פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
06/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 25
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, י"ז בסיון התשפ"ג (06 ביוני 2023), שעה 9:00

סדר היום:
 << נושא >> מענים לאוכלוסיית הלהט"ב בנגב ובגליל << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
יסמין פרידמן – היו"ר


חברי הכנסת:
מירב כהן
יוראי להב הרצנו
נעמה לזימי


מוזמנים: 
	ליזה אידלמן
	–
	מנהלת תחום שיתוף ציבור, משרד הבריאות

	אביה כהן
	–
	מנהלת תחום פיתוח הדרכה ופיתוח מנהלים, משרד הבריאות

	מורן כהן אנגלשטיין
	–
	מפקחת מרכזת סיוע לבתי משפט ואוכ' קצה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	יואב אנקרי
	–
	מנהל תחום פ"א-אוכ' להט"ב ויוצאים בשאלה, מינהל של"מ, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	גיל אליאס
	–
	רפרנט ומייצג הלהט"ב בדרום, עיריית באר שבע, מרכז השלטון המקומי

	אלי חביב
	–
	מח' צעירים בעכו, מרכז השלטון המקומי

	עדי שמאי
	–
	מנהל היחידה לקידום אוכלוסיות הלהט"ב, המשרד לשוויון חברתי וגמלאים

	ירדן טומס צ'יצ'סטר
	–
	רכזת תחום בריאות, ארגוני חברה אזרחית

	שי ברמסון
	–
	יושב ראש חברותא, ארגוני חברה אזרחית

	נתנאל שלר
	–
	מנכ"ל חברותא ארגון הלהט"בים הדתיים, ארגוני חברה אזרחית

	מיכל ורדיגר
	–
	מנכ"לית, ארגוני חברה אזרחית

	אמרי זגורי
	–
	מנהל קשרי ממשל - ארגוני הקהילה הגאה, האגודה למען הלהט"ב בישראל

	עורווה אדם
	–
	מנהל בית אל-מים, האגודה למען הלהט"ב בישראל

	שלומית לזר
	–
	מנהלת בית גאה בבאר שבע, האגודה למען הלהט"ב בישראל

	אירנה סקלר
	–
	חברת בית גאה בבאר שבע, האגודה למען הלהט"ב בישראל

	אורה לוי
	–
	חברת קהילה, האגודה למען הלהט"ב בישראל

	שי הדס
	–
	מתנדב, האגודה למען הלהט"ב בישראל

	יאיר דודק
	–
	רכז דרום במחלקת גאווה מקומית, האגודה למען הלהט"ב בישראל

	נתנאל ירון אלבוים
	–
	מלגאי, האגודה למען הלהט"ב

	אור ליליאן
	–
	רכז אזור דרום שפלה וירושלים, האגודה למען הלהט"ב בישראל

	אלה ישראלי
	–
	רכזת פעילים, האגודה למען הלהט"ב בישראל

	מאיה עוראבי
	–
	אחות המרכז הטרנסי, האגודה למען הלהט"ב

	לירי פנחס
	–
	מנהלת מחלקת גאווה מקומית, האגודה למען הלהט"ב

	ניק ז'וליץ
	–
	חבר מטה גאה







מנהל הוועדה:
אמל ביבאר

רישום פרלמנטרי:
אפרת שלמה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידה שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> מענים לאוכלוסיית הלהט"ב בנגב ובגליל << נושא >>  


 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

בוקר טוב אני רוצה לפתוח את הדיון בוועדת המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, על סדר היום המענה לאוכלוסיות הלהט"ב בנגב ובגליל, לציון היום הבינלאומי להומופוביה טרנספוביה וביפוביה, התאריך 06.06.2023 י"ז בסיוון השעה 09:00.

אני אעשה ממש פתיחה קצרה ואחר כך אני רוצה לא רוצה לגזול מהזמן של אף אחד, אני תושבת הנגב ולכן המענים בנגב הם חשובים לי, המענים בנגב מענים בכל הארץ חשובים לי, אבל מה לעשות בנגב בפרט, ולכן אני ממש שמחה ונרגשת להוביל את הוועדה היום, אני מעבירה את זכות הדיבור למי שיזם את הדיון הזה חבר הכנסת ואת כל היום הזה יוראי להב הרצנו לפתוח את הוועדה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

תודה רבה, תודה רבה גברתי יושבת הראש שאת לא רק חברת סיעתי את גם שותפה אמיתית לדרך ואני חושב את צעדת במצעדי הגאווה בבאר שבע מהראשון שבהם ועד האחרון ואנחנו מצפים מאוד למצעד.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

הייתי גם בראשון בתל אביב שעוד קראו לזה מצעד האהבה, לפני 20 ומשהו שנה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

נכון, ואנחנו מאוד מצפים לו מצד ב-22 ביוני כדי לצעוד שם שוב ביחד, הדיון הספציפי הזה הוא בעיניי מאוד מאוד חשוב, גם כי באופן כללי ואת הרי מכירה את זה כי את תושבת הנגב, יש פערים עצומים בשירותים שניתנים לתושבים במרכז ובפריפריה, מוזר לי לקרוא לנגב פריפריה כי זה שעה וחצי שעתיים מהמרכז, וזה גוזר יש לזה הרבה מאוד נגזרות לפערים האדירים האלה. 

אני לא רוצה לגזול הרבה מהזמן כי אני רואה פה הרבה מאוד שותפים ושותפות, אבל אם יש פערים אדירים באוכלוסייה הכללית, אז ודאי בקהילה הלהט"בית, ודאי בכל מה שקשור לרווחה, לבריאות, לשירותים חברתיים, ומאחר וזה כל כך חשוב, אני יודע שיש כלים שמפותחים עבור הקהילה הלהט"ב בייחוד סביב נושא הבריאות, יש את מרפאת הלהט"ב שנפתחה בתל אביב בבית חולים איכילוב על ידי ד"ר צוקר שעושה עבודה מופלאה, שנותנת באמת כלים והזדמנויות ואפשרויות ללהט"בים לחיות את החיים שלהם בהתאם לאורחות חייהם. 

ואני חושב שצריך לקחת את הניסיון החשוב הזה ולראות איך מעתיקים אותו איך מגבירים את ההכשרות לצוותים בכל אזורי הארץ בוודאי בנגב ובגליל, כדי שלא משנה איפה להט"ב בוחר לחיות, הוא יקבל את כל המענים שדרושים לו כדי לחיות את חייו או את חייה בהתאם לחלומות ולרדוף אחריהם, ולכן אני מאוד מודה לך על הנושא הזה, אני אשמח שנשמע את גם את משרדי הממשלה גם את הארגונים, ונראה איך אפשר למפות את האתגרים ואת הפערים, ומה הדרוש בשביל למלא אותם.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

תודה יוראי, אנחנו נעבור למצגת של המשרד לשוויון חברתי, אני רק באמת יש לנו המון המון דוברים וכל כך חשוב לשמוע את כולם, אז כל אחד אם יוכל באמת לקצר ולעשות את זה ענייני.

מי מציג את המצגת?

 << אורח >> עדי שמאי: << אורח >>  

אהלן שלום אני עדי שמאי מנהל היחידה לקידום אוכלוסיות הלהט"ב במשרד לשוויון חברתי, ברשותכם אני אעשה איזושהי סקירה קטנה על איך הגענו לעבוד ברשויות המקומיות ואיך זה עובד.

אז קודם כל לפני שנתחיל חשוב להגיד שהפרספקטיבה שלנו באופן טיפול כלפי הלהט"ב, הוא קודם כל טיפול באוכלוסיות הלהט"ב, לא קהילה גאה לא קהילת הלהט"ב, המשרד לשוויון חברתי מטפל באוכלוסיות, ולכן גם פה כשאנחנו נסתכל על המענים שאנחנו פיתחנו, אנחנו ממש מסתכלים דרך המשקפיים האלה של אוכלוסיות להט"ב בעיקר אוכלוסיות שנמצאות בארון. 

אז עשינו איזשהו תהליך של איתור צרכים שבו בעצם למדנו מה הצרכים, ניסינו בעצם לשרטט את פירמידת הצרכים של אוכלוסיות הלהט"ב ובדרך בעצם כתבנו את המטרה לשנים הקרובות ליחידה, שזה קידום תחושת השייכות, תחושת הביטחון, וכמובן המוגנות של אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל, גם כתבנו דגשים שסייעו לנו גם לתכנן את המענים, וגם לפתח באמת לפתח איזושהי אסטרטגיה באופן הטיפול באוכלוסייה, וחשוב לי לדבר על שני דגשים שיבואו לידי ביטוי אולי בדיון פה. 

ובאמת הדגש הראשון זה מיקוד באוכלוסיות ייחודיות שסובלות מאתגרים ומצוקות מועצמים, כמו האוכלוסייה הטרנסית, כמו להט"ב בגיל השלישי, כמו להט"ב בחברות שמרניות, דתיים, חרדים, חברה ערבית, ואיזון יחסי פריפריה מרכז. 

כשאנחנו מדברים על איזון נכסי פריפריה מרכז, אנחנו מדברים כמובן גם על הפריפריה הגיאוגרפית, אבל גם כמובן על הפריפריה החברתית, יש לנו הסכם לצורך העניין עם עיריית תל אביב, וכשאנחנו יושבים עם עיריית תל אביב על פיתוח התכנית, אנחנו רוצים לוודא שהם משקיעים את המשאבים שהמשרד נותן באזורים פריפריאליים חברתית, שבהם צריך באמת לחזק את התחום כמו יפו, כמו האוכלוסייה הערבית, כמו שכונות יותר מסורתיות בתל אביב. 

מבחינת תקציב להט"ב 2022 אנחנו בעצם עובדים בשלוש זירות מרכזיות, זירה שבאה לתת מענה דרך משרדי ממשלה, בריאות, חינוך, רווחה, ששמה השקענו בשנה הקודמת 2.2 מיליון שקלים, הזירה הרוחבית שבאה לתת מענה דרך מיזמים משותפים עם ארגוני החברה האזרחית, ששם אנחנו מתמקדים באוכלוסיות ייחודיות שדיברתי על האתגרים והמצוקות המוגברים שלהם, ומתמקדים בנושאים רוחביים שקשורים ללהט"ב כמו הסברה לנותני שירות, ופיתוח מנהיגות. 

והזירה השלישית המשמעותית ואני אגיד גם המרכזית של היחידה, היא באמת הזירה המוניציפאלית שבה שמנו 22.7 מיליון שקלים בשנה הקודמת, ובאמת בתוך הדבר הזה הצלחנו להחתים 98 רשויות מקומיות, מאילת ועד רמת הגולן כולל, יש לנו רשויות עם אופי תרבותי מאוד מאוד שונה אחת מהשנייה, יש לנו רשויות גדולות רשויות קטנות, אפשר לראות שם את נתיבות, בית שמש, קריית שמונה, עכו שגם אלי נמצא פה איתנו, ממש תל אביב, גבעתיים כמובן, בעצם היחידה מורכבת, שיטת הפעולה מורכבת מורד הסגנית שמנהלת את הרשויות המקומיות, ותחתיה יש שלושה מנהלי מחוזות שמלווים בין 30 ל-35 רשויות, חונכים אותם, עוזרים להם בעצם להבין איך מטמיעים את התכנית ואיך מייצרים מענים אפקטיביים עבור האוכלוסייה. 

ביקשנו מכל רשות לאור העובדה שמדובר ברשויות שמעולם לא התעסקו בזה הרבה מאוד מהרשויות, ביקשנו מכל רשות לעשות איתור צרכים, ובאיתור הצרכים הזה לשאול מה התושבים התושבות שלה צריכים, מה הקשיים שלהם? מה האתגרים שלהם? גם סקר כמותי וגם באמת שולחנות עגולים, צוותי רווחה, צוותי חינוך כדי בעצם ללמוד את התחום.

ככה סיפור קטן מאחת הרשויות הדרומיות שלנו, כשדיברתי עם אשת הקשר ברשות, היא אמרה לי אין לנו צורך בתקציב הזה, אנחנו באמת רשות מקבלת ומכילה, יש לנו שני להט"בים הם במקרה גם גרים ביחד, ומאוד כיף להם ונעים להם ונחמד להם, ובאמת כשסיימנו את השיחה אמרתי לה, בואי נעשה איזשהו הסכם, תחתמו על ההסכם אם אין צורך אל תפעילו מענים, הכל בסדר ניקח חזרה את הכסף, אבל תעשו את האיתור צרכים, תלמדו רגע מה באמת קורה בשטח, ובאמת חודשיים אחרי זה היא התקשרה אליי ואמרה לי, אני לא מאמינה אני פשוט לא מאמינה למה שגילינו פה, 17 טרנסג'נדרים ואנשים שנמצאים על הקשת הטרנסית ברשות המקומית, ילדים, נוער ומבוגרים, והרבה מאוד תגובות להט"בופוביות קשות של התושבים, שממש במילים שלה היא אמרה לי, גם אם המשרד מפסיק לממן עכשיו את התוכנית וגם אם הרשות לא תעמיד חדר לטובת הפעילות הזאת, אני פותחת את הבית שלי ומכספי הפנסיה שלי אני עושה פעילות, לא ייתכן שתושבים ותושבות ברשות שלנו ירגישו את כל האתגרים והפערים האלה שגילינו במהלך האיתור צרכים, ובאמת כמוה ב-98 רשויות עברו את התהליך הזה, ביקשנו לבנות איזושהי אסטרטגיה רשותית כדי להבין איך מטפלים בתחום. 

ובאמת בשנה וחצי האחרונות יצאו הרבה מאוד פעילויות שקשורות לנושא, אני רק ככה טיפה נתונים כדי להבין, כשאנחנו מדברים על 98 רשויות מקומיות פלוס ירושלים שלא חתמה על ההסכם, אבל אנחנו מפעילים ביחד עם הבית הפתוח תוכנית לאוכלוסייה, בעצם מדובר ב-69% מאזרחי מדינת ישראל ואזרחיות מדינת ישראל שנמצאים וגרים ברשויות האלה, זאת אומרת אם אנחנו רגע ננסה להבין מי הם ה-30 הנותרים, אנחנו נגלה שבעיקר מדובר ברשויות חרדיות, ערביות, אבל שאר האוכלוסייה הכללית באמת ככה נמצאת ברשויות, ובתוך הרשויות האלה קורים שלושה דברים מרכזיים מאוד מאוד משמעותיים. 

