פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 5 ועדת הבריאות 07/06/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 58 מישיבת ועדת הבריאות יום רביעי, י"ח בסיון התשפ"ג (07 ביוני 2023), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> הנגשה של השפה הערבית בבתי חולים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אוריאל בוסו – היו"ר יאסר חוג'יראת אחמד טיבי טטיאנה מזרסקי חברי הכנסת: יוסף עטאונה מוזמנים: מועאוויה כבהה – עו"ד, מתאם לענייני החברה הערבית, משרד הבריאות טלי דהן – מנהלת מוקדי קול הבריאות, משרד הבריאות מירי כהן – מנהלת קשרי ממשל, משרד הבריאות אלנה סלוצקר – מנהלת תחום בכיר מטופל במרכז חטיבת בתי החולים בקי כהן קשת – הקואליציה להנגשה לשונית ופורום מאבק בעוני ד"ר מיכל שוסטר – מומחית בהנגשה לשונית באוניברסיטת בר אילן ד"ר זאהי סעיד – יועץ מנכ"ל לחברה הערבית - שירותי בריאות כללית מוחמד פריג – מנהל מחלקת שירות ושיווק בחברה הערבית - שירותי בריאות כללית ד"ר חוזימה אבו סיביה – נציגת האיגוד לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית - ההסתדרות הרפואית לוריא דלה – רכזת פרויקט, עמותת סיכוי-אופוק חולוד אבו אלהיגא – מנהלת שותפה למחלקה לקידום חברה משותפת, עמותת סיכוי-אופוק יעקוב איברהים – יוזמות אברהם רות – משתתפים באמצעים מקוונים: הדס זיו – סמנכ"ל תוכן ואתיקה, רופאים לזכויות אדם ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: דולב סאלם, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> הנגשה של השפה הערבית בבתי חולים << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יום רביעי, י"ח בסיוון תשפ"ג, 07/06/2023. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. בטרם אפתח את הנושא של הישיבה, אני קודם כל רוצה לאחל הצלחה רבה ליושב ראש הכנסת אמיר אוחנה שיצא הבוקר לשליחות כיושב ראש הכנסת, לראשונה במרוקו, לייצג את מדינת ישראל, שהתקבל כמובן גם בפרלמנט מול יושב ראש הפרלמנט המרוקאי. זו מדינה מוסלמית ראשונה המארחת יושב ראש פרלמנט ישראלי, ואנחנו מאחלים לו הצלחה לייצג את מדינת ישראל בכבוד, הצלחתך הצלחתנו. הבוקר נדון בהנגשת השפה הערבית בבתי החולים, כמובן הדיון מתקיים לבקשת חבר הכנסת אחמד טיבי. במערכת הבריאות בכלל ובבתי חולים ומרפאות בפרט מתקיים מפגש ישיר בין כלל אוכלוסיות החברה הישראלית. מערכת הבריאות בישראל מתייחדת בשוויוניות בפסיפס הייחודי שיש לה, כולם עובדים יחד כתף אל כתף וכולם זכאים לקבל שירות רפואי מיטבי, זמין ונגיש. לא משנה מי אתה, מהן דעותיך, דתך, אמונתך, איפה אתה גר, או מה המוצא שלך. אגב, במסגרת דיוני התקציב וחוק ההסדרים כזכור, עסקנו בשאלת הנגשה לציבור העולים, ואף כי דנו בסיוע חברת הכנסת טטיאנה פרויקט ייעודי לכך. מבחינתנו היום הדיון הוא המשך והשלמה למהלך הנגשת מערכת הבריאות לכלל הציבור על כל גווניו, כשהכנסנו בתקציב מתורגמנים רפואיים שיהיו בכל המרכזים הרפואיים. אני מבקש שבדיון היום נתמקד בהנגשת השפה הערבית במערכת הבריאות, בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2011, ולא בשאלה המשפטית וחוקתית למעמדה של השפה הערבית בישראל, שזהו דיון נפרד ומורכב הדורש התייחסות נפרדת. על פי נתונים שהוגשו לוועדת הבריאות על ידי עמותת 'סיכוי' שבדקה את הנושא בקרב 12 בתי חולים - נמצא כי ישנם פערים בהנגשת השפה הערבית בבתי חולים, שמקשה מאוד על דוברי השפה הערבית לקבל שירות רפואי מקצועי ומיטבי. אנו נבקש לשמוע היום על הבדיקה שנעשתה ועל הממצאים ולקבל את עמדת משרד הבריאות. רק אוסיף ואומר שגם אתמול בדיון שהתקיים כאן בוועדת הבריאות במחלות מעי דלקתיות, ומדובר ברופאים ייחודיים לכך, ואין הרבה רופאים בארץ ובצפון בפרט, והם אומרים שלאחרונה הם נתקלים יותר במוטיב הזה שלא היה בעבר: מגיעים צעירים ערבים שלא מצליחים לתקשר כלל עם הצוות הרפואי, לא כמו שבעבר יותר ידעו את השפה העברית. ולכן המשמעות היא שגם כן הרופאים המקצועיים לנושאים צריכים לדעת איך או שמתרגמים להם שם בצורה מסודרת או שיידעו את השפה הערבית, וזה בפרט באזורים מסוימים שצריך לתת את הדעת לכך גם בפרט בהצבת רופאים, והקופות שיתייחסו אל האזורים ועל חלוקה. תחילה אני רוצה לשמוע את מי שביקש את הדיון ויזם את הבקשה. חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי מ"מ יושב ראש הכנסת, תודה. אני הגשתי את הבקשה הזאת לדיון כאן בוועדת הבריאות בהמשך למחקר של עמותת סיכוי, וכותרתו 'הנגשה והנכחה של השפה הערבית בבתי חולים'. המחקר נכתב ונערך על ידי ד"ר מיכל שוסטר, לוריא דלה וחולוד אדריס. אני אתן כמה נתוני סיכום מהמחקר שנערך בשנה האחרונה ב-12 בתי חולים, נמצא שרק 24% מכלל השלטים - ואני מדבר על שילוט בשלב זה - תורגמו לערבית. בנוסף, נמצא שבמחלקות הפנימיות, איפה שמטופלים הם מאושפזים למשך זמן ארוך יותר, שיעור הנגשה נמוך יותר, כ-20% לעומת השיעור באזורי הכניסה והיציאה מבתי החולים שם השיעור הוא 32%. הנכחת השפה הערבית והנגשת השירותים הציבוריים בכלל ובתי החולים בפרט - חשובים. היעדרות השפה הערבית מהמרחב יש בה פגיעה בזכויות אזרחיות בסיסיות, זכות לחיים ובריאות במיוחד במקרה של מוסדות רפואיים. ב-2011, יצא חוזר מנכ"ל מספר 7/11 שהתווה מדיניות, ושם כתוב שבבסיס הצורך בהתמודדות מערכת הבריאות עם שונות תרבותית עומדים ערכים הומניים, כמו גם היבטים משפטיים הקשורים להגדרת סטנדרט שירות רפואי סביר ונאות. הנוכחות של השפה הערבית במרחבים הציבוריים - שילוט בתי חולים, שילוט בכבישים, ברחובות, בדיונים, היא חיונית על מנת לאפשר לאזרח הערבי לממש את זכותו הבסיסית לקבל מידע ברור ומהימן בשפת אם. במקרה מערכת הבריאות אי הכרת השפה או אי קיום שילוט לשפת אם יכול לגרום לטעויות, או לבעיה בקבלת שירות רפואי מול ההדרה והתעלמות, אם מעלימים את השפה או לא מנכיחים. משרד הבריאות עצמו הכיר בחשיבות הנושא, בחוזר למנכ"ל שציינתי אותו. אני אזכיר, מכובדי היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, האורחים. תקציר חסמים למשל – כתבו בדוח של עמותת 'סיכוי-אופוק' על הרקע לממצאים שאותרו בתהליך המיפוי, שהם ערכו שיחות עומק עם גורמים במערכת הבריאות אשר הולידו את איתור החסמים הבאים: העדר מדיניות אחידה בבתי חולים – אף שקיימת מדיניות כללית, המנוסחת בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות, בבתי החולים לא קיימת מדיניות ברורה ואחידה באשר להנגשת השילוט בערבית, וחלק מהנושא מעולם לא הוסדר בהנחיות והמצב הזה יוצר חוסר אחידות בהיקף איכות התרגום. היעדר תקצוב ייעודי – אני רוצה להזכיר בחתך - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני רוצה להבין, כשנכנסים לתוך מחלקה או לתוך בית חולים, אין הסבר איפה טיפול נמרץ? אין שילוט? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בעברית או באנגלית יש, בערבית לרוב אין. << אורח >> לוריא דלה: << אורח >> אני אפרט על התוצאות במחקר, כי בדקנו את הנתונים בשטח. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הנקודה אמרנו היעדר תקצוב ייעודי. פיקוח, איכות פיקוח ירודה, ונקודה חשובה שאני רוצה להציע אותה בהמשך היא מינוי אחראי הנגשה במשרד הבריאות, צריך שיהיה אחראי הנגשה במשרד. התמחות, אנשי צוות דו לשוניים, שילוט בתוך המחלקות מתורגם פעמים רבות בידי אנשי צוות שונים, והתנהלות זו עלולה לייצר תרגום לקוי. אני רוצה לתרגם את המשפט הזה - צריך למנות ערבים לתרגם מעברית לערבית. כי לרוב התרגום גם בבתי חולים, כשהוא שגוי - לרוב הוא נכון בשלטים. אבל ברחובות, בכבישים - זה תרגום גוגל טרנסלייט, או יהודים עיראקיים, או מצרים, או ערבי מזדמן שעבר שם ואמרו לו תתרגם. ואז התרגום יוצא בדיחה. יש דף בפייסבוק והוא מראה את השלטים בארץ כי התרגום מתאים להיות ב"ארץ נהדרת". ממש מגוחך. אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. אגב, למה משתמשים בתרגום של אפליקציות? כדי לא להעסיק מתרגם, ולחסוך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רק אזכיר לכם שחבר הכנסת היחיד שמתרגם במליאות את חברי הכנסת היהודים שצריך לתרגם - הוא אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עכשיו לגבי המלצות קביעת מדיניות אחידה, הנקודה השנייה ביצוע אכיפה ובקרה, חשוב לבצע בקרה ואכיפה. מינוי אחראי, אמרנו. הקמת מעגל שילוט אחיד – בכל זאת מדובר במערכת בריאות אחידה, רכישת שילוט גנרי מתאים, הם יסבירו. אבל זה רעיון שיחסוך הרבה הקצאת תקציב להנגיש את השילוט. אדוני היושב ראש, אתה הזכרת לפני שהתחלנו, הנושא שלפעמים בנושאים אחרים לא רק שילוט כמו שאמרת, אלא בשיח בזמן קבלת חולה. למשל, יש בעיית תקשורת לפעמים בין הרופא שהוא לא יודע ערבית לבין חולה שלא יודע עברית. לכן ההצעה היא למנות, יש מקצוע שנקרא מתרגם רפואי. מה הבעיה לשים מתרגם רפואי איפה שצריך, בכל בית חולים שיהיה מתרגם רפואי. תהיה לו עבודה, אני מבטיח לך שתהיה לו עבודה וזה ייעל את הקבלה ואת השיח בין הצוות הרפואי לבין הפציינט שדורש את הטיפול. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד יושב הראש, חברי הכנסת, קודם כל תודה על היוזמה, שפה ערבית והחברה הערבית 20% מהאוכלוסייה כאן וחשוב מאוד גם לדאוג לשפה. אני גם אתן מהניסיון שלי כי עבדתי בתוך בתי החולים ועבדתי גם בייעוץ גנטי. יש בעיה: זה לא רק להבין שאנשי המקצוע יבינו את השפה, אלא גם יש לתרגם את כל הנושא של המסמכים שצריכים להשתמש בהם. ויש היום בתוך בתי החולים המתקדמים דיגיטציה ויש אפליקציות שמשתמשים בהם בשביל קליטת חולה נכנס ומעקב. זה גם חשוב, שכל מה שקשור לחולה, אם זה דיגיטציה, אם זה אפליקציות שהן גם מתורגמות לערבית, גם עכשיו בבתי החולים יש אפילו את הקבלה. במיון ראשוני היינו ביחד בביקור ומי שעושה את הקבלה זה החולה עצמו, כי יש את המערכות של הדיגיטציה, ולכן חשוב מאוד להנגיש את השפה הערבית. השפה הערבית היא שפה חשובה. חשוב שתהיה הנגשה גם בבתי החולים. דרך אגב, גם כשמדברים על תעסוקה אחד החסמים לשילוב החברה הערבית בתעסוקה זה השפה העברית. זאת אומרת, יש בעיה, למרות שיש יותר לומדים ויותר משכילים, אבל עדיין השפה העברית היא שפה שעדיין יש בה חסמים, עדיין לא בקיאים בשפה הרבה אנשים, יש גם את דור הגיל הזהב, זה חשוב מאוד. וגם אפילו הצעירים, כי היום משתמשים יותר באנגלית מאשר בעברית. ולכן זה נושא מאוד חשוב לשים את זה על השולחן. תודה לעמותת סיכוי, תודה לך ד"ר טיבי על היוזמה, ואני מקווה שיעשו דברים בתוך הנושא הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה אדוני היושב ראש על קיום הדיון, תודה ד"ר אחמד טיבי על היוזמה בנושא, שגם מאוד מאוד חשוב שדאגתי שייכנס תקציב נוסף וייעודי למטרות מתרגמים רפואיים במדינת ישראל. כשעבדתי בקופת חולים ועברתי מבדקים של משרד הבריאות, משרד הבריאות דאג שבכל מרפאה תהיה הנגשה שפתית לאוכלוסייה שמקבלת שירות בה. למשל אם יש יותר אחוז גבוה של אוכלוסייה דוברי ערבית, אז חייב להיות כל השילוט ואנשי צוות בכל הקבוצות של הצוותים – גם סיעוד, גם רופאים, גם באדמיניסטרציה יהיו דוברי שפות. וגם אם למשל אוכלוסייה דוברי רוסית, או עולים מצרפת, אז שיהיו אנשי צוות דוברי שפות. גם אמהרית. זה קושי לגייס אנשים דוברי שפות, אז לכן חייבים תקנים ייעודיים, תקנים של מתורגמנים לגייס עובד שעובד בתחום וקיבל השכלה, למשל השכלה רפואית. זה קשה לגייס עובד בצוות שדובר שפות. אבל מתורגמן זה כן יכול להיות פתרון. לפחות מתורגמן אחד ב-2 מוסדות שונים שנמצאים באותו יישוב. אבל חייבים להיות אנשים כאלה, צריך להפעיל אותם, צריך להיות בן אדם שינהל את התהליך, שיבוץ ותקינה. צריך לשבת ולהשקיע בזה גם מחשבה לא רק כסף. גם מחשבה איך לייעד את זה ולדאוג גם להכשרה של מתורגמנים. ואני מצפה שמשרד הבריאות יוכל לעשות את זה נכון, לא רק לפקח, אלא גם לתת דרכים איך אפשר לבצע את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. נעבור לעמותת סיכוי-אופוק, בבקשה. << אורח >> לוריא דלה: << אורח >> סבאח אל-ח'יר ג'מיאן, בוקר טוב לכולכם, שמי לוריא דלה מעמותת סיכוי-אופוק רכזת פרויקט מרחב ציבורי משותף בבריאות. אני קודם כל רוצה להודות ליושב הראש על ההזדמנות לקיים את הדיון הזה, ולד"ר אחמד טיבי באמת על היוזמה של הדיון ועל המענה שלנו להציג את המחקר הזה פה בכנסת. אז אני אתחיל. עמותת סיכוי אופוק, היא עמותה שעובדת בשינוי מדיניות ושוויון בחברה הישראלית בין הערבים והיהודים פה במדינה. המחקר שלנו באמת במערכת הבריאות. אז כמו שאמרנו שממש הסתכלנו על זה מנקודת הראייה שמערכת הבריאות תוכל לקיים ולהיות מודל לחיקוי לקידום חברה משותפת שוויונית, ואנחנו יודעים שהמרחב הזה באמת מקיים מפגש יומיומי בין החברה היהודית והחברה הערבית פה במדינה. ואני אגיד בהמשך לדבריו של חבר הכנסת אחמד טיבי, שבאמת העניין הוא של חוזר המנכ"ל, והיישום של ההמלצות שיצא ב-2011, המחקר שלנו מתבסס על ניירות עמדה ועל להיות בשטח ועם שיחות עומק שהיו עם גורמים במשרד הבריאות. אז באמת חוזר המנכ"ל כן אומר שצריך להנגיש וצריך התאמה מבחינת הנגשה, אבל באמת מה שמצאנו בשטח זה באמת פער גדול בין מה שאמור להיות, ובין מה שאמור ליישם בתוך השטח, ואין באמת בקרה ופיקוח מטעם משרד הבריאות. אני אמשיך ואגיד שבאמת בדקנו 12 בתי חולים ברחבי הארץ, הלכנו על שיקולים שזה הגודל של בית החולים, הסמיכות שלו לגבי החברה הערבית, ואת הפיזור הגיאוגרפי שלו, אם זה צפון, דרום או מרכז. ובאמת בדקנו, אתם יודעים שבתי חולים הם בניינים ממש גדולים אז בדקנו והתמקדנו ב-5 סוגי שלטים, ב-6 מסלולים. ועכשיו אני אדגיש את החשיבות, למה באמת עשינו את זה. וסליחה שלא אמרתי את זה קודם – המחקר היה בשיתוף פעולה עם ד"ר מיכל שוסטר, עשינו את זה בליווי ממש בשטח, אני גם מודה לך על ההזדמנות לקיים מחקר כזה בחשיבות שלו. אז באמת הנתון שהכי בלט ושהכי היה צריך להדגיש אותו, זה שככל שנכנסנו פנימה אל תוך בית החולים הנוכחות של השפה הערבית ירדה. מה זה אומר? זה שאנחנו באמת כולנו עוברים את המסלולים האלה, שאתם רואים פה במצגת. וככל שנכנסנו פנימה זה אומר שככל ששהינו פנימה