PAGE  
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
16/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 349>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י"ח בתמוז התשע"ד (16 ביולי 2014), שעה 10:20
<סדר היום:>
<הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 103), התשע"ד-2014>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
מירי רגב – היו"ר
תמר זנדברג

משה זלמן פייגלין

שמעון אוחיון

נסים זאב

דב חנין

יוני שטבון

פנינה תמנו-שטה

<מוזמנים:> 
שר הפנים גדעון סער
	בינת שוורץ
	–
	מנהלת מינהל תכנון, משרד הפנים

	אפרת ברנד
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

	עינת גנון
	–
	מנהלת אגף התחדשות עירונית, משרד  הבינוי והשיכון

	חנה גבאי
	–
	עו"ד, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד הבינוי והשיכון

	אורלי יהושע קינן
	–
	מנהלת תחום תכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	כרמית יוליס
	–
	ממונה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	גנאדי קמינצקי
	–
	מנהל אגף א', מיפוי ותכנון, משרד החינוך

	פיני קבלו
	–
	סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי

	דוד ביטן
	–
	סגן ראש עיריית ראשון לציון, מרכז השלטון המקומי

	דינה מנץ
	–
	מרכז השלטון המקומי

	ישי איצקוביץ'
	–
	עו"ד, היועץ המשפטי, התאחדות בוני הארץ

	אבינועם וינשטיין
	–
	עו"ד, יועץ משפטי,  רשות מקרקעי ישראל

	מירה שוורץ
	–
	אגף תכנון, רשות מקרקעי ישראל

	קובי כהן
	–
	רכז נכסים, עיריית תל אביב-יפו

	יעל פדן
	–
	אדריכלית, עמותת במקום

	שרון קרני כהן
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, עמותת במקום

	אבנר עורקבי
	–
	יו"ר ארגון הנכים הכללי

	שאול אדם
	–
	יועץ הוועדה


<ייעוץ משפטי: >
תומר רוזנר
רוני טיסר
<מנהלת הוועדה:>
לאה קריכלי
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון – חבר המתרגמים
<הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 103), התשע"ד-2014>
<היו"ר מירי רגב:>
אנחנו דנים בהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 103), התשע"ד-2014, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
אני מודה לשר סער שהגיע לכאן. חבל ששרים אחרים לא לומדים מהשר סער ולא מגיעים לדיונים בנושאים ובחוקים שנוגעים לציבור. אני בהחלט אומרת את זה בשמחה כי הוא עושה את זה.

הנושא היום הוא נושא הארכת או חידוש תקופת תוקפו של צו הכרזה על מתחם פינוי בינוי. זה לא סוד שכל מתחמי פינוי בינוי, בכלל השכונות החלשות והמוחלשות שבדרך כלל הן שכונות שכל רעידת אדמה יכולה להביא לפגיעה בחיי אדם, החיים שם מבחינה חברתית, התשתיות של המקום, אנחנו צריכים לקחת את כל השכונות הישנות, את כל שכונות עמידר של פעם, שכונות המעברה של פעם ולהפוך אותן לשכונות חדשות. אני מבינה שהיום הממשלה הולכת לאשר היום-מחר את כל סוגיית התחדשות עירונית, להקים רשות להתחדשות עירונית, שזה דבר נכון וזה יהיה חלק מתמ"א 38, חיזוק מבנים, בעיקר חיזוק  המבנים באותן שכונות ישנות, שכונות שבעצם רוב המתחמים אמורים ללכת לפינוי בינוי כאשר כולם מרוויחים מפינוי בינוי. בראש ובראשונה מרוויחים התושבים שגרים במתחמים האלה, העירייה מרוויחה כי בעצם יש ליזם זכויות בנייה ואז אוכלוסייה חזקה יותר יכולה להגיע לאותו מתחם, וכמובן היזם מרוויח. כולם מרוויחים.

הצעת החוק הזאת באה משום שמתחמי פינוי בינוי, לוקח הרבה מאוד זמן עד שמחליטים על המתחם ואז צריכים להתחיל לדבר עם היזם והיזם מדבר עם התושבים ולוקח זמן עד שהוא משכנע את התושבים ועד שהוא מגיע אתם להבנות. לוקח זמן עד שהוא מגיע להבנות עם כל תושב לגבי מה הוא מקבל, לאן הוא עובר לגור בינתיים וכולי. זאת אומרת,  יש משא ומתן עם האזרח ולכן בעצם שר הפנים העביר אלינו לאישור את החוק הזה שמרחיב את התוספת הזאת לשש שנים. 

<שר הפנים גדעון סער:>
מתקופת הארכה נוספת בעוד שש שנים.

<היו"ר מירי רגב:>
מהתקופה הקיימת לעוד שש שנים, הארכה, כדי להגיע למצב של תיאום.

<קריאה:>
התקופה הקיימת היא 12 שנים?

<היו"ר מירי רגב:>
כרגע היא 12 שנים.

<שר הפנים גדעון סער:>
זה שש שנים עם אופציה לשש שנים.

<היו"ר מירי רגב:>
אני מבקשת משר הפנים להסביר את הבקשה. לאחר מכן חברי הכנסת, ומי שיירשם, יוכלו להתבטא ואחר כך נעבור להצבעה. אני מקווה שכאן לא תהיה לנו אופוזיציה וקואליציה אלא כאן כולם יצביעו בעד ההצעה החשובה הזאת.

<שר הפנים גדעון סער:>
תודה גברתי היושבת ראש. במליאה, בקריאה הראשונה, באמת הייתה תמיכה מקיר לקיר בהצעה ואני אסביר – ההצעה היא מאוד פשוטה – בתמצית ואחר כך מנהלת מינהל התכנון תרחיב היכן שצריך.

על פי החוק הקיים היום, כמו שאמרה היושבת ראש,  הממשלה רשאית להאריך תוקף של צו, הכרזה, לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שש שנים. זאת אומרת, זאת התקופה המקסימלית. זה יכול להיות גם פחות. הגענו למסקנה שיש צורך במתן אורכה נוספת במקרים מסוימים בגלל המורכבות של ההליך שנגעת בו רק בתמצית. זה לא בכל מקרה. יש כאן שני תנאים שנקבעים לאפשרות לתקופת הכרזה שלישית, האחד, שיש רוב מיוחס מבין בעלי הדירות שחתמו על העסקה – הרוב המיוחס הוא שמונים אחוזים – והשני, שהתכנית אושרה בוועדת התכנון. כלומר, אלה פרויקטים שלמעשה יכולים לצאת לביצוע. מבחינת נתונים, יש היום שבעים מתחמים שהוכרזו כמתחמים להתחדשות עירונית, מתוך המתחמים האלה יש 13 מתחמים שהתקופה הנוספת שעתידה להיקבע בהצעת החוק הזאת, אם היא תתקבל, תסייע למימוש שלהם, ואם לא יתקבל החוק, למעשה תוקף ההכרזה שלהם יפקע. אם אנחנו מדברים במונחים יותר קונקרטיים, 13 המתחמים הללו יביאו לבניית 7,000 יחידות דיור, בין היתר בנס ציונה, בנתניה, בחיפה, ביהוד, בפתח תקווה שבהחלט הם אזורי ביקוש.