הדבר הראשון זה פעילות לקידום הסובלנות וההכלה בקרב תושבי הרשות הכלליים, ושם אנחנו מביאים הורים לילדים להט"בים, אנחנו מביאים לצורך העניין סדרה דוקומנטרית שמתעסקת בסוגיה ויש אחרי זה שיחה עם הבמאית, באמת כדי להנגיש לתושבים ולתושבות את האתגרים ולייצר את האמפתיה וההכלה. 

הדגש השני שהוא מאוד מאוד חשוב, באירועים האלה אגב השתתפו בשנה הקודמת 29 אלף איש שככה אספנו את הנתונים ובאמת מדובר באירועים מאוד מאוד איכותיים ומאוד מעמיקים, ועוד אחד מהפעולות המאוד מאוד חשובות שעשינו, זה בעצם הכשרה לנותני שירות לתושבים ולתושבות, עובדי רווחה, צוותים חינוכיים, אפילו באחת הרשויות גם נהגי אוטובוס גילו ששם יש הרבה מאוד מקרים של להט"בופובים בתחנות האוטובוס, וגם שם עשו הכשרה בעצם לנהגים ונהגות והסבירו להם על האוכלוסייה על האתגרים, ואיך מתמודדים בעצם כשקוראת איזושהי סיטואציה כזאת, ובעצם עברו את ההכשרה הזאת במהלך השנה הקודמת 1,700 עובדים ועובדות בכל הרשויות המקומיות, זה משמעותי מאוד. 

והדבר השלישי זה באמת קבוצות ליווי ותמיכה להורים, קבוצות חברתיות ללהט"בים וקבוצות כשאני אומר קבוצות חברתיות אנחנו מדברים גם על קבוצות ייחודיות, ללהט"ב עם מוגבלויות ללהט"ב בגיל השלישי, באמת שוב מתוך הדגשים והכיווני פעולה שהמשרד ככה אסף במהלך התוכנית, וזה מה שקורה בעצם בזירה המוניציפאלית. 

אני אגיד שבאמת מדובר פה באיזשהו משהו מאוד מאוד מאוד חשוב, רשויות שחיכו לתקציבים האלה וחיכו לשלטון המרכזי שבאמת יסייע להם לממש את החובה שלהם כלפי התושבים והתושבות, וחשוב להגיד גם מההיבט הזה, שלכל רשות יש את האופי הייחודי שלה, את האתגרים שלה ואת המאפיינים שלה, ומאוד מאוד חשוב לשים פה דגש על התאמה של התוכנית לרשות עצמה, באמת מתוך מטרה לפתח סנסורים רשותיים עבור העירייה ועבור הרשות איך לקדם את הלהט"ב.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

יש לי שאלה רק, יש לי שאלה דיברת על תקציב 2022, השאלה מה קורה עם תקציב 2023, 2024, האם יש פגיעה בתקציב? האם יש תוספת לתקציב? האם אתם בסדר עם התקציב?

 << אורח >> עדי שמאי: << אורח >>  

שאלה מעולה ואני שמח להגיד שהתקציב אגב של 2022 זה היה תקציב קואליציוני שמירב וניצן השיגו עבור אוכלוסיות הלהט"ב בממשלה הקודמת, בעצם 90 מיליון שקל פרוסים לשלוש שנים, ובאמת ברגע שהתחלפה הממשלה לא ידענו מה יהיה עם אותם כספים, כשהשיר לשוויון חברתי והתפוצות עמיחי שיקלי נכנס למשרד עשינו פ"ע, הצגנו לו את התוכניות, הצגנו לו את התהליכים, הצגנו לו את הצרכים, ובעצם הייתה הבנה מאוד מאוד גדולה גם בחשיבות של הפעולה, וגם בעצם במשמעות של תקציב המשכי, ובאמת בדיוני התקציב האחרונים עברו 60 מיליון שקל למשך שנתיים, זאת אומרת 30 ו-30 2023, 2024 ועוד תוספת של 12 מיליון שקלים כספים קואליציוניים, זאת אומרת שהיום ב-2023, 2024 אפילו התקציב של היחידה - -

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

הוא טיפה יותר גבוה.

 << אורח >> עדי שמאי: << אורח >>  

הוא טיפה יותר גבוה נכון, ולכן וזה גם תקציב המשכי, זאת אומרת זה לא זה לא כספים קואליציוניים זה מאוד מאוד משמעותי.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

זה נכנס לבסיס התקציב.

 << אורח >> עדי שמאי: << אורח >>  

זה לא נכנס לבסיס התקציב, כי הייתה הנחיה של האוצר שלא מכניסים בלי קשר ללהט"ב, שלא מכניסים שום תוכנית כספים חדשים לבסיס התקציב, ולמרות ששוב הייתה דרישה גם של המשרד וגם של השר להכניס את זה לבסיס התקציב, אז ההנחיה של האוצר בעצם לא אפשרה את זה, אבל זה כסף תוספתי זה כסף המשכי ולכן ככה הוא טיפה יותר חזק מהכסף הקואליציוני, ואנחנו שמחים שהשלטון גם מבין את המשמעות והחשיבות של הדבר הזה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

תודה רבה אני רוצה לתת את זכות הדיבור ללירי פנחס מנהלת מחלקת גאווה, לירי היי.

 << אורח >> לירי פנחס: << אורח >>  

שלום, סיגל לצערנו תקועה בדרכים אבל אנחנו נקווה שהיא תגיע בקרוב. 

שלום לכולם ולכולן, שמי לירי פנחס ואני מנהלת את מחלקת גאווה מקומית באגודה למען הלהט"ב, המחלקה אחראית על הקשר עם הרשויות המקומיות, פיתוח וקידום מדיניות מיטיבה לקהילה הגאה ברשויות, ליווי בינוי ופיתוח קהילות. 

כבוד גדול להיות כאן בוועדה שכזו אשר מורכבת ממגוון כה רחב של נשים ואנשים עם דעות שונות ומגוונות, בזמן שניתן לי אנסה להבהיר כמה נקודות די בסיסיות אשר מבחינתי ואני חושבת מבחינת רבות פה ברורות כשמש. 

אחד המשמעות האדירה של השלטון המקומי על אופי חייהם של חברות וחברי הקהילה, שתיים אחריות השלטון המרכזי בעיצוב חוויות החיים ותחושת הביטחון של חברות וחברי הקהילה ברשויות המקומיות, שלוש הצורך המהותי בשיתופי פעולה בין המגזרים. 

אני לא מרבה לעשות זאת אבל לשתף בחוויה קצרה מחיי האישיים, גדלתי בעיר קטנה במרכז הארץ עם אופי כפרי אפילו קצת שבטי, בו כולם מכירים את כולם לטוב ולרע, מהגן דרך בית הספר היסודי החטיבה ועד התיכון כולם מכירים וכולן מכירות, הייתי חניכת צופים מושבעת הדרכתי ובכיתה י"ב ריכזתי את השבט, על אף שמעולם לא הייתי מלכת הכיתה חוויתי חרמות ואתגרים רבים, החוויה בתנועה נתנה לי תחושת ערך ומשמעות והרגשתי שהתפקיד מאשר מאפשר לי סופסוף להיות חלק מהקבוצה האו כה נכספת, באותה תקופה בדיוק התחיל להתפתח הוואטסאפ ואיתו קבוצות הוואטסאפ וצילומי המסך, יום שישי אחת בדרך מתל אביב שהייתי שם במקרה לשבת, חברה שלחה לי צילום מסך עם התכתבות של המדריכות משכבת י' שעליהן הייתי אחראית, הייתה שם תמונה שלי מאוד לא מחמיאה ושיח ער על האם אני לסבית, זה היה עוד לפני שיצאתי מהארון מול משפחתי קרוב מאוד לזמן בו בכלל הבנתי את זה מול עצמי, היו שם משפטים שלא אשכח, איכ אני לא רוצה שתהיה לי מרכזת לסבית, איכסה אתן חושבות שהיא חושבת עלינו? אימאל'ה מה נעשה? 

באותו זמן המחשבות שלי רצו ב-200 קמ"ש, להסתובב ולחזור הביתה? איך הן יודעות? מה אם הם יפיצו את השמועה? זה יגיע לאחותי הקטנה שחלק מהם היו מדריכות שלה, יציקו לה בגללי זה יגיע להורים שלי, היו שתי מנטרות שהרגיעו אותי, אחד ההורים שלי יקבלו אותי ויאהבו אותי לא משנה מה, שתיים אני תמיד במרחק קו אוטובוס אחד 30 דקות וחמישה שקלים מתל אביב.

תארו לכם מה קורה לה נערות ונערים פחות פריבילגיים ממני שאינם יכולים לשאת את המנטרות האלה, אחרי הצבא חזרתי לעבוד בצופים בדיוק באותו שבט ממנו רציתי לברוח, הפכתי לחברת מועצה באותה עיר שממנה חיפשתי מפלט, והפכתי למשימת חיי בשנים האחרונות את המנטרה הראשונה, קהילה מקבלת ואוהבת לא משנה מה, בכל מקום, בכל זמן, לכל אדם וללא תלות בעיר הגדולה, אכן היום מחלקת גאווה מקומית מובילה את השיח והעשייה והפכה למקרה מבחן בתחום פיתוח הקהילות המקומיות הגאות ובכלל. 

חברות וחברי הוועדה, הקהילה הלהט"בית מתמודדת לעתים קרובות עם בידוד חברתי, חוסר קבלה ורשתות תמיכה מוגבלות, מה שעלול להשפיע לרעה על בריאותם הנפשית ועל רווחתם הכללית, הצעת שירותים חברתיים מותאמים כגון מרכזים קהילתיים, שירותים רפואיים ומסגרות חינוכיות, יוצרת הזדמנות לחיבור קבלה והעצמה לחברי הקהילה, על ידי מתן שירותים אלה אנו מטפחים את תחושת השייכות, מפחיתים את הבידוד החברתי, ותורמים לתחושת הביטחון ולרווחת חייהם של אנשים להט"בים, להט"בים תמיד נולדו בכל מקום, גרים בכל רחבי הארץ, ולכן ראוי שיקבלו שירותים מונגשים בכל מקום בארץ. 

בשנים האחרונות יותר ויותר קהילות גאות קמות באזורים שונים, עוד רשויות מתגייסות למען אוכלוסיות הלהט"ב שלהן, מחלקת גאווה מקומית של האגודה משגשגת וגדלה והמענים ושיתופי הפעולה עם משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי שותפינו היקרים והחשובים, במקביל צומחים ומשתרשים ברשויות, שיתופי הפעולה המצוינים האלה מוכיחים לנו את כוחה של העבודה המשותפת בין המגזרים הציבורי, העסקי והחברתי. 

למשרד הנגב והגליל והחוסן הלאומי תוכניות רבות ומוצלחות, ובכולן ניתן וראוי לשלב הכשרות באופי המתאים ובדרך הנכונה ליצירת סביבה רשותית מיטיבה עבור הקהילה הגאה, הפשוטה שבדוגמאות היא שילוב הכשרות על הקהילה הגאה, מאפייניה וצרכיה הייחודיים באופן אינהרנטי בהכשרות והתוכניות של המשרד ובפרט במגזרים המפורטים להלן, במסגרת מיזם מקומי לפיתוח מנהיגות, חיזוק החוסן הקהילתי והביטחון האישי, חיזוק הרפואה בנגב ובגליל. 

כלל היוזמות החשובות האלו הן הזדמנות מצוינת לשלב הן בהכשרות והן בקביעת וביסוס המדיניות, שיח על הצרכים השונים של אוכלוסיית הלהט"ב ולמלא ואקום משמעותי של תחומי בריאות הלהט"ב בפריפריה, הביטחון האישי והמנהיגות המקומית, ישנם עוד רעיונות נוספים שנשמח לפרט ולהציע, אנחנו נכונות ונכונים לעבודה משותפת קשובה וסובלנית, על מנת לשנות את המציאות בישראל ולהיטיב עם הקהילות הגאות ברשויות המקומיות, נשמח להמשיך את השיח גם לאחר מכן בדרגים המקצועיים, תודה על ההקשבה והנכונות.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

תודה לירי. אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לאורה לוי נמצאת? רק תציגי את עצמך לפרוטוקול.

 << אורח >> אורה לוי: << אורח >>  

אורה לוי מאשקלון, יש לי שתי בנות ובת אחת סטרייטית, ואני יכולה להשוות בתחושות שלהן הן באשקלון והן מהסיבות שבגללן הן ברחו מהעיר שלנו, אני נורא נורא מתרגשת אז אני אקרא. 

אני כאן כי אני מודאגת, כואבת ומקווה לשנות, ללכת עם צבעי דגל הלהט"ב או חס וחלילה להניף דגל להט"ב באשקלון זה כמו בכל פריפריה מסוכן, לעומת זאת דגלי משיח מתנוססים בלי כל הפרעה, אני דורשת שוויון, דורשת שוויון בהבעת דעה, שוויון בזכות לחיות את חיינו כפי שאנו צריכות, אף אחד או אחת לא בוחרים להיות להט"ב זה דבר מולד ומי שמאמין בבורא עולם חייב להבין שהם יצוריו.

להט"בים נולדים בכל מקום בישראל, אז למה הם מרוכזים בתל אביב יפו? כי שם הם יכולים להיות מי שהם עם פחות קושי ללא פחד, יש שם מרפאות ייעודיות ללהט"ב, יש חינוך לליברליזם ולסובלנות, ביתי בחרה שלא לחזור לאשקלון אחרי השירות הצבאי, היא גרה בתל אביב יפו ומקבלת את רוב השירותים באופן זמין ונגיש, הוועדה לשינוי מגדרי נמצאת שם, חדרי הניתוח ורופאים שעברו הכשרות מיוחדות שם, האגודה למען הלהט"ב נמצאת שם, אבל יש לה לעומת גופים אחרים אנשים שפועלים בפריפריה ללא ליאות, הם יוצרים אפליה מתקנת וזה נפלא ותודה רבה, כי דווקא אצלנו צריך יותר משאבים כדי לפתח סובלנות וקבלה. 

