פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 46 ועדת הפנים והגנת הסביבה 07/06/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 74 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, י"ח בסיון התשפ"ג (07 ביוני 2023), שעה 9:09 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ג-2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר ניסים ואטורי אוהד טל ארז מלול חברי הכנסת: דבי ביטון אלון שוסטר מוזמנים: ענבל משש – ראש מינהל עובדים זרים, מינהל האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול משה נקש – מנהל אגף בכיר, סיעוד, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול שריי גבאי נוריאל – עו"ד, הלשכה המשפטית, אגף הסיעוד, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול שושנה שטראוס – עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול לינא סאלם – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים מאיר דוד – ראש מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה נטלי גבאי – מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי גדעון זעירא – מרכז המחקר והמידע, הכנסת דפנה שגל פודור – עו"ד לענייני הגירה וזרים, מטה מאבק הסיעודיים איתן בנימין – מייסד ומנהל השדולה למען קשישים, העמותה לקידום זכויות סיעודיים רון אובוז – עו"ד, שותף במשרד עו"ד אובוז, בורלא ושות' עובד גור – בן של מטופלת נורית מילשטיין – בת לקשישה סיעודית רועי מילשטיין – נכד של קשישה סיעודית ייעוץ משפטי: תומר רוזנר גלעד קרן ברק קובוביץ מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ג-2023, מ/1620 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם. על סדר היום הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ג-2023, מ/1620. הכנה לקריאה שנייה ושלישית. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> יועצת משפטית, אגף הסיעוד, רשות האוכלוסין. הוראת השעה הנוכחית היא למעשה המשך של שתי הוראות שעה קודמות שכבר הועברו. הבסיס להוראת השעה הוא כאשר בתקופת הקורונה רשות האוכלוסין אפשרה לעובדים זרים שלא עומדים בתנאי החוק – סעיף 3א(ב)(1)(1) לחוק, ועדה הומניטרית – ולא יכלו לקבל כאן מעמד של עובדים זרים אצל מטופלים סיעודיים, היא אפשרה להם להמשיך ולשהות עם אותם מטופלים משום שהיו כאן קשיים בכל הקשור לכניסה של עובדים זרים ואיתור של עובדים מישראל. במהלך התקופות האלה, המטופלים הסיעודיים נקשרו לאותם עובדים זרים ולכן פטרנו מתנאי הסף שבחוק בפעם הראשונה ואחר כך בפעם השנייה, וכאן אנחנו בפעם השלישית, משום שלאורך כלל התקופות המשכנו להאריך – למעשה עד היום הם שוהים כאן בתקופות התארגנות – כאשר בדצמבר 2022, כאשר ראינו שמה שנקרא השלכות המגפה כבר אינן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אומר סטטוטורית המעמד הזה של תקופת התארגנות? מה זה אומר? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אי אכיפה. הם לא ברי אכיפה. הם לא מקבלים כאן אשרה אבל הם לא ברי אכיפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לעומת האכיפה המוגברת שקיימת באופן כללי, זה אי אכיפה. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> כן. באיזשהו מקום המטופלים קיבלו כאן ודאות שאנחנו לא נפסיק את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את לא חייבת לענות. אני מבין. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> מדובר על הוראת שעה שהיא מקלה כלפי מטופלים סיעודיים, היא למעשה מאפשרת להם לאשר את העובדים הזרים כך שיוכלו להמשיך לעבוד אצלם. מה שחשוב להדגיש זה שהחל מדצמבר 2022 – זה מה שהתחלתי קודם לומר - כשכבר ראינו שהקורונה איננה, השטח התיישר, הייתה ממשלה וניתן היה ללכת להליך של הוראת שעה, אז אנחנו הודענו שהחל מדצמבר 2022 אותם עובדים לא יקבלו אישורים. כלומר, כל מי שנדחה, החל מדצמבר 2022, כבר לא נכלל בהוראת השעה הזו. אנחנו מבקשים היום לאפשר זאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה אישור עד דצמבר 2022? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> כפי שאמרתי, בערך בדצמבר 2022 כבר ראינו שהשלכות הקורונה והכניסות של העובדים הזרים לישראל התייצבו. כל ההשלכות בגינן למעשה הם קיבלו תקופת התארגנות כבר לא מתקיימות ושוב, היה גם עניין של חילופי ממשלה. ברגע שראינו שניתן להעביר את הוראת השעה והתייצב המצב, הודענו שכל מי שעד אותה נקודה ייכנס ומאותה נקודה כן הודענו לציבור שידע שאם אתם מעסיקים עובד שלא עומד בתנאים, הוא לא יקבל את האישור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתי נמסרה ההודעה הזאת? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> זה היה לצד תקופת התארגנות שניתנה בדצמבר 2022. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאנחנו מדברים על כך שהמצב היום מאפשר או מדצמבר הוא מאפשר, מה זה אומר? זה אומר שיש היום מספיק עובדים לצורכי המערכת? היום אמנם אין קורונה והשמיים פתוחים, אבל השאלה כמה זמן לוקח היום להביא עובדים חדשים. יש איזה שהם נתונים שמראים מה קורה היום? ראיתי בדברי ההסבר שחזרנו למספרים שהיו לפני הקורונה. מה היו המספרים אז? כמה מטופלים היו אז לעומת מספר המטופלים היום? יכול להיות שגם המספר הזה עלה. אני רואה כרגע בתיקון הזה תיקון טכני. מבחינתי זאת ישיבה טכנית, כאילו הלכו על מהלך מסוים, בוא נסגור אותו, נסיים אותו, נסדר אותו ונמשיך הלאה. אבל עם ההמשך הלאה יש לי בעיה. כאן אני מנסה להבין. מעבר לישיבה היום, אנחנו נצטרך לעשות ישיבה הרבה יותר רחבה על כל הנושא עצמו. כלומר, מה קורה בשטח, מה קורה בפועל, האם המטרות שאנחנו רוצים להגיע אליהן מושגות, האם בזה שאנחנו מצד אחד לא רוצים לגרום לכך שאנשים יישארו כאן ויקבלו כאן איזשהו מעמד קבוע כזה או אחר ואז אנחנו לא מחמירים מדי מה שגורם לכך שאנחנו מפספסים דברים שהם לטובת המטופלים. למשל, אם אני מסתכל מלמעלה – כמובן מבט בלתי מקצועי לחלוטין – דווקא אותם תנאים שיש לעובדים שהם ותיקים יותר, מאחר והם נתונים עכשיו לחסדינו שנסכים שהם יישארו מעבר לתקופה הראשונה שמהווה חמש שנים פלוס שלושה חודשים, וכדי לשמור על העבודה שלהם הם אמורים להתקשר או להיות מקושרים למטופל מסוים, במיוחד מטופלים פחות מבוקשים שהם סיעודיים וכולי והם לא יכולי להרשות לעצמם בחירה כמו שקיימת היום לאלה שעד חמש שנים, שיכולים לעבור ממטופל למטופל לפי הצורך שלהם או לפי הרצון שלהם. יש כאן סדרת שאלות. האם יש לנו מספיק עובדים חדשים, מה הפרוצדורה היום, כי יש טענות שיש פרוצדורה שלוקחת הרבה זמן, שמחכים כחודשיים לקבל פיזית לארץ את העובד. לכן אני שואל שאלה. אמנם אנחנו לא מצביעים על זה בחוק אבל ראיתי בדברי ההסבר שזאת פעם אחרונה. אני לא יודע אם בפעם הקודמת גם היה כתוב פעם אחרונה. << אורח >> קריאה: << אורח >> נאמר. << אורח >> משה נקש: << אורח >> הנסיבות מהפעם הקודמת לפעם הזו השתנו קצת יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה איזושהי סקירה כללית. ברור לי שאנחנו עושים דבר נכון כי אנחנו קודם כל מכשירים או מלבינים, אני לא יודע מה מותר לי להגיד מבחינה משפטית ואני לא רוצה להסתבך. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> מיטיבים את מצבם של מטופלים סיעודיים שמעסיקים עובדים זרים שהיו צריכים לצאת מישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, ושהם קשורים איתם והתרגלו עליהם וכולי. זה דבר טוב מאוד ואת זה אני לא רוצה למנוע. השאלה האם לצד הטוב אנחנו גורמים לאיזשהו משהו שהוא פחות טוב. לא רע, לא רוצה ללכת לקיצוניות, אבל פחות טוב. את זה אנחנו צריכים לשקול. לכן לפני שניכנס ונקריא את הצעת החוק, הייתי רוצה לקבל סקירה יותר רחבה. לפני כן, חבר הכנסת יוראי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה להוסיף על דבריך בקצרה ולשאול. בקורונה נכפתה עלינו מציאות שאחריה אפשר לבחון בפרספקטיבה שונה איך ניתן לשפר את המציאות שלו, זום או היוועדות חזותית. זאת אחת הדוגמאות שיכולה ללוות גם ביום שאחרי הקורונה, דברים שלא חשבנו שיקרו. דעות חלוקות לגבי ה-זום והשפעתו על חיינו. למשל, חלק מההליכים בבתי המשפט היו באמצעות זום, באמצעות היוועדות חזותית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת הצעת חוק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לכן אני מספר לך. לכן השאלה שלי, ואולי היא מתחברת לדבריו של היושב ראש, אילו תובנות או איזו מציאות שבאה לידי ביטוי בנהלים החדשים בתקופת הקורונה, יצא לכם לחשוב עליה עכשיו שנכון לשמר אותה לתקופה הזו. זאת אומרת, אילו מהדברים שקרו בתקופת הקורונה, אמרתם שנראה לכם נכון לשמר גם בעידן של הפוסט קורונה? האם יש דברים כאלה? מה התובנות המרכזיות שלכם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תכניסו את זה לסקירה הכללית. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אני אשמח להתחיל בסקירה קצרה. אני ראש מינהל עובדים זרים. בישראל יש כ-115 אלף עובדים זרים חוקיים שעובדים במגוון מאוד רחב של ענפים, לא כולל פלסטינים. הם עובדים במגוון מאוד רחב של ענפים ובאמת הענף המורכב והרגיש ביותר הוא ענף הסיעוד הביתי. הענף המורכב והרגיש ובעל היקף העובדים המשמעותי ביותר הוא ענף הסיעוד הביתי שבו מועסקים נכון להיום כ-61 אלף עובדים זרים חוקיים שנותנים מענה למטופלים סיעודיים. אלה גם קשישים וגם בעלי מוגבלויות שיש להם היתרים להעסיק עובדים זרים ובאמת הם צריכים את העובדים הזרים האלו בביצוע פעולות יום יומיות. הנוכחות של העובדים בבתים של מטופלים סיעודיים היא קריטית והכרחית ביותר. אם אני מסתכלת על נתוני הכניסה של עובדים זרים לענף הסיעוד בשנים האחרונות, באמת יש מכסה שנתית. אין מכסה בענף הסיעוד כי כל מי שעונה על הקריטריונים זכאי לקבל היתר אבל כן יש מכסה של כניסת עובדים זרים חדשים שהיא מוגבלת ב-15 אחוזים כל שנה מתוך מספר העובדים החוקיים שנמצאים בארץ. מכיוון שמאגר העובדים שנמצאים בארץ הוא מאוד דינאמי, בין היתר כי יש תחלופה ולצערנו הרב בגלל שמדובר באוכלוסייה מאוד מאוד מבוגרת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שינויים טבעיים. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> כן. לגמרי. עובדים, כמובן בהתאם לקריטריונים, עוברים בין מטופלים. ב-2019, לפני קורונה, ראינו כניסה של כ-8,000 עובדים זרים חדשים. ב-2020, בעקבות הקורונה, הייתה האטה בכניסת עובדים זרים לטובת הענף הזה. היא הייתה בכלל הענפים אבל בעיקר זה בא לידי ביטוי בנושא הזה של מטופלים סיעודיים למרות שבאמת פעלנו כדי להקל ולאפשר כניסה של מטופלים תחת קריטריונים מחמירים כדי לשמור על הבריאות שלהם והבריאות של המטופלים בהנחיות בידוד ובריאות ובדיקות שצריכות להיעשות ובשנת 2020 נכנסו כ-4,500 עובדים. ב-2021 ניתן לראות התאוששות מאוד משמעותית כי חזרנו למספרים שהיו טרום הקורונה., גם בשנת 2021, גם ב-2022, נכנסו מעל 8,000 עובדים זרים חדשים. זאת אומרת, חזרנו לממדים בהם היינו לפני הקורונה. ב-2023 אנחנו עומדים היום על כ-4,000 עובדים זרים חדשים. זאת אומרת, בחציון. אני מאמינה שעד סוף השנה שנגיע ל-8,000 עובדים. אם כן, כניסת העובדים היא רציפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל היא איטית. יש בעיות של איטיות בעניין הזה. צריך לבדוק. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אני מוכנה להתייחס גם לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נעשו כל מיני פעולות שלוקחות זמן ואין בהן צורך. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אני מוכנה לקבל לידיי מקרים ולבדוק כל מקרה לגופו. לנו הגדיר שר הפנים באופן ברור, אני חושבת שזה גם אחד הנושאים במיקוד בממשלה שהגיש שר הפנים, שכל הנושא של מתן מענה בענף הסיעוד הוא אחד הנושאים הכי חשובים שניתנים שם תשומות ומשאבים בצורה מאוד מאוד משמעותית כדי לשפר את המענה שניתן בענף הזה. גם בנושא הזה של כניסה, טיפול ובקשות להזמנת עובדים זרים, יש חלק שתלוי בנו. כאשר מוגשת בקשה על ידי לשכה פרטית, אנחנו בודקים את הבקשה שמוגשת, בודקים את הטפסים ואת כל מה שצריך ומאשרים. אחר כך יש שלב שאנחנו שולחים מברק לקונסוליה ומודיעים שאנחנו מאשרים את כניסת העובד. יש לשכה פרטית בחוץ לארץ שאמורה להמשיך את הממשק מול הקונסוליה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תני לי את לוח הזמנים הרצוי מבחינתכם, מדיניות המשרד או מדיניות השר. כמה זמן עובר מיום הגשת הבקשה, כולל תהליך שנקרא ההברקה ועצם ההגעה של העובד ארצה. מה היעד שלכם למשך הזמן? האמנה אתם בניתם לעצמכם. