פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



54
ישיבה משותפת לוועדה המיוחדת לעובדים זרים
ולוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
20/06/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 14
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
פרוטוקול מס' 31
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ג (20 ביוני 2023), שעה 13:34



סדר היום:
 << נושא >> קשיים באיתור ובהעסקת עובד זר בסיעוד בפריפריה << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
אליהו רביבו- יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן


חברי הכנסת:
אלון שוסטר


מוזמנים: 
	משה נקש
	–
	מנהל אגף בכיר סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה

	שריי גבאי נוריאל
	–
	עו"ד, יועצת משפטית עובדים זרים וסיעוד, מחלקה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

	ענבל משש
	–
	עו"ד, ראש מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

	שירי לב-רן לביא
	–
	עו"ד, הממונה על זכויות עובדים זרים, משרד העבודה

	לינא סאלם
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	חני שר
	–
	מנהלת תחום בית אבות, אגף בכיר אזרחים וותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	צפרירה הלל דיאמנט
	–
	מנהלת מח' ליישום סטנדרט בסיעוד בגריאטריה, האגף לגריאטריה, משרד הבריאות

	חנן פוטרמן
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

	נטלי גבאי לוי
	–
	מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי

	גל גז נוה
	–
	עו"ס מנהלת תחום, המוסד לביטוח לאומי

	שרון אסיסקוביץ
	–
	רפרנט מחקר, המוסד לביטוח לאומי

	איתן בנימין
	–
	מנהל ומיסד השדולה הישראלית למען קשישים, ועמותה לקידום זכויות הסיעודיים

	סמיון שד
	–
	ארגון נכים, עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות

	נדב דקל
	–
	רו"ח, יושב ראש ארגון הנכים

	אלכס פרידמן
	–
	מייסד ויו"ר נכה לא חצי בן אדם

	ארז כהן
	–
	נכה לא חצי בן אדם

	סבינה סינג טאקורי
	–
	מסייעת לארז, נכה לא חצי בן אדם

	שושי ברוך
	–
	פעילה בעמותת מזור נכים לטובת נכים

	סוזי אלבז
	–
	נכה מונשמת שמתגוררת בבאר שבע והיו לה קשיים למצוא ע"ז

	יריב שוריאן
	–
	יו"ר עמותת אחיעוז, לשכות פרטיות לענף הסיעוד

	רענן שנהב
	–
	עו"ס, אופק רגב עובדים זרים בע"מ, לשכות פרטיות לענף הסיעוד






מנהלי הוועדות:
אמל ביבאר – מנהל הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
דיקלה טקו – מנהלת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים


רישום פרלמנטרי:
רינת בן מוחה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


<< נושא >> קשיים באיתור ובהעסקת עובד זר בסיעוד בפריפריה << נושא >> 


 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

צוהריים טובים וחודש מבורך לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת, הוועדה לעובדים זרים עם הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, שתעסוק בקושי במציאת עובדים זרים לסיעוד בפריפריה. אני מודה לחברי היקר מיכאל ביטון, יושב ראש הוועדה, על שנרתמת להיכנס איתי לנושא הזה ולקיים את הדיון המשותף. נקדם בברכה את חברתי חברת הכנסת יסמין פרידמן, ברוכה הבאה. 

רבותיי, לי אי אפשר לספר סיפורים, אני מכיר את התקנות, כל התקנות ההגבלה הגיאוגרפית של העובדים הזרים בסיעוד. למי שלא מכיר, התקנות מחלקות את המדינה לשלושה אזורים באופן תיאורטי, כן? וכך לא מאפשרות למעבר של עובדים זרים בין האזורים. מטרת התקנות היא, באופן תיאורטי שוב, לשמור על העובדים בפריפריה. 

אנחנו תכף נבחן מה קורה בפועל. אני מבקש לברר לעומק את הקושי במציאת מטפלים זרים בפריפריה, אני מבקש לקבל נתונים על היקף התופעה, אני מבקש להבין ממשרדי הממשלה מה נעשה בעניין? ואני דורש לקבל פתרונות, לא תירוצים, פתרונות. 

אנחנו נדבר על היוזמה של הוועדה ושל רשות האוכלוסין לגביית זמן מינימלי שהעובד הזר יחויב להישאר בפריפריה המוגדרת לו, בנוסף לאותה מגבלה גיאוגרפית. בנוסף, חשוב לי שגם למטופלים הקשים, ביניהם המונשמים, כל מי שמגיע למצב שהוא נידון בכלל בוועדה הומניטרית, ימצאו מטפלים. אז אנחנו נדבר על הסטטוס של התקנות לסיווג מטופלים לפי רמת הקושי. בוודאי אדוני יושב ראש הוועדה, בכבוד. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה ידידי, חבר הכנסת אליהו רביבו, על ההזמנה לעשות ועדה משותפת. כך ראוי בכנסת שוועדות יעבדו ביחד על נושאים אמיתיים וכואבים, במיוחד החלשים ביותר, המבוגרים, אנשים עם צרכים מיוחדים שזקוקים לאותם עובדים זרים. והנה עוד מקרה שבו הנגב והגליל מופלים לרעה וזמינות העזרה הזאת היא פחותה, ואנחנו צריכים לעבוד על זה ביחד. 

אני נזכר תמיד, אתה יודע, אנחנו בסוף פועלים לפי הבית שבאנו ממנו, שאני ואתה מקדמים את חוק המכר בדיור הציבורי, זה קשור לבית ולשכונה שגדלנו, ולהורים שלנו. אז אמא שלי עליה השלום, מסעודה, היא התקשתה למצוא עובדת זרה שתרצה להיצמד אליה, כי היא אהבה להאכיל את האורחים גם כשהיא לא הייתה יכולה לזוז. ואף עובדת לא הייתה מוכנה להאכיל את האורחים, היא אמרה לה באתי לטפל בך לא באורחים. וככה כל כמה חודשים עזבה אותה מישהי, עד שהגיעה אישה גדולה מהחיים בשם סוסמיתה מנפאל, והיא קראה לה סבתא, סבתא מה את רוצה? אמרה אני כל החיים נתתי אוכל לאנשים ואני לא יכולה לזוז. אמרה לה אין בעיה אני מכינה כל יום סיר ל-15 אנשים, מי שבא שיאכל. אמרה לה עד תישארי איתי עד 120. ובאמת סוסמיתה הייתה איתה עד 120. 

אז כשיש עובדת זרה, היא ממש בת משפחה. זה ממש חסד של אמת. מה שאנחנו לא מסוגלים לעשות כילדים, כבנים ובנות של אדם מבוגר, עובד זר עושה ועושה את זה, רובם עושים את זה, במסירות ובהוגנות ובעדינות. אז השליחות שלנו היא לקדם את הנושא, ואני איתך בכל העניין הזה, מה שצריך. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אני ממש מודה לך, חברי. יש השגחה פרטית עליונה ראשונה. הדיון הזה היום מתקיים לא באולם הדיונים הקבוע שלנו. דווקא יצא באולם נגב. וזה לא מקרי. ברוכה הבאה, ברוך הבא, ידידי נקש. טוב, אז את סוזי נכון? אז את נרשמת ועוד מעט תקבלי רשות דיבור. אני ברשותך, יש לי כמה שאלות לנציגי המשרדים שאמונים על הטיפול ואחרי זה אנחנו נשמע גם אתכם, בסדר?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

תודה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

טוב, אז הייתם רוצים לתת איזושהי סקירה. אני מבין שיש לכם מצגת גם?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אז אנחנו נתחיל איתה?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

כן, נשמח.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אני מודה לכם.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

אז קודם כל תודה על זימון הדיון המאוד חשוב. כבת גאה לפריפריה, כן גם אני נולדתי בפריפריה אז אני מאוד מאוד שמחה על קיום הדיון. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

תמקדי אותנו מאיפה בפריפריה?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

בפריפריה הדרומית, באשקלון. אני לא אגיד כמה שנים אבל זה כל חיי. אז אני בהחלט מברכת על הדיון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל בין הפריפריה, השם משש זה גדולי רבני מרוקו. יש לך קשר למשפחה הזאת?

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

היא רוכבת, מה שנקרא, על זכות אבות אבותיו של בעלה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש לך קשר למשפחת משש? אבל הוא ממשפחת משש?

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

משש, נכון, למרות שהם עדיין כותבים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רבה של ירושלים ורבה של חיפה. רבי שלום בירושלים ויוסף בחיפה. הם אנשי מופת שהדגישו את החסד.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

צריך לדייק, מסס.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נכון, תלוי, בצרפתית כותבים את זה מסס. הם הדגישו את הצדקה והחסד, שושלת מדהימה.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

תודה רבה, אז אני אגיד באמת שכפי שגם אדוני יושב הראש ואדוני יושב הראש ציינו, יש אזורים שהם הרבה יותר אטרקטיביים מהפריפריה ולכן באמת תוקנות התקנות כדי לחלק את הארץ לשלושה מרכזים. אנחנו נעשה איזשהו סקירה קצרה שתתייחס רגע גם לנתונים וגם לאזורים, כדי לעשות איזשהו יישור קו, ואחר כך נתייחס כמובן לקשיים ולהצעות לפתרון כפי שאדוני ביקש. אז משה יציג כרגע את הנתונים, משה נקש מנהל אגף בכיר סיעוד ומנהל עובדים זרים.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

(הצגת מצגת)

טוב, יש פה כמה נתוני מפתח בענף הסיעוד. קודם כל הנתון הראשון מצד ימין, אז 20% מבעלי ההיתרים, 20% מהאנשים שיש להם היתרים אצלנו הם מהפריפריה, לפי ההגדרות שלנו של הפריפריה של שלושה אזורים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אנשים עם צרכים מיוחדים?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

כל בעלי ההיתרים שמתגוררים בפריפריה. גם ילדים נכים, גם נכים צעירים וגם קשישים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כמה מההיתרים האלה בשימוש וכמה - - - ?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

תכף נגיע לזה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

בואו נעשה סדר, יש לי סבלנות רבה, ואני בצמא מבקש לשמוע את מה שיש לכם לומר. תקפידו לעשות את זה כל אחד ברשות הדיבור שהוא יקבל. ושוב פעם, תזכרו את הדברים, כשמישהו מבקש לומר משהו אבל הדובר שלפניו כבר אמר אותו, שידלג הלאה, לא לחזור על אותן שאלות, הזמן שלנו מוקצב כפי שאתם מכירים את תקנון הכנסת. בבקשה.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

אוקיי, היום יש בישראל 75,373 עובדים זרים בענף הסיעוד, כל הסטטוסים.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

כולל חוקי ולא חוקי.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

כן. אני פשוט במסגרת הנתונים אני עונה על שאלות שהוועדה ויושב ראש הוועדה ביקשו מאיתנו להציג, אם תרצו דברים נוספים אז חלק יש חלק נשלים, מה שצריך. 91 לשכות פרטיות עובדות בתחום הסיעוד. שאלתם על הפיזור שלהם אז הן מפוזרות ברחבי הארץ. יש כמה לשכות עם כמה סניפים אז בפועל יש מעל 100 סניפים של לשכות פרטיות בכל רחבי הארץ. בעלי היתרים, 78,875 אנשים מחזיקים היתר להעסקת עובד זר, ו-89% הם מעל גיל הפרישה, אנשים קשישים בעלי היתרים. 

קצת על הפילוחים הגיאוגרפיים של בעלי ההיתרים ושל העובדים. כמו שניתן לראות, יש לנו באזור תל אביב יש לנו 22,233 אני לא אעבור על כל הנתונים, אפשר לראות אותם, אבל אני אתן את המשמעות של הנתונים. כמו שניתן לראות פה מתוך ההיתרים בכל אחד מהאזורים אנחנו די במימוש היתרים פחות או יותר בכל האזורים אותו דבר, זאת אומרת הנתונים לא מחריגים לרעה או לטובה אזור אחד לעומת אחרים. בסדר? יש עובדים פעילים באזור תל אביב, 72% במרכז, ו70% בפריפריה והחלוקה מבין, אמרנו שיש 20% מהפריפריה, אז 52% מבעלי ההיתרים הם במרכז, ו-28% מבעלי ההיתרים הם באזור תל אביב.

קצת כדי להבין מה הם האזורים האלה ומה התקנות קובעות? אז מדינת ישראל חולקה לשלושה אזורים, כמו שאתם רואים פה באדום זה אזור תל אביב, תל אביב רבתי, הצהוב זה אזור המרכז כולל את חיפה וירושלים, והירוק זה נקרא הפריפריה, מחוזות צפון דרום ויהודה ושומרון. אלו שלושה אזורים. עכשיו, התקנות היום קובעות שמי שמגיע לעבוד באזור פריפריה יכול להישאר לעבוד רק באזור פריפריה, למעט החרגה שתכף אני אסביר אותה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

שהיא, אתה מתכון, לפטירה, או מעבר לבית אבות?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

כן, ההחרגה היא שברגע שהתמדת עם המטופל הסיעודי שלך עד פטירתו או עד שהוא עבר באופן קבוע למוסד סיעודי, אתה יכול לעבור לכל אזור אחר. הרציונל של זה היה לעודד את העובדים הזרים להתמיד עם המטופל ולא לעזוב אותו לפני. כלומר להתמיד איתו ממש עד יומו האחרון.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

ומה הסיבה שאותו רציונל לא בא ואומר שעובד שהגיע לאזור מסוים שם הוא מסיים את האשרה שלו?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

ככה התחילו התקנות במקור. היו המון פניות בנושא הזה, גם ממטופלים, לפעמים אפילו בקרבה משפחתית לאלו שגרים בפריפריה, שגרים באזור מרכז, אשר את אותם עובדים, ובכלל היה לנו רצון למצוא את הפתרון או את המענה של איך אנחנו דואגים להתמדה. של איך אנחנו מתמרצים? 

כל פעם אנחנו מדברים פה על איזונים ועל לתמרץ את העובדים הזרים כדי שיעשו את העבודה כמה שיותר טוב, והתמרוץ שלנו היה לתת להם את הבונוס הזה אחרי שהם מתמידים עד הפטירה. בסדר? עובד שמגיע לאזור מרכז יכול לעבוד במרכז ויכול לעבוד גם בפריפריה, אותו דבר מתל אביב יכול לעבוד בכל אזור בארץ. 

יש על שולחנו תיקונים שאנחנו מציעים לעשות בתקנות האלה. שני הדברים העיקרים זה לקבוע בעצם סוגי מטופלים בענף הסיעוד. לקחנו את כל המטופלים הסיעודיים מכל שכבות הגיל, זאת אומרת גם ילדים נכים, גם נכים צעירים וגם נכים מעל גיל הפרישה, ובחרנו את הקטגוריות הכי קשות בכל אחת מהאוכלוסיות האלה, והכללנו את כולם באוכלוסיית המטופלים, קראנו להם מורכבים. 

אז יהיו לנו בעצם שני סוגי מטופלים, מטופלים מורכבים ויתר המטופלים, וזה מתווסף על ההגבלה הגיאוגרפית, זאת אומרת אם למעשה יש היום אזור פריפריה, אז בתוך אזור הפריפריה יהיו שני סוגים, פריפריה מורכבים ופריפריה לא מורכבים. גם שם, אגב, הרציונל הוא אותו דבר, אם מישהו מגיע למטופל שהוא לא מורכב ורוצה לעבור למטופל מורכב אנחנו נעודד וזה בסדר, הפוך אי אפשר.

והנושא השני שאנחנו רוצים לתקן בתקנות האלה זה הסיפור של שלוש שנים. זאת אומרת שהמטופל, כמו שבדיוק אדוני יושב הראש אמר, לא ברגע שנפטר לו המטופל ישר מקבל שחרור מהאזור ויכול לעבוד בכל הארץ, אלא הוא יקבל את השחרור אם לפחות 36 חודשים. זאת אומרת אם הוא התמיד אצל מטופל ועבד אצלו בשביל הדוגמה שנה וחצי, הכי קל לכולנו להבין, אחרי שנה וחצי המטופל נפטר הוא נשאר באזור הפריפריה, עבר למטופל הבא, עבד אצלו מעל שנה וחצי והמטופל נפטר, הוא יכול לעבור לכל אזור גיאוגרפי אחר. 


 << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> 

בדיוק חזרנו קצת אחורה.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

אם מקודם הלכנו שני צעדים קדימה, אז עכשיו אנחנו סוג של טנגו חוזרים צעד אחד אחורה, לאזן את הדברים קצת יותר. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אנחנו מדברים על עדכון תקנות 3 א', נכון?

<< אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> 

לא, חוק הכניסה לישראל ועדה הומניטרית תיקון 32 קבע שאנחנו צריכים להתקין כאלה תקנות תוך 90 ימים. מאז נוכח ההתפרקויות של הממשלה וכו' לא הצלחנו להעביר אותם. כרגע יש נוסח שממתין לאישור שר הפנים ואנחנו נרוץ עם זה קדימה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

כן, אבל כשאנחנו מחריגים את זה להומניטרי, אתם חילקתם את זה לשתי קטגוריות וזה מדהים. 

<< אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> 

זה לא קשור להומניטרי, אלו תקנות הכניסה לישראל.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

מהסיבה הפשוטה שהוא מגיע להומניטרי אחרי שהמטופל האחרון נפטר, כי זה מה שאומר תנאי הסף בחוק לעובד ההומניטרי, אז התקנות הגיאוגרפיים לא חלות שם. 

 << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> 

אדוני התכוון באיזה סעיף בתקנות? זה סעיף 3 א' בתקנות. אנחנו מתקנים שם עוד כמה סעיפים אבל זה הסעיף העיקרי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז תנו לי להבין, אתם הולכים לתקן כדי לתעדף את הפריפריה ולחזק אותה? את זה אני מבין. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

זאת הייתה מלכתחילה המטרה של התקנות.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

פריפריה ומטופלים מורכבים יותר. וכשיש בפריפריה מטופלים מורכבים יותר, הם יהיו עוד פלח, עוד שכבה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז כרגע לפני התיקונים האלה, מה הפערים במספרים להבנתכם? זה נותן מענה לבעיה, אז הבעיה הזאת היא מדידה? יש לכם ניטור של הפער בין המצוי לרצוי?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

אז אני תכף אראה את זה. אני רק אגיד לפני זה, שמלכתחילה עוד לפני שהותקנו התקנות לראשונה הן הותקנו בגלל הבעיה הזאת. זאת אומרת אנחנו קיבלנו ברשות המון המון פניות של מטופלים מהפריפריה שאמרו העובד הזר לא רוצה לעבוד אצלי, הוא רוצה בתל אביב. לכן בכלל הותקנו התקנות האלו מלכתחילה, ולכן נקבעה המגבלה שדיברתי עליה קודם, עכשיו אנחנו טיפה מחמירים את ההגבלה על העובדים, נקרא לזה כה. 

שוב, בהמשך לשאלה שנשאלנו מהוועדה. אז בעלי היתרים בחלוקה לקבוצות גיל ואזור גיאוגרפי, ניתן לראות למטה את קבוצות הגיל של המטופלים, 0-18, 19-גיל הפרישה, גיל הפרישה ומעלה. והאחוז בעצם אומר כמה בעלי היתרים יש בכל אחד מהאזורים ובכל אחד מקבוצות הגיל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתה לא כותב כאן אבל אתה אומר שהצבעים האלה מתארים צפון דרום מרכז?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

האדום זה הדרום והירוק זה הצפון?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

האדם זה תל אביב, הצהוב זה מרכז, והירוק זה פריפריה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז הפריפריה ירוקה, אז אני התבלבלתי. אז עוד פעם תגיד את הצבעים?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

זה אזור תל אביב, זה אזור המרכז, וזה אזור הפריפריה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אה, תל אביב ומרכז מובחנים ביניהם?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

כן, אמרתי קודם במפה, תל אביב זה תל אביב רבתי, בני ברק וכל אזור הערים הקרובות לתל אביב, מרכז זה קצת יותר רחב מזה, פתח תקווה ואפילו חיפה וירושלים, וצפון דרום יהודה ושומרון זה אזור שלוש, אזור פריפריה.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 

אוקיי כן.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אשקלון לדוגמה?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

פריפריה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אתה מסכים איתי שכשעובד מגיע לעבוד והוא משובץ בירוחם, השאיפה הטבעית שלו תהיה להגיע לאשקלון והוא עדיין חוסה תחת אותה הגדרה?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

אני אגיד, ברור שבתוך כל אחד מהאזורים יש טוב יותר וטוב פחות,. והיינו צריכים שוב, למצוא את האיזונים.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אני לא רוצה להגיד טוב יותר או טוב פחות. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

מבחינת העובדים, אתה צודק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מבוקש.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

יש מבוקש יותר מבוקש פחות.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

מקבל. מבוקש יותר מבוקש פחות מצד העובדים נקרא לזה אוקיי? זה נכון. זה גם נכון שמישהו יכול להחליט שהוא רוצה לעבוד באשקלון ולא בקרית שמונה, שגם הם באותו אזור, שניהם זה אזור פריפריה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

נכון, אבל עוטף עזה הוא עדיין פריפריה אבל הוא לא אשקלון, ורמת הגולן היא לא נהריה.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

נכון, בהחלט.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אני קיבלתי פניה מזכאים מרמת הגולן, שהעובד שלהם החליט שהוא רוצה לעבוד בנהריה, קרוב לו לים, נעים לו, גדול לו. מטרופולין. והתקנות האלה לא נותנות מענה לכאלה מקרים. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

אז אני אגיד לך, אם נלך קצת אחורה ליום שהתקנו את התקנות היו המון דיונים לכמה אזורים צריך בכלל לקבוע, אמרנו אולי 20 אזורים, למה שלושה? והיו אנשים שאמרו לא צריך, צריך שניים אחד כזה ואחד כזה. ניסינו למצוא את האיזון בין זה שלעובדים הזרים יהיה בסך הכל מרחב עבודה. אי אפשר היה לכבול אותם, כולם מכירים פה את בג"ץ הכבילה שלא מחייב לכבול עובד זר למעסיק, וגם לא לאזור יותר מידי קטן. ולכן עשינו את האיזון הזה וחשבנו ששלושה אזורים זה משהו שמאזן. חד משמעית, תכף נראה בנתונים, זה נתן מענה לבעיה שהייתה הרבה יותר חמורה קודם. לדעתי, אי אפשר עד הסוף לצמצם כל יישוב לאזור.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

עדין, כל התקנות ברעיון שלהם, באו לתקן עוולה.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

הן תיקנו עוולה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

כשאנחנו מחלקים אזורים וקובעים צבעים ומגדירים לכמה חלוקות, זה בהתאם למי שישב וחילק את זה והניח שזה ייתן מענה באמת לתיקון אותה עוולה. אין ספק שזה מנע אחוז מאוד מאוד גבוה, עדיין אנחנו פה בשביל לפקח אחר העבודה ולבדוק האם זה לא תיקן מספיק? ומה לתקן? אנחנו צריכים להיות יצירתיים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני אתן לך דוגמה לחשיבה, שאלנו מפעל למה הוא לא בא לירוחם? ואז גילינו שגם בצומת להבים ברהט זה נחשב מפעל מאושר ומסובסד. אז אם אדם יכול למקם מפעל 50 דקות מתל אביב, הוא לא יהיה שעה-ארבעים מתל אביב. וזה נקרא אזור עדיפות א'. הצלחנו לשכנע את משרד הכלכלה לייצר מושג שנקרא אזור עדיפות א-א. זאת אומרת לקחת את המושג פריפריה ולחלק אותו לשניים. להגיד שיש פריפריה ויש אקסטרה פריפריה. 

אז, כדי שזה יהיה מוצדק לפרק את ההגדרה הזאת, צריך שתראו לנו בתוך הפריפריה את הפערים עצמם. תראו לנו כמה המחסור מצפה רמון וירוחם ורמת הגולן וקריית שמונה ונהריה ומעלות, לצד כמה המחסור באשקלון או חדרה או איפה שזה נחשב כבר מקום של פריפריה. ואז אם אנחנו יודעים את הפער הזה, מה חומרתו? יכול להיות שזה מוצדק לייצר אזור נוסף בעבודה שלכם. 

 << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> 

אני רק אגיד שמ-2014 כשהותקנו התקנות, אנחנו כבר התכנסנו לדבר הזה כמה פעמים לבדוק האם האזורים מוצדקים והאם אולי צריך לייצר עוד אזור, עוד שני אזורים וכו'.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

או לחילופין סליחה, וזו השאלה הבאה שלי ואולי עכשיו זה יסתדר עם מה שאת רוצה להשלים, ידוע שכשעובד עובד באזור מסוים, לא משנה באיזה אזור, נניח במרכז, והוא מבקש לעזוב, יש לו 90 ימים הוא יכול לחפש, הוא צריך להשתבץ. אדוני רוצה לעזוב, עד שאנחנו לא נוכל ליישם באמת שאם הוא החליט לעזוב על דעת עצמו והוא עולה אחר כבוד על חשבונו לארץ המוצא שלו, שהניוד יהיה לאזור פחות מבוקש, וכך אנחנו נוכל לאוורר יותר את אלו שהגיעו כבר במקור לאזור פחות מבוקש ומילאו את המכסה המחויבת של 36 חודשים שאנחנו שואפים אליה, וכך למלא את החסר באותה פריפריה.

 << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> 

אז אני אגיד שצריכים להסתכל על שני פרמטרים כשבוחנים הצעות כאלה. אחד, שיהיה מספיק היצע מטפלים עבור אותם מטופלים באותו אזור. ושניים, שלעובדים הזרים, שזה לא פחות חשוב, יהיה היצע מטופלים מספיק. כשאנחנו ניסינו לייצר עוד אזור, והיו לנו כל מיני הצעות כאלה, בסופו של דבר, זה לא ענה על שני הקריטריונים האלה. כשאל מול כל הזמן עומד בג"ץ הכבילה, שאומר אתם לא יכולים לכבול את אותו עובד זמן להיצע מצומצם של מטפלים. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

את מדברת על מי שכבר בפריפריה או מי שאני מבקש - - -?

 << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> 

גם אם אני אגיד לאותו עובד זר עכשיו אתה רוצה לעבור? עכשיו אתה תעבור רק לאזורים בעייתיים מאוד, כמו שאתם קוראים להם.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אני לא רוצה להגדיר אותם בעייתיים. יש אזורים עם רמת ביקוש גבוהה, ויש אזורים עם רמת ביקוש פחות גבוהה. אני מכיר הרבה אנשים שמתוך בחירה, כשיש להם עוד הרבה אפשרויות מבקשים לגור בערד, מבקשים לגור בנתיבות. זה אומר שזה פחות טוב? ממש לא.

 << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> 

צריך להבין שכשעובד זר, אתה מציע לו היצע, זה בסופו של דבר היצע של מטפלים, שהוא מאוד מצומצם

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

לא מצומצם, 20%.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

כן, אתה מציע פשוט את ה-20% לחלק. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

נכון.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

אז עוד פעם, מה ששריי אומרת, וזה גם אחד הדברים שנבחנו בקביעת התקנות מלכתחילה, זה מה יהיה ההיצע ושהוא לא יהיה מצומצם בשביל אותו עובד זר כמו שבדיוק להיפך. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

כמובן שאם ההיצע לא יהיה מספיק גבוה, ניתן לו חופש בחירה יותר גבוה, אבל אני קודם כל רוצה למלא את הצורך שלי כמדינה.

 << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> 

אבל זה מה שאני אומרת, כשאנחנו בדקנו את ההצעות, והיו כל מיני הצעות כאלה. בכל קונסטלציה שניסינו לעשות את זה, ראינו שליצור עוד אזור כזה, אפילו שהוא משולב, לא עומד בסטנדרטים מבחינת ההיצע, לא של בג"ץ הכבילה, לא של פה, אפילו של הייעוץ המשפטי של הכנסת אמרו לנו זה פשוט מצומצם מידי. ואנחנו כל הזמן אמרנו, אם תהיה הצעה שמאפשרת היצע מספק לעובדים זרים של מטופלים סיעודיים, אנחנו בשמחה נבחן תיקון, אין לנו התנגדות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אי אפשר לפתור את כל החיסרון הזה בעובדים זרים בפריפריה בעזרת בונוסים? בכסף?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

מי ישלם? המדינה או המטופל?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

המדינה צריכה לטפל בזה, המדינה תשלם.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

זו גם הצעה. צריך לבחון את זה עם כל מי שנוגע לזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אחלה הצעה. רק איפה הכסף?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

איפה הכסף? צריך לדאוג לכסף הזה, כמו כל דבר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

עוד לא ראינו אותם מעניקים כסף לקשיש שאין לו פנסיה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מיכאל הפריפריה סובלת מתת תקצוב מתרבות ועד - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

ממש לא. אני אסביר לך למה לא. להבדיל מחייל משוחרר שאני רוצה לתמרץ אותו לעבוד בעבודה מועדפת, עובד זר שמגיע לארץ, ב-vision שלי, לא אמור לדעת לאן הוא מגיע, אנחנו מחליטים איפה הוא ישב, לא הוא מחליט לנו. כרטיס הכניסה שלו לישראל ויכולת השתכרות באופן מכובד עם שכר מדהים ותנאים נדירים שהם אפילו לא בדמיון של פקידי ממשל אצלו בארץ המוצא שלו, היא כבר הישג נדיר.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

חבר הכנסת רביבו אתה מתעלם, לעניות דעתי, מדבר אחד מאוד פשוט, שאנחנו זקוקים לעובדים הזרים האלה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

והם זקוקים לנו לא פחות. יבוא לפה רק מי שמספיק זקוק. אני לא מביא אנשים מדנמרק.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל העובדה היא שהבעיה הזאת קיימת לא מהיום ולא מאתמול, הבעיה הזאת קיימת כבר כמה שנים בפריפריה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אנחנו פה מתכנסים בשביל זה. חברת הכנסת פרידמן אנחנו מתכנסים לצורך העניין הזה. לא על ידי זה שאני אתן להם עידוד ופרס מעבר לזה שהם כבר כאן. הוא הגיע לכאן על פי הצורך של - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

להגיע לכאן זה לא פרס כי אנחנו צריכים אותם. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

זה פרס, תראי כמה מסתננים יש, תביני כמה זה פרס.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

תקשיב אבל אנחנו זקוקים לעובדים הזרים האלה בדיוק כמו שהם זקוקים לעבודה, וזה משהו שאסור לשכוח. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אני אומר באופן בסיסי, ברצון הצדדים ישנה התקשרות, ברצון הצדדים

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני רוצה לעזור לרביבו. הוא אומר, אנחנו יצרנו פה מנגנון, הרי תנאי ההעסקה של עובד זר מוגדרים בחוק, כולל שעות נוספות בשבת, כולל חיסכון.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

נכון, כמו כל עובד, ברגע שהם מגיעים לארץ יש להם תנאים, הכל עובד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל הוא מוגן מאוד, החוק מאוד מאוד מגן עליו. הוא יוצא עם חבילה יפה. והוא אומר איך אנחנו כמדינה נתנו להם להחליט איפה הם עובדים? הרי מה זה עובד זר? המדינה נכנעת למצב שבו היא מביאה עובדים מחוץ לארץ. בכשל שוק, במצב שאנשים הפסיקו לעבוד אצל קשישים, או הפסיקו לעבוד בחקלאות. אז אנחנו במצב נדיר מוכנים להכניס עובדים זרים. אבל האם יעלה על הדעת שהוא יחליט איפה הוא עובד? אנחנו נותנים לו את ההיתר לבוא לכאן. ההיתר יכלול את ההגדרה מה אזור העבודה שלו? אם הוא לא רוצה שלא יבוא. פה נפרץ הסכר שזה היה יותר מדיי.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

נכון, זה קרה עד עכשיו אבל השאלה האם יש דרך לאכוף את זה? זו השאלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הם מציעים תיקונים וחוקים שלדעתם ישפרו את המצב הזה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

ולא דרושה אכיפה גם?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אכיפה וודאי, תמיד. יש גם עובדים לא חוקיים, יש עובדים שבורחים למשפחות, יש גם את העולמות הללו.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני יודעת, בגלל זה אני חושבת גם על פתרון, כי האכיפה, מה לעשות, במדינת ישראל, היא בעייתית.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

