PAGE  
3
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
19/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 112>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"ו בחשון התשע"ה (19 בנובמבר 2014), שעה 9:30
<סדר היום:>
<א. מצוקת הדיור הציבורי לעולים; ב. חששם של דיירי מקבץ הדיור במלון דיפלומט מפינוי - לציון  יום המאבק לצמצום העוני>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
יואל רזבוזוב – היו"ר

ישראל חסון

לאון ליטינצקי

אילן גילאון
<מוזמנים:> 
שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר

	חביב קצב
	–
	סמנכ"ל דיור, משרד העלייה והקליטה

	אולגה דדון
	–
	ממונה דיור ארצי, משרד הקלייה והקליטה

	אלעד סון
	–
	דובר המשרד, משרד העלייה והקליטה

	לודמילה לגוש
	–
	יועצת תקשורת של השרה סופה לנדבר

	יובל טלר
	–
	רפרנט שיכון באגף התקציבים, משרד האוצר

	רונן כהן
	–
	סמנכ"ל בכיר מינהל הסיוע בדיור, משרד הבינוי

	תמי מרוז
	–
	מפקחת ארצית ניצולי שואה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

	אסתי איוב
	–
	שליחה ניידת לאתיופיה, הסוכנות היהודית

	אור רז
	–
	עוזרת לסמנכ"ל קשרי ממשל, הסוכנות היהודית

	אריאל די-פורטו
	–
	מנהלת תחום עליית מצוקה, הסוכנות היהודית

	ליאורה סטנוליס
	–
	פעילה 'מיצוי זכויות', עיריית ירושלים

	ארז שני
	–
	דובר, חברת עמיגור

	אלכסנדר קלנטירסקי
	–
	יו"ר ברית ליקוידטורים מצ'רנוביל, עמותת ברית ליקוידטורים צ'רנוביל

	אלכסנדר ברמן
	–
	יו"ר, חזית הכבוד-עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

	אברהם שרנופולסקי
	–
	סגן יו"ר, חזית הכבוד-עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

	ליאוניד ציביאן
	–
	חזית הכבוד-עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

	אספיר סושנסקי
	–
	רכזת קו חם בשפה הרוסית, כן לזקן

	מוטי דבורצ'י
	–
	מתנדב, כן לזקן

	בוריס קוגן
	–
	יו"ר העמותה 'קורת גג לעולה'

	אלנה שיחמן
	–
	עו"ס מחלקה לזקן, רכזת דיור מוגן לקשישים

	מרינה זמסקי
	–
	מנהלת פורום למען משפחות העולים

	ולנטינה ראספאייב
	–
	פעולת פורום דיור ציבורי

	ויקטוריה קוקבין
	–
	רכזת פורום למען משפחות העולים

	קארין איינו
	–
	מנהלת עמותת צהיי למען זקני ביתא ישראל ע"ר

	חנה אלעזר לגסה
	–
	אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

	ילנה שטיינר
	–
	פעולה חברתית, שדרות

	אלה שאינסקיה
	–
	יו"ר עמותת מורשתנו

	יוליה זמנויסקי
	–
	עמותתה מורשתנו

	סופי סוסונוב
	–
	עמותת מורשתנו

	רוזנה אלמוג
	–
	עמותת מורשתנו

	ויקטור זגינאילוב
	–
	נציג משפחות חסרות דיור

	יריב מוהר
	–
	הפורום למאבק בעוני

	נדיה אייזנר
	–
	הפורום למאבק בעוני

	איתי פידלמן
	–
	מחלקת המחקר והמידע של הכנסת


<מנהלת הוועדה:>
דנה גורדון שושני
<רישום פרלמנטרי:>
ס.ל., חבר המתרגמים
<א. מצוקת הדיור הציבורי לעולים; ב. חששם של דיירי מקבץ הדיור במלון דיפלומט מפינוי - לציון  יום המאבק לצמצום העוני>
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
בוקר טוב לכל המשתתפים בישיבה. התכנסנו לדיון היום בנושא מצוקת הדיור הציבורי לעולים, לציון יום המאבק לצמצום העוני. חברי הכנסת אילן גילאון, אורלי אבקסיס וחיים כץ יזמו את ציון יום המאבק בעוני בכנסת שבמסגרתו הוצע לקיים דיון בוועדה הזו. אנחנו מכבדים כאן את שרת העלייה והקליטה, הגב' סופה לנדבר, חברי הכנסת, חברי הוועדה חסון וליטינצקי וכל הנוכחים כאן. 

אנחנו מכירים את העובדה, אנחנו יודעים שישנה בעיה, לא עוצמים עיניים ואומרים שאין בעיה, אנחנו מנסים לטפל בבעיה. עושים באמת את כל מה שאפשר במסגרת התקציב ומנסים לתקצב, יש תכניות לשנה הבאה, יש תכניות גדולות בכל הרפורמה בנדל"ן ובכלל בשוק הדיור, שם יש גם דיור ציבורי, דיור סוציאלי, חלק מכל הרפורמות. עוד פעם, אנחנו מכירים את הבעיה הזאת שנים וישנם כמה פתרונות. יש גם פתרון של משרד העלייה והקליטה, לבנות ברשויות המקומיות. צריך להבין איפה זה ואיך זה מתקדם. עוד פעם, נעשים פה באמת הרבה מאמצים על ידי הממשלה הזאת לשנות את התמונה. להגיד שישנו את זה ביום אחד, כי אנחנו יודעים שיש בתור הרבה הרבה אנשים ולבנות כל כך הרבה יחידות, אני חושב, דעתי האישית, זה לא כזה פשוט, אבל אנחנו כן צריכים לסייע בצורה כזו או אחרת.
אנחנו ניתן ליוזם, חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה. 

<אילן גילאון:>
תודה רבה, אדוני. אנחנו היום במכלול מדברים על יום העוני במדינת ישראל. ציון יום העוני הבינלאומי, המלחמה בעוני. ברור לגמרי ולכולי עלמא שעוני הוא תוצאה של חלוקה לא הוגנת של העושר, זה מה שזה. עוני זה לא דבר יחסי, זה דבר של חלוקה בתוך מדינה. המרכיב הכי כבד בכלכלת משפחה, גם לפי דוח ועדת אלאלוף, הוא בעצם קורת הגג, הוא הדיור, מרכיב הדיור הוא המרכיב הכבד ביותר בכלכלה שלנו. 

במשרד הקליטה ממתינים 27,000 עולים, אני אקרא לזה עולים כי הם תמיד עולים, עולים חדשים יותר או חדשים פחות, לדיור. הבעיה המרכזית הייתה שאנחנו לא הבנו מה הם הקריטריונים, מה הוא זמן ההמתנה, האם מדובר באנשים שהם זכאים לדיור ציבורי או חלופות אחרות או פתרונות אחרים, האם מדובר בנכים רתוקים, כמה מהם ככה, כמה מהם אחרת. אני למד על מקרה בראשון לציון של מר קוגן, שבגיל 80 אמרו לו שהוא מספר 95 בתור. שנתיים לאחר מכן הוא הפך למספר 235 בתור. זה מתחרה עם חברת הוט פחות או יותר, הם קצת יותר - - - מה הם הקריטריונים, מה הם הפתרונות, האם בכלל יהיו פתרונות. 
והשרה, אני באמת התבשרתי ואני שמח אם זה ככה, אני לא ידעתי את זה עד עכשיו, שמשרד הקליטה בונה בעצמו דירות. כי הבעיה החמורה ביותר, מעבר לכול, כי פה כנראה שהנתונים יתבררו ואנחנו נמצא אותם, היא שבמשרד השיכון במסגרת הדיור הציבורי כרגע קיימים עוד 58,000 דירות בלבד, מאז חודש חוק הדיור הציבורי לפני שנה וקצת נמכרו 1,500 דירות, נרכשו, מי רוצה להגיד כמה? 

<קריאה:>
אפס. 

<אילן גילאון:>
4 דירות, אחת לתם, אחת לרשע, אחת לזה שאינו יודע לשאול ואחת לחכם. 4 דירות. זאת המצוקה הכי גדולה שישנה כאן. אז אל"ף אנחנו היינו רוצים לשמוע מהשרה מה הם הקריטריונים, האם האנשים האלה בכלל בתוך ה-27,000, יש להם איזה שהוא סיכוי להגיע לדירה? זה דבר ראשון. דבר שני, איך אנחנו מרימים ביחד, מול ממשלת ישראל ומשרד השיכון סיטואציה שבסופו של דבר אנשים יבינו שקורת גג זה דבר בסיסי. אנחנו כל הזמן רצים ל-OECD ואומרים שאנחנו חלק מה-OECD, חברים, במדינת ישראל, למה ללכת רחוק? בשנות ה-90, כשהעולים הגיעו, ובוודאי כאשר אנחנו הגענו בשנות ה-60, מדינת ישראל כאשר הייתה בעליבותה, שלא היו לה משאבים, שלא הייתה עם הטכנולוגיות ועם המשאבים של היום,  דאגה שלכל אזרח תהיה קורת גג מעל הראש שלו. בלי לשאול שאלות. 

אם אנחנו היינו לוקחים את המשאבים של היום, עם האחריות של אז, היינו המדינה הכי טובה ב-OECD. עכשיו אנחנו מאכלסים ב-OECD בכל מה ששוויוני את המקומות האחרונים, בכל מה שלא שוויוני את המקומות הראשונים. נדמה לי שזה מה שאני רוצה להגיד. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה לחבר הכנסת גילאון. אנחנו ניתן לשרה להגיב בסוף. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
לא, אנחנו ניתן קודם כל לחביב קצב, סמנכ"ל משרד הקלייה והקליטה. 

<חביב קצב:>
שלום רב. בהתמודדות עם הדיור אנחנו מתמודדים בשוטף עם כל מצוקת הדיור, אבל אנחנו בהבדל משאר ה - - - 
<אילן גילאון:>
עם מי יש לנו הכבוד? 

<חביב קצב:>
לי קוראים חביב קצב, סמנכ"ל הדיור במשרד. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
רואים שאתה לא נמצא כאן.

<אילן גילאון:>
לא, לא ידעתי שהוא כל כך יפה. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
כולנו מכירים אותו כבר שנים רבות. 

<חביב קצב:>
אנחנו מתמודדים שנים עם מצוקת הדיור של העולים וברוך ה' אנחנו מצליחים. כשאנחנו מצליחים, לא זאת אומרת שאנחנו נותנים מענה לכל בן אדם כל יום בבוקר וכל יום בצהריים לפי מה שהוא רוצה, אנחנו מצליחים בהתמודדות רבת היקפים שמאז העלייה הברוכה מחבר העמים בשנת 89' עד היום אנחנו התמודדנו בהתמודדות מאוד מאוד מורכבת וארוכה בנושא פתרונות דיור. אבל בנוסף לכל הפתרונות,  שתיכף אני אפרט אותם, בשנים האחרונות אנחנו - - -

<אילן גילאון:>
אבל אתה יודע, מר קצב, המספר 27 פשוט לא זז. 

<חביב קצב:>
אני אתייחס גם לזה, אדוני. זה לא נכון. 

<אילן גילאון:>
בציבור הכללי יש 3,000 ממתינים מבין 27,000.   

<חביב קצב:>
זה לא נכון. אם מותר לי להגיד לך, אתה לא צודק, אני אתן לך תשובה אחרת. 

<אילן גילאון:>
זה שהם ממתינים, אי אפשר להתווכח. אולי הם לא זכאים, זה משהו אחר. זה מה שבדיוק רצינו לברר מולכם. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אתם נלחמתם במשך 20 שנה, כאשר בכלל לא היו פתרונות. 

<חביב קצב:>
אני אשמח אם יינתן לי - - -

<אילן גילאון:>
כן. 