הציפייה שלי מכנסת ישראל לא בשמיים, לאפשר חיים בביטחון, בבריאות איתנה ועם שמחה בלב ללהט"בים בדיוק כמו לכל אזרח ואזרחית בישראל, לחוקק חוקים שיסדירו את השוויון, להקים מוסדות שיגנו עליהם, ולאפשר לשלוש הרשויות להגן על השוויון הזה, לאפשר לקבל את כל שירותי הבריאות בארץ ובעולם במימון קופות החולים, לרבות ניתוחים תחתונים ועוד.

אני רק אספר באופן אישי, כדי שהבת שלי תעבור את הניתוח התחתון שלה הייתי צריכה להוציא את כל כספי הפנסיה שלי, וזה מתחבר לי עם סיפור ששמענו לפני כמה רגעים, יש להרבות בהכשרות ברשויות וצוותי חינוך ורפואה, ויפה שעה אחת קודם, תודה רבה על ההקשבה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

תודה לך, הצטרפה אלינו חברת הכנסת מירב כהן, השרה לשעבר לשוויון חברתי שמכירה אתה הנושא הזה מצוין.

שלומית מבאר שבע, תציגי את עצמך.

 << אורח >> שלומית לזר: << אורח >>  

הי נעים מאוד, שמי שלומית לזר אני מנהלת את הבית הגאה בבאר שבע, נולדתי בקיבוץ דתי בדרום קרוב לבאר שבע, משפחה הדתית שישה אחים ואחיות אני החמישית מבניהם, ובחרתי לפתוח בזה כי אני חושבת שזה גם מייצג ככה את המגוון של הקהילה שלנו בבאר שבע, התחלתי את דרכי כחברת ועדה בעמותת בת קול ולאחר מכן הגעתי לבאר שבע, ובשנה וחצי האחרונות אני עובדת כמנהלת הבית הגאה, וזה באמת שנה וחצי שבעקבות המיזם של המשרד לשוויון חברתי ושיתוף הפעולה, וגם בעקבות כניסתי לתפקיד ועוד בעלי תפקידים, הגדלנו את הפעילות של הבית הגאה בצורה ניכרת, זה לא הכפלה זה פי 5 או יותר ממה שהיה קודם. 

אני אספר ממש בקצרה על הפעילות שלנו כי זה חשוב לשמוע, לקצר כן כן בקצרה ממש, יש לנו מערך פסיכו סוציאלי שגדל בשנה האחרונה, יש לנו ארבע עובדות סוציאליות בקליניקה הגאה שלנו שנותנות שירות לכל הקהילה, יש לנו קבוצות טיפוליות, רשימות ההמתנה שלנו ארוכות מאוד לשירות הפסיכו סוציאלי, כל קבוצה טיפולית שנפתח את מתמלאת.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

מי ממנן את הארבע עובדות סוציאליות, זה דרך העירייה או דרך התקציבים שהגיעו מהמשרד לשוויון חברתי?

 << אורח >> שלומית לזר: << אורח >>  

אז גם וגם וגם, זאת אומרת אנחנו בשיתוף פעולה גם עם המשרד לשוויון חברתי, גם אם הרווחה העירונית וגם עם ארגונים גאים נוספים, זאת אומרת האגודה למען הלהט"ב, בהמשך יהיה לנו גם שיתוף פעולה עם האגודה למלחמה באיידס, ואנחנו מכניסות גם עובדות שיקבלו תשלום בסבסוד כזה, זאת אומרת אנחנו מגדילות את המצ'ינג כמה שרק אפשר כי הביקוש הוא אינסופי, ויחד עם זה אנחנו עושות חינוך והסברה לכלפי חוץ, עם תלמידים, עם קבוצות תגלית שיגיעו אלינו השבוע, וכמו שעדי אמר אז גם המון אירועים וקבוצות חברתיות מאוד מגוונות. 

אני אגיד שככל שהפעילות שלנו גדלה ככה הצורך גדל, זה לא ייאמן אבל אפשר להגיד שבערך 200 איש עוברים בבית הגאה בשבוע, זה לא אותם 200 איש, זה מטורף, רק השבוע היה לנו במוצאי שבת פתחנו את חודש הגאווה עם הופעה מאוד גדולה של קהילת הליזו, זו קהילה לקידום התרבות הקווירית בבאר שבע, הפיקה אצלנו בבית הגאה אירוע של 120 איש בקהל, זה לא דברים שהיו, אין לנו מקום לקיים אירועים כאלה, זאת אומרת הבית הגאה הוא מקום, אבל זה לא מותאם בהכרח להופעות ומסיבות, ואנחנו נתקלות בקשיים האלה כל פעם מחדש, הקשיים הפסיכו סוציאליים, קשיי הרפואה, אני לא נכנסת ככה לספר סיפור אישי שלי כי אין לי זמן, אבל גם הגעתי לגניקולוגית ונתקלתי בקשיים, בחוסר רצון לטפל ולבדוק. 

האוכלוסייה הערבית, אני רוצה להקדיש באמת את שני המשפטים האחרונים לאוכלוסייה הערבית, הגיע אלינו לפני חודש בחור אני לא אגיד את שמו, ברח מהמשפחה שלו בצפון, חי בבאר שבע, נמצא בסכנת חיים, מפחד לצאת מהבית, מתמודד עם זהות מינית וזהות מגדרית, אנחנו עוזרות לו, אנחנו מלוות אותו, העובדת הסוציאלית שלנו איתו בטלפון ב-12 בלילה אבל זה לא מספיק כי אין לנו עוד כלים לעזור לו, אין לנו היום משאבים לקהילה הערבית הגאה שנמצאת בבאר שבע, יש קבוצה פעילה וזה לא מספיק, אנחנו עושות כל מה שביכולתנו, כל הבית הגאה זה ארגון של מתנדבים ומתנדבות מלבדי ומלבד הצוות הפסיכו סוציאלי, ואנחנו עובדות מסביב לשעון, וכמובן גם את מצעד הגאווה כמו שיוראי להב הזכיר אנחנו מפיקות, מוצאות כמה שיותר סיבות לשמחה ולחגיגה, כי זה הזהות שלנו ומגיע לנו לשמוח ולחגוג אותה, יחד עם הקשיים ועם החוסרים שאנחנו עדיין עובדות על כמה ליצור מענים כמה שאפשר.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

תודה, אני רק אומר שאת המבנה החדש שלכם אני עוד לא ראיתי ואני מחכה להזמנה.

 << אורח >> יואב אנקרי: << אורח >>  

אני אשמח רק להעיר הערה עוד אחרי הדברים האלה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

סבבה. לצד שלומית יושבת אריאלה וגיל אנשי הבית הגאה בבאר שבע, ואני מוכרח לומר ששלומית אמרה בצנעה, הציגה בצנעה את מה שהם עושים, הפעילות של הבית הגאה בבאר שבע הוא פורץ דרך, הם לא רק משפרים את איכות החיים של הקהילה הגאה בבאר שבע, זה באמת פעילות שהיא מצילת חיים שמאפשרת לאנשים להיות מי שהם, לאפשר להם מרחב בטוח, הם באמת אמרתי את זה השבוע, אני מעורב בפעילות שלכם, אני חושב שאתם באמת עושים פעילות פורצת דרך באזור הזה, ואני מוריד בפניכם את הכובע ותמשיכו בכל הכוח, גרף העלייה הוא ממש הוא לא לינארי, הוא באמת יוצא מגדר הרגיל ויישר כוח.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

רצית להעיר משהו?

 << אורח >> יואב אנקרי: << אורח >>  

שמי יואב אנקרי, מנהל תחום להט"ב יוצאים בשאלה במשרד הרווחה, וחשוב לי להעיר משהו שבסוף המענה הפסיכו סוציאלי וגם הקליניקות למשפחה, התקשרויות במימון של משרד הרווחה, ואנחנו מפעילים עו"ס להט"ב בפריסה ארצית בכל הארץ ביותר מ-100 רשויות מקומיות, שנותנים מענה גם במקומות של פריפריה, גם בצפון וגם בדרום וגם לחברה הערבית, יש לנו עו"ס לחברה הערבית בפריסה ארצית, ואנחנו פועלים להקים ולאפשר עו"ס לחברה הערבית באשכולות מסוימים, מאוד מורכב אבל זה מענה שאנחנו רואים אותו כמאוד מאוד חשוב עבור אוכלוסיית הלהט"ב, אני אשמח לתת למורן שהיא מפקחת מחוזית במחוז דרום, להציג את התחום הזה במחוז שלהם.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

אז טוב מירב את רוצה? אז אנחנו נעביר את זה למורן ואחר כך חברת הכנסת מירב כהן, ואנחנו נמשיך עם הרשימה דוברים.

 << אורח >> מורן כהן אנגלשטיין: << אורח >>  

בוקר טוב שלום לכולן לכולם, שמי מורן כהן אנגלשטיין, אני מפקחת מחוזית במינהל שלם קהילה במחוז דרום במשרד הרווחה, רפרנטית תחום להט"ב בסיכון במחוז, ובאמת ככה חשוב לי לשתף ולספר על ההתפתחות המאוד יפה בתחום החשוב מאוד הזה. 

יש לנו כיום 32 רשויות במחוז דרום, בתוכן תשע רשויות בדואיות, וב-14 מתוך 32 הרשויות יש לנו עו"ס להט"ב שנותן מענה לאוכלוסיות להט"ב בסיכון, אם זה ליווי פרטני, אם זה מיצוי זכויות, אם זה ליווי אפילו ברמה של אחרי ניתוח לביקורי בית ללוות בטיפולים רפואיים, כל העובדות והעובדים הסוציאליים אצלנו עברו הכשרה של קורס מקצועי בבית הספר המרכזי, הם מלווים גם בהדרכה מחוזית שנותנת מענה גם לסוגיות פרטניות וגם לסוגיות שעולות במהלך הקשרים, אני יכולה לשתף גם שיש לנו אוכלוסייה, סליחה נציגים מהאוכלוסייה הבדואית שבאמת יש מורכבות לתת מענה, אנחנו כן מחברים אותם לעו"ס ברשויות יהודיות.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

זה שאלה מעניינת מהיכרותי את האזור ואת המורכבות הזאתי, איך מה אתם עושים כדי להגיע? הרי אי אפשר לפרסם איך להגיע באזורים האלה ובאוכלוסייה הזאת, אז מה אתם עושים כדי להגיע כדי להגיד אנחנו פה לעזור להקשיב לתת פתרונות? 

 << אורח >> מורן כהן אנגלשטיין: << אורח >>  

אז קודם כול כל הרשויות הבדואיות יודעות אגב שיש תפקיד שנקרא עו"ס להט"ב במחוז דרום, ומגיעים, מגיעים לפעמים גם דרך הבית הגאה אגב, צעירים, מבוגרים נוער בדואי שבאמת ישנו חשש לחייו ולכן מגיעים אלינו, ואנחנו עושים את החיבורים למחלקות היהודיות על מנת לשמור עליהן מאחר ובאמת קיים סיכון לחייהם, אנחנו עושים את זה אפילו במימון ארצי, כדי ככה לעטוף את זה ולשמור על מעטה של סודיות. 

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

יש איזושהי חשיבה אולי לפתוח בית עם לינה ללילה? עם סוג של מקום שהם יכולים שנייה להניח את הראש?

 << אורח >> יואב אנקרי: << אורח >>  

אני אגיד שמשרד הרווחה פרסם מכרז, מענה חוץ ביתי לאוכלוסייה הערבית, ניגש אליו מפעיל אחד שלא עמד בסטנדרטים בסוף של משרד הרווחה, ולכן נאלצנו להפסיק את המשך ההתקשרות איתו, אנחנו היום פועלים כדי לקדם את הפתיחה של הבית, זה מאוד מאוד מורכב, כשאנחנו מדברים על סכנת חיים אנחנו מדברים על סכנת חיים אמיתית ולא משהו שהוא תיאורטי, ולכן כל הדברים האלה צריכים להיעשות בצורה מאוד מאוד רגישה, ואנחנו פועלים בהמון חזיתות כמו שמורן אמרה, ההשמות הם השמות ארציות בלי רישומים בכל מיני מקומות, כדי להגן ולשמור על האוכלוסייה, ואוכלוסיית הלהט"ב פונה מרשויות גם שמרניות והן מוצאות את הדרך להגיע אלינו בכל מיני דרכים, ואנחנו באמת פועלים שם ברגישות רבה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

אני רק אעיר הערה קטנה, שאם מפעיל אחד ניגש למכרז אז אולי כדאי לפתוח את המכרז ולבדוק למה ניגש מפעיל אחד? זה שווה בדיקה.

 << אורח >> יואב אנקרי: << אורח >>  

אני חייב להעיר הערה, שכשאנחנו מפרסמים פנייה אל פתיחה של עו"ס להט"ב לא בבית אפילו לרשויות מקומיות מהחברה הערבית, הסיפור הזה מאוד מאוד מורכב ועד היום אף רשות לא הצליחה להרים את זה, ואנחנו מבינים שיש להם רגישות תרבותית מאוד מאוד גדולה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

לא, אבל כשאתה פותח בית כזה אתה לא פותח אותו הרי ברשות הזאת אתה פותח אותו רחוק יותר.

 << אורח >> יואב אנקרי: << אורח >>  

לא אני מנסה להבהיר את זה, הסיפור הוא מורכב מאוד מאוד, ואנחנו מנסים ברגישות רבה לעשות את זה ואנחנו מכוונים למענה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

ברור לי שזה מורכב, אבל אני מניחה פשוט שזה יציל חיים, ואני חושבת שזה אחד הדברים הכי חשובים.

 << אורח >> יואב אנקרי: << אורח >>  

מסכים לגמרי אנחנו מבינים את החשיבות.

