושא של הקפצת הודעות הוא רלוונטי כאשר הציבור מכיר ויודע. הנושא של מבוגרים, מדובר בהמלצה אבל אף אחד לא מתייחס אליה ולכן אנחנו נשמח להקפיץ הודעות כאשר יהיה מידע חיסוני ממוחשב של כולם ביחד ואז נוכל להפיץ הודעות. אם האדם קיבל חיסון במקום אחר, אנחנו כקופה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אולי נארגן את חודש המודעות לחיסונים במדינת ישראל. נערוך דיונים בכנסת, נפרסם מודעות לציבור במדיה, כך נכניס את כל הדברים האלה. << אורח >> רחל פיש: << אורח >> השלב הראשון של הקפצת הודעה הוא שיהיה פנקס חיסונים דיגיטלי שכולנו נדע מה כולם מקבלים בכל מקום בארץ. << אורח >> שרי נתן: << אורח >> גם פה, בשטח, הרבה פעמים, גם כשניגשים מבוגרים להתחסן ואומרים "כבר עשור לא התחסנתי נגד טטנוס" אז אומרים להם: "לא צריך, מה פתאום, מה אתה עושה פה?". אז גם - - - << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> גם פה יש פער בין ההוראות לביצוע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אין הוראות אחידות. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך אותך על סדרת הנושאים שאתה דן בהם. אשמח שנערוך דיון שנוגע לבריאות נשים, יש תכנון כזה ובעזרת השם זה גם יצא לפועל. אני מתנצלת על האיחור לדיון, זה יום מורכב בתוך הכנסת כפי שאתם יודעים. היה לי חשוב להגיע כדי להגיב ברמה הכללית לנושא. בדרך לכאן דיברתי עם רופאים בני הקהילה האתיופית בעניין חיסוני השחפת. אני רוצה לקחת אתכם להיסטוריה הלא-רחוקה של משרד הבריאות ובני הקהילה היהודית מאתיופיה, הקהילה השחורה היחידה בישראל, קהילה שחוותה פעם אחר פעם גזענות קשה והפלייה קשה מצד הממסד בישראל, כולל תרומות דם שנזרקו, כולל אני שסורבתי לתרום דם בבית הזה. עד 2016, כל הנוהל המפלה שיצא מנקודת הנחה גזענית שאנחנו משמרים את מערכות היחסים בתוך הקהילה. אחותי נשואה למישהו שלא מהקהילה ובעלה לא יכול היה לתרום דם, חיילים שהיו מסורבים בכל פעם בבושת פנים. המון כאב וקושי, מחאות שהתפרצו ב-96' ומחאה שהובלנו ב-2006 עד ששינינו את זה כמה עשורים אחר כך. אף אחד לא יכול לומר שלא הייתה גזענות ולא הפלייה. תמיד מכסים את זה בטיעונים בריאותיים, פרופסורים מלומדים אל מול קהילה מאוד מוחלשת עד שהצלחנו לשנות יחד עם המנכ"ל הקיים, משה בר סימן טוב. לא אשכח להזכיר את הסיפור של זריקת אפופרווורה, זריקה שניתנת לחוסות ולפרות, ניתנה לנשים עולות אתיופיה לפני העלייה לארץ. זריקה למניעת ילודה שגרמה לצמצום הילודה ב-50, 50% פחות ילדים יוצאי אתיופיה. אדוני היושב-ראש, זה לא נשכח. אני אומרת שאתם מוסיפים חטא על פשע וממשיכים. התרעתי לגבי הסיפור של השחפת והשינוי שנעשה הוא סמנטי, כולל רופאים בני הקהילה שאומרים את זה. יש כאן אי-רצון לקחת אחריות ולומר שיש משהו לקוי בפרקטיקה, משהו מפלה, גזעני. בסוף אין מדובר במפתח אפידמיולוגי. הילדים האתיופים שהם ישראלים לכל דבר ועניין צבועים וצבע העור שלהם גורם לכך שיעשו עליהם פרופילינג. השינוי שעשיתם לא מתקבל על הקהילה, לא מתקבל על הדעת. מסמך שיקבל אבק אצל מנהל בית חולים. אנחנו דורשים שינוי אמיתי בגישה ליוצאי אתיופיה מבחינת בריאות ואם אתם לא תעשו את זה אנחנו נצא כמנהיגים ונאמר להם לא להתחסן. זה משהו שאני לא רוצה להגיע אליו, אנחנו לא רוצים להגיע לשם. משבר האמון מול בני הקהילה קשה מאוד. אני חושבת שחיסנו את הבית שלי בלי לשאול אותי, אתה צריך להבין עד כמה זה חמור. זה חמור, לא בזה אנחנו צריכים לעסוק. למה שהילדים שלי לא יקבלו את אותו שירות, את אותו יחס, עם גילוי מלא. כרגע, מה שעשיתם זה לברוח מאחריות. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אשמח לעשות בקצרה כי כבר עשינו את כל הדיון בנושא. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יודעת, ועדיין היה חשוב לי להגיע. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני מבינה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא אקבל את הביקורת מצדך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת פנינה, היא ענתה לך בכבוד. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> כפי שאמרתי קודם: אנחנו לא חושבים ששינוי הנוהל ישנה את המציאות, גם הנוהל מקודם אמר לחסן ילדים שהגיעו ממדינות אנדמיות. לא צריך לחסן מישהו שנולד בישראל והוריו נולדו בישראל, לא צריך לחסן לפי צבע עור. אני מסכימה איתך לחלוטין שמה שצריך לעשות זה לשנות את המציאות בשטח וזה הרבה יותר מורכב וידרוש הסברות והדרכות ושולחנות עגולים והרבה מאוד עבודה בשטח. לשנות רק את הנוהל לא משנה שום דבר במציאות, במיוחד כשהנוהל מראש לא אמר את הדבר הזה. כיוון שבנוהל מראש היה סעיף אתיופיה ובני מנשה הורדנו גם את הסעיף הזה כדי שלא יהיה ספק שזה לא העניין. הנוהל הקודם אמר שרק אם הייתה חשיפה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אבל הם פעלו בניגוד לנוהל, זה מה - - - << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> הבעיה היא יישום הנוהל בשטח. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז לעצור את הזריקות עד שיתנו לי תוכנית שלא מפלה את בני הקהילה, עד שהילדים שלנו לא מופלים תעצרו את הזריקות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא - - - << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומרת לך אתה לא היית מוכן שהתינוק שלך יקבל זריקה שהוא לא צריך לקבל, אף אחד לא היה מוכן שזה יקרה. אני אומרת לך מה שקורה בפרקטיקה בשטח. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז כרגע יצא נוהל חדש. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שקורה בשטח הוא מאוד קשה. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אם יש באמת חשיפה לשחפת המשמעות של ילד שלא מקבל את החיסון כשהוא צריך לקבל היא סיכון בנזק מוחי ומוות לילד. לא הייתי רוצה לעצור זריקות שמשמעותיות לילדים שבאמת צריכים לקבל אותן. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז את תתני ל-90% בגלל שיש 10% שצריכים לקבל? << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> לא. צריך לעשות את העבודה הזאת שאנחנו מחויבים לה כדי לוודא שמי שצריך לקבל, כמו בכל דבר רפואי אחר - - - רפואיים איפה שצריך ולא איפה שלא צריך. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה שייכתב לפרוטוקול, וגם שאתה אדוני תדע שהם יודעים על הסיפור הזה הרבה שנים אחורנית. נמצא כאן ווקה זנה שאנחנו היינו מאוד סובלניים אבל ביקשנו שיהיו דיונים כולל רופאים בני הקהילה שישבתם איתם ולא נעשה מאומה. אז למה שעכשיו יעשה? רק בגלל שהכתב אדיר ינקו חשף את זה והביא את זה לקדמת הבמה? זאת שיטת ישראבלוף, כל הזמן מחכים שזה יעלה לכותרות בשביל לעשות משהו. אני אומרת לך, הנוהל הזה שעכשיו עשיתם תיקון זה רק אחרי הכתבה שלו. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> ממש לא, ממש לא, אני רוצה שזה יהיה ברור וכתוב בפרוטוקול. אני אישית מתעסקת בנושא הזה מפברואר 2022. נחזור שנייה, בפברואר 2022 היינו באמצע גל אומיקרון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא, לא. אני אספר לך שאנחנו מתעסקים בזה משנת 2014. שראל << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני מדברת עלי. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מ-2014 יודעים על זה במשרד הבריאות, זה לא מעניין אותם. אני אומרת שאם רוצים להגיע למשבר עם בני הקהילה – אין בעיה. אם אתם רוצים לייצר לנו מסלול נפרד לבריאות – גם אין בעיה. אנחנו לא נהיה מופלים בבריאות, לא נהיה מופלים בבריאות על רקע עדתית. תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חברתי פנינה אמרה שצבעו את הילדים האתיופים בצבע. אני רוצה להביא את המצוקה של ילדים, תינוקות ונשים בהקשר של טיפת חלב. הם שקופים, אף אחד לא רואה אותם, אין להם שום צבע. הם לא קיימים מבחינת משרד הבריאות ושאר משרדי הממשלה. אני מדבר על הכפרים הבלתי-מוכרים בנגב שאין שירותי בריאות. בחלק מהמקומות המדינה הקימה שירותי חינוך, בשביל להגיע לשירותי בריאות צריך ללכת מרחקים גדולים. התשתית בטיפות החלב מאוד רעועה. אני רוצה להוסיף שהמצוקה כפולה כי אין תחבורה ציבורית שם ולכן הגיע הזמן שהילדים השקופים ייראו על ידי משרד הבריאות ויקבלו שירתים, במיוחד טיפות חלב. יש ריכוזים גדולים של 4,000–5,000 תושבים שמטבע הדברים, כמעט 50% מהם - - - אין טיפות חלב ואין שירותי בריאות בכלל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה, כרגע אנחנו מציגים את הנושא של טיפות חלב ואז זה יהיה כמענה. חבר הכנסת עטאונה, יש שלושה נושאים בדיון, היא תציג את זה ואז נענה. אילנה גנס, בבקשה. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> (מלווה את דבריה בהקרנת מצגת) לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי השירות הרפואי המונע נמצא באחריות משרד הבריאות והוא כולל שירותים לגיל הרך, בריאות התלמיד וטיפול באירועי תחלואה חריגים והתפרצויות. כמה מילים על שירות טיפת חלב: מודל שירות ייחודי למדינת ישראל שלא קיים בתצורה הזאת בשום מקום בעולם. במרבית מדינות העולם השירות המונע ניתן יחד עם השירות הטיפולי על ידי הגורמים המטפלים. המאפיינים של שירות זה, שלדעתנו נותן מענה טוב ויוצר אחוזי כיסוי גבוה, הם מאפיינים של השירות עצמו. אנחנו מדברים על שירות כלל ארצי לכל האוכלוסייה כולל מאמץ גדול שאנחנו משקיעים בשביל לתת התייחסות לאוכלוסיות רגישות. מדובר בשירות שניתן ללא עלות ובלי חובה בקיום ביטוח רפואי מצד מקבל השירות. גם אנשים שאין להם שום מעמד חוקי במדינת ישראל זכאים לקבל שירות רפואי מונע בטיפות החלב גם אם מדובר בנשים הרות וגם אם מדובר בתינוקות וילדים שיכולים לקבל את כל תוכנית השירות כולל חיסוני שגרה ללא ביטוח רפואי או שיוך קופתי. אנחנו משתדלים להתאים את השירות מבחינה תרבותית כי אין לנו ספק שדפוסי ההתנהגות של האוכלוסייה מאוד מושפעים תרבותית וחשוב להתייחס לזה. זה לא רק שירות רפואי, אנחנו מסתכלים גם על קידום בריאות ומניעת חולי. כמובן שזו זרוע ביצועית שלנו גם במגיפות כפי שראינו בפוליו ובשעלת. ההתאמה התרבותית חשובה, יש אוכלוסיות – המגזר החרדי, המגזר הבדואי, המגזר הערבי – לגבי המגזר הבדואי, לשאלת חבר הכנסת עטאונה, במחוז דרום יש 26 תחנות שנותנות שירות למגזר הבדואי, כשליש מכלל התחנות במחוז דרום. כשליש מהאחיות שעובדות במערך טיפות החלב במחוז דרום הן יוצאות המגזר הבדואי, הן נותנות שירות בהתאמה ותוך מאמץ לייצר הנגשה שפתית ותרבותית למאפיינים ייחודיים של האוכלוסייה. האתגר של פיזור יישובים בפזורה הוא גדול. אנחנו משתדלים להקים תחנות במקומות שיש בהם ריכוז אוכלוסייה גדול. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה הקריטריונים להקמת תחנה? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> אנחנו משתדלים לפתוח תחנת טיפת חלב ביישובים שיש בהם מעל 100 תינוקות. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שאיפה שיש 100 תינוקות הם מוכנים לפתוח. אני אספק לך רשימה. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> רק צריך לזכור את מה שאמרנו קודם, הכול תלוי בכוח אדם. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> בחלק מהמקומות שאין בהם תחנה קבועה מחוז דרום מפעיל ניידות. אפשר לראות בתמונה ניידת חיסונים שמגיעה גם ליישובים הלא-מוכרים ונותנת שירות לתינוקות ולאימהות. כמו שהזכירה דוקטור שרון אלרואי, אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך כתיבת מכרז של רכש טיפות חלב ניידות. אחת מהן מיועדת למחוז דרום כדי להגיע לאוכלוסיות הללו. כיום יש קרוב ל-2,500 תינוקות בפזורה הבדואית הדרומית שאין להם תחנת טיפת חלב קבועה וזו בדיוק המטרה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טיפות חלב זה מחולק בין חיסונים והתפתחות הילד. לבן הגדול שלי הייתה עין עצלה וגילו את זה בטיפת חלב. שמעתי - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש נתון לגבי כמות הילדים שלא מקבלים חיסון? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כשאנחנו מפרידים בין מעקב התפתחותי לבין חיסונים, המודל של אחיות שהולכות לתת חיסונים בבית, היא יודעת שיש לה 20–40 ילדים שהיא אחראית עליהם. הולכים מבית לבית, מנגישים את החיסון לבתים כי לא תמיד מוציאים את הילד בגלל מזג האוויר או עצלות ללכת. מעבר לכך, יש כאלה שמאמינים בחיסונים שאינם סטנדרטיים. יכול להיות שהנגשת חיסונים לבתים תעודד גם מעקב התפתחות בקהילה. מנסים את המודל הזה? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> השירות בטיפות החלב כולל מספר רב של פעולות שנעשות בכל מפגש במהלך שנת החיים הראשונה. בהמשך מתבצע מעקב גדילה ומתבצעת הערכת התפתחות. יש בדיקות שמיעה, בדיקות ראייה, יש בדיקות סימון שונות לאיתור וסימון במצבים שיש חשש לעיכוב גדילה והתפתחות או הפרעה באחד החושבים שעלולים להשפיע על ההתפתחות התקינה של הילד בהמשך. כל זה מעבר לתוכנית החיסונים שגם היא תוכנית מאוד גדולה. אתם יכולים לראות פה הצצה קטנה לרשימת הפעולות הגדולה שכוללת איתור אנמיה ותוכנית חיסונים ענפה שמתייחסת ל-15 מחלות שניתנות ב-37 מנות, מהלידה ועד כיתה ט'. הפעולות בטיפת חלב כוללות הדרכה, מעקב