PAGE  
2
ועדת הכלכלה
21/09/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 347>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ו באלול התשע"ד (21 בספטמבר 2014), שעה 11:30
<סדר היום:>
תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשע"ד-2013, בקשה לדיון מחדש מאת חה"כ אבישי ברוורמן ודיון מחדש בתקנה 142א בעניין "תנועת עגלה"
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
אבישי ברוורמן – היו"ר
אורי מקלב
<מוזמנים:> 
	שרית זוכוביציקי-אור
	–
	לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	מריה כהן-אתגר
	–
	ראש תחום הנדסה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	ציון מזרחי
	–
	מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	חנניה אפנג'ר
	–
	מנהל משרד הרישוי מחוז הנגב והדרום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	דרור וגשל
	–
	עוזר ראשי, משרד המשפטים

	אהובה זקן
	–
	סמנכ"ל בכיר תפעול תקינה ואיכות השירות, משרד התיירות

	אסנת ברוקנטל
	–
	תובעת באגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

	ג'ורג קיווקריאן
	–
	עוזר  ליועץ המשפטי, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

	עמי רוטמן
	–
	יועץ משפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

	יוחאי וג'ימה
	–
	ראש מינהל בטחון, מרכז השלטון המקומי

	מוטי כהן
	–
	מנהל שיטור עירוני דימונה, מרכז השלטון המקומי

	אורן ארבל
	–
	יועץ משפטי, עיריית נהריה

	אדם פרנק
	–
	חבר, ועד הכל חי

	יוסי וולפסון
	–
	רכז תחום חיות במשקים, עמותת תנו לחיות לחיות

	תיקה בראון
	–
	נציגת רו"ט ברשויות המקומיות, מנהלת שרות וטרינרי פ"ת


<ייעוץ משפטי: >
אביטל סומפולינסקי
<מנהל/ת הוועדה:>
לאה ורון
<רישום פרלמנטרי:>
יפעת קדם
<תקנות התעבורה (תיקון מס' ...), התשע"ד-2013, בין היתר בדבר נהיגה בקלנועית, חניית רכב, חגורות בטיחות, כסא גלגלים ברכב ציבורי, רכיבה על אופניים>
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תקנות התעבורה (תיקון מס'), התשע"ד-2014, נוסח לדיון בוועדת כלכלה ביום 21 בספטמבר 2014, תנועת עגלה.
<שרית זוכוביציקי-אור:>
בדיון הקודם אושרה תקנה בקשר לתנועת עגלה, שקבעה שלא ינהג אדם בעגלה אלא בתחומי מושב, קיבוץ או כפר. הוועדה אישרה את התקנה אחרי ששמעה את ההערות שנשמעו בקהל שנכח בדיון על כך שהדבר לא יאפשר תנועת עגלות לנופש ופנאי שקיימת היום בעיר נהריה, בעיר עכו. לבקשת היושב-ראש הצענו נוסח שיאפשר תנועת עגלה בהיתר למטרת נופש ופנאי. זה בעצם התיקון שאנחנו מציגים פה היום. בעקבות הנוסח הזה הוגשה בקשה לדיון מחדש. אנחנו דנים בבקשה ובנוסח המתוקן.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מי בעד אישור דיון מחדש?
הצבעה

בעד –  פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין 

אושרה הבקשה לדיון מחדש
<לאה ורון:>
חבר הכנסת מקלב הצביע במקום חבר הכנסת יעקב אשר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מאוד אגרסיבי בנושא של שמירה על בעלי חיים, אבל אני מוכן שבמקום שיש עדיין איזה נופש, מספר אנשים מתפרנסים - זה רק בנהריה ובכפרים – עד שכולם יהיו על דיגיטלי, קלנועים ועל חשמליות - -
<אורי מקלב:>
סוס ועגלה יהיה יותר נדרש במצב כזה. כמה שיהיה יותר דיגיטלי, חשמליות וקלנועיות, כך יהיה יותר ביקוש לסוס ועגלה.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רק למטרות נופש ופנאי. 

