PAGE  
70
ישיבת הוועדה המיוחדת לדיון 
בהצעת חוק השידור הציבורי

17/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 4>
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי
יום שלישי, י"ט בסיון התשע"ד (17 ביוני 2014), שעה 11:30
<סדר היום:>
<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
קארין אלהרר – היו"ר
איתן כבל

חמד עמאר

עיסאווי פריג'

רינה פרנקל

דוד צור

נחמן שי

איילת שקד
אילן גילאון

נסים זאב

אחמד טיבי

עליזה לביא

מיקי רוזנטל

<מוזמנים:> 
	עו"ד דנה נויפלד
	–
	היועצת המשפטית, משרד התקשורת

	עו"ד חגית ברוק
	–
	הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

	עמית צור
	–
	ראש ענף משרדי ממשלה, אגף השכר, משרד האוצר

	עו"ד אורי אפלבום
	–
	אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

	יהונתן רזניק
	–
	רכז משרדים כלכליים, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

	עו"ד דפנה גלוק
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	עו"ד שמרית מלמן
	–
	כונס הנכסים הרשמי, משרד המשפטים

	איתנה גרגור
	–
	מבקרת פנימית, רשות השידור

	פאני ביטון
	–
	מנהלת מדור ספקים, ועד עובדי רשות השידור 

	דנית לב ארי
	–
	הממונה על מעמד האישה, רשות השידור

	לינדה בר
	–
	דוברת רשות השידור

	דרור אמסטר
	–
	תחקירן, רשות השידור

	נורית ירדני לוי
	–
	יו"ר התזמורת הסימפונית, רשות השידור

	משה שגב
	–
	יו"ר ועד הנדסה טלוויזיה, רשות השידור

	תמנה עורב
	–
	יו"ר ועד אקדמאים, רשות השידור

	לזר צנדקוביץ
	–
	יו"ר ועד טכנאים קול ישראל, רשות השידור

	עו"ד ברוך אסקרוב
	–
	יו"ר ועד עיתונאי רדיו תל-אביב, רשות השידור 

	רינה חכמון
	–
	חברת ועד עיתונות הפקה, רשות השידור

	רן אפרתי
	–
	ועד טכנאים, רשות השידור 

	עפרה סתת מילוא
	–
	ועד עיתונות, רשות השידור

	יאסר עטילא
	–
	מנהל קול ישראל בערבית

	יריב הורוביץ
	–
	יו"ר איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה

	חגית רייכל
	–
	מנכ"לית איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה

	נגה בריינס
	–
	מנכ"ל איגוד העורכים, איגוד מקצועות הפוסט

	דורון צברי
	–
	במאי סרטים

	יורם בן דוד
	–
	מנכ"ל אקו"ם

	מלי פולישוק
	–
	דירקטוריון אקו"ם

	עו"ד אורלי פרוינד מיה
	–
	יועצת משפטית, אקו"ם

	אביהו מדינה
	–
	יוצר, אקו"ם

	גדי בן יצחק
	–
	ועד עיתונאי קול ישראל, ירושלים, רשת ב', אגודת העיתונאים, ירושלים

	איתי לנדסברג נבו
	–
	מנהל מחלקת תעודה, ערוץ 1, אגודת העיתונאים, תל אביב

	עפרה אייבר
	–
	אחראית קידום יצירה ישראלית, איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה

	ליאור תמם
	–
	מנכ"ל איגוד התסריטאים

	יריב מרדכי מוזר אבניר
	–
	הנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים

	פרופ' אלי פולק
	–
	יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת

	נילי בן גיגי
	–
	מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

	עו"ד גלילה הורנשטיין
	–
	מייצגת את ההסתדרות והיושב ראש ניסנקורן

	טלי בן יהודה
	–
	מנכ"ל האקדמיה ללשון עברית

	רות אלמגור רמון
	–
	יועצת הלשון ברשת השידור, האקדמיה ללשון עברית

	יאיר טרצ'יצקי
	–
	יו"ר ארגון העיתונאים

	עו"ד אביגדור דנן
	–
	יועץ משפטי, הטלוויזיה החינוכית

	קרן הררי
	–
	עוזרת בכירה למנכ"ל הטלוויזיה החינוכית

	לילך גבאי שזר
	–
	יו"ר ועד הטכנאים וההנדסאים, הטלוויזיה החינוכית

	ציפי נוני
	–
	ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית 

	דרור שקולניק
	–
	דובר ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית 

	מונדאר אבו קנדיל
	–
	במאי, ראש ועד העיתונאים, ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית 

	לימור עדיני צחור
	–
	עוזרת במאי, ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית

	רינה קאופמן
	–
	טכנאית סאונד, ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית

	דני בללי
	–
	אביזרן, ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית

	ארז ברנד
	–
	ועד הנדסאים, הטלוויזיה החינוכית

	רן מלמד
	–
	סמנכ"ל עמותת ידיד

	ד"ר תהילה אלטשולר
	–
	ראש פרויקט רפורמות במדיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה

	עו"ד לואיז ספורטס
	–
	יועצת משפטית, אגודת העיתונאים ירושלים

	עו"ד אופיר טל
	–
	ב"כ אגודת העיתונאים ירושלים

	שלמה קלדרון
	–
	נשיא כבוד של לשכת המבקרים

	עו"ד מאיר אסרף
	–
	מטעם הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח

	רינת עובדיה
	–
	שדלנית (משרד עו"ד מאיר אסרף)

	תמר אברמוביץ'
	–
	לוביסטית (פוליסי), מייצגת את ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית

	רומן גרבץ
	–
	לוביסט (פוליסי), מייצגת את ועד עובדי הטלוויזיה החינוכית

	דפנה כהן איוניר
	–
	לוביסטית (כהן רימון כהן) מייצגת את התזמורת הסימפונית, ירושלים, רשות השידור

	בהירה ברדוגו
	–
	לוביסטית, מייצגת את אקו"ם

	איתן סלון
	–
	לוביסט (גלעד לובינג), מייצג את עיריית ירושלים


<ייעוץ משפטי: >
אתי בנדלר
<מנהלת הוועדה:>
עידית חנוכה
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון - חבר המתרגמים
<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>
<היו"ר קארין אלהרר:>
בוקר טוב. אני פותחת את הישיבה הרביעית של הוועדה. אתמול התחלנו בדיון בסעיף 7 לגבי תפקידי תאגיד השידור הציבורי. התחלנו בהערות. אני רוצה לתת לדוברים שלא הספיקו להתייחס אתמול לומר את דבריהם. נתחיל עם גברת טלי בן יהודה, האקדמיה ללשון העברית.

<טלי בן יהודה:>
תודה. שלום. אני רציתי לבקש מהוועדה להחזיר או להוסיף לחוק החדש סעיף על הלשון העברית. סעיף כזה היה בחוק רשות השידור המקורי וגם בתיקון לחוק שנעשה רק לפני שנתיים, בשנת תשע"ב, ועבר את כל ההליכים ועבר את ההערות והשינויים של הייעוץ המשפטי. אנחנו מבקשים להוסיף לחוק הזה את אותו סעיף, אותו משפט שהיה בחוק רשות השידור, דבר שיספק אותנו.

אני לא יודעת אם אני צריכה להאריך בחשיבות הנושא של העברית בשידור הציבורי. אני חושבת שכולנו יכולים להסכים שהעברית היא ערך, ערך חברתי, ציבורי, תרבותי ולאומי והשידור הציבורי, בזה שהוא מגיע לכל בית ובית, חשוב מאוד שיהיה בו ייצוג לנושא של העברית.

למי שלא יודע אני רוצה לומר שבכל השנים, אני חושבת שארבעים שנים או יותר – מתקנים אותי כאן ואומרים לי חמישים שנים – יש מערכת שנבנתה בעמל רב, גם של ייעוץ לשוני וגם של דברים אחרים וזה לא מקרה שרשות השידור שמרה ושומרת עד היום על רמת לשון נאותה בשידורים שלה. אני חושבת שזה מובן מאליו שהדבר הזה צריך להימשך. אני גם אסביר שלא זו בלבד שרמת הלשון הנאותה הזאת נשמרת ברשות השידור אלא היא גם מקרינה כל השנים על כל ערוצי השידור האחרים שלומדים מהדוגמה הזאת ויש קשרי עבודה של יועצי הלשון. יש פורום יועצי הלשון של כל רשתות השידור שמנהלת אותו רות אלמגור רמון שיושבת כאן. הוספת הסעיף הזה לחוק אותו אנחנו מבקשים מהווה עוגן להמשך שיאפשר להמשיך לשמור על רמת הלשון והפעילות בתחום הלשון העברית שקיימת היום. אני מבקשת מהוועדה לאשר את זה.

אני אומר שגם מצד הכנסת וגם מצד הממשלה – שתי הממשלות האחרונות בראשות בנימין נתניהו שהשר ארדן היה חבר בהן – קיבלה שתי החלטות לגבי הלשון העברית, לקידום מעמדה של הלשון העברית, לטיפוחה וכל מיני מלים כאלה נכונות. גם הממשלה מכירה בחשיבות הזאת של שמירה על הלשון העברית והייתי אומרת כמעט הגנה עליה. 

מכל הסיבות האלה ביחד אני מקווה שכמעט מובן מאליו שצריך להוסיף או להחזיר את הסעיף הזה לחוק.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. הגברת לילך גבאי.

<משה שגב:>
גברתי, הערה קטנה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מיד אחרי לילך, אתה תקבל את רשות הדיבור.

<משה שגב:>
תני לי שנייה להעיר הערה קטנה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בבקשה. החלפתם תפקידים?

<משה שגב:>
לא. ביקשתי ממנה רשות להעיר הערה קטנה לפני דבריה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
קצרה. משפט.

<משה שגב:>
אנחנו מבינים את גודל המעמד של דיון בחוק רשות השידור ואת כל הגופים שנמצאים כאן מסביב, אבל חבר הכנסת כבל אתמול נתן לזה תהודה גדולה מאוד, לכך שיש כאן עובדים. לא יכול להיות שעובדים נמצאים כאן מחוץ לדלת ולא יכולים להיכנס, לשמוע ולהשמיע. הרי אלה דיני נפשות כאן. לא יכול להיות שיזניחו את הדבר הזה. הם מוזמנים, הם לא התגנבו לכנסת ואין להם מקום לשבת. השומרים בצורה ברוטלית לא נותנים להם להיכנס פנימה. גברתי, דבר כזה לא יכול להיות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אדוני, אני מבינה את הערתך. הדיון היה מתוכנן להתקיים באולם נגב אולם בשל אילוצים של הכנסת הגענו לחדר הזה. אני מבינה את הדבר. יש לי רצון עז שכולם בואו וידברו וזה חשוב לי ברמה האישית. חשוב לי מאוד שהעובדים, הוועדים כל האנשים הנוגעים בדבר בואו ויציגו את עמדתם. יש חשיבות ציבורית בעיני בזה שהדיון יתנהל בשקיפות תוך הבעת עמדות של כולם. אני מתנצלת בשם כנסת ישראל, לא היה אולם גדול יותר להיום ואנחנו עושים מאמצים גדולים על מנת שנתכנס באולמות גדולים יותר כדי שבאמת נוכל לשמוע את כולם. 

יחד עם זאת, חשוב לי להבהיר שאנחנו שומעים נציגים של כולם. נמצאים כאן – ויתקנו אותי אם אני טועה – הנציגים של כל הוועדים. אני בטוחה שהנציגים של הוועדים עושים מלאכתם נאמנה ומייצגים נאמנה את העובדים.

<משה שגב:>
לא כולם כאן. חלקם בחוץ ולא יכולים להיכנס.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אם יש נציג של ועד שהוא מייצג את הוועד כולו והוא לא נמצא באולם, אני אבקש שמישהו שהוא לא נציג של ועד יפנה לו את מקומו על מנת שבאמת יהיה ייצוג הולם ומלא לכולם.

<משה שגב:>
ענת בחוץ. כמו שאת רואה, המספר שלנו היום כאן מועט. המספר שלנו היום ממש מועט. יש נציגים שנמצאים בחוץ.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מבינה את מה שאתה אומר ואני באה לקראתך, אבל אני אומרת שאם יש מישהו שהוא לא נציג אלא הוא עובד - - -

<משה שגב:>
אין כאן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
למיטב הבנתי יש 14 ועדי עובדים. אני טועה?

<משה שגב:>
אין כאן 14 נציגים. תספרי ותראי שאין כאן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
החדר די מלא. תגיד לי אתה.

<משה שגב:>
אני לא יודע. יש כאן הרבה בעלי עניין.

<אתי בנדלר:>
נמצאים כאן נציגי אגודות עיתונאים. נכון?

<משה שגב:>
כן.

<אתי בנדלר:>
פלוס ארבעה ועדים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתם לא המשתתפים היחידים בדיון הזה. אני מבקשת ברמה החברית שלכם כלפי אנשים, יש מישהו שהוא לא נציג עובדים ואין לו עניין ספציפי בסעיף הזה היום, לפנות את המקום לוועד עובדים כדי שיוכל להגיע. מעבר לזה, אין לי מה לעשות. זה החדר.

ברשותך, אם אפשר בכל זאת יהיה לשמוע את נציגת הטלוויזיה החינוכית.

<לילך גבאי שזר:>
תודה. אני יושב ראש ועד הנדסה בטלוויזיה החינוכית. אני רוצה להתייחס לסעיפי החוק בכל מה שקשור לסעיף 7. אנחנו מדברים על (4): "יקיים שידורים הפונים לילדים ולנוער ובמסגרתם יקדם יצירה של תכנים ערכיים". בסעיף הזה, אני חושבת שחשוב, חשוב, חשוב לשנות את הנוסח ולכתוב שם שהגוף, לא רק יקיים אלא יפיק וישדר תכנים שפונים לילדים ולנוער בתאגיד השידור הציבורי אבל זאת תהיה הטלוויזיה החינוכית כפי שהיא במתכונתה היום. אני חושבת שאנחנו המומחים לזה. יש ערוץ ילדים ונוער קיים, ממותג, ערוץ 23 ואפשר להשתמש בו. הערוץ הוא ערוץ יעיל שמשדר תכנים איכותיים וערכיים. אני חושבת שזה בזבוז לא לשמר את הקיים.
<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רוצה לחדד ולנסות להבין את כוונתך. את בעצם רוצה לשנות אבל להשאיר את המצב על כנו.

<אתי בנדלר:>
זאת אומרת, לקבוע בחוק שהטלוויזיה החינוכית תישאר כפי שהיא?

<לילך גבאי שזר:>
כן. עצמאית. קודם כל, בית הפקות. טלוויזיה חינוכית היא בית הפקות. היא המפיקה, היא המשדרת תכנים לילדים ולנוער, תכנים חינוכיים לילדים ולנוער, היא כלי תקשורת יעיל ומוצלח שאין שום צידוק שהוא ייעלם מהמפה. לכן צריך לשמור עלינו גם במסגרת החוק הקיים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. 

<לילך גבאי שזר:>
יש לנו כאן עוד אנשים שרוצים להתייחס.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא. נתתי לך את רשות הדיבור ולא למישהו אחר.

<לילך גבאי שזר:>
החוק מנסה לעקר את הטלוויזיה החינוכית מעשייה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
דברייך נשמעו בבהירות. תודה. אני מבקשת את נציג אגודת העיתונאים ירושלים.

<גדי בן יצחק:>
אני עובד בקול ישראל, ועד קול ישראל, חבר באגודת העיתונאים בירושלים, עובד ארבעים שנה ברשות השידור.

ההערה שלי היום היא פחות הערת עובד - למרות שאני חייב לומר שבמידת מה התחנכתי על ידי רשות השידור. כאשר התקבלתי לשם, עוד היו טפסים בהם היה כתוב שירות השידור. – אלא כאזרח. אנחנו הגענו לסעיף 7, מטרות רשות השידור, ואני חייב לומר שאני לא מבין. שמעתי את השר לפיד מדבר על אנשים כמוני שהם דור המדבר. עשינו את עמוד האש ויכולים ללכת הביתה. האנשים אולי, אבל הרעיון של עמוד האש, אני לא יודע. שמעתי את השר ארדן ואני מצטער שכרגע הוא לא כאן למרות שהבטיח לנו להיות אתנו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
יש קבינט ביטחוני.

<גדי בן יצחק:>
צר לי לא פחות ממנו, אבל אני יכול להביע את זה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מבקשת למסור בשמו. הוא מצא כרגע בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני ולכן הוא לא הגיע לדיון.

<גדי בן יצחק:>
בהצלחה בשם כולנו. הלוואי ששלושת הילדים יחזרו הביתה במהרה.

<עיסאווי פריג':>
דיונים בוועדת אחרות נדחים וכאן את מתעקשת לקיים את הדיון בזמן.

<היו"ר קארין אלהרר>
הדיון לא יידחה. הדיון יתקיים. אני מצטערת שזה לא מוצא חן בעיניך, אבל הדיון יתקיים.

<עיסאווי פריג':>
למה? 

<היו"ר קארין אלהרר:>
אדוני, תמשיך.

<גדי בן יצחק:>
מעמוד האש של השר לפיד לשר ארדן שהדגיש, ובצדק, את חשיבות ירושלים בחוק הזה אך לא כך רק. אם במטרות רשות השידור כל מה שיש שם, יש בכל חברת שידור אחרת אלא שקוראים לה ציבורית, אני לא מבין את העניין.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מה ההצעה שלך?

<גדי בן יצחק:>
שמעת קודם את הערת האקדמיה. אין עברית. אין קשר לתפוצות. אין ציונות. אין חינוך לדמוקרטיה ואין חינוך. את תקבלי עוד מעט את ההצעות שלנו ואני חושב שהוועדה כבר קיבלה אותן, של אגודת העיתונאים. אין שום דבר מהמטרות האלה. לא יהיה כל הבדל בין הרשות החדשה הציבורית לכל תחנה פרטית אחרת. זאת הפרטה בשם אחר? 

עכשיו אני אגיע לעניין העובדים. אם זאת הפרטה דרך החוק, תודה רבה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אנחנו לא בעניין העובדים. תודה רבה.

מר אביהו מדינה.
<אילן גילאון:>
אני מציע שהדיון הבא יהיה על הגג של הבניין.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה רבה על הערתך החשובה, חבר הכנסת גילאון.

<אילן גילאון:>
עושים משהו כדי לצאת ידי חובה.

<עיסאווי פריג':>
עם כל הכבוד ליושבת ראש, זאת לא דיקטטורה. השיטה שלך לא נכונה ואת לא תסתמי לנו את הפיות אלא את תקשיבי. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
אף אחד לא סותם לך את הפה.