גדילה, התפתחות, ראייה, שמיעה, הדרכה וייעוץ הורים. אנחנו מסתכלים גם על המשפחה ועל ההורות. אנחנו מנסים לטפל באירועי בטיחות שקשורים בילדים קטנים וזה אחד הנושאים המרכזיים. מגוון הפעילויות גדול ורחב. אנחנו לא מפרידים, מדובר במכלול פעילויות שהמטרה שלהן הוא שירות מונע, קידום בריאות ואיתור מוקדם של בעיות שקשורות בגדילה והתפתחות. פריסת טיפות חלב כולל ספקי שירות: אפשר לראות בשקף שמתוך כ-1,000 תחנות טיפות חלב מרביתן הן של משרד הבריאות ולאחר מכן תחנות של קופות החולים, הכללית היא הגדולה ביותר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 390 מול 300 של קופת חולים כללית. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> תכף תראו את הפילוח של מספר תינוקות שזה מוצג כאן. אנחנו רואים שקצת מעל 50% מהתינוקות במדינת ישראל מטופלים בתחנות חלב של משרד הבריאות והיתר מתפלגים קצת מעל 30% של כל הקופות יחדיו. יש שתי עיריות שנותנות את השירות הזה במסגרת הסכם ייעודי איתן – תל-אביב וירושלים – שלמעשה הן ספקיות שירות ומעסיקות את כוח האדם של האחיות. יש גם אחוז קטן של טיפות חלב שנותנות שירות מעבר לקו הירוק, מזרח ירושלים, הסהר האדום. כרגע אנחנו בשלבי הוצאת מכרז לרכש שירות של הקמת טיפת חלב במזרח ירושלים כחלק מהאחריות שלנו גם לאוכלוסייה שם. המגמות העיקריות זה מה שכבר הוזכר קודם, אתם יכולים לראות את האתגר של גידול האוכלוסייה. השקף מציג נתוני למ"ס של שנתונים. מוצג פה 20 שנים אחורה אבל כמובן שאם נסתכל על יותר מ-40 שנים שלא ניתנה תוספת תקינה למשרד הבריאות עבור מתן השירות אפשר לראות את הקו הישר של תקני האחיות אל מול הקו המזנק של הלידות, מציאות שמייצרת אי-התאמה. כמובן שזה לא מתפזר בצורה הומוגנית על כל מדינת ישראל, זה נמצא בעיקר במחוזות שבהם אנחנו רואים אוכלוסיות שקצב הגדילה שלהן יותר גבוה כמו ירושלים, דרום, אזורים ספציפיים במחוזות מרכז ותל-אביב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה אתם הולכים לעשות עם זה? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> בשורה התחתונה אנחנו רואים את תמונת המצב ורואים שבתמונה האחרונה יש זינוק של ממש במספר התינוקות שמטופלים בתחנות טיפות חלב של הקופות בגלל הפער שנוצר במשרד הבריאות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה אתם הולכים לעשות עם זה? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> זה נושא שהוצג לשר הבריאות ולמנכ"ל המשרד. יש כל מיני רעיונות ואפשרויות איך לשנות את המציאות המורכבת הזאת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש הכשרות ספציפיות של אחיות לטיפות חלב מעבר לבעיית האחיות הכללית? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> יש בעיית אחיות כללית במיוחד באזורים ספציפיים. בדרום ובירושלים יש כמות קטנה ובאזור הצפון המצב מעולה, שם אנחנו מאוישים באופן מלא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה קשור לזה שזה מהמגזר? << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> לא קשור למגזר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אחיות מהמגזר. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> יש לנו אחיות מהמגזר בכל מקום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את מדברת על פער. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> - - - ומהמגזר החרדי שעובדות בבני ברק ועובדות בתחנות של מחוז ירושלים. הן לא הרוב אבל יש נתח מסוים. בדרום, ההיקף של אחיות שבאות מהמגזר הבדואי תואם בדיוק לחלקן היחסי באוכלוסייה. במגזר החרדי זה קצת פחות בגלל שאנחנו מכירים את המאפיינים של משפחות מרובות ילדים, נשים שיותר קשה להן לצאת לעבודה. זה אתגר שהוא לא קטן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא עניין של לצאת לעבודה, במגזר החרדי נשים עובדות מול גברים, ביחס לאוכלוסיות אחרות, אפילו באחוזים יותר גבוהים. רק צריך לדעת שברגע שיתנו התאמת לימודים, היום אני יודע שיש יותר ויותר מקצועות רפואה שנותנים במגזר החרדי. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> יש גם לא מעט מוסדות שנותנים הכשרה לאחים ואחיות מהמגזר החרדי. יש תוכניות הסבת אקדמאים שמיועדות למגזר החרדי ועושות התאמה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה עבור הפירוט. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אנחנו נמצאים מאוקטובר בשנה שעברה בתהליך אסטרטגי מאוד נרחב בבריאות הציבור, מסתכלים עשור קדימה ושואלים את עצמנו וגם את אחרים מה יהיו הדברים שישפיעו על בריאות הציבור ואיפה אנחנו צריכים להתמקד. הנושא של טיפות חלב הוא אחד הנושאים שאנחנו מטפלים בהם. אנחנו רוצים להבין איך צריכה להיראות טיפת חלב, מי צריך להפעיל אותה, מה צריכים להיות הסטנדרטים. זה בהחלט על השולחן כי את המצב כפי שהוא עכשיו אי-אפשר להמשיך בדרך הזאת ואז צריך לראות את כל המרכיבים. מדובר בהרבה מאוד עבודה חוץ מהדרישה שלנו מהאוצר לעוד תקנים. אנחנו נמצאים בעיצומה שלה העבודה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול למה טיפות החלב והתחנות לבריאות המשפחה עדיין פועלות בנפרד מקופות החולים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נתנו פה הסבר. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> נתחיל מזה שמבחינה חוקית זה שייך לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. התוספת השלישית לחוק זה עוסקת בשירותי מניעה ועליהם אחראי משרד הבריאות. מבחינה חוקית זה נמצא אצל משרד הבריאות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גם קופות החולים הן זרוע ביצועית של משרד הבריאות. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> כן, אבל בנוגע לטיפול. התוספת השנייה לחוק הבריאות הממלכתי מנחה איזה טיפול יינתן, מה יהיה בסל וכל הנושאים האלה. על זה אמונות קופות החולים. התוספת השלישית מתייחסת לכלל נושאי המניעה שמשרד הבריאות מחויב להם. אני לא אומרת שלא צריך לחשוב אחרת על זה, וזה בהחלט חלק מהתהליך האסטרטגי שאנחנו עושים אבל אפילו על פי החוק זה שלנו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני נציגה של הגוף המחוקק, אני רוצה לקדם חוק שקופות החולים תהיינה אחראיות מ-א' עד ת' על שלבי הבריאות. עם מי אני יכולה לדבר, מי הפונקציה? << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> אני לא יודעת אם כרגע צריך להיפגש ולדבר עם מישהו כי אנחנו עוסקים בדיוק בדבר הזה ואנחנו חושבים באותה צורה, לראות איך אנחנו בסוף מסתכלים אחרת על חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הרבה מאוד דברים בחוק ביטוח הבריאות הממלכתי נמצאים בתהליכי העברה. תחום בריאות הנפש עבר ממשרד הבריאות לקופות החולים, מ כשיור שיקום וניידות עוברים לקופות החולים ואנחנו בתוך זה. על טיפות החלב ומעקבי ההיריון אנחנו מסתכלים בעצמנו ומסתכלים קדימה איך לעשות את זה נכון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. עורכת הדין מיטל בק, מנהלת תחום הגיל הרך במועצה לשלום הילד. << אורח >> מיטל בק: << אורח >> תודה רבה, חבר הכנסת בוסו, צר לנו שהגענו לחצי השנה האחרונה של הדיון ואנחנו מבקשים לקיים דיון נוסף רחב בנושא הזה עם גורמים נוספים במשרד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מאמין שכן. << אורח >> מיטל בק: << אורח >> טיפות החלב מספקות שירות חיוני ובסיסי לכל ילד בישראל בלי קשר למוצאו, גם לילדים חסרי מעמד. זה מאפשר להעניק הזדמנות שווה לכל ילד להתחיל את חייו בנקודה זהה. זה השירות הראשנש שילדים פוגשים בגיל הרך שנים רבות לפני שהם פוגשים את מערכת החינוך וגם מערכות אחרות כמו מערכת הרווחה. זה מודל שישראל צריכה להתגאות בו והוא יכול להוות ממש מודל לכל העולם. הפוטנציאל של השירות הזה לא ממומש. הזכות הבסיסית של ילדים בישראל לבריאות, להתפתחות ולשוויון רחוקה מלהתממש. אנחנו רואים פה ושומעים בצורה מפורשת – ורואים זאת גם בדוח המבקר – שיש אי-התאמה ברורה בין היקף כוח האדם והתקציבים של התחנות למשימות המרובות שרק גדלו עם השנים ולעלייה הגדולה בהיקף האוכלוסייה. שני הפרמטרים הללו לא יכולים להשאיר את התקינה הקיימת כפי שהיא. חשוב להבין שמלבד חשיבות חיסוני השגרה ושל מניעת מחלות ומגיפות אנחנו חייבים להבין שתחנת טיפת חלב מאתרת גם מצבי סיכון, הזנחה, התעללות בקרב ילדים, משברים הוריים כאלה ואחרים. נאמר כבר שלעיתים זו מערכת הבריאות הבלעדית שהמשפחה פוגשת ובלי שיפור בתקינה ובכוח האדם אי-אפשר להגיע לכל ההורים והילדים בישראל והתחנות לא יכולות לממש את הפוטנציאל הרב שטמון בהן. התחנות צריכות לעשות ריצ'ינג אווט משמעותי אבל הן חסרות את המשאבים לעשות את זה כרגע. אחות אחת, ממה שאנחנו מכירים, מטפלת במאה תינוקות ובמאות ילדים. אין לה יכולת להגיע למי שלא רשום, לכל