PAGE  
2
הוועדה לפניות הציבור
11/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 93>
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שלישי, י"ח בחשון התשע"ה (11 בנובמבר 2014), שעה 13:30
<סדר היום:>
<הכן עירך לחורף! הערכות הרשויות המקומיות לתנאי מזג האויר>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
עדי קול – היו"ר
<מוזמנים:> 
	מיכל קלה בן חמו
	–
	מנהלת אגף חירום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	פנחס חבר אזולאי
	–
	מנהל תחום הערכות לשעת חירום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	אבנר פורשפן
	–
	סגן בכיר בפועל, השירות המטאורולוגי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	נעה אבירם
	–
	הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	אינג' עליסה בן דוד
	–
	מנהלת חטיבת הבטיחות וההנדסה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	תמיר שניידרמן
	–
	סמנכ"ל חירום וביטחון, משרד התשתיות הלאומית, האנרגיה והמים

	עופר שושן
	–
	מנהל תחום היערכות לחירום, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

	שירי שניצקי
	–
	מרכזת תיאום ובקרה מטה המינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים

	אבינועם בירן
	–
	מבקר הרשות הארצית לכבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים

	אבי בן זקן
	–
	רע"ן תו"ל, נציבות כבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים

	גלית שוחט צוברי
	–
	אגף חירום, המשרד לביטחון פנים

	רפ"ק מתי סופר
	–
	ר' חוליית מבצעים, אגף תנועה, משטרת ישראל

	רפ"ק אליאס יפת
	–
	ראש מדור שיתוף פעולה ואוכלוסייה, משטרת ישראל

	דוד ג'קמן
	–
	מנהל יחידת התיעול, עיריית תל אביב-יפו

	זוהר נוימרק
	–
	מ"מ ראש עיריית חולון

	נדב יפה
	–
	סמנכ"ל תשתיות, עיריית חולון

	עמוס לוטן
	–
	ממונה ביטחון וחירום, עיריית צפת

	אמיר תאר
	–
	מנהל יחידה סביבתית, מועצה מקומית שוהם

	חן פיליפוביץ
	–
	ראש מועצה מקומית הר-אדר

	רמזי חלבי
	–
	מרכז השלטון המקומי

	דני לקר
	–
	מנהל אגף ביטחון וחירום, הרשות הממשלתית למים וביוב

	הרצל פרידמן
	–
	סגן מנהל מחוז חיפה לעניינים טכניים, חברת חשמל


<ייעוץ משפטי: >
ורד קירו זילברמן
<מנהלת הוועדה:>
שלומית אבינח
<רישום פרלמנטרי:>
יעל, חבר המתרגמים
<הכן עירך לחורף! הערכות הרשויות המקומיות לתנאי מזג האויר>
<היו"ר עדי קול:>
צהריים טובים, אני שמחה לפתוח את הישיבה של הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בכנסת.
 התכנסנו היום לישיבה חגיגית. בדרך כלל הוועדה מתכנסת בעקבות פניות של אזרחים או של קבוצת אזרחים של ארגונים, היום קיבלנו פניות אנונימיות, אבל חזותיות שנתחיל ונראה אותם במצגת. 
(הקרנת מצגת)
זה מדגם קטן ולא מייצג של תמונות, מצבים וסיטואציות של הצפות בערים שונות ברחבי הארץ, אלו הצפות קיצוניות ללא הערכות מתאימה. הצפות שגרמו לנו להיכנס לדיון "הכן רכבך לחורף, איך מתכוננות הרשויות המקומיות לחורף העומד בפתחנו. לא מדברים על שלג או משקעים קיצוניים. מאז תחילת החורף היו מעט ימי גשם ועדיין אנחנו רואים הצפות מאוד גדולות, רואים שהרבה מהרשויות המקומיות אינן ערוכות למזג האוויר ולאקלים. 

הזמנו לפה 257 רשויות מקומיות, קיבלנו מענה רק מ-27 רשויות מקומיות ומספר הנציגים שהגיעו לכאן עוד פחות. בעיקר אנחנו רוצים לבדוק אתכם, האם אתם ערוכים. היום, בשבוע הזה מזג האוויר טוב ואין גשם, אבל תוך מספר ימים יחזרו המשקעים ואנחנו צריכים להיות ערוכים לכך. אני אשמח לשמוע מהנציגים שהגיעו לכאן איך נערכים למזג האוויר, איך מבטיחים שנקבל את מזג האוויר בצורה הולמת. בבקשה. 
<דוד ג'קמן:>
שלום, דוד ג'קמן מעיריית תל אביב. ראשית, מערכות התיעול מתואמות לתקופות הסתברות עוצמת גשם. כלומר, מערכות הניקוז בשום מקום בעולם לא נותנות פתרון למאה אחוז מהגשמים שיכולים לרדת. זאת אומרת שאם יש שבר ענן, כמו שקרה לפני כשבוע ולעוצמת גשם מעל המתוכנן המערכת פשוט לא מסוגלת לתת מענה ואז רואים הצפות. צריך גם לזכור שהמערכות הישנות תוכננו להסתברות של 1 2 או 1 ל-5. כלומר באזור בו קיימת מערכת ניקוז יכול להיות שפעם בחמש שנים או פעם בשנתיים תהייה הצפה. המערכת הכי אמינה היא 1 ל-100, כלומר, אחת למאה שנה יכולה להיות הצפה. כאן צריך להיזהר מלהגיד שדבר כזה יכול להתרחש פעם ב-25. באיילון אמרו שזה יכול לקרות פעם ב-25 שנה ואז זה קרה שוב יום אחרי זה. צריך להגיד 4 פעמים ב-100 שנה, סתם.
המערכות הקיימות בעיריית תל-אביב, נותנות מענה ואנחנו יודעים שיש את המגבלה הזאת. אנחנו עושים הכנה לחורף. הכנה לחורף כוללת בדיקת כל הקולטנים, את ניקוי שלהם, הוצאת הלכלוך אם קיים, דואגים שהם יהיו נקיים ומוכנים. ברור שאת כמות הניילון על פני הקולטנים שחוסמים את כניסת המים לתוך הקולטנים אנחנו מנקים ומטפלים. זה בצד ההכנות.

יש לנו ארבע דרגות של סופה, יש כוונות א', ב', ג' ו-ד'. בכוננות א' יש רק כוננים, ביובית אחת או שתיים שעומדות בכוננות ואם יש בעיה מקומית בזמן שהגשם יורד, אם צופים שהגשם יורד עד ל-30 מ"מ אנחנו מוציאים ביובית או מעמידים משאבה במקומות המועדים.  כוונות סופה ב',  כשיש גשם בין 30 ל- 60 מ"מ, במצב זה מעמידים משאבות במקומות הבעייתיים. המקומות הבעייתיים הם בדרך כלל מקומות לא מוסדרים שצריך לפנות פולשים או דיירים שהנושא מבחינת התב"ע לא מוסדר, כלומר שאי אפשר להשקיע בתשתיות – שם מעמידים משאבות והכול מוכן לפני רדת הגשם. 
יש לנו הסכם עם חברת חיזוי מזג האוויר, הם שולחים לנו במשך כל החורף יום יום את תחזית מזג האוויר לחמישה ימים הקרובים. כשאנחנו רואים שבעוד כך וכך ימים צפוי לרדת גשם בכמות כזאת או אחרת, בהתאם לזה אנחנו נערכים. 
כוננות סופה ג', במצב זה מעמידים כבר תורנים והמוקד העירוני מתחיל להפעיל את כל מערך המשאבות והביוביות הפזורות בכל העיר. בכוננות ד', כשצפוי בין 70 ל-100 מ"מ והלאה אנחנו ממש מקימים חמ"ל עירוני. כאמור במצב זה אנחנו מקימים חמ"ל עירוני שמרכז את כל הנושא של פינוי תושבים בעת הצורך, מערך האוטובוסים, מתנ"סים אליהם יפנו את התושבים  - - -

<היו"ר עדי קול:>
מתי בפעם האחרונה הייתה לכם סיטואציה כזאת?

<דוד ג'קמן:>
בשנה שעברה, היה כמעט פינוי כשנחל איילון עלה. הגענו למצב שהמים ממש הגיעו לתחתיות הבתים בשכונת ידידיה, האוטובוסים כבר לא היו מוכנים לפנות אותם. המזל שבדיוק שהגענו למצב הזה התחילו המים לרדת. אגב, אנחנו בקשר גם עם רשות הניקוז שהם מדווחים לנו מה מצב המים במעלה. אם המעלה מוריד הרבה מים הם אומרים לנו 'המצב הוא בגובה כזה וכזה, דעו לכם שבעוד שעה אתם תהיו בנחל איילון או בנחל הירקון ברום כזה וכזה. גם לפי זה אנחנו פועלים. 

זה בגדול מה שניתן לעשות. בכל מקרה, לתת פתרון לכל מצב ולכל גשם במערכות הקיימות בארץ זה לא דבר אפשרי.

<היו"ר עדי קול:>
תודה. נמצאים כאן נציגי עיריית חולון? אני אשמח לשמוע מכם, ראיתי את התמונות מהעיר שלכם.

<נדב יפה:>
התכנית שלנו כוללת הערכות בדומה למה שיש בעיריית תל אביב שדוד ג'קמן תיאר כעת. לנו יש גם נוהל הערכות מסודר לקראת החורף. עיריית חולון בשונה מתל אביב למשל, היא בנויה ומתאפיינת דמוגרפית, היא נבנתה על דיונות, יש בה המון שקעים אבסולוטיים. כפי שציין דוד מתל אביב, התכן של הניקוז שם לא מתאים לכל אירוע. במסגרת זאת אציין שאנחנו כעת בתכנון וביצוע של מוביל מאוד גדול שיפתור את רוב הבעיות שראינו כעת. זה לטווח הארוך. כל המערכות שלנו היום מתכוננות בתכן שהוא 1 ל-20 ובמקומות מסוימים 1 ל- 10, כלומר, יש הסתברות לאירוע אחד לעשר שנים או אחת לעשרים שנה. זה בצד התכנון לטווח הארוך.

תכנון לטווח הקצר, כל השנה אנחנו עובדים על ניקוי מערכות הניקוז שלנו. מצלמים את הקווים עם מצלמות תת-קרקעיות ומנקים את הקווים מחול ולכלוך. קצת לפני הסתיו אנחנו נכנסים לניקוי של קולטים כפי שציין דוד ג'קמן. 