הפתרון הוא, כמו שתירגם את שאיפותיי חבר הכנסת ביטון. הפתרון הוא לא בתמרוץ שאני הולך לתת להם, אלא מראש ידע העובד כשהוא הולך למטוס, שכל מקום בגבולות מדינת ישראל הוא מקום ריאלי שבו הוא יעבוד על פי צורכי ואפיון המשרדים הרלוונטיים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זה obvious, זה ברור. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

וזה כל מה שאני מבקש לתקן. שווי בנפשך שיש לך רשת בתי מלון. בתי מלון יהיו באילת, בים המלח, בתל אביב ובחדרה. יכו להיות שאת מעסיקה עובד זר בתור חדרן, הוא יכול להחליט שהוא מתאים לו לעבוד רק אם הוא יהיה בבר? לא? ויכול להיות שאת אומרת לו אני צריכה אותך בתקופה הזאת בהרי ירושלים, הוא יגיד לך, לא מה פתאום, אני באוגוסט רק באילת, אני שרוף על השמש באילת, ואת תסכימי? ותגידי לו לא, אז בוא תקבל עוד תוספת בונוס של 5% אם אתה תסכים לעבוד במקום שפחות ציפית. בחיים לא. בדיוק אותו דבר, עכשיו תעתיקי את זה למי שפשוט קמל במיטה, למי שהתלות של בעובד הזר היא חיים ומוות.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אתה לא צריך לשכנע אותי, תקשיב, אני מבינה יפה מאוד מה אתה אומר. אני פשוט אומרת שיהיה מאוד קשה לפתור את זה גם בחקיקה שונה כי דרושה אכיפה, לא בגללם.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

יש לנו פה - - - ואנחנו פה בשביל לחשוב באופן יצירתי בגלל זה ביקשתי - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

השאלה אם אפשר למנוע את המעבר שלהם גם בלי שתהיה לנו שליטה על זה? זאת השאלה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תראה, אנחנו צריכים למצות את הכלים של הרגולציה והבקרה ותיקון תקנות וחקיקה שיעשו סדר ותיעדוף לפריפריה ולכשל, איפה שיש כשל תפקודי. אנחנו, קודם כל זה לא רק דיון היום, הם אומרים שהם מביאים שני תיקונים, זה יקרה בחודשים הקרובים, ניפגש בעוד 3-4 חודשים, לא משנה. נעשה בקרה. אני רוצה לדעת היום את תמונת הפערים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זה מחזק את מה שאמרת על אזור עדיפות א' כשמפעל רוצה לבוא - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יכול להיות שנעשה את זה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

- - וזה אזור עדיפות א' והוא מקבל תנאים יותר טובים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אם התיקונים הקיימים לא יביאו תוצאה, יכול להיות שנעבור לשינוי אזורים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני רק נתתי אופציה - - - זה הכל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל מה שאני רוצה עדיין לקבל תשובה הם מהם הפערים בתוך הפריפריה. תנו לנו את המספרים, את נקודות הכשל הכי חמורות, איפה נדלקות נורות אדומות? איזה יישובים, אזורי חיים הם נפגעים הכי גדולים כרגע מהמצב?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

אז אני אמשיך ברשותך, אין עוד הרבה נתונים פה ויש לי עוד חלק שעוד לא הספקנו, וגם עונים לשאלה שלך, אולי. מבחינת חלוקת בעלי ההיתרים בקבוצות גיל זה די דומה לחלוקה הכללית בארץ של פריפריה מרכז ותל אביב. 

עכשיו, שאלת לגבי עובדים זרים. אז אנחנו בדקנו את כמות העובדים הזרים שיש בארץ ולאיזה אזורים הם משויכים? ומהנתונים שלנו עולה ש-20% מהעובדים הזרים בארץ משויכים לאזורי פריפריה, 29% לאזור תל אביב, ו-52% לאזור מרכז. שזה די בהלימה למה שראינו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא, אבל זה לא השאלה שלי. ב-20% שהולכים לפריפריה כמה חסרים? ובתוך הפריפריה מי מקבל אותם ומי לא מקבל אותם? זו התמונה.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

להגיד כמה חסרים אני לא חושב שזה נתון שמישהו בכלל יכול לענות עליו.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אבל אתה לא יכול לקבל מהמשפחות כמה פניות פתוחות יש? כמה נטישות יש?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

אין פניות פתוחות. מי שמגיש בקשה לעובד זר מחו"ל, אנחנו מביאים לו עובד זר מחו"ל, אם זה לפריפריה, אם זה למרכז. כמה שצריך. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הבנתי. 100% איוש?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

למי שמבקש. ברשותך חבר הכנסת רביבו, אדוני יושב הרש, אני רוצה להשלים את הנתון הזה כי זה נתון חשוב שתכירו. לא כל מי שיש לו היתר מבקש להעסיק עובד זר. ראינו שיש פה פער של כמה אלפי אנשים, בכל אחד מהאזורים אגב, בצורה די שווה שיש להם היתרים והם לא רוצם להעסיק עובד זר או לא יכולים להעסיק עובד זר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתה נקש נכון?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני פה פעם ראשונה בדיון כזה. תגידו לנו את הבעיה, אתה יודע, כדי לפתור בעיה צריך הגדרת בעיה. אז תסבירו את הבעיה. כי המשפט הוא קצת סותר אחד את השני. מצד אחד אתה אומר, כל מי שרוצה עובד זר קיבל, מצד שני אנחנו יודעים שבפריפריה יש קשיים. אז מהם הקשיים בפריפריה? איפה הכשל? תנו את הבעיה. ואם אפשר בנתונים, במספרים. כי בעיה במילים זה לא מספיק טוב. זה מדיד. ואז משם ננוע לפתרון שאתם מביאים איך שני התיקונים של תקנות יפתרו בעיה? אבל תגדירו את הבעיה קודם.

 << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> 

הבעיה היחידה כפי שאני רואה אותה מהדיונים על אותו נוסח היא באמת שהתקנות שתוקנות ב-2014 שונו אחר כך ב-2018 באופן שמתיר לעובדים עוד קצת משחק. שכל פעם שנפטר לך, כביכול, וזה יכול לקרות יומיים אחרים שנכנסת לארץ, אז אתה משוחרר מהגבלה ויכול לרוץ למרכז.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן, אבל עדיין את עוסקת בחקיקה ושלבים. אני שואל כרגע כמה ברחו מהנגב? כרגע כמה נשארו בנגב עם בעיה בלי עובד זר? במספרים אני צריך.

 << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> 

מבחינת הבעיה הגדולה שאדוני כאן מחפש אני רוצה להחזיר אתכם למצגת ראינו שמבחינת מימוש, הרי זה המבחן הכי טוב, אנחנו רוצים לדעת האם בפריפריה יש אחוז מסוים שלא מממש את ההיתר כי הוא לא מוצא? אנחנו ראינו שאין כזה אחוז, זאת אומרת שאין איזו צעקה גדולה בפריפריה, אין תופעה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אין תופעה. יופי, אני מאוד מודה לך, ברשותכם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז למה למתקנים את התקנות אם אין בעיה? לא הבנתי.

 << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> 

אני אומרת, יש חריצים, פרצה קטנה שנוצרה, שאנחנו מתקנים אותה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אוקיי הבנתי. ברשותכם נמצאת איתנו כאן הגברת סוזן אלבז, תושבת באר שבע. ברוכה הבאה גברתי. גברת סוזן אלבז לא קיבלה רשות דיבור עד היום, יש לי כמה שאלות אליך גברתי. קודם כל אני מקדם אותך בברכה, את ההגעת שלך. אני יודע שזה כרוך במאמץ לא מבוטל.

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

בהחלט.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

ברשותך גברתי, כמה שנים את זכאית לקבל סיעוד?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

תראה, בהגדרה אני סיעודית מגיל צעיר, מגיל 14. עכשיו, בהתחלה ההורים שלי טיפלו בי עד שזהו, היה קשה כבר. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

כמה שנים זה?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

בגיל 17 נראה לי .

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אוקיי. גברתי בת 35 בערך?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

הלוואי. 44. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אוקיי הנה, הרווחת כבר משהו. אז אנחנו מדברים.

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

אני קצת מתרגשת.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

קחי לך את הזמן, אנחנו כאן. אנחנו מבקשים להקשיב לך. זו העת לבטא באמת את התסכולים ולאפשר לנו לעמת את הרשויות עם האתגרים. לכן יש לי כמה שאלות קצרות אליך, בסדר?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

אוקיי, אבל אני רוצה לספר. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

בבקשה.

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

מעבר לזה שאני עם ניוון שרירים, יש לי שני אחים שהם גם עם ניוון שרירים ומשה נקש מכיר אותם, וההתמודדות הזאת מאוד מוכרת לי. זה לא משהו שהוא קל. זה לא משהו זר. אני אדבר ספציפית על מה אני עוברת. אני מחפשת עובדת קרוב לשלוש שנים. הייתה לי 12 שנים עובדת מדהימה ובעצם ברגע שהיא הלכה אז התחיל המרתון, המציאות, ירדתי להבין כמה זה קשה למצוא בדרום. משהו שלא הבנתי בהתחלה כ-12 שנים, באמת היה לי איזה שקט נפשי ועכשיו זה ממש קשה. אני מתמודדת עם זה שיש לי אמא מבוגרת שהיא לא יכולה לעזור לי יותר, שהיא נקרעת שהיא רואה אותי מחפשת, ואין לשכה שלא עברתי, ואין, הם לא מוכנים להירתם. וזה מאלץ אותי לחשוב יצירתי ולבדוק עוד אופציות. אין לי פתרונות, יש לי תסכול שמלווה אותי. תסכול עמוק שאף אחד לא רואה את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז כמה מקרים כאלו יש לנו חבר'ה? אתם יודעים לספור את המקרים האלה או לעשות בקרה?

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אני מבקש לאפשר לה לסיים את דבריה. אני מקדם בברכה את הגעתו של חבר הכנסת חברינו עטאונה, ברוך הבא. 

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

אני לא יודעת כמה מקרים יש כאלה. אני יודעת שיש בדימונה, באשקלון.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

המקרים האחרים פחות מעניינים אותנו כשאנחנו מדברים איתך אני רוצה שתשתפי אותנו בחוויות. את אומרת שאת כ-27 שנים משתמשת, או משתדלת להשתמש, באפשרות שמוקנית לך. מתוך ה-27 שנים 12 שנים היית עם עובדת אחת. 

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

עם מישהי קבועה, כן.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אגב, לי זה אומר המון כלפיך וזה כבר מסביר לי שאת לא הבעיה. כי הרבה פעמים שכאני משוחח עם זכאים ואומרים לי שהם החליפו המון מטפלים, זה אומר שמגיעים מטפלים, יש איזשהו קושי ואתגר אצלם, זה לא המקרה שלך. אני חייב לציין את זה. 

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

לא.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

12 שנים זה כמות מכבדת, זה אומר שאת נוחה ונעימה גם למטפלים.

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

אני לא מסתכלת על זה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אני מסתכל על זה.

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

אני אשתף אותך איך שאני מסתכלת על זה. אני מסתכלת על זה שאני בן אדם גמיש. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

זה מה שאני מתרשם, שהעבודה איתך היא פחות מאתגרת, ניתן להתמודד איתה. אם עובדת החזיקה מעמד 12 שנים וזה נגמר לא כי היא רצתה או כי את רצית זה מסביר לי המון. עוד 3 שנים את מחפשת, ותכף נדבר על זה כי זה מאוד מעניין אותי. אנחנו מגיעים ל-15 שנים. 15 מ-27.

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

הייתה עוד מישהו שהייתה שש שנים, נראה לי, מסרילנקה. ולפני זה זה היה עובדים ,הייתי עוד איכשהו היה לי עוד כוח.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

ברמת תפקוד גבוהה יותר?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

מה קורה בשלוש השנים האחרונות?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

יש לי עובדת אחת, היא מדהימה, אבל אני צריכה עוד אחת. כי זה לילות וימים וזה מרתון. ולגייס עוד מישהי זה קריעת ים סוף.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

כמה זמן היא איתך?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

היא עוד מעט שלוש שנים, בספטמבר.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

זאת אומרת שמלפני שלוש שנים שתיים עזבו אותך? או שיש החמרה שבעקבותיה את זכאית לעוד אחת?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

לא. היו תמיד שתי עובדות, גם ב-12 השנים האלו כשהמטפלת הייתה. רק שבגלל שלא מצאתי עוד אחת למערכת והיא החליטה שהיא רוצה אקסטרה כסף אז השארתי אותה. הבנת? כאילו, שילמתי לה על שתיים. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אוקיי, ושלוש שנים שאת הצלחת לקלוט עובדת אחת ואת זקוקה לעוד אחת ולא מצליחה?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

ובמהלך שלוש השנים האלו היו אצלי עשרות. זה לא נעים, אני מתביישת לספר. אבל להיחשף פיזית מול עובדים זה היה מאוד קשה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

כמה זמן עובדים נשארו בממוצע?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

הגשתי בקשה להעסיק, היו כאלה שנפסלו, ואז כשהם שמעו שהם נפסלו הם עזבו מיידית.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

מה זאת אומרת הם נפסלו?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

הם היו יותר מ-15.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אוקיי, זה משהו שהוא קצת פחות רלוונטי לדיון הזה, ברשותך גברתי. אני מנסה ללמוד כמה עובדים כן הצלחת לקלוט במהלך שלוש השנים האלה מעבר לעובדת הקבועה?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

אחת. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

ומה הסיבה שהיא עברה?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

היא פשוט אמרה שהיא רוצה לעזוב.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

וכמה זמן היא בארץ?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

היא הייתה 10.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

ולאן היא עברה?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

אני לא יודעת, ניתקתי איתה קשר, אני לא יודעת .

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

הבנתי. ואת מטופלת באמצעות לשכה פרטית נכון? 

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

והבקשה שלך נמצאת בלשכה הפרטית?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

אבל אין להם מענה. אין להם.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

הבנתי. אז אני שואל את מכובדי מרשות האוכלוסין. מקרה ראשון שאני שואל, לא יצאתי לשטח. מקרה ראשון שאני שואל סותר את כל מה שאתם מסבירים לי. בואו תסבירו לי בבקשה מה קורה פה?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

עוד פעם מה, מבחינת הקושי? יש קושי.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

לא יודע, לא יש קושי. אתה הסברת באופן מאוד מפורט מר נקש, והתשובות שלך בדרך כלל מגובות ורציניות ואותך אני לא בודק אף פעם, לא אותך ולא את עורכת דין משש. יש משרדים שאני יוצא איתם לשטח לבדוק. 

עדיין, רק בדיון הזה, לפני כמה דקות אתה הסברת באופן מאוד נחרץ גם לי וגם לחבר הכנסת ביטון שאין שום פניה פתוחה בפריפריה כי יש מענה מלא, כל מי שמגיש בקשה ויש לו זכאות מקבל מענה. והנה, אחת ראשונה שאנחנו שואלים שלוש שנים, שלוש שנים. עכשיו, הקושי גם מתחלק כי כמה שלא מורכב, יש עוד עובדת איתה. אז הנטל מתחלק בשניים. הגיעה בחורה הנה מבאר שבע, אני רוצה להמר שאם היא הייתה גרה בסביון או בתל אביב היו עומדים אצלה בתור לראיונות. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

אני רגע אלך צעד אחורה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

הגזמתי טיפה אבל ברעיון, ההיצע היה גבוה יותר.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

אנחנו חושבים, וזה בא לידי ביטוי באמת בעבודת הצוות הבין משרדי שכלל המטופלים בסיעודיים בכל רמות הגיל, בכל האזורים בארץ, אחד שתיים ושלוש, חווים מצוקה וקושי בהעסקת עובדים זרים בגלל האתגרים השונים והקשיים, ומיפינו אותם, ודיברנו עליהם בדיונים הקודמים. אנחנו לא חושבים שאף אחד מהם חווה איזושהי תקופה נהדרת, בטח במצבו הפיזי וכל מה שנדרש ממנו כדי להסתייע בעובד זר, וזה דבר שאנחנו בהחלט ערים לכל המצוקות והקשיים. 

