PAGE  
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
17/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 84>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, י"ט בסיון התשע"ד (17 ביוני 2014), שעה 11:30
<סדר היום:>
<שילובם של בני נוער עולים בתנועות הנוער - לציון יום הצעירים והנוער בישראל>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
יואל רזבוזוב – היו"ר

מרדכי יוגב

<מוזמנים:> 
	מאשה נוביקוב
	–
	ממונה קשרי חוץ, נתיב, משרד ראש הממשלה

	אירית ברוק
	–
	מנהלת המחלקה לתנועות נוער,קהילה והגשמה, משרד החינוך

	אלון קיסר
	–
	דוברות, משרד החינוך

	חנה קורן
	–
	מנהלת אגף עידוד עלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

	איציק אוחנה
	–
	מנהל אגף בכיר, צעירים, משרד העלייה והקליטה

	אמיר סנדלר
	–
	סמנכ"ל תנועת בני-עקביא

	מתוקו אלמו
	–
	רכז מגשרים, תנועת בני-עקיבא

	אביגיל וובו
	–
	רכזת תכנית עמישב, תנועת בני-עקיבא

	שלו וובו
	–
	רכז תכנית השחר, תנועת בני-עקיבא

	וונדה אקלה
	–
	מנכ"ל נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

	ליאור אריאל
	–
	מתנדב "אם תרצו"

	אודליה סיטבון
	–
	מתנדבת "אם תרצו"

	בוריס שינדלר
	–
	התנדבות חברתית, One day


	קרן שמר
	–
	תכנית מגשרים בקהילה, מועצת תנועת הנוער

	מיכאל זץ
	–
	מנהל תחום שילוב עולים, תנועת הצופים


	חגית שוורצמן
	–
	רכזת נוער דובר רוסית, הנוער העובד והלומד

	שי גזית
	–
	רכז נוער דובר רוסית, הנוער העובד והלומד


	
	
	

	
	
	

	
	
	


<מנהלת הוועדה:>
דנה גורדון שושני
<רישום פרלמנטרי:>
יעל. חבר המתרגמים
<שילובם של בני נוער עולים בתנועות הנוער - לציון יום הצעירים והנוער בישראל>
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
צהריים טובים לכולם. אנחנו מציינים בכנסת היום את יום הצעירים והנוער בישראל. הוועדה שלנו מייחדת את הדיון לשילובם של בני נוער עולים בתנועות הנוער. גם אני נפגשתי עם התנועות. תמיד התעניינתי לדעת מה זה תנועת נוער, בתנועות הנוער תמיד יש ילדים טובים. אני מסתכל ואני רואה את המדים ואת הילדים להם יש משימות, מטרות ומטלות. אמרתי לעצמי, יש לי שתי בנות קטנות, אני רוצה לשלוח אותן לתנועות נוער שתהייה להן מסגרת. איך שהוא בעניין תנועות הנוער עולה לי בראש קונוטאציה של משהו טוב.  
מטרת הדיון היום, כוועדת עלייה והקליטה, לנסות לתת לעולים כניסה לתנועות הנוער. משפחות עולים חדשים שמגיעים, גם אני חוותי את זה על בשרי, ההורים כשמגיעים חלקם הולכים ללמוד וחלקם לעבוד. לפעמים הורה אחד הולך ללמוד והשני לעבוד, עובדים מהבוקר עד הערב ועם זה פעמים רבות אין מספיק אמצעים לממן חוגים והילדים נשארים ברחוב ללא השגחה. לדעתי תנועות נוער יכולות להיות הפתרון לכך. כאן אנחנו צריכים לראות איך אנחנו יכולים להעצים ולעזור לעולים להיכנס לתנועת נוער, כל אחד לפי רצונו. לבחון איך אנחנו יוזמים את המהלך הזה. זה משהו קיים ונבחן איך באמת אנחנו רותמים את המשרדים לתמוך בעניין.  
ראשית אבקש מאביגיל שפיגלמן מנהלת תכנית עמישב בה משתלבים תלמידים עולים בתנועת בני-עקיבא להציג את התכנית ואת המצגת. בבקשה.

<אביגיל וובו:>
שלום לכולם. צהריים טובים. שמי אביגיל וובו. אני רכזת תכנית עמישב בבני-עקיבא. מאיפה התחילה תכנית עמישב? – בשנים האחרונות אנחנו זוכים לגלי עלייה גדולים. כשאני מדברת על גלי עלייה גדולים הכוונה לעלייה מארה"ב, צרפת, מאוסטרליה. בעצם העולים האלה נקלטים בקליטה ישירה. זאת אומרת שהם לא עוברים דרך מרכז קליטה, אלא ישר לתוך קהילה, לתוך בית. 
תנועת בני-עקיבא זיהתה את הצורך להקים תוכנית לשלב אותם. מתוך המקום, שהיושב ראש יואל רזבוזוב דיבר, של המיוחדות של תנועות הנוער, באמת הכוח הכי גדול שיש לתנועות הנוער הוא תחושת השייכות. ברגע שילד עולה לארץ הוא מרגיש פתאום שההורים שלו עקרו אותו מהמקום המוכר לו, פתאום הוא מגיע לכיתה והוא לא מבין את השפה, לא מבין את כל הניואנסים הקטנים התרבותיים. אם הוא מצליח להיכנס לתנועת נוער זו הרשת החברתית שלו. הרשת החברתית תוכל לתת לו ביטחון עצמי, פתאום אין לחץ של לימודים. אני חוזרת לעניין תחושת השייכות. 

אלו נתונים שאבקש להביא ספציפית מצרפת, אנחנו רואים שלאורך השנים שצרפתים עולים, כמו שכשכל עולה רוצה גם הוא בעצם רוצה את המקום המוכר. אנחנו רואים ממוקדים, בנימינה, רעננה, אשדוד, נתניה ירושלים ואנחנו רואים שככל שהשנים עולות המספרים עולים. יש לנו גם נתונים מכל מיני ארצות. בשקף למטה עולים מארה"ב, אסיה, אפריקה וכדומה. כעיקרון זה נשמע לנו משהו של פעם, אבל אנחנו רואים שככל שעוברות השנים יש יותר ויותר עולים שעולים לארץ. 

מהי תכנית עמישב? – מטרות התכנית, יש לתכנית עמישב שתי מטרות עיקריות. המטרה הראשונה, להפוך את תנועת הנוער ואת הסניף המקומי למשמעותיים והמשפיעים להתאקלמותו של העולה בחברה הישראלית. בעצם, לצמצם את הפערים של העולה. ברגע שהילד יכנס לתנועת נוער, שם הוא ירגיש את תחושת השייכות ובעצם הפערים יצטמצמו. המטרה השנייה שיש לתכנית עמישב היא להשפיע על החברה הקולטת. בהרבה פעמים אנחנו רואים שהחברה הקולטת לא תמיד יודעת לקלוט כמו שצריך. זה לא משהו חדש, זה משהו שאנחנו רואים מההיסטוריה. בכל עלייה חדשה העלייה הקודמת אומרת להם 'אתם החדשים, אתם לא יודעים כלום'. כשאני מדברת על עלייה מצרפת, מארה"ב או מדרום אפריקה בהרבה פעמים הילדים האלה נראים שהכול בסדר והכול מצוין וההורים שלהם יטפלו בהם, אבל בהרבה פעמים אותו ילד בכיתה ד' כשהוא מגיע לכיתה, החברה הקולטת לא מבינה עד כמה אותו ילד עובר משבר בפנים והוא באמת צריך תמיכה. מטרת התכנית גם לעזור לשלב את העולה, אבל גם לחנך את החברה הקולטת לערכים של עלייה וקליטה.

תכנית עמישב הוקמה שלוש שנים. כרגע היא פועלת בשישה מוקדים. תכנית עמישב בנויה שבכל מוקד שבו פועלת תכנית עמישב יש רכזת מגשרת דוברת השפה. יש לה שני תפקידים, האחד, קשר עם הורים והסבר על הפעילויות – דבר מאוד פשוט. היא שולחת מייל בכל שבוע בשפה שמתאימה להורים. בעצם היא מנגישה את פעילות תנועת הנוער להורים. ברגע שהורה מרים את הטלפון והוא לא צריך לשבור את השיניים כדי לדבר עם הרכזת אם הוא מבין מה זה הטיול ומה צריך להביא ושזה יומיים. פתאום תנועת נוער שלפעמים נראית כמו בלגן, ברגע שמישהו מדבר את השפה, הכול נראה הרבה יותר מסודר. הנקודה השנייה, התפקיד השני של הרכזת ללוות מדריכים שהם מדריכים של שכבת הגיל, היא מלווה אותם על מנת לשלב. כלומר, שהחניך העולה לא ירגיש שהוא חלק מפרויקט, כי מי שבא בעצם ללוות אותו, הוא בעצם המדריך של ששאר החניכים. לאותו מדריך יש תפקיד נוסף בהדרכה והוא ליצור קשר אישי. הוא הולך אליהם הביתה, אוסף אותם ובזמן שהוא מגיע לפעילות בתנועה הוא דואג שהם מבינים והם לא נעלמים. 

הנקודה החשובה בתכנית עמישב, האופי המיוחד, זה לא פרויקט. לא הופכים את העולים לפרויקט. ההפך, הילד בכלל לא מרגיש שהוא חלק מתכנית.

נקודה נוספת מאוד מאוד חשובה שחשוב לנו להגיד, התכנית הזאת, אנחנו לא רוצים שהיא תהייה של בני-עקיבא. אם יש ילד עולה שהולך לתנועת נוער אחרת, זה מצוין. מבחינתנו המטרה שכל העולים יכנסו לתנועת נוער כי זה הפתח לחברה הישראלית. אנחנו מאוד מאוד רוצים, מאוד שואפים שכל תנועות הנוער יתעסקו בעלייה ובקליטה. 

