פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 16 ועדת החינוך, התרבות והספורט 18/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 91 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, כ"ט בתמוז התשפ"ג (18 ביולי 2023), שעה 10:13 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "פער ימי החופשה בין המשק לבין מערכת החינוך" << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר חברי הכנסת: אורית פרקש הכהן אליהו רביבו איימן עודה מוזמנים: רחל טייטלבום – מנהלת תחום תנאי שירות עו"ה, משרד החינוך שירה גרוס – רפרנטית חינוך אגף שכר, משרד האוצר יובל וורגן – ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת אלירן זרד – חוקר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת אברהם תומר – ראש מחלקת מדיניות חינוך, פורום קהלת משתתפים באמצעים מקוונים: מיכל מנקס – סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי רן קידר – מנהל בחטיבת רשויות מקומיות בהסתדרות המעו"ף, ההסתדרות החדשה ייעוץ משפטי: צח בן יהודה מנהלת הוועדה: יהודית גידלי רשם פרלמנטרי: איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "פער ימי החופשה בין המשק לבין מערכת החינוך", של ח"כ אליהו רביבו, אורית פרקש הכהן (מס' 93). << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מתכבד לפתוח את וועדת החינוך התרבות והספורט בנושא הצעה לדיון מהיר, של חברת הכנסת אורית פרקש הכהן וחבר הכנסת אליהו רביבו בנושא פער ימי החופשה בין המשק לבין מערכת החינוך. אכן נושא חשוב מאוד. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוקר טוב אדוני היו"ר, אני חייבת להגיד שאני מרגישה שהדיון הזה לצערי מנותק מההתרחשויות שקורות, אתמול הייתי עד אמצע הלילה בוועדת החוקה - - - << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חברת הכנסת אורית, אבל זה הדיון החשוב ביותר, הטוב לכל האזרחים. את יודעת מה? כל מה שקורה לא נורמלי והדיון הזה הוא הנורמלי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, מסכימה איתך מאוד. אבל חבל שאנחנו לא עוסקים בכנסת הזאת באמת במה שחשוב ודיונים ענייניים הם בשוליים, ואנחנו כבר לתוך שבעה חודשים שאני מרגישה שזו לא אותה כנסת שבאמת עסוקה בדברים החשובים. אני מודה לך קודם כל על קביעת הדיון הזה, אני ברשותך אדבר על הנושא הזה. הגעתי לנושא מכיוון של יוקר המחיה, אני עוסקת בנושא הזה הרבה הוא מאוד מעניין אותי, נושאים כלכליים והקשר שלהם ליוקר המחיה. כשרה בממשלות הקודמות, כשהתחלתי לקדם את כל הנושאים הקשורים ליוקר המחיה. זה מוזר, אני יושבת בוועדת החינוך ומדברת על יוקר המחיה, אבל - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תתפלאי, ועדת החינוך בתקופה האחרונה מדברת המון על יוקר המחיה, בין השאר עוד מעט תשלומי הורים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חברת ועדת כספים וטכנולוגיה בראשות חבר הכנסת איימן עודה ואני בדרך כלל לא מצויה בנושאים האלה, אבל זה דבר באמת שהוא עוד פגיעה ויש פה משהו מאוד מאוד חריג ביחס לעולם. התוודעתי לסוגיה הזאת, שכמובן חשתי אותה כאימא לילדים קטנים, אבל אתה יודע מג'נגלים, הורים בייביסיטר וכו'. במדינה, שבה זוגות צעירים לא יכולים לקנות דירה, לא יכולים לקנות דירה, לא יכולים גם להרשות לעצמם לעמוד בריביות של המשכנתה, שכירויות בשמיים, המזון בשמיים, החשמל וכו' וכל הדברים רק עולים ועולים. השקל רחוק מלהיות חזק, ואנחנו בכלל בתקופה לא טובה כלכלית והעול העיקרי הוא על הצעירים במדינת ישראל, וכמובן בשונה ממדינות אחרות ההשקעה בחינוך לגיל הרך היא מהנמוכות שיש, ואתה יודע שאני מקדמת כבר שנים תוכנית של חינוך חינם לגיל הרך במדינת ישראל, גם מסיבה חינוכית, גם מסיבה כלכלית. אני מבינה שזה נושא שצריך תוכנית ארוכת טווח של שנים, אבל ממשלה צריכה להתחיל איפה שהוא. גם להגדיל את כוח האדם וגם לחתור. סוגיה נוספת היא הפער בין ימי העבודה של זוגות עובדים במדינת ישראל לבין לוח השנה של מערכת החינוך במדינת ישראל. לוח השנה לא מתכתב עם אנשים עובדים, אנשים עובדים זו פריווילגיה במדינת ישראל, אנשים עובדים שיש להם שניים או שלושה ילדים קטנים במערכת החינוך. אני עשיתי בדיקה קטנה, אדוני היו"ר, אני יודעת שהיה הסכם לאחרונה עם המורים שהיה אמור לשפר במעט את המצב, אבל לי ברמה האישית למרות שהייתי שרה בממשלה, הייתה ביקורת מאוד קשה על ההיבט הזה שלא טופל לדעתי בצורה נאותה בהסכם הזה. עשרות שנים מדברים על זה, וכל פעם מוותרים על עוד יום או על עוד יומיים. אני רוצה להראות לך את הפערים. הנתונים שאני רוצה להציג לך מתבססים על חוזר המנכ"ל האחרון של משרד החינוך, מהשנה הזו. כלומר, מדובר בנתונים שאמורים לייצג את לוח החופשות העדכני. מה שאנחנו רואים כאן זה נתונים חריגים, וגם הממ"מ כבר ציין בדו"ח, שישראל היא שיאנית של פער ביחס לכל העולם, בין לוח החופשות של כמערכת החינוך, לבין חופשות של אנשים עובדים. מצד שני, היא המדינה היחידה ששבוע הלימודים נמשך שישה ימים ולכן בעצם הפער הכל כך אדיר הזה, הוא משקף בעיה עוד יותר קשה. בוא נראה את הנתונים העדכניים מדו"ח החוזר של המנכ"ל. כשאנחנו מדברים על ממוצע ימי החופשה