PAGE  
2
הוועדה לפניות הציבור
23/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 70>
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שני, כ"ה בסיון התשע"ד (23 ביוני 2014), שעה 11:30
<סדר היום:>
<קייטנות הקיץ- מי מפקח על המחירים ועל בטיחות הילדים?>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
עדי קול – היו"ר

דוד אזולאי
ישראל אייכלר

משה גפני
מסעוד גנאים
	<מוזמנים:> 
	
	

	דוד ביטס
	–
	מפקח קייטנות ארצי, משרד החינוך

	רותם זהבי
	–
	מנהלת תחום בטיחות ארצי, משרד החינוך

	כאמל עטילה
	–
	דובר למגזר הערבי, משרד החינוך

	זאב פיש
	–
	מפקח ארצי לבריאות הציבור, משרד הבריאות

	נעה היימן
	–
	רפרנטית חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

	אשר גרנר
	–
	מנהל אגף רישוי עסקים ואתרי רחצה, משרד הפנים

	דוד ספיר
	–
	מנהל אגף בכיר לתאגידים עירוניים, משרד הפנים

	פיני קבלו
	–
	סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

	איציק ישראל
	–
	סגן ראש העיר וראש מנהל החינוך, עיריית פתח תקווה

	מישל בן שטרית
	–
	מנהל המחלקה לילדים ונוער, החברה למתנ"סים

	ערן גלזר
	–
	רכז פרויקטים, מועצת תנועות הנוער

	נתנאל אלק
	–
	רכז מפעילים, תנועת בני עקיבא

	אופיר סליפוי
	–
	מנהל האגף לחינוך, תנועת הצופים

	עינב גוטרמן
	–
	יו"ר ומייסדת עמותת "כולנו משפחה"

	טלי בריל
	–
	מייסדת "הורים דורשים מהפך בחינוך"

	בובה לוי
	–
	מובילת המאבק הארצי של החד-הוריות, מנהלת ושותפה "הקול הנשי"

	יערה ישורון
	–
	יו"ר ארגון "הורים עובדים לשינוי"

	אביטל אפל פנקס
	–
	מנהלת תחום מדיניות ציבורית, ארגון בטרם/בטיחות ילדים

	אסף וינינגר
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	יובל וורגן
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	
	
	

	
	
	


<ייעוץ משפטי: >
ורד קירו זילברמן
<מנהלת הוועדה:>
שלומית אבינח
<רישום פרלמנטרי:>
יעל, חבר המתרגמים
<קייטנות הקיץ- מי מפקח על המחירים ועל בטיחות הילדים?>
<היו"ר עדי קול:>
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה של הועדה המיוחדת לפניות הציבור. כמו כל ישיבה אני פותחת ומסבירה על הועדה הזאת. רבים לא מכירים אותה. הועדה לפניות הציבור היא ועדה קטנה ונשכנית בכנסת. יש לה את אותן זכויות כמו לכל ועדה אחרת, ההבדל בינה לבין הוועדות האחרות, הוועדה הזאת מתכנסת בעקבות פנייה של ציבור, של אזרח, של קבוצת אזרחים, של ארגון. אנחנו דנים בנושאים שמטרידים את הציבור ומעסיקים אותו. כל מי שצופה בנו, מוזמן לפנות לוועדה גם בפייסבוק שלי וגם דרך כתובת המייל של הוועדה vz@knesset.gov.il . אנחנו מהווים קול ושופר לבעיות של הציבור ואנחנו נשמח לעסוק בבעיה כזאת גם עכשיו.
מעצם טבעה של הוועדה אנחנו תמיד פותחים עם הפונה, עם כל הציבור ועם כל העם נפתח היום דיון בנושא הקייטנות. זה נושא חם, זה נושא שמעסיק כי הוא חם, גם כי הקיץ מגיע ומתחמם פה. זה נושא שמעסיק את ההורים ואת הילדים לקראת סיום שנת הלימודים. בעוד כשבוע יצאו הילדים הקטנים לחופש הגדול ותתחיל מצוקתם של ההורים, מצוקת ההורים למצוא להם תעסוקה. השנה יש בשורה מאוד משמעותית מטעם משרד החינוך ומפעל הקייטנות שנקרא 'בית הספר של החופש הגדול'. אני חושבת שזה מפעל משמעותי וחשוב. חכינו לו אומנם שנים. כרגע הוא אומנם מודל שפונה לכיתות א' וב' ועם פיילוט קטן יותר לילדים גדולים יותר. זה פיילוט מאוד משמעותי ומאוד חשוב לקייטנות בבתי הספר תחת כסות משרד החינוך ובמחיר סמלי של עד  450 שקלים. 
אנחנו באמת מכירים את המקומות שאין השתתפות הורים בכלל, זה תלוי ברשויות המקומיות. אבל, אבל גדול, קודם כל הקייטנות הללו או המסגרות הללו, ברובן מסתיימות בשעות מוקדמות, דבר הגורם להורים לקחת את הילדים אחרי שעות העבודה, כן כולנו צריכים לעבוד היום. הן נזקקים למסגרת נוספת ויש מסגרות נוספות, קייטנות נוספות של הרשויות המקומיות. כל הרשויות המקומיות מפעילות מסגרות, הקייטנות הללו עולות מחיר גבוה. השאלה שלנו היא מי מפקח עליהן, מי מפקח על התוכן, מי מפקח על האיכות, מי מפקח על הבריאות – היום ננסה להבין את הפרטים האלה ובעיקר את סוגית המחיר. סוגית המחיר היא סוגיה שמטרידה הורים רבים, הורים לילד אחד, שניים ויותר. 
לקראת הוועדה היום פנתה הוועדה לכל הרשויות המקומיות. קיבלנו תשובה מ-60. אספנו את מחירי הקייטנות הרשויות המקומיות. קיבלנו נתונים, בעיניי,  נתונים מאוד מטרידים על פערים מאוד מאוד גדולים בין הרשויות, המחירים נעים בין 400 שקל ל-1,600 שקל. לפעמים רואים את הפערים ברשויות סמוכות, הפערים יש פערים מאוד גדולים. יש לנו כאן בעיה מאוד גדולה עם השקיפות, עם הפרטים, עם הפרטים שאנחנו לא יודעים על מה מוציאים את הכסף. המבנים הם מבנים של העירייה, יודעים שצריכים לשכור ציוד ולשכור מדריכים, אבל על מה מוציאים את הכסף ואיך יכול להיות שקייטנה ביבנה עולה 650 ולעומת זאת קייטנה באור יהודה עולה 1,400 שקלים? מה ההבדל? מה ההבדל באיכות, מה ההבדל בטיב ומי משלם. יש לי תחושה מאוד עזה שמי שמשלם אלו ההורים. אני לא חושבת שקייטנות צריכות להוות מס נוסף שהרשויות יכולות לגבות. את זה אני רוצה לברר ואת זה אני רוצה לבדוק.

אני ארצה לפתוח עם הפונה שלנו, טלי בבקשה.

<טלי בריל:>
צהריים טובים. אני מודה ליושבת ראש על ההזדמנות להביע ולייצג את כל ההורים. אני אימא לשלושה ואני עומדת בראש "הורים דורשים מהפך בחינוך". אנחנו קבוצת הורים שעוסקת בכל מה שקשור לחינוך. כאן אני מבקשת לדבר בשמם של הורים שפחות מדברים עליהם. עסקה כאן וועדה סוערת ושלמה בנושא חינוך כשהמילה גנים בכלל לא עלתה על שפתותיהם. חינוך בעצם לא מתחיל בכיתה א'. חינוך מתחיל בגן וגם קייטנות מתחילות.

אנחנו מדברים על מצב שבעוד פחות משבוע מסתיימת שנת הלימודים ולמערכת הצטרפו גם פעוטות וגם טף וגם בקיץ הזה יאלצו הורים בישראל לשלם אלפי שקלים על הזכות הבסיסית לצאת לעבוד. אנחנו לא מדברים על קייטנות פרטיות, אנחנו מדברים על קייטנות שנמצאות תחת פיקוח או בבעלות של הרשות המקומית. 
קיבלנו אלפי פניות מכל הארץ, יושבת הראש ציינה את המחירים ולכן אני אדלג על זה. אנחנו מדברים על עלות ממוצעת סביב ה-1,500 שקל לקייטנה עד אחת בצהריים, דבר שמכביד מאוד מאוד על ההורים וגורם להם להוצאות כלכליות מאוד גדולות, המצב הוא לא הגיוני. אצל רובנו נוצר הרושם שנובע הרבה מעניין השקיפות, בעצם, אנחנו יחידת רווח עירונית. הילד שלי הולך לקייטנה עירונית באותו מבנה עירוני עם צוות הצהרון שהוא צוות עירוני וללא תוכן חיצוני. ילדי הגנים לא יוצאים לאטרקציות שיכולות להסביר את השוני במחיר, הם פשוט ממשיכים את הגן לעוד חודש וחצי - - -
<היו"ר עדי קול:>
פשוט עוד כסף.

<טלי בריל:>
ועוד בהרבה מאוד כסף. אני אשלם 1,000 שקל עד אחת בצהריים על ילד בן 3.5. 

אני אבקש לסבר את האוזן, אם לילדים יותר גדולים יש יכולת לבחור קייטנה כזאת או אחרת, ילד בן 3.5 לא  הולך לקייטנה אחרת פשוט כי אין כזאת בשוק.

אנחנו חושבים וקוראים מפה, המצב הזה לא יכול להמשך. אנחנו בעצם לא יכולים להיות יחידת רווח עירונית. אנחנו מבקשים וחושבים שמן הראוי שהשלטון המקומי יבין שהנושא של קייטנות הוא בעצם שירות לאזרח ולא מקור רווח. אל תפסידו עלינו כסף, לא ביקשנו מכם. ביקשתי, אמרו לי 'אי אפשר, אין כסף' – תנו לנו את זה במחיר העלות. תהיו שקופים איתנו. בואו נשב ביחד. הורים ששאלו ברשויות שונות, נפנפו אותם, אין לכם בעצם מה להסתכל על העניין.

<דוד אזולאי:>
השלטון המקומי, הוא שקבע את המחירים?

<טלי בריל:>
בעקרון כן. זה משתנה מעיר לעיר. אין אחידות בין הערים. אנחנו מדברים כאן אך ורק על קייטנות עירוניות. 

<היו"ר עדי קול:>
אנחנו לא מדברים על קייטנות פרטיות. השאלה שלי, האם אתם יודעים מהם הקריטריונים לקבלת הנחות. יש כאלה?

<טלי בריל:>
אין קריטריונים אחידים. אני יכולה לומר לך שאצלי בעיר ראשון לציון, עכשיו חבר מועצה ביקש מאיתנו לשלוח לו מייל בשביל שיבחנו האם תהייה הנחה על מחזור אוגוסט. כן, כן, חבר מועצה בראש לציון ביקש מהורים לשלוח לו מייל בשביל שישקלו אם תהייה הנחה על חודש אוגוסט. אחר כך, אחרי דיון מעמיק הואילו לתת הנחה של 33% הנחה על ילד שני בגן. 

כדי לסבר את האוזן לוועדה הנכבדה, רוב האנשים שיש להם כמוני ילד בגן, סביר להניח שיש להם גם תינוק במערכת החינוך הפרטית עליה אנחנו לא מדברים כעת. צריך לשים על השולחן את כל נושא הגנים הפרטיים בהם התשלומים מטורפים לגמרי. שם את משלמת תשלום מלא בחודש אוגוסט פלוס קייטנה. כלומר, ההורים מתחילים את חופשת הקיץ ב-5,000-6,000 שקל בשביל לצאת לעבוד. אימהות לא הולכות לעבוד כי מן הסתם, לצערי, זה המצב וזה לפני שהתחלנו את סוף אוגוסט. זאת אומרת, אין הנחות. יש מקומות שאין הנחות בכלל לילד שני, שלישי. גם אם יש לי ילד אחד בתוך המערכת אני לא זוכה לשום הנחה. אין שום אחידות וגם אין גוף שמסתכל על כלל הארץ, על כל הורה. 
אני כאן לא בתור טלי בריל, אני כאן בשם ההורים שלא יכולים לשאת את דברם פה. הורים באים ואומרים 'אף אחד לא מסתכל בעצם על המצב בצורה כללית'. גם כל הדברים שהעלו על המדיה, השלטון המקומי תמיד אומר 'כל רשות יכולה לעשות מה שהיא רוצה'. יש ראשי ערים שנכנעו ללחץ הורי. ניקח לדוגמה את קריית ביאליק ששם ראש העיר התערב. לפי מה שסופר לנו בקבוצה, ראש העיר התערב ובלחץ ההתערבות מול המתנ"ס הורידו את המחיר ל-1,000 שקל, זה היה אחרי לחץ הורי. המצב הזה פשוט לא יתכן. 

<היו"ר עדי קול:>
אני קוראת ורוצה לסבר את האוזן לגבי המספרים. באורנית – 650 שקל, יבנה – 850 שקל. למה? אנחנו לא מניחים שהקייטנות באורנית או ביבנה הן טובות פחות.