<אביטל סומפולינסקי:>
במושב, קיבוץ וכפר אפשר חופשי. למטרות נופש ופנאי אפשר, אבל תוך הנחיות.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עם ביקורת.
<אורי מקלב:>
אני חושב שבלי אישור מהרשות המקומית - -
<דרור וגשל:>
זה חופשי מההוראות שלנו, אבל יש רגולציה.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בטח, רגולציה כללית.

<אביטל סומפולינסקי:>
מבחינת ניסוח משפטי, המילים "לא יגרע מהוראות כל דין" - מיותרות. זה ברור שזה לא גורע מהוראות כל דין. ההיפך. רק אם כתוב שזה גורע זה גורע. זה נועד בשביל להדגיש , אם אני מבינה נכון, שבעצם כל התקנות שמסבירות על צער בעלי חיים, איך נוהגים עם רשות מקומית - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עם ביקורת. אם עוברים על חוק צער בעלי חיים, לא יהיה דבר כזה.

<לאה ורון:>
תסבירו מי היא אותה רשות התמרור המקומית. לכל רשות ורשות יש רשות תמרור מקומית?
<שרית זוכוביציקי-אור:>
רשות תמרור מקומית מוגדרת בתקנות התעבורה. 

<דרור וגשל:>
מפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה מינה אותו בהודעה ברשומות להיות רשות תמרור מקומית לגבי התחום או המקומות שייקבעו. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ואם יש בעיה? 

<שרית זוכוביציקי-אור:>
זאת ההגדרה שקיימת בתקנות התעבורה. עשינו האצלת סמכויות על פי ההגדרה. כל רשות מקומית היא רשות תמרור מקומית בשטח השיפוט שלה.  בנוסף, יש בעלי תפקידים נוספים שהעירייה ביקשה למנות כרשות תמרור מקומית, שזה שמי. יש מקומות שמהנדס הוועדה הוא רשות תמרור מקומית. כל נושא בתפקיד ראש רשות מקומית הוא רשות תמרור מקומית מכוח האצלה הכללית שעשינו.  

<אביטל סומפולינסקי:>
אם אני מבינה נכון, האישור של רשות התמרור המקומית תואם למה שיש בעולם. 

<שרית זוכוביציקי-אור:>
נכון. כשנתבקשנו על ידי הוועדה למצוא פתרון לתנועת עגלות לנופש ופנאי, העתקנו את המצב שנהוג בעולם. מריה שלצידי אומרת שזה המצב שנוהג בניו יורק.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
באירופה.

<מריה כהן-אתגר:>
לא רק באירופה. גם בארצות הברית. 
<אורי מקלב:>
מה זה "בהתייעצות עם קצין משטרה"? איזה קצין?
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה זה "קצין משטרה"?

<שרית זוכוביציקי-אור:>
קצין משטרה זה מונח שמוגדר בתקנות התעבורה. כיוון שאנחנו מדברים על היתרים ועל מסלולי נסיעה – אני מניחה שזאת לא תהיה נסיעה חופשית - אנחנו רוצים שזה יהיה בהתייעצות כדי לקבל אינפוט בטיחותי.
<אורי מקלב:>
מה ההגדרה בחוק של קצין משטרה?

<דרור וגשל:>
קצין משטרה זה ראש לשכת התנועה או מי שהוא הסמיכו וגם קצין משטרה צבאית ראשית.
<אורי מקלב:>
בהתייעצות או בהסכמה?
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו בעד שיתנו לסוסים את הדרך הכי טובה שיש .

<אורי מקלב:>
התייעצות עם קצין משטרה יכולה  - - 

<אביטל סומפולינסקי:>
הסבירות של ההחלטה נבחנת, בין היתר, אם אתה מקבל את הייעוץ שקיבלת או לא. זה מונח מקובל בתקנות. 
<שרית זוכוביציקי-אור:>
כל הסדרי התנועה נעשים בהתייעצות עם קצין משטרה.
<אביטל סומפולינסקי:>
דרך אגב, גם עם איזה סוג של חיה לנסוע, לא רק עם סוס.