<עיסאווי פריג':>
את סותמת את הפה בהערות הציניות שלך. זה נורא מעצבן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה רוצה שאני אתחיל בהערות ציניות?

<עיסאווי פריג':>
תתחילי בהערות הציניות.

<אילן גילאון:>
זה ביזוי הכנסת. זה ביזוי רשות השידור. כל הוועדה הזאת היא ביזוי.

<קריאה:>
באולם "נגב" יושבים כרגע חמישה אנשים.

<עיסאווי פריג':>
תעשי את הישיבה אצלך בחדר. זה מספיק. שלושים אנשים מחכים בחוץ. חוסר רגישות מוחלט.

<אילן גילאון:>
אני הייתי עכשיו מפסיק את הישיבה ועובר למקום שמכבד את הנושא ולא מזלזל בו עד כדי כך. גם כך זאת תולדה של ועדה שבאה בחטא, ירתה את הירייה ועכשיו היא מסמנת את המטרה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
חבר הכנסת גילאון, לא שאלתי מה אתה מציע.

<נסים זאב:>
איפה השר? איפה שר התקשורת? איפה הוא מתחבא?

<היו"ר קארין אלהרר:>
עיסאווי, לך תשדר מונדיאל בערוץ 1.

<עיסאווי פריג':>
אני אשדר מונדיאל ואני אהיה בגלי צה"ל.

<קריאה:>
יש מונדיאל בערוץ 1, עם המסרים שלנו. כן, זה פוצץ את כולם.

<היו"ר קארין אלהרר:>
פרשננו לענייני מונדיאל.

<אילן גילאון:>
קארין, החברים שלך שמשאירים אותך בחזית, הם לא חברים. זה לא מכובד.

<קריאה:>
זה לא מכובד להגיד לחבר הכנסת שהוא משדר אצלנו. זה לא מכובד. כולם משדרים אצלנו.

<עיסאווי פריג':>
היום אני בערוץ הספורט 5 ואת מוזמנת לצפות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
עיסאווי, לך תעשה את הפוליטיקה שלך בערוץ 1 ואל תבוא לעשות הצגות כאן.

<אילן גילאון:>
מה זה קשור? למה הביזיון של הדיון הזה? 

<עיסאווי פריג':>
את עושה את ההצגות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
חבר הכנסת גילאון, אתה לא חבר ועדה ואתה לא חייב לבוא.

<אילן גילאון:>
הוועדה הזאת היא פיקציה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אם זה לא מוצא חן בעיניך, אתה לא חייב לבוא.

<אילן גילאון:>
הירייה נורתה ועכשיו מסמנים את המטרה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אם אתה כאן, אתה תפעל לפי כללי הוועדה.

<אילן גילאון:>
חבל שאת משתפת פעולה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
חבר הכנסת גילאון, תתבייש.

<אילן גילאון:>
חבל שאת משמשת אנשים כאלה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני קוראת אתכם לסדר ואז אני גם אתחיל להוציא חברי כנסת.

<אילן גילאון:>
אלמלא את, לא היו נותנים לך לנהל את הדיון הזה.

<עיסאווי פריג':>
את לא תשמעי אותנו ותגידי תודה, שמעתי, אלא את תקשיבי. זאת לא התנהלות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
עיסאווי, אני אוציא אותך.

<עיסאווי פריג':>
תוציאי. את מאיימת עלי?

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן, אני מאיימת עליך.

<עיסאווי פריג':>
את מאיימת עלי?

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מאיימת עליך.

<עיסאווי פריג':>
לזה את רוצה להגיע?

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן.

<עיסאווי פריג':>
תגיעי. הכי קל זה להוציא.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אז תצא.

<אילן גילאון:>
עיסאווי, היא לא אשמה בזה. תעזוב.

<היו"ר קארין אלהרר:>
חבר הכנסת גילאון, אני מסתדרת לבד. תודה. אני לא צריכה את עזרתך. חבר הכנסת עיסאווי, אני מזהירה אותך שעוד התפרצות כזאת, אני אוציא אותך.

<עיסאווי פריג':>
איזו אזהרה? שנייה או ראשונה או שלישית?

<היו"ר קארין אלהרר:>
ראשונה.

<עיסאווי פריג':>
יש לי עוד שתיים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן. אתה רוצה לעשות עוד פוליטיקה כאן?

<אילן גילאון:>
אתם עושים פוליטיקה.

<עיסאווי פריג':>
אני רואה איך את עושה את הפוליטיקה על הצד הטוב ביותר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה רוצה כותרת בעיתון? אין שום בעיה. נסדר לך אותה.

<אילן גילאון:>
לא מתאים לך.

<עיסאווי פריג':>
את חוזרת על הדברים. פוליטיקה. תקליט.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אזהרה שנייה. עיסאווי, חבל.

<עיסאווי פריג':>
די. תתעלי. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה רוצה להתעלות?

<עיסאווי פריג':>
לא. את צריכה להתעלות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תן לחברים שלך שאתה רוצה לייצג אותם - אתה כל כך רוצה לייצג את רשות השידור - לדבר.

<אילן גילאון:>
סליחה גברתי, לא אמרנו כלום. את צודקת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא אמרתם כלום.

<אילן גילאון:>
סלחי לנו, את צודקת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תתביישו. זה מה שיש לי להגיד לכם.

<אילן גילאון:>
אנחנו מתים מבושה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רואה את זה על הפנים שלכם.

<עיסאווי פריג':>
כשרואים את ההתנהלות הזאת, אנחנו מתביישים.

<אילן גילאון:>
את משתתפת בדבר מבוזיין כזה. זאת הבושה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הדיבור הוא מה שחשוב. זה חשוב מאוד מה שאתה עושה. מר אביהו מדינה. אני מתנצלת בשם כנסת ישראל.

<אביהו מדינה:>
בהקשר לוויכוח שהתנהל עכשיו, יש לי הערה שמאוד שייכת לעניין. אני מבקש שיושבת ראש הוועדה תקשיב לי.

<אילן גילאון:>
אתה יכול לדבר בישיבה.

<אביהו מדינה:>
לא. הקול שלי לא מגיע לכאן ואני אצטרך לצעוק.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אם הם יהיו בשקט, אנחנו נשמע אותך נהדר.

<אביהו מדינה:>
יש לי הערה בקשר לוויכוח שהתנהל כאן. זה משהו שחסר בתוך החוק הזה ובכלל, בלי שום קשר להתחדשות של רשות השידור, למבנה החדש, לפיטורים של העובדים וכולי. אני חושב שחסרים כאן ערכים. המילה ערכים לא מופיעה בכל החוק הזה ואפילו לא פעם אחת, לפי מה שאני קראתי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אין מחיאות כפיים.

<אביהו מדינה:>
רשות שידור שהיא רשות ציבורית ממלכתית, אין לה את האינטרסים של השידור הפרטי שבנוי על הכנסות כדי לחיות. רשות השידור היא חובה בחוק שהיא תתקיים ולכן היא לא צריכה לעשות תחרות עם אף אחד אלא היא צריכה להיות ערכית יותר. לא פגשתי כאן שום דבר שהוא בנושא של ערכי וגם לא פגשתי בהצעות האחרות של הרכב ההנהלה של הרשות החדשה שבה יהיו אנשים שבאמת ישמרו על הערכים היהודיים, הציוניים, הדמוקרטיים וכולי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מפסיקה אותך ואני רוצה להפנות אותך לסעיף 7(4) שכן מדבר בעניין ילדים ונוער לדוגמה.

<קריאה:>
אבל יש לכם כבר ערוץ קיים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
גברתי, את לא מדברת עכשיו. 

<אביהו מדינה:>
אני לא דיברתי על ילדים. גם מבוגרים צריכים ערכים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מסכימה.

<נסים זאב:>
יש להם. יש להם את "האח הגדול". זה מספיק.

<אביהו מדינה:>
ההערה שלי לסעיף 7. כתוב כאן שהציבור יפעל לקידום התרבות, היצירה האיכותית, ויש לכם כאן מוקש. מה זה איכותי? מי יקבע מה זה איכותי? 

<היו"ר קארין אלהרר:>
מי קובע היום?

<אביהו מדינה:>
זה פתח לצנזורה שכל מה שלא מוצא חן בעיני וכל מה שהוא לא לטעמי ייחשב בעיני לא איכותי. אנחנו יודעים שזה כך. האיכותי הזה, זה בוודאי צריך להיות משהו שהוא תנאי בסיסי ועל זה אין ויכוח. הוא חייב להיות איכותי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא צריך לכתוב את זה?

<אביהו מדינה:>
לא צריך לכתוב את זה אבל צריך להוסיף כאן את היצירה הישראלית על כל גווניה. זה מאוד חשוב שייאמר על כל גווניה. ארבעים שנים אנחנו צועקים על קיפוח ברשות השידור של סגנונות כמו החסידי וכמו הים תיכוני וכאן צריך לשים דגש ואם הולכים לבנות משהו חדש , לא להתחיל אותו עקום כי אם יתחילו אותו עקום, הוא יתמוטט בהמשך הדרך. תודה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה רבה. 

<איתן כבל:>
ברשותך, בקשה טכנית. יש כאן חברי כנסת חדשים בתהליך הזה. הייתי רוצה שתוציאי בכתב את כל התהליך של הגשת הסתייגויות כדי שהנוהל הזה יהיה סדור ומסודר.

<אתי בנדלר:>
אני מוכנה להוציא בכתב אבל אני חושבת שאתמול הבהרתי את הדברים אבל אני מוכנה לחזור עליהם היום פעם נוספת.

<איתן כבל:>
גם זה יהיה טוב.

<אתי בנדלר:>
הסתייגות באופן עקרוני היא הצעה שהועלתה בוועדה ולא התקבלה בוועדה. לא התקבלה בוועדה, זאת אומרת שהייתה הצבעה בקשר אליה ולא היה לה רוב ולכן היא לא הפכה להיות חלק מנוסח הוועדה. אם הצעה שמועלית על ידי חבר כנסת איננה מתקבלת, הוא צריך לומר שהוא מבקש שההצעה הזאת תוגש למליאה או תירשם כהסתייגות ואז בנוסח החוק הסופי אני מצרפת דף הסתייגויות וכוללת את ההסתייגויות האלה.

<איתן כבל:>
איך מגישים את ההסתייגויות?

<היו"ר קארין אלהרר:>
סליחה גברתי היועצת המשפטית, זמננו קצוב. אני מציעה שאת דף ההסברים תקבלו במייל בצורה מסודרת.

<אתי בנדלר:>
אין בעיה.
<נסים זאב:>
עם מורה פרטי שכל אחד יקבל.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה על חשבון תקציב לבוחר שלך. 
<נסים זאב:>
יש לי כמה הערות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
עכשיו אתה לא מדבר. אני מבקשת לתת את רשות הדיבור לדוקטור תהילה אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

<תהילה אלטשולר:>
בוקר טוב. תודה רבה על ההזמנה. אני חושבת שכדאי להקדים ולומר ששידור ציבורי שאיננו מוטה אינטרסים מסחריים וכן ממומן על ידי כסף ציבורי, הוא מרכיב חשוב ביותר ביכולת שלנו לקיים הליך דמוקרטי תקין. המצב הנורא שרשות השידור הנוכחית נקלעה אליו, הוא לא סוד.

אנחנו בצער תומכים במהלך האמיץ של שר התקשורת לנסות ולהקים רשות שידור חדשה אבל הדבר המשמעותי ביותר הוא שהולכים לעשות כאן מהלך מאוד מאוד רדיקלי וצריך לוודא היטב שאנחנו לא נקבל עוד מאותו דבר ושהתכנון האסטרטגי של הרשות החדשה הוא כזה שיתאים לרשות שידור גם בעוד עשרים שנים ולא רק בעוד שנתיים.

עכשיו אני מגיעה לסעיף 7. אני שומרת לעצמי את הזכות לדבר אחר כך לגבי סעיפים אחרים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
רק לסעיף 7, בבקשה.

<תהילה אלטשולר:>
בסעיף 7 יש שני סעיפים קטנים שמפריעים לי. הדבר הראשון הוא קידום התרבות, היצירה האיכותית ותעשיית הרדיו והטלוויזיה. אנחנו נמצאים עמוק בתוך העידן הדיגיטלי. לא יכול להיות ששידור ציבורי יהיה מוטה מדיום, כלומר אך ורק ברדיו ובטלוויזיה. צריך לעשות כאן תכנית אסטרטגית יותר נכונה. תוכן ציבורי. צריך לקרוא לרשות הזאת הרשות לתוכן ציבורי ולא הרשות לשידור ציבורי. לא משנה כל כך איך מעבירים היום את המסרים וחשוב לנו שהתוכן הזה יהיה קיים אפילו באמצעות ספריית וי.או.די. ענקית של תכנים טובים בעברית ובערבית כמובן שמיועדים לקהל ישראלי ואפשר יהיה להעביר אותם בכל מיני דרכי ממסר.

אני לא באה חלילה לזלזל באוכלוסייה שהאוריינות הדיגיטלית שלה נמוכה אבל זה לא צריך להיות המרכז של רשות שמסתכלת קדימה.

בחוק כתוב, בסעיף 71, שהרשות רשאית לשדר גם באמצעות האינטרנט. אין דבר יותר מגוחך מזה עשרים שנים לתוך העידן הדיגיטלי. לא יכול להיות שזה יהיה שיקול דעת ומה שיהיה בלב העניין הוא הרדיו והטלוויזיה במשמעות של המאה ה-20. 

הדבר השני. נכתב כאן בסעיף 7(2) חדשנות בתחום תוכן השידורים והפצתם וטכנולוגיות השידור. שוב, לא יכול להיות שבסעיף המטרות - יש לנו מטרות יותר חשובות - אנחנו נתעסק עכשיו בטכנולוגיות השידור. מה שחשוב בפרט למדינת ישראל שנערכת לדבר הזה. יש את מיזם הסיבים האופטיים של חברת חשמל ויש לנו דרכים להעביר היום שידורים לא רק באמצעות הברודקאסט והתדרים המסורתיים.

אלה הדברים שרציתי לומר. את שואלת אותי מה אני מציעה. אני חושבת שבראש ובראשונה סעיף נוסף שצריך להיכנס לסעיף המטרות של רשות לתוכן ציבורי הוא אוריינות תקשורת. היום פחות חשוב להציע לאנשים את התוכן ויותר חשוב ללמד אותם לכרוך את הדברים. כאן אני מדברת על זה שהרשות לתוכן ציבורי צריכה להיות מרכיב אחד בתור אקו-סיסטם הרבה יותר רחב של מיזמי תקשורת שלא למטרת רווח.

ראו, ה-DNA של התקשורת השתנה בצורה הכי מהותית ואולי יותר מאשר כל תעשייה אחרת בעשרים השנים האחרונות. לא יכול להיות שעושים כאן תהליך רדיקלי ולא מתייחסים לעניין הזה.

אני חושבת שהתפקיד של רשות השידור או של הרשות לתוכן ציבורי צריך להיות דבר ראשון להעניק קשר והקשר ותובנות ביחס להררי המידע שנמצאים בחוץ. לא רק לייצר את התוכן בעצמם. הדבר השני הוא שיש לנו היום מערכת הרבה יותר אינטראקטיבית מכפי שהייתה בכל ההיסטוריה האנושית. צריך להפוך את חלק מתפקידי רשות התוכן הציבורי לכיכר עיר דיגיטלית שמאפשרת גם לציבור לתרום תכנים, גם לציבור לעשות ולא רק לצפות או להיות צרכן פסיבי של תקשורת כאשר כמובן ההיבט הזה של אוריינות תקשורת צריך להיות בראש. 

להצעה הזאת יש השלכות רוחביות גם על איך צריכה להיראות רשות השידור וזה לא סעיף המטרות. למשל, אין שום צורך למנות מנהל מדיה אלא יכול להיות שפשוט צריך לעשות את הכול בצורה רוחבית.
אני מסיימת כאן. כמובן יש לנו עוד הערות ביחס למינויים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. אני רוצה להעיר הערה לייעוץ המשפטי. אני חושבת שיש מקום, מכיוון שמדובר בסעיף שאמור להישאר הרבה אחרי ימינו ולהיות רלוונטי ועדכני, אני כן חושבת שצריך שתהיה התייחסות, ראשית, לנושא של הערכים. אני לא יודעת אם לכתוב מגילת העצמאות אבל יהודי-דמוקרטי, שזה אכן משקף את מדינת ישראל או את האני מאמין שלה.

<קריאה:>
עידוד עלייה, קשר לתפוצות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הנושא של הטכנולוגיה הוא כמובן מאוד חשוב. אני לא יודעת אם אוריינות ומלים שלציבור הרחב שאמור לדעת לקרוא את החוק הזה ומה זה אומר, עד כמה זה נכון. אני כן חושבת שיש הרבה ערכים שראוי שנכניס בתפקידי השידור הציבורי אבל אני לא חושבת שאפשר להכניס את כל הערכים שכולנו מאוד מאמינים בהם. צריכה להיות איזושהי תמצית של הדברים שבסופו של דבר משקפים את האני מאמין של מה שכולנו רוצים לראות בשידור הציבורי.

<משה שגב:>
גברתי, בחוק רשות השידור הקיים מוזכר ויש שם פירוט ממש אחד לאחד. למה לא להעתיק אותו?

<קריאה:>
השאלה כמה ערכי זה לסגור שני כלי תקשורת במדינת ישראל.

<היו"ר קארין אלהרר:>
חמד, רצית הערה?

<חמד עמאר:>
כן. לסעיף 7(5). "יקיים שידורים בשפה הערבית, הרוסית ושפות אחרות לצרכים של האוכלוסייה דוברת הערבית והרוסית בישראל". שתי אוכלוסיות גדולות שצריך לתת להן את הנושא גם בחוק.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זאת הערה.

<חמד עמאר:>
זאת לא הערה. אם היא לא תתקבל - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר. אין לי בעיה. אנחנו כרגע לא מצביעים על הסעיף. זאת הערה שאני חושבת שהבקשה הזאת נשמעה גם אתמול. שוב, לא נצביע על זה. כן הייתי רוצה שהייעוץ המשפטי יביא נוסח מתוקן נוכח כל ההערות. רשמנו את זה.

<רינה פרנקל:>
בסעיף הזה כתוב ש"התאגיד החדש יפעל לקידום התרבות ויצירה איכותית". בנוגע לטלוויזיה המסחרית, אני יודעת שיש מעט הפקות מקור ויש גם תכניות ריאליטי ואין כאן התייחסות לכמה תכניות מקור יהיו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה כתוב בהמשך.

<רינה פרנקל:>
יש התייחסות בהמשך?

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן. לגבי החלוקה של התכניות.

