פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 20 הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה 14/06/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 17 מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה יום רביעי, כ"ה בסיון התשפ"ג (14 ביוני 2023), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> דיון מעקב - הנגשת שירותים פרטיים לשורדי שואה דוברי רוסית << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מירב כהן – היו"ר חברי הכנסת: ולדימיר בליאק מוזמנים: טלי דהן – מנהלת, מוקדי קול הבריאות, משרד הבריאות מירי כהן – מנהלת קשרי ממשל, משרד הבריאות עופר ישי – מנהל, שותפויות אסטרטגיות, יחידת השותפויות, המשרד לשוויון חברתי וגמלאים שלום בוחבוט – המשרד לשוויון חברתי וגמלאים אלי יהלומי – אגף אזרח ותיק, המוסד לביטוח לאומי עירית צדוק – רוקחת מחוזית, שירותי בריאות כללית ביאן מג'אדי – מנהלת פעילות רוסית וערבית, ׳כל זכות׳ טטיאנה לברלי – ׳כל זכות׳ שולה לרוסנקו – ׳כל זכות׳ רותי טואטי – מנהלת, סניף ירושלים, הרשות לזכויות ניצולי השואה טטיאנה קנטרוביץ – יועצת מנכ״ל, ׳יד ושם׳ - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה ורד ספיר זונשיין – מנהלת שיתופי פעולה ומתנדבים, למענם - רופאות ורופאים למען שורדי שואה יאיר סמוליאנוב – ׳לובי המיליון׳ עידית ימיני – מנהלת תחום מעקב בקרה וחופש מידע, רשות החשמל אילן שפירא – מנהל תחום אסדרה, חברת דואר ישראל אלכסנדר ברמן – עמותת ׳חזית הכבוד׳ אברהם שונופופסר – יו״ר, עמותת ׳חזית הכבוד׳ ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהלת הוועדה: אריאלה אהרון רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים: שיר קרספין רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת, ייתכנו אי דיוקים. דיון מעקב - הנגשת שירותים פרטיים לשורדי שואה דוברי רוסית << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בוקר טוב. אני שמחה לפגוש את כולכם שוב. אריאלה, תתקני אותי אם אני טועה, אבל לדעתי זה הדיון השלישי שאנחנו מקיימים בנושא אספקת שירותים ציבוריים ופרטיים בשפה הרוסית. אני חושבת שמספר הדיונים שאנחנו מקדישים לנושא הזה, שהוא אולי בירוקרטי וסבוך, מלמד על החשיבות שאנחנו מייחסים לנושא הזה, שהוא מאוד מאוד חשוב. אז זה בעצם דיון המשך, שעיקרו זה לעשות Follow up על ההחלטות שהיו לנו בישיבות הקודמות ולראות איפה הדברים עומדים. כדי שיהיה לכם את הנתונים לנגד עיניכם, יש היום 55 אלף שורדי שואה דוברי השפה הרוסית וסך הכול 190,000 אזרחים ותיקים דוברי השפה הרוסית. צריך להבין שבחלק גדול מהמקרים, אותם אנשים שהם דוברי השפה הרוסית, מדברים רק את השפה הרוסית, זאת אומרת, זה לא שיש להם הרבה אלטרנטיבות. לכן, כשיש שירותים ממשלתיים, במוקדים טלפוניים ובמוקדים פיזיים וגם כשיש שירותים פרטיים שאינם מתורגמים, אז זה פשוט מקשה מאוד על אנשים לנהל את חייהם. אז אנחנו נתעסק גם בגופי הממשלה, גם בגופים פרטיים וגם בנושא ההנצחה ברוסית. אנחנו נחלק את הדיון לתתי נושאים כדי להיות כמה שיותר פרקטיים. אנחנו נתחיל עם סוגיית הבריאות. אחת מהסוגיות שעלו בדיון הקודם, נגעה במקרים בהם לפעמים אין את העלון למשתמש ברוסית ואנשים לא יודעים כיצד לקבל את ההנחיות, את הסכנות ואת אופן השימוש, לכן דיברנו על האפשרות שיהיה QR קוד, שיהיה אפשר לסרוק אותו ולקבל באופן אינטרנטי את ההנחיות. אז זו הסוגייה הראשונה. אם אני זוכרת נכון, את נציגת משרד הבריאות, נכון. אז בואי נעבור רגע על השאלה הראשונה, סעיף-סעיף. טלי, בבקשה. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> בוקר טוב. ברמת העיקרון, כמו שאמרנו, אי אפשר לשים תרגום לכל מיני שפות בתרופות. האחריות על זה היא בעצם של קופות החולים ושל הרוקח שמנפק את התרופה, הוא זה שצריך לספק למטופל את ההסבר על התרופה. בוחנים את ה- - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל כבר היינו בכל ההקדמה הזו בשני הדיונים הקודמים. השאלה היא האם ניתן לעשות QR קוד, כן או לא? << אורח >> טלי דהן: << אורח >> לא ניתן לחייב. רק אם זה יהיה בחקיקה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אתם ממליצים לנו לקדם חקיקה. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אני מבקשת לקדם חקיקה בנושא ה- QR קוד, אני אעשה את זה באופן פרטי ואנחנו נפנה אליכם ונשתף אתכם בפרטים. כי את אומרת שהמגבלה היום היא בעצם חוקית ושאי אפשר לחייב. הסוגייה השנייה, שגם היא נבחנה בדיון הקודם, היא אם אין QR קוד, אז החלופה, היא כאשר הרוקח רואה שהמשתמש הוא דובר רוסית, הוא יוכל פשוט להדפיס לו את העלון בשפה שלו. זאת אומרת שזה לא יהיה בכל קופסאות התרופות ולא נחייב את כל חברות התרופות על ההדפסה הזו באופן גורף, אבל ברגע שרוקח רואה שהאדם הוא דובר רוסית ושהוא לא מבין את ההנחיות, אז הוא ידפיס לו דף הנחיות בשפה שלו. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> אז הנושא הזה בעצם הוא פחות באחריות של משרד הבריאות ויותר באחריות הקופות, להנגיש את המידע הזה, בין אם זה בעל פה ובין אם זה מודפס. אחת התלונות שעלו מהקופות, היא שבעצם אין לרוקחים את היכולת להתחיל להדפיס את כל העלונים. החובה שלהם, היא בעצם להנגיש באמצעות דובר רוסית שייתן את המידע. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל בהנחיה לתרופה, אתה לפעמים לוקח ולא תמיד זוכר אחר כך את ההנחיה. אני מקבלת מדבקה שמצורפת לתרופה ומודפסת בעברית, אז אפשר להדפיס את המדבקה הזו גם ברוסית לאדם דובר רוסית, רק את המדבקה, אם הרוקח רואה שהאדם לא דובר את השפה העברית. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> אני אעלה את זה ואבקש שיפנו לקופות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל היינו שם כבר. את מבינה? זה כבר דיון שלישי בנושא הזה ולכן אני רוצה למצות את העניין. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> אני אבדוק, אבל פשוט לא הייתי בדיון הקודם. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יש פה מישהו מהקופות? << אורח >> עירית צדוק: << אורח >> כן, שמי עירית צדוק ואני רוקחת מחוזית ב- ׳כללית׳. כיום לא קיים עלון מידע בשום מאגר מידע שהוא בודק, שאפשר להשתמש בו, להדפיס אותו ולאפשר לרוקח להשתמש בזה. האפשרות היחידה היא בעצם הסבר בעל פה, על ידי רוקח דובר רוסית. אפשר לעשות את זה במעמד ניפוק התרופה ואפשר לעשות את זה גם בפגישה אישית או בייעוץ טלפוני. יש ל- ׳כללית׳ גם מוקד סיוע לניצולי שואה, שמופעל שישה ימים בשבוע - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל הם לא רק שורדי שואה, הם זקנים בכלל. וגם לא כולם פונים למוקד הטלפוני. << אורח >> עירית צדוק: << אורח >> אז יש לנו שירות, ששוב, אנחנו מציעים אותו לכלל האוכלוסייה. השירות הוא ייעוץ אישי בפגישה עם רוקח וזה שירות שמונגש בתוך המרפאות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני חושבת שזו אלטרנטיבה לא מספיק טובה. בן אדם פשוט יבוא ויגידו לו בעל פה? לא תמיד יש מישהו שדובר רוסית גם לפגישות בעל פה, נכון? אנחנו חיים במדינת ישראל. << אורח >> עירית צדוק: << אורח >> אבל יש מוקד תרגום של משרד הבריאות, שהוא גם לרוסית ואנחנו משתמשים בזה ב- - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל אנשים לא מכירים את זה. << אורח >> עירית צדוק: << אורח >> אבל העובדים מכירים את זה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל מגיע אדם לרוקח כדי לקחת תרופה, הוא לא תמיד מבין מה כתוב במרשם ולא מכיר את הדבר הזה. אז עוד פעם, אני חושבת שבנקודה הזאת, כשנותנים למישהו תרופה, וצריך לזכור שבסוף זו תרופה, שאם משתמשים בה לא נכון זה גם עלול לעשות נזק, אז לפחות שמי שזקוק לזה, תהיה לו אפשרות לקבל מדבקה עם הוראות בשפה שלו. לא לכולם, רק אם הרוקח מזהה שמדובר בבן אדם שלא מבין את מה שהוא מסביר לו. פשוט לא היית בדיונים הקודמים. << אורח >> עירית צדוק: << אורח >> אוקיי, פשוט כרגע אין חובה חוקית על זה ואנחנו - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, אני גם לא רוצה להפיל יותר מידי חובות ולהכביד רגולטורית, אנחנו רק רוצים שבשירות חיוני, במקרים בו עלול להיווצר מזה גם נזק, כמו בתרופות, אז שבנקודה הזו יהיה רק את המידע הבסיסי, כמו מה לוקחים וממה צריך להיזהר, לפחות משהו. אז כדי לחתום את החלק הזה בדיון, אנחנו נקדם חקיקה. ליאור, שהיא יועצת החקיקה שלי, אני מבקשת ממך לבחון גם את ה- QR קוד וגם את החלופה של איזו מדבקה או איזה נייר, שהרוקח יידע להוציא ברוסית. את מה שיותר פשוט, אני לא רוצה להכביד, אני פשוט רוצה שבסוגיות שהן כל כך חיוניות, לא יהיה בלבול. אז מכאן אנחנו נלך לתהליך חקיקה פרטי ואת תעשי את זה מול הקופות ומול משרד הבריאות. רצית להגיד משהו? בבקשה, רק שם לפרוטוקול. << אורח >> עופר ישי: << אורח >> שמי עופר ישי ואני ממערך הדיגיטל הלאומי. בעקבות הדיון הקודם, בו הצעתי את הרעיון הזה של ה- QR קוד, זה היה נראה לי כמו רעיון טוב אבל לא ידעתי שזה מיושם. אז עשיתי בדיקה בעולם וזה מיושם בהודו. בין היתר, ה- QR קוד, נועד גם לזיהוי של תרופות שהן לא מזויפות וזה גם מוביל לאתר, ששם זה לא רק הסבר טקסטואלי, כי מי כמונו יודע שזו לא רק בעיה של רוסית, קשה מאוד לקרוא ולהבין את הדברים האלה, אז הם שמים שם גם סרטוני הסברה. זאת אומרת, אתה יכול להגיע לסרטון בשפה שלך, ששם מישהו מסביר את זה. אז זה דבר אחד. בנוסף, בפלורידה, יש רשת פרטית של בתי מרקחת, שגם עשתה את הדבר הזה, גם כדי להקל ולשפר את הדברים. ולהפתעתי, מי שעוד עשתה את זה זו רוסיה. זאת אומרת, יש היום מערכת של QR קוד ברוסיה, מינואר השנה, אז שווה לבדוק את זה, מה הם עושים שם בדיוק. לכן אני חושב שזה פתרון שהוא אפשרי, רצוי ואני מסתכל על זה גם בעוד היבט, של חיסכון בנייר. כמות הנייר שהולכת לאיבוד בדברים האלה היא פשוט לא נורמלית. אם אנחנו מדברים על התחממות גלובלית - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן, אבל כמי שמייצגת את הזקנים, יש הרבה אנשים שלא יסתדרו עם ה- QR קוד ולכן אני לא ממהרת להיפרד מהנייר. אז בכובע אחר, אני לא רוצה לקחת את זה מהם. << אורח >> עופר ישי: << אורח >> יש אנשים שיכולים לעזור ומה שאת הצעת לגבי הרוקחים, רלוונטי גם לשמה. זאת אומרת, לא צריך לעשות עוד משהו אלא פשוט לסרוק את ה- QR קוד ורק להדפיס את זה. אז לכן, אני מציע שמעבר לקופות החולים, אולי תפני גם לרשתות הפארם. אולי ׳סופר פארם׳ תחליט שהיא רוצה לקחת את הדבר הזה הלאה, אז שווה לבדוק איתן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> עם רשתות הפארם? << אורח >> עופר ישי: << אורח >> כן. << אורח >> עירית צדוק: << אורח >> אני רק רוצה להעיר שבמאגרי המידע הבדוקים והקיימים, שבהם משתמשים במדינות המערב, אז לא ידוע לי על מאגר כזה בשפה הרוסית. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> את מתכוונת ל- QR קוד? << אורח >> עירית צדוק: << אורח >> כן. << אורח >> עופר ישי: << אורח >> אז הנה, אני אראה לך. אני אוכל לשלוח לך את זה אחר כך. << אורח >> עירית צדוק: << אורח >> השאלה היא האם זה מידע שהוא מקובל לשימוש במדינות המערב. << אורח >> עופר ישי: << אורח >> אני לא יודע. אבל אני חושב שבסוף, מי שאחראי על זה הם יצרני התרופות. זאת אומרת, הם צריכים בסוף להעמיד את המידע הזה, פעם אחת ובכל השפות שבהן הם תומכים. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> אבל גם היום, כשיצרן של תרופות רוצה להוציא עלון כל שהוא, העלון הזה עובר בחינה מאוד מאוד מדוקדקת, על כל ניואנס קטן, כי יש לזה משמעויות מאוד גדולות. זה בדיוק מה ש- - - << אורח >> עופר ישי: << אורח >> אז צריך לבנות את זה. << אורח >> טלי דהן: << אורח >> בסדר, אבל זה מאגר שצריך לבנות, נכון? << אורח >> עופר ישי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, אז אנחנו ניקח את זה לחקיקה פרטית. ליאור, יועצת החקיקה שלי תהיה בקשר גם עם נציגת הקופות וגם עם משרד הבריאות. באמת צריך למצוא משהו שהוא עם מינימום כובד רגולטורי ועם מקסימום תועלת לאזרח דובר הרוסית. סוגייה נוספת שעלתה בהקשר של משרד הבריאות, הייתה מספר המטפלים בבריאות הנפש. אני חושבת שנתתם תשובה לשאלה כמה מטפלים יש, נכון? מה היא? << אורח >> טלי דהן: << אורח >> האמת היא שאני לא ראיתי את התשובה, גם לא הייתי בדיון הקודם. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יש לנו תשובה שהוגשה לוועדה? (מוגש מסמך ליו"ר הוועדה והיא מביטה בו) זה הטוטאל? אוקיי. אז יש פה את המספרים של ׳מאוחדת׳, ׳לאומית׳ ו- ׳מכבי׳. את רוצה להציג אריאלה? לעשות רגע סדר בנוגע למספרים? טוב, כיוון שיש פה מספרים שונים ונציגת משרד הבריאות לא מכירה אותם, אז אני לא יודעת להציג אותם במקומך, אבל אני אעביר אותם לארגונים ותבדקו האם זה מספר מספק או לא. את יודעת להגיד כמה זה באחוזים? ביחס לכלל המטפלים. אני פשוט לא יודעת לשלוט בנתונים שלכם. אם אלה נתונים של משרד הבריאות, אז כדאי שתדעי להציג אותם. את יודעת מה? תבררי ותחזרי אלינו עם תשובה בהמשך הדיון. בסדר? << אורח >> עירית צדוק: << אורח >> אני רק אשמח להוסיף, שאחד מהתהליכים שעשינו מאז הוועדה הקודמת, הוא להרחיב את מוקד התרגום שיש לנו, שהיום מעניק שירות רק לאנשי המקצוע, ב-360 מעלות, לפקידי הקבלה ולכל המעטפת שקיימת במערכת הבריאות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, אז תודה רבה. אני ממשיכה בדיון. אם תהיה לך תשובה בהמשך למספר המטפלים אז אנחנו נשמח לשמוע. << אורח >> ורד ספיר זונשיין: << אורח >> סליחה, אני יכולה להוסיף משהו על שירותי התרגום? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן. << אורח >> ורד ספיר זונשיין: << אורח >> אני ורד, מעמותת ׳למענם׳, של רופאות ורופאים למען שורדי שואה. לנו במוקד יש דוברי רוסית ויש לנו גם רופאים דוברי רוסית, אבל הם רופאים מתנדבים. יש לנו גם מתנדבים שמסתובבים בתוך בתי החולים ועוזרים, ואחד מהם, מתנדב שהוא לא דובר רוסית, ציין שבתוך בתוך בתי החולים יש שירותי תרגום, אבל המטופלים לעיתים לא שומעים. בסוף מדובר באוכלוסייה מאוד מבוגרת. אז הוא ישב מול מטופל שרצה את העזרה שלנו, ודיבר עבורו עם מוקד התרגום, אבל המטופל לא יכול היה לשמוע. אז חשוב שניתן את הדעת גם לזה, לגיל שלהם ולמצב שלהם, כי לא בטוח שהמוקד הזה מותאם. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, תודה על ההערה. << אורח >> עופר ישי: << אורח >> רק ממש בקצרה, את אמרת שהם אמרו לנו שהמידע הזה לא קיים בבסיס הנתונים של משרד הבריאות, השפה שבה הם שולטים. אז לקחנו את הנושא הזה משם, יש לנו מה שנקרא, יחידת ׳Data׳, ואנחנו בוחנים את הנושא הזה ונבחן את זה גם עם משרד הבריאות, כדי שזה ייכנס למאגרים שלהם. בסדר? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. אני עוברת ל- ׳ביטוח לאומי׳. נקודה ראשונה שנידונה בדיון הקודם, הייתה האפשרות שנתרגם דפים שספציפיים, שמאוד שימושיים לאוכלוסייה הבוגרת. הדגש היה על השלמת הכנסה, על קצבאות סיעוד ועל קצבאות אזרח ותיק. התשובה שקיבלתי היא שבהחלט אפשר לתרגם את הדפים האלה, אבל אי אפשר למלא את הטופס בשפה הרוסית, כי בעצם המערכת שקוראת את הטופס, לא יודעת לקרוא רוסית. אז אני מבינה את הרציונל. << אורח >> רותי טואטי: << אורח >> לי קוראים רותי ואני עובדת ברשות לזכויות ניצולי השואה בירושלים. אנחנו כן מתרגמים את הניירות שלנו, כבר שנים, זה לא מהיום. יש לנו המון מידע ברוסית וכיום אנחנו מעלים אתר אחד, רק לדוברי הרוסית, ב- gov.il ושם יוסברו כל הזכויות שלהם. האתר נמצא כבר בשלבים הסופיים של תהליך העבודה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל רגע, אני רוצה את ה- ׳הביטוח הלאומי׳, מי פה מ- ׳הביטוח הלאומי׳? אז אני רק אתזכר את השאלה. דיברנו על תרגום של דפים, שעוסקים בקצבאות ספציפיות, שנוגעות לאזרחים הוותיקים. השלמת הכנסה, סיעוד וקצבת אזרח ותיק. << אורח >> אלי יהלומי: << אורח >> שלום וברכה. אז רוב האתר שלנו, באמת מתורגם לרוסית, לצרפתית ולערבית, הבעיה האמיתית היא במילוי הטפסים לתביעות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל היום הדפים האלה לא מתורגמים לרוסית. << אורח >> אלי יהלומי: << אורח >> אני מאמין שהם יתורגמו בקרוב. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מה זה מאמין? זו תוכנית העבודה? << אורח >> אלי יהלומי: << אורח >> לדעתי זה כן מתורגם, את בטוחה שזה לא? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה לא מתורגם. זה גם מה שאתם הצגתם פה בדיון הקודם. אז קודם כל, יש את הטפסים שצריך לתרגם. << אורח >> אלי יהלומי: << אורח >> התשובה שקיבלת, היא שתרגום הטפסים יכול להיעשות, אבל מילוי הטפסים צריך להיעשות בעברית, כי רוב הפקידים הם לא דוברי רוסית. מה שכן, אנחנו מפעילים מערך של בערך 40 אלף מתנדבים בייעוץ לקשיש ודואגים לזה שבאמת יהיו מתנדבים שהם - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> קודם כל, אם אפשר לתרגם את הדפים אז בואו נעשה את זה. בנוסף, יש לי שאלה, אולי בתרגום הדפים, אפשר יהיה לכתוב למטה ברוסית שלא ניתן למלא את הטופס ברוסית? זה קושי שאני מבינה אותו. בנוסף, להוסיף משפט כמו: ״אם אתה צריך עזרה במילוי הטופס בעברית, אנא תתקשר למוקד הזה והזה.