<היו"ר מירי רגב:>
יש כאן גם פריפריה?

<שר הפנים גדעון סער:>
יכול להיות.

<בינת שוורץ:>
יש פרויקטים שנמצאים למשל בקריות. קריות הן אמנם לא פריפריה אבל הן לא מרכז הארץ.

<היו"ר מירי רגב:>
היה לנו דיון על סירקין, על ההתנגדות של תושבי פתח תקווה השבוע לסירקין למרות שאני בעד סירקין ואני בעד הרחבה, והם אמרו שקודם כל יטפלו בשכונות הישנות שלהם, בכל שכונות הפינוי בינוי שיש להם.
<בינת שוורץ:>
הדוגמה שהשר נתן בפתח תקווה, זה פרויקט שנמצא בשולי העיר, שכונה מאוד חלשה בפרויקט שנקרא יוספסברג שבעקבות ההצלחה שלו גם שאר השכנים עכשיו רוצים להצטרף.

<היו"ר מירי רגב:>
אני מבקשת להעביר למנהלת הוועדה את רשימת המתחמים כולל הערים עליהם החוק הזה מדבר.

<שר הפנים גדעון סער:>

הנושא הזה הוא מאוד מורכב ומהניסיון נמצא שלא תמיד הספיקו 12 שנים. אלה פרויקטים מורכבים גם בגלל המשא ומתן נדרש מול הדיירים, ההגעה להסכמים, ואז בעצם, אם תוקף ההכרזה לא נמשך, נופל נושא הטבות המיסוי והפרויקט יורד לטמיון. אנחנו כולנו מאוד בעד הנושא של התחדשות עירונית, אנחנו מאמינים שהוא לא ממומש מספיק וצריך לעודד אותו ובוודאי לא בתקופה של המצוקה שקיימת היום אנחנו לא יכולים לוותר על יחידות הדיור הללו. זה מה שזה עושה.


יש כאן עוד שני תיקונים שהם יותר מינוריים בתוך דבר החקיקה כאשר האחד הוא פישוט וייעול הליך ההכרזה בכך שהסמכות להכריז בצו על שטח כעל מתחם פינוי בינוי ולהאריך את תוקף הצו, היא לממשלה או לוועדת שרים.

<היו"ר מירי רגב:>
הממשלה יכולה להסמיך ועדת שרים וועדת השרים היא בראשותך.

<שר הפנים גדעון סער:>
נכון. אני  חושב שוועדת פנים ושירותים.

<תומר רוזנר:>
הממשלה תקבע.

<שר הפנים גדעון סער:>
הממשלה תקבע אבל אני מניח שזה יבוא לוועדת שרים לפנים ושירותים שאני עומד בראשה.

<היו"ר מירי רגב:>
לאיזה עוד ועדת שרים זה יכול להגיע?

<קריאה:>
קבינט הדיור.

<שר הפנים גדעון סער:>
זה יכול ללכת להרבה ועדות  והממשלה תקבע את הוועדה. ועדות השרים הללו, בניגוד לוועדות שרים אחרים כמו הקבינט הביטחוני, אין מעמד סטטוטורי כדי לאזכר אותן שמית בתוך החקיקה. החוק מאפשר לממשלה להסמיך ועדת שרים.

<תמר זנדברג:>
עד עכשיו זאת הייתה רק ממשלה ובעצם החוק הזה מקים ועדת שרים?

<שר הפנים גדעון סער:>
לא. מאפשר לממשלה.

<תמר זנדברג:>
אם היא רוצה להקים ועדת שרים.

<שר הפנים גדעון סער:>
היא יכולה להטיל על אחת מהוועדות הקיימות, כאשר זאת יכולה להיות ועדת שרים לפנים, יכולה להיות קבינט הדיור, יכולה להיות קבינט חברתי כלכלי או כל דבר אחר שהממשלה תקבע. יכול להיות פורום מצומצם שלי, של שר האוצר ושר הבינוי. יש הרבה אפשרויות.

בנוסף, יש כאן שינוי שם הוועדה וההרכב שלה והיא תכונה הוועדה להתחדשות עירונית ויתווסף אליה נציג שר המשפטים. בנוסף יוזמנו לדיונים דרך קבע שני נציגי השלטון המקומי שימנה שר הפנים ותהיה להם דעה מייעצת. כך הוועדה תוכל להתרשם גם מגורמים שמעורים בהיבט המקומי והמעשי של קידום הפרויקטים לפינוי בינוי תוך הותרת סמכות ההכרעה לדרג הממשלה.

זאת בתמצית ההצעה אלא אם כן בינת רוצה להוסיף משהו.

<היו"ר מירי רגב:>
השינוי של פינוי בינוי, התחדשות עירונית, זה חלק מהמערך הכולל של הממשלה להקים את הרשות להתחדשות עירונית ואת כל מתחמי פינוי בינוי להעביר דרך ההתחדשות העירונית?

<שר הפנים גדעון סער:>
יש הצעה אחרת שלפי דעתי עמל עליה שר הבינוי, להביא לקבינט הדיור, אם אני מבין נכון, באחת הישיבות הקרובות נושא של רשות להתחדשות עירונית. זה לא חלק מהנושא הזה. כל אחד הוא מקדם משהו שזה בסמכותו.

<היו"ר מירי רגב:>
למה היית צריך לשנות כאן התחדשות עירונית ולא פינוי בינוי?

<בינת שוורץ:>
אם אפשר, אני אסביר.

<היו"ר מירי רגב:>
למה הייתם צריכים לשנות את זה אם זה מתחם פינוי בינוי רגיל?

<בינת שוורץ:>
אני עומדת בראש הוועדה. הוועדה עוסקת במגוון רחב יותר של נושאים מעבר להכרזה על מתחמי פינוי בינוי. לכן חשוב בשם הוועדה שיקף את הפעילות שלה. מעבר לזה שיש למשל עיסוק במתחמי עיבוי, יש עיסוק בתכניות מתאר לשכונות שלמות לטובת התחדשות עירונית, אנחנו עוסקים בחידוש מרכזים מסחריים. כלומר, יש בתחום הזה עוד היבטים יותר רחבים.

<היו"ר מירי רגב:>
אתם רואים ראייה כוללת, לא רק של פינוי בינוי אלא פינוי בינוי כולל כל ההתחדשות העירונית.

<בינת שוורץ:>
נכון.