<חביב קצב:>
זה פשוט מפריע לי באמצע. אני אענה על כל שאלה ברשותך. 
בהתמודדות שלנו עם מצוקת הדיור לעולים בשנים האחרונות עברנו כמה שלבים קדימה, אנחנו בזכות השרה הבאנו כמה החלטות ממשלה, ולא רק הבאנו החלטות ממשלה אלא ביצענו החלטות ממשלה בנושא של פתרונות דיור לעולים. אנחנו הבאנו החלטת ממשלה ראשונה ששרת הקליטה הביאה אותה, יצרנו 650 פתרונות דיור שהקמנו אותם יש מאין במרכזי קליטה שעמדו להימכר, לקחנו אותם והפכנו אותם לקשישים, בכפר סבא, בבאר שבע, באשקלון, בלוד, בחיפה. הייתה החלטת ממשלה בנושא. אחר כך, בזכותה של השרה קיבלנו שתי החלטות ממשלה שבאו ואמרו שאנחנו מפעילים בנייה לפתרונות דיור לקשישים, ביחד עם הרשויות המקומיות על קרקע חומה. 

<אילן גילאון:>
מר קצב, כמה אנשים ממתינים היום לדיור? כמה זמן ייקח - - -

<חביב קצב:>
אני אענה לך. 

<אילן גילאון:>
את זכות השרה אני מכיר יותר טוב מכולם כאן ויודע מה זכויותיה. אני מציע שאנחנו נענה תשובות לשאלות, כי לעשות את הפרזנטציה, הרי הממשלה הזאת מתמחית בפרזנטציה, כולם פרזנטורים שם, עשינו, השקענו ככה וככה, ימבה כסף. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אילן, לא עליי. אני פרזנטציות לא עשיתי, לא עושה ולא אעשה. 

<אילן גילאון:>
את לא. סופה לנדבר לא פרזנט - - -

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
מפני שמשרד העלייה והקליטה זו לא פרזנטציה. לא, אילן, אנחנו ידידים, בגלל זה אני רוצה להגיד את זה. 

<אילן גילאון:>
סופה, הנה אני אומר, אמרתי, ממשלה של פרזנטורים - - -

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אי אפשר להאשים את משרד העלייה והקליטה - - -

<אילן גילאון:>
הנה אני לא מאשים אותך, סופה לנדבר היא לא פרזנטורית. אתה רוצה שאני אגיד מי יש עוד שם שהם פרזנטורים? אני פשוט רוצה תשובה. 

<לאון ליטינצקי:>
אדוני יושב ראש הוועדה, מותר לי? 

<אילן גילאון:>
הוא מנהל. אני שאלתי שאלה, מה הקריטריונים לקבל דירה, כמה ממתינים בתור, כמה הם נכים, כמה הם ותיקים. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אילן, קצת סבלנות. חיכינו רבע שעה עד שנתחיל - - -

<לאון ליטינצקי:>
אדוני יושב ראש הוועדה, אפשר לבקש לשמוע את הנתונים שלפחות לי באופן אישי מאוד חשובים, אז אני מבקש, תן לי לשמוע, כי אולי חלק נפספס ואז נשאל שאלות מיותרות. 

<אילן גילאון:>
אה, הפרעתי. שמעת והפרעתי לך. 

<לאון ליטינצקי:>
לא הפרעת לי, הפרעת לו. 

<חביב קצב:>
אני אענה מהסוף. רשימת הזכאים ירדה, היא הייתה 60,000, 55,000 ו-50,000 ל-40,000, ל-35,000 ל-30,000 והגענו היום ל-27,000. זה נתון אחד. אם אתה רוצה תשובות מדויקות, אז אני עונה לך תשובות מדויקות. 
הנתון השני, הזכאות לדיור ציבורי ניתנת לקשישים שמתקיימים מקצבת קיום מהביטוח הלאומי פלוס השלמת הכנסה או מתקיימים מקצבת קיום של נכי המלחמה בנאצים, זה אחת, שתיים, קבוצת המשפחות החד הוריות, שלוש זה קבוצת נכים מרותקים לכיסא גלגלים, ארבע, קבוצת הנכים שאחד מבני המשפחה נכה בנכות של 75% ויותר באופן יציב, קבוע, חמש, קבוצת משפחות שאחד מבני המשפחה חולה במחלה קשה שמזכה בפתרון מיוחד, מחלות מאוד מאוד מיוחדות, לא מחלות רגילות שכיחות שניתנות לטיפול. דרך העבודה שלנו, אנחנו יושבים בוועדת דיור, בכל ועדה יש לנו רופא, הרופא בודק את המסמכים הרפואיים שהעולה מגיש לו אותם, הוא בודק אותם ומאשר. הדיאגנוזה הרפואית, יש לנו גם עובדת סוציאלית, אם יש צורך אנחנו מקיימים התייעצות עם עובדת סוציאלית שעושה ראיון למשפחה. בנוסף לזה יש לנו את הרופא שעובר ואם יש צורך אותו רופא גם מדבר עם הרופא של אותו חולה, על מנת לברר את הנתונים המשלימים. אלה בכללי הקריטריונים של הזכאות. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
כמה אנשים עד עכשיו - - - אם היו 60,000 אז 30,000 חיים בדיור ציבורי, לפי הנתונים? 

<חביב קצב:>
לא חיים בדיור ציבורי. אני לא מדבר כרגע על אלה שרכשו דירות, אדוני היושב ראש, אני מדבר על אלה שזכאים לדיור ציבורי. אנחנו נתנו דיור ציבורי, יש לנו למעלה מ-15,000 איש במפרצי דיור, יש לנו למעלה מ-15,000 איש בדיור מוגן שמשרד השיכון בנה, יש לנו למעלה מ-7,000 איש בשכירות ארוכת טווח, כולל במרכזי קליטה שאני אמרתי, יש לנו פתרונות דיור שוטפים שאנחנו מחכים כבר בתחילת הבנייה בראשית השנה, תוצאה של מה שעשינו בהחלטת ממשלה על הפעלה מרשויות לבנייה חומה. בינואר-פברואר אנחנו מכניסים 400 יחידות דיור הראשונות במרכז הארץ, בראשון, בכפר סבא ובקרית אונו. אנחנו מדברים על יישובי המרכז. עכשיו אנחנו מסיימים הליך של קול קורא של מכרז ל-3,000 יחידות דיור, זה שוב בהתאם להחלטת ממשלה. יש לנו את התקציב לכך. אנחנו עומדים בהליך מכרזי ושיש הצעות ויש הצעות שהולכות להתקבל ואנחנו בעזרת ה' נעמיד את הפתרונות לנושא הזה. 

יש נקודה אחת שצריך להבין אותה, אני מניח שהשרה תתייחס אליה בהרחבה. אם העולה נמצא במקום אחד ואומר 'אני רוצה פתרון אך ורק ביישוב הזה', אז יש בעיה, עולה שמוכן היום, אני יכול להצהיר בפני חברי הוועדה ובפני התקשורת ובפני כל אחד, כל בן אדם קשיש שיש לו מצוקה, אני היום יכול להעמיד לו פתרון מיידי. אני אחראי על מה שאני אומר, אני יכול להעמיד לו פתרון, כולל, אדוני - - -

<אילן גילאון:>
אז מדוע יש כל כך הרבה ממתינים? 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
בדיוק. חביב, גם אני הופתעתי לשמוע את הנתון הזה לפני כמה חודשים, חצי שנה, שישנן דירות ריקות בקריות ובמקומות אחרים, אנשים לא הולכים. 

<חביב קצב:>
נכון, יש לנו דירות ריקות. יש לנו בנתיבות, יש לנו באופקים, יש לנו בשדרות - - -

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
בתים על הקרקע. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
ואנחנו מציעים לאנשים והם פשוט אומרים לא? 

<חביב קצב:>
אנחנו מציעים לאנשים, אותו אדם שחבר הכנסת גילאון מדבר עליו, מדובר באדם מכובד שהוא עומד על דעתו שהוא רוצה לקבל פתרון דיור אך ורק בהוסטל, בדיור מוגן בראשון. הוא לא מוכן לקבל אפילו במקבץ בראשון, הוא לא מוכן לקבל מקבצים שהוצעו לו בלוד, המרחק בין לוד לראשון הוא לא גדול, ולא דיברתי, לא על קריות ולא על אופקים ונתיבות, שזה יותר רחוק לו מראשון. אם הוא עומד על שלו שהוא רוצה אך ורק פתרון דיור בראשון, אז אין מה לעשות. אנחנו מכבדים אותו, לא מענישים אותו - - -
<אילן גילאון:>
הוא מחכה לדיור ציבורי, אדוני. 

<חביב קצב:>
אנחנו מכבדים אותו, לא מענישים - - -

<אילן גילאון:>
השאלה מה אתה מגדיר דיור ציבורי, הוא מחכה לדיור ציבורי. 

<חביב קצב:>
דיור ציבורי אני מגדיר בכל פתרון שמדינת ישראל מעמידה, כולל מקבץ, כולל מרכז קליטה בשכירות ארוכת טווח, כולל בנייה בקרקע חומה, כולל דיור מוגן, כולל דירה ציבורית. זה מאגר הפתרונות. אנחנו לא עובדים על סוג אחד. אנחנו יודעים, אדוני חבר הכנסת, כמה מדינת ישראל בנתה ציבורי בשנים האחרונות. 

<אילן גילאון:>
אדוני, אחרי 15 שנה מה הזכאות של האנשים האלה? 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
חביב, תסביר בבקשה את הטכניקה של תור. קודם כל התור שקוף. 

<חביב קצב:>
אנחנו עובדים על תור שקוף מאוד, כל אחד יודע את התור שלו, יש לו את הסיסמה שלו, הוא נכנס - - -

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
וקורה שבן אדם היה מספר פחות ופתאום אחרי כמה שנים - - -

<חביב קצב:>
בוודאי, כי התור הוא דינמי. מגיעים אנשים חדשים ליישוב שמתגוררים ביישוב, אחרי שעוברים שנה ביישוב הם הופכים להיות זכאים כמו תושב של אותו יישוב, יש זוגות לצערי שהופכים ליחידים, אז התור שוב מתארך, יש משפחות חד הוריות שמתחתנות, יש משפחות רגילות שמתגרשות והופכות להיות חד הוריות. התור הוא מאוד דינמי, הוא משתנה. אבל, שוב - - -

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אתה לא מסביר מספיק ברור, סליחה. אם נניח זה תור לקשישים וגיל הפנסיה, טרום פנסיה, הם לא זכאים לדיור שלנו וכאשר בן אדם יוצא לפנסיה הוא מתווסף לתור של משרד העלייה והקליטה לפי תאריך העלייה למדינת ישראל. בגלל זה יש מקפצה בתוך התור. 

<חביב קצב:>
התכוונתי גם להגיד את זה. בנוסף לזה גם הארכנו את תקופת העלייה מ-10 ל-15 שנה. זה שהגדלנו את תקופת הזכאות לדיור מ-10 ל-15, שזה היה מאוד נכון לעשות את זה, זה גם הגדיל בוודאי. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
שזה לא מובן מאליו.

<אילן גילאון:>
מה באמת קורה אחרי 15 שנה? כשמסתיימות 15 השנים שהוא עולה? 

<חביב קצב:>
כשבן אדם קשיש נמצא אצלנו בטיפול גם אחרי 15 שנה ממשיך להיות בטיפול. לעומת זה משפחה חד הורית ומשפחה רגילה אחרי 15 שנה מפסיקה להיות בטיפול משרד הקליטה ועוברת לטיפול משרד השיכון לפי נהלי משרד השיכון. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
לסיכום, איך אתם מקצרים את התור הזה? לפי מה שאמרת, מבחינת התכניות. 

<חביב קצב:>
יש לנו 1,000 יחידות דיור בהתחלת בנייה, יש לנו 3,000 יחידות כרגע שאנחנו שמים במכרז, זה 4,000 יחידות. בנוסף לזה השוטף, הדירות המתפנות בשוטף. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
הן מתפנות אבל הן גם נתפסות באותו רגע. כי התור הוא דינמי, כמו שאמרתם, הוא גדל. 

<חביב קצב:>
יש לנו כ-1,000-1,500 פתרונות בשנה, מגיעים בשוטף גם כן. אז יש לנו מספר פתרונות - - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
כמה דירות ריקות יש במקומות שאנשים לא רוצים ללכת? יש לך מספר?

