PAGE  
2
ועדת הכלכלה
21/09/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 346>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, כ"ו באלול התשע"ד (21 בספטמבר 2014), שעה 10:00
<סדר היום:>
<תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמל מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע"ד-2014>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
אבישי ברוורמן – היו"ר
דוד צור

<מוזמנים:> 
	שבתאי אלבוחר
	–
	עוזר ראשי יעוץ משפטי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

	יערה למברגר
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	יחזקאל ליפשיץ
	–
	משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

	אדי בית הזבדי
	–
	משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

	דוד רודיק
	–
	משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

	יובל וולקוף
	–
	מנהל מח' CPE, חברת הוט

	ויטלי זרבוביץ
	–
	מנהל תחום מעבדות, חברת הוט

	קרן יהב
	–
	מנהלת רגולציה, חברת הוט

	מיכל פליישר
	–
	סמנכ"ל רגולציה, חברת הוט

	יצחק אליקים
	–
	סמנכ"ל הנדסה, חברת יס

	מיטל נעים
	–
	עורכת דין, חברת יס

	מיכל רפאלי כדורי
	–
	סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

	לביא לקר
	–
	מנהל פיתוח מפענחים, חברת יס

	יונה זהבי
	–
	עו"ד, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

	ניסים טל
	–
	מהנדס ראשי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

	אסף רות
	–
	מנכ"ל חברת דראקו, יבואני ומשווקי ממירים ספרתיים לקליטת שידורי טלוויזיה

	יואל בר גיל
	–
	מנהל המעבדה לאלקטרוניקה, מכון התקנים


<ייעוץ משפטי: >
אביגל כספי
<מנהל/ת הוועדה:>
לאה ורון
<רישום פרלמנטרי:>
יפעת קדם
<תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמל מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע"ד-2014>
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בוקר טוב, שנה טובה, אנחנו פותחים היום בתקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמל מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע"ד-2014. מכבדים אותנו בנוכחותם חבר הכנסת צור, היועצת המשפטית כספי, מנהלת הוועדה לאה ורון, נציגי הממשלה ונציגי החברות. 
<יחזקאל ליפשיץ:>
משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים אמון על נושא התייעלות אנרגטית במדינת ישראל. אנחנו פועלים בכמה ערוצים כדי להפחית את צריכת האנרגיה במדינה, בתעשייה, ברשויות המקומיות, במגזר הביתי. אחת הדרכים להפחית את צריכת החשמל, את צריכת האנרגיה היא באמצעות התקנת תקנות. מכוח החוק שר האנרגיה יכול להתקין תקנות. אנחנו מביאים מפעם לפעם תקנות שונות לוועדת הכלכלה. התקנות הספציפיות האלו שמגיעות היום לדיון בוועדה הן תקנות שהתחייבנו להביא מכוח החלטת ממשלה 4095, שדיברה על צמצום צריכת החשמל. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מתי הייתה החלטת הממשלה?
<יחזקאל ליפשיץ:>
היו שתיים. האחת הייתה ב-2008, השנייה ב-2010. קבעו אז שדרוג ועדכון התקנות מידי פעם בפעם.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
היום אנחנו ב-2014. למה חיכו כל החכמים והמושלים עד 2014? בגלל שהיו התפתחויות טכנולוגיות?
<יחזקאל ליפשיץ:>
לא. יש היום התקפה רבתית על נושא הרגולציה. היא הייתה גם בעבר, אבל היום ההתקפה היא במלוא עוזה.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רגולציה יש בישראל בצורה בלתי רגילה. מצד שני, צריך לעשות רגולציה אפקטיבית במקומות שיוצאים מול החזקים. בדרך כלל החזקים מסתדרים. הקטנים מקבלים עודף רגולציה, מצליחים לשרוד אבל לא לפרוץ. זו סקירה כללית על המצב ערב ראש השנה.
<יחזקאל ליפשיץ:>
לקראת יום הדין. התקנות האלו הוגשו בעבר לוועדה. הן לא נדונו, לכן הגשנו אותן מחדש.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מתי הגשתם בפעם האחרונה?
<יחזקאל ליפשיץ:>
בכנסת הקודמת הגשנו את זה.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה קרה אז?