<טלי בריל:>
לצערי, כמו שאנחנו רואים את זה דרך ההורים שפנו אלינו, זה עניין של מדיניות עירונית. כל ראש עיר מחליט כמה כסף הוא לוקח מההורים.

<דוד אזולאי:>
ניסתם לבדוק מה כל קייטנה נותנת לילדים שאצלה?

<טלי בריל:>
אנחנו מדברים רק על קייטנות בסיס. הם בתוך הגן, הם לא יוצאים לשום פעילות נוספת. אגב, בחלק מהמקומות לא מספקים הזנה. יש הורים שהמחיר שהם משלמים לא כולל ארוחת בוקר. אנחנו מדברים על קייטנות עד אחת בצהרים, חצי יום, יש מקומות בהם לא מקבלים אפילו ארוחת בוקר. אין אחידות בכולם. הדבר היחיד שהוא אחיד ומקומם, מרבית הקייטנות נערכות במבנים עירוניים, כלומר, מכספי המיסים שלי ושל חבריי ההורים. אנחנו אמורים לשלם את המבנה, את החשמל, את הארנונה. הצוותים בהרבה מאוד מקרים הם צוותים שעובדים בצהרונים עם אותו צוות שממשיך ומשכורתו כבר משולמת.

<היו"ר עדי קול:>
השאלה אם את יודעים אם הם מרווחים משכורת גבוהה יותר?

<טלי בריל:>
ככל יודע לי הם לא מרווחים משכורת גבוהה יותר. זה אחד הדברים שאנחנו קיבלנו כתגובות, אנחנו העלנו את השאלה הזאת בעמוד 'הורים דורשים מהפך בחינוך' ובהרבה קבוצות הורים עכשיו זה בשיח. הגיעו אלינו סייעות שאמרו לנו 'הכסף הגדול זה לא אנחנו. אנחנו לא מרווחות, אנחנו מקבלות שכר מינימום'.
<היו"ר עדי קול:>
מיד ננסה להבין מי מרוויח מזה, איפה הכסף. בבקשה.

<דוד אזולאי:>
עדיין אתם לא יודעים איפה הכסף?

<היו"ר עדי קול:>
אנחנו עדיין מחפשים. בכל דיון אנחנו שואלים איפה כסף. אולי חבר הכנסת משה גפני ידע להגיד לנו איפה הכסף.
<עינב גוטרמן:>
אני עורכת דין, עינב גוטרמן, מעמותת "כולנו משפחה" – עמותה שעוסקת בין היתר בנושא של מסגרות חינוכיות, בעיקר בתחום הרך.

יש כאן בעיה שהיא בעיה רחבה יותר, כלומר, אם נצא לשנייה מהנישה של קייטנות וצהרונים, הנושא של צהרונים בכלל הוא נושא - - -

<היו"ר עדי קול:>
אנחנו לא נכנסים אליו. אני מבינה שיש בעיית צהרונים, יש בעיה כללית, את צודקת. היום אנחנו מתייחסים לנושא הקייטנות. אנחנו שבוע לפני היציאה לחופש הגדול ואנחנו מתמקדים בזה.

<עינב גוטרמן:>
בנושא הקייטנות צריך להבין שבאמת יש כאן רווח שהרשות גוזרת, רווח שהוא על חשבון ההורים. אנחנו יודעים שהסכומים האלה הולכים ומשמשים לפעילויות אחרות בין אם זה עמותות או גופים שונים. זו הנקודה. למעשה משתמשים בנו ההורים, שגם כך קורסים תחת הנטל, בשביל לממן פעילויות חשובות, מבורכות, אבל אנחנו לא צריכים לממן אותן.

<היו"ר עדי קול:>
כששוחחתי עם כמה אנשים קראתי לזה 'מס קייטנות'. אני לא חושבת שאנחנו צריכים לשלם מס קייטנות, יש ארנונה ומיסים אחרים שאנחנו משלמים. אני לא חושבת שקייטנות הן חלק מהמיסים שאנחנו משלמים לעירייה. 

<קריאה:>
זה לא חובה.

<היו"ר עדי קול:>
לא חובה? איזה פתרון אחר יש?
<עינב גוטרמן:>
החופש הוא חודשיים. כמה אני יכולה לבקש מההורים שלי לשמור על הילדים שלי?
<יערה ישורון:>
אני יושבת ראש ארגון "הורים עובדים לשינוי". באופן הכללי, הקייטנות העירוניות הן סיפור מאוד גדול. בשנה שעברה שלחתי את הילדים שלי לקייטנות פרטיות כי הן היו יותר זולות מהקייטנות העירוניות. יש לי ארבעה ילדים, אחרי כל מיני הנחות הן עלו לי 6,000 שקל לשים את הילדים במסגרת לשלושה שבועות. רק על הדבר הזה זה היה הסכום, זה לא שביולי אני מרוויחה יותר, - - -

<היו"ר עדי קול:>
מה, זה לא עובד כך?

<יערה ישורון:>
באופן מפתיע זה לא קרה. 

לדעתי הבעיה המרכזית בקייטנות, אולי זה בהמשך לדיון הקודם בוועדת חינוך, יש לתת בכלל ייצוג להורים עם ילדים קטנים שבמערכות בגלל שאלו שנים מסוימות מהחיים וקצרות, אחר כך טיפה אפשר לנשום, אחר כך שוכחים ואין מי שיניע את המאבק הזה. 

אין בכלל פיקוח על המחירים וכל רשות יכולה לעשות מה שהיא רוצה, כל מקום יכול לעשות מה שהוא רוצה. כמעט ואין אפשרות להשוות בין המקומות כי מקום אחד נותן שלושה שבועות, מקום שני נותן ארבעה שבועות, אחד עד השעה ארבע ולכי לכמת עכשיו את כל השעות ותביני משהו. כן צריכה להיות הסדרה בנושא הזה. לדעתי זה יכול להיות חלק ממערכת החינוך, לחינוך יש גם את החלק הפורמאלי ויש לו גם חלק בלתי פורמאלי וזה צריך להיות שם. כן להיות במקום של פיקוח גם בגלל שאנחנו יודעים את איכות הצוות והאנשים ולמי אנחנו נותנים את הילדים שלנו בחודשי יולי-אוגוסט. 
מצד הכסף, אלו הורים שלא יכולים לעמוד בזה. לצערי יש הרבה מאוד אימהות שבוחרות להישאר בבית כי פשוט אין להן בררה אחרת, הן לא יכולות. הן עושות את השיקולים שלהן 'מתי אני אחזור מחופשת לידה, כן אלך לעבודה או אעזוב את העבודה, אני אעזוב לפני זה, אני לא אלך בכלל, ממאי אני לא אתחיל לעבוד כי תכף יש את יולי-אוגוסט ואחר כך ספטמבר-אוקטובר' – זהו, את פשוט נפלטת מהמערכת - - -
<משה גפני:>
משרד החינוך מאריך את הלימודים השנה.

<יערה ישורון:>
זה מהלך מדהים, באמת עבדנו עליו קשות, אנחנו מברכים עליו מאוד. הילדים לא נולדים בכיתה א', הם נולדים קצת קודם וגם פה צריך מסגרות. זו תקופה מאוד קשה גם נפשית לאימהות ובכלל לכל משפחה לעבור את זה. 

שוב, אני מארגון "הורים עובדים לשינוי", קמנו לפני שש שנים. מזה זמן שאנחנו רואים שעדיין  האימהות שמתלבטות האם לחזור  - - - 

<משה גפני:>
זה חלק מהבעיה.

<יערה ישורון:>
לחזור מחופשת לידה. 

<משה גפני:>
כיתות א' וב', זה פותר בהחלט חלק מהבעיה. 

<יערה ישורון:>
זה פותר. שני דברים, האחד, זה פותר מאוד השנה מכיתה א'. אני מאוד מקווה שהחל מהשנה הבאה זה יחול מגן ולא רק מא'. בשנה הבאה זה אמור להיות מכיתה א' עד כיתה ד' ושנה לאחר מכן מגן עד כיתה ה'. זה פותר חלקית. חשוב להדגיש שזה לא אמור לכלול את הגנים מגיל 3 אלא מגן חובה, גיל 5. הילדים נולדים קודם והם זקוקים לנו הרבה קודם. אנחנו זקוקים למסגרות עבורם כדי שנוכל להמשיך לעבוד. זו תקופה מאוד קריטית לבניית קריירה. 

כדי שאני אוכל לצאת לעבוד כשהילדים גדולים בתור אישה, בתור אימא אני צריכה את התקופה הזאת כי אחר כך כשאגיע לשוק העבודה בגיל 40 בלי ניסיון ובלי כלום לא יסתכלו עלי, אנחנו יודעים שגם כך יש בעיה בשוק העבודה. 

יש כאן בעיה לאומית שכן צריך לפתור אותה מהיסוד ולטפל בה. חלק מהבעיה, בואו ניתן להורים לצאת לעבודה, בואו נאפשר לעשות משהו. למי שאין לו את הכישורים, לצערי הרב אין לי את הכישורים להיות מורה או גננת ואין לי כישורים שיכולים להתאים למקצוע בו אוכל להיות עם ילדיי כל זמן שהם בבית, יש לי כישורים אחרים. בסופו של דבר טוב שכולם לא מורים וגננות. 
המדינה כן צריכה להתגייס פה ולפחות להטיל פיקוח בנושא של הקייטנות. המחירים הם לא מחירים סבירים. בסופו של דבר אם אתה לוקח מישהי הביתה זה הרבה יותר זול, אבל זה לא מתאים לצרכים של הילדים. ילד צריך להיות עם החברים שלו, הוא צריך להתעסק בפעילות שמתאימה לו. הוא לא צריך רק שמרטפית שתשמור שהבית לא נשרף בזמן שהוא רואה "יובל המבולבל" ושותה משהו.

<טלי בריל:>
רק לחזק את הנושא הזה, הפתרון שנמצא לילדי כיתות א' ו-ב' הוא עד שעה אחת. זה פתרון מבורך, אבל זה למחזור אחד ולאחריו יש פתרונות משלימים שגם הם לא מפוקחים. גם פה יש הרבה בעיות. בשורה התחתונה, יש ישובים בארץ בהם נוצרות להורים בעיות תשלומים מאוד גבוהות כי המסגרות גילו שיש כאן בעצם קהל שבוי. אנחנו לא גומרים לעבוד בשעה אחת. זה מאחת עד ארבע וחצי והרשויות עושות מה שהן רוצות. בעצם לא הועילו חכמים בתקנתם.

<משה גפני:>
קודם כל אני מברך על הדיון הזה, אני חושב שזה דיון חשוב וקריטי. ממה שהספקתי לשמוע מהנשים שהעלו את העניין, באמת זה נושא שמדינת ישראל לא נתנה עליו את הדעת. כאשר אנחנו מדברים על מערכת שהיא מערכת שבה לא מורים ומורות ולא רק גננים וגננות או כאלה שעוסקים במערכת החינוך וכשיש חופש גם הם בחופש. היום רוב העובדים בישראל הם אינם מורים ואינן מורות. הם עובדים ורוצים להתקדם, אני מכיר את זה ממערכות רבות. מדינת ישראל לא נתנה את הדעת לעניין הזה על אף שלפני הרבה שנים, אני כנראה כמעט הכי וותיק בכנסת, כבר עבר חוק שאומר שצריך שיהיה חינוך מושלם. כלומר, גם בחופש, אבל לא מיישמים אותו. כנראה שמחפשים עדיין את הכסף, משרד האוצר מחפש את הכסף. אגב, הוא נתן אתמול בהחלטת ממשלה שלושה מיליארד שקל לנושא המע"מ על דיור.

<היו"ר עדי קול:>
הוא חסך לציבור.

<משה גפני:>
זה לזרוק שלושה מיליארד שקל לפח מכיוון שזה לא יוזיל את מחירי הדירות, את זה נוכל לדעת בעוד חצי שנה. אני אומר את זה בוודאות, זה ברור לחלוטין שזה בזבוז כסף ושזה מיותר. מה שהיה צריך לעשות אלו דברים אחרים. אנחנו עוסקים בעניין של הקייטנות.

עניין הקייטנות, קודם כל משרד החינוך צריך להיכנס לעניין במהותו, לפקח על המחירים וגם לעניין הקייטנות הפרטיות. בסופו של דבר, כפי שנאמר, מדובר בקהל שבוי שחייב להמשיך את העבודה כי אחרת הוא לא יוכל להתפרנס, לא להתקדם ולא כל מה שנלווה לעניין זה., את הילדים הוא לא מתכוון לזרוק לרחוב, הם יותר מדי יקרים לו והוא שולח אותם למערכות שהן מערכות מאוד יקרות, מאוד מאוד, ואף אחד לא יכול להגיד מילה, כי מי יגיד. לכן הנושא  הזה צריך לקבל טיפול ממשי.