<חביב קצב:>
יש לנו כ-100 יחידות דיור. 

<ישראל חסון:>
חביב, אני מנסה לעקוב בשקט אחרי המספרים. תסביר לי, בבקשה, מה הפער בין הצורך לבין המלאי שיש לך ועל ציר הזמן תוך כמה זמן לפי דעתך, לפי צפי של עלייה שיש לכם, מארצות כאלה ואחרות, או בסיטואציות כאלה ואחרות, מתי הדבר הזה מתכנס, אם זה בכלל יכול להתכנס. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
לא, זה לא צפי של עלייה. דווקא האנשים שזקוקים לדירות האלה זה לא - - - יש עולים שעולים ומתחילים - - - 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
יש אנשים שממתינים בתור. 

<ישראל חסון:>
ממתינים הוא יודע, בינתיים מגיעים אנשים ומשתנים דברים. יש לו איזה שהוא צפי, מבין אלה שמגיעים מה מתווסף לו? 

<לאון ליטינצקי:>
שתבין, הגדרה של דיור, יש פה בלבול, עד כמה שאני מבין. קודם כל צריך להבין מה זה הגדרת דיור ציבורי, אני שמעתי מה שאמר אדון קצב ואולי כדאי שתדגיש מה זה דיור ציבורי. יש אנשים שחושבים שדיור ציבורי זה כל אחד שיש לו מצוקה כלכלית כלשהי והוא מוגדר כעולה, הוא זכאי לדיור ציבורי. ממש לא. לכן השאלה שלך היא מאוד נכונה, אבל הוא לא יכול לצפות כמה אנשים מאלה שיבואו יהיו זכאים לדיור ציבורי בלבד. זה אי אפשר לצפות כי אתה לא יכול לדעת כמה נכים יבואו, אתה לא יכול לדעת האם יבואו חד הוריות וכן הלאה. וטוב שאנחנו לא יודעים. אני מקווה שלא יבואו נכים, שיבואו בריאים כולם. אם יבואו, אז נטפל בהם. 
<ישראל חסון:>
סלח לי רגע, חביב. לאון, אני לא רוצה לעשות לאף אחד חיים קלים. הוא, כשהוא יושב יחד עם השרה, הם צריכים לעשות הערכה. יש לך התפלגות כזאת שהיא פלוס מינוס, אז טעיתי ב-3%, לא אכפת לי לטעות ב-5%, אבל לא להגיד 'אני לא יכול לתכנן'. אתה חייב לשים הנחות עבודה, מקסימום הופתעת לרעה או הופתעת לטובה, אבל אתה שם הנחות עבודה. השאלה היא מה הפער שלנו. 

<חביב קצב:>
אני אענה. השאלה מאוד נכונה. זה אחד הדברים שאנחנו מתחבטים בהם, אין ספק, איך אנחנו מצמצמים את תקופת ההמתנה. 

<ישראל חסון:>
מה הפער? 

<חביב קצב:>
הפער הוא בין 8 ל-10 שנים, תלוי באיזה יישובים. יש יישובים שהפער הוא חצי שנה - - - 

<ישראל חסון:>
מה הפער הכולל? 

<חביב קצב:>
הפער הכולל, ממוצע של כ-8 שנים. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אתה מדבר על פער בכמות או פער בזמן? 

<ישראל חסון:>
במספר. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אתם מדברים על פער. אני מקשיבה ואני אקשיב לכל אחד שהגיע, אני חושבת שבגלל שכתבתם את הכותרת 'מצוקת דיור' שיש בעיה, אבל להגיד היום, אחרי קדנציה שלי, שיש מצוקה כמו שהייתה בזמן שאני נכנסתי, זה ממש לחפש כותרת. זה דבר אחד. 

<אילן גילאון:>
מי אמר את זה? 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אני אומרת. 

<אילן גילאון:>
אנחנו לא אמרנו דבר כזה, גברתי. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
לא, כתוב כאן מצוקת דיור. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אנחנו נתייחס לזה בהמשך. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
תן לי. אני פשוט אומרת לכם, אני נכנסתי למשרד, כמעט 50,000 איש עמדו בתור, אני המשרד היחידי שלקחתי את היוזמה לבנות, אני השגתי את התקציבים ואני אדבר על כך. אני היום אומרת, אם יש היום עולה חדש שנמצא במצוקה שיבוא אליי מיד, אנחנו נספק לו דירה. יש לנו דירות בשדרות, באופקים, בנתיבות, בקריות. כן, אנחנו לא מסוגלים לתת דירה בתל אביב, בראשון, בלי תור. לא יכולים. ואם מישהו יספר לי, רבותיי, שהוא עשה לפניי מה שאני עשיתי בקדנציה שלמה, אני הרמתי דגל, מה שלא עשו לפניי, אני לקחתי את הבעיה הזאת כבעיה אקוטית, בעיה רצינית ביותר, אני אמרתי, רבותיי, אותי לא צריכים ללמד מה קורה עם עולה חדש כאשר הוא עובר משכירות לשכירות. אני לקחתי אנשים לאכלוס, אני הלכתי איתם לבתים. כאשר שיפצנו את מרכזי הקליטה יחד עם ממשלת ישראל שאתה אומר שעושה הצגות. אני בחיים לא עושה הצגות, אני נכנסת לדירות יחד עם העולים, אני דורשת את השיפוץ - - -
<אילן גילאון:>
השרה, זה לא היה אישי, אני ציינתי שהבעיה המרכזית שבישראל לא בונים דירות. לא משרד הקליטה אחראי לזה. למה כינסנו את הישיבה? כי לא ידענו לענות לנו על שאלות כמה ומה, מי, כמה כאלה, כמה כאלה ומה הקריטריונים. משרד הקליטה אמר שאין לו את הנתונים. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
תיתנו לי. אני כן מקבלת את זה אישית בגלל ש - - -

<אילן גילאון:>
חס וחלילה. את השרה הכי טובה, אני אומר - - - 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אילן, אם מישהו יגיד שהוא היום יכול לאכלס 27,000 איש בבת אחת, אז אני אגיד שהוא משקר.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
ממשלה דמיונית בארץ - - -

<אילן גילאון:>
הוא חושב שאני - - - במשא ומתן עם ליברמן. לא. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
תיתנו לי לסיים. 

<אילן גילאון:>
היושב ראש לא יודע איזה רקע יש לשרה. 

<קריאה:>
- - - שומעים ויודעים לענות לה.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
חבר'ה, תנו לשרה לסיים. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אם מישהו היום אומר שתוך יום אחד הוא מאכלס 27,000 איש אז הוא אומר שטויות, הוא משקר וגם עושה עוול לעולים. כן, יש לי פתרונות בנייה וכן יש לי פתרונות במשרד העלייה והקליטה וכן נלחמתי וכן השגנו וכן ממשלת ישראל, בזמן שאני עושה את הדברים האלה, לקחה על עצמה מה שלא עשו לפנינו. 20 שנה במדינת ישראל לא בנו דיור ציבורי, 20 שנה לא בנו כאן. אז אחרי מה שאנחנו עושים והמאמצים הגדולים אני כן מצפה ממך למשהו ואני אגיד מה אני מצפה. 

אנחנו בקדנציה הקודמת תוך 4 שנים נתנו 15,000 פתרונות דיור. כך, חביב, או לא? אנחנו לקחנו את העולים יד ביד, ולי לא צריך לספר, אני הייתי בעפולה ואני הייתי במרכז ובכל מקום ואני היום אומרת לעולים, אני נפגשתי לפני כמה ימים במקרה עם עולה ברחוב שפשוט התנפל עליי. בן אדם בגיל 74, בראשון לציון, והוא אומר 'סופה, אין לי כסף לשלם עבור שכירות' ואני מבינה את זה. אמרתי, 'יש לי דירות, לא במרכז והתור שלך 300 ומשהו, לא יכולה להגיד לך כמה אתה צריך להמתין לדירה הזאת', לקחתי אותו למשרד העלייה והקליטה ואמרתי 'יש פתרון בבאר שבע ויש בית על הקרקע בנתיבות ובאופקים', אתמול הוא התקשר אליי ובכה, לקח בית על הקרקע בנתיבות. מישהו יכול להגיד ששר האוצר ייתן כסף לבנות בתל אביב ובראשון ובכל מקום? 
<חביב קצב:>
בכה מהתרגשות. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אנחנו יצאנו במבצע של 4,000 יחידות דיור. אנחנו כן המשרד היחידי שבונה. אנחנו פנינו לעיריות ועל קרקע חומה, בגלל שהקרקע הזאת יכולה להיות מיידית, פנינו לרשויות, פנינו במרכז המדינה, לא בפריפריה, בתל אביב, אני אישית הרמתי טלפונית לכל ראשי העיר, בנתניה, בתל אביב, בירושלים. אתה יודע, גם בנתניה, אני לא רוצה להגיד - - - 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
עד נתניה. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
עד נתניה. אני כן רוצה שיבנו בחולון ואני כן רוצה שיבנו בתל אביב ואני כן רוצה שיבנו באשדוד, אבל ראש העיר צריך לקחת יוזמה ואני היום מבקשת ממך קודם כל להעביר לעולים את הטלפון של הלשכה שלי, שלי, לא של אף אחד, שלי, אנחנו נרים טלפון, אנחנו נאכלס את הדירות. גם בצפון וגם בדרום יש לנו דירות. מי שנמצא במצוקה, אין לו כסף לשלם, לא יכול להמתין עד סיום הבנייה של 4,000 יחידות דיור, אני מבקשת, לא להיות באשליות, רבותיי, במדינת ישראל 20 שנה לא בנו. 

<אילן גילאון:>
משרד הקליטה בונה 4,000 יחידות.

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אנחנו אישרנו תקציב ל-4,000 יחידות דיור על קרקע חומה, רק מה שקורה, קרקע חומה שייכת לעיריות ואנחנו לא יודעים מה שקורה - - -

<אילן גילאון:>
שר השיכון יודע? 

<ישראל חסון:>
סופה, באיזה ערים? איפה אתם בונים את ה-4,000? 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
לא אנחנו בונים, העיריות. החברה הכלכלית של העירייה צריכה לקבל - - -

<קריאה:>
למה העיריות? 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
שנייה, בואו תנו לשרה לסיים. מגיע נציג משרד האוצר. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אנחנו השגנו את התקציב ל-4,000 יחידות דיור, אנחנו פנינו לעיריות בקול קורא. בשלב הראשון זה היה באשדוד, בחיפה, בבת ים, בראשון לציון, קרית אונו, כפר סבא. בקרית אונו, תל אביב וכפר סבא זה עמיגור היתר זה חברה - - -

<אילן גילאון:>
זה מקבצי דיור או דירות? 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
זה מקבצי דיור. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
כשאתם פונים לעירייה העירייה רק צריכה לתת קרקע, כל השאר עליכם? 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
העירייה צריכה לקחת את היוזמה, בקול קורא כתוב הכול ברור. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
לא, אני רוצה להבין. 

<אילן גילאון:>
אתם מתוקצבים לזה, יש לכם תקציב לזה? 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אני אעזור לכם לדחוף, השאלה מה העירייה צריכה.

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
העירייה מקבלת מאיתנו - - - חביב, תסביר. 
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
מה העירייה מקבלת? העירייה נותנת רק קרקע ואתם בונים והכול עליכם? או שהעירייה צריכה לתת כסף? 

<חביב קצב:>
העירייה היא שבונה. היא חותמת איתנו על חוזה ל-20 שנה, אנחנו משתתפים עבור כל יחידת דיור ב-110,000 שקל כמענק. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
בסוף לעירייה יש עלויות או אין עלויות? אני רוצה לראות איפה ההתנגדות של ראשי ערים. 

<חביב קצב:>
אין להם שום - - -

<אילן גילאון:>
אתה אומר כמעט 3.5 מיליארד יש במשרד הקליטה לטובת העניין של - - - 

<חביב קצב:>
 - - -  מיליון. 

<אילן גילאון:>
אמרת 3,330 - - -

<חביב קצב:>
אמרתי 110 יחידות דיור, 110,000 שקל, 3,000 - - - 

<אילן גילאון:>
אתה אומר לי 3,330 מיליון שקלים, זה 3 מיליארד. 

