הכנסת התשע-עשרה

PAGE  
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
11/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 304>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י"ג בסיון התשע"ד (11 ביוני 2014), שעה 9:00
<סדר היום:>
<הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21) (איסור קבלת תמורה בעד עריכת נישואין), התשע"ד-2014 – של חה"כ שולי מועלם-רפאלי (פ/799); הכנה לקריאה שנייה ושלישית.>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
מירי רגב – היו"ר
דוד אזולאי

יפעת קריב

שולי מועלם-רפאלי
אורי מקלב

יעקב מרגי
<מוזמנים:> 
	חזקיהו סאמין
	–
	מנהל תחום נישואין ורבנים, המשרד לשירותי דת

	עו"ד עפר יעקב
	–
	לשכה משפטית, המשרד לשירותי דת

	עו"ד איגי פז
	–
	ייעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים

	עו"ד ענת אסיף גיל
	–
	ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים

	משה בכר
	–
	מרכז בכיר באגף השכר, משרד האוצר

	אורטל בן אהרון
	–
	אגף כוח אדם ושכר, משרד הפנים

	אביחי בן שטרית
	–
	אגף כוח אדם ושכר, משרד הפנים

	שלמה תנעמי
	–
	חבר, המועצות הדתיות

	יהושע ישי
	–
	יו"ר המועצה הדתית ירושלים

	נתן נתנזון
	–
	חבר, הנהלת המועצות הדתיות

	עו"ד הראל גולדברג
	–
	יועץ משפטי, הרבנות הראשית

	אלי רייף
	–
	ארגון רבני צוהר

	יוסף יצחק שלוש
	–
	יו"ר ארגון הרבנים בהתיישבות


<ייעוץ משפטי: >
תומר רוזנר
רוני טיסר
<מנהלת הוועדה:>
לאה קריכלי
<רישום פרלמנטרי:>
הדר אביב
<הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21) (איסור קבלת תמורה בעד עריכת נישואין), התשע"ד-2014 – של חה"כ שולי מועלם-רפאלי (פ/799); הכנה לקריאה שנייה ושלישית.>
<היו"ר מירי רגב:>
בוקר טוב לכולם, אני מבקשת לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21) (איסור קבלת תמורה בעד עריכת נישואין), התשע"ד-2014 – של חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי שולי מועלם-רפאלי; הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

קיימנו מספר דיונים בסוגיות האלה, וביקשתי ששולי, המציעה, תתאם את כל הנושאים שנשארו פתוחים עם המשרד לשירותי דת.

<תומר רוזנר:>
עם המשרד לשירותי דת ועם משרד המשפטים.

<היו"ר מירי רגב:>
היו כמה סוגיות שנשארו פתוחות, ואני רוצה רגע לעבור עליהן כדי שנראה שאנחנו מרושתים. היועץ המשפטי של הוועדה, שולי, כמובן, וגורמי המשרד לענייני דת, נא להוסיף הערות אם במקרה לא עברתי על כל הנושאים.
שולי, את רוצה להציג את הפערים או את ההבנות שהגעתם אליהן?
<שולי מועלם-רפאלי:>
כפי שהצעת לי, ישבתי שוב עם סגן השר הרב אלי בן-דהן, גם שלשום וגם אתמול; הנוסח מקובל עליו, והוא ביקש לתקן שלושה דברים.
האחד, שהתקנות שהוא מתקן יהיו בתיאום גם עם הרבנות הראשית, לא רק הוא והוועדה.

הדבר השני, שהמידע שיפורסם לא יהיה במשרד הרב רושם הנישואין, אלא במשרדי לשכת הנישואין – כך זה נקרא.

<היו"ר מירי רגב:>
לא הבנתי את הדבר השני.

<שולי מועלם-רפאלי:>
שזה יהיה בלשכת רישום הנישואין ולא אצל הרב רושם הנישואין – כך ההגדרה של המקום בו זה אמור להתפרסם.

<היו"ר מירי רגב:>
אוקי.

<שולי מועלם-רפאלי:>
ודבר שלישי, הוא ביקש שנחזור לבקשה המקורית שלו, שנאפשר שהתקנות יותקנו ב-120 ימים.

<היו"ר מירי רגב:>
לגבי השניים האחרונים אני אחשוב בהמשך, אבל לגבי הדבר הראשון – מה הוא רוצה, שהוועדה תתאם עם הרבנים?

<שולי מועלם-רפאלי:>
לא, הוא.

<היו"ר מירי רגב:>
שהוא יתאם. אני לא אחראית למי הוא מתאם, שהוא יתאם עם מי שהוא רוצה, עם הרבנים הראשיים, עם מי שהוא רוצה, אני לא קובעת את זה בחקיקה. בן-דהן יחליט עם הוא מתייעץ, יביא לפה תקנות מתואמות עם מי שהוא חשב לתאם אותן, והוועדה תאשר אותן.
<עפר יעקב:>
לא, הוא חושב להחיל חובת היוועצות בחוק עם הרבנות הראשית.

<היו"ר מירי רגב:>
למה? נראה לך שיהיה שר דתות שלא ייוועץ עם הרבנות הראשית? שיחשוב שהגוף הזה מיותר אולי?
<עפר יעקב:>
מן ראוי לקבוע את זה בחקיקה.

<היו"ר מירי רגב:>
לא, ממש לא מן הראוי לקבוע את זה בחקיקה.

מן הראוי לקבוע בחקיקה שהשר לענייני דתות הוא זה שיקבע את העניין, והשר לענייני דתות הוא זה שיחליט אם הוא רוצה להתייעץ עם הרבנות הראשית או לא. מה, אני צריכה לחייב אותו להתייעץ עם הרבנות הראשית? למה? הוא השר, הוא המתקין את התקנות, הוא זה שמוביל את החוק, למה אני צריכה לקבוע לו עם מי להתייעץ? יש כזה תקדים בחוקים האחרים?
<עפר יעקב:>
יש חובת התייעצות.
<תומר רוזנר:>
לא, עם הרבנות הראשית מעולם לא היתה.

<היו"ר מירי רגב:>
משרד המשפטים?
<איגי פז:>
לעניין מינויים יש חובת התייעצות.

<היו"ר מירי רגב:>
איזה מינויים?

<איגי פז:>
לדוגמה, מינויים של חברי בית-דין משמעתי לרבני ערים, יש חובת התייעצות עם נשיא מועצת הרבנות; לא מכיר עם הרבנות, יש עם נשיא מועצת הרבנות.

<תומר רוזנר:>
אבל זה לא לגבי תקנות.

<איגי פז:>
לא לגבי תקנות, בכל אופן.

<היו"ר מירי רגב:>
בן-דהן רוצה שיהיה - - -

<שולי מועלם-רפאלי:>
כן, הוא חושב שיש לזה מקום כדי לתת להם את המקום שלהם.

<תומר רוזנר:>
תחליטו על זה, אבל לא עם הרבנות אלא עם נשיא מועצת הרבנות.

<היו"ר מירי רגב:>
מה ההבדל בין נשיא מועצת הרבנות לרבנות?

<יוסף יצחק שלוש:>
זה איש אחד, וזו מועצה. המועצה זה 20 אנשים. וככה, מספיק שהוא מדבר עם הרב הראשי, מקבל את התיאום ויודע מה לעשות.
<תומר רוזנר:>
עם נשיא מועצת הרבנות הראשית, זה אפשר.

<היו"ר מירי רגב:>
אוקי, עם נשיא מועצת הרבנות הראשית.

<תומר רוזנר:>
לאחר התייעצות עם נשיא מועצת הרבנות הראשית.

<היו"ר מירי רגב:>
בסדר.

אבל זו התייעצות. זה לא וטו. זה לא וטו של הרבנות – זה צריך להיות חד וחלק.

<שולי מועלם-רפאלי:>
לא, לא. ברור. אלה המילים שהוא ביקש ממני: התייעצות.

<קריאה:>
חובת היוועצות.

<תומר רוזנר:>
הוא לא חייב לקבל את דעתו.

<היו"ר מירי רגב:>
הוא לא צריך הסכמה.

<תומר רוזנר:>
"לאחר התייעצות", כפי שאמרתי.

<היו"ר מירי רגב:>
וחוץ מזה, הפערים ביניכם סוכמו?

<שולי מועלם-רפאלי:>
כן, חוץ משלושת הדברים האלה.

<תומר רוזנר:>
לפני שאתם מציגים את הפערים, צריך להציג את החוק לפרוטוקול, על מה מדובר.
<היו"ר מירי רגב:>
היועץ המשפטי מבקש שלטובת הפרוטוקול נבהיר את מטרת החוק. מטרת הצעת החוק היא לאסור על רבני ערים ורבנים שהם עובדים של מועצות דתיות ורשות מקומית ומקבלים משכורת מהמדינה עבור עבודתם, לגבות תשלום עבור עריכת נישואין.
בעצם אנחנו אומרים שלרב יש תכולת עיסוק, למרות שזה מולם לא נקבע בצורה מסודרת בחקיקה, ואנחנו מבקשים שבתוך תכולת העיסוק הוא יבצע את תפקידו, וחלק ממנה הוא להשיא בני-זוג, וכמובן, לא לקחת תמורה על כך משום שהם משלמים 700 שקלים אגרה עבור נישואין.

כן קיבלנו, שאם יש רב שהוא לא רב של האיזור, והחליטו אנשים מאילת שהם רוצים את הרב הזה, אז על אותו רב הם יצטרכו לשלם. כמה הם ישלמו – את זה נקבע בתקנות. אתה יודע, רבנים אומרים: כמה שאת רוצה, אבל הם מתסכלים כמה אתה שם, ואז זוג צריך לתת גם את זה וגם את זה וגם את זה, וגם ככה הוא מוציא הרבה מאוד הוצאות בעניין הזה.
והדבר השני שקבענו, שרב עיר, משום שהמשכורת שלו היא משכורת גבוהה, של כמעט 30,000 שקלים - - -

<יעקב מרגי:>
את טועה.