אני באמת קצת שמחתי כאשר שר החינוך אמר שהוא פותח את הכול לשנת לימודים ארוכה יותר. אני חשבתי שהוא חוזר לתכנית הישנה של שנת לימודים שתהייה יותר זמן. התחיל עם זה השר גדעון סער, הוא התחיל עם ארבעה ימים קודם וחשבתי שהולכים למסלול הזה. לצערי לא הלכו למסלול הזה. לצערי זה הופך שוב למפעל שהוא מפעל די חלקי. הוא חלקי גם מבחינת השעות, הוא חלקי גם מבחינה ציבורית. לא כל הציבור - - -

<היו"ר עדי קול:>
אתה יודע שזה תהליך. זה מתחיל עם כיתות א' ו-ב' וממשיך עם פיילוט בכיתות ג' ו-ד' ולאט לאט אני מקווה שיורידו את זה לגילאים הקטנים יותר. אני מקווה. אתה יודע, אנחנו מאוד טובים בלבקר, אבל אנחנו גם צריכים להכיר בזה.

<משה גפני:>
אני איש עם סובלנות. אני סובל כאן כבר 25 שנה, אז אין בעיה איתי.
<קריאה:>
תראה כמה פיילוטים הגיעו - - - 

<משה גפני:>
כן, כן, אני מכיר את העניין הזה. הוא גם התחיל עם זה שהחרדים בחוץ, היום יש נשים חרדיות רבות שיוצאות לעבודה ועובדות עד שעה מאוחרת. בעבר היו פחות, באמת הן היו יותר מורות וגננות. היום נשים חרדיות יוצאות לעבודה ועובדות בהייטק ועובדות במקומות אחרים והן לא תזכינה ליהנות מהעניין הזה. לכן אני באמת מביע תרעומת שמתחילים, אני שותף לתקווה שלך, כי זו התחלה. היה צריך להגיד לשר החינוך שאת התקווה הזאת היה צריך לתת לכל אזרחי ישראל, יהודים וערבים, דתיים ושאינם דתיים, ימין ושמאל, מרכז ופריפריה. לא עולה על הדעת לטעת תקווה בקרב קבוצה אחת ושלקבוצה אחרת לא תהייה בכלל תקווה. אני אומר לך, לי יש תקווה. 

<היו"ר עדי קול:>
אני שמחה לשמוע.

<משה גפני:>
מה את שמחה לשמוע?

<היו"ר עדי קול:>
שיש לך תקווה. 

<משה גפני:>
אחר כך אני אגיד לך אחרת. תודה רבה.

<היו"ר עדי קול:>
אני יודעת.

<דוד אזולאי:>
גברתי היושבת ראש. ראשית אני מבקש לברך על כך שיש בכלל קייטנות בקיץ. לצערי הרב הייתה תקופה שהדבר הזה ניתן רק לילדים ברמה הכנסה גבוהה, רק הם יכלו לזכות לתענוג הזה. לשמחתי הרבה הדבר הזה נפתח היום. 

יחד עם זאת, אני מברך על היוזמה לפתוח את בתי הספר לעוד שלושה שבועות ליום לימודים או קייטנה לימודית. לצערי הרב ישנה קבוצה במדינת ישראל שהיא ממודרת. בעצם היא לא נכללת בפרויקט הזה. אני מאוד מאוד מתפלא גם על השלטון המקומי על איך הוא נתן את ידו שילדים שגרים באותה שכונה, שילד אחד שלומד בבית ספר ממלכתי או ממלכתי דתי ושהילד השני לומד בבית ספר חרדי שכל חטאו שהוא לומד בבית ספר חרדי, למרות שהוא משלם ארנונה ואבא שלו הלך לצבא והוא והאימא שלו עובדים, הוא לא יהיה זכאי לקייטנה, ואתם השלטון המקומי נתתם את ידכם לכך. אני חושב שפה אחת השגיאות שלכם, איך הסכמתם? אתם הרי בסופו של יום מייצגים את התושבים. כאן מעלתם באימון שהציבור נתן בכם. ממילא למשרד החינוך יש מדיניות, אבל אתם הרי יכולתם להגיד 'עד כאן, יש דברים שאנחנו לא מוכנים להיות שותפים להם'. שמשרד החינוך ירים את הפרויקט הזה לבד, אז נוכל להגיד שמשרד החינוך הוא הגורם להפליה בין ילד לילד.

לגבי הקייטנות בכלל, מפעל הקייטנות הוא מפעל מבורך. אבל אדוני נציג השלטון המקומי, איך אתם מצליחים להביא למצב ששתי ערים סמוכות, לאחת יש מחיר אחד ולשנייה מחיר אחר? לפי מה זה נקבע? מי קבע את המחירים האלה? כאן אני שומע מההורים שיש דברים בסיסיים שכולם מקבלים, על מה? על אלה שמקבלים מזגנים או לא מקבלים מזגנים? על פי מה אתם קובעים את המחירים?

אני פונה ואני מבקש את התערבותו של השלטון המקומי לקביעת מחירים, לפחות מחירים בסיסיים כדי שההורים ידעו למה זה מקבל יותר ולמה זה מקבל פחות. דבר נוסף שאני מבקש להתייחס אליו הוא יותר פיקוח. יושבים כאן נציגי משרד החינוך, נציגי משרד פנים שהם מפקחים בין היתר גם על הבריכות השחייה ועל חופי הים וכדומה, אני חושב שבעניין הזה יש מצב שבו נמנעים לקחת את הילדים מחוץ לקייטנה בגלל האחראיות או מתוך זהירות, תקראו לזה איך שאתם רוצים, אבל ילד שנמצא בקייטנה הוא לא נמצא רק במסגרת לימודים, כאן צריך לחשוב איך לאפשר את היציאה.
בנושא הביטוח, אני לא שמעתי כאן התייחסות לנושא הביטוח לילדים. לצערי הרב ישנן כל מיני יוזמות של כל מיני אנשים פרטיים שמפעילים את הקייטנות, לא לכולם יש ביטוחים לילדים. רבותיי, זה נושא שיש לתת עליו את הדעת, לא יעלה על הדעת שמישהו יפעיל קייטנה ללא ביטוח לילדים. יש מצבים כאלה, ישנן קייטנות פרטיות שעושות הרבה מאוד כסף ואיפה שאפשר לחסוך הם חוסכים. 

המזון, אני מאוד מקווה שגם פה יש פיקוח של משרד הבריאות שאכן המזון המוגש הוא מזון ראוי וחלילה שהוא נגוע. הקיץ זו עונה רגישה ביותר. גם כאן אני מאוד מקווה שמשרד הבריאות מפקח.

אני מבקש להפנות את תשומת הלב לשלטון המקומי, אדוני סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי, אני מבקש לפנות ולבקש ממך להפנות את הבקשה למרכז השלטון המקומי. אני מביע כאן את מחאתי על כך שנרדמתם בשמירה ופגעתם בילדים שכל חטאם הוא בכך שהם חרדים, הם לא משתתפים במפעלי הקיץ. תודה.

<ישראל אייכלר:>
גברתי היושבת ראש, תודה רבה על הדיון. עניין הקייטנות הוא נושא מאוד רחב וחשוב. כל השנים הוא פרוץ. בגלל שהוא לא ממוסד ואין חוק קייטנות חינם אז הרבה אנשים עשו הרבה מאוד כסף ונתנו מעט מאוד שירותים.

אני מסתובב באוכלוסיות בהם לפעמים מישהו מביא איזה טרמפולינה לאיזו חצר וקורא לזה קייטנה וגובים מכל ילד בין 5 ל-10 שקלים. אני לא יכול להעריך את שמחתו של הילד כשהוא רוקד על הטרמפולינה וכמה זה שווה לו. במציאות, התחושה כהורים, שנתונים מעט מאוד עבור המון המון כסף. כלומר, אם היו נותנים את אותם שירותים לאנשים מבוגרים באותם מחירים האנשים לא היו מסכימים לדבר הזה. למה הילדים מסכימים? – כי הם לא מבינים. למה ההורים של הילדים מסכימים? – כי אוי ואבוי להם אם לא יתנו להם לרקוד על אותה טרמפולינה או ללכת לאותה בריכה שאינה ראויה או שהיא בתנאים בלתי אפשריים. 

הדבר החמור ביותר שקרה היום, הזכיר חבר הכנסת הרב דוד אזולאי, מדינת ישראל החליטה כן לעשות דבר חשוב מאוד ולקצר קצת את תקופת הקיץ, את תקופת החופש הגדול על חשבון ההורים ולתת לילדים שלושה שבועות על חשבון המדינה. נדמה לי שכאן נעשה מעשה שעוד לא היה בהיסטוריה של מדינת ישראל. באופן בוטה מדירים ילדים בגלל היותם ילדים בחינוך החרדי באופן כל כך גלוי ובאופן, אמרתי בוטה כי אני לא רוצה להשתמש בביטוים בוטים יותר להגדיר את הדבר הזה. אני אומר שאם היו עושים את הדבר הזה כלפי ילדים אחרים או לילדים יוצאי אתיופיה היו אומרים שזו החלטה גזענית - - -

<היו"ר עדי קול:>
אני חייבת להגיד כמשפטנית, אני דוקטור למשפטים. יש שוני רלוונטי בין בתי ספר שלומדים בהם הילדים החרדים לבין בתי הספר שלומדים בהם בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי. כשיש שוני רלוונטי מותר לעשות אבחנה ולכן אין כאן הפלייה שהיא הפלייה לא חוקית. אם אתה כבר מציג פה את הסיטואציה.

<ישראל אייכלר:>
אמרת את המילה הנכונה, 'אבחנה'. הווה אומר, החינוך המוכר שאינו רשמי והחינוך החרדי באופן בסיסי מקבל פחות תקצוב מחינוך ממלכתי וזו אבחנה בין לבין, אבל להדיר לגמרי ולהגיד 'אני לא נותן לאלה כלום', זו גזענות והפליה  שבשום מקום - - 

<היו"ר עדי קול:>
כיוון שחבר הכנסת העלה את הנושא אני מבקשת מהגורמים להשיב ואני אשמח - - -

<ישראל אייכלר:>
את השבת מאוד טוב, אבל השבת תשובה לא מדויקת בין אבחנה לבין הפליה. כל מה שנעשה על ידי משרד החינוך הוא לא אבחנה אלא הפליה - - -

<היו"ר עדי קול:>
אני נתתי לך את העמדה המשפטית שאומרת שנעשתה אבחנה ולא הפלייה. אני מבקשת להתקדם ולתת לגורמים להשיב.

אני פונה קודם כל למשרד החינוך כמפקח על הקייטנות. עלו כאן כמה נושאים. הנושא הראשון, הבוער והכואב ביותר הוא נושא המחירים, אני חושבת שגם נושא המחירים וגם נושא שקיפות המחירים. על מה משלמים? מה הסל שנקרא קייטנה עליה אנחנו משלמים? מהן העלויות שלה ואיך לראות ולדעת מה קורה. לפני התכנים אני מבקשת לדעת, למה נוצרים הפערים הגדולים האלה?

עלו כאן עוד שאלות גם מחברי הכנסת לגבי הפיקוח הנוסף, פיקוח על הבריאות, פיקוח על המזון, פיקוח על התנאים. אני מכירה קבוצות באוכלוסייה שמקיימות קייטנות כאלה ספורדיות, קייטנות לא מאורגנות,קייטנות שבטח לא מפוקחות, קייטנות שילדים שומרים על ילדים, קייטנות שהורים שומרים על ילדים של הורים – אין ביטוח. המחירים מובילים את האנשים למצוא פתרונות, אבל לא בטיחותיים. מי יודע מה קורה בתוך הקייטנות האלה ואיך אנחנו יכולים לומר להורים שהילדים שלהם שומרים, מוגנים ומקבלים את החינוך הראוי בקייטנות האלה.

<דוד ביטס:>
אני מפקח ארצי על הקייטנות. אני אתחיל ואומר שקייטנות פועלות על פי חוק "חוק קייטנות" תש"ן 1990 שאומר שקייטנה היא עסק טעון רישוי. כאן בעצם אנחנו מתחילים -  - 

<היו"ר עדי קול:>
האם יש מערכת שבודקת קייטנות שלא קיבלו אישור?

<דוד ביטס:>
התשובה היא לא. אבל - - -

<טלי בריל:>
כמה מפקחים יש?

<דוד ביטס:>
בכל מחוז תלוי בגדול שלו. 

<היו"ר עדי קול:>
כמה בסך הכול ארצי? מאחר ואתה מפקח ארצי.

<דוד ביטס:>
יש עשרות מפקחים.

<היו"ר עדי קול:>
אני מניחה שאתה יודע, הם עובדים תחתיך, מה המספר?

<דוד ביטס:>
אנחנו יכולים להגיע גם ל-80 ו-90. כרגע אין לי מספר - - -

<היו"ר עדי קול:>
80, 90. אתה יודע כמה קייטנות מופעלות במקביל?

<דוד ביטס:>
אני יודע. אני יודע שפועלות 5,000 קייטנות.

<היו"ר עדי קול:>
80 מפקחים על 5,000 קייטנות, מה תפקיד של המפקחים?