אלו נתונים משנת 2013, במוקדים שיש לנו אנחנו רואים, בטיול האחרון שהיה לנו בבני-עקיבא רשמנו משלמי דמי חברות של העולים. רואים שבשנת 2013 235 חניכים עולים הצטרפו לתנועה. זה על ידי הטלפון, השיחה האישית, הדאגה לדברים הקטנים. 
נסיים, אנחנו בבני-עקיבא, קצת גיששנו לראות מי בעצם אחראי על אותם עולים שנקלטים בקליטה ישירה. עברנו במשרד החינוך, משרד החינוך עושה עבודה מצוינת בליווי בתי ספר, הם בעצם מלווים בבתי ספר., משרד העלייה והקליטה, או שהם מתעסקים במרכזי קליטה או שכל משפחה שעולה לארץ מקבלת סל קליטה בבית הספר. כרגע, היום אין אף גוף ממשלתי שדואג לילדים אחר הצהריים ורואה מה באמת קורה להם. אנחנו רואים שבחו"ל הרבה פעמים תנועת נוער לא היה משהו משמעותי. בארץ באמת תנועת נוער, זה כמו שאמרנו, היא הפתח, היא הרשת החברתית וזה מה שייתן לילד ביטחון עצמי. 

אנחנו מאוד מאוד מקווים ומצפים שמתוך הוועדה הזאת נוכל לראות איך אנחנו משלבים את העולים. תודה רבה ויום טוב.   
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה אביגיל. נשמע כעת את נציגי המשרדים. אירית ברוק. בבקשה.

<אירית ברוק:>
שלום רב, ראשית אני מאוד שמחה להיות פה ושמקדישים לנושא החשוב הזה, לפן הזה של תנועות הנוער ועדה, בדרך כלל היא על נושאים אחרים. בתנועות הנוער מזה שנים רבות מנסים להתמודד עם קליטת העלייה. עוד משנות ה-50 תמיד היעד של תנועות הנוער היה לקלוט עלייה. התפתחו גישות שונות לאורך השנים. כבר לפני עשר שנים הייתה עבודה עם פרופסור רינה סבר מהאוניברסיטה העברית ירושלים, אם איני טועה, כדי לראות איך לקלוט, הייתה תכנית מסוימת. 
בשנים האחרונות נכנסה מאוד חזק תכנית שקוראים לה "מגשרים בקהילה". התכנית הזאת מופעלת באמצעות מועצות הנוער והתנועות תוך ליווי של המשרד - - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
לא אנשים של מערכת החינוך?

<אירית ברוק:>
לא. לא. זה רעיון של התנועה וכאן אני אשאיר לחבר'ה לדבר על זה כי זו באמת תכנית מפוארת של התנועות. הרעיון הוא שבראש כל סניף יעמוד לא רק רכז סניף אחד, אלא יעמדו שניים. האחד הוא ישראלי ותיק והשני ישראלי עולה חדש בין העדה הרלוונטית לשכונה. כלומר בסניף שפונה ליוצאי חבר העמים יעמוד גם מרכז סניף ישראלי וגם מרכז סניף מיוצאי חבר העמים ואותו גם בקהילה האתיופית. התכנית הלכה לשתי הקהילות האלה בעיקר. 

ראינו מאוד יפה, כמו שסיפרת קודם, ברגע שיש להורים למי לפנות, ברגע שיש מישהו שהוא דובר השפה וברגע שיש מישהו שמכירים אותו ואפשר לסמוך עליו, שאפשר לסמוך לתת לו את הילדים אחר הצהריים ולא לשלוח אותם למה שנראה כמו איזה כאוס כזה גדול, שחלילה ילדים אחרים מי יודע מה יעשו להם, אולי דברים רעים. הדברים מתאזנים וראינו שהתכנית עובדת.

מעבר לתכנית הזאת התנועות מפעילות עוד מספר תכניות. כל תנועה עם הטעם שלה, עם האידיאולוגיה שלה. המשרד באמצעות תקנת תנועות הנוער, זה קצת תיקון לדברים שאמרת, מעביר כמיליון שקל מדי שנה לטובת העניין. היו שנים שמשרד העלייה והקליטה תגבר את התקנה - - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
זאת התקנה של מיליון שקל לתנועות נוער? הן ניגשות למכרז?

<אירית ברוק:>
לא. לא. יש תקרת תמיכה שמופיעה ברשומות. אחד הקריטריונים הוא תמיכה באוכלוסיות מיוחדות, אוכלוסיות של נערים עובדים, עולים חדשים, נערים ונוער עם מוגבלות ונערים בסיכון. מתוך הפול הזה מיליון שקל. בדקתי לפני שהגעתי לכאן, בשנה שעברה העברנו מיליון שקל, זה בערך הממוצע בשנים האחרונות שעוברים לטובת קליטת עלייה בתנועות הנוער. כך שיש מקום ויש התייחסות ממשלתית ואפילו רצינית לעניין הזה. כמו שציינתי, לפני כמה שנים גם משרד העלייה והקליטה היה מעביר לתוך תקנת התמיכה הזאת סכום כסף על מנת לתגבר אותם, מפני ששני משרדי ממשלה לא יכולים לתמוך במקביל באותה פעילות. בשנתיים האחרונות אין העברה כספית כזאת. 
הפעילות הזאת היא אחד הדגלים של תנועות הנוער והיא מאוד מאוד חשובה גם למשרד. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אנחנו נשמע כעת את נציג משרד הקליטה, איציק אוחנה בבקשה.

<איציק אוחנה:>
שלום לכולם. אני מנהל אגף בכיר של צעירים. זה אגף חדש שהוקם בחצי השנה האחרונה. אנחנו בתהליכי התהוות, בנייה ומיסוד אל מול כל הגורמים. בהיבט של פעילויות תנועות נוער, עוד לפני שאני אגיד מה הפעילות שאנחנו רוצים לעשות לפחות באגף, הגילאים של האגף הם בין 17 ל-18 בהיבטי ההכנה לצה"ל, מכינות וכדומה. בחודש הקרוב אנחנו יוצאים לאיזה פיילוט. מיד אציין אותו. המדרגה הנוספת הם גילאי 20 עד 35 – אלו גילאי הצעירים שבכללותם האגף אחראי על כל עולם התוכן של סטודנטים, השכלה גבוהה. כל מינהל הסטודנטים נושק תחתיי יחד עם תחום צה"ל. חיילים, בכל עניין ההכנה לפני גיוס עם אגף חברתי ביטחוני, שילוב משרד החינוך, ליווי תוך כדי עם גופים שיש לנו בתוך הצבא וכמובן לשכות הגיוס בטרום גיוס, בהכנה ובלווי גם הפרטני וגם הקבוצתי של אוכלוסיות מובחנות מקרב העולים. 
הדבר השלישי, מרכזי הצעירים. אנחנו דרך הג'וינט עם קרן גדיר ועוד שותפים מפעילים מרכזי צעירים ברשויות המקומיות. אנחנו משתתפים ברכז עולים וגם בתקציבי פעילות. אנחנו הולכים להרחיב את הפסיפס. נתמקד בעניין תנועות הנוער.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
זה משהו חדש? על כמה רשויות  - - - 

<איציק אוחנה:>
כרגע הרחבנו את זה מ-15 ל-18 רשויות שעיקרם נגב וגליל וגם הפריפריה החברתית בהיבטים של לוד רמלה שהכנסנו אותם לתוך התמונה. בעזרת ה' אנחנו הולכים לפעימה של הרחבה לעוד 15 רשויות נוספות במרכז הארץ.
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
זה מרכז לצעירים עולים.

<איציק אוחנה:>
מבחינתנו צעירים, גיל 35 זה צעיר, גם מעבר גיל 47 הוא צעיר, אבל צריך לחתוך. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
מה תפקיד רכז? מה אמור לעשות הרכז?

<איציק אוחנה:>
תפקידו של הרכז, אנחנו מנגישים את השירות יחד על הפלטפורמה העירונית, לצורך העניין זה על שלוש רגליים: ההשכלה הגבוהה, כל מוד ההכנה לפני, תוך כדי לצה"ל. מיד אני אסקור חלק מהפעילויות כי זה חשוב בקשר עם תנועות הנוער. הדבר השלישי זו הרגל של התעסוקה. א', אנחנו חושפים בפני כל הצעירים, מרכזי הצעירים קיימים ברשויות המקומיות ואני לא מחדש לאף אחד, מרכזי הצעירים הם לכל האוכלוסייה ואנחנו רוצים שתהייה אינטגרציה. תפקידו של אותו רכז לרתום את הצעירים העולים שפוקדים אותו ולשלב אותם בכל הפעילות העירונית. חלק מהעניין הזה אלו אחים בוגרים, מנטורים, שילוב התעסוקתי - - - 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
זאת אומרת שבתוך מרכז צעירים קיים יתווסף תקן לרכז שיהיה אחראי לעולים.

<איציק אוחנה:>
כן.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אבל לא בכול הרשויות קיימים מרכזים. בכל הרשויות יש מרכזי צעירים?

<איציק אוחנה:>
לא. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
בינתיים אתם הולכים איפה שקיים.