<יחזקאל ליפשיץ:>
זה לא עלה לדיון בוועדה. חידשנו את זה. עשינו את זה בהתייעצות.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לאה, את זוכרת למה זה לא עלה? מעניין אותי.
<לאה ורון:>
לא, אין לי שום מושג. אולי מה שקרה זה מה שקרה לתקנות הבאות, לתקנות מקורות אנרגיה, שהשר ביקש למשוך אחרי ששמנו על שולחן הוועדה כי לא הייתם ערוכים כמו צריך.
<אדי בית הזבדי:>
לא ביקשנו למשוך.
<יחזקאל ליפשיץ:>
התקנות האלו, אדוני, מסייעות. אני רואה כאן שיש קנקני מים שכתוב עליהם "כנסת ירוקה".  היינו שותפים לנושא של כנסת ירוקה לגבי צריכת החשמל. היינו בדיון אצל מנכ"ל הכנסת רונן פלוט. אני חושב שכמו שיש כנסת ירוקה, אפשר גם להגיד ישראל ירוקה. המטרה שלנו היא להפחית את צריכת החשמל, לכן אנחנו מתקנים את התקנות. התקנות האלו יעזרו להכנסה של מכשירי חשמל, במקרה שלנו ממירים יעילים יותר וחסכוניים יותר בצריכת החשמל בארץ. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
האם יש הערה כללית למישהו? אם אין הערה כללית, נעבור להקראה.  נעבור סעיף סעיף. 

<שבתאי אלבוחר:>
תקנות מקורות אנרגיה (הספק חשמלי מרבי במצב המתנה פעיל של ממיר אפיקים

ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה), התשע"ד-2014

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק מקורות אנרגיה, התש"ן-1989 (להלן –החוק) בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות


1. בתקנות אלה – 




"ממיר אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה (להלן – ממיר ספרתי" –



מכשיר, למעט מקלט טלוויזיה, המקבל מידע ספרתי ממוקד שידור 




כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982 ומתרגם




אותו לאות טלוויזיה;



"מכון התקנים"  - מכון כמשמעותו בסעיף 2 לחוק התקנים, התשי"ג –



1953 (להלן – חוק התקנים);




"מצב המתנה פעיל" – מצב בו הממיר הספרתי ממשיך את הקשר עם 




מוקד שידור הטלוויזיה אליו הוא מחובר אך התרגום של המידע הספרתי




לאות טלוויזיה אינו מופעל ביציאות הממיר;




"מעבדה מאושרת" – מעבדה שהממונה על התקינה אישר בכתב כי היא




רשאית לבדוק את התאמתו של מצרך לתקן או לתקן רשמי ולתת תעודת




בדיקה המעידה על כך, לפי סעיף 12 לחוק התקנים;




"מקלט  טלוויזיה" – מכשיר הקולט גלי רדיו וממיר אותם לתמונה;




"פיקסל" – יחידת מידע גרפית בסיסית המתארת נקודה בתמונה;




"תקן" – תקן ישראלי ת"י 62087 "שיטות מדידה של צריכת הספק




של ציוד שמע, ציוד חוזי וציוד  נלווה" שתוקפו מזמן לזמן לפי חוק




התקנים, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים




הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התשתיות




הלאומיות, האנרגיה והמים שכתובתו www.mni.gov.il; בהעדר




הפניה כאמור, לא יהיה תוקף לתקן לעניין תקנות אלה.

<מיכל פליישר:>
אני רוצה לציין שמשרד האנרגיה, התשתיות והמים היה איתנו בקשר שוטף והגון במשך השנים. הם נפגשו איתנו, קיבלו מאיתנו נתונים. את עמדתנו הם שמעו באופן שוטף. עמדתנו היא שהתקנות, ככל שהן חלות על ממירי טלוויזיה, צריכות לחול על כל ממירי הטלוויזיה הנמצאים בשוק. אני מתכוונת לממירים שמפענחים אותות כאלה ואחרים לשידורי טלוויזיה. לגישתנו זה צריך להיות גם ממירי עידן פלוס, שאלה הממירים שמפענחים את השידורים הדיגיטליים שמשודרים כיום על ידי הרשות השנייה, והממירים שעתידים להיכנס לשוק ואנחנו יודעים שכבר נמצאים בידי שחקני הטלוויזיה הרב ערוצית החדשים, שאלה הממירים שפועלים בטכנולוגיית ip. אני אשמח אם המהנדסים יעזרו כאן באפיון. הצענו איזה שהוא נוסח. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תקראי את הנוסח המוצע שלכם.