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אנחנו שואפים להגיע לתהליך ההברקה לא יותר מ-14 ימים. היו תקופות שמשכנו את זה עד 21 ימים בגלל עומס שהיה אבל אני חושבת שהיום אנחנו עומדים על מספר ימים בודדים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> פחות משבוע. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> פחות משבעה ימי בנושא הזה שלה הברקה לקונסוליה ואז מתחיל השלב שהוא לא תלוי רק בנו וגם לא תלוי רק בקונסוליה כי זה מאוד תלוי בלשכה הפרטית שאמורה להגיש את התיק בקונסוליה. עובדת אמורה לעשות בדיקות רפואיות. יש תהליך שתלוי גם בעובדת ובלשכה הפרטית שמגישה את הטפסים לקונסוליה. מה שתלוי בנו, זמני הטיפול הם במקסימום עד 14 ימים וכפי ששמע אדוני זה עומד היום על שבעה ימי עבודה ולא יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 14 ימים זה מרגע הגשת הבקשה? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> כן, עד שאנחנו עושים את ההברקה לקונסוליה. ברגע שאנחנו לוחצים על הכפתור, זה עובר באופן ישיר ללשכה בלי מגע יד אדם. זה עובר און ליין גם לקונסוליה וגם ללשכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מבחינת העובדים האלה, כמה מדינות מספקות לנו כוח אדם כזה? הבנתי שעם הפיליפינים יש בעיה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> יש מגוון רחב של מדינות. בין היתר - אדוני ציין את הפיליפינים – אוזבקיסטן, הודו, סרילנקה, מולדובה. בהסכמים הבילטרליים שנחתמו בענף הסיעוד, נחתם הסכם עם הפיליפינים, נחתם הסכם עם אוזבקיסטן, נחתם הסכם עם סרילנקה. אלו שלושת המדינות איתן נחתם הסכם. עם הפיליפינים התחלנו יישום של ההסכם ונכנסו כ-4,000 עובדים במסגרת היישום של ההסכם. בין היתר עברו תקנות בכנסת לגבי גביית תשלום מהעובדים הזרים ללשכות. היה קושי מול הפיליפינים מכיוון שזה התנגש ברגולציה בפיליפינים. באוקטובר 2022 נעצרה כניסת העובדים מהפיליפינים אבל כפי שאדוני רואה, נכנסים עובדים במסגרת פרטית מהמדינות האחרות. נכנסים מסרילנקה באמצעות ההסכמים הבילטרליים. כפי שאדוני רואה, והמספרים מעידים, הכניסה היא רציפה, שוטפת והיא בהחלט בהתאם למספרים שהיו קודם לכן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עם סרילנקה יש איזושהי בעיה או הייתה בעיה? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אני לא מכירה בעיה בסרילנקה. אני יודעת שנכנסים עובדים ויש מאגר עובדים. אנחנו מחלקים את המכסה. אמרתי, יש מכסה שנתית, 15 אחוזים, ואנחנו מחלקים אותה ללשכות בהתאם לגודל הלשכה וקריטריונים אחרים. אנחנו מחלקים כל חציון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. בעיה - - - << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לא, יש מכסות שחילקנו אפילו ממש עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מבחינת כוח אדם שיכול להגיע לפי דרישה. זאת אומרת, גם אם מחר הדרישה שלנו תוכפל מסיבה כזו או אחרת, אין לנו בעיה מבחינת הבאת כוח האדם הזה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אני לא צופה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין הגבלות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש כאן בעיה מבחינת המטופל, ואדוני ודאי מכיר את זה. מטופל שהופך לסיעודי, במקרים רבים מאוד או אפילו אפשר לומר מצב שכיח בו אדם הופך להיות סיעודי, באופן פתאומי או נפל באמבטיה, נפל ברחוב והפך להיות סיעודי. אם עכשיו צריכים להביא לו עובד, זה לוקח די הרבה זמן, חודשיים-חודשיים וחצי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חודשיים. זה בסקר קטן שעשיתי אתמול. כחודשיים ברוטו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בחודשיים האלה באמת יש בעיה קשה למשפחה, אם בכלל יש משפחה ולפעמים גם את זה אין. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אי אפשר להעסיק עובד זר אם אין משפחה. חייב עורף משפחתי שמסייע בניהול מערכת היחסים מול העובד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה פירוש אי אפשר? במציאות זה נכון. מישהו צריך לטפל בזה ולא הקשיש עצמו. בואו לא ניכנס לזה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> גם מי שמקבל היתר ורוצה להעסיק באופן מיידי, יכול לקבל עובד מתוך המאגר הקיים בארץ. כפי שהסברתי, הוא דינאמי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה המאגר הקיים בארץ? של עובדים. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> של עובדים כרגע. יש כ-61 אלף עובדים זרים בארץ. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איך הוא מגיע אליהם? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לשכה פרטית. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מן הסתם ללשכה הפרטית אין אינטרס לתת לו מישהו קיים. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> למה לא? << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש לה אינטרס כי יש יעד השמה ואחוז השמה שאם היא לא תעמוד בו, היא לא תוכל להביא מחוץ לארץ עוד עובדים. לכן יש לה אינטרס ובכל שלב נתון, לפי הנתונים שלנו, יש בסביבות 2,000 עובדים כאלה שנמצאים באוויר, בין עבודות, והם ברי השמה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש כאן בעיה. יש 100 לשכות פרטיות. אני משפחה שנקלעתי למצב חדש - אני גם אומר לכם מה שאני יודע באופן אישי - אנשים לא יודעים מה לעשות. לאיזו לשכה הם יפנו? איך הם ידעו למי יש מה להציע להם? << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש 91 לשכות פרטיות. כל אחד יכול לפנות לכל אחת מהלשכות. אגב, כשפונים אלי אנשים, אני ממליץ להם לפנות במקביל לכמה לשכות כדי שמי שיביא את העובד כי טוב ייבחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לומר לך מידיעה, לפחות מה שאני מכיר בקרב הגיל אצלנו, אנשים שצריכים עובד באופן דחוף או העובד עזב או עוזב את הארץ או משהו כזה, אתה יודע מה הם מתחילים לעשות? הם עוקבים אחרי מודעות אבל ומתקשרים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא צריך להיות כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא צריך להיות. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> כי רוצים עובדת עם המלצה ממשפחה טובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. במיוחד זה קורה באזורים בהם יש מגוון אוכלוסייה וכל אחד קצת מכיר את השני. אז מתקשרים לאותה משפחה ושואלים איך הייתה העובדת או העובד, האם היו מרוצים או לא היו מרוצים וכולי. אז הם פונים לעובד, בודקים עם איזו לשכה הוא עובד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ורק אז פונים ללשכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. במקביל הם פונים גם ללשכה. זה פחות מטריד אותי, הקטע הזה. יש אנשים שמחמירים בדאגה והם לא סומכים רק על הלשכה שבדיוק התפנה לה מישהו כרגע אלא הם רוצים לדעת באמת. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> בכל מקרה הם חייבים להירשם בלשכה כדי שההעסקה תירשם באופן חוקי וכדי שייעשה ביקור בית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא התרשמתי שיש בעיה בקטע שלשכות מעדיפות להביא עובדים מבחוץ. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> הן מוגבלות במספר העובדים שהן יכולות להביא מבחוץ. הן לא יכולות רק להביא מבחוץ. זה תלוי, בהתאם לצורכי המטופל, בהתאם להיצע העובדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לעובדים חדשים יש עמלה גבוהה אבל יש גם אחוז השמה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אחוז השמה שצריך לעמוד בו . << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת שיש גם את האינטרס לעמוד באחוז הזה כי אחרת הם לא יכולים להוסיף עובדים. התוספת של העובדים שמותר להם להביא היא על פי אחוז ההשמה שיש להם. << אורח >> משה נקש: << אורח >> באחוז השמה מסוים הם יכולים לבקש להביא מחוץ לארץ. האחוז שנקבע להם הוא האחוז מגודל העובדים שרשומים בלשכה בפרמטרים כמו שענבל הסבירה קודם. כדי לממש את זה ובאמת להביא מחוץ לארץ, הם צריכים לעמוד בהשמה של 97 אחוזים מהעובדים שלהם. כלומר, 97 אחוזים מהעובדים שיש ללשכה בארץ צריכים להיות מושמים בעבודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הדיון הראשון שלנו בנושא הזה. היו לנו דברים דחופים אחרים כמו תכנון ובנייה. משרד הפנים מייצר לנו הרבה מאוד דברים. משרד האוצר מייצר לנו הרבה מאוד דברים. אני כל הזמן חיכיתי להזדמנות להתחיל בנושא הזה. לדעתי צריך לפתוח את הנושא הזה בצורה הרבה יותר רחבה. הגיע הזמן גם לבדוק את הכול מחדש, לראות את התנאים, לראות את הסמכויות של הוועדה המוניטרית, מה נכון ומה לא נכון, להתחיל קודם כל עם המטרות. אני אומר לכם שוב שניסיתי בימים האחרונים להכין את עצמי לישיבה ואני יודע להכין דברים, אבל כל הזמן לא ברור לי מה אנחנו עושים, אם אנחנו עושים את זה נכון או לא נכון. זאת אומרת, כשאני מסתכל למשל על נושא שנחשפתי אליו תוך כדי הדברים, אני לא מומחה גדול בתחום, כשעובדים לא ותיקים - דווקא החדשים - עד אותה שנה רביעית או חמישית, יש ארבע ושלוש ואחר כך הם יכולים להיות ממלאי מקום עד חמש שנים ושלושה חודשים, הם בעצם יכולים לבוא למשפחה, להגיע לארץ עבור אדם איקס, להגיע הביתה, לשבת חודש ואז החברה שלהם אומרת להם שיש מישהו אחר שהבית שלו יותר יפה, חדר יותר יפה, ארבע כיווני אוויר וכולי, ואז היא או הוא – אני אומר היא – עוברת למישהו אחר. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 80 אחוזים הן מטפלות. אדוני צודק. זאת היא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל השאלה כמה מהן עוזבות אחרי חודש, חודשיים, שלושה חודשים ועוברות למישהו אחר. יכול להיות שיש לזה סיבות, צריך שוב לבחון אותן ולדעתי לבחון את השיטה. אני לא מדבר על התפקוד. אני בטוח שאתם מתפקדים מצוין ואני בטוח שהלשכות עובדות מצוין. אבל השאלה היא כשאנחנו צריכים לשים אצלנו מטרות לאן אנחנו רוצים להגיע כדי להשביח את העובדים בארץ, להשביח את הטיפול. כשאני מסתכל על השבחת טיפול, אני דווקא רואה דברים אחרים שהם יותר יתרון. האחד, אלה עובדים שעבדו כאן ואנחנו יודעים איך הם עבדו ואם היו בסדר או לא בסדר לעומת מישהו שמגיע והוא בגדר חתול בשק. אגב, גם שם אפשר להפתיע לטובה, יכול להיות שמגיעים מצוינים. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> כולם היו חדשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. כולם התחילו אבל עדיין בסוף את מנהלת מערכת. אני הייתי פעם מנהל אגף חינוך ואז היה לנו מאגר של ממלאות מקום בגני הילדים. בסוף את מנצנצות ביותר לקחנו כגננות קבועות. זאת אומרת, יש יתרון בניסיון. דבר שני, יש יתרון בעוד דבר, ושוב, זה לטובת האזרח המטופל בסוף. באמת העובד יודע שגורלו תלוי בגורלו של הקשיש. זאת אומרת, הוא לא יכול כל חצי שנה לחפש משהו אחר מה שמהווה איום מתמיד על המשפחה. הדבר הכי קל במערכת לעשות זה ליצור את התלות ואחר כך להתחיל להתמקח. אם כך, אני רואה עוד יתרון באלה שהם מעל חמש שנים כי הם היו צריכים להגיד שלום ולחזור למקומות שלהם אבל באה המדינה ואומרת שאתה כרגע הולך עם מישהו ואתה הולך איתו עד סוף חייו – אם אני מבין נכון - כי אחרת אתה תגורש או יהיה עליך את האות הזאת של הגירוש. אז הנה, יש כאן משהו שמאזן. לכן החשש שלי הוא לגבי היום. אני לא אפתח היום את כל הדיון הזה אלא – ואני מודיע גם ללשכת השר וגם לנוכחים – אני רוצה לפתוח את הנושא הזה מהתחלה. לפתוח, זה לא אומר לפרק. יכול להיות שיישאר אותו הדבר, אם נשתכנע שהכול מצוין. אני חושב שהגיע הזמן לפתוח את זה ושהוועדה תעשה את זה. חשוב לי לדעת כרגע זה שהתיקון הזה שאנחנו עושים היום הוא ודאי לא מרע את מצבו של לקוח הקצה שמבחינתי זה הקשיש או הקשישה. את זה אני רוצה לדעת. את זה אני רוצה שנבחן. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני לא חושב שמישהו חושב כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על ידי זה אנחנו הכשרנו אמנם חלק מהאנשים אבל לדעתי זה כנראה דבר טוב. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> זו בשורה מצוינת להרבה מטופלים סיעודיים שנמצאים עכשיו באי ודאות ומחכים שאדוני יאשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם אלה שלא אושרו, האם הם כאלה שאתם יכולים לומר בלב שלם טוב שלא אושרו, הם לא יתרמו לי למערכת ועדיף שהם יהיו מה שנקרא תחת האזהרה או הכיוון של כרטיס בכיוון אחד חזרה לארץ מוצאם. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> התשובה היא כן. אנחנו דאגנו שייכללו כאן כל מי שמגיע לו והרציונל מצדיק את האישור של הבקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלה שקיבלו את התשובה השלילית, גם להתארגנות. זאת אומרת, הם לא קיבלו את אישור ההתארגנות, נקרא לזה כך. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> ההשלמה של זה, וזה מה שרציתי לומר, שאנחנו בהוראת שעה שלישית. זאת אומרת, כל מי שחשב שיאושר שלא בהתאם לתנאים, כבר יודע, כבר היה לו מספיק זמן לדעת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הייתה כאן מערכת סינון. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> בדיוק. אנחנו כבר בשלב שהם מודעים ויודעים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תכף נשמע עוד אנשים בנושא. רצית להוסיף עוד משהו? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לא. רק לחזק ולומר שזו באמת בשורה. בסופו של יום זה נכון שאולי לא 100 אחוזים מהמטופלים שכרגע נמצאים אצלם מטפלים שהיו צריכים לצאת מישראל יקבלו מענה. אני חושבת שזו בשורה לאלפי מטופלים סיעודיים שהסתמכו עד תקופת ההתארגנות שניתנה, פעלו לפי ההנחיות של רשות האוכלוסין וההגירה, הגישו בקשות ואנחנו לא רוצים לנתק את הקשר של מטפל-מטופל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מבחינת מה שאמרנו קודם, הרכבת האווירית פתוחה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> כן. אין חסמים ואפשר להכניס עובדים זרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דבר אחד אני כן מבקש, שתעשו בדיקה, סריקה דרך הלשכות או אצלכם, לדעת כמה זמן זה אורך ברוטו כל התהליך. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רציתי להעיר בעקבות דבריו של היושב ראש. זו הערה חשובה. בעקבות החשש שהביע היושב ראש לגבי העובדים שמגיעים ואחרי תקופה קצרה מתפטרים או עוברים לעבוד במקום אחר, הוועדה הזאת החליטה – והכנסת אימצה בחקיקה – חובה של שר הפנים להתקין תקנות שיגדירו סוגי מטופלים כך שהעובד יודע שהוא בא לסוג מסוים של מטופל שהוא ברמת נכות מסוימת ובאפיונים מסוימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברמת קושי מסוימת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. ברמת קושי מסוימת, ואם הוא רוצה לעזוב את אותו מטופל, הוא חייב לעבור למטופל בעל אותם מאפיינים. היו צריכות להיות מותקנות תקנות, גם נקצב זמן להתקנת התקנות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 90 ימים מיוני 2018. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למרות זאת התקנות האלה לא הותקנו עד היום וזה כמובן בניגוד לחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזה תקנות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תקנות שמגדירות את סוגי המטופלים. זאת אומרת, אתה כעובד זר מגיע למטופל שהוא נגיד סיעודי קשה, אתה יכול לעבור - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה משפר את התנאים שלך כשאתה עובר למישהו שהוא לא סיעודי קשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה לא תוכל לעשות את זה כי אתה תהיה חייב לעבור למטופל מאותו סוג. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקנות כאלה לא היו עד היום? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צריכות להיות והמחוקק הטיל חובה על משרד הפנים להתקין אותן. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אני רוצה להתייחס כי אנחנו כן פעלנו בעניין הזה. תיקון 32 כולל גם הוראה להתקין תקנות כאלה של סוגי מטופלים. ממש בסמוך לתיקון אנחנו באמת גיבשנו נוסח שהיה נכון - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תיקון 32 זה משהו שכבר עבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ב-2018. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> ב-2018. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז דובר על כך שיהיו תקנות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תוך 90 יום. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> החוק קבע שהן יהיו תוך 90 ימים. צריך לקבל אישור ועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עברו כבר 90 ימים? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> עברו מזמן. כפי שאמרתי, אנחנו ממש בסמוך לתיקון שהורה לנו להתקין את התקנות. כבר גיבשנו נוסח. הוא אפילו היה בשלבים מתקדמים של התייעצויות וכולי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתי זה מגיע? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אני אומר. אז היה בג"צ ארוך מאוד וחיכינו לתוצאה שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה יוראי כשצריך אותו. הבג"צ תקע אותנו עוד פעם. מה אני אעשה? אני לא יכול לעבוד כך. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> הנקודה המשמעותית היא שכרגע אנחנו התכנסנו אחרי הבג"צ, אחרי שקיבלנו את התוצאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הקשר בין הבג"צ לבין התקנות האלה? אין שום קשר. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> יש קשר. בין יתר הדברים שנדונו בבג"צ היה הסיפור של אותן קבוצות שלמעשה רצינו להעתיק אותן ממש כפי שהן לתיקון הזה, לתקנות סוגי מטופלים. לכן היינו צריכים לוודא שבג"צ לא קובע שיש משהו אפלייתי או לא נכון באותן קבוצות, לפני שאנחנו מעתיקים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נניח. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> זה לא רק נניח כי בעקבות אותו בג"צ אנחנו אכן עשינו שינוי בקבוצות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את דוח שיח המשפטי הזה נשאיר לאחר כך. אני עכשיו בדוח שיח פרקטי. אני בא מהעולם הפרקטי. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> רק לומר שבעקבות הבג"צ עשינו שינוי נוסח וכרגע הנוסח הזה, ברגע שיאושר על ידי שר הפנים, אנחנו נתקדם כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כיוון של תאריך? אתם רוצים לבדוק את עצמכם? אם אפשר לעדכן את הוועדה, זה עדיף. << אורח >> קריאה: << אורח >> בדיון הבא. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה משהו שגם אנחנו רוצים לקדם אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סדר גודל של חודש, חודשיים? << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נציג משרד הפנים מהנהן בראשו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מודה על ההתקדמות. חשוב מאוד שאנחנו נסדיר אחרי תקופת הביניים המאוד לא פשוטה של הקורונה את הסוגייה הזאת. היושב ראש, בהקשר לסוגייה שהעלית וחידדת בצדק. אני כמובן מכיר את הנושא הזה גם מענפים נוספים כמו חקלאות. אני רוצה לחדד ולומר שיש שאכן יש כאן סוגייה מהותית, כמעט הייתי אומר חוקתית, של בין חופש התנועה, חופש התעסוקה של בני אדם שמגיעים לעבוד כאן, לבין כיבוד ההסכם. אני לא יודע איזה חוק יסוד זה בדיוק אבל זה בוודאי מאוד יסודי ביחסים בין בני אדם כאשר בן אדם מגיע – ולא משנה אם הוא מגיע מתל אביב או מבנגקוק – לסייע או לבצע עבודה שהוא הסכים לה ופתאום הוא נעלם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התחושה שלי היא שככל שתיתן את חופש התעסוקה והעיסוק לעובד, כך תיתן פחות חופש לאיכות חיים למטופל. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור. זה בוודאות. אני בכלל לא נכנס לצד המשפטי. יש כאן התחייבות של אדם שבא, קיבל אשרת כניסה לעבודה מסוימת ואתם יודעים שיכולת הבחירה היא לא קיימת באופן כזה שאזרח ישראלי, חקלאי או קבלן, מביא את העובדים שלו. לא תמיד זה קורה וזה לגיטימי אבל אנחנו צריכים לאזן. אני בעד ההצעה. אני רק מחדד ואומר – דיברתי קודם עם ענבל - שיש הסתייגות שאני רוצה לחדד אותה בעניין ה-13 שנים, מי שמעסיק עובד למעלה מ-13 שנים או שהעובד נמצא בארץ למעלה מ-13 שנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת לא הסתייגות. אל תקרא לזה הסתייגות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. לא ברמה הפורמלית. אני מקווה שלא יהיה צורך בצד הפורמלי אלא נגיע לאיזושהי הבנה. הבעיה כמו שאני מבין אותה היא שיש ציבור מסוים שלא ידע בתקופת המבוכה הזו של הקורונה מה הן ההנחיות ושצריך היה לבוא ולהסדיר כך או אחרת. זאת הנקודה. עכשיו יש מצב שבו אנשים התקשרו עם רמת מחויבות מאוד גבוהה, עם רצון וכאן אין שאלה של מישהו שבורח אלא להיפך, ויש כאן גם שאלה של הוגנות כלפי המשפחה שלא ידעה את מה שהיא צריכה לעשות ומה שהיא הייתה צריכה לעשות זה דבר פשוט מאוד שהיא לא עשתה כי לא הייתה הגדרה. גם כמובן היבט החמלה כלפי האדם המבוגר או הסיעודי שזקוק לסיוע. אין מה לעשות, במדינת ישראל יש עבודות בהן אנחנו זקוקים לאנשים מבחוץ והאנשים שנמצאים כאן 13 שנים, יש להם יתרון. אני כמעט רוצה להשוות את זה לאדם המבוגר שיכול לעשות עבודה טובה ואז אני בעד להאריך את תאריך היציאה לגמלאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר על ההגבלה של 13 השנים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבין שההגבלה הזאת היא אחת הסוגיות. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> הסף הוא שמונה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יודע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רואה את זה כהסתייגות אלא כדיון. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> דיון ענייני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להבין. התנאים של אלה שנגיד אפילו קיבלו אישור, בעצם כולם קיבלו אישור התארגנות בתקופה הזאת. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> מי שנדחה. מי שלא ענה על תנאי הסף הקבועים בחוק או נדחה מהותית בוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעצם כולם. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לא, לא כולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי שפנה. כל מי שפנה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לא. הוועדה גם מאשרת. יש מעל 90 אחוזים שאנחנו מאשרים, מי שעובר את תנאי הסף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. אני מדבר על אלה שלא מאשרים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מי שבחודש מרץ 2020 היה פחות מ-13 שנים, זה אומר שהיום הוא כבר יכול להיות 16 שנים. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> בדיוק. למעשה זה אומר שמונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מדבר על השנים. מה שאנחנו עושים עכשיו זה דה פקטו מכשירים כאלה שגם היו בסך הכול 16 שנים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. דרך אגב, נמצאים כאן גם בני משפחה שיכולים להתייחס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נשמע את כולם. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה לומר שכנראה לא היה מספיק בהיר בתקופת המעבר, לא היה בהיר שזאת תקופת מעבר ומה צריך לעשות באותה תקופת מעבר. אני חושב שמה שצריך כרגע לעשות זה להיות באמת עם קצת יותר חמלה למשפחה על ההתקשרות הטובה הזאת שקיימת ולאפשר. זה לא לנצח. אתם יודעים שזה מוגבל בזמן. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נקרא ואחר כך תהיה התייחסות. משרדי הממשלה סיימו את הצגת הנושא. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ג-2023 1. הוראת שעה בתקופה שעד תום ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה יקראו את סעיף 3א(ב1) לחוק הכניסה לישראל, התשי|"ב-1952, כך שאחרי פסקה (1א) יבוא: "(1ב) (א) בפסקה זו – "הגורם המוסמך" – כהגדרתו בסעיף קטן (ב)(2). "הליך משפטי" – ערר כמשמעותו בסעיף 13כד, ערעור מינהלי לפי סעיף 13לא, או בקשת רשות ערעור לפי סעיף 120א) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000. "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022). (ב) על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים רשאי להאריך את רישיון הישיבה של עובד זר לשם המשך טיפול במטופל סיעודי, אם התקיימו התנאים שלהלן, והכול אף אם לא התקיימו התנאים המנויים בפסקה (1)(א) עד (ד), ובלבד שביום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) לא עברו 13 שנים מיום כניסתו לישראל לראשונה של העובד הזר לעבודה בענף הסיעוד: (1) במהלך התקופה הקובעת התקיים אחד מאלה: (1) נקלטה במערכת הממוחשבת של רשות האוכלוסין וההגירה בקשה להאריך את הרישיון או שניתנה החלטה לדחות את הבקשה. (2) ניתנה החלטה לאשר את העסקתו של העובד אשר חלפו יותר מ-51 חודשים אך לא יותר מ-63 חודשים מיום כניסתו לישראל לראשונה באשרת עובד זמני בענף הסיעוד, אף אם במועד הגשת חוות הדעת לפי פסקת משנה (2) טרם חלפו 63 חודשים מיום כניסתו לראשונה כאמור. (2) המטופל הסיעודי הגיש בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ג-2023, חוות דעת בכתב מהגורם המוסמך, שניתנה לאחר שהגורם המוסמך נפגש עם המטופל במקום מגוריו במהלך שלושת החודשים האמורים, וקובעת כי התקיימו כל אלה: (1) העובד הזר הועסק בפועל במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל אשר הגיש לגביו את הבקשה שהתקיימו לגביה הנסיבות המפורטות בפסקת משנה (ב)(1) או בפסקת משנה (ג), במהלך התקופה הקובעת או בחלקה, ברציפות עד למועד מתן חוות הדעת. (2) הפסקת העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל עלולה לגורם לפגיעה קשה במטופל. 3) על אף האמור בפסקת משנה (ב)(1), שר הפנים רשאי להאריך רישיון בהתאם להוראות פסקת משנה (ב) אף אם ההחלטה לדחות את הבקשה להאריכו ניתנה לפני התקופה הקובעת, ובלבד שהוגש נגד החלטת הדחייה, לא יאוחר מיום התקופה הקובע, הליך משפטי שהתקיים לגביו אחד מאלה: (1) נקבע בהליך המשפטי כי על העובד הזר לצאת מישראל בתקופה הקובעת או לאחריה. (2) נקבע בהליך המשפטי, בתקפה הקובעת או לאחריה, כי הבקשה להאריך את הרישיון תוחזר למשרד הפנים לעיון מחדש. (3) ההליך המשפטי תלוי ועומד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את סעיף התחולה הקראת בהתחלה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> התקופה הקובעת, בעמוד השני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה לא לעשות את זה עד כניסת החוק או חודש לפני כניסת החוק? למה נקבע התאריך ההוא? אם אנחנו עושים דבר טוב, אם אנחנו בסוף מכשירים את האנשים, אז בוא ננצל את הקורונה עד תום ונסיים את העניין הזה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אפשר לדון על זה אבל אני רק אומה למה זה נקבע ומה הרציונל. הרציונל היה שכל מי שעד 31 בדצמבר נדחה, הוא נכלל בתקופת ההתארגנות. מי שנדחה החל מה-1 בינואר, לא נכלל בתקופת ההתארגנות ובתום 30 הימים, העובד היה צריך לצאת מישראל והיה צריך להחליף אותו. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> כלומר, הרציונל של הקשר אצל אותם אלה של אחרי ה-31 בדצמבר כבר לא מתקיים ולכן אין כל סיבה לאשר את הבקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בגלל שהם לא קיבלו את האישור להתארגנות. << אורח >> משה נקש: << אורח >> נכון. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> הם היו אמורים לצאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בעצם בכל התקופה הזאת הם שוהים באופן בלתי חוקי. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואז אתה אומר שאני לא רוצה לתת להם פרס אלא אם כן הם היו בתוך המסלול. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> ויהיו לזה השלכות משום שמה מה הנפקות של אחרים שלא נמצאים באופן לא חוקי ויוצרים קשרים, מה שנקרא במחתרת. יש כאן אמירה מאוד חשובה עבורנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם אלה שיצרו קשר עם המטופלים בתקופה הקרובה, עשו את זה במחתרת. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> לא. לא בדיוק. אני הסברתי. לא בדיוק משום שהם יעשו את זה בחזקת זה שאמרנו להם אתם יכולים לשהות כאן. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> הם הסתמכו על תקופת ההתארגנות שניתנה ופורסמה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. תקופת ההתארגנות היא אחרי שכבר נוצר הקשר. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לא, זה לא נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האמת היא אי שם באמצע. זה התחיל כך אבל הם נכנסו למסלול. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> תומר, גם אם זה נכון, זה היה בהתחלה, בתקופות שלא היה ספק שיש מגפה. אף אחד לא יכול היה לדעת לאן זה הולך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כפי ששמענו מכם, הנתונים כבר התייצבו לפני זמן לא מועט. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אבל אז הם כבר שהו כאן על תקופות התארגנות. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אפשר לדון על זה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל צריך לדון בזה עכשיו ולהחליט על זה עכשיו. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> בסדר. הרעיון היה שנוצר קשר מטפל-מטופל והקשר מטפל-מטופל הוא לא נוצר ביום אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לזה אני מתכוון. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אנחנו רצינו איזושהי רציפות של העסקה ותקופה שנוצר קשר שהוא משמעותי, שקצת יהיה קשה לנתק אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התאריך כתוב. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אנחנו רצינו להגיע עם הוראת השעה עוד הרבה קודם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם רוצים להתייעץ ולקבל החלטה? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יעקב, אפשר בינתיים לשמוע את המשפחות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. ודאי. תתייעצו. אני אגיד לכם שוב שאני לא שוחה כאן בעניין עד הסוף . עד שאני לא מבין ושומעים את הקליק, אני עוד לא מבין. אני מתאר לעצמי שצריך לחוות את זה הרבה כדי להבין את זה. לכן אני אומר שאני לא רוצה לעצור דברים כרגע ואני גם מקווה שדברים יתקדמו ואני אומר שגם הנושא הזה של התקנות הוא חשוב מאוד. המקרה הזה התקנות הן חלק מלב העניין. יכול להיות שאם הייתי יודע את זה לפני הישיבה, יכול להיות שהייתי מנהל על התקנות משא ומתן לפני הישיבה אבל סיימנו את המשא ומתן. אני מקווה שנקבל את זה בקרוב מאוד. אני רק אומר לאלה שנמצאים כאן שהזיכרון שלי עובד. אל תנסו את הזיכרון שלי בעניין הזה. אני אומר למה אני שואל לגבי התוספת של הזמן. זאת שנה מהיום ליום הקובע? << אורח >> משה נקש: << אורח >> חצי שנה. מ-31 בדצמבר להיום. חמישה חודשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם בתקופה הזאת היו כבר כמה כאלה שנקשרו לעבודה והיום בעצם אנחנו גוזרים עליהם שהם יצטרכו לרדת למחתרת לגמרי. אגב, סתם, יש לכם נתונים כמה עובדים זרים עובדים בצורה לא חוקית וממילא גם המטופלים לא מתוקצבים על זה, כי הרי אתה לא יכול לקבל מהביטוח הלאומי את הכסף אם אתה מעסיק עובד לא מורשה. מה תופעת השוק השחור, האפור, בארץ? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לפי הנתונים, כפי שאמרתי, יש 60,940 חוקיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זכאים. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> ו-14,357 עובדים לא חוקיים ששוהים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה מהם - השאלה אם יש לנו מידע – מטופלים או בני משפחותיהם החליטו שהם לא יחכו לביטוח הלאומי ולא יחכו לאישורים והם מכספם יממנו, העיקר שיהיה להם מטפל. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אנחנו יכולים להניח שחלק עובדים באופן לא חוקי בענף וחלק עובדים בעבודות אחרות שהן לא בענף ולא במתן שירות למטופלים סיעודיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אותי מעניין כמה עובדים בענף. אני מדבר על אנשים שיכלו לקבל את הסיוע של המדינה אבל בגלל התקנה הזאת הם לא יכולים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו יכולים להגיד שאלה שעכשיו אנחנו דנים עליהם, אלה עובדים זרים שהם בסטטוס לא חוקי, הם בדיוק מתוך 14 אלף שענבל דיברה עליהם כרגע והם מחכים שאם הבשורה הזאת תעבור, הם יהפכו להיות חוקיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על כמה מטופלים הולך לחול התיקון הזה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה לא נתון שאפשר לתת אותו במדויק. אנחנו בדקנו כמה בקשות נדחו בתקופה הקרובה. נדחו או פתוחות או לא אושרו במסגרת האישורים הקודמים שלנו, יש 2,824 בקשות כאלה. ה-2,824 האלה, אנחנו יודעים שמתוכם חלק מהמטופלים כבר מצאו עובד חדש וחלק מהעובדים הלכו לבקשה אחרת. זה לא באמת שהמספר הוא 2,824. זה הנתון שלנו לגבי הבקשות, הפוטנציאל הכי רחב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ה-2,824 האלה נחשבים אצלכם כרגע ב-14,000 הלא מוסדרים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההסדרה הזאת אמורה להוריד חלק מהם. << אורח >> משה נקש: << אורח >> חלק מהם. << אורח >> דפנה פודור: << אורח >> כמה עובדים נדחו והם מעל 13 שנים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בתקופה הקובעת? 285 מקרים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי התקופה – האם תוכל לבדוק - אם הוועדה תרצה להרחיב את התקופה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש לנו גם את הנתונים האלה. אני אתן לכם עוד נתון. אם בסופו של דבר יורחב כולל חודש ינואר 2023, אנחנו נעלה ל-2,930, כולל חודש פברואר המספר הוא 3,008, כולל חודש מרץ המספר הוא 3,096. אם יתווספו לתקופה הקובעת שלושה חודשים, זה עוד 272 מקרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש, תבחנו ותנו לי תשובה לגבי ה-31 במרס כיום הקובע לעניין הזה. אם יש בעיה וזה גורם נזק, תגידו לי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> חשוב לציין עוד נתון אחד. מכיוון שהתקופה הקובעת כוללת בתוכה מ-1 במרס 2020 ומאז עשינו כבר שתי הוראות שעה ו מן הסתם הרבה מאוד אנשים לא באו להסדיר את המעמד כי ככל הנראה ההעסקה שם לא מתקיימת כי מי שהיה יכול כן בא אלינו, אם אני מנטרל מתקופת הוראת השעה הקודמת, שהיא 1 ביולי 2022, עד 31 בדצמבר 2022, יש 766 מקרים שעומדים בפוטנציאל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד לכם למה אני חושב שצריך לעשות את זה. כתבתם בדברי ההסבר שאתם רוצים שזאת תהיה פעם אחרונה. יכול להיות שזה יסייע לכם וזאת תהיה הפעם האחרונה כדי שתהיה ודאות בעניין הזה. אגב, אם זה באמת לא ברור אם תהיה פעם אחרונה או לא ובעוד חצי שנה אנחנו נמשוך את הקורונה ונעשה לה עוד פעם תחיית המתים, אז אתם שוב נותנים לאנשים לתכנן. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא. זה לא הרעיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן תשקלו ותנו לי תשובה. אני כרגע רוצה לשמוע את הנציגים שנרשמו. נורית מילשטיין, בת לקשישה סיעודית. << אורח >> נורית מילשטיין: << אורח >> אני בת יחידה לאימא סיעודית בת 95, דמנטית. אני אם חד הורית. זה הבן שלי. אין לנו כל עזרה נוספת. אני מבקשת להחזיר אותנו לאוגוסט 2020, אז הייתה הקורונה. הייתה לנו עובדת חוקית. אז היו לי שני הורים. הייתה לנו עובדת חוקית שסירבה לעמוד בהוראות משרד הבריאות ולבסוף היא התפטרה ונאלצנו לחפש עובדת אחרת. אני רוצה לסבר את אוזנכם ולומר שזו מעל גיל 90, זאת קטסטרופה. מעל גיל 90 זאת קטסטרופה ואם אתה זוג, בכלל אין לך סיכוי שיהיה עובד שירצה לבוא לעבוד אצלך. אגב, יש לי כאן טבלה של כל פירוט העובדים שחיפשתי לפי שנים. זאת דוגמית קטנה. בסופו של דבר מצאנו עובדת שתחת הוראות השעה והאישור של שמשרד ההגירה שאישר למצוא עובדת שהיא לא חוקית הסכימה לטפל בזוג הוריי. לימים אבא שלי סיים את חייו והיא ממשיכה לטפל באימא שלי. היום אנחנו, ממש עוד שנייה, שלוש שנים איתה. יש ביניהן קשר סימביוטי, קשר של 100 אחוזים, היא מקשיבה למה שהמטפלת מבקשת ממנה ועושה מה שהיא אומרת. כשאני או הבן שלי מבקשים, היא פשוט מסרבת. עשינו ניסיון להביא עובדת חוקית שהייתה שנתיים בארץ, לא דיברה עברית אלא מספר מילים. היא הייתה אצלנו חודש וחצי, אימא שלי כבתה, סירבה לצאת מהמיטה, הפכה להיות אגרסיבית מאוד והייתה הידרדרות נוראית. לימים העובדת הזאת, אחרי חודש וחצי, דרשה תוספת של 500 שקלים למשכורת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> העובדת שקיימת היום? << אורח >> נורית מילשטיין: << אורח >> לא. העובדת שניסינו להביא. היא הודיעה שאם לא נעשה את זה, היא תעזוב. לא הסכמנו לסחיטה הזאת והיא עזבה. חזרה העובדת המדוברת והחזירה את אימא שלי לסוג של חיים. אימא שלי אמנם בת 95 אבל