<אהובה זקן:>
אני מבקשת לברך על היוזמה של השינוי. השינוי מסייע לנו בשדרוג החוויה של התייר.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עם דאגה לסוס ולבעל החיים.
<אהובה זקן:>
בוודאי, כפוף לכל מה שהזכרתם.

<יוסי וולפסון:>
אנחנו מאוד מברכים על היוזמה הזאת. יש לנו חשש מאוד עמוק שההחרגה שמנסים להכניס היום יוצרת בטן רכה מבחינה משפטית בתוך התקנה הזאת, חושפת אותה לביקורת משפטית. בסופו של דבר, גם האלטע זאכן וגם עגלון הכרכרה לתיירות עושים את זה לפרנסתם. אין הבדל משמעותי בין שני המצבים האלה. לפטור את זה ולא לפטור את זה יוצר בעיה בתוך התקנה. כמו שאלטע זאכן יכול לעבור לטנדר, כך נהג כרכרה יכול לעבור לרכב פתוח, לריקשה, לאלף ואחת צורות שמעצימות את קבלת התייר, בלי בעיות התנועה והסבל לסוסים שכרוכים בעגלות.  יש לתקנה מטרה. אני לא רואה איך האבחנה הזאת מתיישבת.
<אביטל סומפולינסקי:>
בחנו את זה במשרד התחבורה ובייעוץ המשפטי של הכנסת. אנחנו לא רואים בעיה חוקתית במדיניות של הממשלה שהתחילה בוועדה ותקבל את אישור הוועדה אם התקנה תאושר. אפשר להבחין בין תיירות ופנאי, בין נופש ופנאי לאלטע זאכן. אפשר גם לא. בפסקת ההגבלה, בעובדה שמדובר בחקיקת משנה, בעבודה שנעשתה עם הממשלה, לדעתנו זה עובר. אם יבוא בית משפט ויגיד אחרת, אפשר תמיד יהיה להתכנס ולהחליט אחרת.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
המטרה שלנו היא אחת. במידה ואלטע זאכן ייכנס או שעם כל הביקורות שישנן נראה ברשות  שהכרכרות נוהגות בצורה אכזרית כלפי בעלי החיים יותר מאשר במושב או בכפר, מיד זה יעלה ונשנה. כרגע זה נראה לנו במבחן ההיגיון הגרמני, האמריקני. אנחנו מאוד מחמירים. אנחנו התייעצנו. אני ברוח שלך.
<אביטל סומפולינסקי:>
זה תואם גם את מה שיש בעולם.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אם ישראל תהיה כמו המקומות המתוקנים האלה, מצב הסוסים ובעלי החיים שאנחנו דואגים להם ישתפר.
<יוסי וולפסון:>
אני חושב שמה שאמר היושב-ראש בהתחלה לגבי תקופת מעבר יכול להיות פתרון הרבה יותר נכון.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני הולך לקראתך. אם תדווח לי – אתה וחבריך הרי תעקבו -  שבמקומות האלה יש abuse וכל הדברים האלה, אנחנו נעלה את זה.
<יוסי וולפסון:>
יש תקנות לפי חוק צער בעלי חיים מ-2009 שלא נאכפות בכלל.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
המטרה שלי היא לאכוף דברים. 
<אורן ארבל:>
אנחנו מברכים על התקנה. גם הנוסח מקובל עלינו. בעיריית נהריה הכרכרות שמשמשות לנופש ופנאי מופעלות על ידי החברה הכלכלית. כל הנושא של ההסדרה הזאת מועיל לנו אף מול חברות הביטוח, כי אנחנו מבטחים את הפעילות הזאת במסלול מסוים שמאושר, שנבדק על ידי מהנדס העיר.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה מצב הסוסים?