<היו"ר עדי קול:>
המצב שראינו בתמונה - - -

<נדב יפה:>
היה שם שבר ענן ובחולון אין תחנת מדידה. הדבר הכי קרוב שאנחנו זיהינו בתחנת מדידה הקרובה,  בנתב"ג יש תחנת מדידה, שם נמדדו בסמוך מאוד לאירוע הזה 55 מ"מ שירדו בפחות משעה. אנשי מקצוע שנמצאים פה יודעים שזה אירוע חריג משמעותי, אירוע שלא קורה לא כל שנה, לא כל שנתיים ולפעמים גם לא כל עשר שנים. זה אירוע חריג לדעת כל הדעות. בפינת הופמן ופיכמן הייתה הצטברות עילי מעל פני הכביש בגלל מערכת שלא יכלה לספוג את האירוע. המים כאמור מחפשים את הדרך הכי קלה להם כדי להתפנות. מעבר לכך, היה שם אתר בנייה פרטי חפור, כל המים התנקזו לשם, הקיר שם לא היה מדופן והמים חתרו מתחת לכביש ופשוט הקיר קרס. 

עיריית חולון הסיקה לא מעט מסקנות מהאירוע זה למרות שזה קרה בשטח פרטי. עיריית חולון הסיקה את המסקנות ואנחנו מטפלים גם באופן אישי בבעלים של הקרקע במקום. זה אירוע, שוב, קשה לחשוב על כל נקודה ונקודה בעיר ולמנוע אירועים כאלה. זה לא קרה בגלל כביש לא תקין או מערכת לא תקינה. כאן היה שילוב של שני דברים, אירוע חריג ו - - -
<זוהר נוימרק:>
מדובר כאן באירוע מאוד חריג. אני מבקש לחדד את הדברים. בסך הכול אנחנו ערוכים וכמו בעיריית תל אביב יש לנו צוותי כוננות. אנחנו בשיתוף פעולה גם עם תאגיד המים מי שקמה כולל בנושא הביובים. יש לנו את נושא הניטור, נושא של גובה הביובים וכדומה כולל כל הצעדים שאנחנו נוקטים.  
שוב, אנחנו לא ערוכים, זה עניין של עלויות כספיות. אחת לעשר, עשרים, או שלושים שנה, עלול לקרות דבר כזה. אנחנו לא בנויים למצבי קיצון ולא יכולים לעבוד על פי זה, יש לנו צוותים שערוכים לכל מקרה כזה. התחזית המטאורולוגית שקיבלנו לאותו יום, לא הזכירה סכנה או דבר שיכול להביא למצב הזה - - -

<נדב יפה:>
הבאתי את התחזית לכאן, אוכל להעביר לכם אותה. היא לא דיברה על אירוע גשם. מעבר לכך, אני לא יודע מה אתם קיבלתם בתל אביב, אנחנו מתחילים להפעיל את צוותי הכוננות שלנו החל מסיכון הצפות ברמת בנוני ומעלה. התחזית דיברה שבלילה תהייה סבירות קלה להצפות. זה באמת היה אירוע חריג גם מבחינת התחזית שהתקבלה. ברשותך אפשר להעביר לעדי את התחזית.

<אבנר פורשפן:>
התחזית הזאת לא ניתנה על ידי השירות המטאורולוגי, היא ניתנה על ידי חברה פרטית. היה צריך להזכיר את זה.

אני סגן בכיר בפועל למנהלת השירות המטאורולוגי, למטאורולוגיה מבצעית. אנחנו הוצאנו התראות ואזהרות לגבי הגשמים האלה. מה שהאדון מציג, זו תחזית שניתנה על ידי חברה פרטית. רוב הרשויות המקומיות מקבלות את המידע מחברות פרטיות. אגב, אנחנו עברנו לפני שנתיים שינוי ארגוני או שינוי במתכונת הפעילות. אנחנו מציגים את כל מידע שלנו חינם אין כסף באתר. כתוצאה מכך אנחנו לא מוכרים שירותים. בעבר מכרנו שירותי חיזוי לעיריות. אנחנו לא מוכרים את השירותים האלה יותר. העיריות כמובן שאז  הן פונות לחברות פרטיות שתספקנה להן את השירות. השירות המטאורולוגי מפרסם את החזית שלו גם באתר האינטרנט ומי שיכול, הוא יכול להירשם ל- RSS ולקבל את  התחזיות. לא בדקתי ספציפית לגבי האירוע הזה, אבל סביר שהאזהרות ניתנו וניתנו בזמן. 
<נדב יפה:>
ברזולוציה של מוניציפאלית? התחזית שלכם היא ברזולוציה של מוניציפאלית. אם היא בחינם, כלומר היא לא הייתה לחולון או לבת ים או לרשות אחרת, היא אזהרה כללית. גם אני מפעם לפעם נכנס לאתר שלכם שבו יש אולי 10 או 12 רשויות שיש להן תחזית, חולון לא נכללת בהן.

<דוד ג'קמן:>
גם תל אביב לא, היא מקבלת מחברה פרטית.
<שלומית אבינוח:>
למה מחברה פרטית?

<דוד ג'קמן:>
כי היא צריכה לקבל תחזית לתל אביב עצמה. אם יש כזה שירות צריך להביא אותו לידיעת הרשויות.

<אבנר פורשפן:>
אני מבקש להסביר משהו ברמה העקרונית, סליחה להפרעה. התחזיות שלנו ניתנות, אתנו עומדים בקשר גופים ממשלתיים כמו למשל נציבות כבאות והצלה וגורמי המבצעים במשטרה וגופים ממשלתיים אחרים. אנחנו לא יכולים לתת תחזית פרטית לכל רשות מקומית. זה לא אפשרי לעשות את זה באופן פרטני. כן אפשר לעשות, ברגע שיש אירוע חריג כדוגמת השלג שהיה או אירוע דומה, אנחנו מוציאים תחזיות פרטיות ואת התחזיות האלה ניתן להפיץ לגורם אחד, למשל למרכז השלטון המקומי או לגוף אחר שאמון על זה ושהוא ידאג להפיץ אותה לכל הרשויות הרלוונטיות.  
התחזיות, ברור שלגבי מקום מסוים, מקום ספציפי, אנחנו יכולים לתת הערכה כללית האם צפוי גשם חזק, האם צפויים שיטפונות, לאו דווקא לגבי חולון כי הגשם יכול לרדת בחולון, אבל יכולה להיות טעות בתחזית והוא לא ירד בחולון אלא בפתח תקווה. בעיקרון, תחזיות כאלה צריכות לעמוד לנגד מקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות. לתת הערכה מדויקת האם ירדו 30 מ"מ או 60, 50 מ"מ זה קשה, אבל יש צפי האם הגשם יהיה חזק, צפי לשיטפונות או הצפות במקומות נמוכים. אזהרות כאלה ניתנות ומפורסמות גם באתר השירות המטאורולוגי וכל מי שרוצה יכול לקבל אותן, גם לקבל אותן באופן ישיר אליו. אגב, גם אזרח ולא  רק רשות מקומית.

<נדב יפה:>
ברשותך, אני מבקש להוסיף. בשנה שעברה, כשהיה את האירוע הגדול כאן בירושלים, אנחנו נערכנו, הצוותים שלנו היו בכל 12-13 מקומות שאנחנו יודעים עליהם. הצוותים כללו אנשים, משאבות וכל מה שציין כאן דוד ולא קרה כלום. לא הייתה הצפה אחת בכל עונות הגשמים בשנה שעברה בחולון. נערכנו, עשינו, היינו מוכנים ולא הייתה. זו סטטיסטיקה, זה הסתברות. פה לא ידענו וקרה, ושם ידעו ולא קרה. כלומר, כל הסיפור הזה הוא הסתברותי. שוב, אף אחד לא רוצה להגיע לשם, אבל אנחנו היינו שם.

<דוד ג'קמן:>
תל אביב וחולון גובלות אחת בשנייה ובאותו יום שהיו להם הצפות, אצלנו היה גשם סביר בהחלט. 

<היו"ר עדי קול:>
אז איך נערכים? אנחנו עומדים לפני החורף, איך הרשויות המקומיות נערכות, איך מרכז השלטון המקומי נערך? מי יכול לספר לי?

<רמזי חלבי:>
אני נציג השלטון המקומי כאן. נעשית עבודה מקצועית בשלטון המקומי ויש הנחיות בתחום הן ביטחון והן  לגבי ההערכות לחורף. יחד עם זאת, מי שמנחה ושקובע כללים הוא משרד הפנים ולא אנחנו. אנחנו גוף מטה שממליץ בפני הרשויות, אנחנו עושים כנסי הסברה, מעבירים חומרים. מרכז השלטון המקומי כמרכז הוא לא גוף מנחה וכופה על הרשויות. אנחנו עוסקים בשיתוף פעולה.

<עמוס לוטן:>
כדי להשלים את מה שאמר רמזי, אני חבר וועדת ביטחון של המרכז השלטון המקומי, הגוף הזה עושה עוד דבר. הוא מעביר אינפורמציה, לפחות בינינו כקציני בטחון, בין כל קציני הביטחון כל הזמן. הוא מיידע אותנו באופן שוטף בכל מה שקורה בכל הארץ, אנחנו לומדים האחד מהשני ובמקרה חירום גם נעזרים האחד בשני. 

מעבר לכך, אנחנו כצפת, כעת אני תחת הכובע של צפת, בצפת אנחנו קצת שונים מכל הדוברים עד עכשיו. הגשם בשבילנו הוא בעיה שולית. אנחנו פותחים את כל הקולטנים, אנחנו מבצעים את כל הפעולות שהוזכרו כאן. הסיכון היחיד שיש לנו הוא כשבא גשם בכמות מאוד גדולה בבת-אחת, בגלל המבנה הטופוגרפי אצלנו המים מתחילים לחפש את כל הרחובות כתעלות ואז יש מצב שיש קצף שצף במשך שעה-שעתיים, אבל אין הצטברות של מכוניות שטובעות במים.