 << אורח >> עורווה אדם: << אורח >>  

בוקר טוב, אני עורווה אדם מנהל בית אל-מים שזה ארגון למען הקהילה הלהט"בית הערבית, אני הייתי מעורב לגבי המקלט, זה כאילו הוא נתן באמת אור לכל הקהילה הלהט"בית הערבית שאמור להיפתח וכל זה, לפני שבועיים שמענו שזה הפסיק לגמרי, ככה הגיעה אלינו השמועה, אני חיפשתי כל מיני דרכים איך לדעת עוד פרטים כאילו על העניין. 

אני חושב שאפשר גם להתחיל בעניין של עו"ס להט"ב למצוא דרך להיכנס לרשויות, לא בהגדרת עו"ס להט"ב אלא בהגדרה אחרת אבל חשוב להכניס עניין של עו"ס להט"ב, שעבר הכשרה שקשורה ללהט"בים ערבים, ואפשר אולי בהגדרת של קבלה ושוויון כל מיני הגדרות, אפשר להכניס באמת עו"סים בכל מיני הגדרות לא חייב להגדיר עו"ס להט"ב, אבל צריך למצוא את הדרך איך להכניס את זה לרשויות כי זה מאוד חשוב, אנחנו יש לנו עו"ס אחד שהוא בעומס מטורף, לפעמים אין לנו איך להפנות אותם לעו"סים יהודיים, עם כל הכבוד לכל החבר'ה פשוט אי אפשר להבין את הבן אדם כמו שמישהו דובר את השפה ואת התרבות, ולפעמים אנחנו נמצאים עם רשימת המתנה שזה מטורף, ואפשר גם להתחיל לתת אולי גם לבית אל-מים, למקומות שיש בהם את השפה הערבית עוד תקנים של עו"ס להט"ב שזה יפחית את העומס, לפחות בתור התחלה עד שייפתחו את המקלט.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

יש בעצם עו"ס רק במרחב, זאת אומרת לכל מרחב יש עו"ס אחד?

 << אורח >> יואב אנקרי: << אורח >>  

במדינת ישראל קיימים אני אומר, עו"ס להט"ב נמצא ב-100 רשויות מקומיות באופן כללי, לחברה הערבית יש עו"ס אחד כרגע בפריסה ארצית, שנותן מענה והחשיבה הייתה באמת כדי לאפשר לאנשים לפנות מכל מקום בארץ, ולא לייעד את זה לרשות ספציפית אחת זו הייתה הכוונה, ואנחנו היום נמצאים בתהליכים מתקדמים עם אחת האשכולות, בכוונה עוד פעם זה לא רשות ספציפית, כדי לאפשר עוד עו"ס להט"ב בתוך רשות מקומית.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

אז אני כבר קוראת למשרד הרווחה עוד לפני דברי הסיכום, לבדוק אופציה להוסיף עוד תקנים, כי הוא טוען שיש עומס זה אחד, והערה קטנה כל הזמן יש לי תחושה שמדברים מעל הראש שלכם, במקום להבין מולכם את הצרכים שלכם, אני רוצה לשאול אותך אם אתה מרגיש שיש שיתוף פעולה ולא מחליטים לכם, אם האוכלוסייה הבדואית בנגב כל הזמן מדברים מעל הראש שלהם, לא בנושא הזה בכלל, מדברים בכל הנושאים מעל הראש שלהם במקום להבין מולם מה הצרכים, אז אני שואלת האם אתה מרגיש?

 << אורח >> עורווה אדם: << אורח >>  

את מתכוונת למשרדי הממשלה או בכללי?

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

בכלל בתחום הזה משרדי הממשלה, יש שיח הדדי והבנה מה הצרכים שלכם ולא מדברים מעל לראשכם? זה חשוב לי לדעת שזה מתקיים.

 << אורח >> עורווה אדם: << אורח >>  

האמת שאני לא כל כך מעורבב במשרדי הממשלה, יוצא לי לפגוש את חבר הכנסת יוראי להב שאני באמת מודה לו על כל העבודה שהוא עושה, בזמנו גם את אבתיסאם מראענה, בגדול לא באמת מכניסים אותנו לתמונה כמו שצריך, ואני חושב שהגיע הזמן להסתכל אלינו בעיניים, בגובה העיניים ופשוט אנחנו נמצאים, אנחנו חלק מהחברה, אנחנו גם אם אנחנו מיעוט מגיע לנו, אנחנו לא פחות מכל השאר.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

חד משמעית.

 << אורח >> עורווה אדם: << אורח >>  

ואני חושב שאנחנו היום נמצאים במקום של איפה שהחברה הישראלית, הלהט"בית ישראלית הייתה לפני 30 שנה בערך 25, 30 שנה, שזה מאוד חשוב להסתכל על ההיסטוריה ולהבין ולהסתכל שהחברה הערבית עומדת היום שם, וצריך לקדם אותה ולא לתת לעבר לחזור עוד פעם, פשוט במקום לקחת עוד 30 שנה לקדם את זה תוך חמש שנים תוך שנתיים שלוש, העיקר יש את האפשרויות היום באמת יש את האפשרויות, אז שיתנו לנו את האפשרות הזאת להזמין אנשים מהחברה הערבית לשבת להבין את הצרכים שלהם, מה הם רוצים ולשמוע גם את הסיפורים האישיים של האנשים. 

לא מזמן פנה אלינו מישהו בשעות הלילה שהוא צעיר מהצפון, לא היה לנו את האופציה להכניס אותו למקלט בגלל החוסר שהוא לא דובר עברית, הוא לא רצה להגיע למקום שהם לא יבינו אותו והוא לא יבין אותם לא מצאנו מקלט באותו רגע מקלט חירום, שבמקלט עצמו ידברו ערבית, והבן אדם נאלץ להתמודד לבד.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

יש בארץ בכלל מקלטי חירום?

 << אורח >> עורווה אדם: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

כמה יש?

 << אורח >> עורווה אדם: << אורח >>  

כן ויש בהם אבל מעט מעט אנשים בחברה הערבית שעובדים שם.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

כמה מקלטי חירום יש בארץ?

 << אורח >> אמרי זגורי: << אורח >>  

מיועדים ללהט"ב יש שניים במרכז הארץ, אבל יש עוד מסגרות שיש להן הכשרות לקבל אוכלוסיית להט"ב.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

אוקי, אבל לא בשפה?

 << אורח >> אמרי זגורי: << אורח >>  

לא בשפה הערבית, אני כן חשוב לי לציין, אמרי זגורי מנהל קשרי ממשל של ארגוני הקהילה, חשוב לי לומר שהדרג המקצועי במשרד הרווחה משתף פעולה, אנחנו רואים את זה יש התקדמות מטורפת בתחום, אכן יש פערים, תפקידנו בתור ארגוני הקהילה הוא להציף אותם ולהביא את הקולות האלה לכאן, אבל גם חשוב שיצא מהדיון הזה ששיתוף הפעולה קיים, אנחנו עובדים ביחד ויש לנו דלת ואוזן קשבת, כמובן שעדיין יש הרבה מה לעשות, אבל זו עבודה משותפת שאני שמח להגיד שהיא קורית בשיתוף פעולה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

אני שמחה לשמוע, אני רק רואה שיש פה פער די גדול בקהילה.

 << אורח >> עורווה אדם: << אורח >>  

אנחנו יושבים תחת האגודה והאגודה באמת עושה את המקסימום לקדם את החברה הערבית בכל מה שקשור ללהט"ב.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

תודה. חברת הכנסת מירב כהן.

 << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>  

טוב בוקר טוב אני ממש שמחה לפגוש את כולם פה, אני רוצה לשתף אתכם בחוויה האישית שלי שבאמת הייתה לי את הזכות לפעול מתוך הממשלה, ועבורי כל הנושא הזה של יצירת יחידה למען קהילת הלהט"ב בממשלה, בשבילי זו חוויה של בית ספר לפוליטיקה, ממש בית ספר לאיך זורקים אבן לבאר שאף אחד לא יכול להוציא אחר כך, ויש הרבה באמת אני למדתי מזה המון ואני מאוד מאוד גאה במה שאני רואה פה עכשיו. 

אני אספר לכם טיפה על מאחורי הקלעים כי אני חושבת שיש מה ללמוד מזה, קודם כל רצינו מאוד לעשות ולתמוך בקהילה מה שלא קרה לפני כן, ובהתחלה לא הצלחנו להביא, אפילו בממשלה שלנו היה מאוד מאוד קשה לחברי הקואליציה לקבל את זה, שתוקם יחידה ממשלתית שברמה הרשמית והממלכתית תיקח אחריות על הקהילה, גם בקואליציה שלנו זה היה מאוד מאוד קשה, אז מה שעשינו בהתחלה זה לקחת את היחידות השונות שקיימות במשרד, הרשות למעמד האישה, הצעירים, הזקנים, ועשינו פרויקטים ללהט"ב זקנים, ללסביות, למרכזי צעירים, זאת אומרת לקחנו את הכלים הקיימים שלנו והלבשנו עליהם את קהילת הלהט"ב, השתמשו בצינורות הקיימים כדי לקדם פרויקטים, ידענו שזו לא דרך המלך, אבל ידענו גם שאין לנו הרבה זמן וצריך לעשות את זה. 

אז עשינו את זה וזה ואז יאיר לפיד נכנס ברוטציה להיות ראש ממשלה, והחלטת הממשלה הראשונה שלו כראש ממשלה הייתה ההחלטה הזו, להקים יחידה ולקחת באופן רשמי אחריות על קהילת הלהט"ב, אני אומרת את זה כאילו אני מתרגשת גם עכשיו, זה היה ממש לא ברור מאליו, ובמבחן הזמן אני מבינה איך גם להחלטות הרשמיות האלה יש המון המון המון חשיבות, לכאורה אתה יכול לבוא ולהגיד רגע מצאנו כבר קודם מאחורי הקלעים דרך לא דרך להעביר כספים, אבל ברגע שזו הפכה להיות מדיניות רשמית של ממשלת ישראל, נשמנו לרווחה ויכולנו לגשת לזה בתכנון מסודר ובסקייל גדול ולא כמו גנבים תסלחו לי, וככה היינו בהתחלה, עשינו את זה כזה מתחת לשולחן, ואז שמנו את הדברים על השולחן בגאווה גדולה והתחלנו לעבוד, ואני וגם הפכנו את זה לבלתי הפיך. 

כי היום גם אם יש בממשלה הנוכחית אנשים שהם הומופובים, שחושבים שמשפחות גאות הם איום על מדינת ישראל, או פעלו נגד המצעדים, או ארגנו את מצעדי הבהמות, הם לא יכולים לבטל את זה, הם לא יכולים לבטל את זה כי זה כבר עובדה קיימת, והם יודעים שאם הם יגעו בזה תהיה פה מחאה שחבל לכם על הזמן, אז זה שם להישאר ואני גם מאמינה שזה לא ייפגע, אני כבר חולמת על הצעדים הבאים, אני חושבת שמה שיש היום זה מדהים אבל זה לא מספיק, ובעזרת השם גם נגיע לשם, אבל זרקנו אבן שפשוט אי אפשר להוציא כרגע מהבאר, ואני כל כך כל כך גאה בזה, וזה אותי מלמד איך חשוב מהר לקבוע עובדות בשטח, בטח בנושאים שלא כל יום יש הזדמנות להבקיע בהם גול נגיד את זה ככה. 

בעיני המנגנון של השלטון המקומי הוא המנגנון הכי חשוב, כיוון שהוא מבטיח שנגיע לכל חלקי הארץ, ועם כל הכבוד תל אביב עיר מדהימה ובאמת היא מבחינתי סמל לפתיחות ולשוויון, אבל יש חברי קהילת להט"ב בכל מקום בארץ, ואתם יודעים מה בירוחם או בדימונה או בעכו, הבית הפתוח אפילו הרבה יותר נדרש. 

וזה שפעם ראשונה, אני יכולה לספר לכם על החוויה שלי, שיצאנו עם הסקר למיפוי צרכים שרשויות מקומיות באו ושאלו את התושבים שלהם על מה הצרכים שלכם כהומו כלסבית, רק עצם השאלה זה היה כל כך חשוב, אנשים הרגישו שהם לא צריכים להתבייש, יש מסמך רשמי של הרשות המקומית ששואל אותם מה הם צריכים, זה נשמע לנו טריוויאלי אבל זה לא, אלה אנשים שהרגישו שהם צריכים להתבייש במה שהם, ובמקומות הפריפריאליים זה הכי חשוב, וזה באמת מציל חיים, אנשים חושבים לתמוך בקהילה זה לארגן מסיבות ומצעדים ומשאיות, זה מה שמתקשר לאנשים, לא זה לא להושיט יד לבין אדם שיוצא מהארון והמשפחה שלו עכשיו מארגנת שבעה, או ששלחו אותו מהבית ואין לו שקל לארוחת ערב ואין לו איפה לישון, אנשים לא מבינים את זה, אנחנו לא באים לשטוף את המוח לאף אחד, אנחנו לא אוהבים להציג את זה כטרור להט"בי כאילו אנחנו שוטפים לאנשים את המוח, ממש לא אנחנו רק פותחים דלת לבן אדם שאין לו איפה לישון הלילה, וגם למורים או להורים שאין להם מושג איך להתמודד עם הסיטואציה שנחתה עליהם, וזה יכול לקרות לכל אחד במדינת ישראל. 

ובפריפריה באמת באמת באמת לא היו מענים מספיק טובים למשפחות שנקלעות לסיטואציה הזו, אז כשאת אומרת לי שיש לכם פי חמישה יותר פעילויות, באמת בא לי לבכות מרוב התרגשות, כי זה באמת פי חמישה אנשים שהצלתם להם את החיים, וזה שליחות ענקית וזה מרגש לשמוע. 