<דוד ביטס:>
התפקיד של המפקחים לוודא שהקייטנה פועלת בהתאם לאישור שהיא קיבלה הן מבחינת התכנית החינוכית והן מבחינת בטחון ובטיחות של הקייטנה. אני אומר גם באותה נשימה - - -

<היו"ר עדי קול:>
רגע, אני חייבת לחדד. 5,000 קייטנות עם 80 מפקחים, זאת אומרת שלמפקח אחד יש ממאה קייטנות. זאת אומרת, שאם הוא צריך להגיע לביקור בקייטנה הוא לא מבקר - - -

<דוד ביטס:>
אף אחד לא אמר שהמספר הוא אידיאלי. אנחנו גם צריכים לחלק את הפיקוח לכמה קטגוריות. יש את הפיקוח החינוכי, יש את הפיקוח שעוסק בבריאות, יש את הפיקוח שעוסק בביטחון ובטיחות ולכן המספר שאמרתי הוא בהחלט רחב יותר. חשוב לומר, הפיקוח הוא לא לבוא לקייטנה אחת ולשבת איתה כל היום. אנחנו עוברים. יכול להיות שמפקח אחד עובר בכמה וכמה קייטנות. 

אני דווקא מבקש להתעכב על דברים אחרים שנאמרו כאן ולומר כמה דברים. אנחנו מדברים על כחצי מיליון ילדים ובני נוער שמשתתפים בקייטנות. הזכרתי את המספר 5,000 קייטנות ויותר שמאושרות. זה תהליך מאוד סיזיפי שמתחיל בבדיקת הצוות החינוכי שעובר השתלמות, בדיקת התכנית החינוכית ועמידה בסטנדרטים של בריאות, ביטחון - - -

<היו"ר עדי קול:>
מי אחראי על זה? אלו אותם 80 מפקחים שהם אלה שעושים את הבדיקה המקדימה?
<דוד ביטס:>
 בוודאי. יש פה תהליך שמתחיל הרבה לפני שמתחילה הקייטנה. לוקח חודש-חודש וחצי שבו נבדקות הקייטנות בשתי קטגוריות. האחת, קייטנה  לה דרוש רישוי עסקים ורישוי חינוכי, יש מספר קבוצות שפטורות מרישוי עסקים, יש את כל התהליך החינוכי. כלומר, בשני המקרים האלה מדובר בתהליך מאוד סיזיפי שבודק את כל ההיבטים של הקייטנה כדי שב-1 ביולי  - - - 
<היו"ר עדי קול:>
קייטנות אלטרנטיביות כמו שהצגנו, 15 שקלים תמורת עלייה לטרמפולינה. מי אמור לדעת שהן קיימות? אני מבינה שאתה לא יכול - - -

<דוד ביטס:>
אין לנו פיקוח על הדבר הזה, אבל אנחנו בהחלט פונים לציבור הרחב בכל גם דרך פרסום בעיתונות וגם בתהליך בו אנחנו פוגשים הורים וגם במסגרת בתי הספר לפני שיוצאים - - -

<היו"ר עדי קול:>
אני שוב שואלת, אם אני נתקלת בקייטנה כזאת ואני יודעת שהיא לא פועלת כחוק, למי אני אמורה לפנות?

<דוד ביטס:>
אנחנו הכתובת. קודם כל מי שאמור לאכוף את כל הנושא של קייטנה אם היא  תקינה או לא תקינה, אם היא פועלת על פי אישור או לא פועלת על פי אישור, זו הרשות המקומית. זה המנדט של ראש הרשות. אבל, בהחלט ברגע שאנחנו נקבל מידע שמגיע לידיעתנו, הטלפון הראשון הוא לראש הרשות או למחלקת רישוי עסקים. יחד איתם אנחנו מגיעים מיד, אנחנו לא ממתינים. אנחנו מגיעים לאותו מקום  - - -

<היו"ר עדי קול:>
אתה יכול לתאר לנו מקרים כאלה מהשנים האחרונות?

<דוד ביטס:>
אין לי כרגע את הרשימה.

<ישראל אייכלר:>
מה אתם עושים כשאתם מגיעים למקום? סוגרים את הטרמפולינה או אומרים לו לקחת פחות כסף?

<דוד ביטס:>
אני אומר לך שמקרים שאנחנו רואים שיש בהם סכנת נפשות, הקייטנה נעצרת באותו רגע.

<היו"ר עדי קול:>
ואם אין סכנת נפשות?

<דוד ביטס:>
רגע, רגע. כל הרעיון הוא שאנחנו רוצים שהקייטנות תפעלנה על פי כל הקריטריונים. לפעמים יש מקרים שבהם פועלת קייטנה שלא עברה את כל התהליך הזה וכשאנחנו בודקים את כל הפרמטרים של הקייטנה אנחנו רואים שבסך הכול היא בסדר, אז אנחנו עושים איזה הליך - - -
<היו"ר עדי קול:>
 מזורז?
<דוד ביטס:>
כדי לאשר אותה.

<היו"ר עדי קול:>
אז אתם נותנים רישיון למי שעבר עבירה על החוק.

<דוד ביטס:>
לא. לא.  - - -

<היו"ר עדי קול:>
קודם אמרת שיש "חוק קייטנות" צריך לקבל רישוי, לא קיבלה רישוי הפעלתם, וכשהגעתם במקרה לקייטנה כזאת התברר שהיא בסדר והחלטתם לתת לה פרס. זה הליך מקוצר.

<דוד ביטס:>
שנייה. לא. 

<קריאה:>
זו חקירת משטרה?
<היו"ר עדי קול:>
הפרוטוקול לא יודע מי מדבר.

<דוד ביטס:>
רותם זהבי אחראי על הבטיחות הארצי במשרד החינוך, הוא תכף ייתן את ההיבט של בטיחות הקייטנות, היבט שהוא חשוב.

אני מנסה לומר, כשאנחנו מגיעים לקייטנה כזאת ואנחנו רואים שילדים נמצאים שם, יש כאן שתי אפשרויות. האחת, באמת להפעיל את החוק ולסגור את הקייטנה ולשלוח את הילדים הביתה, זה במקרים שאנחנו רואים שהמקרה חמור. במקרים האחרים, כאן זה הצד היותר חינוכי-ערכי לילדים עומד לנגד עינינו. אם אנחנו רואים שבסך הכול מי שמנהל את הקייטנה הוא מורה, מדריך מוסמך בהתאם לחוק ושהיא מופעלת במקום שהוא בהחלט - - -

<היו"ר עדי קול:>
יש לי בעיה מאוד קשה כי יש תהליך מאוד ארוך שדורש פיקוח, מחשבה ובדיקה, אמרת פדגוגיה וכול הדברים, ואז יש תהליך מקוצר שאומר, באנו לקייטנה, היא כבר פועלת לא נשלח את הילדים הביתה. אנחנו מדברים - - -

<דוד ביטס:>
את מדברת על מקרים פרטיים, בדרך כלל זה לא קורה אלא בצורה- - - 

<היו"ר עדי קול:>
אני מדברת על מקרים פרטיים בגלל שאתה אמרת ומשום שאין לנו מספרים. אני רוצה לדעת למשל אם אתה יודע כמה קייטנות סגרתם?

<דוד ביטס:>
בשנים האחרונות סגרנו בודדות כי המידע - - -

<ישראל אייכלר:>
אולי הוא עושה משהו שהוא על פי חוק, כי זה לא מצווה ללכת לסגור לילדים את השמחה הקטנה שיש להם. 

<רותם זהבי:>
זה מראה על משהו אחר, זה מראה שמשרד החינוך במהלך השנים האחרונות בנה מנגנון שהכין את מנהלי הקייטנות ואת הרשויות כראוי. יחד עם הרשויות נבנה מנגנון מסודר שהיום מי שפותח קייטנה יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות, איך הוא צריך להתכונן ואיך הוא צריך לנהל את הקייטנה.
<היו"ר עדי קול:>
ועדיין כולנו מכירים קייטנות שהן לא חוקיות, קייטנות פרטיות למיניהן - - -

<דוד ביטס:>
בודדות ביותר - - - 

<היו"ר עדי קול:>
איך אתה יודע? אני שאלתי - - -

<דוד ביטס:>
אנחנו מפקחים על כמעט מאה אחוז מהקייטנות. אין כמעט קייטנה - - - 

<היו"ר עדי קול:>
על אותה הטרמפולינה הזאת - - -

<רותם זהבי:>
אותה טרמפולינה וגם מקום אחר. אנחנו מגיעים לכול המקומות, בודקים ויודעים בדיוק. מבקשים 'תראי לי את הרישיון שלך, תראה לי את התיק, תראה לי את אישור בטיחות, תראה לי את אישור הבריאות, תראה לי את הכול'. הוא מראה ואין לו רישוי עסק - - - 

<היו"ר עדי קול:>
רגע, אלו אותם 80 מפקחים על 5,000 קייטנות?
<רותם זהבי:>
הם יותר מ-80 מפקחים, זה הרבה יותר מ-80 מפקחים כי יש כאן גם מפקחים על הבטיחות ועל הביטחון. אנחנו מגיעים לכל אלפי הקייטנות שקיימות היום במערכת. זה מנגנון שנבנה במהלך השנים האחרונות והיום הוא מקיף את כל קייטנות.

<היו"ר עדי קול:>
מכוון שצופים בנו דרך ערוץ הכנסת, אם הורים רוצים לדעת אם הקייטנה שלהם נבדקה, אם עברה פיקוח - - - 

<רותם זהבי:>
בהחלט. אני אגיד איזה תהליך הקייטנה עברה - - -

<היו"ר עדי קול:>
אני מבקשת לדעת איך הם בודקים אם הקייטנה עברה פיקוח.

<רותם זהבי:>
איך ההורים בודקים?

<דוד ביטס:>
ראשית, קייטנה שעברה את התהליך מקבלת אישור מטעם משרד החינוך שהקייטנה מאושרת ואפשר להתחיל בזה בכול מקום. כיוון שהתהליך הזה נמשך ממש עד ימים ספורים לפני פתיחת הקייטנה, לפרסם את הקייטנות המאושרות זה לא אפקטיבי. אנחנו מפרסמים בתחילת התהליך, בערך חודש-חודשיים לפני תחילת ההתארגנות, אנחנו גם העברנו אליכם את הפנייה להורים בעיתונות, פרסום שבו אנחנו אומרים שהקייטנה היא טעונת אישור ועל ההורים לוודא שהם רושמים את הילדים לקייטנה מאושרת ושאפשר לראות את האישורים. 

היה ואנחנו נמצאים בשלב מתקדם, ימים ספורים לפני פתיחת הקייטנה, אפשר לראות את האישור מהבעלות או להתקשר אלינו. בכל מחוז יש מפקח שאחראי על כל העניין הזה. הורה יכול לציין את שם הקייטנה ויגידו לו אם היא מאושרת או לא מאושרת. 
<היו"ר עדי קול:>
אני עוצרת לרגע בשאלה הזאת. 

<רותם זהבי:>
סליחה, יש כאן הודעה להורים שהופצה על ידי משרד החינוך לעיתונות וזו לשון ההודעה: "הודעה להורים, הנני להביא לידיעתכם ההורים שקייטנה הינה עסק טעון רישוי. לא ינהל אדם...." כל ההנחיות שהורה צריך לדעת לקראת פתיחת קייטנה וכדומה, איפה הוא יכול לראות את ההוראות ואת החוק וכדומה.

<ישראל אייכלר:>
אני לא רואה כאן שום התייחסות למחיר.

<היו"ר עדי קול:>
מיד נשאל לגבי המחיר, אני מבקשת לשאול לגבי הפיקוח.

<בובה לוי:>
אני מבקשת להחזיר טיפה את הדיון על הפיקוח. אני בובה לוי ממקימות "הקול הנשי" אתם אומרים שהפיקוח נעשה קרוב למועד פתיחת הקייטנה. 

<רותם זהבי:>
אם הקייטנה מאושרת.

<בובה לוי:>
זה קצת מתחכם, כי מסיימים את מועד ההרשמה מאוד קרוב. עד שאותו הורה מוודא אם הקייטנה מאושרת או לא, נוצר מצב שלא תהייה לו קייטנה אחרת חלופית. אז הוא נמצא בדילמה מאוד קשה.

<דוד ביטס:>
מן הסתם התהליך מתחיל חודש וחצי לפני.

<היו"ר עדי קול:>
למה הוא מתחיל חודש וחצי לפני ולא קודם?

<דוד ביטס:>
רק בתקופה הזאת מתחילות השתלמויות - - -

<היו"ר עדי קול:>
אז שיתחילו את ההשתלמויות קודם, המחזור הוא מחזור קבוע. 

תנסו לא לדבר יחד, כל אחד בזמנו. עכשיו דוד מדבר. אנחנו מנהלים דיון ולא שוק, עד כמה שאפשר.

<דוד ביטס:>
הבעלויות של כ-50% ואף ויותר הן קייטנות בבעלויות פרטיות, הם בעצם מתחילים את התהליך בשלב מאוד מאוחר.

<היו"ר עדי קול:>
אבל אתם יכולים לכפות על השוק את ההתנהלות כי אתם נותנים את האישור וכולם צריכים את האישור שלכם. אומרים לכם כאן ההורים שברגע שהם ידעו בשנייה האחרונה אם הקייטנה מפוקחת, הם לא ידעו להעביר את הילד קייטנה. למה מראש אתה לא מתחיל את התהליך אחרת? למה אתה לא מכוון אותם לפתוח קודם?