<אורן ארבל:>
מצב הסוסים טוב תמיד. הוא נבדק בכל שלב. אנחנו מקפידים שלא רק מצב הסוסים יהיה טוב, אלא גם שלא תהיה תוספת לכלוך ברחובות כתוצאה מהפעילות הזאת.

<אדם פרנק:>
כל ההוכחות שיש לנו מראות שלא מטפלים בסוסים כמו שצריך. אנחנו יודעים את זה. זה ידוע לנו. אולי הבעלים של בעלי החיים צריכים להוכיח שהם עושים את הדבר הנכון. יש מישהו מארצות הברית שבא כל שנה לקנות את הסוסים שהם זרקו כמו זבל. למה לפתוח? יש בעיה של אכיפה בכל התעשיות של בעלי החיים בארץ. למה לרדת מהעלייה לטובה?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני ברוח שלך. הייתי רוצה שהמשיח יבוא היום בכל הדברים.  אני רואה אנשים רוצחים בלי סוף בכל מקום, אנשים שעושים abuse, קבוצה קטנה של אנשים שלוקחת את רוב ההכנסות של המדינה כשלרוב הציבור לא נשאר. יש המון עיוותים. כאן אני ברוח שלך. אנחנו רוצים להוציא את הדברים של נופש ופנאי שמקובלים בארצות אחרות שנושא הסביבה ואיכות בעלי החיים הוא בעוצמה יותר גדולה מאשר במדינת ישראל. הם לוקחים את הדבר הזה ונותנים את השימוש. כמו שמשתמשים בסוסים בכפר או בקיבוץ, כך נותנים תחת פיקוח לאותם נושאי נופש ופנאי. מקובל עלי הפיקוח. ניקח את נהריה כמשל. אני כבר שם את נהריה תחת המיקרוסקופ. גם אני אבקר שם. כרגע אני מתחשב בחלק מהאנשים שרוצים להתפרנס, תוך כדי אכיפה על כך שמתייחסים לסוסים האלה בכבוד ובאותה הגינות כמו בקיבוצים ובכפר. זה לא האלטע זאכן, ששם אמנם זה מטה לחמם, אבל יש abuse ואין פיקוח.
<אדם פרנק:>
איזו הוכחה אתה רוצה? יש לנו תמונות.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תתחילו לעקוב. יושב פה נציג עיריית נהריה. עכשיו נהריה עוברת למיקרוסקופ, הסוסים של נהריה. 
<תיקה בראון:>
אני מברכת על השינוי בתקנה. זה בהחלט שינוי רציני ממה שקורה היום. כל קשירה של בעל חיים לעגלה נחשבת כצער בעלי חיים. למרות שאני מבינה את המגבלות של המציאות, אני חושבת שהרופאים הווטרינרים צריכים למצוא דרך לאכיפה יותר מאסיבית של תקנות צער בעלי חיים במקומות שאכן זה מתבקש.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בואו נתחיל לעשות את כל הדברים האלה. במקרה שאנחנו נראה שזה לא זה, אנשים אולי יהיו מובטלים. תעשיית הפנאי של נהריה אולי תרד אם הם לא דואגים לסוסים כפי שצריך.
<שרית זוכוביציקי-אור:>
סימן ד1:עגלה

תנועת עגלה
142א
(א) לא ינהג אדם בעגלה אלא בתחומי, מושב, קיבוץ או כפר.



(ב) על אף האמור בתקנה משנה (א) רשאי אדם לנהוג בתחומי




רשות מקומית במקום שהתירה לו בכתב רשות התמרור 




המקומית, בהתייעצות עם קצין משטרה ובלבד שהנהיגה




היא למטרות נופש ופנאי.




(ג) האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) לא יגרע מהאמור בהוראות




כל דין.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מי בעד?
הצבעה
בעד –  פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין 

אושר
תודה רבה, רבותיי. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>