ברמת העיקרון שלחנו תשובות מסודרות לשאלון שלכם ואני לא רוצה לחזור עליהן. אם מעניין אתכם לשמוע מה עשינו בכלל בהתכוננות הכללית שלנו אפרט. לקחנו את אירוע השלג שהיה בעצם אירוע טראומתי, למי שלא מצליח להבין עד היום איך זה קרה, זה קרה כי אף אחד במדינה לא התכונן לזה. משנת 2005 אין נוהל ארצי מחייב לכל הגורמים. עד שנת 2005 היה נוהל שקובע מה עושים בסופת שלג. משנת 2005 כל גוף עשה לעצמו. בגלל שהייתי שותף לכל התכתיבים ברמה הארצית, בהתחשב בנסיבות כל הגופים תפקדו מצוין למה שהם הכינו את עצמם, פקודות והוראות שהיו להם. הסופה הזאת לא התחשבה ונתנה תוצאות אחרות. 
אנחנו לקחנו ועשינו משהו, לדעתי, הוא קצת שונה ממה שעשו אחרים, עשינו תחקיר שקראו לו תחכים מהמילה להחכים. ברמת העיקרון שלו הוא בחן מה הנושא, מה הבעיה, מהן העובדות, מהן המשמעויות, מהן המסקנות של הטיפול ומי מטפל בזה. אני יכול לומר לכם שזה התחיל בינואר בשנה שעברה, עשינו את התחקיר הזה כולל עם הצבא, כולל עם המשטרה, כולל חברת חשמל. בקיצור, כל גופי החירום. התוצאה שלו, הוצאנו בערך לפני חודש נוהל חדש לשריפות וסופות שלוקח את אותם מצבים, ארבעת המצבים שהוזכרו, ומכין את כל המערכות. אמרתי, בעניין הגשם אנחנו פועלים לבד, אבל לסופת שלג ברור לחלוטין שלאף רשות במדינה, אולי לירושלים כן, אין את היכולות מבחינת ציוד. אצלנו זה עד לפרטי פרטים כולל מי עושה מה ואיפה הוא ישן אם הוא גר מחוץ לצפת והוא צריך להישאר כי יש התראה לסופה שמתקרבת. עד לשם ירדנו.  

יש לנו כאן בטבלאות את כל אחד מהגופים, הצבא, המשטרה וכל אחד אחר מה הוא נותן, באיזה שלב הוא נותן, איפה זה עומד וכמה שעות לפני הסופה הוא מעלה ואיפה הוא שם את זה. למשל עשינו חוזים עם קבלנים, ביצענו רכישות. בעצם, אם תהייה שוב סופה כזאת, התקווה היחידה שלנו, שלא תהייה הפסקת חשמל. אגב, הפסקת החשמל הארוכה שהייתה הייתה יכולה להיפתר אחרי כמה שעות. הבעיה הכי גדולה הייתה שלא היו שרשראות לטרקטורים והם לא יכלו להגיע למקום התקלה. אם חברת חשמל הייתה מצליחה להגיע הם היו מתקנים אותה אחרי כמה שעות. אבל הטרקטורים נתקעו. גם חברת חשמל הצטיידה, גם כל הגופים כמו מע"צ, גם הצבא העמיד כמות גדולה מאוד של כלים בכוונות מראש כשידעו על הסופה. 
יותר מזה, היום אנחנו גם מתרגלים, אנחנו כבר אחרי שני קבוצות פקודה בצבא, פקודות קפיצות עם כל הגורמים. אנחנו הולכים לעשות תרגיל בעוד כשבועיים על מה שנקרא משחק מנהלים או משחק מלחמה. לוקחים מצב וכל גורם אומר מה הוא עושה ומתי. בקיצור, אנחנו רואים את עצמנו מוכנים לסופה כתוצאה, בזכות, אותה סופה שהייתה. שוב, במבחן האדם הסביר, אם בסופו הוא נמדד אז אני חושב שכל משרדי הממשלה היו בסדר, כל הגופים היו בסדר. קיבלנו באמת סיוע מכולם, ממרכז השלטון המקומי, מהמשרד להגנת העורף שזה רשות חירום לאומים וממשרד הפנים בוודאי. אנחנו ממשיכים לקבל ציוד וממשיכים עם תכניות רב-שנתיות לפתור את ההצטיידות.  
אני מבקש לומר שבראייה הלאומית הסופה של השנה שעברה בעצם עשתה טוב. היא הורידה לנו את האסימון, לדעתי זה טוב לכולם.

<דני לקר:>
אני מרשות המים והביוב. אני מבקש בהמשך לדבריו של קצין הבטחון של עיריית צפת, להתייחס לשני אתגרים שלא דנתם. הצגתם פה את התמונות של ההצפות. אתייחס לעוד שני אתגרים שסופות עלולות לייצר, או כמו שיצרו ב"פתיתים לבנים" ומה המענה להם. האחד, מים קופאים כשהטמפרטורות יורדות מתחת לאפס. הפטנט להימנע מכך הוא להשאיר ברז אחד בבית מטפטף. השאלה איך מגיעים לציבור בעניין הזה. ראשית, רשות המים באיזו דרך רוחבית במדינת ישראל למקומות הרלוונטיים היא מנסה להעביר את המסר. מעבר לזה עשינו "נוהל זמן יקר". כלומר, לאותם ישובים כמו צפת, בית ג'אן, ירושלים ולחלק מהיושבים ביהודה ושומרון, אנחנו מוציאים הודעות ייחודיות על פי התחזית, מדברים עם האנשים בשטח 'דברו עם האנשים שלכם שיישארו ברז מטפטף, זה מונע את הקפאת המים ואת פיצוצי הקווים'.  - - - 
<היו"ר עדי קול:>
ואת זה צריך רק כשהטמפרטורה היא - - -

<דני לקר:>
מתחת לאפס, כשזה מתחיל להגיע למינוס 1,2 כל המים עומדים ולא זורמים, הם קופאים ומפוצצים את הצנרת. לכן יש להשאיר ברז שיטפף טיפה - - -

<היו"ר עדי קול:>
קודם כל אתם בשידור כאן בערוץ הכנסת.

<דני לקר:>
מצוין. בוודאי לכל מי ששמע את זה והוא במקומות הגבוהים כשהטמפרטורה יורדת. מצוין. אנחנו נקודתית על פי תחזית מודיעים ומזכירים את זה לאזורים הרלוונטיים. רוב הירושלמים יודעים את זה, אבל העובדה שבסופה האחרונה היו לנו מקומות שאנשים שכחו ולא הקפידו והדבר קרה.

יש קשר ישיר כמעט בין לכל מערכות המים לבין חשמל. ברגע שיש הפסקות חשמל לאורך ציר הזמן כשהאיגומים מתרוקנים אנחנו נכנסים לבעיות של הפסקת מים. חווינו את זה בצפת וחווינו את זה במקומות נוספים. הפתרונות לכך הוא להיערך במקומות עם גיבוי לחשמל על ידי דיזל, גנרטורים. איפה שאין, להביא ולהיערך לכך מראש בעיקר עם מלאי סולר מספיק כדי להפעיל את המערכות האלה לאורך שעות. גם כאן, אותו "נוהל זמן יקר" כבר היום הופץ לכלום, מדבר עם כולם, אבל נקודתית על פי תחזית מדברים עם עיריית צפת, בית ג'אן וכדומה. אומרים לחבר'ה 'להתארגן, צפויות הפסקות חשמל'. חברת חשמל בוודאי תתייחס לכך בהמשך. תתארגנו שיהיה לכם סולר.
כדאי לארגן מלאי מים לשעות הראשונות ואולי לימים הראשונים בין אם בבקבוקים, או באמצעים אחרים, ובין אם להכין מיכלי חלוקת מים. 

גם לא להוריד את האחריות הכוללת מהאזרח. מעבר לשרות שהרשויות ותאגידי המים נותנים בעניין הזה, אנחנו צריכים להגיע לכל תושב כדי שיחזיק איזו מנת מים בסיסית בבית. כשיש הפסקה, בצפת הייתה בגלל השרשראות והיא לא נפתרה, שיהיו לאזרח שניים שלושה בקבוקי מים בבית שיוכל לפחות לשתות ולבשל איתם. גם בעניין הזה אנחנו מוציאים נוהל.

דובר כאן על נושא הניקוז. בלא מעט רשויות מקומיות, יש חיבורים פירטים בין מערכת הניקוז למערכת הביוב. כשיש הצפות כמו שהוצגו כאן, סליחה על הביטוי, כל הג'יפה עולה למעלה ויוצאת החוצה ויכולה לגרום לזיהומים. אנחנו עושים הרבה מאוד פעולות אכיפה בעניין הזה, אבל חשוב מאוד שבמסגרת ההכנות של התאגידים והרשויות לנתק את מערכות הביוב ממערכות הניקוז על מנת שלא תהיינה הצפות של זיהומים בתוך המים. תודה.

<היו"ר עדי קול:>
נמצאים כאן נציגים ממשרד התשתיות, האנרגיה והמים, אני מניחה שגם לכם  יש להוסיף.

<הרצל פרידמן:>
שלום, אני מהנדס מחוז חיפה בחברת חשמל. 