<איציק אוחנה:>
אנחנו הולכים איפה שקיים, איפה שממוסד, איפה שהמערכת עובדת עם שלושת הרגליים למעט כמובן אותו רכז עולים. כרגע עושים את זה בחצאי תפקיד בכל מיני צורות בנוסף לתפקיד וכדומה. כרגע אנחנו הולכים לחזק את הפונקציה הזאת כי זיהינו שמבחינתו זה מכפיל כוח. מן הסתם הוא עובד מול המרחבים והמרכזים שלנו בתוך הערים מול הממונים. כרגע אנחנו בתהליך מיסוד גם עם תו תקן וגם הדרכות והנחיות סדורות. מתחילת השנה קיימנו כבר ארבעה מרכזים ואנחנו מן הסתם שותפים לאיתור ובכל מה שקשור בזה.
בעניין תנועות הנוער, אנחנו כרגע, אני לפחות, בתהליך של מיפוי של גופים שעוסקים בהסללה, אני קורא לזה הסללה, לעשות מסלול לעולים לראות איך אנחנו רותמים אותם דרך תנועות הנוער, יחד עם חברת המתנ"סים לא חברת המתנ"סים, יחד עם הרשויות המקומיות - - -

<קריאה:>
הם לא בגיל.

<איציק אוחנה:>
הם לא בגיל, אני לא יכול ליצור עוד נתק מלאכותי. כשאני מסתכל על צעירים הם באמת לא בגיל שלי, הם נמצאים באגף קליטה בקהילה. שם בעיקר מתבצעת הפעילות בשני ערוצים. הערוץ האחד שאת נגעת בו והוא נוהל תמיכות, בגלל כפילויות וגם בגלל זה וזה יש אפשרות לגופים  ברשות המקומית וכדומה להגיש בקשה לתמיכה בפרויקטים דרך תקציבי קליטה בעלייה. יש את הועדה העירונית של קליטה בהקהילה ברמה המחוזית שדנה בכל עיר ועיר העלאת תכניות ואפשר לעלות את זה דרך העניין הזה.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אותה תנועת נוער יכולה להגיש בקשה לתמיכות גם במשרד החינוך וגם בקליטה לטובת פרויקטים? 

<אירית ברוק:>
לא. זאת אומרת שגם ברמה הארצית וגם ברמה המקומית זה דרככם.
<איציק אוחנה:>
בוודאי. אנחנו עושים את זה בוועדות שמתבצעות ברמה המחוזית. עד להיקף של 150 אלף שקל זה בכלל ברמה המחוזית ולא זה לא עולה למעלה. מעל 150 אלף שקל זה עולה לוועד הממליצים לוועדה הארצית כדי לדון בפרויקט גדול. זה הסדר גודל ואפשר לעשות את זה דרך הרשויות המקומיות. זה תהליך עם מעטפת ועם שותפים - - -

<קריאה:>
לא לצעירים, זה לקליטה. את מדברת על התבחינים של התמיכות שזה הפן השני. לתבחינים של התמיכות כרגע אין לנו ראש אגף של קליטה בקהילה, אריה פורת פרש לפני שלושה חודשים ויש ממלא מקום. כרגע אנחנו מנסים ליצור דרך נוהל התמיכות, לראות איך אנחנו מכניסים את העניין של הצעירים.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
חשוב להכניס את התנועות כדי אם יש תכנית טובה שיוכלו להגיש.

<איציק אוחנה:>
אני אומר שוב, זה לא כי כנראה מישהו רע ולא בא להכניס. אנחנו מבינים את החשיבות, אבל הבעיה כאן היא תקציבית. בשנה הקרובה נרענן את כל נוהל התמיכות גם בהיבטים של התחומים שאנחנו רוצים להכניס. לדעתי המנכ"ל בפריזמה מאוד כלפי תנועות הנוער כדי להשלים את הרצף הזה.

<אירית ברוק:>
בתוך תחנת התמיכה יש מנגנון שיודע לקלוט ממשרדים אחרים. מאחר ותנועות הנוער עובדות על ספקטרום רחב של נושאים גם בנושא הזה תנועות הנוער יכולות. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
חשוב שתשלבו כוחות כדי להכניס את תנועות הנוער. ראינו שיש מספרים יפים, 300 שנכנסו זה מספר יפה. ילדים, במקום להסתובב ברחובות הם במסגרת. אני מעדכן לפי המצגת האחרונה.

<אירית ברוק:>
יש 13 תנועות נוער, אלו מספרים מאוד גדולים.

<איציק אוחנה:>
מעבר לעניין הזה יש את הפרויקטים לעידוד עליה שהמשרד מתקצב. יושבת כאן מנהלת האגף. בקצרה, בעניין הזה יש תהליך ליווי של איש לרבות כל ההתאמה לעניין החינוכי, התאמות לבתי ספר, חוגים, פסיכו-דידקטי וכל המכלול. חשוב לדעת שקיימים כאן פרויקטים ברשויות רבות. ברשויות מן הסתם זה תלוי בהיקף העולים וגם לא בעולים עצמם, זה לסך כל האוכלוסייה כי עשינו איזה שינוי. השורה התחתונה, יש פרויקטור שמלווה בשפתם. אני מסכים איתך שעניין השפה והחיבור הוא מאוד מאוד אקוטי. אקוטי, כי אם אתה ידוע שיש לך כתובת ויש מישהו שמדבר את שפתך אתה גם מרגיש פתוח ואתה גם מזדהה, את זה אני לא מחדש לאף אחד – זה מאוד מאוד חשוב. שמנו על זה את הדגש. הפרויקטוריים משולבים בתוך המכולל של הרשויות המקומיות, מן הסתם אנחנו מתקצבים את השכר. 
יותר חשוב, כדי לראות את כל הקומפלקס, רכזי העלייה השכונתיים או של המתנ"סים, למשל בירושלים. לדעתי שם זה בנוי בצורה מעוררת הערכה, זה נותן את רצף הטיפול המשלים. כלומר, גם כשעולה הגיע לשכונה מסוימת, אוטומטית ברשת הוא יודע לחבור ולדעת מי הרכז שלו. אנחנו מעבירים רשומות כאלה מסודרות בכספת, כלומר הנתונים עוברים ישירות לרשות המקומית. כמנהל מרחב אני יודע להגיד את זה, אוטומטית אנחנו דואגים שהעולה לא מתפספס, לא העולה ולא ההרכב המשפחתי לרבות הנערים.

בירושלים היה אולפן ילדים. משרד החינוך היה שותף בו והוא היה מתכון נהדר, אבל הוא נסגר מכל מיני דברים גם דידקטיים ולא ניכנס לזה. אני מזכיר אותו כי לטעמי זו הייתה פלטפורמה מאוד משמעותית גם להורים וגם לשילוב הילדים והנוער. כמובן שקיימים אולפנים רגילים. אנחנו כמשרד משלבים ידיים עם האגף חברתי ביטחוני של משרד הביטחון שהמרכיב שלו זה כמובן ההכנה לצה"ל, אבל עוד לפני כשמדברים על תנועות הנוער על כל הפן של התרומה הקהילתית, הקמת תנועות נוער, הקמת מכינות. ביולי אנחנו פותחים שתי מכינות לעולים ובני עולים. בהתקשרות הוא יהיה ישירות עם משרד הביטחון על הפלטפורמה של מכינות הקיימות כשהן ריקות מאדם. יחד עם משרד הביטחון וצה"ל אנחנו פותחים שם מכינות לעולים לקראת גיוס שבחצי שנה-שמונה חודשים הקרובים הם עתידים להתגייס לצה"ל, להם אנחנו עושים הכנה ייחודית כי זיהינו עקב אכילס לא פשוט בהיבט של נחיתה רכה, הבנה של המסגרת, תכנים של מורשת, חינוך, סיורים ומשלבים לתוך זה מפקדים. המכינות האלה תהיינה, אחת בנצרת עילית – מכינת תבור, מכינה נוספת בבית הדסה. אנחנו עושים פיילוט. המכינה היא במשך חודש ימים כהכנה לפני השירות. אחרי שנסכם את זה אני מאמין שנרחיב את הפעילות הזאת. 
<היו"ר יואל רזבוזוב:> 
זה יחד עם חנה מעידוד עלייה, אתם עושים מכינה לקראת הגיוס.
<איציק אוחנה:>
זאת לא המכינה המסורתית, אני כמפקד לשכת גיוס יודע על היבטים של שנה. כאן זה פן אחר.

<אירית ברוק:>
אם מדברים על מכינות, כנראה עומדת להתפרסם ברשומות תקנה של מכינות אופק. מכינות שהן חצי שנתיות. בין היתר הן מיועדות לעולים חדשים ולילדי פריפריה. יכול להיות שיהיה לכם מעניין לעקוב אחרי זה.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
חשוב שמשרד החינוך מפרסם תקנה, אבל משרד העלייה והקליטה היה צריך להיות מהראשונים לדעת על זה כדי שיהיה שילוב.

<אירית ברוק:>
אלו מכינות שמופעלות בחלק על ידי הסוכנות. 

<מאשה נוביקוב:>
חשוב לציין שצריכים להיכנס לאתר של משרד הקליטה והעלייה. יש בו כל כך הרבה מידע, כל כך הרבה הסברים על הפרויקטים שאנחנו מובילים. אתם יכולים להשתלב בהם. שווה שתלמדו את כל הנושאים האלה כי באמת יש המון נושאים שאתם יכולים להיעזר ביום יום שלכם. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה. הצטרף אלינו חבר הכנסת מוטי יוגב. גברת קרן שמר רכזת תכנית קליטה בתנועות הנוער העולמיות. בבקשה.

<קרן שמר:>
שלום. אני ממועצת תנועות הנוער. מועצת תנועות הנוער זה ארגון גג שמהווה בית לכל תנועות הנוער שמאחד את הפעילות שלהן, הוא מהווה לתנועות שולחן עגול לשיח ודיאלוג סביב כל מיני נושאים.  