עכשיו, התקנות האלה באמת נועדו לתת מענה ולחלק את הארץ כדי להקל. קודם כל עובד זר שמגיע לארץ כשהוא חדש, בסדר? הוא מגיע מבחוץ אז הוא מחולק לאחד, שתיים שלוש. הוא חייב לעבוד רק באזור פריפריה אם הוא שלוש. אלא אם כן מה שאמרנו, המטופל נפטר או עבר לבית אבות. אז אני בטוחה שזה לא פשוט וזה לא קל לאתר מטפלת, כי יש כל מיני צרכים שונים, זה לא רק הרצון לגור בפריפריה. יש ילדים בבית, יש מטפלת נוספת, כל מיני דברים שהם מאוד מאוד - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

עדיין אני מבקש לדעת, הואיל והלשכות, אדוני וגברתי, עובדות באופן ורסטילי, הן לא מוגדרות רק לאזור גיאוגרפי מסוים. איך יכול להיות שניצבת מולנו, מוגבלת ניידות, שלוש שנים בדמעות של - - - מנסה לקלוט עובד, והיא לא מקבלת אפילו הפניה?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

היא יכולה להזמין עובד זר מחו"ל, אני לא יודעת למה זה לא נעשה. ככל שיש היתר שלא מומש, היא יכולה להזמין עובד זר מחו"ל.

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

אני רוצה לענות.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

אני אחזק את מה שענבל אמרה עכשיו, התשובה למה שאמרת וזה בדיוק מה שענבל אמרה עכשיו. כשאנחנו אומרים שאין בקשות פתוחות, בכוונתנו שמי שמבקש להעסיק עובד ולא מצא מהארץ ויש דרך לשכה פרטית הזמנה הוא יכול להזמין מחו"ל.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

יפה מאוד, תשובה.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

יכול להיות שהיו פה ניסיונות או לא, להביא מחו"ל או למצוא דווקא מישהו ספציפי מהארץ, אבל אתה יודע מה, לא ניכנס למקרה פרטני כזה או אחר.

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

אני רוצה להגיד מה קרה. בעבר הרחוק הזמנתי, הם נטשו, הם פשוט נטשו. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

למה?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

הם לא הסבירו. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אני מבקש לדעת האם במהלך שלוש השנים האחרונות את הגשת בקשה?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

להזמין עובד מחו"ל?

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

כן.

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

לא.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

למה?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

למה כן? 

<< אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

מנגד - - - שניים היו מעל מכסת השנים שהיא כן ביקשה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

100%.

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

אני אסביר לך. כשהם באים לארץ כבר יש להם את כל האינפורמציה מה זה נכה מורכב, מה זה נכה בתפקוד נמוך, גבוה, הם יודעים בדיוק מה הם רוצים. יש לי עשרות חברים שעשו את זה בתקופת אחרי הקורונה, ופשוט נטשו אותם. אנשים מונשמים.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אז אני רוצה לומר לך משהו, היום על פי התקנות, גברתי, עובד שמגיע לטפל בזכאי על פי מדרג מסוים, על פי הגדרה מסוימת, באזור מסוים, יכול רק, מה שנקרא, להחמיר עם תנאי ההעסקה שלו אם הוא עוזב אותו ולא לשפר אותם. ואני מבקש ממך, והנה אני מזמין את עצמי כרגע, תגישי בקשה, אני אדאג שלא תעוכבי.

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

אני מפחדת.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אבל אני נמצא כאן. אני מזמין את עצמי לסייע לך. אני מבקש את זה. בואי נגיש בקשה, אני אוודא שהבקשה לא תעוכב ותטופל בהתאם לסטנדרטים הגבוהים הנהוגים לאור הצורך הגבוה. אני מתחייב בפניך שלא ייווצר מצב שיגיע אליך עובד וינטוש אותך וישפר את תנאי העסקתו. אני, אגב, בלי שום קשר נאבק בכאלה ובשאיפה בכלל להרחיק אותם מהארץ. אבל לכל הפחות הם לא יעברו לטפל במישהו עם רגל שבורה בכפר שמריהו, לא יהיה כזה מצב.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

ההגבלה הגיאוגרפית וההגבלה שאנחנו רוצים להוסיף זה בדיוק ייתן מענה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

זה בדיוק העניין. לכן אני מבקש ממנה להזמין. ואני מבקש ממך, אנחנו נמשיך איתך את הטיפול אחרי כן, אבל אני לא מתכוון לעזוב את זה.

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

כבודו, הקושי של הגברת, יש לה עובדת פיליפינית, אתה לא יכול להכניס בבית אחד מניסיון, אתה לא יכול להכניס שני לאומים בבית אחד. היא צריכה עוד עובד, גם אם היא צריכה להכניס, מהפיליפינים. יש לה כרגע פיליפינית. דהיינו, אני לא מכיר את המקרה, אבל ככה על סמך מעט הפרטים והגברת המדהימה שיושבת, אין מצב שתכניס הודית וזה ישרוד, או נפאלית או אוזבקית, צריך מאותו לאום.

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

זה לא הקטע, אני מעדיפה מהארץ, יש מאגר. 

 << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> 

היא מעדיפה מהארץ היא אומרת את זה.

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

אני מעדיפה מהארץ, שהם רואים עם מה הם הולכים להתמודד. תקשיב, בגלל, כמו שאמרת, זה לא רגל שבורה או משהו, זה משהו הרבה יותר מורכב.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אין בעיה, הם יודעים לפני כן.

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

אבל מסתבר שלא.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

הם לא רוצים להגיע, זו הנקודה. היום אני מדבר עם מישהו הוא לא מוכן.

 << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> 

הדבר הזה כנראה ייפתר אחרי שתקנות סוגי המטופלים יעברו. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

הם מציגים פה מצב שהוא לא זר לי. בראיון העבודה, כשהעובד הפוטנציאלי מראיין את המעסיק ומשפחתו, הוא בוחן לאן הוא רוצה להתמיין, ואני בשאיפה לכך שעובד שלא מעוניין עוד בשלב הריאיון, לעבוד עם מישהו מורכב, כי זה מה שהוא רואיין, הבקשה שלו להתמיין בשנית תתחדש אחרי תקופה ממושכת. אחרי שנתיים. ואז נראה אותו ממהר להגיד לא רוצה. 

 << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> 

אני יכולה להגיד שהיום, נכון להיום בשימועים שאנחנו עושים, על עובדים שהגיעו לארץ ועזבו רק אחרי תקופה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

לא, שימוע את עושה למי שכבר הגיע. אני אומר לעובד שמתראיין.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

אבל זה בדיוק הרעיון לחלק לסוגי מטופלים, את המורכבים ביותר לתת להם - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

הם אומרים ש-once כל מי שבקטגוריה הזאת, כמות הראיונות שהוא אמור לראיין כדי לקלוט עובד שיסכים לבוא היא נמוכה בעשרות מונים מאשר מישהו שהוא במקרה פחות מורכב.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

אבל זה גם התיקון של השנים שאנחנו עומדים עליו של מעל שמונה שנים שמיועד אך ורק בוועדה הומניטרית למטופלים קשים.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

זה בשביל להשאיר פה, את צודקת לחלוטין.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

הרעיון הוא לתת כמה כלים. זה גם ההגבלה הגיאוגרפית, וגם סוגי המטופלים שיהיו בעזרת ה' במהרה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

זה כלי אחד והוא מדהים .

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

וגם הנושא של הוועדה ההומניטרית, ולהיטיב את מצבם המאוד קשה, בסדר? של המטופלים המורכבים. 

 << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> 

אם רגע נעשה סדר, במסגרת תיקון 32 שטיפלנו בוועדה ההומניטרית, עלה שגם צריך בדיוק באלה, בעובדים החוקיים שמגיעים מחו"ל לטפל. וזה בדיוק סוגי המטופלים.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

אדוני יושב הראש, אם אני מבין נכון מה שאתה מציע, זה עובד זר שמראש, עוד לפני שבא לארץ, סירב להגיע לאוכלוסיית המורכבים, לא נאפשר לו לבוא למטופל מהאוכלוסייה ה"קלה" יותר. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

נכון. בפרק זמן קצוב. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

בפרק זמן מסוים. אנחנו על זה. אפשר לחשוב איך עושים את התהליך. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

זאת אומרת שבקשתו תידון אחרי שנתיים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לתעדף את אלה שבאים עם הנכונות למורכבים להיתרים שם, על פני אלה שרוצם רק עם מקרים קלים יותר.

 << אורח >> שריי גבאי נוריאל: << אורח >> 

אנחנו רואים שהיום במסגרת ההסכמים הבילטרליים שהם ממש חותמים על נספח שאומרים להם הוא כזה וכזה, וכשהם רוצים להגיע הם מתחייבים להכל, ואנחנו מניחים שגם בסוגי מטופלים כשיגידו לך אתה רוצה להיכנס? זה תלוי בזה, הדבר הזה. והם יגידו לך אתה יכול לעבוד רק אצל מורכבים, הם יגידו כן, הם בדרך כלל אומרים כן. מה ההבדל? שהם יגידו כן והם לא יוכלו אחר כך להגיד לו, כי יהיו את התקנות שאחר כך יגבילו אותו. 

 << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> 

כבודו ,יש פה ברשותך אם תרצה לשמוע עובדת זרה שהייתה רוצה להסביר מנקודת המבט שלה וחבריה איך הם רואים את הדבר הזה? אם תרצה לשמוע.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אוקיי. 

 << אורח >> סבינה סינג טאקורי: << אורח >> 

שלום לכולם.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

שלום סבינה.

 << אורח >> סבינה סינג טאקורי: << אורח >> 

אני עובדת פה 15 שנים עם אותו בן אדם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מאיפה את?

 << אורח >> סבינה סינג טאקורי: << אורח >> 

מנפאל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אה, כמו סוסמיתה. יפה מאוד.

 << אורח >> סבינה סינג טאקורי: << אורח >> 

נכון. איך אני רואה ודרך חברים שלי, זו הבעיה פה כי המדינה נותנת לעובדים זרים להחליט ולא המדינה אומרת מה לעשות. כמו שהולכים לעבודה עם בן אדם קשה, נכה, שולחים, מסתכלים ואם לא מתאים אומרים לו זה לא מתאים לנו. אז זו בעיה, זה איך שאני רואה את זה. 

אני חושבת שאם המדינה אומרת שאתם באים לעובדים סיעודיים, אם לילדים תעבדו עם ילדים, אם לבית אבות תעבדו בבית אבות, אם למישהו עובד רגיל, הוא הולך רק ללכת איתו, אז זאת העבודה. והבעיה פה היא גם כסף. אתם נותנים אותה משכורת ואפילו למי שיש לו כסף נותנים לו יותר כסף ונוח לו לעבוד, וזה מה שאני רואה הרבה, וגם פה הבעיה, כי מותר פה, וזה לא חוקי, הם אומרים כמה כסף הם רוצים. 

יש לי המון חברים שאני לא רוצה להגיד שמות, אומרים שאני הולך לעבוד ומרוויח ביום 400 שקלים, ומה הם אומרים לי? אה, אתם עובדים קשה, למה אתם לא עושים ככה? אתם צריכים לבקש עוד כסף. אבל אני גם באה פה דרך בן אדם, אני לא באה לנצל את האנשים, וגם למדתי בנפאל, הייתי מהנדסת ואני יודעת כמה כסף קיבלתי, ופה אני מקבלת כסף טוב. יש לנו שני עובדים.

 << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> 

פי 45 לפי השכר הממוצע ולפי שכר הממוצע. לפי התנאים הסוציאליים. כלומר אין פה שום פגיעה, גם תוריד להם את הפנסיה וגם תוריד להם עוד הטבות, אין שום פגיעה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

היא אמרה, יש לה הכרת הטוב. היא אמרה משכורת טובה.

 << אורח >> סבינה סינג טאקורי: << אורח >> 

כן. קחו את המשכורת ותחלקו למי שעובד קשה תתנו יותר, ומי שהולך רגיל ורק צריך ללכת איתו ולא מקרה מורכב, תתנו לו פחות. תעשו קטגוריות ותחלקו, העובדים באים ואתם תעבדו פה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

טבלת השכר של עובד זר תהיה לפי המשימה שלו?

 << אורח >> סבינה סינג טאקורי: << אורח >> 

תהיה לפי האם העבודה קשה או קלה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

הגדרה קטגורית את זה צריך לבדוק מול ביטוח לאומי.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

בסדר, היום יש חוק מינימום, אין מעבר לזה. זה תלוי לרצון הצדדים, אנחנו לא יכולים להתערב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מינימום פלוס הטבה. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

אז אדוני היה מציע מה? שאני אקבע אם היום מטופל מורכב משלם 5,000 אז אנחנו נציע שהוא ישלם 7,000 שקלים? ואיך יעמדו בפריפריה בסכומים האלה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

השאלה היא - - - במינימום.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

הגמלה, ביטוח לאומי ושכר משרד העבודה. אבל צריך להיזהר מזה כי למטבע יש שני צדדים, ואם אתה תקבע תקרת שכר שגבוהה יותר ממה שמשלמים היום, אז יצא שכרנו בהפסדנו. מי ישלם את זה? המוגבלים ישלמו את זה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

לא, זה ברור שלא. טוב ברשותכם, אנחנו מיד חוזרים לסבב. אני תכף אמשיך להקשיב לך. אני מבקש לתת את רשות הדיבור לחברי חבר הכנסת עטאונה. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

אבל המטופלים ישלמו את הכסף הזה. 

 << אורח >> ארז כהן: << אורח >> 

בפועל אנחנו גם ככה משלמים יותר כי אין לנו ברירה. שמי ארז, סליחה שהתפרצתי. בפועל, אנחנו גם ככה משלמים יותר, הנכים הקשים, אחרת עוזבים אותנו, זאת הדרך היחידה להשאיר עובדים, זה בתנאים והטבות מופלגות שאנחנו נאלצים לקרוא לזה דמי אני לא יודע מה, בונוסים, או שיש כאלו שקוראים לזה סחיטה או אני לא יודע מה אבל זאת הדרך היחידה. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

אפשר לדעת על כמה עומד השכר היום?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

7,000 שקלים.

 << אורח >> ארז כהן: << אורח >> 

הנה סוזי אמרה, היא משלמת לעובדת שלה כפול.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

כמה זה? אתם אומרים שמשלמים יקר, אז רצינו לדעת כמה? בונוסים וכל מה?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

אני בתור מונשמת, עם כל ההוצאות מסביב שהן לא קשורות לחיים הסוציאליים, אני מוציאה קרוב ל-14,000 שקלים לשתי מטפלות. 

 << אורח >> ארז כהן: << אורח >> 

היום הדרישה של עובדות גם כן 12,000 שקלים?

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

גברת אלבז, מה העלות המצרפית שלך בחודש לעובדת הזרה?

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

8,000 לאחת. וזה לא כולל כל המסביב, כל ההטבות.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

מה זה הטבות? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

הבראה, חופשה שנתית.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

רציתי לדעת כמה עולה מצרפי, לא כמה היא מקבלת נטו?

 << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> 

כבודו אני יכול לפרט לך.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

כן בבקשה. 

 << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> 

היום נכה קשה כמונו לא ימצא עובד בפחות מ-6,000 שקלים בחודש בסיס. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה עבור שישה ימים.

 << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> 

כן. לזה מצטרף 380 שקלים בשבתות, תכפיל כפול 4-5.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אלכס, כשאמרת 6,000 זו לא דרישת החוק, זו דרישת העובד? זאת אומרת בשוק מתנהל סוג של משא ומתן בין המטופל לעובד?

 << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז זה שבמקור לפי החוק היית יכול לשלם לו שכר מינימום הוא לא היה בא לעבוד אצלך?

 << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> 

הייתי יכול לשלם 4,900.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז דה פקטו, רק אתה תמשיך, לכם אני אומר נקש ומשש, דה פקטו זה קרה כבר בלעדינו. אתם יודעים, כוחות השוק יותר חכמים ממה שאנחנו חושבים. אז מראים לכם שאילצו את המטופל לשלם יותר במקרה שהוא סיעודי או סיעודי מורכב.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

לכן אני אומר לכם חברים, תעצרו את זה פה. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת עטאונה ויש לי גם שאלה אליך אדוני, ולפני כן אני אומר משהו מתוך משנתי חבר הכנסת ביטון. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אולי - - - על השאלה יכול להיות, בלי לדעת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל קטענו אותו, אני הפרעתי לו באמצע. תשלים, אלכס.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

שניה, תעצור. לגישתי כשעובד יודע שמוטלת עליו סנקציה בשלב שהוא מתראיין עוד בארץ המוצא שלו, שאם הוא יגיד לא לעובד מורכב, לפחות תקופה של שנתיים הוא לא יוכל להתמיין בשנית, והוא יודע שעם קידום התקנות החדשות, הוא יודע שהוא לא יכול לעזוב עובד ולהטיב את תנאי העסקתו עם מעסיק פחות מורכב, באזור נוח יותר, זה ייתן רוויה בשוק להצעות וכך המחיר לא ירקיע שחקים. זאת גישתי, זאת משנתי, ולכן אני מנסה לקדם את זה. 

אני מבקש להעביר שוב פעם את רשות הדיבור לחברי, חבר הכנסת עטאונה ולשאול אותך על הדרך, אם אתה יכול לשתף אותנו מעט מכל ההעסקה של עובדים זרים ככל שהם קיימים, במגזר הערבי בישראל?

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אם היית מחכה היית גם מקבל תשובה והתייחסות כי אני הגעתי לדיון הזה בכלל בגלל הקושי. כבוד יושב הראש שאלת, צריך להקשיב לא?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מקשיבים לך.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יושבי ראש יודעים.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

הוא בדיוק כרגע אומר לי, אתה יודע כמה הוא מנוסה? הוא היה כבר שואל את השאלה לפני שאתה שואל

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תמשיך.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני הגעתי לדיון האמיתי בדיוק בכדי לשתף אתכם בקושי בחברה הערבית הבדואית בפרט בנגב, אחד, בלגייס עובדים ועובדות מקומיים לעניין הזה יש קושי רב, והקושי נובע מכל מיני סיבות, גם בגלל המסורת, גם בגלל השיפוטיות, גם בגלל הצורה שבה - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אתה מדבר על מגבלות מנטליות?

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

מנטליות בעיקר, שקיימות שמקשות על גיוס עובדים ועובדות מקומיים, ולכן כשמגיעים לעובדים הזרים יש בעיה מאוד כפולה ורצינית, ובעיקר בגלל השפה, וכמעט לא מצליחים לגייס. והיו לי הרבה פניות רק בשבוע האחרון על הנושא הזה, שבגלל השפה קשה לגייס עובדים זרים, וגם התאקלמות. ולכן אחת הפונות שפנתה לאמא שלה, אומרת לי למה לא לעלות ולבדוק אפשרות גם להביא עובדים או מירדן דוברי השפה, או מהרשות הפלסטינית? הרי יש אישורי עבודה ויש יוצאים ועובדים, אז עובדות כאלה גם יכולות.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

יש לי בשבילך פתרון אדוני, פתרון מיידי. אוזבקיסטן.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא דוברים את השפה. מרוקו יכול להיות כן.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

עצרו. אוזבקים הם מוסלמים. חלק גדול מהם דובר שפה, וניתן לתת לזה מענה. 

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

הם דוברי טאג'יקית שזה דומה לפרסית בקונסטלציה מסוימת, אבל אין קשר לשפה הערבית באוזבקיסטן, מוסלמים כן, מוסלמים חילונים כן.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

המחסום הוא בגלל השפה לא בגלל הדת.

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

יש בסרילנקה דרך אגב, כאלה שעבדו במדינות ערב ואפשר לא פשוט דרך האתר הבילטרלי לעלות על זה, אבל אני יודע, יש לי קולגות שעובדים במגזר הערבי, ובזמנו, לפני שהיה בילטרלי, ויכלנו לראיין את העובדים וגם לתת למשפחות לראיין אותם, כאלה סרילנקים שדוברים את השפה הערבית.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אוקיי, אז אני מבקש ממך חברי, לבצע איזשהו סקר שוק מהי באמת הדרישה, ככל ואנחנו נמצא כאלה שמותאמים, מה באמת הדרישה במגזר הערבי, בסדר?

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אוקיי.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

ואני מתחייב בפניך שככל ובאמת יש לזה הצדקה וכל העניין הוא שפתי, אנחנו נפעל באופן מאוד מאוד יצירתי בשביל לגייס עובדים דוברי שפה כדי שיהיה מכנה משותף לחיים משותפים ביחד באותו בית.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

ואני מתחייב להעביר לך תמונת מצב בקשר עם מחלקות הרווחה, עם חברות שגם עוסקות בנושא במגזר.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

נפלא.

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

וביחד נפעל לתיקון.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

יפה מאוד. אז אני מאוד מודה לך ואנחנו נמשיך את זה. תרשמי לך את זה בבקשה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יושב הראש, אני מבקש להתנצל כי אני יוצא. חשבתי שהדיון עד 15:00 אבל אני אאמץ את הסיכום שאתה תוביל, אני רק בינתיים בסיכום ביניים, מחכה לתיקוני התקנות, חקיקה, שאתם מתכוונים לעשות, ואני גם מבקש מכם להאיץ את זה, וגם לבוא עם הדו"ח הזה של פערים בפריפריה, בתוך הפריפריה. לאסוף מידע ומקרים מכל הלשכות, מכל המקומות, איפה הבעיות? וממש באופן מדיד להראות לנו. לא מספיק להגיד לנו 20% פריפריה, או סך הכל 70% השתמשו בתקנים, אלא איפה אותם מקרים שפה מדווחים שפתאום מישהו רוצה 6,000 במקום 5,000 שקלים, ושלוש שנים לא מוצאים, ממה זה נובע? זה יכול להיות גם ממידע, יכול להיות שהיא לא יודעת שעדיף להביא עובד חדש, לא משנה המה הסיבה, אבל אם יש פערים בנגב ובליל לתת לנו אותם באופן מדיד כדי שנוכל לעשות בקרה. 

אני מודה לך יושב הראש על המנהיגות וההובלה ובחירת הדיון, ומקדם בברכה, ומאחל לכל מי שנמצא פה בריאות ואריכות ימים, ומודה גם לעובדות הזרות שנמצאות איתנו, שאפילו בדיון הזה אתה רואה את הרגישות.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

נכון.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שכשהמטופלות שלהן יש להן דמעה בעין והן לא יכולות להזיז את הידיים, הן יטפלו בהן וינקו להם את הדמעה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

ממש.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ואמר פעם הרבה עובדיה יוסף, ראיתי את דמעת העשוקים ואין לה מנחם. אני ראיתי פה את דמעה של עשוקים ויש מי שמנחם. ואנחנו נעשה בקרה לדיון הזה ביחד. יושב הראש, תודה רבה לך.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

לא יכולתי לבקש פרטנר יותר נכון ומתאים להוביל איתך את הנושא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני איתך בכל, תודה רבה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

ה' ישמור אותך. תודה רבה לך חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון. אני מבקש להעביר שאלה ליריב. יריב שוריאן, האם ללשכות הפרטיות יש קושי בהשמת עובדים זרים בפריפריה?

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

קודם כל התשובה היא בהחלט שכן. בדיון הקודם ציינתי שיש לי, אני נותן שירות גם לפריפריה מאשקלון לכל יישובי עוטף עזה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

נכון.

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

יש דבר אחד שאנחנו מתעלמים בקטע של אזורים גיאוגרפים. עובדים זרים, כמו עדות, אוהבים להיות מרוכזים, ואז זה הופך להיות אבן שואבת. אני יכול להגיד לדוגמה בקיבוצים, אני עובד בקיבוץ סעד, בארי, כל היישובים שהיו מתווכים בקסאמים אין שם עזיבה, כי אחד שומר על השני. 

הרעיון, או הרציונל גם כלשכה פרטית, ואני עובד גם בדימונה, זה לבנות קהילות. זאת אומרת כמה שאתה מצליח לגרום לעובד, ולא משנה באיזה חבל ארץ הוא נמצא, אם זה באשקלון, בדימונה או ברמת הגולן, כל עוד אתה יוצר לו קהילה, שהוא יודע שהוא יוצא בצהריים הם המטופלת שלו, עם המטופל, וזה לא משנה אם זה נכה צעיר או נכה מבוגר, ויש לו בגינה או באזור השכונתי, במרכז השכונתי לשבת עם מישהו להתקשקש ולטעום מהאוכל הפיליפיני שהפיליפינית הוותיקה עשתה ולעשות השוואה עם הפיליפינית הצעירה, זה נותן להם את הרצון להישאר באותו אזור. 

אני יכול להגיד לך שאני בדימונה בניתי קבוצה, ולא הייתה לי בכלל נטישה. היה מעבר ממעסיק למעסיק אבל כולם היו בתוך דימונה. לא הייתי צריך להתאמץ להביא לדימונה. רובם, יש לומר את האמת, הבאתי אותם כעובדים חדשים אבל משויכים לקבוצה, זאת אומרת שהם ידעו שיש להם, איך אומרים? אבא ואמא ושהם יודעים להרגיש משויכים והם לא רוצים לעזוב את האזור הזה, גם אם הייתי מציע להם עבודה בצפון תל אביב הם לא היו הולכים. 

אבל יש אזורי שלא הצלחנו ליצור כאלה קהילות, וסתם דוגמה אם זה במושבים או קיבוצים, וזה לא בהכרח רחוק, זה יכול להיות גם באזור קריית מלאכי או קריית גת, ושם קשה מאוד לבנות, גם כי אין דרישה, כמו שנקש אמר, לא בכל מקום יש כמות דרישה שיכולה להפוך את העניין לאבן שואבת לעובדים, אבל עם כל זה עדיין מאוד קשה למצוא לאזורים מרוחקים עובדים זרים. הרבה פעמים אנחנו צריכים לבקש ג'סטה מהמשפחה, כן תקנו את השבתות, כי אם העובד ימצא את עצמו נוסע מאיזשהו ישוב שכוח אל בסופי שבוע למרכז ל-25 שעות כש-3-4 שעות זה רק צד אחד ולחזור בתוך 25 שעות חזרה לבית המעסיק, מהר מאוד העובד הזה יתייאש ולא ירצה להישאר.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

ואז מה? ואז מה?

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

ואז זה הופך להיות מעין מסחטה. ואז מה? ואז הוא יתפטר ויחפש. פריפריה, אני חושב, גם אשדוד נחשב פריפריה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אשקלון לא אשדוד.

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

גם אשדוד. אשדוד נחשב אזור שלוש.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

החלוקה של המחוזות זה לפי מחוזות של משרד הפנים, אז מחוז דרום כולל את היישובים האלה. אם אדוני רוצה אני יכול להביא רשימה של כל היישובים בכל אזור.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

תראו, אנחנו רוצים להבין רציונל. אנחנו מבינים שאיך שלא נהפוך את זה מצפה רמון זה לא אשדוד. אם זה לא אשקלון, בטח זה לא אשדוד.

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

אני אתן עוד דוגמה אדוני. בני ברק, שמה שמפריד בינה לפתח תקווה זה כביש 4, כביש גהה, בני ברק זה אזור אחד. פתח תקווה זה אזור שתיים. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

גם הרצליה ורעננה, יש כביש ויש כבישים ויש גבולות בארץ, אז מן הסתם משהו ייפול מהצד הזה ומשהו מהצד השני. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

כן אבל אפשר להתלבט לעניין יבנה. אי אפשר להתלבט לעניין אשדוד. בואו.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

אז עוד פעם, כשחולקו המחוזות.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

ואני מבקש שנפתח את זה. זה לא שקיבלנו תורה מסיני. ואני מבקש למחות גם על הגישה שלך, היא לא קורית הרבה אבל הנה היא קורית. במרכז השאיפה שלנו אנחנו לא מחפשים ליצור קהילות עובדים. אדרבא, אני מבקש לא ליצור קהילות עובדים. אני לא מחפש לעודד אותם להישאר במקום שאליו הם הגיעו, אני לא מחפש. 

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

זה הפוך ממה שאנחנו - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

לא, לא, אני לא צריך ליצור להם עוד ועוד תנאים כדי למנוע נטישות. הבנתי מספיק טוב, אתה אומר, אם אפילו למקום כמו דימונה שאין בה ים והיא לא מרכזית ואני לא יודע, אם לא תהיה קהילה שאחד חבר של השני ומגיעים מאותה תרבות, אז הנטישות יהיו ויהיו גבוהות. ואני אומר שאני לא מסכים לחיות עם המצב הזה.

 << אורח >> סוזי אלבז: << אורח >> 

אני מסכימה איתך חבר הכנסת.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

כשבקומונות, אתה קורא לזה קהילות אני קורא לזה קומונות, אחד מסנכרן את השני, ואחד גורם לשני להתחכם.

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

לא.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אל תגידו לי לא. תקשיבו, חד משמעית. אם עד עכשיו לא הובנתי מספיק, אני מדבר על זה בצורה מאוד מאוד ברורה. עובד שהגיע לארץ ועשיתי איתו גילוי נאות, והוא עבר את השלבים והתמיין לעובד מסוים באזור מסוים. לא טוב לו? שיחזור הביתה על חשבונו. זאת השאיפה שלי. 

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

זה לא קורה אבל.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

כל עוד שאני לא יכול לקיים את זה, אני לא רוצה לעודד אותו לאחרת, שאני צריך לגרום לו לתמריצים אחד אומר, והשני אומר שהוא יהיה ליד הרבה חברים שלו, ויצאו ביחד ויחליפו מאכלים. הוא הגיע לפה לעבוד ולא לבנות קהילה. 

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

אתה לא יכול ללכת נגד הטבע. גם אנחנו בתוך עמנו אנחנו חיים, וגם השבטיות בתוך עם ישראל, מה לעשות יש מושבים שהם של תימנים.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אתה צודק ב-1,000% אתה יודע רק מה ההבדל?

<< אורח >> נדב דקל: << אורח >> 

הוא בא לעבוד.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

שמעת? חוק השבות. אני הגעתי לכאן, ובכסף שלי, ובזכות שלי לגור ולחיות פה, אני מחליט איפה אני רוצה לגור. כי שם אני רוצה להתגורר, כי זה האזור שנעים לי, וזו הסביבה שנוחה לי ומתאימה לי לגדל בה את ילדיי. כשאני מגיע כעובד זר בחוזה העסקה מיוחד לעבוד במדינה אחרת, מרגע שמי שמעסיק אותי לא שיקר לי ואמר את האמת ושיקף את המציאות כפי שהיא, ושילם לי את שכרי המסוכם בזמן והתנהג אליי באופן מכובד, מאותו רגע הסתיימו הדרישות והציפיות שלי. זהו.

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

כבודו, אבל כל עוד שיש לעובד את האופציה לבחור את מקום העבודה, זו המציאות שאנחנו חיים בה. אני די מאמץ את מה שאתה אומר שהם לא יכולים להכתיב לנו איך לעשות ומה לעשות אבל כשאתה נותן את האופציה ואין אכיפה מספקת, כך הם פני הדברים. זו פני המציאות. אני אומר, כדי לנסות למנוע.-

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אז אני מסכם את דברייך אדוני, אתה אומר אני לא מזהה מחסור של העסקה. אני ארכז את מה שהבנתי ממך אחרי זה תתקן אותי. אני לא מזהה מחסור של העסקה באזורי פריפריה, אפילו מתווכים, אפילו פחות נדרשים, ובלבד שתהיה שם קהילה תומכת. זה מה שהסברת לי על דימונה. 

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

לא, ניסיתי להבין שכדי לשמור על אי נטישה של עובדים זה לא דיבר על המחסור, אמרתי כדי שעובדים לא יינטשו אזור מסוים. אני יכול להגיד לך יש לי עובדים שעזבו את אזור המרכז ועברו לפריפריה כי יש לו sister או cousin או לא משנה מה. לא אמרתי שאין מחסור. המחסור קיים והוא חמור.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אז תקשיב, אנחנו מחלקים מצב ככה. א' בהגשת בקשות חדשות, ב' בנטישה. אם באותם אזורם, אתה אומר, אין נטישה, ומצד שני מוכח, שבקשות שמוגשות ועומדות באמות המידה ויש זכאות מלאה, הן גם מטופלות, אז אין מחסור.