<מיכל פליישר:>
אני מדברת על ההגדרה הראשונה של ממיר אפיקים שלא יחול רק על שידורי הכבלים והלוויין. בנוגע ל-DTT, שידורי עידן פלוס, כל שנדרש להבנתי לעשות זה להסיר את ההחרגה שנמצאת בתקנה 4(2) האומרת שתקנות האלו לא יחולו על ממיר לקליטת שידורים ספרתיים קרקעיים. ברגע שההחרגה הזאת תוסר, אז התקנות האלו יחולו על הממירים האלה. בנוסף, בסיפא להגדרה, היינו מציעים להוסיף ממירים הקולטים מידע מרשת האינטרנט ומתרגמים אותם לאותות טלוויזיה.

<מיטל נעים:>
אנחנו מצטרפים להצעה. יש לנו הצעה לניסוח.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זו אותה הגברת בשינוי אדרת.
<יונה זהבי:>
אני רוצה להזכיר לוועדה שמדובר במערך לטובת הצרכן שהוא ללא תשלום. המטרה שלו הייתה קנייה של ממיר בעלות חד פעמית נמוכה יחסית. יש לנו אינטרס ציבורי שהיבואנים יביאו את הממירים. ככל שאנחנו מוסיפים להם יותר אישורים, יותר בדיקות, כך אנחנו מניחים שזה יגולגל על הצרכן. יכול להיות שהממירים לא ייובאו. יכול להיות שהם ייובאו במחירים גבוהים יותר. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה המלצתך?

<יונה זהבי:>
להשאיר את התקנות בנוסחן.
<מיכל רפאלי כדורי:>
מטרת הדיון היא להביא איזו שהיא תקינה. על מי עושים את התקינה? על חברות שמייבאות את כל הציוד שלהן מהחברות שמעודכנות עם התקינה הכי טובה. על מי לא עושים את התקינה? על ממירים שמיובאים מסין, מגיעים ממדינות העולם השלישי, נמכרים בסופרמרקטים באצטלה שהם יהיו יותר זולים כדי שהציבור יוכל לקנות אותם. זה כמובן קשקוש. לממירים היום שמאפשרים קליטה של ה-DTT מרכיבים בקלות רכיבים נוספים שמאפשרים קליטה ועוד אלף ואחת פעולות אחרות. החברות הסלולריות שנכנסות לתחרות השתמשו בהם. לגלגל עיניים ולהגיד שאלה ממירים שמשרתים את עמך ישראל ולכן צריך לתת להם לצרוך הרבה אנרגיה,  אני לא מבינה איזה אינטרס זה. לא מדובר על עלות הממירים האלה, מדובר על הפונקציונאליות שלהם. אני מתפלאת שאנשי משרד האנרגיה לא קופצים. לא יכול להיות שיסתובבו ממירים זולים בלי רגולציה.
<יונה זהבי:>
אנחנו לא מרוויחים אגורה מייבוא הממירים. בחוק ההסדרים האחרון הוצע להרחיב את המערך. אנחנו לא יודעים בדיוק באיזה היקף הוא יהיה. בשנה הקרובה אנחנו צופים שיהיו עוד 6 ערוצים על גבי המערך. לא ידוע מי יהיה הגוף המפעיל.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה שאת ממליצה, אם אני רוצה להבין נכון, הוא לקחת את הצעת משרד התשתיות כפי שהיא, להתבונן מה קורה בשוק, ואז, במידה וצריך לעשות תיקונים, להוסיף אותם.

<יונה זהבי:>
אכן כך. 
<אדי בית הזבדי:>
כשהבאנו את התקנות האלו בשנת 2011 עדיין הנושא של עידן פלוס לא היה על הפרק, לכן החרגנו את זה. נכון להיום אני חושב שאין שום סיבה להחריג, ולו מהטעם שממירים בארץ צורכים 350 קילוואט שעה לשנה לעומת אירופה שצורכים 100 ואפילו פחות, כאשר הנטייה היא לצרוך 40 קילוואט שעה לשנה. יש לי פה מסמך מהשוק האירופי שמוכיח את כל הדברים האלה.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתה תומך בעמדת המשרד?

