פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 59 9 ועדת העבודה והרווחה 26/06/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 75 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שני, ז' בתמוז התשפ"ג (26 ביוני 2023), שעה 12:38 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה וערך שעת עבודה לעובד קבלן), התשפ"ג-2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – מ"מ היו"ר עאידה תומא סלימאן מוזמנים: מאיר דוד – מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה דקלה חורש – לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה איברהים כילאני – סגן הממונה הראשית על יחסי עבודה, משרד העבודה גאולה צמח – לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה מאיר לויתן – רפרנט שכר ותנאי שירות, חשכ"ל, משרד האוצר דביר גוטל – לשכה משפטית, משרד האוצר הנציא פרידמן – מנהלת תחום בכירה, המוסד לביטוח לאומי עילם שניר – עו"ד, משרד המשפטים מירה סלומון – ראש מינהל, משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי רותם רבינוביץ' אוחנה – חב' למשק וכלכלה דורון יום טוב – חב' למשק וכלכלה, מרכז השלטון המקומי דיאנה בוארון – מנהלת מחלקת מחקר ומדיניות ציבורית, קו לעובד שונטל קולט – כלכלנית, הסכמים קיבוציים, ההסתדרות החדשה אלכס מילר – ההסתדרות החדשה אלכסנדר טנצר – יו"ר מטה למען עובדי הקבלן אבי מזרחי – יו"ר ארגון חברות הניקיון בישראל ורוניקה רוזנברג – מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל דוד בכור – יועמ"ש ארגון חברות הניקיון בישראל פיני שיף – מנכ"ל ארגון חברות השמירה מוריה ברבי – ראש תחום ראש עבודה פרטי, התאחדות התעשיינים ישי פולק – מנכ"ל התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל שלמה מיוחס – מנכ"ל הבית לעובדי הקבלן חל"צ ייעוץ משפטי: נעה בן שבת סגנית מנהלת הוועדה: אורית ארז רישום פרלמנטרי: רעות חביב, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> הצעת תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה וערך שעת עבודה לעובד קבלן), התשפ"ג-2023 << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. היום יום שני 26 ביוני 2023, ז' בתמוז תשפ"ג, בנושא הצעת תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה וערך שעת עבודה לעובד קבלן), התשפ"ג-2023. טוב, זוהי ישיבה שלישית שאנחנו מקיימים בנושא החשוב, הכל כך חשוב הזה – זכויות העובדים המוחלשים. אנחנו היום, בעזרת השם, חותרים לסיום והצבעה על נוסח התקנות. דנו, ליטשנו, ככל האפשר את הנקודות שמרכיבות את הדיון הזה. אנחנו, אני רק מזכיר, אנחנו בסוף הדיון שעבר השארנו לעצמנו שני נושאים פתוחים, אבל טרם הקראנו את הטבלאות, נכון? << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז אני, לפני שאנחנו נגיע לנושאים שהשארנו פתוחים, אני אבקש ממך, גבירתי היועצת המשפטית, לסיים את הקראת הטבלאות, ואז אנחנו נחזור למצות את הדיון בנושאים שנשארו פתוחים. בבקשה. רק שנייה אחת לפני, זו הזדמנות מצוינת להגיד מזל טוב ליושב ראש הוועדה הקבוע לרגל חתונת נכדתו אתמול. אז מכאן אני שולח לו ברכת מזל טוב. בבקשה גבירתי. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> אנחנו מדברים על התוספת. יש לנו את התוספת שבה יש פירוט של אופן חישוב של איך שעת העבודה הבסיסי, שבו עסקנו בתקנות. אנחנו אמרנו שערך שעת העבודה הבסיסי, וזה מחולק לפי התחומים. יש לנו פה, כרגע זה מופיע כתוספת ראשונה, נגיד חלק א', ואחר כך חלק א'1, אבל אנחנו רוצים שחלק א'1, החלקים שכוללים עוד מרכיבים מתוך האירוע המזכה, הם יהיו בתוספת נפרדת כדי לא לבלבל. רק לא רצינו לעשות את זה עוד כרגע מבחינה נוסחית. אז אולי נתחיל לעבור, ואולי אני אבקש באמת ממשרד העבודה, אני אקריא בקיצור את הסעיף ומשרד העבודה אולי יסביר איך הוא בנה את הטבלה. אז אנחנו מתחילים עם חלק א'. יש לנו פה ערך, חלוקה של הטורים. חלק א' אופן חישוב –ערך שעת העבודה הבסיסי - תחום השמירה והאבטחה טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 11 שכר יסוד X X לפי סעיף 6 בצו ההרחבה בענף השמירה והאבטחה שפורסם ביום ו' בניסן התשפ"ב (7 באפריל 2022) (להלן בחלק זה – צו ההרחבה משנת 2022), חוק שכר מינימום, וצו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק; התעריף השעתי, לפי פרסומו בצו ההרחבה משנת 2022 לפי סוג ההכשרה שביצע העובד ולא פחות משכר המינימום במשק; לא יפחת משכר המינימום לפי חוק שכר מינימום או לפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע עבודה (30.6 שקלים חדשים נכון ליום י' בניסן התשפ"ג (1 באפריל 2023)) או שכר המינימום בענף או לפי דרישות המכרז, לפי הגבוה מסבירים שהתעריף השעתי של שכר המינימום בענף לפי צו ההרחבה משנת 2022 המתאים לסוג ההכשרה שביצע העובד ולתפקיד שבו מועסק, הוא התעריף השעתי לפי דרישות המכרז, לפי הגבוה. אתם רוצים להסביר על זה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דקלה? מאיר? איברהים? בבקשה. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כן, עורך דין איברהים כילאני, סגן הממונה הראשית על יחסי העבודה במשרד העבודה. כעקרון שכר יסוד הוא שכר מינימום ענפי שעובד זכאי לו. ב-2022 ניתן צו הרחבה בענף השמירה, שקבע תוספת של עשרה אחוזים על שכר המינימום הכללי, ולפי סוג ההכשרה שעובד אמור לעבור אותה, אז הוא יקבל עוד תוספת. אז ה-X המשתנה הזה משתנה בהתאם למעמדו של העובד - האם יש לו הכשרה מסוימת או אין לו הכשרה מסוימת. נכון להיום, השכר הוא תמיד מעל שכר המינימום הכללי, כיוון שיש תוספת של עשרה אחוזים. אז זה ה-X. ה-X לא משתנה מבחינת השישה ימים או חמישה ימים. זה קבוע. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מצוין. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> מקריאה – "דמי הבראה": טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 22 דמי הבראה לפי סעיף 11 לצו ההרחבה בענף השמירה משנת ;2014 מחושב לפי מחיר יום הבראה בשירות המדינה (471.4) שקלים חדשים נכון ליום י"ב בסיון, התשפ"ג (1 ביוני 2023)) מוכפל במספר ימי הזכאות לפי הוותק (7 ימי הבראה לפי ותק של עד 3 שנים לפי צו ההרחבה בענף השמירה) העבודה בשעות ומחולק השנתיות בפועל לעובד במשרה מלאה; מצורף לשכר היסוד גם בחופשה, חגים ומחלה; מכסת ימי הבראה: וותק Y 0-3 7 4-10 9 11-15 10 16-19 11 20-24 12 25 ומעלה 13 אני רוצה אבל לשאול, אולי תסביר את נושא הוותק, כי זה דבר שיחזור אחר כך בטבלאות. איך בניתם את הטבלאות מבחינת הוותק. יש לנו הוראה בתקנות שאומרת שאם יש רכיב שמושפע מוותק הרכיב יחושב לפי הוותק הנכון, המתאים. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> טוב, לגבי הרכיב. איך מחשבים את הרכיב?? לוקחים את דמי ההבראה השנתיים, אוקיי? גובה יום ההבראה כפול מספר ימי ההבראה לפי הוותק, ומחלקים בשעות העבודה בפועל. למה בפועל? כדי שימי החופשה והמחלה לא יפגעו בצבירה של דמי ההבראה. ככל שהעובד, יש לו וותק יותר גבוה, שנתיים או שלוש, אז מספר הימים אמור להשתנות. אם נשיב לב בחישוב - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה כמו כל עובד, לצורך העניין במשק, נכון? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא שונה? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> זה שונה מבחינת הימים. מספר הימים וגובה התשלום זה השוני. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל כשאתה אמרת 182 כפול 12, לקחת שעות חודשיות כפול 12, בשנה, והורדת 8.4 כפול 12. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> זה מספר ימי החופשה, שעות החופשה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> למה? כדי שימי החופשה לא יפגעו בצבירה של ימי ההבראה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. הלאה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אנחנו עוברים לחופשה שנתית. וכאן, אנחנו לפי סעיף 3 לחוק חופשה שנתית, סעיף 15. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 33 חופשה שנתית לפי סעיף 3 לחוק חופשה שנתית וסעיף 15 בצו ההרחבה בענף השמירה משנת 2014; מספר ימי חופשה שנתיים לפי סעיף 15 לצו ההרחבה בענף השמירה משנת 2014 וסעיף 3 לחוק חופשה שנתית; מחושב לפי שכר יסוד במכפלת ימי חופשה (12 ימי חופשה לפי ותק של עד 4 שנים לפי סעיף 3 לחוק חופשה שנתית, (כפול מספר השעות היומיות בממוצע (8.4 או 7 שעות) מחולק בשעות העבודה השנתיות בפועל לעובד במשרה מלאה (סך השעות השנתיות בניכוי מספר ימי החופשה במכפלת מספר השעות היומיות). מכסת ימי חופשה בשבוע עבודה בן 5 ימים: וותק Z 1-4 12 5 13 6 18 7-8 19 9 ומעלה 23 "מחושב לפי שכר יסוד במכפלת ימי חופשה (12 ימי חופשה לפי ותק של עד 4 שנים..." – כמובן אם הוותק יותר גדול, נגדיל את זה. אז זו בעצם הנוסחה שמתקבלת פה? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כן. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> שאלה, עורך דין בכור, יועץ משפטי בארגון חברות השמירה והניקיון. איך בא לידי ההבראה על החופשה? אם אנחנו מקזזים את ימי החופשה במונה של ההבראה, הוא צריך להתווסף לימי החופש. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לא, אז זה לא ככה. אז אני אסביר. אם נחלק את דמי ההבראה רק על שעות העבודה בשנה, זה 12 כפול 182, זה אומר שכל שעה, כולל שעת היעדרות, כוללת רכיב דמי הבראה. ואז ברכיב דמי חופשה אני צריך להוסיף גם את ה-X, שזה שכר יסוד, פלוס דמי הבראה. במקום זאת, אז אני חילקתי את דמי ההבראה על שעות העבודה בפועל, כך הסכום יותר גבוה, כדי לחסות את שעות ההיעדרות בתשלום. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אוקיי, אבל כן קיזזת את החופש. זה המינוס. מה ששאלה קודם. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אז זה בדיוק מה שעניתי עכשיו. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא הבנתי. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> זה כדי להגדיל את רכיב דמי ההבראה על מנת לחסות את ימי ההיעדרות בתשלום של החופשה. במוקם להוסיף, יכולת לעשות את מה שאמרת, לחלק את דמי ההבראה ב-182 כפול 12, וברכיב דמי החופשה להוסיף X פלוס דמי הבראה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> איברהים, התשובה ברורה, תודה רבה. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> תודה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אנחנו בסעיף 4 – "ביטוח לאומי". יש פה "הפרשות לביטוח לאומי שבהן מחויב המעסיק לבדו" – זה רק מה שהוא נושא בעצמו ולא בדברים שהוא מנכה משכר העובד. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 14 ביטוח לאומי הפרשות לביטוח לאומי שבהן מחויב המעסיק לבדו לפי סעיף 337 לחוק הביטוח הלאומי, בשיעור של 3.55% על סכום שעד 60% מהשכר הממוצע לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי ובשיעור של 7.6% על סכום שמעל 60% מהשכר הממוצע; מחושב לפי גובה השכר החודשי של העובד ועל הרכיבים הבאים: שכר יסוד, דמי הבראה, וימי חופשה. צריך לראות אם זה סעיף 1 או סעיף 2. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> הנוסחה, אני לא יודע, אם יש שאלות לגבי הנוסחה אז אני אסביר, אבל כל עוד אין שאלות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> מה שחשוב פה שזה על שלושה רכיבים. גם על שכר יסוד, גם על דמי הבראה - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כן, הרכיבים שמופיעים בטבלה. אבל לגבי רכיבים אחרים שהתווספו לטבלה יש תוספת של דמי ביטוח לאומי בהתאם, בתקנות יש הסבר לזה. << אורח >> הנציא פרידמן: << אורח >> רציתי שנייה להעיר הערה כאן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רק שם בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> הנציא פרידמן: << אורח >> הנציא פרידמן, מנהלת תחום בביטוח לאומי, מעסיקים. אין כאן התייחסות למקסימום, לא יודעת אם יש מצב כזה, אבל בכל אופן אין כאן עצירה במקסימום. יש כאן את המופחת, המלא, אבל אין עצירה במקסימום בנוסחה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> את מתכוונת על חמש פעמים - - - << אורח >> הנציא פרידמן: << אורח >> כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> חמש פעמים השכר הממוצע. << אורח >> הנציא פרידמן: << אורח >> כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל מדברים פה על עובדים - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לא מגיעים לזה בכלל. << אורח >> הנציא פרידמן: << אורח >> הם לא מגיעים לזה, אבל עדיין בנוסחאות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי, אז אולי אפשר, אפשר להוסיף את זה. אין לכם בעיה להוסיף, נכון? << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> אולי תעלי רעיון שהעובדים המוחלשים האלה יקבלו שכר פי חמש מהמינימום, זה יכול להיות נפלא. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אפשר להוסיף. אני לא חושבת שיש לכם התנגדות, נכון? לא יותר מאשר, זה לא יופיע אולי בנוסחה אבל זה יופיע בהסבר. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> בהסבר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> את אומרת שלא יותר מהתקרה. << אורח >> הנציא פרידמן: << אורח >> מתקרת המקסימום. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> שזה כמה התקרה היום? << אורח >> הנציא פרידמן: << אורח >> היום 47,465. זה לא חמש פעמים השכר הממוצע, זה חמש פעמים השכר לבסיס הגמלאות. זה חישוב אחר, וזה 47,465. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הסכום, הסכום הבסיסי, מה שנקרא. << אורח >> הנציא פרידמן: << אורח >> הסכום הבסיסי. 47,465 כיום. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, זה מוסכם. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה סעיף החוק הרלוונטי? << אורח >> הנציא פרידמן: << אורח >> זה בהגדרות, אני אביא לך את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה? את מה הם מחפשים? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הם רוצים פשוט להפנות, במקום - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אה, להפנות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> להפנות לסעיף בחוק הביטוח הלאומי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, אז אנחנו נמשיך, וכשיהיה לך את זה אנא תגידי לנו כדי שנוכל להכניס את זה לתיקון. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הרכיב הבא הוא פנסיה, לגבי מרכיב התגמולים. זה תגמולי המעסיק, כן? לא החלק של העובד. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 55 פנסיה – תגמולים לפי סעיף 9(ב)(1) ו-(4) לצו ההרחבה בענף השמירה משנת 2014 ; הפרשה בשיעור 7.5% לתגמולים לפי צו ההרחבה בענף השמירה, מעודכן לפי המתחייב בשירות המדינה, לרבות על הרכיבים הבאים: שכר יסוד, דמי הבראה וימי חופשה. אתה רוצה להסביר למה זה מעודכן לפי המתחייב בשירות המדינה? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כי בצו ההרחבה בענף השמירה, שיעור ההפרשות מוצמד לפי מה שקיים בשירות המדינה. ככל שיש עלייה בבחינת שיעור ההפרשות בשיעור המדינה, זה יחול אוטומטית על ענף השמירה גם במגזר הפרטי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז עכשיו נעבור לפנסיה – פיצויים. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 56 פנסיה – פיצויים לפי סעיף 9)ב()1( לצו ההרחבה בענף השמירה משנת 2014; הפרשה לפיצויים בשיעור 8.33% לפי צו ההרחבה בענף השמירה, לרבות על הרכיבים הבאים: שכר יסוד, דמי הבראה, ימי חופשה. זה "לרבות"? "לרבות על הרכיבים הבאים" או שזה "על הרכיבים הבאים"? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> זה לרבות. << אורח >> קריאה: << אורח >> לרבות, יש עוד רכיבים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הלאה, 7. קרן השתלמות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 57 קרן השתלמות לפי סעיף 10 לצו ההרחבה בענף השמירה משנת 2014; הפרשה לקרן השתלמות בשיעור 7.5% לפי צו ההרחבה בענף השמירה על הרכיבים הבאים: שכר מינימום עד לתקרה של 182 שעות בחודש, ודמי הבראה. אז פה מדובר על שכר מינימום ולא על שכר היסוד. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אז אולי כדאי לדייק. שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום, כדי שלא תהיינה אי בהירות בעניין. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לא, יש שכר מינימום ענפי ושכר מינימום. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> בדיוק, אז שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> עכשיו יש לנו את רכיב סך הכל. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 58 סך הכל סכימת כלל הרכיבים האחוזים והשקליים, בתוספת נוסחת הביטוח לאומי שבשורה 4 בחלק זה בטבלה. אז יש פה ממש, מופיעה פה הנוסחה. עכשיו אנחנו עוברים לחלק א' שהופיע אחר כך בתוספת השנייה, אבל הוא גם מתייחס לעובד השמירה. אז אנחנו, אני מבינה ששכר יסוד זה אותו הסבר, אבל כבר בדמי ההבראה ברכיב דמי ההבראה, כבר יש פה איזשהו שינוי ברכיבים. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> איך שמנו את שעות החג. שעות העבודה בפועל זה שעות העבודה לשנה מינוס שעות חופשה ושעות חג. למה? כי רכיב דמי חג מופיע בטבלה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> מופיע, והוא כולל עליו עוד מרכיב של דמי הבראה. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> נכון. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז זה ההסבר לרכיב הזה, לרכיב דמי הבראה. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> רק הערה. דורון יום טוב, רואה חשבון השלטון המקומי. בדמי הבראה, בכלל באופן כללי, רשמתם שם וותק – Y. למה בנוסחה לא רשמתם במקום 7 את ה-Y. בנוסחה למעלה של 471.4 כפול Y. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לקחנו וותק 0. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אוקיי. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כל הטבלאות מחושבות על בסיס וותק 0. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אוקיי, בסדר גמור. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> 0 עד שנה, הכוונה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> ואז ברור לך שכמעלים את הוותק, אם הוותק עולה וזה משפיע על הרכיב אז צריך להכפיל, לעשות מכפלה. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> כן, את המכפלה, זה בסדר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> וזה יבוא לידי ביטוי במחשבות גם, מן הסתם. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חופשה שנתית. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> עכשיו אנחנו ברכיב חופשה שנתית. אז גם פה, השינוי לעומת מה שהיה ברכיבים שקראנו קודם זה ההפחתה של דמי חגים. של המינוס 7 כפול 9 או מינוס 8.4 כפול 9, במכנה. זה 3. עכשיו אנחנו בפנסיה. בפנסיה יש לנו עוד רכיב שנכנס, נכון? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, לא, לא. חזרת אחורה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> חזרתי אחורה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, את צריכה להמשיך בסעיף 4. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> סליחה, אוקיי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דמי חגים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הלך לי לאיבוד. דמי חגים, גם פה, ההבדל מהנוסחה הקודמת הוא אותו דבר – ההפחתה של ימי החגים. גם פה היה צריך להפחית. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כן, לא צריך לשלם פעמיים על דמי חגים, לכן מחסירים את שעות החג. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז בואו נקרא את זה. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 44 דמי חגים לפי סעיף 19 בצו ההרחבה בענף השמירה משנת 2014; מחושב לפי שכר יסוד במכפלת ימי חג (9 ימים בשנה), כפול מספר השעות היומיות בממוצע (8.4 או 7 שעות), מחולק בשעות העבודה השנתיות בפועל לעובד במשרה מלאה. עכשיו, הרכיב של שי לחג לפי סעיף 8 לצו ההרחבה - - - << אורח >> דוד בכור: << אורח >> שאלה או הערה. למה 7 שעות ולא 8? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> שבע שעות בשבוע עבודה של חמישה ימים. << אורח >> קריאה: << אורח >> שישה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> זה שמונה שעות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> שישה ימים, סליחה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> זה שמונה שעות, לא שבע. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא. << אורח >> קריאה: << אורח >> 42 חלקי 6. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> יופי, אבל בתקנות יש סעיף שמתייחס להתחשבנות בקשר לכל הזכויות שמושפעות מאורך יום העבודה. לא יכולנו לעשות את אורך יום העבודה אחיד מאחר שיש מקומות עבודה שמחילים על עצמם את קיצור שבוע העבודה, ויום העבודה הוא לא אחיד כי ביום רגיל זה שמונה שעות וביום שישי זה שעתיים. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אז לקחתם את המינימום? << אורח >> קריאה: << אורח >> זה לא מינימום. לקחו את ה-42 חלקי 6. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לקחנו את הממוצע. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> בסדר, אוקיי. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כנ"ל לגבי חמישה ימים. זה לא 8.4. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז השאלה אם ההוראה, בתקנות יש הרי הוראה שאומרת שלא ייגרעו מהם זכויות אם מחשבים את ה-8.4. אולי צריך להגיד את זה גם אם מחשבים את זה על שבעה ימים. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כתוב. כתוב. כתוב. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לדעתי אבל לא כתוב שם שבעה ימים. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לא, מתייחסים לאורך יום העבודה, לא מתייחסים ל-8.4. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> תראו, כתבתם "הן בחישוב בתוספות לתקנות אלה המבוסס על 8.4 שעות יומיות", אולי אפשר להוסיף "ו/או 7 שעות יומיות", כדי להבהיר את העניין. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> נכון, תודה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז בשי לחג. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שי לחג, כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> עכשיו אנחנו ב-"שי לחג": טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 89 שי לחג לפי סעיף 8 בצו ההרחבה בענף השמירה משנת 2022; חישוב לפי גובה השי לחג פעמיים בשנה, מחולק בשעות העבודה השנתיות בפועל לעובד במשרה מלאה. אז פה גם הפחתתם את, בסדר, עשינו את החישוב ללא ימי החגים. ביטוח לאומי, למעשה מה שאולי שונה פה בנושא של ביטוח לאומי זה שבסיפא אנחנו אומרים על איזה רכיבים זה מחושב. זה מחושב על הרכיבים הבאים: שכר יסוד, דמי הבראה, ימי חופשה, דמי חגים ושי לחג. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אולי גם כאן צריך להוסיף את ההערה של הביטוח הלאומי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> נכון, כן. << אורח >> הנציא פרידמן: << אורח >> זה סעיף 348(א). << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> תודה. פנסיה – תגמולים. גם פה, מה ששונה זה הרכיבים. בפנסיה לתגמולים שמביאים בחשבון את הרכיבים שכר יסוד, דמי הבראה, ימי חופשה וחגים. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> נכון. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> גם בפיצויים מוספים פה את דמי החגים לרכיבים שהיו כבר, צוינו גם בהוראה כוללת. אין שינוי לגבי ההוראה של קרן ההשתלמות. ההוראה של דמי המחלה היא חדשה, היא לפי חוק דמי מחלה היא קיימת רק בטבלאות שמדברות על רכיב אירוע מזכה. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 810 דמי מחלה לפי חוק דמי מחלה, התשל"ו–1976 וסעיף 14 לצו ההרחבה בענף השמירה משנת 2022; מחושב לפי עלות ביטוח דמי מחלה בשיעור 2.5% מרכיבי שכר יסוד ודמי הבראה; יש לכלול הפרשות לביטוח לאומי, פנסיה, פיצויים וקרן השתלמות. זאת אומרת, אתה אומר שכשאתה מחשב את ה-2.5% אתה צריך עליהם להוסיף את ההפרשות האלה. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> את האמת, התוספת הזו היא מטעם השלטון המקומי וההסתדרות, אז אני אשמח אם ההסתדרות תסביר לנו את החישוב. אני יודע את החישוב אבל כדאי שגם הם יגבו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שונטל, בבקשה. << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> יש לנו, גם לאורך השנים היה רכיב שחברות, מעסיקים, יוכלו לבטח את עצמם ברכיב של דמי מחלה, ואז הם מעבירים את העלות הזאת, את הסיכון הזה, על חברות ביטוח. וזה איזשהו אחוז שהיה לאורך שנים. עדיין יש קופות מיוחדות שמאפשרות צבירה של סכומים שישמשו אותם בשביל, אם אני מעסיק ויש לי עובד חולה, ופתאום זה מגדיל לי את העלויות, אז אני יכולה לנצל את העלות הזאת מתוך הקופה בשביל להשתמש בשכר הזה בשביל לשפות על, בשביל לשלם על העלות של דמי מחלה. ולכן, מתוך זה האחוז של ה-2.5. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> עכשיו, הרכיב הבא זה סכימה של כלל הרכיבים, האחוזיים והשקליים, בתוספת נוסחת הביטוח הלאומי שבשורה 6 בחלק זה בטבלה. ועכשיו יש לנו עוד רכיב שעוסק בתוספת שמשולמת רק לגבי עובד של קבלן בגוף מזכה והיא נוגעת למענק המצוינות. אני אקרא את זה, אדוני, אבל אני מבקשת שאולי תסבירו ולמה עשיתם את זה אחרי הסכימה של כל שאר החלקים ובכלל על הרכיב הזה של מענק מצוינות. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר תוספת לגבי עובד של קבלן בגוף מזכה 112 מענק מצוינות לפי סעיף 4.1(ב) להסכם כהגדרתו בסעיף 6 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים; תשלום מענק מצוינות בגובה של 1% מהרכיבים של שכר יסוד ובתוספת עלות דמי ביטוח לאומי בגובה 7.6% << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> טוב, ההפרדה נועדה למנוע הטעיה. כדי להפריד בין מגזר פרטי לבין מגזר ציבורי, כולל שירות המדינה. כי המענק משולם רק לעובדים שמועסקים דרך קבלנים בשירות המדינה או בגופים ציבוריים. אז זה חשוב לעשות את ההפרדה הזו. וכמובן, מזמין שירות שהוא שירות המדינה או גוף ציבורי, צריך להוסיף את מענק המצוינות על סך הכל שמופיע בטבלה הקודמת. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אבל ה-1% הוא גם מהשעות הנוספות. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לגבי שעות נוספות, אנחנו הכנסנו בתקנות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> בתקנה. אני אקרא את זה אחר כך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו נגיע לזה בסיום החלק הזה. << אורח >> הנציא פרידמן: << אורח >> אפשר שאלה? למה זה 7.6%? זאת אומרת, בוודאות הוא מעל המופחת? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כעקרון כן לפי החישובים שלנו כן. אבל, במסגרת ההתחשבנות, אם המעסיק הפריש פחות אז הוא יתקזז מול המזמין. אבל כעקרון, לפי החישובים שלנו שערכנו, זה תמיד יוצא מעל 60% משכר ממוצע, ולכן זה השיעור המקסימלי. << אורח >> הנציא פרידמן: << אורח >> מה זאת אומרת "אם הוא התקזז"? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אם הקבלן שילם פחות מ-7.6% והמזמין שיפה אותו, הוא שילם לו עבור ה-7.6%, אז הקבלן והמזמין יתחשבנו ביניהם. הקבלן יחזיר למזמין את התוספת. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> השאלה היא, נניח אם זה עובד במשרה חלקית, אז שכרו יותר נמוך, אז גם ההפרשות צריכות להיות נגיד 3.55. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אנחנו יכולים להוסיף או לפי השיעור המינימלי לפי העניין. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אז למה לא להעביר את השורה הזאת לשורה לפני שורה 11, ואת שורה 11 לעשות את הסך הכל. את שורה 11, שהסך הכל - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אבל זה עלול להטעות. אתה, כגוף ציבורי, אתה יודע שהטבלה אומרת אליך, אבל בגוף פרטי - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> גוף פרטי פשוט לא יתייחס לשורה. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אז לא, עדיף שאתם תוסיפו. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אולי להגיד שבתוספת האחוז הביטוח הלאומי המתאים, 3.5 או 7.6, לפי גובה השכר שעליו זה מחושב. לפי אחוז המשרה, אלא גם זה יכול להיות האם הם מגיעים לשישים אחוז מהשכר הממוצע. בסדר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, זה מוסכם, אני רואה. אוקיי, חלק הבא. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> עכשיו חלק ב', אנחנו עוברים לתחום הניקיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבי, שים לב. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> סליחה, אם אפשר? מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ברוכה הבאה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> תודה אדוני. שאלה ליועצת המשפטית לוועדה. ברוב הטבלאות כאן, ברוב השורות בטבלה ההתייחסות היא למשרה מלאה, כשהתקנות אומרות שאנחנו מסתכלים על משרה מלאה וצריך לעשות את החישוב באופן יחסי. למה כאן, כשמדובר על ההפרשות של הביטוח הלאומי, את מתייחסת לחלקיות משרה או למשרה מלאה, והאם אין בזה פרשנות, חלילה, להסדר שלישי שכאן יש התייחסות ספציפית ובמקומות אחרים אחרת? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני, יכול להיות, אני לא התכוונתי להתייחס למשרה מלאה, אלא להגיד שבתוספת עלות דמי ביטוח לאומי, אולי אפילו להפנות במקום להגיד שמחושבים לפי השיעורים המתאימים, לפי השכר. משהו כזה. לא להגיד, לא להיכנס ולדבר, לא התכוונתי לדבר על חלקיות משרה, אמרתי פשוט שזה יכול להיות מקרה כזה ולכן לא צריך להיות, לפי הערה גם של הנציגה של הביטוח הלאומי. להשאיר את ההתאמה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אז אפשר "ובתוספת עלות דמי ביטוח לאומי בפועל". << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> למה צריך להסתבך, בדיוק, אפשר בפועל << אורח >> דוד בכור: << אורח >> במקום בגובה 7.6 – בפועל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מזכיר לך, עורך הדין בכור, שפעם שעברה קיבלנו את כל ההערות שלך. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> כמעט. היה אחד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היה אחד כזה, כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני, אולי - - - << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> רגע, שונטל מההסתדרות. מה זה אומר לגבי הנוסחה עצמה? כי אם אני צריכה לבחור מספר אחד שאני מכפילה בו, וגם ככה יש לי התקזזות. אז השאלה אם זה, מבחינתנו זה להכניס את זה לדברי ההסבר זה יותר זה, אבל ברוב המקומות וכמעט במרבית המקרים ראינו שכן מגיעים ל-7.6. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הבנתי. << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> אז בכל מקרה יש להם אפשרות להתקזז אחר כך. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> זה מסבך, כי אנחנו הסתכלנו על דברי ההסבר, ודברי ההסבר אפשר להגיד באמת 7.6 או 3.55, לפי גובה הסכום. אבל כאן, יש פה גם חישוב שמביא בחשבון מכפיל ב-1.076, כי הוא כבר מניח את גובה, את עלות דמי הביטוח. ואז זה יחייב אותנו לעשות חלוקה. ואם אנחנו נגיד, אתם אומרים שברוב המקרים, איברהים אמר כאן קודם - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כן, במקרה מלאה כן. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> ממה שאני יודע, ברוב המקרים בענף השמירה הם כן עוברים את התקרה של ה-7,022, ובענף הניקיון דווקא לא כי רוב עובדי הניקיון חוץ משירות המדינה לא עובדים במשרה מלאה. ולכן הם לא מגיעים - - - << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אבל אפשר לקבל מענק מצוינות. זה בדרך כלל עובדים שהם עובדים - - - << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> רק בגופים ציבוריים. אבל גם בגופים ציבוריים, לפחות ממה שאני יודע, ברשויות המקומיות הם לא עובדים בהיקף משרה מלא. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז רגע, רק שנייה. בביטוח לאומי, אתם השארתם, אה, ביטוח לאומי אתם אמרתם על - - - << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> לפי מדרגות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> האחוז שמעל ועל האחזו שמתחת. << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> אבל פה בכל מקרה, אני מנסה להבין גם את הזה, אם אני בכל מקרה מתקזזת אחת לרבעון, אז למה זה מפריע לי? בסוף זו הייתה דרישה גם שלכם. הייתה דרישה שכן אנחנו רוצים להכניס, מקסימום נתקזז אחר כך. אז יש לנו פה את האפשרות להתקזז, זה לא סותר. אתה בסוף לא משלם ביתר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אתם רוצים להוסיף - - - << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> הבעיה היא שמענק המצוינות הוא לא רכיב שכר שהוא רכיב שכר שוטף. הוא משולם פעם בשנה למצטיינים, והוא מחושב על הממוצע של העסקה. ולכן, אנחנו כן חייבים להתייחס לדרגות האלה של ה-3.55 ו-7.6. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> השאלה אם באמת היה נכון מלכתחילה להכניס אותו, את הרכיב הזה, לתוך הטבלאות. זאת אומרת, אני חושבת שזה אחד הרכיבים שלא היה ברור. דווקא נדמה לי שהשלטון המקומי מאוד רצה להכניס את הרכיבים האלה לתוך הטבלאות, אבל הוא באמת פחות מתאים להיכנס לטבלאות, אולי הוא צריך להישאר בחוץ בתקנות. << אורח >> קריאה: << אורח >> יכול להיות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> מה עמדת המשרד, אפשר לעשות פה רברס? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, מה אתם אומרים? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לא, אנחנו חושבים להשאיר את המענק לפי השיעור הגבוה המקסימלי, בשביל ביטוח לאומי, ויש התחשבנות. זה לא סותר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה הדבר היחיד שהוא התחשבנות פה בטבלאות? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> זה הדבר היחיד שהוא מתנהג מאוד בצורה שונה. הוא על פי חישוב שנתי, והוא לא היחיד על פי חישוב שנתי, קראנו פה עוד משהו שהיה לפי חישוב שנתי, אבל הוא מתנהג קצת אחרת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> למה, איברהים, למה אתם מתעקשים להשאיר את זה פה בתוך הטבלה? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אנחנו לא מתעקשים, זו הייתה בקשה שלהם. ואחרי שהכנסנו את זה ועבדנו על זה עכשיו הם רוצים לחזור. אז בואו נשאיר את זה כך ותתקזזו אחר כך. אנחנו רוצים להתקדם אדוני, לא נחזור אחורה מההסכמות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מסכים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מסכים עם זה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אנחנו, אז רק צריך להוסיף פה הערה שאם - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> לפי גובה 3.55, לפי גובה השכר. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אבל היה אפשר לשים את זה לפני סעיף 11 ולפתור את הבעיה. << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> זה לא חל על כל הגופים. גופים ציבוריים הם לא היחידים במשק. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אז מי שזה לא חל עליו יתעלם מהשורה הזאת. << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> יותר קל להוסיף מאשר להפחית. זה הרבה יותר פשוט. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> צריך שהסעיף יהיה ברור כי אנחנו חיים עם בודקי שכר שכל אחד מהם מבין את הדברים אחרת ועושה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבי, זה היה נושא של אבטחה. עוד לא הגענו. הטבלאות האלה, נגיע לניקיון ונדבר. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> אז אני אשכח עד אז. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עורך דין בכור לידכם יזכיר לך. אפשר להתקדם? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. לחלופין אפשר לעשות שתי נוסחאות לבחירה. זאת אומרת, לפי אחד זה כפול 1.076 ואחד כפול 1.0355. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> זה מסרבל, לדעתי, מאוד. שתי טבלאות, שתי שורות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אתם מעדיפים רק להשאיר הערה בדברי ההסבר? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> להשאיר הערה בדברי ההסבר. ככה סיכמנו וככה זה יהיה, בסדר? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> טוב. אז עכשיו אנחנו עוברים לתחום הניקיון. חלק ב' אופן חישוב –תחום הניקיון טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד שמירה שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 11 שכר יסוד X X לפי חוק שכר מינימום, סעיף 5 בצו ההרחבה בענף הניקיון וצו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק; התעריף השעתי, לפי פרסומו בצו ההרחבה בענף הניקיון תוך הבחנה בין עובד ניקיון לאחראי ניקיון ולא פחות משכר המינימום לפי חוק שכר מינימום (30.61 שקלים חדשים נכון ליום י' בניסן התשפ"ג (1 באפריל 2023) או שכר המינימום בענף או לפי דרישות המכרז, לפי הגבוה. אולי תסבירו את שלוש החלופות שקיימות כאן וגם את ההבחנה בין עובד ניקיון, אחראי ניקיון, אני יודעת שקבועה בצו. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> טוב. צו הרחבה ב-2014 קבע שעובדים בענף ניקיון יקבלו שכר מינימום גבוה באותה תקופה. אז עובד ניקיון רגיל קיבל, אם אני לא טועה, 24 שקלים, ואני רואה שורוניקה לא נמצאת כאן. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> אבל אני העוזר שלה, אתה יכול לדבר. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אה, טוב, אז אתה יכול לתקן אותי במספרים. ואחראי ניקיון קיבל 26 שקלים לשעה, טוב? לאחר עדכון חוק שכר מינימום, אז ל-28.49, נכון, אז הקביעה שנקבעה בצו ההרחבה כבר, לא התבטלה, אבל חוק שכר מינימום גבר עליה. אז כל עוד אין לנו את צו ההרחבה החדש להסכם הקיבוצי בענף הניקיון ולא נקבע שכר מינימום ענפי שהוא יותר גבוה מחוק שכר מינימום, אז הולכים לפי ההוראה שהיא מיטיבה לעובד. וככל שבמרכז קבוע על שכר בסיסי או שכר יסוד שהוא יותר גבוה משכר מינימום, בטבלה צריכים להכניס את השכר הגבוה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי, עכשיו תוספת וותק. זו תוספת ייחודית, כרגע היא מסומנת כ-0.00. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 22 תוספת וותק 0.00 0.00 לפי סעיף 7 לצו ההרחבה בענף הניקיון; תוספת ותק בענף בגובה 0.35 שקלים חדשים לכל שעת עבודה, מהשנה השנייה ועד השנה החמישית; מהשנה השישית ואילך, יהיה עובד זכאי לתוספת ותק בגובה של 0.46 שקלים חדשים לכל שעת עבודה. רוצה להזכיר שתוספת וותק, עדיין יש רכיבים שהם גם מושפעים מוותק וזה לא קשור, לא לבלבל בין שני הדברים. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 23 דמי הבראה לפי סעיף 11 לצו ההרחבה בענף הניקיון; ערך יום הבראה מחושב לפי מחיר יום הבראה לפי צו ההרחבה בענף הניקיון (423 שקלים חדשים(, שיעודכן לפי שיעור השינוי שבין מדד חודש אפריל של השנה שבה משולמים דמי ההבראה לבין מדד חודש אפריל 2013 – (471.84 שקלים חדשים נכון ליום י"ב בסיון, התשפ"ג (1 ביוני 2023)), ולעניין עובדים המועסקים בגוף מזכה – לפי החישוב האמור או לפי תעריף יום הבראה בשירות המדינה, לפי הגבוה ; ערך יום הבראה מוכפל במספר ימי הזכאות לדמי הבראה לפי הוותק (7 ימי הבראה לפי ותק עד 3 שנים, לפי צו ההרחבה בענף הניקיון) ומחולק בשעות העבודה השנתיות בפועל לעובד במשרה מלאה; מצורף לשכר היסוד גם בחופשה, חגים ומחלה מכסת ימי הבראה: וותק Y 0-3 7 4-10 9 11-15 10 16-19 11 20-24 12 25 ומעלה 13 << אורח >> דוד בכור: << אורח >> זה צריך להיות 1 באפריל, לדעתי. העדכון הוא באפריל. בשמירה זה היה ב-1 ביוני, בניקיון זה באמת. הוא, זה לפי מדד, וצריך, לדעתי, לתקן ל-1 באפריל. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני מבינה. אז צריך לתקן ל-1 באפריל? << אורח >> קריאה: << אורח >> זה פער בין מדד חודש אפריל 2013 - - - << אורח >> דוד בכור: << אורח >> כן, אבל המדד מפורסם ב-15 באפריל וזה משליך רטרו. זה תמיד מעודכן. גם בחזור של המדינה זה מופיע – האחד באפריל. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> מה מאיר? לא שמענו אותך. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אני אומר שהמדד מפורסם ב-15 במאי, בכל מקרה יש איחור פה של הדבר הזה. השאלה היא, ובמדינה מעדכנים גם כן באחד ביוני. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני חושבת בכל מקרה, כתוב פה רק שבאחד ביוני 2023 זה היה חד פעמי, זה בעצם ליידוע. זה משהו, זה רכיב שישתנה במחשבון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> השנה זה היה - - - << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> בפועל זה תמיד מעודכן באפריל. בכל הענף וגם כלפי הלקוחות. << אורח >> קריאה: << אורח >> צריך לבדוק רגע את התחולה לפי צו ההרחבה. כי צו ההרחבה מדבר על מדד, חודש אפריל, כשהוא מתפרסם רק במאי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> נכון. << אורח >> קריאה: << אורח >> אז אנחנו צריכים רק לבדוק את זה ולוודא מה המדויק יותר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אדוני - - - << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אני אבדוק את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה את רוצה שיהיה כתוב אז? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> היא רוצה שיהיה כתוב 15 במאי? 15 במאי? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, אבל - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> תמיד מועד הפרסום הוא המועד התקף, לא מועד העדכון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אבל פה אתם מחדדים שהשנה זה היה בנכון ל-י"ב בסיון, 1 ביוני. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אפשר להוריד את ההערה הזאת? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אז אפשר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אפשר להוריד את ההערה מה הסכום הנוכחי. כי אתם אומרים שממילא צריך תמיד לחשב את המדד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מתעדכן. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> כן, אפשר למחוק אותה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> עכשיו ככה, "לעניין עובדים המועסקים בגוף מזכה – לפי החישוב האמור או לפי תעריף יום הבראה בשירות המדינה, לפי הגבוה ; ערך יום הבראה מוכפל במספר ימי הזכאות לדמי הבראה לפי הוותק (7 ימי הבראה לפי ותק עד 3 שנים, לפי צו ההרחבה בענף הניקיון) ומחולק בשעות העבודה השנתיות בפועל לעובד במשרה מלאה; מצורף לשכר היסוד גם בחופשה, חגים ומחלה". חופשה שנתית, היא לפי סעיף 3, סעיף 15. לדעתי אין פה הבחנה מיוחדת וזה דומה למה שקראנו בענף השמירה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אנחנו לא נקרא את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ביטוח לאומי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הפרשות לביטוח לאומי גם הם זהים. רק אולי נבהיר לגבי "על הרכיבים הבאים: שכר יסוד, דמי הבראה ודמי חופשה". זה ביטוח לאומי. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אפשר להוסיף גם כאן את התקרה המקסימלית? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אפשר לשאול פה שאלה על - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את יודעת לאיזה סיף לכוון? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן, היא אמרה קודם את הסעיף ואני רשמתי. << אורח >> קריאה: << אורח >> 348(א). << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי. מי ביקש? << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אפשר לשאול שאלה? סליחה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> לגבי חופשה. בענף השמירה, בניגוד לענף הניקיון, בצו ההרחבה יש הגדרה, עובד שמירה מוגדר כעובד 5 ימים. בטבלת הצבירה של החופשה בענף השמירה יש רק טור אחד. של חמישה ימים. ופה, מה שאתם עשיתם גם בענף הניקיון וגם בענף השמירה נתתם שני טורים, גם של חמישה ימים וגם של שישה ימים. גם בשמירה יש שישה ימים. אז השאלה היא, 14 ימים פה שאתם צוברים, זה הופך להיות בעצם הלכה מחייבת לכל השוק. אם עובד, כשהוא מענף השמירה, עובד שישה ימים, צוברים לו 14 ימים. האם זה נכון? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> א' בשתי הטבלאות של ענף השמירה לא מופיע שני טורים. טור אחד רק של חמישה ימים. כיוון שצו הרחבה מתייחס רק לשבוע עבודה של חמישה ימים. ככל שהעובד יועסק שישה ימים בשבוע, אז על המעסיק להוסיף את ימי החופשה, ההפרש בין ימי החופשה. על כל חמישה ימים להוסיף עוד יום חופש. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> בקיצור זה בהתאם לצו ההרחבה. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כן, מה שמופיע בטבלה משקף את צו ההרחבה. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אוקיי. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אז אולי להוסיף גם את השישה ימים. שיהיה בהיר, אם כבר עשינו, אם כבר הגענו - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אבל איך? << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אבל יש פה, בחופשה השנתית בטבלה הקודמת של השמירה יש פה טור של 6 ימים. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לא. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> 14 ימים כפול. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לא. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> בחופשה השנתית. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, אבל אם כולם מסכימים שעל עובד שישה ימים בשמירה צריך לשלם - - - << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> לא, רק אני מוודא. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> זה בסדר. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> רק אני מוודא, שנייה, רק אני מוודא שברגע שזה כתוב כאן זה גם חל על העובד. כי יש, תדע לך שהיום, כשאנחנו עושים את האכיפה ברמה שמול הקבלן לעובד, יש הרבה מחלוקות על העניין הזה של האם יכול להיות כזה דבר עובד שמירה שעובד שישה ימים. ובהרבה, כי בצו יש הגדרה, בסעיף 2 בצו יש "עובד שמירה עובד חמישה ימים". כתוב שם בצו. אז לפי מה שאני מבין פה, זה נותן לנו לגיטימציה, ברמת האכיפה, עוד פעם, למטה, כי אם אני משלם את זה ככה, מזמין שירות ומשלם לקבלן, זה אומר שזה לגיטימי שקבלן ישלם שישה ימים לעובד שמירה. זה חור. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> צו הרחבה לא אוסר על העסקה בשישה ימים. צו הרחבה אומר ששבוע עבודה זה חמישה ימים. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> נכון. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אבל הקבלן או מזמין השירות יכולים לקבוע ששבוע העבודה של שישה ימים. זה לא סותר. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אז נוכל באמת, כדי שתהיה בהירות וגם תהיה אחידות, גם באכיפה וגם בתשלום, לא לשים, את אותה טבלה לשים גם בשמירה. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לא, זה לא אותה טבלה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> למה? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לגבי ימי חופשה, היות וצו ההרחבה מתייחס רק לחמישה ימים, אז כל מעסיק שמעסיק את העובדים שישה ימים בשבוע, הוא צריך להוסיף יום חופש עבור כל חמישה ימי חופשה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אבל למה לא להגיש לו את זה לעוס? אנחנו רוצים לייצר בהירות, אם יש כבר כלל. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אבל התקנות אמורות לשקף את צו ההרחבה, אני לא רוצה להוסיף דברים. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, זה גם את חוק. התקנות משקפות את צו ההרחבה אבל גם את החוק. הרי כרגע אמרנו שאם חוק חופשה שנתית מיטיב לעומת צו ההרחבה, זה מה שדורון גם שואל - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> החוק, אגב, מתייחס לימים קלנדריים, לא מתייחס לימים נטו. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> יפה. אז אנחנו רוצים שתהיה בהירות. גם מבחינת מסלול שירות, שיהיה בתמחור. מה הבעיה? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> זה לא בעיה, אבל מי שאמור לטפל בתקנון זה לא אנשים שלא מכירים את החוק. אז הם בטח מכירים, קבלנים ומזמיני שירות יודעים היטב - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> העובד לא נפגע בסופו של דבר. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> נכון, אין פגיעה בעובד. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, הוא נפגע. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> ואפילו קבלנים - - - << אורח >> דוד בכור: << אורח >> הוא נפגע כי לא מגישים, בניקיון יש שתי טבלאות, למה שלא יהיה את אותו דבר בשמירה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הוא הסביר לך שאנחנו נצמדים פה לצו ההרחבה - - - << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, אבל הזכאות היא גם מכוח החוק. הטבלה כוללת את הזכויות מכוח החוק. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז רגע. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אבל, הטבלה - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אולי, אני מציעה שאנחנו נגיד פה "מכסת ימי חופשה בשבוע עבודה בן 5 ימים לפי צו ההרחבה, ולעניין מכסה לפי החוק ראה בחוק". << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> זה מופיע בהסבר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> בסדר? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> בסדר. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לפי סעיף 3 לחוק או לפי צו הרחבה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מופיע? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אה, זה כתוב בהתחלה, לפי סעיף 3. כתוב בתחילת הדברים "לפי סעיף 3 לחוק חופשה שנתית", זאת אומרת, זה כבר מפנה בתחילת הדברים, תחילת דברי ההסבר בסעיף 4, שים לב - - - << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אז כן צריך את הטבלה, כי אם מפנים לחוק הטבלה צריכה להיות מצורפת לחוק. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, אבל לא תביא לפה את הטבלה לפי החוק, אלא תגיד שמכסת ימי החופשה בשבוע עבודה בן חמישה ימים לפי צו ההרחבה, היא תהיה כך, ולעניין ימי העבודה לעובד של שישה ימים, אפשר לעשות כזה דבר? רק להוסיף הערה מתחת לטבלה הזאת. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> רק, עוד פעם, זה כדי שנוכל, אני אומר, התקנות האלה יכולות לסדר לנו הרבה דברים ברמת האכיפה. מאיר, זה גם חשוב ברמה שלכם. אם אנחנו פה נגדיר - - - << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> נעה, אני לא רוצה לקבוע - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> דקלה. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אם אנחנו פה נגדיר בטבלה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ברור. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אני לא רוצה פשוט לקבוע - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה להתקדם. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> סליחה. דקלה חורש, משרד העבודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, דקלה. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אני לא רוצה לקבוע נורמה שהיא לא נהוגה. אני מציעה שאנחנו ניצמד לצו ההרחבה ולהסדר של החמישה ימים, כשהתקנות יפרטו את החמישה ימים ולא את השישה ימים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל רק נציין שמכסת ימי החופשה בשבוע עבודה בן חמישה ימים לפי צו ההרחבה. נוסיף את המילים שם "לפי צו ההרחבה"? << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אני מציעה להוריד את העמודה של השישה ימים ולהתייחס לחמישה ימים. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> גם בניקיון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> בשמירה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אנחנו מדברים - - - << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> צו ההרחבה בשמירה מתייחס לשבוע עבודה בן חמישה ימים. אני מציעה להתייחס לחמישה ימים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, אבל ההערה שמבקשת היועצת המשפטית מקובלת עלייך? להוסיף. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> פשוט נגיד שמכסת ימי חופשה בשבוע עבודה בן חמישה ימים לפי צו ההרחבה. נוסיף פשוט את המילים "לפי צו ההרחבה". << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> באבטחה, כן? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> בשתי הטבלאות של האבטחה זה צריך להיות. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> תדעו לכם שיש גם עתירות נגד החשב הכללי בדיוק על העניין הזה שלאורך יום. ברגע שתסדירו פה את אורך היום של עובד שמירה - - << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אנחנו לא רוצים לעשות פה דברים שהם לא ברורים. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> זה כבר ירד למטה, יחלחל לשטח. אנחנו ניישר קו. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אם שמת לב, אנחנו לא מסדירים, לא מוסיפים שום נורמה חדשה, אנחנו בסך הכל משקפים. התקנות לא באות להוסיף או לשלול. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אז אני מציעה נורא להוריד את העמודה של השישה ימים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אין עמודה. שימי לב שבשמירה, בשמירה אין עמודה כזאת. << אורח >> קריאה: << אורח >> בטור 3. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> יש. בנוסח שפורסם יש עמודה של טור 3. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, לא בשמירה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כן, בחלק - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, תסתכלי רגע, בואו נעבור - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו מול הנוסח. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> רק שנייה. בואו נעבור, הנוסח שפורסם זה העותק שלי. תסתכלי בטור 3, אז חופשה שנתית אין, יש רק שני טורים. << אורח >> קריאה: << אורח >> בנוסח שעלה לאתר אז כן יש שני טורים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני מצטערת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, אנחנו פה - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> את הדפסת את זה מתוך האתר? הדפסת את זה מתוך האתר? מה ששלחתי הוא באתר, זה אותו אחד, ויש פה רק שתי עמודות. ולעומת זאת בניקיון יש שלוש עמודות. יש עמודה של וותק, ויש שתי עמודות של שבוע חמישה ימים ושל שישה ימים. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> נכון, גם אצלנו. << אורח >> קריאה: << אורח >> אז כנראה שפורסם לדיון בוועדה - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, לא פורסם לדיון. את יכולה להסתכל עכשיו, את רוצה להסתכל? אנחנו נסתכל. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני פתחתי - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, פשוט גם אנחנו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני אשמח שתסתכלי כי אני פתחתי מהאתר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, נעה, הוא יסתכל. אבל כרגע זה מה שמונח בפנינו. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן, זה מה שמונח בפנינו. אז אנחנו עוברים הלאה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז על זה אנחנו נצביע בסופו של דבר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> היינו בביטוח הלאומי. יש לנו עכשיו את הפנסיה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> רגע, אז נעה. צריך אם כך למחוק. לא לפי סעיף 3 לחוק חופשה שנתית אלא לפי סעיף 15 בצו ההרחבה, בשמירה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, אני לא חושבת שצריך למחוק, כי הזכאויות - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לא, זה גם וגם. זה גם וגם. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אבל אם זה גם וגם - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> בשנים הראשונות החוק גובר. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אז תציגו רק שתי טבלאות, שנוכל - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אבל, למה שתי טבלאות?, אבל אותה טבלה. מה, למה שתי טבלאות? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא בניקיון. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אבל, מה זאת אומרת, לא. בניקיון יש צו הרחבה שמתייחס לטבלה הכוללת. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> נכון. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> שים לב שמשנה ראשונה עד שנה רביעית, חמישית. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> כן, כן. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אנחנו תיקנו את מספר ימי החופשה, בגלל שהחוק גובר. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> נכון. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כאן אותו דבר עשינו. אבל היות וצו הרחבה לא מתייחס לעבודה של שישה ימים, אז לא הכנסנו טור של ימי חופשה למי שמועסק שישה ימים בשבוע. אבל קבלן - - - << אורח >> דוד בכור: << אורח >> למה אבל? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כי זה משקף את צו ההרחבה. אני לא רוצה לקבוע נורמות חדשות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, תודה איברהים. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> איברהים, אז אנחנו מורידים את טור 3 מענף השמירה? לגמרי? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני מצטערת, אין טור 3. סליחה, אנחנו בדקנו, אין טור 3. הוא בדק, שי. הוא בדק, מה שעולה זה מה שמודפס פה. מה שעלה לאתר זה מה שהודפס פה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מירה, אם את רוצה אפשר לקחת מפה טאבלט ולהסתכל על הנוסח שמופיע בפנינו. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> תודה, אדוני. אני אביא את לכאן אם אפשר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הלאה, סעיף 6. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> מקריאה – "פנסיה – תגמולים": טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 66 פנסיה – תגמולים לפי סעיף 9(ב)(1)(ב) לצו ההרחבה בענף הניקיון; הפרשה בשיעור 7.5% לתגמולים לפי צו ההרחבה בענף הניקיון על הרכיבים הבאים: שכר יסוד, דמי הבראה, דמי חופשה. פנסיה – פיצויים זה אותו דבר. 8.33. אני לא חוזרת על זה, בשיעור. סליחה, אני אחזור. על תגמולים זה 7.5% לפי צו ההרחבה בענף הניקיון על הרכיבים של שכר יסוד, דמי הבראה ודמי חופשה. פנסיה – פיצויים זה, מפנים לפי סעיף 9(ב)(1)(ב) לצו ההרחבה בענף הניקיון. צריך להגיד - - - << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> אנחנו מדברים על הפנסיה עכשיו, נכון? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. פנסיה ופיצויים. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> דיאנה מקו לעובד. אז צריך לזכור שבפנסיה צריך להפריש גם על שעות נוספות. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> בתקנות יש נוספות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> יש שעות נוספות, זה מופיע. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו נגיע - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לגבי החזר נסיעות ולגבי שעות נוספות, יש תקנה נפרדת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הלאה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הפרשה לפיצויים בשיעור 8.33% לפי צו ההרחבה בענף הניקיון על רכיבים שכר יסוד, דמי הבראה, דמי חופשה. קרן השתלמות היא לפי סעיף 10 לצו ההרחבה בענף הניקיון. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 88 קרן השתלמות לפי סעיף 10 לצו ההרחבה; הפרשה לקרן השתלמות בשיעור 7.5% לפי צו ההרחבה בענף הניקיון על הרכיבים הבאים: שכר מינימום לפי שעות העבודה שעבד העובד בחודש, דמי הבראה ודמי חופשה. תוכל להסביר מה זה שכר מינימום לפי שעות העבודה שעבר העובד בחודש? שכר מינימום, אבל זה לפי שעות העבודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קרן השתלמות, כן? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כן, כן. שעות העבודה. שימו לב שזה 7.5%, בסוגריים אני מכניס גם שכר מינימום, גם החופשה וגם ההבראה. אז זה הנוסח לפי צו הרחבה, מפרישים רק משכר מינימום לפי החוק. נכון? ניקיון, זו הפרשנות של גם ההסתדרות וגם לפי צו ההרחבה, וגם ארגון חברות הניקיון, נכון? מפרישים שכר מינימום? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> כן, כן. << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אולי גם פה זה די שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום. למרות שאין שכר ענפי אבל - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, אבל זה לא שכר מינימום לחודש, מדובר בעצם בשכר מינימום לשעה. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לשעה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לשעה. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לשעה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אנחנו נגיד שכר מינימום לשעה לפי חוק שכר מינימום, לפי שעת העבודה שעבר העובד בחודש. רגע, ואין לכם אבל X בתוך בנוסחה. אין לכם X לגבי השעות. אה, אוקיי. סך הכל. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 99 סך הכל סכימת כלל הרכיבים האחוזיים והשקליים, בתוספת נוסחת הביטוח הלאומי שבשורה 5 לחלק זה בטבלה. עכשיו אנחנו עוברים לחלק ב'1. הוא יהיה אחרי זה בתוספת השנייה. שכר יסוד. אדוני, משהו שהבהיר לי כרגע שי בקשר להערה שלהם, הערה שהערתם, אתם רציתם שיורידו את כל הטור לגבי עובדי שמירה. שיורידו את כל הטור של שישה ימים בשבוע. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> לא, רציתם אתם לדבוק בחמישה ימים לפי צו הרחבה - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אנחנו הצפנו את הסוגייה שיש בצו הרחבה חמישה ימי עבודה בענף השמירה. הבדיקה שלכם, החשיבה שלכם והיוזמה שלך, היועצת המשפטית של המשרד, הייתה להסיר את טור 3. כלמה שאמרתי זה שכרגע טור 3 מפריע ולכן זה משהו שהוא כן צריך לעשות, אקטיבי << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, אני אסביר רק, אבל אין לזה טור 3. אני חשבתי שאת מדברת על טור 3 לגבי החופשה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> דברי ההסבר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> ואת דיברת על טור 3 בטבלה הגדולה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> באופן כללי, בכל התוספת, כן. שזה מה שאנחנו מבינים שהמשרד מבקש. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אין לנו, רק אני אומר שאין לנו התנגדות שבטור 4, בטור 4 בטבלה של השמירה, תוסיפו בטבלה של הוותק, של ימי החופשה, טור של 5 ימים וטור של 6 ימים. << אורח >> קריאה: << אורח >> מופיע, מופיע. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אבל זה בדיוק מה שאמרתי. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> או להוריד את טור 3 לגמרי. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לא, לא. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אחד מהשניים. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אי אפשר להוריד את טור 3, מה. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> רגע, אבל - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אבל, אם יש מקומות עבודה שמעסיקים את העובדים בשישה ימים. << אורח >> קריאה: << אורח >> בדיוק. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אז איך אני יכול להתעלם מהם. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אתה לא יכול - - - << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אין בעיה, אז תשאיר את טור 3, אבל בטבלה תבהיר - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אבל למה? אבל שוב, למה? צו הרחקה, לא לא - - - << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אז אני אסביר. אני אסביר. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אני הבנתי את ההערה. אבל שוב, אנחנו משקפים את הוראות צו ההרחבה. כל מעסיק וכל מזמין שירות יודעים שכשהעובד עובד שישה ימים בשבוע מוסיפים יום חופש על כל חמישה ימים. אז בשבוע הראשון העובד יקבל שישה ימים במקום חמישה ימים, אז בשבועיים יקבל 12 ימים במקום עשרה ימים. זה ברור, אבל למה להכניס - - - << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אז למה לא לכתוב את זה? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כי זה לא מופיע בצו ההרחבה. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> נגיד עובד - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> זה לא מופיע בצו ההרחבה. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> עובד בשנה השישית בענף השמירה, שישה ימים, כמה צריך לצבור לו? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> על כל חמישה ימים מוסיפים יום אחד. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אבל זה לא כתוב. כתוב רק לפי, 18 כתוב. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אבל, לכן יש - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אנחנו, התקנות מיועדות לא לעובדים אלא לקבלנים ומזמיני שירות. אני לא בטול שקבלן אין לו עורך דין, אין לו יועץ פנסיוני, אין לו בודק שכר או רואה חשבון שיודע לעשות את החישובים. עם כל הכבוד, אנחנו לא הולכים ללמד אתכם עכשיו את החוקים. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> רגע, שנייה. בטור - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, לא, בעצם, אם אתה משקף, הם בעצם אומרים למה אתה לא משקף עד הסוף. תשקף גם את - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> הרי, גם החוק, סעיף 3 בחוק חופשה שנתית, אין התייחסות לימים נטו, ההתייחסות היא לימים קלנדריים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז תכתוב. אז תכתוב - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אז מנכים את ימי המנוחה מכל שבוע עבודה. כנ"ל אותו רציונל. מוסיפים על כל חמישה ימים עוד יום חופש. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> איברהים, יש לנו, אני אומר לך בשטח מה שקורה. באים קבלנים, מעסיקים עובדי שמירה שישה ימים. בשנה שישית, שביעית, שמינית ומעלה, והולכים לטבלה בחוק, שהיא פחות מיטיבה מהבטלה שבצו. הטבלה שבצו בשנה השביעית והשמינית פחות מיטיבה. ואז הם עושים את הפרשנות שלהם – אם אתה תכתוב פה כמה צוברים לעובד שמירה בשנה השישית ימי חופשה בוותק, כמו שכתבת בטור 3, כתבת 14 כפול 7 - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אפשר להוסיף - - - << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> מאיפה ה-14 הזה? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אפשר להוסיף, אבל לא, זה לא משקף את ההרחבה. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אל תוסיף טור. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אבל אני חושב שכדאי להוסיף לגבי עובד שמועסק שישה ימים, להוסיף יום חופש על כל שישה ימי חופשה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. כן, זה פותר, אני חושב את העניין. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> רגע, שנייה, אוקיי. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> ההסבר הזה יפתור את הבעיה. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אחר כך זה פותר לנו הרבה אי בהירויות, בסדר? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אנחנו הוספנו את זה. מוסיפים את זה בשני המקומות בשתי הטבלאות של עובדי השמירה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עורך דין בכור, שוב התקבלה בקשתך. שים לב. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> תודה. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> בחלקיות. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אני אתרגל בסוף. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> עכשיו אנחנו אמרנו בחלק, מה שהיה ב'1, הוא יהיה חלק ב' לתוספת השנייה. חלק ב' תוספת שנייה אופן חישוב –תחום הניקיון כולל רכיבים מסוימים התלויים באירוע מזכה שכר יסוד ותוספת וותק אין הבדל. בנושא של דמי ההבראה ההבדל, אני מבינה, זה בחישוב שמורידים במכנה את ימי החגים, ולציין שהוא מצורף לשכר היסוד גם בחופשה, חגים ומחלה. חופשה שנתית. אני מבינה שההבדל, שוב, הוא רק מהטבלה הקודמת, הוא רק בהפחתה של ימי החגים מהחישוב. עכשיו יש לנו את הטבלה, שורה 5, של דמי חגים. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 95 דמי חגים לפי סעיף 19 בצו ההרחבה בענף הניקיון; מחושב לפי שכר יסוד במכפלת ימי חג (9 ימים בשנה), כפול מספר השעות היומיות בממוצע (8.4 או 7 שעות), מחולק בשעות העבודה השנתיות בפועל לעובד במשרה מלאה. ולאחר מכן, השי לחג. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 66 השי לחג לפי סעיף 13 בצו ההרחבה בענף הניקיון; חישוב לפי גובה השי לחג העומד על 234.56 שקלים חדשים נכון למדד ינואר 2023 פעמיים בשנה, מחולק בשעות העבודה השנתיות בפועל לעובד במשרה מלאה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> רגע, יש לי פה שתי הערות. אחת, במרכז הציבורי, שי לחג לעובדי ניקיון הוא גבוה יותר. הוא צמוד למגזר הציבורי, נדמה לי זה 300 שקלים וזה לא בא לידי ביטוי. ובענף הניקיון עובד שעובד חצי, לפחות, מעל 93 שעות, מקבל שי לחג לפי משרה מלאה. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> ויש לנו בעיה שאם זה ייכנס לציבורי אז למעשה אנחנו במגזר הפרטי נשלם יותר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מתנצל, אבל אנחנו לא יודעים מי דיבר. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> ישי פולק, יושב ראש וועדת עבודה של נשיאות המגזר העסקי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> ועוד פעם אתה יכול להגיד מה אמרת? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> שככל שאנחנו מצמידים את זה לערך יותר גבוה במגזר הציבורי, המשמעות היא שאם זה נשאר פה כנתון, המשמעות היא שאנחנו במכרזים שלנו נשלם יותר. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, מציגים כמו בהבהרה את שתי החלופות. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אז אני אומר, כרגע זה לא שתי החלופות. ככל שזה יהיה שתי חלופות אנחנו שותקים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> רגע, אבל עורך דין בכור, אתה אמרת מצד אחד שהשי לחג לעובדים בשירות המדינה גבוה יותר. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> נכון. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> זה גם ברשויות המקומיות או שזה - - - << אורח >> דוד בכור: << אורח >> כן, כן, כן. 300 שקלים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> ואמרת גם, מה ההערה השנייה שלך? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> שבצו הרחבה יש קביעה שאומרת שככל שהעובד העוסק מעל 93 שעות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נחשב משרה מלאה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אז הוא מקבל שי לחג באופן מלא ולא לפי השעות. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> הטבלה מתייחסת למשרה מלאה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אבל יש פה בעיה, כי יש גם את התקנה שאומרת שהכל צמוד לחלקיות המשרה. עכשיו, אם הוא עבד תשעים - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> בסדר, אז אם העובד לא זכאי אז המעסיק לא ישלם לו. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, אבל אם הוא עבד 94 שעות בממוצע. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אז יקבל לפי הזכאות. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אולי נרשום את זה כהערה אינפורמטיבית ולא - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הערה, בדיוק. אני חושבת כהערה. אבל לגבי שירות המדינה, צריך להוסיף פה הערה לגבי עובד בגוף מזכה. << אורח >> קריאה: << אורח >> כן, בהחלט. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לגבי השי לחג. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בהתאם להסכם קיבוצי? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. בהתאם להסכם של סעיף 4.1. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> כמו שמופיע בסעיף של דמי הבראה. בדיוק אותו מקום. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לא, זה לא גוף ציבורי, זה מעודכן לפי המדד. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, מדד זה בסקטור הפרטי. ציבורי, נתמך, מתוקצב, זה צמוד לגופים הציבוריים. << אורח >> מאיר לויתן: << אורח >> יש הסכם קיבוצי שאומר, לפחות במדינה אני יודע, לדעתי זה גם במגזר הציבורי, שזה הגבוה מבין מה שנותנים במדינה לבין מה שמופיע בצו ההרחבה. המדינה העלו את זה במאי 2022 ל-300 שקלים לחג, ולכן זה קצת יותר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז נכון להצמיד את זה לזה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז צריך להגיד לפי הגבוה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> או לפנות, לא יודע, להפנות את זה, למה? להסכמים? איך? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אותה הפנייה ברכיב דמי הבראה. כבר כתבתם את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שמה? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> הפניתם, כתוב. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> להגיד "חישוב לפי גובה השי לחג העומד" וזה, או "לעניין עובד בגוף מזכה לפי גובה השי בשירות המדינה, לפי הגבוה". << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, כמו שכתוב כבר – "לפי החישוב האמור או לפי תעריף שי לחג בשירות המדינה, בהתאם לגבוה מבין השניים". כתבת את זה במדויק בהבראה, אפשר להעתיק. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן, כמו בהבראה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> ואני מזכיר רק להוסיף את ההערה לגבי ה-93 שעות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הערה על חישוב היקף המשרה. 93 שעות? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> כן. זה היה צריך להיות - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> 186. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> זה עוד בתקופה של ה-186, בדיוק. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> ביטוח לאומי. אז רק נציין שמצוין פה שמחושב על רכיבים שכר יסוד, תוספת וותק, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי חגים ושי לחג. וההערה, אנחנו נוסיף את ההערה שהוזכרה מקודם לגבי הסכום המקסימלי. פנסיה ותגמולים זה כמו שקראנו לגבי עובד הניקיון בחלק הקודם, אבל זה מחושב על הרכיבים הבאים: שכר יסוד, תוספת וותק, דמי הבראה, דמי חופשה ודמי חגים. הפיצויים גם מחושבים על שכר יסוד, תוספת וותק, דמי הבראה, דמי חופשה ודמי חגים. קרן ההשתלמות, אותו דבר, אנחנו נעשה פה את שכר המינימום לפי שעות העבודה. אמרנו, את התיקונים, אמרנו קודם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בהתאם לחוק שכר מינימום. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> יעשו פה לפי חוק שכר מינימום. שכר מינימום לשעה. מחושב, קרן השתלמות מחושבת גם על שכר המינימום הזה וגם על דמי הבראה ודמי חופשה. דמי מחלה. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 111 דמי מחלה לפי סעיף 14 לצו ההרחבה בענף הניקיון וחוק דמי מחלה, התשל"ו–1976. מחושב על פי עלות ביטוח דמי מחלה בגובה 2.5% משכר השעה (שכר יסוד, תוספת ותק ודמי הבראה); יש לכלול הפרשות לביטוח לאומי, פנסיה, פיצויים וקרן השתלמות. 112 סך הכל סכימת כלל הרכיבים האחוזיים והשקליים, בתוספת נוסחת הביטוח הלאומי שבשורה 5 לחלק זה בטבלה. עכשיו יש לנו גם פה רכיב שכר נוסף לגבי עובד של קבלן בגוף מזכה, שזה מענק המצוינות. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד ניקיון שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר רכיב שכר נוסף לגבי עובד של קבלן בגוף מזכה 113 מענק המצוינות לפי סעיף 4.1)ב( להסכם כהגדרתו בסעיף 6 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים; תשלום מענק מצוינות בגובה של 1% מרכיב שכר היסוד בתוספת עלות דמי ביטוח לאומי בגובה .7.6% ואמרנו, אנחנו משאירים את זה כרגע ב-7.6%, לא מחלקים. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אגב, הנוסחה של המחלה, ה-0 מייצג את ערך תוספת הוותק? מה זה ה-0? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כן. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> כן? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל למה רק פה? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אז איך אנחנו יודעים לשקלל את זה? זאת אומרת, אם יש תוספת וותק זה 0.35, 0.46. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אבל תוספת וותק יש לה רכיב נפרד. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> נכון. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> טוב? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> כן. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אז איפה צריך להוסיף אותה מחוץ לדמי מחלה? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> זה לא הוותק הרגיל של רכיבים שאנחנו אומרים שמכפילים. זה לא הוותק הרגיל, זה תוספת וותק. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> כן, איפה - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אז לעשות פלוס אפס בכל רכיב - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> רכיב המצוינות. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, אבל איך אנחנו גוררים לעלות של תוספת הוותק את העלויות הנלוות. ההפרשה לקרן השתלמות למשל. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אז מוסיפים את תוספת הוותק בתוך החישוב. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אבל כרגע זה מיוצג כאפס. << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> לא שמנה, אז אפשר להוסיף פלוס 0. לזה אתה מתכוון? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> כן. << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> כדי שיראו. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> תוספת וותק. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אבל מה, מה, אני לא מבין מה המשמעות עכשיו להוסיף, כשהתוספת היא אפס עכשיו, למה להוסיף אותה? כשהוותק מתעדכן, ברור שלפי ההסבר צריך להכניס תוספת וותק. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אז רק לפי ההסבר. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כן, לפי ההסבר. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אז אולי נוסיף את זה כהערה האינפורמטיבית, שוב. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אבל זה מופיע? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> איפה? בהערה של תוספת הוותק. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> זה כתוב בתקנות עצמן. << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> בוא נראה. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לא, תסתכל על ההסבר של הרכיב של פנסיה – פיצויים. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא פנסיה, דיברתי על קרן השתלמות. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> מפרישים. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> יש דרישה כזו. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> היית רוצה שיהיה כתוב שכר מינימום, תוספת וותק, דמי הבראה ו - - - << אורח >> דוד בכור: << אורח >> כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. אפשר. יש בעיה להוסיף את זה? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> שנייה. תוספת וותק, לא מכלילה אותה בקרן השתלמות. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> למה? זה רכיב שכר. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> זה לא, אתם עושים את זה ככה - - - << אורח >> דוד בכור: << אורח >> טוב, אם זה נושא שהוא לא ברור אז בואו נשאיר אותו מחוץ לזה. אם אין - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> למה? תחדד אותו. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, בצו ההרחבה כתוב לפי שכר המינימום. לפי חוק שכר המינימום תוספת הוותק נכללת בשכר מינימום. אבל באמת יש פה שאלה. אני לא חשוב שבתקנות האלה נוכל לפתור את כל הפרשנויות המשפטיות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> זו בהחלט פרשנות משפטית. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> מה גם שאם אתה עושה אחרי זה שינוי אתה תסתבך עם השינוי הזה גם כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי, אנחנו עוברים לתחום ההסעדה, חלק ג'. חלק ג' אופן חישוב – תקנות ערך שעה – תחום ההסעדה טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד הסעדה שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד הסעדה שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 1 11 שכר יסוד X X לפי חוק שכר מינימום וצו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק; התעריף השעתי לא יפחת משכר המינימום לפי חוק שכר מינימום ולפי צו הרחבה בדבר קיצור שבוע עבודה (30.61 שקלים חדשים נכון ליום י' בניסן התשפ"ג (1 באפריל 2023)) או בהתאם לדרישות המכרז, לפי הגבוה בחופשה, חגים ומחלה 22 דמי הבראה לפי צו הרחבה כללי – הבראה; מחושב לפי מחיר יום הבראה במגזר הפרטי (378 שקלים חדשים) מוכפל במספר ימי הזכאות לפי הוותק (5 ימי הבראה לפי ותק של עד שנה לפי צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש) ומחולק בשעות העבודה השנתיות בפועל לעובד במשרה מלאה. מצורף לשכר היסוד גם בחופשה, חגים ומחלה מכסת ימי החופשה: וותק Y עד שנה 5 2-3 6 4-10 7 11-15 8 16-19 9 20 ומעלה 10 והפרשות לביטוח לאומי זה כמו שהיה בטבלאות הקודמות, אבל זה מחושב לפי גובה השכר החודשי של העובד ועל הרכיבים הבאים: שכר יסוד, דמי הבראה ודמי חופשה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> נעה, הסעדה היא לא חלק מהתוספת להסכם קיצור שבוע עבודה והגדלת ימי חופשה? כי לדעתי, אני לא מייצג את הארגון, אני מבין שהוא לא פה, לדעתי, בתחום ההסעדה - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן, אבל כתוב פה – "צו הרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר". << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, אבל זה נעצר בעשרים, זה אמור, 23 נדמה לי. צריך לבדוק את זה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> עשרים? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אתה מתייחס לצו הרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> שבוע עבודה מקוצר, במגזר הפרטי, כן? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אני לא חושב. גם השמירה מופיע בתוספת של צו ההרחבה ההוא. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אבל השמירה, הסכמנו שזה לא יופיע בטבלה. פה אתם מכניסים בטבלה - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אני לא חושב, לא, ענף הסעדה לא מופיע בתוספת של צו ההרחבה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> תבדקו את זה, כי, שוב, זה לא תפקידי, אבל לדעתי, כמות ימי החופש בהסעדה היא גדולה יותר. תבדקו את העניין הזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> סליחה, מה הסכמנו שלא נכנס בשמירה? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> צו ההרחבה - - - << אורח >> דוד בכור: << אורח >> בהסכם בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר קבוע ימי חופש מיטיבה בענפים מסוים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> ואני חושב שענף ההסעדה גם משתייך. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> כחלק מענף השירותים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל רגע, אבל זה לא מופיע בטבלה בענף השמירה? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> השמירה, נצמדנו לצו ההרחבה של השמירה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> בענף השמירה יש לנו מכסת ימי חופשה, 23. תשעה ומעלה - - - << אורח >> דוד בכור: << אורח >> יפה. ובהסעדה מופיע עשרים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז מה, אז זה לא היה משהו שהוא סוכם שלא יופיע בטבלה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, אבל אני אומר, יכול להיות שיש פה טעות. יכול להיות שכמות הימים צריכה לגדול ל-23. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לא, צו הרחבה לא מופיע בתוספת השנייה לצו הרחבה בדבר הנהגת שבוע העבודה במגזר העסקי. היא לא מופיעה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> מסולפים ללשכת המסחר. מסחר ושירותים. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לא מופיעה בתוספת. צו ההרחבה מדבר על ענפים שמופיעים בתוספת. ענף הסעדה לא כפוף לצו ההרחבה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> טוב, אם זו העמדה אז בסדר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הלאה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> חבל שאף אחד לא אוהב לשמוע את זה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> ביטוח לאומי, אנחנו באותם רכיבים, באותן הערות כמוש אמרנו קודם. זה מחושב על שכר יסוד, דמי הבראה ודמי חופשה. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד הסעדה שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד הסעדה שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 55 פנסיה - תגמולים לפי צו ההרחבה לפנסיה חובה; הפרשה בשיעור 6.5% לתגמולים לפי צו הרחבה כללי לביטוח פנסיוני על המרכיבים הבאים: שכר יסוד ודמי חופשה. 66 פנסיה - פיצויים לפי צו הרחבה כללי לביטוח פנסיוני; הפרשה לפיצויים בשיעור 6% לפי צו הרחבה כללי לביטוח פנסיוני על הרכיבים הבאים: שכר יסוד ודמי חופשה. 77 סך הכל סכימת כלל הרכיבים האחוזים והשקליים, בתוספת נוסחת הביטוח הלאומי שבשורה 4 לחלק זה בטבלה. עכשיו יש לנו את חלק ג'1 או מה שיהיה חלק ג' התוספת השנייה. חלק ג' תוספת שנייה אופן חישוב –תחום ההסעדה כולל רכיבים מסוימים התלויים באירוע מזכה שכר יסוד זה אותו דבר כמו שהיה קודם, כמו שהקראנו קודם. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> רגע, ברכיב הפנסיה, סליחה, 6.5% מייצג הפרשה לפנסיה. מה עם ביטוחי מנהלים, שם זה 7.5? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אנחנו לא מחילים את הביטוח מנהלים, מחילים את צו ההרחבה לפנסיה חובה. הבחירה של העובד לא צריכה לבוא לידי ביטוי גם בטבלאות. אם העובד יבחר סוג, מוצר פנסיוני מסוים, אז המעסיק והקבלן והמזמין יכולים לערוך התחשבנות. זה בדומה להעסקה בשעות נוספות גלובליות. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, אבל בתיקון מ-2017 קבעו שמי שיש לו הסדר של ביטוח מנהלים - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> נכון, נכון. אבל מי שבוחר את המוצר הפנסיוני זה לא המעסיק - - - << אורח >> דוד בכור: << אורח >> זה העובד. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> זה לא המזמין, זה העובד. אז אני לא יכול עכשיו כבר לדעת מראש, לעשות תחשיב מראש - - - << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אז אולי אפשר להוסיף הערה. כי יש, בצו ההרחבה קבעו שמי שמוסדר בהסדר של ביטוח מנהלים, הזכאות שלו היא ל-5% גמל . עד 2.5% אובדן כושר עבודה, ואם יש לו הסדר של 8 ושליש, גם 8 ושליש לפיצוי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> השאלה היא אם אנחנו צריכים להוסיף הערה או שאנחנו מסתפקים בהערה שאומרת שאנחנו לא גורעים מזכות שקיימת לעובד. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, אבל בתמחור זה יוצר איזה עיוות. כי החובה של המעסיק - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> זה לא בתמחור. זה לא עניין תמחור. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> מה זאת אומרת? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> זה יהיה בהמשך. במהלך ההתקשרות - - - << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אבל זה לא רכיב של גב אל גב. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> לא נכון, אין טעם להוסיף את זה. אפשר להשאיר את זה ככה מסיבה מאוד פשוטה. מדובר פה למעשה על נקודה שבן אדם שמייצר את המכרז ויודע בדיוק איך העובדים שלו ומה הוא משלם, יידע לתמחר את המכרז בהתאם. ברגע שאתה רושם פה נתונים מהסוג הזה, בסופו של דבר, המכרז הזה ואנשים שיעבדו מטעם מזמין העבודה עלולים ליפול פה בטעות שהם יאיישו מכרז יקר יותר ממה שצריך. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, כשמגישים הצעה לא יודעים איזה סוג של עובדים יהיו ומה יהיה ההסדר הפנסיוני, ויש פה הצגה שיכולה ליצור עיוות בעיני. כי יש בהכרח עובדים - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני חושבת שזה הער המינימלי, כן. ביטוח מנהלים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה עובדים מקבלים ביטוח מנהלים? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, יש. כן, בוודאי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> זה כלי פנסיוני שפחות - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> למרות שיש כיוון לבטל את הביטוח מנהלים. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> יש עובדים בגילאים חמישים ומעלה, הרבה מהם נמצאים תחת ההסדרים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני לא יודעת למה זה לא יכול להיות בהוראה שאנחנו לא גורעים מהזכות של העובד? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אבל זה רכיב שהוא לא בגב אל גב. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל למה לא לרשום זה - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כי אנחנו עכשיו עושים את ערך השעה המינימלי, משקפים בעצם את המינימום. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> המינימום יכול להיות 7.5% לתגמולים, זה חד משמעית. זה הרי דרישה נורמטיבית. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל, הרי, אם זה היה לגבי עובד מסוים אז היינו מחשיבים את זה כאירוע מזכה, נכון? היינו אומרים שיש לי אירוע מזכה, שהעובד הזה הוא, יש לו איזה תנאים מסוימים, יש לו איזה זכאות מיוחדת. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אבל הפנסיה זה לא רכיב שתלוי אירוע מזכה. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> זה מאוד בעייתי כי יש עובדים, היום לעובד יש זכות לבחור האם ללכת לפי ביטוח פנסיה חובה או לפי ביטוח מנהלים, וגם בתוך ביטוח מנהלים האם לקבל את האובדן כושר עבודה או לא לקבל את האובדן כושר עבודה. אז הכל מתייחס עבור עובד ועובד באופן אינדיבידואלי. אני לא יכול עכשיו במסגרת התקנות להתייחס לכל מצב ומצב. אני לא יודע מה מצבו של העובד. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אז רגע, אולי - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אפשר לבקש להוסיף פה הערה. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לא, במסגרת התחשבנות של העובד. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, אולי בשיעור מינימלי. שיעור מינימלי של 6.5% לתגמולים. << אורח >> קריאה: << אורח >> שלא יפחת מ... << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> בסדר, שלא יפחת מ... << אורח >> דוד בכור: << אורח >> וגם בפיצויים, שיעור שלא יפחת מ-6.5%. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כמה זה, כמה מחשבים בערך בביטוח מנהלים? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אם יש לו הסדר של 8 ושליש בפיצויים, חייבים להמשיך להפריש לו את זה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אה, אוקיי. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> הם מנצלים את זה, וטוב שכך. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> זה הסדרים מצוינים, זה מקדם קצבה מובטחת, לכן לא רצו לאבד את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הלאה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> טוב, אז עברנו לחלק ג'1 – שכר יסוד אין הבדל, דמי הבראה אמרנו שמוסיפים את ימי החגים בחישוב, וזה מצורף לשכר היסוד בחופשה, חגים ומחלה. בחופשה שנתית, גם ההבדל, להבנתי, זה הנושא של הפחתה של ימי החגים. עכשיו אנחנו מגיעים לדמי החגים. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד הסעדה שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד הסעדה שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 44 דמי חגים לפי צו הרחבה - הסכם מסגרת; מחושב לפי שכר יסוד במכפלת ימי חג (9 ימים בשנה), כפול מספר השעות היומיות בממוצע (8.4 או 7 שעות), חולק בשעות העבודה השנתיות בפועל לעובד במשרה מלאה. הביטוח הלאומי אין הבדל, אבל זה מחושב לפי גובה השכר החודשי של העובד ועל הרכיבים הבאים: שכר יסוד, הבראה, חופשה ודמי החגים. פנסיה - קראנו את זה אבל אני אקרא שוב. טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד הסעדה שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד הסעדה שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 46 פנסיה - תגמולים לפי צו הרחבה כללי לביטוח פנסיוני; הפרשה בשיעור 6.5% לתגמולים לפי צו הרחבה כללי לביטוח פנסיוני על הרכיבים הבאים: שכר יסוד, דמי חופשה ודמי חגים. 77 פנסיה – פיצויים לפי צו הרחבה כללי לביטוח פנסיוני; הפרשה לפיצויים בשיעור 8.33% לפי צו הרחבה כללי לביטוח פנסיוני על הרכיבים הבאים: שכר יסוד, דמי חופשה ודמי חגים. לחילופין ניתן לחשב הפרשה לפי שיעור של 6% ולערוך התחשבנות לגבי ההפרש, אחת לרבעון לפחות. פה כתוב 8.33%, זה לא צריך להיות 6%? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> בהמשך יש התייחסות ל-6%. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, לחילופין. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לחילופין. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> טור 1 טור 2 טור 3 טור 4 רכיבי שכר ערך שעה לעובד הסעדה שמועסק 5 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) ערך שעה לעובד הסעדה שמועסק 6 ימים בשבוע (באחוזים/שקלים חדשים) הסבר 88 דמי מחלה לפי חוק דמי מחלה, התשל"ו– 1976. מחושב על פי עלות ביטוח דמי מחלה בגובה 2.5% משכר יסוד ודמי הבראה; יש לכלול הפרשות לביטוח לאומי, לפנסיה, ולפיצויים. 99 סך הכל סכימת כלל הרכיבים האחוזים והשקליים, בתוספת נוסחת הביטוח הלאומי שבשורה 4 לחלק זה בטבלה. עכשיו יש לנו את הטבלה, התוספת השלישית. התוספת הזאת נוגעת, חלק מהאירועים תמיד יפנו אליהם, וחלק מהאירועים, אם הם נכללים בטבלאות שקראנו בתוספת הראשונה ובתוספת השנייה, לא יביאו אותם, אם בחרו במסלול הזה של ערך השעה שכולל אותם, אז כמובן לא יביאו אותם בחשבון. אז יש לנו טור 2 – אופן חישוב, יש לנו טור של רכיב שכר ואופן חישוב. מתחילים עם רכיבי שכר תלויי אירוע מזכה שמזכים בשכר בעת היעדרות. יש לנו את יום בחירות, יום הזיכרון, חופשה לרגל נישואין, חופשה לרגל נישואי בן או בתת, חופשה לרגל הולדת בן או בת, ימי אבל, דמי מחלה, ודמי חגים. יש את מכפלת מספר שעות ההיעדרות בתשלום, סליחה, מספר שעות ההיעדרות בתשלום בערך שעת העבודה הבסיסי, המחולקת ב-182 בעד משרה מלאה, ולעובד במשרה חלקית בחלוקה לשעות שבעדן העובד זכאי לתשלום שכר בעד עבודה או בעד היעדרות באותו החודש. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> איפה לשאול שאלה? דיאנה מקו לעובד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> למה נבחר 182 או משרה חלקית בעד עבודה או בעד היעדרות באותו חודש? הרי, התחשיב של ערך יום חופשה וערך יום מחלה וזה, זה לא נקבע לפי היקף שעות העבודה של העובד באותו החודש. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, החלוקה. זה מספר השעות שאת מחלקת בשביל לקבל את ערך השעה. לדעת מה ערך - - - << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> אני מבינה את זה, אבל אני אומרת שהתחשיב של ערך יום חופשה וערך יום מחלה לא נקבע לפי ההיקף של שעות העבודה של העובד באותו חודש, לפי דין. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לא, הטבלה כאן מתייחסת לאיך מחשבים את דמי המחלה ומכניסים אותה לערך השעה, כרכיב. אז איך אנחנו מחשבים? לוקחים את הסכום החודש שהעובד קיבל עבור דמי מחלה, ומחלקים אותו ב-182, שזה ההיקף של משרה מלאה. ואז ככה אנחנו לוקחים את הרכיב של מי מחלה ומכניסים אותו לתוך ערך השעה. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> זה מובן, השאלה היא - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> במשרה חלקית כנ"ל. עכשיו, כל ימי ההיעדרות הם לא פוגעים בוותק של העובד מבחינת צבירה של דמי הבראה, חופשה, וכל זכות שהיא תלויה בוותק. ולכן אנחנו רואים ביום היעדרות בתשלום כיום עבודה רגיל. ולכן, כל שעות היעדרות בתשלום הן ייחשבו כשעות העבודה, לצורך חישוב הרכיב של האירוע המזכה. מבחנה חישובית - - - << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> יש לך שם, התעריף עצמו, אם את מתייחסת לתעריף עצמו, יש לך את המילים, מכפילים את זה בערך שעת העבודה הבסיסי. לזה את מתכוונת? זה כל התעריף. אז זה רשום. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> בערך שעת העבודה הבסיסי. << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> וערך שעת העבודה הבסיסי מוגדר בהתחלה בתקנות. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> אוקיי. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> שזה כולל, שזה סכום מגולם כולל הבראה וחופשה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אגב, למה צריך לעשות אבל את כל, הרי הסכום בסוף מגיע למספר, נגיד 1,000 ש'לים עבור אירוע מזכה. למה אנחנו נדרשים לעשות על זה חלוקה ואז תשלום - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כי אנחנו צריכים לשקף מידי חודש מה ערך השעה של העובד. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> הבנתי. לא היה יותר פשוט לשלם את זה כסכום חד פעמי מבלי להתייחס לכמות השעות? מה היא רלוונטית? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אבל מה עשינו עם התקנות? התקנות צריכות לשקף את ערך השעה לאותו חודש. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, אבל ברגע שהפרדנו את זה מערך השעה ורשמנו - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> לא, אז צריך להכניס אותן לתוך ערך השעה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> טוב, אני, זה נראה לי איזה מין היפוך לאחור, אבל בסדר. הרי, הגענו לסכום, שהוא נגיד 1,000 שקלים שנובע מעלות - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> זה במסגרת ההתייחסות בינך לבין, אתה והמזמין, או הפוך – המזמין לבין הקבלן. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> כן, נכון. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אבל מבחינת העובד, גם העובד צריך לדעת מה ערך השעה של אותו חודש. אני חייבת לקחת את הסכום שקיבלתי, סליחה, את עלות המעסיק לאותו חודש ומחלק אותם ב-182 כדי לשקף את ערך השעה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> העובד לא רואה את החשבונית, כן? אבל בסדר, הוא רואה את התלוש, הוא רואה את מה שהוא קיבל. אבל בסדר. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> אבל איך בודקים חוזה הפסד? << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> רגע, דוד, זה יוצא, בסכום, בכסף זה יוצא אותו דבר. זה בסדר. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> ברור, אני שואל, בגלל זה שאלתי - - - << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> אז זה רק העניין של החלוקה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> טוב. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> רכיבי שכר תלויי אירוע מזכה נוספים. הראשון בהם הוא שי לחג. כאמור, אם בחרו בשיטה של ללכת לטבלה אז לא הביאו בחשבון את השי לחג - "גובה עלות השי לחג בתוספת העלות בעד דמי ביטוח לאומי מחולק ב-182 (בעד משרה מלאה) ולעובד במשרה חלקית בחלוקה לשעות שבעדן העובד זכאי לתשלום שכר בעד עבודה או בעד היעדרות באותו החודש. מענק מצוינות – "בגוף מזכה - 1% משכר היסוד באותה שנה, גמול עבודה בשעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, ובתוספת העלות בעד דמי ביטוח לאומי, מחולק ב- 182 בעד משרה מלאה ולעובד במשרה חלקית – בחלוקה לשעות שבעדן העובד זכאי לתשלום שכר, בעד עבודה או בעד היעדרות, באותו החודש.". << אורח >> הנציא פרידמן: << אורח >> סליחה, אפשר שאלה? למה בסעיף של ימי ההיעדרות לא הוסיפו ביטוח לאומי? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> זה מגולם. << אורח >> הנציא פרידמן: << אורח >> איפה זה מגולם? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> בערך שעת עבודה. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> בערך השעה הבסיסי. << אורח >> הנציא פרידמן: << אורח >> בערך השעה הבסיסי יש את העלות כבר. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> ובמענק מצוינות למה מחקנו את כל השעות הנוספות, נסיעות? << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> יש סעיף נפרד בתקנות. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> בתוך התקנה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> בתוך התקנות, מייד נגיע לסעיפים האלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עוד מעט נגיע לזה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הפרשות לקופת גמל לקצבה בעד ימי מילואים, תקופת לידה והורות ושמירת היריון – "סכום ההפרשות הסוציאליות ששולמו בפועל מחולק ב- ,182 (בעד משרה מלאה) ולעובד במשרה חלקית – בחלוקה לשעות שבעדן העובד זכאי לתשלום שכר, בעד עבודה או בעד היעדרות, באותו החודש.". יש לנו רכיב שהוא החזר הוצאות, אנחנו ב-12. החזר הוצאות נסיעה – "סכום החזר הנסיעות המגיע לפי צו ההרחבה הכללי לנסיעות בתוספת 5% בגין תשלום" או "בעד תשלום לקופת גמל - - - << אורח >> ישי פולק: << אורח >> לגבי המילואים, רק שאלה. העובד הרי אמור לקבל, המילואים, יש להם מקדם מסוים, בגלל סוף השבוע. ככל שעושים יותר יש תוספת של ימי מילואים. הכסף הזה אמור להגיע לעובד בסופו של דבר בצורה מסוימת. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל זה לא משהו, מדבור על ההפרשות הפנסיוניות על העבודה שהייתה, היו עובדים בה כרגיל, לא על אותו המענק הנוסף. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> לא, זה נכון, לא מדבר על המענק. מדבר על התשלום - - - << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> התשלום משולם על ידי ביטוח לאומי, הוא לא משולם בכלל על ידי מזמין שירות. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> כן, אבל הוא אמור לקבל - - - << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> זה לא קשור. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אבל הוא אמור לקבל, זה כן קשור. כיוון שיש חלוקה מסוימת בין מה שמקובל בביטוח לאומי לבין מה שמעסיק צריך לשלם. השאלה היא אם בחלוקה ב-182 כוללת את המקדם שהוא אמור לקבל. וזאת השאלה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, אבל מה שהוא אומר זה שהחישוב המיוחד הוא לא של השכר. המעסיק ממשיך לשלם את שכרו של העובד, אבל הוא גם חייב להמשיך להפריש לו את ההפרשות. איך שביטוח לאומי משלם את הגמול שהוא מעביר למעסיק והמעסיק צריך להעביר לעובד, זה עניין אחר. לפי חוק הביטוח הלאומי. אני חושבת, בואו נבדוק רגע. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> נכון, זה לא חלק מעלות המעסיק. המעסיק לא הוציא את הכסף, זה הביטוח הלאומי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נעה, אנחנו ממש צריכים לסיים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן, אוקיי. אז אנחנו התחלנו לקרוא. "החזר הוצאות נסיעה - סכום החזר הנסיעות המגיע לפי צו הרחבה כללי - נסיעות, בתוספת 5% בגין תשלום לקופת גמל ובתוספת 1% בעד מענק מצוינות בגוף מזכה", יש פה הבהרה שזה בסך אחד 6% אחוזים נוספים, "(סה"כ 6% נוספים), ובתוספת העלות בעד דמי ביטוח לאומי כשהוא מחולק בשעות עבודה בפועל." ויש פה תשלום לקופת גמל בעד הוצאות נסיעה – "סכום בשיעור 5% מהחזר הוצאות נסיעה כשהוא מחולק בשעות עבודה בפועל.". << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אבל יש פה כפל בין 12 ל-13. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז רגע, יש כפילות. יש פה כפילות. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> הוא כאילו פעמיים. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> צריך להוריד את התופסת של 5%. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> ה-12 רלוונטי לשמירה ולניקיון ו-13 רלוונטי לענף ההסעדה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז צריך להבהיר את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, תכניסי את זה בהבהרה, בסדר גמור. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, אבל בהסעדה אין הפרשה על נסיעות. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> לא, זה כפל. זה, צריך להוריד את סעיף 13, הוא לא רלוונטי 13. הוא כבר בתוך 12. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, הוא לא בתוך 12. הוא רלוונטי, רק בלי ההפרשה. כי בהסעדה אין הפרשה. צריך להשאיר את 13 או שצריך - - - << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> איברהים, מה אתה אומר? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> למעשה, 13 צריך להיות רק לענפי שמירה וניקיון. ו-12, צריך להוריד ממנו את ההתייחסות לקופת גמל. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, לא, הוא אומר להוריד את זה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> זה כבר ב-12, אז זה באמת מיותר סעיף 13. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, אבל איך 13, איך מוצג הנסיעות של ההסעדה? כי בשמירה וניקיון יש הפרשה. בהסעדה אין הפרשה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> 12 לא צריך לכלול את התשלומים לקופת גמל. צריך לכלול אותו רק ב-13, וב-13 צריך להגיד שזה חל רק על שמירה וניקיון. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, ההבהרה התקבלה. בסדר גמור. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז עכשיו אנחנו עוברים לתיקונים שחלו בעקבות הדיון הקודם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הדיונים הקודמים. קודם כל, אני מוכרח לומר לך שעשית את זה בקצב יפה מאוד. אז אנחנו מדברים כרגע על סעיף 3(ז). היה בדיון הקודם איזשהו, דין ודברים בין השלטון המקומי לבין מי שמייצג פה את הקבלן. בנוסח המקורי הופיע "אם מזמין השירות והקבלן הסכימו על כך בטרם בוצעו" - עורך דין בכור, אתם התנגדתם לזה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ולכן, היועצת המשפטית הצליחה להגיע פה לאיזושהי הבנה ואיזושהי נוסחה בין כולם. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> עם כולם, כולם, כמובן כל העזרה של כולם, משרד העבודה וכל הנציגים שהשתתפו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, כמובן. אז רק תקריאי את הנוסח. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז נקריא את הנוסח המתוקן. הוא אומר כך: רכיבי גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית והוספתם לערך שעת עבודה 3. (א) הסכימו מזמין השירות והקבלן מראש ובכתב על היקף שעות נוספות שהעובדים יועסקו בו, יחושב לגבי השעות הנוספות שבוצעו רכיב גמול שעות נוספות לפי הוראות תקנה זו. ואותו דבר בסעיף קטן (ב) יש לנו את ההוראה לגבי המנוחה השבועית. סעיף קטן (ג) אומר: רכיבי גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית והוספתם לערך שעת עבודה 3. (ג) (1) רכיב גמול עבודה בשעות הנוספות לא יפחת מחישוב לפי התעריף בסעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה. וההוראה המקבילה לגבי סעיף 17 לחוק קבועה בפסקה 2. בסעיף קטן (ד) אנחנו אומרים שלרכיבי השכר לפי תקנת משנה (ג)(1) ו-(2) ו-(ה)(1), שנגיע אליו בהמשך, יתווסף רכיב דמי הביטוח הלאומי היחסי של אותו רכיב. "(ה) – לעניין העובדים בענף השמירה", כאן אין תיקון. בסעיף קטן (ה) אין תיקון משמעותי, זה תיקון נוסחי. ואז נוסף סעיף קטן (ה)(1): רכיבי גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית והוספתם לערך שעת עבודה 3. (ה) (1) לעניין עובדים בתחום השמירה והאבטחה ובתחום הניקיון המועסקים בגוף מזכה, יתווסף לרכיבי השכר לפי תקנת משנה ג(1) או (2) רכיב מענק מצוינות בשיעור 1%. זה, כשקראנו את רכיבי מענק מצוינות בטבלאות שאלנו למה לא מופיע שם הרכיב הזה, אז כאן הוא מופיע. עכשיו יש לנו סעיף קטן (ו): רכיבי גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית והוספתם לערך שעת עבודה 3. (ו) רכיב גמול שעות נוספות או רכיב גמול עבודה במנוחה השבועית לפי תקנות משנה (ג) עד (ה), כשהוא מחולק ל-182 (שעות משרה מלאה) ולעובד במשרה חלקית – בחלוקה לשעות שבעדן העובד זכאי לתשלום שכר, בעד עבודה או בעד היעדרות, באותו החודש, יתווסף לערך השעה הבסיסי של העובד. וסעיף קטן (ז) אומר: רכיבי גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית והוספתם לערך שעת עבודה 3. (ז) הוראות תקנות משנה (ג) עד (ו) יחולו גם על עבודה בשעות נוספות או על עבודה במנוחה השבועית שבוצעו בהתאם לצרכי העבודה שלא כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), כפוף להסכמות בין מזמין השירות והקבלן. "שלא כאמור בתקנת משנה (א) או (ב)" - זאת אומרת שלא הייתה לגביהן הסכמה. זאת אומרת, גם אם לא הייתה בהתקשרות המקורית - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> לא מראש. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא מראש, ואנחנו לא קובעים להם איך להגיע להסכמות. מצד אחד הם צריכים להגיע להסכמות, מצד שני, אנחנו לא מחייבים אותם שזה יהיה בטרם ביצוע. אנחנו לא קובעים. הם צריכים להגיע להסכמות. מה שלא מוסכם, לא יודעת, העובד יהיה זכאי והם יצטרכו לריב ביניהם. אבל מה שכן, אנחנו לא נכנסים להסכמות, אבל הם יצטרכו להגיע להסכמות. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> מה שאני רוצה להתייחס זה בסעיף 3(א), שהיה מוסכם שאנחנו מסכימים לנוסח הזה ובלבד והמילים "מראש ובכתב" תמחקנה, וזה לא נעשה. זה היה כל הרעיון, כי אחרת לא עשינו שום דבר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, יש את המצב הסטנדרטי, שהוא הסכמה מראש ובכתב, והוא - - - << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> נעה - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> רק שנייה, אולי רק תקשיבי להסבר ואז תוכלי להגיד אם את מקבלת או לא. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> אוקיי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> הסכימו מראש ובכתב, זה המצב הרגיל. מה שמוסיף לנו סעיף קטן (ז) אומר שגם אם זה לא עמד בתנאים של הסכימו מראש ובכתב, גם אז - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה בדיוק ההסכם שהיועצת המשפטית הצליחה להגיע אליו. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> האם אפשר להוריד את המילה "נוספות"? הסכימו מזמין השירות והקבלן מראש ובכתב, אין בעיה, על היקף שעות שהעובדים יועסקו בו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, הסעיף עצמו מדבר על שעות נוספות. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, אבל אני הרי מראש לא יכול להסכים על שעות נוספות. הם לא יתנו לי מעולם את האפשרות. אבל הם יגדירו לי, אם מראש הם הגידור למשל, משמרת של 12 שעות. מראש הם הגדירו לי משמרת של 12 שעות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא הבנתי, הסעיף עצמו בהגדרה שלו מדבר על שעות נוספות. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> כן, אבל ההגדרה מראש ובכתב בהסכם, בחוזה המשרדי - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, אז סעיף קטן (ז) מתקן את זה. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> היא ההגדרה של שעות. לא, אבל למה חייבים להסכים על שעות נוספות? אפשר להסכים על מסגרת שעות, אין לי בעיה. אבל אם יש הגדרה מראש על משמרת של 12 שעות, בהכרח היא גוררת עבודה בשעות נוספות. אני פשוט מבקש, למה? ב-12 שעות אני אביא שני עובדים? נו אז. הנה, זה בדיוק מה שאנחנו חוששים ממנו. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, אז אני אומר, סעיף (ז) נותן לכם מענה. כי גם אם זה לא הוסכם מראש, אבל היו - - - << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, אבל אני רוצה לדבר על סיטואציה אמיתית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עורך דין בכור, אני לא רוצה לפתוח. אנחנו הבנו, גם פעם שעברה דיברנו על סיטואציה אמיתית, אבל אני לא רוצה לפתוח עוד פעם את כל הדיון הזה. הוא ארך הרבה מאוד זמן, היו שיחות של היועצת המשפטית עם כל הגורמים. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> נכון, אבל השיחה שהייתה אתמול הייתה מתוך הבנה שההסכמה מראש ובכתב תמחקנה, וזה לא מה שקרה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא נכון, לא, לא דובר על הסכמה. דובר בדיוק על המנגנון הזה והראנו את הנוסח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הסעיף, סעיף קטן (ז) מסדר ומוריד מכם את הדרישה, ולכן אני חושב שזה בסדר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> יש לנו עוד כמה תיקונים פה. אחד זה לפי הבקשה הוספה הגדרת קופת גמל שמפנה לחוק פיקוח על שירותים פיננסיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> באיזה סעיף? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> בסעיף 1, סעיף ההגדרות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אה, כן אוקיי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> קופת גמל כהגדרה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, כדי לכלול גם את קופות הגמל לקצבה וגם את הקרן להשתלמות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הלאה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אחרי זה יש לנו בסעיף 4, יש לנו התייחסות. חישוב רכיבי השכר לפי וותק 4. אם ערכו של רכיב שכר משתנה לפי ותק של עובדי הקבלן אצלו או באותו מקום עבודה, חישוב הוותק לעניין ערך הרכיב האמור יהיה לפי הזכות המוקנית לעובדים מכוח חוק או צו הרחבה, לפי העניין, וערך שעת העבודה הבסיסי והרכיבים הנוספים לפי תקנות אלה יעודכנו לפי הוותק המתאים. כי יש עוד רכיבים שמעודכנים לפי וותק. אחרי זה4א הוסף, לפי, גם בהמשך להערות שנשמעו בדיון הקודם. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> רגע, יש לנו הערה לגבי הסעיף הזה. אנחנו רצינו, וגם דיברנו על זה בישיבה המקדימה, מה קורה עם זכויות נצברות? למשל, אם עובד הגיע, אם קבלן זכה במכרז והזמין עובד ממזמין שירות אחר עם 90 ימי מחלה. התחיל לעבוד באותו מזמין שירות יומיים וחלה 90 ימים. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> אתה מקבל גם וגם. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אז על מי חלה ההוצאה הזאת? הרי, הזכויות האלה נצברו אצל מזמין שירות קודם. או למשל, סתם דוגמא - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> נכון, אבל לכן נאמר שהוותק הוא לפי, וותק אצלו, אצל המעסיק, או באותו מקום עבודה. הוותק נצבר והוא צריך לשלם, כן. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> נכון. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אז מה - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לפעמים זה מילואים פה ולפעמים המילואים שם. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> נניח עכשיו, אני אתן דוגמא. למשל, בא עכשיו קבלן, זכה במכרז חדש, הביא עובדת בהיריון, בחודש השמיני, לעבודה, היא נכנסה לעבוד באות הרשות או באותו מזמין שירות. מזמין השירות שקלט אותה חודש אחד, יצטרך לשלם את כל גמל לידה של העובדת הזאת, או עובד כזה שבא עם ימי מחלה. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אז תבדוק מראש - - - << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> והזכויות נצברו לו אצל מזמין שירות קודם. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אז תבדוק מראש את מי אתה קולט ותתמחר את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ככה זה מתנהל בכל הרשת. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> תבדוק מראש את מי אתה קולט ותתמחר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, התשובה היא כן. << אורח >> קריאה: << אורח >> ככה זה עובד גם הפוך. גם כשהוא יבוא, אז - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רוצה להתקדם. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> חישוב רכיבי השכר לפי היקף המשרה 4א. אם ערכו של רכיב שכר משתנה לפי היקף המשרה, ערך שעת העבודה הבסיסי והרכיבים הנוספים לפי תקנות אלה יעודכנו לפי היקף המשרה המתאים. והזכרנו את ההערה שצריך להוסיף בטבלה לגבי המקום שבו צריך להתחשב ב-93 שעות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> סעיף 7. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> רכיבי שכר יסוד, בסעיף 7, פשוט כיוון שיהיו לנו שתי תוספות – ראשונה ושנייה, שאחת היא תהיה עם הרכיבים המזכים והאחרת בלי המזכים, נזכיר את שתיהן. זה לא שינוי מהותי. בסעיף 8 אנחנו מוסיפים, בתחילת הוראת ההתחשבנות, אנחנו מוסיפים שזה בלי לגרוע מהוראות תקנה 1א, שהסבירה את כל המנגנון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הלאה. << אורח >> מאיר לויתן: << אורח >> אפשר הערה על סעיף 8, בבקשה? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. << אורח >> מאיר לויתן: << אורח >> 8(3), על השעות הגלובליות. להוסיף שם גם כן שזה בהסכמה של מזמין השירות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> יש מצב שבו, אני מנסה להבין אם יש מצב שבו הקבלן, המעסיק, מסכים עם העובד על היקף שעות גלובליות שישולם לו אם כן ואם לא יעבוד, זו המשמעות, וזה בלי הסכמה של מזמין השירות. אני מניחה שזה מתוך ההתקשרויות. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> נכון. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> זה ממילא נמצא שם, לא? << אורח >> מאיר לויתן: << אורח >> לא, לפי המצב היום, כל חברות השמירה, אם התקנות האלה יאושרו, מה הן יעשו? הן יגידו לכל העובדים "אתם מהיום ואילך עושים גלובלי" ויחייבו אותנו על כל השעות, על הגלובלי הזה, למרות שבפועל הם בקושי עושים שעות נוספות. חייבת להיות הסכמה פה של מזמין השירות, זה לא ייתכן. אנחנו ניכנס פה לעניין תקציבי. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא הבנתי, אתם רציתם להכתיב לנו את הנושא של השעות הנוספות, עכשיו כשיש הסדר בהסכם קיבוצי אתם רוצים אתם לשלוט? אז קחו את העובדים, תעסיקו אותם אתם ונגמר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> רגע, זה בענף השמירה והאבטחה בלבד? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> כן, בוודאי. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אבל הזכות הזאת היא זכות שנתונה למעסיק ולעובד. כלומר, המעסיק צריך להסכים והעובד צריך להסכים. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> נכון, בדיוק. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אבל מה עם מזמין שירות? מה פה עם ההסכמה של מזמין שירות? << אורח >> דוד בכור: << אורח >> הוא לא צד לעניין הזה. << אורח >> דורון יום טוב: << אורח >> אז מזמין שירות בוודאי שצריך להסכים. כי אם אתה החלטת לשלם לעובד יותר, מזמין שירות צריך להסכים לזה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני חייבת להגיד, אני חושבת שפה הכוונה הייתה מראש להגיד ששני הצדדים גם מסכימים, כי אחרת זה לא נראה לי שזה הגיוני, אולי זה היה צריך להיות שם בנוסח מההתחלה, אבל זה ברור ששני הצדדים הסכימו על זה. זה לא שהעובד מסכים עם הקבלן לבדו. זה נראה לי דווקא מאוד סביר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בתקנות, המקום. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, לא המקום, בתקנות, כמו שבשעות הנוספות דובר על זה שיש הסכמה. אנחנו מדברים על שני הצדדים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אנחנו מוסיפים את זה אדוני שזה כמובן בהסכמת המזמין. אני חושבת שזה היה אמור להיות מראש הסכמת הבסיס שביניהם. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> כן, אנחנו רק לא רצינו, ההבהרה במקור נועדה להגיד שהקבלן לא יכול לחייב את העובד לשכר כולל, אנחנו נצמדים לצו ההרחבה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן, לא רצו לדרוס את העובד, שהמעסיק - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אז בהתאם להסכמות בין הקבלן לבין העובד. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> ובכפוף להסכמות - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> נכון, הקבלן והעובד והמזמין. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> והמזמין גם. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> כפוף להסכמות בין המזמין והקבלן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> אז סליחה, יש לי שאלה. אנחנו פשוט המשכנו אחרי סעיף 3, כי הייתה לכאורה איזושהי הסכמה לגבי הנוסח הזה. הנוסח הזה אכן מוסכם על כולם? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> מה? על מה את מדברת? << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> הנוסח לגבי השעות הנוספות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ברגע שהיא מקריאה, הדינמיקה עובדת ככה – ברגע שהיועצת המשפטית מקריאה, זה מה שנכנס לפרוטוקול ועל זה אנחנו מצביעים. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> הבנתי. ואיתנו פשוט אף אחד לא דיבר, אז לגבי התוספת עכשיו של חברנו - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> גם אתם לא דיברתם, עם כל הכבוד, בואי נגדי שגם אתם לא דיברתם, בסדר? גם אתם, את יודעת את הטלפון שלי, את יכולה לפנות אליי אם את מרגישה שאת רוצה - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו רוצים לחתור לסיום. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> לא, הנוסח הזה פשוט עלה עכשיו, הבוקר. אז בגלל זה עכשיו רק אנחנו רואים את הנוסח שהוסכם. אנחנו הבענו את עמדתנו בדיון - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר, זה נוסח סביר שהוא מקובל על כולם. אני חושב שהוא בסדר. אנחנו בחנו את זה, דיברנו על זה, הידקנו אותו - - - << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> עדיין יש כאן דרישה להסכמה של מזמין השירותים לביצוע של השעות האלה. של הביצוע של השעות הנוספות. וגם - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> גלובליות את מתכוונת? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, אבל לא מראש. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא כפוף. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> לא, היא מדברת באופן כללי על - - - << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> אני מדברת על - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל כתבנו שלא מראש, וזה מה שהניח את דעתם. ואני חושב שזה נוסח סביר בהחלט כדי שיהיה הסכם בתום לב, מצד אחד, ומצד שני, שיוכל לעמוד בו המזמין ולא יהיו לו פתאום הפתעות. זה נוסח הגיוני והוא בסדר. אני מבקש להמשיך. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> זה בלי "מראש" ובלי "בכתב", בעצם. זה ההסכמות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> מה? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> סעיף קטן (ז). סעיף קטן (ז) זה - - - << אורח >> דוד בכור: << אורח >> עכשיו, ב-8(3), מה הנוסח המעודכן? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אז אנחנו נגיד. התחשבנות בין מזמין השירות לקבלן במהלך ההתקשרות 8. (3) הסכום הגלובלי המגיע בעד עבודה בשעות נוספות אם מזמין השירות והקבלן הסכימו, ובכפוף להסכמת העובד, העובד בשירות בתחום השמירה והאבטחה הסכים לתשלום שכר הכולל עבודה בשעות נוספות בהיקף גלובלי לפי צו ההרחבה בענף השמירה. צריך איכשהו לסדר את כל הרכיבים. אבל צריכים להיות שני גורמים – מזמין השירות, הקבלן, ובכפוף להסכמת העובד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הלאה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> צריך להבהיר שזה רק בתחום השמירה והאבטחה. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> אני רק רוצה להבהיר שאם אנחנו נותיר את סעיף 3(א) עם הסכמה מראש ובכתב, זה פשוט יהווה מקום לפרשנויות ובלגן - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מאוד מבקש ממך לא לפתוח את הדיון הזה שוב פעם, בסדר? << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> לא, אז אני, אני חייבת לומר את זה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כי סעיף קטן (ז) אומר או שאפשר להתגבר על זה, בכפוף הסכמה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל חידדנו את זה, אנחנו לא נחזור כל רגע על אותם דברים. הלאה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בפסקה 3, אני מציעה, מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי, דווקא הפוך ממה שהצעת. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> כן להשאיר את זה ככה. אם העובד בתחום השמירה והאבטחה הסכים, עד הסוף של זה, והכל בכפוף להסכמות בין מזמין השירות לבין - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה אותו דבר. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> ואז בעצם זה נשאר, נשאר הרצף של מה שרציתם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הנוסח נשאר. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> שקודם כל שומרים על הזכויות של העובד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מבריק, מירה. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> אני גם, אם אפשר לחדד, אז לגבי סעיף 3(ה). << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> לגבי סעיף 3(ה), אם אתם משאירים את סעיף 3(ז) לפי הנוסח שמופיע כאן, אז צריך ש-3(ה) יתייחס גם לסעיף 3(ז), בגלל שההפקדות לקופת הפנסיה צריכה לחול גם על השעות הנוספות מעבר לשעות הנוספות שלכאורה הוסכמו מראש ובכתב. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> כתוב, הוראות תקנות משנה ג'. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> ג(1) ו-(2). << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> בסדר, אבל זה צריך לחול גם על 3(ז). << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> למה? 3(ז) הוא רק שיטה להסכמה, אבל זה לא משנה. החישוב הוא קבוע, הוא הרכיב שנחלל ב-ג(1) וב-ג(2). על זה מחשבים את ההפרשות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> נעה, אני חייב לסיים. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> לא, מה שאני אומרת זה שצריך להביא, או שסעיף 3(ה) - - - << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי, סליחה, זה לא דיון נוסחי וזה לא נכון, ההערה נחשבת לא נכונה, אני חושבת שהיא מוטעית, ואנחנו לא נמשיך את הדיון. << אורח >> דיאנה בוארון: << אורח >> 3(ה) לגבי ההפקדה לפנסיה, צריכה לחול על כל השעות הנוספות. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> ההפקדה לפנסיה, הרכיב - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אם היועצת המשפטית - - - << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> רשום שם בתקנות, רשום שם "תקנות משנה ג' עד ו' יחול וגם על..." ואז ההמשך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב. << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> תראי אם זה בסדר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> הלאה. << אורח >> איברהים כילאני: << אורח >> סעיף (ו) הוא הרלוונטי לשאלתך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 8(4). << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> התחשבנות בין מזמין השירות לקבלן במהלך ההתקשרות 8. (4) הפרשי שכר בין הסכומים ששולמו לכל עובד ובין הסכומים המגיעים לו בפועל, בעד רכיב גמול עבודה בשעות נוספות או רכיב גמול עבודה במנוחה השבועית המחושבים לפי תקנה ,3 או המגיעים בשל עבודה בשעות נוספות לפי סעיף 10(א)(1) לחוק שעות עבודה ומנוחה, בהתאם לביצוע בפועל. פה הוספנו את השעות הנוספות שעליהן לא צריך הסכמה, כי הן לפי סעיף 10(א)(1), לרכיבים עליהם מתחשבנים. עכשיו בסעיף, יש לנו בסעיף קטן 10(ב), הוספנו את ההתייחסות לפי דין, לפי הערה של ביטוח לאומי בדיון הקודם. בסעיף קטן (ג) זה רק הוראות נוסחיות לעניין החישוב הגלובלי, להסכים על תשלום שכר הכולל עבודה בשעות נוספות בהיקף גלובלי, לפי צו ההחרבה בענף השמירה. סעיף קטן (ד), אנחנו אומרים: "אין בחישוב בתוספות לתקנות אלה המבוסס על 8.4 שעות יומיות, כדי לגרוע מהאמור בצו הרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר.". וסעיף 11, זה סעיף תחילה ותחולה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן, היה על זה איזשהו דיון בישיבה הקודמת. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ואני רוצה, השלטון המקומי בא ואמר "אני מבקש לקחת זמן לטובת ביצוע השינויים". מצד שני, המשרד אמר - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> רשויות קיימות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> "עם כל הכבוד, השינויים לא כל כך מהותיים, גם ככה מחויב על פי חוק". דיברו איתי גם ראשי רשויות וגם גזברים, וציינו בפני שהם כרגע עומדים בשנת בחירות, המערכת שלהם משותקת לפתוח עכשיו חוזים כשהם עסוקים בתהליך של בחירות, יש לזה כל מיני משמעויות. אני יורד לשורה תחתונה, בסדר? אני לא רוצה לקיים פה עכשיו דיון על זה, אני רק רוצה להגיד מה אני חושב שנכון לעשות, וכך גם ננסח את זה בתוך התקנות. אז חוזים חדשים, החל מאחד בינואר 2024, חצי שנה מהיום. חוזים קיימים הם מאחד בינואר 2025. היות ויש שנת בחירות הם ביקוש שנתיים, אתם ביקשתם בכלל זה, יש לנו, זה שנה וחצי מעכשיו. זה לא שנתיים כמו שביקשו, זה לא חצי שנה כמוש אתם ביקשתם. בעקבות ישיבות שמתקיימות בעוד מספר חודשים, אני חשבתי שכן יהיה נכון לעשות. מאיר. << אורח >> מאיר לויתן: << אורח >> על אף הקושי שלנו בעניין הזה, ככל, בגלל גם, אתה אומר תקופת בחירות, למרות שהם היו צריכים כבר לעדכן מזמן לפי הוראות מנכ"ל משרד הפנים את החוזים, אנחנו, אם זה מה שאתה מחליט, אנחנו זורמים לזה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי, יופי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היועצת המשפטית, תכניסי את זה לנוסח. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> יופי, אז אנחנו נגיד כך: תחילה ותחולה 11. (א) תחילתן של תקנות אלה ביום 01.01.2024 (בתקנה זו – יום התחילה), והן יחולו על התקשרות שתיערך לראשונה מיום התחילה ואילך. (ב) בלי לגרוע מתקנת משנה (ב), תקנות אלה יחולו גם על התקשרות שנערכה לפני יום התחילה, החל ממועד חידוש ההתקשרות או הארכתה שחלו מיום התחילה ואילך, או החל מיום ה-01.01.2025, לפי המוקדם. אז יש פה שתי ברירות, או המועד שבו חודשה או הוארכה, או ה-01.01.2025. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שנייה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> על הארכה אנחנו, אנחנו אומרים, החידוש – אנחנו מסכימים עם מה שנאמר, מה שהתקשרות ש"מתה מוות טבעי", זה בסדר גמור. כמובן שגם אם ה-01.01.2025 לא הגיע, צריך ללכת לפי התקנות. אבל כשמדובר בהארכה, במימוש אופציה, אנחנו לא יכולים גם כאן לפתוח את חיי המכרז. כאן זה צריך להיות ה-01.01.2025, אחרת - - - << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> לא, המכרזים שלכם מאוד ארוכים, זה לא סביר. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אחרת אנחנו נמצאים בסיטואציה, המכרזים שלנו לא ארוכים - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> סליחה, אני רוצה להגיד כמה מילים בשם עובדי הקבלן. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עוד שנייה. עוד שנייה, היא קודם תסיים את זה ואז. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אם רק תרשה לי להשלים את המשפט, כן. המכרזים של החברה למשק וכלכלה מוגבלים לעד שלוש שנים, המכרזים של הרשויות המקומיות מוגבלים לעד חמש שנים. אנחנו מדברים על האחד בינואר 2025 כדד-ליין. אבל כשמדובר במימוש אופציה שקיימת בתוך ההסכם, זה בעצם ההסכם עדיין קיים. המשמעות של הארכה כמשנה את תנאי ההסכם, המשמעות שלה זה לא הארכה, המשמעות שלה זה יציאה למכרז חדש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא יודע כמה כאלה קיימים. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> לא, לא, רגע, אני רוצה - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא, הרבה פעמים זה שנה ועוד שנה ועוד שנה. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> אני רוצה - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> רוב ההתקשרויות זה שנה פלוס שנה פלוס שנה. אז ההארכה זאת זה כן חשוב. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> אני רוצה ברשותך - - - << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> החידוש הוא בסדר, ההארכה זה בעצם לא עשינו. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> אני רוצה ברשות לומר משהו. ענף הניקיון, הוא לא מורכב רק מניקיון מבנים. ענף הניקיון מורכב גם מניקיון רחובות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> שזה משולב עם עובדים ועם ציוד. כשאני מדבר על ציוד, זה יכול להגיע גם לעשרות מיליונים בהשקעה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אוקיי, ולכן - - - << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> אתה, אתם לא יכולים להפסיק מכרז או לצאת למכרז חדש בתום האופציה, כי הקבלן הולך להינזק - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אבל הדברים שיש פה, כל מה שאנחנו מכניסים לתקנות אלה דברים שהייתם צריכים לעמוד בהם בכל מקרה על פי החוק. אנחנו לא שינינו פה - - - << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> מה זאת אומרת? אבל, לא, לא, אני רוצה, רגע חברים. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> יש הרגשה שכאילו מנסים לדחות את ההגנה על אותו המסכן במשך שנה אחרי שנה. זה לא יעבוד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אתן לך לדבר שנייה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> המשמעות של אופציה זה - - - << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אנחנו כבר התפשרנו פה יותר מידי, אדוני יושב הראש. אני חושב שזה מספיק. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> המשמעות של אופציה זה שהיית יכול לסיים את הכרז עכשיו, אבל החלטת להאריך אותו. אז הבאת בחשבון את כל, את האפשרות שלא יאריכו לך את האופציה - - - << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> לא, לא, לא. לא, סליחה, אל הבנתם. לא, סליחה. אני אחזור. אני אחזור, ברשותכם, עוד פעם. המכרזים מתחלקים לשניים. יש את הגופים הציבוריים שהם לא משכ"ל, ויש את משכ"ל שמהווה נתח נכבד ברשויות המקומיות. אם אני מתחיל לעבוד בעוד חודש, או התחלת לפני חודש, או ארבעה חודשים, במכרז שהוא של משכ"ל, והשקעתי בציוד של 15 מיליון שקל, מה אתה מצפה? שאני אזרוק את זה לפח אחרי שנתיים? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, היית יכול להביא, הבאת בחשבון שיכול להיות שלא יאריכו לך את האופציה. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> אין לו אופציה. המכרזים שאת משקיעה בשלוש שנים - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, זה המשמעות - - - << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> וזה לא קורה. חברים, אל תמציאו המצאות. זה לא קורה. << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> רגע, אבל אנחנו באים ואומרים שהשינוי פה הוא שינוי התחשבנות. אני לא מבינה למה צריך תמיד לאו דווקא לצאת למכרז חדש. זה שינוי של אופן התחשבנות. כל הזכויות משולמות גם ככה. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> בדיוק, אני מסכים. << אורח >> שונטל קולט: << אורח >> תנאי השכר. אז למה זה, למה אני צריכה, עוד יותר, גם שנה וחצי זה גם יותר מידי, כשהדברים כבר צריכים להיות משולמים היום. והיום אתם גם ככה אמורים להיות במכרזים לא הפסדיים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני בכל זאת, אני ביקשתי בתחילת הדברים שלא להיכנס עכשיו לוויכוח על זה. אני אמרתי לכם, שיקללתי את כל מי שפנה אליי בהקשר הזה. ולכן אני החלטתי שככה יהיו התקנות. ואתה ביקשת להגיד משהו. אני רוצה להגיע להצבעה בדיוק בעוד דקה. אתה דקה והחבר שביקש לדבר. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אדוני יושב הראש, אנחנו איתך. אלכס מילר, סגן יושב ראש לשכת הקשר עם הכנסת, ההסתדרות הכללית. אדוני יושב הראש, אנחנו כבר שבוע ומשהו דנים על הנושא הזה. החוק הזה אמור להיות מופעל בעוד חצי שנה. הייתה פה פנייה, אוקיי? אמנם היה לנו קשה מאוד להסכים לדבר כזה, כי בסופו של דבר מדובר על האנשים הכי שקופים במדינת ישראל, אוקיי? גם כאשר אנחנו מסכימים לנושא הזה, עוד ועוד לדחות, אוקיי? לאלו, ויש פה איזושהי הרגשה שכאילו מנסים פה, אוקיי? באיזושהי דרך לנסות ולהגן פה על החזק מול החלש, אוקיי? אדוני יושב הראש, אנחנו מבחינתנו זה הקו האדום. אם הצעתך תתקבלנה כאן, אנחנו כמובן שנברך ונצא לדרך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה אדוני. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אם ההצעה לא תתקבל, אז לצערי יש פה בעיה מאוד גדולה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה על הדברים. ביקשת לדבר, אלכסנדר טנצר. << אורח >> אלכסנדר טנצר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בבקשה. יש לך דקה, כי אנחנו רוצים להגיע להצבעות. << אורח >> אלכסנדר טנצר: << אורח >> אוקיי. יושב ראש מטה למען עובדי קבלן. אז אני מתחיל מהר. דבר ראשון, בשנת 2018, בעקבות מאבק שאני ניהלתי, הייתה החלטה לסבסד ארוחות לעובדי קבלן בסכום 2,048 שקלים, של עובדי ציבור. השאלה האם זה נכנס, סבסוד ארוחות, האם זה נכנס לתוך השכר? כי זה מענק. דבר שני שרצית לשאול, תוך דקה, אני מסתכל על הדו"ח וכתוב כאן שההסכמים הקיבוציים הקיימים, חלק, למשל, לעובדי הניקיון ויש סיעודיים ועוד אחרים, משנת 2013, זאת אומרת לפני עשר שנים, ההסכמים הקיבוציים קיימים. לפני שנתיים, ההסתדרות חתמה על הסכם קיבוצי, שממשלות מדינת ישראל מסרבות לאשר. למה? כי עובדי קבלן שקופים? לכולם מאשרים. ההסתדרות מסרבת לצאת למאבק, ועשר שנים יש הסכם קיבוצי ישן, שלפי כל העובדים האחרים, מחדשים הסכמים קיבוציים תוך שלוש או ארבע שנים. רק על עובדי קבלן לא מחדשים קיבוציים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה. תודה. תודה רבה. << אורח >> אלכסנדר טנצר: << אורח >> סליחה, עוד לא סיימתי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מבין אותך. << אורח >> אלכסנדר טנצר: << אורח >> רגע, שנייה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני חייב לסיים. לא, יש תקנון, אני חייב. << אורח >> אלכסנדר טנצר: << אורח >> כבר הייתי מסיים. עכשיו מה שאני רוצה, סליחה, אתה מדבר על עובדי קבלן שנתיים, ואני יחד עם חבר, מייצגים את עובדי הקבלן, ואתה לא נותן לי לדבר, וזה לא בסדר. עכשיו, תן לי להגיד משהו. דבר נוסף, כל עובדי הקבלן, ואף אחד לא יודע כמה יש, מדברים על חצי מיליון, חייבים לשלם דמי טיפול ארגוני 0.75% להסתדרות, ומקבלים קדחת. השאלה, בשביל להגדיל את השכר אפשר להפסיק לשלם דמי טיפול ארגוני. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אנחנו פה חלק, אולי תכניסו גם את ההסתדרות לכל הבעיה. << אורח >> אלכסנדר טנצר: << אורח >> נכון, כי אתם לא עושים הפגנות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, תראו, אנחנו קיימנו - - - << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אתה לא במקום, אדוני יושב הראש - - - << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אלכסנדר. אלכסנדר. אלכס. אלכס ואלכסנדר. << אורח >> אלכסנדר טנצר: << אורח >> הכנסת קיבלה את החוק הזה. די. די. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אלכס ואלכסנדר. אנחנו קיימנו פה דיונים ארוכים מאוד, זה הדיון השלישי כבר. אני הייתי מאוד שמח להיות חלק גם בדיונים הקודמים, נתתי לכולם לדבר. אני שמח מאוד שבאמת גם להציג את הדברים. אנחנו, בתקנות הללו, לא מתעסקים בצווי ההחרבה עצמם, אנחנו מתעסקים ביחסים שבין המזמין לבין הקבלן. ולכן, זה קצת פחות רלוונטי לדיון הזה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לגבי סבסוד ארוחות, יש מזכירים שיש חיוב בביטוח לאומי גם על הרכיב של סבסוד ארוחות, אבל הוא באמת לא נכנס, הוא לא הוזכר פה כרכיב נוסף כרכיב שכר, כנראה שהוא לא נתפס כרכיב שכר. אתם רוצים להסביר איך אתם מתייחסים? << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, אני לא חושב שעכשיו זה הזמן. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> לא, לא, חבר'ה אנחנו באיחור מאוד. אנחנו כבר כמעט בניגוד לתקנון. אז אני רוצה להודות - - - << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> אבל היא צודקת. זה חלק מרכיבי השכר בתלוש. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 100%. << אורח >> דוד בכור: << אורח >> לא, זה לא מגולם בתלוש, זה הטבה שמקבל במזנון. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, הוא לא בערך שעה. הוא לא בערך, זה העניין. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> זה המעסיק עצמו מסבסד. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> טוב, אני לא עכשיו - - - << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> המעסיק עצמו מסבסד, זה לא רכיב. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו מיצינו את הדיון סביב התקנות. אני מבקש בבקשה ברשותכם, להודות קודם כל לכם, השותפים סביב השולחן הזה. באמת, באתם, אני חושב, בצורה הכי פתוחה לדיון, התגמשנו משני הצדדים, התגמשתם משני הצדדים לטובת, בסופו של דבר, העובדים המוחלשים. אני מודה לשר יואב בן צור שהביא את התקנות האלה סוף כל סוף אחרי כל כך הרבה מאוד שנים, מאז שעבר החוק מ-2012 ועד עכשיו, למעה מעשר שנים. הוא הביא את התקנות האלה סוף סוף ליושב ראש הוועדה, שנתן לי את הזכות לנהל את הדיונים האלה. למשרד העבודה, מאיר, איברהים, דקלה, כל מי שיושב פה, באמת כולכם. למרכז השלטון המקומי שנאבק באמת בסופו של דבר כדי שהעובדים בסופו של דבר גם יקבלו את הכסף הזה. לקו לעובד, לארגונים. לעורך הדין בכור, לאבי מזרחי, היקרים, כל מי שייצג פה את, ורוניקה, כמובן. שייצגתם באמת את המעסיקים. ובסופו של דבר אנחנו צריכים לומר גם תודה רבה לאנשי ההסתדרות שנתנו פה באמת את כל כובד משקלם כדי בסופו של דבר להשפיע לטובת העובדים. תודה רבה לעורכת הדין נעה בן שבת על עבודה מאומצת כדי לשלב בין הקבוצות באמת בצורה כי טובה, הכי מקצועית, הכי ישירה, הכי עניינית. אני ממש ממש מודה ומעריך את זה. תודה גם לך, מנהלת הוועדה. ותודה רבה לכולם. אני מעלה את זה להצבעה, כמובן את הנוסח כפי שהקראנו, כפי שהקריאה היועצת המשפטית. מי בעד התקנות כפי שהוצגו? מי נגד? הצבעה בעד – 2 נגד – 0 נמנעים – 0 אושר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עבר פה אחד. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:18. << סיום >> 471.4°7 (82+ 12)-(@4*1) °° 4714-7 (G82 12)-@1h) 18 12-8.4-X ((182 * 12) — (8.4 * 12)) 4.84% -X 14-°7°X ((182 * 12) — (7 *14)) 4.70% -X 3.55% - MIN (x + 1.58 + 4.84% 7122 182 ) + 7.6% * MAX(X + 1.58 + 4.84% +X 7122 0 182 ’ y J 3.55% * MIN(104.84% - X + 1.58 ; 39.13) + 7.6% * MAX (104.84% + X — 37.55; 0) 3.55% + MIN (x +158 + 4.70% 7122 182 + 7.6%» MAX(X + 1.58 + 4.70% +X 7122 0 182 ’ ) 3.55% « MIN(104.70% : X + 1.58 ; 39.13) + 7.6% * MAX(104.70% + X — 37.55; 0) 75% -( X+1.58 ) +(4.84% - X) 7.86% :X + 0.12 75% ( X+1.58 ) +(4.70% + X) 7.85% +X + 0.12 8.33% -( X+1.58 ) +(4.84% + X) 8.73% -X + 0.13 X+1.58 8.33% - (4.ca.70% : ») 7.5% « (30.61 + 1.58 + (4.84% + 30.61)) = 2.53 7.5% - (30.61 + 1.58 + (4.70% + 30.61)) = 2.53 121.43% -X + 4.36 + 3.55% « MIN(104.84% -X + 1.58 ; 39.13) + 7.6% « MAX (104.84% + X — 37.55; 0) 121.27% -X + 4.35 + 3.55% - MIN(104.70% + X + 1.58 ; 39.13) + 7.6% + MAX(104.70% + X — 37.55; 0) 9-84-X ((182 * 12) — (8.4 * 12) — (8.4*9) 3.77% +X 9-7°X ((482 * 12) — (7 * 14) — (7*9) 3.11%: X 300-2 (182 * 12) — (8.4* 12) —(84*9) 0.30 300-2 ((182 * 12) — (7 * 14) — (7*9)) 0.30 2.5% + (X + 1.64) J 2.5% -X + 0.04 2.5% « (X + 1.64) t 2.5% -X + 0.04 1% - 30.61 + 1.076 = 0.33 471.84 +7 ((182 * 12) — (8.4 * 12)) = 1.59 471.84+7 ((182 * 12) — (7 * 14) = 1.58 75%-( X +159 ) +(4.84% - X) 7.86% : X + 0.12 75%: ( X+158 ) +(4.70% » X) 7.85% +X + 0.12 7.5% « (30.61 + 1.59 + (4.84% * 30.61)) = 2.53 7.5% + (30.61 + 1.58 + (4.70% * 30.61)) = 2.52 121.43% - X + 4.37 + 3.55% » MIN(104.84% « X + 1.59 ;39.13) + 7.6% « MAX (104.84% - X — 37.54; 0) 121.27%-X + 4.35 + 3.55% - MIN(104.70% - X + 1.58 ; 39.13) + 7.6% * MAX (104.70% - X — 37.55;0) 9°8.4°X ((182 * 12) — (8.4 * 12) — (8.4*9)) 3.77% +X 9°7°X ((182 * 12) — (7 * 14) —(7*9)) 3.11% +X 234.56 °2 ((182 * 12) — (8.4 * 12) — (8.4*9)) 0.23 234.56°2 (182 * 12) - (7 * 14) - (7 * 9) 0.23 2.5% + (X + 0+ 1.65) J 2.5% +X + 0.04 2.5% + (X +0 + 1.63) J 2.5% -X + 0.04 128.51% - X + 4.80 + 3.55% » MIN(108.79% -X + 1.88 ; 39.13) + 7.6% » MAX(108.79% « X — 37.25; 0) 127.55% + X + 4.76 + 3.55% « MIN(107.96% « X + 1.86 ; 39.13) + 7.6% » MAX(107.96% + X — 37.27; 0) 1% - 30.61 + 1.076 = 0.33 378-5 ((182 * 12) — (8.4 * 12)) = 0.91 378°5 ((182 * 12) — (7 * 14)) = 0.91 6.5%: ( X+0.91 ) +(4.84% -X) 6.81% - X + 0.06 6.5%-( X+0.91 ) +(4.70% « X) 6.81% - X + 0.06 6%-( X+0.91 ) +(4.84% - X) 6.29% - X + 0.05 6% -( X+0.91 ) +(4.70% +X) 6.28% -X + 0.05 102.38% -X + 1.18 + 3.55% * MIN(104.84% - X + 0.91 ; 39.13) + 7.6% * MAX(104.84% - X — 38.22; 0) 102.38%-X+1.18 + 3.55% - MIN (104.70% - X + 0.91; 39.13) + 7.6% * MAX(104.70% + X — 38.22; 0) 9°8.4+X (182 « 12) — (8.4* 12) -(8.4*9) L 3.77% +X 9+7:°X ((182 *« 12) — (7 * 14) — (7 * 9)) J 3.11% +X 6.5% ( X+0.94 ) 5% * +(5.02% - X) + (3.77%: X) 1 7.07% -X + 0.06 X + 0.93 6.5%: (4.ca.24% +X) + (3.11%: ») J 7.021% +X + 0.06 8.33% ; X+0.94 ) (45.02% -X) + (3.77% +X) J 9.06% - X + 0.08 8.33%: ( X + 0.93 ) +(4.84% - X) + (3.11% * X) J 8.99% - X + 0.08 2.5% « (X + 0.94) J 2.5% +X + 0.02 2.5% + (X + 0.93) J 2.5% + X + 0.02 127.42% +X + 1.10 + 3.55% - MIN(108.79% « X + 0.94 ; 39.13) + 7.6% * MAX (108.79% « X — 38.19; 0) 126.47% - X + 1.10 + 3.55% - MIN(107.96% « X + 0.93 ; 39.13) + 7.6% » MAX (107.96% « X — 38.20; 0)