ואני לא חושבת שצריך להסתפק בזה, כי גם תוכנית של 30 מיליון שקלים בשנה שזה יפה מאוד זה לא מספיק, כי אם נסתכל על סך האנשים שמושפעים מהאירוע הזה אוקיי? קהילת הלהט"ב נניח מהווים 10% מהאוכלוסייה, יש להם את בני המשפחה שלהם, חישוב פשוט מוביל לזה ששליש ממדינת ישראל באופן ישיר או עקיף מושפעים מזה שיש להם בן משפחה שהוא להט"בי, שצריך לוודא שההורים רוצים לדעת שאחרי לכתם יהיה להם לילד הזה איפה לעבוד, או מה ללמוד, ולא יתנכלו לו ויהיו לו חיים טובים במדינת ישראל, זה משהו שמטריד שליש מאוכלוסיית המדינה, אין מה להסתכל על זה כנושא אזוטרי זה לא מותרות, זה קהל מאוד מאוד גדול של אנשים שמושפע מהמדיניות של ממשלת ישראל מהסיפור הזה.

אז אני מאחלת לנו שבוודאי נשמר את ההישגים הקיימים אבל גם נצעד קדימה, ואני רק רוצה לומר תודה קודם כל לדרג המקצועי החלוצי שעבד יחד איתי על העניין הזה, נמרוד שאני לא רואה אותו פה נמרוד גורנשטיין שהוא הגיבור שלי, ועדי שמאי שהחליף אותו אחר כך, שאתה הנכס הכי גדול שהשארתי לממשלת ישראל אחרי לכתי, אם אתה עוזב אתה גמור, ליעל מבורך שהייתה המנכ"לית הראשונה שעבדה איתי על זה, ועשתה עבודת מופת בתחכום וחוכמה רבה, ולמאיר בינג שהמשיך את דרכה לאחר מכן. 

וברמה הפוליטית היו שני שרים שבלעדיהם זה לא היה יכול לקרות, ניצן הורוביץ ומאיר כהן, שניהם באמת היו שותפים מאוד מאוד חשובים ואמיצים בממשלה, וכמובן יאיר לפיד שהוא היה היחיד שכראש הממשלה הסכים להביא את החלטת הממשלה הזו, ואני מאחלת לנו שתהיה לנו עוד הזדמנות היסטורית כזו, לעשות כזו קפיצת מדרגה, זהו תודה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

תודה מירב, ליזה אידלמן היא לא פה? אה תציגי את עצמך רק.

 << אורח >> ליזה אידלמן: << אורח >>  

אוקיי תודה רבה, ליזה אידלמן ממשרד הבריאות, באמת יום מאוד מרגש להיות בו ולשמוע את כל הדברים שנאמרו עד כה. 

אז כמשרד הבריאות אנחנו מדברות כרגע על זה שאנחנו בעצם בעיצומו של איזשהו מחקר של איתור ומיפוי צרכים של אוכלוסיית הלהט"ב, מחקר שעושים ועושות עבורנו באמת דוקטור סיגל גולדין שבאמת לצערי לא נמצאת פה, ביחד עם נמרוד גורנשטיין שמסכימה עם כל מילה שנאמרה פה על היותו נכס לתחום הזה, דרך המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב, שהמחקר הזה בעצם באמת יוצא מתוך נקודת הנחה שלהט"ביות שוב קודם כל היא לא קטגוריה אחת היא לא אוכלוסייה אחידה, וגם שמצב בריאותי באמת מושפע הרבה פעמים משוליות כפולה, ממצב סוציו אקונומי, מגיל, ממגדר, מאיזה אות בדיוק את נמצאת על הרצף על הלהט"בי, וגם ממגורים בפריפריה חברתית או גיאוגרפית. 

כרגע המחקר בעצם עוסק גם במיפוי הצרכים, גם הפערים וגם המענים שקיימים, ובעצם פורש לנו שוב נכון לעכשיו אנחנו עדיין לא בשלב של תוצר סופי, פורש לנו כרגע בעצם אפשר להגיד שלוש קטגוריות, קטגוריה אחת שבה יש צרכים שהם ייעודיים לאוכלוסיית הלהט"ב, בדגש על כל הנושא של התאמה מגדרית, ופה באמת עיקר המענים מרוכזים במרכז כמו שאנחנו כמובן יודעים ויודעות. 

בנוסף צרכים שבהם אוכלוסיית הלהט"ב, שוב הם לא צריכים שהם ייחודיים לאוכלוסיית הלהט"ב, אבל הלהט"ב נמצאים בסיכון מוגבר יותר בסיכון גבוה יותר, גם דברים שהם שייכים לתחום בריאות הנפש, גם דברים ששייכים לתחום של HIV, SPI נוספים, חלק מסוגי הסרטן, חלק מסוגי מחלות לב ולחץ דם, ובסופו של דבר גם שירותים שהם שרותי בריאות לכלל האוכלוסייה, שאוכלוסיית להט"ב נדרשת אליהם, כמו שוב כמו כל מבוטח ומבוטחת אחרים בישראל, שהרבה פעמים מרגישים לא בנוח, אנחנו יודעים כמו שגם ציינתם בפנינו בנייר העמדה של הוועדה, אבל גם אנחנו מכירים את זה שלהט"ב בפריפריה פחות יוצאים ויוצאות מהארון בפני רופאי משפחה, להט"ב בגיל השלישי הרבה פעמים סובלים מדיכאון יותר ממקביליהם ההטרוסקסואלים, נמנעים מקבלת שירותים רפואיים, וכאן בסופו של דבר כן יש לנו כנראה את היכולת לעשות את קפיצת המדרגה הגבוהה יותר. 

לא בכדי ההתקשרות הזאת מנוהלת דרך אגף ההדרכה, ובסופו של דבר השאיפה היא לקיים הדרכות לעובדי הרפואה, כלל עובדי הרפואה, שוב לא רק רופאים ורופאות, אחים, אחיות, רוקחים, רוקחות, עובדי מעבדה, מי שרק תוכלו להגיד ואדמיניסטרציה וכל היתר, עדיין היום יש את הפיילוט שמתקיים עם איכילוב בנושא סימולציות ובנושא של בעצם הבנה יותר טובה של צרכי להט"ב, זה לא יכול להישאר בגבולות תל אביב בלבד וכרגע אנחנו בעבודה על הנושא.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

תודה רבה מי?

 << אורח >> מאיה עוראבי: << אורח >>  

הי מאיה, אני חייבת לדבר.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

מאיה, רגע רגע רגע רגע רגע יש איזשהו פשוט רשימה וסדר, מור נהרי?
 << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >>  

לא הגיעה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

לא הגיעה, אוקיי, גיל, גיל אליאס תציג את עצמך רק.

 << אורח >> גיל אליאס: << אורח >>  

אז אני גיל אליאס, אני פעיל כבר שמונה שנים בקהילה הגאה, עוד לפני הקול קורא, אז יש לי פרספקטיבה עוד לפני הקול קורא, אני בעצם הייתי יושב ראש ומנהל הבית הגאה בבאר שבע ובדרום, והיום אני רפרנט הלהט"ב בעיר באר שבע, אני היום מייצג פה את העירייה בעצם, לא את הבית הגאה לא את הקהילה הגאה לא זה, וזה הדבר הראשון שחשוב לי להגיד. 

אנחנו דיברנו פה על כל מיני דברים, גם עדי שמאי הראה כל מיני דברים שקשורים לנתונים ודברים כאלו, אני אגיד שהפעילות שלנו בעיר באר שבע ובכלל בנגב, היא פעילות כמובן מאוד מאוד חשובה ומבורכת, אבל אנחנו רואים עדיין שיש את הפערים, אותם פערים שהתחילו עוד בקום המדינה בין הפריפריה לבין המרכז, אני קורא לזה בין הנגב למרכז, הפערים האלו הם פערים שנמצאים בכל היבט שהוא, אם זה הפערים החברתיים ,אם זה פערים כלכליים, אם זה פערים סוציאליים, ממש הכל מהכל.

הפערים האלו יוצרים מצב שהאוכלוסייה הלהט"בית בנגב נמצאת במצב של איזשהו לופ הולך וחוזר, זאת אומרת הם מצד אחד רוצים לצאת מהארון, או להבין מה זה להיות להט"ב בכלל, או בכלל מה זה אומר להיות הומוסקסואל, לסבית, טרנסג'נדר, ובכל זאת השירותים שיש או שהיו עד לפני הקול קורא, מול הרשויות, מול גופים כאלו ואחרים, גם מול ארגונים ארציים או ארגונים מקומיים, היו מצומצמים.

אני אגיד שבזכות הקול הקורא היום של המשרד לשוויון, היום משרדים כאלו ואחרים, הפערים האלו הולכים ומצטמצמים, ואני אגיד זה היתרון שיש בה בעצם בקול הקורא הזה, המאפיינים שלא דיברנו עליהם מספיק לדעתי, מאפיינים שיש ללהט"בים בנגב הם מאפיינים שונים לגמרי ממה שאנחנו חושבים, כשזה קשור למרכז וכשזה קשור לצפון, המאפיינים הם קשורים גם למרחק מאוד גדול, זאת אומרת האנשים שרוצים לבוא ולעבור פעילות במרכז, מרכז צעירים או מרכז הבית הגאה בבאר שבע, צריכים לעבור גם תהליך מאוד ארוך של אישורים דברים כאלו, תהליכים בירוקרטיים, אבל גם ממש פיזית להגיע ממקום אחד למקום אחר, מה שיוצר תחושה של איזשהו ייאוש מאוד מאוד גדול, אני חושב שזה מאפיין שהוא גם ממש מבחינה פיזית הצורך לעבור ממקום למקום, אבל גם מבחינה תפיסתית, זאת אומרת האפשרות בכלל לבוא ולהגיד אני הומו מבחינת הזהות זה חסם שהוא לא רק חסם שהוא חברתי או מה שאנחנו רואים בתקשורת היום, אלא גם חסם ממש סוציולוגי בהקשר הזה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

גיל תחתור לסיום פשוט יש הרבה דוברים.

 << אורח >> גיל אליאס: << אורח >>  

אין בעיה, אז אני אגיד עוד משהו שקשור לסוגיות המרחב באופן כללי של הקהילה הגאה בבאר שבע ובנגב, אני אגיד שהלהט"בים הם בנגב הם להט"בים שחווים להטבופוביה באופן תדיר והרבה יותר ממשי, הפערים שאנחנו נמצאים בהם היום בין המרכז לבין הנגב, הם פערים גם בהיבט החברתי, זאת אומרת החברה באה וממש פיזית מתנגדת לזהות להט"בית, אם זה זריקת בקבוקים על זוג להט"בים שמחזיק ידיים, אם שריפת דגלים כל הדברים האלו, אני חושב שזה סוגייה גם שחשוב לציין אותה. 

אני אגיד דבר אחרון, שהקול קוראה הוא מאפשר המון הוא נותן המון, אני חושב שהקול קורא הזה זה דבר חשוב, הוא כן עונה המון על הצרכים השוטפים של הקהילה הגאה ובפרט בעיר באר שבע, אני חושב אבל שיש עוד הרבה הרבה מה לפתח, מה להגדיל, אנחנו רואים שאנחנו כל הזמן מגיעים לתקרה אבל אנחנו לא מרחיבים את המענים.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

תודה. אלי חביב.

 << אורח >> אלי חביב: << אורח >>  

שלום בוקר טוב לכולם, אני אלי חביב מנהל אגף נוער וצעירים בעיריית עכו, אני מייצג כאן את השלטון המקומי ואת התאחדות מרכזי הצעירים. 

אז קודם כל אני אפתח בזה שאני לא חבר בקהילת הלהט"ב אבל אף פעם זה לא הפריע לי, כלומר אף פעם לא שאלתי מישהו מאיזה קהילת אתה שייך או מה הנטיות שלך, באמת שזה לא הפריע לי אף פעם, ואני יכול להגיד שאם אנחנו באים ובודקים, דובר פה קודם על הנגב, אבל אם אנחנו ניקח גם את הגליל המאפיינים הם מאוד מאוד דומים, ואם ניקח את עכו, בכלל נרד לעכו, עכו זה המיקרוקוסמוס, יש 30% מגזר ערבי ויש לא מעט נציגים של ש"ס וחרדים, כלומר זה לא הכי פשוט, ודיברה קודם חברת הכנסת מירב כהן כמה זה קשה לעשות לוליינות פוליטית ברמה הארצית, ברמה המקומית זה לא פחות קשה, להעביר את זה בישיבת מועצה, אני יכול להגיד לכם שנעשתה פה עבודת הכנה קשה מאוד כדי שזה יעבור בישיבת המועצה, יש 17 חברי מועצה, חמישה מהמגזר הערבי וארבעה מהמגזר החרדי, כלומר תשעה מתוך 17 הם נציגים שלא היו יכולים להצביע בעד אז הם עשו אותה נמנע כדי לא להפיל את ההצעה, אבל בסוף זה עבר והקול קורא הזה נכנס לעכו ועובד בעכו.

 << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>  

זה מדהים אבל, מה שאתה מספר זה מדהים.

 << אורח >> אלי חביב: << אורח >>  

זה מדהים וזה תלוי עבודה קשה מאוד של ראש העיר ושל הצוות המקצועי אנחנו מול חברי המועצה כדי לא להפיל את זה.

 << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל זה שגרמת לאדם שעד היום היה ממש נגד זה, אפילו לא להיות שם ובשתיקתו להעביר את זה, זה הישג אדיר.

 << אורח >> אלי חביב: << אורח >>  

זה כבר הישג, נכון נכון זה הישג אדיר, ואני חושב שהרבה מאוד מהרשויות באזור הנגב ובאזור הגליל מתמודדות עם אותה תופעה, אני יכול להגיד שהקול קורא הזה הוא היה בשורה גדולה, הוא סוף סוף הביא את זה, את דיברת על להוציא הודעה שהממשלה עומדת מאחוריה, אז להוציא הודעה שהרשות עומדת מאחוריה עם לוגו של העירייה אוקיי? על אירוע כזה או אחר או על שירות כזה או אחר, זה דבר שהוא הישג, הישג מאוד מאוד גדול, אנחנו פועלים עקב בצד אגודל, משתדלים לא לעורר מהומות גדולות מצד אחד אבל גם לתת שירות מצד שני. 