<היו"ר מירי רגב:>
אנחנו עוברים להתייחסות חברי הכנסת והגורמים שנרשמו. חברת הכנסת תמר זנדברג ראשונת הדוברים, אחריה אבנר ואחריו פיני נציג השלטון המקומי.

<תמר זנדברג:>
תודה רבה.  אני רוצה לומר אמירה כללית  שאולי תתייחס לרעיון של התחדשות עירונית, של פינוי בינוי, האם ככלי להתחדשות עירונית, כן או לא, ואולי זה גם יסביר חלק מהסיבה למה בכלל יש צורך להאריך את התקופה הזאת - עכשיו זאת כבר תקופה שלישית – ל-18 שנים שזה באמת. פרק זמן מאוד מאוד ארוך, ואולי כדי שנבין למה זה קורה.

להתרשמותי, פינוי בינוי – שוב, אני מקבלת את ההכנסה של פינוי בינוי בתוך סל ההתחדשות העירונית – בעצם מדובר כאן בכלי שברציונל שלו מטרתו להימנע מבנייה על שטחים פתוחים חדשים ולהקים ישובים חדשים, שזה דבר שאני חושבת שכבר יש הבנה גוברת והולכת – ואני אומרת את זה גם בתור, וזאת הזדמנות לבשר לוועדה הזאת, שדולת העירוניות החדשה שהקמתי ביחד עם חבר הכנסת יעקב אשר וחבר הכנסת חנא סוייד, כאשר אנחנו רוצים לדון בעירוניות בתור כלי מדיניות שיכול לסייע הרבה מאוד, זה כלי תכנוני אבל יש לו הרבה חשיבות גם  כלכלית וגם חברתית והיא נמצא ברקע ומתחת לפני השטח בהרבה מהנושאים שאנחנו כאן כוועדה בנושאים התכנוניים עוסקים בהם. יש חשיבות מאוד גדולה ליכולת של הערים בישראל להתחדש, להעצים את מלאי הדיור שלהן, להציג אורח חיים וכתוצאה מאורח תכנוני שמקיים תחבורה ציבורית, מגורים בעירוב שימושים שקרובים למרכזי תעסוקה, לשירותי מסחר וכולי, ולא שכונות פרבריות ואיזה שהן ערי שינה שמצריכות שימוש מאוד נרחב ברכב פרטי.

הרציונל של פינוי בינוי בגדול, הרעיון של ציפוף מרכזים קיימים בתנאי שהם מתוכננים נכון – אנחנו תמיד מעדיפים את הכלי של עיבוי מרקם עירוני קיים, אליו התייחסת, כלים אחרים של התחדשות עירונית – הוא רעיון נכון. הבעיה היא שפינוי בינוי, כמו שאנחנו רואים אותו, מתקיים, מתחיל קצת צולע ומקרטע בשנים האחרונות, הלך הרבה יותר לכיוון לא של התחדשות עירונית אלא לכיוון של מה שנקרא עסקת קומבינציה וזה קצת ממשיך את הדיון שהיה לנו קודם. השיקול הכלכלי של מכפיל הצפיפות והאם ליזם יהיה רווח, הוא כיום המוביל והמכריע ומזה נגזר הכול.  דיבר כאן השר, ובצדק, ואני מניחה שזאת הכוונה גם של ההארכה הזאת, על המשא ומתן עם הדיירים שמתייחס אך ורק ליכולת להגיע לייתכנות כלכלית עבור היזם. הוא לא מתייחס לצרכים של האוכלוסייה ולפעמים מדובר באוכלוסייה שיש לה צרכים שהפרויקט החדש העתידי לא ממלא אותם. התושבים חוששים, ובצדק, מעלויות תחזוקה גבוהות, מחוסר היכולת שלהם לגור בגבהים מסוימים לאוכלוסייה מסוימת, קשישים שלא יוכלו להגיע בכלל לתקופה השלישית של 18 שנים כי הם לא יחיו עד שתגיע התקופה השלישית ואולי גם לא השנייה. אין ראייה של הדבר הזה.

דבר שני בו אין ראייה זאת התועלת התכנונית. האם באמת הפרויקט החדש מקיים את אותם ערכים עירוניים כל כך חשובים של עירוב שימושים, של קידום תחבורה ציבורית, או שאנחנו בעצם בונים באמצעות הכלי הזה של פינוי בינוי את אותן שכונות פרבריות, אותם מגדלים, סוגרים על פארק עם חניה תת קרקעית, שתי חניות לדירה, מחסן ודירות חמישה חדרים, ובעצם כל הרציונל שדיברתי עליו בהתחלה הכול כך חשוב לשמו הפינוי נועד, בעצם מתבטל כי האופן שבו התכנית מבוצעת חותר תחת הרעיון.

<היו"ר מירי רגב:>
תכף בינת תענה על זה.

<תמר זנדברג:>
לכן אני אומרת שאם נסתכל על ההיבטים האלה, התכנוני והחברתי, אולי נראה שנוכל באמצעות תכנון נכון לפטור את הצורך בהארכה נוספת ולהגיע לתכנון יותר מוקדם.

<היו"ר מירי רגב:>
יש לך הערות קונקרטיות להצעה הזאת של ההארכה?

<תמר זנדברג:>
אני לא יודעת אם ניתן זכות דיבור ל"במקום" כי יש להם הצעה קונקרטית.

<היו"ר מירי רגב:>
לא.

<תמר זנדברג:>
אני אציג את זה. ההצעה הקונקרטית של "במקום" היא פשוט להוסיף תזכיר חברתי להצעה על מנת לראות האם התכנון החדש עומד בצרכים של האוכלוסייה שעומדת להיות מפונה ואז יכול להיות שאנחנו נראה שלא רק השיקול הכלכלי הוא שמונע השגת הסכמה אלא שיקולים חברתיים נכונים שצריך לקחת אותם בחשבון ואז זה יעזור בתכנון לאותה אוכלוסייה ואולי לא נצטרך את ההארכה הנוספת.

<היו"ר מירי רגב:>
תודה רבה. דב, רצית להגיד משהו?

<דב חנין:>
כן. תודה.

<היו"ר מירי רגב:>
אני מבקשת לקצר. אני מבקשת לא לשאת עכשיו נאומים על פינוי בינוי אלא להתייחס רק להצעה הזאת של החוק. אני חייבת להגיע להצבעה.
<דב חנין:>
אני מעריך את זה גברתי שאת רוצה להגיע להצבעה, אבל זה חוק וזה חוק חשוב ולכן נצטרך לקיים עליו דיון. אני אשתדל מאוד לקצר, קודם כל כי אני מאוד מסכים עם דבריה של חברת הכנסת תמר זנדברג שבאמת חסכה לי הרבה דברים. בשורה התחתונה, אנחנו צריכים לראות, עת אנחנו מדברים על תכנון – וזה ממשיך בדיוק את הוויכוח שהיה בדיון הקודם – אנחנו צריכים לראות בני אדם ולא רק לראות כסף. מה שקורה עם הפינוי בינוי בארץ בשנים האחרונות זה בעיקר לראות כסף ובני האדם נופלים קורבן. 