לקראת החורף בכל שנה, אנחנו נכנסים לשגרת כוננות. באופן שוטף אנחנו מבצעים גיזום, מכינים את הצוותים, כלים. אנחנו עושים עבודות יזומות בייצור, הכנה לקראת החורף. אם העלו כאן את הסופה, הסופה הזאת העלתה אפילו את רמת המוכנות של חברת החשמל אחרי הסופה הזאת. לדעתי באופן אובייקטיבי, אני חושב שחברת חשמל תפקדה בצורה מאוד טובה והביאה חיבורי חשמל מאוד מהר. הייתה לנו הרבה עבודה משותפת גם בצפת וגם בירושלים. 
אחרי זה המנכ"ל הכין צוותים, הפקנו לקחים בצורה מאוד מסודרת, בשיתוף עם כל הגורמים, עם משרד התשתיות, עם פיקוד העורף, עם המשטרה. למדנו איפה היו המכשולים שלנו. באמת אחת הבעיות הייתה הנגישות, התיקון עצמו לא היווה בעיה אלא להגיע למקום גם מבחינת פינוי השלג וגם מבחינת כל המכוניות שהיו באמצע הכבשים כשאנשים עזבו אותם והלכו. כמובן כל הנושא של ההכרזה מי מנהל. בסופה האחרונה עד שקיבלנו סיוע מאוד מקיף מפיקוד העורף, זה מה שפתח את הדרכים. הגענו למקומות ותיקנו את החשמל. 
הפקנו באמת הרבה לקחים, הרבה קשרים נוצרו, נהלים שודרגו, עשינו בתוך חברת חשמל שפה אחת, למדנו שמאוד חשוב כל נושא התגבור, שלחתי לצפת ושלחתי לירושלים עובדים. כל העובדים עם הרשאות תקפות בכל הארץ. הכנו עובדים נוספים מאגפים אחרים. חשוב לציין שעשינו הכנה של שטחי התארגנות. למדנו שבמקומות שיש הצפות שלג שאנחנו בעצם צריכים לקדם כלים קדימה, לעשות הפרדת כוחות. גם קבענו מראש מקומות התארגנות. 
חברת חשמל שדרגה באופן מאסיבי את כל מערך הגנרטורים שלה, רעננו וקנינו חדשים. ערכנו הדרכות ואפילו את הנהיגה. אחת הבעיות הייתה הקרח על הכבישים. החבר'ה שלנו ירדו בצפת והמשיכו, למדנו גם את זה. אנחנו משדרגים את מערך הטלפונים שלנו. בכלל לפני הערכות לסופה ולא רק לפני שלג יש לנו נוהל בנושא, יש חדרי מצב שנפתחים. אנחנו מפסיקים עבודות יזומות, אנחנו מתחילים לעבוד במשמרות ונותנים מענה.  
הוזכר כאן כל הנושא של אחריות הציבורית. גם זה מאוד מאוד חשוב, שלכל המבנים, בתי אבות, לקוחות עם מוגבלות שתהייה להם גם את האפשרות לתת גיבוי עצמי שלהם. אין ספק, אנחנו בהנחיית הנהלת החברה, המנכ"ל עשינו רשימות של מקומות שאנחנו יודעים עליהם ממשרד הרווחה. רשימה של כל המקומות שאנחנו יודעים שיש אנשים עם מוגבלות כדי שבמידת הצורך נדע לתת מענים גם למקרים כאלה. כמובן שהאחריות היא קודם כל שלהם עצמם. 

אני חושב שחברת החשמל התכווננה. אנחנו כבר בשבוע, ראיתי כאן תמונה של רחוב ביאליק שהיו בו הצפות, שם לא היה לנו שבר ענן אלא מכה של ברד בצורת כדורי פינג פונג, תקלות קרו והמענה היה מאוד מהיר והלקוחות קיבלו חשמל בצורה סדירה תוך מספר שעות בודדות. אני חושב שחברת חשמל עם כל הפקת הלקחים עלתה רמה ומדרגה כתוצאה מהסופה הזאת.

<דוד ג'קמן:>
יש לי הערה לחברת חשמל, רצוי שאת הגיזום של העצים תסיימו בחודש ספטמבר, משהו כזה, בגשם האחרון גזמתם עצים בתל אביב והעלים והענפים נשארו וסתמו גם קולטנים. גם זה מוסיף - - -

<הרצל פרידמן:>
 סבב הראשון של גיזום כבר בוצע בכל הארץ. אנחנו עושים גיזום בקרבה, לצערנו אין לנו את היד החופשית לכרות את מה שאנחנו רוצים, יש את קק"ל, מפקחי היערות, יש הרבה גורמים שיודעים להגיד לנו שאסור לגעת בעצים, חשוב גם לשמור על הירוק. היינו רוצים אפשרויות יותר נרחבות לכרות עצים, כי עצים קורסים לאחר מספר ימי גשם בגלל שהשורשים שלהם באדמה רטובה ומכת רוח יכולה להפיל עצים. עצים על הכביש גורמים בכלל קריסה של התשתיות, כמובן שעל פי הנחיית משרד התשתיות אנחנו כבר שנים מניחים רשת חדשה תת-קרקעית. הגשנו גם בקשה לחידוש רשתות, אנחנו מקווים שגם פה נקבל היענות. לדעתי, אם כל הגופים יבואו לקראתנו ניתן מענה טוב מאוד לחורף הזה. 
<נדב יפה:>
ברשותך, אנחנו כמעט לכל פרויקט מזמינים ועומדים בקשר עם אזור גוש דן של חברת חשמל שיבואו להטמין את הרשת. זו הדרך הטובה ביותר להימנע מבעיות קריסות חשמל בחורף. שכל הרשתות תהיינה מוטמנות. 
<היו"ר עדי קול:>
זה תהליך שהם עושים?

<נדב יפה:>
לא באים, במימון שלנו הם יבואו. הרשויות צריכות לממן את הכול. לחברת חשמל בעצם זה עניין של עלויות. נשמח שיוכר לנו  כדי להיכנס לעשות פרויקטים. כמובן שכאן זה יותר כיסוי תקציבי. שיבואו אלינו מחברת החשמל, נשמח לעשות פרויקטים כאלה.

<הרצל פרידמן:>
לעניין הסוגיה הזאת, כל מה שנבנה ב-20 שנה האחרונות הן תשתיות מוטמנות. בשכונות חדשות הן תת-קרקעיות.

<תמיר שניידרמן:>
אני סמנכ"ל חירום וביטחון במשרד התשתיות הלאומיות. חשוב לציין שאירוע הסופה "פתיתים לבנים" הוא אירוע חריג בכל קנה מידה. בזמנו הסתמכנו על חברות פרטיות של מזג אוויר והיו טעויות בעניין הזה. בסיוע משרד התחבורה והשירות המטאורולוגי היום כלקח אנחנו מקבלים עדכון ישיר לחברת חשמל ולמשרד, מהמשרד הוא מופץ לגורמי התשתית האחרים. הוקם צוות בדיקה. השר והמנכ"ל החליטו על הקמת צוות במשרד בראשותי לבדיקה. לפני שבועיים ביצענו פורום תשתיות בראשות המנכ"ל עם כל גורמי התשתית, גם המועצה לביטחון לאומי, וגם רשות החירום הלאומית, שלא נוכחים כאן בדיון, היו נציגי חברת חשמל ורשות המים, מנהל החשמל, מנהל הדלק, רשות הגז הטבעי – כל גורמי התשתיות שנמצאים תחת הרגולציה של המשרד – גם כדי לבחון את יישום הלקחים מ"פתיתים לבנים" וגם את המוכנות וההערכות לקראת החורף הקרוב.

נעשו המון פעולות בשנה האחרונה כולל הצטיידות ברדיו לאומי "ברק כתום" גם במשרד וגם בחדרי המצב של גופי התשתית. 
גנרציה, לא רק בחברת חשמל, רשות המים הכירה למקורות רכישה של 100 גנרטורים חדשים בתכנית חומש, אם איני טועה. יש שעבודת מטה של המועצה לבטחון לאומי, יחד עם משרדי הממשלה להגדיר מצבי כוננות, מה שלא היה לפני הסופה. לא הייתה הגדרה של מצבי כוננות לאומית - - -

<שלומית אבינוח:>
רק בשלג או גם בזמן גשמים עזים?
<תמיר שניידרמן:>
מצבי כוונות לכל מצב, זה יכול להיות מלחמה, רעידת אדמה, תקלה תפעולית וגם מזג אוויר סוער. 

לגבי תחזית מזג אוויר אמרתי. לגבי פינוי צירים, חברת חשמל יודעת להגיע ולתקן, אבל מישהו צריך לפנות את הצירים. לכן נעשית עבודה יחד עם חברת חשמל עם פיקוד העורף ועם משטרת ישראל. בזמן הסופה הוקמו צוותים של פיקוד העורף, משטרת ישראל וחברת חשמל כדי לאפשר לחברת חשמל להגיע לאותם מקומות לתקן את התקלות. כמו שאמר הרצל נציג חברת חשמל, כל התיקים ביחד עם משרד הרווחה של אותם מוסדות באירוע סופה, בירושלים היה אירוע של מונשמים שהיו בעיות מאוד קשות להגיע לשם ולהביא גנרציה. בעזרת הצבא הצלחנו להעביר 4 גנרטורים מוסקים. זה גם דבר שהתחלנו לעבוד עליו בסופה, זה היה ממש במהלך הסופה. כמובן שצריך לשפר אותו בשגרה. 

לגבי הטמנה, פרויקט הטמנה של קווים קיימים הוא בעשרות מיליארדים. בזה המדינה צריכה להכיר, זה לא מהלך פשוט. לגבי עקירת עצים, אצלי בבית לא הצלחתי לעקור עץ עד שלא קיבלתי אישורים של קק"ל ושל הרשות המקומית. לא כל שכן חברת חשמל יכולה לגזום, אף אחד לא ייתן לה לעקור. 

אנחנו עושים עבודת מטה להצטיידות בטורבינות גז ניידות. במקרה שהבעיה היא בייצור של החשמל נוכל להביא טורבינות גז ניידות בהספק של 15 מגה וואט לאותם מקומות מנותקים. חברת חשמל ורשות המים הקימו צוותי בדיקה פנימיים. הוקמו צוותים לא רק לתחקר את האירוע אלא לבדוק שמה שתוחקר והפערים שעלו יסגרו במהלך השנה. אי אפשר לסגור את הכול בשנה אחת. זה תהליך רב-שנתי.
<היו"ר עדי קול:>
מה מדאיג אותך, למקרה שתהייה סופה נוספת כזאת?

<תמיר שניידרמן:>
פינוי צירים וכל נושא של הנגישות - - 

<היו"ר עדי קול:>
ומי אמור לעשות את זה, המשטרה?

<תמיר שניידרמן:>
משטרת ישראל, פיקוד העורף, יש גופים שאמונים על זה. חברת חשמל לה יש ציוד מכני, אבל היא לא מסוגלת לפנות את כבישי ישראל וכל סתימת צירים בכביש מס' 1, אי אפשר היה להגיע למקומות. חלק מהדברים שדיברו עליהם הם כל שטחי כינוס. צריך לאתר שטחי כינוס ולהעביר את הציוד קדימה. חלק מהציוד של חברת חשמל מאוחסן במפרץ חיפה. באירוע כזה כשיש התראה, כבר היום הם בשגרה איתרו שטחי כינוס והם יכולים לקדם גם את הרמפות וגם את הגנרטורים. חלק מהדברים שהם עשו זה סיוע הדדי בין מחוזות כדי שאנשים ממחוז חיפה יכירו את מחוז ירושלים ושאנשי מחוז ירושלים יכירו את מחוז חיפה כדי שבעת אירוע  הם יוכלו לסייע האחד לשני.

<חן פיליפוביץ:>
שלום, אני מהר-אדר. אני מסתכל על זה קודם כל ברמה הלאומית ואחר כך ברמה הפרטית. ברשותכם.