אני יכול להגיד שכרגע יש קרוב ל-60 צעירים שמקבלים שירות כזה או אחר בתדירות כזאת או אחרת אצלנו בעכו, שזה גם כן שוב אם תיקחו שנה אחורה, אין להם בעצם איפה לקבל שירות, וגם אין להם בכלל ועשינו את הסקר, אחד הדברים הראשונים שעלו בסקר, זה חוסר המודעות של הצעירים שאפשר בכלל לקבל שירות כזה או אחר, כלומר זה התחיל מזה.

והקול קורא הזה לפי דעתי בנוי בצורה כזאת שהוא גם נותן אפשרות לרשויות לגזור שירותי מדף, מי שמכיר את הקול קורא אז לגזור שירותי מדף, כלומר לא צריך פה להמציא את הגלגל ולא צריך פה לחפש דברים שאולי אנחנו לא מודעים אליהם או כן מודעים אליהם, נותן את המעטפת, נותן את למידת העמיתים וזה באמת בשורה גדולה. 

לגבי העובדים הסוציאליים, אני יכול להגיד שיש קושי גדול מאוד בלגייס עובדים סוציאליים באופן כללי אוקיי, אנחנו עם מספר משרות פתוחות לא רק בנושא הלהט"ב אלא באופן כללי לעובדים סוציאליים, קשה מאוד לגייס, וצריך לחשוב על איזשהו פתרון אחר כדיה שאפשר יהיה לתת, אצלנו במקרה עו"ס היא גם עו"ס יתד וגם עו"ס בשבילי שיושבים אצלי באגף נותנים את השירות הזה, עשינו גם הדרכות במסגרת הקול קורא הדרכות לעובדים הסוציאליים ולעובדי ההוראה, אז גם הם נותנים איכשהו את השירות הזה, אבל היה חשוב מאוד שיהיה עובד סוציאלי ייעודי לטובת הנושא, תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

יפה מאוד. מאיה?

 << אורח >> מאיה עוראבי: << אורח >>  

וואו איזה כיף, היי אז אני מיה עוראבי, אני טרנסית, האחות הטרנסית הראשונה בישראל, אני במקור מעכו, יש לי כמה נקודות אני ממש יקצר בסדר? אני אשתדל באמת אני רוצה לכסות הכל, יש לי כמה כובעים, אלי דיברנו בטלפון הייתה לנו שיחת זום אפילו, הצעתי את עצמי לבוא באמת לעיר שאני כל כך אוהבת ויצאתי ממנה כדי להעביר שם הכשרות והרצאות בשפה מותאמת בגובה העיניים, לא היה שיתוף פעולה ממש רציתי. 

אז ממש גם הקשבתי לכל התוכניות, תכניות של המשרד לשוויון חברתי שממש מרשים מדהים, בשטח אני לא מרגישה את זה, אני מלווה טרנסיות מכל רחבי הארץ בתהליך התאמה מגדרית, הרופאים במרכז ממש פרנדליים וגם יודעים איך באמת לפנות בזה בלשון פנייה נכון, לכבד, בפריפריה אין את זה בכלל, טרנסית מירושלים היא צריכה באמת לעבור את כל הדרך אלי למרכז כדי לקבל את הטיפול הרפואי שהיא יכולה לקבל ליד הבית וזה ממש ממש חבל. 

אני מציעה באמת שיהיו הרצאות, יש הרצאות כאלה פשוט לא משתמשים בהם מפחדים להיכנס לשם, יש שפה מותאמת, יש גובה עיניים, יש מושגים שאפשר לבחור אותם, אפשר לגשת באמת לכל הרשויות האלה כדי באמת לדעת לחולל שינוי בעדינות וברגישות גם בחברה הערבית.

והבית הזה שאנחנו מנסים באמת להקים הרבה זמן, אבל בינתיים יש טרנסיות שמתאבדות והולכות לעולמן כמו זהבה שבאמת קרתה מהפכה מטורפת אחרי מותה והכל נרדם אחרי זה, וזה ממש לא מקובל, אנחנו קהילה חלק מהחברה הישראלית, מגיע לנו את כל הזכויות שכל הקהילות מקבלות. 

יש לנו חיים, יש לנו משפחות, יש לנו עתיד, שאיפות ואנחנו כאן, אבל אני לא רוצה שחברי הכנסת יחליטו בשבילי מה מתאים לי, אני יודעת, מלומדת, ברוך השם עם שכל, יודעת לחשוב ואני יודעת גם מה מתאים לי ומה טוב לי, אני רוצה להחליט, אני רוצה רק שיתוף פעולה, הקשבה, ולא תוכניות שבאמת רק מדברים אותן ויפים ומקסימים ומדהימים, ויש לנו אקסלים ויש לנו הרבה מצגות, שבאמת באמת זה לא מה שקורה בשטח. 

השטח צמא להרבה שירותים, למענים, לרופאים שמדברים את השפה, כשאתה רופא, כשאתה אח אתה עולה על מדים אתה מתנתק מהשקפות העולם שלך, מהדת שאתה מאמין בו ואתה מטפל בי כי מטופל. לא מענין אותך מה יש לי בן הרגליים ובאיזה שפה ובאיזו לשון פנייה אתה פונה אליי, מעניין אותך שאני המטופלת או המטופל שלך, וזה מה שצריך להוכיח.

כמו שיש קורס ACLS כל שנתיים לרופאים ולאחיות, אז שיהיה באמת הרצאות לאיך באמת לגשת לקהילה הלהט"בית, שיהיה הרצאות כאלה מובנים שהם באמת חלק מהמדיניות של משרד הבריאות וזה מה שצריך לקרות, ACLS הוא לא יכול באמת לעבוד כרופא אם הוא לא עובר את השנתיים האלה, וגם את הקורס הזה הוא צריך לעבור כדי להיות רופא. 

אני מקווה באמת שכיסיתי הכל, התרגשתי טיפה וזהו תודה רבה שהקשבתם ואני פה תמיד לשירותכם.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

תודה מאיה, נתנאל?

 << אורח >> נתנאל שלר: << אורח >>  

כן שלום, אז אני כרגע מייצג את ארגוני הקהילה הלהט"בית הדתית, שזה חברותא ארגוני הלהט"בים דתיים, בת קול שזה ארגון הנשים הלהט"ביות הדתיות, וארגון שובל שזה ארגון החינוך וההסברה במגזר הדתי. 

קודם כל אני אגיד תודה רבה לחברי הכנסת יוראי ומירב כהן שהגיעו ונוכחים פה בוועדה, חבל לנו שאין פה באמת שום ייצוג של הקואליציה כמובן, שהפערים שנעלה פה היום כנראה יהיו בקידום של האופוזיציה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

אל תיקח את זה אישית, אין נציגות שלהם כמעט באף ועדה.

 << אורח >> נתנאל שלר: << אורח >>  

חבל. אני אגיד כמה דברים, קודם כל בתקופת כהונתה של חברת הכנסת מירב כהן שהייתה השרה לשוויון חברתי, קידמנו חברותא בת קול שובל מיזמים משותפים פורצי דרך שעד היום מצילים מאות להט"בים דתיים וחרדים, עד סוף השנה זה יהיה אלפי להט"בים דתיים וחרדים באמת בזכות המיזם הזה, אז קודם כל תודה רבה לך. 

המיזם המשותף נוגע לדברים חדשים שאנחנו התחייבנו לעשות, והדברים הקיימים בעצם כרגע עדיין בניהולנו, מבחינה תקציבית, מבחינת תמיכתית אין לנו בפריפריה שום סיוע תקציבי משום רשות, לא דרך תמיכות עזר עירוניות, גם משרד הרווחה שפה אנחנו נפגשנו מספר פעמים לא קרה שום דבר, אם עו"ס להט"בים שאין עו"ס להט"ב שיודע לדבר את השפה הדתית והחרדית, שגם זה ניסינו להעלות מספר פעמים דרך משרד הרווחה ולא קיבלנו שום מענה כרגע. 

כרגע זה אומר שאם יש להט"ב דתי שכרגע מצלצל אלינו למערך הסיוע והתמיכה, זאת אומר שאנחנו צריכים לממן את כל תקופת הטיפולים, הסיוע מענה התמיכתי על חשבוננו, כן המיזם המשותף נוגע בהרבה מאוד נקודות בתחום התמיכתי, אבל המימון של פסיכולוג ועובד סוציאלי הוא על חשבוננו, זה בנושא הזה. 

בהיבטים הקהילתיים פונים אלינו כמות מאוד מאוד גדולה של להט"בים דתיים וחרדים מהפריפריה, אם זה צפת, טבריה, חריש, נתיבות, אופקים ועוד המון המון רשויות נוספות, כרגע מבחינתנו אין לנו את היכולת המשאבית התקציבית להקים שם קבוצות, לא כי יש לנו איזשהו סיוע של מקום שנוכל לעשות שם את הקבוצות, אנחנו לא עושים בבתים, זה קבוצות מאוד גדולות של 40 משתתפים, זה אמור להיות במקום דיסקרטי שאנחנו יכולים לדעת שהאזור הוא אזור בטוח, גם מצד הרשות עצמה, וכמובן גם בהיבטים הכספיים, ביטוחים, כיבוד, אוכל, הרצאות ודברים שהפעילות גובה. 

כן המיזם המשותף בעצם אפשר לנו להקים קבוצות חדשות, אבל כבר הגענו לסף וזה משהו שבאמת כרגע הוא פער מאוד מאוד גדול עבורנו. 

אני אדבר ממש מהר אני אמשיך לדבר ממש מהר, דבר נוסף זה ארגון שובל שבעצם ארגון שובל פתח דלתות מאוד מאוד גדולות ברשויות דתיות, אם זה טבריה, שדרות, אופקים, קריית גת, עמק המעיינות, מיכל פה מנכ"לית שובל שיושבת לצידי, בעצם עשתה דאגה להסברה וחינוך דרך הרצאות, דרך רשויות שבעצם פתחו את הדלת, אם זה דרך פרויקט פסח שני, שזה בעצם פרויקט שתושבים בעצם מכניסים אליהם הביתה, בדרך כלל זה אנשים שאין להם נגיעה בקהילה הגאה, שממש פותחים את הדלת שלהם לצורך סיפורים אישיים של הקהילה הלהט"בית הדתית, היא נכנסה ל-42 רשויות, 50 סליחה אתמול היה את השמונה נוספים, בעצם 50 רשויות שהכניסו אליהם הביתה לקבל סיפור אישי של להט"ב דתי, לפתוח את הלב לשמוע קצת על הקשיים על האתגרים על בעצם על מה שלהט"בים דתיים עוברים, זה גם כמובן בשיתוף המשרד לשוויון חברתי דרך המיזם המשותף של ארגון שובל. 

אבל שוב כל הנושא המעני רווחתי, לצורך העניין משרד הרווחה גם אנחנו מנסים כבר שנה וחצי לדאוג לתקנים של שירות לאומי, הדבר עומד בכל, עברנו את כל תנאי הסף מלבד תנאי סף אחד, שמשרד הרווחה יאפשר לנו להגדיר את התקן הזה לתקן שנותן מענה רווחתי, לצערנו גם בשלטון הקודם גם בשלטון הנוכחי לא הצלחנו עדיין לעשות את המכתב המסכן הזה שמאפשר לנו תקן וחצי, שיציל חיים דרך מערכת סיוע והתמיכה, ינהל בעצם מענים, ינתב לאנשי הטיפול המתאימים, אז זה בעצם פערים מאוד קשים שיש לנו בקהילה הלהט"בית הדתית.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

משרד הרווחה לתשומת לבכם, אנחנו נכניס את זה גם בדברי הסיכום.


אני רק אגיד מילה אחת על כפי שאמרתי קודם, היום עו"ס להט"ב נמצא ברשויות המקומיות, ורשות מקומית שמעוניינת בעו"ס להט"ב יכולה לפנות למשרד, והמשרד מממש את זה, זה נמצא בתוך התקציב הגמיש של הרשויות. שנייה דובר המגזר הדתי ויש לנו רשימה ארוכה שהצענו.

 << אורח >> נתנאל שלר: << אורח >>  

אבל זה לא מה שאמרתי, דובר המגזר הדתי ויש לנו רשימה ארוכה שהצענו.

 << אורח >> יואב אנקרי: << אורח >>  

רשות מקומית שרואה לנכון לגייס עו"ס לחברה הדתית, יכולה לפנות למשרד הרווחה ולממש את המשרה הזאת עבורה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

מה זאת אומרת, אז יהיה להם שני משרות? גם עו"ס וגם עו"ס למגזר הדתי?

 << אורח >> יואב אנקרי: << אורח >>  

כן, כן, ברשויות מקומיות מסוימות, ויש מקומות שזה כן פועל, בתל אביב אנחנו מקדמים את זה ויש להם תקנים לזה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

די עם תל אביב, תל אביב יש להם הכל, אנחנו לא מדברים על תל אביב.

 << אורח >> יואב אנקרי: << אורח >>  

רגע שנייה שנייה, בתל אביב יש את האופציה הזאת לעו"ס לחברה הדתית, חלק גדול מהאוכלוסייה עדיין מתרכז שמה, גם בפריפריה פריפריה שתפנה, גם רשויות שהם יותר קשה להם, יש שם את המשרות ואנחנו יודעים את זה, יפנו ויבקשו עו"ס לחברה הדתית, יוכלו לאייש משרה של עו"ס להט"ב ולהפנות אותו גם לאוכלוסייה הזאתי, זה משהו שפתוח היום בפני הרשויות המקומיות והן בוחרות איפה הם מאיישות את המשרות, אז חשוב להגיד את זה.

 << אורח >> מורן כהן אנגלשטיין: << אורח >>  

רגע, אגב יש בנתיבות יש עו"ס להט"ב, בשדרות, באופקים, בערבה תיכונה, ברמת נגב.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

אבל הם לא אומרים עו"ס להט"ב, הם אומרים עו"ס להט"ב למגזר.

 << אורח >> יואב אנקרי: << אורח >>  

אם רשות מקומית רואה לנכון לייעד את זה לזה, ויש לה מספיק מקבלי שירות - -

 << אורח >> עורווה אדם: << אורח >>  

ואם היא לא רואה לנכון ויש בה אנשים שהם להט"בים?