<רינה פרנקל:>
אנחנו מאמינים בתכניות מקור ופחות תכניות ריאליטי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
ברור. זה יהיה בהמשך.

מר רן מלמד, בבקשה.

<רן מלמד:>
כמו שהתחלתי לומר אתמול, לטעמי התפקידים שהוגדרו בחוק הם מאוד מצומצמים. אני חושב שצריך להוסיף תשעה סעיפים אחרים ולתקן עוד סעיף אחד קטן. 

ברשותכם, אני אקריא אותם.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בבקשה.

<רן מלמד:>
אני חושב שכן צריך להוסיף סעיף שמדבר על חיזוק והעמקת ערכיה וזהותה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית וקידום ערכים של פלורליזם וסובלנות. אני חושב שזה חלק מחובתה של רשות התוכן או רשות השידור או איך שלא נקרא לה.

<קריאה:>
מצוין.

<רן מלמד:>
אני חושב שכן צריך לחזק ולהעמיק את ערכיה וזהותה של מדינת ישראל כמדינה קולטת עלייה. יש לנו היום שידורים בתחומים האלה ואני חושב שהם צריכים להימשך.

אני חושב שטיפוח אזרחות טובה וערכים של שוויון הם קריטיים. אגב, שלחתי את הרשימה לחברי הוועדה ואני מבקש, אם מישהו יסכים, להעלות את ההצעות שלי כהסתייגויות או כשינויים. אני חושב שזה חשוב.

כן צריך לדבר על המורשת היהודית, דבר שנעלם לגמרי מתוך התוכן.

על הנושא של הלשון העברית כבר דובר אבל אני חושב שצריך לדבר גם על הנגשה לשונית והנגשה בכלל של השידורים לאוכלוסיות של אנשים עם צרכים מיוחדים או אנשים עם מוגבלויות כי זה חלק מהעסק וזה מתחבר גם לתוכן אינטרנטי וגם לדברים אחרים. בלי ההנגשה הזאת היום, אני חושב שאנחנו חסרים מאוד.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בעניין הזה יש חקיקה ספציפית של הנגשה.

<רן מלמד:>
אני יודע אבל צריך לדאוג שהיא תיכנס כחלק בלתי נפרד מהחוק הזה שהוא קיים בהתחלה ולא לחכות אתה כמו שאנחנו יודעים עם בעיות ההנגשה.
אני כן חושב שצריך להרחיב את נושא השידורים בשפות לאוכלוסיות אחרות. צריך לזכור שיש אוכלוסיות שגם אם הן נמצאות כאן בארץ הרבה מאוד שנים, לא מסוגלות לעקוב אחר שידורים בשפה העברית וצריך לספק להן את האפשרות לשמוע את החדשות או תכנים אחרים בשפות שהן יכולות להבין.

כמובן השיקוף והתיעוד הכולל של החיים של כל מרכיבי החברה הישראלית שנמצאים כאן. אי אפשר להגיע למצב שנשאיר חלק מהאוכלוסיות האלה מאחור.

אני מאוד מבקש מחברי הכנסת להעלות את זה כשינויים והסתייגויות. תודה.

עורכת דין אורלי פרוינד.

<אורלי פרוינד מיה:>
אני מדברת מטעם אקו"ם. אקו"ם סבורה שאחת המטרות החשובות ביותר של המשדר הציבורי היא קידום היצירה הישראלית המקורית בתחום המוזיקה הישראלית ובכלל זה קידום הזמר העברי. המשדר הציבורי מהווה במה מרכזית להפצתם ואין ספק בכך. לכן אנחנו מציעים שני דברים. בסעיף 7(1) חשוב לנו שהנוסח המוצע יהיה כזה שיקבע שהמשדר הציבורי יפעל לקידום, שימור וטיפוח התרבות, האומנות והיצירה הישראלית ובכלל זה המוזיקה הישראלית והזמר העברי. אנחנו חושבים שחייבת להיות התייחסות למוזיקה ישראלית וזמר עברי על כל גווניו במטרות של המשדר הציבורי.

בחוק רשות השידור הנוכחי הייתה קיימת התייחסות לשידורי רדיו החוק הזה לא מתייחס לשידורי רדיו. בסעיף 44(ד) יש הוראה שקובעת שמחצית לפחות מהשירים המשודרים ברדיו במהלך כל חודש יהיו שירים בשפה העברית ושיר בשפה העברית מוגדר כשיר שמרבית מילותיו הן בשפה העברית. אנחנו חושבים שאפשר גם להכניס במטרות של החוק שיהיו שידורי רדיו בשפה העברית ואנחנו מבקשים להשאיר את אותו היקף שידורים לפחות. היינו גם שמחים אם יתייחסו לשידורי הטלוויזיה וגם שם יקבעו שמחצית מהיקף השירים המשודרים בטלוויזיה יהיו בשפה העברית. תודה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. מר איתי לנסברג נבו.

<איתי לנסברג נבו:>
אנחנו עובדים עיתונאים ולא רק עובדים. להגדרת המטרות כאן יש תפקיד חשוב בהגנה על עיתונאים בעתיד. במידה ועיתונאים ימצאו את עצמם בלי הגדרת מטרות מדויקת, הם עלולים גם לאבד מקום עבודה שלהם. אני רוצה להציע לוועדה להשתמש בביטויים עיתונאיים ולא בביטויים שלקוחים מהחוק הקודם שהוא בעיקר היה תפקיד של משרד הסברה במשרד ראש הממשלה. הביטוי לשקף הוא לא מדיד והוא לא ניתן לביקורת. הביטויים העיתונאיים שאני מציע להשתמש בהם קשורים יותר לעבודה העיתונאית שלנו, לתעד, לתחקר, לדווח, לתת פרשנות וקודם כל על מנת שהציבור יוכל לקבל את מלוא המידע על חייו, על מנת שיוכל לקבל החלטות מושכלות על חייו. 
אני רוצה להציע לוועדה ניסוחים אחרים מהניסוחים שמופיעים כאן בחוק שמבוססים יותר על ההבחנה הזאת. 

אני רוצה לומר עוד מילה אחת בהקדמה. המטרות של השידור הציבורי צריכות להיות גם מונחות על עקרונות של השידור הציבורי שמבחינים אותו בין השידורים האחרים המסחריים והאחרים שקיימים במדינה לבין התפקיד של משדר ציבורי שיש לו תפקיד אחר בדמוקרטיה לעומת המסחריים. 

אני רוצה להציע כסעיף ראשון של התפקיד של המשדר הציבורי או משדר התוכן הציבורי: לחקור, לדווח, לתעד בתמונה או בקול את המתרחש במדינת ישראל מתוך מחויבות לאמת העיתונאית ולחובתו וזכותו של הציבור לדעת, להבין וללמוד על מציאות חיינו בארץ ובעולם ועל מנת שיוכל לקבל החלטות מושכלות על חייו. לשדר תכניות איכותיות, להביא לחשיפתם וקידומם של יוצרים חדשים ויצירות חדשות בכל הז'אנרים בטלוויזיה, ברדיו, באינטרנט ובמגוון ערוצי מדיה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
למען הסדר הטוב ועל מנת שהייעוץ המשפטי יוכל להתייחס לנושא, אני מבקשת להעביר את זה בכתב גם לחברי הוועדה כמובן.

<איתי לנדסברג נבו:>
אני אעביר את כל המכתב. אני לא אקריא את הכול בגלל קוצר הזמן אבל אני עומד על הדברים העיקריים.

<אתי בנדלר:>
להגיש את זה כהסתייגות, אני לא יכולה כי לא קיבלתי את זה בכתב, אבל כאשר יושבת הראש תעמיד להצבעה את סעיף 7 – אני רוצה להזכיר שוב שהיושבת ראש, עת דיברה פעמיים על הייעוץ המשפטי, היא לא התכוונה לייעוץ המשפטי של הוועדה אלא לייעוץ המשפטי של משרד התקשורת, שיבחן אם הממשלה מוכנה לשנות את נוסח הצעת החוק בסעיף הזה בהתחשב בהערות שנשמעו. יכול להיות שהממשלה תקבל חלק מההערות ויוגש נוסח מתוקן. 

כבר מצהירה עורכת הדין נויפלד שאכן כך ייעשה. אחרי שיהיה הנוסח המתוקן, ככל שמי מחברי הכנסת ירצה לתקן גם את הנוסח המתוקן, אני אבקש לקבל נוסח ובו איזה תיקונים מוצעים לחברי הכנסת והכול יועמד להצבעה.

<קריאה:>
מתי יהיה הנוסח?

<היו"ר קארין אלהרר:>
לדיון הבא.

<דנה נויפלד:>
נעשה מאמץ לישיבה הבאה.

<נחמן שי:>
את עושה עכשיו נוסח מתוקן על סמך הערות?

<דנה נויפלד:>
אנחנו אוספים את כל ההערות שנאמרו כאן.

<נחמן שי:>
אחר כך תבואי ותציגי נוסח חדש?

<דנה נויפלד:>
אני אציג נוסח חדש.

<קריאה:>
הנוסח החדש יפורסם בפורטל כדי שנוכל להתייחס?

<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר גמור.

<איתי לנדסברג נבו:>
אני פשוט מעביר את הנייר?

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני חושבת שראוי יותר כי זה ארוך ואני רוצה שיתייחסו לזה ברצינות.

<אתי בנדלר:>
תעביר את זה בדחיפות כדי שמשרד התקשורת כאמור יוכל לשקול ברצינות.

<איתי לנדסברג נבו:>
אני יכול לסיים את דבריי?

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן, בבקשה.

<איתי לנדסברג נבו:>
הסעיף השני מתייחס ישירות לעבודה העיתונאית שלנו ואני חוזר ואומר שאם זה יהיה בחוק, עיתונאים יהיו מוגנים ויוכלו לשדר דיווחים עצמאיים, מקצועיים, אמינים על ענייני היום יום תוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי חופשי ונקי מדעות קדומות או אינטרסים זרים, מתוך נאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור.

לשדר ולדווח ולתעד את הנושאים העומדים על סדר היום הציבורי בכל תחומי החיים בהתייחס למלוא מורכבותם, גווניהם, מתוך איזון עיתונאי כדי לאפשר לציבור לקבל את מלוא המידע בזמן אמת ובהיקף הנדרש על מנת שיוכל לקבל החלטות מושכלות על חייו.

לספק לציבור הישראלי תכנים ייחודיים אשר בשל כשל שוק או שיקולים מסחריים אינם מוצאים ביטוי הולם בערוצי תקשורת אחרים. ערוץ השידורים המרכזי, הרדיו והאינטרנט הציבוריים ישדרו חדשות יום יומיות, משדרי אקטואליה שבועיים, תכניות תחקיר בתחומי החברה, יצירה ישראלית מקורית, מוזיקה וסרטים בתחום התיעודי, הדרמטי, האמנותי, הפוליטי, הביטחוני, הכלכלי, צרכנות, עלייה, איכות חיים, חקלאות, ספורט, תרבות ומדע.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אדוני.

<איתי לנדסברג נבו:>
זה חייב להיות בחוק.

<רינה פרנקל:>
זה לא קיים?

<איתי לנדסברג נבו:>
לא.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני חושבת שיש כאן איזשהו בלבול בין תפקידי התאגיד הציבורי לבין מה שצריך להיכנס בחוק כתכנים. אני חושבת שרוב הדברים שדיברת עליהם, הם דברים שמקבלים מענה בהמשך החוק. תאמין לי, קראתי את החוק מספר פעמים.

<איתי לנדסברג נבו:>
ממש לא.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה לא כתוב בתפקידים אבל זה בהחלט כתוב בהמשך החוק.

<איתי לנדסברג נבו:>
בסעיף 5 כתוב: יקיים שידורים בשפה הערבית. האם יהיו תכניות תחקיר בשפה הערבית? לא כתוב איזה שידורים. האם בשפה הערבית יהיו תכניות תחקיר? מה זה יקיים שידורים? אפשר לשדר עכשיו מוזיקה מהבוקר עד הלילה בשפה הערבית ונגמר הסיפור.

<עיסאווי פריג':>
השאלה למי משדרים. האם משדרים לערבים בתוך המדינה או לערבים מחוץ למדינה.

<נחמן שי:>
לפי המשפט הזה, זה הסעיף הישן מהחוק הקודם. לא השקיעו בזה יותר מדי מחשבה.

<דנה נויפלד:>
קודם כל, אספנו כאן את כל ההערות ואנחנו ננסה להביא נוסח. אני לא יודעת אם שמתם לב אבל יש כאן כמה הערות שסותרות האחת את השנייה. אני מניחה שאם זה משהו שסותר, כנראה שהנוסח הוא בסדר. אני מדברת על דברים שלא סותרים אחד את השני. גם היום חוק רשות השידור, וטוב שכך, לא נכנס לרמת הרזולוציה של הכתבה של איזה תכנים נכון שישודרו ויראו על המסך. זה לא נכון שהמחוקק יקבע הוראות בחוק שקובעות שישדר תחקיר, תעודה, באיזה כמויות ובאיזה נושאים. מה שכן כתוב כאן, ולזה אני מפנה, זה גובה הסכום שצריך שיהיה מושקע בערוצים השונים ומדובר על סכומים של עשרות מיליוני שקלים שיש חובה להוציא לרכש על תכניות. לא יכול להיות שתהיה משודרת מוזיקה במשך 24 שעות ביממה אלא אם כן קונים.

<איתי לנדסברג נבו:>
אבל הכסף הזה עלול להיות מוצע על תכנים שהם לא מובחנים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תן לה לדבר כשהיא מסבירה.

<דנה נויפלד:>
אני לא מתווכחת אתך על מה הן תכניות איכות. אני לא חושבת שאתה רוצה או כדאי שאני או חברי הכנסת יגדירו מה הן תכניות איכות, על איזה נושאים ברזולוציה של תכנית כזאת או אחרת. זה לא נכון שכך יהיה. החוק אמור לקבוע מסגרת כללית ולקבוע את הכיוון בו הגוף הזה צריך לפעול ולהותיר לאנשי המקצוע שעוסקים בשידורים את החופש ויש להם את הידע הרלוונטי ואת החופש לעצב את המסך כמו שהם מוצאים לנכון מתוך הערכים העיתונאיים שלהם. רמת הרזולוציה שאתה מבקש להכניס לחקיקה היא בדיוק המקום בו המחוקק אינו צריך להתערב.

<גדי בן יצחק:>
לא בשידור ציבורי גברתי. ראוי לשמור. בכל תחנה אחרת, את צודקת כי אני תלוי בבעל הבית. כאן בעל הבית הוא הריבון וזה מי שיושב כאן.

<איתי לנדסברג נבו:>
אני רוצה לענות לך בקיצור. אם היו בחוק הזה עקרונות כמו של ה-BBC, למשל תקציב חמש-שנתי, למשל דירקטוריון ציבורי שהוא מנותק מהפוליטיקה, למשל קריטריונים איך מודדים את כל מה שנאמר כאן, איך מודדים את השיקוף ואת הדברים האחרים שאנחנו מדברים עליהם מבחינת התכנים, אז החוק הזה, המטרות שלו, אפשר היה למדוד אותן ולבקר אותן ולא היה צריך להכניס אותן לחוק. אבל מה שאת אומרת כרגע שהחוק לא יורד לרזולוציה אלא הוא רק מסמן כסף, את הכסף אפשר לנצל לכל מיני מטרות. אפשר את כל הכסף לשים על בידור ולא חייבים לשים על תעודה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא נכון. הוראות החוק במפורש אוסרות את זה.

<איתי לנדסברג נבו:>
אבל הקריטריונים לא נמצאים בחוק.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא נכון. במפורש יש איסור ויש חלוקה מאוד ברורה לאן הכסף הולך. בעניין הזה אני חושבת שאתה לא צודק.

<איתי לנדסברג נבו:>
בחוק יש חלוקה של מאתיים מיליון שקלים.

<נחמן שי:>
הוא מדבר על תחומים.

<עיסאווי פריג':>
איפה בסעיף הזה נופל מושג חופש העיתונות? 

<היו"ר קארין אלהרר:>
הוא מדבר על חלוקה לתחומים.

<איתי לנדסברג נבו:>
בחוק יש חלוקה של כסף.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה לא אותו הדבר.

<איתי לנדסברג נבו:>
בחוק יש חלוקה של כסף לתכנים. איך אפשר להגדיר את זה ביחד?

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רוצה לתת לעורכת הדין נויפלד להסביר. בכל זאת היא ישבה וכתבה.

<דנה נויפלד:>
יש פה שני דברים שונים. האחד, לעניין הערך שאתה שאלת לגביו, כתוב כאן: לעניין שידורי חדשות באופן ספציפי כולל ערכים. לטעמי, יכול להיות שאני קוראת את זה אחרת, כאשר מדברים על שידור תכניות חדשות באופן הגון, זהיר, נטול פניות ואמין, זה מרמז בדיוק לאותם ערכים עיתונאיים עליהם אתה מדבר וזה לא כתוב בשום דבר חקיקה באופן הזה.

<עיסאווי פריג':>
המילה עיתונות לא מוזכרת בכל הסעיף. המילה הזו כאילו מילה מאוסה והיא לא מוזכרת.

<דנה נויפלד:>
אדוני צודק. 

<עיסאווי פריג':>
לא מוזכרת המילה עיתונאים ולא מוזכר שום מקצוע אחר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
למה אתה מתפרץ?

<איתי לנדסברג נבו:>
מה זאת זהירות?

<נחמן שי:>
מושג שנקרא אתיקה עיתונאית שהוא זר לגורמים שלא מתמחים בתחום הזה.

<איתי לנדסברג נבו:>
אתה רוצה להכניס את האתיקה העיתונאית לתוך חקיקה?

<היו"ר קארין אלהרר:>
נחמן שי, אתה רוצה להכניס את האתיקה העיתונאית לתוך החוק הזה?

<נחמן שי:>
כן.

<אתי בנדלר:>
עוד בימיו של חבר הכנסת בורג, עוד לפני שהוא מונה להיות יושב ראש, הוא הכין הצעת חוק לעיגון כללי האתיקה העיתונאית בחקיקה ועמדת מועצת העיתונות מאז ועד היום הייתה לעמוד על רגליה האחוריות ולא לעגן שום נושא של אתיקה בחקיקה.

<קריאה:>
נחמן, זה כל כך מוזר מה שקורה כאן.

<גדי בן יצחק:>
אולי הוועדה תזמין את המועצה.

<נחמן שי:>
כי היה לה קוד אתי משלה.
<היו"ר קארין אלהרר:>
יש לה עד היום.

<קריאה:>
כן.