דיבר יפה ידידי על הסופה בצפת, אבל אנחנו מתהדרים בתואר מפוקק שאצלנו השלג היה הכי גבוה. לנו היה באמת מטר שלג וזה פעם ראשונה שאתה לא רוצה להצטיין במשהו כזה. להפתעתנו, אחר כך התגלה שכדי לקבל כספים בגין הנזקים של הסופה אנחנו שוב נקנסים, במרכאות, ואשכול 9 הוא בעורכינו. כלומר, אשכול 9 שלג גם נחשב באשכולות.

אני מבקש במקום הזה, אני מברך על היוזמה של הוועדה הזאת, קודם כל לתת את הדעת לראשי רשויות שיושבים, אני שהייתי בדיוק שלושה שבועות בתפקיד, הסופה לא שמעה. אמרו, אמר, אבל 'הסופה חשבה אחרת' ואני אפילו לא ידעתי איפה מחסני המלח שלי, איפה כל דבר ופעלתי כפי שפעלתי. בסופו של יום, רח"ל, פיקוד העורף, משטרה, כולם יצאנו מעולים. זה לא מספיק  - - -

<היו"ר עדי קול:>
כולם אומרים רח"ל ולא שאלתי מה זה רח"ל?
<קריאה:>
רשות חירום לאומית.

<חן פיליפוביץ:>
יש הבדל בין רצוי למצוי. כמובן שהשמיים עברו להערכות מועצה לשלג או לתרחיש כזה. לצערנו, גם עברתי מבחן נוסף, כולנו עברנו מבחן בנושא של מלחמה. אנחנו מתכננים ודברים מתגלגלים לפתחנו ויופי אנחנו יודעים להתארגן. אני מציף בעיה אחרת. אני חוותי 30 שעות רצופות של חוסר בחשמל. צודק חברי בנושא מים, הביוב אצלנו בהר-אדר עלה על הבתים, זה קורה. היינו במצוקת מים אמתית של כמעט 70 ס"מ. לא הייתה לנו שום דרך להתעמת עם הבעיה. הצבא ניסה להגיע אלי, לצפת הוא הגיע, אלי הוא לא הצליח להגיע. מצאתי את עצמי בתור ראש רשות מתקשר לכל העולם ואשתו, כמו שאומרים הילדים, ואף אחד לא עונה. 
למדתי דבר אחד, ראשית, אתה צריך להסתדר לבד, אגב אלו הוראות מאוד ידועות של וועדות משק לשעת חירום. אני מבטיח בשם התושבים שלי שב- 48 שעות השעות אנחנו נסתדר. אני רוצה ומבקש מפה שתעלה איזו קריאה שאחרי 48 השעות הראשונות,  יהיה משהו סדור שאוכל לפנות למשרד התשתיות כזה או אחר. אם זה המטאורולוגיה. חברים, תושבת הישוב שלי שקיבלה תושב מצטיין, עדי שהיא חזאית, כשאני התקשרתי אליה ב- 07:00 בבוקר ואמרתי לה 'תגידי, תהייה סופה'. היא אמרה, 'תשמע, תהייה סופה נוראית, אני אומרת לך זו אחריות שלך'. נחשדתי כראש מועצה צעיר ופחדן כי החזרתי את ההסעות. 
כמובן שאנחנו יודעים מה היה אחר כך, בשעה 08:20 הר-אדר היה כלוא לגמרי, שלג של מטר. אתה עומד בפני בעיה, התושבים עומדים בפני בעיה. הפעלנו את התושבים ואת הנוער. מי שהציל אותנו בסופו של דבר זה הנוער, חבר'ה שהסתובבו בין הבתים כמו בתקופות קדומות והצילו עם מחוללי חמצן – באמת סיפורים הרואיים – באמת בסופו של יום הסתדרנו. אבל כשהגיעו אחר כך מהצבא, באו לבקר אותנו. מה שאני מבקש, שתהייה קריאה מכאן קודם כל שיהיה לאן לפנות. אנחנו היינו בכמה וועדות. שאני לא אצטרך לעמוד בתור לקבל כסף עבור 14 טון מלח. 
אצלי היה קרח ברחובות, אנשים עשו תאונות שבוע אחרי השלג, יום-יום תאונות, רכבים נכנסו בבתים כמו בסרט פעולה גרוע. אני עומד בפני המועצה, המליאה שלי, אני עומד גם היום בפני בעיה תקציבית של ההערכות. היום אני מאורגן, אבל אני כבר הולך לשלם כמעט 200 אלף שקלים ביום הראשון שמוכרז מצב חירום כזה או אחר. לכן הייתי מבקש ממך קשר ישיר, תעזור לי לחסוך. זאת אומרת ה-200 אלף שקלים הראשונים האלה לרשות קטנה זה אקוטי. אני גם מפסלת, טרקטור כזה או אחר, שרשראות וכדומה. זה הרבה יותר פרקטי ממה שאנחנו מדמיינים את הסופה הזאת. בסופו של יום אף אחד לא היה מסתכל על זה כמו שעכשיו אם חס וחלילה היה לנו מקרה חירום שלא אדם שאין לו חמצן, מודיע לך 'יש לי שעה לחיות, מה אתה מתכוון לעשות עם זה ראש המועצה'. 
חברת חשמל לא עונה כי העמוד המרכזי של הר-אדר קרס. אגב, אני מצטער לקלקל שמחות, אני יודע עדיין שהקו להר-אדר לא תקין. הוא עובר דרך מעלה החמישה. תקן אותי אם אני טועה, אני אלך לישון היום בשקט. אבל, אני אומר, חבר'ה, צריך להסתדר עם מה שיש וכך אני מנחה גם את העובדים של המועצה. כמו שאמרת, הם יודעים כל אחד איפה הוא ישן, איפה הוא נמצא בזמן חירום וכך היה במלחמה.

מבחינתי, נוהל שלג היום מתאים למצב הכי קיצון מ-100-120 שנים שעברו. נוהל שלג של הר-אדר היה נוהל נורמאלי, במרכאות, אבל אין דבר כזה נורמאלי, ראינו. אני פינתי 700 טון גזם, בירושלים פניו 900 טון. תבינו, 1,400 דונם כל הגינות. אמרת שאתה רוצה להוריד עצים, אצלנו גינות של 25 שנה קרסו ביום אחד. עד היום חלק מהגינות הציבוריות שלי לא תוקנו, שוב משיקולי תקציב.

אני מבקש לסכם במילה חיובית, ראשית הייתי מבקש לטפח בכל הרשויות את הנוער שיעזור. כי במקרה קיצון רק הם יצילו את המצב בהנחיה נכונה. למשל אצלנו היו 27 מקרים של שבירת גפיים בשלוש שעות. אנשים שטיילו ברחובות ניסו להגיע למתנ"ס כי שם יש גנרטור, במקומות אחרים אין לנו גנרטורים. שוב, זה תלוי תקציב. 27 מקרים ומי הציל אותם, תושבים שלקחו אותם בג'יפים הפרטיים שלהם לבית חולים. 
 אני מבקש היום ולכן הגעתי לכאן, פינתי את כל הזמן שלי, קודם כל מרכזיה אחת שאפשר לדבר אתה. כל הגורמים המכובדים שנמצאים כאן שיחשבו איך עושים את זה. שנית, אני מבטיח לשבת שם ולחכות בסבלנות עד שיגיעו אלי. אגב, כך היה במלחמה וכך יהיה הלאה. אני רק מקווה שהסופות תשמענה לנו ושתהיינה קטנות ומתונות. תודה רבה.

<עמוס לוטן:>
אני לא אלאה בסיפורים כי גם בשעה אני לא אגמור לספר את מה שעשינו. אבל נקודה אחת שבעיניי חשובה. עלינו על הנושא  שהוזכר כאן, הדרכת האוכלוסייה, היא פקטור מספר אחת במעלה, היא מכפלת כוח לא נורמאלית. מכפיל כוח אחד אצלנו שהיו מעל 1,000 מתנדבים. היום אנחנו מוציאים חוברת שתחולק בעוד שבועיים לאוכלוסייה, פעם אחת היא הכנה לכל מצבי החירום ופעם שנייה היא הכנה לכל אחד ממצבי החירום שכוללים לפני, מה אתה צריך לעשות אצלך בבית ואחרי, איך אתה מתמודד עם אותה בעיה בין אם זו מלחמה, שלג, רעידת אדמה וכדומה. את החוברת תקבל כל האוכלוסייה. 
חשוב ביותר,  אם מזהים סופה שהולכת וקרבה, המדינה צריכה להוציא בעזרת התקשורת שוב הדרכות לאוכלוסייה. אגב, אנחנו עשינו את זה גם ברמת החרדים באמצעים שהם יודעים לקבל. בראיה הלאומית: טלוויזיה, רדיו להזכיר שוב לאוכלוסייה מה צריך לעשות כשיודעים שצפויה סופה.

<היו"ר עדי קול:>
אני מבקשת לדעת מי הגופים שאמורים לספק מענה.

<תמיר שניידרמן:>
בפורום לתשתיות שהתקיים לפני כשבועיים בראשות המנכ"לית, בהשתתפות ראש המועצה לבטחון לאומי, נציג רשות חירום לאומי, נציג פנים ועורף אמר שרשות חירום לאומי, צריכה לצאת עכשיו, לא בהתרחש אירוע חירום, במסע הסברה לאזרח שכולל את כל המרכיבים: חשמל, מים ודברים אחרים. שיערכו בשגרה. באותה כיוון שאמר דני, גם לאזרח יש אחריות. 

מי אמור לתכלל את העניין, במקרה כמו "פתיתים לבנים"? ראש הממשלה הטיל את זה על משרד לביטחון פנים. בדרך כלל משרדי הממשלה במצבי שגרה מתורגלים בעבודה מול רח"ל. מי שצריך לתכלל את העבודה אל מול הרשויות המקומיות הוא רח"ל. הם יודעים מהם מספרי הטלפון שלנו. אם יש ראש מועצה בהר-אדר שצריך סיוע, הוא צריך לפנות לרח"ל והיא צריכה לפנות למשרד הממשלתי. כך זה מתורגם, מי שעובד בשגרה הוא שיעבוד בחירום.

<דני לקר:>
רח"ל היא חלק ממשרד הביטחון.

<תמיר שניידרמן:>
אני לא מבין למה הם לא בדיון פה. הם היו צריכים להיות כאן בדיון.