<דוד ביטס:>
נגיד שאנחנו מתחילים חודש לפני ההתארגנות הרגילה, ברוב המקרים גם אותן קייטנות בעצמן מעכבות את התהליך.
<היו"ר עדי קול:>
אם אתה תגיד שמתחילים חודש קודם ואתה מסיים את התהליך חודש וחצי לפני כדי שההורים יוכלו להירשם הם יעשו את זה בהתאם. אלו קייטנות פרטיות, הם רוצים שאתה תיתן להם את האישור ולכן הם יעשו את זה קודם.

<דוד ביטס:>
אני אומר שני דברים, האחד, גם כשהורה הולך לרשום את הילד שלו לקייטנה הוא לא עושה את זה שלושה-ארבעה חודשים מראש - - -

<שלומית אבינח:>
עושים את זה בפסח. זה לא נכון.

<דוד ביטס:>
בסדר, פסח זה לא ארבעה חודשים מראש. אם הקייטנה נמצאת בתהליך של אישור אפשר לפנות אלינו ונוכל לומר שהקייטנה נמצאת בתהליך. 

<היו"ר עדי קול:>
כן, אבל אז הוא צריך להמתין עד לרגע האחרון ולא יהיה לו מקום. אני עוצרת אותך כאן כי אני חושבת שההסבר שלך לא ראוי בעיניי. אנחנו צריכים למצוא דרך להקדים את זה ולהתאים את זה למועדים כדי שהורים יוכלו לקבל את המידע בזמן. 

אחת מהקריאות של הוועדה תהייה לבקש מכם לבדוק את הקדמת התהליך. לא יכול להיות מצב שילד ימצא את עצמו שבוע לפני ההרשמה בקייטנה לא מפוקחת כשאין לו מקום בקייטנה אחרת, וזה רק בגלל שהתהליך מתחיל רק חודש וחצי לפני. 
<דוד ביטס:>
יכול להיות שצריך להתחיל את התהליך חודש מוקדם יותר. 

<רותם זהבי:>
מי אמר שזו בעיה?

<היו"ר עדי קול:>
אתם מתווכחים, אני מצטערת.

<רותם זהבי:>
אולי זו לא בעיה.

<היו"ר עדי קול:>
אז תגידו שזו לא בעיה. 

<רותם זהבי:>
זו לא בעיה. בשלב הזה כל הקייטנות כבר סיימו את רוב התהליך - - -

<היו"ר עדי קול:>
זו בעיה, אומרים לך - - - 

<רותם זהבי:>
זה שהיא אומרת עדיין לא אומר שזו בעיה. 

<היו"ר עדי קול:>
בסדר, גם זה שאתה אומר עדיין לא אומר שזה לא. אני אומרת לך כחברת הכנסת שאמורה לפקח על עבודת הממשלה, זה התפקיד שלי כאן. אני רוצה שלהורים תהייה וודאות בעניין הפיקוח על הקייטנות של הילדים שלהם במועד ראוי ולא רק שבוע לפני שהקייטנה נפתחת.

<דוד ביטס:>
סביב הראוי הזה, אנחנו צריכים להגיע לראוי, בראוי הזה אנחנו נפעל ללא שום בעיה.

אני מבקש לומר עוד משפט בעניין זה. במודעה שראיתם גם פורסם תאריך סופי לאישור קייטנות. לומר לך שכל הקייטנות עומדות בזה? – הן לא עומדות ואז מה, נגיד להם 'בזה הסתיים התהליך'?

<היו"ר עדי קול:>
כן. אגב, זה התפקיד של הרגולטור. תפקיד הרגולטור לכפות על הגופים הפרטיים שצריכים את האישור שלך, לכפות עליהם את לוח הזמנים. אם אתה לא תעשה את זה,  אז מי יעשה את זה? תגיד לנו את התאריך. תאמין לי, השוק יתאים את עצמו לדרישות שלך. 

<טלי בריל:>
רק להסביר שאנחנו שוב פעם בין הפטיש לסדן. אין לי בררה. אני יכולה לספר לך על עשרות אימהות שמתקשרות כי אין להם מקום בקייטנה חלופית יומיים לפני הקייטנה העירונית, אני לא מדברת על קייטנות פרטיות. בכל פעם אנחנו פוחדים מה יהיה.

<רותם זהבי:>
הם פנו לרשות?

<טלי בריל:>
אין לי תשובה מול הרשות. הרשות מבחינתה, אגב, אני כהורה סומכת על הרשות ומצד שני אין לי את היכולת לבדוק. אם מזיזים את הכול לתאריך מוקדם יותר ושאני יודעת שהיא בתוך תהליך, תנו לי אתר אינטרנט שאדע - - -
<רותם זהבי:>
יש.

<טלי בריל:>
בסדר, בואו נלך יותר קדימה. תנגישו. נלך קדימה כי בסך הכול צריך לחבר את הזמן בו  - - -

<היו"ר עדי קול:>
האם באתר האינטרנט מופיעות כל הקייטנות המפוקחת?
<רותם זהבי:>
עדיין לא.

<היו"ר עדי קול:>
אתה אומר שיש אתר אינטרנט ואין בו את הדבר הכי בסיסי שאומר אילו קייטנות קיבלו רישוי. מתי יהיה דבר כזה?

<דוד ביטס:>
אני מאמין שתוך יומיים-שלושה כל קייטנה שאושרה תעלה. 

<טלי בריל:>
עוד שלושה ימים נפתחת הקייטנה.

<היו"ר עדי קול:>
אתה מבין שזה בעייתי? זאת אומרת שהיום הן לא יודעות להגיד לך סופית שאם הקייטנה אליה הן שולחות את הילדים קיבלה אישור.

<דוד ביטס:>
אני חושב שאמרתי בתחילת דבריי שהתהליך הזה נמשך וברוב המקרים הוא מתעכב לא בגלל משרד החינוך אלא בגלל הבעלויות שלא דואגות להעביר את כל המסמכים בזמן, ולכן מטבע הדברים האישור לא אצלן. אגב, אני לא בטוח שאם נתחיל את התהליך חודש לפני נהייה מסוגלים בשלב הזה, אלא אם כן חצי מהבעלויות לא יקבלו אישורים לקייטנות.

<היו"ר עדי קול:>
אני חושבת שכך מעבירים תהליך חינוכי. משרד החינוך, אתם אמורים לדעת שאם חצי מקייטנות לא תקבלנה אישור השנה הבעלויות תמהרנה מאוד לעשות את זה בפעם הבאה. אני רוצה לדעת, לא שלושה ימים לפני שהקייטנה מתחילה, אם הקייטנה עברה רישוי.

<דוד ביטס:>
אנחנו נעשה את זה.

<היו"ר עדי קול:>
תודה רבה.

<דוד ביטס:>
אני אומר לך שמי שלא מכיר את הענף הזה  - - -

<היו"ר עדי קול:>
מיד נגיע לנושא המחירים, אני חושבת שכמו שהם מרווחים מספיק כסף כדאי להקדים את תהליך ההרשמה, את תהליך הגבייה ותהליך הגשת בקשה לרישוי. 

כעת שאלת המחירים. אני מניחה שראית את הטבלה שמופיעה מולך על הפערים ברשויות המקומיות. אלו פערים מאוד מאוד גדולים. אנחנו לא יודעים אם כל הקייטנות שמופיעות כאן הן קייטנות מפוקחות, אני מניחה שנדע על כך שלושה ימים לפני פתיחתן. אני מניחה שכולן מפוקחות. יש פער מחירים מאוד מאוד גדול. משרד החינוך עשה באמת צעד מאוד משמעותי בהליכה לקראת הציבור באמצעות בתי ספר של הקיץ. מה אנחנו עושים במצב שבו הקייטנות האלה מסתיימות בשעה אחת ויש צורך להשלמה ואין מענה להורים?מענה שהוא זול ושהם יכולים לעמוד בו.
<דוד ביטס:>
אני רוצה לומר שלאורך כל הדרך משרד החינוך לא קבע ולא עסק בנושא עלויות הקייטנה. לכן, כל מה שאמרנו לאורך כל הדרך, הפיקוח שלנו עסק בעיקר בהיבט החינוכי ובדיקה שאכן הקייטנה מתקיימת במקום ראוי שתתקיים, אנחנו לא עסקנו, זה לא המנדט - - 
<היו"ר עדי קול:>
למה?

<דוד ביטס:>
כי זו הייתה החלטה לאורך כל השנים, החלטה שאנחנו לא עוסקים בנושא של העלויות. אנחנו ממליצים להורים לעשות סקר שווקים - - -

<היו"ר עדי קול:>
אבל סקר שווקים אי אפשר, אין להם אפשרות אחרת. אמרו לך כאן  זה 'קהל שבוי', כביכול הקייטנות היו אמורות להיות הקייטנות של הרשויות המקומיות ואלו מחירי הקייטנות של הרשויות.

<דוד ביטס:>
ובאותה נשימה הם אמרו שבקייטנות הפרטיות לפעמים המחיר זול יותר.

<היו"ר עדי קול:>
נבדוק את זה, אבל זה לא הגיוני. 

<דוד ביטס:>
אנחנו גם צריכים לחלק את כל ההתנהלות בין הקייטנות. גיל היסוד, שם האלטרנטיבות הן יותר רחבות. לגבי המחירים אפשר למצוא מחירים זולים ולקבל קייטנות איכותיות. כשמדברים כאן - - -

<היו"ר עדי קול:>
אני רוצה לשאול אותך, עד היום לא שקלתם, היום כשאתם רואים את המצב, האם אתם מוכנים לשקול פיקוח על המחירים כמשרד החינוך?
<דוד ביטס:>
ראשית, שר החינוך יזם כאן מהלך מאוד משמעותי שיש בו אמירה. יש אמירה ויכול להיות מאוד שאחרי הקיץ הזה האמירה או ההחלטה הזאת תורחב ובא לציון גואל. יש עלויות מחירים, המחירים נקבעים בהתאם ליכולת של אוכלוסייה ובהתאם ליישוב. אני חושב שזו אמירה.

<היו"ר עדי קול:>
כשאנחנו מסתכלים על קייטנות הפערים אינם הגיוניים - - -

<דוד ביטס:>
את מדברת על קייטנות שהן לא כיתה א' וב'.

<היו"ר עדי קול:>
אני לא מדברת על כיתות א' וב', אני מדברת על קייטנות אחרות. קייטנות לכיתות א' וב' איתן כולנו מרוצים וכולנו מברכים על הפתרון. אנחנו מסתכלים על האחרות. יש קייטנות נוספות, קשה להגיד שיש פערים מאוד גדולים כשמדובר על ערים סמוכות וזהות מבחינה סוציו-אקונומית, הפערים הם מאוד גדולים. האם אתם כמשרד החינוך מוכנים להרים את הכפפה ולהגיד 'אנחנו הולכים לפקח על המחירים'. אתם יודעים מה, יש קייטנת בסיס, יש פרק זמן בסיס וצריך להיות מחיר אחיד. כמו שאתם קבעתם מחיר אחיד לקייטנות כיתה א' וב' שיהיה אחיד גם פה.

<דוד ביטס:>
המחיר לכיתות א' וב' הוא מחיר מסובסד, המדינה משלמת. 
<היו"ר עדי קול:>
אני מניחה שאם אשאל את השלטון המקומי הם יגידו שגם המחירים של הרשויות המקומיות מסובסדים. השאלה בכמה ואיך.

<דוד ביטס:>
אני חושב שצריך להתקיים דיון אמיתי עם המרכז לשלטון מקומי האחראי על הקייטנות - - -
<היו"ר עדי קול:>
כנסת ישראל פונה אליכם בבקשה להתחיל לקיים את הדיון הזה.

<דוד ביטס:>
אנחנו נקיים.

<היו"ר עדי קול:>
אנחנו אבקש את נציגת האוצר, אני מבינה שהיא צריכה ללכת. אני אבקש לשמוע את עמדתך בנושא.

<נעה היימן:>
אין לי פה מה להתייחס. לרוב הנושאים פה אין לי כל כך איך להתייחס אליהם כי הם פחות נוגעים לפן שלנו הן בהיבט הפיקוח הפדגוגי או בעניין הפיקוח על המחירים. לעניין פיקוח המחירים יש כאן שתי סוגיות. התכנית ששר החינוך ומשרד החינוך מקדם בחודשים האחרונים צריכה להתפרס בהדרגה אל עוד שכבות גיל. זה לוקח זמן, זה תהליך ארוך. אי אפשר לעשות שינויים גדולים ביום אחד. כבר השנה הוקצו 175 מיליון שקל מתקציב המדינה לטובת סבסוד הקייטנות בכיתות א' וב'.

יש לציין שבניגוד לקייטנות עירוניות אחרות, נכון שיש כאן סבסוד, אבל זה מונח קצת מטעה. המדינה היא ממש הממן, בשיתוף עם הרשויות המקומיות היא המפעיל. כלומר, אין כאן סבסוד של מוצר פרטי, הקייטנות ניתנות בשטח בית הספר וצפויות להתרחב בהדרגה גם לגנים ועד כיתות ה' בעלות של 525 מיליו שקל בשנה מדי שנה. 