<אדי בית הזבדי:>
כשהגשנו את התקנות האלו ב-2011 עדיין עידן פלוס לא היה על הפרק, לכן החרגנו אותם. אם היינו מביאים את כל התקנות היום מהתחלה, מן הסתם לא היינו מחריגים אותם בכלל, כי גם הם צורכים אנרגיה.
<מיכל רפאלי כדורי:>
הוא מקבל את עמדתנו. 

<לאה ורון:>
הם העבירו את זה באפריל 2014.

<אדי בית הזבדי:>
אם הייתי מביא את התקנות האלו מלכתחילה היום - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו יושבים כאן. הכנסת ריבונית.
<לאה ורון:>
מר בית הזבדי, אתה אומר משהו מאוד חמור. אתה אומר שהעברתם לוועדה תקנות בדצמבר 2011, ואז, לאחר מכן, בכנסת החדשה, קרי בכנסת ה-19, אתם מעבירים פעם נוספת תקנות כשאתם סבורים שאולי צריכים להכניס בהם גם את הממירים של עידן פלוס אבל לא מעבירים לוועדה התייחסות לכך? זה מה שאתה אומר לוועדה?
<אדי בית הזבדי:>
לא. אני אומר שעל סמך הדיונים שהיו לנו בשבוע האחרון הגענו למסקנה.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתה אומר שרק ברגע האחרון היה הנימוק הזה של עידן פלוס, שרק אז נפל האסימון. אתה אומר שלא יכולתם להגיש לנו בכתובים שזה כולל את עידן פלוס, כיוון שראש השנה נכנס, השבת נכנסה, היו לחצים, מר לפיד לא הצליח להשיג את נתניהו ששומר שבת. אתם מבקשים עכשיו שנקבל את תיקון פליישר.

<אדי בית הזבדי:>
פחות או יותר. זה עוד מכשיר - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
חוש ההומור שלי בא לבטא כאב גדול על אפסות המשטר הישראלי. זה גדול עלי. אני לא מחפש רק כותרות. אתה אומר שאתה מקבל את התיקון שהוצע. 
<אדי בית הזבדי:>
אין לי התנגדות. כן.
<יונה זהבי:>
אנחנו התייחסנו לנוסח התקנות כפי שהופץ לוועדה.  אנחנו לא הכנו בדיקות מתאימות לממירים הקיימים כיום, לשינויים שיצטרכו לעשות בהם. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני נדהם מכך שקיבלתי אתמול את הדברים האלה. אם כבר ישבתם בשבוע שעבר, יכולתם להתריע בפני שאתם רוצים את השינוי הזה. אם קשה להשיג אותי, אפשר להשיג את גברת ורון. לבוא לכאן וברגע האחרון לעשות את זה זה זלזול בכל צורת העבודה. העיקר זה הכותרות. הכל זה עיתונות מודרנית. זה לא מתאים לעבודה מקצועית. עידן פלוס זה לא דבר חדש. זה לא הופיע בשבוע האחרון. או שזה מראה על איזה זלזול בעבודת הכנסת, שאני לא מאמין שמזלזלים בה, או שזה כל המשחק הזה של תרבות השלטון פה. יש לי שתי ברירות: או לאשר את זה כמו שזה ולתת לכם להתדיין כדי שהרשות השנייה תוכל להתייחס - - אני צריך את הייעוץ המשפטי. מכיוון שלא הייתה שום התייעצות עם הרשות השנייה,  מה את ממליצה מבחינה משפטית, עו"ד כספי?
<אביגל כספי:>
אני לא בטוחה שזו שאלה משפטית. זאת יותר שאלה של מדיניות.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני אקבל את הבקשה שלך להכניס את התיקון.  
<שבתאי אלבוחר:>
רציתי לציין שיש כל הזמן שינויים. אם כל הזמן נעצור ונבדוק, התקנות מעולם לא יוגשו לוועדת הכלכלה. תמיד יש מכשירים חדשים.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה נכון.

<לאה ורון:>
מה אדוני אומר? שזה נכון לא להביא לוועדה נוסח מתואם כשאתם חושבים שראוי לכלול גם ממירים אחרים?
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כמה זמן עידן פלוס קיים?