הילדים שמתחת לרדאר. מי שהתחנה רחוקה מביתו לא יכול להגיע וגם אם הוא רוצה לצרוך את השירות הוא לא יכול לעשות את זה וחשוב להבין שחלק מהבעיה היא בהעברת המידע, כתבנו על זה באריכות בנייר העמדה שהוגש לוועדה. אין מידע שעובר בצורה ראויה בין תחנות טיפת חלב לקופות החולים ובתי החולים, במיוחד לגבי ילודים, הדבר גורם לכך שחלק מהילדים נופלים בין הכיסאות כבר ביום הלידה שלהם. המשרד בנה תוכנית אסטרטגית מצוינת לשנות החיים הראשונות, הוא בונה פרויקטים ואנחנו עומדים בקשר צמוד עם המשרד כדי לקדם סוגיות שקשורות בבריאות של ילדים. אנחנו מעריכים את הפעילות אבל כדי להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר את טיפות החלב למקום בו הן ראויות להיות נדרש הרבה יותר ממה שקורה כרגע ואני חושבת שלוועדה יש כוח לפרח על מה שנעשה, לא בדיון של חצי שעה אלא בדיוני מעקב תכופים. טיפות החלב יובשו לאורך השנים וחייבים להחזיר את התקציבים ואת המשאבים ויפה שעה אחת קודם. בלי זה לא יהיה ניתן להגיע לכל הילדים ולאתר כל מה שאנחנו רוצים לאתר בזמן. לדבר זה יש מחיר- - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש את המלחצות מבקר המדינה. << אורח >> מיטל בק: << אורח >> מדובר בפגיעה כלכלית לאורך שנים שמדינת ישראל תספוג. נשמח לקיים דיון נוסף וגם להיפגש עם חבר הכנסת בנושא, תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש המלצות מאוד ברורות של מבקר המדינה. רונית וייזר משירותי בריאות כללית, בבקשה. << אורח >> רונית וייזר: << אורח >> שלום רב, בטיפות החלב שלנו אנחנו שוברים את הראש כיצד להגיע למשפחות שהרבה פעמים מאחרות להתחסן. לאו דווקא סרבניות, לא תמיד ההורים מסרבים, לפעמים הם פשוט דוחים ודוחים כמו שסיפרת, חבר הכנסת, כי יש להם כמה ילדים בבית ופשוט לא מתאפשר. אנחנו יודעים שכאשר דוחים ודוחים את החיסונים אז רמת החסינות לא טובה ובהחלט יכולה להיות התפרצות של מחלות מידבקות. אנחנו מוכנים לפתוח תורים ולקבל הורים שמגיעים עם יותר מילד אחד ועל הדרך לחסן, אבל יחד עם זאת צריך לזכור שבמדינה שלנו אין שום הכרח להורה לחסן את ילדיו כמו שמקובל בארצות אחרות ומביעים ילדים אפילו למסגרות חינוך כשהם לא מחוסנים וכך הם יכולים להדביק אחרים, גם מבוגרים. יש לנו בעיה עם זה כי אתה לא יכול להכריח, אתה יכול להציע ולהציע ולפעמים ההורים אומרים לך להפסיק להתקשר ולהציג. אנחנו שולחים מידע ומסרונים ויש הרבה הורים שאומרים: "די, אתם מפציצים אותנו במסרונים ובידע". לפעמים מדובר גם באב וגם באם. גם את זה צריך לקחת בחשבון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חשוב שתינתן חשיבה. << אורח >> רונית וייזר: << אורח >> אנחנו עושים הפנינג, מזמינים ליצן, כל מיני דברים שיגרמו להורים להביא את הילדים להתחסן ובסוף מגיעים עשרה מתוך שמונים. אני חושבת שצריך לשלב ידיים וכוחות של הקופות ושל משרד הבריאות ולהיות קצת אוניברסליים מכיוון שזה מביא להתפרצויות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> דוקטור רוני פרבר, מחלקת בריאות הציבור, קופת חולים מאוחדת. << אורח >> רוני פרבר: << אורח >> שלום רב, אילנה דיברה על חצבת וזה לא היה סתם. לדעתי היום זה שעלת, אתמול זה היה פוליו ומחר חצבת. הבעיה היא לא רק של שעלת, הבעיה היא שמאז הקורונה אנחנו מרגישים ירידה בכל הנושא של התחסנות ובפרט בטיפות החלב. אציין שהנושא הזה של טיפות חלב, לפעמים זה תחום ייחודי ומאוד מוצלח אבל זה מתחיל להתפספס. אנחנו במאוחדת, אחד מהדברים זה לאפיין את טיפות החלב כמרכז להורות בריאה בכלל, להכניס את מקצועות הבריאות, את ההכנה לכיתות א', לתת את התפתחות הילד בתוך טיפת החלב כחלק מסטנדרט בסיסי. בזמנו דובר על כך שטיפות החלב יהיו תחת הכובע של הקופות כתוספת שנייה. אני חושב שיהיה נכון וצודק להיות רגולטורים, להתוות את המדיניות, ולתת לקופות לבצע את הביצוע הסיעודי. לגבי השעלת, אנחנו מככבים במספרים אבל אני יכול להגיד שקיבלתי מהמעבדה שהחודש נצפתה ירידה של 40%. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני מתנצל, עלי לצאת, חברת הכנסת מזרסקי תסיים את הדיון ונוציא המלצות מוסדרות בנושא. << מנהל >> (היו"ר טטיאנה מזרסקי, 10:50) << מנהל >> << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> רציתי לומר לדוקטור אלרועי פרייס שאני מאוד מעריך את פעולה ואת העמידה האיתנה שלה למען בריאות הציבור על אף כל הריקושטים, זה לא מובן מאליו, תודה רבה לך. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> תודה רבה לך. << אורח >> רוני פרבר: << אורח >> כולנו מצטרפים לתמיכה. אני יכול להגיד שהמפתח זה תקשורת מותאמת אוכלוסייה ולא לתקוף בערוץ זה או אחר ולהגיד שיש עכשיו התפשטות של שעלת ועכשיו יש להתחסן כי זה לא יגיע למקומות שאנחנו רוצים שיגיע. ההתחסנות במדינת ישראל יפה, הבעיה היא בנקודות הספורדיות שאנחנו רוצים להגיע אליהן. מאוחדת מרכזת את רוב האוכלוסייה הסרבנית שצריכים להגיע אליה וזה הרבה פעמים דרך אנשי דת מובילים. נשאלה שאלה לגבי אפליקציות אבל בסוף זה לא הציבור. יש אפליקציה לנשים הרות שמקפיצה הודעה לגבי התחסנות לשעלת. יש לנו אפילו מדד פרטני שיצרנו בתוך מאוחדת והגענו כבר ל-50% יעד. זו לא האוכלוסייה. הפער של 10%, אותם כיסים שאנחנו לא מצליחים להגיע אליהם. גם אם אשלח להם מסרון או מסר מוקלט זה לא מה שיביא אותם. בסופו של דבר כשהיא אומרת שלא אמרו לה ולא הסבירו לה שהיא צריכה להתחסן אז שם טמונה הבעיה. אני חושב שמדובר במשהו אוניברסלי שצריך לקחת אותו בחשבון ולראות איך אנחנו פותרים אותו כי כמו שאמרתי, היום זה שעלת ומחר זה חצבת כי כבר רואים ירידה בהתחסנות כשמתחילים לדבר על זה שזה גורם לאוטיזם ולכל מיני דברים. בקרוב נראה שגם לזה יהיו השפעות. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> שלא יובן בפרוטוקול שזה גורם לאוטיזם. מדובר במאמר ישן שכבר מזמן הובן שהוא פייק. האדם שפרסם את המאמר איבד את רישיון הרופא שלו. עם השנים כבר הצלחנו להפריך את הדבר הזה. << אורח >> רוני פרבר: << אורח >> נכון, יש הרבה פייק ניוז בנושא. כמו שאמרתי בתחילה, יש לחזק את טיפות החלב, להעביר אותן את התוספת השנייה בחוק התקציב ולסגור את המעגל מהמחשבה להיכנס להיריון ועד לנתינת שירות לתלמיד. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> >> רחל פיש משירותי בריאות מכבי. << אורח >> רחל פיש: << אורח >> שמי רחל פיש ואני מנהלת מחלקת בריאות הציבור שאחראית על בריאות האישה וגם על טיפות החלב. יש 60 טיפות חלב של מכבי והן נותנות מענה ל-30% מהאוכלוסייה של מכבי. אנחנו נותנים מענה הוליסטי גם לבריא וגם לחולה כולל התפתחות הילד וכולל נשים בהיריון. אני חושבת שטיפות החלב והמעבר שלהן לקופות זה משהו שהגיע הזמן שיקרה. יש פה קונצנזוס שכל הקופות היו מעוניינות שזה יקרה עם תוספת שיפוי מתאימה כדי להכניס את זה לקופות. אני חושבת שזה יהיה הפתרון היעיל ביותר. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> מיכל בן שטרית, בבקשה. << אורח >> מיכל בן שטרית: << אורח >> אני מלאומית, אני רוצה להוסיף למה שרוני אמר קודם בנושא של בריאות הציבור. אנחנו רואים את הירידה באמון ההורים שמגיעים לטיפות החלב. זה בא לידי ביטוי בחיסונים כי זה משהו נמדד. אנחנו רוויים מלהתקשר להורים, ההורים כבר, די, זה לא יעזור שנתקשר שוב ושוב להורים, ההורים כבר לא מעוניינים לשמוע. מי שלא רוצה לחסן אז הוא לא מחסן ולא יעזרו השיחות. אני חושבת שאנחנו צריכים להתייחס, משרד הבריאות צריך להתייחס לכל מה שקורה ברשתות החברתיות. ההורים הסרבנים מקבלים את המידע ברשתות החברתיות והיה לנו קשה מאוד להתמודד עם מה שהם שמעו שם. מבחינתנו מדובר בשטויות, אף על פי שקשה לי להגיד כך, ואין לזה שום בסיס מדעי. אין לנו היכולת להגיב לכל מה שקורה ברשתות ואני חושבת - - - << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> הגיע הזמן להחזיר את האמון במערכת. << אורח >> מיכל בן שטרית: << אורח >> נכון, למרות שאנחנו לא אוהבים להגיב ברשתות החברתיות. אין ברירה, אנחנו חייבים להגיב. לגבי הזכות לשירות, לאומית נותנת שירות בעיקר ביהודה ושומרון, מרבית טיפות החלב שלנו נמצאות שם. מדובר ביישובים בודדים וקטנים ומספר קטן של תינוקות בכל טיפת חלב. אנחנו נדרשים לעמוד בכל הסטנדרטים של משרד הבריאות כדי לתת את השירות הזה. לפעמים מדובר בשישה תינוקות בטיפת חלב אבל אנחנו צריכים לעמוד בכל הדרישות. זה דורש מאיתנו משאבים לצורך שינוע ברכבים ממוגנים והסעת אחיות וכל זה עבור תינוקות בודדים. כדי להתחשב במספר התינוקות בכל מה שקשור בדרישות. אני לא אומרת שצריך להתפשר אבל יש להתחשב שמדובר בטיפת חלב שמשרתת 15 תינוקות ואי-אפשר לבוא בדרישות כמו לטיפת חלב של 5,000 תינוקות. << אורח >> אילנה גנס: << אורח >> היה לנו מפגש בנושא עם הנהלת קופת חולים לאומית. אנחנו הולכים לפיילוט שיאפשר התאמה בדרישות הרגולטוריות לתחנות הקטנות ולייצר מודל שייתן מענה טוב לתינוקות בלי לפגוע באיכות השירות ותוך התחשבות במגבלות המתוארות. הנושא מובן לנו ואנחנו הולכים לפתור אותו. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> גבירתי היושבת-ראש, אני רוצה להדגיש בפני כל חברי הקופות שהפער בנגב, בכל היישובים, כולל היישובים הבדואים, הוא ניכר. כל הקופות צריכות להיות מוכוונות מטרה לשוויון מלא כי אנשים מתים בנגב. זה הוכח מחקרית לא פעם ולא פעמיים. ניזום דיון בנושא, אנשים בנגב שווים לא פחות מאף אחד אחר ואנחנו דורשים שוויון מלא בבריאות הילדים שלנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רוצה להוסיף משהו, מ-95, כשנחקק חוק הבריאות, היה הסכם בין הקופות שאם קופה אחת פותחת - - - << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> זה הסכם שלא מקובל כי הוא מונע תחרות והתחרות הזאת בהכרח פוגעת בבריאות הציבור. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> שרי, משפט אחד. << אורח >> שרי נתן: << אורח >> חייבים פתרון מיידי למצב טיפות החלב כרגע בגלל שהאחיות נמצאות בקריסה. אין אפילו מזכירה שתתקשר להורים. חייבים לעזור לאחיות להתמודד עם כל המידע הזה מהרשתות החברתיות. יש כל מיני דרכים לדבר, יש הדרכות שאפשר לתת בנושאים הללו. חשוב שזה יגיע לאחיות כי באמת קשה להן והן חוד החנית אל מול ההורים. הן לא רק מטפלות בחיסונים והתפתחות הילד, הן גם נמצאות שם כהדרכה להורים וגם כנציגות של מערכת הבריאות בפני ההורים הצעירים. האינטראקציה של ההורים הצעירים עם טיפת חלב תעצב את כל הגישה למערכת הבריאות לאורך השנים. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> ועדתה בריאות מודה לכל המשתתפים בדיון חשוב זה ועל תרומתם להעלאת הנושאים החשובים שעסקנו בהם. הוועדה מדגישה את המובן מאליו: מענה רפואי וקבלת שירותי בריאות צריכים להינתן בצורה שוויונית בהתאם לשיקולים מקצועיים בלבד בלא כל הבדלי דת, גזע, מין, ארץ מוצא או מקום מגורים. הוועדה רושמת בפניה את הודעת משרד הבריאות על שינוי הנוהל ועל פרסום נוהל חדש לגבי חיסון נגד מחלת השחפת ותיקון היחס הייחודי ליוצאי אתיופיה, וכן את הודעת משרד הבריאות על בחינה מחודשת של ההגדרת "יוצאי אתיופיה" ביחס לחיסון לאור משך תקופת השהות בישראל. הוועדה מבקשת לקבל את הנוהל החדש ואת המכתב הנלווה היוצא לבתי החולים. הוועדה מבקשת מחטיבת בריאות הציבור של משרד הבריאות לערוך פעולות הסברה והתאמה של הנוהל החדש ולוודא את יישום הנוהל החדש במלואו. הוועדה קוראת למשרד הבריאות ולקופות החולים לשבת לשיח של שיתוף עם ארגוני הקהילות של יוצאי אתיופיה על האתגרים הייחודיים. לגבי התפרצות מחלת השעלת: הוועדה שמעה ממשרד הבריאות את תמונת המצב לגבי תחלואת השעלת בישראל ועל המאמצים להתמודד עמה. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לפעול ביתר שאת, אמצעי הסברה המותאמים לכלל האוכלוסייה ובאזור ירושלים בפרט לעידוד ההתחסנות ולהמשיך בפעולות החיסון בקהילה ובתוכניות חיסון עד לבית בדגש על מניעת התפרצות השעלת. לגבי טיפות החלב: הוועדה רשומת לפניה את הודעת משרד הבריאות על הכמות הנדרשת לפתיחת תחנה – 100 תינוקות בנקודת יישוב – הוועדה מבקשת ממרכז המחקר והמידע של הכנסת להשלים את הנתונים לגבי טיפות החלב בישראל, האתגרים, הפערים והצרכים שיהוו תשתית מבחינת קידום החקיקה שתוודא את זכאותם של ילדי ישראל לשירותי בריאות והתפתחות תקינים. הוועדה קוראת למשרד הבריאות לקדם את הנוהל האחיד שמתכלל את כל פעילות תחנות טיפת החלב בישראל תחת הגורם הרלוונטי ללא תלות בזהות מפעיל התחנה. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות ליישם את כל המלצות מבקר המדינה מהדוח שפורסם בעניין תחנות טיפת החלב ב-2014. הוועדה תמשיך לפקח על הנושאים שעלו היום בוועדה ותקיים דיון מעקב. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> דיברת על נוהל אחיד, יש נוהל אחיד לכל הקופות בלי תלות במפעיל. לא כל אחד מפעיל טיפת חלב איך שהוא רוצה, הנוהל קיים. << אורח >> מיטל בק: << אורח >> מהמידע שאנחנו מקבלים יש פערים. << אורח >> שרון אלרעי-פרייס: << אורח >> שוב, אולי יש פערים ביישום אבל יש נוהל. << יור >> היו"ר טטיאנה מזרסקי: << יור >> יש נוהל, צריך שיהיה פיקוח על יישום כמו שצריך. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>