<היו"ר מירי רגב:>
זאת המשכורת של רב עיר.

<שולי מועלם-רפאלי:>
משה בכר ממשרד האוצר שלח לנו אתמול - הוא תיכף יפרט לך.

<יעקב מרגי:>
זה לא חד-משמעי. יש ישן וחדש.

<היו"ר מירי רגב:>
אז תיכף הוא יפרט. אני מבינה שיש פער גדול מאוד בין המשכורות של רבני שכונות ורבני מועצות דתיות לבין רבני עיר.

<יעקב מרגי:>
יש רבני עיר חדשים ורבני עיר ישנים. החדשים מרוויחים קרוב לשכר הממוצע במשק.
<שולי מועלם-רפאלי:>
לא, ממש לא.

<חזקיהו סאמין:>
הרב מרגי, שינו את זה.

<יעקב מרגי:>
שינו את זה עוד קצת? מה שיכולים הבית היהודי לעשות באוצר אני לא יכולתי.
<היו"ר מירי רגב:>
אני מבינה שזה השכר, ואם זה לא השכר אז תיכף משרד האוצר יאיר את עינינו.

אבל בשכר של 30,000 שקלים, והוא אדם נבחר, הוא בהחלט יכול להשיא ולא לקבל על זה תמורה. חד וחלק. לגבי כל האחרים – אמרנו שהם בהחלט צריכים לקבל תמורה. כמובן שהיה עדיף שאף אחד לא יקבל תמורה, שאדם משלם אגרה של 700 שקלים ובזה נגמר.
<דוד אזולאי:>
- - -
<יעקב מרגי:>
אני מרחיק לכת אתך: אפילו אלה שלא מרוויחים כמו שצריך והם משיאים בתחום השיפוט שלהם, לא צריכים לקבל תמורה.

<היו"ר מירי רגב:>
לא, בתחום השיפוט הם לא מקבלים - - -

<יעקב מרגי:>
לא, כי השתמע מהדברים שלך - - -

<היו"ר מירי רגב:>
לא, לא, לא. בתחום השיפוט שלהם הם לא מקבלים תמורה. הם מקבלים תמורה רק אם, לדוגמה, אני רוצה להשיא את בני בעזרת ה' עם איזשהו רב שהוא לא מהאיזור שלי, ואז על אותו רב שאני רוצה להביא, עליו אני אצטרך לשלם יותר.
<יעקב מרגי:>
נכון.

<היו"ר מירי רגב:>
כמובן שדיברנו גם על הסנקציות ואמרנו שצריך לאכוף את ההחלטה הזאת, ולא הייתי מוכנה שתהיה פה שום סנקציה, לא פלילית ולא שום דבר אחר, תהיה סנקציה בדיוק כמו לכל עובד ציבור. גם זה נושא שסיכמנו. ותיכף נדבר על הסנקציה.

דבר נוסף שקבענו, שעד שהשר לא יתקין תקנות ולא יביא את התקנות לאישור הוועדה, יש איסור מוחלט וגורף לגבות כספים עבור נישואין על-ידי הרבנים, חד וחלק, כי הם עובדים לא על-פי הנוהל. את זה קבענו גם כן.
<שולי מועלם-רפאלי:>
חשוב לי להגיד, גם מול האמירות הנוספות שעלו מכיוונים אחרי – זה לא שעכשיו אנחנו מכריחים את הרב מתל-אביב לנסוע לאילת ולא לקבל על זה תמורה, חלילה. לרב העיר תל-אביב יש את כל הזכות להגיד לזוג מאילת: אני לא רוצה לבוא. כי אם הוא לא מקבל תמורה, והוא מחליט שהוא לא רוצה, הזוג מאילת לא יכול לחייב אותו. שלא ישתמע, חלילה, כאילו יש לנו ציפייה מהרב של תל-אביב או של קרית-שמונה לנסוע לאילת - - -
<דוד אזולאי:>
מה יעשה אותו זוג שגר בתל-אביב אבל נרשם בחיפה, מי הרב שיערוך לו את החופה?

<שולי מועלם-רפאלי:>
הרב של חיפה. אמרנו שבגלל פתיחת אזורי הרישום, הדברים היום הרבה יותר קלים. אני מזכירה שבאחד הדיונים אמרו לי חלק מהנוכחים: בשביל מה צריך את זה אחרי שנפתח חוק אזורי רישום? ואנחנו מבינים שבכל זאת צריך את העניין הזה.
<היו"ר מירי רגב:>
רוני, בבקשה.

<רוני טיסר:>
שני דברים שאני רוצה להעלות לשולחן הוועדה.
הדבר הראשון, כפי שפתחה יושבת-הראש, הוא לעניין הסנקציה – בדיון הקודם ביקשת שהדין שיחול לגבי רבנים הוא אותו דין שחל על עובד ציבור, לא פחות ולא יותר. אנחנו עשינו בדיקה מעמיקה לגבי הדין החל על עובדי ציבור שעובדים עבודה פרטית ללא היתר, שזה בעצם המקבילה לסיטואציה שלנו, וגילינו שאין אחידות בדינים שחלים על עובדים שכאלה.
לגבי עובדי מדינה שעליהם חל הדין המשמעתי של עובדי מדינה, אכן, אם הם עובדים עבודה פרטית ללא היתר, חל עליהם הדין המשמעתי. עם זאת, לגבי עובדי ציבור שהם עובדי רשויות מקומיות, עיריות או עובדי מועצות אזוריות, חל עליהם דין אחר. בצו המועצות האזוריות נקבע שעובד שעבד עבודה פרטית ללא היתר או עבודת חוץ על-מנת לקבל פרס, כפי שנכתב שם, דינו או מאסר או קנס. ואילו בפקודת העיריות נקבע שדינו של עובד עירייה שעבד עבודת חוץ על-מנת לקבל פרס, דינו קנס פי שלושה משווי העבודה שהוא קיבל.
<היו"ר מירי רגב:>
איפה זה נכתב?

<רוני טיסר:>
בפקודת העיריות, בצו המועצות האזוריות.

מכיוון שההוראה שאנחנו מחילים כאן חלה גם, בין השאר, על רבנים שהם עובדי רשויות מקומיות, חשבנו שהדין הנכון להחיל הוא אותו דין שחל עליהם כשהם עוברים על אותה הוראה כעובדי ציבור רגילים.
דבר נוסף ובעייתי הוא שכרגע, לצערנו, נכון להיום, אין דין משמעתי אפקטיבי שחל על רבני ערים, שגם עליהם אנחנו מחילים את הוראות החוק הזה. לכן, אם נקבע שעבירה על הוראות חוק זה היא עבירת משמעת, למעשה, לגבי רבני ערים לא תהיה סנקציה אפקטיבית. לכן ההצעה שלנו, שמופיעה לפניכם בנוסח כאן, היא שהסנקציה שתחול היא הסנקציה בדומה לפקודת העיריות, היא קנס, וזה איזשהו איזון בין כל הדינים החלים ובהתאמה.
<היו"ר מירי רגב:>
זאת הסנקציה שחלה על כל עובד עירייה?

<תומר רוזנר:>
כן.

<רוני טיסר:>
כן, לגבי כל עובד עירייה.

בעקבות הערה שקיבלנו מהמחלקה הפלילית במשרד המשפטים – הם ביקשו שהניסוח יהיה אחר ושלא נַפנה לפקודת העיריות, אלא פשוט נכתוב את הסנקציה עצמה.
<היו"ר מירי רגב:>
למה?

<איגי פז:>
בחקיקה עונשית-פלילית – אני אומר את מה שאני אומר בתיאום עם הגורמים הפליליים אצלנו בייעוץ וחקיקה – אנחנו לא מַפנים לחוק אחר, אלא רושמים פשוט: "קנס"; וכשרושמים "קנס" בלי לפרט, זה מוליך לחוק העונשין, ושם בסעיף 63 כתוב שאם עובד ציבור קיבל טובת הונאה, אז הדין שלו הוא קנס עד פי ארבעה ממה שהוא קיבל, וזה מה שיחול.

<היו"ר מירי רגב:>
יש שני עובדי עירייה: אחד הוא רב, והשני הוא פקיד. הפקיד עבד עבודה נוספת ולא קיבל על זה אישור – מה עונשו לעומת רב?

<יעקב מרגי:>
אין עונש.

<תומר רוזנר:>
יש עונש.
<יעקב מרגי:>
יש דין משמעתי.

<תומר רוזנר:>
לא, לא.

<יעקב מרגי:>
דין משמעתי.

<היו"ר מירי רגב:>
רגע, מרגי, בוא נשמע מהיועצים המשפטיים – שני עובדי עירייה, אחד הוא רב והשני פקיד, שניהם עשו את אותה עבירה: עבדו עבודה נוספת ללא אישור, מה עונשו של הפקיד ומה עונשו של הרב?

<איגי פז:>
עובד עירייה שעבד על-מנת לקבל פרס, דינו קנס עד פי שלושה מטובת ההנאה שהוא קיבל.

<אורי מקלב:>
באיזה תהליך?

<איגי פז:>
ההליך הוא פלילי, הגשת כתב אישום.
<אורי מקלב:>
אין ועדת משמעת?

<רוני טיסר:>
כמובן, יש אפשרות וזה גם נעשה פעמים רבות, לא לפנות להליך הפלילי ולפנות לדין המשמעתי שגם הוא חל על עובדי עיריות ומועצות מקומיות.

<תומר רוזנר:>
זה גם וגם.

<רוני טיסר:>
זה גם וגם, וכמובן שיש את שיקול הדעת לבחון ולהחליט.