<נחמן שי:>
אולי הוא נעלם. אני רוצה לדעת מה יבוא במקומו. ארבעת המילים האלה לא מייצגות את העולם האתי של עובדי הגוף החדש כמו הגוף הישן. זה שלפעמים לא מקיימים אתיקה, זה משהו אחר.

<עיסאווי פריג':>
מה ייתן הגנה על הנוייבכים למיניהם?

<היו"ר קארין אלהרר:>
שאלתם שאלה חשובה. תנו לעורכת הדין נויפלד להשיב.

<דנה נויפלד:>
דבר ראשון, אני רוצה להגיד שהסעיף הזה כוון בדיוק לערכים עליהם אתה מצביע. כמו שאמרתי בתחילת הדיון, אנחנו אספנו ונאסוף את כל ההערות וננסה לראות האם אפשר להציע נוסח שיותר יחדד את מה שדיברנו עד כה.

בנוגע לכסף. אנחנו נגיע לזה בהמשך, לעניין החלוקה של איזה כסף צבוע לטובת איזה סוג של שידורים ויש חלוקה ספציפית וצביעה ספציפית של כסף לטובת התעודה והדרמה, מתוך הכרה שאלה הם השידורים המשמעותיים ביותר שערוץ שידור ציבורי משדר ויש כסף בסכומים מאוד מאוד משמעותיים שמוקצים בדיוק למטרה הזאת.

מה ההגדרות לאשר, האם התכנית טובה או לא טובה, זה לא בחוק הזה.

<איתי לנדסברג נבו:>
זה לא מה שביקשתי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. גברת לואיז ספורטס.

<לואיז ספורטס:>
אני עורכת דין, באת כוח אגודת העיתונאים בירושלים. מכל ההערות כאן ברור שהסעיף של המטרות הוא סעיף חסר. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
מה גברתי מציעה?

<לואיז ספורטס:>
אני אציע. קודם כל, יש את הנוסח של החוק הישן שיש בו הרבה סעיפים טובים שאפשר לשאוב אותם, לעדכן ולהרחיב את הנוסח כך שבאמת יהיה שידור ציבורי.

ביחס לסעיפים שמופיעים כפי שהם כרגע בהצעת החוק. בסעיף קטן (3) כתוב "באופן הגון, זהיר, נטול פניות ואמין". אנחנו חושבים ש-אמין היא מעלה ראשונה וצריך לבוא מבחינה ניסוחית בתחילת הסעיף. המילה זהיר היא מילה לא נכונה. יש כאן שידור ציבורי שצריך להיות אמיץ ונטול חששות פוליטיים, מסחריים וכולי. השידור צריך להיות אחראי ולא זהיר כי זהיר מרמז על איזשהו סירוס.

<היו"ר קארין אלהרר:>
היא אומרת דברים חשובים. תנו לה.

<לואיז ספורטס:>
המילה זהיר מרמזת על איזשהו סוג של איום, סוג של סירוס. המינוח זהיר לא נכון בקשר של עיתונות, בוודאי לא ציבורית.

בסעיף קטן (5), "אוכלוסייה דוברת ערבית בישראל". היום השידור הציבורי משדר גם לאוכלוסייה הדוברת ערבית לא בישראל, בעיקר באמצעים מקוונים. כאן גם באה לידי ביטוי החשיבות האינטרנטית שדיברנו עליה וזה לא רק, כפי שנאמר, האוכלוסייה דוברת ערבית אלא יש אוכלוסיות נוספות שדובר עליהן. דובר על האידיש ועל הלדינו שמעוגנות בחוק וצריך לשמר גם אותן. כמובן המטרות של חיזוק העלייה ויהודי התפוצות וכולי. הסעיפים האלה מוגדרים בחוק ולכן אני לא מתעכבת עליהם, אבל בהקשר של סעיף קטן (5), זה לא רק האוכלוסייה דוברת ערבית ולא רק אוכלוסייה דוברת ערבית בישראל. כיום משדרים להרבה מאוד דוברי ערבית לא בישראל, בעיקר באמצעות האינטרנט.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. הדברים נאמרו. חבר הכנסת דוד צור.

<דוד צור:>
אני חושב שההערה שלה היא הערה טובה מאוד לעניין של ה-זהיר. המילה יכולה להיות אחראי.

<קריאה:>
אמיץ.

<דוד צור:>
לא. אני לא חושב.

אני רוצה לומר משהו יותר כללי. ברור לנו גם מאיפה נובעת הגישה הזאת של בואו ותכבלו את הידיים באופן שיהיה דווקני כמעט עד לירידה לרזולוציה של מה המינון ואיזה תכנים ישודרו. אנחנו באים ממקום יחסית מאוד הפוך שרוצה לא להתערב בעבודה העיתונאית כי לא נכון שהמחוקק יעשה את זה. אנחנו הרי סופגים אש וביקורת במה שנקרא חוק ישראל היום או החינמון. אני חושב שלהפך. נכון שהנוסח כאן קצת חסר וצריך לשפר אותו בעניין של גביית נושאים כלליים אבל לא להיכנס לרזולוציה הזאת.
הדבר הנוסף שבעיני הוא אפילו מוזר זה לקחת את האתיקה המקצועית ולחוקק אותה כחוק. הדבר הזה יפתח לנו פתח.

<קריאה:>
אנחנו מתנגדים לזה.

<דוד צור:>
אני בטוח.

<עיסאווי פריג':>
זאת לא אתיקה אלא חופש הדעה.

<דוד צור:>
אני אהבתי את הפרשנות שלך בערוץ 1. אני דווקא בעד.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן. אחלה פרשנות.

<דוד צור:>
זה שאתה לא מבין בכדורגל, זה משהו אחר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני חושבת שאתה צריך להמשיך.

<עיסאווי פריג':>
אני גדלתי בכדורגל. 

<דוד צור:>
הדבר הזה עלול להוביל אותנו לעגן בחוקים אחרים את האתיקה של עורכי הדין וכולי. לדעתי לא צריך להיכנס לזה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זכותו לומר מה שהוא רוצה. הוא חבר כנסת.

<קריאה:>
לא מבינים את הדברים שאנחנו אומרים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אנחנו מבינים.

<נחמן שי:>
שלא תתבלבל. לא התחייבנו לקבל את כל מה שאתם אומרים. יש כאן איזה בלבול קטן בחדר הזה. אנחנו שומעים אתכם.

<דוד צור:>
הייתה כאן התייחסות של נחמן ואני אומר את הדברים לגבי ההתייחסות שלו. אני לא יודע אם אתה רוצה או לא, זה לא מעניין, וכרגע אני מדבר על כך שהייתה כאן אמירה שצריך לעגן בחקיקה – לא לקחת את כל הקודקס והקוד האתי של העיתונאים ולאמץ אותו, אבל את רובו. אני לא חושב שאנחנו צריכים לקחת על עצמנו תפקיד כזה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
חבר הכנסת אילן גילאון.

<אילן גילאון:>
תודה. אני מודה לך. קודם כל אני רוצה להתנצל בפניך. אני חושב שהייתה לי סערת נפש. יש תחושה שהוועדה הזאת באה לסמן את המטרה פחות או יותר אחרי שהירייה נורתה. אני מתנצל. הדברים כלא היו. יש אנשים רבים בחוץ. החריצות הזאת היא מצוינת. אני חושב שמשטר של כל יום ישיבת ועדה, זה נכון שזה קצת מגניב כמו שאומרים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
חבר הכנסת גילאון, כיוון שאני מאוד חרוצה, תתייחס לסעיף 7.

<אילן גילאון:>
אנשים כשהם טועים והם חרוצים, הם הכי מסוכנים, גברתי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
יכול להיות.

<אילן גילאון:>
את צריכה לזכור את זה. אם אנחנו מקיימים משטר של ועדות שנפגש כל יום ארבע פעמים בשעות הללו, רק חבר כנסת בגמלאות יכול כנראה להשתתף בהן וכנראה זאת המטרה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
יש לי כוונה לעשות רה-ארגוניזציה בחקיקה של חברי כנסת לגבי התפקיד שלהם ולגבי החשיבות של התפקיד שלהם.

<אילן גילאון:>
את מפריעה לי לדבר. את יושבת ראש הוועדה ואני באתי להתנצל בפניך על סערת הנפש.

<היו"ר קארין אלהרר:>
התנצלותך התקבלה.

<אילן גילאון:>
אני מבקש סליחה אבל עכשיו אני גם רוצה לדבר כי נתת לי רשות דיבור.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בבקשה. לסעיף 7.

<אילן גילאון:>
אני גם מתכוון לפנות ליושב ראש הכנסת. נדמה לי שיש כאן הסחה. תחת מסווה של הרבה מאוד מלים, ואפשר לקיים כאן מכבסת מלים עד הסוף – ואגב, אני חושב שבתפקיד הרשות צריך ללכת בקטנות וצריך כן לפרט. אני יודע שאנחנו מחדשים המון, אנחנו עושים כל דבר חדש, פוליטיקה חדשה אבל לעתים אני מתגעגע לדברים היותר ישנים. תפקידי רשות השידור היו רשומים ב-21 סעיפים ואני מבין שבפוליטיקה החדשה או בקיצורי הדיבור של ה-SMS, אנחנו מקצרים אותם רק לחמישה. אני מציע לדבוק דווקא בדבר הישן כמו בעוד כמה דברים.

יש פרק אחד מאוד חשוב שאני חושב שהוא בתפקידי השידור הציבורי ואנחנו מאוד נעמוד עליו. אנחנו גם הגשנו את ההסתייגויות הללו. זה הסעיף של לספק מקור פרנסה ראוי ומכובד לכל עובדי רשות השידור. כל מקום שמתקיים או מקיים תופעות של אתיקה אוניברסלית, של תפיסת עולם שהיא פלורליסטית, הוא גם צריך לדאוג שבתוך הדבר הזה, לצד הצופים, יש גם אנשים שעובדים. זה סעיף מאוד מרכזי, הוא מאוד מהותי והוא מאוד חשוב.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מבינה ששקלת כיצד הצעתך מתיישבת עם טובתם של כל אזרחי מדינת ישראל.

<אילן גילאון:>
אני בדרך כלל משתדל.

<היו"ר קארין אלהרר:>
רציתי רק לוודא.

<אילן גילאון:>
אני משתדל כל יום שני לעלות מאשדוד לכנסת, להפיל את הממשלה הזאת ולחשוב על טובתם של אזרחי מדינת ישראל.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אין ספק שאתה נמרץ.

<אילן גילאון:>
אני לא בטוח שתמיד אני מצליח, אבל בוודאי אני חושב שכאן תפשפשי במטלות שאת מקבלת על עצמך כי לא בטוח שהן מובילות לכיוון שאת רוצה.

הערות ציניות כאלה מצד יושב ראש, לא מקובל.

<לילך גבאי שזר:>
גם אני חושבת שזה לא מכובד. לסגור טלוויזיה חינוכית בישראל, לא משרת את הציבור בשום אופן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
גברתי, את רוצה לצאת?

<אילן גילאון:>
אנחנו יכולים לצאת כולנו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אפשר. חבר הכנסת גילאון, אל תגרום לעצמך לבוא שוב בהתנצלות. חבל. התנצלת, קיבלתי, בוא נעבור הלאה.

<אילן גילאון:>
אני שוב מתנצל גברתי.

<נסים זאב:>
אני מתנצל על כך שהגיע התור שלי לדבר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא הגיע התור שלך לדבר.

<אילן גילאון:>
אני מתכוון שאני מתנצל בשמך.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא, אני לא התנצלתי ולכן אל תתנצל בשמי.

<נסים זאב:>
אני חייב לצאת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מצטערת. חבר הכנסת עיסאווי פריג'.

<עיסאווי פריג':>
מה לעשות, אילן, הדרך לגיהינום לרוב מתחילה עם כוונות טובות. אני מקווה שנצא עם חוק טוב.

<אילן גילאון:>
אבל איפה הכוונות הטובות?

<עיסאווי פריג':>
אני אתמקד בסעיף 7. בהמשך למה שאיתי ציין ורותם חידד את הדברים, אני חוזר ואומר שהמילה עיתונאות, המקצוע, כאשר אני קורא את המטרות, אין לה שום אזכור. תרבות זה דבר טוב, יצירה זה דבר נפלא, אבל חופש העיתונות, התחקירים, הדעה העצמית, כל התכניות שאנחנו מכירים אותן - כמו עובדה, המקור וכולי - צריכות את האומץ העיתונאי. אני צריך למצוא את הדרך כדי לתת גיבוי לחופש הדעה כדי להתנתק מהפוליטיקה, כדי לחזור למטרת החוק האמיתית. זאת גולת הכותרת של הרשות והעיתונות. אני מבקש לקבל את הדעה הזאת.
<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה רוצה להתייחס לסעיף?

<עיסאווי פריג':>
כן. 

<קריאה:>
זאת מטרה ראויה לכשעצמה.

<גדי בן יצחק:>
משפטית הוא לא אמר את זה. הוא אמר שזאת מטרה ראויה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
למה אתה מפרשן אותו? הוא יודע לדבר יפה. הוא אתמול בא לפרשן אותך.

<עיסאווי פריג':>
תזמינו אותי שוב. 

<קריאה:>
עוד יאשימו אותנו בפוליטיזציה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
העיקר שננתק את רשות השידור מהפוליטיקה.

<עיסאווי פריג':>
אני מסכים אתך.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זאת המשאלה הגדולה שלי.

<עיסאווי פריג':>
מסכים אתך. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני אוהדת מושבעת של כדורגל.

<עיסאווי פריג':>
אני שבע שנים בעלים של קבוצה. אני בא מתוך הענף.

חברים, בהמשך למה שהיושבת ראש אמרה, המטרה היא ניתוק הפוליטיקה מרשות השידור ולצורך כך אני מבקש לחזק את חופש הדעה והתחקירנים.

הסעיף שאני מציע יאמר: יקדם עיתונות חוקרת ויעודד תחקירים של סוגיות הקשורות להתנהלות מוסדות המדינה. לא לפחד. את זה אני מציע.

<אתי בנדלר:>
תאמר שוב.

<עיסאווי פריג':>
יקדם עיתונות חוקרת ויעודד תחקירים על סוגיות הקשורות להתנהלות מוסדות המדינה.

<אתי בנדלר:>
רק מוסדות המדינה.

<עיסאווי פריג':>
בין היתר.

<אתי בנדלר:>
לעודד תחקירים.

<עיסאווי פריג':>
תחקירים.

<אתי בנדלר:>
זה הנוסח שאתה מציע.

<עיסאווי פריג':>
לעודד תחקירים.

<אתי בנדלר:>
היושבת ראש תעמיד את זה להצבעה עת תהיה הצבעה על סעיף 7.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן. על ההסתייגות שלכם.

<עיסאווי פריג':>
הנושא השני. בסעיף 5 – יקיים שידורים בשפה הערבית לצרכיה של האוכלוסייה הדוברת ערבית בישראל.

לפני שאני מציע אני שואל שתי שאלות. מי יקבע את צורכי האוכלוסייה הערבית? מילה עומדת שניתן לפרש אותה בכל מיני צורות. אם אני חוזר להיסטוריה של 1968, עת הקימו את רשות השידור, הרי היא הוקמה כערוץ תעמולתי לדוברי הערבית מחוץ למדינה והתפתחה לאן שהתפתחה. לזה אנחנו רוצים להגיע?

אני מבקש להוסיף בעניין הזה כדלהלן: את צורכי האוכלוסייה הערבית על פי תרבותה ומורשתה. במקביל למחוק את המילה דוברת. יש לנו אוכלוסייה ערבית שמהווה עשרים אחוזים מאוכלוסיית המדינה וצריך להתייחס אליה בצורה של שותפה וכחלק מהחברה הישראלית. לא דוברת.

אני מבקש להוסיף בסעיף 7 סעיף קטן (6) ובו ייאמר: יפעל לשילוב העובדים הערבים כאחוז האוכלוסייה הערבית בקרב אזרחי המדינה בכל התפקידים כולל בתפקידי ניהול ברשות השידור. ברגע שאני מדבר על ערוץ ערבי, כאשר נגיע למימון שלו בסכום של עשרים מיליון שקלים, הסכום המגוחך, אני רוצה לראות אזרחי מדינה ערבים שראויים להיות בתפקידים ובהובלה.

סעיף נוסף, סעיף 8: יפעל למתן ביטוי על המסך בשידורים בכל השפות לכל מגזרי האוכלוסייה. 

הנושא האחרון. אני רוצה להוסיף בסעיף (4) במטרות החוק: לקדם חינוך לסובלנות ולמאבק בגזענות ובאפליה על כל גווניה. אנחנו סובלים במדינה - ללא שום קשר לשייכותה אתנית – מאפליות בכל התחומים.

<קריאה:>
אפליה יש גם כאן בוועדה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
גברת, את מוזהרת פעם ראשונה. פעם שנייה - את יוצאת. את אפילו לא היית חייבת לקבל אזהרה אלא שזה לפנים משורת הדין.

<עיסאווי פריג':>
אני חושב שאחת הבעיות הקשות שאנחנו כחברה סובלים ממנה היא סוגיית האפליה ואי קבלת האחר וחוסר הסובלנות. זה נושא מהותי שצריך להיות מעוגן באופן ברור וחד במטרות הרשות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה.

<נסים זאב:>
אני מבקש להתייחס. אני צריך לצאת. ממש דקה. לא יותר מדקה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אבל יש קודמים לך.

<נסים זאב:>
בסדר, אבל אני צריך לצאת לישיבה אחרת. אני לא מבין אותך. זה ממש לא יפה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני אשתדל בפעם הבאה להיות יותר ברורה.

<נסים זאב:>
חבר כנסת מבקש להתייחס.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה לא מפריע עכשיו. הוא היה קודם.

<נסים זאב:>
את לא נותנת לי לדבר.

<קריאה:>
אני מבקש להעיר כבר בתחילת סעיף 7, "תאגיד השידור הציבורי יקיים שידורים". הוא יקיים את השידורים בכוחות עצמו באמצעות מחשב או באמצעות כוח אדם. בחוק רשות השידור ובדוח לנדס מיותרים לגמרי הטכנאים או אנשים והם לא מוזכרים. אני רוצה לדעת האם השידורים יהיו באמצעות כוח אדם שקשור לרשות השידור הציבורי החדשה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זאת הערתך?

<קריאה:>
כן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. חבר הכנסת נסים זאב.

<נסים זאב:>
אני אעשה זאת בקצרה. בסעיף 7, אני מבקש שמוסיפו "שבו יוצגו כל הזרמים". זאת אומרת, נגיד השידור הציבורי יקיים שידורים שבו יוצגו כל הזרמים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הזרמים של מה?

<נסים זאב:>
הזרמים השונים של החברה הישראלית. כאן זה לא ברור.