בתוך בית החולים הערבית לא הייתה נוכחת. ואני אישית מניסיון אישי, בשבועיים האחרונים באמת הייתי בבית חולים עם קרובי משפחה שלי, ואני באמת יכולה להגיד שאני דוברת עברית באופן שוטף, ועדיין אני אישית הלכתי לאיבוד בתוך בית החולים כי השילוט לא היה נכון, גם כי הייתי במצב לא הכי טוב מבחינת לחץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את מדברת גם בקהילה? או שבקהילה המצב עוד יותר גרוע? << אורח >> לוריא דלה: << אורח >> לא בדקנו עדיין את הקהילה, אבל זה עוד יעד לבדוק אותו. בדקנו בתי חולים ממשלתיים ואחד פרטי. כי אי אפשר לבדוק את כל בתי החולים. הייתי רוצה לדעת את הכול מהכול, והכי טוב כדי להגיע למצב שאני יודעת מה הבדיקות ומה עושים. אז באמת השפה הערבית והנוכחות שלה הפיזית בתוך בית החולים, זה גם התקשורת מול הרופאים והצוות, זה גם בערבית, זה יותר יקל עליי, וגם הנוכחות של השילוט שבאמת הלכתי לאיבוד והלכתי למיון של נשים ולא למיון הראשי שאני צריכה להיות שם וזה עשה לי להיות בלחץ והיה לי כל כך קשה להתמצא בתוך המקום הזה. אני פה מראה לכם על קצה המזלג, ואני ממליצה לכם בחום לראות את כל המחקר. המחקר מראה מלא ניתוחים פלוס אינפורמציה לגבי השילוט. פה זה כלל השילוט שנבדק וכל האחוזים שלו לפי בית חולים. ואנחנו רואים שאף בית חולים לא על האחוז ה-25%, שזה ממש תוצאה מדאיגה ופער גדול בין מה שחוזר המנהל אומר לבין היישום עצמו. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בני ציון זה 7 אחוז? כי זה עיר מעורבת. << אורח >> לוריא דלה: << אורח >> נכון, אז אחד הנתונים שהיו זה 10% היה השילוט בין שני ערים מעורבות. 10% היה ההנגשה בבית החולים שנבדק בעיר מעורבת, זה גם 10%. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא שמתי לב, איפה יש הכי הרבה שילוט? << אורח >> לוריא דלה: << אורח >> רבקה זיו שבצפת, סורוקה ורמב"ם עומדים על 29% אבל לא לתפוס אותי במילה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה ציון נכשל. << אורח >> לוריא דלה: << אורח >> כן, אבל זה מעל הממוצע. וגם בהמשך לדבריו של ד"ר אחמד טיבי לגבי החסמים, אז באמת יש לא מעט חסמים שבאמת עלו תוך כדי שבאמת נכחנו בשטח, ומשיחות עומק באמת עם גורמים מהשטח, בתוך בתי החולים ומתוך משרד הבריאות. מבינים ורואים שיש העדר מדיניות אחידה, זה אומר שבתי חולים אין להם מדיניות אחידה, בכל בית חולים אפשר לראות את התרגום אחר. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הייתי אומר גם היעדר מדיניות ברורה. זה צריך להיות אחיד. אין מדיניות כאן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> את זה אנחנו נחדד בדיון. צריך חוזר לחוזר, צריך לחדד את החוזר. << אורח >> לוריא דלה: << אורח >> אז גם חוזר מנכ"ל יצא בלי תקצוב ייעודי לזה. אמרו זה ההנחיות תעשו את זה. אז אין. אין תקציב ייעודי מטעם משרד הבריאות לעניין של הנגשה. גם תדירות האכיפה, משיחות עומק הבנו שהפיקוח הוא פעם בעתים רחוקות ולא בודק את כל הסעיפים. לגבי מינוי אחראי, במשרד הבריאות אין אחראי שגם מפקח וגם עושה מה שצריך לעשות כדי לתרגם ולהגיע למקום, ולהגיע לתרגום הכי מהימן ומקצועי גם מבחינה הזאת, וגם הסתמכות על אנשים דו לשוניים. אני אישית כשהייתי גם במיפוי וגם בבתי החולים, אפשר להגיד פאדיחות וזה מצחיק, וגם עצוב באותו מקום פשוט השלט של EXIT היה כתוב בערבית "אינטז'", שהתרגום של זה לעברית זה בכלל לא אותה מילה – בעברית זה 'ייצור'. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גוגל טרנסלייט. << אורח >> לוריא דלה: << אורח >> אז הסתמכות על אנשים וגם על אפליקציות זה ממש טעות אחת גדולה, וחבל על היעדר מאגר שילוט אחיד. באמת אם יהיה שילוט אחיד שיהיה מונגש לכל בתי החולים כי אנחנו הציבור לא מגיע כולנו מתחום הבריאות, אז יש מושגים שאנחנו בכלל לא מכירים מה זה אומר בעברית ומה זה אומר אם זה לא מתורגם גם ככה. אז שילוט אחיד שמשמש את כל בתי החולים זה באמת יהיה פתרון אחד שיכול לייעל את כל המצב של הנגשה לבתי החולים. ופה אנחנו חילקנו את ההמלצות שלנו גם למשרד הבריאות, גם להנהלות בתי החולים, אנחנו ממליצים לקבוע מדיניות ברורה לשינוי ותיעדוף תקצוב. אנחנו ממש רוצים שמשרד הבריאות ייתן תקצוב ייעודי למען ההנגשה, מינוי אחראי משרד הבריאות, שזה חלק בלתי נפרד מהשלמת התהליך, כי גם כשמקצים תקציבים אז צריך לעקוב אחרי זה ולראות איך המהלכים נעשים. ביצוע אכיפה ובקרה - זה גם ממשיך את המהלך, הקמת מאגר שילוט אחיד ורכישת שילוט גנרי. אז פה אני אתעקש קצת ואגיד שהתרגום יהיה אחיד לכל בתי החולים, ורכישת שילוט - אנחנו יודעים שבתי חולים קונים שלטים מהמדפים, אז צריך לשנות הסתכלות לגבי זה ולקנות שלטים מראש שהם מתורגמים תלת-שפתיים ולחסוך על עצמנו לשנות בעוד כמה זמן את השירות לכשמגלים שהם לא מתורגמים לערבית, והקצאת תקציב להנגיש את השילוט בתקצוב ייעודי ואת התמיכה. ופה גם אני רוצה באמת לתקן את זה, כי אנחנו יודעים שיש מהלכים עכשיו לחידוש והקצאות למבחני התמיכה והעניין של מבחני התמיכה באמת יעזור לבתי חולים לקבל תקצוב ייעודי למען הנגשה. אז שוב, או שמשרד הבריאות מתחייב או שאנחנו מבקשים מהם להקצות את התקציב למען הנגשה, או שהוא מכניס את זה לתוך סעיפים של מבחני התמיכה ובתי החולים יכולים להשתמש בתקציב כדי לשנות ולהנגיש את השלטים בבתי החולים. אז זה ממש חלק חשוב ויכול לייעל גם את משרד הבריאות וגם את בתי החולים כדי לקבל את התקציב. באמת צריך לשנות את המצב הקיים בשטח. ההמלצות להנהלות בתי החולים: אנחנו רוצים גם שבתוך בית החולים עצמו יהיה אחראי על התרגום ועל הנגשה. גם אם משרד הבריאות כן יעשה, אז שמישהו בתוך בית החולים באמת יבין את זה. שימוש בשילוט אלקטרוני - אנחנו כן מבינים שהעולם הולך ומתפתח והעידן הדיגיטלי כן נכנס. אבל זה לא הפתרון. זה במקביל לשילוט פיזי בתוך המרחב, כי זה עניין של נוכחות השפה, שזה אמירה בפני עצמה והשפה הערבית היא חלק בלתי נפרד מהמרחב עצמו. סקירה שוטפת בהנגשה - שבית החולים גם יידע את המצב שלו בשטח. מתרגמים מקצועיים, לא נחזור על זה יותר מדי, אבל באמת לא חסר. אצלנו בחברה הערבית אנשים שמכירים את השפה ומגיעים מתחום הבריאות, אז צריך גם להיות לעבוד מולם כדי להגיע למצב הכי טוב בזמן ויגיד שהתוצאות פה, הן מעידות על מה שיש בשטח ואני גם פה מייצגת אנשים שבאמת חתמו על עצומה ויש עצומה שיש עליה חתומים - מעל 4200 אנשים. אני מייצגת פה את הציבור, מייצגת פה את כולם. צריך את השינוי בתוך השטח ואנחנו כן מקווים להגיע לאיזה שינוי, גם אם על קצה המזלג. אבל צעד אחרי צעד, באמת יעשה את השינוי ופה אני אגיד שהמחקר באמת הוא יותר גדול ויותר מראה דברים. אז אנחנו פה לכל שאלה ולכל תגובה, וממליצה בחום לראות את המחקר ואת כל התוצאות שלו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי רוצה להתייחס, אבל לפני שאתה מתייחס מישהו הדליף לי שגם השילוט בכנסת רשום הפוך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הערתי פעם על כמה שלטים, והם תוקנו. אבל כאן, אנחנו יושבים באולם של הוועדה לזכויות הילד, מה שכתוב בשילוט בערבית זה 'לוג'נאת חוקוק אל-וולד', בערבית לא קוראים ככה אלא 'לוג'נאת חוקוק אל-טפל', לכן רואים שמי שתרגם הוא לא בקי. יש טעות. יש טעות. אגב יעקוב איברהים העיר לי, למרות שאני נכנס הרבה - פיקנטריה זה טוב לדיון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה, מירי כהן משרד הבריאות. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> אני מודה לך. יש לנו כמה נציגים מהמשרד, אז אני אתחיל ואבקש אחר כך גם מאחרים לומר את דבריהם, וגם מגב' טלי דהן שמנהלת את מוקד קול הבריאות שמפעיל מוקד גם לתרגום למספר שפות, שגם תתייחס וגם תציג את הנתונים של המוקד. אבל לפני כן אני רוצה להתייחס ברמת המאקרו. אז קודם כל אני מירי כהן ואני מנהלת קשרי ממשל במשרד הבריאות. אני הכי ותיקה. ולמה אני אומרת את זה? כי החוזר שמשרד הבריאות הוציא הוא מ- 2011. אני רוצה לומר לכם למה בעצם זה התחיל, למה בכלל החוזר הזה נולד, ואני שמחה להיות בדיון הזה ולכן גם באתי, כי זה חשוב לי. אני זוכרת שלפני כמה שנים, כלומר לפני החוזר הזה, יום אחד שמעתי על איזושהי תביעה, איזשהו מקרה של זוג הורים בחברה הערבית או זוג שרצו להביא ילד לעולם. הם היו מטופלים באיזשהו מרכז רפואי. הרופא אמר להם משהו ואמר להם בעברית. הם לא הבינו את מה שהוא אמר, ובגלל זה הם בעצם איבדו את הילד. כלומר, את העובר, עוד לפני שנולד, כי הם פשוט לא הבינו. עכשיו זה לא רק שפה, זה גם הנגשה תרבותית. אני מודה שהדבר הזה פוצץ אותי. הלכתי ללשכה המשפטית ואמרתי להם - איך כזה דבר יכול לקרות? כי אני ההבנה שלי שברמה המשפטית החוקית כל אדם כל מטופל זכאי לקבל שירותים בזמינות ונגישות סבירים. נגישות – זה לא רק המרחק הגיאוגרפי של כמה קילומטרים, וזה גם להבין מה אומרים כדי לקבל את השירות בהבנה שלו. כי אם אתה נותן שירות והמטופל לא מבין מה אומרים לו אז מה עשינו? אז איפה השירות המונגש? ואכן, הדבר הזה בעצם עורר את הכדור הזה שבסופו של דבר התגלגל לחוזר שאמרנו. הלכתי למנכ"ל משרד הבריאות דאז, ואמרתי לו שחייבים להוציא הנחיה לכל מוסדות הבריאות - שזה לא אם הם רוצים, אלא הם חייבים. ושוב, לא רק התרגום אלא גם ההנגשה הלשונית, וגם זה לא רק בחברה הערבית. אני גם הייתי מזועזעת ממה שקורה בחברה האתיופית. לא רק שאנשים בכלל לא הבינו את השפה, אלא כשרופאים נותנים להם הנחיות או שהצוות רפואי נותן להם הנחיות, הם בכלל לא מבינים מה מדברים איתם, כי הם מגיעים ממערכת שהמערכת הרפואית שם הייתה שונה לגמרי ברמה התרבותית. אז כשאומרים לקחת כדורי אנטיביוטיקה לעשרה ימים הם לא מבינים למה להמשיך לקחת 10 ימים אם אפשר יום אחד, כי אחרי יום אחד אין חום. או כל מיני דברים אחרים שאני לא רוצה להיכנס לתיאורים כי באמת שהם תיאורים שהיו באמת קשים. אחד הדברים אגב לגבי מה שעשינו עם אתיופים, זה שהעסקנו מגשרים תרבותיים, שינגישו בקופות החולים את התרבות. אבל אני שמחה לומר שהדבר הזה הוביל שמשרד הבריאות הוא הראשון ולצערי אני חוששת שהיחיד גם עד היום, למרות שהחוזר שלנו יצאה ב-2011, ולמרות שמשרד הבריאות הוא לא המשרד היחידי שנותן שירותים חברתיים, ולמרות שהחוזר הזה ואני אומרת שוב שאני גאה בו שהוא יצא כי הוא הראשון, אבל לצערי הוא גם יחידי. כלומר, במשרדי הממשלה, אין עוד משרד שהוציא את החוזר הזה והחוזר הזה הוציא הנחיות מאוד מפורטות להנגשה ב-4 שפות. אגב התלבטנו לגבי הנושא של האתיופים. זה בעייתי כי השפה הכתובה אמהרית, היא לא נפוצה בקרב עולים מאתיופיה שפחות קוראים אותה, והיה על זה דיון שלם גם עם מומחים מהאקדמיה וכו' מה לעשות עם זה. בסופו של דבר יצא החוזר הזה שאני אומרת שוב אני גאה בו גם כמשרד הבריאות, גם באופן אישי כאחת שהייתה שותפה לתהליך וליוזמה שהביאה אותו. בין זה לבין מה שקורה בשטח – עדיין פער קיים. הייתה את סוגיית התקציב. אני זוכרת שהמנכ"ל אמר שזאת חובה, אנחנו מוציאים את זה עם תקציב או בלי תקציב, זו החובה של המוסדות, זה לא תנאי. חייבים לעשות את זה גם אם אין תקציב. אנחנו, אם כן ניתן תקציב או לא, זה שאלה אחרת, אבל אין כאן בכלל שאלה כי זה חובה חוקית. משרד הבריאות בא ומפרש מה צריך לעשות כדי להנגיש את השירות. אבל לא רק אם יש לי תקציב אני אעשה את זה ואם אין לי תקציב אני לא אעשה את זה. זו בכלל לא שאלה. ולכן החוזר הזה יצא גם בלי תקציב שיש לזה כמובן חסרונות. אני זוכרת איך קופות החולים ובתי חולים כולם באו וצעקו, איך אפשר, אנחנו צריכים תקציב וכו', ואמרנו שהחוזר על זה ייצא, כי הוא חייב לצאת. ואז אחרי שהחוזר יצא ומאוד מפורט, ואפשר לראות שבכל המוסדות גם היו אמורים להכין תוכנית ליישום שלו ולדווח למשרד הבריאות. ואגב גם הייתה בקרה, והיה גם אחראי במשרד הבריאות לנושא הזה של החוזר לצמצום פערים. לצערי כרגע, בתמונת המצב העכשווית זה משהו שלא קיים בגלל חילופי אנשים וחילופי תפקידים ברמת היחידות. אבל אני אומרת - זה היה קיים, הביקורות האלה היו מתבצעות, ואני אומרת שוב, כרגע אנחנו במצב שיש לנו איזשהו פאוזה לא טובה. ואני קוראת כדי להסדיר את הנושא הזה. ויש את השאלה, באמת מי הגורם האחראי ואיפה לעשות את זה, אבל אין בכלל שאלה שצריך לעשות את זה, גם את היישום וגם את הפיקוח. אגב, בעקבות זה אנחנו במשרד הבריאות הקמנו את המוקד לתרגום שפות, ואני עוד מעט אבקש מהגברת טלי דהן מנהלת המוקד להתייחס לנושא של התרגום במוקד: למי הוא ניתן, באיזה שפות, ומה השימושים שנעשים. אני רוצה לומר, מערכת הבריאות אתם אמרתם באמת שפוגשת את כולם, ואני חייבת לציין גם בנתונים שלנו שאנחנו רואים אפילו בתעסוקה, אפילו של עובדים במשרד הבריאות, אפילו ביעדים הממשלתיים - משרד הבריאות הוא המשרד המוביל. כי משרד הבריאות, ובאמת אני גם מדברת לגבי החברה הערבית, הוא מוביל ברמת העוסקים בתחום. לא צריך להזכיר בכלל שמספר מקבלי הרישיון מהחברה הערבית היום הוא יותר מ- 50%. כלומר בהחלט שיש לנו במה להתגאות במה שאנחנו עושים לבריאות, כסוג של חברה שמקבלת את כולם גם ברמת העוסקים, גם ברמת המטופלים, אבל עדיין יש לנו מה לעשות. ואני אומרת שוב, יש לנו באמת איזושהי מפת דרכים ששוב, כפי שציינתי - אם יש דברים שצריך להשלים. והנושא הזה של השילוט שהוא חשוב הוא לא היחידי, אבל הוא חשוב בהחלט. הוא דבר שהוא ישים, קל ליישם אותו וזה לא כוח אדם. הרבה יותר מורכב להעסיק כוח אדם כל הזמן, אבל שילוט לדעתי זה משהו יותר ישים. והרעיונות שאתם אמרתם לעשות, כמו איזשהו מאגר של שלטים וכו', בהחלט רעיון שאנחנו נבוא ונראה אותו, הנושא של הפיקוח וכו'. אם דובר על תקציב שניתן לטובת העסקת מתורגמנים, כדאי שנדבר על זה - - - << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לגבי צמצום פערים היה ממונה אחראי? << אורח >> מירי כהן: << אורח >> לגבי צמצום פערים - כרגע הנושא הזה לא מאויש ויש אצלנו מחשבה, כלומר בדיקה מי הגורם שצריך והאם זה נושא של אגף השירות וכו'. אנחנו בודקים את זה כרגע בשולחן הנהלת המשרד, אבל בוודאי אין שאלה שזה צריך להיות. ואני אומרת, נעשו בקרות בעבר בבתי החולים ומוסדות בשוטף, והדבר הזה צריך להתבצע. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה מירי. יש לנו חצי שעה לסיים את הדיון כי יש לאחר מכן מליאה. אז כעת טלי דהן, בבקשה. חבר הכנסת עטאונה תסמן כשאתה רוצה לדבר, חבריך דיברו כבר לפני כן. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> בוקר טוב. לנו במוקד יש מוקד עם 7 שפות. הדרישות של המתורגמנים הם מתורגמנים ששפת האם שלהם היא השפה שהם אמורים לתרגם אותה. בנוסף, הם עוברים הכשרה ייעודית שלנו להנגשת תרבותית. בנוסף הם גם עוברים הכשרה למושגים ייעודיים בעולם הבריאות, והם עוברים את ההכשרה הזאת כל רבעון בנוסף להתחלה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מי מכשיר אותם? מי הגורם המכשיר למתורגמנים לשפה הערבית? << אורח >> טלי דהן: << אורח >> יש לנו צוות ייעודי של הכשרות שזה הייעוד שלו - הכשרה, הדרכה. יש לנו מפתחת הדרכה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> באלו שעות המוקד פועל? << אורח >> טלי דהן: << אורח >> המוקד פועל מ-8 בבוקר עד 8 בערב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זאת אומרת בשעות האחרות אל תהיו חולים. תשתמשו בשירותים אחרים. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> המוקד כרגע פעיל לכל גורמי הרפואה בבתי החולים הממשלתיים. בתי חולים של כללית הצטרפו אלינו בדצמבר. יש לנו עוד בתי חולים פרטיים שיצטרפו והם יוצרים איתנו התקשרות. כרגע זה נותן מענה רק לכל הצוות הרפואי. הם מרימים טלפון ותוך 20 שניות הם מקבלים מענה של מתורגמן בשפה שהם צריכים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> רגע זה רופא אמור להתקשר או שמטופל? << אורח >> טלי דהן: << אורח >> הרופא, הרופא מתקשר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> איפה אתם יושבים פיזית? << אורח >> טלי דהן: << אורח >> לגבי המוקד עצמו? - אנחנו יושבים בקרית גת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> למה אני שואל, כי היום מאז הקורונה, כמובן אנחנו כבר ב-2023, כשאנחנו מדברים על להרחיב את שעות הפעילות, כמובן תחת חתימה ובמומחים של סודיות ומידע רפואי וכו'. אפשר לשים מוקדנים שיעבדו מהבית. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> אין לנו בעיה של נציגים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא מבחינת כמות נציגים, מבחינת שעות פעילות. הרי היום גם חברות כמו ישראכרט והבנקים מחזיקים נציגים שעובדים מהבית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא אפקטיבי, לא יכול לתת מענה - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אומר - תעשו פיילוט, תעשו פיילוט ותראו האם יש צורך. אבל אני לא ראיתי את המוקד. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אתם הבאתם סטטיסטיקה כמה פניות? << אורח >> טלי דהן: << אורח >> אני חייבת להגיד שמוקד תרגום קיים כבר הרבה שנים. ואני רואה 70% פניות ברוסית ו-15% בערבית. << אורח >> מיכל שוסטר: << אורח >> זה לא מספיק להציע את זה, צריך לעשות בקרה - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אתם יודעים שאין תרגום בשפה האנגלית? כשמתקשרים לנתב שיחות אין אנגלית. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> אני אסביר למה במוקד התרגום אין שרות באנגלית. ההנחה הרווחת היא שכל רופא במדינת ישראל יודע לדבר אנגלית. עכשיו אם הוא דובר רוסית אז הוא בעצמו מתקשר למוקד של דוברי רוסית ומתרגם לעברית. אבל בגדול גם מקרים שמגיעים למוקד שהם נדירים, אבל מגיעים לפתחי, לדוגמא - רוצים תרגום לאנגלית, לוקחים מספר טלפון וחוזרים אליהם תוך כמה דקות. זה נדיר. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ציינתם בדוח שלכם שילוט אזהרה ושילוט מידע. שילוט אזהרה בבית חולים מאיר 56% יש שילוט, בהשוואה ל-7% באיכילוב. מכובדי המנכ"ל, זה ממש לא טוב. שילוט מידע זה שונה: ברזילי 5%, איכילוב 17%, רמב"ם והעמק 42%-43%. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> הנתונים זה בוודאי לא עובר בשום קנה מידה. << קריאה >> רות: << קריאה >> חשוב להגיד שהמוקד פתרון מצוין, אבל הוא לא במקום הנכחת הנגשה פיזית לשפה הערבית במרחב הציבורי ובבתי החולים בפרט. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני זוכר שמישהו אמר לי שאיכילוב זה בתל אביב, לא מגיעים ערבים. ואז חשבנו שמפגיני המחאה שהשוטרים מכים מגיעים לשם. ואז מתברר שהם מכים במפגיני מחאה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא אמר יפו, אמרתי לו שזה ה-7 אחוזים. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> טלי לא פירטה את הנתונים מפאת קוצר הזמן, אבל נוכל להשאיר לכם. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> שנייה אני רק רוצה להוסיף משהו קטן. אחד הדברים שאנחנו כרגע פועלים לשפר בתוכניות העבודה שלנו זה רגע לקחת את כל השירות ב-360 מעלות, שזה אומר מהפקידה כולל הרוקחים כולל הכול, כי באמת זה מענה שאנחנו רוצים להרחיב אותו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. בבקשה מועאוויה כבהה. אמרתי שבוע שעבר שהוא היה חונך שלי באמבולנס, הוא היה בפתח תקוה חובש ואחר כך פרמדיק, היו לנו נסיעות במרחב ירקון שזה כולל גם כפר קאסם וגם טייבה והמשולש, ואם לא מועאוויה לא יכולנו לתקשר. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> רק לציין לפרוטוקול שהחוזר הזה גם מחייב גם את מגן דוד אדום את ההנגשה, לא רק את בתי החולים וקופות החולים, את כולם בעצם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בבקשה עו"ד מועאוויה כבהה, משרד הבריאות. << אורח >> מועאוויה כבהה: << אורח >> קודם כל אני חייב להודות על קיום הדיון הזה, דיון שאין חשוב יותר ממנו לגבי הנושא של השפה הערבית. אני מסתובב גם המון בבתי חולים ואני ממונה גיוון תעסוקתי של משרד הבריאות. אני חושב שדיברנו, טלי דיברה על המוקד, אני לא חושב שהפיתרון הוא במוקד, וכמו שציין חבר הכנסת. אמא שלי בת 72 שיושבת עכשיו מול רופא סכרת או חולה עם התקף לב במצב חירום, אני לא חושב שהמוקד הוא הפתרון. אמנם יש הנגשה שפתית במוקד, אבל צריך שההנגשה תהיה אונליין בבתי החולים. עכשיו אני רוצה גם שאנחנו כמשרד הבריאות לא מסירים אחריות, אנחנו לוקחים אחריות על כל מערכת הבריאות. אנחנו הרגולטור ואנחנו צריכים לקחת אחריות על הכול. אבל אנחנו לא צריכים שנסיר אחריות גם מבתי החולים עצמם, כי אנחנו יכולים לשפוך תקציבים מתוכניות אחרות שלי שאני גם עושה. אנחנו יכולים לשפוך מלא תקציבים בבתי חולים, אם אין ייעוד בתוך בתי החולים לכספים האלה או לתקציבים האלה, הדברים לא יקרו. אבל אנחנו חייבים להיות מעשיים, ואני חושב שיש הרבה פתרונות היום לחשוב עליהם. אנחנו היום בזמן הדיגיטל. אם היום באו"ם כל אחד מכל מדינה ומכל שפה, יכול להגיע ולשמוע את הדיון ובאותו רגע ישמע בשפה שלו, אז אני חושב שגם בבתי החולים אפשר לעשות את זה. מבחינת שילוט הגיע הזמן גם שנעבור בחלקים מסוימים במדינה, זה נהיה יותר