<גלית שוחט צוברי:>
אני מהמשרד לביטחון פנים. במבצע של השלג האחרון, שנקרא "פתיתים לבנים", מי שלקח את האחריות הוא המשרד לביטחון פנים. האחריות, בעצם, צריכה להיות של רח"ל. 

<עמוס לוטן:>
האחריות למצבי חירום בשגרה, היא של המשרד לביטחון פנים, משטרה. אלא מה, לא הוכרז מצב חירום. רח"ל היא גוף מטה. 

<קריאה:>
רח"ל מתכללת את העבודה אל מול משרדי הממשלה, הם יהיו אחראים על הפיקוד והשליטה. 

<עמוס לוטן:>
אז זה המשרד להגנת העורף והוא ישב אצלי בחפ"ק, החל מהיום הראשון עד היום האחרון. אין לי טענות.

<מיכל קלה בן חמו:>
שלום. אני מנהלת את אגף חירום במשרד התחבורה. יש לנו כאן ייצוג רחב ממשרד התחבורה, אגף התחבורה הציבורית, רשות לבטיחות בדרכים, אגף שירות ושירות מטאורולוגי. אני אבקש לדבר על הערכות למזג אוויר, בהיבט הכללי ולשלג בפרט.

משרד התחבורה, השירות המטאורולוגי, יכול לתת תחזיות ארבעה-חמישה ימים לפני. מנכ"ל משרד התחבורה בחודש מרץ 2014 הגיש הצעה למזכיר הממשלה ולוועדת שרים למוכנות אזרחית למצבי חירום לשיפור מידע בנושא תחזיות. כמו שאמר חברי לפני כן, השירות המטאורולוגי לא נותן לכל רשות באופן ישיר. אפשר להתחבר, יותר מאוחר נתאם איך עושים את זה וכדומה. השירות המטאורולוגי יכול לתת את תחזית לשלטון המקומי ושהוא יפיץ אותה לרשויות המקומיות. 

חשוב להבהיר כאן, אני נשמעת כאילו אני נציגת משרדי הממשלה, כמובן שהאחריות לא נופלת רק על משרדי הממשלה, יש אחריות גדולה לרשויות המקומיות. כל רשות בפני עצמה צריכה להיערך בין לכלי צמ"א (עבודה בגובה, ציוד מגן אישי), אם זה לכל הנושאים פנים הרשות שלה. 

אני דווקא כן ארחיב בנושא של הצמ"א, עיריית ירושלים אני יודעת שכן נערכת לעניין הצמ"א, אבל באמת הצירים המרכזיים בכניסה לירושלים היו חסומים. משרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי ישראל סייע בפתיחת הצירים האלה גם כשזה לקח זמן. אנחנו יותר מסייעים בגישות בדרכים בין-עירוניות ופחות בעירוני. על כן אני מציינת שהאחריות לשחרור כלי צמ"א בשגרה היא של הרשויות כדי שבשעת חירום יהיו להם כלי צמ"א משלהם.
על נושא השירות המטאורולוגי דיברנו.

לנושא תחבורה ציבורית, כתוצאה "מפתיתים לבנים" היה דיון בוועדת משנה חוץ וביטחון. עלה שם נושא התחבורה הציבורית. על כך שיש צורך לרכוש שרשראות לגלגלי האוטובוסים כדי שיוכלו לנוע  במצבי מזג אוויר קיצוניים. אכן זה בוצע. אם תבקשו פרטים, נמצאת כאן נציגת של אגף תחבורה הציבורית.

לנושא הרשות לבטיחות בדרכים, ידוע שמספר תאונות הדרכים בחורף עולה. הרשות לבטיחות בדרכים מוציאה מעת לעת פרסומות, תשדירים ברדיו ובטלוויזיה בנושא מזג האוויר, הערכות לחורף, "הכן רכבך לחורף". היה לנו קמפיין על נושא הצמיגים ועוד דברים אחרים. 

לעניין אגף החירום של משרד התחבורה ובכלל אירוע מזג האוויר כמצב חירום, אירוע מזג אוויר אינו מוגדר כמצב חירום, הוא מתרחש בעיר כזאת או אחרת והוא לא מתרחש בכלל הארץ. אין הגדרה למצב ביניים של מזג אוויר.

אני מבקשת להדגיש ולחזק את מה שאמר חברי תמיר ממשרד האנרגיה התשתיות והמים, רח"ל ומשרד הביטחון הם הגוף שמתכלל את העבודה של משרדי הממשלה ואת העבודה מול הרשויות המקומיות. 

<שלומית אבינוח:>
זה מקרה שלג, מקרה קיצון.

<קריאה:>
כשמוכרז מצב חירום רח"ל אחראית.

<גלית שוחט צוברי:>
אני לא מדברת על הצפה, אמרתי, 'מזג אוויר קיצון' אם הוא יוגדר כמצב חירום אז רח"ל תטפל במצב הזה, לכן במצב ביניים שכזה קשה לתפקד, כלומר במצב שאינו מוגדר רשמית כמצב חירום.
במשרד יש אגף חירום שהוקם לאחרונה. אנחנו עדיין לא מטפלים רשמית, אבל כל יש לנו כוונה לקיים דיון עם גופי התשתית שלנו כדי לבחון איך כל גוף וגוף נערך לחירום גם במים, גם באוויר וגם ביבשה. 

אני חושבת שצריך לעשות את העבודה הזאת מול גופים מתכללים ופחות מול משרד התחבורה. אמר חברי, ראש מועצת הר-אדר, בנושא מתנדבים. אני תושבת צור-הדסה וגם אנחנו נתקענו בבתים ולא יכולנו לצאת מהבית, נכון להקים מאגר מתנדבים בכל מועצה וגם בכל יושב, להקים גם מאגר רכבים פרטיים וגם של תלמידים. גם אצלנו - - -

<היו"ר עדי קול:>
השאלה, האם יש גוף שצריך לתכלל את זה ולוות את כל התהליך הזה?
<גלית שוחט צוברי:>
לדעתי זה רח"ל מול השלטון המקומי, אני לא רוצה להציע פה. קטונתי מלהציע הצעות. יש את השלטון המקומי, יש את משרד הפנים שאחראי.

<שלומית אבינוח:>
עד שמכריזים מצב חירום לוקח המון זמן. לא מוכרז מצב חירום, אז זה לא רח"ל.

<חן פיליפוביץ:>
אני הקמתי יחידה של 24 ג'יפים ואני נותן להם ציוד של אתי חפירה וכל מיני בגדי סערה. זה עובד, אבל אף אחד לא עוזר לנו בזה. י אני לא מוכן להגיע למצב שהייתי  בו, חיפוש אחר מתנדבים וכאלה שיכולים לעזור. ילד צעיר יכול להתנדב, אבל הוא לא יכול להרים מבוגר שנפל, אנחנו מצאנו את עצמנו במצבים כאלה.  אתה צריך מישהו שמתאים לזה.

<אבינועם בירן:>
לנו בכבאות, יש אחריות משימתית שמגודרת על פי חוק לאירועים מהסוג הזה, בעיקר חילוץ והצלה.

אצלנו בוצעה הערכות לחורף על ידי כנס עם כל המפקדים. הציגו פקודות, היערכויות, הצטיידות. אם אתם רוצים פירוט מעבר לזה, יש לנו בהתאם למשימות שלנו מה אנחנו אמורים לעשות. אם ניקח את האירוע של השנה שעברה, גם לנו היו בעיות של צירים, היינו צריכים להגיע אליהם ולא מעט מהמקרים הגענו באיחור כי הצירים לא היו פתוחים.

אם תרצו יותר, יש לנו פירוט.

<שירי שניצקי:>
אני מהשלטון המקומי, משרד הפנים. 

התייחסו כאן למשרד הפנים בהיבט האחריות על הרשויות המקומיות. כמובן שחשוב לציין שעל פי פקודת העיריות הרשות המקומית אמונה על מה שקורה בשטחה. כלומר, ההכנה לחורף מבחינת הרשות המקומית מוטלת עליה. היא נדרשת לגזום, היא נדרשת לפתוח את הביוב. 

<שלומית אבינוח:>
יש פקודת עיריות?
<שירי שניצקי:>
יש פקודת עיריות שעל פיה היא אחרית על מה שקורה בשטחה. כלומר, מבחינת המוכנות לחורף זה לגמרי כמו שסיפרו לכם. עיריית חולון מתכוננת, עיריית תל אביב מתכווננת, כל העיריות בארץ צריכות להתכונן.

<שלומית אבינוח:>
מי מפקח על מה שהם עושים?

<שירי שניצקי:>
המחוזות שלנו. אני חייבת לציין שמבחינת התקציב שלה, הרשות המקומית צריכה להקציב מתקציבה השוטף לטובת הפעילויות האלה. היה והיא לא מקציבה חלק מהתקציב היא יכולה לבקש תב"ר (תקציב בלתי רגיל), המחוזות שלנו מאשרים להן. אני עשיתי סבב עם כל המחוזות והם מאשרים. אין דבר כזה שלא מאשרים תקציב בל"ר לנושא הזה. 
מעבר לכך אני מבקשת להתייחס לסוגיה של הסופה מהשנה שעברה. דובר באמת במצב קיצוני לכל הדעות, כולם התייחסו לכך. כשיש מצב חירום רשות החירום הלאומית היא זאת שממונה לנושא הזה. כמובן, שבמהלך הסופה לא הוכרז מצב חירום, אבל, אנחנו פעלנו אל מול הרשויות המקומיות. אפשר לשמוע מצפת, מהר-אדר וגם מאחרים אם יש כאן עוד רשויות שקשורות לסופה, שאנחנו פנינו באופן יזום, שאלנו מה הם צריכים, ביקשנו שיעבירו אלינו הוצאות דחופות ומידיות שהן הוציאו כמו לפינוי תושבים, שכירת ציוד כבד, פינוי גזם. 
אני חייבת לציין, שהקצנו לנושא הזה 95 מיליון שקל. הפעימה האחרונה אמורה להגיע בזמן הקרוב. עבדנו מול האוצר בנושא הזה. כשראינו שהרשויות עשו לטובת העניין, לדעתנו משרד הפנים פעל בצורה מעבר למה שאנחנו צריכים, רח"ל ריכזה את הנושא הזה בשלבים מאוחרים יותר, אבל אנחנו עבדנו מההתחלה אל מול הרשויות המקומיות.