בסעיף 1 כתוב "תעשיית הרדיו". אני חושב שתעשייה היא לא מילה נכונה כאן. אני יודע שיש בתי חרושת ויש תעשיות אבל כאשר מדברים על תכניות או על תכנים, זאת לא המילה הנכונה לומר תעשייה.

בסעיף 3, באופן הגון וזהיר. שמעתי שנבהלים כאן מהמילה זהיר. בצורה אובייקטיבית כי אנחנו יודעים שלפעמים השדרנים מביעים את עמדתם האישית.

<אילן גילאון:>
מנבלים את הפה.

<נסים זאב:>
לפעמים, כן. 

זה בסעיף 4 ואני מבקש לרשום את זה.

<דנה נויפלד:>
מה הוא רוצה לגבי סעיף 3?

<היו"ר קארין אלהרר:>
להוריד את המילה זהיר.

<נסים זאב:>
ולכתוב אובייקטיבי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אובייקטיבי במקום זהיר.

<נסים זאב:>
בסעיף 4 להוסיף תכניות דת ומורשת ישראל כי זה לא בא לידי ביטוי. כתוב שם יצירת תכנים ערכיים אבל כל אחד והערך שלו אבל אין התייחסות לתכניות דת ומורשת ישראל. אגב, בכל העולם יש תכניות דת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר. זאת בקשת, תכניות דת?

<נסים זאב:>
כן, ומורשת ישראל. אני מבקש שזה יבוא להצבעה. אני יוצא.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תגיש הסתייגות בכתב.

<דנה נויפלד:>
רשמתי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. ליאור תמם, מנכ"ל איגוד התסריטאים.

<ליאור תמם:>
שלום. אני רוצה לומר רק שני דברים ביחס לסעיף הזה. אני מסכים עם הרבה מהביקורת שנאמרה כאן לגביו כי הוא באמת קצת מצמצם, ואולי זה נכון. אני כן רוצה לציין שבעולם מאוד גלובלי של טלוויזיה רב לאומית עם מקור לא ברור, כן הייתי רוצה שיהיה טיפה לקידום התרבות, היצירה האיכותית ותעשיית הרדיו הישראלית. זאת אומרת, להדגיש את הנושא של ישראלית מקורית כי אנחנו נמצאים בתוך עולם בו קונים פורמטים והדברים מהר מאוד הופכים ללא ישראליים גם אם הם אולי דוברי עברית.

אני כן רוצה להפנות, מאחר וזה עלה כאן, לסעיף 68.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא הגענו לסעיף 68.

<קריאה:>
אבל זה עלה ואני רוצה לציין.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני לא רוצה לדון בסעיף 68.

<קריאה:>
אם כן, סיימתי את דבריי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. שחר בוצר. רינה חכמון, ועד עיתונות ערוץ 1.

<רינה חכמון:>
אני מבקשת לומר דברים ברוח הדברים שאמר איתי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
את מסתפקת בדברים שלו?

<רינה חכמון:>
כן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה רבה. דנית לב ארי, הממונה על מעמד האישה ברשות השידור.

<דנית לב ארי:>
רציתי להתייחס לתוכן וחידושים בסעיף 7. אנחנו נמצאים בשנת 2014 ואני מצפה שאם עושים כאן שינוי, בואו נעשה שינוי של שידור ציבורי בראייה מגדרית. אני מאוד מתחברת לדברים שאמרה תהילה. אני חושבת שהיום כאשר אנחנו מדברים על תקציבים ייעודיים, כאשר מדברים על כל נושא המגדר, לא יתכן שאנחנו נעשה שינוי כזה גדול ונתעלם כאן מכל הנושא הזה של שידור ציבורי בראייה מגדרית. אני בתהליכים ממש ראשוניים גם עם ארגוני נשים כדי ליצור כאן איזשהו מסמך עבודה אבל אני רוצה שהסעיף הזה ייכנס כאן לתוך החוק וזה נראה לי חשוב וראוי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מה התוספת שאת מבקשת להוסיף? ראייה מגדרית?

<דנית לב ארי:>
כן. ששידור ציבורי יהיה בראייה מגדרית ויהיו לזה התייחסויות. בדיוק כמו שאנחנו מדברים על תקציב ייעודי מגדרי, כך כאן נדבר על שידור ציבורי בראייה מגדרית.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. חבר הכנסת נחמן שי.

<נחמן שי:>
כמה הערות לסעיף 7 שהוא קובע את אופיו. אני קורא אותו וקורא אותו כמה פעמים ואני רוצה לדעת מה הוא שונה מחוק הרשות השנייה שמגדיר את תפקידם וייעודם של שידורים מסחריים במדינת ישראל. אני לא רואה שום הבדל. אני אומר את זה לטובת כל האנשים הטובים שעסקו בזה כי הם די מהר עברו על זה. מה שונה הגוף המשדר הציבורי מהרשות המסחרית שקמה לפני עשרים שנים והיום היא תופסת את רוב הנפח או החלל?

<היו"ר קארין אלהרר:>
זאת שאלה שאתה רוצה עליה תשובה?

<נחמן שי:>
אני לא רואה את זה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
השאלה אם אתה רוצה תשובה על השאלה הזאת או שזאת שאלה רטורית.

<נחמן שי:>
אני שואל שאלה רטורית. אני אוסיף כמה תשובות שיש לי אבל אני אומר את זה לחללו של החדר הזה כי זה מאוד מפריע לי. נכון שהמלים נשמעות נהדר, תאגיד השידור הציבורי, אבל מה יהיה ההבדל בין המשדר הציבורי למשדר המסחרי? אני אעזור לך.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא, אני לא צריכה עזרה. אני מאוד מודה לכולם.

<נחמן שי:>
את נעלבת יותר מדי בקלות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני לא נעלבת אבל אני באמת לא צריכה עזרה.

<נחמן שי:>
אז אני עוזר לי ולא לך. בסדר? אני עוזר לי עכשיו. המילה עצמאות, לזה צריך לייחד את השידור הציבורי מבעלי הון ואנשים בעלי אינטרסים שמשפיעים על השידור במדינת ישראל.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה רוצה להוסיף את המילה עצמאות.

<נחמן שי:>
כן. אני רוצה להוסיף את המילה עצמאי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר גמור.

<נחמן שי:>
כי זה יעשה את ההבדל. כי על זה אנחנו מכוננים משהו חדש שעוד עשרים שנים יסתכלו אחורה ויראו אם עשו את הדברים הנכונים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני חושבת שזה די ברור. יכול להיות שבאמת המילה עצמאות היא חשובה כי ברור שיש כוונה להבדיל את השידור הציבורי מהשידורים המסחריים שנשלטים על ידי אנשים בעלי אינטרסים.

<נחמן שי:>
אבל אני לא רואה את זה כאן. את זה עשיתי גם בחוק אחר ואני שואל את עצמי מה עשינו כאן אם בסוף אנחנו מקימים את אותה יצירה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני אומרת שהערתך מאוד חשובה.

<נחמן שי:>
בסעיף 1 חייבים לומר היצירה האיכותית הישראלית, ואני לא יודע אם לזה הוא התכוון. זה חייב להיות כאן כי אחרת יש עוד יצירות איכותיות בעולמנו. אנחנו מדברים על רשות שידור או על תאגיד שידור במדינת ישראל עניינו הוא קודם כל ומעל לכל בטיפוח התרבות הישראלית.

אני לא רואה כאן בכלל שידורים בשפות. אני לא רואה. רשות השידור, אחד מתפקידיה הציבוריים ועל זה היא גם משלמת ברייטיינג, זה שהיא מדברת לקהלים רחבים. היא לא רצה רק למכנה המשותף הרחב ביותר שהוא גם במקרה לעתים קרובות הנמוך ביותר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה מדבר על סעיף קטן (5)?

<נחמן שי:>
לסעיף (5), אני תכף אגיע אליו. לערבים יש תמיד צרכים. ליהודים יש מכלול של עניינים והערבים, זה במסגרת הצרכים. יש בזה איזו אמירה מסוימת. אני שואל איפה השפות. יש היום הרבה שפות שרשות השידור בצדק משדרת לציבורים קטנים אבל שראויים לכך. זה תפקידו של שידור ציבורי. אני לא רואה את השפות. אני לא רואה למשל שפה שכמעט לא מדברים בה על כדור הארץ ששמה אנגלית. ממש שפה נדירה. איפה השידור באנגלית גם בטלוויזיה וגם ברדיו?

<קריאה:>
ספרדית היא השפה השלישית בעולם.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא לעזור לו. אני פשוט לא כל כך מבינה איך זה מסתדר עם השידור הישראלי, אבל בסדר.

<נחמן שי:>
מדינת ישראל מורכבת מהרבה קהילות שמדברות שפות שונות. זה היה בעבר נכון וזה עדיין נכון. אולי עוד חמישים שנים זה לא יהיה נכון. אני לא רואה בכלל דבר שהיה בחוק הקודם ובעיני היה חשוב.

<קריאה:>
באמצעות האינטרנט שומעים אותנו בכל השפות האלה.

<נחמן שי:>
תן לי לדבר. תאמין לי שבזבזתי הרבה שנים לטובת הייצור המשונה הזה ששמו רשות השידור. תאמין לי, הרבה יותר מדי ואני אפילו קצת מתחרט. 

אני לא יודע איפה השידור לתושבי האזור שגם היה יעוד ויעוד נכון של רשות השידור. לא מקיימים אותו כי הרדיו נחלש והטלוויזיה הייתה צריכה להיות בעברית. איפה זה? אני רוצה שהשידור בשפה הערבית בוודאי ובוודאי יועבר באמצעות לוויין לתושבי האזור וגם שידור באנגלית. אנחנו חיים באזור מסוים ובכל הרשתות האירופאיות משדרים כך.

עכשיו אני בא אליך. באמצעות האינטרנט משדרים בכלל מסביב לעולם ואין שום סיבה ששידור ממדינת ישראל גם בעברית – יש גם יהודים וישראלים שחיים בנכר וגם אחרים – יוכלו להאזין לשידורים האלה. זאת לא תעמולה ולא הסברה אלא זה השידור של מדינת ישראל שמותר לשמוע אותו בכל העולם וזה הקול של קול ישראל. זה דבר חשוב וזה חייב להופיע בפנים.

אני לא רואה כאן את העניין של האתיקה. אני חוזר ואומר שאני חושב שזה חייב להיות. אם הרשות תיקח את זה, זאת תהיה אחריות שלה לנסח את האתיקה שלה, בסדר, אבל חייבת להיות אתיקה. אגב, בחוק הרשות השנייה מוגדר שתהיה אתיקה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מנסה להבין את ההערה. אתה רוצה להגדיר את כללי האתיקה בחקיקה?

<נחמן שי:>
אני לא רוצה שפוליטיקאים ינסחו אתיקה לאנשי מקצוע.

<היו"ר קארין אלהרר:>
יפה. אז מה כן?

<נחמן שי:>
אני רוצה שייקבע בחוק שלרשות יהיה תקנון אתיקה. נקודה. אז היא תשב ותיקח את מי שצריך וינסחו תקנון אתיקה.

<קריאה:>
שיוצג לוועדה.

<נחמן שי:>
העיתונאים יהיו שותפים ואחרים יהיו שותפים. זאת תהיה מחויבות. גם האתיקה עוזרת לעצמאות.

<אתי בנדלר:>
האם אתה רוצה שהמועצה תחויב לקבוע כללי אתיקה?

<נחמן שי:>
כן.

<מיקי רוזנטל:>
לא. הוא רוצה שיהיה כתוב שיהיו כללי אתיקה והמועצה תצטרך לקבוע אותם או לאשר אותם, אבל בחוק יהיה כתוב שיהיו כללי אתיקה.

<נחמן שי:>
כן. חייב. 

<מיקי רוזנטל:>
לכן ביקשתי שתהיה עיתונות הוגנת. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
הבנו. בסדר. חבר הכנסת שי, עוד הערות?

<נחמן שי:>
עוד נקודה אחת אחרונה. אין אתיקה כללית אלא גופים עשו לעצמם אתיקה וזה לפעמים יוצר סתירות. מועצת העיתונות עם האתיקה שלה, הזכרתי את השירות המסחרי שיש לו אתיקה משלו, לעיתונים בכתב יש אתיקה וגם רשות השידור יש לה אתיקה היום. יש איזו אתיקה והשאלה אם זה עובר הלאה. אני מציע לעשות את זה מחדש. יש כאן קו התחלה חדש וגם לאתיקה צריך להיות קו התחלה חדש אבל לא אנחנו נציע אותו אלא הם יעשו אותו לבד.

יש עוד דבר אחד שהוא מאוד חשוב. חלק מעבודות הגוף החדש ייעשו מחוץ לגוף והכלל הזה כבר קיים. אנחנו צריכים לוודא שהעסקה של הגורמים האלה תיעשה בתנאים הוגנים. זה דבר שאנחנו מקפידים עליו מאוד במקומות אחרים בכנסת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אבל למה זה בתפקידים של השידור הציבורי?

<מיקי רוזנטל:>
אי אפשר לקיים שידור ציבורי בלי ביטחון תעסוקתי.

<נחמן שי:>
ודאי. אני לא מדבר על העובדים הקבועים. אנחנו נשמור על העובדים הקבועים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
חבר הכנסת רוזנטל זה לא תפקיד של השידור הציבורי. 

<מיקי רוזנטל:>
אבל זה מבטיח את קיומו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אנחנו מדברים על תפקידי השידור הציבורי.

<גדי בן יצחק:>
לשמור על אתיקה מקצועית?

<נחמן שי:>
לא, לא אתיקה אלא משהו אחר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני לא מדברת על האתיקה המקצועית.

<קריאה:>
על העסקה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
במתחם הסבירות שלי כאשר מדברים על תפקידים של מקום שאמור להביא את השידור הציבורי, אני שואלת את חבר הכנסת רוזנטל שטוען בלהט ואני לא מצליחה להבין מדוע תנאי העובדים הם חלק מהסיפור.

<מיקי רוזנטל:>
אני אסביר. למה חשובים למשל תנאי העסקה של מנכ"ל ואנחנו כל הזמן נתעכב עליו? שאלת, תני לי לענות, אם את רוצה לשמוע את התשובה. אנחנו רוצים שלמנכ"ל תהיה עצמאות מהפוליטיקאים וכולי וכולי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
נכון.

<מיקי רוזנטל:>
אם זה חשוב לגבי המנכ"ל, זה חשוב גם לגבי העובדים. אם לעובדים לא יהיה סוג של ביטחון תעסוקתי, זה הגוף היחידי בעולם שהממשלה צריכה לממן כדי שיצעק שהממשלה לא בסדר וזה דורש איזושהי רשת ביטחון אחרת לעובדים כי אחרת לא יהיה להם את האומץ לצעוק. זה מאוד ברור וקל.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני עדיין לא רואה את הרלוונטיות בתפקידים, אבל בסדר.

<נחמן שי:>
חברי מדבר על דבר אחד ואני אדבר על דבר אחר. עוד פעם אני אומר מניסיוני. 

<מיקי רוזנטל:>
זאת רק הייתה דוגמה אחת.

<נחמן שי:>
בחוק הרשות השנייה לא הטלנו על הזכיינים או איך שהם נקראים שם אחריות שהם מוציאים הפקות החוצה לוודא שהקבלן שמקבל את עבודת ההפקה יבטיח שהעובדים שלו יעבדו בתעסוקה. זה לא עניינכם להתערב ביחסים שבינינו. אני מדבר עכשיו על משדר ציבורי ומעמדו שונה. אנחנו כל הזמן נחפש את קווי המתאר שלו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בעניין הזה אני מסכימה אתך.

<נחמן שי:>
לכן כאשר מוציאים הפקות החוצה, אני לא רוצה עבדים שיעבדו ב-3,000 שקלים לחודש אלא אני רוצה שהרשות תוודא.

<קריאה:>
יפה, וזאת הכוונה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אל תעזרו לו. חבר הכנסת שי, זה טיעון נכון וטוב אבל אני לא מבינה את הרלוונטיות שלו לעניין סעיף 7.

<נחמן שי:>
אני רוצה שזה יהיה בחוק. אם זה לא יהיה במטרות, אני רוצה לדעת. הנקודה צריכה לבוא לידי ביטוי. אם היא לא בחוק – אני שואל את היועצת המשפטית של הוועדה – אני רוצה לדעת איפה היא תבוא.

<אתי בנדלר:>
סעיף 12, תפקידי המועצה. סעיף 12 מונה תפקידים שונים למועצה, בין היתר למשל, אם תסתכל על סעיף 12(5), לאשר את המבנה הארגוני של תאגיד השידור הציבורי ובכלל זה את שיא כוח האדם בתאגיד ואת מדיניות העסקה של העובדים בו. אפשר להוסיף פסקה שתתייחס למדיניות ההתקשרות באופן שיבטיח את יכולות העובדים עם מה מתקשרים.

<נחמן שי:>
אני אומר את זה בקול רם כי יש כאן אנשים שאוזנם מאוד כרויה לעניין הזה. בניגוד למה שנקבע בערוץ המסחרי, שם לא מתערבים בהתקשרויות הבאות, כאן כמשדר ציבורי מוטלת עליו אחריות – ובמדינת ישראל יש איזושהי אמנה חברתית מ-2014 – גם להקפיד שהגורמים הנוספים, הקבלנים למיניהם או עובדי התעסוקה העקיפה והישירה, יועסקו בתנאים הוגנים. זה מאוד מאוד חשוב וזאת תהיה אחריות של הרשות לוודא את זה. הם לא יוציאו סתם הפקה של חמישה מיליון שקלים אלא הם יבדקו שאלה שמועסקים בחמישה מיליון שקלים מועסקים בתנאים הוגנים. זאת הנקודה.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה רבה. יאיר טרצ'יצקי, יושב ראש ארגון העיתונאים. אני רוצה להפנות את תשומת הלב, אתה יושב ראש ארגון העיתונאים ירושלים או תל אביב?

<יאיר טרצ'יצקי:>
לא. זה החדש. הוא קיים שנתיים וחצי במסגרת ההסתדרות. זה איגוד מקצועי בתוך ההסתדרות. אנחנו הארגון היציג של רוב כלי התקשורת בעיתונות המסחרית. לא של רשות השידור אבל יש לנו עמדה.

חשוב להצטרף, אני חושב שזה דבר שהיה צריך להיות ברור מאליו, להערות של איתי לנדסברג ואגודות העיתונאים לגבי זה שחייבים בתוך המטרות של רשות השידור והתפקידים להזכיר את המילה עיתונות. עיתונות היא לא רק לדווח חדשות אלא עיתונות היא איזושהי תפיסה רחבה יותר וחשוב שהעניין יודגש.