קל ויותר קל. אבל לא רק זה. אנחנו מדברים רק על שפה ערבית בדיון הזה, אנחנו צריכים לדבר גם על אוכלוסיות מגיוון אחרות. היום שילוט דיגיטלי - אתה יכול היום אפילו במקדונלד'ס להיכנס ולבחור את השפה שאתה רוצה לקבל שירות בה. אז אנחנו יכולים באמצעים דיגיטליים ובתקציב לא גדול, כן למצוא פתרון לכל האוכלוסיות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה אומר פתרון דיגיטלי זה רעיון כשלב ראשון. בכל כניסה למרכז רפואי אפשר אפילו בכמה תחנות לשים קודם כל לוח דיגיטלי. בן אדם בא ובודק איפה המחלקה, איזה שפה אתה רוצה ואז פתרת מכאן איך אני מגיע לטיפול נמרץ, לפנימית. זה דבר יותר קל לבקש מהמרכזים הרפואיים. << אורח >> מועאוויה כבהה: << אורח >> עוד נקודה שאני חייב לציין: היום אנחנו נמצאים במקום שאני מסתובב בכל בתי החולים, ובכל בית חולים שאני נכנס אליו התרגום הוא אחרת. אף אוזן גרון באיכילוב מתורגם לא כמו אף אוזן גרון בבילינסון ולא בשיבא. אני במשרד הבריאות מוכן לשתף פעולה עם עמותת סיכוי ואולי נבנה מילון מושגים לכל מערכת הבריאות, שפשוט לכל בתי החולים יהיה אותו תרגום. וגם אני לא נותן אופציה לשיקול דעת בנושא אם התרגום יהיה על ידי אנשי מקצוע או לא. שתרגום יהיה אחיד בכל בתי החולים ולא שבכל בית חולים יהיה כתוב משהו אחר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש מילון רפואי - - - << אורח >> מיכל שוסטר: << אורח >> יש מחלקה לתרגום באוניברסיטת בר אילן. << קריאה >> מירי כהן: << קריאה >> אגב איתם ישבנו לפני החוזר, כי הם מומחים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא צודק. << קריאה >> מירי כהן: << קריאה >> ולכן צריך למאגר שלטים שילוט אחיד. זו הכוונה. << אורח >> מועאוויה כבהה: << אורח >> אוריאל, אני מגיע לבתי חולים, אני מעדיף לראות שאין תרגום ערבית בכלל מאשר שיש תרגום מגוגל או תרגום לא נכון כי זה יותר גרוע, יותר מטעה. בנוסף אנחנו מדברים רק על שילוט ועל תרגום. חברים, לא כל המבוגרים במגזר הערבי יודעים לקרוא. גם אם אני אשים להם שלט בערבית זה לא יעזור, אז צריך לחשוב גם מחוץ לקופסה על דרכי תקשורת או תרגום אחרים. גם בכובע הגיוון התעסוקתי שלי אני עונה לפניות של חברי כנסת מהמגזר הערבי - זה לבדוק ולחייב את בתי החולים גם להגיע לאחוזים שנקבעו בהחלטת הממשלה. גם מבחינת אוכלוסיות גיוון מבחינת העסקה, כי כשאנחנו מעסיקים יותר אוכלוסיות שהם דוברי שפות, אז יש לנו יותר הנגשה תרבותית והנגשה שפתית בזמן הביקור של החולה. משהו נוסף שאני חושב עליו עכשיו במהלך הדיון - היום כל חולה שנכנס לקבל שירות, הוא בוחר באיזה שפה לעשות אותה. כבר כאשר נרשם בקבלה, לציין באיזה שפה הוא מעדיף לקבל את השירות. וככה כל התחומים שהוא מגיע אליהם הם ידעו נכון בדיוק את היעדים. אפילו בבית החולים יש לנו לפעמים 7 חדרים ויושבים שם או רופאים דוברי ערבית, דוברי רוסית, דוברי אמהרית. שכבר בתור שהוא מחכה, אז ייעדו אותו לרופא שהוא דובר את השפה של החולה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אשמח שתשבו איתם ביחד. לא חושב שתהיה התנגדות. גם נוציא פנייה בסיכום הדיון. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> אני אומר שכבר ישבו והתקיימה פגישה לאור המחקר הזה עם חטיבת בתי חולים והנציגה פה מאוד רוצה לומר גם מה נעשה. ואני אשמח אם תוכלו אפילו שתי דקות לתת לאלנה שתדבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני אשמח. אבל קודם יוסף עטאונה ואחר כך. תודה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני חושב שחברי חסך לי את הדיבור, העלית נקודות מאוד חשובות ומאוד משמעותיות. אז קודם כל אני מסכים איתך והייתי אומר אותם הדברים. אבל ההבדל ביני לבינך הוא שאתה נמצא ממשרד הבריאות, מה עושה משרד הבריאות שמוציא את הדברים הכי נכונים שאמרת, להוציא אותם לפועל. לגבי המוקד, אי היעילות שלו והוא לא יכול לתת פתרון. צריך לתת מענה אנושי תוך כדי גם במקרי חירום, גם במקרה קיצון של ילדים שלא יודעים את השפה, וגם מבוגרים, גם שיש שלט שהוא לא יכול לדעת צריך לתת את המענה הזה, ולכן צריך להיות משרד הבריאות ליזום וכל הכבוד ותודה לעמותה על העבודה שעשו והמחקר וכל והידע שיכולים לעזור. צריך להתקדם בנושא לקראת משהו אחיד בכל ההתנהלות הזו של השפה. אני רק רוצה להוסיף משפט אחד, כמי שבא מתחום החינוך: יש חלק מבתי החולים שהם דו לשוניים. כי אחוז למשל בנגב בסורוקה שכמה אנשים יש שם יותר מ-50% מהמטופלים שם שבאים לבית החולים הם דוברי השפה הערבית, וגם במקומות אחרים בארץ זה צריך לבוא לידי ביטוי ולא רק משהו שנתקלים בו על הדרך. צריכה להיות מדיניות ברורה שתנחה את כל קופות החולים. זה חוזר על עצמו לא רק בתחום הזה, שמשרד הבריאות אומר בתי חולים, אז יכול להתנער. הרי בסוף המימון וחלק זה משרד הבריאות. משרד הבריאות לא יכול רק לתת את הכסף לבתי החולים ולא לפקח על הדברים ואיך הדברים יתבצעו, כי המטרה בסוף היא בריאות הציבור. ובריאות הציבור זו גם האחריות שלכם לעקוב ולדאוג שהדברים יתבצעו גם בתוך קופות חולים וגם בבתי חולים שעושים אותם. נקודה נוספת לגבי שפה, זה בקשר לחלק מהמקצועות, במיוחד בגיל של ילדים, בהתפתחות הילד, בבריאות הנפש לילדים. בחברה הערבית יש מחסור בפסיכיאטרים דוברי השפה וזה משמעותי, זה קריטי, זה יכול להציל חיים. חד משמעית יכול להציל, כי בגיל הזה אם לא מטפלים ואין את התקשורת המקצועית הישירה בשפה-בשפת האם, אנחנו נאבד את הילד הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה, דוקטור זאהי סעיד, יועץ מנכ"ל לשירותי בריאות כללית לחברה הערבית. << אורח >> זאהי סעיד: << אורח >> אדוני היושב ראש, תודה על קיום הדיון החשוב הזה. אני במקרה היום יועץ המנכ"ל, אבל בתפקידים קודמים אני גם הייתי סגן בעמק וגם הייתי מנהל רפואי. ובתפקידים האלה הייתי בהרבה דיונים על הנושא הזה. אחרי שהגיע החוזר הזה, קיבלנו אותו, העברנו אותו להנהלת המחוזות. בכללית יש אחראית הנגשת שירות שיושבת בהנהלה ראשית ויש רפרנטים במחוזות ובבתי החולים. ובעצם, לקחנו את החוזר וניסינו לקדם אותו. אני אישית השתתפתי בתרגום השלטים בבית חולים העמק. זה לא פשוט חבר'ה, זו משימה לא פשוטה לתרגם כל שלט בעברית לערבית. נעזרתי הרבה ולקחתי כל מיני אנשים להתייעץ איתם איך לתרגם את זה נכון כי זה אחריות איך לתרגם, כי זה לא גוגל טרנסלייט. צריך לתרגם את זה, ואני אומר, צריך לא לשים את השפה הספרותית אלא את השפה המובנת לאנשים. כי בערבית יש שפה ספרותית ויש שפה מובנת. אז גם בקטע הזה צריך להיות מאוד זהיר איך לתרגם ומה לתרגם. זו משימה לא פשוטה. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> לכן אמרתי שזו הנגשה תרבותית ולא רק תרגום. << אורח >> זאהי סעיד: << אורח >> בהחלט. ואכן המספרים של העמק אני רואה שבאמת הם בין הטובים. עכשיו אני מבין למה, אבל זה עדיין לא מספיק. כי יש שם הרבה מחלקות חדשות. כל החצי בית החולים כרגע הוא בבנייה ובמינוף, אז יש שם הרבה מחלקות חדשות. זה עדיין בהחלט ציון נכשל לכל בתי החולים. דרך אגב, גם בקהילה אנחנו דאגנו לשילוט הזה, ואני חושב שהדבר הכי חשוב בהנגשת השירותים זה לא שלטים, זה לא כלום; אלא זה צוותים מהחברה הערבית במקומות הנכונים, באוכלוסייה הערבית. לא יכול להיות שבכפר כלשהו או באום אל פחם נשים רופא דובר רוסית. צריך לשים אנשים מהמקום, אנחנו צריכים להכשיר ולגייס אנשים בני המקום שיטפלו בהם, במבוטחים שלנו. אני עובד גם כרופא משפחה, וחבר'ה זה מאוד קשה, מאד קשה לתרגם מערבית לעברית ומעברית לערבית, ובתוך החברה הערבית יש שוני בין מישהו מהדרום לעומת מישהו מהצפון, ואם אתה לא מדבר איתו בצורה נכונה, אני כערבי, אני מאבד את החולה. אז זה לא פשוט. הנגשה היא מעבר לתרגום. ומעבר לזה צריך באמת לגייס את הצוותים. לכן הדבר הראשון והחיוני ביותר זה גיוס צוותים מהחברה הערבית. גם בבתי חולים, גם בקופות החולים, להכשיר אותם ללמד אותם שהם יתנו את השירות. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. ד"ר חוזימה אבו סיביה, נציגת האיגוד לבריאות הציבור האוכלוסייה הערבית בהסתדרות הרפואית. << אורח >> חוזימה אבו סיביה: << אורח >> תודה ליו"ר, תודה לעמותת סיכוי על המחקר ועל הנתונים. כולנו מסכימים שלדעת שפות זה נכס, ואפילו המחקרים מראים את זה שלדעת כמה שיותר שפות, שתי שפות ומעלה זה נכס לקוגניציה. אבל מה לעשות, לא לכולם יש את היכולת, זה א'; ו-ב', בזמן דחק ובזמן חירום, כולנו מעדיפים לקבל את המידע בשפת אם ולא לעשות איזשהו אנליזה, גם אם היא לא מורכבת. אז אני לא מצפה מבעל שמביא את אשתו ללדת אחרי ירידת מים, להבין איפה דרכו למיון יולדות בלי שילוט נכון. וגם לא לאמא שהיא אפילו מורה לעברית, שמביאה את הבן שלה עם התקף אסטמה, לדעת לאן לקחת את הבן שלה בזמן התקף. נכון שאנחנו חיים במדינה רב תרבותית עם אוכלוסיות מאוד מגוונות ועם הרבה שפות שונות, מתוכם יש חמישית שהם דוברי ערבית. והפער השוני הזה גורם גם לפערים בבריאות, וגם זה מביא אפילו למקרה חירום. ברגע שאנחנו מוצאים את הדרך לגשר על הפער הזה, אז אנחנו יכולים לעשות את זה דרך הנגשה לשונית ודרך הנגשה תרבותית והתאמה תרבותית. ויותר חשוב לי מאשר הנגשה שפתית בעצם לתרגם ממש אפילו ממתורגמן מקצועי, זה להנגיש את זה תרבותית. ועל זה יש לי כמה נקודות להגיד, 3 נקודות שאני אסכם אותן בהתאם למחקר שלכם. אז המחקר התמקד יותר בהנגשה של שלטים ברובד הראשוני שלו. אבל אני רוצה להגיד שזה לא רק שלטים. אנחנו מדברים על שירותי בריאות כוללניים יותר, וזה כולל גם טיפול רפואי, זה כולל טיפולים ברפואה מונעת, זה כולל דברים מינהליים בבריאות, בין אם זה טפסים, טפסי הסדרת תשלומים, טפסים כספיים, טפסי תרגום של טפסים, הסכמה מידע, תרגום אתרי אינטרנט. הרבה דברים אחרים, חוץ משלטים. הנקודה השנייה שלי זה שאנחנו לא מדברים רק בבתי חולים. אני כרופאה שעובדת בקהילה אז אני רואה את זה עוד יותר נוכח בקהילה. אני עובדת במרפאה שהיא מרפאה יועצת בעפולה, אבל היא משרתת המון כפרים ערביים שמסביב לעפולה. המון אוכלוסיית מטופלים שבאים למרפאה הזו והם צריכים את ההנגשה גם. אז אי אפשר להפריד את הקהילה מזה. ודבר שלישי, אני רוצה להגיד את זה מתוך ניסיון אישי: אז בתקופת הקורונה, אם אתם זוכרים אז התחלנו את המגפה עם המון מידע, המון הנחיות. כל שני וחמישי אנחנו קיבלנו הנחיות, ההנחיות האלה לא תורגמו לערבית. אני בתור רופאה לקחתי את זה על עצמי, תרגמתי את זה והפצתי בפלטפורמות שונות באופן אישי. ואז הפכתי להיות הכתובת הראשית של המידע לאוכלוסייה הערבית. זה לא אמור להיות ככה. זה מביא אותי להמלצה לאיגום ואיגוד מאגר שלם של כל המדינה. זה לא רק לבתי חולים, לא לקהילה, שיהיה איגוד מוצלח אחד לתרגום. וככה אנחנו נצליח לחסוך ולתרגם בשפה אחידה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. ד"ר מיכל שוסטר, מומחית בהנגשה לשונית, אוניברסיטת בר אילן. << אורח >> מיכל שוסטר: << אורח >> אז קודם כל מאוד משמח אותי להיות פה בדיון. אני כבר 20 שנה עוסקת בנושא. זה המקצוע שלי, זאת ההתמחות האקדמית שלי. מה שאני רוצה להגיד זה שלא צריך להמציא שום גלגל מחדש. יש המון ידע שהבאנו מחו"ל, יש אנשים שזה המקצוע שלהם, לא כל דובר ערבית יכול להיות מתרגם ולא כל מתרגם יכול להיות מתרגם או מתורגמן רפואי. המעטים בתחום שעוסקים בזה בארץ ולא כי לא צריך, אלא כי אין מודעות ואין דחיפה - ישמחו מאוד מאוד לעזור לכם, כמובן יחד עם סיכוי-אופוק, אבל יש אנשי מקצוע שזאת ההתמחות שלהם ואנחנו ממש נשמח שיהיה פה יותר נגיש ויותר טוב לטובת כולנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. יעקוב איברהים, יוזמות אברהם. << אורח >> יעקוב איברהים: << אורח >> שלום לכולם, אני קודם כל מברך על הדיון ותודה לעמותת סיכוי על העבודה המצוינת. היום בגלל העומס בבתי החולים, אני אגיד עוד משהו, שהרבה רופאים מפנים את החולים לקרוא יותר מידע גם באתרים באינטרנט על המחלות. ובבדיקה שאנחנו בדקנו ביוזמות אברהם לפני עשור – ב-2013 – את כל האתרים כולל גם משרד הבריאות, והמצב היה מאוד מאוד עגום. עכשיו יש שינוי ממש לטובה, אבל עדיין הרבה רחוק משוויון. יש כאילו רק את המידע המאוד מאוד בסיסי. אז קודם כול, כאילו צריך גם לבדוק מה המצב באתרים על המחלות. אני מאוד מאוד מסכים שהתרגום צריך להיות מאוד מקצועי. למשל, שמתרגמים ביטויים כמו אונקולוגיה, גינקולוגיה, זה כתוב בתעתיק ולא כתוב מה באמת. אז הרבה אנשים שקוראים את השפה הם פשוט לא מבינים מה שקורה שם. זו הכוונה שלא צריך כל אחד שדובר השפה הערבית, שהוא צריך לתרגם אלא ממש תרגום נכון ומותאם תרבותי, תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אלנה סלוצקר, מנהלת תחום בכיר מטופל במשרד הבריאות. שתי דקות. << אורח >> אלנה סלוצקר: << אורח >> שלום לכולם. אני עשרים שנה אחות במקצועי, עבדתי המון שנים בבית החולים, אז אני רוצה להגיד דבר כזה. קודם כל אני גם מודה מאוד על הדיון, תודה רבה גם לעמותת סיכוי שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה. בשבועיים האחרונים אנחנו מתחילים להציג את הטיעונים למנהלי בתי חולים ולחשוב איתם ביחד מה אפשר לעשות ואיך לשפר את הנושאים. לפעמים צריך לשים זרקור ומשם ללכת. לא תמיד רואים את הכול. אבל אני רוצה להגיד שתרגום זה לא רק מתורגמנים בבתי חולים, צריך לראות את זה במכלול. היום אנחנו בעידן של חדשנות וטכנולוגיה, יש המון הדרכות דיגיטליות, ואנחנו מנגישים מידע לחולה לא רק באמצעות מתורגמנים. וצריך להכיר בזה שהחשיבה שלכם תהיה לא רק לכיוון אחד של מתורגמנים. צריך גם לחשוב על התקינה. כמה מתורגמנים פר תקינה, זה המון. כאילו אם אני צריכה פתאום מתורגמן ואני אומרת לכם מניסיון שלי כאחות הרבה שנים שיש לי ניסיון בכל מיני תחומים בתוך הבית חולים. אם צריכים פתאום תרגום פה, במחלקת הלב, ובמחלקת הילד ובעוד חדר ניתוח ובעוד מחלקות. אז כמה מתורגמנים אנחנו צריכים בבית חולים. אז נקודה למחשבה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה בשבילכם למשרד הבריאות. << אורח >> מיכל שוסטר: << אורח >> נתייעץ עם המחלקה למתמטיקה גם. << אורח >> אלנה סלוצקר: << אורח >> זה גם בשבילנו, אבל בעיקר צריך לראות את זה כמכלול. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. הדס זיו, סמנכ"ל תוכן ואתיקה ב"רופאים לזכויות אדם". << אורח >> הדס זיו: << אורח >> תודה. מה שאני רוצה להגיד זה שצריך לעשות זום אאוט ולראות את ההנגשה הסופית שהיא תנאי הכרחי אבל בלתי מספק. להתייחס לאוכלוסייה של האזרחים הפלסטינים בישראל, כמי שחווים הדרה, אפליה וגזענות. מה שדרך אגב הוועדה מתקבלת של משרד הבריאות המליצה להתעסק עם זה בקשר עם ארגונים בחברה האזרחית. ואני חושבת שהקהילה הרפואית שבצדק אמרתם שהיא דוגמה לקהילה, שזה לא רק הצורך, אלא זה גם החובה המקצועית שלה לעשות את ההנגשה הזאת, ואני רוצה פשוט להגיד שמשרד הבריאות בעצמו אמר שמערכת הבריאות צריכה לממש את היכולת שלה להיות מנהיגה בפועל של המאמץ למגר גזענות, אפליה והדרה בחברה בישראל, על ידי זה שהיא תיצור מרחב ציבורי שיהיה חף מכל הבעיות האלה. וצריך לראות את ההנגשה השפתית ממש כתנאי בסיסי הכרחי אבל מינימלי. צריך להבין את זה, שהוא בעיקר גם חלק סימבולי שההנגשה השפתית הזו היא גם צורך קונקרטי, אבל היא איזשהו צעד בונה אמון והתחלה של דרך כדי למגר את הגזענות כלפי החברה הזו. זהו. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. בקי כהן קשת, הקואליציה להנגשה שפתית. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> תודה לך, כבוד היושב ראש. שתי נקודות קצרות אך מאוד חשובות כמובן, בלי להמעיט במקומו המיוחד של השפה הערבית, כשפה רשמית במדינה. אנחנו עוסקים בהנגשה של כלל השפות, ויש לנו קבוצת פעילים למשל דוברי השפה אמהרית בחיפה, שמתעדים קשיים גדולים. הנקודה שלנו היא כזאת: בעינינו, הנושא של הנגשה שפתית, הנגשה לשונית היא קריטית למיצוי כל הזכויות. משרד הבריאות דווקא מוביל בתחום, וגם שם יש הרבה קשיים. לדעתנו צריכה להיות רשות ממלכתית של המדינה שתיתן את המענה הכולל, לא רק שלא כל רופא וכל בית חולים צריך להמציא את הגלגל, אפילו לא כל משרד ממשלתי צריך להמציא את הגלגל. אפילו בכנסת הקודמת הייתה הצעת חוק פרטית ואני פונה פה לחברי הכנסת, שפה אנחנו מאוד מאוד נשמח שבכנסת הזאת, עוד פעם תנסו להרים את זה, אפילו לא דובר בכל כך הרבה כסף. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> איזו הצעת חוק? << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> להקמת רשות להנגשה לשונית, שתפעל מול כל המשרדים שתגבש את האלמנט המקצועי, את האלמנט ההדרכתי. אנחנו אפילו תקצבנו שאפשר לעשות מענה ארצי, שכלל אלמנטים גם של טפסים ותמיכה בכלל המשרדים, וכל הסיפור הזה אפילו לא היה בסכומים מאוד מאוד גדולים. זו הנקודה האחת, << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אשמח לשבת איתך. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> תודה רבה ממש נשמח. הנקודה השנייה ממש בקצרה, שאני לא יודעת ואני באמת שואלת את משרד הבריאות, לגבי התת-מימוש של האפשרות המאוד מאוד חשובה הזאת של שימוש. אני ראיתי שלט בקופת חולים של הילד שלי, שלט גדול על הקיר, מול הרופא, שאפשר לפנות אבל רק בתנאי שהוא עשה קודם 4 שלבים. הוא היה צריך קודם לבדוק אם הוא מדבר את השפה, אם יש במשרד ואם בכל המרפאה יש דובר אחר של השפה, היה מניעה ממשית לטפל בזה. וראיתי את זה בעיניים - את השלט הגדול הזה, מול הרופא, שבעצם הסיכוי שהוא ישתמש בזה, שיגיע עד שלב 4 ויתקשר היה מזערי. ואני תוהה האם יש פה איזשהו אלמנט כספי והאם מחייבים אותם פר פנייה או שזה פשוט בעיית הדרכה? אבל ראיתי בעיניים שלי מניעה שברור שרופאים לא משתמשים אם כתוב להם לא להשתמש בעצם. תודה רבה אדוני, ובאמת תודה על הדיון המאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר כנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני אתייחס בקצרה שוב. אני אומר ככה: יש חוזר מנכ"ל שהוא מפרט את כל מה שכתוב ראיתי והכל צריך רק לבצע. נקודה שנייה, השפה הערבית היא שפה רחבה. אני יכול להשתמש במילה - עכשיו אני אתן לכם דוגמה קצרה: אצלנו לעלי גפן אומרים 'אורח דואלי'; במקום אחר, אומרים 'יברח'; במקום אחר, בטח זה עוד שם אחר, וכו'. אז יש מקרים שלאותו דבר משתמשים בכל מקום בשם אחר, אז חשוב להכיר את השפה וחשוב שיהיו מתורגמנים מקצועיים. דבר שלישי, אני חושב שזה יקל על מערכת הבריאות, אם הם יכולים לקלוט בתוך המחלקות מתמחים או מומחים של דוברי השפה הערבית, ואני איש בשורות גם: יש שר בתוך משרד הבריאות שהוא מקשיב ועושה, ואתמול התבשרנו שבעצם מאשרים 185 תקנים בפריפריה, בעיקר בצפון. אני מקווה שינוצלו גם לשילוב רופאים מהחברה הערבית בתוך המחלקות, במקומות שאין. והתמחויות שיש בהם דוברי השפה הערבית, שידאגו הגורמים לקלוט אנשים שיתמכו בהם. והנקודה האחרונה צריך להמשיך את המחקר ולעשות מחקר יותר מעמיק לא רק על השילוט, אלא גם להיכנס לתוך דפי המידע ודברים אחרים בתוך בתי החולים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. עוד מילה, חברת הכנסת טטיאנה? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תבורכו על התהליך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה שגם לקחת חלק והעלית את הנושא החשוב הזה. סיכום הדיון: ועדת הבריאות מודה ליוזמי הדיון ולכל המשתתפים אשר תרמו להעלאת הנושא החשוב לסדר יומה של הוועדה ולסדר היום הציבורי. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לבחון את המענים הדרושים להנגשת השפה הערבית בבתי החולים, להכניס לתכנית העבודה של המשרד את הנושאים הבאים: א. מינוי גורם אחראי במשרד הבריאות שיהיה אחראי להנגשתה של שפה ערבית ובכלל, הנגשת השפות. ב. התאמת שלטי בתי חולים בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הבריאות, בדגש על השלטים בתוך המחלקות ועל תרגום תקין ומקצועי של השילוט. ג. השמה של מתורגמנים רפואיים לשפה הערבית בבתי חולים ולכל הפחות, בבתי חולים שבהם יש צורך ממשי לכך. כפי שגם כן אמרנו. אגב, תתחילו לטפל בנושא של מתורגמנים רפואיים. זה נכנס בתקציב ואפשר להתחיל לגייס לפחות ל-30 מרכזים רפואיים, 10 מיליון ש"ח שהכנסנו בתקציב, אז תנצלו. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> הישג יפה כל הכבוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוועדה תמשיך לעקוב ולפקח על הנושא. מבקש עדכון ליישום בקשת הוועדה 120 יום. תעדכנו מה עשיתם בנושא, איך פעלתם בבתי החולים, האם הקימו מערכות דיגיטליות, התקדמתם בחלק מבתי החולים. שנדע שזה מטופל. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להיפגש עם העמותות והארגונים כפי שאמרתם כאן, אשר עוסקים בהנגשת השפה הערבית במערכת הבריאות, על מנת לשתף אותם במועדים ובמענים של המשרד בנושא הנגשת השפה. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> גם להיעזר בהם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה מה שאני אומר, גם תיעזרו בהם. הם מוכנים ועושים עבודת קודש. תודה רבה ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:50. << סיום >>