PAGE  
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
30/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 297 >
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ג' באב התשע"ד (30 ביולי 2014), שעה 9:00
<סדר היום:>
<היערכות ופריסת שירותי מד"א באזור הדרום במבצע "צוק איתן">
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
חיים כץ – היו"ר

אילן גילאון

יעקב ליצמן

רינה פרנקל

<מוזמנים:> 
	מירי כהן
	–
	מנהלת תחום מד"א, משרד הבריאות

	מורי אמיתי
	–
	רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

	אלי בין
	–
	מנכ"ל מגן דוד אדום

	אפרת סיבילצקי-ממן
	–
	רס"ן, ק' אגם רפואה, פיקוד העורף, משרד הביטחון

	רפי סטרגו
	–
	ד"ר מנהל אגף רפואה, מגן דוד אדום

	גיל מושקוביץ
	–
	מנהל אגף מבצעים, מגן דוד אדום

	יהודה שושן
	–
	מנהל מרחב דרום, מגן דוד אדום

	עמי אבגי
	–
	מנהל מרחב לכיש, מגן דוד אדום


<מנהלת הוועדה:>
וילמה מאור
<רישום פרלמנטרי:>
סמדר לביא, חבר המתרגמים
<היערכות ופריסת שירותי מד"א באזור הדרום במבצע "צוק איתן">
<היו"ר חיים כץ:>
בוקר טוב. היום יום רביעי בשבוע, ג' באב, 30 ביולי 2014, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה והבריאות. אנחנו פותחים אותה כאן ברח' הרפואה 1 באשדוד ואנחנו יכולים לפתוח אותה באשדוד מפני שיש לנו את כיפת ברזל שבאה מאשדוד, או חלק ממנה, במפעל אלתא שנותן לנו את היכולת לשבת פה, ומד"א לא עסוקה בפינוי אזרחים שהיו נפגעים מכל הטילים האלה שהכיפה מיירטת. רק שתדעו, הכיפה מיירטת רק כשהטיל נופל על בית. כשטיל משוגר יוצא אנחנו רואים בטווח של 3 מטרים איפה הוא נופל, אז מחליטים אם מיירטים אותו או לא מיירטים אותו. אז אנחנו יכולים להודות לאנשי כיפת ברזל. 

יחד עם זה ועדת העבודה והרווחה שבאה לפה היא, אני לא רוצה להגיד, תומכים מאוד במד"א, אבל תומכים מאוד במד"א. היו כל מיני אירועים בעבר שהיינו צריכים להפעיל את כוחותינו והיום אנחנו באים לפה בתקופה של מלחמה, לא של מבצע, תקופה של מלחמה וימים שאנחנו קוברים את מתינו, ועצם זה שאנחנו יכולים לעשות את זה פה באשדוד, במתקן של מד"א וכל המובילים, כל צמרת מד"א יכולה לשבת פה, זה אומר שבכל זאת עם ישראל מנתב את חייו בצורה מסודרת ואנחנו סומכים - - - אני בא מראיון עכשיו, אמרו לי 'מה יש לך להגיד על המלחמה?' אמרתי, 'אני לכל אורך המבצע אף פעם לא באתי לטלוויזיה לדבר על המלחמה'.
 יש המון פרשנים, גם חברי כנסת, שמדברים על המלחמה. אני מרגיש את עצמי חופשי לדבר, כי אנחנו פה בכל זאת לא בכנסת, זו ישיבת כנסת, מסודרת, פורמלית, אבל אנחנו לא בירושלים. אני מרגיש שהקבינט רוצה את טובת מדינת ישראל ויש לו הרבה יותר נתונים מאשר כל חבר כנסת אחר והוא מקבל החלטות מושכלות. פה אנחנו באנו ורצינו לדעת ולקבל נתונים מאלי בין או מכל אחד אחר שיוכל לתת לנו נתונים על פעילות מד"א, מה היא עשתה במלחמה הזאת. אני מבין שהמלחמה היא יותר שם, בעזה, ומד"א לא נכנסים לשם, או שאני טועה? פינויים של אנשים שנפגעו פגיעות חרדה, יכול להיות שפגיעות חרדה לעיתים מתבטאות אחר כך הרבה יותר קשה מפגיעות גפיים. אז לפני שאני אעביר אליך, אלי, אם יש מישהו מחברי הכנסת שרוצה להגיד משהו, בבקשה. 
<יעקב ליצמן:>
תודה, אדוני היושב ראש. 

<היו"ר חיים כץ:>
חבר הכנסת ליצמן, שר הבריאות לשעבר. עכשיו תגיד לי סגן שר. זה הריטואל, אני אגיד שר, הוא יגיד סגן שר, אבל זה בסדר. 

<יעקב ליצמן:>
עובדה שהמשכורת לסגן שר. 

<היו"ר חיים כץ:>
אני אעשה לך השלמה. אתה ראוי, היית ראוי. 

<יעקב ליצמן:>
אדוני היושב ראש, אני מודה לך על הישיבה כאן פעמיים, אל"ף, באנו לאשדוד שצריך הזדהות, בדרך כלל רוצים עם אשקלון, אני לא יכול להגיד נגד אשקלון ונגד באר שבע, הייתי גם שם, אשדוד סבלה לא פחות מאחרים, אז טוב שיש ישיבת ועדת כנסת, ועדת הבריאות, הרווחה והעבודה של הכנסת. בי"ת, בנושא מד"א. מד"א הוא סמל - - -  ואני חושב שאנחנו באנו לראות איך זה עובד, איך עושים הצלת חיים. כי אם מצילים נפש אחת בישראל מצילים עולם ומלואו, אז הם מצילים כל יום נפשות אז הם בטח מצילים, אבל יש דבר אחד, דיברתי עם אלי לפני שהתחלת את הישיבה, כמה עולה כסף לכל יום. הוא אמר 2 מיליון שקל ביום, זה מה שהוא אמר לי והוא בטח ירחיב על כך, אז אנחנו צריכים לראות שכאשר הממשלה, שאני מניח תשלם פיצויים לבתי חולים, לאשקלון, לבאר שבע, סורוקה - - -

<היו"ר חיים כץ:>
אתה מדבר על 2 מיליון שקל ליום מעבר ליום תפעול רגיל של מד"א. 

<יעקב ליצמן:>
כן, ברור. עכשיו שכל בתי החולים יקבלו פיצויים אנחנו צריכים לראות שגם מד"א ייכנס בתוכו, כמו כל בית חולים. אני מניח שזה יגיע לוועדת הכספים, אני לא יודע לאן זה יבוא, אין לי מושג, אבל - - -
<היו"ר חיים כץ:>
אתה מסתדר טוב בוועדת כספים. 

<יעקב ליצמן:>
אז קודם כל אני מברך אותך על זה ונשמח, כל חברי הוועדה, לשמוע באמת מה עוד צריך וצריך לשבח אותם על מה שעשו עד היום ושימשיכו. 

<היו"ר חיים כץ:>
מאה אחוז, תודה רבה. 
<אילן גילאון:>
אני גם קצת פה מארח. סך הכול אשדוד, כל מה שיש באשדוד זה הכי טוב, גם מד"א. כל השירותים באשדוד הם יותר טובים מכל מקום אחר בארץ, שתדע, ואני קצת מרגיש - - - 

<היו"ר חיים כץ:>
הם האנשים שלו. 