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

לא, אתה לקחת את דבריי ופירשת לא נכון. ניסיתי להסביר שכדי שתהיה פחות נטישה, מה הרציונל שאני וקולגות שלי עובדים בו? לא אמרתי, זה לא אומר שאין מחסור, יש מחסור. ומשום שכך אנחנו צריכים להיות יצירתיים. גם כשאני בא ומנסה לשכנע עובדת למה נכון לה להישאר אצל חולה אונקולוגי, בשיטתי, בדרכי שלי, וזה לא מקרים סקסיים, עובדים רוצים לעבוד עם משהו עם תוחלת חיים ארוכה. מה לעשות שאני נגזר עליי לעבוד בפתח תקווה שזה קרוב לבלינסון ויש שם את המרכז האונקולוגי אחד הגדולים בארץ .

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אני מאוד מודה לך, האתגר הזה נפתר תודה לאל כשאנחנו מעדכנים את התקנות. זה עונה לנו על כל הלקונות האלה. אני מבקש לקדם בברכה את חברי חבר הכנסת אלון שוסטר. מבקש לומר משהו?

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

רק מילה קצרה. אני חושב שסיפרתי, אולי בהזדמנות אחרת, על פעולה שאנחנו עושים ביישוב שלי, מפלסים, על גבול רצועת עזה ממש קילומטר ומשהו. זוגתי, שתחיה, היא עובדת סוציאלית והיא עובדת עם המטפלות הסיעודיות, יש שמונה או תשע מהיישוב, אולי מעוד כמה מקומות, כדי לעזור להן לעבור את האתגר הזה בצורה מכובדת. 

אם אני מבין נכון, ואני מתחבר לדיון, אני חושב שנכון, בוודאי באמצעים הקהילתיים, להיות, איך נגיד, מארחים ראויים ולהסביר פנים ולסייע לעמוד מול אתגרים. לעומת זאת, אם יש מקומות שבהם, ואני לא מכיר קשיים בכוח אדם, אני חושב שיש יציבות גם זה מה שנאמר ומהפינה הקטנה שלי זה מה שאני רואה, אבל אם יש מקומות שבהם יש קושי אז לצד ההתייחסות, אני יכול להבין את יושב הראש מהעמדה שאומרת פה באנו לעבוד ולא לשחק משחקים קהילתיים, אבל יש לנו גם עניין לספק את השירותים הראויים, הסיעודיים, שירותי הרווחה להיכן שצריך, ומקומות מסומים, אם יש בעיה שאין לה מענה, אני חושב שפה הייתי אומר, כוחות השוק צריכים לקבל סיוע מאיזשהי רגולציה או מאיזשהי תמיכה נוספת. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

התערבות.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

זאת התערבות, התערבות רגולטורית.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אכן לחלוטין אנחנו שם נמצאים. אני פונה כרגע לנציגת ביטוח לאומי. לאחר מכן משרד הבריאות ואז נדב דקל יקבל את רשות הדיבור וגם אתה לסיום. אני מבקש לדעת איפה נציגי ביטוח לאומי? שלום לכם. האם ביטוח לאומי מזהה פערים בהעסקת עובדים זרים לסיעוד על ידי חברות סיעוד בין אזורים מסוימים? זו שאלה ראשונה.

 << אורח >> נטלי גבאי לוי: << אורח >> 

נטלי גבאי מנהלת אגף סיעוד ביטוח לאומי. ברמת העיקרון החלוקה בביטוח הלאומי היא טיפה אחרת. כי החלוקה שלנו נעשית על פי סניפים, יש לנו 24 סניפים ברחבי הארץ כמובן שיש איזשהו פער אם אנחנו מסתכלים, בין תל אביב לבין, נצייר את נהריה, חיפה, אבל אנחנו לא יודעים לשים את האצבע בצורה מדויקת האם יש שם היתר או האם אדם רוצה להעסיק ולא מעסיק בפועל או לא מוצא עובדת, זה לא משהו שאנחנו נוכל לומר באופן מדויק.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

זאת אומרת כשמגיעה עובדת סוציאלית, כשמגיעים נציגים הם לא מציינים אפיון מה הסיבה?

 << אורח >> נטלי גבאי לוי: << אורח >> 

לא, מוצג אפיון. אבל בסוף כשאני מסתכלת בחתך הנתונים אני מסתכלת היום מול סך מקבלי הגמלה בסניף ביחס למי שמעסיק בפועל. אני לא יודעת לומר אם אדם היום מקבל, סתם, גמלה ישירה בכסף והוא רוצה להעסיק עובד זר והוא ממתין לו, זה לא משהו שאני יודעת, זה לא מגיע לפתחי. אבל אנחנו לא מזהים איזשהן תלונות. בדרך כלל אם יש איזושהי בעיה שהיא גורפת או מאוד מהותית, זה מגיע לסניפים שלנו, זה לא משהו שידוע לנו, אבל בהחלט יש פערים בין האנשים שמעסיקים בפועל ביחס למקבלי גמלת הסיעוד בסניפים השונים.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

הבנתי. ושאלה קצרה נוספת, האם ביטוח לאומי מזהה שבסניפים מסוימים שמחולקים על פי אזורים, יש הסתמכות גבוהה יותר על בני משפחה? וכשאני אומר אזורים מסוימים, אני מבקש אם ניתן גם לפלח לאוכלוסיות מסוימות, כמו שדיבר חבר הכנסת עטאונה .

 << אורח >> נטלי גבאי לוי: << אורח >> 

אוקיי, אם אנחנו מדברים על הסתמכות על בני משפחה מטפלים אז זה קצת מוציא את הנושא של עובדים זרים מהמשחק. כי היום בני משפחה מטפלים נרשמים בחברות הסיעוד ומשמשים כמטפלות. אני חושבת שהנושא הזה עלה גם בדיונים אחרים שלנו, שיש מחסור במטפלות, ולכן בני שמפחה נרשמים כמטפלים.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אנחנו מדברים 1-3, 1-4?

 << אורח >> נטלי גבאי לוי: << אורח >> 

גם ברמה ארבע וחמש יש בני משפחה שנרשמים. הם לא נרשמים במקום עובד זר כי אז הם לוקחים גמלה בכסף, זה כן. אבל זו תופעה שקיימת בכל הרמות מאחד עד שש.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אדרבא אם הם נרשמים בתור עובד זר אז הם מקבלים גמלה?

 << אורח >> נטלי גבאי לוי: << אורח >> 

לא.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

למה לא?
.
 << אורח >> נטלי גבאי לוי: << אורח >> 

כי הם יכולים לעשות העסקה ישירה במקום עובד זר ולקבל גמלה בכסף, הם לא צריכים להירשם.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

ואני שואל, אם אתם יודעים לפלח לי אם יש השפעה בין אזורים מסוימים ובין אוכלוסיות מסוימות?

 << אורח >> נטלי גבאי לוי: << אורח >> 

אז אני אומרת שהנושא של העובדים הזרים זה לא השחקן המרכזי לבני המשפחה המטפלים, זה המחסור במטפלות. כי זה לא יושב רק על רמות חמש ושש. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

תושבי הארץ לזה את מתכוונת?

 << אורח >> נטלי גבאי לוי: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

לא, אני ביקשתי להפריד 1-4 מחמש ושש. זה מה שביקשתי.

 << אורח >> נטלי גבאי לוי: << אורח >> 

נכון, אז ברמת העיקרון אין שם אחוזים מאוד גבוהים שמצביעים. אין כמעט בני משפחה מטפלים בנכויות הקשות, הם מקבלים גמלה בכסף.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

סיפר לנו לפני רבע שעה חבר הכנסת עטאונה שזה מה שקורה במגזר הבדואי.

 << אורח >> נטלי גבאי לוי: << אורח >> 

אני חושבת שהוא התייחס לעובדה שהם לא מעסיקים עובדים זרים, אבל הם מקבלים שירות מחברת הסיעוד, על פי התקן הישראלי.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

לא. וגם לקבל מחברת סיעוד מספר שעות מצומצם בשבוע, זה אומר שזה עדיין לא נמצא בחמש ושש. כל מי שנמצא בחמש ושש ולא מעסיק עובד זר, בהכרח נתמך על ידי בן משפחה שהוא זה שנותן לו את הסעד. בהכרח. אני לא מבין את זה אחרת.

 << אורח >> נטלי גבאי לוי: << אורח >> 

זה טיפה אחרת ולמה אני מתכוונת? אני אחדד. אם עכשיו יש לנו חברת סיעוד שנותנת סיעוד, בן משפחה תומך תמיד יש לצורך העניין, גם כשיש עובד זר. עכשיו, אם הכוונה שחברת הסיעוד משמשת בעצם רק כמעין פלטפורמה לבן המשפחה המטפל זה לא נתון שיש לי אותו עכשיו אבל אני אבדוק אותו אם אתה רוצה את הבדיקה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אני מבקש לקבל אותו. הוא קיים אגב, אין ספק שהמציאות הזאת קיימת.

 << אורח >> נטלי גבאי לוי: << אורח >> 

לא, את זה אפשר להוציא, זה נתון שאנחנו נוכל להוציא ונעביר אותו לוועדה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

מודה לך. משרד הבריאות.

 << אורח >> צפרירה הלל דיאמנט: << אורח >> 

שלום כבודו. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

שלןם, ברוכה הבאה. מה שלומך?

 << אורח >> צפרירה הלל דיאמנט: << אורח >> 

מצוין.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

יופי, יש לך סבלנות. אני מבקש לדעת האם משרד הבריאות מזהה בקרב סיעודיים בפריפריה יותר בקשות לאשפוז במוסדות סיעוד מאשר באזורים אחרים?

 << אורח >> צפרירה הלל דיאמנט: << אורח >> 

אז לפרוטוקול שמי צפי הלל דיאמנט אני אחות ראשית באגף לגריאטריה במשרד הבריאות, והתשובה שלי היא שיש יותר קודים בפריפריה. אבל , במרכז יש לנו הרבה יותר אנשים שמאושפזים באופן פרטי כי המרכז ותל אביב מן הסתם, אלו אנשים שיש להם יותר כסף.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

חתך סוציואקונומי מפותח יותר ואז הם יכולים להרשות לעצמם להגיע.

 << אורח >> צפרירה הלל דיאמנט: << אורח >> 

אשפוז פרטי אז הם לא מגיעים בכל לקוד, ואלו נתונים שאין לי אותם, כי אשפוז פרטי הוא על ידי המוסד ישירות. אני יודעת שיש מיטות.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

כן, אבל אם את יודעת כמה מגיעים למוסדות פרטיים? אנחנו יכולים להכניס את זה לאותה טבלה בשביל ללמוד את התנודות. אני מנסה ללמוד, אני מניח, שבקרב אוכלוסיות עם חתך סוציואקונומי פחות גבוה, או מוחלשות יותר ומאזורים פחות מבוקשים, הסיכוי שאנחנו נראה זכאי מתפנה, לא משנה אם בקוד אם פרטי, הוא גבוה יותר. 

אני מניח שאם את שואבת את הנתונים של מי שמתפנה למקומות באופן פרטי, ואת משווה את זה ביחס למי שמתפנה לקוד ובאופן פרטי באזור אחר, את יכולה לדעת פר תושב אם יש הבדל וכמה הוא?

 << אורח >> צפרירה הלל דיאמנט: << אורח >> 

אז אם אני משווה את מספרי הקודים, שזה בעצם האישור של משרד הבריאות, לא בהכרח מימון מלא, אבל אישור של משרד הבריאות לאשפוז בקוד, אז אני יכולה לומר שבאזור צפון, חיפה, אשקלון ובאר שבע לצורך העניין זאת תהיה הפריפריה שלנו כי מרכז ותל אביב זה כאילו אחד ושתיים זה המקבילות, אז יש לי שם יותר קודים ממה שיש לי בתל אביב ובמרכז, אבל זה קשור למצב הסוציואקונומי, ואם תרשה לי אני רוצה להסביר - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

זה מעניין אותי מאוד. 

 << אורח >> צפרירה הלל דיאמנט: << אורח >> 

השארת אדם בביתו, יש לו עלויות ויש דרישות גם איך אני משכנעת את העובד הזר. ברגע שאני מדברת על חברה או על סביבה שהיא פחות בעלת יכולת כלכלית, אז לא בהכרח יש את המקום לשכן את העובד הזר ולא בהכרח יש את ההכנסה. ובעצם על ידי זה שהאדם הנזקק לא יישאר בביתו, מה שיקרה, זה שהעומס על המשפחה, העומס הכלכלי, יהיה פחות כי העלות של השארת אדם בבית, יש לה עלויות נוספות מעבר לעלות של העובד הזר, וככה המדינה גם משתתפת בקוד, גם כשיש צורך כלכלי, ולכן, להבנתנו באגף לגריאטריה, זו הסיבה שבפריפריה של הצפון והדרום אנחנו רואים שיש יותר קודים, שיש יותר ביקוש. 

עכשיו, תוסיף לזה עוד דבר שגם הוא יכול להיות, הקודים נקבעים לפי הלשכה במקום מגוריו של האדם. יכול להיות לי מצב שאדם גר בתל אביב כל חייו אבל ילדיו גרים באשקלון והם ייקחו אותו למוסד באשקלון אבל הקוד יהיה מלשכת תל אביב.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

גם הפוך.

 << אורח >> צפרירה הלל דיאמנט: << אורח >> 

וגם הפוך כמובן. זאת אומרת שהרישום הזה זו איזושהי מוגבלות.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

הקוד מונפק בהתאם למקום שבו הוא ישהה בפועל?

 << אורח >> צפרירה הלל דיאמנט: << אורח >> 

בהתאם למקום מגוריו של האדם, לא למקום שהוא ישהה בו. אם כבודו גם למשל בירושלים.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אתה מבין? לפי מה שמדווח לרשות האוכלוסין לפי תעודת הזהות שלו.

 << אורח >> צפרירה הלל דיאמנט: << אורח >> 

לפי מה שכתוב בתעודת הזהות שלו. אז זו גם איזושהי מורכבות של הרישום שכרגע אנחנו מנסים להסדיר אותה, אבל היא גם קצת מבלבלת לנו את הנתונים. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אני מודה לך גברתי. מר נדב דקל יש לך שלוש דקות.

 << אורח >> נדב דקל: << אורח >> 

אני אדם סיעודי, אני אדם מונשם, ואני ללא מטפל יום אחד עבורי זה פיקוח נפש. אני לא יכול לפנות לביטוח לאומי או למשרד הבריאות כי הם לא מטפלים. אני פונה קודם כל לראשי הלשכות שהם פה, יריב ורענן, והם אומרים לי תשמע, אין לי מטפל עבורך, אתה רוצה מטפל? תזמין מחוץ לארץ. קודם כל על כל מטפל אני צריך לשלם 2,000 שקלים, ואני הזמנתי כבר כמה מטפלים בשנים האחרונות. 

כשאני מזמינים מטפל מחוץ לארץ אני מקבל וידאו, לדוגמה מאוזבקיסטן והם רואים אותי מונשם וגר בנהריה, הם אומרים מראש לא זה לא מתאים לי. ואני ראיינתי מאות. אני גם כאדם שיודע אינטרנט פניתי לכל הלשכות בכל הארץ במייל, לאף אחד לא היה מטפל עבורי. אני כרואה חשבון יכול להגיד לך אם בעבר מטפלים זרים היו רוצים לעבוד איתי, היה להם רצון לבוא כי היה היצע גדול של עובדים. היום אין. היצע אפס. כלומר, אם אני העסקתי לדוגמה עובדת מאוזבקיסטן, ראיינתי אותה, היא באה לארץ, אחרי שבועיים היא אומרת לבעלה, וההורים שלה אומרים אם היא לא תעזוב בתוך שבוע, היא לא תראה את הילדים שלה. מה שקרה, היא עזבה אותי. 