אני מאוד בעד התחדשות עירונית. אני חושב שהתחדשות עירונית היא דבר ראוי, היא דבר חשוב וזה חוסך שטחים פתוחים. אני מאוד בעד התחדשות עירונית אבל שום מטרה לא מקדשת את כל האמצעים. גם המטרה הזאת לא יכולה לקדש את כל האמצעים. פינוי בינוי, כמו שנאמר כאן, זאת הדרך הדרסטית ביותר, זה הכלי הכי קיצוני להתחדשות עירונית עם הרבה מאוד חסרונות. צריך להעדיף תמיד מנגנונים של עיבוי מרקמים קיימים וככל שאנחנו מייצרים מוטיבציות לניתוח היותר דרסטי, אנחנו לפעמים פוגעים ביכולת של ביצוע אקופנקטורה עירונית, טיפול עדין יותר, מושכל יותר, הדרגתי יותר שיכול להוביל אותנו לתוצאות טובות יותר.

אני מתנגד להצעה מכיוון שאני חושב שהיא שוברת את האיזון הזה. אנחנו נמצאים במצב שבו הרבה מאוד מנגנונים ודרכים של התחדשות עירונית תקועים ואני אתן כדוגמה למשל את הסיפור של תמ"א 38. 

<היו"ר מירי רגב:>
על תמ"א 38 יהיה כאן דיון בשבוע הבא במסגרת יום הדיור הציבורי.

<דב חנין:>
אני מנצל את ההזדמנות ששר הפנים נמצא כאן. תמ"א 38 למשל, יש מדיניות למדינת ישראל. החלטנו שאנחנו רוצים לקדם את זה וזה דבר נהדר, זה דבר טוב ודבר מצוין. עיריות יכולות להחליט. למשל, עיריית תל אביב לא אוהבת את תמ"א 38 ולכן העסק תקוע.

<היו"ר מירי רגב:>
לא נכון. התחיל לצאת עכשיו 6,000.

<תמר זנדברג:>
רק כשזה הגיע לתמ"א 38 סימן 3 שמאפשר להרוס ולבנות עוד שלוש קומות, רק אז הם הגיעו. הרעיון היה רקמה קיימת.

<דב חנין:>
רק כשאפשר להרוס ולבנות, מקדמים, אבל כשאפשר באותו מרקם להוסיף קומה, להוסיף שתי קומות, תוקעים את הדברים בצורה בלתי אפשרית ואז התוצאה היא שנוצרת מצוקה, גם המהלך לא מקודם וגם אנשים נדחפים לאלטרנטיבה שהיא אלטרנטיבה יותר קיצונית. תודה רבה.

<היו"ר מירי רגב:>
תודה. פנינה ואחריה נסים זאב ואנחנו עוברים להקראה.

<פנינה תמנו-שטה:>
אני חולקת על דב שאומר שתמיד צריך להעדיף עיבוי ולא פינוי בינוי, וזאת מאחר שיש הרבה מאוד אוכלוסיות שפינוי בינוי הוא הפתרון ההולם, מהסיבה הפשוטה שאם אתה מדבר על הפן החברתי, הרבה פעמים אתה רוצה להוציא את האוכלוסייה המוחלשת ולפנות אותה אבל אתה לא מפנה אותה בסיבוב אחד אלא אתה עושה את זה כסוג התרעננות ומכניס כוח חדש. זה לא נכון לומר שהאנשים מעדיפים עיבוי או הוספת קומות על פני פינוי בינוי.

גם בפינוי בינוי, כמו שאמרה חברת הכנסת תמר זנדברג, אני חושבת שראוי לקחת את המרכיב החברתי האנושי, את התהליך הסוציולוגי שעוברים האנשים. אני לא אומרת שזה מה שיגרום להם לא לרצות את הפינוי בינוי. לרוב הם רוצים פינוי בינוי אבל אם אנחנו לא ניתן להם את הכלים בהסכמי גג, ואני יודעת שזה  כבר קיים. למשל בראשון לציון חתמו על הסכם גג, אבל נותנים את כל המעטפת הכוללת עם הרווחה ועם מי שצריך ולזה אנחנו צריכים לדאוג.

אני חושבת שבכל צריך לשנות דיסקט. אני מבינה ששר השיכון עושה את מה שהוא עושה, קבינט הדיור וכל אחד עושה מה שהוא רוצה, אבל צריך לחשוב גם על בינוי-פינוי. קודם הזכרתי את זה. אולי האנשים האלה, לא צריך להעביר אותם כמה מדורי גיהינום, סליחה על הביטוי, עד שהם מגיעים לדירה המיוחלת.

לעצם החוק.  החשש האמיתי שלי הוא שאם אנחנו נותנים אורכה של עוד שש שנים והרשויות יכולות לראות את חגורת הביטחון הזאת כסוג של משהו שהן יכולות ליצור סחבת, גם אם לא במכוון, איך אנחנו מונעים שלא תהיה סחבת של הרשות  עצמה בכך שהיא יודעת שיש לה עוד חגורת ביטחון של שש שנים. לכן אני חושבת שצריך לעשות כאן, מעבר לתנאים של השמונים אחוזים רוב מיוחס ושהתכנית אושרה בוועדת התכנון, צריך להכניס סעיף, איזה תנאי שאומר שלא תהיה כאן סחבת שבסוף פוגעת בתושבים.

<היו"ר מירי רגב:>
את רוצה הצעה? הסתייגות? הסתייגות דיבור?

<פנינה תמנו-שטה:>
הייתי רוצה לשמוע התייחסות.

<שר הפנים גדעון סער:>
תהיה התייחסות של מינהל התכנון.

<נסים זאב:>
משפט אחד. יש כאן מצד אחד התחדשות עירונית והתעשרות יזמים. אנחנו מכירים את הפרויקטים כאשר יזמים לוקחים את האינטרס הכלכלי והוא בראש מעייניהם והם לא מוותרים. אנחנו יודעים מה זה פינוי. אם 12 שנים ניסו, חוץ מ-13 הפרויקטים שהזכיר השר שאני בהחלט מסכים לתת להם אורכה של שנתיים-שלוש כדי להשלים את הפרויקט התכנוני ולהביא את זה הלכה למעשה לבנייה, אבל אני לא רואה טעם להאריך בשש שנים שלדעתי מהוות סחבת. הנושא של הרוב המתנגד הוא שמונים אחוזים. אם רוצים באמת להוביל מהלך, זה צריך להיות אולי רוב של אולי שבעים או שישים אחוזים של דיירים. אם רוצים בכל זאת להביא את זה למצב של הלכה למעשה, שאפשר לדרוש מהדיירים לפי רוב, כי כל שנה שזה מתעכב וכל יום, יש כאן אווירה עכורה, יש כאן מאבק פנימי בתוך השכונות ואני חושב שכמה שאנחנו מאריכים את מספר השנים ונותנים תוקף יותר לפרויקט הזה, יש כאן מצב בלתי נסבל. התכנון הזה מצד אחד הוא טוב אבל הוא גורם אולי למאבק פנימי בתוך השכונה שאת זה צריך למנוע.
לכן לדעתי ההסתייגות שלי תהיה, אולי דיבור ואולי לא דיבור, להאריך את זה בשלוש שנים ולא בשש שנים. אני חושב שמה שהשר אמר כאן,  13 הפרויקטים, לדעתי אפשר לסיים אותם אפילו בשנתיים.