<אילן גילאון:>
זאת עיר על הראש ולכן היא הכי מטריפה. הכול פה הפוך, דרך אגב. פה הממסד הקולט היה ממסד צפון אפריקאי שקלט את האשכנזים, הצפון חלש, הדרום חזק. אגב, תופעה כזו לא קיימת, רק בצפון קוריאה ובדרום קוריאה, אין מקום כזה בעולם. אבל את מד"א פה אני מכיר במיוחד, כי כל הילדים שלי, כל התפרים שלהם, וכל פעם שהם שתו מדליקל במנגל, אנחנו תמיד הגענו לכאן, עוד כשזה היה בזלמן ארן ועוד לפני זה. לכן בוודאי ובוודאי שיש גם כבוד ואהבה למקום ובטח למגן דוד, אתם יודעים את זה. גם בגלל מגן דוד, מה שסיפרתי על הנכדים, גם בגלל השקפה, תמיד אומרים לי 'מה אתה רוצה ממגן דוד אדום?' אז אני אומר, 'שהוא יהיה עוד יותר אדום'. אבל הבעיה המרכזית, אני מניח, זה שצריך לעגן את הדבר הזה, לא באופן שכל פעם שיש להם בעיה ומשבר הם צריכים לרוץ בהול, ואנחנו באמת, הוועדה תמיד, אני חושב, אלי, נכון? היינו קולגיאליים ונמשיך להיות קולגיאלים. כל עוד אנחנו שם - - -
<היו"ר חיים כץ:>
אתה מדבר בצנעה. 

<יעקב ליצמן:>
מה זה המילה קולגיאלי? 

<אילן גילאון:>
חברי כזה. כמו פייסבוק אבל הפוך. 

<יעקב ליצמן:>
יש מילה בעברית. 

<אילן גילאון:>
פייסבוק.

<יעקב ליצמן:>
מה זה פייסבוק? 

<אילן גילאון:>
חברי. זו המילה בעברית, לא? 

<יעקב ליצמן:>
פייסבוק זה לא פייס ולא בוק. 

<אילן גילאון:>
ולכן ברוכים הבאים. אני מאוד מתרגש מהפגישה הזאת. כל הלילה לא ישנתי, גם מההתרגשות של הפגישה וגם מהפחד שכשאתה גר חמש דקות מפה אתה תמיד מאחר לפגישה, אז הגענו בזמן. ובאמת רק תודות. אני גם ראיתי את כב"א אמבולנס שם, זה פשוט מדהים הדבר הזה. אפשר לעשות בו גם תחנת שידור וגם הצלת אנשים, זה פנטסטי. זהו. 

<היו"ר חיים כץ:>
רינה, בבקשה. 

<רינה פרנקל:>
קודם כל תודה רבה, חיים, על היוזמה שלך לקיים כאן דיון של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ותודה לאנשי מד"א שמארחים אותנו כאן באשדוד. אני כתושבת הצפון יודעת כמה קשה כשיורים עליכם כאן טילים ואני מחזקת את כל תושבי הדרום ואת תושבי אשדוד שגם חטפו לא מעט וחשוב לנו כאן בזמנים הקשים האלה להיות כאן, ותודה רבה למד"א על העבודה הנפלאה שאתם עושים כאן למען התושבים. 

<היו"ר חיים כץ:>
אוקיי, יש פה אנשים שאני לא יודע אם כולם יודעים איך הכנסת עובדת, אז אני אתן לאלי בין לתת סקירה, אם מישהו ירצה מאלה שיושבים שם בצד, זאת אומרת הנוכחים בישיבה, ירצה להגיד משהו, יקבל רשות דיבור, יגיד את מה שיש לו להגיד. אם אלי יגיד דברים מעניינים, אני בטוח שלדברים של אלי לא יתפרצו, אבל אם מישהו ירצה להגיד משהו שירים את ידו ויקבל רשות דיבור ואנחנו ניתן לאנשים להתבטא. אדוני, בבקשה. 

<אלי בין:>
אדוני היושב ראש, אני מודה לך מקרב לב על ההחלטה קודם כל להתארח פה ולהזדהות עם תושבי הדרום בימים קשים, אני מודה לחברי הוועדה, לכל חברי הכנסת שהם באמת, כפי שאמר חבר הכנסת גילאון, חברים אמיתיים. הוועדה בראשותך, אדוני, עשתה צעדים גדולים למען ביסוס מגן דוד אדום, ואם הצעדים שאתה, כיושב ראש הוועדה, לא היית מוביל אותם בדרך שהובלת אותם, לא היית מביא אותנו לאן שהבאת אותנו בחודשים האחרונים, את הארגון, ליציבות מבחינה כלכלית, אנחנו היום לא היינו יכולים לעמוד באתגרים שמוצבים בפנינו. היינו מודאגים שנים רבות מההתנהלות הפחות טובה של פקידות כזאת או אחרת שלא הכירו בצרכים האמיתיים ובאתגרים שעומדים בפני מגן דוד אדום, ואתה הובלת, יחד עם חבר הכנסת ליצמן, יחד עם הנשיא הנכנס, שהיה חבר כנסת, יחד עם חבר הכנסת אילן גילאון ועם עוד חברי ועדה - - - 
<היו"ר חיים כץ:>
אתה מבין שפה כולם תמכו בנשיא הנכנס?
<אלי בין:>
אני לא נכנס לפוליטיקה.

<היו"ר חיים כץ:>
כולם יצאו פה בהצהרה גלויה - - -

<אילן גילאון:>
מה, נשיא שמאלני. 

<היו"ר חיים כץ:>
הוא נשיא של העם. 

<אלי בין:>
אז, אדוני, אני אומר לך שבלי התמיכה שלכם וללא זה שאתם הובלתם את הצעדים האלה, ספק אם היינו יכולים באמת להתייצב מוכנים עם כל האמצעים שיש למגן דוד אדום ועם היכולת באמת המבצעית היוצאת מן הכלל.  
מגן דוד אדום החל מימי ההסלמה פרוס עם כל הכלים שלו באיוש מלא, החל מדן בצפון ועד אילת בדרום. כל עובדי מגן דוד אדום, כל מתנדבי מגן דוד אדום, מגויסים למשימה 24 שעות ביממה, וההחלטה הזאת נפלה בעקבות ולאחר התייעצויות, ישיבות והערכות מצב ומודיעין שמתקבל מדי יום מול האירועים. ככלל, אדוני, מגן דוד אדום מבצע הערכות מצב יומיות עם כלל גורמי החירום, מקבל את המידעים בזמן אמת, את המודיעין המתאים על ירי צפוי, על אירועים ביטחוניים כאלה ואחרים שעלולים להתרחש במדינה ועל פי זה אנחנו מעלים או מורידים או מתאימים את רמת הכוננות במדינת ישראל.  אנחנו יושבים מדי יום עם אלוף הפיקוד, מדי יום אנחנו עושים הערכות מצב בתוך הארגון שלנו, אנחנו מתאימים את האמצעים ואת הכלים בהתאם לאתגרים. יש פה רופאים מארצות הברית ומאנגליה, ומתרגמים להם תוך כדי השיחה ואנחנו למעשה מתאימים את מצב הכוננות כל יום וכל שעה בהתאם למודיעין שאנחנו מקבלים.