<אורי מקלב:>
למי יש שיקול הדעת?

<תומר רוזנר:>
לתביעה.

<דוד אזולאי:>
גברתי יושבת-הראש, אני מתנגד לסעיף הזה. אי אפשר להעמיד את הרב באותה משוואה עם פקיד בעירייה. לכן אני מציע כרגע לא להתעסק בנושא הזה. כי אם אנחנו הולכים לכיוון הפלילי – ודאי שיש פה התנגדות. אני לא אתן את ידי לכך שרבנים יעמדו לדין פלילי על מעשה שהוא לא ראוי. אני לא מוכן לזה.

אבל בואו נחכה לתקנות, נקבל את התקנות ובתקנות ייקבע שאותו רב שלא נהג כפי שצריך לנהוג, אפשר לקבוע איזשהו קנס.

<היו"ר מירי רגב:>
סנקציה חייבת להיות. עם כל הכבוד, ויש לי כבוד גדול לרבנים, אבל אם הוא עובד מדינה והוא פועל בניגוד לחוקים, אז הוא לא מעל לחוק.

<דוד אזולאי:>
אני מסכים אתך, ולכן אני אומר: בואו נקבע קנס.

<היו"ר מירי רגב:>
זה מה שהם הציעו פה.

<תומר רוזנר:>
זה מה שמוצע.

<דוד אזולאי:>
לא, לא. פה מדברים על משהו משמעתי.

<היו"ר מירי רגב:>
לא, לא. הם כותבים כאן: בנוסח קבוע כי רב שיקבל כסף עבור הוראת חופה בניגוד למה שנקבע, בלי שקיבל היתר, תחול עליו אותה סנקציה שחלה על עובד עירייה שעבד בעבודה פרטית ללא היתר, קנס של פי שלושה מהסכום אותו קיבל על העבודה שעבד ללא היתר.

<אורי מקלב:>
האם זאת עבירה פלילית?
<היו"ר מירי רגב:>
לא בלי, בלי.

<קריאה:>
זה עם סטטוס פלילי.

<איגי פז:>
כן, זה פלילי. זה הגשת כתב אישום. זה הליך פלילי.

<קריאות:>
זה הליך פלילי.

<דוד אזולאי:>
אני שואל את היועצים המשפטיים: קנס כזה שדיברה עליו כרגע היושבת-ראש, האם הוא שייך לבית-דין משמעתי או לפלילי?

<תומר רוזנר:>
לפלילי.

<דוד אזולאי:>
תודה. אז לזה אני מתנגד.

<תומר רוזנר:>
קנס הוא סוג של עונש.

<יעקב מרגי:>
אנחנו הולכים מתוך כוונות חיוביות. אני לא חושד בחברת הכנסת שולי מועלם, שיש לה כוונות שליליות או זדוניות, או מתלהמת כלפי הרבנים, ודאי שלא. ואני לא מאמין שמישהו שחשב לקדם את התהליך הזה, חשב להגיע למסלול הפלילי.

עכשיו אני אומַר לך בפרקטיקה, וחשוב להתייחס לפרקטיקה, והפרוטוקול מבקש את הפרקטיקה, מבקש את המילים שלנו, מעבר לכתוב, כי אנחנו נתונים אחר-כך בפרשנויות כאלה ואחרות.

יש מתח מסוים בין מזמין שירות למקבל שירות. ולעתים, מהפרקטיקה שלי כראש מועצה דתית ולאחר מכן כשר לשירותי דת, קיבלתי עשרות תלונות של הבנות שהיו מסוכמות בין מזמין השירות למקבל השירות, במקרה הזה אני מדבר על עורך החופה לבין החתן או המשפחה, והיו אי-הבנות, כל אחד עם הציפיות, ואחר-כך הבנות שהיו מובנות מאליהן: אם זה החזר הוצאות נסיעה למקום רחוק, או תשר או טיפ, הפכו להיות קבלת תמורה, ואני לא הייתי רוצה ליפול בפרשנויות האלה בידי, במחילה מכבוד תורתם, של כל המלומדים סביבנו והמשפטנים, והפרשנים למיניהם, לא הייתי רוצה להפיל את זה לשם.
אחרי שנים רבות, ואני הייתי שותף לזה, אימצנו את הדין המשמעתי של עובדי המדינה על עובדי המועצות הדתיות. אני מבקש להכניס את זה לאותו מסלול בלבד. לא מעבר לזה.

<איגי פז:>
אבל הדין הזה לא חל על דייני ערים.

<יעקב מרגי:>
אדוני המלומד, אנחנו נחיל את זה, אנחנו המחוקקים. אתה יכול רק לייעץ לנו.

<איגי פז:>
אני רק יכול להגיד שיש תזכיר חוק - - -

<יעקב מרגי:>
אתה לא יכול להגיד לי. אני מדבר אליה. תבקש ממנה רשות דיבור.

<היו"ר מירי רגב:>
איך אנחנו יכולים להחיל את הדין המשמעתי גם על רבני ערים?

<יעקב מרגי:>
נתקן חקיקה. בחוק הכול אפשר.

<תומר רוזנר:>
קודם כל, בחוק שירותי הדת קיים סעיף שהוא בבחינת "אות מתה", שקבע דין משמעתי לרבני ערים, והוא לא הופעל מעולם. יש בו קשיים אינהרנטיים שלא מאפשרים להפעיל אותו למעשה, ובעצם זה לא בכדִי שהוא לא הופעל מעולם.

משרד המשפטים פרסם תזכיר חוק שקובע דין משמעתי לרבני ערים, אבל התזכיר הזה תקוע בממשלה עקב התנגדות שקיימת לגביו.

<יעקב מרגי:>
אז נחכה לו, נַפנה אליו בתקנות.

<תומר רוזנר:>
וכרגע התוצאה תהיה שלרבני ערי לא תהיה - - -
<יעקב מרגי:>
לא היה 70 שנה, תומר, במחילה מכבודך , יהיה בעוד חצי שנה, יהיה בעוד חודשיים, בעוד שלושה חודשים.

<דוד אזולאי:>
אבל תומר, אנחנו לא באים ומתנגדים. אני לא רוצה ללכת לסנקציות פליליות, מזה אני נזהר. אני אומר: רבותי, בואו נהיה חכמים, בואו נקבע קנס עכשיו, קנס בגובה המשכורת, בחצי משכורת, מה שאתם רוצים.

<יעקב מרגי:>
השעיה, הכול, אבל בבית-דין משמעתי, לא פלילי.

<דוד אזולאי:>
רבותי, אל תיכנסו לסעיף הפלילי.

<היו"ר מירי רגב:>
אפשר לקבוע קנס בלי שזה יַפנה לסעיף פלילי?

<תומר רוזנר:>
כן, אפשר.

בית-הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות ושל עובדי המדינה מוסמך להטיל גם סנקציות כספיות, מבלי שזה יהיה פלילי.

<היו"ר מירי רגב:>
אפשר לקבוע את זה שהסנקציה תהיה בית-דין משמעתי, קנס בלבד?

<תומר רוזנר:>
פי שלושה, כן.

<שולי מועלם-רפאלי:>
כמו עובד עירייה.

<תומר רוזנר:>
ואז זה פותר לנו את הבעיה - - -

<דוד אזולאי:>
אדוני היועץ המשפטי, אני רק מבקש לפרוטוקול, שהדברים יהיו ברורים: שהסיכום הזה, בסופו של תהליך, לא יביא לדין פלילי.
<תומר רוזנר:>
זה מה שאמרתי.

<דוד אזולאי:>
לא, לא. הדברים לא נשמעו, אני לא סתם אומר את זה. אני שמתי לב לדברים, ואני מבקש שדברים ייאמרו לפרוטוקול.

<תומר רוזנר:>
מה שאדוני אומר, זה מה שאני הצעתי, לקבוע את זה כעבירת משמעת. אנחנו מכירים מקרים שבהם נקבעות עבירות משמעת מיוחדות בחקיקה ספציפית; יש לנו דוגמה בחוק מבקר המדינה, יש לנו בחוקים אחרים. אפשר לקבוע זאת כעבירת משמעת לפי הדין המשמעתי החל על העובד. במקרה שלנו זה יפתור את הבעיה של הרבנים שמועסקים - - -
<היו"ר מירי רגב:>
זה לא פותר לנו את הבעיה של רבני ערים.

<יעקב מרגי:>
בחוק שירותי הדת היהודיים לא מופיע, תומר? אתה בקי בחוק שירותי הדת היהודיים? לא מופיע שם הנושא המשמעתי של רבני ערים?

<תומר רוזנר:>
התייחסתי לזה. אמרתי שיש בחוק שירותי הדת היהודיים סעיף שהוא בבחינת "אות מתה" שקובע דין משמעתי לרבני ערים.
<יעקב מרגי:>
לכן גם החלנו את הדין המשמעתי.

<היו"ר מירי רגב:>
לא, אבל זה לא חל על רבני ערים.

<יעקב מרגי:>
אז נחיל את זה.

<היו"ר מירי רגב:>
בסדר, אבל לא החלתם את זה עד עכשיו.

<יעקב מרגי:>
אני שמח שאת מתחילה, זכית בכמה דברים טובים בקדנציה הזאת.

<דוד אזולאי:>
יש לי בקשה. אני חייב לצאת, אני רק אבקש להכניס הסתייגויות דיבור, אם חברי מרגי יכניס הסתייגויות מהותיות אז לצרף אותי.
<היו"ר מירי רגב:>
אוקי. הרב שלוש, בבקשה.
<יוסף יצחק שלוש:>
אני יושב-ראש ארגון רבני ההתיישבות. האמת היא שאין לי הרבה מה לדבר פה, כי, תרשו לי לומר, הכול כאן - - -. חברי הכנסת עושים את העבודה בצורה יפה.
אני יכול לומר דבר ומה שאני חושב, וזה לא ינעם להרבה, אבל אני מדבר מתוך פרקטיקה בתור יושב-ראש ארגון רבנים, ואני חי את הרבנים, מאות רבנים, בהתיישבות.

