פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 11 ועדת החוקה, חוק ומשפט 09/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 116 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום ראשון, כ' בתמוז התשפ"ג (9 ביולי 2023), שעה 12:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 13) (שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואה לדיור), התשפ"ג-2023, של ח"כ יעקב אשר << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר יעקב אשר – מ"מ היו"ר מוזמנים: מתנאל גלעדי – מתמחה, המחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה., משרד המשפטים הילה דוידוביץ – משרד המשפטים שני סולטן – עו"ד לשכה משפטית רשות שוק ההון, משרד האוצר לידור אדם – רשות שוק ההון, משרד האוצר דור פישר – עו"ד בלשכה משפטית, רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון, משרד האוצר גרניט אופק – יחידת אסדרה צרכנית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל חן פליישר – מחלקה משפטית, בנק ישראל זהר בוצר-שלו – ראשת צוות פיננסים, מחלקת שווקים, רשות התחרות עינת יוסוב – עו"ד, איגוד הבנקים בישראל לבנת קופרשטיין-דאש – יועמ"שית, איגוד הבנקים בישראל טיבי רבינוביץ – מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל אלון דור – יו"ר וועדת ביטוח חיים פנסיוני, לשכת סוכני הביטוח ירון אליאס – יועץ משפטי, איגוד חברות הביטוח יונתן ברלינר – התאחדות יועצי המשכנתאות פנחס מנדה – מנכ"ל ברוך פיירשטיין – חבר הנהלה ייעוץ משפטי: ניצן רוזנברג מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 13) (שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואה לדיור), התשפ"ג-2023, פ/530/25 כ/962 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יו"ר >> אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום: הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 13) (שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואה לדיור), התשפ"ג-2023, פ/530 כ/962, של חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת משה גפני – הכנה לקריאה שנייה ושלישית. בדיון הקודם הועלו כל מיני נקודות. אני מציע שנתחיל להקריא את החוק, נשמע הערות ונסגור את הנוסח. בקשה, גברתי היועצת המשפטית. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הצעת החוק הזאת נועדה להקל עבור הציבור את התהליך של מיחזור משכנתה. הכוונה היא להקל את התנאים להחלפת מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים שנערך לצורך קבלת הלוואה לדיור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מקווה שיהיו עוד דברים שיקלו על המיחזור. בנק ישראל, איפה אנחנו אוחזים עם ההקלות האחרות שאינן קשורות דווקא להצעת החוק הזאת? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> אנחנו ממש בישורת האחרונה. זה כבר נמצא על שולחנו של המפקח לאישור לקראת פרסום סופי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחרי הערות לציבור? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> אחרי הערות לציבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היו הרבה מחיאות כפיים מהציבור? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> לא מספיק לטעמי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז משהו בהסברה שלכם לא טוב. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> כשנפרסם תהיה הסברה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הזמן לומר תודה לבנק ישראל ולכל החברים האחרים. מקודמים כרגע מספר תקנות/נהלים שאמורים להפוך את הנושא של המיחזור לקל יותר, לדיגיטלי יותר עם הזמן, והכי חשוב, עם הרבה פחות רגולציה ופרוצדורות כאלו ואחרות. כמו שאנחנו יודעים, הוא לא בא מספיק לידי שימוש, לפחות לא עד התקופה של עליית הריבית. דווקא היום, בתקופה הזאת, הנושא הזה של המיחזור מקבל הרבה יותר משמעות, ואני מאוד מקווה שהוא גם יקבל הרבה מאוד משמעות בקרוב, כשתתחיל לרדת הריבית ואנשים ישתמשו בזה כדי לסדר לעצמם את ההלוואה בצורה נכונה יותר, טובה יותר. זה התחיל עם הצעת חוק שהגשתי בממשלה, אבל בנק ישראל ביקש שהנושא הזה יטופל בצורה של תקנות. לקח וכמה כמה חודשים להתקדם, אבל הנה, קיבלנו גם את הבשורה הטובה הזאת. אנחנו נחכה כולנו שזה יתפרסם בימים הקרובים. זה ישתלב יפה מאוד עם הצעת החוק שאנחנו מדברים עליה כרגע, שמתייחסת לחלק מסוים שהיה צריך שינוי חקיקה, אם זה העניין של הפרוצדורות, של כמה בן אדם צריך לרוץ כדי למחזר משכנתה, אם זה העניין של מוטב בביטוח. אני כבר אומר, יש פה הרבה מאוד נקודות שתלויות לא רק בחקיקה שנעשה אותה היום, אלא בפרקטיקה שתתפתח לאחר מכן, אם בכל מה שקשור בשינויים כאלה ואחרים של ההלוואה, דלתא וכו'. אני כבר אומר, אנחנו נעשה דיון מעקב אחרי תקופה מסוימת כדי לראות איך הדברים קורים בשטח. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אני אקריא את הסעיף הראשון, הסעיף המרכזי של הצעת החוק. חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 13), התשפ"ג-2023 הוספת סעיף 44א 1. בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 44 יבוא: "שינוי מוטב 44א. נקבע מלווה מוסדי כמוטב בפוליסה בלתי חוזר אגב הלוואה לדיור בקביעה בלתי חוזרת (בסעיף זה – מוטב ראשון), רשאי המבוטח, על אף אמור בסעיפים 11(ג) ו-13(א), לחזור בו מקביעתו ללא קבלת הסכמת המוטב הראשון, ובלבד שקבע מלווה מוסדי כמוטב אחר באותה פוליסה אגב הלוואה לדיור חדשה, ואולם, החלפת המוטב כאמור תיכנס לתוקפה מיום פירעון הלוואה לדיור שנותן המוטב הראשון; הסעיף הזה מדבר על זה שכשאדם מבקש למחזר משכנתה, להעביר הלוואה לדיור ממלווה מוסדי אחד למלווה מוסדי אחר, הוא יוכל למשוך איתו, לקחת איתו את אותה פוליסת ביטוח חיים שכבר קיימת לו מול המלווה המוסדי הראשון ולהחליף בה את המוטבים. מה החידוש בהצעת החוק? את הדבר הזה הוא יוכל לעשות בלי לקבל את ההסכמה של המלווה הראשון למחיקה שלו כמוטב בלתי חוזר מהפוליסה. סעיף 13(א) לחוק חוזה הביטוח קובע שכשקובעים מוטב בלתי חוזר חייבים לקבל את ההסכמה שלו כדי למחוק אותו. הצעת החוק הזאת אומרת שבמקרים הספציפיים שעליהם היא מדברת לא יצטרכו לקבל את ההסכמה שלו. התיקון הנוסף שכתוב בסיפה של הסעיף הזה, שזה מהמילה "ואולם", מדבר על זה שהחלפת המוטבים הזאת תיכנס לתוקף רק כשההלוואה שנתן הבנק הראשון תיפרע. המטרה כאן היא למנוע פגיעה במעמד של המלווה הראשון כמוטב בלתי חוזר, ולהימנע מהקושי, מהאפשרות שיכולה להיווצר אם תהיה אי התאמה בין הזהות של המלווה לבין הזהות של המוטב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפירעון של ההלוואה גם מסתנכרן בין שני הבנקים. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> נכון. הכוונה היא שברגע שהבנק השני פורע את ההלוואה עבור הבנק הראשון, הקביעה לגבי הבנק השני כמוטב בלתי חוזר תיכנס לתוקף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם בכל ההליך הזה האזרח לא יצטרך לעשות פעולות מעבר לזה שהוא אומר "אני רוצה לעבור"? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> השאלה הראשונה היא לגבי הפרקטיקה, כי בדיון הקודם הסבירו מהצד של הממשלה שחברת הביטוח תרשום בפוליסה את הבנק המלווה השני כמעין מוטב על תנאי כך שיהיו רשומים שני מוטבים בתקופת ביניים: המוטב הראשון כמוטב בלתי חוזר והמוטב השני כמוטב בלתי חוזר על תנאי. מה התנאי? שההלוואה לבנק הראשון תיפרע. מה שהם אמרו זה שעל בסיס הרישום הזה הבנק המלווה השני יוכל לקחת על עצמו את הלוואה במקום הבנק המלווה הראשון ואז אפשר יהיה להודיע לחברת הביטוח שההלוואה שהבנק הראשון נתן נפרעה ואפשר למחוק אותו. לא כתוב כאן בדיוק מי מודיע מה ולמי בשלב הסופי. הנקודה השנייה זה הנושא של הדלתא, מה קורה עם הדלתא. אם יש לנו פוליסת ביטוח שמכסה סיכון מסוים, במהלך המיחזור הסיכון גדל, בין אם זה בגלל שגדלה התקופה, בין אם זה בגלל שגדל הסכום, בין אם בגלל שפרסו אחרת את הריביות. מה שהסבירו בדיון הקודם זה שאפשר יהיה לייצר מוצר חדש, שחברות הביטוח ייצרו מוצר שנקרא "פוליסה על הדלתא". השאלה הראשונה, האם יש איזה שהוא קושי מבחינת חברות הביטוח לייצר פוליסה כזאת, האם יש סיבה שמשהו ייתקע במובן הזה, והשאלה השנייה היא לגבי הבנקים, אם יש איזה קושי שיכול לעלות מבחינת הבנק השני לקבל עכשיו פוליסה מקורית ופוליסה על הדלתא, כשהרעיון הוא שעל הפוליסה המקורית לא צריך לעשות חיתום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מטרת החוק זה שלא יהיה חיתום נוסף. אם אני זוכר טוב מהישיבה הקודמת, גם השאלה הזאת נשאלה במקרה של שינוי המשכנתה בשנים. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> כן, וגם דיברנו על הריביות, על משהו שמשתנה והוא לא עוד סכום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה הבנתי שהנושא של הדלתא הוא יותר ברור. בוא נשמע איך זה הולך לקרות בפועל ואם יש משהו שצריך לתקן תוך כדי הפעולה. << אורח >> ירון אליאס: << אורח >> לגבי הרישום של המוטב על תנאי ואיך הדברים האלה ייעשו בממשק שבין הבנקים לחברות הביטוח - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה קודם כל בין הבנקים לבנקים, כי זה ההלוואה עצמה. << אורח >> לבנת קופרשטיין-דאש: << אורח >> כרגע אין ממשק, זו פשוט העברה בנקאית שעושים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אומר שהלקוח, אחרי שהוא סיכם על הבנק שהוא רוצה לעבור אליו, יעשה את העברת כיסוי ההלוואה לבד. מה לגבי המוטב? << אורח >> ירון אליאס: << אורח >> לגבי הרישום של המוטב הזמני כמוטב על תנאי, ניתן לפרקטיקה לפעול. ככל שצריך יהיה לעשות איזה שהם כיוונים, רשות שוק ההון תוכל לעשות את הפיין טיונינג. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל העיקרון הזה מקובל? << אורח >> ירון אליאס: << אורח >> אכן כן. הדלתא זה לא עניין פרוצדוראלי, זה כבר ענין מהותי. דלתא זה סוג של מילת קוד, זה סוג של מילת קסם שמה שעומד מאחוריה זו פשוט פוליסה חדשה, פוליסה חדשה לכל דבר ועניין. אני לא חושב שזה אפשרי, שזה יכול לעבוד במובן זה שניתן יהיה לכפות על חברות ביטוח בשוק הפרטי להתקשר בפוליסה שהן לא מעוניינות להתקשר בה ויכולה להיות במקרים רבים גם פוליסה הפסדית. בחוק שוויון לאנשים עם מוגבלות טופלה בעיה יותר קשה בהקשר של ביטוח החיים, והיא שהייתה לאנשים עם מוגבלות בעיה עם עצם השגת ביטוח חיים. המדינה אז התערבה ואכן ייצרה איזה שהוא מהלך שבו לווה שמתקשה לקבל משכנתה ישיג ביטוח. איך היא עשתה את זה? היא הכניסה את היד לכיס, היא זו שמימנה את הפרמיה העודפת מעצם העובדה שמדובר באיש עם מוגבלות. כשהמדינה רוצה להתערב לטובת סקטור מסוים, היא יודעת לעשות את זה. פה אני לא בטוח שמדובר בסקטור שמצוי באיזה מצב נואש שדורש את ההתערבות המדינתית. << אורח >> לידור אדם: << אורח >> גם אז חברות הביטוח יכולות להתנגד ולהגיד שהן לא מעוניינות להתקשר בחוזה הביטוח. << אורח >> ירון אליאס: << אורח >> נכון. אני מזכיר ששוק הביטוח הוא שוק גלובאלי שנשלט על ידי מבטחי משנה. מאחורי כל פוליסה שמנפיקה חברת ביטוח עומד איזה שהוא גורם זר, מבטח משנה זר, והם לא מכירים תופעה כזאת של ביטוח שמשתנה או הכללים שלו משתנים במהלך - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש מוצרים שמתפתחים תוך כדי, שיודעים לפתח אותם. << אורח >> ירון אליאס: << אורח >> זה מוצר שמתפתח תוך כדי, שכללי המשחק שלו מוגדרים. חברת ביטוח או מבטח המשנה יכולים להחליט בנקודת זמן מסוימת אם לבטח על בסיס המוצר הזה או לסרב לבטח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאנחנו מדברים על הביטוח החדש, אנחנו מדברים על הדלתא, לא על הבסיס. << אורח >> ירון אליאס: << אורח >> על הבסיס אין מחלוקת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לגבי הדלתא אני לא מתכוון לכפות. אנחנו לא נמצאים פה בסוג חקיקה, כמו שתיארת, שבה יש מקום להתערבות של המדינה עצמה. פה אני רק רוצה לדעת שבכוונתכם לייצר את המוצר הזה על פי אותם קריטריונים הגיוניים. יש דברים קיימים שאתה יודע לחשב ולהישאר על אותו ביטוח ורק לעדכן אותו, יש דברים שלא. << אורח >> ירון אליאס: << אורח >> אני משוכנע שיש סיכויים גבוהים שיתפתחו מוצרים כאלה, בעיקר במקטעים שאכן הסיכון יהיה סיכון שהוא בר ביטוח. אם זה סיכון שניתן יהיה לתמחר ויעמוד בכללים הרגילים, לא תהיה סיבה שלא תתפתח איזו שהיא תחרות. אם זה יהיה ביטוח שהוא ביטוח בר קיימא, יהיה מי שיציע לאותו לווה את המוצר המשלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מצפים משוק הביטוח שאם יהיה צורך הוא ייצר את הסוגים האלה. הדבר החשוב הוא שהחיתום יהיה רק על החלק החדש, לא על הביטוח הבסיסי. << אורח >> דור פישר: << אורח >> זה כבר קיים אצלנו היום בחוזר, חברות הביטוח חייבות בכך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מתאים גם לחקיקה הזאת? << אורח >> דור פישר: << אורח >> נכון. << אורח >> אלון דור: << אורח >> כבר היום החוק מאפשר להחליף מוטבים, רק שהפרקטיקה לא הצליחה לבצע את זה והגענו לפתחה של הצעת החוק. התהליך הטכני הוא הכי חשוב. יש פה שתי סוגיות. אחת, שהבנק החדש רוצה לראות פוליסה על שמו לפני שהוא מאשר את האישור העקרוני של המשכנתה, ושתיים, שהבנק השני רוצה להיות מוטב עד הרגע שהכסף אצלו. אנחנו הצענו דרך שדומה לדרך הפנסיה, וזה היום הקובע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מבחינתך עדיין פתוח? << אורח >> אלון דור: << אורח >> בפרקטיקה זה לפעמים קצת מסובך. אם בן אדם בא לאשר בבנק החדש הלוואה, אחד הדברים שהוא נדרש בשביל שיתנו לו את האישור הסופי זה פוליסת ביטוח. הלווה יצטרך להציג סוג של פוליסה כמוטב על תנאי או משהו כזה כדי שיאשרו לו את זה. << אורח >> דור פישר: << אורח >> החוק עצמו מאפשר להוסיף מוטב חדש למרות שיש מוטב בלתי חוזר. ההוספה הזאת קיימת כבר היום על פי חוק. מה שיצרנו פה זה מוטב בלתי חוזר על תנאי. << אורח >> אלון דור: << אורח >> זה מצוין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הניסוח של עכשיו נותן לנו את התשובה לעניין. << אורח >> לידור אדם: << אורח >> צריך לוודא שהבנקים יהיו מוכנים לקבל את ההגדרה הזאת, כי הם אלה שאמורים לקחת את הפוליסה הזאת ולהגיע איתה לבנק החדש. הבנק החדש רואה פוליסה שבה האדם מוגדר כמוטב בלתי חוזר רק ברגע שהכספים יעברו לבנק הקודם. צריך לוודא שזה לא נופל שם. << אורח >> דור פישר: << אורח >> התייחסנו רק למישור של חברת הביטוח שתרשום את המוטב הבלתי חוזר. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> האם אתם לא חושבים שצריך עוד הבהרה, הנחיה, חוזר? מבחינתכם החוק מספיק? << אורח >> לידור אדם: << אורח >> כן. << אורח >> דור פישר: << אורח >> בשיח שלנו עם חברות הביטוח הן לא ראו שיש צורך בעוד הבהרה. כבר היום המבוטח יכול לרשום איזה מוטב שהוא רוצה, יש הסדר ספציפי לגבי מוטב בלתי חוזר. באמצעות הצעת החוק של כבוד היושב ראש פתרנו את האפשרות של לשנות את המוטב הבלתי חוזר, כולל ההבהרה שזה יהיה מוטב על תנאי. אנחנו מבחינתנו לא רואים שיש צורך לעוד הבהרה. כמו שכבוד היושב ראש ציין, אנחנו רגולטור שחי, נושם וכל הזמן בודק את השוק. אם נראה שיש צורך כמו שצוין גם על ידי חברות הביטוח, יש לנו סמכויות לתת הוראות וחוזרים שישלימו את הנושא הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע לא נראה שצריך. << אורח >> דור פישר: << אורח >> כרגע, גם מבחינתנו וגם מבחינת השוק, אנחנו לא רואים צורך. אם יתגלה צורך, יש לנו את כל הכלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את החלק הביטוחי סיימנו. << אורח >> אלון דור: << אורח >> לגבי הדלתא אין בעיה לעשות פוליסה נפרדת. בסוף מדובר על סיכון נוסף שאי אפשר לחייב חברות לקחת אותו. אם יהיה חיוב בחקיקה, יפסיקו למכור פה ביטוחי משכנתה בדיוק כמו שהפסיקו למכור ביטוחי סיעוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אף אחד לא פילנטרופ של אף אחד, זה ברור. אני רוצה שבמקומות שהשינויים לא גורמים להפסדים כאלה ואחרים הדבר הזה ילך באופן חלק. אני רוצה שלגבי אותם דברים שיש בהם שינויים תהיה פלטפורמה איך עושים את זה, שלא כל אחד יתחיל בדיקה מחדש. << אורח >> אלון דור: << אורח >> יש אפשרות להוסיף כיסוי של ברות ביטוח. אני לא חושב שצריך להוסיף את זה בחקיקה, אבל מהחברות היה מצופה שיוסיפו את הסעיף הזה כך שאפשר יהיה להגדיל את סכומי הביטוח גם בלי חיתום נוסף, כי הן מראש גובות איזה שהוא סכום קטן לאורך חיי הפוליסה שמכסה להן את השינויים האלה גם בדלתא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יכול לחייב. בואו לא נתאמץ במקום שעדיין לא צריך להתאמץ. איגוד הבנקים, איך אתם רואים את החלק ברגע שזה מגיע אליכם? << אורח >> לבנת קופרשטיין-דאש: << אורח >> החוק יוצר הסדר מאוד ברור, במיוחד בעקבות השינויים שעשו בהצעה הזאת. הבנק