אני הלכתי בחנוכה לראות את משה, את ענבל, הם הבטיחו לעזור לי. אני בנובמבר התקבלתי לעבודה, לא יכול לנסוע לעבודה ללא מטפל זר. אני מנובמבר לא מצאתי מטפל לגאלי, אני מצאתי רק אנשים שהם בלתי לגאליים, בכלל אין להם תעודת מעסיק מטפל סיעודי, ואני צריך לשלם 10,000 שקלים. גם בעלי הלשכות פה אמרו לי בעצמם אם אתה רוצה מטפל טוב, אתה צריך לתת לו 10,000 שקלים. 

דיברה פה שושנה, שאנחנו מונשמים לדוגמה בשבת, ואני צריך מישהו מחליף אני פונה לראש הלשכה, אין לו פתרון להביא לי מטפל זר לשבת, אז אם אני מוצא בעצמי, זה עולה לי 1,000 שקלים ליום אחד. חוץ מהמשכורת של 10,000 שקלים. 

בא איתי חבר לפה, מנהריה, המטפלת שלו רוצה ללכת לחופש לחודש. הוא לא יכול, הוא נכה. הוא גר לבד כמוני בבית. אין לי משפחה שתבוא ותישאר איתי כשהעובד הזר, לפי זכויותיו, רוצה לעבור לצאת לחופש אחרי שנתיים-שלוש. אז קודם כל מדובר בהיצע, וראינו בנתונים פה שבעלי היתר, ולי יש שניים, אין מספיק עובדים זמנים כדי לתת לי מענה מהיום למחר. 

אני נמצא במצב של פיקוח נפש, הרבה שנים היו עובדים שבבוקר ארזו את המזוודה והלכו ואין לי מי שיהיה איתי. אני אחרי חמש דקות יכול להיחנק, ושאני רוצה פתרון מראש הלשכה שהוא מקבל ממני 80 שקלים או 2,000 שקלים, הוא רוצה לקבל פתרון מהמנהלים, אין להם פתרון. 

היא נתנה לי את המספר טלפון של העובד הסוציאלי של רשות האוכלוסין וההגירה, אני פניתי אליו לפחות 20-30 פעמים, אין לו פתרון גם בשבילי. היום, אם אני צריך עובד זר והיא רוצה לעזוב אותי זאת שאיתי פה, למחרת כאדם מונשם, לא ביטוח לאומי, לא משרד הפנים, לא רשות האוכלוסין, לא בעלי הלשכות, מחויבים לי, כאדם סיעודי, לעזור לי, והמשפחה שלי לא מדברת איתי. 

אני, הקושי שלי רב יותר, כי אני אדם סיעודי מורכב, צריך לעשות לי suction, צריך לעזור לי בשירותים, אני לא יכול לקום מהמיטה לבד. אם העובדת נוטשת אני נשאר במיטה ומת. ואני הייתי בסכנת חיים לפחות 20-30 פעמים בשנה. 

איך אפשר לעבוד ולעשות תקנות ונהלים ולעשות חלוקה לאזורים, כשלי, כאדם שמעסיק אין לי עזרה כספית מביטוח לאומי שאני מונשם, שאני אוכל לשלם לו שהעובד יהיה מרוצה ושיעבוד אצלי ושיהיה כדאי כי הקצבה שלי, אני לא מקבל 10,000 שקלים כדי להעסיק עובד, ואני צריך שניים. ואין עובדים אין עובדים זרים.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

טוב מר דקל אני מאוד מאוד מודה לך. חרף העובדה שהמציאות הכואבת שאתה מדבר עליה ידועה לי, דיברנו עליה גם בעבר ועדיין אף אחד לא יכל להישאר אדיש. קודם כל אני מבקש לדעת יריב, אתם מטפלים במקרה שלו? אתם מכירים את המקרה שלו?

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

הוא פנה אלי מספר פעמים נדב, כי נפגשו פה בוועדות, אני פשוט לא מגיע לאזורים האלה, אני עובד פריפריה דרום לא פריפריה צפון, אין לי יכולת לתת שירות מיטבי באזור הזה. גם לא בהזמנה של עובד זר.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אוקיי, אבל בכל זאת 91 לשכות, 93.

 << אורח >> נדב דקל: << אורח >> 

אין אחת. 

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

למה? יש בנהריה לשכות, נדב, שהפניתי אותך אליהם.

 << אורח >> נדב דקל: << אורח >> 

כן, אבל אף אחד לא עוזר לי.

 << אורח >> סמיון שד: << אורח >> 

הלשכות לא מעניין אותם בכלל מהחולים. זאת הבעיה. 

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

למה לא מעניין?

 << אורח >> סמיון שד: << אורח >> 

כמה שאני פונה ללשכה, עכשיו העובדת שלי רוצה חופש, אוקיי? אני נותן לך דוגמה. חצי שנה אני מחפש עובדת שתחליף אותה לחודש אחד. אין, אף אחד לא רוצה. מה עשיתי? ביקשתי מהעובדת הקודמת שלי שעבדה איתי תשע שנים.

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

שתחזור?

 << אורח >> סמיון שד: << אורח >> 

לא שתחזור, שתטפל בי בחו"ל. אני צריכה עכשיו לנסוע לחו"ל כדי שיטפלו בי ואחרי זה לחזור. למה? תן לי תשובה למה? שהמדינה תיתן לי תשובה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

בבקשה אדוני, אני מבקש רגע לדעת גברת משש, איך אתם מתכוונים להתמודד עם כזה מצב כאוטי שבו בן אדם אומר שאין יותר מידי לשכות שנותנות שירות באזור שממנו הוא מגיע? יושבים פה שני מקרים קשים.

 << אורח >> סמיון שד: << אורח >> 

אני גר בנהריה ואני עכשיו צריך לנסוע לחו"ל כדי שיטפלו בי חודש. למה?

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אז קודם כל אני אומר לכם אני מניח, בוודאי אתה יודע שאנחנו בוחנים אפשרות הקמת מאגר למקרים הומניטריים מעבר לוועדה הקיימת, כדי שיהיה מאגר שבו תמיד יהיה מענה לכאלה מקרים. אני מבקש אבל לדעת בכזאת סיטואציה, מדובר בהמון זמן, יש לו עובדת אחת הוא זכאי לשתיים. מעבר לכל מה ששמענו על גמלה ועל כל מה שמסביב.

 << אורח >> סמיון שד: << אורח >> 

גם אני זכאי לשניים, זה לא עוזר.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

ויש לך אחת?

 << אורח >> סמיון שד: << אורח >> 

אחת.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

והגשת בקשה?

 << אורח >> סמיון שד: << אורח >> 

בקשה למה?

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

לקלוט עובד מבחוץ?

 << אורח >> סמיון שד: << אורח >> 

יש לי עובדת שעובדת איתי עכשיו.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אבל אתה אומר שאתה זכאי לשניים, ויש לך אחת?

 << אורח >> סמיון שד: << אורח >> 

כן, אני זכאי לשתיים.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אתה רוצה להעסיק שתים?

 << אורח >> סמיון שד: << אורח >> 

אני כרגע לא רוצה, מספיק לי אחת. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אוקיי זה עניין אחר. איתך יש עניין שאתה לא מוצא מי שיחליף אותה לחודש?

 << אורח >> סמיון שד: << אורח >> 

אני רוצה לתת עוד דוגמה קטנה, כשראיינתי עובדת ממולדובה למשל, רוב העובדות שלי הן ממולדובה, כשאני מראיין אותן ואומר להם שאני גר בנהריה, לא, אנחנו רוצים בתל אביב. לנהריה לא באים.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אוקיי, דנו בזה כבר בתחילת הדיון, וכמובן שאני אנסה לחשק אותם מהאפשרות הזאת. עובד שמסרב להתקבל למטופל בשל מצבו, מורכבותו ו/או האזור הגיאוגרפי, יקבל דחיה להתמיין לתקופה ממושכת. אין ספק שבשביל זה, כל עוד שלא מגיעים מכוח הסכם בילטרלי, אז הלשכות, אנחנו נצטרך לתקנן שכל מי שמציג לראיון יקבל איזשהו מספר נומרטורי, כדי שהוא יירשם במערכת, והקונסוליה לא תנפיק לו אשרת עבודה. 

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

זה בהנחה ודיווחנו. זה שלב טרום טרום. הרי אנחנו מראיינים עוד לפני שזה מגיע לקונסוליה. בילטראלי יותר קל לעשות את זה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אנחנו נצטרך לבנות כזה מנגנון ולהמשיך על מנת לקדם - - - בילטראלי. 

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

אני רוצה לשאול את נדב כמה זמן העובדת שאצלך כרגע נמצאת אצלך?

 << אורח >> נדב דקל: << אורח >> 

שבועיים.

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

והיא באה מחו"ל אליך?

 << אורח >> נדב דקל: << אורח >> 

היא מקולומביה.

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

והיא ידעה לקראת מה היא באה?

 << אורח >> נדב דקל: << אורח >> 

היא לא לגאלית. היא מעדיפה ללכת לעבוד בניקיון מאשר לעבוד איתי. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אני אומר לך, אוי ואבוי אם מישהו יגע בה. תתנו לו מענה. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

נתנו מענה וגם התייחסנו בכתב אז אני לא אתייחס למקרה הפרטני, כי היו פה כמה הזמנות עם התייחסות של לשכה מאוד מפורטת, כמה הזמנות וביטולים ובאילו נסיבות גם היו ביטולים. אז מפאת כבודו אני לא רוצה להעלות את הנושא הזה עכשיו, הפרטני, אבל התייחסנו בכתב. אם אדוני חושב שהמענה שניתן על ידינו באמצעות הלשכות אינו מספק, אז בבקשה, שיגיד לנו מה לעשות ואנחנו ניתן מענה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

ואני אומר שהוא מכיר את המענה והוא הולם לחלוטין בעיני, וכל עוד שלא נכנסת לתמונה עובדת סוציאלית, ושאר הרשויות לא מתערבות, זה כאילו שלא נתתם מענה. אתם את שלכם עושים צריכים להעביר את זה הלאה. יש רשויות אחרות שאמורות לטפל בזה. אני חשוף למה שאת מדברת, אני מכיר את המקרה. 

עדיין, אם בן אדם חוזר פעם אחרי פעם אחרי פעם ולא מאמתים אותו מול עובדות, ואין איזה טיפול ממוקד ודיסקרטי יותר ולא מעבירים את זה הלאה לרשויות רלוונטיות, אנחנו לא יכולים להשאיר אותו בלי סעד. לא יכולים, זה לחיות או למות.

 << אורח >> נדב דקל: << אורח >> 

נכון, זה או לחיות או למות. אני אמות.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

חלילה, אנחנו לא - - - אף אחד. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

חלילה, אנחנו לא ניתן לכזה מצב לקרות, יחד עם זאת יש מורכבות מסוימת. אני אשמח להיפגש איתך בנפרד ולפתח איתך את מה שאתה יודע שאני רוצה לדבר ואת מה שעורכת דין משש דיברה ולא בדיון הראשון, זאת לא פעם ראשונה. אבל עד אז אין ספק שיש לנו אחריות כחברה, כמדינה, לוודא ששאר הרשויות ידעו לתת מענה כזה או אחר, אבל מענה חייב להינתן. חייב. כמה עובדות פוטנציאליות אתה ראיינת עד היום?

 << אורח >> נדב דקל: << אורח >> 

עשרות.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

כמה עובדים?

 << אורח >> נדב דקל: << אורח >> 

מטפלים?

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

כן.

 << אורח >> נדב דקל: << אורח >> 

אני לא רוצה מטפל.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

הבנתי, אז יכול להיות ששם אנחנו נמצא את הפתרון. טוב, אנחנו נתקדם יותר מאוחר.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

אני רק אוסיף שבאתר של הרשות יש פירוט גם לפי אזורים, כמובן על מקומם הפיזי של משרדי הלשכות הפרטיות, כמובן הלשכות אמורות לתת שירות בכל רחבי הארץ ויש פה פירוט גם לגבי צפון אז אפשר להתרשם שיש לא מעט לשכות שיכולות לתת מענה באזור הצפון, וזה מפורט באתר של הרשות.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אוקיי, המקרה של האדון מולנו מוכר לכם?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

לא, אני באופן אישי לא מכירה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אז אני מבקש להעביר את הפרטים שלו.

 << אורח >> סמיון שד: << אורח >> 

אני פותר את הבעיות שלי.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

לא, אתה לא פותר את הבעיות.

 << אורח >> סמיון שד: << אורח >> 

בדרך שלי, נכון זו לא דרך, אבל אין לי מה לעשות. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

לא לא, זה לא נקרא לפתור בעיה.

 << אורח >> סמיון שד: << אורח >> 

אין לי מה לעשות.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

כשאזרח מדינת ישראל נאלץ לעזוב את מקום מגוריו ולהרחיק לנכר רק בשביל לקבל טיפול, לא פתרת את הבעיה.

 << אורח >> סמיון שד: << אורח >> 

זו לא פעם ראשונה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

לא, זה לא יכול להימשך.

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

בנכים מורכבים, המציאות של מציאת מחליפים היא לא פשוטה, אני אומר את זה גם בפן האישי, היא לא פשוטה בעליל. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

בשביל זה אנחנו פה. אנחנו חייבים לתת דין וחשבון, בשביל זה אנחנו פה.

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

זו לא פעם ראשונה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אני אשמח ללמוד את הפרטים של המקרה שלך, ואני רוצה לצלול לזה לעומק ולטפל בזה. לפני אלכס שמסיים את הדיון מצד הדוברים בבקשה. 

 << אורח >> רענן שנהב: << אורח >> 

כבוד יושב הראש, רענן שנהב עובד סוציאלי.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

עובד סוציאלי מטעם?

 << אורח >> רענן שנהב: << אורח >> 

מעטם עצמו.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

אה מטעם עצמך, אוקיי. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

לא, אז חשוב רגע שנבין, שבן אדם מכריז שהוא עובד סוציאלי, הוא יכול להגיד מטעם מדינה זו או מטעם עצמו

 << אורח >> רענן שנהב: << אורח >> 

אני מטעם עצמי ואני שלחתי לך לפני כמה ימים נתונים מספריים, ואני הולך עם הרשות ואני אגיד שלאדון נדב יש כיום, נכון ל-15 ביוני, יש 1,233 עובדים ועובדות שיכולים לעבוד אצלו. לאדון כלשהו בתל אביב יש רק 853, והנתונים האלו זה משהו שאפשר להציג, מר נקש יכול לאשר אותם. בנתונים האלה 100 עובדים היו משויכים לאזור 3, 280 משויכים לאזור המרכז ו-853 לאזור תל אביב. וכל אחד מהעובדים האלה רשאי לעבוד באזור שלוש אם הוא רוצה. עובד כזה ירצה ללכת לעבוד באזור שלוש?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא.

 << אורח >> רענן שנהב: << אורח >> 

יפה. מדברים פה על תקנה שעובד יישאר באזור שלוש בפריפריה, האם התקנה תחול על כל העובדים שכרגע בארץ, או רק על כאלה חדשים שיגיעו, ואז נראה אולי כמה זמן ייקח למלא את הפריפריה בעובדים? שאלה שלא נענתה פה עדיין.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

זה כתוב בטיוטת התקנות, זה יחול על העובדים שיגיעו. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

זה יחול רק על מי שיגיע, אחרת מדובר פה על הרעת תנאים.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

התקנות לא יכולות להיות חלות על מי שפה, מי שמפה כבר מסומן באזור 3 ולא יכול לעבור, אלא אם כן נפטר או עבר. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

כן ברור, מדבר על עדכון התקנה. עדכון התקנה יחול אך ורק על מי שעדיין לא עלה על המטוס בעת התקנת התקנה. 

 << אורח >> רענן שנהב: << אורח >> 

זה תלוי כמה עובדים צריך? וכמה עובדים חסרים באזור הפריפריה? אז בוא אני אגיד לך, 100 עובדים בפריפריה מול 850 שמשויכים בתל אביב. לאדם בתל אביב יש סיכוי של פי 8.5 שיהיה לו עובד מאשר אדם בבאר שבע. חד משמעי.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

בפשטות של זה, זה לא נכון, כי אין אותם כמות מעסיקים בתל אביב ובפריפריה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

בכל זאת מדובר ב-20% בסך הכל. תמיד כשבודקים בודקים ביחס למספרם באוכלוסייה. כי אם לא, הנתון מטעה.