<תמר זנדברג:>
את ההצעה שלי לתזכיר חברתי אני מבקשת לרשום כהסתייגות, אם היא לא תתקבל.

<דב חנין:>
גם בשמנו.

<פיני קבלו:>
 אנחנו תומכים בהצעת החוק, אבל יש לנו שתי הערות קצרות. השר מבקש למנות שני נציגי שלטון מקומי ואני מבקש שזה יהיה בעצה אחת ובהתייעצות עם השלטון המקומי.

ההערה השנייה. למה רק בדעה מייעצת ולא חברים מן המניין בוועדה? אם אפשר להפוך אותנו לחברים מן המניין.

<אבנר עורקבי:>
זה דורסני. למה לא שומעים אותנו? אני אזרח של פינוי בינוי.

<היו"ר מירי רגב:>
אתה מגיע לישיבות הוועדה ואמרתי לך  שאני אתן לך דקת דיבור ואתה אמרת שתמר ייצגה אותך  מצוין.

<אבנר עורקבי:>
לא.

<היו"ר מירי רגב:>
בסדר. יש לך דקה.

<אבנר עורקבי:>
אנחנו כבר 12 שנים בפינוי בינוי. יש בינינו מאבקים. היו יזמים ולמה 12 שנים לא הצליחו לעשות את זה? אם לא הצליחו לעשות את זה במשך 12 שנים, למה עוד שש שנים? מה זה יועיל לנו? בשכונה שלנו  יש הרבה ויכוחים על הנושא הזה. יש כאן הרבה טריגרים לא טובים. היו אצלנו יזמים וזה לא הצליח במשך 12 שנים.

<שר הפנים גדעון סער:>
אני מזכיר שאחד משני התנאים להארכה הוא שקיים רוב מיוחס של לפחות שמונים אחוזים מהתושבים שתומכים בעניין הזה ושהתכנית הזאת אושרה. תתייחסו להצעת החוק כפי שהיא מוגשת. אי אישור הצעת החוק, המשמעות היא 7,000 יחידות דיור הולכות. אם מישהו רוצה לוותר על זה, בבקשה. שלא כל אחד יביא את הנושא שלו שלא קשור למה שמוצע.

<אבנר עורקבי:>
אין תשתיות, אין כלום.

<עינת גנון:>
חשוב לי להבהיר ואולי זה לא נאמר כאן שאנחנו מדברים על פרויקטים ביוזמה ובקידום של הרשויות המקומיות. לא מדובר על פרויקטים שמקדמים יזמים פרטיים וזאת הבחנה מאוד חשובה.

<היו"ר מירי רגב:>
קיבלנו אישור מהיושב ראש להצבעה עד 11:15. אני מעדכנת את חברי הכנסת.

<דב חנין:>
אני עולה למליאה. אני לא יכול להישאר.

<היו"ר מירי רגב:>
אני נותנת לאנשים אפשרות להתייחס.

<דב חנין:>
אני רק אומר שלא אוכל להשתתף בהצבעה וזה לא נראה לי מתקבל על הדעת.

<שר הפנים גדעון סער:>
היושב ראש אישר.

<דב חנין:>
היושב ראש אישר אבל זכותי להשתתף בהצבעה בוועדה בה  אני חבר.

<היו"ר מירי רגב:>
אתה יכול להישאר כאן.

<תמר זנדברג:>
אז הוא יפסיד משהו אחר בשאילתה. אי אפשר לתת לחבר כנסת לבחור בין שתי חובות שלו.

<עינת גנון:>
חשוב להדגיש, והחוק קובע במפורש והוא מתייחס גם לפרויקטים של עיבוי ולא רק לפרויקטים של פינוי בינוי. שתי האפשרויות עומדות בפני הרשויות.
<היו"ר מירי רגב:>
תתייחסי לגבי התייחסות ראש העיר.

<עינת גנון:>
עוד דקה. חברת הכנסת תמר זנדברג, את העלית את העניין של השיקול הכלכלי. הצלחנו להעביר החלטה במועצת מקרקעי ישראל, האפשרות לצרף קרקע משלימה לטובת פרויקטים שאין בהם כדאיות כלכלית, בדיוק לפרויקטים הקשים ביותר שאי אפשר לעשות בהם פינוי בינוי כלכלי. המדינה היום מעמידה שורה של פתרונות גם לטובת האזורים שאי אפשר לקדם בהם פרויקטים.

<תמר זנדברג:>
שוב, זה שיקול כלכלי ולא חברתי אנושי. זה מה שאני אומרת. יכול להיות שאם נתחיל מהאוכלוסייה ולא משאלת הייתכנות הכלכלית, הרבה דברים ייפתרו.

<עינת גנון:>
זה בדיוק הסעיף הבא שלנו. הנושא החברתי. מדובר בפרויקטים בקידום הרשויות המקומיות שמשרד השיכון מממן. תנאי הכרחי שאנחנו מחייבים בתכניות הללו הוא שיתוף ציבור. לכן הדגשתי שלא מדובר בתכניות שמקדמים יזמים פרטיים. אנחנו מחייבים ומקצים בן אדם ספציפי לטובת שיתוף ציבור והוא מקיים מפגשים עם הדיירים, הוא מסייע להם לבחור נציגות שתייצג אותם בכל התהליך, תלווה את התכנון ותייצג אותם בכל הפרויקט. מעבר לזה, אנחנו גם העמדנו בפרויקטים בכלל, פרסמנו עקרונות התקשרות שמסייעים לדיירים לבחון מה הם צריכים לכלול בעסקאות הללו, מה הם צריכים שיהיה כתוב בחוזים, על מה לא לחתום ועל מה כן לחתום. אנחנו עומדים עכשיו לטפל בחקיקה בנושא המאכערים שגם כן משפיעים מאוד לפעמים לא לטובה בפרויקטים האלה.

<היו"ר מירי רגב:>
התייחסות לגבי ראש העיר.

<תמר זנדברג:>
את יודעת שיש יזמים שהולכים לקנות דירות.