אנחנו נציג ברשותך, אדוני, את כלל ההיערכות של מגן דוד אדום. אנחנו ניגע בנקודות שאנחנו חושבים שהן מרכזיות - - -

<היו"ר חיים כץ:>
בין השאר אני רוצה שתגיד לי למה יש לך 2 מיליון שקל ליום עלויות יותר. 

<אלי בין:>
אני אסביר לך. 

<היו"ר חיים כץ:>
אם אנחנו רוצים שזה יהיה כבר פרודוקטיבי ולא נצטרך לוועדה בדרישות שלכם, וכמו שאמר חברי, על אמת חברי, ליצמן, שכשיבואו ויחלקו את מה שצריך לתגמל, את כל הגופים ואת כל המפעלים ואת כל האנשים בעקבות המלחמה הזאת, אז שנדע. 

<יעקב ליצמן:>
אני מבין אדוני שבוועדת הכספים אולי ביום ראשון זה יהיה. הולכים לדון עוד מעט על פיצויים, אני לא יודע - - - 
<היו"ר חיים כץ:>
זה מוקדם קצת. 

<יעקב ליצמן:>
זה בדיוק מה ש - - -

<היו"ר חיים כץ:>
צריך מקדמות, אבל זה עוד מוקדם - - -

<יעקב ליצמן:>
המקדמות לא מוקדמות. 

<אילן גילאון:>
זה מוקדם, בגלל זה קוראים להן מקדמות. 

<אלי בין:>
אני אסביר את זה, אדוני, אבל אני רוצה להגיד לך שנמצאים פה מנהל המחוז של מגן דוד אדום בדרום, יהודה שושן, ומנהל המרחב, נמצאת פה הגב' כהן שמלווה אותנו ואת מגן דוד שנים רבות ותומכת כמובן ומסייעת גם בזמן הלחימה הזאת, נמצא גם מנהל אג"מ, ראשי אגפים ואגודות הידידים של מגן דוד אדום שנמצאים פה עכשיו בישראל לאות סולידריות ותמיכה, גם במגן דוד אדום וגם במדינת ישראל.
אנחנו נציג ברשותך את הנקודות העיקריות שאנחנו פעלנו ועשינו, החל מרגע ההסלמה. למעשה אנחנו קיבלנו את ההתראה מספר ימים לפני כן, אנחנו קיבלנו את ההתראה הזאת בעקבות מבצע 'שובו אחים' שהחל להתגלגל ומאוחר יותר רצח הנער הערבי מוסלמי שנרצח בירושלים. ההתפתחויות האלה גרמו לכך שקיבלנו תמונת מודיעין כזאת או אחרת בשלב מסוים, העלינו את רמת הכוננות, כמובן לאחר התייעצויות עם אלוף פיקוד העורף והגורמים הנוספים במשטרת ישראל. ככלל אנחנו יושבים גם עם השר לביטחון פנים לפחות פעמיים בשבוע ואנחנו משתתפים מדי יום בשיחות ועידה ובעדכונים הדדיים מול משטרת ישראל ומול המחוזות וכמובן מול האגף לשעת חירום במשרד הבריאות. כמו כן עם אלוף פיקוד העורף מדי יום, מדי שעות אנחנו גם מתעדכנים, לבעלי התפקידים המרכזיים בארגון יש טלפון סודי אדום, שאנחנו יודעים להעביר ולהחליף מידע בזמן אמת כשאנחנו צריכים לקבל מידע מסוים, ואנחנו מעודכנים ומעדכנים כמובן גם את הצוותים שלנו, מכינים אותם למצבים מיוחדים.
אנחנו למעשה הצטיידנו במגן דוד אדום מבעוד מועד. הדברים האלה לא קורים כמובן מאליו, הדברים האלה קרו בזכות דבר אחד, שיש לנו אגודות ידידים בעולם שתורמות לנו קרוב ל-30 מיליון דולר בשנה. 30 מיליון דולר, אדוני היושב ראש. היהודים בעולם מכניסים למדינת ישראל 30 מיליון דולר. בלעדיהם מגן דוד אדום לא יכול להתקיים, לצערנו הרב. במגן דוד אדום אין תקציב לשעת חירום. אין לו תקציב שצבעה אותו המדינה, היא צבעה אותו עכשיו בצורה חד פעמית רק לשגרת החירום ולא לשעת חירום ולא למלחמה, לא - - -
<היו"ר חיים כץ:>
לאיזה גופים במשק הישראלי יש תקציב? 

<אלי בין:>
לכל גוף במדינת ישראל יש - - -

<היו"ר חיים כץ:>
בבתי החולים יש תקציב לשעת חירום? 

<אלי בין:>
בבתי החולים אני לא יודע להגיד לך, אבל אני יודע להגיד לך - - -

<היו"ר חיים כץ:>
מה יש, רבנו? 

<יעקב ליצמן:>
יש תקציב לכל בתי החולים, כי בתי החולים הממשלתיים כפופים לממשלה והוא מכסה אוטומטית - - -

<היו"ר חיים כץ:>
הוא לא מכסה אוטומטית. אם הוא היה מכסה אוטומטית הוא לא היה בגירעון של מיליארד שקל. אתה מדבר כאילו הוא מכסה אוטומטית אז אין גירעון. הוא גם לא מכסה אוטומטית את העלייה בתוחלת החיים, הוא לא מכסה אוטומטית את הגידול באוכלוסייה. פה נוצר גירעון של 2.6% כל שנה. 

<אלי בין:>
אדוני היושב ראש, כיוון שאני מכיר את הכללים אצלך בוועדה ואני לא נכנס לדבריך בחיים - - -

<היו"ר חיים כץ:>
פה אתה בבית, אתה יכול להרביץ לי. 

<אלי בין:>
לא, אחר כך זה יעלה לי הרבה יותר יקר. אני לא לוקח סיכונים, אז אני יכול להגיד לך שמגן דוד אדום לא דומה לבתי החולים. את מגן דוד אדום אתה צריך להשוות לכב"א, את מגן דוד אדום אתה צריך להשוות למשטרת ישראל ואת מגן דוד אדום אתה צריך להשוות לגוף חירום. אלה שלושה גופים שנקבעו בחוק, מגן דוד אדום נקבע בחוק כגוף שהוא מציל חיים, הוא הגוף שממונה, מטפל באזרחים, לתת סיוע לצה"ל, ככה ההגדרה שלו בחוק, אדוני. החוק גם מטיל עליו לעבור גם בשעת חירום, בשעת מלחמה, ולסייע לפצועים. זה החוק, אדוני, ולכן אתה לא יכול להשוות אותו לבתי החולים. בתי החולים הם גוף ממשלתי, הם גוף שנתמך ממשלתית, התקציב שלהם בא מהממשלה, חלקו לפחות, גם, אבל מגן דוד אדום לא מקבל כספים מהממשלה, הממשלה קונה שירותים ממגן דוד אדום. לצורך העניין אם מאבטחים את נשיא המדינה עם פרמדיק שהוא צמוד אליו 24 שעות, או לראש הממשלה, המדינה - - - 
<היו"ר חיים כץ:>
הבנו, עכשיו מה עשינו במלחמה הזו?