צריך לדעת שבעריכת חופות כיום, מעל 80% לא עורכים הרבנים המקומיים, הרבנים המושביים, הרבנים האזוריים, 80% עד 90% נלקחים משירות חוץ, כפי שקראתם להם ושהתרתם להם. אני כרשם נישואין, ויש לי נאמר 120 תיקים בשנה, אחראי על 30 יישובים ואני רושם את כולם, בממוצע יוצא ליישוב שלושה בשנה; לרב יישוב יוצא לערוך חופה, להערכתי, לפי מה שאני יודע ומסקר, זה אולי פעמיים בשנה. אני רואה את הצעת החוק הזאת, של פעמיים בשנה, מיותרת לחלוטין.
<היו"ר מירי רגב:>
הוא לא חייב. הצעת החוק בתקנות תקבע כמה חופות רב כזה צריך לעשות.

<יוסף יצחק שלוש:>
לא, אין לו. יש לו את היישוב שלו. אין לו יותר. הוא אחראי על היישוב שלו. הוא הרב של היישוב.

<שולי מועלם-רפאלי:>
מעולה, לא יגיעו אליו.

<יוסף יצחק שלוש:>
אבל יתירה מכך, רב יישוב הוא רב אחראי על היישוב, הוא לא רב אחראי על העיר כולה, או על המועצה האזורית. הוא רב המושב.

<היו"ר מירי רגב:>
מצוין, אז הוא יזכה. הוא עושה שתי חופות, ואם מישהו במיוחד ירצה אותו מרחוק, אז הוא יתוגמל על זה.

<יוסף יצחק שלוש:>
כן, על מקום רחוק, על מחוץ למקום כהונתו, אין שאלה כאן. מדברים על תחום כהונתו.

תחום כהונתו מצומצם ביותר, אולי שתי חופות בשנה, ועל זה כל הרעש המהומה, וקראתי פרוטוקול של 50 עמודים. קראתי, וראיתי את הלך הרוחות, וזה מיותר כל מה שאנחנו מדברים כי הולכים על "עליהום".

דבר נוסף, צריך לדעת את זה: רב נמצא עם התושבים שלו, חי אותם, משכורתו של הרב היא פחות משכר המינימום, בסיס שלו, פחות משכר המינימום. רב שגמר גמול השתלמות ומגיעה לו תוספת, אמר לי: לא קיבלתי את התוספת כי עד עכשיו היתה לי השלמת הכנסה, עכשיו מגיע לי כדין את השכר ובתוספת תשעה שקלים. מדברים על שכר מינימום ועל שכר המינימום של פעמיים בשנה, באים ועושים הצעת חוק – זה דומה בעיני לאפס את העיגולים - - -
<היו"ר מירי רגב:>
אבל אתה מתייחס למיעוט הרבנים, ואנחנו מתייחסים פה לרבני ערים.

<יוסף יצחק שלוש:>
קודם כל, אני יושב-ראש ארגון רבנים בהתיישבות.

<היו"ר מירי רגב:>
בסדר, אז אליכם זה לא מדבר.

<יוסף יצחק שלוש:>
נמשיך הלאה: תני לי לומר עוד מילה אחת.

רב עיר, ואני אומר את זה באחריות ובידיעה ברורה, עורך אולי חופה או שתיים בחודש, לא בגלל שהוא עורך בחוץ, אלא בגלל שכל החופות, לוקחים אותם רבנים מבחוץ. ולא רק זה, אלא רב עיר נמצא בבוקר במשרד, נמצא בצהריים, נמצא בערב במנחה וערבית, נמצא בטלפונים כל היום, בשבתות.
<היו"ר מירי רגב:>
אז מה אתה רוצה, שידליק את המשואה? מה לעשות? גם אנחנו עושים טלפונים ומתפללים גם.

<יוסף יצחק שלוש:>
אני מסכים למונח שרב עיר, שכרו בין פי שלושה לפי שישה מרב מושב, זה ברור, בנטו שלו. אבל עדיין רבני ערים עומדים בראש היררכיה, אי אפשר להגיד להם: תעשה כאן כשאתה עושה שם. זה קטנות המוחין.

<שולי מועלם-רפאלי:>
אבל סגן השר והרבנים הראשיים יודעים את זה.
<היו"ר מירי רגב:>
תודה רבה לך, הרב שלוש. אני רוצה לשמוע את רב ירושלים, ביקשת להגיד פה משהו?

<קריאה:>
הוא הממונה.

<אורי מקלב:>
אנחנו מוכנים לקבל אותו גם בתור רב של ירושלים.

<שולי מועלם-רפאלי:>
מסביב לשולחן הזה יש הסכמה.

<אורי מקלב:>
את פתרת את הבעיה, גברתי היושבת-ראש. את יכולה לקדם את זה, אנחנו תומכים בך בעניין הזה עכשיו.
<דוד אזולאי:>
אפילו שהוא ספרדי, הוא יהיה.
<היו"ר מירי רגב:>
ואפילו שהוא ספרדי, אתה אומר.

<אורי מקלב:>
אני מוכן לתת לך אפילו שכר על עריכת הקידושין הזו.

<היו"ר מירי רגב:>
תציג את עצמך, בבקשה, לטובת הפרוטוקול.

<יהושע ישי:>
אבל מה שנאמר פה, זה נרשם בפרוטוקול?

<היו"ר מירי רגב:>
כן, ברור. נרשם ואנחנו מוציאים את זה לכל העיתונים.

<דוד אזולאי:>
יהושע, אחרי מה שקרה אתמול, הכול יכול להיות.

<שולי מועלם-רפאלי:>
דרך האמת, הרב יהושע, היא הדרך הנכונה, גם שלך וגם מה שהיה אתמול.

<יהושע ישי:>
הערה ראשונה, לגבי רבני עיר, שכביכול אתם מתלבטים באיזו חקיקה להכניס אותם – אז בהנחה שהם נבחרים, חוק שירותי הדת, אני לא זוכר בדיוק את הסעיף בו, מַפנה לוועדת משמעת שצריכה להיות מוקמת על-ידי השר.

לא בגלל שיש חוקים שהם "אותיות מתות" מייצרים חוקים חדשים, גם החוקים החדשים הם "אותיות מתות". גם החוק הזה, אני מוכן לבוא לכאן בעוד שנה, ולהגיד לכם: רבותי, כתבתם "אות מתה".

ההערה השנייה, שמתקשרת ל"אות המתה" הזאת – רבותי, יש פה עניין של חופש עיסוק. יש רבנים שאומנם עובדים במסגרת המועצה הדתית, שכביכול מחויבים לעשות רישום נישואין, אבל זה לא מוגדר בהסכם הקיבוצי אתם.
<היו"ר מירי רגב:>
אז עכשיו יגדירו. אז הוא יכול להפר ולא להיות רב עיר.

<יהושע ישי:>
אז אני אגמור בזה, ואני אשאל אותך בשאלה פשוטה: אני יכול כראש מועצה דתית לחייב את רב השכונה לעשות חופה? תענו לי.

<תומר רוזנר:>
זו העבודה שלו.

<היו"ר מירי רגב:>
זו העבודה שלו.

<יהושע ישי:>
לא.

<שולי מועלם-רפאלי:>
הרב יהושע, החידוש שבחוק הזה יהיה שהדבר שלך ולי, ומקדמת דנא בכל דורות ישראל, אמר שחלק מהותי ואינהרנטי, גם לפי הרב שלוש, מתפקידו של רב שבא במגע עם הציבור שלו, הוא לערוך חופות בציבור הזה.

<יהושע ישי:>
גברתי, זו פילוסופיה.

<שולי מועלם-רפאלי:>
לא, זו לא פילוסופיה. זו פרקטיקה שנהגה בכל קהילות ישראל. זו פרקטיקה שנהגה בכל קהילות ישראל.
<היו"ר מירי רגב:>
מה רב השכונה עושה חוץ מאשר להתפלל ולעשות טלפונים?
<אורי מקלב:>
גברתי היושבת-ראש, יש הבדל בין מה שאמר יהושע, יהושע מדבר מירושלים, ומה שאמר הרב שלוש. הרב שלוש מדבר על יישוב והרב של היישוב, תמיד זה ככה, הוא גם זה שנרשמים אצלו וזה באחריותו, החופה והקידושין.

רב שכונה בירושלים, יכול להיות של 50,000 ו-60,000 תושבים, יש גם משרד של רישום נישואין, והרב יהושע ישי יכול להגיד לרב של גילה או לרב של רמות: יש לי רישום נישואין, יש לי עכשיו מחסור ברב, תלך אתה לסדר קידושין. הוא יגיד לו: מה אתה תגיד לי עכשיו? אני רב שכונה, אני לא אחראי לסדר קידושין. הרי אין הבדל בתוך העיר, אם הזוג גר בשכונת רמות או בשכונת גילה, אין הפרדה והרישום לא מפריד בין השכונות בתוך ירושלים. יש רישום נישואין בירושלים.
<שולי מועלם-רפאלי:>
אבל אם הוא רב של שכונת רמות, שיש בה 60,000 תושבים, אז השר יתקין בה תקנות שהוא מחויב ל-X, ואם הוא רב של שכונת בקעה שיש בה 5,000 תושבים אז - - -

<אורי מקלב:>
אבל את מחוקקת חוק שלא קשור לתקנות.

<היו"ר מירי רגב:>
אלה בדיוק הדברים שהשר צריך להתקין בתקנות.

<אורי מקלב:>
אבל את מחוקקת חוק עוד לפני התקנות של השר.