״ בעצם להפנות למוקד טלפוני שבו אפשר יהיה למלא איתם ביחד בעברית. אז זה לגבי הנקודה הזו. אוקיי גם אמרתם שיש את המתנדבים. בסדר, זו הייתה השאלה. תבין, שמתוך ה-55 אלף שורדים דוברי רוסים, 70% מתוכם זכאים להשלמת הכנסה, אז זו קבוצה שהיא מאוד רלוונטית לקצבאות האלה וחלק גדול מהקבוצה הזו גם במצב סיעודי. ודווקא חלקם הם כן טכנולוגיים, אני אומרת את זה על בסיס ניסיון מביקורי בית. בסדר, אז זה מה שסיכמנו, מצוין. אני עוברת ל- ׳כל זכות׳. ׳כל זכות׳ דיווחו לנו, שמתוך 150 העמודים שנוגעים לשורדי שואה, 95 כבר תורגמו. בנוסף, תורגמו עוד 100 עמודים שנוגעים לאזרחים וותיקים באופן כללי. אז אנחנו רואים שזה מתחיל להתקדם, זה טוב ואני מברכת על זה. השאלה הראשונה שלי היא: מה הלו״ז? מתי אנחנו מסיימים עם ה- 150 עמודים האלה? אז תשיבי על זה רגע בבקשה. << אורח >> ביאן מג'אדי: << אורח >> שמי ביאן מג׳דלי, אני מנהלת את הפעילות של ׳כל זכות׳ בערבית וברוסית. נמצאות איתי פה חברות הצוות: אלה אוסנקו - משפטנית ועורכת תוכן, וגם טטאינה. אתמול סיימנו את תרגום הדפים של ניצולי השואה, בעצם את המחויבות שלנו. המייל נשלח לדעתי בשבוע שעבר, בו הייתה התשובה להמשך הדיון הקודם. אתמול הסתיים התרגום של הדפים האלה, אבל יש עוד דפים, שלדעתי גם דיברנו עליהם קצת בוועדה הקודמת, אז קיבלתם מאיתנו המלצה למצוא איך שהוא תקציב שיאפשר לנו להמשיך לשרת את האוכלוסייה הזאת, כי כרגע זה רק חלק מתוך כל הדפים של ניצולי השואה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי. אני רוצה לעבור לרגע לשאלה הבאה שלי, שהיא קשורה. אני חושבת שהרבה מאוד אנשים לא השתמשו בדפים האלה כי הם לא יודעים שזה קיים, שזה נמצא ברוסית, אז אני מייחסת חשיבות גדולה לפרסום, שזו גם נקודה שדיברנו עליה בעבר. פנינו ללפ״מ וקיבלנו נתון שבעיניי הוא מדהים. מ- 2020 ועד 2022, לכל משרדי הממשלה ביחד, היו בסך הכול 800 קמפיינים ומתוכם רק חמישה בשפה הרוסית. זה מצב ממש לא טוב, כי הם צרכנים כבדים של שירותים ממשלתיים. פניתי ללפ״מ עם בקשה לקדם הסברה בשפה הרוסית, כדי שאותם אנשים יבינו כיצד הם מממשים את הזכויות שלהם ומה שהם ענו לי, זה שחייבים שמשרד ספציפי יזמין את הקמפיין. אז האם ׳כל זכות׳ זה תחת מערך הדיגיטל? משרד המשפטים? איזה משרד יכול להזמין קמפיין על מנת שאותם אנשים ידעו על הזכויות שלהם? << אורח >> ביאן מג'אדי: << אורח >> אני אגיד שיש לנו תקציב שיווק לחברה הכללית ואנחנו עושים Targeting לאוכלוסיות מסוימות, אבל זה מתוך התקציב הכללי. זה תקציב שאנחנו מקבלים ומתוכו אנחנו עובדים עם ספקי שיווק. אז ברגע שיהיה לנו תקציב שמיועד לרוסית, אנחנו נדע להוציא אותו לשיווק. לא בהכרח דרך לפ״מ, אבל ב- Channels המקובלים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל אין לכם תקציב כזה. << אורח >> ביאן מג'אדי: << אורח >> אין. מיליון השקלים שקיבלנו הולכים כולם לתוכן. בתקציב המקורי היה סעיף של - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> גם מיליון שקלים לתקציב פרסום זה כלום. << אורח >> ביאן מג'אדי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> האם מערך הדיגיטל יכול לעזור בפרסום פה? כי אחרת פשוט עושים פה עבודה יפה שאף אחד לא יודע עליה. << אורח >> עופר ישי: << אורח >> קודם כל כן. אני אנסה לענות בשני מישורים. קודם כל, מיד לאחר הדיון, כבר נוצר קשר עם הדוברות שלנו, בשביל לראות מה אפשר לעשות. מה שהחלטנו לעשות, בתיאום, זה כבר לעשות פרסום. אולי זה לא כך במצב הכללי, אבל בכל הרשתות החברתיות אלה דברים שלא צריכים עבורם תקציב, יש עבורם תקציב שוטף. אז את זה אנחנו כבר מתחילים לעשות בתיאום עם ׳כל זכות׳. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> ביאן מג'אדי: << אורח >> כרגע ההצעה, בנדיבותם של מערך הדיגיטל ואחרי פגישה עם קרן קציר שטיבל, מנהלת הדוברות, זה גם משהו שאנחנו מסכימות עליו מקצועית, היא שנגיע למחצית מהדרך, כלומר ל-700 דפים מתוך ה-1,500, שאליהם אנחנו מחויבים בתום השנה הזאת ואז נתחיל לפרסם פוסטים ב- Facebook, שיפנו ל- ׳כל זכות׳. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה לא מספיק. << אורח >> ביאן מג'אדי: << אורח >> זה לא מספיק, אבל זה הכי טוב שאנחנו יכולים לקדם כרגע. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה מה שמערך הדיגיטל יכול לעזור בו? << אורח >> עופר ישי: << אורח >> לא, אמרתי שזה מה שכן אפשר לעשות במיידי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני לא מבינה את זה. מדינת ישראל שופכת מיליוני שקלים על כל כביש חדש שפותחים, כל מדינת ישראל יודעת על אותו הכביש, אבל אזרח רוסי, שלא יודע איך הוא מקבל את הזכויות שלו, לא יפנו אליו ברוסית? << אורח >> עופר ישי: << אורח >> אז החלק השני הוא שמונתה לנו דוברת חדשה למערך. אני אפנה אליה ונראה אם אפשר, איך אפשר ומאיפה אפשר להשיג תקציב, אולי ביחד עם משרד המשפטים, שאיתם אנחנו מממנים את ׳כל זכות׳ ואז ניתן על זה תשובה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מעולה, זה נורא חשוב. יש להם גם כלי תקשורת. הם צרכנים ואנחנו יודעים איפה למצוא אותם. יש להם ערוצי טלוויזיה מסוימים, ערוצי רדיו מסוימים ועיתונים מסוימים. << אורח >> ביאן מג'אדי: << אורח >> ניתן להגיע אל כל אוכלוסייה בישראל, צריך רק למצוא את אנשי השיווק שמומחים בזה ויודעים לעשות את זה. לא את אלה שמתרגמים קמפיינים, כי לצערי אנחנו גם רואים שלפעמים עושים קמפיין כללי ואז מתרגמים אותו, אבל Creative אי אפשר לתרגם, אני מכירה את זה מהפעילות ארוכת השנים שלנו באוכלוסייה הערבית. אי אפשר לתרגם, זה עלול להיות לא מותאם תרבותית ולהיות פוגעני עבור אוכלוסייה מסוימת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> נכון, אני מסכימה. זה צריך להיות מלכתחילה מותאם לדוברי הרוסית ולא מתורגם. << אורח >> ביאן מג'אדי: << אורח >> בדיוק. עם Creative, עם חשיבה ועם שפה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ועם כלי תקשורת ייעודיים. << אורח >> ביאן מג'אדי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בעיניי זה קריטי. גם הנתון של חמישה קמפיינים ברוסית מתום 800, זה לא הוגן. << אורח >> עופר ישי: << אורח >> נבדוק את זה וניתן תשובה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי. נציגי משרד התקשורת לא הגיעו. << אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >> מירב, אפשר נקודה קטנה בהקשר לנושא הקודם? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן. << אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >> שמי יאיר סמוליאנוב, אני מ- ׳לובי המיליון׳. קודם כל, ביאן אמרה את זה כבר בדיון הקודם וגם בדיון הזה, אבל למרות זאת חשוב לי להגיד את זה בצורה יותר ברורה, אם אנחנו לא נצליח, כמדינה, ככנסת וכממשלה, להשיג תקציב נוסף למיליון השקלים האלה, אז גם אם יהיה עכשיו איזה שהוא שיווק, הפרויקט הזה פשוט ייגנז וייעלם, שוב, כי צריך אנשים שיוסיפו דפים וצריך אנשים ש- - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כמה כסף את צריכה לעוד 700 דפים? ל-1,500 שאמרת? << אורח >> ביאן מג'אדי: << אורח >> אנחנו כרגע עושים את ה-1,500 דפים בתקציב של מיליון שקלים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אלה אותם מיליון השקלים שאמרנו אז. << אורח >> ביאן מג'אדי: << אורח >> נכון. אין לנו מעבר, זה מה שיש. זה רק תוכן ועלויות של שתי המשרות, משרות מלאות של טטיאנה ואלה, את העלויות הניהוליות שהיו ואת כל מה שמסביב ספגנו בעצמנו. זה ממש, מה שנקרא, ״לחנוק את התקציב״. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> וזה יספיק לכם ל-1,500 דפים? << אורח >> ביאן מג'אדי: << אורח >> על הקשקש. << אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >> בהקשר הזה, אני אומר, שלמרות שאני מאוד אוהב את ביאן ואת טטיאנה, הן לא יהיו איתנו בעוד חצי שנה או שמונה חודשים, במידה ולא נצליח להשיג עוד תקציב. חשוב להבין את הנקודה הזאת. אני כרגע, במאמציי, לא הצלחתי לשכנע את המשרדים וכבר אושר התקציב הדו שנתי. אבל לא מדובר בהרבה כסף, לכן צריך להבין איך כן עושים את זה. זו נקודה אחת. נקודה שניה היא בנוגע לפרסום. אני תוהה איך זה עובד במדינה כיום, אבל לצורך העניין, יש כיום, באופן כללי, מכתבים שנשלחים לניצולי שואה ובעיניי אין שום מניעה, להוציא במכתב הבא שגם ככה יוצא אל ניצולי השואה, הודעה על כך שיש עכשיו ׳כל זכות׳ באתר האינטרנט. זאת אומרת, אם יש כבר ממשק לדוברי רוסית, אז אין שום סיבה לא להכניס את זה אל הממשק הקיים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רותי, נכון? זה אפשרי לעשות דבר כזה? להוסיף במכתבים של הרשות לניצולי השואה, את ההפניה ל- ׳כל זכות׳? << אורח >> רותי טואטי: << אורח >> זה משהו שצריך להתייעץ עליו עם רונית, הסמנכ״לית שלנו. כי יש גם עלויות לצעד כזה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אילו עלויות? בלהוסיף שורה למכתב? אין פה כל כך עלויות. << אורח >> רותי טואטי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אתן יכולות להתחבר שנייה, נציגת ׳כל זכות׳ והרשות ולבדוק האם אפשר להוסיף למכתבי הרשות, הפניה לאתר ׳כל זכות׳. אוקיי. אז לגבי התקציב לתרגום, למשרד המשפטים, נכון? << אורח >> ביאן מג'אדי: << אורח >> תרגום ותחזוק, כי ברגע שמישהו ייכנס נגיד בעוד שעה ויראה - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מה אני אגיד לך? זה כסף כל כך קטן, שבכלל לא ראוי שיבוא לדיון בוועדה בכנסת. 100 אלף שקלים, זה סכום זניח ביחס לתקציב ממשלתי. אנחנו נפנה אליהם, אבל חבל שזה בכלל סיפור. << אורח >> ביאן מג'אדי: << אורח >> נפגשנו עם משרדים שנוגעים לדבר, כמו המשרד לאזרחים ותיקים ומשרד הבריאות. אנחנו מנסים להניע כל דבר וממש לשכנע אותם, לעשות איגום משאבים, כך שכל משרד יהיה אחראי מהבחינה התקציבית על התחומים שלו. משרד הבריאות ומחלות אזרחים ותיקים עם הדפים שלהם ואז גם כל משרד יידע, שזה משרת את האוכלוסייה שלו. אז אנחנו על זה, אבל כרגע אין לנו שום דבר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי. אז אנחנו נפנה למשרד המשפטים וגם נבקש את תשומת הלב שלהם לנושא הזה. טוב, אז משרד התקשורת לא הגיע, אין פה נציגים למרות שהזמנו ולדעתי הם גם לא היו בדיון הקודם. הם היו? אוקיי. אז סליחה, הם היו בדיון הקודם אבל לא נוכחים בדיון הזה. יאיר שים לב, התשובה שהם העבירו לוועדה, היא שלא ניתן לחייב את חברות התקשורת לתת מענה ברוסית ומקצועית, הם גם לא חושבים שרגולטורית זה נכון להכביד על חברות התקשורת. אני אגיד שאני מקדמת הצעת חוק פרטית, שמחייבת שירות בשפה שבה שווק השירות. זאת אומרת, אם אתם יודעים לבוא לבן אדם דובר רוסית ולמכור לו חבילה של שירותי תקשורת ברוסית, אז תדאגו לכך שגם ההסכם יהיה ברוסית ושאחר כך גם יהיה בן אדם שיודע לתת שירות ברוסית. אם אתם החלטתם, עסקית, שאתם לא רוצים לפנות לדוברי רוסית, אז זה בסדר, אבל אנחנו יודעים שזה לא המצב, הם פונים לדוברי אמהרית, לדוברי רוסית וכן הלאה, אבל הם משקיעים בשלב השיווק ולא משקיעים בשלבים הבאים. אז זו הצעת חוק פרטית שלי, שאני מקדמת בימים אלה עם הרשות לסחר הוגן במשרד הכלכלה. מישהו מהגורמים רוצה להתייחס לסוגייה הזו של חברות התקשורת? לא. אוקיי. אז אנחנו מסתפקים בהצעת החוק הפרטית שלי. שירותים בשפה רוסית. עד כאן, מול המשרדים השונים, אם יש למישהו משהו להוסיף אז תגידו, אם לא, אני רוצה לעבור לסוגיית ההנצחה. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> אני רק רוצה להוסיף לגבי הפסיכולוגים, אנחנו פנינו לקופות החולים על מנת לבדוק את זה, אבל זה קשה, כי אין שדה שמגדיר את זה ולכן זו עבודה שלוקחת לנו זמן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל דיברנו על זה, צריך להיות שמגדיר את זה. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> אז פנינו כדי לבקש את הנתונים. אני רק מציינת, לגבי בתי החולים הממשלתיים, העברנו את זה, אבל זו הייתה ממש עבודה פרטנית ואישית. יכול להיות שאם היה פרט כזה במערכת זה היה קל יותר. אבל צריך לחשוב על אם נכון להכניס אל המערכת את ההגדרות האלה, כי גם אם מישהו עלה מרוסיה, זה לא אומר שהוא מסוגל, מבחינת השפה, לתת את השירות ברוסית. זה משהו ששמעתי מאנשים באופן אישי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל לא ביקשתי שתשאלו איפה הוא נולד, אלא שתשאלו אם הוא יודע לדבר רוסית. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> אז לכן אני אומרת, שגם ההגדרה בשדות, זה לא מה שנותן את הפתרון ולכן השאלה כאן היא מי באמת יכול לתת את השירותים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא הבנתי. מה כל כך מסובך לשאול בן אדם האם הוא מדבר רוסית? << אורח >> מירי כהן: << אורח >> אבל אני אומרת שבשדה את מגדירה את ארץ המוצא וכולי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל אני לא רוצה שתגדירי את ארץ המוצא. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> לכן אני אומרת שזה לא רלוונטי להגדיר את ארץ המוצא שלו והשאלה המרכזית, כמו שאת אומרת, היא האם הוא מסוגל לתת את השירות הזה. לכן, אנחנו אמרנו שאנחנו אוספים את הנתונים, אבל מבחינתנו, המשמעות היותר חשובה וזה גם מה שאנחנו עושים, דיברת על הצעת חוק שתחייב להנגיש את השירות בשפה וכולי, אז מבחינת משרד הבריאות, לכל נותני השירותים במערכת הבריאות, גם לקופות החולים וגם למוסדות, יש את החובה להנגיש את השירותים בארבע שפות, אחת מהן היא רוסית. אגב, ההנגשה היא לא רק שפתית אלא גם תרבותית, כי הרבה פעמים עולים ההקשרים התרבותיים. ואין ספק שלתרגם פשוט לשפה הערבית למשל, כמו שאת הזכרת מקודם, לעשות Copy ו- Paste, זה ברור שזה לא מתאים. לכן החובה היא גם בהנגשה תרבותית, להתאים את זה לאוכלוסייה, אצלנו מחייבים בכך. אז אנחנו, משרד הבריאות, זה המשרד היחידי לצערי, כי הייתי שמחה אם משרדים אחרים היו עושים את זה אחרינו, שמחייב כיום את כלל המערכת, לתת את השירותים האלה, בכל צורה שהם יראו לנכון. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> השאלה היא האם יש לכם מספיק עובדים כדי לספק את השירות הזה, הלכה למעשה. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> אני לא יודעת אם טלי התייחסה לנושא של המוקד למשל, שם זו בדיוק המטרה. כלומר, זה לא רק התרגום של השפה, אלא הצוות מקבל שם הכשרה מקצועית כדי לתת את השירות באופן מונגש, ששוב, מבחינתי, זה לא רק תרגום שפתי אלא גם תרבותי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> את יודעת לומר כמה אנשים יש שם? << אורח >> מירי כהן: << אורח >> לא, אני לא יודעת לומר. כי אנחנו עדיין אוספים את הנתונים אז אנחנו לא יודעים. אני שוב אומרת, אנחנו נותנים את השירותים האלה במוקד, גם לכל מערכת הבריאות הממשלתית וגם עם כל קופות החולים שהתקשרו איתנו על מנת לתת את השירות הזה. מי שלצורך העניין, בחר שלא לתת את השירות הזה דרך גוף ממשלתי, חובה עליו לעשות את זה באופן ישיר ולתת את השירות הזה לפי ההנחיות של משרד הבריאות לפי החוזר שלנו. אז החובה קיימת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן, החובה קיימת, אבל היא קיימת על הנייר. ובפועל, אתם אפילו לא יודעים להגיד אם יש לכם מספיק מטפלים שיכולים לתת את השירות בשפה הרוסית. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> אני מדברת על ההנגשה, על התרגום, לא על הטיפול. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן, אני מדברת על הטיפול. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> זה ברור לנו שבכל השפות, אנחנו רואים את זה גם בערבית וגם באמהרית, אנחנו יודעים שחסרים מטפלים ספציפיים, אנחנו רואים את זה ורוצים לתת פתרונות. אני לא מדברת רק על רוסית ואני לא בטוחה ששם הבעיה היא יותר חמור, לדעתי היא דווקא פחות, אבל אני לא נכנסת לזה כרגע. ההתאמה צריכה להיות ספציפית ולכן יש כל מיני תוכניות ייעודיות כאלה ואחרות שעושים, בכל מיני שפות ולכל מיני אוכלוסיות. למשל, לגבי ה - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני רק אומרת, גם לפרוטוקול, שזה לא תקין שמשרד הבריאות לא יודע להגיד כמה מטפלים יודעים לתת שירות בשפה הרוסית, או באמהרית או בערבית. זה מידע מקצועי שחיוני לדעת, יכול להיות שתגלי שהפרופורציות הן לא סבירות. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> נכון, זה חיוני לכלל המערכת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לדוגמה, אם 20% מתושבי המדינה הם דוברי השפה הערבית ויש לך רק אחוז אחד של מטפלים שהם דוברי השפה הערבית, זה יכול לקרות, אבל את אפילו לא יודעת אם זה המצב. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> אגב, אני עכשיו לא מדברת על רוסית, אבל לגבי ערבית, משרד הבריאות זה המשרד שמעסיק הכי הרבה. ויותר מ- 50% ממקבלי הרישיון ברפואה, הם מהחברה הערבית. אז דווקא בחברה הערבית המצב יותר טוב, אבל אני לא אומרת שזה טוב וזה לא נושא הדיון, אבל בפריפריה - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה נתון שאתם צריכים לדעת, אנא הוסיפו שדה בטבלה. בסדר? << אורח >> מירי כהן: << אורח >> את צודקת, אנחנו ננסה לבדוק את זה. תודה. << אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >> מירב, בקשר לנתון המטורף שאמרת על הלפ״מ, מה אפשר לעשות בהקשר הזה? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הם צריכים שמשרדי הממשלה יבואו ויבקשו, מבחינתם הם הלקוח. אין להם ראייה כוללת של משרדי הממשלה, הם לא מתעסקים בזה. הם רק הספק. << אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >> אז הם רק הגוף המבצע. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> נכון. אבל זה מלמד אותך שמשרדי הממשלה ״לא סופרים״ את דוברי השפה הרוסית, לא מבקשים קמפיינים בשפה הזו וזה נתון עגום מאוד. אנחנו ננסה, מפה ספציפית, לעשות תיקון דרך מערך הדיגיטל ומשרד המשפטים. אנחנו נעדכן על זה. אני עוברת לסוגיית ההנצחה, אתן רגע רקע. בתקופה בה היה לי הכבוד לעמוד בראשות המשרד לשוויון חברתי, העברנו תקציב ל- ׳יד ושם׳, שתכליתו היא לאסוף עדויות של שורדים ושורדות בשפה הרוסית, כי אין הרבה כאלה, יש מעט מאוד, אז רצינו לעשות פרויקט ייעודי לעניין הזה. בהתחלה הפניתי שאלה: ״העברנו תקציב, מה קורה עם זה?