<חביב קצב:>
כן, אמרתי 330 מיליון שקל. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אבל זה מספיק ל-4,000 יחידות? 

<חביב קצב:>
3,000 יחידות. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אני מזמינה אתכם לראשון לציון, הבית כבר בסיום - - -

<לאון ליטינצקי:>
110,000 ליחידה, זה הרבה כסף. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
זה הרבה כסף, זה מספיק כסף. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
כן, יכול להיות, יחידה של 25 מטר לפי 4,000 למטר. 

<אילן גילאון:>
חבר'ה, אנחנו בכל זאת ביקשנו דאטה על דיור ציבורי. 

<לאון ליטינצקי:>
יש לי שאלה לאדון חביב, בבקשה. יש לך נתון מתוך 27,000 שממתינים - - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
רגע, לאון, שנייה. ניתן לשרה לסיים ואז אנחנו נמשיך את הדיון. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אני מזמינה אתכם לאכלוס בראשון לציון בתקופה של ינואר-פברואר, הבניין כבר עומד ואני מנסה להגיע לכל בניין כזה. הייתי לפני כמה ימים גם בראשון וגם בקרית אונו ובכפר סבא ואנחנו נעשה שם אכלוס. היום אנחנו יצאנו עם קול קורא שלישי ואנחנו הרחבנו את הקול קורא, יש קרקע חומה פרטית לעיתים קרובות, זה מושג, קרקע ציבורית שאפשר לנצל לעניינים שאנחנו מנצלים אותם. אנחנו יצאנו עם יוזמה, לקחנו את זה בידינו ואני חושבת שהיוזמה הזאת טובה מאוד. ראשי הערים צריכים לזכור ולהיזכר בעולים לא רק בזמן הבחירות. נגמרו הבחירות, הבטיחו לעולים ואני עומדת כאן ואומרת, הקול קורא יצא או מסתיים עוד כמה שבועות ואני שוב פונה לראשי הערים, תתחילו לחשוב על עולים, לא רק בזמן הבחירות. יש אפשרות לבנות, חובה שלנו לתת פתרונות לאנשים האלה, ממשלת ישראל עומדת מאחורי זה, נעשה הכול כדי שהעולים יקבלו דירות. בקדנציה שעברה נתנו 15,000 פתרונות דיור, זה לא מובן מאליו. אף אחד לא עשה את זה באף קדנציה. כמות כזאת של פתרונות. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
השאלה מה זה 15,000, 15,000 יחידות בניתם? 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אני אומרת, אתה כשליח לשר האוצר, אתה יודע, יש עוד פתרון - - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אבל מה זה 15,000? איך נתתם 15,000 פתרונות? 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
נתנו 15,000 פתרונות, אנחנו לא בנינו 15,000 פתרונות. אכלסנו - - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אנשים עזבו או נפטרו ואז נכנסו - - -

<אילן גילאון:>
היו 42,000 ממתינים ונהיה 27,000. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אבל עוד פעם, זה משחק, כמו שאמרנו, התור הוא דינמי. אם אנשים נפטרו ועזבו את החדר זה לא פתרון. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
תיתן פתרון, אתה יודע מה? אני אגיד לך תיתן פתרון. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אבל זה לא חדש. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אתה יודע, כיושב ראש ועדת - - -

<אילן גילאון:>
בהרבה דיסציפלינות זה הפתרון. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אם בן אדם מקבל דירה זה לא פתרון? אם הוא מקבל - - -

<לאון ליטינצקי:>
דווקא ההיפך, הוא תומך, הוא אומר שכן. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אתם יודעים מה? לפני כמה ימים אני נלחמתי, אפילו צעקתי בישיבה של שרים לחקיקה, על החוק של אורלי לוי. על חוק 90% של הלוואה למשכנתא שמקבל בן אדם לדירה ראשונה. המפלגה שלך, לצערי, עשתה ערעור ואני מסבירה למה. בן אדם, כאשר הוא קונה דירה ראשונה הוא צריך להביא היום הון עצמי - - - 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
כן, אבל הוא יכול לשלם 8,000 שקל משכנתא. קודם כל זה מעלה את הביקוש - - -

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
תן לי לסיים. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
לא, כשאת תוקפת את המפלגה אני חייב להגן. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
תגן אחרי שאני אסיים, אני אתן לך. 

<אילן גילאון:>
אתה זוכר מה הייתה פעם המפלגה? 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אני זוכרת כאשר התחילה העלייה היו עמותות לבנייה ואז בעמותות האלה הם דחפו משכנתא בגודל 95% ומענק ממשרד האוצר בפנים, מענק לבנייה שהיה תלוי אם בן אדם נשאר 15 שנה ולא פורש ממדינת ישראל ולא יוצא ממדינת ישראל ולא עוזב את הבית, אז היה מענק בתנאי. אנשים רכשו את הדירות, בינתיים כבר סיימו לשלם ויש להם בית. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
מתי זה היה? 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
זה היה בשנות ה-90, כאשר הייתה העלייה למדינת ישראל. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
המחירים של הדירות היום - - - יש הבדל אם דירה עלתה 50,000 דולר או 500,000 דולר. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
זה לא מכובד שיושב ראש לא נותן לשר לדבר. אתה רוצה לדבר? דבר. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אני לא מתערב, תמשיכי, כבוד השרה. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
תודה רבה לך. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אנחנו חברים. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
נו, בגלל שאנחנו חברים, אני חושבת שאתה יושב ראש עם תרבות פוליטית ואתה יודע ששר וחבר כנסת צריכים לכבד, אז אני מבקשת ממך, תכבד את מה שאני אומרת. אני אומרת שהרמתי את הדגל, אנחנו המשרד היחידי שבונה, אני חושבת שאחד מהפתרונות לצעירים ולעולים חדשים זה 90% של משכנתא, בגלל שאם היום צ עיר צריך לשכור דירה והוא נמצא בדירה שכורה בתל אביב או אפילו באשדוד, הוא משלם 4,500 ₪ על דירה של 3 חדרים ולמעלה ובגלל זה אני אומרת, אם הוא יקבל את המשכנתא, יבנה בית, יהיה לו בית. זה פתרון לצעירים שיירדו משכירים ואז יפנו את הדירות. 
אני חושבת שהפתרון שאנחנו נותנים במשרד העלייה והקליטה בקדנציה הזאת, אנחנו ממשיכים לתת פתרונות, אני לא יכולה להגיד שזה לא קשיים ולא מצוקה ואנשים בשכירות זה מצב קשה ביותר, אבל זה שאנחנו במשך קדנציה שלמה נותנים צעד אחד צעד פתרונות, אתם צריכים להעריך ולהבין. זה לא כל כך פשוט. משרד האוצר לא רץ איתנו, היום אין בנייה ציבורית במדינת ישראל, ואף שר, לא לפני לפיד ולא אחרי כנראה, במשרד האוצר לא נותנים אישורים לדירות ציבוריות ובגלל זה אנחנו לקחנו לתת פתרונות ונותנים פתרונות. אני מצפה ממך שמכאן אנחנו נצא בקריאה, קריאה לראשי הערים, בזה אתה יכול לעזור לעולים, לראשי הערים במרכז המדינה. אנחנו יצאנו עם קול קורא, אנחנו מוכנים לתת תמיכה, אנחנו השגנו כסף ממשרד האוצר ואנחנו נעשה הכול שיקומו 4,000 יחידות דיור לאותם אנשים שנמצאים בתור. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה רבה לכבוד השרה. אני רוצה להתייחס בכמה מילים. אחת, הכותרת של הדיון 'מצוקת דיור', אנחנו לא מתנערים מהנושא, אני לא אומר שיש לנו פתרונות מיידיים ואני אמשיך עוד מעט, אבל יש לנו מצוקה. 30,000 איש שעומדים בתור זאת מצוקה. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
27,000. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
27,000 זאת מצוקה. אנחנו אמנם, כמו שאמרתי, ממפלגות שונות, אבל אני כן יכול להחמיא ואין לי בעיה לפרגן. אני יודע שאת עובדת על זה, מתייחסת ועושה את מהלב, בכלים שיש לך, אין ספק פה, ושכולם יידעו ואני יכול להגיד מהבמה הזאת שאני מכיר את זה, אני מכיר את זה כחבר מועצת העיר, מכיר ש - - -

<אילן גילאון:>
ואני מצטרף אליך. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
שהשרה עובדת ואכפת לה והיא עושה את זה מהלב, בגלל זה כשתוקפים אותה היא לוקחת את זה אישית. אבל גם אם השרה רוצה וגם אם אני מאוד רוצה, גם אם שר האוצר מאוד ירצה ואנחנו נשמע את נציג האוצר שיגיד ששר האוצר כן תמך וכן נתן כסף. 

<אילן גילאון:>
אם הוא יידע מה הוא רוצה והוא ירצה אז זה יהיה. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
וכן מקדמים, אבל עדיין יש - - -

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
משהו חדש. שר האוצר נתן לנו כסף ואנחנו לא לקחנו? 

<אילן גילאון:>
אוה, מה פתחת? 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
זה משהו אחר, זה לא קשור לשום דבר. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
לא, יואל, תהיה מדויק. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
שר האוצר כן מתקצב דברים, כן אכפת לו והוא כן עושה. אבל עדיין, אנחנו לא יכולים להתנער מהבעיה. יש לנו בעיה. ועם כל הרצונות הטובים, להגיד לכם, אני סקפטי, שאני אפתור את הבעיה הזאת מיידית. אני גם מוכן להגיד את האמת, עם הרבה פתרונות ועם 15,000 ועם כל הסכומים האלה עדיין תהיה בעיה. אני מוכן להצטרף, ללכת לראשי העיר ולדבר איתם, אם אני יודע שלראש העיר זה לא עולה צריכים לשכנע. אני מבין את הטענות של ראשי הערים למה הם לא רוצים ואנחנו צריכים להביא פה - - -
<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
למה הם לא רוצים קשישים? למה הם לא רוצים אנשים עם שיער לבן? למה הם לא רוצים? 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אנחנו כאן צריכים לבוא ולהפעיל. כמו שאני נלחם בקבורה אזרחית, שראשי ערים לא רוצים ואני מחייב. אותו דבר פה, אנחנו צריכים לעבוד על זה, אין ספק. כמו שאמרתי, אני אומר את זה במפורש, ישנו רצון וכנראה שאין הרבה יכולת ולהגיד שיהיו פתרונות מיידיים, כל הזמן אני מקבל המון המון מכתבים ואני אומר את האמת, אני לא מאמין שיקרה פה משהו דרסטי, שפתאום כולם יקבלו דירה. מה שכן, במקרים מסוימים. אני כן שמעתי שיש תכנית לבנות בשנה-שנתיים האחרונות 1,000 יחידות. כמה שיש זה עדיין פתרון. אני יכול להגיד, אני יכול לפרגן, מה שעשית בתקופה האחרונה זה מה שלא נעשה. כן היה קידום, כן הייתה התקדמות בזה, אבל אנחנו עדיין בכותרת של מצוקה ואת זה אנחנו צריכים לפתור. לא יודע באיזה כלים, לא יודע את מי אני צריך ללחוץ, את ראש הממשלה? את שר האוצר או את שרת הקליטה? אבל אנחנו צריכים - - - 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אתה בדיוק יודע איפה צריכים ללחוץ. הכסף נמצא במשרד האוצר. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
הכסף נמצא במשרד - - -

<אילן גילאון:>
כנראה שאין על מה ללחוץ. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
בואו נשמע את - - -

<קריאה:>
מה מצחיק? אנחנו באנו עם בעיות, למה - - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
רגע, אנחנו לא נתנו לך בינתיים את רשות הדיבור ואנחנו לא צוחקים, אנחנו מטפלים. ובגלל זה הדיון הזה וכולם פה התכנסו בשביל לדון בבעיה הזאת ואמרתי, אנחנו לא מתנערים מזה ויודעים שיש בעיה. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
תן לבן אדם, יכול להיות שיש לו מצוקה קשה, אני רוצה לשמוע. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
לא, אני רוצה לשמוע את נציג משרד האוצר בבקשה. 