<שבתאי אלבוחר:>
אני לא יודע כמה זמן.
<יונה זהבי:>
מאז 2011.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זאת אומרת, כמעט 3 שנים לא נפל לכם האסימון. רק בשבוע האחרון תפשתם שצריך גם את עידן פלוס. זה לא הגיוני. 
<אביגל כספי:>
עלו פה שני נושאים. הדבר הראשון זה ביטול ההחרגה של ה-DTT.  העניין השני זה ההחרגה של ממיר ספרתי שבו מותקנת פונקציה נוספת שאינה מפורטת בטבלה 2 שבתוספת.  אם הוועדה תחליט שהתקנות יחולו על ממירים נוספים מעבר לממירי ה-DTT
 והממירים שכבר כלולים בתקנות היום, נצטרך לתקן את ההגדרה בתקנה 1. 
<מיכל פליישר:>
צריך להוסיף לה גם ממירים הקולטים מידע מרשת האינטרנט ומתרגמים אותם לאותות טלוויזיה. 
<אביגל כספי:>
נכון. הוועדה צריכה להחליט על איזה ממירים יחולו התקנות.  

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
על כל הממירים. 
<אביגל כספי:>
האם הגורמים המקצועיים חושבים שצריך להכניס את העניין של שרת שמחובר לרשת האינטרנט?

<אדי בית הזבדי:>
כן. במקום המילה "למעט" נכתוב "לרבות". אחרי המיליה "1982" לכתוב את המילים "לרבות באמצעות שרת המחובר לרשת האינטרנט".
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עו"ד כספי, תקראי את הנוסח כדי שנוכל להצביע עליו.

<אביגל כספי:>
"ממיר  אפיקים ספרתי לקליטת שידורי טלוויזיה (להלן – ממיר ספרתי" – מכשיר, לרבות מקלט
טלוויזיה, המקבל מידע ספרתי ממוקד שידור כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), 

התשמ"ב-1982, לרבות באמצעות שרת המחובר לרשת האינטרנט ומתרגם אותו לאות טלוויזיה;

בהגדרת "מכון התקנים" זה צריך להיות מכון התקנים כמשמעותו בסעיף 2.
אם אני מסתכלת על הגדרה מספר 1, אז כתוב שם מוקד שידור כהגדרתו בחוק התקשורת. בחוק התקשורת אנחנו מדברים על ההגדרה של מוקד שידור, לא על מוקד שידור טלוויזיה. האם נכון יותר, במיוחד לאור זה שהוספנו את העניין של האינטרנט,  למחוק את המילה "טלוויזיה". 
<שבתאי אלבוחר:>
אין בעיה למחוק את זה.
<אביגל כספי:>
הכתובת של אתר האינטרנט היא כתובת לא מעודכנת.  

<שבתאי אלבוחר:>
זה energy.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו מצביעים על סעיף 1 כולל התיקונים שהציעה גברת פליישר בניסוח של משרד התשתיות והתיקונים של הגברת כספי. מי בעד?

הצבעה

בעד –  פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין 

סעיף 1 אושר
<שבתאי אלבוחר:>
חובה לעמוד

2.
לא ייבא אדם בדרך עיסוקו, לא ייצר לשימוש בישראל, לא ימכור
בדרישות הספק


ולא ישווק ממיר ספרתי אלא אם כן - 
חשמלי מרבי

(1) מכון התקנים או מעבדה מאושרת בדקו בהתאם לתקן את

ההספק החשמלי במצב המתנה פעיל של ממיר ספרתי;
(2) הממונה קבע בהתאם לתוצאות הבדיקה לפי פסקה (1)

כי ההספק החשמלי במצב המתנה פעיל של ממיר ספרתי

אינו עולה על ההספק החשמלי המרבי כמפורט בתוספת.