החדש מוגן מאחר שהוא יודע שהוא מקבל הודעה על הפירעון ושהביטוח הוא לטובתו. הבנק הישן גם מוגן, כי ברגע שנפרעה ההלוואה אין לו שום אינטרס בפוליסה הזאת יותר. מבחינתנו הנושא סגור. << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> אני לא חושב שלאף אחד הייתה כוונה שלא יהיה חיתום על הדלתא. ברור שעל התוספת תמיד צריך שיהיה חיתום. אנחנו חוששים ממצב שבו בגלל התוספת הקטנה של 100,000 שקל או 50,000 שקל יבקשו חיתום מחדש על הכל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא קיים. האם מבחינת הנוסח ברור שלא צריך חיתום נוסף? << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> כן. אנחנו רוצים לשים את הדגש על מקרים בהם יש מיחזור ויתרת התקופה גדלה מבחינה טכנית או הסכום גדל מבחינה טכנית - שם אנחנו רוצים שהלקוח לא ייפגע. ברור לכולם שלקוח שלוקח משכנתה של מיליון שקל ועכשיו ממחזר ולוקח ביטוח בפוליסה חדשה על עוד חצי מיליון שקל, או לקוח שהייתה לו משכנתה ל-10 שנים ועכשיו פותח אותה ל-30 שנה וצריך פוליסה חדשה, יעשה תהליך מלא של חיתום והכל בסדר. יש הרבה מאוד מקרים שהלקוח לקח משכנתה ל-18 שנה ובמיחזור זה יהיה ל-20 שנה. למה? כי בהרבה מהבנקים מסלול שמשתנה כל חמש שנים לוקחים בקפיצות של חמש. מה הדלתא שזה עושה? 30,000 שקל. אם לקוח לקח משכנתה של מיליון שקל, אז עכשיו בעקבות מדד תשומות הבנייה היא גדלה לו ל-1,030,000 שקל. אם יש לו עמלת פירעון מוקדם, זה גדל ל-1,050,000 שקל. הוא לא לקח חוב חדש, וגם אפילו לא האריך תקופה, פשוט יש לו קנסות פירעון מוקדם ובגלל זה עכשיו הסכום שלו יותר גדול. פה אנחנו חוששים שיהיה לו קושי לקבל ביטוח. למה? כי מי רוצה לבטח עכשיו 20,000? להיתקע על 20,000 שקל זה מיותר. אנחנו חושבים שדווקא הפתרון יכול להיות בפיקוח על הבנקים כך שיהיה ברור שבנק יכול לקבל על אותה משכנתה שתי פוליסות, שלא יהיה מצב שהבנק אומר שהוא רוצה פוליסה אחת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נאמר. << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> כשיתרת החוב היום היא עד 30,000 שקל, ללקוח יש פטור מביטוח חיים ומביטוח נכס. אנחנו מציעים להרחיב את זה גם למקרים כאלה. הפיקוח על הבנקים יכול להגיד שכאשר הסכום גדל כתוצאה מהמיחזור, לא בגלל שהלקוח לקח עוד תוספת, הוא לא צריך לעשות ביטוח נוסף על הדלתא, או שאם הייתה עלייה של עד שנתיים בגלל דברים טכניים, אז הבנק לא ידרוש הרחבה של הפוליסה או תוספת של הפוליסה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נתת עכשיו רעיון. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> אני חושבת שאנחנו קצת רותמים את העגלה לפני הסוסים. אין חובה לדרוש ביטוח. הבנקאים רשאים לדרוש ביטוח. אני חושבת שצריך לצאת לדרך ולראות אם בכלל התופעה הזאת קורית, אם יש בכלל בעיה, ואז נראה מה עושים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מסכימה לעיקרון? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> אני לא יודעת איפה לשים את הגבול, האם ב-30,000 שקל, לא ב-30,000 שקל. << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> 30,000 שקל זה בהוראות הפיקוח. הפיקוח על הבנקים קבע שהבנק רשאי לדרוש ביטוח חיים, אבל אם היתרה מגיעה באותה שנה קלנדרית עד לסכום של 30,000, הבנק לא יכול לדרוש ביטוח חיים. אנחנו מציעים שההוראה של הפיקוח על הבנקים ב-451 תחול גם במקרה כזה, כלומר שבמקרים כאלה הבנק לא יוכל לדרוש ביטוח חיים נוסף. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> אני חושבת שאלה צעדים משלימים שיהיה אפשר לעשות בעתיד, אם וכאשר נראה שיש איזו שהיא בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנק עצמו לא הולך להרוויח הרבה מאוד מהסיפור הזה. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> הבנקים מעוניינים לתת את ההלוואות. אני לא מאמינה שזה הדבר שישפיע על גובה ההלוואה שהבנק מחליט לתת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל ברור שזה שיקול הדעת של הבנק, נכון? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם כשיהיה משהו מינורי מאוד בהלוואה, לא משהו מחייב, הבנק יתעקש על שתי פוליסות? מה תהיה ההמלצה שלכם כשתדברו על העניין הזה? << אורח >> לבנת קופרשטיין-דאש: << אורח >> כמובן שכל בנק מחליט בהתאם לשיקול הדעת שלו, בהתאם להיכרות שלו עם הלקוח. הבנק לא יתעקש סתם. הבנק פועל לפי ההוראות של 451. הבנקים עובדים עם הלקוחות, הם יודעים להקל מתי שנדרש להקל. הם לא ישלחו לקוח לעבור את כל התהליך הזה בשביל סכומים שהם לא משמעותיים. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> כולנו מבינים את מטרת הצעת החוק הזאת. << אורח >> אלון דור: << אורח >> אני חייב להגיד שאני לא כזה אופטימי. מיחזור משכנתה מבחינת הבנק החדש זו משכנתה חדשה, זו הלוואה חדשה. אם הם יקבלו פוליסה שנמוכה ב-30,000 שקל או פוליסה נמוכה בשנתיים, הם לא יקבלו אותה, ואת זה אני אומר מניסיון. כשאני מעביר היום במשכנתה פוליסה חדשה וחסרים לי 30,000 או חסרות לי שנתיים, הם לא מאשרים אותה. בנק חדש שמבחינתו זה לקוח חדש לא יקבל פוליסה שלא מתאימה לו פיקס להלוואה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר על המיחזור או בכלל? << אורח >> אלון דור: << אורח >> זה לא משנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הניסיון שלך הוא במיחזור או בהלוואה ראשונית? << אורח >> אלון דור: << אורח >> גם וגם. כשבנק חדש נכנס לעסקה הוא רוצה פוליסה שמתאימה לו לעסקה. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> אפשר להביא את הפוליסה המשלימה שהיא לא מהותית כי זה סכום קטן. אפשר שתהיה את ההשלמה הזאת, אם הבנק יחליט שהוא רוצה את זה. אני חושבת שיש פה מקום לשיקול דעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם יש המלצה, אם יש הנחיה. << אורח >> לבנת קופרשטיין-דאש: << אורח >> זו מדיניות של הבנק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מתאר לעצמי שכל הבנקים אמרו לאותם אנשים שהם לא רוצים פחות, שהם רוצים אחד לאחד את הסכום. השאלה אם ההחלטה של הבנק לגבי סכומים קטנים תהיה כזאת או לא. << אורח >> לבנת קופרשטיין-דאש: << אורח >> אנחנו מציעים, כמו שנאמר על ידי הפיקוח, שניתן להצעה הזאת לשקוע ולהיטמע. אם ניתקל באיזה שהן בעיות, הפיקוח יטפל כפי שהוא תמיד מטפל. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> האם מבחינת ההסמכה החקיקתית שיש לכם אתם יכולים לתת הוראה על סכומים קטנים, או שזה משהו שחסר לכם ואתה צריכים הסמכה בחקיקה? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> יש לנו את ההסמכה. בהתאם למהותיות נבחן את זה, נראה מה המאפיינים, נראה מה המצב. אם מדובר ב-10 שקלים, לא הגיוני לדרוש פוליסה נוספת, אבל אם מדובר ב-50,000 שקלים, אולי כן יש היגיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשביל הדברים האלה יש אתכם שתתנו הנחיה. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> אם נראה שיש צורך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אבקש לתזכר אותנו בעניין הזה. לאחר כניסתו של החוק לתוקף נקיים דיון מעקב שבו נדבר על הנקודות שציינו. המטרה כאן היא כמה שפחות לבלבל ולשגע את הלקוח. << אורח >> טיבי רבינוביץ: << אורח >> אחרי השינוי שאתה עושה בכל תחום מיחזור המשכנתאות, הבנק החדש ירצה להעביר את המשכנתה אליו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מסכים איתך. << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> נכון להיום זה לא מתקיים. יכול להיות שאחרי זה ישימו לב לזה יותר וזה כן יתקיים. לבנקאי שיושב בסניף או במוקד ורואה משכנתה על סכום של מיליון שקל, רשום שהוא צריך למלא את הפוליסה על מיליון שקל, הוא לא יכול להזין במחשב 990,000, וגם אף אחד לא ייתן לו הרשאה לחרוג. זה או שיש הנחיה או שאין הנחיה. הרבה מאוד מביטוחי המשכנתה היום נעשים דרך או על ידי הבנקים בעצמם. זה לא רק הסכום של המשכנתא שיהיה מבוטח, אלא גם לבנק יש עניין בביטוח עצמו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הביטוח הראשוני שלו נשאר, נכון? הוא לא יכול לחייב אותו לעשות ביטוח חדש. אתה מדבר שוב על הדלתא. << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> יכול להיות שכמבטח יש לו אינטרס לראות אם הלקוח יעשה ביטוח חדש או לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אין לו אפשרות להכריח אותו, הוא חייב לתת לו את ההלוואה עם הביטוח הקודם. << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> החשש היחיד הוא שבגלל 30,000 שקל או בגלל עוד שנה במשכנתה תיתקע הפרוצדורה. ככה הבנק בעצמו - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם היום זה לא חייב להיות הבנק בעצמו, גם היום אתה יכול להביא מבטח. << אורח >> לידור אדם: << אורח >> זה לא הבנק מבטח. הבנק אולי מחזיק בסוכנות, אבל הסוכנות היא לא חברת הביטוח. << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> נניח שיש לי משכנתה של מיליון שקל וכשאני ממחזר אני צריך ביטוח על 1,030,000 אבל אני לא יכול לעשות ביטוח על ה-30,000 כי אני חולה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל על המיליון נשאר לך ביטוח. << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> כן. אני לא יכול למחזר אם אין לי ביטוח על 1,030,000 שקל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה נכנס העניין שצריך לעשות ביטוח על ההפרש. באת וביקשת שאם ההפרש הוא מינורי ומגיע עד 30,000, הם יפעילו את שיקול דעתם ואת סמכותם כמו שקיימת במשהו אחר. אומרים מהמפקח על הבנקים ומהבנקים עצמם, "הבנו את העניין, תבחנו אותנו בדרך". אני לא אכניס את זה בחקיקה. אני חושב שזה לא יהיה נכון גם לעשות את זה, לפחות לא בשלב הזה. << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> אין ספק שבמקרים רגילים לא תהיה בעיה, אבל יכול להיות מקרה שבו אני אהיה מסורב ביטוח ולא אוכל לעשות מיחזור משכנתה בגלל ה-30,000 שקל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה? << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> כי הלקוח עכשיו הוא בעייתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר על כך שלא ייקחו את כל נושא הדלתא או ההפרשים ויהפכו לכלי. << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> זה דבר שאסור להשאיר לשיקול דעת הבנקים. שיקול דעת הבנקים לא יהיה תקף כאשר הלקוח הוא לא בר ביטוח כשיש לו בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אתה מציע? << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> אני מציע שהפיקוח יחשוב על זה יותר. אני חושב שיהיה קל להגדיר את זה, כי זה לא תלוי סכום. כאשר הלקוח לא ביקש תוספת סכום או הארכה של שנים וכל המשכנתה שלו גדלה רק בגלל עמלות פירעון מוקדם או מדדים, הפיקוח צריך לדאוג - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שידאג שאין שום שינוי בזמן - -? << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> נכון, וגם לא בסכום המקורי. << אורח >> הילה דוידוביץ: << אורח >> נראה לי שצריך להישאר באזור של הצעת החוק, של מיחזור משכנתה. הרציונל של מה שאתה אומר יכול להיות בכל סכום, לא רק ב-30,000. << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> במיחזור פנימי אפשר לחייב, ממילא זה אותו סיכון לבנק. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> הצעת החוק לא עוסקת במיחזור פנימי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפיקוח על הבנקים, האם אתם מבינים את החששות, ואם כן, מה התרופה של זה? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> הנושא הזה אמור להיות מעוגן במסמכי המדיניות של הבנקים. מסמכי המדיניות של הבנקים זה דבר שהפיקוח על הבנקים בוחן כדי לדעת אם נקבעו או לא נקבעו כללים הגיוניים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעשו לזה התאמות? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> אנחנו נבחן את מסמכי המדיניות שהבנקים יקבעו לעצמם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעקבות השינוי בחוק? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> כן. נראה אם זה סביר או לא סביר בהמשך הדרך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק שזה לא יהווה חסם. אני מסכים שאתם לא יכולים לגדור את זה בסכום, אבל העיקרון צריך להיות. מה שאתה אומר יכול לחול גם על 100,000 ועל 150,000. האם מבחינתכם נכון לעשות הבדל בין מיחזור פנימי למיחזור בין בנקים? << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> מיחזור פנימי זה לא נושא שלשמו התכנסנו, כי אין בו אירוע של הוספת מוטב, זה אותו הבנק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אחרי שהחוק ייכנס לתוקפו אני ארצה לעשות מיחזור עם אותו בנק, האם הוא יוכל לדרוש ממני לשנות את הפוליסה? החוק הזה לא נותן לנו תשובה גם על מיחזור פנימי? << אורח >> דור פישר: << אורח >> במיחזור פנימי אין צורך לשנות מוטב. יש פה את זה שאתה מבצע מיחזור עם בנק חיצוני ורוצה לשנות את המוטב הבלתי חוזר, ואת זה פותרת הצעת החוק, ויש את זה ששינית משכנתה, שעשית מיחזור וכתוצאה מכך עברת בנק עם אותם תנאי הלוואה או עם תנאי הלוואה בהחזר נמוך יותר, ואת זה פותר החוזר שלנו שאומר שחברת הביטוח מחוייבת להשאיר את אותו מוטב. מיחזור פנימי שלא משנה את גובה ההלוואה, שלא משנה את תנאי הלוואה ולכן לא צריך ביטוח אחר, מוסדר כבר היום בחוזר שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם נראה שינצלו לרעה את ההטבה הזאת, נטפל בזה. אני מעריך שלא, כי בסוף זה פותח שוק. ברגע שפתחת את השוק לבנקים אחרים, הבנק שאתה נמצא בו לא ירצה לשגע אותך עם דברים חדשים, הוא ירצה דווקא לבוא לקראתך יותר ויותר. תנו גם להיגיון הבריא לעשות את העבודה. << אורח >> פנחס מנדה: << אורח >> אם הבנקים למשכנתאות, כמו שאמר יונתן, יראו שחסר שקל, הם לא יתאימו את הביטוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעקבות השינויים האלו יצאו מסמכי מדיניות. אני סומך על הבנקים שיעשו את זה בצורה נכונה, ואני סומך על הפיקוח של הבנקים שיעבור על זה. בעוד כמה חודשים, לאחר כניסת החוק לתוקף, אנחנו נבחן את הדברים האלה. אין ספק שזה פותח את השוק בצורה יותר טובה, זה נותן תחרות, זה נותן חופש לבנקים להתחרות גם בחלק של התנאים וגם בחלק של הביטוח שהוא חלק מהתנאים. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> "הלוואה לדיור" – הלוואה שהיא אחת מאלה, ובלבד שלא ניתנה למטרה עסקית: (1) הלוואה המובטחת במשכנתה על דירת מגורים או במשכון על זכויות לדירת מגורים. (2) הלוואה המיועדת לרכישה או לחכירה של דירת מגורים, בנייתה, הרחבתה או שיפוצה. (3) הלוואה המיועדת לרכישת מגרש לבניית דירת מגורים או לרכישת זכות בדירת מגורים תמורת דמי מפתח. (4) הלוואה המיועדת למימון פירעון מוקדם של הלוואה כאמור בפסקה (2) או (3), במלואה או בחלקה. את ההגדרה הזאת הכנסנו ברגע האחרון של הקריאה הראשונה. למה ההגדרה הזאת חשובה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הגדרה ראשונית. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> כן. זה סוגי ההלוואות שהתיקון הזה יחול עליהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפוך, את יכולה גם לייתר את האחרים. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> את ההגדרה הזאת לקחנו מהוראות ניהול בנקאי תקין, מ-451 של הפיקוח על הבנקים מנובמבר 2017 שהכותרת שלו זה "נהלים למתן הלוואות לדיור". זאת ההגדרה, לפי מה שהבנו, הרחבה ביותר שקיימת בתחום הזה. לפי ההגדרה התיקון הזה יחול על שני סוגים של מקרים שהם שונים. אחד, על הלוואות שניתנו לכל מטרה שהיא, גם למטרה של החזר חובות כללי בלי קשר בכלל לדיור למגורים, והסיטואציה השנייה זה שיש לך הלוואות שהן בלי רישום של משכנתה, בלי רישום של משכון, אם זה למטרות שונות שקשורות לדיור או למגורים, אם זה חכירה, בנייה, הרחבה, שיפוץ, מגרש, כל מה שכתוב בסעיפים (2) ו-(3). סעיף קטן (4) מדבר על הפירעון המוקדם, על הלוואה שנועדה למימון של פירעון מוקדם כשאין לך משכנתה או משכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שאת (2) אפשר להשאיר ואת (3) ו-(4) אפשר - - << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> חלק מנציגי הממשלה הפנו אותי להגדרה שיש היום בצו הבנקאות (פירעון מוקדם של הלוואה לדיור), 2002, שאומר שהלוואה לדיור היא הלוואה שנתן תאגיד בנקאי לשם רכישת דירת מגורים או במישכון של דירת מגורים - זאת אומרת, הוא לוקח את סעיף קטן (1), את כל מה שיש לך עליו משכנתה או משכון, גם אם הוא הלוואה לכל מטרה שהיא, וברכיב של הדיור למגורים הוא מדבר על רכישת דירת מגורים ומשמיט את כל המקרים של בנייה, הרחבה, שיפוץ וכו' אם אין לך בהם סיטואציה של משכנתה. השאלה מה הדבר המתאים, מה הדבר העיקרי פה. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> ההגדרה שכרגע מופיעה היא הגדרה שיש בה את כל האפשרויות שקשורות לעולם הדיור. בצו זה קצת יותר מצומצם, זה תופס רק את החלק הארי. צריך להחליט מה רוצים שייכנס. << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> ההגדרה המצומצמת היא טובה, רק צריך להוסיף שם מגרש לבנית מגורים ואז זה כולל בפרקטיקה את הכל. << אורח >> אלון דור: << אורח >> למה לצמצם אם כולם מסכימים שהרחב הוא בסדר? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> אין סיבה לכתוב בחקיקה אם אין צורך בזה. אם זה משהו שכן קורה, אז כן. אין טעם לרשום משהו שלא מתקיים בפרקטיקה. << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> זה כולל את כל מה שיש בפרקטיקה. כל הלוואה לשם דירת מגורים כוללת שיפוצים, כוללת הרחבות. בבנק ישראל זה די מפורט - - << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> גם כשאין משכנתה? האם יש לך הלוואה לצורך הדברים שאמרת שאין עליה משכנתה או משכון של זכויות? << אורח >> דור פישר: << אורח >> והאם יש ביטוח חיים על אותם מקרים? << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> זה תלוי בסכום שלהם. אם יש שיפוץ או הרחבה של חצי מיליון שקל - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הייתי פותח את זה עד כמה שאפשר. << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> ההגדרה כוללת בפרקטיקה את כל הדברים הרחבים, את כל ארבעת הסעיפים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אומר להשאיר את סעיף (1), ולהוסיף לו רק את רכישת הקרקע. << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> קרקע למגורים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם את (2) להשאיר או לא להשאיר? << אורח >> ברוך פיירשטיין: << אורח >> (2) מיותר. אם זה לא מישכון דירת מגורים, בפרקטיקה אין על זה ביטוח. << אורח >> לבנת קופרשטיין-דאש: << אורח >> אנחנו חושבים שבשביל הסדר והניקיון לא טוב כל כך שיש בכל מקום כל מיני הגדרות, כי זה יבלבל את הבנקים, זה מקור לטעויות. בוא ניצמד להגדרה הרחבה. גם אם זה תופס מקרה אחד, זה בסדר, העיקר שנעבוד לפי שיטה שלא יהיו בה טעויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההגדרה הזאת כוללת גם מגרש למגורים? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זה כתוב היום במפורש. << אורח >> לבנת קופרשטיין-דאש: << אורח >> כן, רכישת מגרש או בניית דירת מגורים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, נשאיר את הסעיפים כמו שהם כרגע. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> "מלווה מוסדי" – כהגדרתו בחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993". הגופים שכתובים בחוק אשראי הוגן שהם מלווה מוסדי זה תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או סולק, מבטח, חברה מנהלת, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי. "פוליסה אגב הלוואה לדיור" – פוליסת ביטוח חיים המשמשת בטוחה לפירעון הלוואה לדיור." 2. בסעיף 52(א) לחוק העיקרי, אחרי "42" יבוא "44א". סעיף 52 לחוק חוזה הביטוח זה סעיף שהכותרת שלו זה "סייגים להתניה". המשמעות של התיקון זה שהצדדים לא יוכלו להתנות על ההוראה החדשה הזאת שאנחנו מכניסים. בדיון בקריאה הראשונה הייתה הסכמה שזה משהו שנדרש. 3. הוראות החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יחולו גם על חוזה ביטוח חיים שנכרת לפני פרסומו. זאת הוראה שהוועדה הוסיפה. זה נכנס אחרי שהובהר שהשינוי במעמד של הבנק, של המלווה המוסדי הראשון כמוטב בלתי חוזר, לא יפגע בו, כי נוספה במסגרת החוק הוראה שנועדה לוודא שהמחיקה שלו כמוטב בלתי חוזר תיעשה רק אחרי שההלוואה שהוא נתן נפרעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התחילה היא מיום אישור החוק? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> התחילה היא עם פרסום החוק ברשומות. << אורח >> דור פישר: << אורח >> התחולה היא גם על פוליסות ביטוח שהופקו לפני. << אורח >> לבנת קופרשטיין-דאש: << אורח >> ההגדרה של הלוואה לדיור היא בדיוק לפי 451 המעודכן? << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> יש פה תיקונים של נסחות החוק. << אורח >> לבנת קופרשטיין-דאש: << אורח >> זה לא באמת מה שמופיע ב-451. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> מה חסר? << אורח >> לבנת קופרשטיין-דאש: << אורח >> זה נוסח אחר. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זה תיקוני נוסח בלבד. מבחינת המהות זה אמור לקחת את כל מה שכתוב שם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חשוב היה לה מקודם שההגדרות יהיו אותן הגדרות. << אורח >> לבנת קופרשטיין-דאש: << אורח >> חשוב שזה יהיה אותן הגדרות. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> זה תופס בדיוק את אותו דבר מבחינת ההיקף. כשמשהו נכנס לחוק, עושים עליו עבודה של נסחות, זה לא נראה בדיוק כמו נהלים. מבחינת המהות נכנס בדיוק מה שכתוב שם. אם יש משהו שחסר לכם, אפשר בהחלט לדבר עליו אחר כך. ככל שזה הערות נוסח בלבד, נדבר על זה אחרי הדיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את רוצה להעלות את מה שהעלינו בפעם הקודמת על הממשקים בין חברות הביטוח? << אורח >> לידור אדם: << אורח >> אנחנו נהיה בקשר עם הפיקוח על הבנקים. הוסכם שננסה לקבוע ממשק כזה במסגרת הוראות שלנו. אנחנו נשמח לתת עדכון בנושא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אמור לפתור הממשק? << אורח >> לידור אדם: << אורח >> אמור לתת מענה למספר סוגיות, בין היתר גם המקרה הזה. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> הוגשו להצעת החוק הסתייגויות. קיבלנו הסתייגויות של קבוצת ישראל ביתנו, של קבוצת העבודה ושל קבוצת המחנה הממלכתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי בעד ההסתייגויות של ישראל ביתנו, העבודה והמחנה הממלכתי, מי נגד, מי נמנע? הצבעה לא אושר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההסתייגויות הוסרו. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> לאחר שהוסרו ההסתייגויות, אפשר לעבור להצבעה על החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי בעד הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 13) (שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואה לדיור), התשפ"ג (פ/530/25) (כ/962), מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצעת החוק אושרה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית. אני מבקש רוויזיה. אני רוצה לומר תודה לכל השותפים שנמצאים כאן. למרות שיש לי עוד הרבה דברים להגיד על משכנתה בכלל ועל בעיות הריבית של עכשיו, אני לא אנצל את המעמד הזה, אנחנו נעשה את זה בדרכים אחרות. אני חושב שהדבר הזה, יחד עם אותה רפורמה שזכיתי לעזור לקדם אותה עם בנק ישראל, יחד עם עוד דברים אחרים שיבואו בהמשך, פותחים ומקלים מאוד מאוד על נושא המיחזור. מיחזור זה גמישות של כלכלה, וגמישות בכלכלה, במיוחד שהיא מפתיעה אותנו מידי פעם, היא קריטית מאוד. השימוש שהיה עד היום במדינת ישראל במיחזור היה נמוך מידי. נמוך מידי לא אומר שזה בגלל שהמצב היה כל כך טוב, אלא בגלל שאנשים חששו לבוא, להיכנס ולקחת על עצמם כל מיני בירוקרטיות חדשות. עכשיו נתנו להם את האפשרות, יחד עם ההוראות שיתפרסמו והרפורמה הראשונית, לבחור מה שהכי טוב להם, איך שהכי טוב להם, בזמן שהכי טוב לה, בסכומים שהכי טוב להם, ובוא נקווה שיהיה להם טוב ושגם הריבית תניח לנו קצת בהמשך הדרך. << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> אני רק מבקש שהמפקח על הביטוח ובנק ישראל יעלו בפני הבנקים וחברות הביטוח משהו ששווה המון כסף לציבור, וזה הדלתא ההפוכה, המצב שבו אנשים פורעים משכנתאות ואין מי - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו אחת הנקודות שדיברנו עליהן. דיברנו על מה קורה כשזה פחות, דיברנו על הממשק בין חברות הביטוח לבנקים. << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> צריך שאנשים ידעו שהיושב ראש מטפל בזה ועל זה חל כי מדובר בעשרות מיליוני שקלים בשנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תתרגם אותי. << אורח >> יונתן ברלינר: << אורח >> הרבה אנשים פורעים היום משכנתאות, במיוחד עכשיו כשהריבית עולה, מקרנות השתלמות וכו'. מכיוון שהם לא יודעים ללכת לחברת הביטוח כדי לעדכן את הסכום, נוצר מצב שיש להמון אנשים ביטוח יתר בביטוח חיים, שזה ביטוח שהם לא היו רוכשים אם הם לא היו לוקחים משכנתה. ברגע שמסתיימת להם המשכנתה הם לא רוצים את הביטוח, הם היו רוצים שביטוח החיים למשכנתה יהיה מותאם לסכום המשכנתה. לגבי כל אותם פירעונות, ויש המון כאלה, לא מעדכנים. ברגע שיהיה ממשק ישיר בעקבות הצעת החוק הזה בין הבנקים לחברות הביטוח, הם יוכלו לעדכן גם את הסכומים כך שכשהלקוח פורע הבנק יוכל לעדכן את חברת הביטוח להפחית לו את סכום הביטוח. זה מהלך שיחסוך עשרות מיליוני שקלים בשנה לציבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרת בדיוק את מה שאני מתכוון אליו. אמרנו את זה בישיבות הקודמות, וגם הייתה על זה הסכמה כוללת. אנחנו נעקוב בעזרת השם גם על הנקודה הזאת. תודה רבה לכולם. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:56 ונתחדשה בשעה 14:22.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו פותחים מחדש את ישיבת הוועדה בנוגע לחוק חוזה הביטוח. הוסמכתי לנמק את הרוויזיה בשם המציע, אבל לפני שאנמק את הרוויזיה אני מבקש מהיועצת המשפטית להתייחס לסוגיית ההסתייגויות שהוגשו. << דובר >> ניצן רוזנברג: << דובר >> ההצבעה על ההסתייגויות שעשינו הייתה בשעה 13:51, וההצבעה על החוק עצמו הייתה בשעה 13:52. כמה דקות לאחר מכן, בשעה 13:59, התקבלו הסתייגויות נוספות של סיעת יש עתיד. אין חובה לקבל את ההסתייגויות מאחר והן הגיעו אחרי שהצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו, כמובן, פרסמנו שייתכנו הצבעות. לפנים משורת הדין, ובלי שהדבר הזה יהווה תקדים, קיבלתי פנייה בנושא מחברי הכנסת מהאופוזיציה. מכיוון שאנחנו רוצים לשמור על יכולתם של חברי יש עתיד לדבר על ההסתייגויות במליאה, אז לפנים משורת הדין נצביע על ההסתייגויות שלהם ונעבירן למליאה. עכשיו נצביע על הרוויזיה שהוגשה להצעת החוק. מי בעד קבלת הרוויזיה, ירים את ידו? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני קובע כי הרוויזיה התקבלה והנוסח של החוק נפתח מחדש. אני מבקש, לפנים משורת הדין, להעלות להצבעה את ההסתייגויות של סיעת יש עתיד שהועברו כמכלול לטובת המליאה. מי בעד ההסתייגויות של סיעת יש עתיד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה לא אושר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני קובע שההסתייגויות נדחו והן יועברו למליאה בשינויים שדובר עליהם עם הייעוץ המשפטי. עכשיו נותר לנו החוק בנוסח הוועדה. מי בעד החוק בנוסח הוועדה, ירים את ידו, מי נגד, נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני קובע כי החוק התקבל כנוסח הוועדה. אני מבקש רוויזיה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:26. << סיום >>