 << אורח >> רענן שנהב: << אורח >> 

אין לי את המושג כמה ביקוש.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אז שם זה מתחיל. גם מקודם כשביקשתי פילוח, ביקשתי לבדוק על פי מספרם היחסי באוכלוסייה.

 << אורח >> רענן שנהב: << אורח >> 

התקנה החדשה פותרת את הטווח לטווח ארוך. בטווח שעד שיגיעו עובדים שהם יעבדו בפריפריה ויחזיקו שם שלוש שנים ושהם יתפנו.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

עדיין נאי לא קוסם

 << אורח >> רענן שנהב: << אורח >> 

התקנה הקיימת יכולה להשתנות במתכונת שבה עובדים, לכל אדם בכל מקום בארץ יהיה את אותה נגישות לאותו מספר עובדים בכל רגע נתון בשילוב עם תקנות נוספות שכבר הוחלו על ידי הרשות. כמו התקנה שקובעת שעובד חייב לקבל - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

זה לא מחזיק מים לצערי. 

 << אורח >> רענן שנהב: << אורח >> 

זה יכול לקבוע שעובד יהיה חייב לעבור בין כל האזורים בין מעסיקים, אם עובד מתפטר עכשיו מתל אביב ילך לעבוד במרכז, אם יתפטר גם במרכז, יעוף לפריפריה, נפטר בפריפריה יוכל לחזור למרכז. שהעובד יהיה מחויב.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

זה תמיד יכול להיות חד כיווני, דיבר על זה משה נקש.

 << אורח >> רענן שנהב: << אורח >> 

- - - דו כיווני.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אוקיי בסדר, אז דעתך וגישתך לא מקובלות עליי. עם כל הצדדים בסוף אני אצטרך לקבל פה את ההחלטה. 

 << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> 

איתן בנימין, השדולה הישראלית למען קשישים והעמותה לקידום זכויות הסיעודיים. כמו שאתה מנסה באמת, אתה דוחף אותם לכיוון הזה ואני גם חושב שזה הכיוון הכי נכון, זו עניין של נוסחה מתמטית, פשוטה, האם אנחנו נגיע לנוסחה המתמטית הפשוטה ואם אני אבקש מהם את כל הנתונים כדי ליצור את הנוסחה הזאת והם יתנו לי, אני אייצר לך נוסחה מתמטית, הסתברותית מצוינת לחלוקה של עובדים ביחס למטופלים. 

אם אנחנו נלך, היום החלוקה היא לא מאוזנת. מה שאנחנו צריכים ללכת ולעשות את זה בפינצטה, כלומר לפי כמות המטופלים, על פי אזורים גיאוגרפים, אנחנו נפנה את העובדים למקומות האלו. אם יש, נגיד, 100 מטופלים בירושלים, אנחנו נדאג לפי נוסחה מתמטית מסוימת שכמות המטפלים יהיו בירושלים 100 פלוס מינוס 5%. 

אנחנו נעשה את זה בכל אזור בארץ, אם צריך לרדת לרזולוציות אפילו של ערים, ישובים, או כפרים, אנחנו צריכים לווסת פשוט את הביקוש לעומת הזה, זו נוסחה מתמטית מאוד פשוטה. היום אתה מתמרץ את הלשכות הפרטיות. אם נגיד בדימונה יש עשר לשכות פרטיות, אתה מתמרץ אותם אם עושים יישום של 97%, אתה נותן להם עוד 15% למקום שלא צריך. אז את ה-15% הזה אתה תיקח לתאגידים, אולי תעלה להם את זה ל-30% במקום שצריך את העובדים האלה. זו נוסחה מתמטית, זה היצע וביקוש.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

טוב אני מבין מה שאתה אומר אני אנסה רגע לחזור. אם הבנתי נכון אתה אומר, שהיום המצב הוא כזה שלשכה שעומדת ביעד, ב-97% מהיעד המוצב לה, של ניצול המכסות, היא מקבלת תוספת במנותק מהצורך האמיתי משל אותו אזור שבו היא נותנת מענה?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

לא, אבל הלשכה לא כבולה לעבוד באזור מסוים, לשכה יכולה לעבוד בכל הארץ.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

עדיין אבל אומר לך יריב.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

יריב עובד באזור הדרום והפריפריה הדרומית ולשכה אחרת עובדת בצפון ומביאה לצפון. החלוקה היא לכלל.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

הנה אני מסביר. אני מבין את מה שאתה אומר, אולי אפשר להחריג ולהגיד שהוא יקבל תוספת בכפוף לצורך, בהתאמה לצורך, ולא רק תוספת. או בהנחה שהוא גם יממש את זה. אבל אתה מבין שפעם אחת הוא יכול לקבל מעבר למימוש שלו, כי אז הוא כבר לא יקבל תמרוץ. נכון?

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

לא, אבל אם אתה נותן ללשכה שעובדת בפריפריה, ונתקלת בקושי כמו עם הגברת הנכבדה פה שדיברו קודם וריגשה את כולנו, ונותן לה את האופציה להגדיל את מכסת ההבאות למי שעובד ספציפית בפריפריה, לא במרכז, במרכז עוד אפשר פה ושם, בוא נגיד ש-75% מהעשייה שלי באזור המרכז והשרון ותל אביב היא בהשמות מקומיות. 25% אנחנו נעזרים בההבאות לחו"ל. בפריפריה זה הרבה יותר קשה. קשה לנייד עובד מהמרכז, אלא כמו שציינתי מקודם, אם יש לו באמת קליקה בדרום.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

ואם הקשבתם לדבריי אני הבהרתי, שבשאיפה שלי, ואני מבקש להתחיל לקדם את זה, שעובד שנמצא לא מתאים לעבוד במרכז, יצטרך לבחור או שדה תעופה או פריפריה. 

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

יפה. זה מה שניסה דרך אגב רענן להגיד מקודם, אדוני. 

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

אגב לעניין הפריפריה, אולי עוד נתון שלא אמרנו וחשוב שיכירו אותו, בחלוקת המכסות ללשכות של כמות ההברקות, אנחנו לוקחים בחשבון ומתעדפים לשכות שעושות עבודה בפריפריה. זאת אומרת לפי כמות ההשמות בפריפריה, ככל שהן עושות יותר השמות ביחס לגודלן, בפריפריה, הן מקבלות יותר אפשרות להביא עובדים מחו"ל.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

יפה מאוד. 

 << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

אבל עדיין זה לא מגשר על הפער.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אין בעיה, אבל אתה יודע, כל פעם אנחנו נתרום עוד טיפה לסגור את הפרצות האלה עד שבעזרת ה' אנחנו ניתן מענה אלכס פרידמן בבקשה ואחרי זה את.

 << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> 

באתי כבר בנאום מסכם, אז בכל זאת.

<< אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 

אז תן לשושי לפניך.

 << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> 

יאללה.

 << אורח >> שושי ברוך: << אורח >> 

כמה דברים דבר ראשון בעצם בהקשר של הבאה של עובדת מחו"ל, אז כן, אני הבאתי עובדת לפני שנה מחו"ל, היא עמדה בכל הקריטריונים, היא למדה את העבודה, היא התאימה, לכל מכלול האנשים שבבית, היא הייתה מדהימה, אינטליגנטית, בול מה שהייתי צריכה. אבל לאחר שלושה שבועות היא התחילה בשביתה איטלקית. מטפלת בי, לוקחת אותי לצורך העניין להתפנות, משאירה אותי על המנוף ועוזבת אותי שם עם ידיים מחובקות, אוקיי? היא חתמה על כל ההסכמים, היא הסכימה לכל הדברים. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

היא הגיעה ממדינה שחתומה על הסכם בילטרלי?

 << אורח >> שושי ברוך: << אורח >> 

כן, מהפיליפינים. הכל יפה ונכון מבחינה תיאורטית. כשמדובר מעשית, מה אני יכולה לעשות כמטופלת מונשמת, נכה, קשה?

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

מה עלה בגורלה? 

 << אורח >> שושי ברוך: << אורח >> 

היא עברה לזוג זקנים בחיפה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

הבנתי. טוב אז זה מקרה כואב וכל פעם כשאני שומע זה מציק לי עוד יותר ורק מחזק לי את ההבנה שהסנקציה צריכה להיות על פי רמת המורכבות של הטיפול כמו האזור שאליו מגיעים. אני מאמין שאם אנחנו באמת ניתן לזה מענה

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

התנהגות כזאת של עובד זר, זה לא משנה באיזה סיעודי הוא מטפל, אם הוא מונשם, ילד נכה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אתה מכיר את גישתי נכון?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

אני מסכים לגמרי, ואני רק אומר שאם אנחנו לא נקבל תלונה, אנחנו לא נוכל לטפל. זו אמירה שאני חייב להגיד.

 << אורח >> שושי ברוך: << אורח >> 

אני אתלונן.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

כשאנחנו מקבלים תלונה אנחנו מטפלים, אתה כיר את הנתונים, בקרוב נפרסם נתונים עדכניים. יש עבודה, ויעידו פה החברים, העובדים הזרים בשטח לומדים שיש סנקציות ויש עובדים זרים שמבוטלים להם הרישיונות ויוצאים מישראל .

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אבל אין גירוש.

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

יש.

 << אורח >> שושי ברוך: << אורח >> 

אבל מה אנחנו יכולים לעשות כמטופלים נגד בעצם שביתה איטלקית. זאת אומרת מה האופציה שלך?

 << אורח >> משה נקש: << אורח >> 

להגיש תלונה על ההתנהגות של העובד.

 << אורח >> שושי ברוך: << אורח >> 

הגשנו תלונה, ומה תעשה?

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

את הגשת תלונה?

 << אורח >> שושי ברוך: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

למי?

 << אורח >> שושי ברוך: << אורח >> 

לוועדת משמעת משהו כזה?

 << אורח >> נדב דקל: << אורח >> 

הם לא עושים כלום.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

לוועדת משמעת, אבל אני אשמח אחרי הדיון לקבל את הפרטים.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

אז קודם כל טוב שהצפת את זה. אחרי הדיון בעזרת ה' את מעבירה את כלל הפרטים ואת ההעתק של מה ששלחת, אנחנו רוצים לברר את זה. אבל שוב פעם, כל מקרה כזה רק מחזק אצלי את ההבנה שהגישה והמתווה שאני מנסה לקדם יתנו מענה לחלק מאוד גדול מהמקרים הכואבים שאנחנו שומעים. 

 << אורח >> שושי ברוך: << אורח >> 

אין ספק.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

בבקשה אלכס.

 << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> 

אז קודם כל אני רוצה לחלק את זה לשניים. קודם כל אני רוצה להגיד תודה רבה לענבל ולמשה שלמרות כל הקשיים עושים עבודה מדהימה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

נראה לי שהוא מגיע לפה להודות לכם.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בצדק, הם עושים עבודה מקודשת. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

הם גם אשקלונים מהפריפריה.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

עכשיו הבנתי, כל פעם אני אומר לו שלום מה שלומך? אני באתי להגיד תודה לענבל ולמשה , הוא בא לצאת ואומרת אמרתי כבר תודה לענבל ולמשה? ובסוף הוא גם מעלה על זה פוסט שהוא צריך להגיד תודה. ממש מגיע להם.

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >> 

אני ראיתי שגם לך הוא אומר.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

לכל הפחות מגיע להם.

 << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> 

האמת שדווקא היום אנחנו רואים דוגמה מצוינת על מה תודה. שתי התקנות שדיברו פה עליהם נולדו במהלך הפגישות המשותפות שלנו.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

של נכה לא חצי בן אדם.

 << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> 

נכון, כמובן תודה למראט וחנן וכל השותפים. ואחת התקנות באה לתקן מצב אבסורדי שהיום למטפל יש תמריץ שהמטופל ימות כדי לצאת מהפריפריה, שזה מצב הזוי. ולכן באמת תודה רבה על הכל. 

בחלק השני אני רוצה לחזק פה את ידידי יריב שדיבר מדם ליבו ואתה יודע, אתה ואני חבר הכנסת רביבו, מסכימים הרבה, אבל בעניין של הקהילות אני לא חושב שזה רעיון כזה גרוע. אני באופי שלי קודם כל, בתור אדם מאמין שאם העובד מספיק טוב ומסור, אנחנו בתור מטופלים צריכים להביא לו את מרב התנאים הטובים להשאיר אותו כמה שיותר זמן איתנו בארץ, שיהיה לו טוב והדברים שהעלה יריב הם דברים הגיוניים, כי תחשוב, קודם כל יש הבדל בין נטישות והתפטרות. וזה דבר לגיטימי שהעובד יצטרך לנסוע שלוש שעות לחופש, לבזבז זמן וכסף, בצורה לגיטימית ביותר לא ירצה לעשות את זה, וזה דבר - - - וזה עונה לכל הבעיות שאנחנו מכירים מהדיונים הקודמים שאני לא אפרט אותם כי לא צריך. אז מי שגר בפריפריה, לא רוצה להגיד מילים גסות, אבל סובל פעמיים. תודה רבה לך כמובן על הכל. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

תודה לך. טוב, תמיד הדברים שלך מבטאים באופן מדהים ומיטבי את התחושות ואת המסקנות המתבקשות, גם אם אנחנו לא תמיד מסכימים אחד עם השני. 

 << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> 

בדרך כלל מסכימים.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

יותר מבדרך כלל. לפעמים גם לא כל כך מסכימים, זה בסדר. טוב אז אנחנו נתכנס לדברי סיכום.

 << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> 

אדוני יושב הראש, אני רק שכחתי לומר משהו

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

בבקשה.

 << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> 

המשפחות, אני מקבל המון פניות ממשפחות וממטופלים שביקשו ממני לומר לך תודה על העבודה הנפלאה שאתה עושה, ושאתה משמש להם כפה, הרבה שנים לא היה להם את הפה הזה ואני באמת מודה לך מקרב לב על העבודה הקדושה והברוכה שלך. 

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

תודה רבה. לי לא צריך לומר תודה, אני לא מתנדב. זו השליחות שלי, לזה אני מתפלל, למלא שליחותי נאמנה, ואת הדין וחשבון אני אומר תמיד גם בתקשורת, לריבונו של עולם, ולקהל בוחריי גם למי שלא בחר בי, אני כרגע המייצג ואני הפה שלכם ואני אומר לכם שכבר דברי הסיכום שמבין הדיונים, הקדוש ברוך הוא זיכה אותי שהוועדה שאני עומד בראשה היא ועדה עם הרבה רגש. אי אפשר לצאת מהאולם ולשכוח על איזה סעיף דנו ועל מה דיברנו ועל מי לקח רשות דיבור ועל מה. הוועדה שלנו היא כזאת שתודה לאל, הרגשות שבה הן עזים, אנחנו הולכים עם זה הביתה, אנחנו ישנים עם זה. בשבוע שעבר יצא לי להתכתב עם אלכס באיזו שעה זה היה?

 << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> 

לא יודע, 01:00.

 << דובר >> אליהו רביבו (יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים): << דובר >> 

זה היה אחרי 01:00, אני עניתי לך ב-03:00 ואתה ענית לי ב-06:00. ואין ספק שהדיון של היום הוא מאלה שברמת הרגישות והטישיו שהיה צריך למי שלא ידע להתאפק במפלס הגבוה יותר. אז לדברי סיכום אני אתכנס לכך, הוועדה מבקשת משר הפנים ומרשות האוכלוסין לקדם ככל הניתן את הגעת שתי התקנות של סוגי המטופלים וההגבלה הגיאוגרפית לשלוש שנים לאישור הכנסת. אני מתחייב גם כן לפעול מול השר בנושא הזה. 

הוועדה מבקשת מהביטוח הלאומי נתונים על כמה מטופלים 4-6 שיש להם היתר לעובד זר ומעסיקים בכל זאת בן משפחה כדי לטפל, בייחוד בחברה הערבית, לפלח לי את זה.




הוועדה תקיים דיון מעקב ומקווה שעד כינוס הוועדה מחדש בנושא הזה, יגיעו שתי התקנות החשובות. אני מאוד מודה לכם. תודה על הקשב, תודה על כך שפתחתם את ליבכם. הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:35. << סיום >>