 אני חושבת שזה שלב ראשון משמעותי וגדול. 

<היו"ר עדי קול:>
אנחנו כמובן מסכימים ומברכים.

<נעה היימן:>
זה בגדול לגבי החלק הראשון.

לעניין החלק השני, אולי צריך לבחון, אני לא יודעת כי אני לא מספיק בקיאה בנושא מכוון שהוא נוגע בעיקר למשרד הפנים ביכולות שלו לפקח על השלטון המקומי. לרוב אלו לא נושאים שמשרד החינוך מטפל בהם. אולי בגלל שאלו קייטנות ומדובר במפעל חינוכי יש לשקול את המעורבות של משרד החינוך - - -

<אשר גרנר:>
אני אבקש שתדברי בתחומים שלך, את לא מכירה. את לא מכירה את הנושא - - 

<היו"ר עדי קול:>
היא אמרה, 'אני לא בקיאה ואני לא מכירה' - - - 

<אשר גרנר:>
אז אל תכנסי לתחומים - - -

<נעה היימן:>
התחלתי ואמרתי בכך שאני מסייגת את דבריי. אמרתי שאני לא מכירה, שאני לא מבינה ושיש לבחון. אני לא מבינה למה אדוני מתעצבן. יש לבחון את הנושא בשיתו, משרד החינוך ומשרד הפנים. שבו אתם ביחד ותבינו מי צריך לפקח, איך ומתי. 

<היו"ר עדי קול:>
ראשית אני מבקשת בלי ההערות הציניות האלה. אני באמת חושבת שהיא סייגה את דבריה מההתחלה ולכן ההערה שלך לא הייתה ראויה. אני פונה אליך משרד הפנים. אנחנו מדברים כאן על סיטואציה קשה, שמעת את ההורים. אני חושבת שזו סיטואציה שאינה זרה למישהו. השאלה מהי היכולת שלכם לפקח על הפערים הגדולים האלה. באמת השאלה המרכזית שלי היא שקיפות. אם הייתי רואה שבקייטנה באור יהודה, שעולה 1,600 שקל, היו מקבלים כפול שירותים ותנאים ממה שמקבלים בקייטנה שעולה 850 שקל ביבנה, אז הייתי מבינה. אבל אנחנו לא יכולים לדעת מה ניתן בקייטנות, לא קיבלו תשובות לשאלות ואין שום דרך לפקח על זה.

<אשר גרנר:>
אני מנהל האגף לרישוי עסקים ואתרי רחצה. אני חושב שבאמת הדיון הוא חשוב. אבל אם נתסכל מה קבעו חברי הכנסת בשנת 1990 ב"חוק הקייטנות" שבו נקבעו האחראים. מבחינת משרד הפנים הם קבעו אחריות בהיבט של הרגולציה ובהיבט של פיקוח, בטיחות וביטחון והן בהיבט התברואי. אני חושב שבשנים האחרונות בשיתוף פעולה של משרדי הממשלה הנושא לא הוזכר. אחד הדברים בהם עסקנו במסגרת הוועדה של משרד החינוך בעניין קייטנות הקיץ היה למשל הרעלת המזון שמשרד הבריאות טיפל בו. היום לצערי הרב זה נשכח - - - 

<היו"ר עדי קול:>
רגע, עניין פיקוח על המחירים בכלל לא עלה לדיונים במסגרת הוועדה שלכם?
<אשר גרנר:>
לא. זה לא חלק מתוך המנדט שלנו בנושא הזה. זה המנדט של כל רשות ורשות. אין לנו סמכות להיכנס לתחום הפיקוח. כרגע אני מדבר מה מבחינת הרגולציה מוגדר בחוק "חוק רישוי עסקים", כך אנחנו נוהגים - - -

<היו"ר עדי קול:>
אבל לשנות חוק אתם יודעים. אני יודעת שאתם יודעים לשנות חוק. אם אתם מזהים שיש בעיה שעולה מהציבור אתם יכולים לשנות את החוק.

<אשר גרנר:>
לצורך העניין אגיד שוב, משרד הפנים לא עוסק בתחום של פיקוח המחירים. זה לא חלק מתחום ליבת העשייה של משרד הפנים.
<היו"ר עדי קול:>
אז מי אמור לפקח?

<אשר גרנר:>
אני אזכיר לכם, יש משרד הכלכלה שמתעסק בפיקוח על המחירים, יש לו מנדט. אני אגיד לכם שוב, זה לא חלק ממנדט משרד הפנים. אני נמצא פה תחת המנדט שלנו כמשרד הפנים. בתחום הזה המנדט שלנו הוא כפי שאמרתי, על פי "חוק רישוי עסקי" מוגדרות שש מטרות. כל ששת המטרות - - 

<היו"ר עדי קול:>
אבל הפיקוח - - - 

<אשר גרנר:>
שנייה, אני יודע מה גברתי רוצה, אבל זה לא התחום - - -

<היו"ר עדי קול:>
אם זה לא התחום שלך, השאלה למה אתה ממשיך הלאה, כי זו לא תשובה לשאלה שאני שואלת. שאלתי שאלה מאוד ספציפית. שאלתי מי לדעתך, אני מבינה שזה לא אתה כי אתה אחראי על רישוי עסקים ולכן לא. אני מפנה את השאלה שלי למרכז השלטון המקומי. 

המרכז לשלטון המקומי, שוב, בעיית השקיפות היא לא בעיה חדשה בשלטון המקומי. יש את בעיית המחירים. שאלתי הראשונה הייתה איפה הכסף, לאן הולך הכסף והאם יש רשויות מקומיות שמרוויחות מס קייטנות על חשבון ההורים?

<פיני קבלו:>
כל רשות שיש בה גופים נבחרים, יש בה מועצת עיר, לאנשים שם יש הנהלה שפחות או יותר קובעת את המחירים, קובעים את ימי הקייטנה, קובעים מהם התכנים שהיא רוצה -  - -

<היו"ר עדי קול:>
אתם כמרכז השלטון המקומי, כשאתם רואים את - - - 

<פיני קבלו:>
בנושא הקייטנות, אני חושב שמרכז השלטון המקומי נכנס לחלל הזה ברגע שתלמידי בית הספר יצאו לחופשה, אנחנו תפסנו את זה. זה לא באג'נדה של השלטון המקומי, אבל אנחנו עושים את זה. בתחום הזה אנו עושים להפעיל כמה שיותר פתרונות. אני יכול לספר - - - 

<היו"ר עדי קול:>
אני שואלת אותך שאלה ספציפית, יכול להיות שהרשויות המקומיות מצאו להן דרך לגנוב כסף מהציבור. אומרים 'עכשיו קייטנות, אין להם בררה, זאת הקייטנה היחידה שיש להם. ניקח כסף בדרך הזאת'.

<פיני קבלו:>
כמו שאני מכיר, הרשויות המקומיות מסבסדות, גם אני ראש רשות - - -

<היו"ר עדי קול:>
תסביר לי את הפערים, 1,600 שקל - - - 
<פיני קבלו:>
כל ראש רשות הוא נבחר, הוא רגיש לרחשי הלב של הציבור והוא יודע גם את המצוקות ולכן  - - -

<היו"ר עדי קול:>
רגיש גם לארנקו של הציבור - - - 

<פיני קבלו:>
לכן מקיימים גם סוגי מספר קייטנות. אני נהגתי לקיים שבע קייטנות, למשל מי שרצה קייטנת מדעים שהיא בהשקעה יותר גדולה, ההורים רשמו. מי שרצה קייטנה רגילה אז הייתה קייטנה רגילה - - 

<היו"ר עדי קול:>
אני מבינה את מה שאתה אומר, אני שואלת אותך שאלה מאוד ספציפית. יש פה הרגשה, שלי, של הציבור - - - 

<פיני קבלו:>
בנוסף לבדיקה שאתם עשיתם עשיתי אני בבדיקה, אתם גם הפניתם אלינו שאלות לפני הדיון הזה. לא מצאנו עיר שמקיימת קייטנה במטרה להרוויח כסף.

<טלי בריל:>
בוא לראשון לציון.
<היו"ר עדי קול:>
אתה אומר 'לא מצאנו'. אני רוצה לראות, 
<פיני קבלו:>
בדקתם את הספרים?   - - -
<היו"ר עדי קול:>
אני לא יכולה לבדוק את הספרים כי אתם לא מגישים לנו את הנתונים. אני מבקשת לראות עלות מול מחיר הקייטנה. אתה יכול להעביר לי את המספרים האלה?

<פיני קבלו:>
אני מוכן לבדוק, באמצעות הכלכלן שלנו נפנה לרשויות המקומיות. ניקח רישום ממשרד החינוך או מכל מקום אחר לגבי אותן קייטנות שבוצעו ונקבל את מספר התלמידים. אנחנו נעשה בדיקה. נגיש לפניכם טבלת נתונים. אני רק יכול לומר שרוב הרשויות המקומיות - - -

<היו"ר עדי קול:>
אני רוצה לדעת את עלות הקייטנות מול כמה ההורים משלמים ומה ההשתתפות של הרשויות המקומיות. תגיש לי את הנתונים האלה, אנחנו נעשה דיון נוסף ונשמח לבדוק את זה. אם נגלה שאנחנו טועים נשמח לגלות שבקייטנות משקיעים בהן כל כך הרבה כסף ואלו  הן העלויות. קשה לי להאמין שבאמת יש כאלה הבדלים גדולים. היה ויש כאן באמת 'מס קייטנות' האם אז תראו לנכון להתערב? 
<פיני קבלו:>
אני אערוך את הבדיקה הזאת. נעשה את הבדיקה הזאת. נעביר לגברתי היושבת ראש את הנתונים. נעשה את זה אולי עוד לפני פתיחת הקייטנות.
<היו"ר עדי קול:>
אני אשמח מאוד. יש לנו עוד שבוע, כלומר יש לנו לחץ מאוד גדול.

<פיני קבלו:>
נפנה שאלון לכל הרשויות,  - - -

<היו"ר עדי קול:>
ובשאלון תבדקו גם את העלויות. 

<פיני קבלו:>
אני גם חייב לומר, יש מקומות רבים בהם הקשיים הם קשיים רבים מאוד ושהרשויות לא נהנות מכספים מיוחדים לטובת הנושא הזה, ולמרות זאת הן מפעילות את אותן קייטנות על מנת לאפשר לאותם הורים לצאת לעבודה. אם משרד החינוך או כל גורם ממשלתי אחר חושב שבתקופה הזאת הרשויות צריכות לקיים קייטנות מסובסדות, אנא עשו הצעת חוק שבה יוגדר תקציב. כמו שעכשיו שלמשך שלושה שבועות החליט שר החינוך שהוא רוצה להאריך את שנת הלימודים באמצעות קייטנה 'בית ספר קיץ' באותם בתי ספר למעט החרדים, זה בהמשך לתגובתו של חברי חבר הכנסת דוד אזולאי שהגיב כלפי השלטון המקומי. הנושא הזה נקבע על ידי משרד החינוך, נקבע על ידי האוצר. ברגע שמעבירים אלינו תקציבים אנחנו מבצעים. אם המדינה תחליט שהיא רוצה שיהיו קייטנות מסובסדות כחלק ממערך יום הלימודים, אין ספק שאנחנו נעשה והמחירים יהיו שונים. בשלב הזה - - 
<היו"ר עדי קול:>
אין ספק. אני רוצה לדעת האם הרשויות המקומיות מרוויחות על חשבון ההורים. זאת שאלתי. אני חוזרת על הבטחתך לבדוק את הנושא של עלויות מול הוצאות של הרשויות כדי שנוכל לבדוק את זה.

נציג משרד הפנים, אבקש לשאול אותך שאלה. לפני החוק תפקידו של משרד הפנים, אני מבינה שזה לא התפקיד שלך, תפקיד משרד הפנים הוא גם לפקח על תקציבי הרשויות המקומיות. זאת אומרת, שאם יש רשות מקומית שיש לה עכשיו קייטנה והיא מרוויחה כסף מהקייטנה הזאת, אתם אמורים לפקח על זה כי זה לא חלק מהתקציב. מלכתחילה זה לא אמור להיות חלק מהתקציב. ההכנסות שלה לא אמורות לבוא משם.

<אשר גרנר:>
אני אשמח שדוד ספיר יענה לעניין זה.

<דוד ספיר:>
אני מנהל אגף תאגידים עירוניים במשרד הפנים, שוב, זה לא בתחום הישיר שלי. לפני שאני עונה לשאלה, ברשותך אני מבקש להציע. משרד הפנים נערך במהירות מאוד מאוד גדולה כדי לאפשר את מפעלי הקיץ האלה, את תכניות הלימודים. מנכ"ל משרד הפנים אישר באופן מאוד מזורז את המכרז לחברה למשק ולכלכלה, בעצם הוציא מכרז עבור הרשויות המקומיות. - - - 
<היו"ר עדי קול:>
אנחנו שמחים מאוד. שמחים ומברכים גם אתכם על ההתגייסות.
<דוד ספיר:>
הנושא של הבוקר מפוקח. כאן מדובר יותר על הצהרונים או על הקייטנות האחרות.