<אלי בין:>
בבקשה. גיל, מנהל אגף המבצעים, יציג את זה. 

<גיל מושקוביץ:>
את השתלשלות האירועים כולנו מכירים. ב-2 ביולי החל מבצע 'צוק איתן', בהתאם מוכרז גם מצב מיוחד בעורף בטווח ה-40 קילומטר. את השתלשלות המבצע עצמו כולנו מכירים, מבחינת אירועים בעורף מעל 2,500 שיגורי טילים - - -

<היו"ר חיים כץ:>
כמה יירוטים? 

<גיל מושקוביץ:>
אני לא נכנס לזה. 

<אלי בין:>
אנחנו יודעים כמה יירוטים - - - 

<היו"ר חיים כץ:>
לא, היה מפורסם, סדר גודל של 500 יירוטים. 

<קריאה:>
560 יירוטים.

<היו"ר חיים כץ:>
תחשבו, 560 יירוטים, בואו נגיד שחלק מהטילים היו פוגעים באותו מקום, בואו נגיד 450 פגיעות ישירות, 450 פגיעות ישירות בבתים, תחשבו מה קורה, האנדרלמוסיה, הפאניקה, הפחד, ועוד אמרו לי בזמנו 'תשמע, זה לא כלכלי', כיפת ברזל לא כלכלית, אמרתי 'למה לא כלכלית?' אמרו לי 'כל טיל עולה 50,000 דולר והטילים שהם משגרים זה 1,000 דולר'. עכשיו באים פקידי האוצר, חלק ניכר, ואומרים לי 'וואלה, חיים, כמה צדקת. איך היינו מתרגמים את ההפסדים האלה?', 560 יירוטים. 
<אלי בין:>
אגב, במוקד המבצעי שלנו, אדוני - - -

<היו"ר חיים כץ:>
אז מד"א הייתה עובדת. 

<אלי בין:>
אני אגיד לך, אי אפשר להשוות את כמות הפצועים, את כמות הנסיעות המבצעיות שקרו במבצע 'עמוד ענן', 'עופרת יצוקה' ומלחמת לבנון השנייה למבצע 'צוק איתן'. אי אפשר להשוות את זה. 

<היו"ר חיים כץ:>
בלי שום פרופורציה יותר נמוך? 

<אלי בין:>
לגמרי. ב-90%, אפילו יותר. 90% פחות. אפילו - - -

<היו"ר חיים כץ:>
ובחיים, אתה יודע, בן אדם מתנהל, הוא חי, הוא אומר 'אני סומך'. 

<אלי בין:>
ואני אומר לך - - -

<גיל מושקוביץ:>
במלחמת לבנון השנייה 4,000 נפגעים בעורף. 

<היו"ר חיים כץ:>
כמה עכשיו? 

<גיל מושקוביץ:>
בסביבות 600, מתוכם 420 חרדה. נפגעי גוף בסביבות 200. 

<היו"ר חיים כץ:>
7.5% שהמלחמה הזאת, נכון לעכשיו, נערכת כבר כמעט 150% בימים, בכמות הימים, מ'עמוד ענן'. וגם כמות הטילים שנשלחה היא יותר מכפולה ואנחנו ב-7.5% נפגעים ממה שהיה אז. אנחנו 7.5% גם כשאנחנו ביותר ימים, בכפול טילים, ממה שהיה שם. 

<גיל מושקוביץ:>
אני אתייחס למספרים. אני מתייחס למספרים רק בעורף, אני לא מתייחס לנפגעים בחיילי צה"ל. כולם מכירים, יש שלושה הרוגים, הרוג סמוך לדימונה, במחסום ארז ותיירת מארצות הברית. 

מבחינת כללי תפיסת ההפעלה של מד"א, אנחנו עם תחילת המבצע חיזקנו מאוד את מוקדי ה-101, הבנו ששם זה לב לבו של הארגון, הוספנו כוח אדם הכי ייחודי והכי חזק במוקדים וזה מוכיח את עצמו. אנחנו מבינים מיידית תוך כדי שיחות בטלפון איפה אנחנו צריכים להתמקד ואיפה פחות. 

<היו"ר חיים כץ:>
כמה יש פחות תאונות דרכים? 

<גיל מושקוביץ:>
אני לא יודע להגיד לך במספרים אבל יש ירידה משמעותית, בעיקר בדרום. יש הרבה פחות תנועה של כלי רכב, יש הרבה פחות חולים, יש הרבה פחות - - -

<היו"ר חיים כץ:>
לא יפה לעשות את החשבון הזה, אבל במאזן האימה הזה, בימים האלה, יש פחות פצועים - - -

<גיל מושקוביץ:>
מאירועי שגרה. נכון, פחות תאונות עבודה, פחות תאונות דרכים. בעיקר בדרום. אבל רואים - - -

<היו"ר חיים כץ:>
אז למה עולה לנו יותר כסף במד"א? 

<גיל מושקוביץ:>
אני אגיד לך למה, כי יש לנו פחות הכנסות מהסעות, זה ברור. זה הרבה יותר הוצאות כמובן. 

<היו"ר חיים כץ:>
אני הסברתי לך את זה.

<אילן גילאון:>
מאז שאני קטן אני את זה מבין, מי משלם, מי מקבל, מה קורה.

<גיל מושקוביץ:>
אנחנו ביצענו פיזור נרחב של רכבי הצלה, גם כדי להיות פרוסים בכל הערים ובכל היישובים, כולל פתיחת נקודות הזנקה נוספות בעוטף עזה. פתחנו כל כמה קיבוצים, נעשתה עבודה על ידי המחוז שלנו, אותרו דירות, הוצבו צוותים שלנו בתוך הקיבוצים כדי לתת מענה, כביש 232 לכל היישובים שם, אנחנו מגיעים מהר מאוד, העברנו רכבים מוגני ירי - - -

<היו"ר חיים כץ:>
מה זה 232? 

<גיל מושקוביץ:>
זה כביש עוטף עזה. 

<היו"ר חיים כץ:>
לבורים שאחר כך ירשמו בפרוטוקול ולא יידעו מה אמרנו. 

<גיל מושקוביץ:>
כל הגזרה. פיזרנו רכבי הצלה גם בערים. אם אנחנו לוקחים את תחנת אשדוד, פה בתחנה הזאת, שבדרך כלל אתה רואה פה כמעט 20 רכבי הצלה בשגרה, יש פה 5 רכבים פעילים כרגע, כל השאר מפוזרים בעיר. פתחנו בנמל אשדוד נקודה, בכיבוי אש עשינו איתם הצרחה של רכבים, יש פה רכב כיבוי אש ורכב שלנו נמצא בכיבוי. 
<היו"ר חיים כץ:>
וככה זה לאורך כל - - - 

<גיל מושקוביץ:>
כל ה-22 ימים של הלחימה. 

<היו"ר חיים כץ:>
למה? אם אתה רואה את התוצאות? למה אתה לא זז תוך כדי תנועה? 