השנתית בתשלום לעובדים בישראל, ימי החופשה שהוא לוקח בשנה עומד בממוצע על 20.2 ימי חופשה, נשמע הגיוני נכון? יש עובדים שלוקחים פחות מ-20 ימי חופשה בשנה. יש גם את החוקים בעניין הזה, שאתה יודע שחלקם בתשלום. ימי החופשה במערכת החינוך במדינת ישראל הם 72 ימים. אני רוצה לחזור על הנתון הזה, כי הוא יותר מפי שלושה מההשוואה שאני עשיתי מדו"ח מנכ"ל האחרון של משרד החינוך, פי שלושה. עובד לוקח גג עשרים ימים, אבל לילדים שלו הוא צריך לספק להם חינוך חלופי או בייביסיטר, והכל כמובן בתשלום. במשך 72 ימים, כלומר פי שלוש. פער ימי החופש בין המשק לבין מערכת החינוך כשאנחנו מדברים על הילדים הוא משתנה בין הגילאים - לפי העיון שלי- וזה הסיכום של הנתונים של דוח המנכ"ל. אם יש לך ילדים בין כיתות א' ל-ג', אתה צריך למצוא להם סידור כמעט 40 ימים בשנה, 39 יום. אם יש לך ילדים מעל לכיתה ג' פער החופשות הוא 66 ימים, יש גם מקום - - - אדוני היו"ר שמדובר בילד בכיתה ט' או ילד בכיתה י' - אז כבר לא צריך לדאוג לו באותו האופן מבחינת ההוצאות. עשיתי משחק קטן, אמרתי בוא נניח שיש לזוג שני ילדים עד כיתה ג', כאשר אנחנו יודעים שברוב המקרים מדובר בשלושה ילדים, שאחד מהם הוא בכלל במעון או במסגרת לגיל הרך, ששם הסכומים הם פשוט אסטרונומיים, מאחר ובמדינת ישראל אין מספיק מעונות ציבוריים, אין תוכנית חינוך לגיל הרך. אנחנו יודעים שיש מחסור במטפלות, אבל זו לא העת לתירוצים אני כרגע מעלה את הבעיה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> צריך גם לומר שימי החופשה שם שונים ממערכת החינוך הרגילה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יכול להיות. אבל עדיין אני חוזרת לפן הכלכלי. הוא צריך להחזיק את הילד הרך במערכת הזו, בסכומים של 4,000, 5,000 שקלים בחודש, אני מדברת על זוגות עובדים. אני מדברת על זוגות שלא מסבסדים להם את הכל, זוגות עובדים שנאנקים תחת יוקר המחיה ולא רואים עתיד כלכלי במדינת ישראל, לצערי. ואז יש להם עוד שני ילדים, בין כיתות א' ל-ג'. לקחתי את הפער הזה - 39 ימים, הם לא יכולים להשאיר את הילדים לבד בבית נכון? מצאו בייביסיטר זולה - 200 שקלים ליום. 8 שעות עבודה. 200 שקלים ליום, אני אומרת לך שהסכומים הם הרבה יותר גדולים , בטח בשכונה שלי. בוא נכפיל את העלות הזו, 200 שקלים ביום נכפיל את זה ב-40 ימים של פער, נכפיל את זה בשני ילדים, וגלגלת על זוג כזה עוד כמעט 16,000 שקלים בשנה. כשאנחנו מדברים על ילדים יותר גדולים, אתה לא יכול להשאיר ילד בכיתה ד', צריך להגיד את האמת. ילד בכיתה ד', ילד בכיתה ו' אתה לא יכול להשאירם ימים שלמים. הסכומים מגיעים לכמעט 26,000 שקל. לכן אני שואלת, כשאנחנו רואים את הנתונים בעולם אנחנו פשוט שיאנים בימי חופשה, אני לא מבינה למה מורים במדינת ישראל צריכים להיות בחופש כשכל המשק עובד? אין פה שום זלזול במקצוע ההוראה, תמכתי ואני תומכת בתשלום הוגן למורים. לעשות את הכל כדי להביא את הטובים שבטובים למקצוע הזה. אבל בסוף אין עוד מדינה כזו, בכל שביתה הדבר הזה עולה על סדר היום, זה אחד מהנושאים שפשוט לא פותרים. אני שמחה על הדיון הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רביבו, בבקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על קביעת הדיון החשוב הזה בפרק זמן קצר, למרות עומס הנושאים שהוועדה דנה בהם. אני מבקש להודות גם לחבר הכנסת עידן רול על שיזם את ההצעה לנושא. ולחברתי, חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, שהצטרפה. לעובד ישראלי מתחיל, אדוני היושב ראש, יש בממוצע 12 ימי חופשה בשנה. לצורך השוואה לחייל בסדיר יש 18 ימי חופשה, זאת כמובן כתלות בתפקידו, לרוב הימים הם לא לבחירתם. אם הייתי אומר לאותם חיילים שצריך לשנות להם מעט את המועדים, חלקם היו מסכימים וחלקם באופן טבעי היו מתנגדים. אבל אם ללא השינוי היינו משלמים 200 מיליון שקלים תוספת בשנה, אז אני מבטיח לכם שאף אחד לא היה שואל את אותן שאלות מראש. על פי מחקר של הממ"מ, הפער כיום בימי החופשה עבור תלמידי כיתות א' עד ג', אני מדגיש שמדובר ביחס של א' עד ג' בלבד, הוא כ-39 ימים, בהנחה שבית הספר של החופש הגדול עובד כמתוכנן. לפי חישוב של פורום קהלת ההורים צריכים להתמודד עם כ-23 ימים בשנה, בהם אין להם פתרון השגחה. כמובן שמערכת החינוך בישראל היא לא פתרון השגחה לילדים, היא מערכת חינוך. אבל כאשר מדובר בגילאים צעירים ובמאות מיליוני שקלים בשנה, אנחנו חייבים לתת גם על כך את הדעת, מבלי לפגוע באיכות החינוך כמובן. אדוני היושב-ראש, לאורך השנים היו עשרות הצעות כולל ועדת דברת משנת 2005, חוקרי בנק ישראל, הנהגת ההורים הארצית, ואפילו הצעה רשמית של הוועדה הזו שאדוני עומד בראשה. ברשותך אני רוצה להתמקד בהצעה אחת שיש לה חשיבות מיוחדת, כי המציעה דאז נושאת באחריות כיום. אביטל בן שלמה, לשעבר ראש צוות חינוך בפורום קהלת וכיום משנה למנכ"ל משרד החינוך, הציע לקצר - בכובע הקודם שלו - את שבוע הלימודים לחמישה ימים, בתמורה לביטול 20 ימי החופשה ולהענקת שמונה ימי חופשה שיהיו גמישים למורים במהלך השנה. אני חושב שזו הצעה מצוינת. אני מבקש מהוועדה והעומד בראשה לקחת את הנושא החשוב הזה בשתי ידיים. אני מבקש מהוועדה ומהנוכחים שנלחץ יחד על מקבלי החלטות. אני