לשאלתך, אנחנו אכן אחראים על הפיקוח והבקרה על תקציב הרשויות המקומיות, אבל לא ברזולוציות של הקייטנות והמפעלים האלה - - -

<היו"ר עדי קול:>
אבל מאחר והתפקיד שלכם לפקח על התקציבים, אתם יכולים להחליט לפקח על זה מתוקף סמכותכם.

<דוד ביטס:>
אנחנו יכולים להחליט. לי לא ידוע שהתקבלה החלטה כזאת. שוב, זה לא בתחום - - - 

<היו"ר עדי קול:>
אני אומרת לכם שאחד הדברים שיצאו מהוועדה הזאת, היא קריאה אליכם לפקח גם על - - -

<קריאה:>
לא על המחיר אלא כל ההתנהלות הכספית.

<היו"ר עדי קול:>
התנהלות כספית היא גם מחיר של הקייטנות.

<דוד ספיר:>
בחלק מהדברים הרשות המקומית סוברנית לקבוע את המחירים ואת הדברים במסגרת החוק. כל זמן שזה נעשה במינהל תקין ולפי כל הכללים והחוקים אנחנו לא מתערבים בדברים האלה. 

<היו"ר עדי קול:>
אני מבקשת לפנות לנציג עיריית פתח תקווה שנמצא כאן. אנחנו לא קיבלנו מכם את המידע לגבי המחיר, אבל אם אתה כבר נמצא, נשמח לשמוע ממך גם על המחיר וגם לדעת מהן העלויות והאם אתם באמת מרוויחים בעיריית פתח תקווה כדוגמה.

<קריאה:>
1,5000 שקל בחודש יולי עד השעה ארבע. אימהות מפתח תקווה התקשרו אלינו לספר.

<היו"ר עדי קול:>
1,500 שקל לקייטנה.

<איציק ישראל:>
סגן ראש העיר, ראש מנהל החינוך, פתח תקווה. בעניין החופש יש לתת את הדעת שברגע שנכנס התהליך נוצרו לנו מספר בעיות. בעיה מספר אחת, יש הפעלת צהרונים במהלך כל השנה ולמעשה אנחנו מוגבלים חוזית מול מפעילי הצורניים השונים. ברגע שהכנסנו את התהליך של קייטנות החופש הגדול נוצרה לנו סוגיה - - -

<היו"ר עדי קול:>
רגע. אני מבקשת, אנחנו בדיון ואין לנו הרבה זמן, אבקש תשובה לשאלה. אני אתן לך לדוגמה, "אורנית" יישוב קרוב לכם - - - 

<איציק ישראל:>
עירית פתח תקווה לא מרוויחה כסף על הדבר הזה. עיריית פתח תקווה נותנת. במרכיבי העלות מתייחסים, בשנה שעברה הפעלה צהרון שכזה על ידי מפעילים פרטיים - - -

<היו"ר עדי קול:>
כרגע אנחנו לא מדברים על צהרונים, אנחנו מדברים על קייטנות כיתות א' וב'. לגבי כיתות א' וב' אנחנו מבינים. אנחנו מדברים על קייטנות רגילות גם גנים וגם לילדי כיתות ג', ד' ו', קייטנות עירוניות שעולות 1,500 שקל. אני אגיד לך שוב, אורנית זה ישוב סמוך לכם, שם עולה 650 שקל. למה עולה קייטנה 1,500 שקל לתקופה מ-1 עד ל-21 בחודש?
<איציק ישראל:>
אני צריך לבדוק את התאריכים. חלק מהבעיה בטבלאות האלה זו הגדרה גם של תאריכים וגם של שעות. 

<היו"ר עדי קול:>
אני נותנת לך נתונים על קייטנות זהות. תסביר לי - - - 

<איציק ישראל:>
הן לא קייטנות זהות. ההגדרה - - 

<היו"ר עדי קול:>
בין אורנית לפתח תקווה, בין ה-1 ל-21, קייטנות זהות.

<איציק ישראל:>
אם הייתי בודק את הנתונים הייתי יכול לתת לך את ההשוואה. 

<היו"ר עדי קול:>
לכן שאלתי אותך מהן העלויות. למה זה עולה 1,500 שקל לילד?

<איציק ישראל:>
אמרתי, במרבית המקרים את מה שאנחנו מפעילים בעיר פתח תקווה אלו צהרונים שמופעלים על ידי גורמים פרטיים. 

<קריאה:>
זו הנקודה כאן. מי מפעיל אותם?

<היו"ר עדי קול:>
אני לא רוצה להיכנס לנושא הצהרונים. אני שואלת לגבי הקייטנות - - - 

<איציק ישראל:>
אלו אותם מפעילים שמפעילים כל השנה ובסוף השנה כשמגיעים לקייטנות הם מפעילים את הקייטנות. במסגרת ההתחייבות החוזית הם לוקחים את מחיר העלות של כל השנה בתוספת של 50%  למספר שעות שהוא יותר מאשר מוכפל, זה כדי שזה יהיה מרכיב שהוא לא יהיה מרכיב יותר גבוה.
<קריאה:>
אתה מדבר על אלה מפעילים מהבוקר ושעכשיו שמפעילים מהצהריים?
<איציק ישראל:>
נכון. זה המקרה. מי שהפעיל משעה 13:00 עד 16:00 וגבה סכום מסוים.

<יערה ישורון:>
רשמתי כמה דברים. אחת, אנחנו כבר יודעים שקיים דבר כזה, בירושלים החל מ-11 ביוני. זה משהו שמתרחש. הורים משלמים עוד תוספת סכום מסוים והילדים למעשה נשארים באותה מסגרת. מה שקורה היום עם כיתות א' וב' היה כבר לפני שלוש שנים בירושלים. העלות היא לא מאוד גבוהה. ההורים יכולים לעמוד בזה. הילדים נמצאים במסגרת שלהם. 
אני באופן אישי לא מכירה, אולי חולקים עלי, שילדים זקוקים אולי לפירוטכניקה מטורפת, הם בסך הכול צריכים מישהו שישמור עליהם, ילדים שהם מכירים, צוות שהם מכירים, פינת ליטוף ופינת משחק בגן. זה מה שבאמת הם צריכים. אני אומרת מתוך הכרות אישית וקרובה. זה מה שהם זקוקים לו וזה מה שהם צריכים. 

אני באמת חושבת שאם אנחנו מסתבכים כאן בעניין של פיקוח על מחירים - - - 

<היו"ר עדי קול:>
אנחנו לא מסתבכים, אנחנו עדיין לא יודעים מי יצר. קודם כל אנחנו קוראים לגופים לשבת ולדון.

<יערה ישורון:>
זה מאוד מסובך. אני כאן בתור אימא. רק לראות את מספר הגופים שמתעסקים בנושא הזה, אני כבר מבינה שיש לי בעיה, גם משרד הפנים, גם השלטון המקומי, גם משרד החינוך וגם רישוי עסק. אני בכלל לא מבינה למה זה רישוי עסק. 

<היו"ר עדי קול:>
אין ספק שזה עסק.

<יערה ישורון:>
ללא ספק. זה לא שייך. יש לזה כל מיני השלכות מאוד בעייתיות, מורכבות ובירוקרטיות. אני מניחה שזה גם גורם לבעיית הרישוי והפיקוח. 

<דוד ביטס:>
ועדיף שזה כך, אחרת זה יהיה פתוח - - -

<יערה ישורון:>
בסדר גמור, אבל יש לזה גם את ההשלכות. אני כן חושבת שאולי צריך לייסד איזה מינימום הכרחי, שכל רשות תהייה מחויבת באיזה מינימום למעשה הוא המשכת המסגרת כמו שיש עכשיו את קייטנות החופש הגדול. מסגרת מובנת בתוך הגן שנשארת, משהו בסיסי, הכי בסיסי שיש, בלי פירוטכניקה, בלי לקפוץ על מגדלי מים, מבלי להוציא את הילדים. להשאיר את הילדים במקום שלהם, להשאיר אותם במסגרת שלהם. הם זקוקים לחברים שלהם, לגננות שלהם, לתת אוכל, חום ואהבה, פינת משחק ופינת ליטוף, לזה הם זקוקים. 
בסך הכול אנחנו צריכים מסגרת לילדים שלנו, שנוכל לעמוד בכסף ושנוכל להמשיך לפרנס אותם. לא יתכן שאני בחודש יולי אצטרך להוציא 6,000 שקל על הילדים שלי רק בשביל להחזיק אותם במסגרת. עדיין לא דיברתי על אוכל,  - - -

<היו"ר עדי קול:>
פעילות אחרי השעה 16:00.

<יערה ישורון:>
ולא דיברנו על שישי שבת. ברור. רק שמישהו ישמור עליהם, שהם לא יהיו לבד בבית. על זה אנחנו מדברים. צריך להיות משהו בסיסי מאוד שהוא מחויב על ידי כל הרשויות. את זה הן צריכות לעשות, לקיים איזו מסגרת כדי שההורים יוכלו לצאת לעבוד. במשרד הכלכלה עשו את זה, כלומר בכל מסגרות לגילאי 0 עד 3  יכולים לעשות את זה, אז אפשר לעשות את זה לילדים מעל גיל 3.

<טלי בריל:>
אני חושבת שהדיון פה קצת יצא מהפוקוס שהתחלנו איתו והוא העלויות של הקייטנות גנים. הייתה כאן נציגת האוצר שדיברה  - - -
<היו"ר עדי קול:>
את התחלת עם גנים, אנחנו דיברנו על קייטנות בכלל ואתם החזרתם את זה לפוקוס - - - 

<טלי בריל:>
אני מבקשת לחזור לסיפור - - -

<היו"ר עדי קול:>
זה לדיון רחב יותר.

<טלי בריל:>
אני מבקשת ללכת אחורה לנקודות שפחות מתייחסים אליהן בגלל האופי. לכן אני חוזרת ואומרת שוב 'גני ילדים' כי זו נקודה שלא מתייחסים אליה.

יערה דיברה על פינת ליטוף, אני חושבת שיש כאן איזו נקודה מפוספסת בנושא של הרשויות. אנחנו נופלים שוב בין הכיסאות. כל אחד מהדוברים כאן אומר 'זה לא אני'. אף אחד פה לא יודע. כאילו ברשות העירוניות אף אחד לא לוקח אחריות עלינו, אין לנו אף כתובת אחת. אנחנו לא מבקשים הרבה ואין לנו שום כתובת. הילדים שלנו הם לא רישוי עסקים, הילד שלי, איך אמר שר החינוך, הילדים - - - 

<היו"ר עדי קול:>
אתם נטפלים לרישוי עסקים ואת רוצה שקייטנה תהייה עסק, את רוצה שהיא תעבור מערכת רישוי עסקים. אף אחד לא אמר שהילד שלך הוא עסק.
<טלי בריל:>
אני לא חושבת שאני רוצה, אני חושבת שזו חובתה של המדינה להעביר את זה. הילדים שלנו, החיים שלהם שווים יותר מהכול. זה לא עניין של אני רוצה או לא רוצה. אני חושבת שקהל הילדים מאוד רכים לא מקבל פה מענה.

<היו"ר עדי קול:>
אני עוצרת אותך, אחזור אליך. אני רוצה לתת זכות דיבור לנציג החברה למתנ"סים.

<מישל בן שטרית:>
אני אדבר בראיה הכוללת של החברה למתנ"סים וגם אתן דוגמה. 
<פיני קבלו:>
בדרך כלל היא לא המבצעת של הקייטנות.

<מישל בן שטרית:>
במקומות שיש מתנ"סים כן. 

<פיני קבלו:>
ואתם מרווחים כסף על זה? מהי התקורה שאתם לוקחים?

<מישל בן שטרית:>
אם אני אדבר אתם תדעו את כל התשובות. נעשה קצת סדר בכל התחום הזה. לדעתי אנחנו הגוף הגדול ביותר מפעיל קייטנות במדינת ישראל. כמה נקודות. אנחנו בעיקר מפעילים, עכשיו מכיתה ג', משנה קודמת מכיתה א' עד ו' בחלק מהמקומות גם גנים. בדרך כלל את הגנים מפעילות הרשויות המקומיות שזו בעצם פעולת המשך. 

אני מבקש לעשות קצת סדר לגבי משמעויות העלויות. קודם כל, המדינה קבעה לכיתות א' וב' עלות 850 שקל לקייטנה. זו העלות הבסיסית בלי יציאות, בלי כלום, הכול בתוך בית הספר כמו שאתם יודעים זו העלות האמיתית. אפשר לקחת את המספר הזה ולהבין שזו העלות הבסיסית. אם אנחנו מוסיפים קצת כל מיני עלויות של גופים מפעילים אנחנו יכולים להגיע לעלות בסיסית אמיתית של 1,000 שקל לקייטנה. זה מניסיון מקצועי - - -

<היו"ר עדי קול:>
850 שקלים.
<מישל בן שטרית:>
בלי הסעות. אני מדבר על עלות בסיסית אמיתית. למה יש הבדל,

<קריאה:>
כולל אוכל, כולל אטרקציות, כולל יציאה?