<היו"ר מירי רגב:>
החוק נותן מסגרת, החוק ממילא לא יכול להיות מופעל אלא אם יש לך תקנות.
<אורי מקלב:>
אז אפשר להציע הצעה, לא בהסתייגות, אלא לבקש בקשה: נתת 120 יום להכין את התקנות, שתאריך התחילה של החוק הזה לא יהיה לפני 120 יום.
<היו"ר מירי רגב:>
ברור. חד וחלק.

<שולי מועלם-רפאלי:>
ברור. זה כתוב.

<אורי מקלב:>
ושזה יהיה ברור בעניין הזה.

<היו"ר מירי רגב:>
חד וחלק. ההצעה שלך כבר נדונה וכבר קבענו אותה.

<שולי מועלם-רפאלי:>
היא אינהרנטית בהצעה.

<היו"ר מירי רגב:>
מרגי, בבקשה.
<יעקב מרגי:>
את יודעת את הפתגם הנדוש, שהדרך לאן היא רצופה כוונות טובות. שוב, אני מדבר בפרקטיקה, מתוך כאב אני אומר. אני הייתי ראש המועצה הדתית באר-שבע, עם שמונה רבני שכונות, לא כולם עורכי חופות, לא כל אחד אוהב את ה"תיק" הזה.
<קריאה:>
גם לא לכולם יש כושר.

<אורי מקלב:>
וגם לא את כולם רוצים.

<יעקב מרגי:>
לא כל אחד אוהב את ה"תיק" הזה.

מה יקרה, עם כל הרצון הטוב של כל מי שיושב סביב השולחן הזה, ואני אומר לך מה קרה בבאר-שבע: נוצר מצב ששלושה-ארבעה לקחו את זה כג'וב, ואז היה להם משרד במועצה שאנחנו מימנו, וחצי התפקיד שלהם היה לקבל קהל ולתאם את החופות, לפעמים שניים-שלושה בלילה, שזה יוצר מטרד גם למבקשי השירות, כי הוא לא יכול להיות בשלושה מקומות בעת ובעונה אחת.

אם מישהו יודע שהוא ייכנס לתקנות האלה, שאני עוד לא יודע איך הם ייצאו ואיך הם יהיו – לכן, אני לא אומר לא לחוקק את החוק הזה, אני אומר: בשום שכל, כמו בחוקים אחרים, שלפעמים אנחנו מתכוונים לטוב ובסוף יוצא מצב שתקענו את זה.

בנושא הסכם קיבוצי – את יודעת מה זה לשנות הסכם קיבוצי? כל הנושא הזה לא מוסדר, לא מוגדר. אומר לכם את זה ביושר הממונה על המועצה הדתית הכי גדולה בארץ והכי מורכבת בארץ, ושמתמרן שם באומנות רבה. בשום שכל, לחשוב על זה, לא לזרוק פה: אנחנו נתקן בתקנות, אנחנו נעשה וזה.

<היו"ר מירי רגב:>
אני מתארת לעצמי שבן-דהן יעשה דברים בשום שכל, לא?

<יעקב מרגי:>
זה לא תלוי בו בלבד. הנה, אני אומר לך: זה לא תלוי בו, זה מועצת הרבנות הראשית ומשרד המשפטים ומשרד האוצר, ובסוף-בסוף, כפי שאמר לכם הרב יהושע, לצערנו הרב, אנחנו לא רוצים שיהיה "אות מתה".

לכן כשאמרתי בחוק שירותי הדת היהודיים: או - - - או לשלב אותם בדין המשמעת של עובדי המדינה כמו שאני אימצתי אותם באומץ – אומנם, לגילוי הנאות, בעקבות עתירה, זה לא בא יזום. אנחנו הציבור הדתי לא יודע ליזום, רק כשנופלים עליו עם פטיש. אני אומר את זה כביקורת לעצמי, לא כלפי אף אחד. זה נעשה, למה ליצור עוד פלטפורמה, עוד מסילת רכבת, עוד מסלול? יש דין משמעתי לעובדי המועצות הדתיות - - -

<היו"ר מירי רגב:>
לא, אנחנו נלך לפי החקיקה הקיימת בנושא הסנקציות.
<דוד אזולאי:>
שזה לא ייושם עד ש - - -
<היו"ר מירי רגב:>
זה ברור. עד שאני לא אראה את התקנות ועד שהוועדה - - - 

<שולי מועלם-רפאלי:>
הוועדה אמורה לאשר אותן.
<היו"ר מירי רגב:>
וכל עוד התקנות לא יאושרו, החוק לא יאושר.

<יהושע ישי:>
קחו בחשבון שאנחנו מדברים על כך שרבני השכונות, האחרון שבהם מונה בשנת 1998; אתם יודעים מה, משנת 2000 – משנת 2000 לא מונו רבני שכונות חדשים, הם נמצאים במסגרת הסדרים קודמים. אתה לא יכול לבוא היום להחיל הסדר חדש על רב שמוּנה בשנת 2000.
<היו"ר מירי רגב:>
זה נכון.

<יהושע ישי:>
אז על מי יחול החוק? על מי שלא מוּנה? 

יש הסכם קיבוצי עם רבני השכונות, שמוסדר משנת 1988 שלא מחיל עליו חובה לערוך חופה. אגב, החוק יכול להסדיר את התופעה שהרב מרגי פה ציין, שפתחו משרד ושלושה רבנים מחלקים ביניהם את החופות. זה באמת יהיה.

<היו"ר מירי רגב:>
אז כבר פתרנו נושא אחד.

<יהושע ישי:>
לא, אבל לא יהיה מי שיערוך חופה.

<היו"ר מירי רגב:>
אני מאמינה שיהיה כי זו מצווה גדולה, לא?

<יהושע ישי:>
לא, לעשות ברית מילה זו מצווה גדולה.

<היו"ר מירי רגב:>
אבל אם פועלים מתוך יראת שמיים, זו מצווה גדולה.

<יהושע ישי:>
יקירתי, המצווה הגדולה היא לקחת את התשלום בעבור המצווה שאתה עושה. זו המצווה.

<היו"ר מירי רגב:>
הבנתי.

<יהושע ישי:>
באמת, נו, מה, איפה אנחנו חיים? אני חבר כנסת סתם, ככה בא לי, להתנדב?!
<היו"ר מירי רגב:>
אני מתארת לעצמי שיהיו רבנים שיהיו מוכנים לעשות את זה, ומי שלא ירצה, אז אולי צריך להחליף אותו. אולי באמת הגיע הזמן, שהוא עבד יותר מדי בתפקידו כרב שכונתי וצריך להחליף אותו. אני לא יודעת.

<יהושע ישי:>
יותר ממה שרציתי לומר אמרתי, ואני מתספק במה שאמרתי.

<היו"ר מירי רגב:>
יופי, אני שמחה. מקלב, בבקשה.

<אורי מקלב:>
זו רשות דיבור וגם הגשת שתי הסתייגויות, ברשותכם:

הראשונה היא הסתייגות על שם החוק, שלא לקרוא לו: "איסור קבלת תמורה בעד עריכת נישואין", אלא: "הסדר קבלת תמורה בעד עריכת נישואין". אני חושב שיש משמעות גדולה מאוד לדימוי של החוק הזה.

אפשר לחשוב, ואני פונה גם למציעת החוק, אם החוק הזה חוקק בעקבות בעיה שיש היום, אם לך ידוע שיש היום בעיה של רבנים שמקבלים תמורה על אף שאסור להם לקבל תמורה.
<שולי מועלם-רפאלי:>
ברור. ברור, יושבים בפניך אנשי הרבנות והמשרד לענייני דת - - -

<אורי מקלב:>
אבל את אומרת שאסור.

<שולי מועלם-רפאלי:>
ברור.
<קריאה:>
לא היה אחד שהגיש בקשה להיתר עבודה פרטית. אף אחד לא ביקש.

<שולי מועלם-רפאלי:>
הרי ממה נפשך? אמר מבקר המדינה – חבר הכנסת מקלב, אתה מביא אותי להגיד דברים שכולנו חושבים שלא נכון להגיד אותם כי זה פוגע ברבנים, אבל מבקר המדינה אמר - - -

<אורי מקלב:>
זה פוגע?! החוק שלך פוגע. מי שפוגע בדימוי של הרבנים זה החוק שלך.

<שולי מועלם-רפאלי:>
מבקר המדינה אמר שלא הוגשה לממונים ולו בקשה אחת לעבודה פרטית מטעם הרבנות.

<יהושע ישי:>
מי אמר את זה?

<תומר רוזנר:>
מבקר המדינה.
<יהושע ישי:>
זו טעות. שיבוא אלי.

<תומר רוזנר:>
אז תראה את הבקשות.

<יהושע ישי:>
שיבוא אלי – אין אצלי רב שכונה שיש לו עבודה נוספת ולא קיבל היתר. המבקר לא עשה ביקורת בירושלים. הוא עשה ביקורת במקומות אחרים.

<יעקב מרגי:>
אני אומר לך, שולי, לא באשמת העובדים והמועצות, זה באשמת הרגולטור, המשרד לא התיר זאת לעולם.

<היו"ר מירי רגב:>
הערות נוספות?
<אורי מקלב:>
הנה, יש לך ראש מועצה דתית שיש לו בקשות - - -

<יהושע ישי:>
אין לי רב שכונה שעובד בעבודה נוספת, שלא הגיש בקשה כדין לפי קריטריונים שאנחנו ניסחנו בהתאם להוראות הנוהל שמשרד הדתות קבע.

<היו"ר מירי רגב:>
אוקי, אז יחליט משרד המשפטים מה לעשות אתו.

<יעקב מרגי:>
זו עבודה של הרגולטור. הרגולטור צריך לעשות את עבודתו והוא לא עושה.
<היו"ר מירי רגב:>
אז בן-דהן יתקין תקנות. מי זה הרגולטור? זה משרד הדתות.