<גיל מושקוביץ:>
קודם כל אנחנו זזים תוך כדי תנועה, אנחנו משנים ואנחנו מורידים, אנחנו מזיזים, אנחנו מתאימים את עצמנו תוך כדי תנועה ואנחנו מקיימים כל הזמן דיונים והערכות מצב. רק אתמול קיימנו דיון משמעותי יחד עם מרחב דרום בנושא הפריסה שלנו בעוטף ובערים בכלל. אנחנו כל הזמן בוחנים את עצמנו וכל הזמן מתחקרים את עצמנו. הרעיון הוא באמת שאם חס וחלילה אותו טיל שכן מצליח לחדור את כיפת הברזל, אל"ף, נוכל להגיב הרבה יותר מהר לאירוע, כי הפריסה שלנו רחבה, דבר שני, שאם חס וחלילה תהיה פגיעה בחצר תחנת מד"א, כמות הפגיעות ברכבי ההצלה תהיה מינימלית, לכן פיזרנו אותם לבתי עובדים, בתי מתנדבים. עובד לוקח אמבולנס איתו הביתה, לא בשביל הנוחות שלו, זה לא נוח לו, כדי שהוא יוכל ל - - -
<היו"ר חיים כץ:>
עובד או מתנדב? 

<גיל מושקוביץ:>
גם וגם. 

<היו"ר חיים כץ:>
שלא תופתע שאחר כך אם אתה מדווח עליו שהוא לקח אמבולנס יבקשו ממנו זקיפת רכב. 

<גיל מושקוביץ:>
לא נופתע. הוא עושה את זה בהתנדבות, גם העובד עושה את זה בהתנדבות. 

<אלי בין:>
אנחנו הסדרנו את הנושא הזה עם האוצר. 

<היו"ר חיים כץ:>
לא, כשעובד לוקח רכב מסחרי, שהתפקיד שלו זה לתת שירות, טכנאי שירות, הוא מקבל טנדר מסחרי והוא משלם זקיפת רכב. וזה רכב לצרכי עבודה, שיש לו את ארגזי הכלים מאחורה, הוא משלם זקיפת רכב. 

<אלי בין:>
כן, אבל פה אנחנו צריכים את זה - - -

<היו"ר חיים כץ:>
לא, כשאתה תבוא, הם יגידו לך, כשתבקש אחר כך תוספת, ' - - אנחנו נוותר להם על זקיפת הרכב'. 

<יעקב ליצמן:>
אני רק מבקש, אל תיתן להם רעיונות. 

<אלי בין:>
הנושא הזה מוסדר עם האוצר מבעוד מועד. הם מכירים את הנושא הזה, אנחנו עובדים ככה שנים. 
<גיל מושקוביץ:>
אנחנו כל הזמן מכינים את עצמנו לאירוע רב זירתי, גם לאירוע שמספר טילים יכולים לחדור, אנחנו מתכננים את זה, אנחנו בונים את עצמנו, בנינו את הכוח לטובת אירועים רב זירתיים. אנחנו כל הזמן מייצרים תמונות מצב תוך זמן קצר. הרעיון הוא כבר בשיחות הטלפון לנסות להבין איפה אנחנו יכולים להתמקד ואנחנו מנסים לשגר מספר אמבולנסים תואם למספר הנפגעים, גם כדי שנוכל ונהיה ערוכים לאירוע הבא וגם כדי שלא נתמהמה ונחזיק הרבה צוותים במקום שהם לא צריכים להיות בו. 

אנחנו חיזקנו מאוד את הפריפריה ואילת. עשינו עבודה מקדימה על אילת, אנחנו הבנו ששם הייתה בעיה בתחילת המבצע והיינו ערוכים לטילים שהיו באותו לילה שהיו טילים באילת. יחד עם פיקוד העורף נעשתה עבודה רצינית שם. פריפריה, מצאנו את הנקודות החלשות. הלכנו לחפש איפה הנקודות החלשות, איפה הכי גרוע מבחינתנו שייפלו טילים. כשזה יחדור, איפה זה יהיה הכי גרוע מבחינתנו, ושם עיבינו. אני רוצה לציין את האירוע שהיה סמוך לדימונה בכפר הבדואי, זה נותן דוגמה מצוינת לחיזוק הזה. 

אנחנו כל הזמן עושים ויסות ופיזור של נפגעים. אנחנו מתאימים, אל"ף, את הפציעה של הנפגע לבית חולים שיודע לטפל בו הכי טוב. מבחינת הפיזור, ברגע שיש הרבה נפגעים, אנחנו מפזרים אותם כדי לא להעמיס את הכול על בית חולים אחד. גם אם זה טיפה יותר רחוק והפציעה שלו היא לא חמורה, אני מעדיף לשלוח אותו טיפה יותר רחוק כדי לבצע פיזור נכון, לא להעמיס על בית חולים אחד את הכול. 

כמובן כל הזמן אנחנו מכינים את עצמנו כבר לאירוע הבא. תוך כדי האירוע אנחנו מוודאים כשירות של רכבי ההצלה ומתכוננים לאירוע הבא, מתכננים אותו ומטפלים בזה. אנחנו מתחקרים את האירועים בזמן אמת ומפיקים לקחים. כל יום מתבצע תחקיר, בכל אירוע עם נפגעים מבוצע תחקיר בזמן אמת ואחריו, כולל האזנה להקלטות, כולל כל מה שצריך, שיחות עם הצוותים, כדי להבין אם טעינו איפה טעינו ואיך מתקנים את זה שבאירוע הבא זה לא יקרה. ברוך ה' עד עכשיו לא נתקלנו בבעיות משמעותיות.
זאת פריסת האמבולנסים שלנו, בגדול אתה רואה צילום מסך, דוגמה של מרחב לכיש. אתה רואה שהפריסה היא מאוד רחבה. איפה שיש יישובים תראה מקבץ אמבולנסים מפוזרים. מרחב נגב, באבק קצת קשה לראות את זה, אבל כל הנקודות הכחולות והוורודות עם ציורים של אמבולנסים, ירוק, אפור, כל אחד בהתאם למשימה שלו בזמן נתון. זה צילום מסך של זמן נתון. זה מרחב נגב. 

גזרת אילת היא דוגמה מצוינת. עשינו פה זום יפה. יש בגזרת אילת 23 רכבי הצלה פעילים רק בגזרת אילת. זה גזרה שמאוד מאוד קשה להגיב אליה לאירוע, אנחנו מתכננים - - - דרך אגב 23 רכבים זה לא רק ב'צוק איתן'. המנכ"ל הנחה מראש להכין תכניות גיבוי לאילת. דיברת על עובדים שהם בחופש, כל עובד מד"א כל השנה כשהוא יוצא לחופשה באילת, הוא לוקח איתו ביפר, הוא מודיע למוקד נגב שהוא בחופש שם ולמרות שהוא בחופשה ממד"א באיזה שהוא מקום הוא יודע שאם חס וחלילה יש אירוע באילת הוא מגיע לתחנת אילת, יחכה לו אמבולנס, תחכה לו ערכה מתאימה והוא יגיב לאירוע.