<היו"ר עדי קול:>
אני מבקשת, רק הוא מדבר. מאחר והוא הקשיב לכולכם ראוי להקשיב - - 

<מישל בן שטרית:>
אני יודע את העלויות האמיתיות ולכן אני רוצה לסבר את האוזן וגם להבין את המשמעיות של זה. החברה למתנ"סים מפעילה מתנ"סים ב-150 רשויות ובאמת למעלה מ-1,000 קייטנות אנחנו מפעילים. יש הבדל בין מקום למקום שנובע מכמה וכמה היבטים. יש רשויות שמסבסדות קייטנות, תבינו, יש בתקציב הרשות סבסוד קייטנה ולכן העלות יכולה להגיע בחלק מהמקומות גם ל- 600 שקל וגם ל-400 שקל. העלות הבסיסית של קייטנה היא בסדר גודל של 1,000 שקל – זו העלות האמיתית. עלותה האמיתית של קייטנה נובעת בעיקר מהוצאה גדולה - - -

<היו"ר עדי קול:>
אז תסביר לי את העלות לקייטנה ב-1,500 ו-1,600.

<מישל בן שטרית:>
יכול להיות ששם מרווחים. אני אומר את זה אמיתי. אם אתם שואלים, צריך להכניס כמה פרמטרים לעלויות וצריך לבחון אותם. האחת, מספר היציאות, אם יש בקייטנה יציאות, עלות יציאה מכפילה בצורה משמעותית את עלות הקייטנה. אם בתכנית הקייטנה - - -

<היו"ר עדי קול:>
אני מדברת על כל השאר.

<מישל בן שטרית:>
אם אנחנו הולכים על הכי בסיס כשהקייטנה מתקיימת במרחב בית הספר או מתנ"ס ועלות כוח האדם היא עלות - - -

<היו"ר עדי קול:>
לפי מה שאתה אומר, אני מבינה שאפשר לקבוע מחיר אחיד ולומר קייטנת בסיס תעלה 1,000 שקל ועם X יציאות היא תעלה כך וכך שקלים. 

<מישל בן שטרית:>
זו סוגיה מורכבת. אין פיקוח על מחירים, נקודה. היום במדינת ישראל אין פיקוח, זאת העובדה וצריך לשים אותה על השולחן. הפיקוח היחיד הוא בטיחות, פדגוגיה ורישוי  עסקים ובריאות לצורך העניין, אבל זה נכלל בתוך מכלול שלם. אין פיקוח. כל רשות בעצם קובעת, או בהתאם לגוף המוביל, היא קובעת את העלויות. זה תלוי רשות.

לכן אני אומר שאם רוצים לתת בסיס ומענה, עלות בסיסית לקייטנה היא בסדר גודל של 1,000 שקל. עבור כל תוספת אפשר לגבות מההורים אולי יותר ואולי פחות, בהתאם למה שהם רוצים. יבחרו, קייטנה יקרה עם יציאות, קייטנה לא יקרה היא בסיסית.

גנים, זה סיפור אחר. נכון, פעילות מתקיימת בגנים ובעצם זו פעולת המשך. באמת בגנים מה שהילד זו  הסייעת והגננת הנוספת, זה תלוי ברמה המקצועית שאנחנו רוצים לתת לילד. 

קייטנה היא לא שמרטפית, קייטנה היא תהליך חינוכי. אני חושב שאנחנו נפספס בגדול אם לא נשים את הדבר הזה על השולחן. זה תהליך חינוכי שקורה בכמה רמות. האחת, לא יכול להיות מצב שילדים יגיעו למקום ולא יתבצע תהליך חינוכי כי אחר כך אנחנו מאבדים נפשות של ילדים. 
דבר נוסף שקורה היום במדינת ישראל שאותו צריך לדעת, ברוב הקייטנות מדריכים צעירים מדריכים יחד עם מדריכים בוגרים, גם להם קורה תהליך חינוכי משמעותי. גם את זה צריך לשים על השולחן. אם המדינה רוצה שיהיו קייטנות משמעותית היא צריכה להשקיע בזה משאבים. נכון להיום המשאב הוא אפס. אין תקציב לקייטנות במדינת ישראל, זאת המציאות.

<היו"ר עדי קול:>
יש תקציב של 150 מיליון - - -

<מישל בן שטרית:>
לכיתות א' וב'. תראו את הדיפרנציאציה, יש קולות גבוהים, המדינה קבעה, יש קולות נמוכים משלמים פחות. המדינה קבעה את זה.  

<היו"ר עדי קול:>
דיפרנציאציה זה דבר חשוב, זה צעד של המדינה כדי לצמצם פערים. אני חושבת שהמדינה משקיעה 150 מיליון שקל, זו ההתחלה. 
אני שואלת אותך, הגיע אלינו מידע שהמחירים שלכם לקייטנות לגנים עלו מאוד בשנה האחרונה.

<מישל בן שטרית:>
הגנים ברובם מופעלים על ידי הרשויות המקומיות. אני אתן לך דוגמה, במקביל לתפקידי אני מפעיל את מתנ"ס שלומי. אני גובה 660 שקל לקייטנה לחודש. זו העלות של קייטנה עד השעה אחת. צריך להבין, צריך להפריד צהרונים, חבר'ה צריך להיות כנים, צהרונים זה אקסטרה. צהרונים זו סוגיה מורכבת - - -

<היו"ר עדי קול:>
עד השעה אחת, זה מחיר נמוך ממה שאנחנו רואים.
<מישל בן שטרית:>
צהרונים זו סוגיה רוחבית. אני גם - - - 

<היו"ר עדי קול:>
אתה כחברה למתנ"סים, אתה מאמין שצריך לעשות פיקוח? מכאן אנחנו יוצאים בקריאה לעשות פיקוח. אתה מאמין שצריך לעשות פיקוח על קייטנת בסיס?
<מישל בן שטרית:>
יש בעיה במושג 'פיקוח'. פיקוח צריך לאכוף. ברגע שכל רשות היא אוטונומית וכל מתנ"ס הוא עמותה עצמאית, כשיש להם הנהלה ציבורית אי אפשר לאכוף את זה אפילו משפטית. בעצם מי שקובע זו ההנהלה הציבורית של כל עמותה ועמותה בכל מקום ומקום. אתה לא יכול לאכוף, תגידי אם אני טועה, אתה לא יכול לאכוף על גוף שהוא נבחר ציבור וכשהוא זה שמצביע מה יהיו המחירים. התפקיד של אנשי הציבור בכל רשות מקומית הוא להיות קשובים לרחשי הציבור. לדעתי, אתם צריכים לפנות לכל הנהלה ציבורית ולכל מועצה מקומית ולומר להם 'תהיו קשובים', זאת המציאות. 
<היו"ר עדי קול:>
אני עוצרת אתכם לרגע כי אנחנו חוזרים לאותו עניין שאומר מי אחראי. 

<רותם זהבי:>
לא דיברנו בכלל על נושא הבטיחות.

<היו"ר עדי קול:>
אני מרגישה שדיברנו, קיבלנו את התשובות שרצינו. תודה.

<פיני קבלו:>
ברשותך משפט. אני חושב שלציבור יש הרבה מה לעשות, אני מכיר את זה כנבחר ציבור, אני חושב שהציבור צריך לעשות את הפעולות בתוך העיר, יש מועצות עיר, יש תנועות חברתיות שיכולות להפעיל לחץ, יכולים לבוא למועצות העיר, יכולים לכתוב. היום יש כל כך הרבה אמצעים. זה אפשר, זה משפיע ואפשר להשיג - - -

<היו"ר עדי קול:>
נמצאים כאן שלושה ארגוני הורים שעושים מאמץ מאוד גדול. אני חושבת שלשלוח בסוף את האחריות להורים ולומר 'אתם גם תעבדו, גם תשלמו 6,000 שקל בחודש יולי וגם באותו זמן תנהלו מחאה מול הרשות המקומית כדי שהיא לא תנצל את המצוקה שלכם'. אני חושבת שזו דרישה מוגזמת. אני מסכימה שלקחת קבוצה מאוד חלשה ולומר לה 'אתם תנהלו את המאבק'.

<קריאה:>
היינו פה, רצינו להתערב, ירדו המחירים? ככה זה.

<טלי בריל:>
הורים הם לא קבוצת לחץ. היום הורים מנסים לשרוד. הורים לילדים בגיל הרך, אין להם את היכולת להתחיל לרוץ לכל חבר מועצה, אין לנו יכולת. אין ארגונים, אין מועצות.

<פיני קבלו:>
תפנו לפניות הציבור, תשפיעו על בחירה מחדש.

<יערה ישורון:>
אני יכולה לומר משהו יותר חריף. סליחה שאני אומרת כי זו קצת חוצפה מצידי ובכל זאת אגיד. כל מי שיושב כאן מקבל משכורת מסוימת עבור מה שהוא עושה כרגע, כלומר הוא נמצא כאן כי הוא נציג של איזה מקום או ארגון, הוא כאן מתוקף תפקידו. ההורים הם לא. בסדר. אנחנו עובדים במקומות העבודה שלנו, כדי להגיע לכאן היינו צריכים לקחת יום חופשה, אנחנו מוותרים על הכנסות שלנו בשביל להגיע למקומות האלה. אנחנו מנהלים את המחאות על חשבונו, על חשבון הילדים שלנו, על חשבון המשפחות שלנו, על חשבון דברים אחרים שלנו. זאת הסיבה שאי אפשר לשלוח אותנו עכשיו לא לרישוי עסקים ולא לבדוק בטיחות, לא לבדוק דבר, לא לבדוק את המחירים ולא ללכת עכשיו לראשי מועצות. באמת יש לנו בעיה חמורה שצריכה להיפתר ברמה הלאומית.

<היו"ר עדי קול:>
תודה על ההערה הזאת. תודה לכל המשתתפים. אני מבקשת לסכם עם כמה נקודות שנצא מכאן.

הוועדה תפנה למשרד החינוך לבקש להתחיל את הליך הרישוי מוקדם יותר ולא חודש או חודש וחצי לפני החופש הגדול כדי לאפשר יותר וודאות להורים.

הוועדה מבקשת לפרסם בהקדם האפשרי באתר האינטרנט את כל הקייטנות המאושרות בציון שם הקייטנה ומקום הפעילות.
הוועדה תפנה לשלטון המקומי, בהמשך להתחייבות של פיני קבלו, לבצע סקר בכל הרשויות המקומיות לבדיקת עלויות הרשויות אל מול המחירים של ההורים עבור  הקייטנות העירוניות.
<עינב גוטרמן:>
סליחה שאני קוטעת. בנקודה הזאת מאוד חשוב להבין לאן הולך הכסף. כלומר, מי הגוף שמפעיל. לא רק העלויות  - - -

<היו"ר עדי קול:>
זה בדיוק העניין. מכוון שאנחנו מבקשים לדעת על מה עלויות, אנחנו רוצים את הפירוט של העלויות - - 

<פיני קבלו:>
אילו רשויות מסבסדות.

<היו"ר עדי קול:>
אילו רשויות מסבסדות. אנחנו מבקשים לדעת מי מסבסד ומי הגוף המפעיל.

 דבר אחרון, אני רוצה לקרוא לגופים הרלוונטיים. נמצאים פה, משרד החינוך, משרד הפנים, המרכז לשלטון מקומי, לשבת יחד ולראות איך עושים פיקוח ראוי על הקייטנות בסיס. כפי שאמר נציג החברה למתנ"סים אנחנו רואים שניתן להגדיר פרק זמן, אפשר להגדיר מספר יציאות אל מחוץ לקייטנה ולהגדיר עלות מסוימת. כל זה כדי שיהיה סטנדרט קבוע בכל הארץ ושלהורים תהייה גם וודאות, וגם כדי שיוכלו לתכנן כלכלית את ההערכות שלהם לקיץ, וגם שיכלו לעמוד בזה. כפי שאנחנו רואים זה קשה מאוד.

ראשית אני מאוד רוצה להודות לנציגי ההורים. הם עדיין נציגי הורים שבחרו להגיע לכאן ולקחת את יום החופשה הזה להיאבק למען קבוצת הורים גדולה יותר. 

אני חושבת שצריך להבין שיוקר המחייה בישראל מרקיע שחקים והוא כולל גם את מוצרי המזון וגם את מוצרי הצריכה האחרים, אבל גם את עלות גידול הילדים. חופשת הקיץ הופכת להיות נטל כבד שההורים לא יכולים לעמוד בו. הדרך שלנו כחברה, נכון שגם להוסיף תכניות כמו הוספת בתי ספר קיץ של משרד החינוך, זו תכנית מבורכת, ההתחלה שלה מאוד חשובה. אנחנו רוצים שהיא תתרחב, אבל גם לבדוק שמה שנותר מאחוריה, הצהרונים מצד אחד והקייטנות לגילאים האחרים מצד שני, שהמחירים לא ירקיעו שחקים.

אני קוראת לכל הגופים לשבת יחד ולמצוא דרך לעשות את הפיקוח הזה. מבחינה משפטית אין ספק שיש לזה פתרונות, צריך רק רצון ומחויבות.

תודה לכולם. אנחנו נתכנס כאן לדיון נוסף כשיהיה לנו מידע. תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:55.>