פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 88 ועדת הכספים 11/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 191 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ב בתמוז התשפ"ג (11 ביולי 2023), שעה 11:15 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק חמד עמאר אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר מוזמנים: איתמר גזלה – מנהל תחום בכיר מחקר, כלכלה ונתונים, משרד המדע והטכנולוגיה ליהי קושניר גנוסר – עו"ד, רפרנטית מסים ותקציב, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אבירם זולטי – סמנכ"ל חטיבת תפעול, הרשות לחדשנות (המדען הראשי) שגיא דגן – סמנכ"ל אסטרטגיה, הרשות לחדשנות (המדען הראשי) אמיר גונן – מנהל אגף מיסוי ברשות החדשנות, הרשות לחדשנות (המדען הראשי) אורן רוזנברג – מנהל תחום מימון, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית צפריר נוימן – עו"ד, היועץ המשפטי, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית דניאל פרידמן – עו"ד, לשכה משפטית, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית מיכאל ישראלי – רו"ח, אגף מיסוי, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית רולנד עם-שלם – רו"ח, עו"ד, סמנכ"ל מקצועית, רשות המסים ישי פרלמן – עו"ד, ממונה על החקיקה, רשות המסים מיכאל אסולין – מנהל תחום בכיר עידוד השקעות הון, רשות המסים ליאור טלה – רו"ח, יועץ למנהל הרשות, רשות המסים חגי טיירי – עוזר לסמנכ"ל מקצועית, רשות המסים יעקב גולד – רו"ח, סגן החשבונאי הראשי ומנהל מערך הפיננסים, אחראי תחום המס, רשות לניירות ערך אורית שרייבר – עו"ד, מנהלת מערך החקיקה, רשות לניירות ערך סיון נויפלד – מנהלת פיתוח עסקי, התאחדות התעשיינים בישראל משה קאשי – מנהל תחום פיננסים, לובי 99 כרם נבו – מנכ"לית, פורום חברות הצמיחה ג'ייסון שווארץ – סמנכ"ל כספים, SimilarWeb, פורום חברות הצמיחה מיכל שריג כדורי – מנהלת קשרי ממשל בחברת וויקס, פורום חברות הצמיחה אורנה לוי – רו"ח, יועצת, פורום חברות הצמיחה ייעוץ משפטי: תמר בנתורה שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אביבה יובל מויאל רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, מ/1577 << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בוקר טוב, היום כ"ב בתמוז תשפ"ג, אני פותח את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר רולנד לא היה, התגעגענו אליו. שלום רולנד, ברוך שובך לזירה. הייתם צריכים לחזור עם תשובות על כמה דברים. יושב- הראש, זה בסדר? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ינון, השאלה היא האם לא כדאי להתקדם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא להתקדם. קודם כול, יש להם תשובות, למה להתקדם? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לאסוף את כל הדברים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בסדר, אבל אם יש להם תשובות מהפעם שעברה, אחר כך נתקדם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נתקדם, רק ניתן לו לשאול את השאלות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש להם, הם זוכרים אותן. אתה רוצה שאזכיר לך? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> בוקר טוב, אני רולנד עם-שלם, סמנכ"ל מקצועית, רשות המסים. יש משהו אחד במקרו שכשאני האזנתי לישיבה בשבוע שעבר לא הבנתי על מה נסוב הדיון, בעיקר בסעיף שתיים לחוק המוצע. יש לנו מתווה של עמידה בתנאים מצד החברה: אם היא עומדת בתנאים – היחיד, המשקיע, מקבל את הטבת המס. מה קורה אם החברה לא עומדת בתנאים? המשוואה אצלי היא פשוטה: אם החברה לא עומדת בתנאים – היחיד לא זכאי להטבת מס. יכולנו לומר בחקיקה המוצעת שצריך לחכות שהחברה תעמוד בכל התנאים ורק אז לתת את הטבת המס ליחיד. הקלנו, אמרנו: היות וכנראה ב-98%-99% מהמקרים יעמדו בתנאי כי הוא לא קשה, נקדים את הטבת המס ליחיד למועד ההשקעה בתנאי שהחברה תעמוד בתנאים. אם החברה לא עומדת בתנאים – אין הטבה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל אנחנו דיברנו על זה. בתנאים זה לא שמתוך שלוש שנים אתה לוקח את השלוש שנים, אם הוא לא עמד בשנה האחרונה – אנחנו לוקחים להם את כל השלוש שנים. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אזכיר מה התנאי המהותי שדובר עליו. מהצפייה שלי בישיבה הקודמת, התנאי המהותי הוא שהכסף שהיחיד מזרים לתוך החברה הולך למקומות שאנחנו מכוונים אליהם כרגע, שזה המרכז לפיתוח. כלומר, החברה היא סטארט אפ, היא משקיעה בעולמות שאנחנו רוצים להשקיע בהם. על בסיס זה כל העידוד, אם החברה פותחת מכולת אנחנו לא בדיון. אנחנו רוצים שהכסף הזה שנכנס פנימה ילך במשך שלוש שנים, באחוז מסוים, למרכז לפיתוח. שוב, אפשר לומר: נחכה, נוודא שהחברה עומדת בתנאי ורק אז ניתן את ההטבה. הקדמנו, אמרנו: זה תנאי קל לעמידה, זו המטרה של החוק, נקדים את הקלת המס ליחיד במועד ההשקעה, למרות שתיאורטית יכול להיות שהחברה תעשה עם הכסף משהו אחר שלא כיוונו אליו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל זה לא שהיא עשתה משהו עם הכסף. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אלא מה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נדייק. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אמרנו שיכול להיות מקרה – נמצא פה מישהו מלשכת רואי החשבון? מי נמצא פה? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא באו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא באו, כנראה בפקקים. הבאנו מקרה שהוא לא של חדלות פירעון – שי, תזכיר לי – כשבשנה השלישית הוא נכשל - - - << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> זה לא הוא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> החברה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> החברה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אמרנו שאנחנו דורשים על כל השלוש שנים למרות שבשנתיים האלה הם כן השקיעו את הכסף. זה לא שמצאת שהם לא השקיעו את הכסף, הם השקיעו את הכסף אבל קרה להם משהו שלא אמור לקרות, וקרה בשנה השלישית. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> זה מהותי, ה"קרה בשנה השלישית". כלומר, אנחנו רוצים שהכסף שנכנס ילך במשך שלוש שנים למו"פ (מחר ופיתוח). אגב, התנאי הוא 70% מההוצאות. זאת אומרת שתיאורטית, אם בשנה השלישית יש קשיים לחברה - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אתה אומר: שלא יוציא. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> היא לא תוציא. היא תוציא שקל – 70 אגורות ילכו למו"פ. אגב, אנחנו מוכנים לתרום, רשות המסים, 70 אגורות לחברה בקשיים כדי שתוכל לתרום את זה למו"פ. יש פה חבילה, אי-אפשר לפרק את החבילה. שוב, אפשר ללכת למתווה אחר: אם החברה, כל חברה, לא עומדת בתנאי של שלוש שנים – אין הטבת מס. אני לא רוצה ללכת לכיוון הזה. אני מקדים את ההטבה ומאמין שבעזרת השם, במאה אחוז מהמקרים יעמדו בתנאי שהוא תנאי קל מאוד. אבל ככה אני מונע את התכנון הזה, של לקחת את הכסף למקומות אחרים. ושוב, בשנה השלישית יש לחברה בעיה תזרימית? היא נדרשת מתוך השקל שהיא מוציאה, כי אין לה כסף, להשקיע 70 אגורות במו"פ. אנחנו נעזור לה לבנות את זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אגב, סתם שתדעו, אמרתם שחברה ממשלתית לא יכולה להיכנס לתוך זה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> מאה אחוז ממשלתית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כשהיא מאה אחוז ממשלתית. למשל, חברת רפאל שהיא חברה ממשלתית היא בעצם חברה שכן אמורה להתעסק במה שאתם מציעים כרגע. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אם היא תעמוד בכל התנאים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היא עומדת, אבל היא לא יכולה כי היא מאה אחוז ממשלתית. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> נכון, כל חוקי העידוד - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אגב, אני חושב שבכלל צריך לעשות תיקון. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בחברה ממשלתית המשקיע הפרטי נכנס בתור מה? הוא לא יכול להיכנס? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, הוא לא יכול להיכנס. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הוא לא יכול. לכן, אני אומר: זה לא - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני אומר: החברה גם כחברה ממשלתית, הרי לרפאל יש - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בסדר, אבל לך אין - - - אתה רוצה לתת הטבת מס ליחיד שמשקיע בחברה, בחברה הממשלתית הוא לא משקיע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא. בהסתכלות שלי, יכול להיות שצריך לעשות את התיקון בכלל בחוק הראשי. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> בחוק הראשי, זה דיון בחוק לעידוד השקעות הון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בחוק עידוד. אגב, צריך לעשות שם תיקון. בכל זאת, גם חברת רפאל זו חברה ביטחונית שעושה בדיוק - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, אבל שיקולי מס זה לא מה - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, אני אומר לך שיש מקום לעשות שם תיקון. אני לא סתם אומר את זה, יש מקום לעשות שם תיקון, צריכים את זה. הם צריכים גם את ההטבות האלה שאין להם, ההשקעות שלהם הן השקעות גדולות מאוד. אבל זה - - - << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> זה דיון בחוק עידוד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה דיון בחוק עידוד. זו רק דוגמה שהבאנו בשבוע שעבר, כשאמרת לי שלצורך העניין חברה שהיא 90% ממשלתית ו-10% פרטית, כן יכולה להיכנס. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לחוק עידוד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נכון, כי יש למשקיע הפרטי מקום בו הוא נכנס ובו הוא מקבל את ההטבה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כן, בוודאי. בשבוע שעבר שאלנו האם זה רק על 90%, הם אמרו: אפילו על 95%, בגלל המקום הקטן שבו אתה פרטי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, כוונתי - - - אתה לא נותן לחברה הממשלתית, אתה נותן לפרט. אם אתה נותן לפרט, הרי זה ההיגיון שלו. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> התשובה שלנו לגבי מה שנאמר בדיון הקודם, לגבי למפרע, למה אנחנו באים למפרע ליחיד וכולי? יש פה תנאי שהחברה הפרה אותו, לכן אותה הטבה שניתנה מתבטלת. למשל, יחיד שהצהיר בדוחות שלו שהוא תושב אילת כדי לקבל הטבות מס ואחרי כמה שנים אתה מגלה שהוא לא גר באילת, אתה לוקח את זה למפרע. על כל הפרה של תנאים שעל בסיסם הטבת המס ניתנת, כשאתה מגלה שיש הפרה של התנאי תמיד זה נעשה למפרע. זה לגבי הדיון שהיה פה לגבי האמירה למפרע, שהפריעה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כן, כן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> עוד משהו, ינון? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עוד מעט, תכף אקבל את הפרוטוקול. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נתקדם. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> הגענו לסעיף 5, אנחנו בהגדרה של חברת חוץ מזכה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מי מקריא? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> ישי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תמר, באיזה עמוד זה? << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> עמוד 1417. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> התקדמנו, לא היינו ב"חברת חוץ מזכה" כי קראנו את סעיף 1 וסעיף קטן (2). << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> את רוצה לחזור אחורה? נחזור אחורה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, אני רוצה להתקדם קדימה. אני מציעה שנלך למועד הרכישה הראשונה, אני טועה? איפה החברים מרשות המסים? היה לנו שם דיון מהותי, לכן אני לא רוצה לחזור. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, אבל עצרנו באמצע. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> 3. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נכון, את צודקת תמר. << דובר_המשך >> תמר בנתורה: << דובר_המשך >> אני מציעה שנחזור כרגע ל"חברת חוץ מזכה". תסבירו בבקשה שוב, בקצרה, על חברת חוץ מזכה. אחר כך נוכל להמשיך מ-(3) בתוך ההגדרה הזאת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> נכון, עצרנו את זה אז באמצע, את צודקת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הגענו ל-7%. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן, סיימנו את סעיף קטן (2). << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> נכון. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> בבקשה, אתן הקדמה כדי שניזכר איפה אנחנו נמצאים. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> כן, בבקשה תסביר כדי שנוכל להמשיך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רולנד, תודה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אנחנו נמצאים בסעיף 5. סעיף 5 הוא המתווה של מה שקורה כשחברה ישראלית רוכשת מניות של חברה ישראלית או חברה זרה – יש שם שני מתווים – תחת עמידה בכל התנאים שנתונים בחוק. עלות המניות של החברה הרוכשת תֻּפְחַת לצורכי מס, על פני חמש שנים. זה סעיף 5 בכללותו. כשעושים drill down בתוך הסעיף, יש דרישה לעמידה בתנאים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בשתי האופציות? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> כן, גם בישראלית וגם בזרה. התנאים הם שונים, ההטבה היא אותה הטבה. עכשיו אנחנו בתוך ה-drill down של ההגדרות שעל בסיסן קבועים לאחר מכן התנאים בחוק, בסעיף. עצרנו ב"חברת חוץ מזכה", נכון? << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> כן, כן. << קריאה >> ינון אזולאי (יו"ר ועדת האתיקה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> כשהחברה הזרה נרכשת, בסיטואציה בה החברה הישראלית קנתה את החברה הזרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כשהחברה הישראלית רכשה את? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> ההגדרה נדרשת לסיטואציה בה חברה ישראלית קונה חברה זרה והיא רוצה לקבל את הטבת המס של הפחתת עלות המניות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אמרת שזה 20% פחת. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> כן, על פני חמש שנים, תחת עמידה בכל התנאים. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אני ישי פרלמן, מרשות המסים. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> ישי, תגיד בקצרה על (1) ו-(2) ונתקדם להקראה של (3). בבקשה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ההגדרה של "חברת חוץ מזכה" היא: חברה שברכישתה אפשר לקבל את ההטבה. פסקה (1) דיברה על זה שהיא לא תהיה קרובה של החברה הרוכשת. פסקה (2) דיברה על זה - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רק להדגיש, אמרנו: "שלא תהיה קרובה". ואני מדגיש את זה בכוונה, קרובה בזמן הרכישה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כן, בוודאי שהיא קרובה מיד אחרי הרכישה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, אמרנו שאם נולד קרוב, בחברה - - - << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> זה היה בסעיף 2, עכשיו אנחנו בסעיף 5. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בסעיף 2. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> כשהחברה לא רוכשת חברה שהיא הייתה בעלת מניה בה גם לפני כן. זאת אומרת, זו עסקה חיצונית לגמרי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תודה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> על פסקה (2) דיברנו, זו פסקה שאמורה להראות שמדובר בחברה טכנולוגית, היא מדברת על שיעור הוצאות המחקר והפיתוח של החברה מתוך סך הכנסותיה. ההוצאות היו 10%, ובעקבות דרישת הוועדה אמרנו: 7%. פסקה (3), אני אקריא: "(3) סכום הוצאות המחקר והפיתוח של החברה בשנת המס שקדמה לשנת השגת השליטה עלה על 20 מיליון שקלים חדשים; הסכום האמור יחושב לפי השער היציג, בתום שנת המס, של המטבע שלפיו מוצגים דוחות החברה;" פה אנחנו בעצם דורשים שזו תהיה חברה גדולה, לא רק חברת הייטק אלא גם חברה גדולה מאוד, נכס אסטרטגי. אנחנו דורשים שזו תהיה רכישה אסטרטגית שתעזור לישראל כי – כמו שאמרנו בדיון שעבר – רכישה של חברה תושבת חוץ יכולה מצד אחד להיות יתרון גדול מאוד לישראל, אם זאת רכישה של חברה טכנולוגית גדולה בחו"ל כשאנחנו הופכים את הבסיס, את חברת האם בישראל, להיות החברה המרכזית. מצד שני יש פה סיכון של העברת נכסים מישראל לחו"ל, שינצלו את הטבת המס הזאת לא רק כדי לקבל הטבת המס אלא גם לצורך הוצאת נכסים מישראל לחו"ל. לכן, יש פה איזשהו איזון. אנחנו רוצים למקד את ההטבה בדיוק באנשים שאנחנו רוצים, פה אנחנו רוצים את הרכישות האסטרטגיות האלה של מעל 20 מיליון שקלים. ""מועד הרכישה הראשונה" – המועד שבו ביצעה החברה הרוכשת את הרכישה הראשונה של אמצעי שליטה בחברה הישראלית המזכה או בחברת החוץ המזכה, מבין הרכישות האמורות בסעיף קטן (ג)(2) או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף קטן (ד)(1);" << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> בבקשה, תסביר ותתייחס גם לסעיפים. תודה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בסעיף קטן (ג)(2) ובסעיף קטן (ד)(1) יש את התנאים להטבה. התנאי הוא שנרכשת שליטה, שהחברה הישראלית רוכשת שליטה בחברה הזרה ורוכשת לפחות 80%. כדי להבהיר מתי בדיוק חלה ההטבה, יש לנו פה הגדרה של מועד הרכישה הראשונה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אגב, למה אתם צריכים דווקא 80%? 80% זה משהו די כבד. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> שליטה, אנחנו רוצים שליטה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש לך שליטה גם ב-60% וב-51%. למה דווקא 80%? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים שליטה שתאפשר לאחר מכן לעמוד בשאר התנאים. למשל, צירוף העסקים בין החברה הישראלית לחברה הנרכשת בצורה כזאת שגם ה-I.P. יהפוך להיות I.P. ישראלי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רק ב-80% זה נעשה I.P. ישראלי? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> מבחינת המתנגדים הפוטנציאלים שיכולים להיות - - - << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 11:28) << מנהל >> << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> טוב, עכשיו אתה יושב-ראש, אני אשלים את התשובה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה, רק תעשה את זה בצורה מכובדת יותר. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> בכמה מקומות, בוודאי בעולם של מיזוג חברות – מיזוג כלכלי של חברות – יש דרישה של השתלטות מלאה על העסק הנרכש. אנחנו לא באנו ואמרנו: 100%, השתלטות מלאה, אנחנו מאפשרים את השְׁפִּיל כדי לא לתקוע את העסקה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כשאתה אומר השתלטות של 100%, כלומר הוא צריך לקנות את כל החברה, לא להשאיר כלום. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> נכון. זה הרעיון, בבסיס. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא. גם 70%, לצורך העניין, זו השתלטות. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא, לא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בגלל זה אני שואל: למה הוא רוצה דווקא את ה-80%? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> הדיון מתחיל מה-100%, לא מה-50%. הדרישה פה היא שאשתלט על חברת הבת, היא תהפוך להיות עסק שלי לגמרי ואוכל להזיז דברים ולעשות צירוף עסקים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה בעצם הופך אותה לחברת אם, כאשר אם תקנה עוד חברה אחת החברה הזו כבר נמצאת אצלך כחברת אם, אתה רוצה להפוך אותה לחברת אם. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> נכון. מצד אחד, הדרישה המינימלית היא 100%. מצד שני, אנחנו מבינים שיכולים להיות בעלי מניות שהם "לא מפריעים" בנוף, בהקשר של צירוף העסקים, והורדנו את הרף מ-100% ל-80%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה רוצה שבהתחלה זה יעלה על 20 מיליון שקלים, נכון? למה דווקא הסכום הזה? מה הביא אותך לסכום הזה? הבנתי שב-80% אתה אומר: יש לי שליטה. אבל דווקא 20 מיליון? אתה אומר: שיהיה מינימום של 20 מיליון, איך קבעת? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אני לא זוכר איך המספר נולד בזמנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 80% הסברת: אני צריך את השליטה. למרות שיש בינינו מחלוקת, אתה אומר: לא, צריך שיהיה 100%. פה אתה אומר לי: אני צריך 20 מיליון. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא, רצינו רף מינימלי. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, ב-80% אני לא מקבל את השליטה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה מקבל שליטה ב-80%. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ב-51% אתה גם מקבל שליטה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה מה שאמרתי, ב-51%. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מפחד שאנחנו נחוקק את החוק ובסוף הוא לא יעזור בכלום, רק עכשיו הגעתי אבל הייתי בכל הדיונים. אני מתחיל בקריאה, נכנסים לעומק החוק ואני מרגיש שהחוק הזה לא יביא את התועלת שאנחנו רוצים – עם 80%, עם 20 מיליון, עם כל הדרישות שאנחנו מכניסים לתוך החוק. בסופו של דבר החוק לא יבוא לידי יישום ונגיע לאותו מצב שאנחנו נמצאים בו היום. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא. סעיף 5 בגרסה הקודמת שלו היה רק לגבי חברה ישראלית שרכשה חברה ישראלית, והשתמשו בו. הבאנו את הנתונים בפעם הקודמת, היה שימוש בסעיף. אנחנו מרחיבים את זה עכשיו גם לרכישה של חברה זרה. בהקשר של החברה הישראלית שקונה חברה זרה ומתחילה להזיז את הביזנס חזרה ארצה או לראשונה ארצה, אנחנו צריכים שליטה כלכלית-עסקית בעסק. אם אין שליטה בעסק – לא 51%, שליטה אמיתית, מבחינתנו 100%, כדי שתהיה תרומה למדינת ישראל. הבנו שיכולה להיות סיטואציה שיש כמה אחוזים לפה, כמה אחוזים לשם, אנחנו לא רוצים למנוע את זה ולכן הורדנו את הרף מ-100% ל-80%. לגבי ה-20 מיליון. שוב, ההטבה פה היא הטבה משמעותית מאוד, היא הטבה של הפחתה של נכס שהוא לא בר-פחת בפקודת מס הכנסה, זה שינוי כללי המיסוי. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נעשתה בדיקה של רכישה של 80%? אני מתעקש על ה-80%, נעשתה בדיקה בנושא הזה של 80% רכישה? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אפשר לשאול. יש פה נציגים מהחברות, הם יספרו על כמה מצבים בהם הם ירצו להפעיל את הדבר הזה וה-80% ימנע מהם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רולנד, תסביר בבקשה, אחר כך תחזור ל-20 מיליון. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני באמת רוצה לחוקק כאן חוק שיהיה ישים בסופו של דבר, שלא נחוקק חוק שבסופו של דבר לא יהיה ישים, לא יעזור בכלום ולא יביא תועלת למדינת ישראל בשום דבר. אני לא רוצה את זה. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> כרם נבו, אני מנכ"לית פורום חברות הצמיחה. כן, מבחינת התנאים הבסיסיים של החוק, הסוגיה של ה-20 מיליון הגיונית מאוד. גם הסיפור של ה-80% הגיוני כי בסוף אתה רוצה לוודא שנעשתה פה רכישה מלאה של החברה ושמדינת ישראל נהנית מהקניין הרוחני שהחברה הזאת רכשה. כן, זה סופר הגיוני. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רולנד, וה-20 מיליון? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> 20 מיליון – רצינו רף מינימלי שבגינו כולנו "טורחים" להזיז עכשיו את כל כללי המיסוי וכולי, לא רצינו שעל בסיס רכישת I.P. של מיליון שקל יתחילו להפעיל את כל המנגנון של החוק פה. עשינו רף מינימלי, אני לא זוכר איך המספר, כמספר, נולד. אבל 20 מיליון שווי נכס בלתי מוחשי מביא לנו את העסקאות ה - - - אני מקווה מאוד שנגיע למאות מיליונים, כן? ו-20 מיליון יהיו בדיחה כתנאי מינימלי. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> בעצם מדובר בעסקאות אסטרטגיות. הרעיון של כל הסעיף הזה היה לתמרץ חברות ישראליות לעשות רכישות אסטרטגיות, לצמוח גם באופן שהוא לא אורגני ולהביא לישראל קניין רוכשי משמעותי. אין סיבה שהמדינה תטרח ותתמרץ רכישות קטנות שקורות כל הזמן כי זה פשוט לא מספיק מעניין, המטרה פה היא באמת להבשיל את האקוסיסטם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> אני אמיר גונן, מרשות החדשנות. רולנד, לגבי סעיף 2, בדיון הקודם עלתה בקשה למפעל מקדם חדשנות. מפעל מקדם חדשנות בעצם פותר את הבעיה כשלחברה פחות מה-7% מו"פ שדיברנו עליהם אבל היא כן חברה טכנולוגית מאוד. הסיבה לכך שהיא לא עומדת ב-7% ביחס למכירות היא לא בגלל שהיא חברה לא טובה, אלא בגלל שהיא חברה סופר טובה. למשל, ל- Apple יש 6.5% ביחס למכירות. הסעיף הזה באמת בא לסנן, או חברה גרועה שאין לה מו"פ או חברה טובה ממש ש - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שלא מגיעה ל-7%. << דובר_המשך >> אמיר גונן: << דובר_המשך >> ויש מפעל מקדם חדשנות, זה מנגנון מחוק עידוד השקעות הון שבא לטפל במצב הזה, זו דווקא חברה מהקיצון השני, חברה סופר איכותית. זה עלה בדיון הקודם ועכשיו לא הייתה לזה התייחסות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה עלה בשתי הדקות האחרונות של הדיון הקודם. << דובר_המשך >> אמיר גונן: << דובר_המשך >> נכון. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אני כבר לא הייתי, לא צפיתי אז. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חשבנו שאתה צופה בנו עד הסוף. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> התנאי המקורי היה 10%, הוצאות המו"פ מהוות 10% לפחות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה הולך תמיד על הרף הגבוה: מ-100% ירדנו ל-80%. יכולת גם להגיד 50%, להוריד ל-7% ולהגיד: תראה איך יצאתי. רולנד, הוא מסביר לך מקרה שהוא אמיתי. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אני קשוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא אומר לך: קח חברת דוגמת Apple, הם 5.7%. אתה אומר לו: לא, 7%. אם הוא היה מביא לך דוגמה מחברה לא מוכרת שקמה רק עכשיו, זה בסדר, אני מבין אותך. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אם אנחנו מאמינים שחברה ישראלית תרכוש בקרוב את Apple אז אני מוכן להגמיש את התנאי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם אתה תאמין אז זה יקרה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אני מאמין. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה יקרה, יאללה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> בלי נדר. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> אם יורשה לי, בסוף הדיון הקודם דיברנו על אפשרות לתת לרשות החדשנות לבחון גם סיטואציה שבה - - - << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> על זה דיברנו כרגע, על מפעל מקדם חדשנות. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> השאלה האם זה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> על זה הוא מבקש ממנו. << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> זה הדיון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רולנד, תשובה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כן, התשובה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> התשובה צריכה להיות בין 5% ל-6%. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא, הדרישה פה היא דרישה מעבר. אנחנו כבר הורדנו אותה מ-10% ל-7%, הם קיבלו. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> נכון, האמת היא שזה - - - << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אפשר להחזיר את זה ל-10% וללכת על ה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ואנחנו נגיע ל-2%. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אם אמיר מקבל את ההצעה, נחזיר את זה ל-10% אבל נאפשר את אישור מקדם החדשנות של רשות החדשנות עם רף מינימלי של הוצאות מו"פ. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> ה-7% מייצרים לנו פשטות כי הם מיישרים קו עם חוק עידוד השקעות הון. ה-7% עושים הרבה מאוד היגיון, בטח בעסקאות גדולות, אני חושבת שהם חשובים. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אני גם מסכים ל-7%. הסכמתי ל-7%, עכשיו זה 7% עם כוכבית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא הסכים ל-7%, אבל רשות החדשנות אומרת שיש להם בעיה עם זה וצריך לשמוע גם אותם. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> להם חילקתי את ה-7%, אני מחלק פה משהו לכולם. מישהו רוצה עוד משהו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. תקשיב למה שאני אומר לך עכשיו. << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> אגב, זה הגיע מלשכת רואי החשבון, הם העלו את זה, הקרדיט להם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עזוב את הקרדיט, אף אחד לא קיבל עדיין כלום. << דובר_המשך >> אמיר גונן: << דובר_המשך >> אבל זה באמת נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה כמו חבר כנסת: קודם כול נחלק את הקרדיט ואחר כך נשתדל לעשות. אל תעשה את זה ככה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא הבנתי, אתה מבקש שנחזור ל-10%? אני רוצה להבין מה אומר נציג רשות החדשנות, אתה רוצה להחמיר את הרף? << דובר_המשך >> אמיר גונן: << דובר_המשך >> להפך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, הוא מקל. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה רוצה גם 7% וגם את ה - - - << דובר_המשך >> אמיר גונן: << דובר_המשך >> להפך, אנחנו מבקשים שבע אחוז ביחס למכירות. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שבעה. << דובר_המשך >> אמיר גונן: << דובר_המשך >> שבעה אחוזים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אל תגידי לו כמה אחוזים הוא רוצה. << דובר_המשך >> אמיר גונן: << דובר_המשך >> אתן דוגמה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, לפני הדוגמה אני רוצה להבין מה אתה מבקש, 7% ועוד מה? << דובר_המשך >> אמיר גונן: << דובר_המשך >> אתן דוגמה כדי שזה יהיה ברור. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו כל הזמן הולכים אחורה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה את מסתכלת אחורה? את מסתכלת אחורה כי זה היה תקוע עוד כשאת היית אבל אין מה לעשות, עכשיו אנחנו מתקדמים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אגיד לך, בתור מישהי שקידמה חוק שהיה תקוע שלוש שנים, אני פשוט חושבת שיש חשיבות בלגמור אותו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל גם צריך לגמור אותו באופן טוב כדי שבסוף לא נחזור עוד פעם, באותו גלגל, למקום - - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ברור, אני מודה באשמה, אני רוצה לגמור אותו, חשוב לי. << דובר_המשך >> אמיר גונן: << דובר_המשך >> הבעיה היא שנפסיד את החברות הסופר איכותיות. החברה הוציאה בשנה הראשונה שבע אחוז - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> שבעה, אני לא יכולה. << דובר_המשך >> אמיר גונן: << דובר_המשך >> - - שבעה אחוזים ומכרה ב-10 מיליון שקלים – עומדת בתנאים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר, אבל הוא רוצה לתת שבע אחוז ואת רוצה לתת שבעה, שכל אחד ייתן מה שהוא רוצה. הוא מדבר כמו מרב מיכאלי, מה זה משנה? << דובר_המשך >> אמיר גונן: << דובר_המשך >> שנה אחר כך המוצר מתפוצץ, יש לה מוצר מספר אחת בעולם, מכרה ב-100 מיליון שקלים ועדיין הוציאה שבעה מיליון שקלים – עדיין עומדת בתנאים. שנה אחרי, המוצר הכי טוב בעולם, מכרה ב-200 מיליון שקלים – היא כבר לא עומדת בהגדרה, כאילו היא חברה לא מספיק טובה. זה מעוות. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה ההצעה? אני רוצה להבין את ההצעה. << דובר_המשך >> אמיר גונן: << דובר_המשך >> לכן, יש מנגנון שהוא מוכר, שנמצא בחוק עידוד השקעות הון: רשות החדשנות, באמצעות בודק טכנולוגי, בודקת האם יש כאן מובילות של הטכנולוגיה של אותה חברה. שהסיבה שהיא לא עומדת ביחס מו"פ למכירות היא לא שהיא חברה עם לא מספיק מו"פ אלא להפך, היא בקיצון השני. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הבנתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא רוצה גמישות בשבילם, מרשות החדשנות. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל הוא רוצה להשאיר את הרף של ה-7% ועוד המנגנון הזה. << דובר_המשך >> אמיר גונן: << דובר_המשך >> בוודאי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, כשיש לו את הגמישות להחליט. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> או – או. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא או – או. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן, או – או בלי רף בכלל? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> לא, ה-7%. אם 6.9% - - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> או 7% או שרשות החדשנות תחליט? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה יכול להחליט לתת לו. << דובר_המשך >> אמיר גונן: << דובר_המשך >> אם 6.9% , תגיש בקשה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זה: או – או, זה נקרא: שתי חלופות. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, או – או זה מוגזם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רולנד, הוא אומר: תשאיר לי את היכולת. אתה בכל דבר נצמד לחוק עידוד השקעות הון, הוא אומר לך: אין בעיה, תעשה העתק-הדבק גם לזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שמענו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ומה? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אנחנו מוכנים ללכת על הפלסטר של אישור מקדם החדשנות במקום העמידה בתנאי של ה-10% שהפכו להיות 7%, אבל אנחנו צריכים רף מינימלי כדי שלא יהיה מצב שאין בכלל הוצאות מו"פ, כי אז אנחנו בדיון אחר. על איזה רף מינימלי חשבתם, במקום השבע? << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> יש כאן הוצאות מו"פ מינימליות של 20 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שבעה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> לא, בכוונה אמרתי שבע. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הרגו את הבן-אדם: שבע, שבעה. << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> יש כאן הוצאות מו"פ מינימליות של 20 מיליון שקלים. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> לא, לא, נעשה אחוז. דיברת על Apple, כדוגמה, שהיא ב-6.9%. << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> אתה אומר: הרף המינימלי, המינימלי. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כן, שבלעדיו גם האישור לא עוזר. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רולנד צודק. << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> שלוש. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא, לא, משהו שהוא גבוה משבע. << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> שתיים, חמש. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ינון, אני מציעה שהם ידברו ביניהם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, סליחה, הם היו צריכים לדבר על זה בשבוע שעבר. סיכום הדיון היה שהם ידברו. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נכון. עם כל הכבוד, רשות החדשנות, למה לא ניהלתם את השיח הזה עם רשות המסים לפני הדיון? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> הינה, הסכמנו, חמישה. הסכמנו, חמישה אחוזים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הסכמתם על חמישה אחוזים? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> מי שמתחת לשבע ומעל חמש, יוכל להביא אישור מפצה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הבנתי, יפה. אתם עושים גמישות בקו הזה של השרירות, שתהיה בו איזושהי גמישות, שלא יהיה איזה רף חותך. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> בין חמש לשבע. מתחת לחמש – אין; בין חמש לשבע – אפשר להביא אישור; מעל שבע – אין בעיה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> מצוין. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה מקובל עלייך? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חמש או חמישה? שבע או שבעה? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> חמישה. כל עוד אומרים את המספרים נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא אומרת שאם זה: חמש, שבע – לא מקובל עליה, חמישה, שבעה – מקובל עליה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> נחשוב על זה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כל הצעירים של היום, הכי חכמים ולא יודעים להגיד מספרים. תגידו מספר, זכר או נקבה, לפי הכללים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ועברית יודעים לדבר? אומרים לך: כבישים, כבישות; אזרחים, אזרחיות; אוטובוסים, אוטובוסיות. לי זה גם לא נשמע הכי טוב. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ינון, מאיזו מפלגה אני? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> סליחה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש עתיד לא אומרים את זה אף פעם. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני לא מיש עתיד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא לא מהעתיד ולא מעתידה – היא ממלכתית, ממלכה. לסיכום, תגידו את מה שסיכמתם ביניכם ונתקדם הלאה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> סיכמנו שאנחנו מגבילים את התנאי של החברה לגבי הוצאות מו"פ. אנחנו מביאים מחוק עידוד השקעות הון את החלופה השנייה של אישור מקדם חדשנות – ככה זה נקרא, נכון? - - << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> כן. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> - - ובלבד שהוצאות המו"פ באותה שנת מס עולות על 5%. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תמר, הייתי אומרת שהסעיף נשאר כמו שהוא, כאשר לפי הסיכום מהישיבה הקודמת – שהיה מקובל על כולנו – הרף של 10% יורד ל-7% ופשוט מוסיפים עוד סעיף קטן שבו אומרים: למרות האמור, במקרים שבין 5% ל-7% יחול ההסדר שמדברים עליו. את מבינה? << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> כן, אני מבינה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הבנתי את ההסכמה? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> ההסכמה ברורה, הניסוח – ישי. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נראה לי שככה הכי טוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רשות החדשנות, זה סגור? ממשיכים הלאה, תודה. ישי. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ""סכום רכישה נקי" – הסכום ששילמה בפועל החברה הרוכשת לרכישת אמצעי שליטה בחברה המזכה עד תום 4 שנים מיום חתימת ההסכם לרכישתם (בסעיף זה – הסכם הרכישה), בהפחתת סכום ההון העצמי של החברה המזכה כשהוא מוכפל בחלק החברה המזכה שנרכש כאמור, ובלבד שסכום ההון העצמי כאמור הוא סכום חיובי, ובהפחתת כל סכום שהוחזר לחברה הרוכשת; לעניין זה, "סכום ההון העצמי", של חברה מזכה – הסכום המתקבל מצירוף הסכומים של כל אלה: עודפים ורווחים, הון מניות, פרמיה על מניות ופריטים אחרים כיוצא באלה," ואם הסכום שולם על רכישת אמצעי שליטה, בנוסח כתוב ב: "חברה ישראלית מזכה", אנחנו נבקש לשנות את זה ל: חברת חוץ מזכה, כי יש פה איזושהי טעות סופר, גם: "– בהפחתת נכסים לא מוחשיים הרשומים בספרי החברה המזכה;" אולי מיכאל יסביר את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, שיסביר. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אני מיכאל אסולין, מנהל האגף לרישוי בין-לאומי ברשות המסים. המטרה פה היא לוודא שכשאתה קונה חברה אתה לא קונה את הרווחים שלה, את המזומן שיש בה, אלא אתה באמת קונה את המרכיב הטכנולוגי. כשאנחנו מדברים על חברה זרה, הנקודה היא שברמת הדוחות הכספיים הרבה פעמים הנכסים הלא מוחשיים שמפותחים באמצעות הוצאות המחקר והפיתוח של החברה, נרשמים במאזן או שהם נרשמים בדוח רווח והפסד, במטרה ליצור את האדישות. כשאנחנו בחברה הישראלית אני אדיש כי גם ככה זה נכס בישראל, כשאני בחברה זרה אני רוצה לוודא שאני לא יוצר פה איזשהו יתרון מס בצורת הרישום החשבונאית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא הבנתי. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה רוכש את החברה - - - << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אוסיף על מיכאל. עלות המניות משקפת כמה דברים: היא משקפת את מה שכבר קרה בעבר – הרווחים הצבורים של החברה הנרכשת; והיא משקפת את הפוטנציאל העתידי – שהוא החלום, השווי שלא בא לידי ביטוי בדוחות הכספיים. ההגדרה כאן קובעת שההטבה תבוא רק על החלק העתידי. אני לא אתן עכשיו הטבת מס על זה שקנית חברה שיש בה מזומנים ורווחים מהעבר, על הרכיב הזה של עלות המניות לא תקבל הטבת מס. תקבל הטבת מס רק בגין רכיב שהוא בדרך כלל הרכיב המשמעותי יותר בחברות האלה, הרכיב של הרווחים העתידיים, הפוטנציאליים, שעוד לא באו לידי ביטוי בדוחות הכספיים של החברה הנרכשת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא על הקיים. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא על הנצבר, על הקיים ש - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, על הנצבר. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> על הקיים אתה לא נותן הטבת מס כי - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא נותן לו על העתיד, הוא מסתכל על ההשקעות שלו. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אם אתה קונה חברה - - - << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא אמור להסתכל על משהו מוחשי. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא, לא. בשווי, יש לו שווי. כרגע החברה הנרכשת מפתחת טכנולוגיה שלא באה לידי ביטוי ברווחים של החברה וגם לא כנכס במאזן. הוא צומח, החברה מצמיחה אותו, זה החלום ששווה הרבה כסף, זה מה שהחברה רוצה לקנות. אם מעבר לחלום החברה הרוכשת גם קנתה מזומנים שהיו צבורים בקופה, על הרכיב הזה אני לא נותן את ההטבה, אני לא נותן הטבה למישהו שקונה מזומן. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה צודק. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה קאשי: << דובר_המשך >> אני משה קאשי, מנהל תחום פיננסים בלובי 99. אם בחברה יש הפסדים צבורים? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> באיזו חברה? << דובר >> משה קאשי: << דובר >> החברה הנרכשת. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> הישראלית או הזרה? << דובר >> משה קאשי: << דובר >> הזרה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כן. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> גם לזה יש שווי. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> לא בטוח שבעיניים ישראליות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה תקבל את כל המניות. המנגנון יקבע שאם יש לך שווי, זאת אומרת שההון העצמי שלך הוא אפס, אז התמורה פחות ההון העצמי – אפס – זה אומר שתקבל את כל המניות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי. ישי. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ""שנת הרכישה" – שנת המס שבה חברה רוכשת רכשה אמצעי שליטה בחברה מזכה; ""שנת השגת השליטה" – שנת המס שבה התבצעה רכישת אמצעי השליטה שלאחריה עמדה החברה הרוכשת בתנאי הקבוע בסעיף קטן (ג)(1) או בסעיף הקטן האמור כפי שהוחל בסעיף קטן (ד)(1);" זו הרכישה האחרונה, שהביאה אותי למעל 80%. < דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> בהנחה שהרכישה הייתה בשלבים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כלומר, אם זה קרה בשלוש שנים זו בעצם השנה השלישית. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> נכון, אז מתחילה ההטבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם היא קנתה את זה בשלוש שנים - - - << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> רק אז מתחילה ההטבה, ההטבה מתחילה ברגע שהגעת לשליטה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בסעיף קטן (ג)(1) או בסעיף הקטן – כפי שהוחל בסעיף קטן (ד)(1), זה משהו טכני. (ג)(1) מדבר על רכישה של חברה ישראלית ו-(ד)(1) זו רכישה של חברה זרה. בשני המקרים זו השגה של ה-80%. ""תקופת ההפחתה" – חמש שנות מס המתחילות בשנה שלאחר שנת השגת השליטה או ביצוע התשלום בפועל, לפי המאוחר." כמו שאמרנו, הסעיף הזה נותן אפשרות לנכות, בדומה לפחת, את עלות הרכישה של המניות. צריך לקבוע באלו שנים ההפחתה הזו תהיה, התקופה שתהיה: בחמש שנות מס המתחילות בשנה שלאחר השגת השליטה או ביצוע התשלום בפועל, לפי המאוחר. זה אומר ברכישה בשלבים: אם שילמת והגעת ל-40% בשנה הראשונה ואחרי זה שילמת כדי להגיע ל-80% בשנה השנייה, אז מתחילת השנה השלישית תתחיל להפחית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שם אני מתחיל להפחית למשך חמש שנים? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> למשך חמש שנים. אבל אם כבר שילמת 80% בשנה א' ובשנה ב' מ-80% ל-90%, אז כבר בשנה ב' תוכל להפחית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כי אני דרשתי ממנו רק את ה-80%, לא דרשתי ממנו 90%. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> נכון. ואת ה-10% הנוספים תוכל בשנה שלאחר מכן, כי זו השנה שבה ביצעת את התשלום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הבנתי. כלומר, אני מתחיל מרגע שהגעתי ל-80%. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> נכון. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> או התשלום, לפי המאוחר. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כי יכול להיות שהגעת ל-80% ועוד לא שילמת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, כן. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> רק על הנייר. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> "(ב) על אף האמור בכל דין, סכום הרכישה הנקי ששילמה חברה רוכשת לרכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה, יותר לה ניכויו בשיעורים שנתיים שווים מהכנסתה הטכנולוגית המועדפת בשנת המס, במשך תקופת ההפחתה, ובלבד שאם החברה המזכה היא חברה ישראלית מזכה – התקיים האמור בסעיף קטן (ג), ואם החברה המזכה היא חברת חוץ מזכה – התקיים האמור בסעיף קטן (ד)." זו בעצם ההטבה שדיברנו עליה. הניכוי הוא רק מההכנסה הטכנולוגית המועדפת שמתקבלת בשנת המס במשך תקופת ההפחתה, במשך חמש שנים. לגבי התנאים, בג' נקרא את התנאים לגבי החברה הישראלית ובד' את התנאים לגבי חברה זרה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זה הסעיף המהותי שאוסף את כל ההגדרות שקראנו עד עכשיו ומסדר אותן במשפט אחד. אם עמדת בכולן חוץ מהתנאים שעוד לא קראנו – התנאים בהמשך – אז זו ההטבה, זה הסעיף האופרטיבי של הטבת המס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אוקיי. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ג' זה כבר התנאים לגבי החברה הישראלית: "(ג) הייתה החברה המזכה כאמור בסעיף קטן (ב) חברה ישראלית מזכה, יותר לחברה הרוכשת ניכוי כאמור באותו סעיף קטן, אם התקיימו כל אלה: (1) בתוך 12 חודשים ביצעה החברה הרוכשת רכישות של אמצעי שליטה בחברה המזכה, אשר בסיומן החזיקה החברה הרוכשת ב־80% לפחות מכל סוג של אמצעי השליטה בחברה המזכה;" << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> תסביר בבקשה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה מה שדיברנו עליו עכשיו, השגת ה-80%. זה יכול להיות גם בשלבים, אם זה בתוך 12 החודשים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כלומר, בשנה הראשונה. אם הוא עשה את ה-80% בשנה ראשונה, אז מיד לאחר מכן. נכון? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כן, כן. אם הוא קנה 80% או 100%, אז מיד הוא נכנס. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> אבל 12 החודשים יכולים לעבור גם בין שנים. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> בין שנות מס. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בין שנות מס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כלומר, אם למשל, זה התחיל באמצע שנת מס. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> לא. כל עוד זה באותה שנת מס אין בעיה. מה קורה אם קניתי בשנת מס מסוימת? הרי הבחינה שלנו היא בחינה שנתית, שנת מס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה מה שאני אומר. למשל: קנית את זה באוקטובר 2023. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כמה אחוזים? אם קנית 70% באוקטובר, זה עדיין לא מספיק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ואת ה-10% קנית במהלך 2024. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> בינואר שנה לאחר מכן. רק אז תוכל לקבוע, בשנת המס הבאה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בשנת המס 2025, לצורך העניין. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אפילו שהרוב היה כבר, אפילו 79%. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> נכון, הבחינה היא בחינת שנת המס, בחינה שנתית. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> (2) "בתקופת הוראת השעה מתקיימים שני אלה: (1) החברה הרוכשת שילמה בפועל 25% מסכום הרכישה הוודאי או 10% מסכום הרכישה הנקי שעליה לשלם לחברה המזכה לרכישת אמצעי שליטה לפי הסכם הרכישה, לפי הנמוך שבהם; לעניין זה, "סכום הרכישה הוודאי" – החלק מסכום הרכישה הנקי כאמור שעל החברה הרוכשת לשלם לפי הסכם הרכישה, בלא תנאי;" << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> העניין פה: מה קורה לגבי הרכישות שייקרו בסוף תקופת הוראת השעה? איפה אתה שם את קו הגבול של מועד הרכישה? כל עוד רכישת ה-80% קורית בתקופת הוראת שעה – אין בעיה. אבל מה קורה אם בסוף תקופת הוראת שעה התחלת לרכוש מניות ולא הגעת ל-80%? זו הסיטואציה שנדונה פה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תפרט. אתה מדבר בפועל, מתי החברה שילמה 25%? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> בתוך הוראת שעה. כלומר, אם אתה בדקה ה-90 בהוראת השעה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> פורש את זה עכשיו לשנים שאנחנו נמצאים בהוראת השעה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אם הוראת השעה מסתיימת בסוף - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 2026. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> 2026? 2027? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסוף 2026, לא? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אמרנו שנאריך את זה יחסית לעיכוב. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לצורך הדיון שלנו נניח בסוף 2027. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> בסוף 2026. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> בסוף 2026. מצופה שהחברה הרוכשת תגיע לשליטה של 80% עד סוף 2026. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רולנד, אני תלמיד טוב, זכרתי. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אם היא הגיעה – הסעיף הזה לא רלוונטי; אם היא הגיעה ל-0% – אז זה גם לא רלוונטי, היא בחוץ. מה קורה אם היא התחילה לרכוש ב-2025, ב-2026 ורק ב-2027, כשהוראת השעה כבר הסתיימה, היא הגיעה לרף של ה-80%? פה יש דרישה מינימלית של 25% בתוך תקופת הוראת השעה. יש פה שני מבחנים לגבי מה שקורה אם קנית ועוד לא שילמת, אבל בגדול, אנחנו מאפשרים פה הכנסת רגל בדקה ה-90 של הוראת השעה, ושליטה לאחר מכן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כי אתה יודע מראש שאתה הולך לעשות עוד הארכת הוראת שעה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא, לא. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> זה רלוונטי גם למקרה שבו אתה עושה את הרכישה, משיג את השליטה בתוך הוראת השעה, אבל לא משלם את התשלומים כי התשלומים מגיעים מאוחר יותר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כלומר, אתה דורש ממנו בתוך הוראת השעה – גם אם זה יהיה למשל, באוקטובר-נובמבר 2026 –שיהיה בפועל תשלום של 25%, נכון? ומה זה ה-10% שאתם רוצים פה אחר כך? או 10% מסכום הרכישה הנקי, מה זה הנקי אצלך? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> יש פה שתי הגדרות: יש סכום הרכישה, וסכום הרכישה הנקי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> סכום הרכישה הכולל – 25%? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> נחזור להגדרות. קודם עשינו הבחנה בין המזומן לבין הרכישה עצמה. מה קורה כשיש רכישה אבל אין עדיין מזומן? כדי שלא יהיה מצב שיש רכישה על הנייר אבל שום מזומן לא עבר, יש רף מינימלי של מזומן שצריך לעבור. תראה סימנים שאתה הולך לרכוש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מתוך ה-25% אתה רוצה ש-10% יעברו במזומן. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> זאת הייתה הכוונה פה? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> לא. הכוונה פה הייתה שכשאני קונה חברה, הרבה פעמים המחיר נקבע על בסיס כל מיני אבני דרך מסוימות וכל מיני תנאים מתלים. בכל מקרה אני רוצה שלפחות 10% מסכום הרכישה המלא, הנקי, שאותו אתה זכאי להפחית, תשלם בתוך הוראת השעה. אבל סכום הרכישה הוודאי שלא מותנה בשום דבר, לפחות 25% ממנו ישולם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> סליחה, אני לא מבין. מה זה 25% שהוא לא מותנה בשום דבר? מתוך ה-80% שאני צריך לרכוש? << דובר_המשך >> מיכאל אסולין: << דובר_המשך >> נניח שעכשיו אני הולך וקונה חברה, הרבה פעמים הרכישה בחברות הייטק מבוססת על הפוטנציאל העתידי, כמו שרולנד אמר קודם. בהסכם הרכישה אני אומר: אני משלם לך עכשיו עשרה מיליון דולר ואשאיר לך עוד חמישה מיליון דולר, אם יקרה משהו. אני אומר שבתוך הוראת השעה, מתוך 15 מיליון הדולרים – שזה סכום הרכישה המלא – 10% כבר - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש לי עשרה מיליון דולר שהם ודאיים. << דובר_המשך >> מיכאל אסולין: << דובר_המשך >> - - או לפחות 25% מהסכום הוודאי, שזה אותם 10 מיליון דולרים שסגרנו במועד ההסכם. לפי הנמוך מבניהם. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זה תנאי רצינות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה. מה שאני לא מבין, הרי אתה נותן לו את זה כי יש פה רצינות של 80%. עכשיו רכשת רק 25%, כי הוא צריך להגיע ל-80%. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה התזרים, זה תזרים המזומנים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, הוא אמור להגיע ל-80% בסופו של דבר? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ה-80% לא קשורים לסעיף הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם לא נמצאים? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> הם לא קשורים לזה, כדי לקבל את ההטבה צריך לרכוש 80%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> נניח שהמחיר שלך הוא 100 מיליון. בשביל לרכוש 80% – האחוזים פה מתייחסים ל-100 מיליון. אם קבעתי 100 מיליון, זהו, אין עוד סעיפי תמורות, אין שום דבר מסובך – אז צריך לשלם 25% מזה. אם אני משלם לך 10 מיליון על ה-80% ואם X,Y קורה – עוד 100 מיליון; אם זה קורה – עוד 200 מיליון; אם זה קורה – עוד 300 מיליון, אז אני צריך לשלם רק 10%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הבנתי, רולנד התחיל ואמר שהסעיף הזה בסופו של דבר נוגע בזה שאם אחרי שנת 2026 – כלומר, בסוף שנת 2026, דקה לפני שמסתיימת הוראת השעה – הוא קונה מינימום של 25% - - - << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אני חוזר בי מההסבר של ה-.80%,. יש פה התניה של ה-80%, רק שהתזרימית כרגע - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אשאל אותך קצר יותר: הגיעה סוף שנת 2026 והוא רוצה לרכוש את ה-80%, רק שאין לו עכשיו את ה-80% והוא אומר: אני אתחיל. כמה אתה רוצה? פה זה נוגע בכמה הוא יתחיל? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> מה אומר ההסכם? הסכם הרכישה מדבר על 80% או פחות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הסכם הרכישה מדבר על 80% כי אחרת אתה לא נכנס, אם פחות מ-80% אתה לא נכנס בכלל. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> יפה. ההסכם אומר: בדצמבר 2026 יש הסכם רכישה של לפחות 80% מהחברה ועכשיו יש שאלה תזרימית – זה הסעיף שבא לפתור את הבעיה, שלא שילמת את כל ה-80% עד סוף 2026. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אתה רוצה ממנו באחוזים? תסביר. הבנתי, הוא חתם את החוזה על ה-80%, מה אתה רוצה ממנו כרגע כדי שכמה אחוזי רכישה תראה בסוף שנת 2026? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> יש פה שתי חלופות. מי רוצה להסביר את ה-25%? בבקשה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אני רוצה שבתוך תקופת הוראת השעה, זאת אומרת עד ה-31 בדצמבר 2026, ישולם הנמוך מבין: 10% מסכום הרכישה הכולל של ה-80% או 25% מהסכום שהוא יודע בוודאות שהוא ישלם, בלי קשר למה שתלוי בכל מיני אירועים. הנמוך מבניהם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר. למרות שגם ה-25% בטוחים כי אחרת הוא לא היה רוכש את ה-80%. << דובר_המשך >> מיכאל אסולין: << דובר_המשך >> לא, לפעמים אני עושה עסקה כשאני אומר: אני אשלם לך בעוד שנה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה שתשלם לו בעוד שנה לא אומר שזה לא בטוח, כי אם הוא לא בטוח ב-80% אין לו עסקה, הוא לא נכנס להטבה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> לא, לא, לפעמים השווי תלוי באירוע חיצוני שעוד לא קרה. לא תשלומים, לא בהיבט של התשלומים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה אומר: ה-80% רק לגבי השווי של העסקה, אנחנו נראה כמה זה יהיה שווה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אם ירד גשם מגיע לך יותר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הבנתי, תודה. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> (ב). (ב) זה בעצם הכיוון ההפוך, לגבי ההתחלה, מתי מתחילות הרכישות של הוראת השעה. (2) "נערך הסכם מקדים לקראת הרכישה הראשונה מהרכישות האמורות בפסקה (1); לעניין זה, "הסכם מקדים" – הסכם עקרונות, מזכר הבנות, זיכרון דברים או הסכם דומה אף אם כינויו שונה, בין בכתב ובין בעל פה, הכולל את הסכמות הצדדים בנוגע לעיקרי תנאי העסקה;" זה פשוט. יש עסקאות שכבר התרחשו בעבר ואני לא רוצה לעודד אותן עכשיו באמצעות ההצעה הזאת, כי הן כבר התרחשו. הפסקה מדברת על זה שאפילו אם החוזה הסופי, הפורמלי, עדיין לא נחתם, אם כבר יש הבנה על כל הפרטים של ההסכם ויש בעצם הסכם לפני מועד התחילה, מועד הפרסום - - - << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זיכרון דברים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אפילו שהוא לא רכש? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אם היה זיכרון דברים לפני הכניסה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, כי הסכם מקדים הוא עוד לא עסקה, הוא אולי מעודד אותם להשלים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה מבטל את א'? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא. אנחנו מבקשים שבתקופת הוראת השעה יהיה ההסכם מקדים. כלומר, אם ההסכם נחתם לפני כניסת הוראת השעה אז אתה לא איתנו. כלומר, העסקה כבר בושלה, הרכישה בושלה עוד לפני תקופת הוראת השעה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה אומר הפוך. כלומר, אם התחלת את העסקה לפני הוראת השעה הזאת שאנחנו נמצאים בה עכשיו. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רולנד, אבל דווקא פה אני רוצה לשאול שאלה. LOI או MOU הם לא תמיד עסקה מחייבת. השאלה שלי פה - היושב-ראש – האם זה לא נכון דווקא כשעושים MOU או הסכם הבנות ראשוני, זה יכול לתת פה פוש לעסקאות שלא נסגרו, לא? << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> בעצם, עסקאות בשלבים מתקדמים לא יקבלו פה הטבות. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן, כי הסכם מקדים לא תמיד מחייב משפטית, הוא לא תמיד עסקה, הוא רק קובע תנאים מסוימים ואומר: לכו תעשו הסכם מחייב. מה העמדה שלכם פה? מה תקופת המעבר? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זה לא פשוט, הרי יש כמה שנים שהחוק לא היה בתוקף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא היה קיים. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא היה קיים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מקסימום הם יכולים לעשות בזמן הזה, לצורך העניין, כשדנים על זה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> נכון. מי שרכש או היה בדרך לרכוש בתקופה שלא הייתה חקיקה כזו – עכשיו אנחנו באים לעודד משהו שכבר נעשה, זה לא פשוט. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אורית אומרת שזה היה מונח אצלה כבר כשנה אחורה, יכול להיות שבזמן הזה עדיין יכלו לעשות. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן, כי אתה עושה את זה 12 חודשים אחורה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אתה רוצה למפרע. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בעזרת השם, אם החוק הזה ייגמר בחודשים הקרובים והולכים אחורה 12 חודשים, הסכמים מקדימים יוחרגו בעצם? האמת שאני גם יודעת מה התשובה לזה. למשל, עסקאות שלא הבשילו פשוט יעשו MOU חדש. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אנחנו נמנעים מלהגיב. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, זה לא תכנון מס בעיניי. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> בסדר. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אם עסקה לא הבשילה פשוט יעשו הסכם הבנות חדש. ינון, אתה מבין מה אני אומרת? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, כן. אגב, אם החוק יחוקק רק בתחילת 2024 - - - << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> 2026. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לאט-לאט. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> 2024? כאילו באת לעצבן אותי. גם ככה אני עוברת תקופה של הפיכה משטרית, תהיה רגיש אלי, די. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה רואה למה? אמרתי לך שאני עושה את זה. תהיה בריא, אתה רץ ל-2026. הלאה, תודה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> החוק הזה יעבור. << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> (3) << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תביני, זו רק הוראת שעה. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> חשוב לנו כאן מאוד - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. << דובר_המשך >> כרם נבו: << דובר_המשך >> - - הבהרה איפה הדבר נחתך. זאת אומרת, בנוסח הסעיף כתוב: בכתב או בעל פה. בסוף, בפרקטיקה, בחיים עצמם, מסתובבים אנשים שהתפקיד שלהם הוא לאתר הזדמנויות ולאתר עסקאות. יכול פקיד השומה לבוא ולומר: סליחה, לא, כבר דיברתם איתם בחודש כך וכך. חשוב לנו שתבהירו איפה הדבר נחתך, באופן שלשוק תהיה ודאות. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> ג'ייסון שווארץ, מחברת SimilarWeb. אני חושב שההבהרה חשובה גם למה שאנחנו מכניסים וגם למה שאנחנו מוציאים. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> למה הכוונה במכניסים ומוציאים? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> איזו הבהרה? << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> אם אנשים מדברים בעל פה בין חברות כבר עכשיו – לפני החקיקה – אבל לא הגיעו להסכם חתום, זה נכנס? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה נכנס. << דובר_המשך >> ג'ייסון שווארץ: << דובר_המשך >> זה נכנס או לא נכנס? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני חושבת - - - << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זה נכנס להגדרה אבל זה יוצא החוצה. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> זה יוצא החוצה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כן, כן. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> בדיוק, הכוונה שלו זה להוציא את זה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, לא בעל פה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> לא, לא שיחת זום: אולי אני אקנה אותך. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> בין בכתב ובין בעל פה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> סליחה. אם הסכם עקרונות, למשל, מותנה בכל מיני תנאים שלא יצאו לפועל – לא נכנסו לתוקף – אז לצדדים מותר גם לעשות הסכם הבנות חדש שבעצם בונה את הכול אחרת. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זה הייעוץ מס. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כי על פניו, החוק הזה גם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איזה תכנון מס. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא זה לא, אני גם אסביר לך למה. כי על פניו יכול להיות שהעסקה תראה אחרת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שנייה, האם אפשר שרשות המיסים יצאו בינתיים מחוץ לחדר? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, לא נכון, אני רוצה דווקא להתעקש, רולנד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רולנד, תקשיב. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רולנד, אני רוצה להתעקש, תכנון מס הוא לא גניבת מס. יכול להיות שבחוק הזה, בזכות התמריץ הזה, גם העסקה שתגובש היא עסקה בתנאים אחרים שכבר מבטאת את מה שרציתם: לנתב את העסקה כך שהחברה נשארת ישראלית. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> וזו בעצם עסקה באמת אחרת במהות וההסכם המקדים שלה וההבנות שלה אחרים. כלומר, גם אם שתי חברות פה באמת רצו לעשות איזושהי טְרַנְזַקְצִיָּה ביניהן, הכול עובר ל-shift שהמדינה, שאנחנו רוצים לייצר בחוק הזה, שהחברה תישאר ישראלית. לכן, אין פה משהו פסול. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא. עכשיו השאלה: איפה קו הגבול? כרגע החוק מנוסח מבחינתנו בצורה כזאת ששיחה בין שני בעלי מניות שאומרים: מה אתה אומר אם נתמזג? זה לא זה, זה לא הסכם עקרונות וכולי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תסביר מה זה ה"בעל פה". אני בעד, רק תסביר מה זה: בעל פה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אם אני יושב איתך ואומר: מה השווי שלך? מה השווי שלי? יאללה, נרוץ, נעשה עסקה בצורה כזו וכזו. בינתיים הכול בעל פה והדבר היחיד שחסר כרגע זה להביא את זה בכתב, זה הסכם עקרונות. שוב, בהנחה שאני בעל סמכות ואתה בעל סמכות. שני בעלי סמכות לקדם את העסקה הזו, עם גמירות דעת בעל פה, זה מבחינתנו הסכם מקדים שחייב לקרות בתקופת הוראת השעה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היושב-ראש, טוב שחידדת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא היושב-ראש, אני בסך הכול בקושי ממלא מקום. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> דווקא פה יש לי קושי. חזרתי לחוק והוא כתוב נוקשה מאוד. כלומר, דווקא הסיטואציה שאני מתארת לא תוכל לעבוד פה: "נערך הסכם מקדים לקראת הרכישה הראשונה מהרכישות האמורות", ""הסכם מקדים" – הסכם עקרונות, מזכר הבנות, זיכרון דברים או הסכם דומה אף אם כינויו שונה בין בכתב ובין בעל פה". מה שמפריע לי זה הסוף: "הכולל את הסכמות הצדדים בנוגע לעיקרי תנאי העסקה". << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> זה כבר מבושל, עסקה מבושלת. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל עכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה אמיתית. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו עושים את החוק הזה כדי לגרום לכך שעסקה כזאת, שהיא מתבשלת, תעודד את החברה הישראלית להישאר ישראלית ולא להפוך, לצורך העניין, לאמריקאית. אנחנו רוצים את המיסים פה, אנחנו רוצים את ההייטק פה. אם בעקבות החוק הזה עשו עסקה - - - << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> הבישול השתנה. זאת אומרת, את מתארת סיטואציה שהבישול התהפך, הבישול היה הפוך ועכשיו הפכו את העסקה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הבישול השתנה, נכון. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> זו עסקה חדשה, זו עסקה חדשה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא, לא, אם הבישול היה שהאמריקאית קונה את הישראלית ועכשיו בזכות החוק העסקה היא אחרת לגמרי, הישראלית קונה, אז אין בעיה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל זה לא מה שכתוב פה. תקרא את (ב) עוד פעם, תסתכל על סעיף קטן (ב). << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> "הסכמות הצדדים". << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוא אומר: "עקרונות", "כולל הסכמות בנוגע לעיקרי תנאי העסקה". כל הסכמות בנוגע לעיקרים. יתחיל דיון שלם מה זה עיקרי ההסכם: האם הנושא הזר לעומת המקומי הוא מעיקרי ההסכם? הוא לא מעיקרי ההסכם? אולי רק הכסף הוא מעיקרי ההסכם? << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> אולי הפתרון הוא פשוט להוסיף את המילה ההסכמות הסופיות. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רולנד, אתה מבין? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> לא, זה יותר גרוע מגמירות דעת. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רולנד, אני רוצה לעודד אותם, שהם גם יתקדמו עמוק מאוד בנתיב. למשל, אם הם ידעו שאפילו שכשיש MOU, אם הם באים ומשנים את כל העסקה כדי שהיא תעמוד בתנאי החוק הזה, כדי ליהנות מהתנאים האלה, אם זה שיפר את העסקה הזו לטובת ההייטק הישראלי – הם יכנסו. אתה מבין מה אני אומרת? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אני מבין. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כי אם עכשיו הם עשו את זה נוטה לטובת החברה הרוכשת ובהסכם המחיר סגור, הזה - - - – אם עכשיו הם עשו את זה כדי להטות אותו לטובת החברה הישראלית – הם ייכנסו. חבל לאבד. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אנחנו מסכימים. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> ואני מוסיף, אין הטבה לחברה הרוכשת אלא אם כן היא מעבירה את ה-I.P. לישראל בסופו של דבר. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> ברור. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> מתי באמת זה היה – בעל פה או זה – זה פחות העניין, העניין הוא שאנחנו בסופו של דבר מעבירים את ה-I.P. לישראל. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה, לצמצם את הפער בתפיסה, לראות אם יש עדיין פער. אנחנו מסכימים שעסקה גמורה היא לא רלוונטית? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> עכשיו אנחנו בדיון: מה זו עסקה גמורה? אני בוודאי רוצה שאם העסקה הייתה גמורה ועכשיו בעקבות החוק היא משנה את פניה – למשל, הפיכתה מרוכשת – מבחינתנו זו עסקה חדשה לגמרי, בוודאי שאנחנו רוצים אותה פה, זה בדיוק הרעיון של החוק. אם היא הייתה גמורה בצורה מסוימת ועכשיו הצורה משתנה בעקבות החוק והיא באה לעודד את הצמיחה הכלכלית של ישראל, מבחינתנו זו עסקה חדשה. אני אומר את זה לפרוטוקול. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל הרכישה כבר נעשתה, הסעיף אומר: נעשתה רכישה ראשונה. אתה הולך אחורה עד הסכם העקרונות הראשון. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא, אם הייתה רכישה אז נגמר האירוע. אם האמריקאית קנתה את הישראלית, כדי להפוך את זה היא צריכה למכור את המניות שלה. את זה לא נוכל. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> השאלה האמיתית היא באמת: האם אני מדברת באוויר? – כרם, אני לא יודעת מי פה רלוונטי – האם אנחנו מדברים על משהו קיים בכלל? האם יש הסכמות כאלה? ינון, אולי נבקש שתעשו על זה איזושהי בדיקה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם אורית ביקשה זה כמו שאני ביקשתי. << דובר >> ג'ייסון שוורץ: << דובר >> הבעיה שקשה לדעת כי היום יש תפקידים, אנשים מחפשים. עכשיו מחפשים לעשות עסקאות, אנשים מדברים עם חברות כל היום. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כן, אבל זו לא עסקה, זה לא הסכם מקדים. לחפש, לדבר, זה לא הסכם מקדים. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> אבל ברגע שאנשים מדברים על זה, מתחילים לדבר על זה, אתה אומר: זה מחוץ לעניין. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זה מחוץ להחרגה, לדבר זה לא הסכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אבל אתה בעצמך הגדרת ששני - - - << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> אמרת: בעל פה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> שני בעלי סמכות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה בעצמך הגדרת: שני בעלי סמכות. אנחנו לא מדברים על שני - - - << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא כל אחד שמדבר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא על הילדים שלהם. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> מתווך שמדבר עם המנכ"ל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא, אנחנו לא מדברים על שני הילדים שלהם ולא מדברים שני עובדים שדיברו במזנון. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> שני בעלי שליטה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו מדברים על שני בעלי שליטה שדיברו ביניהם. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> שני בעלי שליטה דיברו ביניהם, עשו שווי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא גם אומר לך, הוא לא מדבר איתך על המתווך שמדבר - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בין בכתב ובין בעל פה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא מדבר איתך על שני אנשים בעלי שליטה שמדברים בעל פה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> בונים עסקה. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> ועדיין צריך אישור דירקטוריון, עדיין צריך אישור בעלי מניות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, הוא אומר לך: אני לא צריך את זה, מספיק לי שהיה מצב בו שני בעלי שליטה דיברו, מבחינתי זה בר-סמכה, הם התקדמו למקום הזה. אגב, אני לא מבין אותם. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> אדוני, אבל זה עובד לשני הצדדים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, כן. << דובר_המשך >> ג'ייסון שווארץ: << דובר_המשך >> הוא אומר: זו ההנחה, כדי להכניס את זה לחוק. אבל באותו עניין, אם זה קורה עכשיו לפני חקיקת החוק, זה מוציא את זה מחוץ לחוק. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> הינה נתון חשוב נוסף: עכשיו ישי הזכיר לנו שהמונח הזה, "הסכם מקדים", לקוח מתקנות חובת הדיווח מכוח חוק ניירות ערך. המושג הזה – הסכם מקדים, זיכרון דברים, וכולי – העתקנו את ההגדרה משם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש עוד חוק? לקחתם מחוק עידוד השקעות הון, עכשיו מהחוק הזה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אנחנו משתדלים לרצות את כולם, את כל החוקים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> סליחה, השאלה היא: האם הרציונל של הגדרה בחוק ניירות ערך מתאים לפה? הרי חוק ניירות ערך קובע חובות דיווח לבורסה ושקיפות למשקיעים – ברור שצריך לדווח באירוע המוקדם ביותר. השאלה: האם זה אותו רציונל? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא, זה לא האירוע המוקדם ביותר. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתם לוקחים הגדרה מחוק ניירות ערך לאירוע של רכישה לצורכי הטבות מס, כשיש רציונל אחר והוא להשאיר חברות הייטק בארץ. אני לא יודעת אם אני מדברת כאן על משהו תיאורטי. זה ייכנס לתוקף שנה אחורה, כשהחוק הזה ייכנס, לגבי עסקאות שטרם בושלו. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> ושלא משתנות, בעסקאות שלא משתנות במהותן. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן, אבל אנחנו יודעים שההייטק כרגע בקשיים והסיכוי לעסקאות כאלה ילך ויגדל. בעצם אנחנו עושים כאן איזה Buffer של 12 חודשים, כשכל חברה שהתחילה לנהל איזה משא ומתן – מי המשפטן פה מרשות המסים? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> כולם, כולם פה משפטנים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> איך קוראים לך? << דובר >> ישי פרלמן: << דובר >> ישי. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> ישי, תסתכל על הסייפה: "הכולל את הסכמות" – רולנד, גם אתה עורך דין? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> מה לעשות? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא ידעתי, חשבתי שאתה יותר בכלכלי. אבל אתה גם רואה חשבון? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> כן, גם רואה חשבון. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני עייפה מההפיכה המשטרתית שאתם עושים לי במקביל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם כך, אנחנו נמשיך. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מדברת על הסייפה: "הכולל את הסכמות הצדדים בנוגע לעיקרי תנאי העסקה". אולי פשוט הסתכלו על זה פעם אחת? ניתן לכם, אני פשוט יודעת שאתם מתכוונים פה למשהו. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> זה העתק-הדבק. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> פשוט תסתכלו על זה, ישי, ותחשבו אם יש כאן משהו שיכול לגרום - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רולנד, לא עולה לך כסף להסתכל על זה, גם כך אתה חוזר אחר כך ואומר: חשבתי חשיבה מעמיקה ובסוף לא. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן, גם אתם תחשבו על זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היושב-ראש נכנס, אני מעביר לך את השרביט עם המיקרופון. << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 12:10) << מנהל >> << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אני מסכים לגבי מה שאמרת, נעשה חשיבה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן, תחשבו על זה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> והתשובה כבר - - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תמר, את מבינה? בסדר? הם יחשבו על הסייפה של סעיף קטן (ב). << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רולנד רצה להגיד משהו לפרוטוקול, האם הוא יכול להגיד את זה עוד פעם? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יושב-הראש, איפה היית? הפגנת? הרב גפני, הבטחת לי דיון של שלוש שעות, מה נהיה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גם הבטחתם יונה, ומה? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הבטחת יונה, הבטחתם משילות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, יש מישהו יותר חזק ממני, הוא אמר רק שעתיים. באמת, אי-אפשר היה לנסוע מבני ברק, זה היה חסום, שני הכבישים לירושלים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הם רוצים גם להפגין וגם לקדם חוק, אתה מבין? איך יכול להיות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה רולנד היה צריך להגיד? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נתנו לו משימה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, יש לו כבר גם תשובה על המשימה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש לך תשובה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> התשובות זה לפני המשימות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אחרי זה מתאימים את המשימות לתשובות. אנחנו בהגדרה של "הסכם מקדים". שוב, אני אומר לפרוטוקול, זה חשוב. שינוי המתווה של ההסכם, בין אם ההסכם היה – העקרונות היו סגורים, השווי וכולי – אבל המתווה היה הפוך, הפיכת המתווה מבחינתנו זה הסכם חדש. זה ברור, זו הרוח של החוק, נכניס את זה פנימה. גם אם הגיעו לעקרונות לפני תקופת הוראת השעה, שהזרה קונה אתה הישראלית, ועכשיו במסגרת הוראת השעה זה מתהפך בגלל הוראת השעה, זה נכנס, מקבל את ההטבות מבחינתנו. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זאת הפרשנות. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> כן, זו הפרשנות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה אומר? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> זו שאלה קשה. היינו בדיון, יש פה תנאי. מה קורה לגבי עסקאות? אנחנו בסעיף 5: רכישת מניות של חברה ישראלית. חברה ישראלית קונה מניות של חברה זרה או ישראלית בעולם ההייטק. הטבת המס לחברה שתעמוד בכל התנאים היא הפחתת העלות על פני חמש שנים, עכשיו אנחנו ברשימה של התנאים. מה התנאים? אחד מהתנאים הוא שעסקת הרכישה קרתה בתקופת הוראת השעה. אם רכשת לפני הוראת שעה או רכשת אחרי הוראת השעה – אתה לא בפנים. פה אנחנו מדייקים מה זו רכישה בתוך התקופה של הוראת השעה: אחד מהתנאים הוא שאם לפני הכניסה לתוקף של הוראת השעה שאנחנו דנים בה כרגע, העסקה הייתה גמורה – אז אתה לא בפנים. קנית בלי קשר להוראת השעה – אתה לא זכאי להטבות. מה קורה אם העסקה לא גמורה? כרגע מתנהל משא ומתן מתקדם, בעל פה או בכתב, והעסקה לא גמורה והיא נגמרת רק בתחילת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא כן ב - - - << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> הוא לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא הסתיים. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אז אמרנו: יכול להיות שכבר יש עקרונות – עקרונות משמעותיים לעיקרי העסקה – שגובשו לפני תקופת הוראת השעה. בסיטואציה הזאת הוראת השעה לא באה לעודד עסקאות שהיו בדרך לקרות גם כך. נשאלה שאלה, הערה חשובה של חברת הכנסת אורית: מה קורה אם העסקה היא כמעט גמורה אבל היא הייתה הפוכה? – הזרה הייתה בדרך לקנות את הישראלית ובזכות הוראת השעה עכשיו, הם רוצים להפוך את העסקה – אז אמרנו: זו עסקה חדשה מבחינתנו, אם זה קורה בעקבות הוראת השעה אז אין בעיה. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כי הנוסח לא ברור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הנוסח יהיה ברור? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לנו זה ברור. זו עסקה חדשה לגמרי מבחינתנו, זה שינוי עיקרי העסקה. ואני אומר את זה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> צריך לנסח את זה, שזה יהיה ברור גם מהנוסח. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אפשר להוסיף, אפשר להוסיף הבהרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שיוסיפו, שיעשו את זה ברור יותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יכול להיות שאתם תוציאו אחרי זה פרשנויות לחוק או את ההנחיות שלכם ותבהירו את זה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אגב, זה כבר מוכן. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בכללי רשות המסים, זה מסוג הדברים שמסדרים ב-Pre Ruling. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הם לא צריכים להוציא את הפרשנות, היא כבר נמצאת שם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חקיקה ראשית זו לא פרשנות, צריך לנסח את זה באופן כזה שכל אחד יבין שזו הכוונה. זו חקיקה ראשית, זו לא פרשנות. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, הלאה. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> רגע. רולנד, האם אתה יכול רק לחדד את הנקודה שאמרת, שהפסקה הזאת דומה לפסקה בחוק - - - << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כן. ההגדרה של "הסכם מקדים", למיטב הבנתנו כרגע – שוב, אנחנו מרעננים את הזיכרון שלנו, כן? זה נכתב לפני הרבה שנים – זו הגדרה שמופיעה בתקנות ניירות ערך, תקנות מכוח חוק ניירות ערך בהקשר של דיווח מיידי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הרף הוא הרף שבו צריך לדווח לבורסה? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כן, אם מדובר בחברה ציבורית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה רף הגיוני מאוד. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> נכון, זה הרף. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> אבל אנחנו רוצים - - - << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זאת ההגדרה. ההגדרה לקוחה משם, מילה במילה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אול צריך להבהיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מקל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> ברור, ברור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, הרף לא ברור. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> לא שיחת זום: מה העניינים? מה העניינים? בוא נקנה אותך, זה לא מצריך דיווח מיידי לבורסה. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> פשוט לא הייתה הפניה, מיכאל פספס את זה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אבל זאת ההגדרה, ההגדרה לקוחה משם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. אם אפשר, להמשיך. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> שלום לכולם, רודין נפסון מרשות המסים. אני מחליף את ישי, יש לו משהו דחוף. (3) "אם יש לחברה המזכה חברת בת שהיא חברה תושבת חוץ – מתקיים לגבי עסקי חברת הבת האמור בסעיף קטן (ד)(4);" << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> עכשיו אנחנו בסיטואציה כזו: החברה הישראלית קונה חברה ישראלית. כביכול, אתה בחלופה של התנאים של החברה הישראלית, אבל לחברה הישראלית הנרכשת יש תחתיה חברה זרה. כרגע אנחנו אומרים: אם בסוף הכול יוצא – יושב בחברה זרה בחוץ לארץ – אז אתה עובר לעולם של התנאים של החברה הזרה ולא של החברה הישראלית. אין סיטואציה של ישראלית שרוכשת ישראלית אבל בישראלית יש מניות של חברה זרה. באיזו קטגוריה אנחנו מכניסים את החברה הישראלית הנרכשת כשהיא מחזיקה חברה זרה? האם זו קטגוריה של חברה ישראלית, כי היא ישראלית, או קטגוריה של חברה זרה כי היא - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - את הפעילות שלה? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> כן. הסעיף הזה פה מפנה לסיטואציה שבה אם בחברה הישראלית יש חברת בת שהיא חברה תושבת חוץ, אז אתה הולך לעולם של הבדיקות ולתנאים של חברה זרה ולא של חברה ישראלית. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> (4) "בכל שנת מס בתקופת ההפחתה – (1) החברה הרוכשת היא חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי; (2) לדוח שהגישה החברה הרוכשת לפי סעיף 131 לפקודה צורף אישור מאת רואה חשבון על התקיימות התנאים לקבלת הטבה לפי סעיף זה; (3) מתקיימים שני אלה: (1) הנכס הלא מוחשי המוטב שהיה בבעלות החברה המזכה ביום המכירה, נותר בבעלותה או בבעלות החברה הרוכשת; (2) אם הייתה לחברה המזכה חברת בת שהיא חברה תושבת חוץ – התקיים האמור בפסקת משנה (1) גם לגבי הנכס הלא מוחשי המוטב שהיה בבעלות חברת הבת ביום המכירה ועבר לבעלות החברה הרוכשת;" << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה די ברור, אבל תסבירו את זה בקצרה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אחד מהתנאים פה - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש פה יותר מתנאי אחד. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> כן. התנאי פה הוא שאני רוצה שבסופו של יום ה-I.P. יישאר בחברה הרוכשת, החברה הישראלית. לכן, אני דורש שבכל תקופת ההפחתה הנכס – ה-I.P. אותו I.P. טכנולוגיה, הנכס הלא מוחשי, המוטב – יישאר בבעלות החברה המזכה או בבעלות החברה הרוכשת אם הן יתמזגו ביניהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> (5) "הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות אינן בין המטרות העיקריות של רכישת אמצעי השליטה בחברה המזכה." << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, אמרתם את זה כבר בישיבה הקודמת. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זה היה בסעיף אחר, אנחנו בסעיף חדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. בסדר, הבנו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה היה (3) לא (5), אמרת (5). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא סיים להקריא, לא? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> לא, אנחנו ב-(5). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, כן. סיימת את סעיף (5)? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> (ג)(5), כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם הסבירו את זה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זה חוזר על עצמו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בדיוק. (ד). << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> "(ד) הייתה החברה המזכה כאמור בסעיף קטן (ב) חברת חוץ מזכה, יותר לחברה הרוכשת ניכוי כאמור באותו סעיף קטן אם התקיימו כל אלה:" << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> ב-(ג) היו התנאים כשהחברה הנרכשת היא חברה ישראלית, סיימנו. ב-(ד): התנאים הנוספים שצריכים להתקיים אם החברה הנרכשת היא חברה זרה. אנחנו נכנסים עכשיו למה שקורה כשהחברה הישראלית קונה חברה זרה. החברה הרוכשת עמדה בתנאים, בהגדרות, עכשיו התנאים הנוספים שצריכים להתקיים כדי שהחברה הזרה תוכל להיכנס פנימה לתוך המתווה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> החברה הרוכשת, שהיא חברה - - - << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> ישראלית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ישראלית. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> תמיד, הרוכשת תמיד ישראלית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כן, אבל עכשיו היא רוכשת חברה זרה. התנאים שאמרנו למעלה – גם בסוף הוראת השעה או לפני – חלים עליה באותו אופן? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> איזה תנאי? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם הוא קנה אותה בסוף הוראת השעה - - - הוראת שעה, בעל פה, בכתב - - - << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> תכף נראה. (ד) מתחיל בזה שהוא מעתיק את התנאים של (ג), חלקם. זה מגיע עכשיו. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> "(ד) הייתה החברה המזכה כאמור בסעיף קטן (ב) חברת חוץ מזכה" << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> חברה זרה. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> "יותר לחברה הרוכשת ניכוי כאמור באותו סעיף קטן אם התקיימו כל אלה: (1) מתקיים האמור בסעיף קטן (ג)(1), (2) ו-(5);" << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זו העתקה של התנאים של הישראלית: קודם כול תעמוד ב- (1), (2), (5), מה שקראנו קודם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק תזכירו מה זה (1), (2), (5). << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> בבקשה: (1) זה ה-80% של 12 החודשים, הרכישה; (2) זה מה שדיברנו עליו קודם, עם ההסכם מקדים ועם ה-25% וכולי; ו-(5) זה הימנעות ממס. בסדר? (1), (2), (5) – העתק הדבק. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> "(2) הכנסתה הטכנולוגית של החברה הרוכשת בשלוש שנות המס שקדמו לשנת השגת השליטה הייתה 75 מיליון שקלים חדשים או יותר לשנה בממוצע;" << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> יש פה תנאי: רף הכניסה של החברה הרוכשת, הישראלית, הוא שהמחזור שלה – ההכנסות של הטכנולוגיות – הוא מעל סכום מסוים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - את ההבדלים. בקודם היינו צריכים 20 מיליון? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא, ה-20 מיליון היו במונחי הוצאות מו"פ. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תן לנו את ההבדלים. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> ה-20 מיליון היו במונחי הוצאות מו"פ בחברה הנרכשת. פה אנחנו מבקשים עוד תנאי: שהחברה הרוכשת שקונה חברה זרה היא חברה מספיק גדולה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שיהיו לה לפחות 75 מיליון? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> נכון, ברמת ההכנסות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בהכנסות. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> למה הסכום הזה? סליחה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אתה זוכר מאיפה הגיע המספר הזה? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> בבחינה של כל הסכומים, גם ה-75 וגם ה-20 מיליון שקלים, נעשתה איזושהי סקירה סטטיסטית-מדגמית של דוחות כספיים של חברות שאליהן אנחנו מכוונים פה, אותן חברות אסטרטגיות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אגב, למה בחברה הישראלית שרוכשת חברה ישראלית אתם לא דורשים רף? אתה אומר: 75 מיליון, למה פה אתה לא דורש? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כי המהפכה כפולה עכשיו. ברכישה של חברה ישראלית בידי חברה ישראלית אני נשאר בארץ, הכול נשאר בארץ. המיזוג של שתי החברות אמור להביא תועלת גדולה ולכן, אני מתיר את המניות כעלות בהוצאה מוכרת. עכשיו אני מדבר על רכישת מניות של חברה זרה, אני מכניס פה רכיב שהוא לא בבסיס המס באופן כללי. פה אנחנו רוצים רף גבוה יותר כדי לתת את ההטבות לחברה הישראלית שקונה חברה זרה, מבחינת ההיקפים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה גבוה יותר משמעותית כי לשנייה אין רף. סליחה, אין לה מינימום. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> נכון, יש רף. זה שלהוצאות המו"פ של החברה הנרכשת יש רף מינימלי, מביא את החברה הנרכשת לשווי מסוים. אם החברה מוציאה מיליונים על מו"פ אז כנראה שהיא שווה משהו. אתה מגיע משני הכיוונים: גם בחברה הנרכשת – כמה מו"פים היא הוציאה, וגם – מה המחזור של החברה הישראלית בהקשר של החברה הזרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> (3). << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> "(3) סכום הרכישה הנקי היה 20 מיליון דולר של ארצות הברית (להלן – דולר ארה"ב) או יותר; אם סכום הרכישה כאמור היה במטבע שאינו דולר ארה"ב, הוא יומר לדולר ארה"ב לפי שער החליפין של אותו מטבע ביום האחרון של החודש שלפני חתימת הסכם הרכישה; לעניין זה, "שער החליפין" – השער היציג של דולר ארה"ב שמפרסם בנק ישראל;" << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כלומר, במקום ה-75 מיליון - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה ה-20 מיליון? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> פה יש רף מינימלי של רכישה, של עסקה שהיא חשובה, היא גדולה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל למה 20? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> שוב, 20 מיליון הדולר מזכירים לנו את ה-75 מיליון. מיכאל הזכיר מקודם: בזמנו, הבדיקות שעשינו. אנחנו לא רוצים להפריע ולעשות רעשים בדוחות, בעסקאות קטנות, כמו שכרם הזכירה קודם. פה אנחנו רוצים לעזור לחברה הישראלית להשתלט. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה אתה משתמש פה בדולרים? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אתה זוכר? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, בסעיף הקודם גם דיברת על חברה זרה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> כי זו חברה ישראלית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא. דיברת על מה שקורה, לא בחברה הישראלית, דיברת על מה שקורה בחברה הזרה - - - << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> כשהחברה ישראלית – בין אם היא נרכשת, בין אם היא רוכשת – הכול בשקלים: הדוחות הכספיים, הכול, בשקלים. פה מדובר בהסכם רכישה של חברה ישראלית את החברה הזרה, לרוב ההסכם יהיה בדולרים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל גם ב-(2): "ההכנסה הטכנולוגית של החברה הרוכשת בשלוש שנות" – של החברה הרוכשת, סליחה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> זה ישראלי, כשזה ישראלי הולכים על השקל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> של הנרכשת, בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> (4). << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> "(4) (א) בתוך 12 חודשים מיום השגת השליטה, צורפו עסקיה של החברה המזכה ושל כל חברת בת שלה, כעסק חי, לעסקיו של המפעל הטכנולוגי שבבעלות החברה הרוכשת, כך שפעילות העסקים האמורה חדלה להתקיים אצל החברה המזכה או חברת הבת, לפי העניין, והמשיכה להתקיים אצל המפעל הטכנולוגי." << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זה תנאי מהותי מבחינתנו בחקיקה. אנחנו באים לעודד את החברה הישראלית שרוכשת את החברה הזרה להפוך בסופו של דבר את הפעילות של החברה הזרה לפעילות ישראלית. זו המשמעות, לייבא ארצה את הטכנולוגיה. זה התנאי כאן, נותנים זמן מרגע השגת השליטה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> העסקים שלה צורפו. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> בדיוק, להזיז את הביזנס מהמקום שקנית אותו לפה. << דובר >> תמר בנתורה: << דובר >> כל עסקיה? חלק מעסקיה? למה הכוונה כאן? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> "צורפו עסקיה" זה מושג. צירוף עסקים מופיע בחוק עידוד השקעות הון? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> כן, המונח צירוף עסקים מופיע ויש גם הפניה לזה בדברי ההסבר, זה מופיע בתקנה 7 לתקנות הכנסה טכנולוגית. זה מפנה לשם בדברי ההסבר ולפרשנות שפרסמנו במסגרת חוזר מס הכנסה 09/2017. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> "(ב) במסגרת צירוף העסקים כאמור בפסקת משנה (א) הועברו כלל הזכויות שהיו לחברה המזכה או לחברת הבת, לפי העניין, בנכסים לא מוחשיים, לרבות נכסים לא מוחשיים מוטבים, לבעלות החברה הרוכשת." << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תסביר. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> שוב אותה דינמיקה, צירוף עסקים. הנכסים שנרכשו – שהיו בתוך החברה הזרה – מתגיירים, עולים ארצה, עושים עלייה. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> פה יש לנו הערה, אנחנו חושבים שזה צריך להיות: הנכסים הלא מוחשיים מוטבים, ולא: "בנכסים לא מוחשיים, לרבות". << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> מההתחלה ג'ייסון, לא הבנתי את ההערה. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> אני אומר: אנחנו רוצים שכל הנכסים הטכנולוגיים, שזה ה"נכסים לא מוחשיים מוטבים". אבל את המילים שלפני כן: "נכסים לא מוחשיים, לרבות", אפשר למחוק. כי על זה יש: "נכסים לא מוחשיים" כמו assembled workforce, עובדים וכדומה, שיהיו בחברת הבת האמריקאית ולא יעלו ארצה. למרות שאנחנו רוצים לעודד עלייה גדולה לישראל, העובדים שם לא בהכרח יעלו. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אולי זה יגרום להם להגיע, אתה תשכנע אותם. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> יכול להיות שלפי חוק השבות הם לא זכאים. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זה סיפור אחר. אגב, אתה עלית לארץ בלי החוק הזה, נכון? << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> אני דווקא כן זכיתי להיכנס לחוק השבות, בדקנו את זה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> חוק השבות – ברור, אבל עלית לארץ לפני הוראת השעה, כמוני. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל יכול להיות שאם הם היו עובדים, היה מובטח להם מקום ברשות המסים. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אין תקניים. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> אני חושב שזו כוונת המשורר, פשוט צריכים למחוק את המילים. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> מקובל, ההערה התקבלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> במה שקשור לעולים הוא ככה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למחוק את מה? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> מיכאל, את מה אנחנו מוחקים? את הסייפה? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> לא. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> המילים: "או לחברת הבת, לפי העניין" זה נשאר. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> "נכסים לא מוחשיים מוטבים". << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> "בנכסים לא מוחשיים, לרבות", להוריד את ארבע המילים האלו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת אומרת, יהיה: "לחברה המזכה או לחברה הבת, לפי העניין, לרבות נכסים לא מוחשיים מוטבים"? << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> לא, בלי "לרבות", בלי "נכסים לא מוחשיים". << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> ג'ייסון, אני אקריא. זה יהיה: "לפי העניין, בכנסים לא מוחשיים מוטבים, לבעלות החברה הרוכשת". << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה בשביל רולנד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, הלאה. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> "(ג) בפסקה זו, "יום השגת השליטה" – היום שבו השלימה החברה הרוכשת ביצוע רכישות כאמור בסעיף קטן (ג)(1), כפי שהוחל בפסקה (1), שלאחריהן החזיקה באמצעי שליטה כאמור באותו סעיף קטן;" << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> פה אנחנו חוזרים על העניין של השליטה, 80%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל זה ברור, למה צריך? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כי אנחנו בסעיף חדש. ב-(ד) יש הרבה חזרה על עצמנו כי זו סיטואציה חדשה << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> על מה אתה מדבר? על סוף ה - - - << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> על ה-80%. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> (5). << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> "(5) (א) הרשות כהגדרתה בחוק לעידוד מחקר ופיתוח (להלן – הרשות לחדשנות) אישרה לחברה הרוכשת, לבקשתה, לפני החתימה על הסכם הרכישה, כי רכישת אמצעי השליטה בחברה המזכה צפויה לשמש לפיתוחו או לקידומו של מפעל טכנולוגי בישראל שנמצא בבעלות החברה הרוכשת." << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> פה אנחנו מבקשים להאריך את זה, שזה יהיה 90 יום לאחר מועד החתימה על העסקה כדי שזה ייתן לחברה אפשרות להתארגן. זאת אומרת, יש עסקה שנעשתה בין שני צדדים לא קשורים, לחברה יהיו 90 יום להתארגן ולפנות אלינו, ונוכל להשיב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> סביר. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> סביר. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> זאת אומרת שהמילה "לפני" צריכה להיות: לפני או אחרי, או פשוט להחליף את זה ב-90 יום? << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> עד 90 יום ממועד החתימה על העסקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> מקובל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רק תוסיפו את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הבעיה? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> זה "לפני החתימה על הסכם הרכישה" או: בתקופה שאינה עולה על 90 יום מיום הרכישה. שתי חלופות: או לפני או תוך 90 יום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה שתי חלופות? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אם היא רוצה להודיע לפני, אין בעיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> "לפני החתימה על הסכם הרכישה" או: תוך 90 ימים ממועד החתימה על הסכם הרכישה? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> "(ב) החברה הרוכשת פעלה בהתאם לאמור בבקשה כאמור בפסקת משנה (א)." << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה הסעיף הזה? מה כתבתם פה? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> החברה צריכה לפנות לרשות החדשנות ולהסביר למה הרכישה הזאת מהווה רכישה שהתכלית שלה מתאימה לתמריץ שאנחנו רוצים לתת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם עומדים בתנאים אז זו התכלית. << דובר_המשך >> מיכאל אסולין: << דובר_המשך >> כן, אבל היא מגישה בקשה סמוך לעסקה ומספרת: קניתי את החברה הזאת ואני רוצה להביא את ה-I.P.. - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא עומדת בתנאים. << דובר_המשך >> מיכאל אסולין: << דובר_המשך >> - - ואני עושה את מה – בסוף היא באמת צריכה לעשות את מה שהיא עושה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> לא, חלק מהתנאים עוד לא קרו. זאת אומרת, יש גם תנאים עתידיים, היא מודיעה לרשות החדשנות: בכוונתי לעמוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והיא צריכה גם לעמוד במה שהיא אמרה שבכוונתה לעמוד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה זו התוכנית העסקית? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> מבחינתנו זו סגירת מעגל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא שמעתי. רולנד, זו התוכנית העסקית? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> לא, לא, למה תוכנית עסקית? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא יודעת. בדברי ההסבר התייחסתם לתוכנית, כשהיא פועלת בהתאם לתוכנית עסקית. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> הכוונה היא לתנאים העתידיים של צירוף העסקים ושות'. אם בסוף היא קונה ולא עושה כלום עם זה – היא משאירה את זה שם – נחמד שהיא קנתה אבל לא - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה כן מתכוון לתוכנית עסקית, כי אחרת מה? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה סוג של תוכנית עסקית. רשות החדשנות צריכה לאשר שהרכישה הזאת צפויה לשמש לפיתוחו וקידומו של מפעל טכנולוגי בישראל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בעצם, אתה אומר להם: אתם מקבלים הטבה, תספרו לי על ההטבה ואיך אתם חושבים לסיים עם ה - - - לא, אני אומר: הסעיף הזה - - - << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> ואחר כך גם תוודאו שהסיפור לא נשאר רק על הנייר אלא גם קורה בפועל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ברור, אבל בסעיף (ב) אתה בעצם אומר: אני רוצה שתספר לי על העסקה שאתה הולך לרכוש ואיך אתה חושב לגמור את העסקה הזאת. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> לא, בסעיף (א) אני רוצה שתספר, בסעיף (ב) אני רוצה שהסיפור ייצא לפועל. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> שקיימת את הסיפור שסיפרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למי הוא מספר את זה? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לרשות החדשנות. << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> זה לא חייב להיות אחד לאחד, כמובן שיש גמישות עסקית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הוא מודיע לרשות החדשנות, לא לרשות המיסים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> אבל הוא לא מודיע, הוא מקבל אישור. כל המטרה שלנו כאן היא לייצר ודאות לחברה שהלכה, רכשה חברה - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> על מה אתה רוצה שיאשרו לה? << דובר_המשך >> כרם נבו: << דובר_המשך >> - - והביאה את קניינה הרוחני לישראל – אני לא חושבת שזה נאמר פה, אבל זה אירוע כבד מאוד ברמה הכלכלית – שילמה לרשויות המס האמריקאיות על הנכס הלא מוחשי, ועכשיו יש כאן איזשהו אישור שאנחנו לא בטוחים מה טיבו כי הוא הוא איכותני, הוא לא כמותני בדרך שבה הוא מנוסח כרגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אין לו שיקול דעת. << דובר_המשך >> כרם נבו: << דובר_המשך >> לרשות לחדשנות יש שיקול דעת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. כשיש חוק יש מטרות, אנחנו יודעים בדיוק. אני בכלל לא מבין – זה מה ששאלתי את רולנד – למה צריך להודיע, הרי הוא עומד בזה. הוא אומר: זה הדבר העתידי. הדבר העתידי? בסדר, מופיע בחוק מה הוא צריך לעשות. לא תבוא רשות החדשנות ותגיד סתם, על דעת עצמה, שהיא לא נותנת את האישור. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אבל בגלל שהיא מאשרת היא יכולה לתת פרשנות – הינה, מה אתה רוצה? היא אישרה לי. עמדתי בתנאי, לא עמדתי בתנאי, מה זה משנה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, בסדר, זה עונה לה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> זו הכוונה של (ב). << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> "(ג) החברה הרוכשת הודיעה למנהל רשות המסים על כוונתה לרכוש אמצעי שליטה בחברה המזכה, לפני החתימה על הסכם הרכישה;" << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> פה זו הודעה. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> אפשר גם כאן שזה יהיה: לפני או אחרי? יש עסקאות שלפעמים - - - << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אין בעיה, גם פה נעשה את ההתאמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במה אין בעיה? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לגבי ה"לפני" העסקה או: תוך 90 יום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 90 יום, בסדר. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> בין כה לדואר לוקח 90 יום להגיע אלינו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רולנד, באת חיובי היום. למען האמת, זה רק בעשר הדקות האחרונות כשהרב גפני נכנס, לפני זה היית קשוח מאוד. הרב גפני, טוב שאתה פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, הם הצליחו ברשות הדואר, הוא מביא את זה בתור דוגמה. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> "(6) בכל שנת מס בתקופת ההפחתה – (1) מתקיים האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף קטן (ג)(4);" << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זו העתקה של התנאי (ג)(4) שהיה קבוע לגבי הרכישה של החברה הישראלית, אנחנו מדביקים אותו גם פה. רכישה של החברה, אם מדובר בחברה זרה. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> (2) "לא התקיים במפעל הטכנולוגי של החברה הרוכשת אף אחד מאלה: (1) מספר עובדיו בישראל בשנת המס האמורה קטן ב־20% או יותר מממוצע מספר עובדיו בישראל בשתי שנות המס שקדמו לשנת השגת השליטה, אלא אם כן הוא קטן בשיעור הצמצום במספר העובדים הכולל בקבוצת החברות שנמנה עימה המפעל, בישראל ומחוץ לישראל, בשנת המס האמורה, ביחס לממוצע מספר העובדים האמור בשתי שנות המס שקדמו לשנת השגת השליטה;" << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> ההסבר: אחד מהתנאים הוא שאנחנו מצפים שהרכישה הזו תביא לגידול, המיזוג הזה אמור להביא לגידול. אם, להפתעתנו, כמות העובדים בחברה הישראלית קטנה, אז אנחנו לא נאפשר. ההטבה נפסלת, נעלמת, ברגע שיש ירידה בכמות העובדים בחברה שרכשה את החברה הזרה. אם הירידה גבוהה מ-20% אז יש פה צמצום של הפעילות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תסביר לי. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> יש פה שתי חלופות: או שהקיטון בכמות העובדים גבוה מ-20% – ואז אתה בחוץ; או שהירידה לא נובעת מזה שהצמצום הוא של הפעילות הישראלית, זה צמצום גלובלי, החברה באופן גלובלי מצטמצמת משיקולים כלכליים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אין לך דרישה של כמות עובדים, נכון? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא. אין פה דרישה של כמות, באחוזים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא הייתה גם בחוק. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> דיברנו על זה בפעם הקודמת, בחוק אין דרישה מינימלית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אין דרישה מינימלית. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> יש דרישה למפעל טכנולוגי. השאלה האם בן אדם עם עצמו זה מפעל, זו שאלה בפני עצמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואם הירידה היא גלובלית? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אם הירידה גלובלית אז אנחנו אומרים פה שאין בעיה שתהיה ירידה גלובלית, אבל שישראל לא תהיה מעבר לממוצע הגלובלי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אפילו שזה יותר מ-20%? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> כן. כדי שלא יהיה מצב שישראל, דווקא בגלובלי, היא הראשונה שהקריבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, אבל אפילו שזה יותר מ-20%, אם זה בגלובלי אז זה בסדר. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> כן, אם יש ירידה גלובלית אז זה גלובלי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה שיניתם את זה מהנוסח? היום הנוסח הזה קיים – באופן כזה או אחר – בתקנות, אבל שיניתם. בנוסח הקיים מופיע שמספר העובדים קטן ב-20%, או שהוא קטן בשיעור הצמצום אם שיעור הצמצום היה גדול מ-20%. למה השינוי? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> לפי דעתי, זה אולי נוסח בהיר ומדויק יותר כי אין פה הבדל במהות. מיכאל, אתה רואה פה הבדל? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> לא, לא. בסוף האמירה פה היא בדיוק כמו שכבוד היושב-ראש שאל, 20% זה רף שאתה יכול לקטון בו בצורת התייעלות עסקית סטנדרטית. אם אתה קטן ביותר מ-20%, אז זה רק בתנאי ששיעור הקיטון הכולל שלך בכל העולם הוא שיעור זהה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> הוא זהה או גבוה מזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה מסתכל על ה-20% כשזו צורת הקיטון בארץ? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> כן. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> 20% זה רף שאתה יכול לרדת ממנו בלי קשר לכלום, תמיד אתה יכול לרדת ממנו. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אתה בחלופה ב' או חלופה א'? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, אני שואל מאיפה הבאת את זה. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> חלופה א' אומרת: כשאני בא שנה אחרי הרכישה ורואה שהחברה הישראלית פיטרה 19% מהעובדים שלה, יש קיטון בכמות העובדים המועסקים – לא קרה כלום; כשאני בא שנה לאחר מכן ורואה במקום 19% קיטון, 21% קיטון. 21% קיטון? – אתה בחוץ. אבל אם היא מראה לי שברמה הגלובלית הפיטורים ברמת הקבוצה היו 30%. כלומר, הפיטורים בישראל היו נמוכים מהפיטורים ברמה הגלובלית – אין בעיה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא הבנתי. לקחת 20%, מאיפה הבאת את ה-20% האלה? מהממוצע של הארץ? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה מכיר את זה מאיזשהו מקום? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> לא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה קבעת ש-20% זה הממוצע? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> בשורש, אנחנו בכלל לא רוצים צמצום. התפיסה הייתה: חייב להיות גידול. הרי קנית, קיבלת הטבה כדי להגדיל את העסק, מה פתאום העסק קטן? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה אומר: אני רוצה 0% צמצום. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כמו שהתחלנו ב-100% וירדנו ל-80%, אתה מתחיל עכשיו מ-0% ואומר אני - - - << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> בדיוק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> שם זה המשלים של ה-100%. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> הוא רוצה גידול. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא רוצה 100% גידול ו-0% צמצום, והוא אומר: אני אתפשר על ה-20%. תתפשר כבר על ה-50% כי זה בדיוק באמצע. אבל אני באמת מנסה להבין, רולנד, למה דווקא 20% ולא 19%? - - << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> יש לנו את המספר הזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - וכמה זמן אתה רוצה את זה? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> הבדיקה היא שנתית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אמרת: השנה הוא הסתכל – 19%, ומה בשנה הבאה? אם הוא בא וראה עוד 2%? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 21%. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> 21%. << דובר_המשך >> מיכאל אסולין: << דובר_המשך >> נקודת הבסיס - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, השאלה היא האם הוא ראה - - - << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> במצטבר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> במצטבר. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> ברור. אם אני בא אחרי חמש שנים – אין עובדים בחברה. בכל שנה הוא פיטר 20%? בחמש שנים פיטרתי בכל שנה 20%, כמו הפחת של המניות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה אומר: במצטבר. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> ברור. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בסדר, רציתי רק להבין כי היה מי שחשב אחרת. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> הוא בכל שנה יפטר 19% כדי לעמוד בתנאי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה גם יכול להיות. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אחרי חמש שנים אין חברה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה ברור. הלאה. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> אם יורשה לי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה? << דובר_המשך >> כרם נבו: << דובר_המשך >> הסעיף הזה נכתב בעולם של צמיחה של ההייטק. ההייטק רק צמח, הכול היה נראה טוב והמהות של הסעיף הייתה לוודא שחברה לא באה, לוקחת ממדינת ישראל הטבה ועכשיו מתחילה להוציא עובדים החוצה לאוקראינה. אנחנו בסיטואציה אחרת היום, ההייטק מפטר כי יש בעיה אמיתית בשוק הזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עולמית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שהוא אמר, לגבי הגלובלית. << דובר_המשך >> כרם נבו: << דובר_המשך >> נכון, אבל כשחברה מצמצמת היא לא עושה את זה כמו מדינה – היא לא עושה קיצוץ רוחבי – היא סוגרת פרויקטים. יכול להיות שבשנה ספציפית הפרויקט שנסגר הוא פרויקט ישראלי, והחברה בעצם נזרקת החוצה מההטבה וכלכלית נפגעת עוד, על אף פגיעותיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זו טענה טובה. למה לא לתת לך סמכות שכשנסגר נושא מסוים, כשמספר העובדים שם הוא לא 20% אלא 25% אבל נסגר הפרויקט - - << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא רק פה, הפרויקט הזה נסגר בכל המקומות בחברה. הפרויקט הזה נסגר, מספר העובדים הוא גדול. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אנחנו מצפים מחברה כזו, שביקשה את ההטבה, שכשנסגר פרויקט נפתח פרויקט אחר במקום. זה הרעיון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, אתה יכול לצפות. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> מדובר בפיטורים של עובדים. אני נותן הטבת מס לחברה שמשיקולים עסקיים שלה - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא סגרה אגף, האגף הזה נסגר. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> - - פיטרה בישראל מעל 20% מהעובדים, כשברמה הגלובלית זה לא קרה. אם אתם חושבים שמגיע – נעשה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זו התשובה. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> אני רוצה להציע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את צודקת, אבל בסוף גם הוא צודק. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רגע, היא רוצה להציע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמו הרבנית ששאלה: מי ישלם את דמי ה - - - << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> ואני בסוף. את בהתחלה, אני בסוף. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> אני רוצה להציע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר_המשך >> כרם נבו: << דובר_המשך >> בשנה הראשונה ניתן לחברה אפשרות לקבל את ההטבה בשנה הבאה, שההטבה לא תעלם. אם רואים שצמצום הפעילות של החברה בישראל נמשך שנתיים, אני מקבלת את מה שאתם אומרים, היא לא אמורה לקבל את ההטבה. אבל כן לתת את הגמישות הזאת, שיש אירועים שבהם החברה מצטמצמת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כלומר, את אומרת: אם היה צמצום של 20% אבל שנה אחרי הם קלטו בחזרה 5% או 2% - - - << דובר_המשך >> כרם נבו: << דובר_המשך >> הם הצליחו לייצב, ייצבו את האירוע. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> או נשארו יציבים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה אומר: או נשארו יציבים. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אבל זה בידיים של החברה לא לפטר אותם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כן, אבל מה זה: בידיים של החברה לא לפטר? כשיש פיטורי עובדים, בעל הבית היה רוצה להשאיר את העובדים אבל מה הוא יכול לעשות? צריך צמצום. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אבל הוא יודע שהפיטורים האלה יעלו לו עכשיו בהטבת המס, זה שיקול. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אין בעיה, היא אומרת לך: הייתה שנה שבה היה שפל, הוא היה חייב לפטר עובדים. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> והוא גייס אותם שנה לאחר מכן? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שנה אחרי זה, הוא גייס - - - << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> גייס אותם חזרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש התייעלות. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> הוא חסך את עלות המשכורת שלהם במשך – ניקח דוגמה קיצונית – דצמבר, ינואר. פיטר אותם בדצמבר, גייס אותם בינואר ועכשיו עלות המשכורת שהוא חסך - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, הוא פיטר רק את אלה עם המשכורת הנמוכה או הגבוהה – לא יודע מה – אל תרד איתם לרמות האלה. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> הטבת המס לא כזאת אטרקטיבית, בסוף גוברים כאן השיקולים העסקיים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תהיי בריאה, על מה אנחנו מבזבזים פה ימים אם זה לא אטרקטיבי? << דובר_המשך >> כרם נבו: << דובר_המשך >> אני יכולה לתת דוגמה. חברה יכולה לצמצם - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איפה אורית? היא אמרה שההטבה לא כל כך אטרקטיבית. << דובר_המשך >> כרם נבו: << דובר_המשך >> לא אטרקטיבית ברמה של: לפטר עובדים ולשכור אותם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי איפה היית קודם. את לא יודעת, כולם עשו לי פה את המוות שזו ההטבה הכי טובה שיש, שאני אביא את זה. << דובר_המשך >> כרם נבו: << דובר_המשך >> הטבת המס נהדרת, זה חוק מדהים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עזבתי דברים אחרים, כמעט לא אישרתי את התקציב. רק זה. << דובר_המשך >> כרם נבו: << דובר_המשך >> הטבת המס מצוינת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההטבה היא טובה ואני חושב שהחוק ראוי - - << דובר_המשך >> כרם נבו: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> - - וההערה שאת מעירה היא נכונה, ומה שאומר רולנד גם נכון. אבל הוא צודק, בסופו של דבר - - - << דובר_המשך >> כרם נבו: << דובר_המשך >> אנחנו בעצם מציעים מנגנון של catch up. אנחנו אומרים: בשנה הראשונה - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא צודק אבל גם היא צודקת. הרב גפני, אני אסביר לך, היא אומרת דבר נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסכים, הטענה שלה היא טענה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היא טענה אחרי זה עוד טענה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> היא הציעה הצעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם בשנה ירדו 20% - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> והוא מעלה את זה בשנה הבאה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - ובשנה אחרי העלו את מספר העובדים. כלומר, ראו שאפשר לקלוט עוד עובדים. רולנד אומר: לא. עם ההטבה הזאת הוא היה משחק עם פיטורי העובדים. רולנד, אתה לשכת התעסוקה? לא מתאים לך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, רולנד אומר: הוא לא משלם משכורת בזמן הזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רולנד, לא מתאים לך לתת תשובות כאלה, צריך משהו רציני יותר. עד עכשיו היית חיובי – היה בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם לא מסכימים לזה? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> קבענו תנאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם לא מסכימים לשנות את ה - - - בסדר. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אם ההצעה אומרת כך: אם יש שנה אחת מתוך חמש השנים שירדנו בה מעל ל-20% וברמה הגלובלית ירדתי פחות מ-20% – כי אם ירדתי יותר אז אין בעיה – ושנה לאחר מכן חזרנו לשגרה - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה יודע מה טוב אצל רולנד? אני אגיד לך מה טוב. אתה אומר לו - - - והוא אומר לך: כן, אבל עבדנו על זה. כאילו: קבענו משהו, למה אתה עושה לי את זה? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> קבענו את זה עם חשיבה, הייתה חשיבה עמוקה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רולנד, חשיבה מעמיקה. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> אבל ההצעה של כרם היא פשרה טובה כי מה שרולנד אומר זה שהוא רוצה שלחברה יכאב כשהיא עושה את זה. מה שאנחנו אומרים זה שבאותה השנה אנחנו דוחים את ההטבה. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> לא תהיה הטבה. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> אם הוא באמת חוזר – שומר על זה וחוזר לאיתנו – אז אנחנו אומרים: נפגעת בשנה אבל אתה יכול לעשות catch up בשנה העתידית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל על השנה הזאת לא תקבל. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זה נקרא: הוא פסח. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> הוא פסח, אני דוחה את זה קדימה. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> יש מנגנון כזה בהמשך החוק, אנחנו לא ממציאים את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בהמשך החוק נראה את המנגנון הזה. הלאה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לאן אתה ממהר, הרב גפני? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לסיים את החוק. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש זמן, יש לך לפחות עוד שניים-שלושה דיונים בעניין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יכול לדעת מתי דיברתם? << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> (2) "עלות שכר עובדיו בישראל בשנת המס האמורה הייתה קטנה ב־ 20% או יותר מממוצע עלות השכר האמורה בשתי שנות המס שקדמו לשנת השגת השליטה, אלא אם כן היא קטנה בשיעור הצמצום בעלות הכוללת של שכר העובדים בקבוצת החברות שנמנה עימה המפעל, בישראל ומחוץ לישראל, בשנת המס האמורה, ביחס לממוצע עלות השכר האמורה בשתי שנות המס שקדמו לשנת השגת השליטה;" << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זה דומה ל-(א). (א) זה במונחי כמות העובדים, (ב) זה במונחי עלות השכר. כדי שלא יהיה מצב שכמות העובדים לא קטנה אבל השכר שמשולם קטן, בודקים עלות שכר גם בשקלים וגם ברמת ראשים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יכול להיות שהשארת ראשים אבל הורדת בשכר. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> כן, חתכת את כולם, כולם בחצי משרה. במקום לפטר אותם – חצי משרה. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> ההערה שלנו היא אותה הערה כמו בסעיף (א), אני רוצה לתת דוגמה: יכול להיות שהחברה היא לא חברה גדולה במיוחד ובגלל מהלכי ההתייעלות ההנהלה מחליטה לוותר עכשיו על שכרה. ירידה של 20% ממקום טוב. אגב, קרה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> שמות. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> זאת ההערה. בבקשה, באותו מנגנון. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> "(7) הנכס הלא מוחשי המוטב שהועבר לבעלות החברה הרוכשת כאמור בפסקה (4), נשאר בבעלותה עד תום תקופת ההפחתה." << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זה תנאי בעלות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סליחה, ההפניה בפסקה (7). << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> איפה אנחנו? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> בפסקה (7). << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> ב-(ד)(4). << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ההפניה לפסקה (4) היא באמת הפניה נכונה? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> "הנכס הלא מוחשי המוטב שהועבר לבעלות החברה הרוכשת כאמור בפסקה (4)". << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> כן, זה מפנה לפסקה (4)(א) שדורשת את העברת ה-I.P. בתוך 12 חודשים. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> האתגר בסעיף (ד) הוא שיכול להיות שהחברה הרוכשת – שמקבלת את ההטבה – נרכשת בעוד שלוש שנים, במשך תקופת ההטבה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> על ידי ישראלית? << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> על ידי חברה זרה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זה הסנדוויץ' שלא רצינו. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> נכון, אמרנו: Apple עושה את שלה. עכשיו הבעיה היא שבסעיף (ו)(2) כתוב שבמידה ואתה מפר את סעיף (ד) - - - << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> הגענו לשם? לא הגענו לשם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, לא הגענו לשם. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> זה קשור לסעיף (ד). << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> נגיע אליו עכשיו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עוד נגיע לסעיף. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רולנד, למדת את העבודה, איך לדחות את האנשים: נגיע לסעיף. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אולי נשכח. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> אנחנו קוראים מהר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו מתחייבים להאט את הקצב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. הם נראים אנשים רציניים, כשנגיע לסעיף ההוא הם יהיו בעניין פה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אנחנו נקדים אותם. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> (ה) "(1) לצורך קבלת אישור כאמור בסעיף קטן (ד)(5)(א), תגיש החברה הרוכשת לרשות לחדשנות בקשה הכוללת, בין השאר, את פרטי הסכם הרכישה וכן תיאור מפורט של הפעולות שבכוונתה לבצע לגבי העסק של חברת החוץ המזכה, הכול כפי שתקבע הרשות לחדשנות בכללים." << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> רשות החדשנות, אתם רוצים להסביר? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כל הכבוד שאתה מפרגן להם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> וכבר תתייחסו ל: האם יש טיוטה של כללים? מתי בכוונתכם להביא טיוטה של כללים? << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> אין עדיין נוהל לנושא הזה, יצא נוהל אחרי החקיקה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> תוך 90 יום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא נוהל, אנחנו מדברים על כללים, נכון? << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תוך 90 יום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לפני שאתה אומר לנו מה יש לכם ומה אין לכם, תסביר את הסעיף. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה סעיף שבא להסביר – לגבי האישור של רשות החדשנות – מה נדרש להציג כדי לאשר את קידומו ופיתוחו של מפעל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה מהרשות לחדשנות? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> לא, הוא רשות החשדנות. << אורח >> אבירם זולטי: << אורח >> אבירם ז'ולטי, אני סמנכ"ל תפעול ברשות לחדשנות. יש לנו כל מיני מסלולי הטבות כשאנחנו עושים את הבדיקות האלה לרשות המסים. ההגשות מעוגנות בנהלים פנימיים שלנו, החומרים שצריך להגיש. גם במקרה הזה – אחרי שהחוק יעבור – נעגן בנהלים את הטפסים ואת החומרים שצריך להגיש, זה לא יהיה שונה מ - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אין לכם אפשרות להראות לנו את זה עכשיו? למה אתם מחכים שהחוק יעבור? אתם חושדים בנו שלא נעביר את החוק, או מה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> החוק הזה נמצא כבר הרבה זמן בצנרת , זה לא משהו חדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בדיוק. זה מה שאני שואל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מהכנסת הקודמת. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זה טכני מאוד. << אורח >> אבירם זולטי: << אורח >> רצינו לראות איך הוא עובר, לא רצינו להכין נהלים ושאחר כך יהיה שינוי בכל מיני קריטריונים של החוק ונצטרך לעדכן אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, זו לא תשובה מספקת אבל זו תשובה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא משנה, תן להם. עד שהם ענו משהו, תן להם. << אורח >> אורן רוזנברג: << אורח >> שלומית, חשוב להבהיר שמדובר בכללים פנימיים. זאת אומרת, לא בכללים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה משנה? אנחנו צריכים לדעת, זה סעיף בחוק. יכולה לבוא החברה ולהגיד: עם כל הכבוד - - - << דובר_המשך >> אורן רוזנברג: << דובר_המשך >> לא, אין ויכוח. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הצעה חברית, אל תעמיק את הבור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אגב, אני לא בטוחה שמובן שאלה כללים פנימיים - - - בדרך כלל אלו כללים שאנחנו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. ואם זה פנימי, אז מה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למשל, זה אומר שזה יוצא להערות ציבור, כללים פנימיים? << אורח >> אורן רוזנברג: << אורח >> לא. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> פה זה יותר ברמת הטפסים, ברמת: מה הם צריכים לספק כחומרים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה להגיד לכם, ברשות לחדשנות: אם אני לא פורש מהקואליציה ולא קורה משהו אחר אני, בעזרת השם, אעביר את החוק הזה, אז אני מציע שתכינו את הכללים כבר עכשיו. << אורח >> אורן רוזנברג: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה חוק טוב וחוק שאתם רוצים אותו מאוד, וגם אנחנו רוצים אותו. אורית לא פה, אנחנו צריכים לעשות לה את כל העבודה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני רוצה להתעכב על משהו, לגבי הפרישה שלך מהקואליציה - - - << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> גם על זה מכינים כרגע כללים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תאמין לי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה בגלל הסבירות או בגלל המחאה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בגלל ה-20% של - - - העובדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה בגלל - - - בסדר. הלאה. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> "(2) הרשות לחדשנות תודיע לחברה הרוכשת על החלטתה ונימוקיה בתוך 90 ימים מהיום שבו אישרה כי הבקשה וכל המסמכים הנלווים אליה התקבלו, או מהיום שבו אישר המנהל כי התקבלה ההודעה כאמור בסעיף קטן (ד)(5)(ג), לפי המאוחר." << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא בסדר, עד עכשיו הייתי מרוצה, ובוויכוח איתם אפילו הייתי איתכם. אנחנו מדברים פה על סעיפים כבדים בחוק, צריך שיגידו לנו כללים, דברים מינימליים: מה הולך להיות? יהיה פנימי? יהיה חיצוני? אלה סעיפים כבדים. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כבוד היושב ראש, זה טכני מאוד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טכני, אז מה? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> טכני, הגיש בקשה עם הפרטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, טכני. << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> הוא גם מראה שהוא הודיע למנהל, כמו שביקשנו קודם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אנחנו מסיימים את החוק היום, נצביע עליו, בעזרת השם. אם אנחנו לא מסיימים היום, אני מבקש שלישיבה הבאה שכנראה תהיה בשבוע הבא, בעזרת השם – כנראה, אני עוד לא יודע, עוד לא קבענו את סדר-היום – שהרשות לחדשנות תביא כללים עקרוניים, מה הולך להיות. לא יכול להיות שפתאום, אחרי שהחוק עובר - - - << אורח >> אורן רוזנברג: << אורח >> יש לנו בדיקות דומות מאוד, זה דברים טכניים מאוד. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אתה מוכן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נראה לא רציני שאנחנו מאשרים חוק כזה ואין לנו אפילו את העקרונות. חברה תבוא אליכם, אתם פתאום תמציאו משהו והם יבואו ויגידו: תראו איזה חוק. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> בדברי ההסבר גם מדובר על משהו שהוא לא טכני בכלל. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> מה? << דובר >> כרם נבו: << דובר >> אנחנו מדברים על אישור שהוא אישור מהותי. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אפשר לתקן את דברי ההסבר אם צריך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם אם זה טכני, אני רוצה את הכללים. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> אבל אני אומרת: על אחת כמה וכמה, התיאור של מה שאנחנו צריכים לספק לרשות לחדשנות הוא תיאור של משהו מהותי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. בבקשה, הלאה. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> "(3) לא הודיעה הרשות לחדשנות לחברה הרוכשת על החלטתה בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה עד המועד האמור בפסקה (2), יראו את הרכישה נושא הבקשה כאילו אושרה לפי סעיף קטן (ד)(5)(א)." << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אם בתוך 90 יום אין תשובה – אז זה מאושר. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> יש אפשרות לקצר את ה-"90 יום"? זה המון זמן לבחינת ה - - - אחרי רכישה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אתם ביקשתם: 90 יום מיום הרכישה. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> זה בסדר. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אצלכם 90 יום – זה בסדר, אצלנו 90 יום – זה לא בסדר. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> זה זמן התארגנות. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אבל גם אנחנו צריכים להתארגן, לא רק אתם. תקצרו את ה-"90 יום" שלכם, זה יבוא על חשבון ה-"90 יום" שלנו. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> "(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב) –" << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> על כמה ימים חשבתם? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אנחנו חשבנו על 90. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתם חשבתם – 90. על כמה אתם חשבתם? << דובר_המשך >> רולנד עם-שלם: << דובר_המשך >> אתה לא שואל אותנו? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני רק יכול להגיד לך שהם לא צריכים 90 יום, הם בכלל לא חושבים. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> 60 יום – יהיה נהדר. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> לא, לא, זו הרשות לחדשנות. << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> בדרך כלל כשיש בקשות מהותיות, המייצגים יודעים לפנות אלינו ואנחנו נותנים לזה עדיפות – אם מדובר בהנפקות, אם מדובר בעסקאות – אבל 90 יום זה זמן מקובל. חוץ מזה, בסעיף הבא תראו שאם הם לא מקבלים תשובה עד 90 יום זה כאילו אושר להם. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אמרנו את זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> את זה הוא אמר. תני להם, עד שהם קיבלו משהו, הרשות לחדשנות. << אורח >> אמיר גונן: << אורח >> לא, אנחנו – יכולים לוותר על זה, זה הם רוצים את זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תעזוב, אני אומר לך: אל תוותר. בשביל ההרגשה, אל תוותר. תסתכל: רולנד מבסוט, הוא יוצא מפה עם מזוודות, שיהיה בריא. אני אומר לך: אל תוותר. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> עם טרולי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> (1) "אם לא התקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיפים קטנים (ג)(4) או (ד)(6), בשנת מס כלשהי במהלך תקופת ההפחתה (בסעיף זה – שנת ההפרה), לא תהיה החברה הרוכשת זכאית, בשנת ההפרה, לניכוי כאמור בסעיף קטן (ב), ואולם לא יהיה בכך כדי לפגוע בזכאותה לניכוי כאמור בשנה שאחרי שנת ההפרה או בשנה שלפניה, אם התקיימו באותה שנה התנאים לזכאות כאמור, ובלבד שטרם הסתיימה תקופת ההפחתה ושסכום שלא נוכה בשנת ההפרה לא ינוכה בשנות המס שלאחריה;" << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אם בתוך חמש השנים יש תקלה רגעית – שנה אחת – אז את הפחת של אותה שנה החברה לא יכולה לתבוע. אבל בהקשר של הפרת התנאי הזה, זה לא פוסל את כל המנגנון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רק על אותה שנה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה מה שכרם אמרה בעצם, נכון? בזה רצית לגעת כשראינו בהפרה - - - << דובר >> כרם נבו: << דובר >> לא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל זה באותו כיוון. << דובר_המשך >> כרם נבו: << דובר_המשך >> זה בסעיף (ז), הסעיף הזה אומר שאם הפרת אתה לא מקבל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> על אותה שנה. ואת אומרת: אני לא רוצה להסתכל על מה שהפרתי בכוונה, על מה שהיה - - - << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> נכון. << דובר >> כרם נבו: << דובר >> כשנגיע לסעיף (ז) תראו את המנגנון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> רודין נפסון: << דובר >> (2) "אם מצא פקיד השומה כי לא התקיים התנאי שבסעיף קטן (ד)(7), יודיע על כך לחברה הרוכשת; ניתנה הודעה כאמור, תבוטל זכאותה של החברה הרוכשת לניכוי, למפרע, ויתוקנו שומות המס שלה בהתאם; תוקנו שומות המס של החברה הרוכשת, תחויב החברה הרוכשת בתשלום המס הנוסף בשל התיקון בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום; פקיד השומה יודיע לחברה הרוכשת על סכום המס הנוסף שהיא חייבת בו, ועל הודעה כאמור ועל תיקון השומות בהתאם יחולו הוראות סעיף 103י(ב) לפקודה, בשינויים המחויבים." << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> ג'ייסון, אני חושב שפה יש לך הערה. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> כן. ההערה שלי היא: למה צריך לעשות את זה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> קודם תסבירו, לפני ההערה. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אסביר: (ד)(7) זה העברת ה-I.P. לישראל. אנחנו מצפים שלא רק שהוא יעלה לארץ אלא שהוא גם לא ייֵרֵד מהארץ, בטעות, במהלך התקופה. אם יש ירידה מהארץ – של אותו I.P. שהגיע לארץ – זו הסנקציה המופעלת כרגע. יש פה הפרה של המנגנון, לא מגיע כלום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> ההערה שלנו: יכול להיות שהסיבה שה-I.P. יורד מהארץ היא שהייתה רכישה של החברת הרוכשת. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כן. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> היא עומדת כמעט בכל התנאים כל עוד ה-I.P. היה בבעלותה. מנגנון התיקון למפרע, עם תיקון הצמדה וריבית, הוא קנס על בעל המניות של החברה לפני שנרכשה. זה לא הגון. אני חושב שהמנגנון צריך להיות שמכאן ולהבא זה כמובן נפסק, אבל מה שנצבר וכבר דווח בדוחות הכספיים ובדוחות המס – יישאר כמו שהוא. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כרגע אנחנו מדברים על סיטואציה בה החברה הישראלית קנתה את החברה הזרה, דאגה לעמוד בכל התנאים, ובתוך חמש השנים חברה זרה - - - << דובר >> כרם נבו: << דובר >> למשל, בשנה הרביעית. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> כן, בשנה הרביעית חברה זרה קנתה את החברה הישראלית והיא מוציאה את ה-I.P. מישראל. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> נכון. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זו דרמה מבחינתנו. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> אני מסכים, לכולנו. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אני לא רוצה לעודד. אם אני אתיר את הדבר הזה אז תהיה אדישות עסקית – לעשות את זה, לא לעשות את זה. אני דווקא רוצה לקבע את הדבר, שיישאר איתי לפחות חמש שנים. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> אני מסכים. אבל למה לקנוס למפרע את בעלי המניות שכן עמדו בזה, אחרי שהם עמדו בכל התנאים? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> לא, העמידה בתנאים – זה חמש שנים. זה תנאי, זו חבילה. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> נכון, אבל זה לא בשליטתם, זה כבר לא בשליטתם. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> מה זה: עמידה בתנאים? שלוש מתוך חמש זה לא עמידה בתנאים. שלוש מתוך חמש זו לא עמידה חלקית, זו אי-עמידה בתנאי מהותי שהוא החזקה של חמש שנים. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> אבל גם ההטבה פרושה על פני חמש שנים. זה לא כמו בפרק הראשון של החוק כשאני מקדים את כל ההטבה בבת אחת, להפך, אני פורש את זה על פני חמש שנים, לכל שנה יש את ה-20% שלה. אם כבר קיימתי את התנאי שלוש שנים, אני חושב שלא צריך ללכת למפרע ולשנות סדרי בראשית. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> זה מהותי מאוד מבחינתנו ברוח של התיקון, ברוח של החוק. נקווה שלא נגיע לסיטואציה שאתה מתאר כרגע. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> הדבר הזה הופך בסופו של דבר להיות Poison pill לחברה הישראלית. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> לא. אם ה-I.P. נשאר בישראל, אז גם אם היא נרכשת במשך חמש שנים אין בעיה. החברה הזרה יכולה להתאפק, עוד שנה וחצי היא מוציאה אותו. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> ברגע שה-I.P. יוצא מישראל, המדינה מקבלת הרבה מאוד כסף – המס. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אני חושב שמגיע לה. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> נכון, אבל היא מקבלת. מי שנקנס על ה"למפרע" אלה בעלי המניות שעמדו בתנאים. אתה משנה את הדיווחים, אתה משנה - - - << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> לא. למה אתה אומר: בעלי המניות? זו החברה, החברה עצמה, אותה חברה שהחליטה. כפו עליה? היא החליטה למכור את ה-I.P.. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> לא, לא, זו חברה אחרת. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> לא, הישראלית, אני מדבר על הישראלית. הישראלית קיבלה את הטבת המס. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> נכון. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> היא יודעת שזה מותנה בזה שה- I.P. שהיא קנתה – שהיא הביאה – נשאר אצלה. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> כל עוד שהיא בשליטה – אני מסכים. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> זה לא כל עוד היא בשליטה, לנצח. זאת אומרת, חמש שנים. גם אם התחלפו בעלי המניות זו לא הפרה. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> ברגע שהחברה הזאת בשליטה – זה תקין. ברגע שזה לא בשליטה, שהיא גורם חוץ, אני אומר: אתה הופך להיות Poison pill לחברה הישראלית. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אני אומר לחברה הישראלית שרכשה ונתתי לה את ההטבה: תשמרי את ה-I.P. שלך חמש שנים, בעבור זה קיבלת את ההפחתה. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> זה אומר שהיא לא יכולה להירכש? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> היא יכולה להירכש, אבל שה-I.P. יישאר בישראל. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> יש פה דיון פילוסופי מאוד, חשוב ומהותי, יש פער בין שתי התפיסות. מה שאנחנו אומרים כרגע הוא שעל מנת לקבל את ההטבה – הפחת של עלות המניות – יש צורך שה-I.P. שהגיע לישראל, לחברה הישראלית, בעקבות הרכישה של החברה הזרה, יישאר בארץ חמש שנים לפחות. מה קורה אם החברה הישראלית שקנתה חברה זרה נרכשה על ידי חברה זרה? יש לנו סנדוויץ', חברה זרה קנתה חברה ישראלית שקנתה חברה זרה. והחברה הזרה, במסגרת חמש השנים, מוציאה את ה-I.P. מישראל. אותו I.P. שקיבל את ההטבות כשהגיע לישראל, אפילו לא הספיק להתרגל לרוח הישראלית והוא כבר עוזב אותנו. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> תיקון קטן: היא לא מוציאה, מישהו מוציא את זה. זה לא שהיא מוציאה, מישהו מוציא את זה – זה אומר שיש רוכש אחר מחו"ל. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אבל זה יצא ממנה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> החברה צריכה לחתום על הסכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ההערה נרשמה, העמדה שלהם ברורה. אם נרצה לשנות את זה – אנחנו נשנה. דיון מעניין מאוד. << דובר >> ג'ייסון שווארץ: << דובר >> דיון מהותי, זה ישפיע גם על מצב הרכישות של חברות ישראליות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה ארוך? תגידי שנייה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> באמת הייתי צריכה לצאתף ואני מבינה שכבר עשיתם את הדיון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, רק בקצרה, אנחנו צריכים לסיים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן. אני מבינה שכבר עשיתם את הדיון בנושא ה-20% ונושא - - - << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> העובדים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> - - העובדים. אני לא יודעת מה הוצע ואני מבינה שאין הסכמה. אני רציתי להוסיף סעיף של שיקול דעת. סעיף של שיקול דעת – בין לרשות המיסים ובין לרשות החדשנות – שבו מוסיפים סעיף קטן שאומר: על אף האמור בסעיף זה, רשות החדשנות או רשות המסים תוכל לקבוע אחרת בשל נסיבות רלוונטיות, למשל. ושיקול הדעת הוא שלכם, הוא מקצועי, כי אנחנו כבר יודעים שאנחנו בתקופה בעייתית. את הבעיה, העלו. השאלה היא: האם אתם מוכנים לשקול סעיף של שיקול דעת? שיקול דעת שלכם. << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> רצינו להשאיר את הטריגר הזה: כשפיטורי עובדים יגרמו להחמרת מצבה של החברה ברמת המיסוי. ברגע שאני משאיר שיקול דעת – אפשר לפטר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתה רוצה שהחברה תהיה כלכלית. אם יש לה פיטורי יעילות כי יש משבר בשוק - - - << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> נתנו את הפתרון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה? << דובר >> רולנד עם-שלם: << דובר >> אם הירידה בישראל נמוכה מהירידה הגלובלית – גם אם זה מעבר ל 20% – אין בעיה, זו לא הפרה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אנחנו נמשיך את הדיון בעניין הזה – אורית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל פה יש ירידה – כרגע יש כבר קצת התנתקות מחו"ל. זה, למשל, הקושי מול ההייטק. סליחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אנחנו סיימנו את הדיון בעניין הזה היום. אני מתנצל שזה מה שהיה, אני מקווה שבישיבה הבאה נסיים את הדיון בנושא הזה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>