תחום הקליטה הוא אחד הנושאים שאנחנו מתעסקים בו הרבה שנים. חשוב לי להגיד, אני מובילה היום תכנית שנקראת "מגשרים בקהילה" זו תכנית שחוצה לכל התנועות, אבל בכל תנועה יש מחלקה שמתעסקת בקליטת עלייה, לרוב של העדה האתיופית ושל יוצאי חבר העמים. מבני-עקיבא הציגו כאן את אחת התכניות שלהן, הנתונים שאביגיל מנתה הם של התכנית הזאת. תכנית עמישב ותכניות נוספות שיש לנו, בהן יש מספרים נוספים. 

מבחינת נתונים אנחנו מדברים על כ-10,000 בני נוער. ראשית מאוד קשה לכמת את הנתונים האלה, אגב יש הרבה יותר מיוצאי חבר העמים כי זה כבר אוכלוסייה שהיא מרגישה צברית לכל דבר. קשה לכמת. אנחנו מדברים בערך על כ-10,000 בני נוער עולים: כ-6,000 בני נוער בני העדה האתיופית ו-4,000 מחבר העמים לשעבר. התכנית שאנחנו שמובילים בכל התנועות היא תכנית ייחודית מכיוון שיש מגשר שהוא בן העדה. השפה פה שוברת בעצם את הקיר התרבותי הזה, את האיום שיש. ככה אנחנו מצליחים להביא את בני הנוער לתנועות. זה לא מספיק, זה טיפה בים והיינו רוצים להביא הרבה יותר. 

אני אעביר את רשות הדיבור לנציגי התנועות כדי שתוכלו לשמוע יותר מה יש בכל תנועה.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אנחנו נעשה סדר של דוברים. אבל איך שהוא המספרים לא מסתדרים לי. אם יש 6,000 בני נוער עולים מהעדה האתיופית, לי איך שהוא זה נשמע מספר גבוה מדי, כמה בני נוער יש בפלח האוכלוסייה? על איזה גילאים אנחנו מדברים? 

<קריאה:>
בגילאי 12 עד 17 – יש 17,900.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
מתוכם כ-6,000 בתנועות נוער? 

<קרן שמר:>
כן. נשמע לך הרבה?
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
נשמע לי הרבה מדי. לפי פי כל הבעיות שאני מטפל בהן נשמע שהרוב לא בתנועות, כי אם הם בתנועות נוער אז הם במסגרת. אנחנו מקצים משאבים ועובדים ויש הרבה תכניות ואנחנו מקבלים סטטיסטיקות, אז איך שהוא המספרים לא תואמים.

<אירית ברוק:>
יכול להיות שזה המהלך התקשורתי הרגיל. אתה יודע שאוהבים לשים את הזרקור על הבעיות ואת הדברים היותר טובים לפעמים שוכחים.

<קרן שמר:>
בעיות בעבודה היומיות של התנועות אני יכולה למנות אין ספור. אלו בערך המספרים שיש לנו. לדעתנו אגב, יש הרבה יותר בני נוער שמגיעים לפעילות שוטפת. יכול להיות שהם לא נרשמו כחברים בתנועה וכל מיני דברים כאלה. לדעתנו יש יותר, זה באמת נתון רשמי שיש לנו. 
התכנית שאני מפעילה התחילה כפיילוט, אבל בשנים האחרונות היא פועלת בכ-18 סניפים, היא פעלה בבאר שבע בשלוש תנועות, חיפה, אריאל, מגדל העמק, כרמיאל, אשדוד, נתניה. הפרויקט מסתיים השנה. בתכנית הזאת אנחנו מפעילים מגשרים לצד רכז, הם בעצם עובדים יחד ומפעילים את הסניף. אני עובדת מול רכזי קליטה של התנועות, מול נציגים שחלקם יושבים כאן והם מפעילים את התכנית בתוך התנועות. 

שוב, זו תכנית אחת מתוך כמה תכניות שפועלות בתנועות ומתוך פעילות הרבה יותר רחבה. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה לסקירה. אנחנו עוד נבדוק את המספרים. רואים שנעשית עבודה.

<מתוקו אלמו:>
אני מבני-בעקיבא. לפעמים יש חניכים שהולכים ליותר מתנועה אחת, זה קיים. יש חניכים שנרשמים ונמצאים בתוך תנועה אחת ולאחר מכן הולכים גם לתנועה אחרת. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
זה מסביר. בבקשה חגית שוורצמן רכזת תכניות לנוער דוברי רוסית בנוער העובד והלומד.

<מיכאל זץ:>
אני מנהל תחום עולים בתנועת הצופים. כשמדברים על עולים בתנועות נוער צריך להבדיל מאיפה עולים מגיעים. העולים שמגיעים מצרפת, מצפון אמריקה – הם מכירים הרבה יותר את תנועות הנוער, הם יודעים מה זה והם גם מחפשים את המסגרת הזאת, להבדיל מעולים מחבר העמים לשעבר ועולים מאתיופיה שהם המאסה העיקרית. לצד ההצלחות שלנו במקומות מסוימים שיש מגשרים, אנחנו יודעים לתת מענה מאוד מסוים. אנחנו כן נתקלים בקושי. למשל, אצל יוצאי חבר המדינות הילד הוא לא זה שמחליט לאיזו מסגרת הוא ילך, מי שמחליט עבורו אלה ההורים שלו ובהרבה פעמים גם הסבא והסבתא.  

הפנייה של תנועות הנוער לילד היא לא רלוונטית, הפנייה צריכה להיות לסבא ולסבתא או להורים. שם למעשה אנחנו פחות מצליחים כי אנחנו לא יכולים ללכת מדלת לדלת. אנחנו לא מקבלים את התמיכה ואת העזרה מאגף הרווחה ברשויות. אצל העולים מאתיופיה יש את אותה בעיה בכיוון הפוך, ההורים פחות אקטיביים בכל מה שקשור לחינוך של הילדים, שם יש ריבוי מסגרות מאוד גדול ובעצם הילד צריך רק לבחור לאן ללכת, לאיזה מתנ"ס, לאיזה חוג, לאיזו עמותה. רוב העמותות והרוב שפועלים הם פועלים בחינם. ברגע שתנועת הנוער מבקשת סכום מסובסד כמו 50 שקל לשנה או 100 לשנה, אלו סכומים מסובסדים, ברגע שהם שומעים את זה הם מוותרים על חברות בתנועת הצופים לצורך העניין.

אנחנו בתור נוער הצופים מאמינים שהשתלבות בחברה הישראלית חייבת להיות דרך תנועת נוער כי תנועות הנוער הן מפתח לחברה הישראלית, להצלחה בצבא, ולהצלחה בחיים האזרחים אחר כך. אין סיבה שאת החינוך הפורמאלי הם יקיימו כתף לכתף בכיתה, אבל את שעות הפנאי הם יבלו בנפרד. כאן בעצם הפנייה שלנו, של תנועות הנוער לוועדה, אנחנו נשמח לכל עזרה בכל מה שקשור לפנייה להורים כדי לעורר את החשיבות בחברות בתנועות נוער. 
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה מיכאל. אנחנו יכולים לזהות בעיות, אבל צריך לרתום את כולם ולהכניס כמה שיותר עולים ובני עולים לתנועות נוער, לחינוך בלתי פורמאלי. אני גם פועל הרבה להכניס מסגרות ספורטיביות גם הן חשובות, רק כדי שהם יהיו במסגרות. 

בוריס שינדלר, מייסד ארגון One day – התנדבות חברתית. בבקשה.
<בוריס שינדלר:>
אני לא אדבר היום על הארגון שלי, הגעתי בכובע אחר, כבוגר תנועת הנוער השומר הצעיר כאחד שבחייו התעסק המון בחינוך בלתי פורמאלי. 

עלו כאן כל מיני מספרים וגם עלה עניין השפה. ראשית אני חייב להגיד, קרן, נאמר משהו שדוברי רוסית כבר יותר צבריים וכדומה - - - 

<קרן שמר:>
אמרתי מרגישים.

<בוריס שינדלר:>
מרגישים. אני לוקח את זה בערבון מוגבל, אני אצטט פה גדולים ממני, דוח מכון ברוקדייל משנת 2012 שנערך עבור הג'וינט סקר את כל ההשתלבות של בני הנוער גם בחינוך הבלתי פורמאלי. הנתונים אומרים: 68% מדווחים על כך שהחברים שלהם עולים – זה נתון מאוד חשוב. משהו כמו 47% אומרים שהם מדברים בבית, לצורך העניין ברוסית וגם בעברית. לעניין שלנו ההשתתפות שלהם בתנועות הנוער ביחס לישראלים וותיקים היא יותר פחותה, כלומר 8% בני עולים, 12% בקרב יוצאי אתיופיה שאצלם  האחוזים יותר גבוהים. 

כל ההקדמה שלי באה להגיד שאני מאוד שמח לשמוע שיש תכניות שבאמת פועלות ולמי שמגיע לתנועות הנוער יש לו את המסגרת שמטפלים וקולטים אותו. אני חושב שכמו שמיכאל אמר, אנחנו נמצאים בבעיה מאוד גדולה מבחינת המודעות. המודעות של ההורים והסבים והסבתות לתנועות הנוער בישראל היא אפסית. זה מתחיל ברמה שמספיק לכתוב בגוגל ברוסית תנועות נוער ולראות שלא קיים ערך בויקיפדיה. דובר כאן על עולים אחרים, אני לא דובר צרפתית, אני דובר אנגלית, זה אותו דבר, נכון עולה האתר של מתן שקצת מפרט אין את זה בויקיפדיה. אנשים לא יודעים להגיע למידע ולהם לא יודעים שקיימות כאן תנועות נוער. מי שכבר מגיע לתנועות הנוער כמובן שיודע מכל הערכים שקיימים בתנועות הנוער, אני לא צריך להרחיב כי כולם כאן בשביל זה. 