<יעקב מרגי:>
בעבר הייתי אני והיום - - -
<היו"ר מירי רגב:>
יפה, אז שמשרד הדתות יתקין תקנות.

<יעקב מרגי:>
אף אחד לא רצה לגעת בזה.

<היו"ר מירי רגב:>
אז הנה עכשיו אנחנו נוגעים.

<תומר רוזנר:>
לגבי ההסתייגות הראשונה של חבר הכנסת מקלב, אני רוצה להתייחס.

ההסתייגות הזאת לא יכולה להירשם מכיוון שבהצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית אנחנו לא רושמים אלא את חוק שירותי הדת תיקון מספר זה וזה. לא רושמים את הסוגריים השניים, זו טעות שזה מופיע פה. ולכן, גם לפי תקנון הכנסת, אין הסתייגויות לשם החוק כאשר זה חוק מתקן. בכל מקרה: הסוגריים האלה: "הסדר" או "איסור", לא יופיעו.

<אורי מקלב:>
זה מופיע גם בסעיף 1: "איסור קבלת תמורה בעד עריכת נישואין".

<תומר רוזנר:>
בכותרת השוליים?

<אורי מקלב:>
כן.

<תומר רוזנר:>
שם אתה יכול לתקן.

<היו"ר מירי רגב:>
מה אתה רוצה לתקן?
<אורי מקלב:>
ל"הסדרה".
<היו"ר מירי רגב:>
מקובל על היוזמת?

<שולי מועלם-רפאלי:>
לגמרי.
<היו"ר מירי רגב:>
מקובל גם עלי.

<תומר רוזנר:>
אתם מקבלים את ההסתייגות? לרשום אותה?

<היו"ר מירי רגב:>
כן, "הסדר". מה זה משנה? בהסדר יש איסור?
<שולי מועלם-רפאלי:>
כן.

<היו"ר מירי רגב:>
אז זהו.

<אורי מקלב:>
אני חושב שיש משמעות לדימוי שאנחנו נותנים לחוק הזה.
<היו"ר מירי רגב:>
קיבלנו את ההסתייגות שלך.

<אורי מקלב:>
אני מסביר את זה גם לתומר, שיבין.

ודבר שני, בכל אופן בחוק צריכה להיות סמכות, או לשר או לרבנים הראשיים, לקבוע החרגות באיסורים שאנחנו נותנים. אנחנו לא יכולים לעשות חוקים בלי שיש לממונים על כך את האפשרות להחריג, מתי מותר - - -
<היו"ר מירי רגב:>
בשביל זה יש תקנות, השר יתקין תקנות ונראה מה הוא יביא בתקנות.

<אורי מקלב:>
אבל אני רוצה לאפשר בחוק.

<תומר רוזנר:>
זה בדיוק מה שהתקנות מאפשרות; התקנות מאפשרות לו לקבוע את ההסדרים, מה חריג ומה לא חריג. אני אומר: התקנות הן - - - את ההסדר: מתי זה מותר, איך זה מותר, למי זה מותר, זה בדיוק מטרת התקנות.
<יעקב מרגי:>
כי בתקנות אתה יותר גמיש.

<אורי מקלב:>
אני מדבר אחרי התקנות, שיש אפשרות לעשות החרגות - - -

<היו"ר מירי רגב:>
אחרי התקנות לא יהיה שום דבר, רק מה שכתוב בתקנות.

<קריאה:>
אם ההחרגה תהיה חלק מהתקנות, ההחרגה תהיה חלק מהתקנות.
<היו"ר מירי רגב:>
נכון.

<אורי מקלב:>
מאה אחוז, בסדר גמור.

<היו"ר מירי רגב:>
אתה רצית להגיד משהו?
<אלי רייף:>
שמי אלי רייף, מרבני "צהר". ראשית, אנחנו מברכים סוף-סוף על החוקים שמסדירים פעילות של רבנים.

<יעקב מרגי:>
לא ציפינו אחרת.

<אלי רייף:>
אני מודה לך.

<היו"ר מירי רגב:>
יש כל מיני - - - כיפה שחורה.

<שולי מועלם-רפאלי:>
מרגי, גם אתה אמרת - - -

<יעקב מרגי:>
זה לא קשור לכיפה, זה קשור ל - - -

<אורי מקלב:>
מה יש מתחת לכיפה. זה קשור לראש, לא לכיפה.

<יעקב מרגי:>
יש שלוש כתות שלא מקבלות פני שכינה. זו אחת מהן, נו. יש להם דברים טובים - - -

<היו"ר מירי רגב:>
רבני "צהר", בבקשה.

<אורי מקלב:>
אני מקווה שלא אמרתם שאתם הכנתם את החוק. אתם גם הכנתם את החוק?

<היו"ר מירי רגב:>
ואם הוא הכין את החוק, אז מה?

<אורי מקלב:>
אני רוצה לדעת. אולי ככה לדעת איך אני אצביע. 

<היו"ר מירי רגב:>
רבני "צהר", בבקשה.

<אלי רייף:>
בעצם המגמה היא ברוכה. וידוע שרבני "צהר" עושים בהתנדבות - - -

<קריאה:>
בתשלום, בדוק ומנוסה.

<יעקב מרגי:>
יותר יקר מ - - -

<היו"ר מירי רגב:>
אז גם הם לא ייקחו יותר יקר. אז גם אותם נסדיר עכשיו בחקיקה.

<קריאות:>
את לא יכולה. הם לא עובדי מדינה.

<היו"ר מירי רגב:>
אה, הם לא עובדי מדינה.

<יעקב מרגי:>
הם עמותה.

<היו"ר מירי רגב:>
הבנתי.

<יעקב מרגי:>
- - - גם מ"הקרן החדשה", גם מהפראיירים הנאיביים החדשים בכנסת, וגם מכולם.

<אלי רייף:>
אתמול ישב אצלי חתן שאני משיא אותו בהתנדבות השבוע,ויש לי עוד אחד השבוע.

<יעקב מרגי:>
תדליק משואה. אנחנו נמליץ עליך להדליק משואה.

<אלי רייף:>
ועם זאת, אולי נפתיע אתכם, שדווקא על נקודה אחת אנחנו בעד איזשהו עניין שהחוק דווקא הגביל אותו, ואנחנו חושבים שיכול להיות שיש מקום להסיר את ההגבלה, וזה בקביעת תשלום מרבי, כפי שאמר כאן מכובדי. ודאי חלק מהשאת זוגות קשורה למיומנות ולמקצועיות, ואם הזוג פונה כי הוא מרגיש שיש מישהו מקצועי יותר, אז כמו בכל תחום מקצועי, יכול להיות שיש כאלה שהם מקצועיים בזה יותר או מקצועיים פחות.

<אורי מקלב:>
יצאה הכיפה מן השׂק. אתם מדברים על כסף. רוצים יותר כסף. לאפשר יותר כסף.

<אלי רייף:>
ולכן אני אומר שההגבלה בסעיף (ג), שמעבר למרחב זה יהיה מוגבל בסכום, למה לא להפוך את זה לשוק חופשי? אדרבה - - -

<היו"ר מירי רגב:>
מה אתה אומר? אז למה בא החוק הזה? אם הייתי יכולה, הייתי מבטלת בכלל את כל העניין שמישהו צריך לשלם על זה. אתה רוצה עוד שאני אהפוך את זה לשוק חופשי? מה פתאום? אני לא אאשר את החוק הזה. החוק הזה לא יאושר בשוק חופשי.

<יעקב מרגי:>
גברתי היושבת-ראש, בגלל שיש להם גם מסלול של שירותים נוספים - - -

<היו"ר מירי רגב:>
אני רוצה להגיע למצב שזוג צעיר לא ישלם יותר מ-700 שקלים עבור אגרת נישואין.

<אורי מקלב:>
אפשר להחיל את החוק הזה גם על עמותות שעוסקות בסידור קידושין ונישואין.

<תומר רוזנר:>
לא, זה פרטי.

<אורי מקלב:>
למה לא?

<תומר רוזנר:>
כי זה פרטי.

<אורי מקלב:>
אבל מה העניין? לעשות סדר. נעשה סדר.

<היו"ר מירי רגב:>
חברים, אני רוצה להגיע להצבעה. מקלב, הערת את הערותיך בסיבוב שלך. בבקשה, משפט אחד כי גם לך נתתי כבר לדבר.

<אורי מקלב:>
ועכשיו הערה חדשה אחר הדברים האלה: להחיל את זה גם על עמותות שמתעסקות בקידושין. גם אותן נגביל בכסף.

<יהושוע ישי:>
אני שמח שנציג "צהר" נמצא כאן כדי להעמיד את הדברים על האמת שלהם. על רישום נישואין ב"צהר" גובים 700 שקל ועוד 180 שקל. אני לא יודע לאן הכסף הולך ואני לא יודע מה נעשה בכסף הזה. אני כמועצה דתית רשאי לגבות רק 700 שקל, ולא מעבר לזה.

לגבי העניין של שוק חופשי לרבנים – אני חושב שאם אנחנו נסיר את האפשרות לרבנים לערוך חופות, אז זה ייתן פיתרון. אבל כל זמן שלרבנים יש אישור לערוך חופות, וזו לא המטרה, הם צריכים לעשות את זה במסגרת ההסדר בינו לבין בני-הזוג. ירצו – ייקחו אותם, לא ירצו – לא ייקחו אותם. זה חופש העיסוק.

<יעקב מרגי:>
צריך לעמוד לנגד עינינו, ככל שאנחנו נחנוק את המסלול הממלכתי, הציבורי – הרי האגרה שהוא משלם, הוא לא משלם על אותו רב עורך חופה. אם תדעו את התעריף של רב עורך חופה בתחום השיפוט מקבל תוספת בשכר, זה לעג לרש.

