פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 60 הוועדה לביטחון לאומי 28/06/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 46 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום רביעי, ט' בתמוז התשפ"ג (28 ביוני 2023), שעה 8:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 40) (מערכות צילום מיוחדות), התשפ"ג-2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר מירב בן ארי אפרת רייטן מרום נאור שירי מוזמנים: נאור שם טוב – ע' מזכ"ז רה"מ לדרג מדיני הנכנס, משרד ראש הממשלה רועי הראל – עוזר משפטי ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק דפנה יפרח – יועמ"ש אטו"ב, המשרד לביטחון לאומי אוהד בוזי – רת"ח אג"מ חסיונות ומשפט פלילי שב"ס, המשרד לביטחון לאומי גלעד בהרט – רמ"ד אח"מ וטכנולוגיות, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק נועם הדד – מ' מוקד הכללות ו-LPR מ"י, המשרד לביטחון לאומי נירית להב קניזו – רפרנטית סמכויות, משרד המשפטים ישי שרון – מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסנגוריה הציבורית ניר גרסון – ס' מנהל מחלקת ייעוץ משפטי ואסדרה, הרשות להגנת הפרטיות אבנר פינצ'וק – עו"ד, ר' תחום מידע ופרטיות, האגודה לזכויות האזרח צופית יסובסקי – ממונה טכנולוגיות תורה וניהול ידע, מערך הסייבר הלאומי יוחאי וג'ימה – ראש מינהל ביטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי צחי שלום – ראש מינהל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ראשי, מרכז השלטון המקומי ישי לקס – מרכז המחקר והמידע של הכנסת ייעוץ משפטי: עידו בן יצחק מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 40) (מערכות צילום מיוחדות), התשפ"ג-2023, מ/1600 << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוקר טוב, תודה שהגעתם. אני רוצה להזכיר לכולנו שאנחנו דנים בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה מספר 40, על כל מערכות הצילום המיוחדות. אני רוצה לבקש מכולם, כמו שביקשתי בפעם הקודמת, להתייחס למצלמות ולעזרים האלה כאל גורמים שיכולים לסייע בידינו להציל חיים וכך לנסות לשפוט את זה. מה שעשינו בדיון הקודם, עברנו על הרבה מאוד סעיפים, עד סעיף יג כולל, אנחנו עוד נמשיך על הסעיף הזה הבוקר וממנו נעבור הלאה. נמשיך לעבור על כל הסעיפים עד הסוף. אני יודע שעל חלק מהסעיפים כבר נעשה איזה שהוא דיון, תיכף נשמע את עורך דין עידו בן יצחק שיספר לנו מה התקדם, אבל המטרה עצמה היא לסיים בדיון הזה, שעברנו על כל הסעיפים, לסמן מה מוסכם, מה לא מוסכם, במה צריך לדון ובמפגש השלישי לסגור את הפרצות ונעשה את ההצבעה כדי לאשר את החוק, אני מקווה שיהיו כמה שפחות התנגדויות והסתייגויות. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> אדוני, בהרבה סעיפים אדוני אמר שהוא רושם לפניו ונחשוב על זה ואתם תחשבו על זה, אז אנחנו נחזור אליהם? יהיה נוסח מתוקן? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בפעם השלישית אנחנו נחזור על כולם, בוודאי, כל אלה שיש הערות או אי הסכמות או כל דבר אחר. אין לי כוונה לזלזל בדברים החשובים שאמרתם במהלך הדיון. עידו, בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> כמו שציין היושב ראש, אנחנו שמענו את כל ההערות שעלו בדיון הקודם, קיימנו ישיבות עם הממשלה כדי לתת להן מענה, אנחנו עדיין יושבים, אנחנו גם נשמע עוד דברים היום, אנחנו נציע שינויים. אני בטוח שלא כולם ישביעו את רצונך, אבל - - - << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> מזה אני מתפרנס, מלא להיות מרוצה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לדיון הבא אנחנו נציע נוסח עם תיקונים. עוד דבר שאני רוצה להעיר, אני ביקשתי לפני הדיון הזה מהממ"מ שיבחן כמה היבטים לגבי הנעשה בעולם, אחד לגבי השימושים של המצלמות האלה, והשני האם נדרש צו שיפוטי לצורך השימוש במידע שנאגר. הממצאים, כפי שאולי לא יפתיעו, יש המון סוגים, גם מבחינת השימושים. בסך הכול לכל מדינה יש את הדגשים שלה, אבל בסך הכול אנחנו באותם כיוונים פחות או יותר. לגבי צו שיפוטי יש מדינות שאכן נדרש צו שיפוטי, בעיקר מספר מדינות בארה"ב כמו ורמונט, ניו המפשייר ויוטה, מצד שני יש מדינות שלא נדרש בהם צו שיפוטי, כמו בריטניה, כמו צרפת, כמו קליפורניה, כמו אונטריו בקנדה, כך שאין פה משהו שאפשר להגיד שככה נעשה בעולם ואנחנו עכשיו פורצים וחורגים באופן משמעותי. זה בהיבט הזה. נמצא פה גם הממ"מ שיכול להוסיף. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> יש גם עניין של הרמוניה של ההסדרים, זאת אומרת מנהג הארץ ויושביה, זאת אומרת יש דברים שעוברים רף מסוים מבחינת הפוטנציאל והפגיעה בפועל בפרטיות שאז נדרש פיקוח בית משפט. אלה החוקים שהכנסת הזאת הוציאה עד היום בכל הנוגע לסמכויות הרות הגורל של המשטרה, של גורמי אכיפת החוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד, ואנחנו ניקח את זה בחשבון. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> כמו שאמר גיל שפירא, כמו שבמגילת אסתר אין את המילה אלוהים, כאן אין את המילה בית משפט וזה בלתי אפשרי. אני מבין שאנחנו באמצע הסעיף של המאגר. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לגבי סעיף יג שאנחנו התחלנו לדון בו ועוד לא סיימנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בדוח של הממ"מ שנשלח עכשיו יש נתונים לגבי היעילות והאפקטיביות? זאת אומרת לא רק איך עושים את זה ובמה משתמשים, אלא כמה זה תרם באפקטיביות אל מול הצורך במצלמות? באמצעים? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> זה הם לא התבקשו לבדוק, אבל – << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שאלה מצוינת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שבסוף הדבר הזה הוא אמצעי, כשאתה רוצה אמצעי אתה רוצה לדעת אם הוא משיג מטרה או איך הוא משיג את המטרה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> זה אולי המשרד לביטחון פנים יכול להתייחס כי הם כן בחנו את העניין הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איך הם בחנו את העניין? הם משתמשים בו כבר עכשיו. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> עשר שנים הם רצים עם זה בלי סמכות חוקית. << אורח >> דפנה יפרח: << אורח >> אנחנו כידוע משתמשים במערכת הזו כבר מספר שנים, אנחנו יכולים להגיד בפה מלא ובביטחון גדול שהמערכת הזאת אפקטיבית, מצילת חיים, היא תורמת תרומה משמעותית, ערכית וחשובה לחקירות המשטרה, במובן הזה מבחינתנו אין בכלל שאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש נתונים? << אורח >> דפנה יפרח: << אורח >> יש נתונים שאני לא הבאתי אותם כאן איתי, אנחנו הצגנו אותם בפני בית המשפט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> דפנה, אני אשמח מאוד אם לדיון השלישי כן תביאו, כי ההערה של חבר הכנסת נאור שירי היא הערה נכונה וטובה, היא יכולה לעזור לנו לקבל החלטות. תודה. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> אני חייב לציין דבר אחד. נכון שיש שונות רבה בין מדינות ובארה"ב, כבר ציינתי גם שהסמכות הזאת לא קיימת בחוקה, אבל יש אספקטים שאותם אפשר למדוד, למשל המידע על המערכת ועל הביצועים שלה שמותר למסור. בארה"ב אני ראיתי דברים שהם מרחיקי לכת, זאת אומרת הרבה פעמים המשטרה ישבה וקידדה את החומר כדי שאפשר יהיה למסור אותו ל-ACLU, שזה המקבילה של האגודה לזכויות האזרח, ומזה המחישו עד כמה זה צפוף ועד כמה מאבקם יכול להיות רציף. אני מניח שיש פה הרבה דברים שאי אפשר לספר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הנקודה ברורה, אנחנו ניקח אותה בחשבון. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> כמה מצלמות יש, כמה יהיו בעוד שנים, זה אני לא יודע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם בפתח דבריך ציינת שיש דברים שהוסכמו בין המשטרה לבית המשפט בעבר, עין הנץ, ולכן אנחנו צריכים לראות באמת עד כמה המערכות האלה מסייעות ואיפה צריך להגביל אותן ואני מקבל את עמדתך. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> בשלב הזה אני צריך להניח שהן מסייעות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני איתך, אני לא רוצה לחרוג ממה שיש. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> וכמו שציינתי, גם אם כולנו היינו נכנסים למאגר הגנטי של המשטרה, ולא רק עבריינים או חשודים, זה היה מועיל לעבודת המשטרה, אבל אף אחד לא מעלה את זה, וטוב שכך, ופה אני מצטט את בית המשפט העליון. אותו דבר אני אומר על ה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נמצא לנו חמש דקות ואני אסביר לך איך הדבר הזה כן מתקיים במקומות אחרים מרצוננו, אנחנו עושים את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה להפריע לרצף, שאלה קטנה. המערכת הזו משתמשת באופן הטכנולוגי שבה, איך שהיא פועלת, באינטליגנציה מלאכותית? יש מערכות שעושות את זה באופן אוטונומי, איסוף הנתונים קורה באופן אוטונומי? << אורח >> דפנה יפרח: << אורח >> אני מתנצלת, אבל אני לא כל כך מבינה מה השאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> השאלה היא כזו, המערכת הזו, המצלמה בקצה היא אמצעי, יכולות הניטור הן יכולות ניטור שהן יכולות להיות או - - - << אורח >> דפנה יפרח: << אורח >> המערכת מופעלת אך ורק על בסיס מה שהכנסנו בה והורינו לה לעשות, אין פה שום פעולה שהמערכת בעצמה מלמדת או מכווינה את עצמה לעשות. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> חבר הכנסת שירי, יש פה שתי אפשרויות של שימוש במצלמות האלה. אחת, יזינו מספר מוקדי זיהוי שאותם מחפשים ואז המצלמות, אם הן קולטות אותם הן יידעו לתת התראה על זה. זה שימוש אחד. שימוש שני, אחרי שהמצלמה הייתה בכביש 4 וצילמה את כל מי שעבר שם, אחר כך ירצו לחפש האם רכב מסוים עבר שם, אז יוכלו לחפש. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז התשובה היא לא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ונכון לרגע זה רק לוחית הזיהוי. אנחנו מדברים כל הזמן על חפץ, אנחנו לא מדברים, לא על זיהוי פנים ואפילו לא חיפוש של מאזדה 3. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל יש צילום של הפנים. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא במסגרת החוק הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אין זיהוי פנים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש צילום, הוא אמר, לא זיהוי. << דובר >> קריאה: << דובר >> כן, אבל זיהוי הוא של חפצים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סבבה, יש צילום של הפנים, מתי יהיה אפשר להשתמש בו, מתי אם תגיעו לפה ונבקש להשתמש בו, זה כבר בחודש הבא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו נתקדם כי יש לנו עוד לא מעט סעיפים לעבור. בבקשה, עידו. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> רק שתי הערות לגבי הסעיף הזה, סעיף קטן יג(א)(6) מדבר על חקירת דפוסים של ביצוע עבירות, פסקה (7) מדברת על שימוש לצורך מחקר. אם תוכלו להסביר את אופן השימוש לצרכים האלה ואת ההבדלים ביניהם. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> כשאנחנו מדברים על סעיף (6), על חקירה בנושאים של ביצוע עבירות, אנחנו מדברים על עבודה בליבת התפקידים האפשריים, כלומר זה ניתוח של המידע שקיים במערכת במטרה ללמוד איך עבריינים מסוגים שונים מתנהגים במטרה לאפשר בעתיד גם מניעה וגם פענוח של עבירות. אחריי - - - יוכל לתת דוגמאות לאופן שבו חקירת דפוסים נעשית, ובחקירת דפוסים נעשה שימוש במידע המלא המפרט את כל סוגי המידע שנמצאים במערכת. לעומת זאת בסעיף (7) אנחנו מדברים על מחקר ממש ואפילו מחקר מדעי שנעשה במשטרה, הן בשביל להבין את התועלת מהמערכות, האינטנסיביות שלהן והן לצרכים מידיים, בשביל לדעת למשל איפה נכון להציב שוטרים וכו'. המחקר מהסוג הזה יכול להיעשות במידע שהוא לא מזוהה וגם אם ניתן לזהות אותו באמצעים פשוטים יחסית אז לא ייעשה זיהוי בפועל. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> לא, צריך שלא ניתן לזיהוי. זה יש לך את הרשות להגנת הפרטיות שהיא תדבר על זה. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אז בתיאום עם הרשות להגנת הפרטיות, אי אפשר לעשות את זה באופן שלא ניתן לזיהוי באופן מוחלט, אבל הכלל מחייב לא לעשות את הזיהוי הזה בפועל, כלומר צריך להתמים ברמה מסוימת את המידע ולמרות שניתן לעשות רברס אינג'נירינג ולחזור, אסור לעשות את זה. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> החוקים שאנחנו מייצרים פה הם נועדו שיפרו אותם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו נעשה את זה בצורה מסודרת, בסדר? תנו לעו"ד נירית לסיים ואחרי זה אני אתן את האפשרות גם לאחרים. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> רק לגבי הנקודה הזאת, בתיאום באיזה מובן? אנחנו מדברים על פסקה (7), אבל בפסקה (6) לא כתוב שהחקירה תהיה - - - << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> זה לצרכי חקירת עבירות, זה לצרכי עבירת הליבה ושם המידע הוא בהגדרה מזוהה, בסעיף (6). << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> עושים בחקירה מסוימת? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> לא, לא בהכרח בחקירה מסוימת, זה יכול להיות למחקר תשתיתי, לעבודת מודיעין, בשביל לדעת איך צריך להתנהל בדברים האלה, אבל זה מיועד לעבודת הליבה המשטרתית של המודיעין והחקירות. אולי פשוט ניתן למשטרה לתת דוגמאות ביחס לחקירה ספציפית. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> רק לפני זה, שימו לב, מדובר על חקירת דפוסים של עבירות לפי סעיף 10יג(א), לא לפי מטרות ההצבה, נכון? זה המטרות הרחבות, כאילו זה קצת חורג ממטרות ההצבה. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> לא, אפשר לקבוע עבירות כאמור בסעיף קטן זה. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> זאת אומרת השימושים האלה יותר נרחבים, זה חורג ממטרות הצבת - - - << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> נכון. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> זה רחב, זה יותר רחב ממטרות ההצבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תעירו את הערותיכם ואנחנו נדון בהן. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> כדאי שהמשטרה תסביר מה זה דוגמאות לחקירה ספציפית. << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> בוקר טוב. כשאנחנו מדברים על חקירת דפוסים הרעיון הוא לעשות בשלב המניעתי, כלומר לפני שמתרחשת העבירה לאפיין בסוגים שונים של עבירות את היכולת לצפות מראש התנהגות מסוימת של העבריינים שמיד אחריהן מגיעה העבירה. אני אתן דוגמה ממקום אחר, לאו דווקא מהסיפור של עין הנץ, מהסיבה הפשוטה שחלק מהדפוסים שאנחנו עובדים ומשתמשים בהם היום הם תחת החיסיון שלנו מבחינת היכולת שלנו לחשוף את השיטות ואת האמצעים שלנו, אבל אני אתן דוגמה מעבירות של התפרצות לדירה. כאשר אנחנו מבינים, יש טלפון, מתקשרים לדירה לפני שפורצים אליה כדי לוודא אם יש מישהו בבית או אין מישהו בבית, אז אנחנו יודעים שאם יש שיחה לדירה הזאת וכשאתה מרים את הטלפון אז מבינים שאתה נמצא שם, זה דפוס פעולה שמטרתו להכין פריצה לדירה. זאת אומרת מתקשר הפורץ לפני שהוא פורץ, הוא מתקשר לראות אם יש מישהו בבית. כנ"ל לגבי דברים אחרים שעושים, כמו דפיקות בדלת או דברים כאלה. אני בכוונה לוקח את זה למקום של לא של הדפוסים האלה כי בהרבה מאוד דברים אנחנו מפתחים במערך המודיעין של המשטרה איזה שהם דפוסי פעולה מסוימים שאנחנו כמובן לא נרצה לחשוף אותם כאן, אבל כשהם מתקיימים אנחנו מצפים בסבירות גבוהה שתתקיים אחריהם עבירה מסוימת. אז זה הרעיון. חלק מהשימוש בכלים האלה, המטרה שלו היא לנסות לאפיין כדי למנוע עבירות, בעיקר כדי למנוע עבירות ולסכל אותן, לנסות לאפיין דפוסים מסוימים לעבירות חמורות, בעיקר אני מדבר על עבירות אלימות חמורות, בדגש על אלה שיש להן תכנון מוקדם. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> - - - דווקא בגלל שאנחנו מדברים על משהו עתידי, ערטילאי, לא צריך להגביל - - - מבחינת סוגי העבירות. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אני אחדד, אנחנו לא מדברים על כל עבירה, אלא על עבירות פשע או עבירות עוון המנויות בתוספת החמישית. << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> 10ז זה עוד יותר חמור. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> בדיעבד - - - משתמשים ב - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רשמתי לעצמי את ההערה הזאת, עורך דין ישי, אנחנו נבדוק האם נכון לנסות להגדיר את זה אחרת או לעשות משהו אחר. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> ברשות אדוני אני רוצה שנחזור עוד מעט לסעיף עצמו, לחידוש הגדול, אבל מאחר שהתחלנו לגבי המחקר אז שוב, מידע רגיש זה מידע לא רק שהוא מזהה, אלא שהוא ניתן לזיהוי וגם בסעיף 10יט, בגוף החוק או הצעת החוק כתוב שאינו מזוהה ובדברי ההסבר יוצא מה שבאמת צריך להיות, שאינו ניתן לזיהוי. אז קודם כל צריכים להסביר למה זה יהיה ניתן לזיהוי וכשאלה משלימה, שזה יהיה מחקר שיבוצע רק בתוך המשטרה, זאת אומרת שלא על ידי גורמים אחרים. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אבל מדובר על פרטי מידע אחרים. 