תפקיד שאני חושב צריך לעמוד בפני עצמו זה לבקר את השלטון ומוקדי הכוח בחברה. זה תפקיד שהוא מאוד חשוב ואני חושב שזה תפקיד של כל עיתונאי בכל מקום.

<היו"ר קארין אלהרר:>
רק את השלטון?

<יאיר טרצ'יצקי:>
השלטון ומוקדי הכוח בחברה. כשאני אומר מוקדי הכוח בחברה, הכוונה גם למוקדי כוח כלכליים ואינטרסים מסחריים אבל זה משהו שחשוב שיודגש.

עוד משהו שהוא קצת פחות מתחום העיסוק שלי ומהעניין שאני מייצג אבל נתקלתי בו. חשוב להדגיש שהשידור הציבורי יגיע לכלל אזרחי ישראל, שזה משהו שלפעמים לא קורה. אני יודע שבבקעה לא תמיד קולטים את הרדיו, מנסים לחסוך באנטנות וזה משהו שהוא חשוב והמטרה היא מטרה חשובה.

אני מצטרף להערה שאמר עכשיו חבר הכנסת נחמן שי לגבי כל עניין הפקות החוץ. אנחנו נתקלים בזה בטלוויזיה המסחרית וזה אפילו לא שאנשים לא עובדים בצורה מכובדת אלא הם לא עובדים אלא הם עבדים. תחקירנים מקבלים 5,000 שקלים בחודש ועושים את זה עם חשבונית בלי ימי חופשה ובלי כלום. מעבר לזה שכמובן שצריך שהשידור הציבורי ינהג בכבוד בעובדיו וייתן להם להתפרנס, חשוב שהוא ייקח אחריות מלאה עד אחרון העובדים שעובדים שם בשרשור ולא אחר כך יאמר שזה לא עניין שלו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הערה חשובה אבל היא לא לסעיף הזה. תודה רבה. לילך גבאי, הטלוויזיה החינוכית. את כבר דיברת.

<לילך גבאי שזר:>
נכון, אני מחליפה את רחלי חיים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא. אנחנו קודם ניתן הזדמנות לארגונים שטרם דיברו.

<לילך גבאי שזר:>
זה מסר נוסף שחשוב שיעבור.

<היו"ר קארין אלהרר:>
את תדברי בזמנך אבל לא כרגע. תודה. ברוך אסקרוב.

<ברוך אסקרוב:>
תודה גברתי. החוק צופה פני עתיד אבל גם לא מפנה גב לגמרי לעבר ואני הולך לפי הסדר. תאגיד השידור הציבורי יקיים שידורים. אם פנינו לעתיד, אנחנו אולי צריכים להוסיף את המילה "ושיח" משום שזה לא רק חד צדדי כמו שהיה באמצעי הפצה של העידן הקודם.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בהגדרת שידורים.

<ברוך אסקרוב:>
בקשר לסעיף קטן (1), יפעל לקידום התרבות, היצירה האיכותית וכולי, והכול מתוך יצירתיות, חדשנות ומקצועיות. אני חושב שבצד החדשנות והקידום צריך חיזוק והעמקה. אנחנו לא מתחילים עכשיו תרבות מאפס, אנחנו לא רק ביצירתיות אלא אנחנו גם משמרים, מרעננים, מפיצים את הקנון התרבותי שלנו. לא הכול הוא רק החדשנות אלא היא מצטרפת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מה ההצעה?

<ברוך אסקרוב:>
ההצעה שלי היא: יפעל לחיזוק, להעמקת ולקידום. לא רק לקידום. חיזוק, העמקה וקידום ותוך דגש על יצירתיות וכולי ולא והכול תוך כדי. תוך דגש על, במקום הכול מתוך יצירתיות, חדשנות ומקצועיות.

בקשר לסעיף קטן (3). אני חושב שאם כאן נכניס את המושג עיתונאי, הוא גם ממילא מקפל את הדרישות לאתיקה שהוועדה מתלבטת אם להכניס או לא. אם נכניס את מקצועיות עיתונאית, כי הרי זה בתוך הסעיף הקטן שעוסק בשידור חדשות ותכניות בענייני היום, אז באופן עיתונאי או במקצועיות עיתונאית וכולי. תודה רבה.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. אני מבקשת להודיע שבגלל ההתפרצות שהייתה בתחילת הדיון ובאמת בגלל שרוצים להתקדם, הישיבה תתארך עד השעה 2:00.

<עיסאווי פריג':>
לא. זה לא הולך כך.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה לא חייב.

<עיסאווי פריג':>
לא. אני חולק עליך.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה יכול גם להעביר את הערותיך באמצעות השידור הציבורי.

<עיסאווי פריג':>
אני אעביר את הערותיי למי שצריך. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
אין שום בעיה. עיסאווי, אתה לא חייב.

<עיסאווי פריג':>
אני אפנה ליושב ראש הכנסת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תפנה.

<קריאה:>
יש לחץ גדול מאוד של השרים לגמור את זה כמה שיותר מהר. רוצים לגמור עם הסיפור הזה. אני מקווה שאתם חברי הכנסת שמים לב איך העסק כאן עובד.

<היו"ר קארין אלהרר:>
יאסר עטילא, מנהל קול ישראל בערבית, בבקשה.

<יאסר עטילא:>
תודה. רציתי להתייחס במשפט קצר. אני מפנה אתכם לחלק של הסעיף שהתייחס לקהלי היעד.

<היו"ר קארין אלהרר:>
סעיף 7?

<יאסר עטילא:>
אני לא זוכר את מספר הסעיף.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אנחנו בסעיף 7. יש לך הערה לגבי סעיף 7?

<יאסר עטילא:>
כן. זה הסעיף הזה בו גם מוזכרים קהלי היעד ובהמשך למה שעורכת הדין המלומדת אמרה קודם לכן, אני בא להדגיש שהרדיו בערבית כמדיום ייחודי שמשדר לקהל מאוד ייחודי, משדר לארבעה מעגלים, לאו דווקא לערביי ישראל ודוברי השפה הערבית במדינה אלא גם למעגל הפלשתיני, למדינות ערב וגם לדוברי השפה בעולם. מכאן הבטחת קיומו של שידור זה והבאתו לארבעת המעגלים הנ"ל, יבטיח את קיומו הנכון של הייעוד של השידור ושל הרדיו תוך כדי הבטחת גם האמצעים וגם המשאב האנושי המקצועי הרלוונטי. תודה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה רבה.

<עיסאווי פריג':>
עשרים מיליון שקלים יספיקו לכל מה שאתה אומר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מלי פולישוק, אקו"ם.

<מלי פולישוק:>
שלוש הערות. בסעיף ההגדרות מוזכרת הפקה מקומית ויש הרחבה לא מספקת אבל אומרים מה זה וזה לא מופיע במטרות או בתפקידים של תאגיד השידור הציבורי. אני חושבת שמן הראוי שבסעיפים האלה תבוא לידי ביטוי ההפקה המקומית כחלק מהתפקיד של התאגיד החדש. כאשר נדבר על ההגדרות, כמובן, כפי שאנחנו אומרים כאן כל יום, נכניס את ערכי המוזיקה בעברית, זמר עברי ומוזיקה בכלל.

דבר שני. לאלה שהתייחסו כאן לשימור העבר. שוב, גם בעניין הזה למוזיקה יש ערך מיוחד בתרבות שלנו, של מה היה בזמר העברי והשימור שלו וזאת נקודה שצריך להדגיש.

ההערה השלישית והאחרונה. בהגדרות – ואני חוזרת להגדרות ועכשיו אני רואה כמה דנה צדקה כאשר אמרה שצריך על ההגדרות להחליט בסוף ולא בהתחלה – כתוב שידורים אבל בהגדרת שידורים מוזכר רק רדיו וטלוויזיה או בעיקר רדיו וטלוויזיה. אני מציעה בהגדרות להכניס את כל מה שנאמר על ידי תהילה לגבי כל האמצעים החדישים וזה המקום, בהגדרה של השידורים ולא בתפקידים. שם יותר נכון להכניס את זה.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. לילך גבאי שזר.

<לילך גבאי שזר:>
דגש נוסף על חינוך. אני חושבת שכמו שגלי צה"ל פועלים וימשיכו לפעול תחת מטריית משרד הביטחון, כך צריכה הטלוויזיה החינוכית לפעול להפקת תכנים עצמאיים תחת מטריית משרד החינוך. בלהט השינויים נדמה שהמשימה המוחלטת של הטלוויזיה החינוכית דהיום, חינוך, כאילו נשכחת. חינוך ולימוד, זה העיקר ותהיה זו בכייה לדורות אם תחום השידור החינוכי יעבור לפסים שאין לדעת לאן יובילו. לפיכך אבקש שיצוין בחוק, למרות שמשרד החינוך מבקש להיפטר מאתנו מתוך שיקולים זרים, שההפקה והתוכן של הגוף החדש יופקד בידי החינוכית אשר תפעל באוטונומיה חינוכית עצמאית. בכל מה שקשור להפקות תקציב וניסיוננו המר עם ערוץ 10 שהתחייבויותיו המקוריות שנכתבו על נייר ממש כמו שעומדים לכתוב בחוק החדש, הפכו את הנייר לחסר ערך.
<היו"ר קארין אלהרר:>
גברתי, אני עוצרת אותך. אני לא רוצה נאום לאומה.

<לילך גבאי שזר:>
זה לא נאום לאומה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רוצה הצעה קונקרטית. יש לך אחת?

<לילך גבאי שזר:>
כפי שאמרתי וציינתי בהתחלה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אם אמרת, אמרת אותה ונגמר. תודה רבה.

<לילך גבאי שזר:>
אני אמרתי וזה כתוב.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה רבה. דרור אמסטר. את אמרת את הדברים ואם את רוצה לחזור עליהם, זה נחמד.

<עיסאווי פריג':>
סוגיית העובדים. אנשים פונים אלינו.

<לילך גבאי שזר:>
אני חושבת שבכל מה שקשור להפקות ותקציב, אסור שייווצר מצב כמו שהיה עם ערוץ 10, אז היה מצב בלתי הפיך, בפרט כאשר מדובר בהפקות ושידורים לילדים ונוער, לעקר את הטלוויזיה החינוכית מעשייה. אסור שזה יקרה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. סיימת את ההודעה לעיתונות? תודה.

<מיקי רוזנטל:>
זה לא יפה. אני חושב שזה לא יפה.

<נחמן שי:>
זאת לא התבטאות נאותה. צריך לכבד את האנשים.

<מיקי רוזנטל:>
כל אחד יביע את דעתו כאן. זה בדיוק העניין.

<דרור אמסטר:>
אני שייך למחלקה של הילדים והנוער. רציתי להתייחס לסעיף 7(4) בחוק.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מטעם מי אתה?

<דרור אמסטר:>
אני עובד בערוץ 1, אני שייך לילדים ונוער. אני לא בוועד ואני לא פוליטיקאי ואני גם לא מתיימר להיות פוליטיקאי. אני גם לא מרגיש נוח במעמד הזה. כל השנים עמדתי מאחורי המצלמה ולא בכדי, וכך אני רוצה להישאר.

לגבי סעיף 7(4). קראתי את הצעת החוק. אילו הם התכנים לילדים ונוער? שעשועונים? דוקו? מהדורה? אני חושב שיש תכניות בערוץ 1 שהן כן איזשהו נכס צאן ברזל, מבט שני עליה עבדתי עם איתי הרבה שנים. אני חושב שלפחות זכינו בתכנית המהדורה, תכנית שמשדרת חדשות לילדים בגובה העיניים. אנחנו כן נותנים איזשהו סוג של אלטרנטיבה שפויה לילדים ואני חושב שדבר כזה צריך לקבל ביטוי בחוק. איזה סוג? אנחנו מדברים אקטואליה? אני חושב שזה קצת עמום ואולי כן צריך לפרש את זה וצריך לקבוע שבאמת תכניות כאלה יקבלו.

האם מחלקת הילדים והנוער שנחשבת למחלקה קטנה, האם תכנית כמו מהדורה תצא החוצה או שזה יהיה משהו אין-האוס? כן יש לנו את הכלים להתמודד עם זה ואנחנו כן יכולים להמשיך לשדר תכנית כזאת. אנחנו כן עובדים מבוקר עד ערב.

<היו"ר קארין אלהרר:>
יש לך הצעה?

<דרור אמסטר:>
כן. אם אפשר לפרש אילו תכנים הילדים והנוער ימשיכו לשדר. האם יהיו אלה שעשועונים או יותר תכנים של דוקו או תכנים של חדשות, של מהדורה אותה אנחנו עושים יום יום? אני חושב שדבר כזה כן צריך לקבל ביטוי. זאת הערה קונקרטית.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. יריב.

<עיסאווי פריג':>
קארין, אנחנו שומעים רצף של רעיונות ורעיונות מקור.

<היו"ר קארין אלהרר:>
יש רעיונות מצוינים.

<עיסאווי פריג':>
נכון. איך זה יקבל ביטוי בכל התיקונים? אני רוצה להבין.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני אסביר. מה שקורה זה שעכשיו אנחנו נרכז את כל הרעיונות שעלו כאן שחלקם בעיני לפחות – ואני לא קובעת בסוף – רעיונות מצוינים. מי שיקבע אלה חברי הכנסת שיצביעו בוועדה. יגיע נוסח והוא בעצם יאחד את כל הרעיונות כפי שהמשרד מאשר אותם. מי שהרעיון שלו לא נכנס, בהחלט מוזמן, ואני מפצירה בו, להגיש הסתייגות. זה יהיה בנוהל הרגיל.

<עיסאווי פריג':>
את מדגישה ושואלת אם יש לך משהו ספציפי. אנחנו שומעים רעיונות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מנסה באמת להקל על הניסוחים. אם יש ניסוח שמישהו חשב עליו ​– לא כל השכל נמצא במקום אחד – זה יהיה רעיון מצוין שהוא יביא כבר את הניסוח ואולי אפשר לעשות רק קופי פייס לחוק. זאת הכוונה. אני לא מבטלת שום רעיון, אני לא מבטלת שום ניסוח אלא אני חושבת שזה טוב שכולם מעלים את הרעיונות. לא תהיה הצבעה על הסעיף הזה היום אבל אני חושבת שראוי שאם יש רעיון ספציפי, להביא אותו כמו שהוא.

<עיסאווי פריג':>
נקודה נוספת. אני מבקש ממך התייחסות בסוף הישיבה לסוגיית העובדים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר גמור.

<עיסאווי פריג':>
כדי שנדע היכן אנחנו עומדים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר גמור. יריב.

<יריב הורוביץ:>
חבר הנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים. הרבה מאוד יוצרים נמצאים בחוץ לא מאוגדים והם יוצרים עצמאיים כמו במאים, תסריטאים, יוצרים דוקומנטריים עלילתיים והם לא מיוצגים על ידי 11 או 12 הוועדים של אותו גוף, שלפי מיטב הבנתי, לפי מה שאני מבין, זה עניין מהותי כאן, סוגרים אותו ופותחים גוף חדש שהולך להעסיק עובדים חדשים ללא עדיפות לעובדים הקודמים. אם זה המצב, מדוע ניתנת כל כך הרבה תשומת לב לוועדים של הגופים הישנים? למה הם גורם כל כך מהותי?

<משה שגב:>
כי הולכים לזרוק אותנו הביתה. מה זאת אומרת? זאת חוצפה. זאת חוצפה ואנחנו נמשיך לעבוד במקום הזה. אם מישהו חושב שיפקיעו את רשות השידור לטובת עובדים אחרים, אנחנו לא ניתן לזה לקרות. אין דבר כזה. לא יקום ולא יהיה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אדון יקר, עם כל הכבוד, אתה לא מנהל כאן את הדיון.

<משה שגב:>
אני לא מנהל. אני מעיר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה קצת מרגיש כך.

<משה שגב:>
לא. אני ממש לא מרגיש כך.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הוא העיר הערה וזאת זכותו להביע את דעתו. תרצה לדבר, תקבל את רשות הדיבור.

חברת הכנסת עליזה לביא.

<משה שגב:>
רוצים לאכול אותנו חיים. גברתי יושבת הראש, שימי לב לאינטרסים הכלכליים שצפים כאן סביב השולחן הזה. הולכים לזרוק אלפיים משפחות בשביל עשר משפחות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה רוצה שאני אוציא אותך?

<קריאה:>
בשביל שש חברות הפקה פרטיות שהשתלטו על כל השידור הציבורי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
גברת, את יוצאת. אני מבקשת להוציא את הגברת מהטלוויזיה החינוכית. זאת עם החולצה הוורודה.

משה, אני באמת מפצירה בך להפסיק להתפרץ לדיון.

<משה שגב:>
גברתי, אני מדבר מדם לבי ולא כדי להפריע.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מבינה.

<משה שגב:>
אנחנו מדברים כאן מדם לבנו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אבל יש גבולות. אני מבינה.

<עליזה לביא:>
תודה, חברת הכנסת אלהרר. אני מתנצלת שאני מצטרפת רק עכשיו. אני אשתדל גם להגיע מחר אז אני מבינה שאתם הולכים לדבר על סעיף 9.
גברתי, הנושא של שוויון בסעיף 7 לא קיים ולא קיים באף אחד מהסעיפים. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
שוויון מגדרי?

<עליזה לביא:>
קודם כל, קידום ערכי שוויון באשר הם. בואו נעבור על הסעיפים. אני לא אקח מזמנכם אבל בואו נעבור על הסעיפים. המילה שוויון לא מוזכרת. המילה שוויון באשר היא. שוויון. רק הבוקר גברתי פתחנו שתינו את הבוקר בהצעת חוק חשובה שלך שמזהה בחוק הטרדה מינית קבוצות שהחוק לא חל עליהן מכל מיני סיבות. אנחנו כאן שואפים ושואפות לתקן לשוויון. אני מבקשת גברתי שהשוויון ייכנס אל תוך הסעיף הזה ובטח קידום ערכי שוויון מגדרי. אני אשתדל לבוא לכאן מחר עת תדונו בסעיף 9 כאשר אז תדברו על ייצוג הולם ועל השוויון המגדרי, על הפיטורים של נשים מבוגרים, על נשים עם ילדים. אנחנו מדברים כאן בבני אדם באשר הם אבל יש כאן באמת את הזוויות המגדריות שאנחנו צריכים כולנו להתבונן עליהן ולתת את המחשבות שלנו.

הייתי מבקשת, אם תוכלי, להשלים את הדברים שלי, גברתי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
היא דיברה קודם.

<עליזה לביא:>
אם אפשר שהיא תחזור על הדברים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן. בקצרה. דנית לב ארי, הממונה על מעמד האישה ברשות השידור.