העניין הוא שזה בדיוק מה שרוצה ארגון רבני "צהר", שיהיה קשה במסלול הזה כי המים הולכים למקום הנמוך ביותר. לנמוך, תרתי-משמע, והיקר ביותר. לכן אני אומר גם לפרוטוקול, גם לך, היושבת-ראש, גם למחוקקת, שאני לא מטיל דופי בכוונותיה: הרצון לעשות את זה הכי טוב שבעולם יוביל למצב שאנחנו נפגע בשירות הממלכתי, נעביר אותו לשירות הזה, ללא פיקוח, וגם – לא רוצה לומר עוד משהו.

<היו"ר מירי רגב:>
היועץ המשפטי, האם אני יכולה לבקש ולדרוש משר הדתות שיפרסם לכל הציבור כמה אמורים לקחת עבור חופות, וש"צהר" בעצם לוקח יותר ממה שנקבע? אני רוצה שזה יובהר באופן חד משמעי. אני רוצה גם להבין מדוע "צהר" לוקח יותר.

<יעקב מרגי:>
מותר להם.

<היו"ר מירי רגב:>
אז אני רוצה להבין.

<יעקב מרגי:>
רק שהציבור צריך לדעת.

<קריאה:>
"צהר" בכלל לא מוסמכים לגבות דמי נישואין.

<קריאות:>
- - -

<נתן נתנזון:>
"צהר" לוקחים אגרות?

<היו"ר מירי רגב:>
ממתי "צהר" לוקחת אגרות?

<תומר רוזנר:>
זאת שאלה שמשרד הדתות צריך להשיב לה, בהחלט.

<יעקב מרגי:>
כשאני ניסיתי לטפל בזה, הופעל עלי לחץ – איך כתוב שם בשב"כ: לחץ פיזי לא מתון, עם קמפיין אגרסיבי שמומן בהון עתק, שאת יודעת מאיפה הגיע.

<היו"ר מירי רגב:>
אני מבקשת לדעת מדוע ל"צהר" יש היתר לערוך חופות ולקחת אגרות.

<חזקיהו סאמין:>
לערוך חופות, יש להם היתר בגלל שאותם עורכי חופות וקידושין שלהם כנראה נמצאים בתוך הרשימה של הרבנות הראשית לישראל.

<יעקב מרגי:>
אתה לא אומר אמת. לא כולם.

<חזקיהו סאמין:>
ויש אפשרות נוספת, שהרב הרושם לנישואין מאשר אותם בצורה חד-פעמית. הרב הרושם לנישואין שלהם הוא הרב דוד סתיו, והוא יכול לאשר את מי שהוא רוצה, על-פי התקנות של הרבנות הראשית.

<יעקב מרגי:>
הוא פועל בניגוד להחלטת מועצת הרבנות הראשית.

<חזקיהו סאמין:>
לא, לא. זו ההחלטה של הרבנות הראשית לישראל, לפי התקנות האחרונות שיצאו.

<יעקב מרגי:>
הוא פועל בניגוד להחלטות - - -

<היו"ר מירי רגב:>
חברים, הנושא הזה חדש לי ואני רוצה להבין מה קורה פה, אז נא לשמור על שקט. אני רוצה להבין מי מאשר את רבני "צהר" לקיים חופות ולקחת אגרות, בצורה ברורה ובלי יותר מדי מילים. רק להסביר את העניין.

<חזקיהו סאמין:>
אולי התחלתי מהסוף, בנושא של עריכת חופה וקידושין.

לגבי הרישום של נישואין, שהם עושים את זה לא במקום היישוב שלהם בשוהם, אלא הם עושים את זה בלוד – הנושא הזה נמצא בבדיקה של הלשכה המשפטית.

<יעקב מרגי:>
בלוד יש כספומטים - - -

<היו"ר מירי רגב:>
מרגי, אני לא יכולה.

<יעקב מרגי:>
לפרוטוקול: יש גם כספומטים של הנושא ההוא וגם באסטות לעריכת נישואין.

<חזקיהו סאמין:>
כמו כן, בנושא האגרות, שהם מקבלים 700 שקל אגרה לא במסגרת המועצה הדתית - -

<תומר רוזנר:>
מי מקבל?

<חזקיהו סאמין:>
- - הנושא הזה נמצא בלשכה המשפטית, ואנחנו אמורים לתת תשובה לזה בהקדם.

<היו"ר מירי רגב:>
אני לא מבינה את זה. אני לא מבינה את מה שאתה אומר, ואני מבקשת שיהיה פה שקט.

<תומר רוזנר:>
מי רושם נישואין?

<היו"ר מירי רגב:>
מי רושם נישואין? מי אישר לקחת אגרה? הדבר הזה לא יכול להתנהל אצלכם במשרד הדתות. זה צריך לבוא לוועדת הפנים. אז אני מבקשת לדעת מה קורה. אין פה שני גופים. פתאום אנחנו מפריטים את משרד הדתות ואת הנישואין ל"צהר"? אין דבר כזה. צריך להפסיק את זה ומיד. אין גוף מתחרה למדינה בעניין הזה. אם יש גוף מתחרה, אז בוא נודיע על זה ונראה איך אנחנו עושים את זה.

בבקשה, אני רוצה לשמוע הסבר ברור.

<חזקיהו סאמין:>
שוב, מי שמסמיך את זה שנקרא: רב רושם לנישואין, על-פי התקנות, דהיינו זה שחותם על תעודות הנישואין, שהוא הסמכות לפתוח לשכת נישואין, היא מועצת הרבנות הראשית. ומכוח תפקידו של הרב דוד סתיו כרב העיר שוהם, יש לו את הסמכות לחתום על תעודת הנישואין.

<היו"ר מירי רגב:>
זאת אומרת, שמועצת הרבנות הראשית אישרה והסמיכה?

<חזקיהו סאמין:>
זאת אומרת, היא מסמיכה כל רב עיר.

<היו"ר מירי רגב:>
היא הסמיכה אותו?

<חזקיהו סאמין:>
היא הסמיכה אותו.

זה שהם פועלים במקום שמועצת הרבנות לא הסמיכה אותו לפעול בו, כמו בלוד, או כמו הסניף שהם פתחו עכשיו בחיפה, הנושא הזה אצלנו.

<יעקב מרגי:>
זו עבירה על החוק לגבות אגרות, תומר?

<תומר רוזנר:>
אני רוצה לשמוע.

<חזקיהו סאמין:>
הנושא הזה נמצא אצלנו, בלשכה המשפטית, ואנחנו מטפלים בזה.

<היו"ר מירי רגב:>
מה עם האגרות?

<חזקיהו סאמין:>
לגבי אגרות – מכיוון שאין מועצה דתית בשוהם, כמו שאין מועצה דתית גם במודיעין, וכמו שאין מועצה דתית בעוד כמה מקומות, הנושא של האגרות הוא בעייתי וגם כן נמצא אצלנו - - -

<תומר רוזנר:>
אסור לו לגבות אגרה.

<היו"ר מירי רגב:>
אבל אסור לו לגבות אגרה.

<אורי מקלב:>
"יצא הצהר מן השק".

<היו"ר מירי רגב:>
הלשכה המשפטית, תסבירו לי, בבקשה, איך הם לוקחים אגרות.

<אורי מקלב:>
בושה וחרפה. מושחתים ממש. מושחתים אתם. אתם גובים אגרות מאותם זוגות צעירים, זה רק דימוי שאתם באים לקראת - - - זה לקראת? זה להסביר פנים? ולהכניס את היד לכיס. זה להסביר פנים שלכם? להסביר פנים ולהכניס את הידיים עמוק לכיסים?

<שולי מועלם-רפאלי:>
- - -

<תומר רוזנר:>
אסור לו. אבל הוא לא מועצה דתית.

<היו"ר מירי רגב:>
רק מועצה דתית יכולה.

משרד המשפטים, בבקשה.

<איגי פז:>
העמדה שלנו היא שגביית האגרות צריכה להתבצע באמצעות הרב רושם הנישואין. ואם הרב רושם הנישואין רוצה להסמיך אנשים מתחתיו שיבצעו את זה, שיהיו כמו ידו הארוכה - - -

<יעקב מרגי:>
לא, לא. האגרה. אל תסטה.

<איגי פז:>
לפי התקנות, האגרה צריכה להיגבות במועצה הדתית.

<תומר רוזנר:>
אבל אין שם מועצה דתית.

<איגי פז:>
זו רשות מקומית שאין בה מועצה דתית - - -

<אורי מקלב:>
אתה עובד ב"צהר" או במשרד המשפטים?

<יעקב מרגי:>
לעמותת "צהר" מותר לגבות אגרות?

<איגי פז:>
לא.

<יעקב מרגי:>
תודה.

<אורי מקלב:>
אני מבקש ממך - - -

<היו"ר מירי רגב:>
לא, אתה לא מבקש ממני כלום ואני לא רוצה להקשיב לך עכשיו, כי אני שואלת שאלה ואתם לא נותנים לי להבין.

אני שואלת שאלה: מותר ל"צהר" לרשום לנישואין?

<תומר רוזנר:>
כן.

<היו"ר מירי רגב:>
אני מבינה תשובות קצרות: כן ולא.

מותר להם לגבות כשאין מועצה דתית?

<איגי פז:>
לרשות המקומית מותר לגבות אגרה - - -

<תומר רוזנר:>
מכוח מה, סליחה? בוא נשמע, זה מעניין.

<איגי פז:>
זו העמדה המשפטית שמגובה גם על-ידי המשנה ליועץ המשפטי הקודמת, עורכת-דין שרית דנה, והיא בעצם גובה את האגרה הזאת בתור שירות שהיא נותנת לתושבים. מכיוון שאין מועצה דתית שמוסמכת לגבות את האגרה, אז הרשות המקומית עושה את זה במקום המועצה הדתית והיא גובה את אותם 700 שקל, והכול נעשה בלשכת הרב רושם הנישואין באותה רשות מקומית.