אנחנו פועלים ליצירת נוהל של עבודת משרד הפנים בשעת חירום. גם ב"צוק איתן" פעלנו ישירות מול הרשויות המקומיות. זה לא קשור לסופה, אבל זה בהחלט משהו שאנחנו מתווים כחלק מהעבודה השוטפת שלנו.

<עמוס לוטן:>
אגב, אצלנו הם היו כל הסופה, מההתחלה ואישרו כל הזמן דברים תוך כדי.

<אבנר פורשפן:>
אני מבקש לומר משהו לגבי כל מה שנאמר בנוגע לתחזית. יש כאן הרבה מאוד היבטים, ואני שמעתי בעיון רב.

בנושא התחזית, כמו שמיכל אמרה, הייתה הצעה שהוגשה. הצעה של מנכ"ל משרד התחבורה לסגן מזכיר הממשלה בהמשך להחלטת שרים בעניין מוכנות זהירה של אזרחים למצבי חירום. בהצעה הזאת הצענו שאנחנו נתאם נהלי עבודה אל מול גופים מרכזיים כמו: כיבוי והצלה, משטרה, משרד ראש הממשלה וגופים אחרים גדולים, כדי לתת תחזית מבעוד מועד לאירוע שהוא אירוע חריג בהיבט שלו: שלג או כמויות משקעים חריגות בהיקף ארצי. לא מדובר על נקודה מסוימת אלא על היקף שהוא גדול, או גל חום כבד או גל קור עז וכל דבר אחר. את זה ניתן לתת שלושה-ארבעה ימים מראש. את הנהלים האלה אנחנו צריכים לסגור אל מול הגופים הממשלתיים והגופים האחרים. 
בהיבט של הרשויות המקומיות, למעשה כשאנחנו מתכוננים לאירוע כזה אנחנו מוצאים התראה מראש. יש לי כאן דוגמה להתראה שניתנה ערב האירוע של השלג, תחזית שניתנה למספר ימים קדימה. השאלה איך המידע הזה מגיע אליכם או לגופים אחרים. היות ויש הרבה רשויות מקומיות, אני תושב מבשרת ציון ונתקלתי באותה בעיה כמוך, אנחנו לא יכולים ליצור קשר עם כל רשות ורשות. מסמך כזה שאנחנו מוציאים אפשר שאנחנו נפיץ אותו לגורם אחד ושאותו גורם יפיץ אותו על פי בחירה מראש לכל הרשויות המקומיות הרלוונטיות - - -

<היו"ר עדי קול:>
מיהו הגורם הרלוונטי?
<אבנר פורשפן:>
אני לא יכול לדעת מי ברשויות המקומיות, יכול להיות שזה מרכז השלטון המקומי. מרכז השלטון המקומי הוא מנגנון שפועל 24/7 או אולי מנגנון אחר. צריך למצוא את הדרך איך להעביר את המידע הזה בצורה ישירה.

<היו"ר עדי קול:>
לכם יש?

<רמזי חלבי:>
במרכז השלטון המקומי יש מנהל ביטחון, שהוא אמון על הדברים האלה. בעתות חירום, אנחנו מקימים גם מטה חירום שפועל 24/7.

<קריאה:>
אני מתייחס לא למצב חירום.

<היו"ר עדי קול:>
אני יודעת. השאלה איך אפשר לא במצב חירום להעביר - - -

<קריאה:>
השאלה מה הפרשנות של התחזית.

<עמוס לוטן:>
אמרו שתהייה סופה שכמוה לא הייתה, אבל לא היה ברור מה הייתה הכוונה, אם זה יהיה חצי מטר או יותר. 

<אבנר פורשפן:>
סליחה, אני מבקש להדגיש - - -

<עמוס לוטן:>
מי מפיץ את הניתוח של זה?

<אבנר פורשפן:>
ברגע שיש אירוע, אני לא מדבר על אירוע כמו גשם, יכול להיות גשם בשבוע הבא או לא. אירוע כזה חזינו אותו מספר ימים מראש. ביום רביעי טרם קרות אירוע השלג יצאה תחזית מיוחדת למזג האוויר החורפי הצפוי בימים הקרובים. כתבנו בה הערות כמו: "רוחות חזקות שעלולות לפגוע בפעילות בנמל אשדוד", "רוחות חזקות שעלולות לגרום לבעיות בשדה דב", "שלג שיכול להצטבר מעל 10 ס"מ במרכז" – כלומר יש כאן דברים שיכולים לתת לך. אתה לא יכול לדעת מראש בדיוק מה יקרה, אבל הם נותנים לך את המשמעויות של הדברים ולא רק את העובדה שתהיה כמות גשם מסוימת. 

<עמוס לוטן:>
10 ס"מ יש לנו כל שנה, כאן היה מעל מטר.

<אבנר פורשפן:>
אמרתי מעל 10 ס"מ, אף אחד לא ידע באמת כמה ירד. אגב, טעויות בתחזית יכולות להיות. 

אני מנסה ללמוד מזה משהו אחר, יש לנו אפשרות לתת התראה כזאת מראש, לא לתת אותה שבועיים מראש אלא מספר ימים מראש. התראות כאלה אנחנו מוציאים למוקד החירום של משרד התחבורה. ברגע שיש אירוע כזה המוקד מתכנס. אנחנו מוציאים התראות כאלה לנציבות כבאות והצלה, למבצעים במשטרה. אני אומר שאני רוצה שהן תגענה גם לרשויות, גם לרשות שלי במבשרת ציון וגם - - -

<היו"ר עדי קול:>
סליחה, מה צריך שיקרה שאתם תעבירו את האינפורמציה למכרז השלטון המקומי?

<אבנר פורשפן:>
אנחנו מעבירים את האינפורמציה למרכז השלטון המקומי. אני לא יכול להעביר את התחזית ל-300 רשויות מקומיות - - -

<קריאה:>
תכניס קבוצת  תפוצה באינטרנט וכולם יקבלו.

<קריאה:>
קח את הרשויות שנמצאות בטווח הסכנה - - -

<גלית שוחט צוברי:>
אי לא רוצה לקחת את האחריות על משרד התחבורה. אנחנו נפיץ לשלטון המקומי, נערוך דיון ונפיץ לכולם. לא צריכה להיות בעיה. אני לא לוקחת אחריות להעביר לרשות כזאת או אחרת ושיגידו לזה העברתם ולזו לא העברתם.

<פנחס חבר אזולאי:>
חשוב לעשות הבדל בין התראה שאנחנו מוציאים. כשיש התראות נקודתיות אנחנו מוציאים ומיידעים את כולם וגם מיידעים בתקשורת. יש הבדל בתחזית שוטפת שהם רוצים לקבל לבין משהו שהוא התראה. התראות יוצאות בפרסום נרחב. גם בתקשורת מפיצים ואומרים לרשויות הרלוונטיות להיערך בהתאם. 
הצפון, להם זאת לא הפתעה נושא השלג, צפת, בית ג'אן וכל האזור הזה בכל חורף חווה שלג ולכן צריך להיערך. צריך לעשות חוזים נצורים עם קבלנים, טרקטורים. בצפת אני מסובב ובכל שנה יש שלג, ברוב השנים. יכול להיות שהשלג כבד והוא גבוה, אני מסכים אתך, אתה יכול לפתור את העניין ואתה לא זקוק למדינה שתעזור לך.

מדינת ישראל לא יכולה לתת לכל אחד נקודתית סיוע. אתם צריכים להיערך, יש לכם אגף חירום. בכל רשות יש אגף חירום, יש שם אנשים אמונים. את רובם אני רואה בכנסים, כולם משופשפים, יש להם ידע נרחב והם יכולים לטפל בסוגיה ככל שיינתנו להם כלים. אם לא תעשה חוזים נצורים לטרקטורים, שופלים שיפנו ושאתה תחכה שאנחנו נבוא לחלץ אותך, כאן יש בעיה. יש דברים שאתה יכול לטפל בהם. 
אני מסכים אתך שאחרי 48 שעות לקבל סיוע, אבל לא בשלב הראשוני. כשמתקשרים מצפת או מבית ג'אן לבוא לחלץ להם צירים עם טרקטור ולפתוח ציר אל תוך הישוב, אלו דברים שהעירייה צריכה לסגור. היא צריכה לעשות חוזה נצור עם קבלנים שייתנו לה סיוע בזמן חירום. לא צריך על כל דבר להכריז עליו. אם ראש עיר רואה שהרחובות שלו סגורים והוא מסודר, הוא ייתן פתרון.

<דני לקר:>
גברתי, בנושא תחזית, בהיבט המקצועי אני לא מבין כלום. עם כל הכבוד למרכז השלטון המקומי, הוא עושה יופי של עבודה, הוא גורם מטעם הרשויות המקומיות. יש גורם ממלכתי שנקרא רשות החירום הלאומית שעובדת אל מול הרשויות המקומיות בשגרה, ברמה מחוזית וברמה מרחבית. היא עובדת מולם 365 יום בשנה, היא זו שצריכה לקבל את המידע, לנתח ולהעביר אותו בזמן. אין לי כמובן התנגדות שמרכז השלטון המקומי יקבל את המידע כמובן, אבל יש גורם ממלכתי ואני מציע לא לפתור אותו מהעניין.
<היו"ר עדי קול:>
בבקשה, נציגי המשטרה. 

<יפת אליאס:>
צהריים טובים, אני רמ"ד שיתופי פעולה ואוכלוסייה. למעשה, נציג המשטרה שיושב בתוך פיקוד העורף. 

אבקש להתייחס לנושא של אחריות. אני אדבר כאן על אחריות השר לביטחון פנים, כשמוכרז אסון המוני האחריות הכוללת היא שלו. אירוע חירום שהוא בשגרה לצורך העניין, הוא בתחום המשטרה, אבל בתחום הטקטי של המשטרה, מענה טקטי ותיאום שיתופי הפעולה בין כל הגופים. מי שמוביל את הפתרון הטקטי היא משטרת ישראל. 

למשטרה יש מספר אמצעים בהם היא פועלת, נושא של מאמץ הצלת חיים, נושא של מפקד האירוע יחד עם כל גופי שיתופי הפעולה, מאמץ סיוע לאוכלוסייה ומאמץ פיקוד ושליטה עליו דיברתי קודם. 