<דנית לב ארי:>
אני אחזור על מה שאמרתי קודם. אני חושבת שכאשר עושים שינוי כזה גדול, לא יתכן שאנחנו בשנת 2014 לא נדבר על שידור ציבורי בראייה מגדרית. אני חושבת שזה משהו שצריך להיכנס לתכניות העבודה בצורה מוסדרת, מושכלת, תוך חשיבה. אנחנו כאן יזמנו איזשהו שולחן עגול עם ארגוני הנשים, יחד עם תהילה, ואנחנו רוצים שזה ייכנס קודם כל ברמת הגדרה ונרצה גם להעביר את התכנית באופן מסודר אחרי שנשב עם כולם. אנחנו מבקשות להציג את התכנית הזאת בצורה מסודרת יחד עם חברת הכנסת עליזה לביא שרתומה לכל הנושא הזה בכל ההיבטים שלו.

יש כאן היבט נוסף שלא העליתי אותו אבל עליזה העלתה אותו. ברשות השידור עובדות 740 נשים שמהוות 44 אחוזים מנשות רשות השידור, ביניהן נשים בהריון, נשים בטיפולי פוריות, נשים אימהות לילדים מתחת לגיל 12, נשים מעל גיל ארבעים ונשים מעל גיל חמישים שהסיכוי שלהן למצוא עבודה בשוק שואף לאפס. החוק הזה והפיטורים האלה - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
גברתי, אני ממש אשמח, את היית כאן לאורך כל הדיון ואת יודעת שאנחנו דנים בסעיף 7. אנחנו לא דנים כעת בפיטורי עובדים.

<דנית לב ארי:>
אני יודעת, אבל חברת הכנסת עליזה לביא ביקשה ממני את ההתייחסות ואני מבקשת להתייחס לזה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא. היא ביקשה התייחסות לסעיף 7.

<עליזה לביא:>
גברתי, רק משפט לסיום. גם כאשר מסיימים ומתחילים, הנושא של שוויון מגדרי שבהרבה מובנים אנחנו מכירים – אני הקדשתי לזה את עבודת הדוקטורט שלי ואת המחקר שלי – לא היה בשידור הציבורי. בואו נעשה את זה באמת על פי אמות המידה של שוויון אבל גם קדימה. בכל מה שקשור למיצוב, לשיתופי הפעולה, לעבודה, לייצוג הולם, לתכנים, הנושא של שוויון ושוויון מגדרי צריך לבוא לידי ביטוי עם הפנים קדימה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. יש עוד מישהו שיש לו הערה חוץ מחברי הכנסת? תודה. חבר הכנסת רוזנטל.

<מיקי רוזנטל:>
אני לא הייתי בדיון ואני מתנצל. רציתי לשאול, מעבר לדברים עליהם דיברתי אתמול, האם לאוצר ו/או למשרד התקשורת יש עמדה לגבי התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, שממומנת בחלק מתקציבה על ידי תקציב רשות השידור. בחוק אין שום התייחסות לזה. מה אני צריך להבין מזה? האם יש לכם עמדה?

<היו"ר קארין אלהרר:>
יש כאן נציג של משרד האוצר?

<מיקי רוזנטל:>
אני מניח שנמצא כאן נציג התזמורת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן. היא כאן.


אתה רוצה שהיא תדבר או אתה רוצה לשאול?

<מיקי רוזנטל:>
מצדי, שהיא תדבר. היא בוודאי תייצג את העניין טוב ממני אבל רציתי לשאול אם יש התייחסות.

<נורית ירדני לוי:>
אני יושבת ראש הוועד המנהל של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, תזמורת שמתקיימת מלפני קום המדינה וחוגגת 77 שנים. התזמורת משדרת מדי שבוע ברדיו, בקול המוזיקה, ושומעים את הקונצרטים שלנו בכל פינות הארץ ובאינטרנט בכל העולם. זה מוסד מעוגני התרבות של ירושלים אבל אנחנו מופיעים בכל הארץ ובכל העולם. יש לנו 75 נגנים, מחציתם עולים מברית המועצות ומחציתם ישראלים צעירים מוכשרים מאוד שתופסים את מקומם בתזמורת. העוגן העיקרי שלנו היא רשות השידור, בלעדיה אנחנו לא נוכל להתקיים. תומך בנו גם משרד התרבות ועיריית ירושלים.
אני מבקשת להבטיח את מקומנו בחוק ובנעליה של רשות השידור כי אנחנו חלק אינטגרלי ממנה ואנחנו עוגן תרבותי לכל המדינה. מתווכחים אם זאת הפילהרמונית או אנחנו. אני רוצה לומר שאנחנו גם שותפים בעשייה חינוכית מאוד רחבה בירושלים הרחבה כמו מעלה אדומים ובמבשרת ציון, ואנחנו בשיתוף פעולה צמוד עם האקדמיה למוזיקה בירושלים. אנחנו כאילו מוסד הכשרה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מבינה את ההערה הכללית והיא נרשמה.

<נורית ירדני לוי:>
אנחנו חוששים לקיומנו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מבינה את ההערה הכללית והיא נרשמה.

<רינה פרנקל:>
אני חושבת שזאת הערה מאוד חשובה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני הקשבתי רוב קשב להערה ואכן היא חשובה. אני בטוחה שהיא תקבל מענה. אני רק שואלת אם לעניין סעיף 7 היית רוצה שהתזמורת תיכנס לסעיף או שרצית להעיר הערה כללית.

<נורית ירדני לוי:>
לא. שהתזמורת תהיה בחוק כדי שנוכל להגן עלינו ועל הנגנים.

<מיקי רוזנטל:>
אני שאלתי בהקשר זה מה ההתייחסות של האוצר ומשרד התקשורת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
עורכת הדין נויפלד, בבקשה.

<דנה נויפלד:>
ההערות שנשמעות כאן הן הערות חשובות לגבי דברים שהם מאוד מאוד חשובים ואינטרסים שהם מאוד חשובים. אני לא באה לחוות דעה על שום דבר שנאמר כאן כי הייתה כאן קשת שלמה של נושאים רבים מאוד.

אני רוצה להזכיר היכן אנחנו נמצאים בתוך הדיון. מדובר בסעיף מטרות של גוף שידור ציבורי. גם היום התזמורת עובדת והיא לא מעוגנת בתוך החוק. יש חופש לגוף השידור להחליט במה הוא עוסק, איזה ערכים הוא מקדם ומה הוא עושה. זה לא נכנס ברזולוציה של החקיקה. שוב, זה מבלי להפחית מהחשיבות של כל אחד מהנושאים שדובר בהם כאן. גם נושא אוריינות תקשורת שעלה ונושאים נוספים, אלה נושאים מאוד מאוד משמעותיים אבל בואו נזכור בתוך איזו מסגרת כרגע מדובר. מדובר בהצעת חוק שבאה להתוות את הכללים לפעולה של גוף השידור הציבורי המודרני.

<מיקי רוזנטל:>
מאחר ואני מכיר גם אותך וגם את האוצר, וזה גם לא מתוקצב וזה לא מוזכר, אני מניח שמבחינתכם זה גם לא יהיה קיים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
חבר הכנסת רוזנטל, זה לא הוגן לייחס לנציגת משרד התקשורת מלים. היא אמרה את התשובה שיש לה כרגע. הדברים ייבחנו.

<נחמן שי:>
אני העליתי את זה בעבר. אני זוכר את הדיון שנציג האוצר, עת שאלו אותו מה גודל התזמורת, אמרו לו שיש איקס אנשים, הוא אמר אולי בלי התופים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה לא מתאים לעכשיו.

<נחמן שי:>
זה מתאים מאוד כי זאת גישה מצטדקת שלא לוקחת את התמונה הרחבה מהי רשות השידור.

<מיקי רוזנטל:>
בכל רשות שידור בעולם נושא של תזמורת הוא חלק אינטגרלי. 

<חהיו"ר קארין אלהרר:>
חבר הכנסת רוזנטל, עוד לא ניתנה תשובה מהותית.

<מיקי רוזנטל:>
אנחנו ממתינים וכוססים ציפורניים.

<מאיר אסרף:>
אני מייצג את הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח.

<היו"ר קארין אלהרר:>
ברשות השידור?

<מאיר אסרף:>
בהסתדרות האקדמאים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מי עוד מייצג את ההסתדרות? אני קצת מבולבלת.

<מאיר אסרף:>
עורכת הדין גלילה הורנשטיין.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כי אתה לא רשום ברשימת המשתתפים. מה תפקידך?

<מאיר אסרף:>
אני מייצג את הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח וחברתי גלילה הורנשטיין מייצגת את ההסתדרות הכללית. אנחנו באנו בדברים גם לפני הדיון. אני פשוט שמעתי כאן דברים שאני חייב להגיב עליהם.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה לא חייב. אתה רוצה.

<מאיר אסרף:>
אני מבקש. ביקשתי וניתנה לי הרשות. היועצת המשפטית של המשרד אמרה שמדובר בנושא משמעותי, הנושא של התזמורת. אם מדובר אכן בנושא משמעותי, המקום להסדיר את אותם נושאים משמעותיים – זה מה שאמרתי וגם נרשם בפרוטוקול – אחד הדברים, המטרה של המחוקק היא להתייחס לנושאים המשמעותיים הללו וגם לשאול את השאלות הקשות כמו למשל האם תהיה תזמורת, כן או לא. זה לא רק להשאיר את זה לפרורוגטיבה של הגוף המנהל כי הכנסת כאן מסדירה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה עורך דין?

<מאיר אסרף:>
כן גברתי.

<מיקי רוזנטל:>
היא רוצה להסביר לך שהם יחללו לפי החליל שלה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא. תודה על הבדיחה החשובה. אני מבינה את ההערה שלך. אני שאלתי אם יש למישהו הערה לגבי סעיף 7. ההערה שלך היא הערה חשובה כללית שהועלתה. ההערה היא חשובה והיא תקבל מענה אבל זה לא נושא הדיון. יש לך הערה לגבי סעיף 7?

<מאיר אסרף:>
כן. אני רוצה להצטרף לעמדה של התזמורת ולבקש לתקן את סעיף 7 כך שהוא יכלול גם הסמכה להחזיק תזמורת, לתקצב תזמורת ולדאוג שתהיה תזמורת כמו שמקובל בעולם.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה רבה. מר דורון צברי. תפקידך, בבקשה.

<דורון צברי:>
שלום. אני במאי סרטים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני לא מכירה. מתנצלת אבל אני לא מכירה. 

<קריאה:>
השאלה היא במקום. בשם מי הוא מופיע כאן.

<דורון צברי:>
אני הייתי חבר הוועד המנהל, חבר המליאה, יושב ראש איגוד הבמאים ואני מייצג קבוצת יוצרים ואישי רוח שתומכים בחוק החדש. 

אני רוצה לומר שני דברים עקרוניים. האחד, רשות השידור היא לא לשכת עבודה. עם כל הכבוד לאלפיים אנשים, המהות של רשות השידור היא לא לספק - - -
<קריאה:>
זה סעיף 7?

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא להפריע לו. שגב, אתה יוצא. אתה בדרך החוצה.

<מיקי רוזנטל:>
זאת לא לשכת עבודה. הוא צודק. למה אתם קופצים? לעובדים יש זכויות ואנחנו נגן עליכם.

<קריאה:>
הוא לא מדבר לסעיף 7.

<היו"ר קארין אלהרר:>
סדרנים, להוציא את הגברת.

<מיקי רוזנטל:>
אני אגן על זכותו לדבר. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
שגב, בבקשה לצאת כי אתה לא תאפשר לו לדבר.

<משה שגב:>
בכלל לא דיברתי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה מתפרץ.

<קריאה:>
הוא בכלל לא דיבר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זאת הפעם האחרונה. תקשיבו, הוא ידבר גם אם זה לא מוצא חן בעיניכם וגם אם זאת לא העמדה שלכם. לכולם כאן יהיה מקום לדבר. עכשיו אף אחד לא יפתח את הפה בזמן שהוא מדבר. תודה.

<דורון צברי:>
המהות של רשות השידור היא שידור ציבורי שמשרת את האזרחים, שהוא שירות לציבור.

הדבר השני שאני רוצה לומר הוא שבחוק הנוכחי יש מלים מאוד מאוד יפות והן לא משנות כלום כל עוד המנכ"ל עובד אצל הממשלה. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
אדוני, בבקשה התייחסות לסעיף 7.

<דורון צברי:>
מבחינתנו הדבר הכי חשוב הוא להבטיח את עצמאות המנכ"ל וכל שאר הדברים ייגזרו מזה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אמרתי הערות לסעיף 7.

<דורון צברי:>
מתפרסמת היום ב"דה-מרקר" כתבה של נתי טוקר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כולנו קראנו את הכתבה ברוב תשומת לב. הערות לסעיף 7.

<עיסאווי פריג':>
התחלת עם לשכת עבודה, שגם זה לא בסעיף 7. אם יש לך משהו לסעיף 7, תגיד.

<דורון צברי:>
סיימתי.

<מיקי רוזנטל:>
מטרות השידור נראות לך בסדר? אין לך שום הערה לזה? טוב.

<היו"ר קארין אלהרר:>
נאמרו כל ההערות לעניין סעיף 7. המשרד כמובן ייקח את כל ההערות ויאגד את מה שנראה מתאים לו לתוך הצעת החוק. מי שהערותיו לא נכנסו, אני מפצירה בכם שתגישו הסתייגויות. 

<מיקי רוזנטל:>
מתי זה יופץ?

<היו"ר קארין אלהרר:>
בהקדם האפשרי, או מחר או ביום חמישי. הנוסח יפורסם באינטרנט כדי שתוכלו לבוא מוכנים להצבעה על הסעיף.

<חמד עמאר:>
בקשר לימי חמישי. אני מבקש שבימי חמישי לא יתקיימו הצבעות.

<עיסאווי פריג':>
אני מצטרף לבקשה.

<חמד עמאר:>
קבענו סיורים ויש לי סיורים שנקבעו מראש. הדיונים על החוק מתקיימים כמעט בכל יום. אמרתי לך שאין לי בעיה בימי שני, שלישי ורביעי, אבל לא ביום חמישי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא הייתה הצבעה ביום חמישי שעבר.

<חמד עמאר:>
אני מבקש שבימי חמישי לא יתקיימו הצבעות כי אני מחויב לסיורים אותם אני לא יכול לשנות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני אבדוק את זה.

<חמד עמאר:>
אני רוצה להשתתף בהצבעות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
דרך אגב, בהצבעה לא יהיו מוזמנים אלא רק חברי כנסת ונציגי ממשלה.

<עיסאווי פריג':>
מתי נקבל תשובה לגבי יום חמישי?

<קריאה:>
למה?

<היו"ר קארין אלהרר:>
ככה. זאת זכותי. לא יהיו נציגים שהם לא חברי כנסת ולא נציגי ממשלה. אתם תפסיקו עם הדבר הזה. שמענו את ההערות שלכם וכולן נלקחו לתשומת הלב.

<קריאה:>
זה יהיה דיון סגור?

<היו"ר קארין אלהרר:>
לצורך ההצבעה, כן.

<קריאה:>
אבל למה?

<היו"ר קארין אלהרר:>
כי זאת זכותי.

<מיקי רוזנטל:>
בתקנון הכנסת יש פרורוגטיבה כזאת.

<קריאה:>
גברתי, עד כדי כך מפחדים מהציבור שאתם לא יכולים להצביע בפניו?

<גדי בן יצחק:>
גברתי, זאת באמת פרורוגטיבה שלך, אבל אפשר לקבל הסבר קצר על השימוש בו?

<עיסאווי פריג':>
היושב ראש קובע את סדר היום.

<גדי בן יצחק:>
גברתי היושבת ראש, זאת פרורוגטיבה שלך ואין מערערים על כך, אבל אפשר לקבל הסבר קצר?

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן, אני אסביר.

<גדי בן יצחק:>
לא על הפרורוגטיבה אלא על השימוש בה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
שאלת שאלה ואני רוצה להסביר. אני חושבת שהמטרה של הדיון הציבורי מתקיימת בכך שנשמעות כל ההערות. הנוסח שיבוא להצבעה הוא נוסח שלקח בחשבון את כל ההערות שנאמרו כאן בחדר. אף אחד לא הושתק, כולם דיברו בזמנם ואמרו את כל ההערות שלהם בנוגע לסעיף הספציפי. אני לא רואה ערך בכך שיהיו כאן הנציגים שהם לא חברי הכנסת ולא נציגי הממשלה. בסך הכול זאת הצבעה וזה הליך טכני.
<קריאה:>
לא, זה לא בסך הכול.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה הליך טכני.

<משה שגב:>
גם אתמול כשהיו הצבעות, אנחנו לא הפרענו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
משה, בעודנו מדברים, אתה מפריע. בעודי מדברת, אתה מפריע. ההצבעה תפורסם. יש פרוטוקול והכול בסדר. אנחנו לא מסתירים שום דבר. אני פשוט רוצה לקיים את ההצבעה בשקט. דרך אגב, דיוני הוועדה משדורים און-ליין באינטרנט או בטלוויזיה.

<קריאה:>
לא היום.

<היו"ר קארין אלהרר:>
היום זה משודר באינטרנט.

<קריאה:>
זה לא משודר באינטרנט.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה משודר באינטרנט באופן קבוע. היום יש תקלה טכנית.

<חמד עמאר:>
תוך כמה זמן נקבל את הנוסח המתוקן לפני ההצבעה?

<היו"ר קארין אלהרר:>
יומיים לפני, זה בסדר?

<חמד עמאר:>
אין בעיה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. יומיים לפני.

<עיסאווי פריג':>
ביום חמישי אין הצבעות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני אבדוק את זה.

<חמד עמאר:>
אני לא רוצה לפנות ליושב ראש הכנסת. ביום חמישי נקיים דיונים וביום שני, שלישי ורביעי נקיים הצבעות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר גמור. 

פרופסור אלי פולק.

<אלי פולק:>
כבוד יושבת הראש, כאשר ועדת לנדס התכנסה אנחנו כאגודה לזכות הציבור לדעת הגשנו לה נייר עבודה וביקשנו להופיע בפניה אבל לא נענינו. כשאני יושב כאן, ישבנו כאן במשך שעתיים והקשבנו לדיון וגם הקשבנו לדיון שהיה אתמול ואני חושב שכבוד יושבת הראש יודעת גם את עמדתנו שהיא די קרובה לחלק ניכר מהדברים שנאמרו כאן.