<היו"ר מירי רגב:>
את ביקשת לדעת מה עם ראש העיר, נכון?

<פנינה תמנו-שטה:>
לא. זה לא מה שאמרתי. אני רוצה לדעת איך מונעים את הסחבת של הרשויות. הדבר השני, יותר חשוב זה החשש הזה שבסוף הם יגיעו לבניין רב קומות והם צריכים לשלם אלף שקלים דמי ניהול כשהם בכלל לא מסוגלים לעשות זאת. אני אומרת שצריך ליווי ומעטפת חברתית.

<עינת גנון:>
בדיוק כמו שסיימתי לומר, אנחנו מעמידים - בפרויקטים שהם במסלול הזה שהיום אנחנו מדברים עליו – יועץ חברתי שמסייע לדיירים. בנוסף, אם יש אפשרויות לבינוי פינוי, בהחלט אנחנו מאפשרים אותן. לא בכל מקום אפשר. לא בכל מקום יש קרקע פנויה. היכן שאפשר, אנחנו בהחלט מקדמים פרויקטים כאלה. 

בעניין הארכה של שלוש שנים. לצערי הרב נוכחנו שזה לא מספיק. העברתי גם לייעוץ המשפטי של הוועדה פירוט של הפרויקטים וכמה זמן הם עוברים מסכת ייסורים כמו שנאמר כאן בוועדות התכנון. יש לנו פרויקטים. הממוצע הוא חמש וחצי-שש שנים רק להליך הסטטוטורי של אישור התכניות.

<נסים זאב:>
יש כאלה שכבר התחילו.

<עינת גנון:>
החוק מתייחס גם לכאלה שמתחילים היום וגם לכאלה שהתחילו לפני עשר שנים ולקח להם שמונה או תשע שנים לסיים את ההליך הסטוטורי. העברתי רשימה מאוד מסודרת לייעוץ המשפטי של הוועדה ואני חושבת שגם הם השתכנעו שיש כאן סחבת קודם כל בהליך התכנוני ואחר כך יש עוד שורה של פעולות לעשות.

חשוב להבין שההארכה הזאת נותנת הטבה לדיירים.

<נסים זאב:>
מה לגבי הדיירים הנכים שהיו גרים בקומת קרקע, האם החוק מבטיח להם קומת קרקע?

<היו"ר מירי רגב:>
בהחלט. זה גם מה שאמר כאן מנכ"ל משרד השיכון.

<נסים זאב:>
איפה זה בא בחוק?

<עינת גנון:>
זה נאמר בחוק פינוי בינוי (פיצויים). זה נכתב שם במפורש. זה מופיע בנהלים של משרד השיכון.

<נסים זאב:>
אני מבקש שזה יירשם בחוק ולא בנהלים.

<היו"ר מירי רגב:>
בחוק זה לא נרשם.

<עינת גנון:>
זה מופיע בנהלים של משרד השיכון.

<נסים זאב:>
אני מבקש שתירשם הסתייגות לגבי הנכים. אני רוצה שיירשם בחוק שהם יקבלו את אותם תנאים שהיו בעבר בדירת המגורים.

<עינת גנון:>
זה מופיע בחוק פינוי בינוי (פיצויים), תיקון שתומר חתום עליו. 

<היו"ר מירי רגב:>
לטובת הפרוטוקול, תשובת משרד הבינוי והשיכון היא שזה מופיע בחוק וכל נכה שנמצא בדירת קרקע, יקבל בפינוי בינוי פיצוי, את אותה דירת קרקע הולמת לצרכיו. בעקבות ההערה של זאב, אני מבקשת להכניס.

<פנינה תמנו-שטה:>
אני חושבת שהתשובה שלה בסך הכול מספקת והחוק הוא חשוב ואנחנו בוודאי לא רוצים לתקוע אותו.

<היו"ר מירי רגב:>
יש לנו רוב גם אם את תצביעי נגד.

<פנינה תמנו-שטה:>
האנשים כאן הם לא בובות וצריך להבין שכאשר מעבירים אנשים, במיוחד בפינוי בינוי, שהם מאוד חלשים, כן צריך להכניס את הפן החברתי. אם את אומרת שאין בעיה אם זה, שזה יופיע בחוק.

<בינת שוורץ:>
הפן החברתי שחברת הכנסת מדברת עליו הוא אותו יועץ חברתי שאנחנו מעמידים לרשות הפרויקטים וזה מופיע בנהלים של משרד השיכון בצורה מאוד מסודרת כדבר מחויב. זאת לא אופציית בחירה. יש עוד הרבה דברים בנהלים שאני לא חושבת שמקומם בחוק ראשי.

<היו"ר מירי רגב:>
צריך גם את זה להוסיף לפרוטוקול, למרות שזה קיים. נאמר בהמשך לשאלתה של חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, שיועץ חברתי נמצא בכל פרויקט של מעבר פינוי בינוי, לפי הנהלים.

<פנינה תמנו-שטה:>
אני רוצה להגיד מה כן בחקיקה ראשית. כשנותנים להם את המעטפת אבל בסופו של דבר הם מגיעים למקום שהם לא מסוגלים לעמוד בו  והמשפחות קורסות. 

<היו"ר מירי רגב:>
הם לא יסכימו. לכן צריך שמונים אחוזים רוב מיוחס.

<פנינה תמנו-שטה:>
הם תמיד יחתמו בעד פינוי בינוי.

<בינת שוורץ:>
גברתי יושבת הראש, עוד התייחסות אחרונה לשלטון המקומי. העניין של בעלי הדעה המייעצת, שני נציגים בעלי דעה מייעצת. חשוב להבהיר שלא מדובר כאן בוועדת תכנון. אנחנו לא מחליפים את ועדות התכנון, וזה גם במענה לשאלה של עירוב שימושים וכיוצא באלה. הוועדה היא לא ועדת תכנון. הוועדה בעצם בוחנת את הפרויקטים, האם הם מתאימים להיות פרויקטים של פינוי בינוי או עיבוי.

<שר הפנים גדעון סער:>
היא של הממשלה.

<בינת שוורץ:>
היא ועדה ממשלתית.

<שר הפנים גדעון סער:>
זה שאנחנו מכניסים בדעה מייעצת, זה שינוי.

<תמר זנדברג:>
אני רק אומרת שיכול להיות שאם התכנון יהיה מתאים לאוכלוסייה, לא יהיה צורך בהארכת ההליך וזה יהיה רווח לכולם.

<היו"ר מירי רגב:>
זה חלק מהנוהל המחייב.

<בינת שוורץ:>
הארכת ההליך מתייחסת רק לתכניות שכבר אושרו.

<תמר זנדברג:>
למה הם הגיעו לסוף ה-12 שנים ורק עכשיו הם אושרו? כנראה שמשהו בהליך היה בעייתי.