 << אורח >> מיכל ורדיגר: << אורח >>  

אני אתן, מיכל מנכ"לית שובל, אני אתן דוגמאות, בערים כמו פתח תקווה, בערים כמו גבעת שמואל שאחוז הדתיים הוא כל כך גדול, עדיין הלהט"ב העו"ס להט"ב, האזור נוחות של הרשות המקומית היא האוכלוסייה החילונית, הקהילות הדתיות הן השטח המת והמורכב והנפיץ, ולכן זה לא צריך להיות עניין של רוצים יקבלו, זה צריך להיות הבנה שיש לנו תפקיד לבוא עם פנס בשטחים המתים האלה, כי שם המצוקות הם מאוד מאוד מאוד גדולות, והרבה פעמים המקומות שאנחנו תופסים אותם ליברלים, דווקא עם בית שמש יותר קל לי לעבוד מאשר עם פתח תקווה בסדר אמיתי.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

שזה נשמע על פניו לא הגיוני.

 << אורח >> מיכל ורדיגר: << אורח >>  

מדהים מדהים אבל מראה את הפער, שדווקא בקהילות האלה זה השטח המת הלא מדובר.

 << אורח >> נתנאל שלר: << אורח >>  

אני רק אגיד משפט אחרון, שאם היום כותבים עו"ס להט"ב דתי או חרדי בגוגל, הדבר הראשון שיש זה תוצאות של ארגוני טיפולי המרה, אנחנו מנסים ממש לעלות בחיפושים אבל כרגע הם משקיעים המון המון כסף בשביל להיות התוצאות הראשונות. 

אז כרגע מענה ללהט"ב דתי חרדי, אם לא ימצאו את חברותה יפנו ישר לארגוני המרה ולא לעו"ס דרך הרשויות, בטח שהוא לא דובר את השפה הדתית והחרדית, ואם הוא יגיד להם שאם הוא לא ידבר איתם בפסוקים ובכל מיני דברים שקשורים לדת והלכה, הם לא יקבלו את המענה המספק וילכו לארגוני המרה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

אנחנו חייבים להתקדם, אבל אני אף פעם לא יו"ר וועדה אז אני לא חייבת לעמוד בכל הכללים, אני באמת מבקשת ממשרד הרווחה, שבו ביחד תנסו שניה להגיע לאיזשהו פתרון, זה ממש מציק לי בנשמה.
****
אני יכול לשאול שאלה?

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

עוד כמה דקות אתה רשום לנו בדיון, אז פשוט אנחנו חייבים להתקדם וחשוב שכולם יישמעו. ירדן?

 << אורח >> ירדן ג'יילן טומס צ'יצ'סטר: << אורח >>  

כן זאת אני.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

מה השם משפחה? טוב אין סיכוי שאני אצליח אז ירדן.

 << אורח >> ירדן ג'יילן טומס צ'יצ'סטר: << אורח >>  

טוב אז אני אשמח לתת קצת יותר כמה קונטקסט למה שמאיה אמרה אז שמי ירדן צ'יצ'סטר סלנט מומחית בעלת תואר שני בבריאות הציבור, ורכזת תחום הבריאות בעמותת פרויקט גילה להעצמה הטרנסית. 

בזכות העבודה שלי בפרויקט גילה, יש לי את הזכות לא רק לייצג את האוכלוסייה הזו ולהביא את קולותיה המחודשים למרחבים כאלה, אלא גם ללוות את חברותיה, להכיר צרכיהם בקרוב ולעבוד כל יום בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע במערכת הבריאות. 

היום אני מולכם לא רק בתור טרנסית א-בינארית גאה, אלא גם בתור אשת מקצוע שעובדת כל יום עם האוכלוסייה הטרנסית, ואני כאן כדי להעביר את המסר, שטיפולי התאמה וטיפולי מתואם תרבותית ואנשים על הקשת הטרנסית, טיפולים שהצילו לי את החיים, כמעט לא קיימים בפריפריה הגיאוגרפית או החברתית בישראל. 

אחד האתגרים הכי נפוצים בבריאות עבור האוכלוסייה הטרנסית בגליל ובנגב, הוא חוסר מענים אנדוקריניים מקומיים, טיפול הורמונלי הוא נקודת התחלה חשובה בשביל הרבה אנשים על הקשת הטרנסית שעוברים תהליך ההתאמה מגדרית, השינויים הפיזיים והרגשיים שטיפול הורמונלי יכולים להקל יכולים להקל בצורה משמעותית על דיספוריה מגדרית שאנשים מהקשת הטרנסית חווים במפגש עם החברה. 

כעת אנשים על הקשת הטרנסית בפריפריה, חייבות להגיע כל הדרך לחיפה או למרכז כדי לקבל את הטיפולים שהם צריכים, הנסיעות הארוכות, תורים ארוכים, אובדן ימי עבודה, עלות גבוהה, ועוד הרבה חסמים משמעותיים על הנגישות, סליחה סליחה זה לא שפת אם שלי ואני לא אקריא מזה. 

טוב כמו שאמרתי, אני מלווה כל יום אנשים שצריכים להגיע כל הדרך מאילת כל הדרך מירוחם להגיע לשיב"א איפה שהוועדה הארצית יושבת, זה לא הגיוני וזה לא פייר.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

אני רק אומר לך שבאילת בבית החולים אין אפילו מחלקת ילדים, אז המצב שם קטסטרופלי בכל תחום שאת רק תשימי את האצבע.

 << אורח >> ירדן ג'יילן טומס צ'יצ'סטר: << אורח >>  

לגמרי לגמרי, ומה שאני רוצה להגיד, שחייבים לפזר את הכוח והשליטה שיש לוועדה להתאמה מגדרית הארצית לכל מקום בארץ, אי אפשר שמישהי מהגולן צריכה להגיע כל הדרך לחיפה או למרכז אפילו, היא כאילו זה פשוט לא הגיוני וזה לא פייר, גם מבחינה טיפול אנדוקריני, זה משהו שגם רופאים ורופאות משפחה יכולים לעשות, פשוט צריך את ההכשרות לעשות את זה, זה עניין של ההכשרה של יום אחד ואנחנו פשוט לא עושים את זה, יש נראה לי רק שתי מרפאות משתי קופות חולים שעושות את זה, וממש צריך לשנות את זה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

צודקת לחלוטין.

 << אורח >> מאיה עוראבי: << אורח >>  

אפשר רק משהו קטן? הטרנסית שמגיעה לרופא הראשון מבחינתה הוא המשיח, תדמיינו כאילו שהיא מגיעה כדי לעשות שינוי בחיים שלה, הוא המשיח שלה, ואם הוא לא יבין אותה תראו איזו התחלה יפה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

תודה רבה ניק ואז נעמה כן? ניק.

 << אורח >> ניק ז'וליץ: << אורח >>  

טוב נוכחים נכבדים וכל מי ששומע אותי, האמת אני חייב לשתף אתכם באיזה התלבטות, מאז אתמול בצהריים האמת לא ישנתי מההתרגשות, זו פעם ראשונה שלי בוועדה בכנסת ופעם ראשונה שאני נושא דברים.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

ברוך הבא.

 << אורח >> ניק ז'וליץ: << אורח >>  

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

בן כמה אתה ניק?

 << אורח >> ניק ז'וליץ: << אורח >>  

22, עתודאי למשפטים לשעבר, אני גם אגע בזה בדברים שלי, אז אני אשמח להתייעץ איתכם רגע מה תרצו לשמוע יותר? את סיפור הרקע שלי? את החוויה שלי כבי סקסואל מאשקלון אשדוד אשקדוד? או יותר את הבעיות שלדעתי היא מפריעות לנו כלהט"בים בפריפריה? אני חושב ששני הדברים שכתבתי עליהם די ראויים, הבעיה היא שאין לנו זמן.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

נכון אז אני אשאל, אני מחליטה היום, איזה כייף לי אפילו על המזגן אני שולטת היום, אתה לא מבין איזה הישג זה, אחרי שנתיים ניתן בידי הכוח לשלוט על המזגן בכנסת, זה מטורף, לא תיארתי לעצמי אי פעם שאני אגיע להישג כזה בחיי לשלוט על מזגן.
אז ניק אני כבאר שבעית כן הייתי רוצה לשמוע על החוויה שלך כנער, אני אומרת מה הדברים שמבחינתך הם פערים שצריך להדביק אותם? מה הדברים שהיו הכי חסרים לך?

 << אורח >> ניק ז'וליץ: << אורח >>  

אני אגיד לך ככה, קודם כל אני חושב שאנחנו עוסקים פה היום במענים, אני חושב שלפני שאנחנו מתעסקים במענים ראוי רגע באמת להאיר את הבעיות יותר, ולשמוע יותר את הציבור ומה מפריע לו בעצם בחיים היומיומיים שלו.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

זאת אומרת להערה שלי שאמרתי בבקשה לא מעל הראש שלהם אלא - -

 << אורח >> ניק ז'וליץ: << אורח >>  

אני בדיוק אשמח יותר לדבר על דברים קונקרטיים שנגיד השפיעו עליי באופן אישי.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

תן דוגמא.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

מה הבעיות שאתה מזהה?

 << אורח >> ניק ז'וליץ: << אורח >>  

היו המון בעיות במערכת החינוך, הומו זה קללה מאוד נפוצה, אוהב בנים פיקציה בכלל, מעין איזה רעה חולה ובוטה, זה פשוט ממש כתוב לי בנאום כאילו כתבתי את זה יפה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

יש לנו פה נציגים ממשרד החינוך, לא לא הזמנו אותם.

 << אורח >> ניק ז'וליץ: << אורח >>  

חבל מאוד חבל.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

אבל אתה צודק, כל הנושא של החינוך היינו צריכים לקבל איזושהי סקירה. ב-12 יש? אוקי אז יוראי אני לא אהיה.

 << אורח >> ניק ז'וליץ: << אורח >>  

ש לי כמה מילים על ארון בכללותו ועל הבעייתיות שבו, יש לי כמה מילים על להט"בופוביה, על אלימות, ויש לי מילים על כבוד הדדי בינינו כפרטים בחברה ליברלית סו קולד, מתיימרת להיות לפחות ליברלית, אני כתבתי באמת מאוד יפה וחבל לי על הזמן.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

אז תתחיל כן.

 << אורח >> ניק ז'וליץ: << אורח >>  

אז כן לדבר על עצמי?

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

יש לך שלוש דקות תבחר.

 << אורח >> ניק ז'וליץ: << אורח >>  

אני אלך על הדברים החמים, מי שירצה לשמוע עליי מוזמן תמיד אחרי הוועדה, סליחה אני מתנצל ההתרגשות.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

הכל בסדר ניק, תרגיש בנוח.

 << אורח >> ניק ז'וליץ: << אורח >>  

טוב קודם כל כולי תקווה שקולי ישמע ושדבריי יזכו לתשומת הלב הראויה להם, דברים אלה נכתבו בהמון יזע ודמעות והן ביטוי ותוצאה ישירה של תהליך בין שנים רבות וארוכות, שלעיתים מכאוביהן כמעט הובילו גם אותי לדם. 

לעניין טיפולה של המדינה בלהט"בופוביה ובפרט ביחס לתושבי הנגב והגליל הפריפריה החברתית כלכלית כולה, ולעניין השאיפות הגדולות של נבחרינו להחזרתה של המשילות, ולעניינן של עוד סיסמאות לעוסות במידת מה, אין לי אלא להשמיע קול זעקה ותרועת חרדה חברתית כלכלית עמוקה. 

דמי אחי זועקים אלי מן האדמה, דמה של הטרנסית, דמו של ה-בי ודמה של הלסבית אינם הפקר בעיני, עליי לבקר את השלטון בחריפות ולומר בקול ברור, שאין אנו יחד עם בת זוגי ששמה קטיה אגב, אמורים לפחד לתלות דגל גאווה מחוץ לחלון ביתנו בתחילתו של חודש יוני שכבר כאן, יתכבדו ויועילו בטובם נבחרי הציבור כאמור, להסביר מדוע אחזה בנו תזזית של אימה בגופנו ונפשנו, בעודנו תוהים ומשכילים לחשוב, על כך שחכם יהיה מצידנו לתלות עוד שלט לצידו של הדגל, ועליו רצינו להזכיר לכל קיצוני שלא יבוא על סף דלתנו, שבבית הזה מתגוררים שני בעלי השכלה משפטית, ושתחנת המשטרה נמצאת ממש מול ביתנו. 

בקיצור הפחד הממשי הזה שבתליית דגל לא הגיוני לדעתי במדינה דמוקרטית.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

ברור.

 << אורח >> ניק ז'וליץ: << אורח >>  

אני עצמי עברתי שתי תקיפות מיניות אינוסים של ממש, כמו גם תקיפה על רקע להט"בופובי שאירע לפני 10 ימים בערך, רק לפני שלושה הורדתי את הסד מהצוואר רשמית, אגב כאשקלוני אם תרצו בהווה, היכו אותי כאמור ממש באחרונה באמצע שדרה מאוד מרכזית בבירתינו הכלכלית תל אביב, שכולם מדברים על כמה שהיא מקום חם ובטוח, ואני נאלץ להגיד מעל בימה זו שלא, ופינת הרחובות אלנבי ורוטשילד מרכז תל אביב אמצע הלילה, בן אדם שבסך הכל יצא למועדון, סיימתי באיכילוב ופה זה כתוב יותר יפה. 

תל אביב הייתה אמורה להיות לנו לבטוחה לכאורה לנו לחברי הקהילה הגאה, התבדיתי לצערי ובמהרה כשגיליתי שתקוותי היו לשווא, וציפיותיי מהמדינה וודאי מלכתחילה יועדו לכריות, כנראה אותם חברי הכנסת שמזלזלים בחששות שלי ולא חשוב שמות, מעדיפים לטאטא אותי בעדינות מתחת לשטיח ממש כמו אבק שנתפס לנו בעין, בזמן שבו בעת מבקשים ממני להאמין ולסמוך באופן עיוור על כך שיש מי שדואג לזכויותיי.