<יובל טלר:>
אני חייב להודות שחלק מהדברים נמצאים בתחום אחריותי וחלק מהדברים נמצאים בתחום אחריות שותפים לתפקיד. במסגרת מה שאני מכיר משרד האוצר פועל במשותף עם חביב וגם חביב יכול להכיר את זה - - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
הכסף במשרד העלייה והקליטה מגיע ממשרד האוצר, כן? זה שמשרד הקליטה בונה, הוא בונה מזה ששר האוצר תמך ונתן כסף. 

<חביב קצב:>
אמרתי, סיפרתי על פרויקט משותף ש - - -

<אילן גילאון:>
די, חבר'ה, תפסיקו עם זה, באמת. זה דיון מפלגתי? איזה שטויות. זה כסף של מדינת ישראל והשאלה איך הוא מחולק ולפי איזה צדק יש חלוקה. שר האוצר נותן לשר זה, זה מעניין אתה יודע את מה. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
זה מעניין. 

<יובל טלר:>
אני רוצה להגיד שבגלל זה אמרתי שאנחנו עובדים במשותף, לא לקחנו בהכרח קרדיט על הנושא הזה, אנחנו עובדים במשותף ומודעים למצוקה ומודעים לפתרונות. בסופו של דבר כמו שאמר חבר הכנסת רזבוזוב, אנחנו מתנהלים בתוך מסגרת תקציבית נוקשה במיוחד בתקופה הזאת ולכן אנחנו מקיימים את הפתרונות במסגרת הכלים שאנחנו יכולים, בין אם זה באמצעות הקצאת קרקעות חומות - - -

<אילן גילאון:>
אתה מבין שעד עכשיו לא אמרת כלום, כן? 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
שנייה, אילן, תן לו לסיים. 

<יובל טלר:>
בין אם זה באמצעות הקצאת קרקעות חומות ובין אם זה בכלים אחרים שמבחינת הוצאות תקציביות נוספות אנחנו לא מוגבלים במסגרתן. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
מה התכניות העתידיות בנושא הדיור הציבורי בכלל, לעולים ו - - -

<אילן גילאון:>
רגע, אתה נציג משרד האוצר או נציג משרד 'אוי כמה קשה לי'? לא הבנתי. 

<יובל טלר:>
אני לא נציג משרד 'אוי כמה קשה לי', אני נציג משרד האוצר. המצוקה ידועה ואנחנו מנסים לפעול לפתרונה במסגרת הכלים האפשריים, בין אם זה במסגרת התכנית שחביב דיבר עליה ובין אם זה באמצעות תכניות אחרות שאותן אנחנו גם מקדמים. החלטות הממשלה על הקצאת קרקעות חומות ודברים אחרים שאנחנו מקדמים. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
בתוך הפרויקטים של דירה להשכרה יש כמה פרויקטים, גם שם צריך להיות איזה שהוא חלק שהוא דיור בר השגה, נכון? 

<יובל טלר:>
חשוב להגיד שבמסגרת מאמצים כלליים ונושא דיור פועלת הממשלה להקצאת קרקעות לדיור בר השגה במסגרת חוק הווד"ל שבמסגרתו מוקצים 25% מכלל התכניות לדיור בר השגה, בין אם זה במסגרת חוק הוותמ"ל שבמסגרתו מוקצים 30% לדיור בר השגה ובין אם זה באמצעות חברת דירה להשכיר, שגם מקדמת תכנון של קרקעות להשכרה וגם במסגרת החלטת הקבינט האחרונה הוחלט על זה שהחברה עצמה כבר יוצאת לשוק וקונה דירות שכבר נרכשו על ידי היזם, התכנון כבר הסתיים במסגרן - - -
<חביב קצב:>
היא גם תבנה. 

<יובל טלר:>
התכנון הסתיים, החברה רוכשת ובונה באמצעות היזם, לרוב בשביל לקדם דיור בר השגה. דיור בר השגה כהשכרה ארוכת טווח, כדיור במחירים מופחתים, זה משהו שמשרד האוצר מחויב אליו ופועל למענו, במסגרת זה גם חוק שכירות הוגנת שמקודם היום ביחד עם משרד המשפטים וצפוי להגיע - - -

<אילן גילאון:>
מה שאתה אומר זה אחד המסלולים להמתנה, דיור בר השגה? 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
זה ברור שזה יקצר. 

<אילן גילאון:>
לגבי 27,000 האלה שממתינים, חלקם הם במסלול שאתה אומר - - -

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
לא, זה לא לעולים. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
יש שם חלק של עולים שעומדים בקריטריונים, הם גם ייכנסו לזה. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
זה לא לעולים זכאים קשישים. האורך של התור, רוב התור זה קשישים וזה לא משרת את הקשישים בתור. 

<יובל טלר:>
אני אבדוק את הנושא. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
בסדר גמור. תודה, יובל.

עכשיו אנחנו ניתן קצת לאנשים שבאו עם מקרים ורוצים להעלות כאן במעמד של השרה. מי שנרשם. אלה שאינסקיה, ארגון מורשתנו. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
יש לה מצוקת דיור? 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אני לא יודע. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
יש לך מצוקת דיור? כמה שנים את בארץ? 

<אלה שאינסקיה:>
את מכירה אותי. לי אין מצוקה. אני מייצגת פה ציבור, אני יושב ראש - - - את מכירה אותי שנים, סופה, אני מדענית. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
לכן אני שואלת. 

<אלה שאינסקיה:>
ישנם פה אקטיביסטים, נכון? אני חושבת שהחברה האזרחית זה מאוד חשוב במדינה שלנו. זה אחד מהדברים שהוא מייצג שיש דמוקרטיה. אז יש לנו חברה אזרחית ואני חלק מזה, את מכירה את זה. עוד משנת 90' במאבק על - - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
חברים, בואו ננסה לקצר. 

<אלה שאינסקיה:>
יש לי כמה שאלות. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אלה, אני אתן לך לדבר - - -

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אני רוצה מקרים ספציפיים. 

<אלה שאינסקיה:>
לעניין. רק לעניין. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
יש לנו לכל אחד ממש שלוש דקות כי ב-11:00 מתחילה המליאה ואסור לנו להמשיך. 

<אלה שאינסקיה:>
דבר ראשון, כמדענית, יש הרבה מאוד שאלות ואני חושבת שיש בעיה, סופה, בטרנספרנסי . כל הנתונים, אני שומעת מכל מיני מפלגות ומכל מיני ארגונים ולכל אחד יש משהו אחר. אז אני רוצה לפתוח אתר של משרד הקליטה ולראות בדיוק את התור, כמה פתרונות, כמה אנשים בכל עיר ושכל אחד יוכל לראות. דבר ראשון.

דבר שני, אני שומעת שבקדנציה הקודמת את אמרת שנתתם 15,000 פתרונות. אני חושבת שקונסטנטין רזבוזוב צודק, הוא אומר, איזה פתרונות? אולי מישהו באמת נפטר ומישהו נכנס, אז אני לא מבינה, אם בקדנציה הקודמת 15,000 פתרונות נתתם, למה עכשיו מדברים רק על 1,000 לקדנציה הבאה או לשנה הבאה? זו שאלה שנייה. 

שאלה שלישית, אני באמת לא מבינה את הקריטריונים, שזה גם צריך להיות מאוד ברור, איפה המשפחות עם הרבה ילדים? אני לא רואה ברשימה בכלל. זה דבר שלישי. 

אני רוצה להבין, אלה שאלות, אני לא יודעת, מישהו רושם שם? כמה משרד הקליטה נותנת מענק בשביל שכירות. אני רוצה לקבל הסבר למה יש הבדל בין הכסף שמקבל עולה חדש, שהוא כבר 15 שנה פה ובין אלה שעומדים בתור במשרד השיכון. 

אני היום שמעתי ממשרד הקליטה שיש פתרונות ל-4,000 ו-4,000 ואחר כך אני לא מבינה, מה שכבר בנו, כמה בנו, הפתרונות האלה זה רק קריאה, אז אתם רק פניתם? אין פתרונות. אתם רק עשיתם קול קורא, כמו שאת אומרת, ואת פונה מפה ישר לראשי הערים לתת קרקעות. אז זה אומר שאין עדיין שום דבר, יש רק מה שאת אומרת כמה בראשון, בקרית אונו אולי יש 100 דירות שאת אומרת שאנשים לא רוצים לקחת. אני כמדענית לא קיבלתי פה מצגת ממש ברורה שגם מסדרת את המספרים עם כמה כסף השקיעו  וכמה צריך ומשרד כזה ומשרד כזה. אני מאוד מקווה לקבל, לא רק אני, האנשים שאני מייצגת, את התשובות. 

<אילן גילאון:>
ואני גם רוצה. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה.

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אני מבקשת, לפני שאני עוזבת. אני רוצה לשמוע את בן האדם הזה שיש לו, אני מבינה, מצוקת דיור, מספר תעודת הזהות שלו ומתי הוא הגיע ארצה ואיזה מספר תור יש לו. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
יש פה אנשים כאלה? 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
יש פה אנשים שיש להם מצוקת דיור? 

<ויקטור זגינאילוב:>
אני עם 4 ילדים. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
מאיזה עיר אתה? 

<ויקטור זגינאילוב:>
מחולון, סופה. 

<ויקטור זגינאילוב:>
יוליה זמנובסקי, עוד מעט נכנסת בחולון ושלוש קדנציות - - -

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
מה קשורה יוליה? 

<ויקטור זגינאילוב:>
היא בחולון, אני מחולון. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
מתי אתה הגעת ארצה?

<ויקטור זגינאילוב:>
אמרתי, 97'. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
בן כמה אתה? 

<ויקטור זגינאילוב:>
45 כבר. אשתי 37. נולדו לי 4 ילדים, פג תוקף שלי במשרד הקליטה, 15 שנים נגמרו. אתמול הייתי בעמידר ובת ים וקיבלתי שהייתה לי תעודת זכאות בלי זכויות, כי מה הקריטריון? הבטחת הכנסה אני חייב לקבל שנה ושאני לא יכול - - -
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
זה משרד השיכון, נכון. זה הקריטריונים. 

<ויקטור זגינאילוב:>
לא, כי משרד הקליטה עכשיו כבר לא מטפל בי, כי היא לא טיפלה. כשהייתי בתוך 15 לא היה חוק. מסרו אותנו. אני נציג של כמה משפחות עובדים עם רוב ילדים, אנשים כאלה עם 7 ילדים, עם 4 ילדים, עם 3 ילדים, עם 5 ילדים, משפחות כזה וכזה, מספרים של תעודות הזהות אצלי. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
יהיה פה עוד רבע שעה נציג משרד השיכון, שייקח את הנתונים ואם אתה זכאי במשרד השיכון - - -

<ויקטור זגינאילוב:>
לא, עכשיו. אני רוצה שאתם תראו מה נותנים לנו תשובה, 'אתה זכאי, אבל בלי זכויות, כי אתה ואשתך מתפרנסים', אבל ב-7 השנים האחרונות קפיצה של השכר דירה מ-2,400 ל-3,600 ופתאום שיש לנו מינוס 50,000, את זה לא יודע משרד השיכון והוא לא יודע להיכנס לפרטים. אני ואשתי עובדים, עבדתי כל הלילה כדי להגיע לפה, כדי שיהיה לי בכיס בשביל הילדים, בשביל ארבעה בבית הספר, ברוך ה' שאני בישראל ויש לי לא מצוקה. אם תהיה לי אפשרות ל - - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
טוב. הוא כבר עובד בכנסת. הוא מגיע הרבה? 