<אדי בית הזבדי:>
יש איזה שהוא מינימום שנדרש. נעשית בדיקה במכון התקנים. אם הוא עובר מעל המינימום שנדרש, הוא לא עובר, אי אפשר לשווק אותו, אי אפשר למכור אותו. אם הוא עד אליו ומתחת, מותר למכור ולשווק.
<אביגל כספי:>
הנוסח שקבוע פה, שהוא נוסח קצת שונה מתקנות אחרות של מקורות אנרגיה, מחלק את התהליך לשניים. קודם מכון התקנים, המעבדה המאושרת. בודקים את ההספק החשמלי, כלומר, קובעים איזה שהוא מספר, נגיד 5. אחר כך כתוב שהממונה קבע, בהתאם לתוצאות הבדיקה, אם ההספק החשמלי נמוך או גבוה מההספק המרבי שקבוע בתוספת. דיברתי על הנושא הזה עם משרד המשפטים. הם הסכימו איתי שהקביעה הזאת מיותרת ואפשר להתאים את זה לנוסחים האחרים של התקנות, כמו למשל שלא ייבא אדם בדרך עיסוק, לא ייצר לשימוש בארץ, לא ימכור, לא ישווק וכו', אלא אם כן מכון התקנים או מעבדה מאושרת בדקו שזה עומד בדרישות התוספת. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה ההצעה שאת מציעה?
<אביגל כספי:>
לאחד את שתי הפסקאות לפסקה אחת, שבה יהיה כתוב מכון התקנים או מעבדה מאושרת -  הרישא בפסקה 1 - שבדקו את ההספק החשמלי וההספק החשמלי עומד בדרישות התוספת.

<יערה למברגר:>
אני מסכימה לגמרי עם ההערה, אבל רק כדי שיהיה ברור אני רוצה להקריא את הנוסח המדויק. אנחנו חושבים שזה צריך להיות דומה לתקנות מקורות אנרגיה (נורות פלואוריניות) מ-2012, ששם הרישא היא כמו ב-2(1): נעשתה בדיקה על ידי מכון התקנים או מעבדה מאושרת. ההמשך הוא: ובהתאם לבדיקת ההספק החשמלי של הממיר כמפורט בתוספת או נמוך יותר.  אנחנו רוצים להוסיף שיבואן, יצרן, משווק או מוכר ישמרו את תעודת הבדיקה ויציגו אותה לממונה לפי דרישתו, כי כך הממונה יכול לעשות איזו שהיא בדיקה.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מקובל, עו"ד כספי?
<אביגל כספי:>
כן.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו הולכים על תיקון כספי בניסוח למברגר. מי בעד?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין 

סעיף 2 אושר
<שבתאי אלבוחר:>
העברת מידע

3. 
יצרן או יבואן של ממיר ספרתי ימסור לממונה מידע על ההספק החשמלי
לממונה



במצב המתנה פעיל של ממיר הספרתי שייבא או ייצר לפי דרישת 




הממונה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מי בעד?

הצבעה

בעד –  פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין 

סעיף 3 אושר
<שבתאי אלבוחר:>
סייג לתחולה
4.
תקנות אלו לא יחולו על -
(1) ממיר ספרתי שהובא ארצה לפני תחילתן;
(2) ממיר ספרתי בו מותקנת פונקציה נוספת 
שאינה מפורטת בטבלה 2 שבתוספת.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תסביר בדוגמה מה זו פונקציה נוספת שאינה מפורטת.
<אדי בית הזבדי:>
ממיר שבא עם מודם. יש היום ממירים שהם מרובי משימות. אנחנו לא יכולים לדעת מה יקרה בעתיד הקרוב, מחר או בעוד שנה לגבי ממירים כאלה.

<אביגל כספי:>
התקנות לא יחולו על ממיר ספרתי שיובא ארצה לפני תחילתן. ממה שדיברתי עם מר בית הזבדי הבנתי שיש גם ממירים ספרתיים שמייצרים בארץ. אולי זה יהיה ממיר ספרתי שיובא ארצה או יוצר בארץ לפני תחילת התקנות.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ברור. 

<מיכל פליישר:>
אולי אפשר לשלב בסעיף (2) את הבקשה שלי. היה בינינו דיבור בנושא הזה לפני הדיון.  מצוין פה שבממירים, בזכות התפתחויות טכנולוגיות, נוספות עוד פונקציות. יש היום משהו שאני יכולה לדבר עליו בגלוי היות וחברת הוט השיקה אותו, מה שנקרא הפייבר בוקס. יש מגמה של וואן בוקס, הפיכת כלל קופסאות התקשורת בבית לקופסא אחת. חברת הוט משווקת אינטרנט, טלוויזיה וטלפון בקופסא אחת.  קופסאות משולבות כאלו שנותנות מענה למספר שירותים מתחברות להחרגה הזאת. יכול להיות שאפשר לאחד את זה עם ההחרגה בסעיף 2, לכתוב ממיר ספרתי או ציוד קצה משולב. המכשירים שאני מדברת עליהם הם ציודי קצה משולבים. הם לא כוללים רק ממירים, הם כוללים גם פונקציות נוספות. ההצעה שלי היא לכתוב ממיר ספרתי או ציוד משולב בו מותקנת פונקציה נוספת המאפשרת לספק שירותים שאינם מפורטים. 

