פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת החינוך, התרבות והספורט 23/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 94 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום ראשון, ה' באב התשפ"ג (23 ביולי 2023), שעה 8:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב עובדיה יוסף, התשפ"ג-2023, של ח"כ יוסף טייב << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר מנסור עבאס מוזמנים: יהודה אבידן – מנכ"ל, המשרד לשירותי דת רפאל בר גיל – יועץ מנכ"ל, המשרד לשירותי דת ירון קליינולד – ממונה טיפוח חינוך קהילתי, משרד החינוך שרית חאיק שפיגלשטיין – סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד החינוך ליאור סגל – עוזר ייעוץ משפטי, משרד החינוך שרה גולד – עו"ד ייעוץ וחקיקה ציבורי מנהלי, משרד המשפטים חנן ארליך – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יפתח עשהאל – רפרנט שיכון באג"ת, משרד האוצר עמית קצין – רמט, המשרד לשירותי דת עמרי גולן – לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה רוני נויבאוור – עו"ד ממונה מדיניות וידע, האפוטרופוס הכללי ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: יהודית גידלי רישום פרלמנטרי: איטייפ << נושא >> הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב עובדיה יוסף, התשפ"ג-2023, פ/452/25 << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, ה' באב תשפ"ג, הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב עובדיה יוסף, זיכרונו צדיק לברכה. בשבוע שעבר היו מספר חילוקי דעות. תמי, את רוצה להגיד לנו איפה הגענו עם ההבנות? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש כמה תיקונים שהם לא עניין של חילוקי דעות. פשוט תיקונים בעקבות הישיבה הקודמת. וגם באמת נושאים שצריך להחליט לגביהם, וגם לא סיימנו לקרוא את כל הסעיפים, אז נתחיל מההתחלה. בסעיף המטרה עשינו איזשהו שינוי בתיאום עם המציע, ואני אקרא פשוט את הסעיף המתוקן שמופיע פה בהערה: "מטרותיו של חוק זה – לציין את זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בכיר הרבנים הספרדים בדורו, אשר שימש הרב הראשי הספרדי הראשי (הראשון לציון), וחוק זה מרן הרב עובדיה יוסף. להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ותרומתו לאחדות ישראל, ולהביא לחינוך הדורות הבאים ברוח פועלו ופסיקותיו, הדוגלות במידת החסד". אז זה המתוקן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר? << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> רגע, המילים "להנחיל" וכו', זה לא מופיע בנוסח שלנו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה מופיע בצהוב בהערה. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> אוקיי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בהערה זה מתוקן אל מול המקור. עכשיו לגבי הסעיף של יישום המטרות יש איזו הערה של משרד החינוך? לא. או-קיי. כי באמת תיקנו אותו, הורדנו משם את המוסדות, עשינו אותו יותר כללי, והפירוט מופיע בהמשך. בסעיף שלוש של המועצה הציבורית, שכבר עסקנו בו, התיקון היחיד שאני רוצה להציע זה לא להתייחס למספר החברים בכותרת, למרות שבדרך כלל עושים את זה, בגלל שיהיה פה שינוי, כי שניים נוספים ייכנסו לתוקף, פשוט להגיד "ואלו חברי המועצה", נקודתיים. כי אחרת אנחנו כותבים תשעה, ובהתחלה זה שבעה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר? ולפרט אותם. אז זה הדבר היחיד בהקשר הזה. דבר נוסף, יש פה תיקונים שהם בעקבות הישיבה, אין בהם שינוי, אז אני לא קוראת אותם שוב, לעניין מבחני התמיכה, לעניין החלת דינים, זה דברים שסוכמו. שדוברו בישיבה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אפשר להעיר? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, בבקשה חנן. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> חנן ארליך, יועץ לחקיקה. אני לא זוכר אם סוכם סופית לגבי נציגי עיריית ירושלים, אבל אני מזכיר את ההסתייגות שלנו מהאיחוד נציגים לרשות מקומית ספציפית שאין לה בהכרח קשר לנושא החוק יותר מכל רשות אחרת, אז גם איחוד לרשות מקומית הוא דבר חריג. קיים אבל חריג. וגם ספציפית לרשות מקומית מסוימת. אנחנו נותנים את ההערה הזו, ואנחנו מעדיפים שהנציגים האלה יורדו - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה שציינו בישיבה הקודמת בהקשר הזה, שזה יוצמד מבחינת התחילה, של הסעיפים האלה של נציגי העירייה, לסעיף שמדבר על הקמת המרכז. ואז יהיה קשר. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> כן. שגם לגביו אנחנו מסתייגים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון. אני יודעת. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> לכן אני מעיר - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. אז אני רק אומרת שלעניין הקשר בין הנציגים של הרשות המקומית הספציפית לנושא, הקשר יהיה. כי הם ייכנסו לתוקף באותו זמן, ואז באמת זה כן תואם חוקים אחרים, נכון, לא רבים, לא תמיד יש נציגים של רשויות מקומיות, אבל יש בכל מיני חוקים שבהם יש איזשהו מרכז הנצחה, או בית העצמאות או בית התפוצות, שהם מוקמים במקום מסוים, אז לפעמים כן נותנים לנציגים של הרשות הרלוונטית גם במועצה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> לא, אנחנו חושבים שהקשר הזה הוא בעייתי, ולכן- - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> טוב, כשנגיע לסעיף של המרכז. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ההערה שלך נרשמה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הסעיף של המינוי של נציג ציבור. אני כן אקרא אותו כי זה שינוי משמעותי, וגם היה לך תיקון כששוחחנו על כך. בעמוד ארבע למעלה, ב-ב', הייתה שיחה לגבי תקופת הכהונה של נציגי הציבור, ועלתה פה הצעה שנציג ציבור שהשר שוכנע שיש לו תרומה ייחודית למועצה, הוא יוכל להאריך את תקופת הכהונה שלו בלי הגבלה ובלי הצורך בהפסקה. אז הנוסח הוא כזה: "בתקופת הכהונה של חבר המועצה הציבורית, שאינו מנוי בסעיף קטן א', כלומר נציג ציבור, תהיה חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, ולאחר הפסקה של שנתיים ניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת בלבד. ואולם, השר יהיה רשאי למנות חבר מועצה כאמור, לתקופות כהונה נוספות ללא הפסקה" – זה מה שרצית שנבהיר – "שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים, אם שוכנע כי הדבר מוצדק לנוכח מומחיותו ותרומתו הייחודית למועצה הציבורית ולהגשמת מטרות חוק זה". << דובר >> קריאה: << דובר >> דווקא ללא הפסקה לא מופיע פה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני מוסיפה את זה. לכן קראתי, היה לי חשוב לקרוא את הסעיף. << דובר >> קריאה: << דובר >> לאחר הפסקה של שנתיים מראש? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. בשיקול של השר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם הוא שוכנע שיש תמורה ייחודית וצורך שהוא יהיה במועצה, אז הוא יכול גם --- לפי הסעיף הזה, כן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חנן, התייחסות שלך. ברור לי שיש לך פה התייחסות. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אנחנו חושבים שזה לא נכון לקבוע הוראה שמאפשרת כהונה נצחית, למעשה, של אדם מסוים שלא בתוקף תפקידו כנציג ממשלה וכיוצא בכך, בידי השר. אנחנו חושבים שכחלק מההגיונות הרגילים של הצורך בריענון חברי המועצה, כן, ההיגיון של הקדנציות. הצורך בריענון, הצורך בתחלופה, הצורך בגיוון. הצורך בתפקוד מלא, לפעמים חבר מועצה מאבד כשירות מסוימת. ואני לא מכיר עוד תקדימים, אני לא עשיתי בדיקה על כלל החקיקה, אבל אני לא זוכר שיש, אולי מישהו אחר זוכר, אולי היועצת המשפטית, שיש דבר דומה לזה שנציג מציבור מסוים, השר יכול למנות אותו לכל החיים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לחוקים ישנים יש דוגמאות, לסעיפי תקופות כהונה ללא הגבלה. בחדשים זה באמת לא מקובל לגבי נציגי ציבור. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> ודאי בשנים האחרונות, בהרבה השנים האחרונות אני חושב. מושג של מינוי לכל החיים, זה מושגים שכבר עברו מהעולם, אני חושב, בעשרות שנים האחרונות, בעשר, חמש עשרה שנים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כמובן צריך להבהיר, חנן, שאנחנו לא מדברים על זה שהוא נמנע וזה, הוא עד יום מותו. אנחנו מדברים על זה שהשר יכול לחדש לו פעם אחר פעם, במידה והוא אכן. לשיקול דעתו, אותו אדם יתרום למועצה. ברור שאם האדם הזה, הוא היום בן שבעים. ולצורך העניין, אין לו תרומה נוספת למועצה, והחלפתו תהיה לטובת המועצה או לטובת הנושא עצמו, אז ברור שהשר, לשיקולו, יבין שצריך להחליף אותו. אבל אנחנו רוצים לתת את זה לשיקול השר. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אבל זה פתח לבעיות, שוב. אפילו במקרה פרוזאי של אדם מאוד מכובד, שכיהן קדנציה או שתיים, שלוש. ורוצים להחליף, אבל זה נתפס כהדחה. כי יש אפשרות להמשיך, אז למה לא מאריכים לו עוד פעם את הכהונה לעוד קדנציה, ועוד קדנציה? אז זה לא נעים, ויוצר מתיחות, והכותרות הם על הדחה כביכול, למרות שזה לא הדחה, זה בסך הכול אי-מינוי נוסף. האופציה הזו, אני חושב שהיא בעייתית. ואדם, שוב, אין אדם שאין לו תחליף בסוף, זאת אומרת, חשוב ככל שיהיה, יקר ככל שיהיה, כיהן שתי קדנציות, ואולי שלישית. המון שנים, ואין סיבה שלא- - - << דובר >> קריאה: << דובר >> צריך גם לזכור ששרים מתחלפים, אז ככה שבסוף אם יש שר אחר, שגם מחליט למנות, זה גם אומר משהו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> השר הוא גם לא נצחי, חנן. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני מבין, אבל הבעיות שציינתי, הן חלות גם אם זה שר נוסף. זה לא משנה, גם מבחינת הבעייתיות של השר עצמו להחליף מישהו שהוא כבר ותיק, ואין סיבה נראית לעין להחליף אותו, למעט אם יש הוראה בחוק. וגם ההגיונות הרגילים שהזכרתי קודם. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אפשר היה גם לקבוע מגבלה על מספר תקופות כהונה, אבל לא שתיים פלוס אחד, אלא נגיד עוד אחת יותר. בסך הכול גם חמש שנים, כל תקופת כהונה פה היא ארוכה. בדרך כלל קובעים שלוש, ארבע, פה זה מצטבר מיד לחמש עשרה שנה, עשרים שנה. זה תקופות ארוכות. זה גם אופציה לייצר איזושהי סופיות, גם אם היא לא זהה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> כבר כיום יש פה הרי שלוש תקופות כהונה של חמש שנים. זאת אומרת שתיים, הפסקה ועוד הארכה. אז כבר 15 שנים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, אבל הפסקה של שנתיים היא גם לא נכונה. כי בסוף הבן אדם היה עשר שנים, אתה נותן לו הפסקה של שנתיים, אתה לא יכול עכשיו אחרי שנתיים להחזיר אותו, יש לך מישהו חדש. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אלא אם כן מישהו - - - << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אלא אם מישהו עזב או לא יודע. נכון, אנחנו חושבים שהפסקה בדרך כלל, בדרך כלל ההפסקות הן כאורך קדנציה, ברוב החוקים. שוב אני אומר, אז 15 שנים בכל מקרה, אז זה המון. אולי במקרה מיוחד, עוד קדנציה עשרים שנה, זה כבר כל הדור מתחלף. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בינתיים נשאיר ככה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הדבר הנוסף, אחרי בדיקה נוספת – ואני מתנצלת שהדברים לא היו מדויקים בפעם הקודמת – באמת כשמדובר על מינוי של חבר מועצה בידי שר, אין מגבלה מבחינת המידע שהם מקבלים מהמרשם הפלילי. הם מקבלים את כל המידע. גם אם עברו תקופות המחיקה וההתיישנות. יש פה הצעה שהיא באמת חריגה. בכל החוקים שבהם מדובר על מינוי של חברי מועצה בידי שר, כמובן שיקול הדעת הוא אצלו. והוא שוקל לפי הרלוונטיות, לפי התקופה שהדברים קרו, לפי מהות העבירה. לא מגבילים אותו במידע שהוא מקבל. בישיבה הקודמת אתם רציתם שאם זה המצב, אם אין מגבלה, אז אנחנו נכניס פה התייחסות לתקופות. שהיא חריגה. שוב אני אומרת, אין תקדים לזה בחוקים האחרים של מועצות ציבוריות. אם כן זו תהיה ההחלטה, לכלול סעיף כזה, אז ההצעה היא לומר בסוף סעיף קטן ג', סעיף קטן ג' אומר "לא ימונה לחבר המועצה הציבורית מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה –". בהמשך, אותו עמוד ארבע, סעיף קטן ג'. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה שהיה ב' הופך ל-ג'. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. אנחנו נתקן פה כמובן את המספור. "אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה". ואז יש תוספת שמוצעת ברוח מה שדובר פה, "אלא אם כן במועד המינוי חלפה תקופת ההתיישנות כמשמעותה בסעיף 19 לחוק המידע הפלילי ותקנת השווים". תקופת ההתיישנות היא לא מוחלטת, הוא תלויה בסוג העבירה ובפריטי רישום נוספים שנמצאים, אז לכן הפנינו לתקופה עצמה, שיכולה להיות ארבע, חמש, עשר שנים. תלוי בסיפור. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן חנן, בבקשה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אנחנו בדקנו את העניין הזה של התחלות ההתיישנות, אכן הן לא חלות. אבל אנחנו חושבים שבכל זאת ראוי להרחיב את התקופה, כך שבמקום תקופת ה - - -. לא תקופת ההתיישנות, אבל גם לא בכלל, אלא לקבוע שזה יורחב למשך תקופת המחיקה של הרישום הפלילי, שהיא ארוכה יותר. ולכן זה מרחיב את אפשרות הבדיקה מעבר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל יש לה גם סופיות, כן. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> כן, ויש לה סופיות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה ההשלכות? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זו תקופה יותר ארוכה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> זה עוד מספר שנים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הבנתי. מה התקופות? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם בהתיישנות זה ארבע וחמש, למשל, על העבירות הבסיסיות, אז פה זה שמונה ועשר. זה הרוב, רוב המקרים זה יהיה שמונה ועשר במקום ארבע וחמש. אם אנחנו עוברים ממצב שזה כל המידע מאז ועד עולם, אז יכול להיות שזה הגיוני ללכת על תקופות מחיקה ולא לקצר עד כדי כך. << דובר >> קריאה: << דובר >> איך בא לידי ביטוי שיקול דעת השר ככל שיש, כאילו אמרת קודם שאם יש שיקול דעת שר למקרה שאם יש שיקול דעת, למקרה שזו תקופה ארוכה, - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בכל מקרה יש לו שיקול דעת. אבל פה אומרים לו, בעצם, אם חלפו התקופות, אז המגבלה הזו על המינוי לא חלה. אם חלפו התקופות, המגבלה על המינוי לא חלה. << דובר >> קריאה: << דובר >> ואם לא חלפו, יש לו שיקול דעת? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עדיין יש לו שיקול דעת. << דובר >> קריאה: << דובר >> כי משאר הסעיף זה נשמע שאין שיקול דעת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא. הרי כתוב "עבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכהן". מי קובע את זה? אז יש לי גם נוהל וגם שיקול דעת בתוך הדבר הזה. ככה זה כתוב תמיד, וזאת המשמעות שהגורם הממנה, על פי אמות מידה שקבועות בנוהל, זאת אומרת זה לא כל אחד לפי מה שנראה לו. כמובן שצריכות להיות פה אמות מידה ורשימת עבירות. לפי חוק המידע הפלילי, גורם שיש לו מידע שהוא מקבל מחוק המרשם, מחוק המידע הפלילי, הוא צריך לפעול לפי נוהל מסוים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני מבין את הכול, אני רק אומר שהסעיף – לא נשמע בצורה ברורה שיש מקום בכלל לשיקול הדעת של השר בעניין הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, אני מבינה. אבל זה פשוט שמבחינת אחידות חקיקה, זה הנוסח שיש בחוקים האלה וככה הוא מפורש, אז אם אנחנו פתאום נכתוב פה אחרת, אז מה המשמעות בחוקים האחרים? אני לא רואה סיבה לחרוג. הגורם הממנה הוא זה שמקבל את המידע ושוקל אותו. בדברי ההסבר אפשר להתייחס. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אולי נחדד את זה בדברי ההסבר. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני יכול לצטט פה, מסעיפים של חוק המידע הפלילי את ה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר, נעשה הפסקה קצרה ואני אשקול את זה. בסדר? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רק לגבי דברי ההסבר, אז הדגש הוא על זה שגם בתקופה שהמידע כן ניתן, עדיין זה בשיקול הדעת של השר איך לשקול אותו, בהתאם לנהלים ולאמות המידה שייקבעו לפי חוק המידע הפלילי. או-קיי. לסעיף ניגוד העניינים, בעצם זה נותר כסוגיה להחלטה. אנחנו דיברנו פה על הנוסח המעודכן יותר. יש פה שיפורים, למרות שאולי נפרט את בני המשפחה בצורה יותר רחבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> או לטוב או למוטב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הוא נותן גם חריגים שהם רלוונטיים. וזה לא הוחלט סופית על איזה נוסח ללכת. כמובן ההמלצה היא כן להתקדם עם הנוסחים המעודכנים שגובשו על סמך ניסיון ולקחים. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> וזו גם עמדתנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> התייחסות של משרד הדתות? לשירותי דת, סליחה. סעיף שמונה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו נחיה עם התוספת- - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן? אוקיי. טוב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש איזשהו שינוי שהוא יותר של נוסח בפרק ג', בפעילויות שיתקיימו ביום ההנצחה. פשוט ציינו את זה כ-א', זה היום עצמו, באיזה יום הוא יצוין. ואם זה חל בשבת, אז ביום א' שלאחריו, זה לא שינוי, 10א'. בעמוד 7 למעלה, כמו שצוין פה, מי שיערוך את הכנס, זה המשרד לשירותי דת, ולכן הנוסח הוא "המשרד לשירותי דת יערוך ביום מרן הרב עובדיה יוסף כנס עיוני לזכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, ויידונו בו נושאים מעולמו וברוח חזונו --- של הרב ---". צריך שלוש פעמים. להגיד את זה. ו-ג "הכנסת תקיים דיון מיוחד לציון יום מרן הרב עובדיה יוסף במועד האמור בסעיף קטן א' או במועד סמוך". עכשיו אנחנו בפרק של פעולות חינוכיות ערכיות, מלגות. שפה היו כל מיני חילוקי דעות, אז נקרא את זה שוב. הסעיף הראשון, כתבנו במפורש הבחנה בין הסעיף של - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חושב שב-11ב', גם משרד החינוך ביקש שם "בבית ספר"- - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון, אני תיכף אקרא עם תיקונים, אבל אני רק אדגיש שהפרדנו בין א' ל-ב' בכוונה, כדי שאחד יעסוק במוסדות המדינה והשני בבתי ספר, ואז יהיה ברור מה חל על בתי ספר. אז לגבי מוסדות המדינה, מוסדות המדינה יקיימו פעילויות חינוכיות ערכיות לקידום מטרותיו של חוק זה, לרבות קיום טקסים. פה אין צורך להגיד שוב "פעילות חינוכיות", ביום מרן עובדיה יוסף, או בשבוע שלאחריו כפי שייקבעו השרים הנוגעים בדבר. אז מחקתי פעולות חינוכיות. הייתה הערה של משרד התרבות לגבי מוסדות המדינה, שזה מנוח עמום. היה לנו איזה שיח מקדים לפני זה. הפניתי באמת לחוקים האחרים, שגם בהם - - -. אני לא אומרת שהמונח לא עמום, אבל נעשה בו שימוש והוא באמת מאפשר לשרים האחראיים על אותם מוסדות, שזה בתחום אחריותם, לקבוע הוראות איך זה יקוים. וזה, אני חושבת התקבל. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אנחנו רוצים להעיר על זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> על אל"ף? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> בגלל שהביטוי "מוסדות חינוך" הוא לא ביטוי שברור לנו מה הוא כולל. והוא גם מתייחס לפעילויות חינוכיות שיחולו במוסדות חינוך, אז בסוג של פרשנות, זה יכול לחול על משרד אחר. ולכן אנחנו מבקשים להחריג את מוסדות החינוך, זאת אומרת שייאמר "מוסדות המדינה למעט למוסדות חינוך". << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל זה כבר מופיע בסעיף ב'. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בבתי הספר יוקדש זמן, אז שם אמרנו ש - - - << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> והנקודה השנייה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בתי הספר יהיו רשאים להקדיש זמן, נכון? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, אולי נקרא רגע את ב' ואז. בסדר? הסעיף המתוקן באמת, היה לנו עוד שיח על זה, הנוסח הוא "בתי ספר יהיו רשאים להקדיש זמן ללמוד פועלו וחזונו של מרן הרב עובדיה יוסף לפי החלטת מנהל בית הספר, או לפי כללים שיקבע שר החינוך, ביום מרן הרב עובדיה יוסף או בשבוע שלאחריו". זה הנוסח המתוקן המוצע ל-ב'. ואנחנו חשבנו שבגלל שיש סעיף ספציפי לבתי ספר, ואין התייחסות למוסדות חינוך ב-א', אז זה לא נדרש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> סעיף ב' בעצם בא ואומר מפורשות שההחלטה היא בידי מנהל בית הספר ושר החינוך. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אז אין בעיה, אם כך, להחריג את מוסדות החינוך ממוסדות המדינה. למען הסר ספק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אין התנגדות, אני רק אומר שלדעתי זה מיותר, אלא אם כן - - -. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אנחנו רק משתמשים במונח "בתי ספר". << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> בואי נדבר על המונח. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שהוא המונח שבחוקים הדומים, שהם הנצחת אישים, שמדברים על מוסדות המדינה, מדברים על בתי ספר. זה גם יותר ברור לעניין הבחנה בין בית ספר למוסדות להשכלה גבוהה, משם גם באה ההערה מהמל"ג. מוסדות חינוך זה המונח היותר עדכני, זה נכון, שמשתמשים בו בחוקים חדשים יותר, אבל גם הוא, שניהם, בואי נגיד, כרגע לא מוגדרים פה. אפשר גם להגדיר את זה גם בהמשך בין- - - << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אז אנחנו מעדיפים, כיוון שבתי הספר הם בתי ספר. זאת אומרת, גני ילדים הם לא בתי ספר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לפי חוק הפיקוח על בתי ספר, גן ילדים זה כן בית ספר. גם לפי חוק לימוד חובה. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> לא לפי חוק חינוך ממלכתי, שם אנחנו מדברים על מוסדות חינוך. אנחנו רוצים ליישר קו. אז זה פשוט עניין של הגדרה. זאת אומרת, אם אנחנו נגיד פה "מוסדות חינוך", ונגדיר לצורך הסעיף הזה מוסדות חינוך, בתי ספר, גני ילדים, גם כיתות י"ג ו-י"ד, אז אנחנו נהיה מכוסים מהבחינה הזאת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עקרונית אין לי התנגדות, - - - את הנוסח. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אפשר גם להגיד "מוסד חינוך", - - - המל"ג. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> ואז עולה השאלה מה עם מעונות, יש פה איזשהו, צריך - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> לגדר את ה - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רק הייתה פה התנגדות של המל"ג, למרות שבדרך כלל כשאומרים "מוסד חינוך" לא מתכוונים למוסד להשכלה גבוהה, כן יכולים להתכוון למוסד חינוך על תיכוני מסוגים כאלה ואחרים, אפשר להגיד גם מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה בשלב זה, ואז זה ברור שמדובר על גנים ובתי ספר עד גיל שמונה. יש הגדרה של מוסד חינוך בחוק לימוד חובה, שם ברור שזה גם גן ילדים וזה מוסדות חינוך של מערכת החינוך, ולא של מערכת ההשכלה הגבוהה. ולחזור לזה. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אנחנו רוצים לא לגדר את זה לתחום בתי הספר, וכך לא לכלול. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה מקובל? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אני אבדוק את הנוסח. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני יכולה להקריא את ההגדרה, אם תרצו. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> וגם אנחנו מבקשים - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה ללא ספק גם כולל - - -. זה מוסד ללימוד שיטתי לילדים ולנערים, ילד מוגדר מגיל שלוש ויש שם - - - << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אוקיי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה גם כולל גני ילדים, וחוק לימוד חובה בוודאות. גני ילדים שהם תחת מערכת החינוך, כן. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> זה כולל גם את י"ג, י"ד? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני חושבת שכן. "לימוד המיועד לילדים ולנערים הניתן בחמש עשרה שנות לימוד", לא, זה עד סוף י"ב. לפי חוק לימוד חובה. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> - - - י"ג' י"ד. בסדר, אנחנו נמצא את ה - - -. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז כרגע לא נגדיר, ואפשר להתייחס שוב בדברי ההסבר. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אבל צריך להגדיר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שהעניין הזה יוגדר בין ראשונה לשנייה שלישית, נתעמק בעניין הזה של ההגדרה של מוסדות חינוך, כי גם לא נמצאים פה המל"ג כרגע. והם העירו על זה, אז זה יהיה מוזר עכשיו להתחיל להגדיר את זה, שזה כולל גם חינוך על-תיכוני, בלי שהם נמצאים פה ונותנים את - - -. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> המל"ג לא מעורב ב-י"ג, י"ד, זה בכלל לא קשור אליו. << דובר >> יהודית גידלי: << דובר >> יש לנו את הנציג של מל"ג בזום. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הם בזום? אז - - - את ההערה על מוסד חינוך. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אני רוצה גם להעיר לעניין סעיף ב', אנחנו מבקשים לשנות את הנוסח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> איזה סעיף? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> סעיף קטן ב'. אז לגבי סעיף א', אמרנו שאנחנו מעדיפים מוסדות חינוך ולהגדיר אותם, כמו ש--- << דובר >> תמי סלע: << דובר >> למעט מוסדות חינוך. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> נכון, למעט מוסדות חינוך ולהגדיר אותם כפי שהציעה היועצת המשפטית של הוועדה, ובסעיף קטן ב' הצענו נוסח חלופי, << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא הבנתי, אתם כן רוצים להגדיר לפי חוק לימוד חובה, או שנגדיר בהמשך באופן שזה, לוודא שזה חל גם? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> בהנחה שההחרגה תחול גם על כיתות י"ג י"ד, אז אין בעיה. נמצא נוסח ש- - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> ובסעיף קטן ב' אנחנו מבקשים לשנות את זה כך שייאמר שמנהל מוסד החינוך יחליט האם יוקדש זמן ללימוד פועלו וחזונו של מרן הרב עובדיה יוסף, ולא ייאמר - כפי הנוסח שהוצע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> סליחה שרית, מה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הנוסח שהוצע היה "מוסדות חינוך יהיו רשאים להקדיש זמן לפי החלטת מנהל בית ספר, או לפי כללים שייקבע שר החינוך". << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> נכון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ואתה גם הצעת שלא נתייחס לתקופה, נאפשר שיקול דעת יותר רחב לגבי המועד. ההצעה פה של שרית ושל משרד החינוך זה שיהיה כתוב "מנהל מוסד החינוך יחליט האם להקדיש זמן", לא באופן שאנחנו הצענו, שזה קצת חריג. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אני אסביר למה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> "רשאי" זה "יחליט", מה. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> עלתה השאלה במשרד שלנו, האם הסעיף בפרשנותו כפי שהוצעה, בעצם קובע שיחול יום הציון, ולשיקול דעתו של מנהל בית הספר, רק לגבי היקף הפעילות החינוכית- - - אבל במשרד מבקשים לחדד שלא מדובר רק על ההיקף, אלא האם בכלל יצוין היום במוסד החינוך, ולכן בוצע הנוסח הזה למען הסר ספק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני הייתי מציע להשאיר את זה ככה, שרית. לאור התייעצות שלי עם לשכת השר. ובמידה ויהיה זה, אז בין שנייה לשלישית נתקן את זה. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אז אני רוצה רק לציין שגם אני התייעצתי עם לשכת השר, וזה הנוסח שהוסכם עליהם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, אז זה ייבדק. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, הבעיה שהיא לא התייעצה עם לשכת השר השני. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ייבדק, בסדר. טוב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בכל מקרה, אני אגיד שברגע שכתוב "מוסדות חינוך רשאים להקדיש", אין פה חובה. ועוד לפי החלטת מנהל בית הספר, לפי החלטת המנהל, אז זה קשה לומר שזה רק עניין של ההיקף. זה די ברור שגם ההחלטה אם בכלל, ועוד אם אנחנו מורידים את העניין של המועד והשבוע לפני או ביום בעצמו, אז זה מאוד פתוח. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אז מה הנוסח המוצע כרגע אומר? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> "מוסדות חינוך יהיו רשאים להקדיש זמן ללימוד פועלו וחזונו של מרן הרב עובדיה יוסף, לפי החלטת מנהל מוסד החינוך או לפי כללים שייקבע שר החינוך", נקודה. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> הסיפה מתייחסת להבנתנו. היא יכולה לחול רק על ההיקף ולא על עצם הציון. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הכללים. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> מה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הכללים של השר? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> לא רק הכללים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חושב שבסעיף א' מובהר "לרבות קיום טקסים". << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, זה לגבי מוסדות המדינה. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אנחנו רוצים להבהיר – שוב – כפי שסוכם. ששיקול הדעת של מנהל המוסד זה לא רק על ההיקף של הציון, אלא עצם הציון. אין לנו בעיה שזה ייאמר בנוסח כזה או אחר, רק שזה יהיה ברור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, בסדר, אני בודק את זה. בסדר? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שהמנהל יחליט, נקודה. אנחנו בסעיף של מלגות. אז יש לנו את סעיף א' – "משרד החינוך יהיה רשאי להקצות מלגות לימודים במסגרת חלוקת מלגות על ידי המשרד לשם מחקר בנושאים הקשורים לפועלו ולחזונו של הרב עובדיה יוסף – מרן הרב עובדיה יוסף – לפי כללים שייקבע שר החינוך ובכפוף לתקציב ייעודי בהתאם לאמור בסעיף 13". לגבי סעיף קטן ב' הייתה הערה - - - << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> אני רק רוצה לציין בהקשר הזה, לא עניין של נוסח, אבל אנחנו נציין לפרוטוקול שהמלגות הן רשות מבחינת המשרד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כתבנו "יהיה רשאי להקצות" - - -. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> לא, נרשם "בכפוף לתוספת תקציבית ממשרד האוצר, ולא ממשאבי המשרד הקיים". << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בכפוף לתקציב ייעודי בהתאם לאמור בסעיף 13. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> צוין לפרוטוקול. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, בסדר גמור. או-קיי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> סעיף קטן ב' – זה בעצם מלגות שהמשרד לשירותי דת רשאי להקצות. אז כרגע כתוב לסטודנטים או לתלמיד במוסד תורני על-תיכוני לצורך מחקר בנושאים הקשורים לפועלו או לחזונו של מרן הרב עובדיה יוסף לפי כללים שייקבע השר. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה זה "מוסד תורני"? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זהו, אני ביקשתי להוסיף את זה בעקבות כך שהיה רשום רק סטודנטים. << דובר >> קריאה: << דובר >> כוללים זה גם מוסד תורני? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה מה שביקשתי מתמי לבדוק. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז הסתכלתי על כל מיני נוסחים שהיו גם בהקשרים אחרים, של חוק שירות ביטחון של ישיבות שהוגדרו, ויש איזשהו נוסח שמדבר על "ישיבה או כולל שמתקיימים בהם לימודים תורניים המופעלים על ידי עמותה או חברה לתועלת הציבור והכלולים ברשימה שקבע שר הביטחון לפי חוק שירות ביטחון", יש רשימה, רשימות שנקבעו בהקשר הזה. אבל נצטרך לבדוק את זה, אני מודה שהעניין הזה עלה די ברגע האחרון, ובישיבה היום ביום ראשון בבוקר לא היה מספיק זמן להתייעץ עם הגורמים שאחראיים על הנושאים האלה של ישיבות מוקבלות וכוללים שמוקבלים לצורך לימודים, ונצטרך עוד להתעמק בזה- - -. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אפשרות נוספת זה, שוב, במקומות שבהם רוצים להגדיר מה זה מוסד תורני, אז בפנים מוסדות שנתמכים על ידי המדינה לפי סעיף 3א' לחוק יסודות התקציב, ככל שמתקיימת תמיכה כאמור, התמיכה היא מתקיימת, ואז הרשימה היא, גם במוסדות זה אומר שהם באמת קיימים, הם מפוקחים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מוכרים. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> הם רשומים שם, וזה לא איזה משהו שהוא לא - - -. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני מתנצל, אותי לא מעניין המוסד. מעניין אותי האדם שרוצה לבצע איזשהו מחקר או, אם אנחנו רוצים לפרסם מאמרים תורניים, כן, אלף ואחד דברים, אותי לא מעניין המוסד אם הוא עכשיו מקבל תמיכה או לא מקבל תמיכה, מוכר לא מוכר, מעניין אותי האדם שלעצמו, שאנחנו רוצים להגיע אליו, שהוא יפרה אותנו והוא יביא את הדברים האלה. למה אנחנו צריכים לנעול את עצמנו --- << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> רק הגדרה לצורך - - -, לצורך הגדרת המוסדות. מה הם, מה זה המוסדות? כי מוסד תורני, אדם שיושב לבד, לומד לבד, ואומר לך אני- - - , או של חמישה חברים שיושבים ולומדים, ואומר "אני מוסד תורני". פשוט צריך איזושהי הגדרה, אתה אומר "מוסד תורני", זה מונח שהוא לא - - -. << אורח >> יהודה אבידן: לא, אבל אם אני רוצה להגיע לאדם שלא נמצא במוסד תורני? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> זו הצעה זה לא בגלל התמיכה, בלי קשר לתמיכה. << דובר >> קריאה: << דובר >> ואם יש לי אדם פרטי, לצורך העניין? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אדם שהוא לא במוסד תורני. עכשיו אדם בן 60 שהוא לא עובד, בוא נאמר שאין לו את ההכנסות, חי מקצבת נכות, בסדר? והוא רוצה להגיש עכשיו בקשה למפעל הזה שאנחנו נעשה, אם אנחנו רוצים עכשיו להציע למבצע, למאמרים תורניים או להיסטוריה, אלף ואחד דברים. למה אני חוסם אחד כזה? למה לחסום? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> בדרך כלל כשמעניקים מלגות – או בהרבה מקרים – זה למוסד שהוא ידוע. כלומר, לא מעניקים מלגות לאנשים פרטיים ועצמאיים. פרסים זה משהו אחר, פרס ליצירה תורנית זה משהו אחר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ואם יש גוף מחקר - - -. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> גם סטודנט בהגדרתו זה מישהו שלומד במוסד אקדמי מוכר או במכללה, או לא חשוב, מוסד שאפשר להתייחס אליו. אדם לא יכול להגיד 'אני סטודנט עצמאי, אני אוטודידקט, אני לומד לבד, תראו בי סטודנט. לכן גם בהקשר של לימודים תורניים, ההפניה פה היא למישהו שהוא תלמיד, שאנחנו מכירים אותו. כלומר, מה זה "מכירים"? במובן הזה שהוא לומד במוסד מוכר, גם תורני כמובן, או בעיקר תורני, לא משנה. אבל לא כל אדם שאומר "תנו לי מלגה, אני מכין מחקר". << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל המדינה מחלקת כסף והיא רוצה בכל זאת לדעת שהיא נותנת את זה למישהו שבאמת, היא יודעת שזה מה שהוא עושה, ולא שהוא כותב לה הצהרה "אני עושה מחקר". << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, כשאנחנו מפרסמים עכשיו במשרד את התבחינים, אנחנו נכתוב למשל, לצורך הנושא הזה, שהאדם הזה לא יכול להיות עכשיו, אם הוא משתכר איקס כסף בשנה וחודש, הוא לא יכול לקבל. אם הוא אדם, הוא מקבל מלגת כולל, הוא יכול לקבל, ואז הוא יגיד לי "תשמע, אין כפל תמיכות". אם הוא מקבל מהכולל, במדינה, אז הוא כבר נתמך פעם אחת, הוא לא יקבל פעם שנייה. ואת זה אני רוצה למנוע. כי אני לא רוצה להגיע למצב שאני עכשיו מפרסם בקשה למלגות, ואז יגיד לי, חנן, "תשמע, אני מצטער". << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אדוני, אפשר לכתוב במפורש בחוק "לעניין זה לא ייחשב הדבר כפל תמיכה". << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אז כבר התקדמנו. כבר התקדמנו, הנה כבר עכשיו מצאנו עכשיו עוד קבוצה שלמה שכמעט נחסמה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל זה אמור להיות מלגת מחקר. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ולכן אני אומר - - -. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> וזה לא מלגת מחייה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> מלגת מחקר מסוים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> רוצה לראות שזה אדם שעוסק במחקר, זה לא מלגת מחיה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, בוודאי שלא, הפוך, אבל מה, כשאני מפרסם דברים כאלה במשרד תבחינים, פתאום קם לי המשרד המשפטי ואומר לי "תשמע, אבל אם הוא מקבל בכולל 700 שקל בחודש, אז הוא כבר לא יכול לקבל שום תמיכה במדינה". וזה אבסורד. אנחנו לא מחפשים כרגע לחסום את האנשים, אנחנו רוצים להגיע גם לאנשים האלה, ולכן אני רוצה שהדבר הזה יהיה ברור, שאנחנו נותנים את זה גם לאברך הכולל, גם לאנשים בישיבות שנמצאים ומקבלים תמיכה במדינה אותו מוסד, אותו אברך מקבל ויקבל גם פה. שלא יגידו לי "שמע, אין כפל תמיכות", כאילו עכשיו – מי שיישמע – נתנו לו פה 100,000 פה 100,000. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני אהיה צריך לגדר את זה – כמובן – שוב, כי אני מנסה עכשיו לחשוב - - -. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לכן אתה פה, לעזור לנו. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני רוצה לעזור, אני רק אומר – והצעתי אפילו, זה היה במירכאות – אני רק אומר שצריך לגדר את זה, כי אני לא רוצה שיהיה מצב שהמשרד עכשיו יחלק תמיכות ל-20,000 אנשים שלומדים בכוללים, שיגידו "אנחנו לומדים עכשיו" - - -. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אם יהיה לנו, לא לא. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> לומדים עכשיו - - -, ואנחנו בסוף גם נכתוב - - -. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, א' אני יכול לקחת עכשיו מבצע ל-20,000, אני עושה עכשיו מבצע ללמוד למבחן ולהיבחן על נושאים רק של הרב עובדיה, למה לא? יכול להיות, אבל אני אומר שאנחנו לא שמה, זה גם תלוי בתקציב, זה תלוי באלף ואחד הדברים, אבל בסופו של יום אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו מעשירים את מפעל חייו של הרב כמה שיותר, מנחילים לדורות הבאים, וזה אנחנו נעשה כמה שיותר פעולות בנושא הזה. אין לנו עניין לחסום, אין לנו עניין לתת עכשיו איזושהי קופה קטנה מהצד לכל מיני אברכים, זו לא המטרה. לכן אני אומר, אין לי בעיה, אנחנו נשים את זה על השולחן. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני מבין, אני רק אומר שצריך לגדר, אני מבין את הבעיה שאתה מדבר – כפל – כי אכן יש מקרים אחרים שבהם אומרים 'זה כפל', כלומר אם אדם יושב בכולל, והכולל – לא הוא – אבל הכולל נתמך בעדו, מצד אחד הלימודי תורה ומצד שני האדם עצמו מקבל מלגה – הייתי אומר זה סוג של משכורת במובן מסוים – על הלימודים שלו, אז יש פה בעייתיות. ולכן ההערה של אדוני היא חשובה. צריך למצוא את המסלול, למשל במקרים אחרים אמרנו אם זה בשעת אחרות. כן? אני בהקשר של תשובות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לאו דווקא. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> צריך למצוא איזשהו פתרון, אבל אני אומר שמצד שני צריך לגדר מצב שבו יש למעשה תמיכה מקבילה בקבוצה של אנשים שמתקיימת לצד התמיכה של מוסדות תורניים. אגב, זה לא רק ישיבות וכוללים, יש מכוני מחקר תורניים שנתמכים בידי משרד התרבות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לכן אני אומר. אם אדם זה נתמך בידי מכון מחקר אחר, שזה כבר לא מלגה של 700 או 800 שקל, זה כבר סיפור אחר. אין כפל תמיכות, אתה צודק, הייתי אומר בנושא הזה, להבדיל את תמיכת הכולל, או של הישיבה הספציפית, שזה 400 שקל לבחור ישיבה או 800 שקל לאברך, את זה אני רוצה להחריג. את שאר המכונים אין לי עניין להחריג. אם אחד עכשיו מקבל, עבור מכון מחקר, מלגה ללימוד מסוים, וייפול לי עכשיו עוד אחד כזה כאן, זו לא המטרה שלנו. המטרה שלי היא כן לעודד אברכים שהמלגה שהם מקבלים זו מלגת לא קיום אפילו, זו מלגה סמלית. וכאן אני רוצה כן לעודד אותם בנושא הזה, ולא אכפת שהם יהיו באותם שעות. ועל זה אנחנו צריכים את הניסוח שלך, איך אנחנו עושים את זה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> צריך אולי לחשוב על זה, להשאיר את זה למחשבה קצרה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מחשבה קצרה, יפה מאוד. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אבל מחשבה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אנחנו נפרדים מהמחשבות הארוכות. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> שוב, אנחנו לא רוצים שיהיה מצב באמת של כפל, שהמשרד לשירותי דת, סליחה, משרד החינוך, נותן תמיכה במוסדות תורניים, ומוסדות שאולי חלק ניכר מתלמידיהם הוגים בתורתו של הרב עובדיה יוסף, ולומדים אותה, ומצד שני, - - - תיתן למעשה תמיכה ישירה לאותם תלמידים בדרך של מלגות, אבל על אותו לימוד עצמו. זו הבעיה, זה העניין. אני רוצה להימנע ממנה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אנחנו יודעים שזה לא אותו דבר. כשאני רוצה לעודד עכשיו כולל שייקח מסלול מסוים, אחד לוקח מסלול רבנות, אחד דיינות, ואחד לוקח מסלול דיינות ורבנות, אז אנחנו רוצים שהבן-אדם, נכון מעבר למלגת הקיום לפי חוק הקיום של הכולל, הוא יוכל כן לקבל את זה. כאן זה הדבר שאנחנו פוגשים. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אם היה אפשר לכתוב שזה למשל לא בזמן הלימודים - - -. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אתה יודע שזה לא רציני. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> הלימודים הם שבע שעות ביום זה מה שתלמיד כולל ממוצע - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כן, אבל זה לא שייך - - -. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> - - -צריך ללמוד בשביל לקבל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא שבע שעות בריצוי, זה שבע שעות עם הפסקה בצהריים של לאכול, להוציא את הילדים מהגן וחוזר, אנחנו לא יכולים להגיד לו אחרי זה "תתחיל את כל ה - - -, תקבל משעה 17:00, 18:00 עד שעה 22:00, זה לא שייך. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> זה מה שעשינו, למשל, בהקשר של תמיכה במה שמכונה "שו"ת לתפוצות", לקהילות ישראל בתפוצות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בסדר, זה משהו אחר כי זה משהו אחר. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> הטענה שזה חופף ללימודי הכולל, ואז אמרנו - - -. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כי זה משהו אחר, אתה צודק. כאן אנחנו מדברים על משהו - - -. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני מציע מודל דומה פה. בעוד שהמחקר הוא בשעות שהן נפרדות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בלבד שאין תמיכה לאותה פעילות, שהוא לא מקבל תמיכה עבור אותה פעילות. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> כן, שהמחקר שלו, שבגינו הוא מקבל את המלגה לפי החוק הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אותה פעילות לא עבור שעות הלימוד. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> לא יהיו באותן שעות שבעדם המוסד שבו הוא לומד מקבל תמיכה על לימודיו. בעד לימודיו. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> טוב, אם יש לך איזשהו נוסח בעניין הזה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני צריך לנסח משהו בצורה יותר פשוטה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל בגדול אנחנו גם מדברים על תלמיד במכון מחקר תורני וגם על תלמיד של ישיבה או כולל. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> בכל מוסד שהוא נתמך. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שמתקיימים בהם לימודים תורניים. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> בכל מוסד שהוא נתמך בידי המדינה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שמקבלים תמיכה כמוסד ציבור, ואנחנו צריכים את התוספת שמצד אחד לא תמנע לתמוך במישהו שהמוסד הזה מקבל תמיכה מהמדינה, מצד שני שלא יהיה כפל - - -. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לפי כללים שייקבע השר, לא מדלגים על זה? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אם הכללים האלה, הם יהיו בהתייעצות עם המשרד - - -. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, בוא נאמר שהחליט השר להתייעץ איתך. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> עם היועץ המשפטי לממשלה, כמו לגבי - - -, אז זה אפשרי. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> החליט השר להתייעץ אתך, והחליט שבכל אופן על-אף שאתה יודע שאין כפל תמיכות, במקרה הזה כן. האם זה יכסה אותו? או שתגיד שזה לא חוקתי? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אפשר להוסיף "ובכפוף לעקרונות סעיף 3א לחוק - - - התקציב". << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הפוך. << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא רוצה להתגבר על 3א. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני שואל האם מילים האלה, לפי כללים שייקבע השר, פותרות את הבעיה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תלוי מה יהיה בכללים, לא, אני חושבת שבעקרון. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> הכללים יגידו שעל אף שהוא לומד בכולל, הוא יכול לקבל מלגה. האם מישהו יכול לומר "לא אדוני"? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אם אנחנו כותבים - - - . << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כי אז אני רוצה להשאיר את הוויכוח לאחרי זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שהוא תלמיד של ישיבה או כולל, של מוסד ציבור נתמך, והוא זכאי לקבל מלגה, אם הוא עומד בכללים, אז ברור שזה לא, שזה לא שולל את התמיכה, זה שהכולל הוא נתמך. אבל אנחנו גם לא רוצים שעבור אותה פעילות הוא כבר מקבל מלגה, או תמיכה, - - - << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ודאי שלא, אנחנו מדברים על אדם שלומד בכולל רגיל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני חושב שהעקרונות מוסכמים, רק צריך לנסח אותם. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, אני חושב שיכול להיות שהניסוח גם פותר לנו את הבעיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> הכללים – אני כרגע לא יודעת מה כתוב בהם. זה לא פותר את הבעיה, אבל אני חושבת שהסיפה שנוסיף פה ברוח מה שאני מבינה שמקובל, אין פה מחלוקת. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני לא בטוח שזה מקובל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא. ממש לא. הוא עושה לנו בדיוק מה שאנחנו לא רוצים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז אני אנסה, ותגידו לי אם זה מקובל. מצד אחד, זה שהכולל או הישיבה הם מוסד נתמך, זה לא מונע לקבל מלגה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יפה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> זה ברור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אבל אם אותו תלמיד או תלמיד ישיבה, מקבל איזושהי מלגה עבור אותן שעות שבהן הוא גם יושב ועושה את המחקר, או עבור אותה פעילות ספציפית, אז הוא לא יקבל פעמיים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אז עוד פעם, תסבירי לי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> התמיכה הספציפית שהוא מקבל. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני רק אדייק שהתמיכה לפי 3א זה המוסד מקבל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רגע, אני רק רוצה, אני רק רוצה גם לחדד משהו, יהודה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה שהמוסד מקבל, זה לא שולל. אבל אם - - -. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא הולך לקבל על זה מלגה חד פעמית, נכון? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> או שכן או שלא, יכול להיות שאתה נותן מלגה של כמה חודשים. אי-אפשר לדעת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם הוא מקבל מלגה עבור הלימודים באותן שעות שבהן הוא יושב ועושה את המחקר הזה, אז זה כבר כפל. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני למשל הוצאתי עכשיו תמיכה לרבני קהילות, או-קיי? ברבני קהילות הגיע משרד המשפטים, ואומר לי "תשמע, אם הוא לומד בכולל הוא לא יכול להיות רב הקהילה". למשל רבני קהילות, המשרד מונע ממני לתת לבן-אדם שכבר נתמך בידי משרד הדתות. וזה העיוות. זה עיוות אמיתי. כי אני חושב שאדם שעושה, אם הוא נתמך בידי המשרד והוא לא עושה באותם פעילות, אותם, אותם שעות פעילות, לא צריך היה למנוע את זה ממנו. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני אעדכן שבהקשר הזה זה תלוי במדיניות של המשרד. במקרה הזה, אנחנו לא חושבים שזה בלתי אפשרי בדוגמא שנתת, אבל שוב, כמובן צריכה להיות הפרדה. הוא לא יכול לשבת בכולל, ולקבל אנשים בתוקף היותו רב הקהילה. נכון? או-קיי. אותו דבר אנחנו אומרים פה, תלמיד הכולל לא יכול – מצד אחד – ללמוד ושהכולל ייתמך בעדו, ומצד שני הוא יקבל - - - . << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> כן, למה לא? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> הוא יקבל על אותם לימודים - - -. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אבל על זה אנחנו רוצים כפל תמיכה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> זה בעצם הופך לתמיכה כפולה, שוב אני אומר, אם המשרד לשירותי דת יתחיל עכשיו לתמוך בעשרות או מאות או אלפי תלמידים, תלמידי כוללים, תלמידי מכוני מחקר, אני לא יודע מה. שהם אומרים "אני לומד את כתבי הרב עובדיה והוגה בתורתו". ובסוף אני גם אולי אוציא איזה מסמך מסכם, ונקרא לזה "מחקר", לצורך העניין. או אפילו מחקר יותר משמעותי. ובצד שני, ממשיכה התמיכה באותם תלמידים של משרד החינוך, אגף מוסדות תורניים, יש פה כפל. זה בעצם תוספת תמיכה למי שלומד את תורת הרב עובדיה, זה דבר שהוא בעייתי. עכשיו אם זה בשעות נפרדות, אם אני אומר "בסדר, אתה תלמד את 7 השעות המחויבות לפי מבחני התמיכה כרגיל בכולל, ובשאר השעות – בסדר השלישי, לצורך העניין – או בשעות הערב, או לא משנה, בזמנים אחרים, אתה תעסוק במחקר. תעסוק במחקר בשעות האחרות, אז כמובן שאין בעיה, למרות, אגב, שגם פה. יש פוטנציאל בעייתי, כי איך אני יודע באיזה שעות זה, אבל אני אומר פה, במקרה הזה, זה יהיה קבוע בחוק, זה בסדר. אבל לפחות שמבחינת ההגדרה של הדברים, הדברים יהיו ברורים שזה לא חופף. כי אחרת זה פשוט - - - לכפל תמיכות מלא. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני רוצה רק לגבי המטרות. אני רוצה להוסיף שם שכן נוכל להקים איזשהו מרכז, שחלק מהמטרות זה להקים מרכז, מה שקשור לעיריית ירושלים, אולי במטרות, נכניס גם פה איזה משהו במטרה, מילה אחת. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אם המטרות הן הנצחה, אם זה מרכז הנצחה הוא משתלב במטרות, ואם יש סעיף ספציפי אז אני לא רואה למה צריך להכניס, כי יכול להיות גם שזה לא יהיה - - -. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אוקיי. והדבר שהוכנס כאן לגבי עיריית ירושלים, שהמרכז יהיה תאגיד כשר לזכויות וחובות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> איפה זה, איזה סעיף אתה מדבר? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בסעיף 14ב'. אם זה עיריית ירושלים, עיריית ירושלים כשלעצמה היא גוף. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אבל המרכז הוא לא עיריית ירושלים. יש באמת כל מיני נהלים לגבי הקצאה של מבנים עירוניים - - -. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> היא לא מקצה לנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא לא מקצה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> היא לא מקצה, לא, זה מה שאני רציתי לומר. העירייה לא מקצה את זה לא לעמותה, ולא למשרד שירותי דת. העירייה בעצמה עושה את זה, מפעילה את זה כחלק מכל מפעלי התרבות שלה, הוא יהיה ייחודי, יכול להיות שתחליט להקים לזה מנהלת, כמו איזשהו היכל תרבות או משהו, ככל שיהיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> תאגיד עירוני? זה יהיה תאגיד עירוני? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> היא יכולה להקים את זה כתאגיד עירוני. היא יכולה להקים את זה כעמותה עירונית. אבל אני לא רוצה שיהיה מצב עכשיו שאנחנו, עכשיו נגיד תקים תאגיד כמו --- חוק ההעברות הממשלתיות, זה לא הכוונה. מה זה תאגיד כשר? אני לא יודע. לעירייה יש מספר אפשרויות להקים או חברה עירונית לצורך העניין או עמותה עירונית, כמו איך שהיא מקימה עכשיו איזשהו היכל תרבות, והיא עושה לאיזושהי הנהלה מסוימת, עם כל הכללים שלה. אין כאן עניין שאנחנו ננעל אותה בנושא הזה לתאגיד או משהו, ואם זה לא יהיה תאגיד, זה לא פשוט ככה סתם להקים תאגיד ככה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אם זה עמותה או תאגיד עירוני, תאגיד זה מאוד רחב. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, העירייה מקימה את זה, היא לא מקצה. היא לא מקצה את זה לאף אחד. אנחנו כן רוצים שותפים בהקמה ובתפעול, אנחנו רוצים לאפשר להיות שם שותפים בכל הפעילות של המקום, העירייה היא בעל הבית, אנחנו נהיה שם כנציגות, המדינה – כמו שיהיו בדירקטוריון נציגים. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בכל האפשרויות שמנית, זה תאגיד. זאת אומרת, כל המשמעות של זה היא שזו אישיות משפטית נפרדת ויש לה חשבון בנק משלה, זכויות וחובות. גם עמותה וגם תאגיד עירוני, הם תמיד תאגיד. זו אמירה מאוד רחבה. זה לא בן-אדם, הנה חנן אולי יש לו איזו הערה- - - << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אפשר להתייחס? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן רצינו להציג פה בכל מקרה, בגלל שגם בנושא הזה גם ידרוש עוד התייעצות, כל הנושא של באמת שותפות של רשויות מקומיות ועמותות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אנחנו לא שותפים, לא. אני לא שותפים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ברגע שהדבר הזה הוקם ייחודי וייעודי, אנחנו נהיה רשאים לתמוך ולעזור. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, בסדר. מבחינת המשרד, אבל אם זו עמותה, ומה החלק של העירייה במימון, בהקמה, בהקצאה של המבנה, יש כל מיני מודלים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא מדברים על עמותה חיצונית. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, עמותה עירונית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> העירייה תקים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> יש מושג כזה "עמותה עירונית". יש מושג כזה "עמותה עירונית" שהיא 100 אחוז בעלות לצורך הקמת מה שנקרא, השלמת "חשבון בנק". היום יש מתנ"סים בכל עיר יכול להיות שכל מתנ"ס יהיה לו את העמותה שלו, את חשבון הבנק שלו. זה הכול משק כספים סגור, הכול מנוהל בצורה סגורה, אבל בסופו של יום - - -. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר, אז אני אומרת גם על הדברים האלה חלים כללים, שהם מדברים גם על - - -. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> העירייה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> על המשאבים של העירייה, איך היא מקצה אותם לצרכים השונים שמתייחסים לאוכלוסייה, לכלל האוכלוסייה. כשעירייה הרי, גם מקרקעין, גם מבנה וגם תקציב של עירייה, זה תקציב ציבורי, ברור שהיא משתמשת בו גם למטרות של תרבות ודת והנצחה, אבל היא צריכה לעשות את זה לפי הכללים, יש חוזרי מנכ"ל משרד הפנים, יש פקודת העיריות. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> מה זאת אומרת? זו עירייה מה השאלה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה ברור. לא, נכון, אבל גם כשאנחנו כותבים את זה פה. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא, הכול בסדר, רק לא הבנתי המילה "תאגיד", אני לא - - -. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אולי "תאגיד עירוני"? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> "המרכז יפעל על-פי גוף כמשמעותו בסעיף 9.2" - לא יודע מה זה, אנחנו נבדוק את זה אחרי זה. אין לי בעיה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אפשר כרגע לא. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בלי המילה "תאגיד". בואו לא ננעל את העירייה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו מפחדים ש"תאגיד", - - - להקמת תאגיד חדש. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> המרכז יהיה גוף מבוקר כמשמעותו. בסעיף 9.2, בלי - - - << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נבדוק מה המשמעות של להגיד את זה או לא להגיד, לדעתי בכל מקרה זה תאגיד. גם אם לא נגיד. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא. יכול להיות שזה עמותה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> עמותה זה תאגיד. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> עמותה זה תאגיד? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא ממשלתי. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אדוני, אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן חנן. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אני חושב שהסעיף הזה הוא בעייתי בהרבה היבטים. אנחנו אולי אפילו סבורים שזה חורג מהצעת החוק המקורית, כפי שהוגשה לוועדת שרים לחקיקה והתמיכה שהפכה להחלטת ממשלה אחר-כך. יש פה סוג של הקמה של תאגיד, אני מסכים שזה לא ברור לגמרי מהניסוח פה. אם יש פה הקמה של תאגיד או רצון להקמת תאגיד, אז יש דרך שבה מקימים תאגידים, אנחנו עומדים עוד מעט לדבר על הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב חיים דרוקמן, שם הוקם תאגיד. שוב, עם כל ההערות שהיו לנו בעניין הזה. זה הקמת תאגיד, ואז יש את הכללים, כן את המועצה שלו, וכל המחויבויות שלו בכפוף לחוק וכו' << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה מדבר על הקמת תאגיד סטטוטורי. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> כן, תאגיד סטטוטורי, ויש לזה הסדרה. אי אפשר, מה שנקרא, ללכת עם ולהרגיש בלי או להיפך. זאת אומרת, לעשות משהו שהוא היברידי, או משהוא שהוא יצור כזה שהוא לא ברור. אם יש פה תאגיד שהחוק מדבר עליו, יש פה הוראה להקמת תאגיד, זו הוראת חוק. אז צריך להסדיר את זה, כמו שמקימים תאגיד. ואני אומר, וזה, כמו שאנחנו רואים במקרים אחרים, זו הצעת חוק נפרדת, או לפחות פרק משמעותי נפרד, שוועדת השרים לדעתנו צריכה הייתה לתת דעתה עליו, זה לא הונח בפני ועדת השרים, היא לא התייחסה לדבר הזה ולא גיבשה עמדתה. לפחות בגלל הסיבה הזאת, זה צריך לחזור, לדעתנו, לוועדת שרים, אם רוצים בהמשך גם לקדם את העניין הזה. לגבי הנוסח שפה כרגע מופיע. זה יכול לכלול המון אפשרויות. אני אעיר כמה הערות. ראשית, יש פה הוראה בחוק לעיריית ירושלים לבצע משהו. שוב, אני לא יודע עד כמה זה מצוי בחקיקה ראשית שמנחים רשות מקומית בחקיקה ראשית לבצע משהו. יש, מוקמים מרכזים, מוקמים מרכזי הנצחה כאלו או אחרים לאישיויות לא רבים, אבל יש, בדרך כלל זה נעשה כשהממשלה תומכת בזה, אז זה נעשה בהחלטת ממשלה. ושם מוסדרים כל הפרטים. פה מצד אחד העירייה מקימה, מצד שני המשרד – זה ימומן גם בידי המשרד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חנן, אם אני רושם "עיריית ירושלים תהיה רשאית להקים", זה פותר לך את הבעיה? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> שוב, מה זה "רשאית להקים"? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> יש לי איזה נוסח שהוא קצת מתוקן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> במידה ותקים, אז יחול גם על נציגי ציבור - - -. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> זה תאגיד עירוני? היא מקימה תאגיד? המילה מרכז שלעצמה היא לא ברורה, אבל ברגע שאתה אומר שזה תאגיד כשר - - -, זה אומר שאתה מקים פה תאגיד. עירייה יכולה להקים תאגיד עירוני. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> ויש לזה כללים, איך עושים את הדבר הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז לכן אני רציתי להציע נוסח שמדבר על "בכפוף להוראות כל דין". ולהוראות חוזר מנכ"ל משרד הפנים, כי יש הוראות על הנושא הזה של גם, גם הקצאת מבנה, גם הקמת תאגידים עירוניים, יש הוראות שחלות על זה. אנחנו לא מחוץ לחוק. רשאית עיריית ירושלים להקים מרכז להנצחת מורשתו ופועלו של מרן הרב עובדיה יוסף. ואז ההמשך. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אבל למה צריך הרשאה? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> למה צריך הרשאה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> לא צריך הרשאה. עיריית ירושלים לא שואלת לא אותנו, ולא אותך ולא את אף אחד. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> מה? << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> עיריית ירושלים, היא רוצה להקים משהו, היא לא שואלת את אף אחד. היא עירייה מאוד מאוד גדולה ועצמאית, אם היא רוצה להקים, היא לא צריכה לשאול אותנו. מה שהמטרה שאני, בנוסח המקורי שהבאתי לכם, שאנחנו נפעל מול עיריית ירושלים להקמת המבנה, וככל שהיא תפעל ויוקם המבנה, המשרד יהיה רשאי להשתתף בפעילות בתקציב. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אז זה מופיע ב - - -. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> בצורה שזה מופיע, א' – אנחנו - - - את עיריית ירושלים. לא יודע איך שזה עובד. ב' – כל הקמת התאגיד והכל, כל הסיפור הזה, זה לא המטרה הייתה. אנחנו לא רוצים להיכנס עכשיו לא להקצאות, לא להנחות לעשות את זה, לא לחייב בחוק. אנחנו אומרים, אנחנו נפעל מול עיריית ירושלים להקמת מרכז מרן הרב עובדיה יוסף. וככל שיוקם, הם יקבלו ואנחנו נהיה – מה שנקרא – אתם יכולים לכתוב שנתקין תקנות לצורך הנושא הזה, איך זה יעבוד. המטרה היא בסוף, ככל שיוקם ואנחנו נהיה ביחד, הם יקבלו דירקטורים אצלנו, אנחנו נקבל – כחלק מלהיות פעילים שם – הם יפעלו בשיתוף פעולה, נוכל להקצות כספים. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> לא ברור הצורך בחקיקה לכל הדבר הזה. זאת אומרת, שוב אני אומר, נגיד הצהרה דקלרטיבית - -- << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני אגיד לך איפה - - - . << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> ורק הערה נוספת, יש פה נציג של עיריית ירושלים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אני אגיד לך למה צריך את זה בחוק. זה התמיכה הישירה. אני לא אצטרך, לא החלטות ממשלה ולא שום דבר. ברגע שיש לי את זה בחוק, אני יכול להקצות להם כספים אוטומט. גם לבנייה, גם לתפעול, כמה שאני צריך וכמה שנוכל להגיע. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> זה חשש נוסף. יכול לקרות מצב שיש עמותה מסוימת שכבר היום, למשל, נתמכת ומקבלת כמו שדיברנו כבר, להנצחת הרב עובדיה יוסף. ואז עיריית ירושלים תקצה לה מבנה מצד אחד. העמותה תפעל שם, העירייה תגיד "תהפוך אותה לעמותה עירונית", לצורך העניין, לתאגיד עירוני, תגיד, תעשה את הפעולות הנדרשות, היא תהפוך לתאגיד עירוני. ותתחיל לקבל מימון ישיר מהמשרד לשירותי דת. זה תרחיש שנראה לי, הוא לא מופרך. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> זה לא הכוונה. זה לא מה שכתוב כאן, אבל לא משנה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אבל זה מתאפשר לפי מה שכתוב פה, אז גם אם זה לא אולי הכוונה, אבל זה יכול להיות ביום מן הימים. לכן אנחנו רואים פה פוטנציאל בעייתי שצריך - - -. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> אנחנו מדברים להקצות לעירייה ולפעול עם העירייה, ולא לעמותות פרטיות. זו לא הכוונה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כל הכוונה היא הפוך, שהעירייה היא זו שתפעיל ושתקים. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> שוב, אני אומר, אבל זה לא מה שכתוב פה, כתוב פה שיהיה מימון תקציב שיוקצה, בין היתר, על ידי המשרד לשירותי דת. נכון? זה כתוב בסעיף קטן ג'. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, אז אפשר כמה דברים. אחד, באמת לשנות - - -. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אם מוחקים את המילים "על ידי המשרד לשירותי דת", זה יותר קל. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שזה בכפוף להוראות כל דין, גם חוזר מנכ"ל זה הוראות דין, אז לא חייבים להזכיר אותו. אבל היא רשאית להקים ולהפעיל מרכז להנצחת מורשתו ופועלו של מרן הרב עובדיה, שיהיה פתוח לציבור, כי זה באמת מוסד ציבורי שהעירייה מקימה. להגיד שהוא יהיה גוף מבוקר, ושהקמת המרכז, החזקתו ופעילותו השוטפת ימומנו מכספי תרומות ומתקציב שיוקצה לכך על ידי המשרד לשירותי דת, ובלבד שלא יהיה בכך משום כפל תמיכה. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> לא, הסיפה בעייתי. מרגע שאני מחייב את המשרד לשירותי דת, אולי גם נשמע את עמדת האוצר בעניין הזה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> שהוא רשאי להשתתף במימון הפעילות? לא כחובה? << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> זה מכניס אותנו לבעיות שאנחנו מדברים עליהן גם בהקשרים אחרים. החוק להנצחת ז'בוטינסקי שמקודמת, או קודמה, ואנחנו כרגע, הממשלה החליטה שאם יש מתווה מתאים אחר, אז ללכת אליו, ואנחנו מנסים ללכת אליו. כלומר, דווקא אני אומר, במקרים של רצון לתת מימון ייחודי לגוף מסוים, אז הממשלה דווקא נתנה דעתה האחרת בעניין. ולכן אם מעורב פה המשרד לשירותי דת בתקציבים, לפחות זה צריך לחזור לוועדת שרים. אנחנו באופן עקרוני מתנגדים לייחוד תקצוב של גוף כזה או אחר. גם כשהוא יהיה תאגיד, גם כשהוא יהיה תאגיד, שהוא מיועד למטרה מאוד מסוימת, שדוגמתה יש מוסדות רבים אחרים שמבצעים פעילות דומה, והם נתמכים באופן שוויוני. לכן יש פה, מכמה היבטים, גם התאגיד שהוא לא מוקם באופן שאנחנו מכירים, גם ההנחיה הספציפית של עיריית ירושלים ששוב, כרגע אין נציג וצריך שיהיה נציג ולשמוע אותו, וגם אם זה הסכמה, אבל צריך לשמוע אותו באופן מפורש וברור. וגם בהיבט של המימון. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש. מדובר רק על החוק ועל הסעיפים שלו, או שגם על התכנים וכללים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה, לא הבנתי את השאלה. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כלומר, בישיבה הזו מדובר גם על הכללים, איך חושבים לגבי כל הסיפור של הנצחת זכרו של הרב עובדיה יוסף, או רק על הסעיפים של החוק? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> התכנים פתוחים, אנחנו לא מגדירים בחוק מה הם, מה יהיו התכנים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה מגדיר יהיה החוק להנצחת זכרו של הרב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הנצחה, אבל אני לא מגדיר מה הם התכנים. מחר מנהל בית ספר יחליט שהנצחתו של הרב עובדיה יוסף היא על-פי אחת, שתיים, שלוש, ארבע - לכאורה זה פתוח. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> טוב, אז לא, רציתי להגיד שיש אמביוולנטי, אני זוכר שבסביבות שנות ה-2000 והלאה, היו אמירות קשות מאוד של הרב עובדיה יוסף. אבל יש לי תחושה שיש דברים שאומרים אותם רק מפה לאוזן, ולא מדברים אותם בפרהסיה. למשל תמיכתו באוסלו. אני חושב שזה היה צעד אמיץ מאוד. תמיכתו בפשרה היסטורית בין שני העמים, זה היה צעד אמיץ. היה לו פסק הלכה, באמצע שנות התשעים, פסק הלכה אמיץ מאוד, חייב להגיד את זה. לכן אני, חשוב לי להעביר לציבור הרחב – כולל הציבור המזרחי – שהרב עובדיה יוסף בשנות התשעים תמך בתהליך השלום ובפשרה היסטורית בין שני העמים. אני חושב שזה מסר מאוד חשוב. יש מסר גם חשוב, כבוד היושב-ראש, שזה התערבותו במוזיקה הערבית. גם במקאמאת. אני חושב שחיבור בין שני העמים, גם ברמה הזו, זה דבר מאוד חשוב. אבל אני חייב להגיד לכם שמשנת 2000 וסביב, היו לו אמירות הכי קשות שיש. אבל להבליט את הצד שהוא תומך בשלום, פשרה היסטורית בין שני העמים, אני חושב שזו חובה וזה משפיע על הציבור שמאמין בדרכו של הרב עובדיה יוסף, שהוא תמך בשלום וקירוב בין שני העמים. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בהחלט. תודה רבה איימן. כן? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז מה שנותר לנו זו ההחלטה לגבי הסעיף של הקמת מרכז הנצחה. ולגבי הסעיף של התקציב, היו גם, הנציג של משרד האוצר כאן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, בבקשה אדוני. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כן, יפתח עשהאל מאגף תקציבים באוצר. שתי הערות קצרות: אחד, מבחינת מהות החוק, ההצעה כוללת עלות תקציבית, זה בעצם הצעה תקציבית שאנחנו מעריכים אותה כרגע על בסיס המתווה בכעשרה מיליון ש"ח, תלוי כמובן ב - - -. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה על בסיס המתווה עם המרכז הנצחה? ההערכה? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> ויש הערכה גם בלי ה - - -? << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> עוד אין הערכה בלי, גם המתווה, גם המלגות, צריך להבין בדיוק מה המתווה שייקבע, אבל כרגע אנחנו מעריכים את זה בסביבות עשרה מיליון. הממשלה, בשביל לתמוך בהצעה, גם בהצעה בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית תידרש להצביע על מקור תקציבי לשם כך. זו הערה ראשונה. הערה שנייה יותר טכנית, לגבי הנוסח. הנוסח כרגע, סעיף 13א', מגדיר להכניס לתקציב – זאת אומרת, מכריח את הממשלה להכניס בחוק יסודות התקציב, ובעצם את המחוקק, את התקציב לביצוע החוק. הנוסח המקובל הוא לא ככה, אלא בעצם מטילים על הממשלה לבצע את המשימות. הממשלה תידרש להקצות לכך תקציב ולבצע את המשימות, אבל לא מנחים את הממשלה ואת המחוקק להכניס את זה לחוק התקציב השנתי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לא, יש חוקים שבהם נכלל סעיף כזה שאומר שהתקציב ייכלל בחוק התקציב השנתי, זה לא - - - . << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> גם בהצעת חוק שהנוסח של הרב דרוקמן – אני חושב שאנחנו נדון עליו אחרי זה – הנוסח הוא מעט שונה. אומרים כאילו - - - . << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, אבל שם - - - . << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> הממשלה תבצע את ה - - -. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון, אבל שם יש, אין תקציב שמיועד לתמיכות ותקציב שמיועד למלגות. זה בנוי אחרת. זה בנוי באמת על הקמת תאגיד, וכל הפעילויות שבתוך התאגיד, פה זה באמת בנוי על תקציב שיהיה מיועד לתמיכות ולמלגות, ובדרך כלל בהצעות שקובעות את זה במודל הזה, כן מתייחסים לתקציב שיוקצה לדברים האלה, גם הייתה פה אפילו הערה מפורשת של משרד החינוך, שחשוב להם שייאמר במפורש שיוקצה תקציב למלגות, אחרת הם - - -. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> זאת אומרת, להבין שנייה את ההבדלים? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כל החלוקה כפופה לזה. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> את אומרת בעצם בהצעות חוק שהסעיף הזה לא מופיע, מוגדר מה היקף הפעילות, ופה כתוב "תמיכות", שתמיכות זה דבר כללי, וההגבלה היא בעצם בתקציב עצמו. כאילו המהות של הפעילות זה כמה נגיד - - - בתקציב עצמו? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אני יכולה להביא כמה דוגמאות מחוקים קיימים שבהם יש סעיפים כאלה. גם בחוק – אם אני לא טועה – זאב ז'בוטינסקי. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> ואז להבין, זה מה שיגדיר בעצם את נפח הפעילות, התקציב עצמו. כי זה לא מוגדר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> נכון, זה נכון שאם יש מרכז הנצחה, שוב, לפי המודל שמוצע פה, העירייה היא זו שנושאת על עצמה את רוב ההקמה, ויש השתתפות מסוימת של המשרד במימון, שהיא כרגע לא מוגדרת. אבל העיקר פה זה תמיכות ומלגות, אני רק אתן את הדוגמא. למשל בחוק בנימין זאב הרצל, יש בדיוק - - - , זה מבוסס על החוקים האלה, "השתתפות אוצר המדינה בהפעלת החוק לרבות תקציב המלגות והתקציב לתמיכה תיקבע בחוק התקציב השנתי כמשמעותו". אותו דבר בחוק זאב ז'בוטינסקי, זאת אומרת הסעיף קיים. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> בסדר, קיבלתי את ההערה. הבנתי את ההקבלה של היקף הפעילות, כאילו שזה מה שמגדיר. אז המהות השנייה זה רק שהממשלה בעצם, בהתאם למתווה שהיא קבעה פה בהכנה לקריאה ראשונה, תידרש להעמיד לכך מקור תקציבי. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן, אז זה בעצם אומר שאם זה מוערך בעשרה מיליון, שיש בזה את המרכז הנצחה, זה בעצם הצעת חוק תקציבית. אם יש תמיכת ממשלה אז לא צריך לגייס פה מעל חמישים חברי כנסת, אם אין אז זה מה שצריך להיות מקריאה ראשונה. רוב של מעל 50. אז בעצם החלטתכם לעניין הסעיף של המרכז הנצחה, אם לכלול אותו כרגע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חושב לכלול אותו, ולגבי סעיף - - -. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז אני רק רוצה לקרוא את הנוסח. "בכפוף להוראות כל דין, רשאית עיריית ירושלים להקים ולהפעיל מרכז להנצחת מורשתו ופועלו של מרן הרב עובדיה יוסף, המרכז יהיה פתוח לציבור ויפעל להגשמת מטרות חוק זה, המרכז יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9.2 והמשרד לשירותי דת רשאי להשתתף במימון פעילות המרכז ובלבד שלא יהיה בכך משום כפל תמיכות". בסדר? לגבי התקציב דיברנו. אני הצעתי גם, אני מציעה בעקבות הערות שעלו פה של ד"ר אייל צור, כשמכניסים איזשהו מרכז כזה, נכנס גם סעיף דיווח - - - שהיום אין. << דובר >> קריאה: << דובר >> עובדים על זה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> גם בהצעה של דרוקמן אני מציעה סעיף כזה, שבעצם יאמר "השר ידווח אחת לשנה לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת על יישומו של חוק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובין היתר בעניינים אלה: איוש המועצה הציבורית ופעילותה, מוסדות ציבור שקיבלו תמיכות לפי החוק והיקף התמיכות שחולקו, והקמת מרכז הנצחה – תקציבו, עובדיו ופעילותו". זה סעיף דיווח. ולגבי מוסדות חינוך, היה תיקון שזה יהיה "מנהל מוסד חינוך רשאי להקדיש זמן ללימוד פועלו וחזונו של מרן הרב עובדיה יוסף" << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> את רוצה "יחליט"? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לפי החלטתו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תשני ל"יחליט", בסדר, מה ששרית אומרת זה בסדר. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> "יחליט" זה נשמע כאילו הוא צריך להחליט, אגב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון, זה נראה לי פחות טוב, אבל - - -. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> זה נשמע פחות - - -. מנהל מוסד חינוך רשאי להקדיש זמן ללימוד פועלו וחזונו לפי החלטתו או לפי כללים שייקבע שר החינוך. נקודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה נראה לי פשוט יותר טוב, אבל ההחלטה שלך, שרית. שני הנוסחים מקובלים עליי. << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אפשר לחזור על מה שנאמר לגבי - - -, שוב 14ג? ההשתתפות של המשרד לשירותי דת? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> "המשרד לשירותי דת רשאי להשתתף במימון אחזקת המרכז ופעילותו השוטפת, בלבד שלא יהיה בכך משום כפל תמיכות". << אורח >> חנן ארליך: << אורח >> אנחנו מתנגדים להשתתפות הזו. כרגע, כפי ש - - -. אנחנו רואים בזה סוג של תמיכה ייחודית במוסד ספציפי שאנחנו מתנגדים לו באופן עקרוני. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שרית, החלטתך? << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> מנהל מוסד חינוך רשאי להחליט האם במוסד החינוך יוקדש זמן הלימוד, פועלו וחזונו של מרן הרב עובדיה יוסף, ובאיזה היקף תהיה הפעילות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> או-קיי. בסדר גמור. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> תודה. ובסעיף א' הוחרגו מוסדות חינוך, כן? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> כן. למעט מוסדות חינוך. << אורח >> שרית חאיק שפיגלשטיין: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אז בעצם קראנו את כל הסעיפים למעט ביצוע ותקנות. "השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי לאחר התייעצות עם המועצה הציבורית" – זה בעמוד 8 – "ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת להתקין תקנות לביצועו, לרבות בעניין סדרי עבודת המועצה הציבורית", ויוסף סעיף תחילה, שבעצם תחילתו של חוק זה, למעט הסעיפים שעוסקים במרכז ההנצחה ובנציגי העירייה, תחילה של החוק ביום פרסומו, והסעיפים האלה – שישה חודשים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> דיברנו על שישה חודשים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> לאחר שישה חודשים. אז בכפוף לכל הדברים האלה - - -. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רק רוצה לומר נקודה אחת לגבי ההערה של חנן בסעיף 7 - - - מה שיהיה 7ג, חנן הציע להיצמד לתקופת המחיקה, אני מציע להשאיר את זה להחלטה בין קריאה שנייה ושלישית. בסדר חנן? אני רוצה פשוט ללמוד את זה לעומק, אני לא פוסל. אני רק אומר שכדאי - - -, אני רוצה לשקול את ההשלכות של הדבר הזה. בסדר? << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אוקיי. נציין את זה גם בדברי ההסבר. כמו עוד כמה דברים שאמרנו שנציין בדברי ההסבר. אז בכפוף לכל אלה, אפשר - - -. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי. אז ברשותכם אני עובר להצבעת הצעת חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושרה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ופה אחד בהחלט. ברשותכם אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:09. << סיום >>