<אלי בין:>
אדוני היושב ראש, רק לשם המחשה, אתה צריך להבין, אנחנו מפעילים באילת אמבולנס ניידת נמרץ וגם אמבולנס רגיל, שני אמבולנסים. חברה כלכלית, חברה שרוצה להרוויח כסף, לא צריכה לשים שם 23 אמבולנסים, למה? פי 10. אתה מחזיק שם 23 אמבולנסים כי אתה לא יכול לבנות כוח מיידי, אתה לא יכול פשוט - - -
<היו"ר חיים כץ:>
תשמע, אתה אצלך בבית, אתה לא רוצה ממני תגובות.
<אלי בין:>
מה זאת אומרת? ברור שאני רוצה. כל מה שתגיד אני מקבל באהבה ואתה יודע את זה, ש-23 אמבולנסים להחזיק זה כסף, למה אני צריך את זה? 

<היו"ר חיים כץ:>
כמה תושבים יש באילת? 

<אלי בין:>
יש, אני מעריך, 50,000. 

<קריאה:>
ביחד עם התיירות זה מגיע ל-100. 

<יהודה שושן:>
מספר התושבים באילת בשגרה זה 50,000, לא כולל בתי המלון. 

<היו"ר חיים כץ:>
אמבולנס אחד על כל כמה תושבים? 

<יהודה שושן:>
המפתח לא עובד כך, הוא עובד על פי פעילות מבצעית שאנחנו בוחנים כל מספר חודשים. על הפעילות המבצעית יושבים עם ההנהלה, עם מנכ"ל מד"א ומחליטים האם צריך להוסיף - - -

<היו"ר חיים כץ:>
אמבולנס במד"א לכל כמה תושבים במדינת ישראל? 

<אלי בין:>
לא, יש קרבה לבית חולים גם. יש פה מפתח של קרבה לבית חולים, יש פה - - -

<היו"ר חיים כץ:>
אילת מאוד קרובה לבית חולים. 

<יהודה שושן:>
אבל זה בית חולים יחסית לא - - -

<היו"ר חיים כץ:>
זה קרבה לבית חולים שהוא לפחות בשלוש דרגות מעל מיון קדמי. 

<יעקב ליצמן:>
אבל הבעיה עם בית החולים הזה שלמשל הוא לא עושה צנתורים. 

<היו"ר חיים כץ:>
ולמה באמת באילת לא עושים צנתורים? 

<יעקב ליצמן:>
אני כמעט רציתי לסגור בגלל שאין צנתורים, אבל עובדה שזה מה שיש. 

<היו"ר חיים כץ:>
בית חולים יוספטל 60 מיטות. 

<רינה פרנקל:>
60 מיטות זה בית חולים קטן ומצומצם בפעילות שלו. 

<היו"ר חיים כץ:>
היום בצנתור אתה עושה סדר גודל של 40,000 צנתורים בשנה. אני חושב שבאילת, עם 50,000 תושבים - - -

<יעקב ליצמן:>
היה צריך, ללא ספק. 

<היו"ר חיים כץ:>
אני חושב שצריך ביוספטל לעשות - - -

<יעקב ליצמן:>
איימתי עליהם פעם שאני אסגור. 

<היו"ר חיים כץ:>
אין סיבה שזה לא יהיה, על 50,000 תושבים. 

<רפי סטרוגו:>
הבעיה היא שונה. בשביל לפתוח יחידת צנתורים אתה חייב גיבוי של מחלקת ניתוחי לב, מכיוון שכשצנתור מסתבך אתה צריך בטווח של חצי שעה יכולת להיכנס לניתוח.

<יעקב ליצמן:>
בסדר, על זה הם מדברים. 

<רפי סטרוגו:>
זו הסיבה שלא פותחים מחלקת צנתור. 

<היו"ר חיים כץ:>
אני חושב שבית חולים ל-50,000 תושבים, שלנייד אותם לסורוקה ייקח שעתיים שהם יכולים לעצום עיניים בדרך. לעצום עיניים תרתי משמע, לא בשביל לישון, זו לא סיבה מוצדקת? 

<רפי סטרוגו:>
חד משמעית, אין ספק. אני אומר שבהיבט של העלויות זו לא העלות של פתיחת מחלקת הצנתורים כמו העלות של פתיחת מחלקת ניתוחי לב. 

<היו"ר חיים כץ:>
אתה יודע מה? אני לוקח מפה הביתה את הקטע הזה ואני בוועדת העבודה והרווחה אתחיל לעבוד שיעשו מחלקת צנתורים, עם כל מה שכלול בזה. 

<אילן גילאון:>
גם אז הרבה יותר תיירים יבואו לאילת.

<היו"ר חיים כץ:>
או שבאילת גרים רק צעירים. 

<אלי בין:>
אגב, היושב ראש, הרב ליצמן תמך בעבר בהקמת פינוי מוסק. בגלל שבית החולים הוא בית חולים פריפרי ואין מרכז טראומה הוא תמך בעבר להקמת צוות מוסק ואני חושב שהוועדה צריכה באמת לדון בנושא הזה. 

<היו"ר חיים כץ:>
לדון זה לא, להביא תוצאות. 

<אלי בין:>
להביא תוצאות זה 2 מיליון שקל וגומרים את זה. 

<יעקב ליצמן:>
זה לא עניין של כסף. 

<אלי בין:>
זה עניין כספי. 

<יעקב ליצמן:>
כן, אבל זה בעיקר כוח אדם מיומן וזה לא פשוט. אבל אני אומר לך, כסגן שר לשעבר, שזה עוול גדול שאין את זה ואי אפשר להפקיר קהילה. משם להעביר לבאר שבע זה נורא ואיום לחולה בהתקף לב. 

<היו"ר חיים כץ:>
זה באג שלנו, אנחנו צריכים לטייל בכל הארץ. אתה יודע, כשדיברו איתי על מה אני רוצה ממשרד הבריאות, אמרתי שאני רוצה טיפולי שיניים חינם למבוגרים מעל 75 וללכת על הסטפ הבא של הילדים עד גיל 14. אמרתי, זה עולה 170 מיליון שקל, 150 מיליון שקל, ואתם יודעים להביא לי את זה. אם הייתי יודע הייתי אומר גם מחלקת צנתורים וקרדיולוגיה באילת. לא יכול להיות שיהיה בית חולים ללא קרדיולוגיה, זה לא נראה לי - - - 

<מירי כהן:>
פרט לנקודה האחרונה שעלתה על יוספטל אכן מנכ"ל מד"א צודק, צריך לבחון מה נכון יותר ומה אפשרי יותר בשאלת הפינוי המוטס - - -

<היו"ר חיים כץ:>
במה הוא צודק? הוא דיבר כל כך הרבה. 

<מירי כהן:>
אני מדברת רק על הפינוי המוטס כרגע. באמת שאלה טובה שצריך לבדוק את הסוגיה של הפינוי המוטס, כי כפי שנאמר אם מגדילים את בית החולים צנתורים לבד זה לא יספיק, צריך להרחיב את היכולות של בית החולים - - -

<היו"ר חיים כץ:>
מחלקת קרדיולוגיה. 