10יט מדבר על פרטי מידע אחרים שניתנו במערכת שלא זוהו חד ערכית ולכן ה - - - אתה לא יכול להקיש מ-10יט בסעיף הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר, בואו נבדוק אם יש איזה שהיא מילה שכן יכולה להגביל את זה. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> רק בדברי ההסבר מדברים על - - - << אורח >> רועי הראל: << אורח >> שם מדובר על צילומים שהם לא זיהוי חד ערכי של חפץ. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עורך דין רועי, אני סימנתי את זה, אנחנו נראה אם צריך להוסיף פה איזה שהיא מילה כדי לעזור לאבנר להרגיש יותר טוב עם העניין הזה. אני רוצה לבודד כמה שיותר, לא התנגדויות, אלא לייצר הבנה יותר גדולה כדי שיהיו לנו יותר שותפים לעניין הזה. הערתך נרשמה. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> אבל בעצם בפעם האחרונה אנחנו עצרנו בדיון, הסעיף הזה הוא הסעיף הכי משמעותי, קודם כל הוא מכניס - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חשבתי שאתה רוצה לקחת אותנו לסעיף יט. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> אני ב-יג. ב-יג הוא מניח איזה שהוא משהו שהוא לא ברור מאליו, שהוא מהפכה גדולה בכל מה שאנחנו יודעים במדינת ישראל, שמסתבר שיש פה מאגר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רשמתי לעצמי את ההערה הקודמת שלך, אבנר, רשמתי בדיון הקודם את הערתך המאוד חשובה, לאיזה מטרות משמש המידע שנאגר. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> אבל אני יודע לאיזה מטרות, אני ראיתי - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל ביקשת לחדד את זה. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> אני מבקש שלא יהיה מאגר, שהמידע יימחק כמו שהוא נמחק למשל באכיפת עבירות תנועה, אם אתה לא עבריין – אם אני עבריין אני אשאר על המצלמה ובמערכת ואתה תימחק באופן אוטומטי בגלל שכתוב – החוקים היום, אדוני, כשמדובר בטכנולוגיה, הם לא רק נותנים הוראות למי שמשתמש בטכנולוגיה, הם נותנים הוראות למי שמייצר אותה ולמי שמעצב אותה לפי הזמנה. הרי הוא מעצב את זה לפני צרכי הלקוח, אז הוא צריך גם לעצב את זה ב-privacy by design ולחשוב על כל מיני מצבים שזה לא יהיה נתון לשיקול דעת. יש פה מהפכה, זו המהפכה הראשונה. המהפכה השנייה זה, כמו שאמר גיל שפירא מהסנגוריה, כמו שבמגילת אסתר אין את המילה אלוהים אז בחוק הזה אין את המילה בית המשפט. אדוני, מדובר פה בדברים שהם גם מעט מאוד מגיעים לביקורת שיפוטית בדיעבד. נכון שהיו כמה אנשים שנאשמו בכל מיני עבירות שקשורות לסמים או עבירות אחרות שבסופו של דבר יצאו מזה בגלל שהמשטרה לא הייתה מוכנה לחשוף את המידע שקשור בזה, כלומר זה הגיע לביקורת בדיעבד כאשר דנו באישום עצמו ובכפילות של ראיות, אין ביקורת שיפוטית על הדברים האלה ולכן חשוב מאוד – שוב, עם כל הכבוד, תמיד מציגים את זה כאילו זה עניין אישי שאם אני אומר שאסור לסמוך אז לוקחים את זה באופן אישי. לא, השאלה, גם לחברים מהמשטרה, היום כשאתם תצאו לפנסיה האם אתם השארתם אחריכם מערכת שאתם שקטים שבאמת היא מאזנת באופן נכון. אני חושב שלא. זה לא יכול להיות ש-א', יקימו מאגר של - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבנר, הערתך נקלטה ונרשמה. אנחנו לא יכולים עכשיו לנהל את כל הוויכוח רק על האמירה שלך. נרשמה, נדון, נחליט אם זה רלוונטי לנו או לא. אני לא מתכוון לעצור את המערכות האלה, אני רוצה לתת להם, אני רוצה להגביל אותם, הבנתי מה אתה רוצה שנגביל. בואו נתקדם. וזה לא אישי, זה פרסונלי. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אגב, זה לא כזה תקדימי, יש מאגרים מהסוג הזה. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> איזה מאגרים? << דובר >> קריאה: << דובר >> בעולם יש. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> גם בארץ. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש הרבה דברים בעולם, בעולם זה לא תשובה אף פעם טובה. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> מאגר נתוני PNR? << דובר >> קריאה: << דובר >> ברור שמתנהלים מאגרי מידע כאלה ושומרים אותם לעד? את כל הדאטה? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> מאגר שלטעמי כולל נתונים עוד יותר פרטיים אודות אנשים. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> דרך אגב, זה כבר בסקציה של השב"כ, דיברנו על זה שעם כל הכבוד למשטרה כלי של השב"כ יש רק לשב"כ כי השב"כ עוסק בסיכול טרור. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> זה לא רק לשב"כ. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> אבל גם זה לסיכול טרור. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אבל יש מאגר. אבנר כופר בעצם זה שאנחנו עושים פה משהו חדשני של מאגר, אבל זה לא חדשני של מאגר. יש מאגר, מאגר PNR אוסף נתונים הרבה יותר חודרניים אודות אנשים, אודות תנועות של אנשים ממדינה למדינה, עם מי הם נסעו. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> זה למטרות סיכול טרור. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא רק. הוא משמש גם את המשטרה. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> זה נכון שהוא אוסף את כל התמונות של כל מי שטס, אבל רק על מי שטס, לא על כלל האוכלוסייה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> גם פה זה רק על מי שנוהג. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> וההסדר שם מאוד מדוקדק - - - וגם PNR, אבל PNR זה בכל זאת גזרה מצומצמת, יש שם הסדרים מאוד מחמירים, יש רשות מיוחדת, יש מגבלה על כל מיני מטרות, זה לא בדיוק - - - << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> גם פה יש מגבלה על המטרות. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> הוא לא מפורט, חודרני? << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> אני חושב שהוא משאיר הרבה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבנר, ההתנגדויות ברורות, אי אפשר כל הזמן לעצור את הדיון על התנגדויות, הן הובנו, ננסה למצוא להן פתרון ואם לא נמצא להן פתרון גם נציג שלא מצאנו פתרון, בואו נתקדם. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> מה המדינה אומרת על צו שיפוטי? אדוני, זה לא חשוב מה אני אומר - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, אבל אתה נושא פה נאומים ולא באת לפה לשאת נאומים, באת לפה להעיר הערות, אז תעיר אותן ואנחנו נתייחס אליהן. מה הנושא עכשיו? << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> אני מוכן לשתוק, אני רוצה שהם ידברו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אז תגיד מה אתה רוצה שהם ידברו בלי לשאת נאום. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> מה עם צו שיפוטי? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. למי יש תשובה על העניין הזה, בבקשה? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> נכנסנו לנושא הצו השיפוטי גם בדיון הקודם. אמרנו, למערכת הזאת יש שתי תכליות, קודם כל בראש ובראשונה היא לא מצלמת אך ורק את העבריינים כמו מצלמות רמזור אדום של המשטרה, היא מצלמת את כל עוברי הדרך, במקרה של עין הנץ את כל עוברי הדרך, וכשיהיו מערכות אחרות אז תעבורה אחרת במרחב הציבורי. וכן, התכלית שלה היא לא רק לשימוש בזמן אמת, אלא גם לשימוש בדיעבד למטרה קודם כל למנוע עבירות ולאחר מכן גם לאשר את החקירה שלהן. הכלי הזה הוא כלי, כמו שנאמר, שימושי מאוד גם לצרכי חקירת עבירות ומניעת פגיעה וגם לצרכי הצלת חיים בהקשרים שמנותקים מפשיעה, נעשה בו שימוש מאוד מאוד רחב בעולם, בהרבה מאוד מדינות שאנחנו כן מעריכים וכן אוהבים ללמוד ממה שנעשה אצלם, אגב עם הסדרים הרבה פחות מפורטים ממה שאנחנו מייצרים פה, כלומר המגבלות הסטטוטוריות בבריטניה למשל הרבה יותר מצומצמות והשימוש הוא הרבה יותר רחב ממה שנעשה אצלנו. בארה"ב קיימות מערכות כאלה, בארה"ב יש 52 מדינות ויש שוני בין המדינות, ברוב המדינות בארה"ב יש מאגרי מידע, בצרפת, בהולנד, בגרמניה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> המסמך של הממ"מ, סתם, כי בדקתי על בריטניה, מתאר מציאות שונה ממה שאת אומרת, הוא מחלק את זה לרמת הטרור ורמת העבירה הפלילית ולפי הממ"מ הוא קובע הוראות מפורטות יותר ביחס לשימוש במערכות אלה לצורך חקירות פלילית. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> האמירה הכללית 'מפורטות יותר' היא – << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמו האמירה הכללית בעולם. זו גם אמירה כללית. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> לא, אבל אנחנו בדקנו מה שיש בבריטניה ו - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, אני פשוט חושב שנכון שתראו לנו את הדברים. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> בבריטניה זה נמצא בנהלים פנימיים, יש להם חוק כללי דומה לחוק הגנת הפרטיות בארץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שרשום בממ"מ. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> יש שם קומישינר מיוחד למצלמות, נכון? שהוא מפקח על כל נושא המצלמות. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> הוא - - - << אורח >> רועי הראל: << אורח >> העברנו ליועץ המשפטי של הוועדה - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש פה נציג של הממ"מ? אז שיסביר, כי הם באים בטענות למחקר שלו. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> - - - למעלה מעשר מדינות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לראות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש פה נציג של הממ"מ, אולי אפשר לשמוע מהממ"מ למה הוא התכוון, כי הטענות של משרד המשפטים סותרות את מה שכתבתם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ממ"מ, בבקשה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני לא חושב שהן סותרות. << אורח >> ישי לקס: << אורח >> לגבי המצב בבריטניה. ההסדרה עצמה של ה-LPR לא מוסדרת באופן מפורש בחוק, יש מסגרת כללית של חוקי המשטרה שקובעים שיש code of practice לשימוש במערכות מידע, בין היתר ה-code of practice מתייחס ל-LPR. זאת אומרת זה לא כתוב במפורש בחוק שיש הסמכה לשימוש במצלמות האלה, החוק מתייחס למדריך מעשי ובמדריך המעשי יש התייחסות. ספציפית. הפרטים הספציפיים מחקירות, איך משתמשים בחקירות במערכת הזאת מוסדר גם במדריך מקצועי משרד הפנים של בריטניה, שהוא קובע למי יש הרשאה, באיזה נסיבות וכיוצא בזה. אם תרצו נוכל לפרט על זה עוד, אבל בגדול בבריטניה, ההסדרה, הפרטים, למי מותר לגשת ל- - - מתי ובאיזה לוחות זמנים ובאיזה נסיבות מוסדר במדריך של משרד הפנים ולא בחקיקה ראשית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל מה זה מדריך? זה כמו תקנון, זה לא שזה מחוץ לעולם. << דובר >> קריאה: << דובר >> Code of practice מקבל שם אישור - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה נכתב על ידי משרד הפנים הבריטי, אז זה נוהל מחייב, לא? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, בוא ניתן למומחים רגע לשאול שאלות ולדבר. << אורח >> ישי לקס: << אורח >> אני אגיד שהמסמך נמצא באתר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו נדאג שזה יגיע אליכם לקראת הדיון השלישי, אל תדאגו. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> אבל מעבר למשפט המשווה, ואני לא בטוח שבריטניה זו המדינה שאנחנו רוצים להידמות אליה מבחינת הזכות לפרטיות ומספר המצלמות שקיימות במרחב הציבורי. מה שקורה שם זה באמת עבר כל גבול, אבל אני כן רוצה לעשות את הדיון לקונטקסט הישראלי, בכל זאת. אנחנו צריכים להסתכל מה קורה אצלנו, כשמדובר למשל בכלים שהם אגב אמצעי ניטור שהם פחות רחבים, כמו חוק נתוני תקשורת, חוק האזנת סתר, שם מדובר בחשד קונקרטי כלפי אדם, לא כלפי שימוש במידע שנעשה כלפי האוכלוסייה הכללית, שם אנחנו פוגשים צו שיפוטי. אני לא מצליח להבין למה כאן אנחנו מדברים על אמצע ניטור דרקוניים בהרבה, רחבים בהרבה, כלפי כל האוכלוסייה, למה כאן אנחנו לא דורשים צו שיפוטי. אפשר להביא גם את המנגנון שקיים בחוק נתוני תקשורת, כשמדובר במקרה דחוף, אפרופו צו חיפוש ללא צו, אם מדובר במקרה דחוף אפשר יהיה לעשות את זה בלי צו שיפוטי, אבל במקרים שבהם יש שהות וברוב המקרים יש שהות אז לבקש בכל זאת את הכלי הזה של צו שיפוטי שמאפשר את העין הזאת של בית המשפט, שלא נמצא את עצמנו במגילת אסתר, כמו שנאמר כאן. אני לא קיבלתי תשובה למה אנחנו לא יוצרים הסדר קוהרנטי אל מול ההסדרים שקיימים בחוק נתוני תקשורת וחוק האזנת סתר שהתקבלו פה אחרי דיונים מאוד עמוקים ומעמיקים. זה חלק משיטת המשפט שלנו, היחס בין הזכות לפרטיות לבין הכלים החשובים שאנחנו נותנים למערכות האכיפה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבנר, אני לא צריך לשמוע כל דבר ארבע פעמים, הבנתי. ישי הבהיר את זה, עכשיו בוא נחכה לתשובה. כן, נירית. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אני תוהה אם הכמיהה למגילת אסתר כוללת גם את האופציות האחרות בערכי זכויות אדם שכלולות - - - אבל לגופו של עניין, המידע שאנחנו אוספים פה זה במסגרת ההסדרה הזאת, כמו כן מידע גם על אזרחים תמימים בשונה למשל מנתוני תקשורת והאזנות סתר שמבוצעים בהקשר של חשד לביצוע עבירה. צריך להגיד שגם בצווים האלה, במידע שנאסף שם, נאסף מידע רב מאוד גם על תמימים. אמנם הוא נמצא בדרך כלל חשודים, אבל אגב המידע שנאסף נאסף גם מידע על תמימים. כאן אנחנו אוספים מידע גם על תמימים במצלמות שלנו, אבל עומק הפגיעה בפרטיות של כל אחד ואחד מהאנשים שלגביהם נאסף מידע הוא רחוק מאוד מעומק הפגיעה בפרטיות של אנשים שמוצא כלפיהם צו נתוני תקשורת או צו האזנת סתר. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> זה עניין של - - - << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> זה רק בגלל שהם יכולים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ישי, אבנר, טיפה נימוס, בן אדם מדבר. כן, נירית. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אנחנו מדברים על מצלמות שמוצבות במרחב הציבורי, הפריסה שלהן לא אמורה להיות צפופה, הן לא עוקבות כל תנועותיו של אדם. בשונה למשל מנתוני תקשורת, הטלפון בימינו צמוד לכל אחד ואחד מאיתנו, הוא נמצא איתנו בכל מקום ולכן כשמוציאים נתוני תקשורת שכוללים נתוני איכון של מכשיר טלפון יודעים בכל רגע נתון איפה בן אדם היה. המצלמות לא מוסרות מידע מהסוג הזה על כל תנועותיו של אדם, הן יכולות לאסוף מידע על הנקודות שהוא עבר בהן אם הייתה שם מצלמה. בחוק יש הסדרים שנועדו לוודא שלא מוצבות מצלמות בצפיפות גבוהה באופן שיאפשר את אותו מעקב צמוד וצפוף כמו שאפשר בחוק נתוני תקשורת. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> איפה זה כתוב? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> בכל חוק יש הסדרים. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> לא, זה רק לגבי יישוב. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> זה לא רק לגבי יישוב. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> אבל על כביש ראשי, בנתיבי איילון - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לחדד את השאלה, כמה מצלמות מגבילים פה בחוק? לא הבנתי. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אין הגבלה מספרית, אבל - - - << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> זה יכול להיות מחר 100,000. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע, אני אשאל את השאלה. זה בסדר שאני אשאל או שאת רוצה לסיים את דברייך? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אני אשמח. אחד השיקולים שפירטנו ביחס להצבת המצלמות של הקצין המוסמך, כשהוא מאשר הצבת כל מצלמה ומצלמה, הוא מספר המצלמות שנמצאות במרחב הציבורי ויש שם שורה של - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> באיזה סעיף? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> 10ט, תנאים להצבה, הקצין שמציב את המצלמות צריך לשקול את סוג המצלמה המיוחדת, את מועדי הפעלתה, כלומר האם תופעל - - - לפרקי זמן מסוימים, את היקף התנועה במקום המצולם על ידה, את מאפייני המקום המצולם על ידה ורגישות המידע על הימצאותו של אדם בו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, זה לא הגבלה. יש תנאים, זה נתון לשיקול דעתו. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> לא, מספר המצלמות המיוחדות הנייחות שיוצבו בשטח נתון - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא הבנתי, חבר הכנסת נאור שירי, לשיקול דעתו של מי אתה רוצה שזה יהיה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, השאלה שלי היא לא לגבי הסעיפים שבגינם מחליט אותו קצין שהוא רוצה מצלמה, השאלה שלי היא כמה מצלמות – יש לי הרבה שאלות, פשוט רציתי לתת לה לסיים. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> יש שאלה חשובה - - - מתי אנחנו משתמשים, מתי אנחנו שולפים את המידע לגבי אזרח ספציפי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> השאלה שלי היא כמה מצלמות יש, כמה מצלמות יהיו, ואני מניח שכמה שיותר, נכון? כי למה לא? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> לא, ממש לא כמה שיותר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, זו הנחה שלי, יכול להיות שאני לא טועה, אני לא חושב שיש הגבלה. את ציינת כאילו יש הגבלה, אין באמת הגבלה, זה שיקול דעתו בהתאם למצלמות שנמצאות במרחב הציבורי ואם העיר גדלה אז מוסיפים עוד מצלמות, נכון? סתם אני עכשיו אומר, או צירי התנועה - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בהתאם לשיקול דעת של קצין שגם יכול להשתנות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וגם כמה פעמים אני מצולם למשל עכשיו, היום, כמה שורות יש של הרכב שלי, כמה? איפה הנתונים האלה? סתם כדי לדעת. את אומרת שהיום זה לא כמו הסלולר, אבל אין לכם גישה לסלולר שלי בלי צו בית משפט. אני מקווה, אנחנו לא בדיון על הפגסוסים וכאלה. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אם המספר שלך לא יעלה בהקשר שצריך עכשיו - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האפקטיביות תרד, נכון? << אורח >> רועי הראל: << אורח >> לא, צולמת, אבל לא ייעשה בו שום שימוש, אף אחד לא יידע - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל כשאתה אומר אף אחד לא יידע, אף אחד לא ייגע, אף אחד לא זה, אני לא מאמין לזה, למה? כי אני חושב שכשיש מאגר מידע כולם חשופים לו בסוף. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> לא, לא, ההנחה הזאת - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, זו דעתי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא הבנתי, הוא לא חשוף? הוא נסע ובאמת כרגע הוא לא ברשימת החשודים, אבל יכול להיות שגורמים רואים בנאור שירי כמסוכן לשלטון. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> מי בודק את החשד הזה? אבל אם זה יקרה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אף אחד, המשטרה, זה קופסה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מישהו, או הקצין, או מישהו שיש לו – שיכול לראות בנאור שירי - - - << אורח >> רועי הראל: << אורח >> כל גישה במערכת היא חייבת להיות מתועדת, על כל כניסה ויציאה לצורך מה הייתה הכניסה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי מפקח על זה? על הדברים שאתה אומר, מי? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא על חריגה מסמכות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין? בעיניי, כשמערכת מפקחת על עצמה בדברים כאלה רגישים, שאני חושב שאנחנו רק במבוא לדברים וליכולות הרגישים האלה. אני מוחה על הפרצופים - - - << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> לא - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, סבבה. אי אפשר להתייחס? אני חושב שנותנים לכם להתייחס. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> החוק מכיל הרבה מאוד - - - שאלת מי מפקח על זה, אז יש תשובה ברורה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי מפקח? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> יש דיווחים גם לכנסת ברמה מסוימת ויש דיווחים מאוד מאוד מפורטים ליועצת המשפטית לממשלה. המשטרה היא גוף מבוקר על ידי מבקר המדינה ויש ביקורת של מבקר המדינה והמשטרה מחויבת לפעול בהתאם לכללים שקבע לה החוק. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אנחנו מכירים שלפעמים היא לא עומדת בכללים שקובע לה החוק. אנחנו לא מדברים על הכלל, אנחנו לא מדברים על הפשיטא שבה אנחנו כולנו רוצים שיהיה בסדר וכולנו רוצים לתת למשטרה את הכלים וכולנו בעד ביטחון. פה אין לנו בעיות. אנחנו מדברים על המקרים שאיך אתם סוגרים את המקומות שבהם הכוח הזה עלול לעשות – שעלולים להשתמש בכוח הזה לרעה ואנחנו אומרים, בסוף יש לנו את בית המשפט, בין היתר זו אחת הטענות שעולות פה כל הזמן, בית המשפט הוא שמסייע לשמירה על זכויות הפרט, התושבים, האזרחים וכו', וברגע שאתם מונעים את הפיקוח שלו או את הצו ממנו אז אתם משאירים כוח רק במקום אחד. זו אחת הבעיות שאנחנו מעלים פה, לא על הכלל, כי אני חושבת שאין לנו פה ויכוח שכולנו רוצים שלא יהיו עבירות, זה בכלל לא העניין. אני חושבת שהתפקיד שלנו זה להציף ולהאיר את הבעיות שעלולות להיווצר במקרים לא טובים וחריגים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רק מוסיף, את אמרת שאתם נותנים נתונים והכול ברור ומבקר המדינה, שהוא בכלל, את יודעת, מגיש דוח וכולם קוראים ועובדים לפי זה בתכנית העבודה השנתית הרודפת, אז גם פה לדיון הזה, כשאני שואל למשל כמה פעמים אני מצולם, כמה מצלמות יש, שאלות הכי קטנות בעולם. אני גם חושב שאנחנו מייצרים פה בסיס שעוד צעד אחד קדימה במערכות אוטונומיות אתם אפילו לא תשלטו בדברים האלה. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> מספר המצלמות בסעיף מספר 1 - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני שואל עכשיו כמה. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> אפילו הנהלים פה לא עומדים לאישור היועמ"ש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ישי, ההערה שלכם היא נכונה והספק או החשש שמביעים חבריי חברי הכנסת הוא חשש נכון ואמיתי. אנחנו נצטרך לתת לו מענה וזה ברור לי ואם לא נמצא לו מענה נבוא ונאמר שאין מענה. אני לא רוצה לתת דוגמאות מחיי היום יום איפה אנחנו מצולמים בכל מקום ואף אחד מאיתנו לא בא בטענות לזה, כולל - - - << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> ועוד איך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבנר, אני לא הפרעתי לך. כולל בבית הזה, כולל בבית של כל אחד מאיתנו ששם מצלמות מסביב לבית והן כן מצלמות ומצלמות כל דבר שקורה מסביב לבית. אני לא רוצה להיכנס לזה כי אנחנו נמצאים במקום אחר. בואו נתקדם. ההערות לסעיף הזה נרשמו, אני מבטיח לכם שבפעם הבאה שניפגש או ניתן מענה או נגיד שאין מענה. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> זה כמו עם זיהום, זה לומר שיש הרבה מפעלים מזהמים אז לא נורא שיהיה עוד מפעל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבנר, הבנתי אותך, די. קדימה, עידו. << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> אם אדוני רוצה להתקדם, אני רק רוצה להגיד, בסוף אי אפשר לתת למשטרה אחריות בלי לתת לה סמכויות. אנחנו שוטרי משטרת ישראל, גם אני, במקרה לא פה, כי לקחו לי אותו, אבל יש לי נשק, כל שוטר מחזיק נשק, השאלה איך הוא משתמש בו היא שאלה שאנחנו צריכים לקבוע אותה בנהלים, לעשות עליה פיקוח, אבל אי אפשר לא לתת לו נשק כי יש סיכוי שאולי מישהו פעם יעשה בו שימוש לא נכון, כמו גם המערכות האלה. הדרישה לפיקוח ובקרה היא לגיטימית, היא נכונה, ולקבוע מנגנונים כאלה כן, אבל אי אפשר לקבוע מנגנוני פיקוח ובקרה על מערכות שנמצאות בידי המשטרה שלמעשה לא יאפשרו את השימוש בהם. אם אנחנו קובעים מנגנונים שבכל פעם ששוטר ירצה לשלוף את הנשק להגנה עצמית או להגן על חיים הוא יצטרך צו שיפוטי לא יקרה. לא יקרה. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> זה דמגוגיה. << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> אבל לא הפרעתי לכם. אתה אומר דמגוגיה? גם לי מותר קצת, הכול בסדר. אם אתה שואל אותי איך אני ישן בלילה, אני ישן בלילה רע מאוד אם אין מערכת כזאת, אני אומר לך את האמת. אני ישן בלילה רע מאוד כאזרח, לא כשוטר. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> מה, אם אין מערכת כזאת? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבנר, אתה רוצה להביא אותי למצב שאני מוציא אותך? הוא לא הפריע לך כשדיברת, אז אל תפריע לו כשהוא מדבר ותקשיב. לא נורא גם להקשיב לפעמים לדברים אולי לא חכמים כמו שלך. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> לא, הם חכמים ואני מקשיב להם - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. אבנר, אל תענה לי. גלעד, בבקשה. << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> אני רוצה רק לסיים ולומר שבחוק הזה, כמו גם בהרבה מאוד מערכות אחרות יש מנגנוני פיקוח רבים מאוד, בדרגות שונות ובאינסטנציות גם בתוך המשטרה וגם מחוץ לה, גם בעניין של בזמן אמת איך מתקינים את המערכות, איך מתקינים את המצלמות, גם איך בודקים את הכמות שלהם, את הפריסה שלהם וגם בדיווחים מחוץ למשטרה, גם לכנסת, גם ליועץ המשפטי לממשלה. יש הרבה מאוד מנגנונים שמפקחים. לקבוע מנגנונים שבשעת השימוש אנחנו נצטרך אישור על כל דבר, אי אפשר יהיה לעבוד ככה. אי אפשר יהיה לא למנוע פשיעה וגם לא לחקור פשיעה אם אנחנו נצטרך בכל פעם, סליחה על ההקבלה, שאנחנו שולפים נשק להוציא צו בית משפט. אם רוצים שהמשטרה תוכל למלא את ייעודה ותוכל לעבוד ולמנוע פשיעה וגם לחקור אותה צריך לתת לה סמכויות ולא רק אחריות. זה הכול. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש לי רק שתי שאלות קצרות, אם אפשר, לגלעד, ברשותך. אחת, כשאתם מבקשים לאכן טלפונים אתם צריכים צו? << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> יש איכון - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> איך אתם יכולים לעבוד אם אתם צריכים צו כל פעם? אני לא מצליחה להבין, זה בדיוק סותר את מה שאתה אמרת. << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> לא, אני אגיד. יש בחוק אפשרות פעם אחת להוציא צו ופעם שנייה איכון בחירום שהוא לא דורש צו, אבל הדברים הם שונים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> על זה אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, תני לו לענות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כן, זאת השאלה הראשונה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את גם שואלת ובניגוד לתקנות אפילו לא מבקשת ממני רשות לשאול, שזה לא היה קורה אם את היית יושבת פה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא היית אצלי בוועדה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אז תני לו לענות, בבקשה. תודה. בבקשה, גלעד. << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> הנושא של האיכונים הוא נושא מורכב, יש איכונים בצו, יש איכונים בחירום, יש מערכת מאוד מוסדרת, גם של דיווח כאן וצריך לזכור שהנושא של איכון הוא שונה לחלוטין מבחינת הפגיעה בפרטיות ומבחינת ההיקף שלו לעומת צילום משהו במרחב הציבורי. זה שונה לגמרי, וככל שהפגיעה בפרטיות משתנה כך גם האיזונים לגבי היכולת לעשות בה שימוש. בסוף אנחנו חייבים את האיזון בין האחריות שיש לנו לבין הסמכות שאנחנו מקבלים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ושאלה שנייה, ברשותך, אדוני היו"ר, אם אפשר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בבקשה, אפרת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> סליחה. אני פשוט רגילה לדיונים – ראשית, אני חושבת שלא ענית לי על השאלה, באמת, באמת ובתמים, כי שוב אני אומרת, הוויכוח שלנו הוא לא על הצורך על הסמכויות. אין בינינו ויכוח, יש לנו בדיוק את אותה המטרה, אנחנו מנסים, א', להסדיר את זה, ובסוף אנחנו במקום של הסדרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לחלוטין. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אנחנו במקום שמחוקקים, זה חוק שהוא מכונן, נכון? זה חוק שלא היה לפני כן בצורה הזו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא תיקון שלו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כן, ואנחנו מנסים היום להסדיר את זה כדי שלא להגיע – הזכרת את עניין הנשק, כמה נהלים וכמה חקיקות וכמה אתם צריכים להתאמן ולהוציא רישיון ולעשות את כל הדברים האלה כדי לשאת את הנשק, כי מבינים שיש לכם נשק, זה דבר מסוכן מאוד, ולכן הכול סביב זה הוא מאוד מאוד אחראי. ויותר מזה, כל פעם שיש תאונות וכל פעם שיש דברים לא במקום אפילו מתקנים את החוק, ואנחנו נמצאים כאן לפני שיגיעו התאונות, לפני שיגיעו האסונות, ולכן אנחנו מעלים פה את כל הדברים שעלולים להוות, ואני בטוחה שיש עוד מיליון דברים שאנחנו עוד לא נוגעים בהם כי אנחנו אפילו עוד לא מסוגלים לחשוב על ההשלכות שיש לחקיקה שכזאת. בסוף אנחנו באותו צד של המתרס, אנחנו רוצים ביטחון לאזרחי מדינת ישראל ואנחנו מחפשים כאן, סליחה שאני קצת מאריכה בדברי, בסוף אנחנו מחפשים כאן את המקום שבו אנחנו כן שומרים גם על זכויות של אזרחים שהן לא פחות חשובות במדרג של מדינה דמוקרטית שרוצה לשמור על זכויות האזרחים שלה. זה כאילו בא בסתירה, אבל זה לא, ולכן, רק לסיום אני אומרת גם לך, אדוני היו"ר, אני חושבת שכשמחוקקים חוקים כאלה צריך כמובן לשים על השולחן את כל האלטרנטיבות או את כל האפשרויות האחרות לפני שמקבלים אתה החלטה שאולי היא נראית גם הנכונה ואולי היא נראית גם הקלה, אבל האם נשקלו כל האפשרויות וכל האלטרנטיבות שיכולות להיות טובות ולהשיג את אותה מטרה, אבל יפגעו פחות בזכויות של האזרחים. אנחנו לא מעלים כאן רשימה ארוכה של דברים שעלולים להיפגע, יש פה סך הכול שתיים-שלוש נקודות שהן אמנם עקרוניות, אבל באמת כל פעם חוזרים על הצו של בית משפט, ברור שזה בא מחשש מאוד מאוד גדול. אז אני אומרת, אם יש כבר את האלטרנטיבות, או שאפשר לחשוב על אפשרויות אחרות כדי למזער הפגיעה, אני מאוד הייתי שמחה לשמוע אותן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נהדר. ההערה שלך מאוד חשובה. ההתלבטות הזאת בין ערכים, תאמיני לי, מלווה אותי בכל דיון שאני מקיים פה, בין הזכות לשמור על פרטיות לבין הזכות לחיות לבין הזכות להגן על עצמנו או להשתמש בכלים שמאפשרים לנו להגן על עצמנו, ולכן אני מאוד מקבל את מה שאת אומרת. אנחנו נצטרך למצוא את אותן מגבלות או את אותם תנאים שאנחנו צריכים להחיל על עצמנו כדי לא לפגוע בדברים האלה. אבל יכול להיות, וזה מה שאני מתרשם פה מהדיונים העמוקים שמתבצעים פה, שיכול להיות שאנחנו נצטרך לוותר על משהו, השאלה היא, ועל זה נצטרך להצביע בפעם הבאה, על מה אנחנו מוותרים, אם בכלל. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש לפעם הבאה, לדיון הבא, אני רוצה לדעת את הנתונים של מה קורה היום, כמה מצלמות יש, כמה פעמים אני, אני אתן את הדוגמה עליי כי זה הכי קל, כמה פעמים אני רשום במערכת. אני חושב שזה חשוב לדעת. אני חושב שחשוב עוד משהו לדעת, וזה דיון שלישי שאני מבקש והסכמתם איתי, האם המשטרה היום מקבלת גישה למצלמות של רשויות מקומיות במדינת ישראל. אני רוצה לדעת את זה. אני שואל את זה פעם שלישית ואם אתם עושים שימוש ואוגרים את המידע הזה אני מבקש לדעת את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם היית בא איתי לביקורים בעכו ובלוד היית לומד. אני סתם עוקץ אותך עכשיו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, הלוואי. אתה רוצה לעקוץ אותי? בראשון וחמישי יש, אני לא יודעת אם אתם יודעים, בחירות מוניציפליות. יש לי דברים לעשות, אני הייתי שמח להגיע גם ללוד וגם לעכו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, עזוב. התשובה היא כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז זה בניגוד לחוק היום. הרשויות המקומיות, אתם לא יכולים לגשת למצלמות שלהם, אתם לא יכולים, משטרת ישראל, נכון? אתם טענתם את זה פה בדיון, היה דיון בהקשר של השיטור העירוני, לדעתי. תענו, תענו, עורכת דין נירית. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> זה לא בניגוד לשום חוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אני אראה לך גם את הסעיף שזה בניגוד לחוק. אפשר לקבל בבקשה את הנתונים? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי, אני אדאג שהם יגיעו בפעם הבאה, בהחלט. תודה, חבר הכנסת נאור שירי. נירית, בואו נעצור פה, ההערות נרשמו, אני חושב שהן הערות חשובות, אנחנו נצטרך לתת עליהן את הדעת, בדיוק כמו שאמרתי, חברי הכנסת שיושבים פה הם לא על תקן של מתנגחים, הם על תקן של כאלה שמנסים לעזור לנו לעשות את החוק יותר טוב ואני מבקש ככה להתייחס לזה. עידו, בוא נתקדם. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> סעיף 10יד, שמירת מידע ומערכות צילום שמירת מידע ממערכת צילום מיוחדת 10יד. (1) המידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יישמר במשטרת ישראל בהתאם להוראות אלה: (1) בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע מהמאגר או פריצה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין; (2) בדרך שתמנע שימוש בו בניגוד להוראות לפי פרק זה; (3) בדרך שתבטיח הגנה על פרטיותו של מי שהמידע כאמור מתייחס אליו. (2) פעולות המבוצעות במידע יתועדו באופן שיאפשר פיקוח ובקרה על אופן השימוש במידע. (3) מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יישמר לפרק הזמן הדרוש להשגת המטרה שלשמה הוצבה, בשים לב לסוג מערכת הצילום המיוחדת, אופן הצבתה ומיקומה, ובלבד שפרק הזמן כאמור לא יעלה על שנתיים, ולעניין מצלמה מיוחדת ניידת – על שנה; ואולם בחלוף שישה חודשים לכל היותר, ולעניין מצלמה מיוחדת ניידת – בחלוף שלושה חודשים לכל היותר, יופרד מידע כאמור ממידע אחר שנאגר במערכת הצילום המיוחדת ויחולו לגבי השימוש בו ההוראות לפני סעיף 10יג(ב). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות, או דברי הסבר. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> הסעיף, כמו שאמרנו, המידע הוא לא רק לשימוש בזמן אמת, אלא המידע נאגר ולכן צריך להגן על המאגר הזה ונקבע פה סטנדרט גבוה של הגנה על המאגר, כמו שנקבע במאגרי מידע רגישים אחרים. אמור להיות מובנה בו דרכים למנוע שימוש בניגוד להוראות הפרק, כלומר הוא צריך למנוע שימושים לתכליות שאסור לעשות. כל הפעולות שמבוצעות פה צריכות להיות מתועדות, זהות מורשי הגישה, כדי שאפשר יהיה לעשות את אותן בקרות חשובות ולוודא שלא נעשה שימוש לרעה במידע או שימוש שגוי במידע. הסעיף היותר מורכב, סעיף קטן (ג), שמדבר על תקופת שמירה, אז כמובן שהמידע הזה לא צריך ולא ראוי שיישמר לנצח, תקופת השמירה המקסימלית, צריך להיגזר לה תקופות ספציפיות בהתאם לסוג המערכת. תקופת השמירה המקסימלית במידע שנאסף במצלמות נייחות כלומר מצלמות קבועות היא שנתיים ולגבי מידע שנאסף במצלמות ניידות, היא שנה, אבל לא ניתן יהיה להשתמש במידע הזה לכל התכליות שפירטנו בסעיף הקודם במשך כל התקופה, אלא בחלוף חצי שנה ביחס למידע במצלמות נייחות ושלושה חודשים ביחס למידע ממצלמות ניידות. המידע הזה יועבר לתת מאגר שהגישה אליו תיעשה בהתאם לכללים שפורטו בסעיף קודם, כלומר לתכלית של חקירת עבירות פשע חמור, עבירות פשע שעונשן שבע שנים ומעלה, ובשביל להיכנס ולעשות שימוש כזה נדרש אישור של קצין בדרגת ניצב משנה. אני חושבת שאלה אמצעים מאוד משמעותיים, גם לוודא שעושים שימוש במידע בחלוף זמן רק לתכליות ברף גבוה ויש בקרה של קצין מאוד בכיר על השימוש לתכלית הזאת ועל הגורמים שנכנסים למאגר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה כתוב בדברי ההסבר? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> זה כתוב בנוסח החוק עצמו ומפורט יותר בדברי ההסבר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זהו, כי ב-(ג) אני קוראת תוך כדי שהיא מדברת ואני אומרת איפה כתוב על ה – על התקופות כתוב, זה נכון. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> ב-10יג(ב) התכליות - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יתועדו, (ג) שנתיים ושנה, אני רואה, אבל נתת פירוט הרבה יותר גדול עכשיו בדברי ההסבר שלך לגבי אלוף משנה, לגבי זה, איפה זה כתוב? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> בסיפה כתוב 'ויחולו לגבי השימוש בוא ההוראות לפי סעיף 10יג(ב)', עוברים לסעיף 10יג(ב) ואז שם כתוב 'על אף האמור בסעיף קטן (א) שימוש טכנולוגי במידע שהופרד לפי הוראות סעיף 10יד(ג)', שזה הסעיף שקראנו לפני רגע, 'ייעשה רק אם ניתן אישור לכך מאת גורם מאשר', גורם מאשר מוגדר ניצב משנה, 'ולשם השגת מטרה מהמטרות המפורטות בסעיף קטן (א) בהתייחס לעבירות פשע חמור בלבד'. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> או למידע מופרד רק לפשע חמור. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> יש גם עבירה של פשע חמור - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלה, אני מודה שקשה לי קצת להבין, אז אני אשאל שאלות פשוטות. מה זה כניסה למערכת? מה זה אמצעי זיהוי למערכת? קוד? אמצעי חד חד ערכי? ביומטרי? כניסה למערכת, שימוש בה. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> מה ההרשאה לגישה למערכת, איך נכנסים למערכת. למה זה חשוב? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא יודע, קמתי בבוקר, אמרתי אני אשאל את השאלה הזאת. מה זה למה זה חשוב? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, זאת שאלה שבעצם רוצה להגדיר באמת מי יכול להיכנס לקחת את המידע הזה ולא איזה רב פקד מחר בבוקר החליט שהוא רוצה להתנכל למישהו ונכנס למערכת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה ביומטרי, זה מיני קי, זה קוד? שאלה לגיטימית. זה מאגר מטורף, זה מאגר שעוקב אחרי כל מדינת ישראל. אני לא מבין איך בכלל את שואלת את השאלה הזאת. << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> לכל כניסה למערכת יש מה שנקרא מערכת הרשאות שהיא אחידה למשטרה, לא אחידה מבחינת הכנסה למערכת, אלא מערכת הרשאות שדורשת הזדהות של השוטר במספר אמצעים, סיסמה, תעודת זהות שלו, כל הדברים האלה ואז ההרשאה היא בהתאם להרשאת השוטר. למערכות האלה, כמו לכל המערכות במשטרת ישראל, יש מה שנקרא מדרג הרשאות. יש מה שנקרא הרשאה כללית, שזה לא למערכת הזאת, אבל למערכות מסוימות נדרשת הרשאה כללית. למשל כמו מערכת הנוכחות של משטרת ישראל, יש לה הרשאה כללית, ואז לכל מערכת יש את ההרשאות שלה. שוטר שלא מוסמך ולא הורשה להיכנס למערכת לא יכול להיכנס אליה בכלל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה שוטר מפאת תפקידו או מפאת דרגה? זאת אומרת מדרגה מסוימת יכולה להיות גישה? << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> לא, זה לא עניין של דרגה. רוב השוטרים במשטרת ישראל בדרגת ניצב לא מורשים להיכנס למערכת הזאת, זאת אומרת זה רק לפי התפקיד. כשמתחלף התפקיד גם ההרשאה נעלמת וכשאתה מגיע לתפקיד הזה – אגב, ההרשאות הן לא אחידות למערכת, יש מדרג גם בתוך המערכת, זאת אומרת יש מעט מאוד שוטרים שנמצאים ברמת ההרשאה הגבוהה ביותר וככל שהם יורדים ברמת ההרשאות אז כמות השוטרים הולכת וגדלה, ובכל מקרה לרוב שוטרי משטרת ישראל אין בכלל הרשאה למערכת הזאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מתעקש על זה בכוונה, זה לא ביומטרי או קוד או כרטיס? מה שהיה פעם בזמני בצבא, נגיד חרב אש? << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> אני לא יודע מה זה חרב אש? מתי היית בצבא? טוב, בוא נעזוב את החרב. נמשיך אחרי זה בשיעור היסטוריה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איזה היסטוריה? << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> לא, בסדר, חלילה, אנחנו אנשים צעירים, אני ממשיך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אולי הוא השתחרר לפני שנתיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> צביקה הבין אותי. << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> אנחנו אנשים צעירים, אני ממשיך. כל עוד שכולנו היינו בצבא זה טוב. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה נכון. << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> מה שחשוב הוא שההרשאה היא באמצעות קוד. זה לא ביומטרי, אם זו השאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה. שאלה נוספת, אני רוצה הסבר לגבי תת המאגר, מהרגע שזה נשמר, על כל סעיף (ג). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה מדבר כשזה עובר את התקופה של השנה לנייחת וחצי שנה לניידת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, הסבר נוסף. סליחה, לא כל כך הבנתי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אז אולי אני אחדד, כי בדיוק על זה רציתי לשאול. רציתי לשאול פשוט איך קבעתם את פרקי הזמן האלה, למה קבעתם זה שנתיים, זה שנה, זה שישה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עכשיו לקחת לי את השאלה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אז אני נותנת לך אותה, תמשיך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, נהדר. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> קודם כל משך הזמן של שנתיים נקבע, כמובן המשטרה הייתה רוצה משך זמן ארוך יותר. שקלנו את משכי הזמן שנדרש, שלוקח לפעמים לאתר את ביצוען של עבירות חמורות, הבאנו בחשבון את החומרה, זאת אומרת שהיינו רוצים את האיזון מול הפגיעה בפרטיות שנגרמת כתוצאה משמירת המידע, היינו מעדיפים את האפשרות לפענח את העבירה בחלוף הזמן, כך גם לתקופה של השנתיים. התקופה של חצי השנה, שוב, זה לאפשר לאתר גם עבירות פחות חמורות, חשבנו שזה הזמן שסביר לאשר אותו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נירית, סליחה שאני מפריע לך, אני רוצה להוסיף על השאלה של חברת הכנסת אפרת. עד החצי שנה ועד השנה, חצי שנה בניידת, שנה בנייחת - - - << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> לא, שלושה ניידת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שלושה וחצי שנה, האם עד אותו מועד אני יכול לחקור אירועים שהסף שלהם יותר נמוך, כלומר זה לא שבע שנות מאסר ולא כל השאר? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> זה כולל עבירות פשע ועוון - - - << אורח >> רועי הראל: << אורח >> מה שבסעיף 10 - - - רק חשוב להדגיש, היום שהתקופות שקבועות בחוק להמשך חקירה הן יותר ארוכות - - - לכאורה היינו אומרים אולי יש תקופות לחקירה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יהיו תואמות. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> התקופות לא היו תואמות לחקירה ופשוט קיצרנו את האפשרות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מייעל את זמני החקירה בזה שאתה מגביל את המצלמה, זה מה שאתה אומר? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה מחייב אותם להתכנס ללוח זמנים יותר קצר. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אתה שאלת על הזמנים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, שאלתי שאלה אחרת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה ובהמשך לזה, תת שאלה לעניין הזמנים. מקודם דיברתם על זה שזה קיים בכל העולם, לא בכל העולם, אבל במדינות כאלה ואחרות, האם עשיתם השוואה ביחס לסעיף הזה במדינות האחרות, כמה זמן הם שומרים את החומרים? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> יש ספקטרום מאוד גדול, מחמש שנים, תקופות שמירה של חמש שנים, עד - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> איזה מדינות לא שומרות? << אורח >> ישי לקס: << אורח >> למשל בניו המפשייר בארה"ב לא שומרים, רק אם יש לך התראה, כלומר אם יש התאמה לרשימה של רכבים בעלי עניין, ואם לא, זה נמחק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שם חוקרים מהר. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> לא, שם לא חוקרים, זה לא משמש לחקירה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה היה בצחוק. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> מה שכן, זה על השולחן במטרות החוק, זה לא מיועד אך ורק לאלה שאנחנו מכירים, זה נועד לאתר גם את אלה שאנחנו כרגע לא מכירים. רק לסבר את האוזן, רוב האנשים שנגנב להם רכב יודעים על זה בחלוף כמה שעות, נגיד גנבו להם באמצע הלילה והם קמו בבוקר ורק כשהם יצאו לעבודה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא בטוח שעבירת גניבת הרכב היא עבירה טובה להשתמש בה כדוגמה למצלמות, כי גם אם אתה יודע בו זמנית אתה נפרד לשלום מה שנקרא. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> למה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי, לא יודע, זו ההרגשה שלי. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> - - - מערכת של לוחיות רישוי - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? אתה רוצה לעבור על עבירות פענוח ומניעת גניבות רכבים במדינת ישראל? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, בוא ניתן לאנשים לענות לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח. תביא את הנתונים ותראה איך גונבים כל דקה פה רכב במדינה, וגם כשאתה יודע איפה הוא נמצא המשטרה אומרת לך: סורי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו לא בדיון הזה, חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, זה הערה, כאילו זה הערה מנותקת, זה היום יום. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אבל זאת הנקודה שאני מנסה להסביר. גונבים לך את הרכב, תוך זמן מאוד קצר הוא מגיע למשחטות רכב מעבר לקו הירוק ועד שאתה יודע הרכב כבר איננו. אתה קם בבוקר, אתה מגלה שהרכב גנוב, מדווח למשטרה על הרכב הגנוב ואז אם אתה רוצה שהרכב לא ישמש לפיגוע, אנחנו רוצים שהרכב לא ישמש לפיגוע, רוצים שאפשר יהיה בדיעבד לאתר את אופן הפעולה של כנופיות גניבות הרכב ולמנוע גניבות רכב עתידיות מערכת כזאת יכולה, המאגר ששומר את המידע, הוא צילם את הרכב שלך בזמן שהוא נגנב, ההתראה לא קפצה כי באותו זמן המשטרה לא ידעה שהרכב נגנב, אבל אפשר יהיה לאתר אותו וללמוד באיזה צירים הוא נסע, מה אופן הפעולה של כנופיית נהגי הרכב ואפשר יהיה גם לחקור את העבירה הספציפית הזאת ואולי גם את העבריינים, אבל אפשר יהיה אולי להעמיד לדין ואפשר אולי למנוע את העבירות הבאות. כי זאת התכלית של המערכת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, אני מבין. חס וחלילה שלא יישמע שאני מזלזל בעבודה שלכם. באמת. אני מתבייש שאני הולך, אבל אני חושב שדובר פה שנייה בסוגריים על גניבות רכב, שימושים בטרור, היכולת לחשוב שזה שצילמו את לוחית הזיהוי ברכב שגנבו, כאילו אנשים לא מחליפים לוחות זיהוי או לא מורידים, לא משנים צבע ולא עושים איתם פעולות, אני מניח שזה הכי בסיסי היום בלי מוח יותר מדי קרימינלי כדי לוודא שהמערכת הזו היא לא אפקטיבית במובן הזה. << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> היא אפקטיבית מאוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, סבבה. << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> אדוני, ההבדל בינינו שאני הייתי לא מעט שנים בשטח וגם רדפתי אחרי הדברים האלה, מכיר את זה מבפנים בפנים מה שנקרא וזה אפקטיבי מאוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, בסדר גמור, אז אני אשמח שהאמירה שלך על זה, ואני לא מזלזל, תהיה מגובה בנתונים. כשאין נתונים נורא נורא קשה להגיד 'אנחנו יודעים', כאילו קל להגיד 'אנחנו יודעים וזה אפקטיבי' וברור לי שיש אפקטיביות מסוימת, אני לא חושב שעין הנץ או מערכת כזו, מי שבא לבצע פעולת טרור לא מחליף לוחית זיהוי. יכול להיות שאין לי מושג מהחיים, אבל הנחה בסיסית שלי. בסדר גמור, אני אשמח שבדיון הבא תבואו עם נתונים. << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> איזה נתונים אדוני רוצה שהם לא - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני ציינתי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גלעד, הוא ביקש נתונים, בואו נביא נתונים. הוא צודק. בקשה לגיטימית. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> את מספר המצלמות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא אני אישית. כמה כפילויות יש במערכת, 1,000, 300, 400? כפילויות זה אומר שיצאתי – מאיפה יצאתי היום? מהוד השרון, עליתי לכביש 6. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, תודה רבה, תרומתך לדיון לא תסולא בפז. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אדוני היושב ראש, הייתה שאלה של חברת הכנסת ברפרוף, לא עברתי על הכול, תקופות השמירה זה בין תקופה של חודש לנתונים ביומטריים לתקופה בהולנד זה 28-20 שנים, בגרמניה מחמש שנים ועד לפעמים עד הגיע הבן אדם לגיל 60 או 80, תלוי בהקשר. באופן כללי נתונים שלא נעשה בהם שימוש - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שלא עושים בהם שימוש. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> בסביבות חמש שנים, תלוי מה. כל מדינה משהו אחר, אבל השנים פה הם איפה שהוא אמצע עד למטה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זאת אומרת זה מאפס, כמו ששמענו, ניו המפשייר, עד ל-20 ומשהו שנים. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> זה יכול להגיע גם לתקופות הרבה יותר. בהולנד, למשל, דרך אגב, זה נשמר, לא משנה מה המידע, נשמר 20 שנה ומעלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אתה מדבר על מידע ביומטרי או מידע של - - - << אורח >> רועי הראל: << אורח >> גם, בהולנד אין הפרדה, המערכת מצלמת הכול. אבל במדינות שבהן יש הגבלות שונות, דווקא התקופות פה הן קצרות משמעותית. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> פה היינו במערכת הצילום המיוחדת לא בביומטרי. אז לגבי זה עשית השוואה ברפרוף שעשית ואתה אומר שאנחנו נמצאים במדרג הנמוך באופן יחסי לעומת מדינות אחרות בעולם. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> כן - - - << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אני לא בטוח שאנחנו במדרג הנמוך, יש גם מדינות של ימים. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אמרתי, יש פחות, בביומטרי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם המדרג הוא בין אפס ל-28 שנים אז אנחנו במדרג הנמוך, מה לעשות. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אני לא מכיר 28 שנים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל אני סומך על עורך דין רועי הראל. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אני גם קראתי את המחקר שלהם ואני לא זוכר שראיתי שם 28 שנים, אבל ראיתי חמש שנים, בהחלט. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> בגרמניה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אני אבדוק את גרמניה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> על מערכות צילום או על ביומטרי? הולנד, 28 שנים על מערכות צילום? << אורח >> רועי הראל: << אורח >> צילום של LPR או צילום באופן כללי. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה צילום בצבע או שחור לבן? << אורח >> רועי הראל: << אורח >> לא, זאת לא בדיחה. ב-LPR יש תיעוד של כל איפה שאני נוסע, זה דבר שונה מסתם לשמור תמונה שעוד לא נעשה לגביה - - - אז זאת לא בדיחה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, הוא לא התכוון להתבדח, בואו נתקדם. יש לנו דיון רציני מדי מכדי שרק נעסוק בבדיחות. ישי, יש לך משהו שאתה מרגיש שלא נאמר עד עכשיו? << אורח >> ישי שרון: << אורח >> כן, אני אשמח שהייעוץ המשפטי יענה. אני מעלה את השאלה האם לא צריך לקבוע בסעיף קטן (ג), לקבוע במפורש שבתום התקופה המידע הזה יימחק - - - דברים אחרים. אני לא הייתי בדיון הקודם, אני לא יודע אם דיברתם על זה, מאוד חסר לי בפרק הספציפי הזה סעיפי עונשין על שימוש לא נכון ב - - - << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> דיברנו על זה. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> דיברנו על זה. כמובן שכשאומרים שהמידע לא יישמר אז המשמעות היחידה שזה - - - ואין לנו בעיה להוסיף את המילים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נהדר. רועי, מה שאני מבקש לדיון הבא, בהמשך לבקשה של חבר הכנסת נאור שירי, תביאו לנו גם את המידע על המנעד שקיים בעולם לעניין הזה. תודה רבה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> עוד מספר הערות לסעיף הזה. מעבר למה שציין ישי, עוד דבר שחסר לי, יש כאן סעיף שמדבר על זה שהפעולות יתועדו באופן שיאפשר פיקוח ובקרה על אופן השימוש במידע. זה צריך לכלול גם את זהות המשתמש במידע. דבר נוסף, לגבי ההגנות, מעבר לדליפת מידע והחשיפה וכו' צריך להיות גם במפורש המילים 'גישה לא מורשית'. גם את זה צריך לעגן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה בדברי ההסבר? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא, להכניס את זה לסעיף. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אין לנו התנגדות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מעולה, תודה. הסעיף הבא. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> שימוש טכנולוגי בדיעבד במידע ממערכות צילום שאינן מערכות צילום מיוחדות 10טו. שימוש טכנולוגי שנעשה בדיעבד במידע שמקורו במערכת צילום שאינה מערכת צילום מיוחדת, ייעשה לשם המטרות הקבועות בסעיף 10יג(א) בלבד ובהתאם לקבוע באותו סעיף. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> בעצם זה סעיף שהמשטרה - - - להוסיף אותו, המטרה שלו היא למנוע עקיפה של הוראות החוק ומה שהוא אומר זה שאם לוקחים מידע ממערכות צילום שאינן מערכות צילום מיוחדות, ממצלמות רגילות, כמו למשל מצלמות של רשויות מקומיות ועושים בהן שימוש טכנולוגי כהגדרתו בחוק - - - אז צריך להחיל עליו את ה – אפשר לעשות בו שימוש - - - בסעיף יג(א) ובהתאם להוראות שחלות על אותו שימוש בדיעבד. זה סעיף שדיברנו עליו באריכות בתחילת הדיון. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> אני לא רואה ב-טו את ההבחנה של התקופות של מידע שאמור היה להיות מופרד, זאת אומרת את מפנה לסעיף יג(א), זה המטרות של לעשות שימוש טכנולוגי, אבל כמו שאת אמרת בעצמך בסעיף (ב) של 10יג את מבדילה לגבי מידע שהופרד, אלא את קובעת - - - אין את זה כאן. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> שאפשר לעשות - - - << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> לא הייתה כוונה שאפשר להוסיף את ה – הכוונה חד משמעית הייתה שיחולו על הסעיף פה הכללים. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> יג(א) ו-יג(ב), נכון? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אז אפשר לתקן לפי ההערה של אבנר. מצוין. עוד מישהו? סעיף הבא, בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> שימוש טכנולוגי בזמן אמת במידע ממערכת צילום שאינה מופעלת על ידי משטרת ישראל 10טז. לעניין פרק זה יראו שימוש טכנולוגי המבוצע על ידי משטרת ישראל בזמן אמת, במידע שמקורו במערכת צילום המופעלת שלא על ידי משטרת ישראל, כהצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> שוב, זו דרך אחרת להחיל את זה גם אם המשטרה לוקחת מידע ממצלמות של גורם אחר, הרשויות המקומיות לדוגמה, ומפעילה עליו את כלי הזיהוי בזמן אמת, אז גם עליו מחילים את הכללים של הצבה והפעלה של מערכות צילום מיוחדות. זאת אומרת את הבחירה להתחבר למצלמה מסוימת של גורם אחר צריך לעשות בהתאם לאותם כללים של הצבת מצלמות לו ההצבה הייתה נעשית בפועל על ידי המשטרה. << אורח >> צחי שלום: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו. במצלמות של הרשויות, אנחנו מדברים על - - - לא מתבצע איכון - - - << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אני לא מכניסה, אני רק אומרת שאם זה יוכנס אז יחולו הכללים האלה והסעיף הזה לא מדבר ספציפית על הרשויות המקומיות, אלא באופן כללי, מכל מקום אחר. << אורח >> צחי שלום: << אורח >> כן, אבל אנחנו מקור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, אתם יכולים להיות אחד המקורות. << אורח >> צחי שלום: << אורח >> - - - פעולה אחרת שאנחנו מבצעים ב - - - באמנה שלנו מול המשטרה ומשרד הפנים על שימוש של המשטרה במצלמות של הרשויות - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה שימוש במאגר בזמן אמת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתם יכולים לחדד? << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> יש הבדל בין שני מצבים. יש מצב שהמשטרה באה ולוקחת מאגר שנצבר ברשות המקומית, היא חתומה עליו והכול, היא לוקחת אותו ועושה עליו כל מיני חיפושים או עיבודים בדיעבד לבין זה שזה בזמן אמת. לצורך העניין אני הרשות המקומית - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מתחברת אליכם ורואה את זה בזמן אמת. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> בדיוק. המאגר שייך לרשות המקומית ועכשיו מישהו עושה עליו מניפולציה בזמן אמת. אני לא מדבר על השימוש שאפשר לשנות זוויות ואפשר לשנות הרבה דברים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אז מה אתם אומרים בעצם, מה אתם רוצים? << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> צריך לראות איך מגנים על הרשות המקומית שפה היא לא נחשפת למשהו שכאילו בסוף יהיה – גם התכליות של המצלמות שהרשות המקומית שמה, היא שמה אותן בהתאם לתכלית של אותה המצלמה. המצלמה הזאת לא נועדה למניעת פשע או דברים כאלה, היא למניעת ונדליזם או סדר ציבורי. << דובר >> קריאה: << דובר >> ונדליזם זה לא פשע? << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> לא, אבל אני מתכוון מישהו שבא ומקשקש על איזה נדנדה או משהו כזה, לא איזה פשע חמור, או מישהו שהלך עם הכלב ו - - - זה התכלית שלה. בסוף אנחנו מסתכלים על התכלית של המצלמה ואנחנו אומרים, טוב, הוא משתמש בזה למשהו אחר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> במצלמות שאני ראיתי בלוד ובעכו, הוא אִפשר ללכת בדיוק לאותם מקומות שבהם ירו ופגעו. << אורח >> צחי שלום: << אורח >> נכון, אבל זה נשמר ברשות. << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >> מה שאתה ראית זה חלק, יש ברשויות מקומיות, זה לא לוד ועכו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מקבל את ההערה, אני רק רוצה לשים את זה בפרופורציה, לא הכול זה ילד שבא לקשקש על איזה נדנדה. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> להבנתי, ופה נירית, אולי אין לכם מה לחשוש כי הסעיף הזה לא מחייב את הרשויות וגם לא מסמיך את המשטרה והפוך. אם המשטרה מכוח איזה שהוא מקור סמכות כן תעשה את זה יחולו עליה המגבלות פה. אז אם אתה מדבר בהקשר של האמנה הזאת שהיא - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה לא פוגע באמנה. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> וזה הסדרה של אופן הגישה של המשטרה למידע מכוח לא LPR אלא מצלמות רגילות. << אורח >> צחי שלום: << אורח >> זה המצלמות הרגילות. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> זה לא מוסיף מקור סמכות למשטרה, זה רק מחמיר דווקא. אם המשטרה תמצא מקור סמכות - - - אז יחולו הכללים - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> זה כמו לצורך העניין אם אתם משתמשים במצלמת אבטחה של בית עסק. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> אז אם אפשר לשאול דבר אחד, קודם כל בכמה ערים יש לכם מצלמות של LPR גם, כמו נתניה למשל, והשאלה לייעוץ המשפטי, א', מכוח מה המשטרה מתחברת למצלמות של רשויות מקומיות, מה מקור הסמכות, ו-ב', מכוח מה רשויות מקומיות מחזיקות מערכות LPR. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אם מצלמה של רשות מקומית היא עדה לפשע - - - היא יכולה או לא? << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> אבל אתה מתחבר באופן קבוע. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> עכשיו - - - << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> אתם מחוברים למצלמות שהן גם מוצבות שלא כדין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה לא נכון. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> להבנתי אין סמכות לרשות מקומית להציב מצלמת LPR. יש סמכות לצורך אכיפת - - - נתיב תחבורה ציבורית, זה ספציפית מכוח פקודת התעבורה, אבל פרט לזה אין סמכות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא מכיר LPR ברשויות. יש LPR? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לדעתי אין. אבנר, אני לא מכיר LPR ברשויות, ואם יש, אז בדיוק כמו שנאמר, זה כנראה משהו שנעשה לא בסדר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתם יכולים להגדיר את החשש שלכם, שאתם רוצים שתהיה פה הגנה? אתם צריכים משהו מוגדר יותר? << אורח >> צחי שלום: << אורח >> יש תהליך מקביל שאנחנו מבצעים מול המשטרה ומשרד הפנים להסדרת של אמנה לצפייה של המשטרה ושימוש של המשטרה במצלמות של הרשויות. באמנה הזו במפורש הובהר שלא יבוצע שום עיבוד טכנולוגי דיגיטלי על המידע שמגיע, אלא פעולה יום יומית ואחר כך תוצאה ככל שנדרש. הסעיף הזה קצת מאפשר את שינוי הפרדיגמה הזאת ואומר שאם יהיה משהו אנחנו נוכל לבצע את העיבוד ולחבר את זה למערכות אחרות. זה משנה לנו את כל התפיסה באמנה הזו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא משפטן, אבל אני מבין אחרת לחלוטין, תקנו אותי אם אני טועה, נירית. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אתה לא טועה, אדוני. אני אענה על השאלות שעלו כאן. למשטרה יש סמכות להתקין מצלמות, בוודאי מצלמות רגילות - - - לפקודת המשטרה. כשאנחנו אומרים את זה אז המשטרה, משיקולי יעילות במקום להציב מצלמה משל עצמה היא יכולה לבקש את רשותו של גורם אחר שמציב מצלמות להתחבר למצלמות של אותו גורם ככל שהמצלמה הזאת יכולה לשרת את המטרות ואת התפקידים ואת התכליות שהם בתחום הסמכות והאחריות של משטרת ישראל. כשאנחנו מדברים על מצלמות LPR ככל שהן קיימות של גורם אחר או על מצלמות רגילות של אותו גורם אחר שהמשטרה מבקשת להציב מטעם עצמה, כלומר להציב בקצה שלה את כלי הטכנולוגיות של LPR אז אנחנו מחייבים אותה לעשות את זה בהתאם לכללים של הפרק הזה. זאת המשמעות. לשאלת הרשות המקומית, זה סעיף שמאפשר ואז אם יתאפשר נחיל את הכללים, הוא לא מחייב את הרשות המקומית להיענות לדבר הזה. ולחברים מהגנת הפרטיות אני אגיד שכדאי שתחילו את סמכויות הפיקוח שלכם גם על רשויות מקומיות. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> אני אשמח לשמוע, אבל אני רק חולק עלייך על הפרשנות, להבנתי הסעיף הזה לא מאפשר. לפי חוק סמכות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> אם יש - - - אבל אני מציע שלא ננהל את הוויכוח כאן, יש לנו מחלוקות אם יש לכם מקור סמכות אחר לגבי שימוש טכנולוגי. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אין לנו, ליועצת המשפטית לממשלה יש עמדה מאוד ברורה ביחס למקור הסמכות להציב גם מצלמות LPR וגם שימושים אלקטרוניים ועל פי אותו עיקרון שתיארתי קודם אם יש סמכות להציב אז יש גם סמכות להתחבר למצלמות של מישהו אחר בכפוף לאותם כללים שמסדירים את השימוש במצלמה הזאת. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> גם אם זו מצלמת LPR? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, התשובה היא כן. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אפילו אם היא לא מצלמה מיוחדת, אם המשטרה מתחברת אליה היא מחילה עליה את ה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בדיוק כמו שהמשטרה יכולה לבוא לבית כנסת ולהסתכל על המצלמות. רועי ואבנר, אני מקבל את ההמלצה פה שניתנה, בואו נתקדם. נדמה לי שהסעיף הזה די ברור, בדיוק כמו שהמשטרה יכולה להשתמש במצלמה של בית פרטי או של בית כנסת שצילם פשע באותו מקום אז – << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> לא, אדוני, ברור שמקרים שיש סמכות, אבל יש הבדל בין סוגים שונים של מצלמות, ודאי שיש הבדל אם המשטרה תתחבר באופן קבוע נגיד למצלמות כאלה שמתעדות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד, מקבל את ההערה. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> לבין מצלמות של גופים אחרים, של בעל עסק, ואז אם רשות מקומית נגיד מציבה מצלמה רגילה לצורך א', שהוא לגמרי בסמכותה, במידה שהפגיעה שלו פחותה, כי זו מצלמה רגילה, אבל אז מאחורי הקלעים - - - מצלמה כזאת עם טכנולוגיות מיוחדות - - - כמובן שמידת הפגיעה היא גדולה פי כמה וכמה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה לא מה שמאפשר הסעיף הזה. << דובר >> קריאה: << דובר >> שימוש טכנולוגי המבוצע על ידי משטרת ישראל בזמן אמת, כלומר הוא עושה מניפולציה על מה שאתה מצלם, כלומר הוא עושה משהו מאחורה. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> לכן אני הצעתי את הפרשנות, זה לא שהסעיף הזה יוצר מקור סמכות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון, זה לא. הוא אומר ברגע שיש - - - << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> ככל שהיא קיימת במקומות אחרים ולא פה ננהל את הדיון, אז המשטרה תיטול לעצמה את החומרות של זה, אבל זה לא שהוא מקור סמכות. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> כן, אבל היושב ראש אמר מה הוא מבין, רק תאשרי שאכן זה כך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את יכולה גם לחלוק עליי, נירית, זה בסדר, אני לא עורך דין. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> נעשה פה קצת בלבול בין סמכויות החקירה של המשטרה, שלצורך חקירה יש למשטרה סמכויות בפני עצמן ואז ממה שקרה פה, היא הולכת למאגרי המידע של מצלמות כאלה ואחרות ואוספת אותן מכוח הסמכויות האלה. זה עבודה מסוג אחד ובמסגרת סמכויות המשטרה נעשים כל מיני דברים על המידע הזה לרבות שימוש טכנולוגי כהגדרתו בחוק הזה. זה לא מוסדר בחוק הזה, זה שייך לסמכויות החקירה של המשטרה. אנחנו מדברים בחוק הזה ובסעיפים הספציפיים האלה על החיבור בזמן אמת למצלמות של גורם אחר של מצלמות וככל שמוצב על המצלמות האלה LPR על ידי אותו גורם, או שהמשטרה אצלה בדאטה שלה מריצה את הכלי הטכנולוגי אז היא מחויבת להוראות הפרק הזה. גם אם היא לוקחת בשימוש בדיעבד, לא לצורך חקירה, לצרכים אחרים, מידע שמקורו במערכות צילום רגילות, אגב גם מצלמות שלה שהן רגילות וגם מצלמות של גופים אחרים, שוב, היא חייבת להפעיל עליהם את הכללים של החוק הזה, של הפרק הזה. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> רק אדוני, שים לב, שוב הנעלם הגדול הוא היקף הצפיפות של הפריסה שהוא אקוטי, זה לא מספיק לדעת אפילו כמה מצלמות יש למערכת עין הנץ היום או בעוד שנה או בעוד חמש משום שגם חייבים לדעת ולהבין כמה מצלמות מחוברות,LPR ולא LPR. בוא נתחיל ממצלמות מיוחדות של העיריות, ששוב, זה אופרה בפני עצמה וצריך לטפל בה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברשויות מסוימות שאני כבר ביקרתי בהן המספר מגיע כמעט ל-1,000 מצלמות ברשויות כאלה, ואם הבנתי נכון את ראשי הרשויות, ותקנו אותי אם אני טועה, הכוונה היא עוד יותר להגדיל את זה כי זה מאפשר להם לעקוב אחרי מה שקורה אצלם ברחובות ולמנוע את כל אותם פשעים, עבירות, תקראו לזה איך שאתם רוצים. אבל זאת המגמה של ראשי הרשויות, אני מצטט אותם, לא את צביקה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> מסירת מידע לגוף ציבורי 10יז. (1) משטרת ישראל רשאית למסור מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת לגוף ציבורי במקרים אלה: (1) לפי בקשת הגוף הציבורי אם הדבר דרוש לו למילוי תפקידו, ובלבד שהמידע דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המפורטות בסעיף 10ז או לשם הגנה על ביטחון המדינה; (2) מסירת המידע לגוף הציבורי דרושה למשטרה לצורך השגת מטרה מהמטרות המפורטות בסעיף 10יג(א); אני לא אקרא את המשך הפסקה כי היא בטעות פה, היא נשארה מהתזכיר, היא מתייחסת לזיהוי הביומטרי. זה נגמר במילים 10יג(א). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כל השאר לא רלוונטי כרגע להצעת החוק הזאת. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> (2) לא יימסר לגוף ציבורי מידע לפי סעיף זה אלא לאחר שקבע נהלים לעניין השימוש במידע כאמור. (3) קיבל גוף ציבורי מידע לפי סעיף זה, יחולו לגביו ולגבי המידע שקיבל כאמור הוראות פרק זה, לפי העניין ובשינויים המחויבים. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> קודם כל גוף ציבורי, דיברנו על איזה סוג - - - להגדרה של גוף ציבורי, גופים ציבוריים יכולים לקבל מידע מתוך המערכת אך ורק לצורך מילוי תפקידם ובלבד שהמידע דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המפורטות בסעיף 10ז, אלה מטרות ברף הגבוה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לנו הגדרה לגוף ציבורי באיזה שהוא מקום? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> כן, יש. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בסעיף ההגדרות, אבל יש גם סעיף סל כזה בסעיף 8, הוא מאוד רחב. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אבל הוא באישור ועדה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> דיברנו על זה, אני פספסתי. בואו נתקדם. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> התכלית הנוספת היא לשם הגנה על ביטחון המדינה. התכלית הזאת היא כמובן רלוונטית כי יש גופים ציבוריים שמנויים שלא עוסקים בכלל באותן עבירות, כמו למשל שירות ביטחון כללי ואגף המודיעין של צה"ל. צריך להגיד בהקשר הזה שבשם הגנה על ביטחון המדינה נעשים במידע, ככל שהוא מועבר, יכולים להיעשות הרבה מאוד סוגים של פעולות, לרבות חקירת דפוסי פעולה. תכלית נוספת שלשמה ניתן להעביר את המידע, אם מסירת המידע דרושה למשטרה לצורך השגת מטרה מהמטרות המפורטות בסעיף 10יג(א), זאת אומרת התכליות הרחבות יותר, כמו למשל אם סמכות החקירה מסורה לגורם אחר, כמו למשל למשטרה הצבאית, אז טבעי שיהיה צורך להעביר את המידע לשם. גם הגופים הציבוריים כפופים לכללים שנקבעים בפרק הזה והמידע מועבר אליהם רק לאחר שהם קבעו נהלים לצורך העניין הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה. הערות? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שאלה. אין כאן איזה שהוא פירוט או הסבר לגבי סעיף 10יז(ב) שבו כתוב שהגוף צריך לקבוע נהלים לעניין השימוש במידע. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> איזה הסבר? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ההסבר הוא זה האם כל גוף יכול לקבוע לעצמו נהלים ואיזה נהלים הוא יכול לקבוע. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> לא נכון, הוא צריך לקבוע את הנהלים לגבי אופן השימוש, הוא צריך להגביל אצלו את חופש הגישה, את התכליות הספציפיות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני שואלת, כי כאן לא – נגיד, יש חוקים שבהם יש איזה שהוא תקנון מצוי או דברים שיש שם איזה שהיא מסגרת לגבי איך כותבים את הנהלים הספציפיים, פה כתוב, לפי הנוסח, 'לאחר שקבע נהלים לעניין השימוש במידע'. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> לא, אבל סעיף קטן (ג) קובע שכל גוף שקיבל מידע יחולו עליו כל ההוראות של הפרק, זאת אומרת כל ההוראות שקראנו מקודם – << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> חלות גם עליו. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> הוא צריך לקבוע נהלים שמתאימים לו, אבל הוא צריך להתייחס לכל ההוראות. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> לתקופות השמירה ולשימוש המוגבל בחלוף חצי שנה או שלושה חודשים לפי סוג המצלמה, הוא חייב שהמערכת תתעד את כל השימוש ואת מורשי הגישה. כל הכללים שמנינו אותם קודם חלים גם עליו והנהלים שלו צריכים לפרוט את זה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מהקריאה שלי של זה, ואני משפטנית גם, אז אני יודעת לקרוא חוקים ותקנות, אני אומרת לכם שזה לא ברור. שוב, נתתי דוגמה שהיא דוגמה כאילו פשטנית כמו סוגים של תקנון, תקנון מצוי וכו'. ברגע שיש לנו כאן את סעיף (ב) שהוא קובע את הנהלים לעצמו בלי איזה הוראות שמסבירות, זה כרגע פתוח, זה מאוד עמום, זה לא ברור איזה נהלים הוא קובע לעצמו. אמנם סעיף (ג) אומר שהחוק הזה חל עליו, בסדר גמור, הוא מקבל על עצמו את כל מה שכתוב בחוק הזה, ועדיין האם את נותנת, כולל לגופים שכרגע אני עוד לא יודעת מיהם, כי הם בתוך סעיף 8 כאן בהגדרות, שאנחנו עוד לא יודעים מיהם, אני מבינה ששר המשפטים יכול לקבוע עוד גופים אחרים שכרגע לא מנויים כאן. לי זה נראה כרגע מין איזה שהוא פתח רחב שבו אני עכשיו הגוף ואני אקבע לעצמי את הנהלים. בסדר, אני אתחשב במה שיש כאן, אני מבינה שהחוק חל עליי, אבל גם כשיש לי נהלים אחרים למשטרה, כמובן שהם מתחשבים בחוקים ובפקודת המשטרה, הם מתחשבים בחוקים מלמעלה ועדיין הם קובעים לעצמם נהלים לפי הצרכים וראות עיניהם. אז אני שואלת, זאת שאלה, אני עכשיו קוראת פה יחד עם כולם בפעם הראשונה וזו שאלה שעולה לי מיד מתוך הקריאה שהדבר הזה הוא פתוח ופרוץ מדי וכל גוף יכול לעשות לעצמו. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אני רוצה להתחבר רגע להערה של חברת הכנסת רייטן. שתי ההערות המרכזיות שלי על הסעיף הזה, אחת היא שבאמת, כמו שאמרה חברת הכנסת רייטן, אין פה איזה שהיא בקרה חיצונית על הנהלים האלה, אנחנו לא יודעים מה קובע נהלים. כתוב ברגע שקבעתי נוהל, שאני לא יודע מה יש בו, המשטרה יכולה להעביר, חסר פה משהו. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> עדיין אנחנו אמורים לדון באישור של נוהלי המשטרה. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> גם זה שנוהלי המשטרה לא כפופים לעין חיצונית כמו היועץ המשפטי לממשלה. אני מזכיר ש - - - במרשם הפלילי, שם הנהלים של כל הרשויות עוברות את העין של - - - משרד המשפטים שאחראית על בקרת המרשם הפלילי. אם אנחנו עושים את זה על המרשם הפלילי על אחת כמה וכמה זה צריך להיות על המאגר הזה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> והערה נוספת, סעיף קטן (ג) שאומר שהוראות הפרק הזה יחולו על גופים אחרים, אני חושב שהוא צריך לומר באופן יותר מפורש מה יחול. ברור שכל הפרק חל, אבל צריך להגיד במפורש שבכלל זה לעניין התנאים ומטרות השימוש במידע, אופן שמירת המידע, האבטחה והבקרה על הגישה אליו, תקופת השמירה והמחיקה. הדברים האלה אני חושב שצריכים להיאמר במפורש ולא להסתפק באמירה כללית שהוראות הפרק יחולו. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> שוב, החוקים קובעים, החוקים באופן כללי והחוק הספציפי הזה, קובעים את מסגרת העבודה, אנחנו אומרים גם לגופים הציבוריים שכל הוראות הפרק הזה יחולו גם עליכם אם אתם תקבלו את המידע, מה שאתם צריכים לעשות זה לגזור לעצמכם את ההוראות הפנימיות איך אתם מיישמים את זה. זה משהו שהגופים הציבוריים עושים כל הזמן ביחס להרבה מאוד דברים שהם מוסמכים לעשות על פי חוק. שוב, אם תרצי נוסח ספציפי, כי אני לא יורדת לסוף דעתך מה חסר. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> חבר הכנסת שירי למשל רצה לדעת קודם איך מאמתים את הגישה במחשבים של המשטרה. אנחנו לא יודעים איך זה נעשה במח"ש או בשב"ס או בגופים אחרים שהם גופים ציבוריים. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> בכל הכבוד, אני חושבת שלא רק שזה לא עניינה של חקיקה ראשית, זה גם לא עניינה של חקיקת משנה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> קודם כל אם שאל חבר כנסת אז זה עניינו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> היא לא אומרת שלא, היא אומרת חקיקה ראשית וחקיקת משנית. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> לא, אבל אני אומרת שעניינו של החוק לקבוע בחוק מה הם סוגי ההרשאות ה - - - << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא, אני לא רוצה להיכנס לזה בחקיקה ראשית, גם לא מעניין אותי למשטרה להיכנס לזה בחקיקה ראשית, אם ייכנסו עם טביעת אצבע או עם קוד, זה לא מה שמעניין אותי, אבל הבקרה על מה הנהלים האלה אומרים בלי שניתן פה לכל הגופים האלה את המידע זה - - - << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> למשל מיהו גורם מאשר בפרקליטות. איזה אישור - - - << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> הפרקליטות תקבל את המידע בכלל בדרך המלך במסגרת תיקי חקירה ואז כמובן שהחוק לא חל עליהם. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> לא, הגורם המאשר, האסדרה, יש מקום לאסדרה במשטרה - - - ובגופים האחרים - - - << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> כן, אבל הם יצטרכו לקחת אצלם דרג שמקביל לדרג של - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> השאלה היא האם אנחנו יכולים לבוא ולשים גבולות גזרה למילה נהלים, כלומר להפנות את הגורם הציבורי או הגוף הציבורי שרוצה להשתמש במידע, להגדיר נהלים, מה זה הנהלים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני אפילו אומר יותר מזה, אני זוכרת שכשישבתי בכיסא דומה שלך בשנה שעברה, כיו"ר ועדת עבודה ורווחה, והגענו למקומות אחרים שבהם ביקשנו מגופים ציבוריים לקבוע נהלים, הם ביקשו מאיתנו, הגופים הציבוריים ביקשו: תגידו לנו מה אתם רוצים, שלא יבואו אלינו אחר כך בטענות. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אתם מתכוונים שיעזור אם נכתוב נהלים לעניין הרשאות הגישה, גורם מאשר. אפשר, זה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> או לקבוע בסעיף בהגדרות - - - << אורח >> ישי שרון: << אורח >> אולי הם צריכים לעשות בהתייעצות עם הרשות להגנת הפרטיות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון, גם אפשר. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> איזה שהיא פונקציה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עורך דין ישי, הבנו, אנחנו איתך. בואו נמצא לזה את הפתרון. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הגופים נמצאים פה חלקם, אם יש להם רעיונות והסברים מה הם חושבים לעשות פה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הם יביאו את זה לדיון הבא, בואו נתקדם. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> ראשית, לגבי סעיף המטרות, שאת אומרת המטרות של 10ז, שוב, המשטרה פה מקפחת את עצמה, היא כפופה ל - - - יש פרק זמן שלאחריו רק פשע חמור, פה אין את המגבלה הזו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסעיף (א)(1). << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> אין את ההסדר המיוחד. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> יחולו הוראות הפרק. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> לא, זה עליו, לא עליך. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> על הגוף הציבורי, מה זאת אומרת? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> לא הבנתי, תסביר למה. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> את יכולה למסור לפי בקשתו, לשם המטרות המפורטות ב-10ז, אבל את צריכה לסייג את זה, מידע שמופק. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אפשר להעביר את המידע הזה - - - << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> 10ז לא מפריד, מפריד ב-יד, ב-יג. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אתה אומר המטרות של סעיף 10ז, שזה מה שהגוף יכול לקבל. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> כן, אחרי פרק זמן מסוים, אחרי שלושה חודשים או חצי שנה, אז הקריטריונים של 10ז מצטמצמים, אז את צריכה שזה יופיע גם פה. ומיהו הגורם במשטרה ולמה הוא לא מוגדר פה, בתוך המשטרה, כשאני רוצה לקבל מידע שהופרד אני צריך אישור של גורם מאשר, פה אני לא רואה את זה. ושוב, אתה צודק שיש החלה, אבל זה החלה על הגוף, זה לא – כאילו מה זה המשטרה? מי הגורם במשטרה שיחליט שאכן המטרות שבאה הרשות ו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה מדבר על הכותרת של הסעיף, 'משטרת ישראל רשאית למסור מידע', מי זה הגורם. הבנו. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> בעיניי התשובה לזה היא פשוטה, ככל שהמידע שיתבקשו למסור הוא מידע שנפל בתקופה של חצי שנה או שלושה חודשים לפי העניין, אז המשטרה לא יכולה בכלל לגשת בשביל למסור אותו אם זה לא עומד בתנאים של 10יג. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אז אולי כדאי להפנות לסעיף הזה כדי שזה יהיה יותר ברור. ההערה של אבנר היא בסדר גמור. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> ודבר אחרון, הייתי מציע שכמו שלמשל, הוצאתי את זה מהחוק של החיפוש, שיהיה כתוב בפירוש שלא ייעשה בו שימוש אחר, משטרת ישראל - - - אני מצטט, וזה מחזיר אותנו גם לסעיף הסודיות שצריכה להיות גם סנקציה פלילית. אז אתם לא רוצים סנקציה פלילית לשוטרים, בסדר, ומה עם הגופים האחרים? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> שוב, הסנקציה הזאת היא תקפה. אמרנו שאנחנו לא מתנגדים לסנקציה פלילית, אמרנו שהסנקציה הפלילית שקבועה בחוק הגנת הפרטיות שמדברת על מידע שנמסר בניגוד להוראת חיסיון שקבועה בדין, ויש לנו הוראת חיסיון שקבועה פה, מכסה את זה. זה לא שאנחנו לא רוצים, אנחנו חושבים שיש לזה מענה ואין צורך בסעיף - - - << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> זה ייכתב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו נוסיף את זה. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> והעבירה הזאת חלה על כל מי שקיבל את המידע, הוא גם מחויב בהתאם לכללי החיסיון שקבועים בדין, אם הוא חורג מהם אז העבירה, בין אם היא תהיה עבירה על חוק הגנת הפרטיות ובין אם היא תהיה עבירה ספציפית בחוק הזה, זה יחול גם עליו. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבנר, נכניס את זה. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> לא, זה לא ביקורת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה להתקדם. הסעיף הבא, בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> שמירת דינים לעניין חומר חקירה וראיות בהליך פלילי 10יח. אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מההוראות לפי כל דין, לרבות פקודות משטרת ישראל ופקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, לעניין החזקה, שמירה, העמדה לעיון או כל שימוש אחר בחומר חקירה כמשמעותו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, או בראיות המוגשות, במסגרת ההליך הפלילי, לבית משפט או לבית דין צבאי. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> המטרה של הסעיף הזה היא לומר שככל שהמידע שנמצא במערכת, נעשה בו שימוש, בין אם זה שימוש על ידי המשטרה או גוף ציבורי שקיבל את המידע, והמידע הזה יצא מהמערכת ועבר לתיק חקירה או הפך להיות מידע מודיעיני במערכות המודיעין, לא חלים עליו הכללים בחוק הזה, לא הגבלת תקופות השמירה, לא האישורים המיוחדים שנדרשים, חלים עליו הכללים שחלים על אותם חומרים כמו למשל חוק הארכיון שחלים על חוק - - - אני כן אגיד שגופי הביטחון שמנויים - - - לתשומת ליבנו שאולי ההפניה בסעיף 74 לסדר החוק הפלילי היא לא מספקת לעניין השימוש המודיעיני שהם עושים ואז אנחנו אולי נציע בדיון הבא איזה שהוא ניסוח טיפה שונה בשביל להבהיר את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. הערות? הסעיף הבא. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אי תחולה לגבי מידע סטטיסטי או מצרפי 10יט. הוראות פרק זה לא יחולו על הפקה של מידע סטטיסטי על הפקה של מידע מצרפי שאינו מזוהה, ממידע שנאגר במערכות צילום מיוחדות. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> כשהמידע הוא לא מזוהה אז הוא לא רגיש ומידע סטטיסטי הוא בהגדרה לא מידע מזוהה וגם כמובן מידע מצרפי שאינו מזוהה, כלומר גם אם הוא לא סטטיסטי, לא יחולו עליו הוראות הפרק. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> מידע סטטיסטי, המונח - - - יש בו סיכון - - - << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> אין בעיה, כמו שאומרים בדברי ההסבר. אז בוא תעתיקי את זה לחוק עצמו. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> כן, בדברי ההסבר, אולי כדאי להעלות מידע שאינו ניתן - - - כי אלה שני דברים שונים. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> לבטח התכוונתם לאינו ניתן לזיהוי כמו שאנחנו קוראים בדברי ההסבר. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> יש כללים לזה, יש מידע סטטיסטי שהוא גם לא ניתן לזיהוי. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אין בעיה, אפשר לשנות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. אני שואל את עצמי כל הזמן, ביניכם, בצמד הזה, מי העיפרון ומי המחדד, אבל אתם תחליטו בסוף. תודה. הסעיף הבא, בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> סייג לתחולה על שימוש לצורך תיעוד עבירות או לצורך חקירה 10כ. אין באמור בפרק זה כדי לפגוע בסמכות משטרת ישראל לפי כל דין - (1) להפעיל מערכות צילום שאינן מערכות צילום מיוחדות ומצלמות שאינן חלק ממערכות צילום מיוחדות ולעשות בהן שימוש שאינו שימוש טכנולוגי; (2) לעשות שימוש שאינו שימוש טכנולוגי במידע שבמערכת צילום מיוחדת, שלא הופק באמצעות שימוש בטכנולוגיה הייחודית של מערכת הצילום המיוחדת; (3) להציב ולהפעיל מערכות צילום מיוחדות ולעשות שימוש טכנולוגי או שימוש אחר במידע שנאגר בהן לצורך אחד מאלה: (1) תיעוד של ביצוע עבירות בלבד בלא תיעוד של כלל העוברים בדרך, או תיעוד לשם אכיפת עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת לפי חוק, ובלבד שלא יישמר תיעוד של כלל העוברים בדרך אלא לפרק הזמן הדרוש לשם חישוב מהירות הנסיעה; (2) חקירה מסוימת של עבירה; (3) אבטחת מתקן המוחזק בידי משטרת ישראל, שלגביה מתקיים אחד מאלה, ובלבד שהשימוש במידע לעניין זה ייעשה בהתאם לנהלים שקבעה משטרת ישראל: (1) אבטחת המתקן נעשית בהתאם להחלטה שהתקבלה על ידי קצין מוסמך ולשם השגת המטרות האמורות בסעיף 10ז(1) ו-(2); (2) אבטחת המתקן נעשית באמצעות הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת, המצלמת רק את הנכנסים למתקן כאמור; (4) לעשות שימוש טכנולוגי במידע ממערכת צילום שאינה מיוחדת, לצורך חקירה מסוימת של עבירה. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> זה סעיף שמבהיר על מה הפרק הזה לא חל והמשטרה מוסמכת לפעול בו בהתאם לסמכויות שנתונות לה לפי כל דין אחר. אז הראשון זה מערכת שהיא לא מערכת מיוחדת, זאת אומרת מצלמות רגילות, זה לעשות בהן שימוש שהוא לא שימוש טכנולוגי כהגדרתו בפרק הזה. לעשות שימוש במידע שבמערכת, שהוא לא שימוש טכנולוגי, זאת אומרת לדפדף בתמונות שנמצאות במאגר בעין אנושית ולא באמצעות הכלי הטכנולוגי. גם לא כפוף להוראות החוק הזה. להציב מערכות אחרות, כמו למשל מערכות שמתעדות ביצוע של עבירות בלבד, מצלמות המהירות שמצלמות אך ורק את מי שעבר על המהירות המותרת, גם לא כפוף להוראות החוק הזה. אבל גם חריג, יש כביש שקובעים לו מצלמות מהירות ממוצעת, זאת אומרת שהן מצלמות את הנהג בשתי נקודות במקצה הדרך ועל פי הנוסחה של מהירות כפול זמן שווה דרך היא מחשבת את המהירות הממוצעת שלו על פני הקטע והיא בודקת האם הוא עבר את המהירות המותרת. כאן נדרש לצלם גם את התמימים כי אנחנו לא יודעים את כלל הדרך האם הוא יעבור את המהירות המותרת או לא, אז גם תיעוד כזה מוחרג מהוראות החוק הזה. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> הוא נמחק. כתוב במפורש, לא יישאר תיעוד של כלל העוברים בדרך אלא לפרק הזמן הדרוש לחישוב המהירות. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> לפחות כאן יש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבנר, תנסה לראות את זה בצד החיובי, זה פחות מצלמות להסתכל עליהן עכשיו. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> גם הצבה ושימוש טכנולוגי לצורך חקירה מסוימת של עבירה, לא כפוף להוראות החוק הזה. אני מזכירה, המצלמות מוצבות כאן ומוצבות לפי החוק הזה לא לצורך חקירה ספציפית אלא לצרכים רחבים יותר של מניעה. כשהמשטרה פועלת, בין אם על פי מידע מודיעיני ספציפי לצורך מניעה של עבירה ובין אם לצורך חקירה בדיעבד, היא פועלת מכוח סמכויות על פי דינים אחרים והיא לא כפופה למגבלות של החוק הזה. שימוש במערכות צילום מיוחדות לצורך אבטחת מתקנים גם מוחרגת, אבל היא כפופה לתנאים, צריך שההחלטה על שימוש בכלי הזה לצורך האבטחה ייעשה על ידי קצין מוסמך, כלומר אותו תת ניצב, ולשם השגת המטרות האמורות בסעיף 10ז(1) ו-(2), כלומר מניעת פשע ומניעת פגיעה חמורה בנפש, ואבטחת המתקן נעשית בדרך הזאת רק בכניסה למתקן. צריך להגיד, אלה שימושים שנעשים היום במערכות כאלה בכניסה לא רק במתקנים משטרתיים, אלא גם ביחס למתקנים אזרחיים לגמרי. ושימוש טכנולוגי במידע ממערכת צילום שאינה מיוחדת לצורך חקירה מיוחדת של עבירה. שוב, שהמשטרה חוקרת עבירה מסוימת ולוקחת ממצלמה של עסק או ממצלמה של בית פרטי שבסביבה שלו בוצעה העבירה אז היא לפעמים מביטה על החומר בשימוש טכנולוגי שמזהה לוחיות רישוי וגם זה כפוף למערכת הכללים שחלה על חקירות ולא להוראות לפי החוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. הערות, אבל ממוקד, בבקשה. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> יש לי שאלה לגבי סעיף קטן 10כ(3)(ב). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חקירה מסוימת של עבירה. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> כן, אני מודה שאני הייתי מעורב במידה מסוימת, אני אומר בלשון המעטה. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> היית מעורב מאוד. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> ועד עכשיו לא הבנתי, באמת פעם ראשונה, שהחוק לא מיועד בכלל לחקירה מסוימת של עבירה. זאת אומרת אם אני קורא את הסעיף זה אומר שברגע שנגיד בוצעה עבירה, עטיפה של מסטיק מוטלת על מדרכה ברחוב, עבירה, הסעיף הזה אומר שאתם יכולים לעשות את הכול ל - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> סעיף סל. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> סעיף סל, כל דבר. כל החוק הזה לא חל על זה, לא רק עילות להתקנת מצלמה, לא משך שמירת הזמן, לא יכולת אולי להצמיד למערכות מסוימות, לא מרגע שצילמתם ואיזה. החוק לא חל פשוט. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> בראש ובראשונה המשטרה חוקרת עבירות. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> או שאני מפספס פה משהו בגדול והעניין ש - - - מה אני מפספס? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנו. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> לגבי כל עבירה, ושוב, זה לא רק עבירות חמורות. סליחה שאני חוזר על זה, אבל חשוב להדגיש, כל עבירת חטא אפילו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עכשיו הבנתי מי העיפרון ומי המחדד. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> עבירה הכי פשוטה, שום מגבלה, לא כפיפות לתקנות, ואין לך גורם - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הבנו. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> כלום, החוק לא חל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קדימה, בבקשה, נירית, רועי, מישהו. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> קודם כל לא הבנתי אם אתה זוכר או לא זוכר, כי ניר באופן אישי והרשות הגנת הפרטיות עזרו לנו מאוד בגיבוש הצעת החוק הזאת והשפיעו מאוד לטובה על התוצר הסופי שאתם רואים, וגם האגודה סייעה לנו מאוד בהערות שלה וגם עם טל ישבנו לא מעט על הצעת החוק. וכן, הסיפור של חקירת עבירות מסוימות, אולי המילה מסוימת, התרגום העברי פחות מבהיר, אבל חקירה קונקרטית, כשאנחנו מדברים על חקירה קונקרטית המשטרה היום עושה שימוש במצלמות האלה, בסמכות, כדין, ועושה שימוש בדיעבד בכלים האלה לצרכים של חקירת עבירה מסוימת. החוק לא נועד להסדיר את החקירה של עבירה קונקרטית, של עבירה מסוימת, הוא נועד להסדיר ולוודא שלא תיעשה פגיעה רחבה מדי לצרכים הרחבים יותר, מניעת עבירות. כשאין לך את המידע הקונקרטי, כשיש לך תשתית לכך שבאזורים מסוימים נעברות עבירות, אבל אתה לא רוצה למנוע את העבירה המסוימת. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> אני באמת לא מבין, אדוני, אם גם את יכולה לקחת את החומר מעין הנץ, כשזה חקירה ספציפית, ולעשות עליהם שימוש טכנולוגי שלא - - - << אורח >> ישי שרון: << אורח >> מה שדיברנו בסעיף 10יג, דיברנו ארוכות על איזה עבירות נכנסות, מתי אנחנו מציבים את המצלמות, בשביל העמדה לדין, בשביל חקירה. מאוד לא ברור היחס בין הסעיף 10יג לבין הדבר הזה. זה מעורר עוד יותר את השאלה איך אנחנו מאפשרים לעשות שימוש במערכת הזאת ללא צו שיפוטי. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אז אני אסביר. ככל שנדרש לצורך חקירת עבירה מידע שקיים במערכת ושנאסף ועבר וקיים במערכת, בוודאי שחלים עליו ההוראות, אבל אם המשטרה לצורך חקירה ספציפית מחליטה להציב מצלמת LPR, חקירה - - - << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> - - - << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> אני עושה הפרעה בהסכמה. מה שאני רוצה לומר הוא שלפעמים יש מקרים שבהם בעיקר מדובר על עבירות שאו לא הושלמו או עתידות להתרחש ואנחנו רוצים לטפל בהם מה שנקרא כשהן קורות. אני אתן דוגמה שעושה שכל בסיפור הזה, אם יש עכשיו איזה שהוא אירוע, אני אתן דוגמה מאירוע שהיה, בלי פרטים, אירוע פח"עי כזה או אחר שעתיד להתרחש ואנחנו יודעים על רכב מסוים שעתיד להיכנס ואנחנו רוצים להתקין מצלמה. אין מצלמה במקום הזה, הרי ברוב המקומות המצלמות לא מותקנות, אנחנו כן רוצים להתקין לצורך האירוע הזה, לשים שם מצלמה שתבחן את האירוע הזה, זאת אומרת שתתריע כשהאירוע הזה מתחיל להתרחש ונוכל להגיב עם הכוחות כדי לעצור את העבירה. זה בדיוק המקרה הזה שבו מצלמה לא מותקנת שם, אבל אנחנו לא עכשיו נתחיל להריץ אישורים ולהתחיל לעשות – מה שנקרא אנחנו לא נתקין מצלמה במתווה של החוק הזה באישור תת ניצב והכול כדי לעצור את העבירה הזאת, זה צריך להיות משהו ברמה של דקות או אולי שעות, אז יש אפשרות לשים מצלמה נקודתית לאירוע הזה, להסיר אותה אחרי שהאירוע הזה מסתיים או מתרחש, החקירה הזאת. אבל אם אנחנו רוצים להתקין משהו שהוא קבוע במובן של החוק אז צריך את האישורים והכול. לכן לצורך חקירה מסוימת, זה יכול להיות עבירה שהתחילה ולא הושלמה, או עבירה שעומדת להתרחש, עבירה שאנחנו חוקרים כעת והמצלמה נדרשת לצורך החקירה שלה, אם זה המניעה, אם זה השלמת החקירה, לפעמים העבירה התחילה ולא הושלמה, זו בדיוק המטרה, לא נצטרך לעשות את כל האישורים כדי להציב את המצלמה אד-הוק לאירוע הזה וכמובן היא תיתן את התוצרים לאירוע הזה. זה הרעיון. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> הנקודתיות הזאת לא באה לידי ביטוי בהסדר המוצע. כמו שאני רואה את זה, אם לצורך העניין אתה חוקר עכשיו עבירה ספציפית של הצתת לולים בקיבוץ. << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> בלי שם, קיבוץ. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> ואתה בחקירה הקונקרטית הזאת, יש שם הצתות עקביות ואתה רוצה להציב מצלמות בכניסה ליישוב לראות מי מגיע. אז לכאורה אתה בחקירה קונקרטית, לא חלים עליך כל ההסדרים האלה שעשינו 10יג. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> למשל מהו מידע עודף. אתה חוקר, וזה לגיטימי לגמרי, הצורך של - - - ברור, צריך, אבל החוק לא חל בכלל על הצבת מצלמה כזאת, לכן המידע, אתה יכול לשמור אותו לנצח, לא שיש שם - - - כי זה לא חל, אף אחד מההסדרים בחוק לא חל - - - << אורח >> ישי שרון: << אורח >> אפשר לחשוב על סעיף - - - תחום, גם עם גורם מאשר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ישי, הערה במקום ונדמה לי שגלעד הולך להגיד לך שהוא הולך לעשות את זה. << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> אנחנו נחשוב על זה, תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתם רואים? זה עובד בסוף. הסעיף הבא, בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> דיווח ליועץ המשפטי לממשלה 10כא. אחת לשנה תדווח משטרת ישראל ליועץ המשפטי לממשלה על עניינים המפורטים בתוספת השישית. כשנגיע לתוספת השישית נראה בדיוק על מה מדווחים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם נספיק עוד היום. נירית, משהו על הסעיף הזה? לא נראה לי שצריך. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> נדבר בפירוט התוספת השישית. דיווח לכנסת 10כב. (1) אחת לשנה ידווח השר לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על כל אלה: (1) מספר הצילומים ששימשו כראיה בתיק חקירה ומתוכם מספר התיקים שהוגש בהם כתב אישום; (2) מספר החפצים שזוהו במערכת צילום מיוחדת; (3) מספר מורשי הגישה למידע שנאגר במערכות הצילום המיוחדות, בפילוח לפי תפקידם; (4) מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרות המנויות בסעיף 10יג(א), שאינן כלולות במטרות המנויות בסעיף 10ז; (5) ניתוח סטטיסטי לעניין פרק הזמן שחלף בין המועד שבו בוצע תצלום על ידי מערכת הצילום המיוחדת לבין המועד שבו הופק התצלום האמור מהמערכת לצורך שימוש בו כראיה בחקירה פלילית; (6) מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במערכת צילום מיוחדת לצורך טיפול באירוע המסכן חיים או באירוע שיש בו סכנה לביטחון המדינה; (7) מספר האישורים שניתנו לפי סעיף 10יג(ב) לשימוש במידע שהופרד לפי הוראת סעיף 10יד(ג). (2) עותק מדיווח כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (7) יועבר לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני חייב לומר כאחד שבין שאר תפקידיו כיושב ראש ועדה זה גם לפקח ולבקר, הסעיף הזה בעיקר עליו התמקדתי, מאוד מצא חן בעיניי. אבל אם יש פה הערות או תוספות או משהו יותר חכם אני אשמח לשמוע. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> אני ברשות להגנת הפרטיות שמקבלת עותק מהדברים האלה, זה טוב, אבל הדיווח, הייתי – נעזוב את הדיווח, זה טוב שהכנסת מקבלת דיווח, זה חשוב, אבל הדיווח, נגיע לסעיף הבא, הוא בתוספת, תגידו לי מתי אתם רוצים לדבר, יש דברים שאנחנו חשבנו שכלולים בדיווח ליועצת המשפטית לממשלה ולא לכנסת שחשוב שידווחו גם אם זה גוף מהסוג שלנו, שהוא בדיוק על התפר ומבין באיזונים בין פרטיות לבין טכנולוגיה, מבין את הצרכים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו נגמור את הסעיפים, נגיע לתוספות ואז בהחלט יהיה לך מקום. << אורח >> ניר גרסון: << אורח >> יש דברים שאנחנו חושבים שהרשות צריכה לקבל עותק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רוצה לקבל. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> ומה עם מידע נוסף ודיווח לכנסת? חוויתי את הדיונים האלה, חברי הכנסת, זה ממש מכמיר לב, כי הם מנסים להבין, כי הנתונים לא מספיקים ואומרים להם לא, זה לא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש גם מגבלות. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> לכן אני הייתי מציע להוסיף שגם יהיה דיווח לגבי מספר המצלמות - - - התפלגות העילות ל - - - מצלמות - - - בסעיף 10ז, למשל בהאזנות סתר אתה מקבל דיווח שהוא - - - עבירות, מספר האישורים של קצין מוסמך להצבת מערכת - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבנר, רק שלא נגיע למצב, אני אומר לך את זה כחבר כנסת מהמניין, שעודף הנתונים שיגיע יביא אותנו למצב שלא נצליח לבצע את העבודה שלנו כמו שצריך. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> יותר מדי מידע, זה לא חייב, זה רשות. אני לא יכול להכריח אותך לקרוא את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לשמחתי, כי אחרת אני יודע מה היה קורה. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> אפשר להוסיף עוד פרמטר? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אפשר, אבל אני חושב שזה נכון עכשיו לדון בזה, תוסיפו, תעירו, אין בעיה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא, עכשיו זה הסעיף, אם רוצים להוסיף עוד דברים לחובת דיווח לכנסת זה הזמן לדון בו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה רוצה עכשיו באמת להתחיל לקיים דיון על כל אחד מהסעיפים של מה אנחנו רוצים? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> זה מה שאומר החוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אבל בשביל גם צריכים להיות עוד קצת חברי כנסת. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> על זה אין לי שליטה. הסעיף אומר מה חובת הדיווח לכנסת, אם רוצים להוסיף סעיף וגם יש דברים שאני חושב שצריך להוסיף פה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין בעיה, אז תגיד מה אתה חושב, אני לא פוסל ממך להגיד מה אתה חושב. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> לא, אולי אחרי שנעשה - - - אתה אומר רגע, אין פיקוח על זה, אין פיקוח על זה, לפחות ש - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני עברתי על הסעיפים, האם זה נתן לי את הכלים לבצע בקרה ומעקב אמיתיים, האם מספר המצלמות יעזור לי לקבל החלטות יותר טובות או להבין יותר טוב, אני לא בטוח. כשקראתי את הסעיף לא הגעתי למסקנה הזאת, אבל אנחנו נשמח לשמוע על זה. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> אני חושב שמספר המצלמות המיוחדות, אגב - - - זה לדעתי נתון בסיסי, אני לא אתפלא אם זה קיים גם במדינות אחרות בעולם. אגב, זה מידע שהציבור צריך לדעת, לא רק חברי כנסת. אנחנו צריכים לדעת כמה מצלמות קיימות במרחב הציבורי. דברים נוספים שכתבנו בעניין העמדה שלנו, אני אתמקד בעיקר, לא בכל מה שכתוב כאן - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אשמח אם במפגש הבא תסביר לי מה ההבדל בין 1,310 מצלמות ל-1,340, אבל אתה תסביר לי את זה, אני בטוח. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> אני חושב שזה נתון שאנחנו צריכים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו נתקדם. ישי, הבנתי. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> אירועי אבטחה שקשורים להשגת המידע המידע ומספר החריגות שהיו מהרשאות, זה גם משהו שחברי כנסת - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בהחלט. נירית. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אני חושבת שהמשטרה צריכה להתייחס. << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> לגבי הדיווחים, צריך להבחין בין דיווח שמועבר ליועצת המשפטית לממשלה לבין דיווח לכנסת במובן הזה שיש חשיבות גם לשמירה על מאפייני המערכת ויכולת המשך ההפעלה שלה. ברור שהרבה מאוד אנשים היו שמחים אם אני הייתי עכשיו שם מפה על הקיר הזה ומצייר איפה המצלמות נמצאות, זה היה פותר הרבה בעיות להרבה מאוד אנשים שחושבים או מתכננים לעשות פעילות, אבל חלק מהרעיון שאגב, וחשוב להגיד את זה, חלק מהרעיון שאנחנו לא יכולים להציב מצלמות, ובצדק, בכל מקום, בוודאי שלא, הוא גם ליצור את ההרתעה. ליצור הרתעה מלבצע עבירות, אין מצלמה בכל מקום וברוב המקומות אין מצלמות, אבל חשוב שלא יידעו גם איפה אין כי זו המשמעות של הרעיון הזה. אם אנחנו נגיד איפה יש אז אין לנו הרתעה. לכן דיווחים של כמות מצלמות ושל מיקומן, כאשר מסתכלים לאורך זמן, אפשר ללמוד מזה גם על שיטות הפעולה של המשטרה. כשיודעים שיש X מצלמות ואחר כך עלו או ירדו, לא משנה מה, אפשר ללמוד על מקומות או על שיטות, לאורך זמן, לא כנתון יחיד. ומי שעוקב אחרי זה אנחנו לא רוצים שהוא ילמד את השיטה של המשטרה, את המגבלות והאילוצים שלה, אלא זה כלי שמטרתו למנוע עבירות, לסכל ולחקור, גם העמימות בו היא חלק לא קטן ביכולת וביעילות של הכלי הזה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> שלושה דברים נוספים שאני חושב שהוועדה צריכה לקבל. אחת, גם התייחסות למספר המקרים שבהם הוצבו מצלמות שמצלמות יישוב שלם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> באיזה צורה? על איזה יישוב? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לא, לא על איזה, על איזה אפשר לדון בישיבה חסויה, אבל מספר המקרים זה משהו שגם מדווח ליועצת המשפטית לממשלה. דבר שני, גופים ציבוריים שהועבר להם מידע לפי החוק הזה, ודבר נוסף, הגופים הציבוריים עצמם, בעצם המשטרה לא יודעת מה הגופים האלה עשו עם המידע אחר כך, וגם פה צריך להיות איזה שהיא בקרה. לא לגבי כל הגופים זה רלוונטי, יש גופים כמו שב"כ שזה יותר זמן אמת ודברים כאלה, אבל משטרה צבאית, מח"ש, אלה גופים שצריך גם בקרה על הדיווחים שלהם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רשמתי לעצמי סעיף נוסף, חלק מהנתונים יהיה נכון לדון בהם או לבקר אותם בוועדה מסווגת או בפורום מסווג כדי כן לבצע עליהם בקרה ומעקב בהמשך למה שגלעד פה סיפר לפני רגע, שאנחנו לא רוצים לפרסם. זאת אומרת צריך לראות איך בסוף גם את זה מכניסים לתוך תחולת החוק הזה. זה מקובל עליכם, נירית, גלעד, ההערות של עידו וסך כל ההערות שהוערו פה? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אני חושבת שכדאי שהגופים הציבוריים יתייחסו, בגדול נכון שהגופים הציבוריים גם יעבירו דיווחים, כמובן שלא כל הדיווחים שמפורטים כאן מתאימים לכל הגופים. << דובר >> נציג גוף מסווג: << דובר >> אני יועצת משפטית לשירות הביטחון הכללי. כמה מילים לעניין סעיפי הדיווח והבקרה. אז כמובן שאין לנו הערות לסעיפי הפיקוח ובקרה. צריך לומר שלא כל סעיפי הדיווח כאן הם סעיפים שרלוונטיים לנו, יש סעיפים שהם הסעיפים של המשטרה, שהם אלה שמציבים את המצלמות ואנחנו עושים בהן שימוש ולכן הדיווח יהיה ביחס לסעיפים הרלוונטיים. לגבי אופן הדיווח, ואני מדברת בשם הארגון שלנו, ראשית הדיווח על פי הכתוב ייעשה באמצעות היועץ המשפטי לממשלה ובאמצעות ממשלת ישראל ובכל הנוגע לכנסת באמצעות השר, ואנחנו מבקשים פה דיווח עצמאי שלנו לגבי השימושים שלנו. זה הדבר הראשון. דבר שני, חוק שב"כ קובע את ועדת הכנסת, הוא קובע את הוועדה שלאן - - - למעשה הוועדה הרלוונטית לנו - - - ועדת הכנסת לענייני השירות היא ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון ולכן אנחנו נבקש שהדיווחים שלנו ייעשו לוועדה הזאת, יש כל מיני ענייני חיסיון ו - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין. << דובר >> נציג גוף מסווג: << דובר >> והדבר האחרון שרציתי לומר זה באמת - - - ביחס לוועדת משנה ולכן ככל שהדבר הזה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין, יפה מאוד. צריך לראות איך אנחנו מכניסים באיזה שהוא סעיף גם את העניין הזה, שיש כזאת נקודה שצריך לגשת אליה בהמשך. הסעיף הבא, בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> תקנות לעניין מערכות צילום מיוחדות 10כג. (1) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע תקנות בעניינים המפורטים להלן: (1) שמירה או מחיקה של מידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת, ובכלל זה התקופות לשמירה של מידע כאמור; (2) תנאים לגישה למידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת ותיעוד הגישה למידע והמטרה שלשמה נועדה; (3) העברת מידע ממערכת הצילום המיוחדת לגורם אחר המוסמך לקבלו על פי דין; ואולם תקנות לפי פסקה זו הנוגעות להעברת מידע כאמור לידי גורם המנוי בפסקה (3) להגדרה "גוף ציבורי", ייקבעו גם בהסכמת שר הביטחון; (4) יידוע הציבור בדבר הצבת מצלמות מיוחדות, בהתאם לסעיף 10ט(ג); (5) אמות מידה לקביעת אמינות מערכות הצילום המיוחדות ובקרה על פעילותן. (2) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע פרק זה, ובכלל זה לקבוע הוראות בעניינים המפורטים להלן: (1) אבטחת המידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת; (2) אמות מידה לקביעת מיקום להצבת מצלמות מיוחדות נייחות ולהפעלת מצלמות מיוחדות ניידות. (3) בטרם התקנת תקנות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יפנה השר לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעתה בהיבטים המקצועיים שבתחומי אחריותה ומומחיותה; חוות דעת כאמור תינתן בתוך 45 ימים מיום שפנה השר, ואם לא ניתנה, רשאי השר להתקין תקנות כאמור גם בלא קבלתה. (4) בתקנות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של מערכות צילום מיוחדות בשים לב למאפיינים השונים של כל מערכת צילום, מידת הפגיעה בפרטיותו של אדם בשל הצבתה או הפעלתה, והתכליות שלשמן היא מוצבת ומופעלת, לפי העניין. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> דברי הסבר. אנחנו מוגבלים בזמן, בעוד עשר דקות אנחנו מסיימים. אני אתן לך, ישי, רק נראה אם לנירית יש משהו להוסיף על זה. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אז כמו שאמרנו, הצבה של מערכת מסוג מסוים טעונה תקנות ספציפיות שמתייחסות פה לכל הקטגוריות של שמירה, משך השמירה והמחיקה, התנאים לגישה למידע. התאמה ספציפית למאפיינים של המערכת, אלא אם תקנות חובה. יש גם תקנות רשות, עם מנגנון מיוחד בגלל הרגישות של המערכת, אנחנו נותנים פה מעמד לרשות להגנת הפרטיות בהתקנת התקנות, מחויבים להעביר לה לשם קבלת חוות הדעת שלה על התקנות והתאמתן, לוודא שהן באמת עושות את האיזונים הראויים, אבל בשים לב להיבטים המקצועיים שבתחומי אחריותה ומומחיותה. סעיף קטן (ד) מסביר את ההבדלים שיכולים להיות בין התקנות הקשורות למערכות השונות, בשים לב למאפיינים של המערכת. לא דומה מידת הפגיעה של מערכת אחת למידת הפגיעה של מערכת מסוג אחר. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> התקנות לפי סעיף (ב) - - - כאן בעצם מדובר בשני מקרים ש - - - בסיפור הזה, א', אמות מידה לקביעת מיקום המצלמות ולהפעלה שלהן ו-ב', אבטחת המידע. יש כאן פוטנציאל הכי גדול בפגיעה בזכויות הפרט והוא - - - לכן אני לא מבין, דווקא את שני ההקשרים האלה, למה הם ברשות, זה דבר אחד - - - ו-ב', למה גם זה לא מגיע לדיון בוועדה לביטחון לאומי? אם הלכנו לקונספט של הסדרה בתקנות, לא ליצור חוק ראשי לכל מצלמה ומצלמה, לפחות שבתקנות, חקיקת משנה, לפחות שזה יהיה באישור של כנסת ושיהיה חובה. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> הסיבה ששני הנושאים האלה נשארו בתקנות רשות זה כי הכול עלה לחקיקה ראשית ולא נשארו לנו פרמטרים מיוחדים לייחד בתקנות. עניין אבטחת מידע - - - להזכיר את תקנות הגנת מידע על פי חוק הגנת הפרטיות שמכילות סטנדרט מאוד גבוה ומאוד מפורט, כלומר יש פה הבדל שאנחנו יכולים וצריכים להתקין. שוב, גם ביחס לאמות המידה לקביעת מיקום המצלמות אנחנו כן מאפשרים את זה כתקנות רשות, במידה שתהיה איזה שהיא מערכת מיוחדת שמידת הפגיעה שלה היא מיוחדת והיא תצטרך איזה שהיא סטנדרט מיוחד - - - אז יש לנו את התשתית - - - << אורח >> ישי שרון: << אורח >> זה בדיוק העניין, אם יגיעו לכאן לכנסת תקנות חובה לדברים האלה ואתה כיושב ראש ועדה תרצה לכייל טכנולוגיה חדשה, אתה תרצה לקבוע אמות מידה לאבטחה ואמות מידה ל - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יקשה עליי, כן. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> לא תוכל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רועי, רצית לומר משהו? << אורח >> רועי הראל: << אורח >> כמו שאמר, בעצם אמות המידה ל - - - מפורטות בחוק << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> עם רמת פירוט כזאת. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> שוב - - - אמת מידה שלא הייתה או לא נכללת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. עידו, יש לך הערות לסעיף הזה? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> למה אין פה אישור ועדה? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> כי אלה תקנות טכניות, תקנות אבטחת מידע, בסוף אם תהיה פה איזה שהיא דלתא הן תקנות טכניות - - - אני באופן אישי מחכה עם ערימה של שש תקנות שוועדת חוקה תמצא את הזמן - - - << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> את רוצה שאנחנו נדבר על כמה דברים אנחנו מחכים בהצעות חוק ממשלתיות? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> זה גם נכון, ועדיין אנחנו רוצים לייעל את העבודה. התקנות המהותיות, הקריטיות, החשובות מובאות בוודאי לאישור הוועדה - - - תקנות טכניות מקובל שהכנסת פחות - - - << אורח >> ישי שרון: << אורח >> לצורך העניין - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ישי, שמעתי אותך. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> לא, אני רק רוצה - - - אם לצורך העניין יהיה דבר מסוים והמחוקק יחשוב שלא צריך ל - - - זה משהו שפר אקסלנס יתאים לדיון בכנסת - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אבקש מכם לקראת הדיון הבא כן לשבת על הסעיף הזה, עידו, ולראות האם יש טעם באמת להרחיב או להגביל או להגיד איזה ועדה מתעסקת בעניין הזה אם בכלל. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> שינוי התוספת הרביעית 10כד. השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות? הסעיף הבא. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> שינוי התוספת השישית 10כה. השר ושר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת רשאים, בצו, לשנות את התוספת השישית." תיקון סעיף 94. 2. בסעיף 94 לפקודה, בסוף סעיף קטן (א) יבוא "ואולם תקנות לביצוע הוראות פרק שני 1 יותקנו בהתאם להוראות סעיף 10כג(ב)". סעיף 94 לפקודת המשטרה הוא הסעיף שקובע את סמכות השר להתקנת תקנות. הוא קובע שפה יש הסדרים ספציפיים אז - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו עוברים על התוספות? יש לנו חמש דקות. אנחנו נעבור על כולן יחד ואני אשמע הערות אם יש. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> האמת שהן שונות אחת מהשנייה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתם רוצים להשאיר את זה לפעם הבאה? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אפשר את התוספת הרביעית. כי כל אחת היא בנושא אחר אז אני לא רוצה לערבב. "תוספת רביעית עבירות פשע לעניין ההגדרה "פשע חמור" כאן אנחנו בעצם אומרים מה זה עבירות, יש עבירות של פשע חמור שזה שבע שנים ומעלה ועוד העבירות האלה שגם הן ייכללו בהן. (1) סעיף 245(א); (2) סעיפים 287(ב) ו-346(א)(1); (3) סעיף 335(א) לעניין עבירה שנעברה לפי סעיף 334 לחוק העונשין. סעיף 245(א), זה סעיף של הדחה בחקירה, (2) זה סעיפים 287(ב), שהוא הפרת הוראה חוקית לשם הגנה על חיים ו-346(א)(1) שהוא בעילת קטינה אסורה בהסכמה, (3) סעיף 335(א) לעניין עבירה שנעברה לפי סעיף 334 לחוק העונשין, שזה חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות לתוספת הזאת? אוקיי, נעבור לחמישית. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> "תוספת חמישית עבירות עוון (1) עבירות לפי סעיפים אלה בחוק העונשין: (1) סעיף 143(ב), 144(א) עד (ב1), 244, 249, 257(2), 261(1), 273, 275, 292, 304, 334, 338(א)(1), 340א(א), 346(ב) 347(א1), 348(ג), (ד1), (ד2) ו-(ה), 249(א) ו-(ב), 351(ד1), 377, 379, 380, 381(א), 382א(א), 409, 413ג, 413ד, 413ו, 413ז, 415 ו-452; סעיף 143(ב), אימון צבאי אסור, 144(א) עד (ב1), זה עבירות נשק, 244, זה שיבוש מהלכי משפט, 249 זה הטרדת עד, 257(2) בריחה ממשמורת חוקית, 261(1) סיוע לאחר מעשה פשע, 273 תקיפת שוטר, 275 הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, 292 מתן שוחד להשפעה על תחרויות, 304 גרימת מוות ברשלנות, 334 פציעה, 338(א)(1) נהיגה ברכב בפזיזות או ברשלנות, 340א(א) ירי בנשק חם, 346(ב) בעילת אישה שמלאו לה 18 תוך ניצול יחסי מרות, 347(א1) מעשה סדום, 348(ג) מעשה מגונה, (ד1), אין לי פה (ד1), 349 זה מעשה מגונה בפומבי, (א) ו-(ב). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לך את 351(ד1). << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> את 348(ד1), (ד2) ו-(ה) אין לי כרגע מה זה. 351(ד1) אחראי העושה מעשה מגונה בידי חסר ישע, 377 כליאת שווא, 379 תקיפה סתם, 380 תקיפה הגורמת חבלה ממשית, 381(א) תקיפה, 382א(א) תקיפת עובד ציבור, 409 החזקת מכשירי פריצה, 413ג שימוש ברכב ללא רשות, 413ד גניבה מרכב או פירוק רכב, 413ו פריצה לרכב, 413ז החזקת מכשירי פריצה, 415 קבלת דבר במרמה, 452 היזק בזדון. (2) סעיף 287(א), לעניין הוראות שניתנו לפי סימן ו' בפרק א' לחוק סדרי הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, או לפי סעיף 57א לפקודת התעבורה (נוסח חדש) (בתוספת זו – פקודת התעבורה); שזה הפרת הוראה חוקית. (2) עבירות לפי סעיפים אלה לפקודת התעבורה: (1) סעיף 10, ובלבד שחלפו שנתיים לפחות מיום שפקע תוקפו של רישיון הנהיגה; (2) סעיפים 64, 64א(א) ו-67; סעיף 10 זה נהיגה בלי רישיון נהיגה, ובלבד שחלפו שנתיים לפחות מיום שפקע תוקפו של רישיון הנהיגה, וסעיפים 64, 64א ו-67, זה גרימת מוות בנהיגה רשלנית, הפקרה אחרי פגיעה של נוהג ברכב או נהיגה בזמן פסילה או בניגוד לתנאים. (3) עבירות לפי סעיפים 12א(ג)(1) ו-(ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. זה הסעה של שב"ח ברכב או הרשאה לשב"ח לנהוג ברכב. ותודה לאריאל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות ממוקדות. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> אני חושב שהעבירה - - - היא לכאורה - - - מאוד מוזר לי שההקראה - - - אפילו עבירת תקיפה סתם, שהיא המנעד הכי נמוך של עבירות תקיפה, אני גם לא בטוח שזה המקום שבו אנחנו צריכים לעשות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני ממליץ לדיון הבא, תתייחסו להערה הזאת של עורך דין ישי, האם באמת הפרעה לשוטר או ההערה השנייה חייבים להיות בתוך המגבלות האלה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אני רק אשלים שהסעיפים שהיו חסרים לי זה גם כל מיני סוגים של מעשים מגונים, בידי מטפל וכו'. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אני כן רוצה להגיד אמירה כללית איך גיבשנו את הרשימה הזאת. מדובר בעבירות עוון שנמצאות על גבול עבירות הפשע שיש בהן חומרה בפני עצמן או שהן קשורות לסל עבירות אחר כמו למשל עבירות גניבת רכב, שהן כן פשע, אבל יש את העבירות שהן טיפה יותר נמוכות אבל הן לבסוף אותה משפחה ואותם מאפיינים והם חלק מהחבילה, ושהן נעברות במרחב הציבורי ומערכות כאלה יכולות לסייע לחקירה או למניעתן. << אורח >> ישי שרון: << אורח >> תקיפה סתם רחוקה מאוד מעבירת פשע. << אורח >> אבנר פינצ'וק: << אורח >> יש פה בקשה לסדר. אם אפשר לזרז את הפרוטוקולים שנתכונן לישיבה הבאה, בלי פרוטוקול זה ל - - - << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אפשר לזרז אם מבקשים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, תודה רבה על דיון המאוד רלוונטי ומאוד מעמיק שהתקיים פה, אני מודה לכם על הסבלנות ועל ההגינות שהתקיימה כאן. אני מבקש לקראת הדיון הבא מספר דברים. דבר ראשון, גלעד, נירית, מי שנוגע לעניין הזה, תבואו עם הנתונים שנתבקשנו פה להציג בפעם הבאה, כמה יש, מה הניסיון העולמי. << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> לגבי הנתונים למערכת אנחנו לא יכולים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא, כמה מצלמות יש בסך הכול. << אורח >> גלעד בהרט: << אורח >> לא, זה בדיון נתון שאנחנו מבקשים לא להציג אותו אלא בצורה חסויה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> או בצורה חסויה, או במאות ואלפים. גלעד, יש דברים שאנחנו יודעים שאנחנו יכולים. השוואות לנתונים בעולם שנתבקשנו פה להציג. אני רוצה לאפשר לחברי הכנסת להבין, כי הייתי עסוק לא מעט בחוק הזה, לפחות ללמוד אותו ואני מבין כמה עבודה הושקעה פה וחשוב לי שהם יבינו שזה לא היה על סמך חפיף פלוס משוערים, אלא באמת נעשה פה משהו יסודי ויודעים גם להסתכל על מה שקורה בעולם, זה בהחלט חשוב. את הדיון הבא אנחנו נחלק לשניים. החלק הראשון שלו יוקדש למעבר על אותם נושאים שלא נספיק לדון בהם או לסכם אותם או להסכים עליהם עד הדיון הבא ונדון בהם פה, והחלק השני יהיה הצבעה על החוק. אני לא רוצה למשוך את זה עוד, החוק הזה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> החוק הזה צריך לחזור לוועדת השרים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא צריך להיות מאושר אצלי. אחרי שהוא מאושר אצלי, הוא קודם צריך להיות מאושר פה, רק אחרי זה הוא יילך לוועדת שרים. בוא נאשר אותו, זה הרעיון, זה מה שאני רוצה לעשות פה. לפחות את זה נעשה. אני מאוד מבקש מכל הגופים במהלך השבוע או כמה זמן שייקח עד הדיון הבא, תשקיעו את הזמן הנדרש, שבו ביחד, מרב השכל נמצא אצלכם, תמצאו את הדרך לשבת ביחד, למצוא את הדרכים לפשרה או לחדד או לעשות כל דבר כדי שכמה שפחות נתעמת פה בפעם הבאה. אמרתי בהתחלה שהחוק הזה או המצלמות האלה מסייעות להצלת חיים, אז אני רוצה להגיד לכם שבמהלך הדיונים שנערכו כאן למדתי עד כמה הוא גם יכול להיות גורם שמונע, כלומר לא רק מציל חיים בדיעבד, מניתוח מידע, אלא עד כמה הוא יכול למנוע פשעים. אז בואו נעשה את זה בדיוק תחת המבחנה הזאת. שוב, תודה רבה, ניפגש בדיון הבא. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>