אני פונה כאן לכולם, פניתי גם למשרד החינוך וגם למועצת הנוער בעבר. אני חושב שהגיע הזמן להתאחד והגיע הזמן לצאת בקמפיין משמעותי בכמה שפות. יש אמצעי תקשורת, יש אתרי אינטרנט, יש עיתונים בשפות הרלוונטיות. אם אנחנו לא נדבר בשפה, כמו שאמרת, ואם לא נספר על תנועות נוער ולא נספר מה אתם עושים, אילו דברים נפלאים אתם עושים בתנועות הנוער – החניכים לא יגיעו. אנחנו מדברים על 60 אלף עולים ובני עולים. מתוכם אם ניקח את כל תנועות הנוער והמסגרות, לכמה נגיע? 15 אלף, 17 אלף? – עדיין אנחנו בפער אדיר מול הפוטנציאל ושלא לדבר על כך שהעלייה נמשכת. כולנו מודעים למצב שקורה היום בעולם, גם האנטישמיות וגם הבעיות האחרות שיש בכל מיני מדינות. לדעתי גלי ההגירה רק יתגברו. אני לא רואה אף אחד שעושה משהו בנדון. אני אפילו לא יודע איך להתחיל את התהליך.
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אתה אמרת את שלך והבנו כאן בוועדה. תודה בוריס, אני חושב שבעניין המודעות, אני יכול לדבר על דוברי הרוסית, המודעות אצלם היא מאוד מאוד נמוכה. אני חושב שאנשים לא יודעים וצריך לראות איזה גוף לוקח על עצמו לתקצב איזה קמפיין. לדעתי דווקא היום ברחוב הרוסי קל לפרסם, גם אין לזה עלויות רבות. אם אנחנו רוצים להגיע לסבתות יש את רדיו רקע שניתן לעשות שם. ממשרדי פרסום שמעתי שזו הדרך הכי קלה והכי זולה להגיע לקהל היעד, זה עובר. אנחנו צריכים למצוא את הדרך להגיע גם לקהילה האתיופית. לדעתי גם "נפש ונפש" צריכים לעשות את זה לקהילת אנגלו-סקסית. מישהו צריך לשבת ולחשוב איך עושים ואיך מפרסים ואז אולי יהיה לנו ביקוש לתנועות נוער. כמו שבוריס ציין כאן העולים פחות יודעים וגם אם שומעים על תנועות נוער הם מייחסים לזה משהו שמתחבר לקומוניזם וכדומה ואנשים לא בהכרח היו רוצים לראות את הילדים שלהם שם. אני חושב שזו נקודה למחשבה. לדעתי צריך איזה גוף מקצועי, אולי משרד החינוך, שייקח ויעשה, אולי מתקציב דוברות. אני מוכן לדבר עם השר ולראות איך מרמים את זה. צריך רק מישהו שישב ויחשוב.

<אירית ברוק:>
התחלנו לראות שבשנים שהיה כסף לקליטת עלייה וגם לפרויקטים בשטח, כשמקצים משאבים רואים את התוצאות. מה שאתה אומר בנוגע לעולים דוברי הרוסית, הם לא מכירים את התנועות בארץ ויש להם קונוטציות שליליות מחבר העמים לשעבר. אין ספק שלגיטימציה של חברה מביאה יותר אנשים לתנועות הנוער בין אם וותיקים ובין אם עולים חדשים.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אני אלמד מי יכול לעשות את זה.

<מרדכי יוגב:>
שלום וסליחה על האיחור. אנחנו בחדר ומתוך המחשבות של כולנו על החטופים. נתפלל שהם יחזרו בשלום למשפחותיהם גם מפני שהם חניכי ובוגרי תנועות הנוער, אני לא יודע להגיד אם בני-עקיבא או עזרא, אני לא סגור על זה. נדמה ליד שאייל יפרח הקים את סניף עזרא ביפו אחרי שהיה בשבט בבת ים. כך שזה משתלב לגמרי.
אומר כמה דברים קצרים. אירית כאן דיברה ואין צורך להוסיף. עלייה וקליטה זה לא דבר קל, אבל זה הכיוון ולשם אנחנו רוצים, נדמה לי שפעם זה היה אפילו אחד משלושה יעדים מרכזיים, אני לא יודע איפה זה עומד היום. נדמה לי, אני לא סגור שאני יודע בעל פה על ה- 5,000 או 10,000 שדיברתם עליהם, אני אומר את זה לאמיר בתוך מנהל אגף. אז, במגע היום יום שלנו ביקשנו מהצופים להביא לנו עשרה ערכים. מי שהיה אז ראש אגף נוער הנח"ל, שאל, 'אין אף תנועה כאן שבה שישה אנשים משבט שיזפון', אמרתי לו, 'איזו תנועה מחנכת להתיישבות?', אל תגידו שמות, תגידו נגב או גליל. הצופים הוציאו את ערך ההתיישבות שנה קודם ושמו עשרה ערכים. זהו. אני באמת חושב שצריך לשים את זה כערך.
אנחנו לקראת גלי עלייה מאירופה, ממגוון מקומות, הזכרתם צרפת, אוקראינה ומכל מקום שיתעורר בו. כשהלחץ יתעורר יתכן שגם יהיה גל. כולנו משוכנעים, אין פה אף אחד שלא חושב שהשילוב בתנועות הנוער מאז ומעולם היה גשר להשתלבות טובה יותר בחברה הישראלית, גם כשפתחים את ההנהגה בתנועות הנוער אז ילד עולה נעשה למדריך, בסביבתו זה קורה. הביטחון העצמי שהוא מקבל, אני מכיר את זה מהפרויקטים של "שחר" והפרויקט של בני-עקיבא שהוא דבר מדהים, זה מביא אותו אחר כך להרבה יותר יכולות ולהיות להרבה יותר תורם בכל דבר, הוא יצא לקורס פיקודי בצה"ל ונראה אותו אחר מעז להגיע לאוניברסיטה לתארים יותר גבוהים או להשתלבותו כמוביל בחברה. 

תנועות הנוער שותפות מאז ומעולם, מאז קום המדינה, אני יכול לשמוע סיפורים מאימי שתחייה, איך היא יצא כראש מחלקת הדרכה בבני עקיבא לצרפת להביא בשנת תשי"ז-ח' עולים. אחרי שאנחנו משוכנעים בכל זה, אני חושב ואני אומר למשרד החינוך, איך פותרים. אני חושב ששנה לפני זמנך ישבנו אצל ראש הממשלה אהוד ברק בבית. ישבנו אצלנו ואמרנו לו תגמל לתנועות הנוער דרך אגף של משרד חינוך עוד קצת, על כל עולה או על כל ילד פריפריה שלא בא לבד לתנועת נוער ושצריך ללכת אליו הביתה כדי להביא אותו, כך תתגמל אותנו. שמע, לא יצא מזה כולם ולו אגורה שחוקה. אני חושב שצריך לכוון הכנה מוגדרת של כסף לפריפריה, אנחנו בכלל צריכים תגמול נוסף לעולים ולפעמים זה משולב יחד. תגמול נוסף באמת המידה על סניפי הפריפריה או על סניפי העולים, או על הילד העולה בדיווח. זה איננו פשוט, אבל אני חושב שזה אפשרי וזה ניתן גם לשליטה. 
אני חושב, תקנו אותי אם אני טועה כי הזכרת פרויקט שאני שמעתי עליו מהסוכנות, ניסיתי לזהות ממי, היא אחות של ממ"פ סיירת גולני שנהרג בבופור, היא פרסה בפני את הפרויקט הזה שהוא פרויקט מדהים. פרויקט של בוגרים שלוקח את הילד בסוף השמינית ואחרי שהוא עבר תהליך אתה לוקח אותו, אתה מביא אותו למכינה חצי שנתית כזאת לצה"ל., נכון, צה"ל מבין שמבחינתו זה מכינה קדם-צבאית שתביא את הילד הזה למיצוי הרבה יותר ולהיות מהותי הרבה יותר בצה"ל ובחברה בישראל.
יכול להיות פורום שצריך לעשות אצלך, משרד החינוך מבין בתנועות הנוער. פורום עם משרד הקליטה והעלייה, נמצאות כאן נשות משרד הקליטה שאני לא מכיר, תחשפו. יש קול קורא או תכניות. אני גם מודע לכך מתוקף תפקידי כסגן ראש מועצה חמש שנים, יש המון קולות אפורים ואנחנו עיוורים להם, שמעתי את זה מיעל שחף. אנחנו עיוורים אליהם, אנחנו לא יודעים שהם קיימים. האנקדוטה הראשונה שלי הייתה, מסלולי אופניים במשרד איכות הסביבה. אחר כך טיפסנו על הגל הזה ומשרד החקלאות, המועצה אזורית מטה בנימין, ארבעה ישובים, פיתוח הכפר במשרד החקלאות, אורית נוקד. ברוך ה' כי עמדנו בקריטריונים והלכנו, הלכנו והלכנו ובסוף שמונה מיליון הגיעו בסוף ובצדק. החשיפה הזאת של כל הפרויקטים שנמצאים במשרד הקליטה והעלייה ונמצאים בסוכנות, שלא תמיד יודעים עליהם. 
יצא שחיברנו את המכינות הקדם-צבאיות, קדם ונחשון, יש לנו פרויקטים עם עולים. אנחנו היינו איזה קטליזאטור, אבל לא עשינו ביקורת אם זה התקיים. כתוצאה מכך שתי מכינות נועדו, שהן מכינות עולים שלא מצאו את הסמך הכלכלי במקום שנצרכו לו. מכינות עולים בתחילתן צורכות הרבה יותר כוח אדם, שהיית העולים אצלן היא 365 יום בשנה והן בתפוסות מאוד גבוהות, כ-90% מהם מתגייסים לצה"ל. אנשים שקיבלו תעודת זהות בין חנוכה לפסח והיו כעולים. כשהם באים כעולים אף אחד לא מתגמל אותן כי אין כאן כנראה הכרה בדבר הזה. צריך לחפש את ההכרה כשהוא בא כעולה, מרגע שיש לו תעודת זהות אפשר להכניס אותו למיקס של חבר ישראלי. אני חושב שקודם כל החשיפה ל תנועות הנוער, אני מציע שזה יהיה משרד החינוך כי הוא יותר חזק ויותר פורמאלי.