מבקש שנפעל על מנת לשפר את מערכת החינוך, לסייע להורים עובדים להגדיל את הכנסות המדינה ולהתאים את לוח החופשות למאה ה-21 ולרוב מדינות ה-OECD שאנחנו חברים בה. בואו לא נכנע לקבוצות לחץ שאסור להזיז להם את הגבינה. תודה אדוני. לאחר מכן יהיו לי שאלות באופן מצומצם וממוקד, גם למשרד החינוך וגם להסתדרות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. אלירן מה-ממ"מ, בבקשה. << דובר >> אלירן זרד: << דובר >> אנחנו רק רצינו לדייק כמה דברים לגבי נתונים שנאמרו פה שמתבססים על המסמכים שלנו. יש מסמך של ה-ממ"מ מ-2012 שנערך בנושא הזה, שהתבסס על נתונים מסוימים ומצא את הפער של 66 ואת הנתון שהוצג פה, שישראל השיאנית. אנחנו עשינו לא מזמן לפני כמה שנים, מסמך עדכון ובו בעצם ניסינו לבחון את הנושא הזה מחדש והצגנו נתונים קצת אחרים כי אין את אותו מידע שהיה אז, ואנחנו פה טענו שבעצם - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אם אין את אותו המידע, מה הסיבה שהנתונים כן השתנו? אם המידעים הם אקוויוולנטיים, ניתן באמת להשוות ולהסיק מסקנות אחרות. אני שואל איך הגעתם למסקנה אחרת כשאתם אומרים בעצמכם שאין את אותו מידע שעמד בבסיס הנתונים שעליו הסתמכתם ב-2012? << דובר >> אלירן זרד: << דובר >> אנחנו במסמך הנוכחי לא הצגנו פער, הצגנו באיזושהי הסתייגות, אמרנו אם נניח שזה היה 66 אז אם לוקחים את כל הפרמטרים הנוספים בינתיים - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ההסתייגות הייתה הנחת עבודה על בסיס אותם נתונים. << דובר >> אלירן זרד: << דובר >> הנתונים משתנים משנה לשנה לא רק בישראל, בכל המדינות. בכל פעם שרוצים לבדוק את זה צריך לבדוק בכל המדינות נכון לאותה שנה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה צודק לחלוטין. אני אומר, כל עוד אנחנו לא יודעים שהמערכת מגיבה באופן שונה ורק המספרים משתנים בהתאם לכמות התלמידים/ימים, אנחנו יכולים להניח שזה עולה באותו הגרף אבל העוגן לא משתנה. << דובר >> אלירן זרד: << דובר >> העלנו שאלה לגבי הפרמטרים, כשמדברים על פער, הפער הוא של מה מול מה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> אלירן זרד: << דובר >> קודם כל לא מדובר על חופשות מורים או משהו כזה - חשוב להבהיר את זה - מדובר על ימים שבהם בית הספר לא פועל וההורים נמצאים בעבודה. יש הרבה נתונים שמקשים לעשות את המשוואה הזאת, בין הימים האלה ולבין החופשות של ההורים. גם בחופשות אתה הולך לפי המינימום באותה המדינה, המינימום הוא לפי חוק. גם המינימום לפי חוק כשנכנסים לרזולוציות יותר גבוהות קשה מאוד לברר את הדבר הזה. עולה השאלה למה מינימום, למה לא ממוצע? ואין נתונים לגבי ממוצע, זה הופך ליותר מאוד מסובך. יש משוואה שאנחנו מצאנו שיש עליה יותר מדיי סייגים. ולכן הסתייגנו מלנקוב שזה הפער בין המבוקש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> צריך גם לומר, שבהשוואה ל-OECD מדינת ישראל בימי החופשה לעובדים נמצאת הרבה יותר נמוך משאר העולם. << דובר >> אלירן זרד: << דובר >> הנתונים הקשיחים שאנחנו מצאנו שימי הלימודים בארץ הם הכי גבוהים מכל ה- OECDבהפרש גבוה, זאת אומרת הימים שבית הספר פתוח הם הכי גבוהים מבין כל מדינות ה-OECD ובהפרש גבוה. היינו ב-20 יום יותר מהמדינה שבמקום שני, בית הספר פתוח. << דובר >> יובל וורגן: << דובר >> בגלל ימי שישי. << דובר >> אלירן זרד: << דובר >> ומצד שני, ימי החופש לעובד, המינימום בחוק, בין הנמוכים ביחס לממוצע, גם מבחינת ימי חג וגם מבחינת מינימום חופשות לעובד, זה מינימום בחוק - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בימי חג אין מחלוקת, כי יש קורלציה. העניין הוא שבמערכות החינוך - כפי שכולנו יודעים - ימי החג של תלמידים הם לא פר אותו חג, זה מעט לפני זה עם אסרו חג אחרי, יש איזושהי הרחבה. << דובר >> אלירן זרד: << דובר >> אני דיברתי על העובדים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בחג פסח העובד יוצא לחופשה ערב החג, לכל המוקדם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ועם כל זאת אנחנו נמוכים יותר מה-OECD, ה- OECDנמצא על 10.5 אנחנו נמצאים על 9 ימים בחופשה לעובדים. << דובר >> יובל וורגן: << דובר >> אני יובל, אני עובד עם לירן גם מה-ממ"מ. חשוב להבהיר בנקודה הזאת עם האסרו חג ועם חול המועד וכולנו מכירים את זה שאנחנו לפעמים בעבודה והילדים לא, בישראל לומדים יותר ימים מאשר במדינות אחרות, לא פחות. אחרי האסרו חג וחול המועד וכו'. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> במצבור אותם ימים? << דובר >> יובל וורגן: << דובר >> כן במצבור הדברים אנחנו עדיין לומדים יותר - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא בלהחריג. << דובר >> יובל וורגן: << דובר >> כן. הסיבה העיקרית היא בגלל שאנחנו לומדים ביום שישי, זה המקור העיקרי לפער. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה יוביל לשאלה הבאה שלי לעניין חמישה ימים בשבוע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד החינוך, רחל בבקשה. << אורח >> רחל טייטלבום: << אורח >> רחל, אני מנהלת תחום תנאי שירות עובדי הוראה. מזה כעשר שנים אני מכינה את חוזרי המנכ"ל שחברת הכנסת אורית ציטטה. זה די מובנה, אנחנו מכינים את זה לפי הסכמות שהונהגו כבר פה לפני שנים רבות עם ארגוני המורים. יש התקדמות במשרד החינוך בשנים האחרונות עם בתי הספר של הקיץ והתוכנית של החגים - חמישה ימים בחנוכה וחמישה ימים בחופשת פסח. במגזר הלא יהודי יש בחופשת האביב והחורף 5 ימים שצריך לתת ברצף כשניתן פתרון להורים ולתלמידים בשכבות גן עד ג' . לקראת שנה הבאה, חוזר מנכ"ל ובזכות הסכם שכר שהיה עם הסתדרות המורים באסרו חג בתי הספר יהיו פתוחים כנגד זה יהיה גשר בין יום כיפור לסוכות. בנוסף - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אגב, יש שוני בין בתי ספר דתיים לבין בתי ספר חילונים לעניין האסרו חג. בחמד, למיטב זכרוני, בימי אסרו חג לא מתקיימות מערכות החינוך, הן לא פועלות. << אורח >> רחל טייטלבום: << אורח >> בשנה הבאה בחינוך הרשמי- גנים, יסודי וחטיבות הביניים, עובדי המדינה, מי שמקבלים שכר מהמדינה, אסרו חג - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בשל אותו הסכם שכר. << אורח >> רחל טייטלבום: << אורח >> זה הוסדר בהסכם שכר של "אופק חדש", בספטמבר 2022. כמו כן בתענית אסתר בית הספר יהיה פתוח ובל"ג בעומר. כנגד זה המורים יוכלו לממש שני ימי בחירה בימים שהם ירצו ומנהלי בתי ספר יידרשו למילוי מקום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בעקבות אותו גשר שאת מדברת עליו, אולי הגיע הזמן שבתי ספר יפתחו ב-א' באלול ולא ב-1 בספטמבר, ואז הילדים יוכלו להיכנס לחודש, פחות או יותר, חודש של רצף של למידה, וגם בסוף מדובר גם בחיזוק הזהות היהודית של מדינת ישראל ושל התלמידים. יוכלו ללמוד ולהיות מחוברים למה שהם צריכים להיות מחוברים וגם לפתור את כל הבעיות האלה. אגב אני חושב שב - - - בשנת 2017 הדבר גם נאמר. << אורח >> רחל טייטלבום: << אורח >> כל כתיבה בחוזר מנכ"ל של לוח החופשות מקבלת גם את שיתוף הפעולה עם ארגוני המורים, זה לא מנדט שלנו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתם אמורים להשמיע את קולכם, וכמובן במסגרת אותה חתימה על "אופק חדש", נכון היה לשקול את זה. זה עדיין לא מאוחר, וזו לא הוראה שירדה מהשמיים. זה יכול לצמצם את הפערים ויכול לקדם אותנו בהתאם לשאיפתנו. אני רוצה לדעת מה עמדתכם ולאחר מכן להקשיב להסתדרות המורים ואם יש להם התנגדות ללמוד מהי ולמה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה עמדת המשרד בעיקרון? << אורח >> רחל טייטלבום: << אורח >> זו לא עמדה יחידנית של המשרד לכן אני לא - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> האם יש למשרד איזושהי עמדה בנושא של התחלת הלימודים ב-א' באלול ולא ב-1 לספטמבר? יש התנגדות עקרונית? << אורח >> רחל טייטלבום: << אורח >> לא מוכר לי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש רצון שזה יקרה? << אורח >> רחל טייטלבום: << אורח >> זה מצריך בירור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור > > אני מציע שתבררו את זה. אני חושב שהוועדה הביעה את עמדתה בסיפור הזה כבר שיו"ר הוועדה היה חבר הכנסת יעקב מרגי, שר הרווחה הנוכחי. אני מתחבר לזה ואני חושב שזה דבר שהוא ראוי, וגם ייתן מענה אמתי לילדים. גם ייתן מענה לסיפור הזה של החופשה וגם ייתן רצף לימודי לילדים לקראת החגים והעמקה של הזהות היהודית - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> צריך לקחת בחשבון, אדוני היו"ר, אנשים נכנסים ללימודים- בהנחה שאין את אותן שביתות מסורתיות שמסמלות את תחילת השנה – אנשים נכנסים למערכת החינוך הפעילה שניה לפני החגים. מעבר לעובדה שאין רצף לימודי, הם לא באמת נכנסים לחגים עם איזושהי הכנה, עם איזושהי הכנסה לאווירה בהיבט המוסדי החינוכי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד אוצר, שירה, את רוצה להתייחס להיבט הכלכלי? << אורח >> שירה גרוס: << אורח >> אני שמחה על הדיון הזה, זה נושא שאנחנו לקחנו אותו כפרויקט. כבר חמש שנים או יותר אנחנו מקיימים ישיבות בנושא עם כלל בעלי העניין במערכת החינוך, וכותבים ניירות עמדה ומתייעצים ושומעים הרבה מאוד עבודת מטה. בעקבות זה הצלחנו לשנות את מספר הימים הבודדים בהסכם האחרון ואני חושבת שזה השג חשוב כי כל יום הוא חשוב. זה נכון שזה בחינת רגל בדלת, זה לא ההישג שרצינו לראות. אבל מו"מ אתה לא עושה אותו לבד, זו הייתה התוצאה שהתקבלה במו"מ. במבט קדימה, אנחנו בהחלט חושבים שנדרשת רפורמה יותר משמעותית. זה משהו שיצריך התגייסות של כלל המשרדים, של הדרג הפוליטי, של בעלי עניין אחרים במערכת החינוך. ולעמדתנו זה גם יהיה חייב לבוא עם שינוי שבוע הלימודים כי במדינת ישראל לומדים לדעתי הכי הרבה ימים ב-OECD, אז לא חסרים כאן ימי לימודים אבל אנחנו מסדרים אותם בצורה לא חכמה. אנחנו היינו מאוד רוצים לראות איזשהו צוות בין-משרדי בנושא הזה או איזושהי תוכנית ארוכת טווח. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מעולה, מבורך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מעולה. מרכז השלטון המקומי. מיכל מנקס בזום, בבקשה. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אני מבקשת להוסיף מספר דברים. קודם כל הדיון הוא מבורך, הוא אכן לא ראשוני. אנחנו בקשר גם עם שירה וגם עם ועדת החינוך בכל הדיונים שהיו בעבר. אני סבורה שחייבים לעשות מהפיכה, אנחנו מדברים על משהו שפוגע בכולם ולכן צריך לכנס איזושהי ועדה. כבוד היו"ר אני סומכת עליך בהחלטות. אני רוצה לומר דבר שהוא לכאורה פעוט, אבל בשל הצורך בתיאומים עם הארגונים, ובשל העובדה שמשא המתן עם ארגון המורים תקוע, יש בתשפ"ד יש שני לוחות חופשות של מערכת החינוך - האחת של ילדים מהגן ועד כיתה ט', והשנייה לתיכונים. בתיכונים לוח החופשות יהיה כפי שהיה עד כה ובשאר שכבות הלימוד – הוא יהיה לפי הסידור החדש. זה לא יעלה על הדעת, מערכת החינוך לא יכולה לתפקד כך, יש בתי ספר שש שנתיים מ-ז' ועד י"ב, חלק מהמורים יגיעו ביום כזה וחלקם לא. הילדים יפגעו, גם המורים יפגעו, ההסעות תיפגענה. כפל של הוצאות. אני בטוחה שלא לזה כיוונו ומקווה שזה יוסדר בהקדם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ההסתדרות נמצאת פה? הנהגת ההורים הארצית נמצאת פה? גם לא. קהלת, אברהם תומר, בבקשה. << אורח >> אברהם תומר: << אורח >> תודה על הדיון החשוב. מעודד לראות שלמרות שהיה הסכם שכר בקיץ האחרון הנושא הזה לא יורד מהפרק בגלל החשיבות הגדולה שלו, והוא גם רלוונטי להסכם של הקיץ הזה עם ארגון המורים. אומנם הטריגר לדיון הוא הנושא של התאמה לשוק העבודה - ואז בדרך כלל מדברים על הגילים הנמוכים - מעבר להיבט הכלכלי יש פה גם שני היבטים נוספים: אחד, זה היבט חינוכי שהוא רלוונטי לכל הגילים כי העובדה למשל שבתי ספר רק בישראל - בשונה מכל העולם – פועלים שישה ימים בשבוע, לפני שאנחנו מדברים על החופשות, רק על ששת הימים האלה, המשמעות - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני מתכוון מדינות ה-OECD, לא לכל העולם. << אורח >> אברהם תומר: << אורח >> נכון מדיניות ה-OECD. במדינות ה-OECD לומדים חמישה ימים בשבוע בגלל ששבוע העבודה הוא לרוב גם כן חמישה ימים בשבוע, אבל המשמעות החינוכית היא שמורים שלא נמצאים בבית ספר בכל ימי הפעילות, זה אומר שמחנכים/מחנכות לא נמצאים בכיתות יום בשבוע, אז כל מנהל יגיד לכם שביום הזה הכיתה מתפקדת פחות טוב, ושזה עושה לו בלגן. ההיגיון אומר שמורים יהיו באותם ימים שבהם התלמידים נמצאים. שהם יעבדו חמישה ימים בשבוע בחמישה ימים שבית הספר פתוח. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> סליחה שאני קוטע אותך. אני חושב שבחלק ממוסדות החינוך בימים שבהם המחנכ/ת אלה ימים מקצועיים, זאת אומרת שבכל מקרה גם אם המחנך נמצא צריך לדעת לחלק, אז יהיו יותר ימים שיהיה מחנך אבל פחות שעות בפריסה יומית. אני חושב שצריך להבהיר את זה, ביום שמחנך לא נמצא ואין שילוב של מורים מקצועיים ומכניסים ממלא מקום, אז בוודאי יש ירידה וצניחה ביכולת החזקת הכיתה. << אורח >> אברהם תומר: << אורח >> בסוף מי שמחזיק את הכיתה כשיש בעיות משמעת, כשתלמיד נעדר, בדרך כלל מי שישים לב, מי שמחזיק את הדברים האלה, הם מחנכי הכיתות. המנהלים אומרים שאם יש צרות בכיתה זה בדרך כלל יקרה ביום שהמחנכים לא נמצאים. זה מבחינת ההיבט החינוכי. מבחינת ההיבט התקציבי – שהוא גם משמעותי פה – ימי שישי, לפי הנחיית של בנק ישראל, בערך 8% ממשקי הבית בישראל עובדים. הרוב המכריע של ההורים לא עובדים בימי שישי, לפחות לא שני בני הזוג. המשמעות היא שאנחנו מתקצבים תקציבי עתק של מיליארדים ליום לשמרטפות, לחינוך חינם ביום שההורים לא עובדים בו. אני מזכיר שאנחנו בבעיה עמוקה של מחסור במורים. אנחנו מדברים על מחסור במורים אבל אנחנו מקצים חלק נכבד מהמורים שלנו לשעות שהם לא הכרחיות. לדוגמה, עכשיו חסרים מורים, אם היינו אומרים ששנה הבאה ילמדו ראשון עד חמישי, מורידים ארבע שעות מהשבוע. אפילו נעשה שם כמו צהרונים, בבנק ישראל דיברו על "שישונים" - פתרונות שהם יותר גמישים, למי שצריך כמובן ומסובסד ולא בחינם. כשאנחנו מורידים את ארבע השעות האלה אנחנו חוסכים 14% מכוח הוראה בישראל. אתם יודעים מה העלויות של זה? כלומר כאן אנחנו כמדינה משקיעים כדי שבתי ספר - - - יש הורים שאומרים "אני טוב לי שיהיה לי את הקפה בבוקר, גם ביום שישי אני רוצה שהילדים יהיו במסגרת". בסדר גמור. זה צריך להיות מסובסד זה לא צריך להיות חינוך חינם. ולא סתם אנחנו היחידים בעולם במצב הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מאיפה הנתונים האלה שאנחנו חוסכים 14%? << אורח >> אברהם תומר: << אורח >> כשלוקחים את מספר השעות, כמות המורים נגזרת מכמות השעות שאנחנו מקצים למערכת. ארבע השעות השבועיות זה 14% מהשעות השבועיות שאנחנו מספקים לבתי הספר. במידה ואנחנו מורידים את ארבע השעות השבועיות האלה - - - הפתרון גם שלנו וגם של גופים אחרים הוא לקחת את השעות האלה לימי חופשה, אבל כלוקחים את זה לימי חופשה אתה לא צריך להוסיף עוד כוח הוראה, כי זה עניין של משא ומתן עם המורים שיעבדו יותר ימים בשנה, אני לא אומר שזו לא פגיעה בתנאים של המורים. כמו שחברת הכנסת אורית פרקש הכהן אמרה, אפשר להוסיף עוד ימים במהלך השנה ואפשר גם להוסיף ימי חופשה גמישים כדי שהמנהלים יוכלו להתמודד אתם, כמו כל עובד אחר במשק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שירה, הבדיקה זאת נעשתה אצלכם באוצר, של לחסוך את ימי שישי ומה זה יביא למשק? << אורח >> שירה גרוס: << אורח >> בוודאי. אנחנו כבר שנים רבות בוחנים כל מיני תוכניות, וגם בתוך המשרד עם התייעצות עם רשויות מקומיות ועם בנק ישראל. ניסינו גם לקדם את זה במהלך המשא ומתן וראינו שבשביל לעשות שינוי כזה דרמטי של מעבר מערכת החינוך כולה לחמישה ימים בשבוע במקום שישה ימים בשבוע. זה לא יכול להיות משהו שעושים רק סביב מו"מ, זה צעד מדיניות שהממשלה נדרשת להוביל אותו וכתוצאה מזה להסדיר אותו במשא-ומתן. אבל כל עוד לא הייתה פה התגייסות פוליטית והתגייסות של משרד החינוך אז לא ניתן היה לעשות את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מבין ממך שמשרד החינוך אין לו התנגדות, לאוצר אין התנגדות. לכאורה אין לאף אחד התנגדות - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא רק זה אדוני היו"ר, צריך לציין עוד נקודה. אני הבהרתי בדברי הפתיחה שלי, הגברת אביטל בן שלמה שהיא הייתה בין מגבשי המסקנות האלה בהיותה בקהלת, היום מחזיקה את אחד התפקידים הבכירים ביותר במשק החינוך. צריך לקחת עוד עלות שנחסכת – והיא לא מבוטלת – שמוסד חינוכי לא פעיל ביום מסוים, אנחנו חוסכים הוצאות חשמל, מים, אבטחה, ניקיון. אלה הוצאות שהן לא מבוטלות אדוני היו"ר, צריך לקחת אותם במכלול השיקולים כנדבך נוסף בחסכון. אני מודה שהטריגר החסכוני הוא לא מה שהוביל אותי לבקש לפתוח את הדיון, הוא רק נדבך נוסף שאי אפשר להתעלם ממנו אבל הוא לא היחיד. זה רק עוד חיזוק על חיזוק. הרבה פעמים – מי כמוך יודע – מנסים לקדם משהו אבל תמיד יבוא משרד האוצר ויגיד: "לא רגע, יש לזה השלכה תקציבית פה". הפוך, משרד האוצר מברך על כך וזה מתבקש, וה-ממ"מ מצביעים על כך ופורום קהלת ומשרד החינוך, אין להם עמדת נגד- זו כבר התחלה מדהימה. ועושה רושם שגם אדוני מתחבר לרעיון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חייבת להתייחס לכיוון הזה, כי אני קצת לא מבינה אותו. פתחנו את הדיון בזה שמספר ימי החופש למורים במדינת ישראל הוא חריג בקנה מידה עולמי. זה מה שהנתונים מראים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> את יצאת כשה-ממ"מ חידד את הדברים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שמה? אז הפתרון הוא לתת עוד ימי חופשה? גם להוריד את יום שישי? לא הבנתי. כשהממשלה באה לעשות איזשהו שינוי, למשל, כשהביאו את עובדי המדינה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יצאת באמצע הדיון ואני רוצה לחדד, אני לא אתן לממ"מ לחזור על כל הדברים. הממ"מ היה פה ואמר שבמדינת ישראל ימי הלימודים הם מהגבוהים בעולם, או לפחות מה-OECD. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ימי הלימודים אולי גבוהים אבל גם החופש הוא גדול פי שלושה, אני מדברת על ימי החופשה. << דובר >> יובל וורגן: << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני השוואתי את לוח החופשות שהוציא מנכ"ל משרד החינוך ללוח ימי העבודה של העובדים במשק. אני לא מבינה למשל - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רגע אורית, בגלל שיצאת אני רוצה שתביני, כי אנחנו צריכים להתבסס על נתונים נכונים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> רק לדייק את זה, חברתי חברת הכנסת אורית מבצעת השוואה שהיא קצת שגויה, הואיל והיא מדברת על יחס של בין כמות שעות וימי עבודה של מורים אל מול המשק, ואנחנו חייבים לבחון את זה אל מול מורים בשאר מדינות ה-OECD, אנחנו נגיע למספרים אחרים. זה משהו שאנחנו חייבים להניח אותו פה על השולחן, כי אם נתחיל לבנות איזושהי תאוריה על עדנים שהם שגויים זה יוביל אותנו למקום אחר. << אורח >> אברהם תומר: << אורח >> אני יכול לדייק אולי קצת את הנתונים בהיבט הזה בהשוואה לעולם - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז הבנתי שאין בעיה, הדיון מיותר. אני לא מבינה את זה. מי מייצג את ההורים תמיד בדיון הזה? אני גם מרגישה שכל פעם שיש משא ומתן, מי מייצג את ההורים? << אורח >> אברהם תומר: << אורח >> אם אחר כך אני אוכל להשלים את הדברים שלי, אז אני אייצג את ההורים בעניין הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אלירן, בבקשה. << דובר >> אלירן זרד: << דובר >> ביקשנו לחדד, הנתון שאתה הצגת שלפיו ישראל היא השיאנית הוא נתון ישן מ-2012. כיום אנחנו לא יודעים להגיד את אותו דבר, אנחנו לא יודעים לחשב את הפער הזה ולעשות השוואה בינלאומית. מה שכן אנחנו יודעים להגיד וזה נתון של ה-OECD. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מאז 2012 אתם לא יודעים לחשב? מה הנתון האחרון שיש לך? << דובר >> אלירן זרד: << דובר >> אין לנו נתון לגבי הפער. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זאת אומרת? מ-2012 אין לנו נתון עדכני? << דובר >> אלירן זרד: << דובר >> כתבנו על זה מסמך שלם. הנתונים שהשתמשתם בהם הם על סמך דברים שאנחנו כתבנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני השתמשתי בחוזר המנכ"ל האחרון משנה זו, מנכ"ל משרד החינוך של מדינת ישראל. זה מה שעשיתי. צברתי את כל הימים, חיברתי אותם – 72 יום. << דובר >> אלירן זרד: << דובר >> אז לפי חוזר המנכ"ל הזה, כתוב שם כמה ימי לימודים יש בשנה במערכת החינוך. יש בסביבות 220. זה מקום ראשון ב-OECD. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לפיכך ההשוואה צריכה להתקיים בין עובדים מקבילים במדינות ה-OECD ולא בין עובדים אחרים במשק שהם לא אנשי חינוך פה במדינה. אני מבקש להבהיר שזה ה- tolerance. << דובר >> אלירן זרד: << דובר >> אנחנו ביקשנו את המשוואה הזאת של הפער לפרק לגורמים, ומצאנו שיש המון משתנים, שיש המון סייגים שמקשים להגיד בדיוק זה הפער, זה ה-X. אנחנו פירקנו את זה להמון גורמים וכל גורם הצגנו בפני עצמו. למשל, ימי הלימוד בשנה במערכת החינוך- אנחנו שיאנים ב-OECD, בפער של 20 יום בערך מעל המקום השני, זאת אומרת בפער גדול. אנחנו חישבנו את מינימום ימי העבודה לחופשות וימי חג של עובדים במשק, לפי חוק. ומצאנו שאנחנו נמוכים. אפשר לחבר את זה בכל מיני דברים, אפשר להתווכח פער בין מה למה. כי זה לא בהכרח נכון לקחת - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז המצב מצוין לדעתך? << דובר >> אלירן זרד: << דובר >> אנחנו לא קובעים אם המצב הוא מצוין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל אני שואלת אותך, יש בעיה להורים במדינת ישראל? יושבים פה מהמערכת ומסבירים לי למה הכל תקין. כי המורים מלמדים הכי הרבה ימים, כי יש הכי הרבה ימי לימודים. יש בעיה. השאלה היא מה הפתרון? אני חושבת, אדוני היו"ר, שלבוא ולהגיד הפתרון הוא שגם לא נלמד בימי שישי. דרך אגב, המורים סירבו לפתרון הזה בהסכם האחרון, ניסו לעשות את זה בהסכם המורים האחרון. זה לא הפתרון. אני הייתי רוצה להציע פתרונות אחרים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אורית, זה לא אומר שאם מורים התנגדו זה לא הפתרון. הרבה פעמים כשצד אחד מתנגד יכול להיות ששם הפתרון ופשוט לוחצים היכן שיש יבלת. אנחנו מבינים שבסוף אנחנו ניצור מערכת איזון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני באמצע להגיד איזושהי נקודה. הנקודה היא למשל, כשהעובדים במשק עברו מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. שינוי דרמתי, שינוי שיצר שני דורות של עובדים במדינת ישראל. הכלל היה שכל עובד חדש שנכנס למערכת חלים עליו הכללים החדשים. למה אנחנו לא שומעים הצעה כזאת שבאה להציע איזשהו מנגנון חדש. משהו שיעשה שינוי. כי בסוף אני יוצאת מהדיון הזה בהרגשה שהמצב מעולה, מצוין, אין שום בעיה. המורים במדינת ישראל מלמדים הכי הרבה ימים בכל היקום. אין בעיה להורים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אורית, את חוזרת על אותה המנטרה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חוזרת כי יושב מולי אדם ממשרד החינוך ואומר שהפתרון היחיד הוא להוריד עוד ימים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אורית, את ביקשת דיון מהיר ואני נעניתי ואני שמח על כך כי הנושא הוא חשוב. יצאת באמצע ונאמרו פה עוד דברים. חלק מהדברים שנאמרו זה שמערכת החינוך צריכה לאמץ שהלימודים יתחילו ב-א' אלול ולא ב-1 בספטמבר. בסדר, נאמרו פה דברים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ואז לא יצברו יותר ימי חופש. << אורח >> אברהם תומר: << אורח >> מבחינת עבודת המורים, צריך להבדיל בין כמות ימי הלימודים לבין כמות ימי העבודה של מורים, זה לא אותו הדבר. הגננות בישראל עובדות הרבה פחות ימים מאשר גננות בממוצע ה-OECD, מהסיבה שהגנים פתוחים פחות שבועות. הסיבה היחידה שהגנים פה פתוחים אותו מספר ימים כמו בתי הספר, זה בגלל שזה אותו ארגון עובדים. בשאר המדינות – שלושה שבועות לפחות הבדל. הגנים פתוחים יותר, ואז ההורים לא עוברים ממעון שיש להם כמעט את כל הימים שהם יכולים לעבוד, לגנים, שצריך בשנה אחת למצוא את כל הפתרונות. המורים ביסודי עובדים פחות או יותר כמו הממוצע, שבוע אחד פחות מהממוצע ב-OECD, ובתיכונים זה שבועיים פחות, כי בתיכוניים יוצאים שבועיים לפני לחופש הגדול. החופש הגדול הוא ארוך. לחופש הגדול יש גם השלכות חינוכיות משמעותיות, גם מבחינת רווחה, סוציאליות. מחקרים מראים שחופש גדול ארוך פוגע במעבר משנה לשנה, בעיקר בשכבות החלשות שלא רוכשות שירותי חינוך תוך כדי החופש הגדול, ולא שולחים לחוגים לימודיים ומורים פרטיים. מאבדים הרבה במעבר הזה משנה לשנה, כי החופש הגדול הוא ארוך מדיי. וזה נכון לא רק ליסודי, אלא גם לעל-יסודי. הצעד הבא במשא ומתן – אם היה אפשר- הוא לשנות בלוח החופשות מעבר למה שדיברנו על מעבר לחמישה ימים, נניח שאנחנו עוברים לחמישה ימים, יש לנו מאגר של שעות שאנחנו יכולים לקחת למקומות אחרים. אנחנו לא צריכים להוסיף ימי לימודים, אנחנו מורידים 37 ימי שישי בשנה זה המון שעות שאפשר לקחת לפחות ימים, לא צריך 37 ימים להוסיף, מתי שההורים עובדים. הדבר הראשון – הכי חשוב - זה הקיצור של החופש הגדול, יש הרבה מדינות שהחופש הגדול הוא שישה שבועות. את חופשת החורף אפשר להעריך ולקצר את החופש הגדול במקום. כשעושים איזושהי הפסקה בחורף - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ולמה נקודת המוצא היא כל הזמן היא שמשאירים את ה-70 ימים האלה? אתה כאילו סוחר בהם אל מול החופש הגדול, למה לא מקצרים? << אורח >> אברהם תומר: << אורח >> אני משווה למדינות אחרות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מקצרים ומפחיתים את ימי החופש, כמו