<בינת שוורץ:>
במסלול רשויות מקומיות, רק אחרי שיש תכנית מאושרת, רק אז הן יכולות לחפש יזם, להתקשר עם יזם, לפרסם מכרז.
<תמר זנדברג:>
את הרי יודעת מה קורה שם. את יודעת שיזמים שולחים אנשים לקנות דירות ומנסים להשיג ולהשתלט על יותר ויותר רוב. אני מכירה את זה. יש פרויקטים שבמשך עשר שנים אנשים מטעם היזם – אני אומרת את זה לפרוטוקול – קונים דירות על מנת להשיג רוב בקרב הדיירים להסכמה. חד משמעית. אנחנו מדינה, אנחנו מתכננים את זה מראש ואנחנו צריכים להבטיח שזה לטובת התושבים הקיימים ולא לטובת דיירים מטעם שבאים להשתלט על הפרויקט. עוד לפני שפונים ליזם, כבר יודעים מי  יהיה היזם והיזם פועל בשטח.

<היו"ר מירי רגב:>
את רוצה שנגיד בחקיקה לאזרח שלא ימכור את הדירה שלו?

<תמר זנדברג:>
לא. אבל אנחנו צריכים לאפשר את התנאים שיהיו  אידיאלים מבחינת התושבים ולא מבחינת היזם העתידי, הגם שהוא יזם עתידי והוא עדיין לא יזם קיים.

<בינת שוורץ:>
תבחינו בין הפרויקטים שמקודמים במסלול הזה עליו אנחנו מדברים שהוא מסלול רשויות מקומיות לבין פרויקטים שמקדמים יזמים פרטיים.

<תמר זנדברג:>
רשויות מקדמות והיזם כבר יודע שהוא הולך לקבל את זה והוא עובד בשטח.

<היו"ר מירי רגב:>
הקראה בבקשה.

<תומר רוזנר:>
לפני ההקראה, שלוש הערות לפני שרוני תקריא את החוק. הנוסח בפניכם, בו מסומנים השינויים מהנוסח הכחול, אני לא אחזור כמובן על הדברים שאמר כבוד השר, יש בו שלושה שינויים מהותיים שהשר לא הזכיר אותם ואני רוצה להדגיש אותם בפני החברים כדי שיהיו מודעים להם לקראת ההצבעה.

הערה ראשונה. הממשלה הציעה בהצעת החוק שכאשר מאריכים את  התוקף, תוקף ההכרזה המחודשת יהיה מיום הפרסום של אותה הכרזה מתוקנת. אנחנו הצענו, והממשלה קיבלה את הצעתנו, שיהיה רצף בתקופות ההכרזה ולכן ההכרזה לכשהיא מוארכת, היא תהיה מיום הפקיעה של ההכרזה הקודמת כדי שייווצר רצף. זה מבטיח לדיירים את הטבות המיסוי ברצף ואת הוודאות של הפרויקט. הממשלה למיטב הבנתי קיבלה את ההערה הזאת.

הערה שנייה. לגבי הנושא שהזכיר השר שלא מופיע בהצעה הממשלתית והממשלה קיבלה גם את עמדת הוועדה בעניין הזה, כאשר אחד התנאים להארכה יהיה שתהיה תכנית מאושרת לפרויקט הזה אבל לבקשת הממשלה יוחרגו מהעניין הזה כל הפרויקטים שאושרו עד היום כדי לא לשנות את כללי המשחק לגביהם במהלך הדרך. לכן על אותם  פרויקטים התנאי הזה לא יחול.

הערה שלישית שהיא הערה טכנית. יש צורך בשינוי שם הוועדה גם בחוק נוסף שמזכיר את שם הוועדה וזה חוק חיזוק מקרקעין מפני רעידות אדמה.

<היו"ר מירי רגב:>
הקראה.

<רוני טיסר:>
חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 103), התשע"ד-2014
1. תיקון סעיף 33א

בחוק התכנון והבנייה, השתכ"ה-1965 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 33א –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "הממשלה רשאית" יבוא "הממשלה או ועדת שרים שהסמיכה לכך, רשאיות".
(2) בסעיף קטן (ב) -

(1) בפסקה (2) -

(1) בפסקת משנה (א), במקום "הממשלה רשאית" יבוא "הממשלה או ועדת שרים שהסמיכה לכך, רשאיות", אחרי "מתום תקופת ההכרזה הראשונה" יבוא "או לחדש את צו ההכרזה בתוך שישה חודשים מתום תקופת תוקפו, לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שש שנים".

(2) בפסקת משנה (ב), הסיפא – תימחק.
(2) אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3)
(א)
על אף  הוראות   פסקאות (1) ו-(2),  הממשלה או  ועדת שרים  שהסמיכה 

לכך, רשאיות, בהמלצת הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף קטן (ג) ועל פי תנאים שתורה הוועדה, להאריך או לחדש את תוקפם של צו הכרזה או הכרזה כאמור בפסקה (2)(ב), כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו התנאים המפורטים בפסקת משנה (ב):

(1) להאריך, בצו, את תוקפו של צו הכרזה שתוקפו הוארך לפי פסקה (2)(א), לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שש שנים מתום תקופת תוקפו. צו הארכה לפי פסקת משנה זו יינתן במהלך תקופת תוקפו של צו ההכרזה שתוקפו הוארך כאמור.

(2) לחדש, בצו, את תוקפם של צו הכרזה או הכרזה כאמור בפסקה (2)(ב) שתוקפם הוארך לפי פסקה (2)(א) או (ב) (בסעיף זה – "צו הארכה") לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שש שנים. צו לחידוש צו הכרזה או הכרזה לפי פסקת  משנה זו יינתן בתוך שישה חודשים מתום תקופת תוקפם של צו ההכרזה או ההכרזה שתוקפם הוארך כאמור, ואולם לעניין צווי הארכה שניתנו במסגרת החלטת ממשלה, בתקופה שמיום י"ח בחשוון התשס"ט (16 בנובמבר 2008) עד יום 1.8.2014, ושלא היו בתוקף ביום 1.8.2014, יינתנו הצווים בתך שנה מיום 1.8.2014.

(ב)
לא יוארך ולא יחודש תוקפו של צו הכרזה או של הכרזה כאמור בפסקה (2)(ב) אלא בהתקיים אלה:
(1) רוב מיוחס מבין בעלי הדירות התקשר בעסקת פינוי ובינוי. בפסקה זו "רוב מיוחס מבין בעלי הדירות" ו"עסקת פינוי ובינוי" – כהגדרתם בחוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-2006 (להלן – חוק פינוי ובינוי (פיצויים)).
(2) לעניין צו הכרזה שניתן לאחר יום 1.8.2014 – אושרה תכנית לפינוי ובינוי במתחם הפינוי והבינוי שהוכרז באותו צו.