<ויקטור זגינאילוב:>
דקה, דקה, דקה. אני שומע אתכם ברדיו מאוד חזק וכל הפתרונות של קרית אונו, ראשון, אני יודע בעל פה. רק אני ממשיך ב-2.5 חדרים שעושים לנו אלימות, כי הכול נופל ואני צריך לתקן וכל משפחה כזו אנחנו סובלים. אי אפשר לעשות ככה, ש-3,600 אני אשלם לבנק בצורה שאני בדירה וככה עושים לנו מגן, שאנחנו עובדים, ארבעה ילדים ולא מקבלים מכתבים כזה שיש תעודת זכאות בלי זכויות. יש אפשרות לראות מה אנחנו נותנים למדינה, איך אנחנו עובדים - - -

<ישראל חסון:>
אדוני, אדוני, אדוני. אני יכול לבקש בקשה? אני חושב שזה לא עניינו של כל עם ישראל להיכנס עכשיו ולברר את הפרטים האישיים שלך. אדוני מקשיב? אמרתי שזה לא עניינו של - - - בגלל שהדיון הזה בשידור, מצנעת הפרט ויש לך ילדים, אני לא חושב שזה נכון - - -

<ויקטור זגינאילוב:>
יש לנו ילדים, אני גם נציג. 

<ישראל חסון:>
יש לנו ילדים, אבל אנחנו מדברים עליך כרגע ואני לא רוצה שהדיון עליך ייערך פה. אז אני מבקש, אם אפשר, שתשאיר את הפרטים שלך למנהלת הוועדה, שמנהלת הוועדה תקבל ממשרד הקליטה התייחסות בכתב והיא - - -

<ויקטור זגינאילוב:>
לא, קיבלתי כבר מכתבים. 

<ישראל חסון:>
תקשיב, אדוני, לא אתה. 

<ויקטור זגינאילוב:>
אני כבר לא שייך, פג תוקף. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
טוב, אנחנו לא מנהלים - - - חבר הכנסת חסון, ויקטור, תודה. אנחנו הבנו, תעביר את הפרטים. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
יחד עם זאת, ויקטור, תגיד, במשך 15 שנה שהיית זכאי לא הציעו לך אף דירה? 

<ויקטור זגינאילוב:>
לא, קודם היה - - -

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
לא, ויקטור, אני זוכרת שאני דיברתי איתך. כאשר אתה - - -

<ויקטור זגינאילוב:>
לא. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
כן, אני דיברתי, אני זוכרת. 

<ויקטור זגינאילוב:>
זה כל הזמן היה תנאים והיה צריך ל - - - 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אבל, ויקטור, זה בדיוק מה שאני אומרת עכשיו למי שצופה בנו, רבותיי, לא כל הפתרונות במרכז המדינה, עם כל הרצון שלי, עם כל הדבר שאנחנו עושים ועם כל המאמצים של מדינת ישראל. אין לי פתרונות ואני לא מתביישת להגיד במרכז המדינה, עכשיו כרגע אין לי פתרונות, אבל אני זוכרת שאני דיברתי איתך כאשר היית זכאי ואמרתי שבדימונה - - - 

<ויקטור זגינאילוב:>
לא, עוד לא הייתי זכאי, אני - - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
ויקטור תודה. סופה, בואי נמשיך את הדיון. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
לא, תן לי.  אני אומרת שלילדים מגיע גג. אני יודעת שיש דירות בדימונה, דירות למשפחות דומות למשפחה שלך. לא תמיד יש לנו פתרונות בחולון ובתל אביב ובירושלים ובמרכז המדינה. אבל אני גם היום מוכנה לקחת את המקרה שלך, אמנם אתה לא שייך למשרד העלייה והקליטה, ולתת פתרון בפריפריה, איפה שיש דירות. אני מאמינה ששר הבינוי והשיכון ייתן פתרון. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה. 

בטעות אני דילגתי על אברהם שרנופולסקי, בבקשה. 

<אברהם שרנופולסקי:>
תודה. קודם כל הייתי רוצה להביא לישיבה הזו כמה נתונים מסקר שעשה מכון ברוקדייל. הנתונים די מעניינים. רוב מתוך 27,000 העולים הזכאים לדיור ציבורי מחכים לקורת גג מ-8 עד 20 שנה. שיעור של המקבלים ממשרד השיכון סיוע לשכר דירה מכסה רק פחות מ-50% משכר הדירה שהם משלמים. זאת אומרת 50% הם משלמים מקצבאות שהם מקבלים מביטוח לאומי. 
<אספיר סושנסקי:>
זה במקרה הטוב. 

<אברהם שרנופולסקי:>
שלוש, איך מחלקים דירות פנויות? חצי וחצי. אם יש למשל שתי דירות פנויות, אז אחת מהדירות האלה הולכת לתור של משרד השיכון והשני למשרד לעלייה וקליטה, למרות שהתור במשרד השיכון - - -

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
לא, זה לא 50-50, זה לא נכון. אנחנו מקבלים כמה? 

<חביב קצב:>
בדיור הציבורי 35-65 לטובת הזכאים - - - 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
לטובת? 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
לטובתם. זו החלטת ממשלה שאנחנו לא מסוגלים לשנות. 

 <אברהם שרנופולסקי:>
זאת אומרת למרות שהתור לדיור הציבורי במשרד השיכון הוא פחות מ-2,000 שיכון והתור במשרד העלייה והקליטה 27,000. 

<ישראל חסון:>
מה? תחזור. 

<אברהם שרנופולסקי:>
התור במשרד השיכון פחות מ-2,000 - - -

<ישראל חסון:>
35-65, התור במשרד הקליטה הוא 27,000 ובמשרד השיכון? 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
2,700. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
היחס פה פי עשרה ופה 65-35. 

<ישראל חסון:>
מה ההסבר לזה? 

<אברהם שרנופולסקי:>
קשה להסביר את זה. 

<ישראל חסון:>
לא, יכול להיות לזה הסבר. איפה בונים את מרבית הדיור הציבורי?

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
לא בונים. 

<לאון ליטינצקי:>
היחיד היום, מי שבנה או מי שממתין לבנייה זה משרד העלייה והקליטה, אתה מבין? 

<אילן גילאון:>
השאלה שלך, ממנה אפשר להבין מה היתרון שיש ל - - -

<ישראל חסון:>
לאון, אני רוצה להגיד לך משהו. יש פה מין אווירה כאילו יש איזה שהיא תקיפה. אני אומר לך, מעריכים את השרה הזו, אנחנו יודעים מה היא עושה והאמן לי, היא מקבלת את כל ההערכה. תן לנו להבין, יש פה בעיה שהיא דרמטית, היא לא בעיה פשוטה. אם התור באופן קבוע הוא 8 שנים, ממוצע 8 שנים ואתה מאבד את הזכאות אחרי 15 שנה, זאת אומרת שמשרד הקליטה מייצר למדינת ישראל בעיה קבועה. אני אומר לך, משרד הקליטה, המדיניות, מייצר בעיה קבועה ברמה הסטטיסטית של העניין אפילו. אנחנו מנסים להגיע למספר, אם הממוצע הוא 8, מה-30,000 15,000 נופלים בסוף על מדינת ישראל כבעיה, כי אתה לא יודע לתת להם מענה ב-15 שנה.

<לאון ליטינצקי:>
אני לא הבנתי אותך. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
הבנתי, אבל עוד פעם, אנחנו לא יכולים לשנות החלטת ממשלה, אנחנו צריכים ללכת ולבדוק למה, מה הסיבה לכך. אני מסכים איתך, גם אני לא מסכים.

<ישראל חסון:>
יואל, הפרלמנט לא משנה החלטות ממשלה, אבל הוא יכול לבקר. אנחנו צריכים לבקר. 

<אילן גילאון:>
השאלה למה אתה צריך תורות נפרדים. 

<אלה שאינסקיה:>
אבל למה? 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
בגלל שהקריטריונים של משרד ה - - - 

<לאון ליטינצקי:>
זה לא משרד הקליטה, מי שמייצר את הבעיה - - -

<ישראל חסון:>
עזוב את משרד הקליטה. 

<לאון ליטינצקי:>
לא, אתה אמרת שמשרד הקליטה מייצר בעיה קבועה. 

<ישראל חסון:>
לא משרד הקליטה, נו. 

<אלה שאינסקיה:>
למה? למה? 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
למה? בגלל שאת חיה במדינת ישראל ובמדינת ישראל אני יכולה להגיד, את החלוקה הזאת אני לא יכולה לשנות. אם אתה יכול לשנות - - -

<אלה שאינסקיה:>
צריך לשנות. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אני לא יכולה לשנות את החלוקה. אני ניסיתי ולא פעם אחת ולא הצלחתי. החלוקה היא כזאת. 

<אלה שאינסקיה:>
יש דרגות של אנשים במדינה, סופה, סליחה שאני מפריעה. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
בואו לא נתפרץ.

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
לא הבנתי מה שאת אמרת. 

<אלה שאינסקיה:>
 יש דרגה ראשונה של אנשים ודרגה שנייה של אנשים. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
לא ביחס שלי לאנשים האלה. אני חושבת שמה שאת אומרת לא נכון. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
בואו ניתן לאברהם להמשיך. 

<אברהם שרנופולסקי:>
ידוע, כמעט 20 שנה לא בונים בכלל דיור ציבורי. יותר מזה, מה שאמר אילן גילאון, כל הדירות שהיו בעמידר, מכרו אותן ולא השתמשו בכסף שהם הרוויחו מהמכירה של הדירות האלה. 

לגבי המכרז שעשתה השרה סופה לנדבר. אני מאשר מה שהיא סיפרה, ראשי ערים לא יכולים, לא רוצים, לא לא יכולים אלא לא רוצים להצטרף לאותו מכרז. אני אישית מטעם הפורום למען ניצולי שואה בירושלים פנינו לראש העיר ניר ברקת, עם מכתב רשמי, עם בקשה לבנות פה בירושלים בניין לניצולי שואה. מה אמרו בעיריית ירושלים? הם אמרו לנו 'אנחנו מצאנו פרויקט ל-200 דירות ואנחנו נעשה חישובים והתברר שאם אפילו אנחנו ניקח מכל דייר 1,000 שקל כשכר דירה, אז אנחנו נכסה את ההצעות לבנייה רק אחרי 30 שנה וזה לא מתאים לנו'. אבל זה לא מוסרי, אנחנו מדברים על ניצולי שואה, שהם סבלו מרדיפות הנאצים ועכשיו הם סובלים מאדישות ראשי ערים וממשלה.   

אני פונה לחברי הכנסת, אני פונה לממשלת ישראל, חבר'ה, תרימו ראש, אנחנו מדברים על ניצולי שואה, מה, אתם רוצים שהם ימותו בלי קורת גג? איך יכול להיות דבר כזה במדינה שלנו? זה דבר רציני מאוד. תודה רבה.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה. לגבי הנושא הספציפי הזה, כמו שאמרתי, עד שנבנה, אני חושב שאין לנו זמן לבנות פה, אנחנו צריכים לסייע בדברים אחרים, כמו שמסייעים עכשיו ועוזרים. אבל אני מסכים איתך שצריך לעזור עוד. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אבל אני כן מבקשת ממך, לפני שאני עוזבת, אני מבקשת לפנות לאותם אנשים שכרגע נמצאים במצוקה, אני מבקשת להתקשר או לחביב קצב, או ללשכה שלי, ולהגיד 'יש לי מצוקה, אני מוכן לעבור' מירושלים, מתל אביב, ממרכז המדינה למקומות שיש לנו, למשרד העלייה והקליטה, פתרונות. זה דבר אחד. 

<אילן גילאון:>
בירושלים ותל אביב יש לך המון כאלה. שתדעי. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
בסדר. אני אומרת ואני שוב פונה, יש לנו פתרונות דיור. לזכאי משרד העלייה והקליטה יש לנו פתרון בפריפריה של מדינת ישראל, בצפון ובדרום, זה דבר אחד. דבר שני, אני כן פונה לראשי הערים במרכז המדינה בבקשה, הקריאה הזאת שיצאה עכשיו, על קרקע חומה, היא רלוונטית, היא אמיתית ובראשון לציון, כפר סבא וקרית אונו, איפה שמסיימים בנייה, זו הוכחה שאפשר לבנות בראשון ובתל אביב ובכל מקום. 

<אלה שאינסקיה:>
כמה יש שם סך הכול? 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה. 

חבר הכנסת לאון ליטינצקי רצה להגיד מילה, בבקשה. 