כל עובד במדינת ישראל. אז בסדר צריך קצת יותר. אימא שלי היא מורה, מקצוע שוחק מאין כמותו, העובדה שיש למורה כל כמה שנים שנת שבתון- היא דבר נהדר, הם זקוקים לזה. אבל למה הנחת היסוד הזה שאנחנו צריכים לסחור בימים, יש כל כך הרבה ימי חופשה. אני לא מבינה את הנחת היסוד הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה לטוב ולרע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו עבודה ככל עבודה, היא חשובה יותר מכל עבודה, אבל אני לא מבינה למה אנחנו כל היום צריכים לרבע את המעגל, כך שנשאר בכל כך הרבה ימי חופשה ביחס לעולם. << אורח >> אברהם תומר: << אורח >> הם כרגע נמצאים על הממוצע, אז כל יום שתוסיפי זה יהיה יותר מאשר בעולם, אני לא מתנגד לזה, בהשוואה לעולם אפשר להוסיף עוד שבועיים וזה יהיה שבועיים יותר מהממוצע בעולם. אין לי התנגדות לזה, אבל מבחינת סדרי עדיפויות, קיצור החופש הגדול הוא הצעד הכי חשוב וזה גם הכי קשה מבחינת המשא ומתן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רן קידר מההסתדרות בזום, בבקשה. << אורח >> רן קידר: << אורח >> בוקר טוב אדוני היו"ר, בוקר טוב חברי כנסת נכבדים וכל הנוכחים. ההסתדרות מבינה את הבעיה של חוסר התאמה בין החופשות של מערכת החינוך לבין החופשות במשק, אבל ההסתדרות מבקשת לחשוב בצורה רחבה יותר, בראיית מאקרו של שאר המשק. במקום להקטין את כמות החופשה של המורות והמורים ותומכות החינוך, ההסתדרות מבקשת פתרון רחב הרבה יותר לכלל המשק, באמצעות הגדלת ימי החופשה לכלל המשק וקיצור משמעותי של שבוע העבודה לכלל העובדות והעובדים במשק. פורום ארלוזורוב ביצע מחקר עומק שמראה שבישראל עובדים 9% יותר מממוצע מדינות ה- OECD. הכוונה היא לכ-160 שעות שנתיות, זאת אומרת כמעט חודש שלם יותר ממדינות ה-OECD. יותר חמור מזה, זה שאנחנו עובדים הרבה יותר זה גורם לפגיעה בפריון העבודה באופן משמעותי לעומת ה-OECD, לשכר נמוך יותר, לכוח קניה נמוך יותר של העובדים והעובדות בישראל. לכן אני קורא לכם, חברי הכנסת הנכבדים, לחשוב בצורה רחבה יותר ויצירתית יותר שמשמעותה מהפיכה של קיצור משמעותי של שבוע העבודה. אני יודע שלאחרונה בהסכם קיצרו את שבוע העבודה, אבל בקצב הזה של קיצור שבוע העבודה, אנחנו רק ב-2058, לפי פורום ארלוזורוב, נגיע לממוצע של ה-OECD. לכן צריך קיצור משמעותי של שבוע העבודה והגדלת החופשות, בסופו של דבר הם יובילו לתועלת כלכלית משמעותית למשק. צורת החשיבה שלנו היא כל הזמן כמה שיותר – יותר טוב. צורת החשיבה הזאת צריכה להשתנות בצורה משמעותית. אנחנו צריכים לחשוב על מעט ואיכותי. כך אנחנו נגדיל גם את הפריון במשק, גם את השכר וגם את כוח הקניה של העובדים והעובדות במשק. אנחנו נגיע למצב של win-win, ואנחנו גם נפתור את הבעיה הנקודתית של הפער בין החופשות בחינוך לחופשות במשק. בכל מקרה, ההסתדרות חושבת שלא צריך לפתור את הסוגיה הזאת בדרך של חקיקה, אלא בדרך של שולחן עגול של המדינה, נציגות המורים, ההסתדרות, המעסיקים. כפי שפתרו בעבר סוגיות מורכבות לא פחות כמו: פנסיית חובה ב-2008 לכלל המשק, כך אפשר לפתור גם את הבעיה הזאת. אנחנו לא צריכים להיות שונים ממדינות ה-OECD, אנחנו לא צריכים להשתוות למדינות - - - ב-OECD. כל המחקרים מראים שמעט עבודה איכותית שווה הרבה יותר מהרבה מאוד עבודה לא איכותית. כמו כן גם שעות - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אגב, אני חושב שלגבי הלימודים זה אותו הדבר, שעת למידה איכותית שווה הרבה יותר. << אורח >> רן קידר: << אורח >> אדוני היו"ר צודק מאוד. גם הפריון בבתי הספר, מבחני המיצב מראים שלמרות שאנחנו נמצאים הכי הרבה זמן בבתי הספר הלימוד הוא לא לימוד איכותי. בזמנו, דארווין שהוא אבי האבולוציה אמר שהוא מסוגל להתרכז שעתיים ביום. אז אם דארווין מסוגל להתרכז רק שעתיים ביום ריכוז איכותי, אני מניח שגם תלמיד מממוצע בבית הספר יכול להתרכז מספר שעות קטן יחסית. ועדיף לימוד איכותי ומצומצם מאשר הרבה. בית הספר הוא לא בייביסיטר של התלמידים. זה דורש מהפיכה ושינוי גישה כללי בכלל המשק ואני קורא לחברי הכנסת הנכבדים לעשות מהפיכה בנושא הזה, להשתוות למה שקיים ב-OECD. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, תודה רבה. ברשותכם אנחנו נתכנס לסיכום. אני רוצה להודות למציעים- חבר הכנסת רביבו וחברת הכנסת אורית פרקש הכהן ועידן רול, אני מבין שמשך בסוף ולא הגיע. הוועדה מודה לחברי הכנסת המציעים. הוועדה הבינה שקיים פער גדול בין מספר ימי החופשה של התלמידים לעומת ימי החופשה של ההורים. יש לבדוק פתרונות לצמצם את הפער הזה. בישיבה הייתה הסכמה שמעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע יהיה מבורך להורים וגם יחסוך כסף למשק. את השעות שחוסכים בימי שישי ניתן להעביר אותם לימים אחרים בשנה, והוועדה הציעה - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> באופן מרוכז, כמה שיותר באופן מרוכז, כפי שאדוני הציע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוודאי. והוועדה הציעה לבדוק את ההצעה הזאת, והוועדה מבקשת ממשרד החינוך לבדוק לפתוח את שנת הלימודים ב-א' באלול ולא ב-1 בספטמבר כפי שנפתח כיום. אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:03. << סיום >>