<מירי כהן:>
זה גם ניתוחים ויכולות נוספות, זו שאלה כבדת משקל שראויה לדיון נפרד. שאלת הפינוי המוטס, אגב, זה לא רלוונטי רק לנושא של קרדיולוגיה, למשל שבץ מוחי וכו'. בשנתיים האחרונות מימנו שני מסוקים בדרום ובצפון והסוגיה של מסוק נוסף לפינוי מוטס בדרום באילת זו סוגיה שנמצאת כרגע על השולחן, הדבר המרכזי שעומד בינה לבין יישום כמובן זו שאלת המימון. נעשו על זה עבודות, אנחנו כרגע - - -

<היו"ר חיים כץ:>
היה לנו דיון בסוגיית המסוקים בוועדה, רצו לסגור שם את החברות ואנחנו לא נתנו שיסגרו. 

<מירי כהן:>
נכון מאוד. 

<רינה פרנקל:>
כי אחרת אין מענה בכלל. 

<מירי כהן:>
ולכן צריך לבדוק את השאלה של הוספת מסוק נוסף בדרום, באילת, לטובת כולם.

<יעקב ליצמן:>
אני אמרתי שכמה שמשרד הבריאות ייתן, נוסיף מאטצ'ינג.

<היו"ר חיים כץ:>
יש פה עוד מישהו שרוצה להגיד משהו? משרד האוצר פה? למה משרד האוצר כל הזמן כל כך בשקט? 

<מורי אמיתי:>
לא פנו אלינו עד עכשיו. כשפונים אנחנו מדברים. 

<היו"ר חיים כץ:>
לא, גם אתם צריכים להידחף, כמו שאתם נדחפים בחיים. 

<יעקב ליצמן:>
לא, לא הייתה לו סיבה להגיד לא. 

<היו"ר חיים כץ:>
כמה זמן אתה עובד במשרד? 

<מורי אמיתי:>
שמונה חודשים. 

<אילן גילאון:>
זה הפקיד הכי ותיק שהגיע לוועדה. 

<היו"ר חיים כץ:>
קודם כל אנחנו רוצים להודות לך שהגעת. אני לא ראיתי אותך יותר מדי בדיונים אצלי בוועדה. 

<מורי אמיתי:>
לא, אני מגיע כל פעם. לגבי העלויות, לא רק לגבי מד"א, לגבי כל הצוותים במשרד האוצר, אנחנו מרכזים את העלויות של כלל, בין אם זה רשויות מקומיות, במשרד הבריאות זה בתי חולים, קופות חולים, במשרדים אחרים את העלויות ומשרד האוצר אוסף כרגע, לא הקצו עדיין כסף, אני חושב שחוץ ממערכת הביטחון שביצעה רכש לא נתנו כסף נקודתי בזמן הפעילות. אנחנו עדיין - - -
<היו"ר חיים כץ:>
מה הסיפורים של יאיר לפיד על מקדמות? 

<מורי אמיתי:>
אני לא מכיר את הסיפורים האלה. 

<היו"ר חיים כץ:>
לפחות בעיתונות. בעיתונות אנחנו שומעים שדנים - - - 

<מורי אמיתי:>
אני לא יודע מה הוא נתן, אני מכיר את ההיבט של אגף תקציבים. 

<יעקב ליצמן:>
יש לך פייסבוק? 

<מורי אמיתי:>
כן, אבל אני לא עוקב אחרי השר. לגבי העלויות שאנחנו מכירים, שהועברו ממשרד הבריאות למד"א זה - - -

<יעקב ליצמן:>
אבל אתם מתכננים לתת - - -

<מורי אמיתי:>
אני לא יכול לענות על זה כי זה ייקבע ברמה של כלל משרד האוצר ואנחנו יודעים שהסכומים יכולים להגיע כבר למיליארדים. 

<יעקב ליצמן:>
אתה מדבר גם על בתי חולים? 

<מורי אמיתי:>
אני מדבר על כל המשרדים שמעבירים את העלויות, הם נבחנים כרגע בצורה מרוכזת מול צוות מקרו, מול הרזרבות שיש במהלך השנה בדיוק למקרים כאלה. 

<יעקב ליצמן:>
יש לך 2.5 מיליארד מאתמול. מע"מ אפס מאתמול, 2.5 מיליארד. 

<היו"ר חיים כץ:>
ליצמן, הוא לא הכתובת. 

<יעקב ליצמן:>
אני נתתי לו כתובת לכסף. 

<היו"ר חיים כץ:>
תקשיב, אתה, ביכולות שלך, עזוב עכשיו. 

<מורי אמיתי:>
לנושא מד"א, העלויות שהועברו לנו על ידי משרד הבריאות מדברות על עלות של חצי מיליון שקל ליום עלות מבצע, בדומה לפעילויות שהיו, ולא סכום של 2 מיליון. אם נקבל את הפירוט של למה זה 2 מיליון ולא חצי מיליון נעשה את ההתאמה של הסכומים בסוף המבצע בהתאם. מעבר לזה - - -

<היו"ר חיים כץ:>
מאה אחוז, תודה רבה. יש נציג משרד הביטחון? רשום מוזמן, אבל לא היה לו זמן לבוא? את פה? אז בואי תצטרפי לשולחן.

<אפרת סיבילצקי-ממן:>
אבל אני פיקוד העורף, לא משרד הביטחון.

<היו"ר חיים כץ:>
בסדר, פיקוד העורף. תצטרפי לשולחן. 

<אפרת סיבילצקי-ממן:>
שיתוף פעולה שלנו עם מד"א, עוד בימים שלפני תחילת הלחימה, כפי שאתם יודעים 'צוק איתן' אצלנו הוא קצת ארוך ורחב יותר, אנחנו עובדים בשיתוף מלא, אדום, כתום, כפי שדאגנו לקרוא לו כל הדרך. אין דרך לתת מענה רפואי לאזרחי מדינת ישראל אלמלא כוחות מד"א ברגיעה שמתווסף אליהם סד"כ נוסף, גם צבאי וגם אזרחי, בחירום, וכוחות הרפואה של פיקוד העורף. היו פה בביקור אצלנו אתמול, אנחנו כרפואת פיקוד העורף נותנים מענה גם למה שקורה בשטח האירוע, כשמי שמוביל את המענה זה מגן דוד אדום יחד עם כוחות שאנחנו מעבירים להם ונותנים את תמונת מצב הנפגעים בבתי החולים ולאיזה בתי חולים ניתן לפנות, בין אם זה מזירת המבצעים, שזה זירת פד"מ (פיקוד דרום) באירוע הזה, ובין אם זה מזירת העורף שזה בעצם פיקוד העורף והאיום שמתרחש כרגע. זהו. אם יש שאלות אני אשמח לענות. 

<היו"ר חיים כץ:>
תודה רבה. יש פה עוד מישהו שרוצה להגיד משהו? 

<מירי כהן:>
אני רוצה להוסיף. קצת התייחסתי לנושא של הפינוי המוסק אבל אני רוצה לומר באופן כללי, מעבר לזה, כמייצגת את משרד הבריאות. אז אל"ף אני רוצה כמובן לברך ולחזק את חיילי צה"ל על כל הפעילות ולשלוח תנחומים למשפחות ההרוגים. אנחנו רוצים גם לחזק את כל תושבי הדרום והעוטף על כל העמידה האיתנה שלהם לאורך כל התקופה, אנחנו רוצים לציין לשבח את הפעילות המסורה והמדהימה של מגן דוד אדום בכל הפעילות הזאת, גם לאורך השנים. הפעילות הזאת עכשיו מתבטאת ביתר שאת, תקופה ארוכה אנחנו חווים את זה בעוצמות נמוכות יותר, אבל הנחישות בעצם נמצאת כל הזמן, גם בצוותי בתי חולים.