הצד השני, אני חושב, דיבר כאן חברי יושב ראש הוועדה חבר הכנסת יואל רוזורוב, לי נדמה שמערכת החינוך הפורמאלית, הרי כולם שם, מאה אחוז ילדים שם, השילוב הזה, נדמה לי שזה צריך להיות בתמיכתו של שר החינוך, שם יחלקו לאנשים פליירים. מצדי פלייר אחד שכל תנועות הנוער בתוכו, לילד בכיתה ד', לשכבה הנמוכה או איך שהיא נקראת בכל תנועה ותנועה, לילד בחטיבת הביניים, כיתה ז', לילד בכיתה ט' או י' במוסדות, הזמנה להצטרף לתנועות הנוער. להסביר מהן נותנות לך, שתי מילים על התנועה, על כל אחת ואחת, על כל אחת ואחת וערכיה, עשרה הדברים שמשתלבים אליהן. לפרט, יש לנו סוכות, פסח מחנות, עניינים וסיפורים. אגב, אני חושב שאולי שליחים שילכו וידברו, גם זאת אפשרות. לדבר בכנסי ילדים על השילוב בין הפורמאלי וללא פורמאלי.
אני אבקש להוסיף עוד דבר, שמעתי את המועצה האזורית רמת הגולן, היא אומנם קטנה ושם זו תמונת מזון קטנה, בראש האגף אישה, שמעתי את הסקירה שלה ביום עיון של השלטון המקומי בניר עציון. היא הרשימה אותי מאוד בכך שאצלה הכול משולב. אני רציתי את זה לבנימין ולא בדיוק הצלחתי. אני לא הייתי אחראי לנושא הזה. הפורמאלי והלא פורמאלי משולב. הנחת היסוד שהילד בפורמאלי נמצא 4-5 שעות, משעה 08:00 עד 13:00-14:00 ובלא פורמאלי 12 שעות, מ14:00 עד 02:00. כך היא אמרה. כתוצאה מכך יש שם שילוב מאוד חזק. אני חושב שאפשר לנסות, אפשר לקחת מתמונת המזון שלה להזמין אותה לבוא להציג. היא משלבת בזה הכול. היא ראש אגף הכול, גם האוטובוסים שמסיעים את בני הנוער. זו מועצה קטנה וזה מאפשר. נדמה לי שמהמודל שלה יש מה להעתיק וללמוד. אני לא זוכר את שמה. מועצה אזורית רמת הגולן. אני לפחות הרגשתי אז שלמדתי ממנה. 

הדבר האחרון, חשוב לתקציב וכמו שאמרתי בהתחלה כול כסף, פה אני אומר גם איך מודדים את האנשים שגם זה כסף, בשעתו רציתי עוד מדידה. אני אתן דוגמה קונקרטית שבה ניסיתי לעשות את הפיילוט עם סניפי העולים בפרדס חנה היו שניים ועוד אחד, שם היה ניסוי: דורה, אזורים וחפציבה  - שלושה סניפי עולים – דהיינו, יש שלושה שמגיעים מרצונם ועוד ארבעה שאתה הולך להביא אותם. אחד הולך מרצונו ועוד אחד אתה הולך להביא אותו. ניסינו לפתוח גם לקווקזים וזה לא הלך. לכל עדה, תלוי כח יש חלק שיכולים להתערות ויש חלק שאם לא תעשה פעילות ייחודית לא יבואו, לעולם הם יישארו הנחותים, זה שיקול הדעת. השורה התחתונה הייתה שאלת הכסף. אם הוא איננו מסוגל לשלם, אני זוכר את הסכום שהיה אצלי, 240, 270 לשנה, אם הוא לא מסוגל לשלם אז הוא לא יכול לצאת למפעלים, הוא גם לא יכול להיכנס למעגל וגם לא יכול להירשם במשרד החינוך. את המעגל הזה צריך לפרוץ. אין לי הצעה קונקרטית, יש לי הצעה ממה שאני ניסיתי לעשות. קודם כל רציתי אז, אולי הייתה לי הסכמה ואני לא יודע אם תהייה היום הסכמה, לכך שיהיה לו תשלום דיפרנציאלי שיתאפר תשלום 0 - - - 
<קריאה:> 
יש הסכמה.

<מרדכי יוגב:>
יופי. יש הסכמה. 

הדבר השני, כתוצאה מספירה, האם הוא יהיה מסוגל להיות מסובסד בסכום כזה או אחר. בשוטף ובמפעלים כי בסוף התנועה צריכה לכלכל את עצמה וזה היה קשה. עד כאן. אני מודה ליושב ראש הוועדה לכל מי שהגיע. אני חושב שהמשימה, יש מאחורינו ויש עוד לפנינו. חזקה שצריך לשים את זה כיעד של כל אחת מהתנועות ולחתור לתת לזה יותר כלים. תודה.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה לחבר הכנסת מוטי יוגב ששולט בנושא. 

<אירית ברוק:>
אני אשמח להכיר כמורה את מוטי. אני מנהלת המחלקה לתנועות נוער קהילה והגשמה. היום גם המכינות הקדם- צבאיות. 
אני מבקשת לעדכן שמאז מוטי הפסיק להיות מזכ"ל בני-עקיבא שזה כבר 11 שנה, אחת, תקנת התמיכה עלתה בצורה דרמטית. קרו דברים מאוד טובים וגם זה שהוא הגיע לכנסת זה דבר טוב שקרה וגאווה גדולה של תנועות הנוער. מחנכים למנהיגות.

<מרדכי יוגב:>
אז גם את משהו כמו 11,12 שנה בתפקיד.

<אירית ברוק:>
אני 13 שנה, אני חושבת שהיינו שנה אחת יחד.

תקנת התמיכה עומדת היום על 85 מיליון שקל. מתוך זה, אני לא יודעת אם שמעת בכניסה, מתוך זה מיליון שקל מוקצה רק לקליטת עלייה.

<מרדכי יוגב:>
זה מעט מאוד.

<מרדכי יוגב:>
זה מעט מאוד, אבל זה בא על חשבון סעיפים אחרים כמו שאתה יודע. זאת הפרופורציה וזה יכול לעלות עד ל- 4 מיליון כי זה בתוך סעיף שכולל בתוכו גם נערים עם מוגבלות וגם נערים בסיכון - - - 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אנחנו רוצים לעודד.

<אירית ברוק:>
מיליון שקל הולך ישיר לקליטת עלייה. בנוסף לזה יש סעיף סבסוד גדול של 7% שמתוכו הרבה מאוד עולים חדשים נתמכים, זה לא היה אז והצלחנו להגיע לזה. חוץ מזה יש גם סעיף ייעודי לסניפים בפריפריה שחלקם סניפים של עולים. כלומר, המיליון שקל הוא בסיס שעליו יש מעטפת די רצינית. 
הדברים שאמרת כאן ובמיוחד לעניין החשיפה ועבודה בין המשרדים, למשל מה שאמרת על העבודה המקומית בוועדות המקומיות, אני חושבת שגם בתנועות הנוער לא מכירים את זה וצריך להיכנס לזה.

<מרדכי יוגב:>
גם הפרסום בחינוך הפורמאלי כדי להבין.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אני באמת חושב שצריך להיות גוף מרכז. לדעתי זה צריך להיות תחת משרד החינוך לראות איך עושים גם קמפיין פרסומי, איך אתם משתלבים עם משרד הקליטה והעלייה, איך יוצאים לפרסום לכלל הרחב ולציבור העולים. לפרסם את הזכויות של תנועות הנוער שרוצות לגשת אולי למכרזים ופרויקטים, אולי אם יש פרויקטים ייחודיים הן תוכלנה לבנות לעצמן פרויקטים ויש להם את הזכות והרשות.

<מרדכי יוגב:>
יש לי עוד רעיון אחד שאני לא יודע אם הוא מומש או לא, הוא נוגע לפילוח תנועות הנוער, יכול להיות שבאורט סיגלובסקי יהיו שני נערים, לקחת מורה מבית הספר או המנהל עצמו שהוא יהיה נאמן תנועות הנוער, שהוא מעודד לתנועות נוער. יכול להיות שיש בית ספר שהוא לצורך העניין דתי - - - 
<קריאה:>
יש את זה במחוז צפון כבר שנתיים-שלוש.