<אורי מקלב:>
הכסף הזה עובר לרשות המקומית או עובר ל"צהר"?

<איגי פז:>
הכסף צריך לעבור לרשות המקומית, למה שצריך להיות במקום המועצה הדתית.

<היו"ר מירי רגב:>
קודם כל, מי הסמיך את הרשות המקומית לגבות במקום המועצה הדתית? בי"ת, ברגע שהיא גובה, לאן מגיע הכסף?

<איגי פז:>
לאן הוא מגיע אני לא יודע. הוא אמור להגיע לרשות המקומית וללשכת הרב רושם הנישואין באותה רשות מקומית, וזה אמור' בסופו של דבר' לממן את העלויות. כמו שיש עלויות רישום הנישואין במועצה דתית, ובגין זה נגבים 700 שקלים, זה צריך להגיע - - -

<היו"ר מירי רגב:>
אין לי בעיה שזה יגיע למועצה, אני רוצה לדעת מכוח מה.

<יעקב מרגי:>
צר לי, צר לי שיושב פה פקיד משרד המשפטים, מדבר על-פה מתוך משהו דה פקטו, מה שאוּמץ, הוא לא אומר דבר שלא אוּמץ; אוּמץ בחטא, חטא האדם הקדמון של משרד המשפטים ועושי דבריהם בתוך המשרד.

<שולי מועלם-רפאלי:>
בתוך איזה משרד?

<יעקב מרגי:>
עוד לא סיימתי. מיד.

רבני "צהר" מתפארים בשם הלגיטימיות שלהם שהם עורכים 5,000 חופות בשנה. 5,000 כפול 700, ברף הנמוך, זה שלושה מיליון וחצי שקל בשנה שנגבים לעמותה שלא כדין. יושבים פה אנשים שלֵווים ומנסים להסביר לנו בסלאלום איך זה קורה. זה קורה בגלל שאנחנו מעלימים עין ובגלל הכוח הפוליטי שיש להם פה בכנסת.

אני רוצה לחזור על השאלה של תומר: אנחנו כמשרד, בתקופת היותי כשר לשירותי דת, התחבטנו קשות בסוגיה הזו, כי יש מועצות מקומיות ואזוריות שאין בהן מועצה דתית, כמו: גזר, מטה יהודה והעיר מודיעין; ובמידה ובמשורה, לא באישור כתוב, בהעלמת עין, בעל-פה, אבל התנינו בעל-פה והתנו הפקידים, לא אני, למורת רוחי, התנו שזה יהיה משק סגור לטובת שירותי הדת, דבר שלא נאכף, לא נבדק, לא כלום, וזה ניתן במידה ובמשורה.

<תומר רוזנר:>
וזה הולך לקופת הרשות המקומית?

<יעקב מרגי:>
יש שניים-שלושה מקרים, זה לגבי אותן מועצות שיש להן רב מועצה. אבל לא עמותה פרטית, זה לא הוכר אף פעם. זה צפצוף על החוק, סליחה על הביטוי המושאל מהמקפצה.

<היו"ר מירי רגב:>
אני מסיימת את הדיון.

<תומר רוזנר:>
צריך לעשות על זה דיון בנפרד.

<עפר יעקב:>
בהקשר של דברי חבר הכנסת מרגי, אני רק רוצה להעיר שהוראת חוזר מנכ"ל מחייבת גבייה במועצה דתית שכנה לפי רשימה מוסכמת מראש. למשל, אם בתל-אביב לא היתה מועצה דתית, אז יש שיוך של תל-אביב למקום סמוך בו יגבו את האגרה.

<תומר רוזנר:>
זה לא מה שאמר נציג משרד המשפטים.

<אורי מקלב:>
גברתי היושבת בראש, אני חושב שאת צריכה לפנות כיושבת-ראש ועדת הפנים, לאור הדברים האלה, למבקר המדינה שיבדוק את כל ההתנהלות. כך אני חושב.

<היו"ר מירי רגב:>
אני חייבת להגיד לכם שהנושא של "צהר" מאוד מטריד אותי. אי אפשר לחוקק חוק בלי שאנחנו מבינים את כל המערך של מי מקיים חופות במדינת ישראל, על-פי איזו הסמכה, מהם המחירים שהוא לוקח ומהם הפערים שיש בין המחירים שהוא לוקח לבין המחירים שאנחנו עכשיו רוצים לשנות.

משום שאת באת לשנות מצב ומשום שאנחנו רוצים לעשות את זה בצורה מערכתית, אני לא מביאה את החוק הזה להצבעה עד שאני אלמד את כל סוגיית "צהר".

<שולי מועלם-רפאלי:>
אני רוצה להגיד מילות סיכום. גברתי מערבת פה מין שאינו במינו.

<היו"ר מירי רגב:>
מין במינו בהחלט. כי הם מקיימים 5,000 חופות בשנה, ואני אקיים על זה דיון רק כשאני אדע את כל המערכת של "צהר".

<שולי מועלם-רפאלי:>
דיברנו בחוק הזה על רבנים שהם עובדי מדינה, עובדי רשויות מקומיות ועובדי ציבור נבחרים. אני מסכימה עם גברתי שצריך לבדוק את המערך של קיום החופות ב"צהר", רק נראה לי שזה אינו נוגע לחוק הזה. וההסכמות שהגענו לגביהן בחוק הזה, שיושבים עליו יותר משישה-שבעה חודשים, זה לא נכון, גברתי.

<אורי מקלב:>
מי כמו יודעת כמה היושבת-ראש, בכל הישיבות שהיו פה: אני רוצה לדעת, 800 שקל משלמים, 700, מה פתאום שישלמו יותר, אני לא מוכנה שזוגות צעירים - - -

<שולי מועלם-רפאלי:>
אני מסכימה עם גברתי, לכן הבאתי את החוק הזה.

<אורי מקלב:>
והתברר ליושבת-ראש שבעצם משלמים כאן הרבה כסף, היא רוצה - - -

<שולי מועלם-רפאלי:>
אבל אני חושבת שאחד לא קשור בשני. אנחנו מדברים על רבנים שהם רבני ציבור.

<אורי מקלב:>
אולי אפשר להחיל את זה גם על עמותות.

<שולי מועלם-רפאלי:>
אתה לא יכול להחיל את החוק הזה על עמותות, כיוון שעמותות - - -

<היו"ר מירי רגב:>
אתה יכול לקבל החלטה שכתוצאה מהחוק הזה, משום שאין סדר בעמותות האחרות – דרך אגב, אם זה ככה, אני אכניס את מועצת הרבנים הראשיים, שהיא לא תאשר עכשיו לעמותת "צהר" בכלל לערוך חופות. תראי, אי אפשר ליהנות מכל העולמות.

<שולי מועלם-רפאלי:>
אני לא רוצה ליהנות מכל העולמות.

<היו"ר מירי רגב:>
או שעמותת "צהר" פועלת על-פי הדין, או שלא. אם השר ממנה את עמותת "צהר", קרי: הממשלה, קרי: הרגולטור - - -

<שולי מועלם-רפאלי:>
איפה השר מרגי? זה היה בתקופתו, זה לא היה בתקופת השר הנוכחי.

<היו"ר מירי רגב:>
זה לא מעניין באיזו תקופה זה היה.

הרגולטור נותן אישור, חותמת, למישהו אחר לקיים חופות, זה חייב להיות משהו מערכתי. נכון שאנחנו מדברים פה על רבני ערים ועל רבני שכונות, אבל מצד אחד, אנחנו רוצים לסדר את זה ברבני ערים ורבני שכונות, להרע את מצבם וללכת לקראת הציבור, ומצד שני, רבני "צהר" יחגגו. ואני לא מוכנה שזה יהיה. אני רוצה שכולם יהיו באותה משוואה: רבני "צהר", רבני שכונות, רבני ערים, והציבור יזכה מכולם.

אם אני באה לתיקון, ואת פתחת פתח מדהים וחשוב, בעיני, אז בואי נעשה סדר אמיתי בכול.

אילו הרבנות הראשית והשר לא היו ממנים ולא היו נותנים להם את האפשרות להשיא, אז הייתי אומרת: אין לנו דין ודברים, לרגולטור אין דין ודברים. אבל מאחר שלשר ולמועצת הרבנות הראשית יש קשר לעניין הזה, אני רוצה ללמוד את הכול, אני רוצה לראות את זה ברמה המערכתית. אני חושבת שכך נכון לעשות.

<אורי מקלב:>
לבי עליך על איזה מסע לחצים עכשיו תעברי. אולי נצטרך אבטחה אישית. לבי עליך. אני לא יכול לעזור לך בזה.

<רוני טיסר:>
אני רק רוצה להוסיף שבחוק הזה אנחנו מטפלים בעריכת חופות.

<היו"ר מירי רגב:>
לא נכון. את עוסקת ברישום נישואין ואת עוסקת באגרה לנישואין.

<רוני טיסר:>
לא. כרגע בחוק אני מדברת על קבלת אגרה עבורה עריכת חופות - - -

<היו"ר מירי רגב:>
יש לזה משמעות. היועצת המשפטית, תודה רבה לך על העדכון.

אני סגרתי את הדיון הזה. תבואו עם דיון מסודר בנושא "צהר", ואם יש עמותות נוספות שאישרתם להן לעשות את זה, אני רוצה לראות את זה. אני מבטיחה לך שאני אקדם את הדיון הזה.

<שולי מועלם-רפאלי:>
אני חושבת ש - - -

<היו"ר מירי רגב:>
בזה הרגע נגמר הדיון. שמעתי את דעתך והיא לא התקבלה. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:10.>