אני רוצה להתייחס לסוגיה התקציבית שעלתה כאן. לאחר תחילת המבצע אנחנו פנינו למגן דוד אדום ואמרנו להם שאם הם צריכים מקדמות, ומד"א פנה אלינו, שהסוגיה התקציבית הכספית לא תהווה איזה שהוא מכשול או איזה שהוא חסם לכל הפעילות והצרכים של מד"א לתת מענה. כי מד"א שנותנת את הפעילות זה נותן שקט גם לצבא וגם לאוכלוסייה לפעול ולעשות את מה שהם צריכים. אנחנו העברנו מקדמות למגן דוד אדום אחרי תחילת המבצע. גם אתמול דיברתי שוב עם מנכ"ל מד"א ואמרתי לו שאם הם צריכים הם יוכלו לפנות אלינו תמיד, אנחנו נעביר מקדמות. בסופו של דבר אנחנו כמובן נעשה את כל ההתחשבנות ונבדוק את הצרכים, אבל כרגע מבחינת משרד הבריאות מד"א יכול להתעסק רק בסוגיה המבצעית ולא בסוגיה התקציבית. מבחינה זו אנחנו נותנים לו את הגב המלא ואת הגיבוי המלא. דרך אגב, אני לא חושבת שעשינו את זה לגורמים נוספים, אבל מד"א יכול לפעול בשקט. 

<אלי בין:>
אדוני, אני רק מבקש להתייחס לדבריה של הגב' כהן. קודם כל, כל מה שהיא אמרה יצוק בסלע. יחד עם זאת, כשהתותחים יורים לא בוכים. זה משפט שהוא נר לרגלינו ואנחנו לא אוהבים לדבר על כסף, בטח לא עכשיו כשצריך לעשות את העבודה והאתגר הוא מאוד גדול ואנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך. אנחנו מקווים שזה ייגמר, אבל במידה שלא אנחנו כאן, אנחנו ניתן את השירות ונעשה את כל מה שמתבקש מאיתנו, נקודה. 

יחד עם זה אני מבקש להבהיר, כבוד הרב ליצמן נמצא פה, הוא היה שר הבריאות בתקופה של 'עופרת יצוקה', אני באתי אליו אישית ואמרתי לו 'כבוד הרב, פשוט מאוד עושים לנו עוול, אנחנו הוצאנו כמה מיליוני שקלים', אתה יודע כמה כסף קיבלנו אחרי זה? פחות מ-10% ממה שאנחנו הגשנו. עשו מאיתנו צחוק, פשוט לקחו את הכסף של הארגון הזה, השתמשו בו. כסף של תורמים שהיה מיועד לפיתוח הארגון, לקידום ולרכישת אמצעים הלך לממן את פעילות 'עופרת יצוקה'. נקווה שבמבצע הזה זה לא יקרה. המקדמות שקיבלנו, אדוני, אלה מקדמות של כסף שמשרד הבריאות חייב לנו בגין שירותים, הם לא נתנו לנו שום מקדמה - - -

<מירי כהן:>
מקדמת - - -

<אלי בין:>
רגע, גב' כהן, תאמיני לי, אני יודע מה נתת. אני מכבד ואני מעריך מאוד, מכיוון שתזרים המזומנים של מגן דוד אדום הוא רע מאוד, כי בתי החולים לא משלמים כמו שצריך, הרשויות לא משלמות כמו שצריך, כל מי שצריך לשלם למגן דוד אדום פשוט לא משלם. 

<היו"ר חיים כץ:>
ומחיר מנת דם לא כמו שצריך, מחיר ההסעות הן הרבה מעבר למה שצריך. 

<יעקב ליצמן:>
אני העליתי את מחיר מנת דם. אבל יש לי - - -

<היו"ר חיים כץ:>
לא, העלו להם עכשיו עוד פעם. 

<אלי בין:>
לא העלו מספיק. 

<היו"ר חיים כץ:>
לא העלו מספיק? אבל העלו עוד פעם.

<יעקב ליצמן:>
יש לי רק סיפור אחד להגיד לכם איך האוצר עובד ולכן - - -

<היו"ר חיים כץ:>
זה לא במסגרת פיליבסטר. 

<יעקב ליצמן:>
לא, תן לי לחנך אתכם. פעם אחת היה אבא ששלח את הילד שלו לפנימייה וביקש שישלח גלויה מה המצב. האבא מקבל אחרי שבוע גלויה שיש לו חדר מצוין, מזרון פרדייז, בורי וזה וזה וזה, הכול מצוין, והוא מבקש דבר צנוע מאוד, 1,000 שקל דמי כיס. האבא מקבל את הגלויה, נורא שמח, הוא מתרגש ומחזיר לו מיד מכתב חזרה, 'כבוד בני היקר, אני שמח שהלימודים טובים, יש לך חברים טובים ומורים טובים - - -

<היו"ר חיים כץ:>
'בשביל מה אתה צריך 500 שקל?'

<יעקב ליצמן:>
לא. 'באשר לדמי הכיס שביקשת, מצורף בזה 10 שקלים, הגיע הזמן שתדע ש-10 כותבים עם אפס אחד ולא עם שלושה אפסים'. במה דברים אמורים? התחיל אלי בין כאן עם 2 מיליון שקל הוצאות ובא נציג האוצר ולא פחות ולא יותר, אתם לא שמתם לב אפילו, מדבר על חצי מיליון. הוא אומר לך עכשיו כבר ש-2 מיליון כותבים עם שלושה אפסים. זו התשובה שלו. 
<היו"ר חיים כץ:>
מעולה. שמענו את כולם, אני שמח שעשינו את הישיבה הזאת. בן אדם מרגיש שכמו שהשקענו במד"א אנחנו לפחות נדמיין כיפת ברזל חברתית כזאת, היערכותית, שאני שמח שלא היינו צריכים להשתמש בה. אני מקווה שנצטרך להשתמש בה פחות. אני מודיע לך פה, אדוני מנכ"ל מד"א, שוועדת העבודה והרווחה תעשה כמיטב יכולתה שנציג האוצר יידע שכשכותבים 2 מיליון אז כותבים 2 מיליון, המספרים הם לא גדולים. יחד עם זה אני רוצה להגיד לך שאני נגד התרמות והמדינה צריכה לתת את הכול, אבל אם יש פה תורמים אז הם גם מבינים שבכל זאת עברנו תקופה לא קלה והם צריכים לתת טיפה יותר ולחזק, כי האוצר שלנו הוא גם צעיר, גם חדש וגם חלש בימים אלה.

<אילן גילאון:>
אבל התקופה הזו היא מקום המדינה, זו הבעיה. 

<היו"ר חיים כץ:>
אני מודה לכם על הישיבה. תודה רבה, הישיבה נעולה. 

<הישיבה ננעלה בשעה 10:05.>