<מרדכי יוגב:>
סביר שהנאמן הזה, שיהיה נאמן לכל תנועת הנוער, אני לא רוצה לומר אורט סיגלובסקי, הוא יהיה לצורך העניין לצופים, מחנות עולים, נוער עובד לומד או אחרות. שידע באופן נאמן לכוון ולהפיק את התועלות. הוא אולי יכול להשקיע את שעת חינוך לצורך זה. להביא לכך שהוא יהווה גורם משפיע. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אנחנו נמשיך. אמיר סנדלר סמנכ"ל בני-עקיבא, בבקשה.

<אמיר סנדלר:>
תודה. אני מבקש להודות ליושב ראש הוועדה על הדיון בוועדה וגם לדלת הפתוחה שהייתה לפני הדיון ועל הדו-שיח. 

אני מבקש לחזור למה שפתחנו בהתחלה. אנחנו הצבנו כאן דילמה של התמודדות. אני מרגיש שהתשובות ענו על הרבה הרבה דברים טובים ואחרים שקורים ועושים ובוודאי חייבים לקדם אותם. אבל אנחנו מבקשים להיעזר בכול המכובדים שכאן לפתור את הנקודה שאנחנו זיהינו.

הנקודה שזיהינו, למעשה זה לגבי אותם עולים שהם לא מהעדה האתיופית ולא נמצאים בתוך ריכוזים של קליטה. אנשים שמגיעים ויכולים להיות דיירים בבניין ברעננה, בחשמונאים, במודיעין – את הילדים האלה אנחנו מרגישים שאנחנו מאבדים בשעות הבלתי פורמאליות שלהם, שעות אחר הצהריים שלהם. לא במקום שהוא צריך עזרה וסיוע של שפה או של אולפן, אלא הצד החברתי של הילדים האלה. היכולת להביא את הילדים האלה למסגרת בלתי פורמאלית בשעות אחר הצהריים, מכול העבודה שלנו מול כל הגורמים למדנו שבזמן הפורמאלי יש סיוע ויש עזרה ויש ליווי, כמובן תמיד יכול להיות יותר. הרגשנו שבאמת כמו שאירית וקרן אמרו, אפשר להגיש את זה כתמיכות וכיוזמות, אבל הרגשנו שברמה המערכתית למשימה הזאת, לאותם טפטופי עלייה שמגיעים כל שבוע ושבוע ברוך ה'. הם מתפזרים, אותה קליטה ישירה שילד נכנס לבית ונכנס לבית ספר והמשפחה גם לא משדרת מצוקה מהצד הסוציו-אקונומי, רובן הן בסוציו-אקונומי גבוה, אנחנו מרגישים שלילדים האלה אנחנו לא מצליחים לקבל מענה. 
אנחנו נמצאים בפיילוט בכמה וכמה מקומות. פיילוט מאוד מוצלח בחמש-שש מקומות, כמו שאביגיל הציגה. יש ביקוש אדיר מעוד מקומות והיכולת שלנו לגייס עם רכזים שיצליחו עם הסיפור הזה, שיצליחו להתחבר עם הילדים האלה שקשה לאתר אותם. כמו שאמרתי, אין כאן לכאורה מצוקה שנראית מעל פני השטח, אין כאן ריכוז שאתה יכול לומר שכאן באיזה מרכז קהילתי אתה צריך לשים. בעין החיצונית זו משפחה נורמטיבית שהשתלבה וההורים עובדים במקצועות חופשיים. אנחנו יודעים לזהות צורך מאוד מאוד גדול שנמצא מתחת לפני השטח ובעיקר בצד החברתי. לפחות מכל הדברים ששמעתי כאן, יש הרבה פרויקטים חשובים ומשמעותיים וטובים שאנחנו גם שותפים בהם. בנקודה הזאת שאנחנו מבקשים לקדם, אנחנו מרגישים, כמו שפנינו לחבר הכנסת פה ואמרנו שזיהינו כאן נקודה שבחברה הישראלית אין עליה מענה. לייצר את הקבוצות האלה והיכולת לקדם אותן, לייצר את הרצון להגיע לתנועות הנוער. ההורים הרבה פעמים מפחדים שהילד יפתח חזית נוספת של התמודדות כי בבית הספר הוא כבר בחזית מסוימת חברתית-תרבותית והם לא רוצים לפתוח עוד חזית בתנועת הנוער. הילד יושב בבית ונשאר בכל עולם המחשב והמדיה.

אני אבקש לסיים, עכשיו אנחנו כל תנועות הנוער נכנסים לקיץ, אני אסיים באנקדוטה עד כמה אנחנו צריכים את אותם רכזים מלווים ואת אותן קבוצות גם כשהצלחנו להביא את הילד לתנועת הנוער. כל תנועות הנוער יצאו בשבועות הקרובים למחנות קיץ. אני רוצה לספר סיפור על ילדה שהצלחנו כבר להביא לתנועה ולהיות חברה בתנועה. ההורים גם רשמו אותה למחנות הקיץ, מחנה קיץ של בני-עקיבא. כאשר הילדה הגיעה למחנה, היא הגיע למחנה הקיץ של תנועת הנוער, אני מקווה שכולם יודעים איך הוא נראה, הגיעה עם מזוודת טרול על גלגלים ומחבט טניס כי היא חשבה שהיא מגיע לקאמפ כמו שהיא מכירה. אתם מבינים שילדה כזאת עם הטראומה שהיא עברה באווירה של תנועת נוער היום בארץ ישראל, כנראה זה היום האחרון שהיא דרכה בתנועת נוער. זה מסביר לנו שהעניין כאן הוא לא  רק להצליח להביא אותם, אלא מה קורה בתוך הסניף. האווירה, ההווי, החיבור, הדיבור – יש כאן עבודת נמלים יומיומית. זה לא רק פרסום 'בואו שווה פה, תגיעו'. יש כאן עבודה אמיתית כשגם כשהבאת, כאן גם  צריך ליווי וההכשרה של צוותי ההדרכה. אנחנו לא רוצים לייצר עוד מסגרת חיצונית ואחר כך לחשוב איך לחבר למסגרת הקיץ. אנחנו רוצים להביא אותה להתערות בתוך החברה הישראלית. 

מההרגשה שלנו, הדיון הזה מחדד גם לי את ההרגשה הזאת, יש המון המון עבודה וגם המון עשייה ויכולת לקדם גם את המשימה הזאת דרך יוזמות מסוימות. אבל אבא, כולל אני, שיאחד את כל תנועות הנוער, אותו אנחנו עדיין מחפשים ומבקשים אותו. תודה.

<אביגיל מיכל וובו:>
אני מבקשת להוסיף, לדעתי האתגר הוא בגלל שהם נראים שהכול טוב והכול יפה ושההורים שלהם בעבודות טובות, באמת בגלל זה הם חווים עוד יותר קשיי עלייה כי לא מגדירים אותם כעולים. 'מה, אתה אמריקאי? אז הכול בסדר' כאילו הישראלי מקנא בו כי לו יש את האוטו הגדול והכול. דווקא בגלל שמצבם נראה כל רך יפה וזוהר, דווקא הם חווים את הקושי ואפילו לא מגדירים אותם כמישהו שצריך עזרה, כמישהו שחווה איזה קושי.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה. מאשה נוביקוב בבקשה.

<מאשה נוביקוב:>
אני אבקש לחשוף בפניכם פעילות נוספת של "נתיב", משרד ראש הממשלה וחמ"ע (חבר המדינות העצמאיות). כולם יודעים ש"נתיב" מפעיל מרכזי תרבות ישראלית בשמונה ערים ולאו דווקא בחמ"ע, כמובן גם במולדובה ובבלרוס. יחסית זה פרויקט חדש, אני אומרת יחסית. ליד כל מרכז כזה קיימת גם תנועת נוער, כך שאותם הילדים שמוגדרים כזכאי עלייה והולכים לעשות עלייה עם המשפחות, הם כבר יודעים מהי תנועת נוער ישראלית בארץ המוצא. פעילות הזאת מאוד חשובה. זה אומר שאותם הילדים שעולים לארץ יודעים כבר מה זה והם כבר יכולים לבוא לאימא ואבא ולסבתא ולהגיד, 'זה מה שאני רוצה ובזה אני מעוניין'.

הבעיה היא אחרת, זה קורה רק במרכזים גדולים. זה לא יכול לעטוף את כל העולים שמגיעים אלינו, כדאי שתדעו שזה קיים. נאמר על הקונוטציה השלילית כלפי תנועות הנוער, אני חושבת שהקונוטציה השלילית על התנועות כן הולכת ומשתנה. 
בנוסף משהו פרקטי, כאימא לשלושה ילדים שנולדו וגדלו בארץ ושכולם השתתפו בתנועות הנוער ועדיין הקטנה בתנועת הנוער. בעוד חודשיים-שלושה אתם נכנסים לבתי ספר לרישום הילדים. אני יודעת שבאותם בתי ספר שהילדים שלי למדו, הצופים היו נכנסים כיתה כיתה. פשוט, תצטיידו בפליירים בשפות נוספות. מאוד קל לזהות בתי ספר שבהם ריכוז העולים גבוה, בין אם הם יוצאי אתיופיה, יוצאי צרפת, יוצאי ארה"ב או יוצאי ברית המועצות לשעבר. תמיד המורה המחנכת יכולה להדריך ולומר לילד הזה תתנו פלייר בשפה הרלוונטית. כך הם ימסרו את המסר הזה גם להורים. תודה.

<בוריס שינדלר:>
ראשית תודה שהצגת את הפרויקט. במקרה ידידי מיכאל ואני היינו בין המייסדים של הפרויקט. לעניין הפליירים, אנחנו יודעים שילד שמביא פלייר הביתה זה לא מספיק. זה לא באמת - - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
הבנו את זה. תודה.

וונדה אקלה, מנכ"ל נציג ארגוני האתיופים. בבקשה.