דיברו כאן נציגי הרשויות לגבי פתרון. אין פתרון אופטימאלי שנותנים למזג אוויר במיוחד במצבי קיצון. אני לא רוצה לדבר על השלג, בכוונה אני לא רוצה לדבר על השלג כי אליו אנחנו וכולם נערכים. למעשה זה אירוע מכונן שנתן לכולם איזו סטירה קטנה שהעבירה אותם להיערכות. כולנו מתכווננים למצב קיצון. המענה בתוך האחריות הוא אחריות של כל רשויות. בכל רשות ראש המל"ח למעשה הוא ראש הרשות והוא אחראי לנעשה בתוך הרשות. 

לגבי אחריות משטרת ישראל בתוך העניין. בתוך מעמד של תיאום ושיתופי הפעולה עם גורמי החירום וההצלה, למשטרת ישראל יש תכנית חומש. בתכנית מוכתבים ארבעה מצבי קיצון. מצב שתיים לצורך העניין הוא מצב של שיטפונות, מצב ארבע הוא של שלג. בעקבות השלג הגדול יש תכנית יישום של לקחים. מדי כל חודש השר ביטחון פנים עשה סטטוס לגבי כל סגירת הפערים שהיו באירוע האחרון. לפחות במשטרה נעשה בסוף חודש אוקטובר האחרון פורום דיון של אגף המבצעים עם כל ארגוני החירום, עם כל יחידות המשטרה בנוגע להערכות לחורף הקרוב. אנחנו נערכים גם ליום עיון בסוף החודש הנוכחי, 30 בנובמבר, כל ארגוני החירום מוזמנים לתרחיש ראשון לשלגים יחד עם קב"ט עיריית צפת וקב"ט עיריית ירושלים. מוזמנים 250 איש מכל ארגוני החירום כולל משרדי ממשלה ורשויות. קיים נוהל ספציפי משותף בנוגע להיערכות חורף. אני חושב שהמשטרה מוכנה לפחות במענה שלה.   
דיברו כאן על כך, שהמשטרה אחראית על הציר עצמו, לצורך העניין היא אחראית על הציר, אבל מי שמפנה את הציר עם כל הכלים והשופלים אלו הרבה ארגונים אחרים שעושים את זה. למשטרה, לה אין לא טרקטורים ולא שופלים ואת הסיוע היא מקבלת מהצבא. לדוגמה, היו נגמשים שהיו בצפת ובירושלים. משטרת ישראל מוגבלת באמצעים. יש לה אחריות לעשות פיקוד ושליטה ואין לה אחריות על כל האמצעים שקיימים ונמצאים שהם למעשה עושים את העבודה של התשתית לפתיחת הציר. צריך לדייק באמירות בנושא הזה. מבחינתנו עד כאן. 
נמצא כאן נציג אגף תנועה, נשמח אם הוא ירחיב בנושא של צירי תנועה.

<מתי סופר:>
שלום רב, אני ממבצעים אגף התנועה. אנחנו כחלק מהערכות המשטרתית הכוללת אנחנו שחקן די עיקרי. נציגים רבים הזכירו כאן שהיו הרבה תקלות שהפתרון שלהם היה למעשה די פשוט, אבל להגיע למקור התקלה זה היה טיפה בעייתי. אנחנו אמונים על הצירים מתוך ראיה שהדרכים בישראל הן משאב חיוני ומוגבל וצריך לשמור עליו. 

אנחנו נערכים בכמה שלבים. הפעילות המקדימה, היא מיפוי וסימון של צירים חיוניים שאנחנו יודעים שהם עם נקודות תורפה, נקודות שעלולות להוות בעיה במצב. הכנת פק"לים, פקודות לחסימות ובידוד כדי לתת מענה בדרכים חלופיות לאותם צירים. זה ממש כתיבת פקודה מבצעית הלכה למעשה איך עושים את זה. מדובר על הדרכים לירושלים, הדרכים לצפת, הדרכים לכל הישובים בפסגות הגבוהות. אזור הדרום, עליו פחות דיברנו, שם מדובר בהצפות באזור ים המלח-אילת, דרכי גישה, כביש 90 לפעמים. דבר נוסף שפחות דובר עליו, רוב ההצפות, הדרכים לאילת מוצפות לא ממזג אוויר קיצון באילת אלא מגשמים שיורדים במצרים, בסיני ומבלי קשר למה שקורה בארץ. בעצם אנחנו מקבלים את כל המים משם כי האדמה באזור המדבר הצחיח היא אדמה שאינה סופגת. זה לא כמו בצפון, במקרים כאלה כל הדרכים נחסמות. 

אנחנו מבצעים את הפעילות המקדימה גם בתחום של מיפוי וגם אכיפה, יחד עם משרד התחבורה נערכות בדיקות של כלי רכב וכל מכלולי הבטיחות בדרכים שכוללים, בטיחות, מגבים, בלמים, מערכת היגוי. מתבצעת אכיפה בשטח. יש את כל ההתכוננות לקראת. כמובן שהמאמץ העיקרי הוא בעת קרות האירוע והוא בידוד הצירים. הדבר הכי קריטי היא ההחלטה מתי לסגור את הצירים. לדעתי זה משהו שהוא מאוד מאוד חשוב, לא לחכות לרגע שהשלגים יערמו וההצפות תעלנה, לקרוא נכון את המפה ולחסום את הצירים עוד לפני. כל זאת על מנת שנוכל למנוע מכלי רכב להגיע, להיעזב מחוסר יכולת להתקדם ולהינטש על הצירים שהם צירים הכרחיים. כאן הסוד. זה דבר שאנחנו שמים עליו את תשומת הלב והוא עומד מאוד לנגד עינינו בעת הכנת התכנית המבצעית.
מתן סיוע לכל הכוחות, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כל רשויות הדרכים, "נתיבי ישראל", "כביש 6", נ"תיני איילון". הזכירו כאן את "פקודת גשר"  - הצפת נחל איילון, גשמים רבים והצפה של הכבישים. לכל הדברים האלה יש לנו פקודות ופק"לים ייעודיים. 

בשבוע הבא יש לנו תרגיל עם "נתיבי ישראל" אנחנו מקבלים מהם את הכלים, את האמצעים וביחד אתם אנחנו נערכים. דבר חשוב שהמשטרה נעזרת בו הוא נושא של הדוברות לאזרחים. דוברות משטרת ישראל היא דוברות אגף התנועה שמדווחת מאיפה כן להגיע ולאיפה לא להגיע, מהן הדרכים החלופיות. אפשר למנוע הרבה הגעה ולפעמים גם סקרנות וגם מניעת רכבים מהגעה לנקודות הסכנה. 

<היו"ר עדי קול:>
אני מבקשת לנצל את ההזדמנות הזאת, בכל זאת אנחנו נמצאים כאן בכנסת, אני לא יודעת אם אתם חושבים על צדדים שאנחנו יכולים לעזור, תיקוני חקיקה אולי שצריך או דברים אחרים. בכל מה שאתם יכולים להיעזר בנו, זו ההזדמנות שלכם לבוא ולבקש.

<עמוס לוטן:>
שיעשו קו 911. בארה"ב, כל הטלפונים מגיעים למקום אחד ומשם מחלקים, כאן יש 106, 100, 101 ו- 102 ומגיעות קריאות כפולות ועד שמגיעים ללקוח לפעמים לוקח זמן כי לא יודעים מה  טופל ומה לא. זה משהו שצריך לטפל ברמה הלאומית. המל"ל מטפלת בזה, כולם יודעים, אבל עדיין אין פתרון.

<חן פיליפוביץ:>
לגבי הכרזת מצב חירום במקרה קיצון. כל גורמי המשטרה והצבא שהיו בלשכתי אחרי ארבע ימים אמרו 'שמע, זה באמת מצב". כולם מדווחים, אבל זה לא הגיע לידי ביצוע. אחר כך כשהיינו בוועדת הכספים גם חברת הכנסת מירי רגב שפעלה בצורה מדהימה בדרישה שלנו אמרה 'איך לא הכרזתם מצב חירום?'. 
אם אתם יכולים כמחוקק לעזור לנו, כי ההנחתות שאתם מפילים עלינו, במרכאות, אותן אנחנו מבצעים. אני רואה שבעניין הזה אני לא מקבל, אגב אני פועל לבד, את זה אמרתי בתחילת דבריי.

נושא העלויות למועצות קטנות. משהו הזכיר את הטרקטורים, אני עושה את זה כי זאת האחריות שלי. כל יום טרקטורים כאלה עולים לי 200 אלף שקלים. מועצה עם סדר גודל של 36 מיליון בתקציב לא יכולה לעמוד במשהו יומיומי כזה. אני מציף את זה ואני גם לא מתבייש, אני לא איזה בן חורג. אני מועצה קטנה מאוד מאוד איכותית שעובדת יפה, היא לא צריכה להיענש על כך שאין לי תמיכה. את זה אני מבקש. ברמת המחוקק שיהיה מנגנון סדור. 

אני קצת אגלוש, בגלל שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבעה, שאני אשכול 9 אז לשלג אני מקבל פחות כסף. אגב, מה שלא קרה עם ידידי בצפת. ראש המועצה אומר 'בוא נא, נתנו לכם משחק לא נעים'. את זה אני מבקש וכן להציף את זה פה.

שוב, המועצות דואגות כמו שאמר פנחס, אני זוכר אותך ממקומות אחרים שנפגשנו, אנחנו ערוכים, נוהל שלג קיים, המתנדבים נמצאים, הכול טוב ויפה. באמת תפקדנו ונתפקד ואני מקווה שנעשה את זה כמו שצריך. אני רק מבקש עזרה ברמה הארצית שכאשר ראש מועצה מתקשר לגורמי הביטחון, אגב, משטרת מבשרת במקרה שלי פעלה בצורה מדהימה. הם פינו 2,700 אזרחים לבנייני האומה, אם אני זוכר נכון את המספר. זה היה משהו לא נורמאלי. אבל גם בסופו של יום שהיה לי מקרה של יולדת, בסוף היא ילדה באמבולנס ליד אבו גוש, אז מי בא לעזרנו, המשטרה. זה בכלל לא הם, הצבא צריך לבוא. תעזרו לי לעזור לכולם. תודה.

<היו"ר עדי קול:>
אני מודה לכם מאוד. אני מקווה שלא תזדקקו עוד. שיהיה מי שיושיט יד לעזרה. אני מעריכה את המהלכים שאתם עושים. אנחנו נפעל להמשיך להיות לתועלת.

הישיבה נעולה. 

<הישיבה ננעלה בשעה 14:50.>