(4)
תחילתו של צו שחודש או הוארך לפי פסקה (2)(א) ו-(ב) או (3)(א)(2), במועד פקיעתה של ההכרזה כאמור באותה פסקה, ואולם חידוש תוקפה של הכרזה כאמור לא תהא בת תוקף לעניין חוק פינוי ובינוי (פיצויים), מהמועד שבו פגה ההכרזה הראשונה ועד למועד פרסום הצו.

<נסים זאב:>
הייתה לי כאן הסתייגות.

<היו"ר מירי רגב:>
ההסתייגות שלך נרשמה ואחר כך אנחנו נצביע עליה.

<רוני טיסר:>


(3)
בסעיף קטן (ג) -

(1) ברישה, במקום "ועדה לעניין מתחמי פינוי ובינוי" יבוא "ועדה להתחדשות עירונית שיינתנו לה הסמכויות הנתונים לה לפי סעיף זה לעניין מתחמי פינוי ובינוי.
(2) אחרי פסקה (7) יבוא:
"(8)
נציג שר המשפטים".


(4)
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד)
לדיוני הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף קטן (ג) יוזמנו, דרך קבע, שני נציגי הרשויות המקומיות שימנה שר הפנים, שתהיה להם דעה מייעצת".
2. תיקון חוק פינוי ובינוי (פיצויים)

בחוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-2006 –
(1) בסעיף 1, במקום ההגדרה "הוועדה לעניין מתחמי פינוי ובינוי" יבוא:

""הוועדה להתחדשות עירונית" – הוועדה להתחדשות עירונית שמונתה לפי הוראות סעיף 33א(ג) לחוק התכנון והבנייה".

(2) בסעיף 2א, בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), במקום "הוועדה לעניין מתחמי פינוי ובינוי" יבוא "הוועדה להתחדשות עירונית".

2א
בחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008, סעיף 6א, במקום "הוועדה לעניין מתחמי פינוי ובינוי" יבוא "הוועדה להתחדשות עירונית".


<היו"ר מירי רגב:>
נצביע על ההסתייגויות.

<תומר רוזנר:>
הסתייגות של חברת הכנסת תמר זנדברג.

<אפרת ברנד:>
יש לנו הערות טכניות של נוסח אבל מצביעים. שלחנו אותן לוועדה. בסעיף 2(ב) לסעיף 3, אנחנו מבקשים להפוך את הסדר כך שלא ישתמע שכאמור בפסקה (2)(ב) זה גם על צו ההכרזה וגם ההכרזה ולכן לכתוב הכרזה כאמור בסעיף (2)(ב).

הערה נוספת היא בהקשר של התנאים, לעניין צו הכרזה שניתן לאחר יום 1 באוגוסט 2014, שיהיה ברור שזה צו הכרזה ראשון שניתן אחרי כי גם אלה שהוכרזו לפני, גם הערכאה נקראת צו הכרזה.

<היו"ר מירי רגב:>
בסדר.  אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות.

<תומר רוזנר:>
הסתייגות של נסים זאב. הוא ביקש להגביל את התקופה לשלוש שנים.

<היו"ר מירי רגב:>
אנחנו מצביעים על ההסתייגות של נסים זאב. מי בעד קבלת ההסתייגות?

הצבעה

בעד –  2
נגד –  5
ההסתייגות לא התקבלה

<היו"ר מירי רגב:>
ההסתייגות נפלה. יש עוד הסתייגות?

<נסים זאב:>
לגבי ועדה מייעצת. אני חושב שמן הראוי שנציג הרשות המקומית, אחד יהיה מייעץ ואחד רלוונטי.

<היו"ר מירי רגב:>
השר נתן תשובה לעניין הזה. זאת הסתייגות שאתה רוצה להצביע עליה?

<נסים זאב:>
כן.

<שר הפנים גדעון סער:>
איך אפשר שנציג השלטון המקומי יהיה חבר בפורום ממשלתי?

<היו"ר מירי רגב:>
זה מה שהשלטון המקומי רוצה.

מי בעד ההצעה של חבר הכנסת נסים זאב?

הצבעה

בעד –  1
נגד –  5
ההצעה לא התקבלה

<היו"ר מירי רגב:>
ההצעה לא התקבלה. יש לך עוד הסתייגות?

<נסים זאב:>
לגבי שמונים אחוזים. אני רוצה לצמצם את הרוב.

<תומר רוזנר:>
זה בחוק אחר. לא בחוק הזה.

<היו"ר מירי רגב:>
אתה רוצה שיהיה פחות משמונים אחוזים.

<נסים זאב:>
כן.

<היו"ר מירי רגב:>
זאת פגיעה בפרט האחר. בזכות הקניין. יש כאן בעיה עם הרוב, אבל זה דיון אחר ולא דיון לכאן. פנו אלינו הרבה מאוד אנשים שלא רוצים את הרוב של השמונים אחוזים אלא שיהיו נניח שישים אחוזים. יש אחרים שזה פוגע להם בזכויות. זה לא שייך לחוק הזה אלא זה חוק אחר. זה גם לא שייך לוועדה הזאת.

יש עוד הסתייגויות?

<תומר רוזנר:>
כן. ההסתייגות של תמר זנדברג לגבי תזכיר חברתי.

<היו"ר מירי רגב:>
מי בעד הוספת תזכיר חברתי?

הצבעה

בעד –  3
נגד –  4
ההצעה לא התקבלה

<היו"ר מירי רגב:>
הצביעו בעד פנינה, תמר וזאב. ההצעה לא התקבלה.

בזה הסתיימו ההסתייגויות?

<תומר רוזנר:>
כן.

<היו"ר מירי רגב:>
אני מבקשת לעבור להצבעה על הצעת החוק. מי בעד אישור הצעת החוק כפי שהוקראה על ידי היועץ המשפטי של הוועדה?

<פנינה תמנו-שטה:>
שיירשם בפרוטוקול שאני מצביעה בעד רק בגלל שאני לא רוצה לתקוע את אותם פרויקטים  ואת ה-7,000 יחידות דיור.

<היו"ר מירי רגב:>
מי בעד הצעת החוק כפי שהוקראה?

הצבעה

בעד –  6
נגד –  1
הצעת החוק אושרה

<היו"ר מירי רגב:>
תמר זנדברג הייתה נגד הצעת החוק.

הצעת החוק עברה. אני מבקשת להעביר אלינו את רשימת המתחמים. אנחנו גם צריכים לפרסם את רשימת המתחמים.

<בינת שוורץ:>
הם מפורסמים באתר האינטרנט. הם מפורסמים כבשגרה באתר האינטרנט של משרד השיכון.

<היו"ר מירי רגב:>
זה יכול לעזור לאזרחים. תעבירו לוועדה.

תודה רבה לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:10.>