<לאון ליטינצקי:>
לא מילה, אני רוצה להגיד כמה מילים. יש לי זכות, אני חושב. קודם כל, אדוני היושב ראש, ראשית אני רוצה למסור מפה תנחומיי למשפחות שנרצחו של אתמול וגם בימים האחרונים והחלמה לכל אלה שעדיין בבית חולים. זה דבר נורא מזעזע ואני לא רוצה להרחיב כי כולנו מזועזעים מזה. 
דבר שני, אני רוצה לברך את הוועדה ואת חבריה ואת היושב ראש כמובן וגם במיוחד את השרה, שעזבה, והיא הגיעה לוועדה באופן אישי כדי לדווח ולהסביר. בדרך כלל זה לא קורה, אנחנו לא זוכים לשרים שבאים לוועדות לספר לנו מה קורה. 

אני אחד מאלה שבשנים האחרונות ביקרתי וחיפשתי דיור לאלה שזכאים. סופה יודעת את זה, כמה פעמים פניתי וכמה פעמים הרמתי גבה כשלשאלה שלי שיש לי כמה אנשים שמחפשים דיור ואין להם מה עושים. להפתעתי, אני אומר לכם בכנות, אדוני היושב ראש, לשלושת האנשים שפניתי קיבלתי פתרון מיידי. להפתעתי. אני הייתי בטוח שיגידו לי את מה שנאמר פה חלקית - - -

<אילן גילאון:>
אז הכי טוב זה לפנות אליך. 

<לאון ליטינצקי:>
לא, אני פניתי לסופה ואמרתי לה שיש שלוש משפחות שצריכות דיור מיידי. הם קיבלו תשובה מיידית שיש דירות ויש אפילו בית על קרקע, בתים קטנים. מה הבעיה? תשאלו אותי משלוש המשפחות האלה כמה הסכימו לבוא לשם, אחד הסכים ושניים נשארו. כשאני פניתי לאדון חביב ושאלתי אותו כמה אחוז מהזכאים לדיור ושאין להם ושממתינים, מתוך 27,000, נמצאים במרכז הארץ, התשובה היא 85%, רבותיי. 85% מתוך אלה שממתינים לדיור נמצאים במרכז הארץ. 

<קריאה:>
נו, אז מה? 

<קריאה:>
זה לא פשע. 

<לאון ליטינצקי:>
אז דבר אחד, אני מברך את כל העולים, המשפחות של העולים, שבזמנו קיבלו החלטה וקיבלו דירות ועברו לצפון ולדרום והם מתקיימים שם ומצליחים. 

<אלה שאינסקיה:>
זה לא לעניין בכלל. 

<לאון ליטינצקי:>
זה מאוד לעניין. ועוד איך העניין. אני רוצה שאנחנו נהיה מציאותיים, אפשר הרי פה לבקר את כולם וצריך לבקר, כי בסופו של דבר אנחנו צריכים וחובתנו פה בוועדת הקליטה למצוא פתרון נוסף או כמה שיותר לדחוף את העניינים כדי שהתור יתקצר, אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים להיות מציאותיים. אפשר לדבר עד מחר ואם מחר לא יהיה שום דבר אז עוד פעם יגידו 'אין פתרון'.  
<אלה שאינסקיה:>
אבל אתה יודע כמה מהם קשורים לבתי חולים? 

<לאון ליטינצקי:>
תאמיני שאני יודע ואני לא אומר - - -  

<אלה שאינסקיה:>
לא נראה ככה. 

<לאון ליטינצקי:>
אם תקשיבי עד הסוף תביני למה אני מתכוון. מתוך 85% שנמצאים במרכז הארץ אחוז קטן מאוד שמסכים היום לעבור לצפון ולדרום, כשיש פתרון מיידי. ואני לא אומר שהם לא צודקים בזה שהם לא רוצים לעבור לשם, אני לא אומר את זה, הם צודקים ועוד איך, ואני אגיד לכם גם למה הם צודקים, כי חלק מהם חולים וקשורים למשפחות שלהם. לא נכון? נכון. החלק השני שלהם קשורים לסביבה של חברים, של בתי חולים, של קופות חולים וכן הלאה וכן הלאה. ואני אגיד לכם יותר מזה, אלה שנמצאים במרכז הארץ זה אותו חלק מהבעיה של יוקר המחיה שעליו אנחנו מדברים, כולם מדברים, ומה? זה לא נכון שאותם אנשים שזקוקים לדיור הציבורי נתמכים על ידי הילדים שלהם, המשפחות שלהם? שזה בדיוק נופל על הכתפיים שלהם. זה יוקר המחיה, או חלק מיוקר המחיה. 

אבל כשאני שומע את אדון חביב וכשאני שאלתי את סופה מה הפתרון, מה הבעיה שמשרד העלייה והקליטה יבנו במרכז הארץ, כי לא כולם מוכנים לעבור לדרום ולצפון. ושוב פעם, אני מוריד את הכובע בפני אותן משפחות שבזמנו, לפני כמה שנים, לקחו את הדברים שלהם, לקחו את המשפחות שלהם ועברו לצפון ולדרום, מוריד את הכובע כי לא קל לחיות שם, אבל שתדעו, גם לא קל לחיות במרכז הארץ עם היוקר. 

<אלה שאינסקיה:>
אבל למה יש בניו יורק, באנטוורפן ובטורונטו? 

<קריאה:>
אז למה הם שולחים את יוצאי - - -

<לאון ליטינצקי:>
אני רוצה להגיד, אף אחד לא שולח אותם, מציעים פתרון דיור. לי הציעו, לאותן שלוש המשפחות, אבל גם כשהייתי לפני כמה שבועות בגרמניה ובארצות הברית ושאלתי 'איפה אתם בונים דיור ציבורי?' להפתעתי 95% מהדיור הציבורי בונים בפריפריה של הערים הגדולות. אף אחד לא בונה במרכז. אף אחד, שלא תחשבו לנכון. אז אם משרד הקליטה, עם התקציב שיש לכם, אם נפעיל את הכוח, אדוני היושב ראש, בממשלה ונפעיל כוח על ראשי הערים, אותם ראשי הערים שלא רוצים לבנות במרכז, כי אל"ף, הקרקע יקרה, בי"ת, הם חושבים שדיור ציבורי יפגע ברמת החיים ובפניה של העיר, מה, אנחנו לא מכירים את הסיבות? רבותיי, בחיי, מכירים את הסיבות. 
<אלה שאינסקיה:>
אז למה הממשלה לא מוזילה את הקרקע? 

<לאון ליטינצקי:>
לכן אני חושב שמפה צריכה לצאת פנייה, זעקה, לאותם ראשי ערים שמשרד העלייה והקליטה, עד כמה שאני מבין, תתקן אותי, אדון חביב, אולי לא הבנתי נכון שיש להם פתרון ל-4,000 יחידות דיור, שאם אני עושה חשבון הכי פשוט זה כמעט 70% מאלה שממתינים, כמעט. אם ייכנסו שניים לתוך דירה. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
לא, לא. 

<לאון ליטינצקי:>
סליחה, 40%. אז אני מבקש מפה שתצא פנייה לכל הגורמים הרלוונטיים, שיש לנו משפחות של זכאים לדיור ציבורי, אמנם יש לכם פתרון היום, עד כמה שאני מבין, אבל זה בדרום ובצפון, ולא כולם יכולים לעבור לשם, אז אנא צריך להפעיל את הלחץ, שהפתרונות שקיימים במשרד העלייה והקליטה, שימצאו את הדרך הנכונה במסגרת של עיריות, ראשי ערים, ומשרדים ממשלתיים וכמה שיותר מהר יותר טוב. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
לאון, תודה. לגבי ראשי הערים, אני מסכים לכל דבר, רק שכשמגיעים לראשי ערים, ראשי הערים לא רוצים, או שאין להם יכולות להוציא כסף, אז צריך לבוא ולעשות את החשבון - - -

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
הם לא צריכים להוציא כסף. 

<לאון ליטינצקי:>
אבל זה לא עולה להם. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אם לא עולה להם - - -

<לאון ליטינצקי:>
לא עולה להם, עד כמה שאני מבין, 98% עלות על משרד העלייה. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
רבותיי, הקול הקורא שלנו מתבסס על כך שכדאי לתת אפשרות לבנות ולתת פתרונות לאנשים האלה. דוגמאות אנחנו הבאנו, יש לנו היום בנייה, לא רק לראשי ערים, על קרקע חומה פרטית ואני מקווה שאנחנו תוך חודש נסיים את הקריאה במכרז ואני מאמינה שנוכל להגיע ולהגיד מי הערים שניגשו למכרז הזה ורוצים לבנות. תודה רבה לכם. 

<בוריס קוגן:>
שאלה לסופה. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
יש לך בעיה, אין לך דירה? 

<בוריס קוגן:>
כן. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
תצא איתי יחד. 

<בוריס קוגן:>
לא, לכולם. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
כולם? אז כולם - - -  אני אומרת כזה דבר, אם אין לך דירה ואתה צריך - - -

<בוריס קוגן:>
לא, לא. שאלה על התור. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
יש פה מישהי עם בעיה, תצאי עם השרה. 

<בוריס קוגן:>
שאלה על מספר התור. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
איזה תור יש לך? כמה שנים אתה בארץ? 
<ישראל חסון:>
אתם בסדר? סופה מנהלת עכשיו? 

<בוריס קוגן:>
אני בארץ 16 שנים.

<ישראל חסון:>
שתעשה את ישיבות העבודה שלה לא פה. 

<בוריס קוגן:>
אני הבנתי שבמשרד הקליטה יש מספר תור. למשל, המספר שלי קודם היה 95, בעוד שנתיים 147, בעוד 5 שנים - - -

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
תן לי מספר תעודת זהות שלך. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
טוב, סופה רוצה לעזור לו אישית. 

<בוריס קוגן:>
היום אמרו 'התור שלך 300 - - -

<קריאה:>
זה בדיוק מה שאני אמרתי. 

<קריאה:>
אבל הוא לא מבקש עזרה אישית, הוא רוצה - - - 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
רבותיי, תשמעו. אתה מספר התור שלך, איזה מספר תור שלך? 

<בוריס קוגן:>
היום 347. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
מה הציעו לך כפתרון דיור? 

<בוריס קוגן:>
אני צריך הוסטל, לא רוצה מקבץ דיור. 

<חביב קצב:>
הוא היה במשרד הקליטה, הציעו לאדוני והוא לא רוצה - - -

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
הבן אדם, עם כל הכבוד לגיל שלו, ענה על השאלה. אם הוא היום רוצה דירה והתור שלו 320 ומשהו, אני מוכנה לתת לך פתרונות איפה שיש. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
חברים, רגע, רגע, שנייה. תודה לשרה. חבר'ה, סליחה, אני מבקש שקט. כבוד השרה, אם אתם רוצים לנהל דיון - - - קיבלת תשובה, כולנו קיבלנו. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אני רוצה לעזור לבן אדם. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
קיבלנו תשובה פה מהשרה. 

<אילן גילאון:>
אפשר לעשות את זה גם במליאה, לא רק פה. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
חבר הכנסת גילאון, בבקשה. 