החוק שהוגש כאן הוא חוק כל כך לקוי, כל כך לא נכון, שאיך את מבקשת מאתנו לבוא ולסמוך על אותם אנשים שהיו חלק ושותפים מלאים להגדרת החוק הזה, שהם ייקחו את כל ההצעות שדיברנו עליהן ייתנו איזה פריש-מיש ויתנו איזשהו מסמך.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה לא סומך על חברי הכנסת?

<אלי פולק:>
אני לא מדבר על חברי הכנסת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אבל הם מצביעים.

<אלי פולק:>
להפך, סמכותם של חברי הכנסת היא לא ניתנת לערעור. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
הבנתי את הטענה. יש לך זכות הצבעה? לא.

<אלי פולק:>
סליחה, מותר לי להמשיך?

<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר, אבל רגע. 

<אלי פולק:>
אני לא חושב שהסברתי את עצמי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
שמעתי את מה שאתה אומר. אני מבינה.

<אלי פולק:>
אני לא חושב כך. אני רוצה לומר את הדברים עד הסוף, ברשותך.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תסיים את המשפט.

<אלי פולק:>
אותם אנשים מטעם הממשלה שלהם כן יש זכות להיות כאן, הם האנשים שבישלו את המסמך הזה. אני הייתי מבקש, אם יש הצבעה של חברי הכנסת ואנחנו הציבור לא יכולים להיות שם, אינני מבין, אינני חושב שזה מוצדק ואינני חושב שזה דמוקרטי שאותם אנשים שגם להם אין זכות הצבעה, שבאים מטעם הממשלה, יכולים להיות נוכחים. הייתי מבקש ממך לשקול זאת מחדש.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני אענה לך מיד. הצעת החוק, למיטב הבנתי ואני בטוחה שגם להבנתך, היא - - -
<עיסאווי פריג':>
אני חושב שזה מוקדם לתת תשובה. תשקלי את זה שוב.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מבקשת שלא תפריע לי. אני חושבת שמכיוון שמדובר בהצעת חוק ממשלתית, ואתה יודע את זה, ראוי שנציגי הממשלה – למשל היועצת המשפטית – יהיו כאן. חברי הכנסת הם אלה שיש להם את זכות ההצבעה. הפרוטוקול לא שומע צעקות למרות החשיבה כאן בחדר. אני רוצה שחברי הכנסת יהיו נטולים מלחצים והם יוכלו להצביע באופן חופשי.

<עיסאווי פריג':>
לא. זה לא דמוקרטי.

<קריאה:>
דווקא בגלל זה חשוב שאנחנו נהיה כאן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לכן ההצבעה תתקיים בלי נציגי ציבור שהם לא חברי כנסת ולא נציגי ממשלה.

<עיסאווי פריג':>
לפחות לתת סיקור עיתונאי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מעלה את סעיף 8. בבקשה להקריא אותו.

<מיקי רוזנטל:>
אדון פולק, אתה נתבקשת להעביר נוסח.

<קריאה:>
העברנו.

<מיקי רוזנטל:>
אלי לא העברתם.

<קריאה:>
העברנו לכולם ואישרו לנו שקיבלו.

<אלי פולק:>
גם אליך.

<מיקי רוזנטל:>
לא ראיתי את זה. הגשתם הערות.

<ארז ברנד:>
אפשר עדיין להגיש הערות לסעיף 7? אני מהטלוויזיה החינוכית.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אבל דיברו כבר מהטלוויזיה החינוכית.

<ארז ברנד:>
אנשי רוצה ממש ספציפית.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כבר דיברו מהטלוויזיה החינוכית.

<ארז ברנד:>
גברתי רוצה הערה ואני רוצה להעיר לסעיף קטן (4) בסעיף 7.

<היו"ר קארין אלהרר:>
יש הצבעה על סעיף 8. אל תלכו.

כן, אדוני, בקצרה, משפט כי כבר הטלוויזיה החינוכית דיברה.

<ארז ברנד:>
אני מבקש לשנות את סעיף קטן (4) כך שייכתב: יקיים באמצעות הטלוויזיה החינוכית הישראלית שידורים - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
הנוסח הוצע.

<ארז ברנד:>
לא בדיוק. לא באותה צורה. עכשיו הצעתי את זה כמו שצריך להיות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הטלוויזיה החינוכית כבר הציעו הצעה.

<אתי בנדלר:>
אתה עובד הטלוויזיה החינוכית?

<ארז ברנד:>
אכן כן גברתי.

<אתי בנדלר:>
אני לא מבינה. יש לכם מספר הצעות חלופיות לנוסח של פסקה מסוימת?

<ארז ברנד:>
כן. ארבעה ועדים.

<אתי בנדלר:>
נציגת הטלוויזיה החינוכית שהיושבת ראש הוציאה מהישיבה קראה איזה נוסח היא מבקשת.

<קריאה:>
זה ועד אחר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
יש לכם כמה ועדים בתוך הטלוויזיה החינוכית?

<ארז ברנד:>
יש לנו ארבעה ועדים.

<קריאה:>
גם שם, למרות שזאת לא רשות השידור. ראו פלא. לא רשות השידור ויש ארבעה ועדים. זה מעניין.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר. תודה רבה.

עורכת הדין נויפלד, בבקשה להקריא את סעיף 8.

<חגית ברוק:>
8.
השידורים - שירות ציבורי

תאגיד השידור הציבורי יקיים את השידורים כשירות ציבורי.

<מיקי רוזנטל:>
תסבירי בבקשה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני באמת מבינה את האמוציות שלכם אבל אתם לא יכולים להתפרץ לדברים של אנשים. זה לא עובד כך. גם אף אחד לא שומע באמת אלא זה סתם בליל של דברים.

<דנה נויפלד:>
הסעיף הזה אומר את מה שמובן מאליו אבל צריך להיאמר, שהשירות שתאגיד השידור הציבורי יספק הוא שידור ציבורי ואני חושבת שהציבוריות שבו מדברת בעד עצמה, שזה הפן שמאפיין את השידור הזה להבדיל מהשידור המסחרי.
<עיסאווי פריג':>
איזה עז יש בתוכו?

<מיקי רוזנטל:>
למה צריך לכתוב בחוק את המובן מאליו? זה ממש לא ברור לי.

<עיסאווי פריג':>
מה העז?

<אתי בנדלר:>
אני רוצה לומר לחבר הכנסת רוזנטל שגם בקשר לסעיף הזה הגיעו הצעות בין כל המסמכים שהספקתי כבר לעבור עליהם שמבקשים אפילו לעבות את הסעיף הזה. נשמעו גם הערות כאן כדי שיובהר שמדובר כאן במשהו שונה מהערוצים המסחריים או מהטלוויזיה הרב-ערוצית. יש כאן שירות ציבורי שהמדינה מתחייבת להעניק באמצעות תאגיד השידור הציבורי.

<מיקי רוזנטל:>
את המלים אני מבין. אין לי קושי בהבנת הנקרא. יש לי קושי בזה שמגדירים משהו על ידי בידולו ממשהו אחר. למה זה נחוץ כאן? באמת אני לא מבין.

<עיסאווי פריג':>
המרבה – גורע.

<דנה נויפלד:>
הסעיף הזה כתוב היום בחוק רשות השידור, הוא מועתק מחוק רשות השידור הקיים ואין כאן שום דבר חדש.

<נחמן שי:>
כתוב שירות ציבורי.

<דנה נויפלד:>
כתוב שירות ציבורי. הוא מועתק מהחוק הישן והוא מבטא את סוג השידורים שהגוף הזה משדר כשירות ציבורי.

<מיקי רוזנטל:>
אם אין בעיה עם זה, למה זה לא בסעיף 7?

<דנה נויפלד:>
חשבנו שנכון לתת לזה ביטוי מפורש וחד משמעי.

<עיסאווי פריג':>
למה?

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. אני מעלה את סעיף 8 להצבעה. יש הערה?

<משה שגב:>
כן, הערה לגבי סעיף 8. קודם כל, מה זה תאגיד. אני רוצה להבין האם הכוונה שתאגיד השידור הציבורי הוא כמו תאגיד מים, תאגיד מחזור?

<היו"ר קארין אלהרר:>
דיברנו על זה אתמול.

<משה שגב:>
אבל לא דיברנו על הסעיף הזה. אני מדבר על סעיף 8.

<היו"ר קארין אלהרר:>
דיברנו על מה זה תאגיד. זאת הייתה הערה של עורכת הדין הורנשטיין. דיברנו על זה וקיבלתם תשובה מלאה.

<משה שגב:>
לא.

<דנה נויפלד:>
הפכנו את זה לשידור ציבורי כדי לחדד.

<קריאה:>
היה כתוב ממלכתי.

<דנה נויפלד:>
גם ממלכתי לא מוסבר מה הוא. היה כתוב בחוק מ-1965 – אני אספר לכם את התגלגלות הסעיף – ששירות השידור יהיה ממלכתי. כדי להבחין ולאפיין שאלה לא שידורים של ממלכה אלא שירות ציבורי, נכתב שזה שירות ציבורי, כדי שיהיה ברור וחד משמעי. הסעיף הזה הועתק מהחוק הקודם.

<משה שגב:>
לגבי תאגידים, גם תאגיד המים גובה למשל מע"מ.

<היו"ר קארין אלהרר:>
דיברנו על זה אתמול.

<משה שגב:>
מה זה תאגיד?

<היו"ר קארין אלהרר:>
דיברנו על זה אתמול.

<משה שגב:>
אבל זה לא מוסבר.

<קריאה:>
גם על הממלכתי דיברנו אתמול. לא כל ציבורי הוא ממלכתי.

<קריאה:>
למה סעיף 8 עלה אתמול וסעיף 7 היום? 

<היו"ר קארין אלהרר:>
חברי הכנסת, אני מעלה את סעיף 8 להצבעה. יש למישהו מחברי הכנסת שאלה? חבר הכנסת רוזנטל, יש לך עוד שאלה?

<מיקי רוזנטל:>
לא. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
עוד הערה?

<מיקי רוזנטל:>
לא.

<היו"ר קארין אלהרר:>
עוד הערה חבר הכנסת שי?

<נחמן שי:>
לא.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מעלה את סעיף 8 להצבעה.

<אתי בנדלר:>
חבר הכנסת פריג', בהצעה שלכם, של ההסתייגויות, ביקשתם להחליף את המילה תאגיד במילה רשות.

<עיסאווי פריג':>
נכון.

<אתי בנדלר:>
אתה רוצה להציע את זה?

<עיסאווי פריג':>
נכון.

<אתי בנדלר:>
אני מבקשת להעמיד את ההצעה שלו להצבעה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מעלה להצבעה את הצעתו של חבר הכנסת פריג' לסעיף 8, לומר רשות השידור הציבורי במקום תאגיד השידור הציבורי.

מי בעד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – 3
הצעתו של חבר הכנסת פריג' לא התקבלה

<היו"ר קארין אלהרר:>
ההצעה לא התקבלה.

<עידית חנוכה:>
חבר הכנסת נחמן שי הצביע במקום חבר הכנסת איתן כבל.

<היו"ר קארין אלהרר:>
ביקשת הסתייגות?

<עיסאווי פריג':>
זאת הסתייגות, כן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מעלה להצבעה את סעיף 8 כהצעת החוק הממשלתית.

מי בעד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – 1

סעיף 8 אושר
<עיסאווי פריג':>
אני נמנע.

<אתי בנדלר:>
גברתי, אני מבקשת לעבור לסעיף ההגדרות, להגדרה שידורים. הסעיף הזה עושה שימוש במונח שידורים. 

תאגיד השידור הציבורי יקיים את השידורים כשידור ציבורי ואני חשבתי שאולי כדאי לדון כבר ולאשר את המונח השידורים.

אני רוצה להזכיר שבקשר לנושא הזה, להגדרה השידורים, הועלו הערות ולפיהן יש מקום לכלול גם את השידורים באמצעים טכנולוגיים אחרים במסגרת ההגדרה. אנחנו הסברנו בישיבה הקודמת מדוע גם דעתי, לא רק דעת משרד התקשורת, היא שאין מקום לעשות את זה. לא להחיל באופן אוטומטי את כל הרגולציה שקיימת על השידורים בתאגיד השידור הציבורי, ברדיו ובטלוויזיה על כל האמצעים הטכנולוגיים האחרים.

<קריאה:>
למה? כי אי אפשר?

<אתי בנדלר:>
כי צריכים לשקול איזו רגולציה ראוי לעשות, האם באמת נכון שכל הרגולציה החלה על שידורי הטלוויזיה לצורך העניין של תאגיד השידור הציבורי תחול as is על שידורים באינטרנט.

<נחמן שי:>
התאגיד החדש הזה אמור לשדר גם באמצעים אחרים חדשות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
נכון.

<נחמן שי:>
האם מבחינת כל הדברים שאנחנו קובעים בחוק לא יחולו גם על השידור שלא ברדיו ובטלוויזיה?

<אתי בנדלר:>
חבר הכנסת נחמן שי, אני מפנה אותך לסעיף 71 להצעת החוק בו נאמר, ואני אקרא את סעיף קטן (א) לצורך העניין, ש"תאגיד השידור הציבורי רשאי להעביר תוכן באמצעות טכנולוגים אחרים מהאמור בהגדרה השידורים ובכלל זה על גבי רשת האינטרנט ובאמצעות מערכת רדיו טלפון נייד. על תוכן המועבר לפי סעיף קטן זה יחולו ההוראות לפי חוק זה החלות על שידורים בשינויים המחויבים למעט הוראות סעיף 68".
יש כאן אינדיקציה שצריך לעשות איזה שהם שינויים וכך הלאה. יתכן שיהיו עוד הערות לסעיף הזה, מה ראוי ומה לא ראוי שיחול.

<נחמן שי:>
אבל הכלל הוא שזה חל ורק יוצאים מן הכלל.

<דנה נויפלד:>
נכון.

<אתי בנדלר:>
לכן אם חברי הכנסת מקבלים את התשובה שאין מקום לכלול בהגדרת השידורים שידורים המועברים באמצעות טכנולוגים אחרים ואין הערות אחרות, אני מציעה להצביע על ההגדרה.

<גדי בן יצחק:>
פרסומות אין לנו, אינטרנט אין לנו, אבל אנחנו נהיה שווים לאחרים.

<מיקי רוזנטל:>
לגבי ההגדרה. כדי למנוע ספק, הוא רשאי לעשות ואין מניעה שהוא יעשה שידורים על גבי פלטפורמות אחרות אבל הוא לא חייב. זה כל העניין. נכון? כדי למנוע ספק.

<אתי בנדלר:>
לכן אני אומרת שכאשר הוועדה תגיע לסעיף 71, יכול להיות שיהיו הערות לסעיף הזה, למשל לחייב ולא להשאיר לשיקול דעת ועוד הערות שונות לאותו סעיף. השאלה היא אם לא ראוי באמת לתת את הדעת לכל נושא העברת השידורים באמצעים טכנולוגיים אחרים אגב דיון בסעיף שדן בנושא הזה ולא אגב הכללת הנושא באופן אקראי בהגדרה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מעלה את ההגדרה של המונח שידורים להצבעה.

<גדי בן יצחק:>
יש כאן שאלה מקדימה של עבודת העיתונאים. אפשר לשאול?

<אופיר טל:>
אני בא כוח אגודת העיתונאים בירושלים. לפני ההצבעה, אם אפשר להעיר הערה. גם בסעיף 7 וגם בסעיף 8 קיימת ההגדרה שידורים. המשמעות היא שאם המונח שידורים לא כולל את האינטרנט, השידור באינטרנט הוא לא שידור ציבורי לפי סעיף 8 והוא לא כפוף למטרות בסעיף 7. זאת המשמעות המשפטית.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא.

<דנה נויפלד:>
לא, כי כתוב בתוך הסעיף, תקרא את סעיף 71 שאומר שיחולו על התוכן המועבר כל ההוראות לפי חוק זה החלות על שידורים.

<אופיר טל:>
למה את עושה את זה שם?

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מעלה להצבעה את ההגדרה שידורים.

בבקשה, גברתי.

<תהילה אלטשולר:>
אני מבקשת לומר כאן דבר אחד שבעיני הוא מאוד מאוד קריטי. אמרתי אותו אבל כדאי לחזור עליו שוב כדי שחברי הכנסת יבינו על מה הם מצביעים. החוק הזה אומר ששידור ציבורי שמקימים עכשיו מחדש בצעד רדיקלי במדינת ישראל לעשרים השנים הבאות, הוא רדיו וטלוויזיה בלבד.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא נכון. תקראי את ההגדרה.

<תהילה אלטשולר:>
קראתי את ההגדרה וחזרתי וקראתי אותה. 

<קריאה:>
זה בניגוד למה שהשר אומר. זה בדיוק הפוך.

<תהילה אלטשולר:>
שידור ציבורי בישראל הוא ערוץ ליניארי של טלוויזיה וערוצי רדיו.

<קריאה:>
לא, זה לא ליניארי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה לא נכון.

<תהילה אלטשולר:>
גם בסעיף 71.

<קריאה:>
למה אתם חוששים מזה?

<תהילה אלטשולר:>
לא, אני לא חוששת מזה.

<קריאה:>
אבל הגדרת השידורים, היפנו אותך לסעיף 71 וסעיף 71 אומר לך בפירוש. נגיע לסעיף 71 ונדון על המילה רשאי. כרגע אנחנו עוד בהגדרה של מה זה שידורים.

<תהילה אלטשולר:>
אני אומרת שלפני שאנחנו שואלים את שאלת הרשאי, למה להגדיר שידורים.

<גדי בן יצחק:>
כדי לשמור על יתרון של הטלוויזיות הפרטיות. מה זאת אומרת למה?

<מיקי רוזנטל:>
למה להצביע על ההגדרה לפני שאנחנו מסיימים את סעיף 71 בו נחליט איפה נשדר, מה ישדרו וכולי. אם זה עניין מקצועי, לשם מה להצביע עכשיו?

<היו"ר קארין אלהרר:>
מה אומרת גברתי היועצת המשפטית?

<אתי בנדלר:>
אם חברי הכנסת מבקשים לדחות את ההצבעה, אני לא רואה מניעה.

<מיקי רוזנטל:>
ברגע שנסיים את סעיף 71, נצביע גם על ההגדרה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר.

<אתי בנדלר:>
ההסכמה הייתה מלכתחילה שכאשר דנים בסעיף ועושים בו שימוש מוגדר, חוזרים להגדרה. אם יש חשש של חבר הכנסת, אפשר לא להצביע עכשיו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
נוכח בקשתו של חבר הכנסת רוזנטל, אנחנו לא נקיים את ההצבעה על המונח שידורים.

הישיבה הזאת נעולה. מחר מתכנסים בשעה 9:00 בבוקר באולם ירושלים.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:50.>