<אדי בית הזבדי:>
סעיף (2) די מאפשר לכם. אם את אומרת שיש בזה טלפון, אז בסעיף (1) ובסעיף (2) אין טלפון. 
<מיכל פליישר:>
אין לכם ממה לחשוש. דיברתם על פונקציות נוספות לממיר. אני אומרת יותר רחב מזה, שאז בוודאי שהתקנות לא אמורות לחול.  לא רק פונקציות נוספות לממיר, אלא גם קופסא - לזה אני קוראת ציוד משולב - שכוללת לא רק ממיר אלא ציודי קצה נוספים. אני משלבת את שני הנוסחים. אני אומרת ממיר ספרתי או ציוד קצה משולב בו מותקנת פונקציה נוספת המאפשרת לספק שירותים שאינם מפורטים בטבלה 2 שבתוספת. נחה דעתי שזה לא חל על ציוד קצה משולב שמאפשר הספקת שירותים ונוספים. 
<אדי בית הזבדי:>
אנחנו נשאיר את זה כמו שזה. ברור לנו שזה לא כולל ציוד שיש בו טלפון. 
<מיכל פליישר:>
זאת אותה קופסא.

<דוד רודיק:>
זאת קופסא משולבת, לא ממיר. 

<אדי בית הזבדי:>
 אני חושב שההגדרה שלנו די מרחיבה ולא מצמצמת. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
משאירים את זה כמו שזה.

<מיכל פליישר:>
אני מבקשת שיצוין שאין הכוונה שזה יחול על קופסאות שמספקות גם אינטרנט וטלפון. 

<אדי בית הזבדי:>
זה לא יחול על קופסאות שמספקות גם אינטרנט וטלפון.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו מעלים את זה להצבעה. מי בעד?
הצבעה

בעד –  פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין 

תקנה 4 אושרה
<שבתאי אלבוחר:>
תחילה

5.
,תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מי בעד?

הצבעה

בעד –  פה אחד
נגד – אין
נמנעים –אין 

תקנה 5 אושרה
<אביגל כספי:>
כשאתה כותב "לעניין זה, Full HD", זה צריך להיות ממיר ספרתי לFull HD-. 
<אדי בית הזבדי:>
כן.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זאת בעיית ניסוח. 

<יצחק אליקים:>
בטבלה מספר 1 אנחנו מבקשים שבממיר ספרתי ל-Full HD Resolution ללא פונקציה נוספת יהיה כתוב 25 ואט במקום 20 ואט.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתה יכול להסביר לי מה ההבדל בין 20 ל-25 ואט?
<יצחק אליקים:>

כשהתנהלנו במהלך התקופה מול משרד האנרגיה הסתכלנו על ממירים שהיו באותה תקופה. במהלך התקופה חלו שינויים טכנולוגיים. יש לנו מעבדים חזקים יותר, יותר זיכרון, יותר פונקציונאליות, השקנו את הסטרימר, את המולטי רום. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתה מציע להעלות את זה ל-25.

<יצחק אליקים:>
נכון.

<אדי בית הזבדי:>
זה נכון שקרו התפתחויות. אין לנו התנגדות ל-25 ואט.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
25 ואט כפי שמציע אליקים.
<יצחק אליקים:>
בטבלה מספר 2 אנחנו מציעים להוסיף את המילים "פנימיות שנמצאות בתוך הממיר".  

<אדי בית הזבדי:>

אין לנו התנגדות.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תוספת אליקים לטבלה 2 - מקובלת.