<אילן גילאון:>
כן, אדוני. אני חושב שמה שקורה כאן זה דבר מאוד מביך. אותי בכל אופן. לא השגתי שום דבר לשאלות שלי, אני בסך הכול לא דיברתי על כל הציונות הגדולה שאתם מדברים עליה. אני לא חושב שהפתרון לדיור במדינת ישראל נמצא במשרד הקליטה. אבא שלי היה אומר כך, כדי שלא תהיה אבטלה צריך עבודה. אז כדי שלא תהיה מצוקת דיור צריך דיור צריך דירות. ולכן המדינה צריכה לבנות את זה והיא צריכה לבנות את זה מהקרקעות שלה ולשים שם כסף. לא באתי לבקש את הפתרון מכם, את הדבר הפשוט שבאתי לבקש זה לדעת מה הם הקריטריונים, איך אתם מפלחים 27,000 אנשים, מי הם כאלה, מי הם כאלה, מה הגיל שלהם ומה אתם רוצים לעשות. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אילן - - -

<אילן גילאון:>
הסיפור עם ראשי הערים. אני מעריך את הכוונה הזאת, היא טובה. פעם היה ישראלי שאמר 'התחתנתי עם סופיה לורן', אז אמרו לו, 'אבל היא יודעת את זה?' 'לא, אני יודע בינתיים'. ראשי הערים, אם הפתרון יבוא מראשי הערים, הפתרון לא יכול לבוא משם, הפתרון צריך לבוא מכסף ממשלתי וצריך להעז, לא לפחד. להעז לשים כסף בדירות, להעז לבנות כי זאת זכות בסיסית. לכן, עם כל ההערצה שלי אליכם אתם לא הכתובת. אני בסך הכול באתי לשאול שאלה קטנה, אלה שאלה את זה מצוין, מי הם האנשים האלה? מה קורה איתם? למה זה לא מתקדם, למה זה נסוג אחורה? האם יש להם סיכוי? אלה הדברים שרציתי לדעת. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אילן, זה לא נכון, זה מתקדם. 

<אילן גילאון:>
אתם פה, כל אחד נתן הרצאה על - - -

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אבל, אילן, הזכאים של - - - תשמע - - -

<לאון ליטינצקי:>
אבל למה אתה לא מקשיב לנתונים? 50,000 אנשים עמדו בתור לפני 5 שנים, היום 27,000. 

<אילן גילאון:>
לא למה אני לא מקשיב לנתונים, למה אתה לא מקשיב למשפט האחרון שאמרתי? אני ביקשתי לדעת את הפילוח של ה-27,000 אנשים. זה כל מה שביקשתי. 

<לאון ליטינצקי:>
לא, אבל אני מסכים עם מה שאתה אומר, שהפתרון הוא לא שם. 

<אילן גילאון:>
קיבלתי רק דבר אחד, שהזמן הממוצע, הוא דיבר על ברוקדייל כאן, הוא 8 שנים. הוא דיבר על בין 8 ל-20. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
במרכז המדינה הרבה יותר. 

<אילן גילאון:>
אז בסוף אני אפנה לברוק דייל לדעת את התשובות. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אילן, תשמע. בגלל שהדבר הזה כואב לי, בגלל שאני נלחמת על הדבר הזה ואני שונאת פופוליזם - - -
<אילן גילאון:>
גם אני.

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אני נלחמת על יד שולחן הממשלה, אני נלחמת בכל מקום שאני יכולה להילחם, זה לא כל כך פשוט ל - - - 

<אילן גילאון:>
אבל זה לא בעיה פרטית, את גם לא יכולה לפתור את בעיית הדירות כאן. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
לא, תן לי לענות. אני לא באתי לוועדה הזאת להגיד שאין בעיה, היא קיימת. אני יכולתי לבוא כמו שרים שבאו לפניי ולא לקחו את הבעיה הזאת. אמרו 'יש בעיה, קיימת בעיה'. אני הרמתי את הדגל, עם כל הקשיים, נלחמתי ונלחמת עבור כל דירה, ולהגיד לי, לסופה לנדבר, שאני לא מבינה מה שקורה עם האנשים האלה? להגיד את הדברים הפופוליסטיים האלה? אני לא מקבלת אותם. 

<אילן גילאון:>
סופה, מי אמר את הדברים? לא אמרו דברים כאלה. את כל הזמן חוזרת, אף אחד לא אמר את זה. אני סך הכול אמרתי שפניתי למשרדך וביקשתי א' ב' ו-ג', ואף אחד לא מסוגל לתת את זה. 

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אילן, תן לי לענות. 

<אילן גילאון:>
זה הכול, מה.

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אילן, התור שלנו במרכז המדינה ענק, אין לי פתרונות. בגלל זה אני פניתי לממשלה, אני נלחמתי על זה שאנחנו נקבל אישור לבנייה על קרקע חומה. זה לא היה כל כך פשוט, זה לא היה פשוט ולא מובן מאליו, אבל מה אפשר לעשות שבמרכז המדינה, וזה שקר מוחלט שבירושלים הוא לא יכול לבנות, לא צריכים לעשות חגיגות מול העולים ולהגיד - - -

<אילן גילאון:>
אולי כדאי שתאחדי עם ה-3,000 של משרד השיכון, יכול להיות שזה יהיה קצת יותר הגון - - -

<שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר:>
אני בעד, אבל אני אמרתי ואני אומרת בפירוש, אני לא מסוגלת לעשות חלוקה אחרת. אם יושב הראש מסוגל להביא לחלוקה של 50-50 ויכול להיות אפילו יותר, זה צודק, זה נכון, אבל עובדה שהיום החלוקה בין משרד השיכון ומשרד העלייה והקליטה לא צודקת, אני מקבלת רק 35%-40% של הדירות. אני נלחמת עבור כל דירה ותאמין לי שאני נלחמת. אני יודעת מה זה להיות בשכירות, אני יודעת עד כמה שזה קשה. להגיד לנו, למשרד היחידי שבונה במדינת ישראל, שהרים את הדגל, זה ממש לא צודק ולא הוגן. תור במרכז המדינה, הבן אדם הזה לפני כמה ימים קיבל פתרונות, יש לנו דירה בלוד, לוד זה מרכז המדינה, שלא יגידו לי שזה רחוק מבתי חולים במדינה, אתם יודעים מה, הבת היחידה שלי גרה בתל אביב ואני, שרה בממשלה, לא מסוגלת לקנות שם דירה ואני נמצאת באשדוד ואני אוהבת את העיר אשדוד. אני אומרת לעולים, איפה שיש לנו פתרונות ניתן אותם בברכה, איפה שאין, אני לא מתביישת להגיד שאין לי, אין לי. אם מישהו יכול להגיד שבמשך שנה אחת אפשר לאכלס 27,000 יחידות דיור, זה שקר. אתם יודעים שהתור שלנו ענק, אבל לאלה שנמצאים במצוקה, בן אדם צריך לעבור איפה שיש לנו. התור 300, בגיל 80, זה לא ריאלי. אתם בדיוק יודעים שזה לא ריאלי. אני יכולה לתת לו בית על הקרקע, באופקים ובנתיבות, אני יכולה היום לתת פתרון בבאר שבע. זה לא בית? אין שם בית חולים? תור 300 בגיל כזה, זה לא ריאלי. בראשון לציון מסיימים בנייה של 200 יחידות דיור וקיבלו עוד המשך בנייה על עוד 200 יחידות דיור. הם יתחילו, יבנו ואם הוא רוצה לחכות הוא יכול לחכות, אם לא, אני ממליצה לך, אדוני, בגלל שאני מכבדת את הגיל שלך, תלך איפה שיש לנו היום דירות. תודה רבה. 
<בוריס קוגן:>
תגידי בבקשה - - - 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
חברים, אנחנו חרגנו. אנחנו בסיכום של הדיון הזה. אני ידעתי שהדיון יהיה טעון ויש לנו מצוקה וזאת הכותרת ואני לא מתנער מהכותרת. 

אחת, הדירות שעומדות פנויות היום, אני מצפה מאנשים שבאמת בסכנה והם באמת מתחת לקו העוני, שיבואו וייקחו את הדירות האלה. אני לא שמעתי על מקום בעולם שמציעים לאנשים דירות והם לא לוקחים. הדירות שקיימות ופנויות. זה אחת. 

שתיים, מבחינת התור, אני בטוח שזה לא צודק, אני הולך להילחם על זה. אם השרה לא הצליחה, אני לא יודע אם אני אוכל, אבל אני הולך להילחם על זה כי זה באמת לא צודק. 

הדבר השלישי, ראשי ערים. ברגע שאני אקבל את הנתונים ואני אראה שראשי הערים לא מקבלים, גם אני אתגייס לזה שיבנו.

הדבר הרביעי, זה לא עולה כסף למדינה, אבל זה ייתן שקט להרבה אנשים, זה השקיפות, שתהיה שקיפות בתור. שאנשים שעומדים בתור יראו באיזה מקום הם נמצאים, שלא יהיו לנו מחטפים. אם מישהו התקדם בתור על סמך איזה שהיא צרה שקרתה לו במשפחה וזה, שנדע. 

<אילן גילאון:>
אפשר לעשות גם שעון כזה, שיהיה כתוב מספר - - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
מספר. אני חושב שזה צריך להיות, זה נתון, זו שקיפות ואת זה אנחנו דורשים בכל המשרדים. אני מבקש, חביב, שתבחנו את זה, אני חושב שזה חשוב, זה ירגיע את האנשים ולכם יהיו פחות טענות. 

חברים, אנחנו סיימנו. 

<חנה אלעזר לגסה:>
להוסיף רק משפט. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
לא, אם אני אתן לך, יש עוד שלושה אנשים. אני לא יכול, המליאה מתחילה ואנחנו צריכים להיות בהצבעות. 
<חנה אלעזר לגסה:>
למה לא נותנים זכות דיבור? לנו אין מה להגיד? אין לנו אפילו את הפריבילגיה, יש פה אנשים שיש להם פריבילגיה לבחור איפה לגור. יוצאי אתיופיה, אין להם אפילו את הפריבילגיה לבחור איפה לגור. אז יש פה בעיה. כמו שאתם לא נותנים לנו את הזכות פה לייצג אותנו - - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
רגע, שנייה, למי זה לנו? למי אני לא נותן זכות? 

<חנה אלעזר לגסה:>
ליוצאי אתיופיה. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
76 דיונים מתוך 130 עשיתי, אז אל תגידי לי שאני לא נותן זכות. ביקשתם, נרשמתם? 

<חנה אלעזר לגסה:>
ביקשנו, ישבנו, אבל לא - - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אני לא רוצה שתדברו על אפליה, לפחות לא לכיוון שלי. 

<קארין איינו:>
זה לא קשור לעניין של אפליה, אני חושבת שכל אחד שיש לו פה זכות דיבור, צריך לתת לו את הזמן ואת המקום שלו וזה מה שאנחנו מבקשים. 
<חנה אלעזר לגסה:>
השרה פה שמעה את כולם, אותנו היא לא שמעה ויצאה. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
לא, תפנו, הייתי נותן לכם בין הראשונים. לא שמעתי. 

<חנה אלעזר לגסה:>
פנינו ואנחנו רשומים.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
בסוף נרשמתם, השרה כבר סיימה. 

<חנה אלעזר לגסה:>
חבל מאוד. יש פה קשישים יוצאי אתיופיה שאין להם איפה לגור, הם נטל על המשפחות שלהם, כי משרד הקליטה לא מוצא להם פתרון דיור, אין פתרונות דיור, לא מקבצים ולא הוסטלים ובנוסף לזה - - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
הם בתור של ה-30,000? 

<חנה אלעזר לגסה:>
הם לא בתור של ה-30,000, אבל הם גם לא זכאים, הם לא עוברים את המבחנים של ביטוח לאומי של הזכאות.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
למה הם לא עוברים? 

<חנה אלעזר לגסה:>
כי הבירוקרטיה מקשה עליהם, הם לא יכולים לעבור. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
חברים, זה דיון נפרד. אני צריך לשמוע את זה. אני לא יודע, מי שלא זכאי - - -

<חנה אלעזר לגסה:>
אבל גם הם נמצאים במצב של מצוקת דיור. אי אפשר להתעלם מהם. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
זה טענה פרטית, זה כבר לשרה. השרה אמרה שתגישו ו'אנחנו נדע לפתור את זה'. 

<קארין איינו:>
היא לא אמרה שום דבר. 

<חנה אלעזר לגסה:>
אי אפשר להתעלם מהבעיות של יוצאי אתיופיה. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
יש פה נציגים של השרה? תיקחו את זה, השרה הבטיחה. יש פה מקרה, תיקחו את זה. הנה, בבקשה, מאחורה העוזרת של השרה. היא תעזור. 

<קריאה:>
אבל זה עדיין נשאר משרד הקליטה, זה לא בעיה של משרד הקליטה, זה בעיה של המדינה. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה רבה, נגמר הדיון. 

<הישיבה ננעלה בשעה 11:05.>