באמת ובתמים התיימרתי לחשוב, כשאצא מהארון כל סיבלי ייעלם כאילו לא היה, ואין לי מושג כיצד האמנתי בתמימותי שבאותה הפעולה גם אביא לסופו של סיבלי האישי, מכל אותן העוולות החברתיות שעליהן היום באוזניכם אני מלין. 

נכחתי לגלות שאפילו בלב לבו של גוש דן, כאמור פינת הרחובות שציינתי, יכול היה להימצא בן העוולה שמסוגל ושהרים עלי את ידו, תנו לי רגע בו לא אחסוך בפרטים, הוא הרים עלי את הטלפון שלו והטיח אותו היישר ברקה השמאלית שבראשי, המשיך הוא את המעשה האלים כנגדי עם אגרופים ששוגרו לצווארי כמו גם לעורפי ולכתפי, ואם כל זאת לא הספיק לנאלח, הוא קינח במספר בעיטות בצלעות לפני שברח, ולמרות שהתעלפתי ולמרות שמלאכים בשר ודם עזרו לי להגיע לבסוף למיון, עליי בכל זאת לתהות היכן הם הנהלים הסדורים והתקנות הרלוונטיות, הנוגעות לקליטת קורבנות של תקיפה בחדרי המיון בבתי החולים הציבוריים. 

משרד הבריאות אני אשמח אם יקשיבו לי אם נשארו פה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

הם פה.

 << אורח >> ניק ז'וליץ: << אורח >>  

אם לא די בכך, מדוע מרגישים בנוח חברי צוותים רפואיים במוסדות מספיק בכירים, אני גם אזכיר את השמות אם תרצו, לפנות אל מטופלים שבזה הרגע הותקפו בזה ובעוף לי מהבית חולים במילים כאלה ממש, צר לי, צר לי שזאת המציאות, כאילו לי קשה אפילו להמשיך מרוב להיזכר בזה שזה היה רק לפני שבוע וחצי. 

אם לא די בכך, ששקלתי להתלונן על התוקף בעזרת ההליך המדהים שקרוי חדר 4 בבית חולים מוכר אחר, האח הממיין בטריאז' קפץ ממני לפחות 2 מטרים, כשבסך הכל טפחתי על ידו השמאלית בעודי מתאר את התקיפה שעברתי ואף קורא לו אחי, לצערי כל תגובתו הסתכמה באל תיגע ותתרחק ממני, כאילו הייתי אחרון המצורעים, אני רק אזכיר שכרגע עברתי תקיפה והגעתי לבית חולים, לא ציפיתי שהאח בטריאז' יקפוץ ממני 2 מטר ויגיד לי אל תיגע, כשסך הכל כאמור רק ניסיתי לספר לו מה קרה לי.

אני אגיד, אשאל למה עלי יהיה להמשיך להלבין את לילותיי בעוד ניסיון נואש להשכיח אותו, את העיניים שלו של התוקף, עיניו פעולות האיבה מזיכרוני, ודאי טובי אנשי המקצוע התקשו עם לטפל בי כראוי, לצערי כולי תקווה שעד יום מותי אצליח למחוק את הזיכרון הארור הזה מהמוח.

אמשיך ואשאל מדוע לאהוב בעיני רבים מנבחרי ציבור מסוימים, למה לאהוב חמור מפשע השנאה שאני עצמי עברתי, מדוע סווגה תקיפתי משפטית כתקיפה סתם ולא כניסיון לרצח או לכל הפחות כפשע שנאה, מדוע אני בגילי הצעיר למדי, צריך להרגיש אשם בכל יום ביומו על מי שאני, מאז שהגעתי לעולם במדינה כה פתוחה ומקבלת בעבורם של אזרחיה חברי הקהילה הגאה. 

שלטוננו ובעיקרם ראש הממשלה אוהבים לציין, כי יחסית למזרח התיכון בישראל, ההומואים והלסביות הלהט"בים בכללותם נהנים משוויון זכויות מלא, אשמח להבין כיצד שוויון זה מתיישב נוכח חווייתי האישית כי - -

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

רק אני חייבת שתסכם כי יש פה עוד אנשים שצריכים לדבר ואנחנו רוצים לשמוע אותם בסדר?

 << אורח >> ניק ז'וליץ: << אורח >>  

כן אני אגיע לעיקר, אגיד שבעיקר בפריפריה קשה לנו, רובם של הגאים והגאות וגם אלו שפחות, בוחרים ובוחרות במודע שלא לצאת מן הארון וזה נורא. 

ביוני 2023 המשטרה עדיין לא מאשרת לערוך מצעד גאווה בעיר מגוריי באשקלון מעניין למה, זו תקופה קשה לחברה הישראלית בכללותה והפריפריה על אחת כמה וכמה, זו תקופה בה אני מוצא את עצמי מאוים ברצח, נוכח העובדה שהעזתי להרשות לעצמי לממש את חופש הביטוי שלי ולבטא את עמדותיי הפוליטיות מבלי חשש בתחנת דלק, מקום מופלא לחוות בו ישראליות מהי.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

ניק תודה, אני חייבת כולנו שולחים לו חיבוק וצר לי שנאלצת לעבור את החוויה המזעזעת הזאתי.

 << אורח >> ירדן ג'יילן טומס צ'יצ'סטר: << אורח >>  

אפשר להוסיף תגובה קטנה לגבי משהו שקשור למשרד הבריאות שאמרתי.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

ממש משפט.

 << אורח >> ירדן ג'יילן טומס צ'יצ'סטר: << אורח >>  

אז יצא נוהל בסוף 2021 לגבי הנגשת שירותים ואנשים על הקשת הטרנסית בבריאות הנפש, אני עובדת עם צוותים בריאות הנפש כמעט כל שבוע כל יום, אף אחד לא שמע על הדבר הזה, וזה אחריות של משרד הבריאות לבקר את זה וזה לא קורה, ופשוט חשוב לי להניח את זה על השולחן.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

תודה. דוד פנחסוב, לא הגיע אוקיי, רועי צוקר.

 << אורח >> לירי פנחס: << אורח >>  

אני רק אגיד שד"ר סיגל גולדין הגיעה עם כל הנתונים הרלוונטיים.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

סליחה נעמה סליחה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

תודה לכם, תודה על השותפים ליום הזה, מירב המדהימה ויוראי השותף הכי מדהים ולך ניק על השיתוף, אני הגעתי שמעתי רק אתכם אנחנו היום רצים בין הוועדות, אז קודם כל ממש חשוב להגיד לכם תודה שהגעתם לכאן ולהשמיע את הקול החשוב. 

אני חושבת שהדיון הספציפי הזה הוא אחד הדיונים שאפשר הכי להמחיש דרכם למה צריך חודש גאווה.

 << אורח >> ניק ז'וליץ: << אורח >>  

חד משמעית.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

ממש, כי כל עוד - -

 << אורח >> ניק ז'וליץ: << אורח >>  

הרבה אנשים פשוט תוהים למה חודש שלם.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

כי כל עוד אנחנו לא בטוחים ובטוחות בכל מרחב ובכל מקום, אני חושבת שצריך להנכיח את החשיבות הזו של המשפט הכי חשוב כנראה בציווי של המקום הזה, ואהבת לרעך כמוך בכל מקום שישנו, אני גדלתי במגדל העמק אני גרה היום בחיפה, עיר מטרופולינית שהיא עיר קולטת כמו שתיארת פה, ומגדל העמק בתקופתי כנערה עוד אני ממש אומרת אנשים לא יצאו מהארון, לא יצאו מהארון, והרבה הרבה קרה מאז, ועדיין גם בני ובנות שכבה של יעדיפו לעבור לעיר גדולה כדי לצאת מהארון ולא להיות בעיר קטנה, למרות שדברים השתנו ודברים קרו, וצריך לעמוד גם על המקום הזה. 

אחת הסדרות הרשת שהכי פתחו ככה עבורי לפחות את התפיסה הייתה על הרצף, שעשה את זוהר אני גם מכירה אותו והוא יוצר באמת מדהים, והפרקים של ההנכחה בפריפריה הם באמת עשו לי משהו עמוק, כי לא פעם קל להסתכל, נגיד גם אם תל אביב העיר הכי בטוחה בעולם, הגירה לעיר מרכז להיטמע והכל, אבל למה למה לאבד מהזהות הנוספת שלנו, מהקהילה, מהתרבות, ממה שחווינו כל הילדות שלנו, למה תמיד זה צריך להיות הקרבה, תראו אני מדברת ממש בהזדהות מלאה ואומרת את זה ככה כשותפה מלאה, שזה מדהים כמה למדתי גם עם השנים להזדהות באופן כל כך עמוק. 

אבל אני חושבת שהדרישה הזו של חברה לא פעם לצאת אל המרכז, היא דרישה שבה נמצא העיוות הכי גדול, כי התפיסה אמורה להיות לא לוותר על הזהויות הנוספות, על הקהילתיות, על מה שחווינו, על ההוויה שלנו. 

אני גם רוצה להגיד שלצערי למרות שנעשו הרבה דברים, ואני מניחה שגם מירב סיפרה על הבתים הפתוחים שנפתחו בכל הארץ והכל, אני חוששת מרגרסיה ולכן הדיון הזה הוא מאוד מאוד חשוב, כי תהליכים שנעשו ונעשים לא יכולים לכסות על הלך רוח מאוד מאוד קשה שיש היום, שגם חווים אותו בתל אביב בסופו של דבר זאת בדיוק המציאות, נתת פה דוגמא שהיא דוגמא קשה ופרטית, אבל היא בסוף גם דוגמא של משהו שפשוט הופך להיות אגרסיבי הרבה יותר במרחב הציבורי בכל מקום, צריך לעמוד על זה, ואני לא רוצה לדמיין מה קורה בפריפריה. 

ולכן הדיון הזה מתחבר להכל ,ללשמור על תוכניות הגפן, ולוודא שמנהלי בתי הספר לא יפחדו, לא יפחדו להזמין, כי זה גם חלק ממה שיצרו, לא תמיד צריך לייצר בחוק או בתקנות או לשנות או לא לתקצב, האווירה יכולה למנוע ממנהלי בית הספר ומורים ומורות לקחת את השירותים הללו, ולהשאיר, להשאיר בארון, ולהשאיר את הסטיגמות, ולהשאיר את השנאה, ולהשאיר את הקללות, ואת כל הדברים האלה שאם לא נעשה תהליך חינוכי מולם אנחנו נחזור אחורה.

 << אורח >> ניק ז'וליץ: << אורח >>  

גם הסברתי לדעתי.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>  

ממש וכאישה פמיניסטית שאני יודעת שכל זכות שניתנה לנו בעולם היא זכות הצבעה על כל דבר אחר, אני יודעת שאף זכות לא חוקקה בטאבו, וזה נכון לגבי כל דבר שהוא שקיבלנו ובטח כלפי הקהילה הגאה, שאני חושבת שהיום חובה את הבק לש הכי גדול בשנים האחרונות, ומול הבק לש הזה אנחנו צריכות וצריכים לעמוד כחומה בצורה ולהצעיד קדימה, ותמיד אני אומרת לא רק לבלום, להצעיד קדימה, אז תודה לכם ותדעו שיש לכם פה שותפים ושותפות וגב עצום, ואנחנו לגמרי אתכם והיום הזה גם הוא יום שמסמל את זה, תודה.

 << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >>  

תודה לחברת הכנסת נעמה לזימי. רועי צוקר אני ממש נשאר לנו דקות ספורות, רועי לא כאן? אוקי ענבל בן דב היא לא כאן אוקי, משרדי הממשלה רוצים להעיר משהו נוסף? אנחנו לא יכולים כי אנחנו עברנו את זמן הוועדה ב-10:30 אנחנו צריכים לפנות את החדר, סליחה האמת שממש רצינו לשמוע, וחברי הכנסת מישהו רוצה להוסיף משהו? אוקיי אז אני אסכם. 

אני ראשית רוצה לומר תודה ענקית לכל מי שהגיע, אני באופן אישי למדתי המון היום אז תודה על המידע החדש שלא ידעתי אותו, הפערים לפחות לי לתחושתי, כל הנושא של הפערים ברפואה הוא משהו שצריך לשים עליו את הדגש, יש פערים בכל תחום הרפואה בין הפריפריה למרכז, לא כדאי לך להיות חולה סרטן אם אתה גר בנגב כי אין מכונת פט סיטי כבר חצי שנה, לא כדאי לך שתצטרך MRI כי אני ממתינה כבר שבע חודשים ל-MRI, ולכן מן הסתם בתחום הזה בטח ובטח יהיה פער הרבה יותר גדול. 

אז אני קוראת למשרד הבריאות לקחת לתשומת לבכם את הדברים שמאיה העלתה על הדרכות, שכל עובד בתחום הזה, בטח ובטח בחדר המיון שמגיעים לשם מקרי חירום, ידע ויקבל את ההדרכה איך נוהגים, מה עושים, זה נראה לי הכי בסיסי, גם לא מדובר פה על עלויות, לא מדובר כאן על איזה לוגיסטיקה. 

אני קוראת למשרד הרווחה ולמשרד לשוויון חברתי להגדיל את התקציבים במסגרת הקול הקורא, בכדי שניתן יהיה גם להגדיל את אחוזי המשרה ולאפשר מענים נוספים. 

אני קוראת גם לכל המשרדים לפתח מענים מותאמים לרשויות שמרניות, דתיות, שנמנעות מסיבות כאלה ואחרות לגשת לקול הקורא, חבל כבר יש את התקציב ואז לא ניגשים.

כן לנסות להרחיב תקנים של עובדים סוציאליים המתמחים ברשויות המקומיות בלהט"ב. 

אני מבינה שיש כבר ביצוע למחקר, אבל אולי כדאי לעשות מחקר מקיף בנושא פערים במתן שירותי הרפואה, כדי להבין בדיוק מה הפערים, לשים עליהם את הדגש ולנסות לפתור אותם. 

אני לרשותכם, גם של המשרדים, גם של כל הרכזים והארגונים, אני אשמח לעזור באופן אישי בכל דבר שאני יכולה, תודה רבה רבה, אני סוגרת את הישיבה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:33. << סיום >>