<יצחק אליקים:>
בטבלה 2 אנחנו מבקשים להוסיף ל-Additional tuner את המילים "or demodulator", כיוון שהטכנולוגיה השתנתה. העולם השתנה מבחינת הפתרון בבית. היום יש ממיר מרכזי. החדרים מחוברים ב-ip  לממיר המרכזי בבית, לכן כל הטיונרים והדמודלטורים נמצאים - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה זה דמודלטור?

<יצחק אליקים:>
דמודלטור בהגדרה הוא רכיב שלוקח את האות RF, שזה radio frequency, וממיר אותו בסטרים לאות הספרתי.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תן לי דוגמה.

<יצחק אליקים:>

יש לך שני רכיבים כשאתה רוצה להקליט ביס מקס. יש לך טיונר שמוריד את התדר הלווייני לתדר שהממיר יכול להתעסק איתו. הדבר השני הוא שזה הופך אותו מאות RF    לאות אנלוגי.  הוא לא מקליט את האות האנלוגי, הוא מקליט את זרם הביטים שמייצג את האות הספרתי, לכן הטרמינולוגיה הופכת להיות דמוד. יש טכנולוגיות של טיונרים, אבל יש גם טכנולוגיות של דמודלטורים. אי אפשר להפריד ביניהן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מקובל עליכם?
<אדי בית הזבדי:>
כן.

<שבתאי אלבוחר:>
אני לא רואה את הסיבה להוסיף את המילה "פנימיות" לכותרת טבלה 2.  מה זה "פונקציות פנימיות"? עדיף להשאיר את זה כמו שזה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
המילה "נוספות" כוללת פנימיות, חיצוניות.

<יצחק אליקים:>
מקובל.

<אדי בית הזבדי:>
בטבלה 2, במקוםADSL or VDSL modem  צריך להיות ADSL  לחוד ו-VDSL   לחוד.
<יצחק אליקים:>

יש פונקציה שנקראת Digital – DVR Video Recorder. ביס אנחנו הולכים לממירים מרובי הקלטות. ככל שאנחנו מקליטים יותר כך יש עלייה. ההספק של 5 ואט מטפל במצב הקיים היום של שתי  הקלטות שמבוצעות במקביל. זה צריך להיות לינארי עם גידול ההקלטות. זה צריך להיות  per 2 simultaneous recorder, זאת אומרת, פר 2 הקלטות בו זמנית.
<אדי בית הזבדי:>
אנחנו העלינו את הממיר הספרתי מ-20 ל-25. זה היה כלול בתוך זה. 

<יצחק אליקים:>

בסקיי, שזאת חברה מובילה לוויינית, הם הולכים לסדר גודל של 16 הקלטות בו זמנית. במקומות האלה ההתפתחויות הטכנולוגיות עצומות. הם לא השיקו את זה. אני יודע שזה נמצא בתהליכי השקה.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתה צופה פני עתיד. מה הניסוח שלך אומר?
<יצחק אליקים:>

5 ואט לכל 2 הקלטות.
<דוד רודיק:>
אנחנו לא מדברים על מצב שהמערכת עובדת, אנחנו מדברים על הספקי המתנה. בלילה קבענו צריכה מינימאלית. ברגע שהוא מתחיל לעשות הקלטות המערכת עובדת. זה אמור לקחת יותר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מר רודיק, אתה מציע להישאר עם 5 ואט?
<דוד רודיק:>
כן.

<יואל בר גיל:>

מדובר פה על הספקי המתנה, זאת אומרת כשמכבים את הממיר. אין הקלטה כשמכבים את הממיר. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ברגע שאין הקלטה זה לא רלוונטי.

<יצחק אליקים:>

במצב שהממיר לא מקליט לא צריך את תקרת ההספק העודפת שביקשתי. יכול להיות מצב שאתה מכבה את הממיר, כאשר ברקע נעשית הקלטה שמחייבת צריכת הספק נוספת. אני מוכן לניסוח שמדובר פה, בתנאי שלא מוקלט בו זמנית.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מקובל?
<אדי בית הזבדי:>
מקובל.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הכל אושר. אני רוצה לציין לחיוב - למרות העיכובים הבלתי נסבלים - את החשיבות של חיסכון, התייעלות ויעילות בשימוש באנרגיה. אני מבקש להעביר את פרוטוקול הישיבה לשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ולמנכ"לית המשרד לגבי ההערות שציינתי לגבי ההתנהלות. 

אני מודה לכם. שנה טובה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>