לצערי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> העובדת הזאת בתוך ההגדרה? << אורח >> נורית מילשטיין: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה? << אורח >> נורית מילשטיין: << אורח >> כי היא הייתה בארץ מעל 13 שנים. כשהיא הגיעה אלינו, היא סיימה עבודה אצל משפחה, זוג, שם עבדה 11.5 שנים. ספרו לי על נאמנות יותר מזה. היא יודעת עברית, היא מקצועית, היא מטפלת בחסד עליון. יש קשר טיפולי של 100 אחוזים. בזכותה אימא שלי קמה מהמיטה. בזכותה אימא שלי הולכת. בזכותה אימא שלי מסכימה לרדת לספסל למטה. כשאני מבקשת ממנה מאימא שלי לרדת לספסל, היא אומרת לי שהיא לא יכולה. אימא שלי לצערי היום כמו ילדה בת שלוש. בצר לי אני אומרת את זה. אם העובדת תעזוב, זה גזר דין מוות. אני צריכה לקוות שאימא שלי תסיים את חייה במהרה כדי שלא נעבור את הסבל הזה או שאני איאלץ לעזוב את מקום העבודה שלי. אני בת 54. אם אני היום נאלצת לעזוב את מקום העבודה שלי, אני נופלת על המדינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאת אומרת – אם אני אכניס את זה לקונטקסט של הדיון עכשיו - לא קשור לדיון עכשיו. << אורח >> נורית מילשטיין: << אורח >> הוא קשור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << אורח >> נורית מילשטיין: << אורח >> אימא שלי לא נכללת ואם החוק הזה יעבור, העובדת תיאלץ לעזוב וזה גזר דין מוות עבורנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל גם היום היא לא קיבלה את האישור של ההתארגנות. << אורח >> נורית מילשטיין: << אורח >> היא כן. אנחנו פעלנו על פי חוק, הגשנו את כל מה שצריך. אנחנו על פי חוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה אושרה לה התארגנות? << אורח >> נורית מילשטיין: << אורח >> כשהודיעו על ההתארגנות לא הגבילו ל-13 שנים. אמרו תחת צו השעה שאנחנו לא נאכוף, קחו עובדים זרים. לא אמרו קחו עובדים שבאותו רגע הם עד 13 שנים בארץ. לא אמרו את זה. עכשיו הם אומרים את זה, אחרי שלוש שנים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אבל החוק אומר את זה מלכתחילה. זה לא נכון. החוק אומר אל תיגעו בעובדים מעל 13 שנים. << אורח >> נורית מילשטיין: << אורח >> החוק אומר את זה מלכתחילה אבל כרגע מה שהתחיל כשהייתה הקורונה, לא דיברתם על 13 שנים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> החוק דיבר על זה תמיד. << אורח >> נורית מילשטיין: << אורח >> לא, החוק לא דיבר על זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> החוק מדבר על שמונה שנים. << אורח >> נורית מילשטיין: << אורח >> הייתה הוראת שעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תמיד זה היה 13 שנים, אגב, זה אחד הנושאים שאני רוצה לטפל בו. בדיוק בעניין הזה אבל לצערי לא נעשה את זה היום כי לא נוכל לקבל החלטות היום. << אורח >> משה נקש: << אורח >> רק לחדד. אם אני מבין נכון, מעל 13 שנים זה לא לנצח. זה עד הטיפול. << אורח >> נורית מילשטיין: << אורח >> ברור. כמה נשאר לה? היא בת 95. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבין שהיא כן קיבלה את אישור ההתארגנות. << אורח >> נורית מילשטיין: << אורח >> נכון. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> הוא לא פרטני. זה היה אישור כללי עבור מי שנצרך והגיש בקשה. << אורח >> נורית מילשטיין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מקרה מסוג כזה, בהנחה שיש לנו עוד 20 מקרים כאלה, נגיד, נבחן על ידי מישהו, על ידי יד אדם? << אורח >> נורית מילשטיין: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם סוג כזה של מקרה נבחן? שוב, מבחינת מערכת, אנחנו רוצים שהמערכת תעבוד, שיהיו כללים וכולי ואני מבין את זה, גם יכול תמיד לקרות, ותמיד קורה, שהקו הסופי נופל על מישהו מסוים. גם זה יכול לקרות. אני רק שואל שאלה אחת והיא האם בסוף במקרים מאוד מאוד אמיתיים, נכונים, שהם אולי אפילו שאלה של פיקוח נפש בעניין הזה, האם יש מי שלוקח אחריות על העניין? האם מישהו עומד מול 13 השנים, הדבר המקודש? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> התנאי של ה-13 שנים , וזה כבר הובן כאן, נמצא בחוק. אגב, יש עוד תנאי סף שנבחנו על ידי ערכאות. זה תנאי שגם הערכאות הבינו, גם בתי המשפט הבינו, את הרציונל המאוד חשוב בקו הגבול הזה של ה-13 שנים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם היום אתם מאשרים כאלה שנתתם להם תקופת התארגנות והם לא 13 שנים אלא פחות. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> צריך להגיד שניתנה תקופת התארגנות ליציאה מישראל. חצינו את המשפט האומר תקופת התארגנות. התארגנות, למה? זה מה שכתוב. אני חתמתי על כל תקופות ההתארגנות וכתוב שהיא ניתנה לצורך יציאה מישראל. זאת אומרת, אתה צריך להתארגן עם מטופל חדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במילים מכובסות, יכול להיות שישאירו אתכם כאן. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> לא. אני מבינה מה שהיושב ראש אומר לעניין הזה שבסוף אנחנו כן מדברים על עובדים שנמצאים 16.5 שנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק זה. יכול להיות שאת מדברת על עובדים עם 20 שנים. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> לא. אנחנו לא מדברים עליהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. אם אתם היום מאשרים לאלה שהיו תשע שנים - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> זה יכול להגיע למצב של 20 שנים, אם הוא ימשיך לטופל בחולה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הזקן יאריך ימים, ושיאריך ימים עד 110, ההוא כבר יהיה 30 שנים בארץ. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> זה לא טוב שיהיה עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד. אנחנו צריכים להבין שכל אחד שנשאר כאן מכסת שנים כזו, יש פה פוטנציאל כבד להשתקעות ואני מזמינה את כולם לעיין בפסק דין רוט של מנדל שבפירוש זה מה שזה. לכן אנחנו כל הזמן באיזון הזה והאיזון הזה, כמו שאמרתי, גם נבחן בערכאות אל מול הקשיים של המטופלים הסיעודיים ונקבע שהוא סביר ומאוזן. אני מקשיבה למה שאומרים כאן ובאמת בתקופת הקורונה הבנו שהייתה כאן בעיה של ההתקשרות הזאת, מעין הסתמכות. לכן זה המקום היחיד שבו גם שמרנו על הקו של ה-13 אבל גם אמרנו בסדר, אנחנו נקל יותר ונראה מה קרה לך בתחילת התקופה. אם העסקת מלכתחילה עובד שחצה את ה-13 בתחילת התקופה, אז לא היית צריך לעשות את זה ואין מקום להקל, אבל אם העסקת אותו בחוסר ידיעה באמת, כשהוא מתחת ל-13 שנים, אנחנו כן נאפשר לך. אנחנו כל הזמן באיזון הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במקרה שלך אתם העסקתם אותו אחרי ה-13 שנים? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> כן. זאת אומרת שההתחלה התחילה במשהו שהוא לא חוקי ולא נכון. << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >> אנחנו מדברים כאן רק על דברים שהם לא חוקיים. כל המקרים שנבחנים כאן הם מקרים לא חוקיים שהסתמכו על תקופת התארגנות. כל שאר הכללים שקבועים בחוק מבוטלים פרט לרף הקשיח של ה-13 שנים. אני מבינה את הרציונל אבל היה צריך להעביר את זה בתקופת ההתארגנות. צריך לתת קריטריונים. אני אציג את עצמי. אני מייצגת את מטה מאבק הסיעודיים שכולל 33,000 סיעודיים ובני משפחותיהם. הגשנו גם נייר עמדה לוועדה. אני אענה על מספר שאלות של אדוני היושב ראש. הפרסום האחרון של רשות האוכלוסין וההגירה מדבר על 78,000 בעלי היתרים ועל 59,000 עובדים זרים חוקיים ויש שם פער של 17,000 מטופלים סיעודיים שהם ללא עובדים זרים חוקיים בארץ, חלקם לא רוצים, חלקם מעסיקים עובדים לא חוקיים. הרשות יצאה בסקר למטופלים הסיעודיים ובדקה כמה מהם מעסיקים עובדים זרים לא חוקיים. מהניתוח של הנתונים, בערך 7,000 מעסיקים עובדים זרים לא חוקיים. זה מצביע גם על החוסר שיש בעת הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם נוריד את ה-3,000 שיש עכשיו, אנחנו עם 4,000. << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >> לדעתי זה סקר מלפני שנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אני הולך על הנתונים האלה. אני חושב שאני אומר דבר נכון. אני אומר שאם עשיתם סקר ולפיו יש כ-7,000 עובדים לא חוקיים, אם חלק מהם מוכשרים עכשיו, נגיד פחות או יותר, זה אומר שאנחנו נגיע ל-4,000 עובדים. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> זה דינאמי. אני לא יודעת להגיד. אם מחר בבוקר יצטרפו עוד, זה מתקזז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, אבל זה באותו יחס פלוס-מינוס לכאן או לכאן. << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >> אני רוצה לחזור למועד בו נסגרו השמיים ויותר לא נכנסו עובדים זרים חוקיים. הפתרון היחיד שהיה אפשר לתת – ואני מבינה את המגבלות – ושנתנו ראשי רשות האוכלוסין וההגירה למשפחות היה תקופת ההתארגנות. זה הפתרון היחיד. לא הכניסו לכאן עובדים זרים כי השמיים היו סגורים. אנשים כמו נורית, ותכף ידבר גם עובד, זה מה שהיה להם, או להפסיק לטפל בהורים או לקחת את מי שהסכים להיכנס לעבוד. בתקופת ההתארגנות עליה הם הסתמכו, לא הייתה מגבלה ולא היו קריטריונים. עכשיו כל שאר התנאים בחוק שכל מי שהעסיק עבר על התנאים האלה, כל שאר התנאים מבוטלים פרט ל-13 שנים. יש כאן הסתמכות של משפחות, יש כאן קשר של שלוש שנים ואני חושבת שזה לא ראוי לנתק את הקשר כי הקשישים האלה לא יתאוששו. קשישים דמנטיים שמחוברים כבר שלוש שנים לאותו עובד, לא יתאוששו מהדבר הזה. אני חושבת שיש כאן מספר לא מאוד גדול של מטופלים. זה מקרה פרטני, מצומצם, אפשר לצמצם את זה ולהגדיר את זה ככל שרוצים, מבחינתי גם להמשיך לאותן משפחות את תקופת ההתארגנות ולא לאשר ויזה. לא אכפת לי אבל להשאיר את המטופלים האלה עם טיפולך סיעודי אליו הם רגילים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואי נעצור את זה כאן. אני שואל שאלה. האם יש לכם מושג ואתם יודעים כמה מקרים מהסוג הזה קיימים? אחר כך נמצא את הדרך לפתור את זה, אם זה אפשרי חוקית. כמו שאנחנו מאריכים מתקופת הקורונה, אוטומטית ה-13 הפך ל-16. האם יש משהו שהוא לא בינה מלאכותית שמכירה את הדבר הזה ויודעת לתת לזה תשובה? בסוף מאחורי זה עומדים אנשים במצבים הכי קשים. << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >> אדוני, אם יורשה לי רק עוד משפט אחד. מטופלים סיעודיים שהתחילו כבר והעובד אושר להם, הם נשארים עם אותו מטפל עד 120, עד שהמטופל נפטר, גם אם אלה 20 שנים או 25 שנים. אני מכירה מקרים כאלה. שם מגבלת 13 השנים לא מפסיקה את ההעסקה ובלבד שזה התחיל באופן חוקי. מאחר שכאן זה התחיל בהסתמך על הוראות הרשות בדבר תקופת התארגנות, אני מבקשת לעשות הקבלה - - - << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> זה לא התחיל בדבר תקופת התארגנות. הם קודם התחילו להעסיק לא חוקי ואז אנחנו אמרנו שבגלל המגבלות בתקופה הראשונה, אתם יכולים להישאר כאן התארגנות. זאת אומרת, תתארגנו ליציאה. אז הגיעה הוראת השעה הראשונה וכבר בהוראת השעה הראשונה שהייתה לא הרבה זמן אחרי, אמרנו זה לא. את ה-13 אתם לא יכולים. אז הם המשיכו להעסיק, אחרי ה-13. << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >> בתקופת התארגנות כחוק. שלוש שנים כחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לשמוע עוד אנשים ואני נותן לכם זמן להתייעצות גם על זה. לגבי הנושא של התאריך עליו דיברנו קודם, 31 במרס, יש הסכמה לעניין הזה, גם של השר ונלך על זה. אם כן, חסכתי לכם התייעצות אחת. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> התייעצנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע. הבנתי שזו הייתה התוצאה. עכשיו אני שואל שאלה אחרת. אני לא רוצה לגרום לפריצה של המסגרות למרות שיכול להיות שנשנה אותן, לא בפריצה אלא נעשה את זה אחרי דיונים ואחרי בדיקה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> בצורה אחראית, אחרי דיונים מקצועיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אנחנו מנהלים מדיניות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בכל מקרה אני שואל דבר אחד. אם יש מקרים כאלה שאפשר לפלח אותם או להגדיר אותם ולתת להם את הפתרון בתוך התיקון הזה כאן עם התניות, למשל התניה שזה לא משהו שקרה בחודשים האחרונים, בחודש-חודשיים האחרונים אלא באמת כאלה שהיו על הקצה, לא כאלה שכבר 20 שנים. אני לא יודע. אני מנסה שתחשבו לפני שאתם אומרים לא, האם יש איזשהו פתרון שהוא פתרון שיהיה - בסבב הזה שאני קורא מדברי ההסבר שלכם – אחרון ואם הוא אחרון, הוא פחות בעייתי מהבחינה הזאת., שיכול לפתור. לא יודע, ועדה עליונה שבודקת או משהו. אולי יצטרכו פרטנית לשלוח עובד סוציאלי לראות האם הסיפור הזה הוא נכון או לא ורק בתנאים כאלה וכאלה. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אני חייבת לומר שאנחנו יוצאים מנקדת הנחה שכל הסיפורים הם נכונים. באמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי אל תתני לי תשובה. תחשבו רגע אם אנחנו יכולים למצוא פתרון לדבר הזה. בינתיים נשמע את שאר הדוברים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> צריך לומר שגם לפי ההצעה עכשיו "ההלבנה" היא לא הלבנה אוטומטית של כל מי שהגיש בקשה ונדחה אלא גם לפי ההצעה כרגע צריך להוכיח שיש קשר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. אולי לאותו פלח של ה-13 פלוס שנים תהיה בדיקה אחרת, יותר קשה, יותר מסיבית, אבל בסוף שלא נפספס את כמה מאות המקרים האלה שיכול להיות שאנחנו במו ידינו גוזרים עליהם משהו שאנחנו לא רוצים. אף אחד מכם לא רוצה את זה. אני יודע שהכי קל לבוא מהצד שלי ולהיות פופוליסט ואז תפרצו את כל הגדרות. לא. אני לא רוצה שתפרצו את הגדרות גם אם יש לי הרהורים לגבי הגדרות שאולי צריך לשנות אותם. לכן אני אומר שאתם צריכים לשמור על המסגרות ולעשות את הדברים וזה התפקיד שלכם, זה בסדר גמור, אבל לפעמים אפשר למצוא איזשהו מתכון בטח בנקודת הזמן הזאת. כפי שאומרים, בזמן שפושקין מת, על הקורונה עושים סיבוב, אז בואו נעשה עליה עוד סיבוב אחד קטן טוב ולפחות גם נפתור את הבעיה הזאת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הם אמרו כמה מקרים כאלה יש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם לא יכולים לדעת. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אמרנו. המקרים בתקופה הקובעת, שנדחו, אחרי שסיננו מטופלים שנפטרו וכולי, יש בסביבות 285 מקרים של עובדים שהם מעל 16 שנים ושלושה חודשים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 285 מתוך כמה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> מתוך כל אלפי הבקשות שהוגשו לנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת שאם אתם עושים עוד בחינה מדוקדקת ובדיקה יותר חריפה - - - << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה לא רק זה. צריך להבין את ההשלכות של צעד כזה על כל המדיניות של תקופות השהייה במדינת ישראל. כמו שאדוני היושב ראש אמר, בסוף איכשהו הקו עובר ותמיד יהיה מישהו בצד השני של הקו שלא נוכל להכניס אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תחשבו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש תקופת מעבר מעורפלת ואפשר לסבר את האוזן. אנחנו עושים דבר טוב. כל העניין הוא החמלה. לא שהיא חסרה לכם, אני מכיר אתכם, אבל זה הגיוני כי זאת תקופה מעורפלת כל כך ולא נאמר באופן קטגורי שלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לשמוע את מי שעדיין לא דיבר. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> תודה אדוני היושב ראש. תודה על הדיון המעמיק הזה. זה דיון מאוד חשוב. אני מייצג את השדולה הישראלית למען קשישים ואת העמותה לקידום זכויות הסיעודיים. אני חושב שהוראת השעה הזאת תיתן קצת מנוחה לכל המשפחות ביניהן אני שמעסיק עבור אימי עובדת זרה וממתין להוראת השעה הזאת כבר הרבה זמן. היא תיתן קצת מנוחה ושלווה למשפחות. תוריד את העומס הנפשי שבין כה וכה כבר קיים לאורך הטיפול. אני חושב שבאמת, כמו שאתה מדגיש כאן, כדי לבחון את הנתונים האלו, כדי להגיע לרזולוציות הכי נמוכות, כדי לאפשר להכניס לתוך הוראת השעה הזאת כמה שיותר משפחות כי המצוקה היא מאוד קשה, לקבל את בסיס הנתונים ובאמת על בסיס הנתונים לבצע ניתוחים סטטיסטיים הרבה יותר מעמיקים ואולי באמת להכניס עוד 100 ,150 משפחות, דבר שיעזור. בהנחה ולא ניתן, אני חושב שהוראת השעה הזאת צריכה לכלול תקופת מעבר כמו שאמר חבר הכנסת שוסטר. תקופת המעבר הזאת צריכה להיות עם אפשרות למתן הארכה לאותן משפחות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> למה אתה מתכוון בתקופת מעבר? שהתקופה הקרובה תשתנה? << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> תקופת המעבר זה בעצם התקופה הזאת שמהרגע שהוראת השעה הזאת נכנסת לתוקף, יש את אותן משפחות שצריכות לפטר או להעזיב את העובד הזר הזה והן יישארו ללא מענה. איך אנחנו מתייחסים לקבוצה הגדולה הזאת שהיא נשארת כאן בלי תשובה? אני חושב שבתך החוק חייבת להיות התייחסות לתקופת המעבר הזאת עם אפשרות של לפחות שנה כי בתוך השנה הזאת אולי ייכנסו עוד עובדים וההיצע מול הביקוש יתאזן יותר ותהיה יכולת יותר מהירה לקלוט עובדים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מציע לא לוותר בעניין הזה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אנחנו לא ניתן תקופת היערכות נוספת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הולך להיות שיר שלא נגמר. אני יותר חתרתי להחלטה פרטנית לגבי מקרים מסוימים ואז אני יודע שלא פרצתי את הגבולות. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> אבל מה עושים כאשר יום למוחרת, אחרי שמאשרים את החוק הזה, כולם עוזבים? בואו נגיד את האמת לעצמנו, כדי שנפתור את הבעיה. מדינת ישראל לא תגרש אותם כי עד היום לא גירשו אותם. היא לא תגרש אותם גם מחר. בואו נבחן את הטוב שיוצא לנו מזה ואפילו לרשות האוכלוסין. מה זה אומר שמשפחה מקבלת ויזה הומניטרית? מה זה אומר? זה הדבר הכי טוב גם למטופל, גם לעובד וגם למדינה כי יש לזה המון ביטחונות. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> יש צד שני של הדבר הזה. צריך להבין את זה. יש צד שני כי אנחנו כבר רואים עלייה במספר התיקים של אותן עובדות סיעוד שעבדו כאן שנים רבות מכוח אותם אישורים הומניטריים ועכשיו מבקשים מעמד של קבע. חשוב להבין שמי שתקבל מעמד של קבע, כי יש לה זיקות לישראל. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> כי אתם לא מגרשים אותן. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> זה לא בגלל שלא מגרשים אותן, כי מה נבדק שם? << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> תגידי לי, הם יעלו על מטוס ביום שלמוחרת? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> רגע. תן לי בבקשה לסיים את דבריי. זאת לא הבחינה. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> אז מה הם יעשו כאן? יעשו כאן פשע. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אתה יכול להקשיב רגע בבקשה? הבחינה שנעשית היא האם יש זיקות לישראל ומי יצר אתן. אם אני כמדינה יוצרת לאותה עובדת את הזיקות למשך שנים רבות והיא תקבל בעקבות זה מעמד של קבע, היא לא תעבוד יותר בסיעוד. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> אבל את לא מילאת את התפקיד שלך לגרש אותה ברגע שהיא הייתה צריכה להיות מגורשת מכאן. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> זה לא נכון להגיד את זה. אנחנו עושים את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אם זה נכון, היא אומרת שלפחות אני אוסיף טיעונים לבקשה למעמד של קבע. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רואה בדיוק במקום הזה את הבעיה. אני לא רוצה להגיד באיזה מקום הבעיה הזאת של מעמד הקבע והיכן הוא מוכרע. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> יש לנו אלפי מקרים כאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני באמצע משפט. אני חושב שמבחינתי – שוב, אני לא משפטן דגול - מי שבא לכאן לצורך עבודה, מבחינתי לא צריך להיות שום דבר שנקרא זיקה לישראל כי בסוף זה יוצר להם את התמריץ לקחת סיכונים, להתקדם הלאה ולהישאר. לא תמיד צריך לגרש אותם. היו כאלה שצריכים להגיד תודה רבה, עשיתי שירות, תודה רבה ואני נוסע. זה לא קורה, למה? כי הם אומרים, חכה, אולי עוד קצת אני אצליח, אני אקח עורך דין טוב של החברה שלי שלקחה עורך דין מצוין והצליחו בבית המשפט בשם הזכויות אבל בינתיים מי שמפסיד את הזכויות, אלה הקשישים שהם צריכים לחתוך להם את המטפל באמצע התקופה כי אנחנו חוששים למה שיקרה כאן במדינה אם יציפו אותה בעובדים זרים. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אני מזמינה את חברי לקרוא את הלכת רוט של מנדל, שם בדיוק בית המשפט עשה את ההבחנה לגבי עובדת שאנחנו נתנו לה את האישורים. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> לכן אני הצעתי מראש, לפני הרבה זמן, להתחיל לחשוב על הכיוון שעובדים זרים שמגיעים לכאן, אחרי שנתיים כבר מקבלים ויזה הומניטרית ואם הוא עוזב את המטופל, הוא עוזב את הארץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עצור. אני כבר מזמין אותך לישיבה הבאה, אז נפתח את כל הנושא הזה. זו תהיה ישיבה של כמה שעות טובות. נעמיד לעצמנו יעדים, כמובן ביחד עם משרד הפנים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מעבר לתקנה הזאת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מעבר. ודאי. בהזדמנות הזאת אני מנסה עוד משהו לתקן על הדרך. התקנה הזאת בסוף עוזרת להרבה מאוד אנשים. יכול להיות שאם היא תהיה קצת יותר חכמה – ואני רואה שעובדים על זה שם בצד ימין של השולחן – היא תעזור לעוד כמה עשרות או מאות אנשים. עוד מישהו שלא דיבר ורוצה לדבר? בבקשה. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> אני מייצג הרבה אנשים שנמצאים במצב של הגברת הזאת, אנשים שלקחו עובדים בתקופת הקורונה. אני ממשרד עורכי דין אובוז, בורלא ושות'. באים ואומרים כאן שלקחו עובדים לא חוקיים. צריך לזכור שלקחו עובדים לא חוקיים בתקופת הקורונה כי להם, לרשות האוכלוסין, לא היה פתרון אחר ולכן אמרו לקחת את העובדים הלא חוקיים האלה, תעסיקו אותם, ביטוח לאומי משלם. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> או בגלל החברה שאתה עומד בראשה כפי שנחשף בוועדת עובדים זרים, חברה שמשדכת עובדים לא חוקיים עם מטופלים. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> לא. לא משדכת. את תקבלי תביעה על לשון הרע על מה שאת אומרת עכשיו כי זה לא נכון. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> הכול מתועד בוועדת עובדים זרים. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> מה שאת אומרת עכשיו, לא נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא אומר אם זה נאמר שם זה נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נאמר שיש לו חברה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה צריך להגיד את זה. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> זה נאמר חד משמעית שהוא לא עשה גילוי נאות ואמר שיש לו קשר לחברה. תגיד את הדברים. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> מה זה קשור לחברה? אני מייצג לקוחות. << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> אבל יש לך עוד כובע. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> אין לי שום כובע. אתם מערבבים כאן בשר וחלב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש לך קשר לחברה כזאת או אחרת שעוסקת בנושא? << אורח >> רון אובוז: << אורח >> לא. היא עוסקת בשירותים לעובדים זרים. לא קשור - - - << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> מה עם ערוץ הטלגרם שהודית בישיבה? << אורח >> רון אובוז: << אורח >> מה זה קשור? << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> מה עושה ערוץ הטלגרם שהודית בישיבה? << אורח >> רון אובוז: << אורח >> ערוץ הטלגרם הוא לוח מודעות לחיפוש עובדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גילוי נאות. אני לא מכיר אותך, פעם ראשונה אני רואה אותך, אבל בוא נאמר שבהנחה שזה כך, מה הטיעונים שלך? << אורח >> רון אובוז: << אורח >> הטיעונים הם לגבי מעסיקים של עובדים זרים שלקחו את העובדים האלה בזמן שהייתה כאן מצוקה והיה חוסר גדול מאוד של עובדים זרים. דרך אגב, עדיין לא אמרו לנו שאין חוסר. זרקו לנו כאן נתונים לגבי כמה עובדים נכנסו. עובדים שנכנסים עכשיו עומדים בכמות הרצויה. שלא קיבלנו נתונים לגבי אלה שיצאו. אנחנו לא יודעים באמת כמה חוסר קיים ולא יודעים למה התקופה הקובעת נגמרה דווקא ב-31 בדצמבר. עכשיו הסכימו להאריך אותה עד חודש מרץ אבל למה לא עד עכשיו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אשאל אותך למה עד עכשיו שזה ייכנס לתוקף, אלא בוא נאריך את זה מהרגע שנכנס לתוקף לעוד שלושה חודשים. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> האנשים האלה, למרות שהם עדיין מעסיקים עובדים לא חוקיים, ביטוח לאומי משלם להם את הקצבאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. אבל אני ממקד את הנקודה - וכנראה שזה פחות או יותר המספר – של כמה מאות בודדות. אני הייתי גם מגביל את זה אפילו לגילאים מסוימים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> המספר ילך ויצטמצם. << אורח >> משה נקש: << אורח >> ואז יבוא זה עם השנה מתחת ויגיד ולמה אני לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש אנשים שידעו שלא יעברו את הסף של ה-13 שנים כי זה מה שהיה בשתי הוראות השעה הקודמות ולכן לא "טרחו" להגיש בקשה. למשל אותו מצב של הגברת שדיברה קודם לכן אבל היא פשוט לא הגישה בקשה. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> יש המון אנשים כאלה. בציבור הייתה דיס-אינפורמציה וגם תאגידי הסיעוד לא יודעים זאת. לא יודעים שצריך להגיש בקשה לוועדה ההומניטרית. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זאת אולי טענה שהייתה יכולה להישמע בהוראת השעה הראשונה. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> זה לא נכון. לא לכולם יש עורכי דין. אני מדבר עם משפחות כל שבוע. מכיוון שמדובר כאן על כך שזה סבב אחרון של הוראת שעה, צריך לקחת בחשבון את האנשים המסכנים האלה שלקחו את העובדים בזמן שלא הייתה להם אפשרות אחרת, לקחו עובדים עם מעל 13, 15 שנים. בזמן הקורונה הם פחדו להכניס הביתה אנשים לראיונות עבודה והם לקחו את מה שהצליחו למצוא. עכשיו הם כבר שנתיים יותר עם המעסיקים האלה והם חרדתיים. הם מתקשרים אלי כל יום לשאול מה קורה עם תקופת ההתארגנות הזאת. הם נמצאים במצוקה. זה הזמן לבוא ולאשר את העובדים האלה. הרי כל הרציונל של הוראת השעה היא מכיוון שנוצר קשר עמוק בין המטופל. גם להם נוצר קשר עמוק עם המטופל. גם להם מגיע לקבל את העובדים האלה. אדוני, הנתונים שנזרקו כאן, הם התחמקו כאן מהנתונים. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אנחנו נותנים נתונים כפי שנשאלנו על ידי היושב ראש. אתה מוזמן לכאן ולא מנהל את הדיון. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> לא מנהל את הדיון. קיבלתי רשות דיבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. מישהו לקח לי את הדיון. לא שמעתי כי הייתי כאן באיזו התייעצות. משפט אחרון לסיום. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> רציתי להגיד שיש לי כאן נתונים שקיבלתי מהרשות. הוראת השעה הקרובה אמורה לחול בסך הכול על 872 אנשים ולא על אלפי אנשים. זה נתון שקיבלתי מהם, מחוק חופש המידע. בקשות שהוגשו החל מיולי 2022 עד סוף דצמבר, 872 בקשות. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אנחנו מדברים על 2020. אתה מטעה. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> אני אגיע ל-2020. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני קיבלתי נתון – נאמר בישיבה, נתון מוקלט והוא כתוב בפרוטוקול - שדיבר על 2,000 ומשהו, ואם אנחנו מאריכים עד 31 במרס, המספר הוא 3,000 פלוס. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> אדוני, זה נתון לא נכון. יש נתון שלהם והוא אחר. אני יכול להראות לך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נבדוק את זה. יש לנו כלים לבדוק. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> אני רוצה לומר שמדובר כאן במספר קטן של משפחות עבורן אפשר לפתור את המצוקה הזאת. זה לא משהו שהולך להיות מוחל בחוק באופן גורף. זה לא יפריע בעתיד להשתקעות ואם אדוני הציע כאן לבחון באמצעות איזושהי ועדה עליונה, מדובר כאן בעובדים שנמצאים בארץ 17 ו-18 שנים ויש להם כבר נכדים, יש להם משכנתה, הם לא רוצים להשתקע כאן בישראל. לא כולם רוצים להשתקע בישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאתה אומר עכשיו, זאת בדיוק הבעיה. זה בדיוק העניין שהם שצריכים למנוע. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש להם את זה בחוץ לארץ. לא בארץ. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> הם לא רצים להישאר כאן לעד. הם לא רוצים להשתקע כאן. יש להם מה לעשות בחוץ לארץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכדים בארץ, אני עוד לא מכיר. ילדים בארץ, זה אני מכיר. << אורח >> רון אובוז: << אורח >> לא כולם נהנים מהאזעקות שיש כאן כל הזמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נכון. תודה רבה. << אורח >> עובד גור: << אורח >> אני מייצג את אימי. סליחה שהקול שלי רועד כי אני מרגיש שאם היא לא תישאר עם המטפלת הזו, היא פשוט תסיים את חייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה שנים העובדת נמצאת אתכם? << אורח >> עובד גור: << אורח >> 14 שנים. לפני התקופה הקובעת. כלומר, חסרה לה שנה ואז היא הייתה נכנסת. הייתה לה מטפלת צמודה, צעירה. באותה תקופה של המטפלת הצעירה היו לה התקפי חרדה, הפרעות שינה, חוסר התמצאות במרחב, הזיות, צעקות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מתי העובדת התחילה לעבוד? בתקופת הקורונה? << אורח >> עובד גור: << אורח >> כן. בתקופת הקורונה. אנחנו הגשנו שתי בקשות הומניטריות והן נדחו על הסף. בתקופת המטפלת הקודמת אימי הגיעה לשיבא עם שברים בכתף, נפילות חוזרות, סירבה להתקלח, סירבה לבצע תנועות, סירבה לרדת, שיחקה בצרכיה ואז בעקבות הקורונה המטפלת הקודמת עזבה ומצאנו את המטפלת הזרה הלא חוקית. פתאום ראינו שהמצב של אימא שלי הוא לא גזרת גורל. המטפלת הוותיקה, בדיוק כמו שאמרת, ידעה את העבודה, נוצר ביניהן קשר חם, רופא המשפחה לא ראה תופעה כזאת. התופעות הדמנטיות נעלמו, היא יורדת במדרגות, היא מבצעת פעילות גופנית, אוכלת, שותה, מתקלחת. אם העובדת לא תישאר, אימי מסיימת את חייה. אני מצטט חוות דעת. אתה רוצה משהו מקצועי. רופא המשפחה בבקשה שהגשנו כתב: "עזיבת המטפלת הזו תגרום בהכרח להרעה במצבה הנפשי, התפקודי והבריאותי של חנה". אנחנו העסקנו אותה לפי חוק. לא היינו מעסיקים אותה אם לא היינו מקבלים את התשלום של הביטוח הלאומי. אנחנו לא יכולים לעמוד בתשלום הזה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אבל ביטוח לאומי לא מאשר העסקה כדין. << אורח >> עובד גור: << אורח >> ברגע שאנחנו פנינו לעורכת דין, היא אמרה שאפשר להעסיק אותה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת לא רשות האוכלוסין. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> איך היא יכולה להגיד לך? << אורח >> עובד גור: << אורח >> לא משנה. אנחנו כרגע מדברים על 14 שנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנקודה הובנה. אני רוצה להתקדם. << אורח >> עובד גור: << אורח >> אני רק רוצה לומר משפט אחרון. למעשה הסעיף הזה של 13 שנים פשוט יגזור את גזר דינה של אימי למוות. כרגע הקשר ביניהן הוא כל כך טוב עד שחלק גדול מהסימפטומים של דמנציה נעלמו. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> זה היתרון של ויזה הומניטרית. << אורח >> עובד גור: << אורח >> המטפלת הזו עשתה לנו נס. קרה לנו נס. דיברו כאן על מקרה שיש שתי מטפלות זמינות. בזמנו בזמן החילופין ביקשנו מהמטפלות להגיע, הן שמעו את הגיל של אימא שלי ולא רצו לבוא. שמעו שאין מעלית, היא גרה בבני ברק, לא רצו לבוא. שמעו שמדובר בבני ברק, לא רצו לבוא. אנחנו דיברנו בטלפון, קבענו והן לא הגיעו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אצלן יש תופעה כזאת? << אורח >> עובד גור: << אורח >> כן. יש אצלן תופעה כזאת. << אורח >> קריאה: << אורח >> הן בוחרות אותנו. << אורח >> עובד גור: << אורח >> הן בוחרות אותנו. הן בחרו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה גם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה לדעת מה זה גם? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. מה זה גם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פוליטיקאים מסוימים. לא? << אורח >> עובד גור: << אורח >> מישהי אמרה שהיא יורדת להביא מזוודה, לא חזרה. אם זה היה מודיעין או תל אביב, אולי לא הייתה בעיה. << אורח >> קריאה: << אורח >> גם בתל אביב יש בעיה. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> גם בתל אביב הן בוחרות אותנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל החטא הקדמון מתחיל בדברים הראשונים, בבסיס. גם אני בעד חופש העיסוק ולתת את כל הכבוד לאנשים כי הם לא עבדים וזה בסדר, אבל שאנחנו לא נהיה פראיירים. זאת אומרת, שלא נגרום לכך שממסחרים בהורים שלנו. זה הדבר הכי גרוע שקיים. את זה לא נפתור היום ואני אומר לך בגילוי לב ובצורה הכי אמיתית. לא נפתור את זה כרגע אבל אנחנו נפתור את זה בעזרת השם ביחד עם משרד הפנים, עם רשות האוכלוסין. קצת נציג לכם. בסדר. אין מה לעשות. יושבי ראש ועדה - המשרדים לא בוחרים אלא הציבור קובע. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אין לנו טענות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה. אני שומע את הקול של המשפחות ואני חושב שכולנו מזדהים עם המצוקה שלהן. אני גם שומע מאנשי הרשות את החשש המרכזי והם אומרים שהם חוששים שייווצרו זיקות שיאפשרו לאותם עובדים השתקעות או מעמד קבע, שגם את זה אנחנו לא רוצים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. גם את זה אנחנו לא רוצים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לכן אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי האם יש דרך משפטית לאפשר את המתן לאותן 285 משפחות בהן מדובר, להמשיך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו בשלב הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ברור לי אבל השאלה היא אם יש אפשרות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה. אני ביקשתי שינסו לחשוב. שוב, אני לוקח בחשבון שהתשובה יכולה להיות כך או אחרת אבל אני רוצה לשמוע אותם ואז אנחנו נחשוב ביחד. בתוך ההתייעצויות שעשינו כאן – אני לא עונה במקום היועץ המשפטי שיכול גם הוא לענות לך – היום אנחנו יודעים על 280 משפחות. יכול להיות שאנחנו לא יודעים על עוד 280 או על עוד 400. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האם יש אפשרות שהם יחתמו על איזשהו מסמך שמגדיר שהם מבינים שאין באישור הנוסף הזה נפקות לעניין הדרישה שלהם להשתקעות בארץ? << אורח >> קריאה: << אורח >> הן לא רוצות להשתקע בארץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה צריך להיות ביום הראשון כשבאים לארץ. << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >> זה כלי מקובל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש גוף כזה שנקרא בתי משפט שדנים בו בחדר אחר, כאן לידינו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מכיר את החדר הזה. << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >> זה כלי מקובל בכניסה לישראל. מחתימים אנשים שאם נותנים להם להיכנס, הם לא יבקשו בקשה למעמד בארץ. << אורח >> קריאה: << אורח >> חלק גדול מאלה שביקשו, ביקשו אחרי שהם חתמו בעבר שהם לא יבקשו. << אורח >> דפנה שגל פודור: << אורח >> אפשר גם ערבות כספית. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לפני ההתייחסות, אמרנו שיש ניסיון לשיח וכולי, אני להסתייג מהסיפא הזו של המשפט על 13 השנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מנמק את ההסתייגות שלך. אנחנו תכף נעבור להסתייגויות. תנמק במהלך ההסתייגויות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה אם ברור שהוגשה הסתייגות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אם היא לא תוגש, אני אתן לך להציג אותה כאן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין הגבלת זמן. לא נתת הגבלת זמן. אפשר להגיש הסתייגויות גם עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין בעיה. אתה יכול להגיש ולהתייחס. בסוף אנחנו רוצים להיטיב עם האנשים. אם נצליח להיטיב עם עוד קצת, מה טוב. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אגיד עוד משהו קטן שהוא חשוב לצורך הדיון. אמרתם שהנושא הזה של ההשתקעות במדינת ישראל, אתם מבינים אותו והוא חשוב כי עובדים שנמצאים הרבה זמן יכולים להשתקע וזה לא טוב. זה נכון. אני אוסיף לזה עוד משהו שצריך לקחת בחשבון. כשהעובדים האלה יודעים שיש להם אפשרות נוספת אחרי 13 שנים לעבור למטופל אחר, הם יעזבו גם את ההורים שלכם. גם זה יכול לקרות. << אורח >> עובד גור: << אורח >> אין סיכוי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> תאמין לי שאני כבר כמה שנים בנושא הזה. << אורח >> עובד גור: << אורח >> חד משמעית אין סיכוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לכם איזשהו פתרון זמני, שאחר כך לא מחייב, שנותן את הפתרון לעניין הזה? אתם רוצים הפסקה חמש דקות? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפסקה חמש דקות, אבל לפני כן אני אשאל את השאלה השנייה. זאת לא שאלה אלא אני חושב שזאת דרישת הוועדה. אנחנו מבקשים להכניס עוד שלושה חודשי התארגנות. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> תקופת מעבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקופת מעבר לאלה שלא ייכנסו בהוראת השעה. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> שהם בתקופה הקובעת אבל לא ייכנסו בהוראת השעה? לזה הכוונה? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. כל אותם שלא זכאים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלה שנגזר דינם סופית. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש כאן הבדל. צריך להבין האם אתם מדברים על אלה שלא נכנסים בתקופה הקובעת או בכלל על כולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אלה שלא נכללים בתקופה הקובעת. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> השאלה מה נעשה איתם אחרי, כשייווצר קשר מטפל-מטופל. << אורח >> קריאה: << אורח >> בין כה וכה לא תעשו כלום. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אתה רוצה להרחיב. אם אני מאריכה את תקופת ההתארגנות, איזה מענה אני יכולה לתת למטופלים האלה? << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל בינתיים ייכנסו עובדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם צריכים חודש-חודשיים כדי למצוא מישהו אחר? חודש? חודש וחצי? << אורח >> משה נקש: << אורח >> צריך להבין על איזו אוכלוסייה מדובר. אתם אומרים אלו שבתקופה הקובעת אבל לא יוכלו להיכנס להלבנה. כלומר, הם 18, 20 שנים כאן. על אלה אתם מדברים? << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> נכון, אלה שלא נכללים בהוראת שעה עכשיו. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בתקופה הקובעת ולא נכללים בתנאים. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> נכון, ומעסיקים עובדים זרים הרבה זמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו בקשה הומניטרית. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> אתה לא יכול לנתק אותם מיד יום למוחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלוש דקות הפסקה, תקיימו התייעצות ותנו לנו תשובה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:42 ונתחדשה בשעה 10:50.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מחדש את הישיבה. לפני שנעבור להצבעה, נציג רשות האוכלוסין, תשובה לגבי שתי ההערות/הבקשות של הוועדה. הבקשה הראשונה, אמרנו שתנסו לחפש מנגנון שיכול לפתור את הבעיה של אותם מאות מעסיקים. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> התשובה. אדוני, עשינו כאן ויתורים מאוד משמעותיים והלכנו לקראת המטופלים הסיעודיים. אנחנו מנהלים מדיניות שאנחנו מאמינים בה, בתכליות שלה, ולכן לא נוכל למתוח את זה מעבר לתקופה שכבר ניתנה בהוראת השעה. אני שוב מזכירה שהתקופה בתנאי הסף שקבועים בחוק היא שמונה שנים. כאן נתנו 13 שנים ואף מעבר לכך כי אמרנו משנת 2020 ולכן משכנו את זה ל-16 שנים. זה כפול מהתקופה הקבועה בחוק. לכן לא נוכל להסכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על זה נדון בהמשך, בדיון הגדול. לגבי הבקשה השנייה. אני לא רוצה לקרוא לתקופה תקופת התארגנות אבל התקופה מהרגע שהחוק עובר. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אנחנו מבינים שמאוד קשה מחר בבוקר לסיים את העסקתם של אותם עובדים אצל מטופלים סיעודיים ולא יענו על הוראת השעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולכן? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> שוב, אותם אלה שהם בתקופה הקובעת ולא נכנסים בתוך הוראת השעה, אנחנו נוכל לאפשר 90 ימים אבל לסיים את ההעסקה ולצאת ממדינת ישראל. אין בכוונתנו להביא הוראת שעה נוספת ולא לחרוג מהכללים והחוק שנקבע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, יש להם שלושה חודשים. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לסיים את ההעסקה. זאת לא תקופת היערכות אלא סיום העסקה ואיתור עובד חדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לחפש מישהו אחר. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> כמובן. חיפוש עובד אחר או מהמאגר הקיים בארץ או להזמין מחוץ לארץ. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם תפרסמו הודעה מסודרת בעניין? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> כמובן. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מאוד מאוכזב וכועס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מצטרף לאכזבה שלך. לוועדה הוגשו הסתייגויות של שלוש קבוצות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ישראל ביתנו ביקשו לא לנמק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר להצביע על ההסתייגויות שלהם. מי בעד קבלת ההסתייגויות של סיעת ישראל ביתנו? 2. מי נגד? 3. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגויות לא נתקבלו << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההסתייגויות של ישראל ביתנו לא נתקבלו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. << אורח >> קריאה: << אורח >> סיעת העבודה הצטרפה לקבוצת יש עתיד. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> גם ישראל ביתנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי בעד קבלת ההסתייגויות של קבוצת יש עתיד, העבודה וישראל ביתנו? 2. מי נגד? 3. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה ההסתייגויות לא נתקבלו << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההסתייגויות לא נתקבלו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הסתייגויות של המחנה הממלכתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רצית לנמק. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש את ההסתייגויות הטכניות האלה שאנחנו רגילים להן ויש את ההסתייגות המהותית. אני פונה לחבריי בקואליציה. אני מבין היטב, וכל חיי אני עוסק באיזון בין ערכים, דילמות הן לא בין טוב לרע אלא הדילמה היא בין טוב לטוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה גם היית ראש עיר ואתה יודע. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> חד משמעית. ביקרתי אותך אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק זה. אתה יודע כמה פעמים הייתה אצלנו על השולחן בעיה פרטנית אל מול מדיניות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> חד משמעית. הדילמה היא בין טוב לטוב. אנחנו נמצאים כאן כרגע בפני אירוע שאני מבין היטב שהוא יכול להיחשב כעוד מקרה גבול רגיל אבל זה לא המצב. לא רק שמדובר באחוז קטן, בשניים-שלושה אחוזים מתוך העובדים הלא חוקיים, 280 מאלפים רבים, אלא שאפשר עוד לצמצם על ידי בחינה של מי שרוצה ובוודאי המספר ילך ויצטמצם לצערי באופן די מהיר בגלל המציאות הבריאותית. יש איזשהו סוג של אחריות למציאות. לא שאתם נתתם הוראות לא טובות אלא בתקופת ההתארגנות או בתקופת הקורונה כאשר לא היו עובדים, היה צריך לתת מענה לאזרחי ישראל הסיעודיים במצבים הקשים ביותר, והיה צריך להשתמש במי שיש, לנצל את כוח האדם והמחויבות של האנשים שנמצאים כאן. הייתה כאן התקשרות רגשית עם הצלחות מפוארות כמו ששמענו כאן, בלי חלופה, לתקופה ייחודית. אני לא יודע, בעולם ממנו אני בא מנסים לתחם את זה, לגדר את זה, לקרוא לזה הוראה מיוחדת, הוראת שעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השורה התחתונה. אתה מציע למחוק את ההגבלה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מציע למחוק את ההגבלה הזאת ולעשות את כל מה שאפשר מינהלית. כמובן לא לאפשר הישארות מעבר למטופל המדובר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה אלון. אני מצטרף להסתייגות שלך אבל אני איאלץ להצביע נגדה. אבל אני מצטרף אליה. דבר אחד אני יכול להגיד לכם. אני הולך לפתוח את הנושא הזה כמו שצריך, לעומק, מהתחלה, כדי לפחות לפתור בעיות עתידיות שלו כדי שלא יקרו. אני אומר, ואני פונה מכאן דווקא לבתי המשפט, דווקא לאגף המשפטי שאנחנו מדברים עליו, כל החששות וכל ההסתגרויות שלהם מאחורי קווים אדומים שהם צריכים לעשות, זה בגלל החלטות כאלה ואחרות שלדעתי אין להם לא צדק ולא יושר. << אורח >> קריאה: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי בסוף הם פוגעים במשפחות. הם כאילו דואגים לעובדים אבל הם פוגעים ביצירה הזאת שנקראת עובד שבא עבור פלוני. זה לא העובד מגיע. זה כאילו החזרנו מארץ אויב את הילד של הקשיש שיבוא לעזור לו, במקום הילדים שאין לו או יש לו ולא מסוגלים לעשות את זה. בגלל זה אנחנו מגיעים לדילמות הקשות האלה ואני יכול רק להצטרף לכל מילה שאתה אמרת אבל לצערי אני אצביע נגד. << אורח >> קריאה: << אורח >> אתה יכול להימנע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה מצטרף לכל ההסתייגויות או רק להסתייגות הזאת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצטרפתי רעיונית להסתייגות הזאת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה רוצה להירשם כמסתייג? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יכול להירשם כמסתייג. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני שואל אם אתה רוצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. כן. בהסתייגות של אלון. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> גם אני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה צריך להצביע על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מעלה את ההסתייגות הזאת בנפרד מכל החבילה. מי בעד קבלת ההסתייגות אליה הצטרף גם חבר הכנסת מלול ואני? מי נגד? 3. בלב כבד. הצבעה ההסתייגות לא נתקבלה << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההסתייגות לא נתקשבלה. אנחנו מצביעים על שאר ההסתייגויות של המחנה הממלכתי. מי בעד? מי נגד? 3. מי נמנע? 1. הצבעה ההסתייגויות לא נתקבלו << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוראי נמנע. ההסתייגויות לא נתקבלו. אנחנו נצביע עכשיו על כל ההסתייגויות שנדחו וממילא נצביע על הצעת החוק עם התיקון. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב ראש, יש גם ועדה לעובדים זרים. כבודו אמר שנדון לעומק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו באמצע הצבעה. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה לפתוח חזית עם...? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה לפתוח חזית איתי עכשיו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מדברים על נוסח הצעת החוק עם התיקון שהיה לגבי התקופה הקובעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היו שני תיקונים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התקופה הקובעת עד 31 במרס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בגוף החוק. וההבהרה שלכם לפרוטוקול שתצא בהודעה מסודרת לציבור לגבי שלושת החודשים לסיום ההעסקה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן, למי שנדחה בתקופה הקובעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. זה רשום בפרוטוקול. מי בעד הצעת החוק? 3. מי נגד? שאין נגד. מי נמנע? 2. הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצעת החוק נתקבלה. אני אומר לכם כבר עכשיו, משרד הפנים, תתחילו להכין נתונים על כל התהליך והצעות איך אנחנו מגדרים מראש דברים שלא יקרו ולא יגיעו למקרים הללו. אנחנו נקיים על זה דיונים. אנחנו לא רק נקיים על זה דיונים סתם אלא לא תהיה חקיקה. אני לא אתן יד לתקנות ולחקיקה שלא תהיה אחרי שנשב ונפתח את הכול וננסה לטייב את הכול בצורה המקסימלית שאפשר. לשכת השר, מרגע זה אני מפעיל שעון עצר לגבי התקנות. חודשיים. עד חודשיים. תפתיע אותנו. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>