<וונדה אקלה:>
תודה. אני בחלק של יוצאי אתיופיה. בגלל שיש ריכוזיות וגם כשיש למנהל כל מיני תכניות לגיוס, לדעתי זאת לא תהייה בעיה. יש מרכזי נוער בישובים שממומנים על ידי אלומים בהפעלה של גופים אחרים וגם יש מוקדי קליטה שבהם יש רכז קליטה - - - 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
קל להגיע, אבל איפה אתה רואה את הבעיה?
<וונדה אקלה:>
ככול שאנחנו מסתכלים על הכלל וגם כשאנחנו מסתכלים מה קורה בשטח, כנראה יש איזה מחסום מסוים שאני לא יודע מהו. צריך לפרוץ את המחסום כדי לקרב את האנשים. יכול להיות שיש כאלה שמרגישים שהם שונים ויש כאלה שמרגישים שמסתכלים עליהם בצורה אחרת. אולי זה בגלל ההגדרה של ההורים שלהם  שהם הורים שלא יודעים בכלל, זה דובר כאן וגם לדעתי זה מה שצריך לעשות. אם אני לא הבנתי אותם  זה לא אומר שהם לא יודעים, אולי אני לא יודע. צריך להתחיל מהמצב הזה על מנת לקרב את האנשים. ככל שנראה אותם שווים, שהם אנשים שיכולים לבוא ולתרום, כאן זה בקטע של לבוא ולתרום לחברה. אולי לגייס את כל הגופים שעוסקים בתחום כדי לעודד את העניין. אני יודע  שתנועות הנוער עושות עבודה טובה. אחד הדברים שאני רואה זו התלבושת. התלבושת מבליטה את האנשים ואנחנו יכולים לראות מי מסתובב במקום כזה וכזה.
אם נצליח לגייס אותם ושהם יסתובבו עם התלבושת, זה יכול לשנות הרבה - - - 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אני צריך שתחשבו על פתרון קונקרטי, איך אתם רואים, תחשבו על הצעות. אנחנו נקבל.

<וונדה אקלה:>
אם יש מרכזי נוער בישוב, אפשר לבוא ולהציג את התכנית ולגייס את האנשים. הנוער יכול להשתלב.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
מחר יש לנו ישיבה בנוגע להעסקה ישירה עם כל מוקדי הקליטה. לדעתי חשוב שדרך החבר'ה שעובדים - - - 
<וונדה אקלה:>
יש מסגרות שאפשר להגיע אליהם וגם צורת הגיוס יכולה להיות יותר קלה.

<שלו וובו:>
אני מרכז את תכנית שחר בבני-עקיבא. אני יושב כאן ומרגיש שאולי יש פספוס בדיון. אביגיל ואני כשדיברנו לפני וגם כשהם נפגשו אתכם לפני, אני מרגיש שמדברים כאן בעיקר על עלייה ועל קליטה, ואנחנו עושים כאן קצת עיסה מכל העליות ונותנים איזה פתרון בצורה חותכת לכולם. 

מה שאביגיל ואמיר ניסו לעשות גם בישיבה, בתחושה שלי אני מרגיש שזה חוזר גם כאן וזה לא עבר. כאילו הדיון פה הוא בכלל בנושא המאוד מאוד כללי שהוא איך משלבים. בסוגיה של צרפתים ואמריקאים וכל הנושא של חבר'ה שאולי בשפה החיצונית שלנו הם מוגדרים עליה אנגלו-סקסית. אנשים שחיצונית אולי נראים מאוד יקרים, חיצונית אני אומר, בכסף – העניין הזה אצלנו בדפים לא מופיע. כאן כאילו כל אחד מאיתנו מדבר, סליחה אני אומר את זה כבן העדה שהרבה מדברים עלינו כאילו המסכנים הם אלה שצריך לעטוף אותם, זה חטא חטא מאוד מאוד גדול לכל אחד ואחד שעושה דברים נפלאים. אני באמת איתכם בפנים. 
הגעתי לכאן כדי באמת ללמוד על העלייה הייחודית הזאת שהיא בתוכנו. היא בתוכנו בריכוזים מאוד מאוד גדולים. אני מרגיש שהדיון הזה על העלייה הזאת הוא דיון אחר לגמרי. זה דיון שלא מופיע אצל אף אחד. תשימו לב בצורה מאוד חותכת כשמדברים על עלייה, אף אחד לא מזכיר אותם, אף אחד לא מזכיר את העלייה הזאת. העלייה הזאת היא כאילו עלייה שיש לה הכול והכול בסדר. יש כאן מציאות. יש עלייה מברית המועצות ויהודי אתיופיה שהם מרכז מאוד מאוד גדול ומעסיקים את כולנו. אני מרגיש את כולנו ואני אומר את זה בתור בן העדה. אבל יש כאן עלייה נוספת שהיא עלייה של חבר'ה שעולים מצרפת, עולים מארה"ב - - - 
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אנחנו דיברנו עליהם גם עכשיו פה, אנחנו מדברים עליה ויש לנו דיונים על זה בוועדה, לא שכחנו. 

<שלו וובו:>
אני רק אסיים את המשפט. אני מרגיש בתחושה שלי מהדיון פה, כשאני שומע את האנשים שצריך לעשות כאן קצת ניתוק ויש התייחסות שהיא קצת אחרת. הדיון הזה מאוד מאוד כוללני ופחות נוגע לאוכלוסייה הספציפית הזאת שחשבתי שבשביל זה התכנסנו היום. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
קודם כל, אנחנו לא מבדילים. אנחנו לא מתכנסים בשביל עלייה כזאת או אחרת, אנחנו מתכנסים בשביל כלל העולים, כך פועלת הוועדה. דבר שני, אנחנו דיברנו ואני חושב שמיצנו ודיברנו על כולם. לכל עלייה מצוקות ובעיות משלה. אם אתה מדבר על עלייה מצרפת, יש גם עלייה של אנגלו-סקסיים מארה"ב, יש מגוון של עולים.

ביקשתי, כאן זה בידיים של משרד החינוך, שישבו לחשוב איך אנחנו מגיעים לכלל העולים. לחלק אפשר להגיע דרך "נפש ונפש", לחלק באמצעות קמפיין תקשורתי ולחלק דרך ארגונים. מישהו צריך לשבת ולרכז את זה. 

אני אדבר עם שר החינוך לראות איך אפשר לתקצב יותר. אנחנו רוצים להגיע לכמה שיותר עולים בתנועות הנוער.

הייתי רוצה לראות יותר שיתוף פעולה של משרד העלייה והקליטה עם משרד החינוך, בסופו של דבר הם שני המשרדים הכי רלוונטיים. 

<איציק אוחנה:>
הגיבוי קיים. הפלטפורמה היא הרשות המקומית. אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל, אנחנו מכירים אותו כבר. צריך רק לתחזק שיהיה מספיק אוויר ושלא יהיה בו תקר או שנייצר. 
תנועות הנוער פועלות ועובדות בתוך המסגרות העירונית והן המנוף. נכון אתה מגדיר, משרד החינוך בגלל האלמנט של הנוכחות שלו והגוף וכמובן משרד העלייה והקליטה. אני אומר על פניו, חובתנו ותפקידנו להירתם, אבל הפלטפורמה היא הרשות המקומית. ככול שנפעיל את אותם גופים, הוא נתן דוגמאות, של מוקד, של רכזים, של מגשרים ושל - - - 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אני צריך גוף אחראי. הרשויות המקומיות, יש הרבה רשויות מקומיות ואני מסכים, אני הייתי חבר מועצה ואני יודע מה זה. אני יודע שיש שהרשויות גם תומכות בתנועות נוער. אבל אני צריך גוף אחראי כדי שירכז. אם אנחנו רוצים שהמספרים יגדלו. כדי לראות אם המספרים גדלים אני צריך מישהו, שאם חסר תקציבים ילך לדבר על התקציבים, אם חסר תקנים, חסר פרסום - - -

<קריאה:>
תמיד חסר. זו אוכלוסייה שדורשת המון כוח אדם.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
זה תמיד נכון. גם בתקציב הקיים צריך לראות איך עושים קצת שינויים.

<איציק אוחנה:>
יש גופים, קרנות, עמותות. יש ברוך ה' תמיד חסר תקציב ותמיד הוא בחסר, אבל בסוף שיתופי הפעולה האלה - - - 
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
הגענו לכאן ואני חושב שבאמת העניין הוא מודעות. מודעות כאן זה הדבר הראשון. אני מאמין שכשיהיה ביקוש יהיה קל יותר להביא תקציב. כשנדע שיש ביקוש ואין מספיק תקנים, אז יהיה יותר קל, יהיה לי בשר עם מה לבוא גם לשר וגם לשר האוצר לבקש כסף עבור משהו. כדי לבקש כסף אנחנו צריכים ביקוש וליצור ביקוש אנחנו צריכים מודעות. כולנו מסכימים כאן שאין מספיק מודעות. את זה אתם צריכים לשבת ולבנות.

<חנה קורן:>
לטעמי הבעיה בדיון הזה, שלא כל תנועות הגיעו. אני לא מבינה למה. בעיניי זו חידה לא פתורה עד עכשיו. זה נראה לא טוב, יש דיון מיוחד בכנסת על תנועות נוער והתנועות לא מגיעות.

<דנה גורדון שושני:>
יותר מלהזמין ולבקש.

<חנה קורן:>
ברור, אני רק אומרת מהרהורי ליבי.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה רבה חברים. אנחנו חושב שהצגנו גם את הבעיה וגם את הנושא וכעת צריך לעבוד. תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>