״ ולא היה אפילו ברור באיזה משרד זה עכשיו, כי לקחו את המשרד לשוויון חברתי ופיצלו אותו לארבעה חלקים. אני כבר למדתי להגיד להם שבכל שאלה ייבדקו אצל שלום, כי אולי זה נשאר אצלו. אז אחרי בדק בית, גילינו שזה עדיין במשרד לשוויון חברתי, למרות שנושא הזקנים עבר למשרד הנגב והגליל והרשות לניצולי שואה עברה למשרד ראש הממשלה, סמטוכה אחת שלמה, אבל למזלנו אנחנו בידיו הטובות של שלום, שנשאר במשרד לשוויון חברתי, אז תכף אתה תעדכן על זה. אני רוצה לדעת ברמת הביצוע, כמה כסף עוד נשאר בסעיף הזה, לכמה עדויות זה מכוון, מה הלו״ז ומה ההתקדמות. << אורח >> טטיאנה קנטרוביץ: << אורח >> אני ממש מתנצלת, כי אני לא ידעתי שזה יהיה בתוך הנושא, אני עכשיו בודקת את הנתונים. אני קודם כל רוצה לומר שאפו למירב וגם לשלום, על העבודה שלכם. נמצאים כאן ד״ר שרנפובסקי וד״ר ברמן, אני עובדת איתם הרבה שנים. וליתר האנשים קשה להעריך את הנושא הזה. כי לצערנו, אנשים הולכים מהעולם הזה ועוד מעט אנחנו נחייה בעולם שבו אין יותר שורדי שואה. הפרויקט הזה נתן קפיצה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד העלייה ועם כל העיריות ועכשיו הגיעו לארץ לפחות 30 דוברי רוסית, בזמן המלחמה. יש חלק לא מבוטל של שורדי שואה ואנחנו בקצב אדיר. אני חושבת שאמרתי את זה גם בוועדה הראשונה, שהתקציב של ׳יד ושם׳ עומד על הכסף שאנחנו מגייסים. היו לנו תרומות פרטיות מדוברי רוסית אבל זה לא היה מספיק ועכשיו, אחרי שמירב נכנסה לתמונה, הקצב הוא אדיר. מירב, אני חייבת לומר שבזכות מה שאת עשית אנחנו גם עזרנו לעולים חדשים שהגיעו עכשיו, לעיתונאים ולתסריטאים דוברי רוסית שגייסנו ושעובדים עכשיו בפרויקט הזה. זה דבר שקורה בקצב רב, לכן גם ציינתי את שיתוף הפעולה עם משרד הקליטה ועם העיריות, כי באמצעותם אנחנו מאתרים את האנשים החדשים שהגיעו, כמובן שיש לנו גם את המידע על אלה שהגיעו ואינם חדשים ואנחנו עובדים בשילוב. אז אני חושבת שפרויקט ההנצחה הזה, הוא אחד מהפרויקטים החשובים ביותר שעושים עכשיו ב- ׳יד ושם׳. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ממש כיף לשמוע שזה קורה, באמת. עשית לי את היום. << אורח >> טטיאנה קנטרוביץ: << אורח >> אני מעורבת בפרויקט הזה ואני חייבת לומר לכם שזה יצא ככה שעזרתם גם לשורדי השואה וגם לעולים החדשים. כשמגיעים לבית של שורד שואה נוכחים לדעת שזה כל כך חשוב לו לספר, ששומעים ומצלמים אותו. אנחנו שומעים מאיזה אזור הוא הגיע ומה הרקע שלו ואז עושים דיגיטציה. עם כל הסרטונים שעשינו קודם. זה סרט של 40 דקות או של שעה. וגם אחר כך, כאשר אנחנו עושים את הסרטים החינוכיים, אנחנו משתמשים בהרבה מהחומר. אז זה דבר אחד. אני רק רוצה לומר, ברשותך מירב, שחוץ מזה, מה שקשור לשפה הרוסית, אני חושבת שב- ׳יד ושם׳ אנחנו באמת הצלחנו בעניין הזה. אתם מכירים את האתר שלנו, שם כמעט הכול תורגם לרוסית. גם בנושא הפניות, למזלי, ב- ׳יד ושם׳ יש הרבה דוברי רוסית, כולל הרבה היסטוריונים וחוקרים שחלקם הגיעו לאחרונה. אז תמיד יודעים להפנות לגורם שדובר את השפה. יש הרבה פניות של אנשים שרוצים לעזור לקרובי המשפחה שלהם אבל חסרים מסמכים, אז הארכיון שלנו עובד בצורה אינטנסיבית וחזקה על מנת לאתר את המסמכים הנחוצים, גם את אלה שיש לנו בארכיון וגם מסמכים מהצלב האדום. לפי דעתי, צריכים לעשות עוד יותר, אברהם גם יוכל לומר אם אני מגזימה או שזה באמת ככה, אני חושבת שזה מאוד חשוב, להוציא לאור את הזיכרונות של שורדי השואה, כולל בשפה הרוסית. יש לנו אפילו מכון על שם משה מירילשווילי, שעוסק בחקר תולדות השואה בברית המועצות. אנחנו תמכנו בספר הראשון של הזיכרונות של שורדי השואה, שהיו ילדים בזמן המלחמה. פעם זה קרה יותר אבל עכשיו אנחנו מחדשים את המסורת, בה עושים ציורים לדוברי רוסית, כולל גם ציורים לשורדי השואה שמותאמים ליכולותיהן הפיזיות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אם אני רק ממקדת אותך, או ששלום יוסיף את המידע הזה, לכמה עדויות אנחנו מכוונים ומתי העבודה הזו צריכה להיות מושלמת? << אורח >> שלום בוחבוט: << אורח >> קודם כל, הייתה לי הזכות לעבוד תחת השרה הנפלאה. אז בהקשר הזה, למרות מצבו של המשרד, שהתפרק לכמה מקומות שונים, החלק הזה נותר אצלנו והוא תחת אחריותי. אנחנו כמובן, עושים זאת בשיתוף עם ׳יד ושם׳. התקציב שהוקצה ואוגם בשנה שעברה, בסך 3.6 פלוס מיליון של משרד האוצר. אנחנו התחלנו כבר את פעילות התיעוד לפני שבועיים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 3.6 היה רק לשפה הרוסית? אני כבר לא זוכרת. << אורח >> שלום בוחבוט: << אורח >> לא, להכול. כאשר נכון להיום, מאז תחילת השנה, תועדו למעלה מ-300 תיעודים עד כה, כשלמעלה מ-50% מהם, הם לדוברי השפה הרוסית. ביחס לשנה שעברה, שנת 2022, שם תועדו כ-600 תיעודים ו-330 מהם, היו דוברי השפה הרוסית. היום רוב הניצולים שישנם הם דוברי השפה. במסגרת השיווק או ההגעה לאותם ניצולים, אנחנו, בשיתוף פעולה עם הרשות לניצולי השואה, הפקנו מכתב לכ-17 אלף. אנחנו מיקדנו את המכתבים, לאוכלוסיית בני ה-90 ומעלה, כדי להגיע אליהם כמה שיותר מהם, לפני שנפספס אותם. לכן, אנחנו פונים אליהם במכתב אישי שהוא גם בשפה העברית וגם בשפה הרוסית. רוב האנשים שאליהם אנחנו אמורים לפנות בחתך הגילאים הזה, הם 17 אלף שורדי שואה וכמדומני, 12 אלף מהם הם דוברי השפה הרוסית. אז הפנייה אליהם היא גם בשפה הרוסית וגם בשפה העברית. אציין, שמעבר להנצחה שהיא באמצעות תיעוד ויזואלי, שאנחנו עכשיו פועלים בו, מזה שנים רבות וכחלק מסמכות המשרד, אנחנו פועלים להנצחת זיכרון השואה, פועלים בתחום להשגת פיצויים לנרדפי השואה ובהשבת הרכוש היהודי שנותר שם. בהקשר של הנצחה, אחת העמותות הבולטות בקרב יוצאי חבר העמים, היא ׳ארגון פליטי וניצולי השואה בברית המועצות׳, שהם מקבלים מאתנו מידי שנה 300 אלף שקלים. מכל מקום, אנחנו תומכים גם בעוד שתי עמותות יחסית קטנות, עמותת ׳חזית הכבוד׳ ו- ׳ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה׳. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אלה האנשים שנמצאים פה, תכירו. << אורח >> שלום בוחבוט: << אורח >> אז אמנם שם התמיכה היא קטנה יותר, אבל גם שם אנחנו פועלים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יפה. אז רק תסכם לי לרגע את המספרים, כמה עדויות? << אורח >> שלום בוחבוט: << אורח >> את זה לא אמרתי. אנחנו צפויים להגיע השנה לכ-750, שמתוכם בערך כ-150 הם למגזר החרדי, מה שלא היה עד כה. היה קושי להגיע לניצולי שואה מהמגזר ואנחנו עושים זאת באמצעות שיתוף פעולה עם ׳קידוש השם׳ ועם ׳יד ושם׳. חיברתי אותם ביחד כדי שנגיע גם לאוכלוסיית - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז היעד זה לעוד 750 עדויות, מתוכן - - - << אורח >> שלום בוחבוט: << אורח >> זה על פי התקציב עכשיו. אציין עוד, שהשנה אנחנו פועלים להחלטת ממשלה חדשה, שבה אנחנו מנסים לאגם תקציב נוסף, על מנת שיהיה לנו תקציב לשנים 2023, 2024 ו-2025. במקביל, על כל שקל שאנחנו צפויים להשיג מכספי הממשלה, אנחנו נקבל מגרמניה ומהאיחוד האירופי תקציב נוסף. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני טסתי פעמיים לחו״ל מאז שנכנסתי לפוליטיקה. בפעם הראשונה, טסנו לגרמניה וסגרנו הסכם סיעוד לניצולי שואה ובפעם השנייה טסנו לצ׳כיה, שם פגשנו את נציגת האיחוד האירופי, שמאוד התעניינה באיסוף העדויות והייתה מוכנה להקדיש לזה תקציב. אז זו בדיוק השאלה שלי, האם אנחנו ממנפים את זה? << אורח >> שלום בוחבוט: << אורח >> אנחנו פועלים בעניין הזה. אנחנו מנסים לסיים את תהליך איגום התקציב, שככל שהוא יהיה יותר גדול נאגם אותו גם מולם, על מנת שהם יתנו את חלק. לכן, ממש בימים אלה, אני יודע כבר על תקציבים שמשרדים מסוימים הסכימו להעביר. חלק מהמשרדים האחרים, כל משרד וסיבותיו שלו, לא כל כך משחררים כסף. אבל אנחנו מנסים לפעול בדרכים - - - << אורח >> טטיאנה קנטרוביץ: << אורח >> גם משרד הקליטה? << אורח >> שלום בוחבוט: << אורח >> פנינו גם אליהם, אבל עדיין לא קיבלנו מהם תשובה חיובית. אז אנחנו פועלים בהקשר הזה גם בזירה המקומית, כדי להגדיל את התקציב, שיהיה לשלוש השנים הקרובות. << אורח >> יאיר סמוליאנוב: << אורח >> לא הבנתי כמה עדויות הן של דוברי רוסית. << אורח >> שלום בוחבוט: << אורח >> אז אמרתי, שבשנה שעברה מתוך 600 עדויות, 330 הן של דוברי השפה. << אורח >> טטיאנה קנטרוביץ: << אורח >> אני קיבלתי עכשיו נתונים הרבה יותר גבוהים. << אורח >> שלום בוחבוט: << אורח >> כן, אבל הנתונים האלה הן מוועדת ההיגוי שקיימנו לפני שבועיים או שלושה. למעלה מ-300 עדויות נאספו עד כה, זה המספר שנכון ללפני שבועיים, יכול להיות שמאז המספרים השתנו. << אורח >> טטיאנה קנטרוביץ: << אורח >> סליחה, אני רק אגיד את הנתונים שקיבלתי מהאגף. אלה מספרים הרבה יותר גבוהים. בערך 6 עדויות ביום ופחות או יותר 1,400 עדויות בשנה, של דוברי רוסית. << אורח >> שלום בוחבוט: << אורח >> של השנה? << אורח >> טטיאנה קנטרוביץ: << אורח >> לא השנה, במצטבר. << אורח >> שלום בוחבוט: << אורח >> אז נכון, אין סתירה בין הדברים, כי בשנה שעברה היו 330 אז יכול להיות שהשנה זה הגיע כבר ל-1,400. אוקיי. אבל השנה, נכון מלפני שבועיים, למעלה מ-300 עדויות, כשלמעלה מ-50% מהן, הן של דוברי השפה הרוסית. << אורח >> אברהם שונופופסר: << אורח >> האם קיימת אפשרות להגדיל את הסיוע לעמותות? << אורח >> שלום בוחבוט: << אורח >> זה לא לפורום הזה, צריך לפנות למשרד. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני אתן לך את התשובה, זה עניין של תקציב. בתקציב המדינה שעבר לא הגדילו כלום. כל נושא שורדי השואה והזקנים בכלל, לא קיבל אפילו תוספת של שקל. זו המציאות. טוב, אז אם יש למישהו משהו נוסף לומר זה הזמן, אם לא אני חותרת לסיכום. << אורח >> ביאן מג'אדי: << אורח >> אני רוצה להוסיף. מאז שעלינו, במחצית חודש מאי, יש לנו 10 אלפים Unique users, שזה משתמשים ייחודיים. מה שזה מלמד עליו, זה על כך שהצורך במידע הזה קיים. היו גם כמה כתבות, לטטיאנה יש פינה קבועה, אולי תרחיבי עליה קצת? << אורח >> טטיאנה לברלי: << אורח >> זו פינה קבועה ברדיו ׳רקע׳, בשפה הרוסית. אני מספרת שם על ׳כל זכות׳ ועל מה שיש. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בסדר. נציג ׳ביטוח לאומי׳, כן. << אורח >> אלי יהלומי: << אורח >> האתר - - - ברוסית. אני אדרוש ואבקש שיוסיפו לשם הפניות למוקדים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> גם סיעוד וגם קצבת זקנה? << אורח >> אלי יהלומי: << אורח >> סיעוד אני לא מכיר אבל קצבת זקנה אני יודע שמתורגם. אני יודע שכל האתר שלנו מתורגם כולו לרוסית, אז קשה לי להאמין שסיעוד לא מתורגם וקצבת זקנה כן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה פשוט עלה פה בדיונים. << אורח >> אלי יהלומי: << אורח >> קשה לי להאמין. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז רק נוודא, בסדר? << אורח >> אלי יהלומי: << אורח >> השלמת הכנסה בטוח שלא. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 100%. אז רק תוודא. << אורח >> אלכסנדר ברמן: << אורח >> אפשר כמה מילים? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תדבר ברוסית ואז נתרגם. << אורח >> אלכסנדר ברמן: << אורח >> (דבריו מתורגמים סימולטנית מרוסית לעברית ע״י יאיר סמוליאנוב): כשהתחילה הקורונה, עמותת ׳חזית הכבוד׳ התחילה לארגן סמינרים ב- Zoom, שהשתתפו בהם אלפי אנשים. אחת הדרכים המרכזיות להתגבר על הבעיה של סוגיית העברית שאנחנו מדברים עליה היום, היא לתת לקשישים יכולות אוריינטליות דיגיטליות, בין היתר, על ידי שימוש באינטרנט וב- Zoom. זו כמובן בעיה לא רק של דוברי רוסית בישראל, אלא של קשישים באופן כללי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אני כמובן מכירה את הבעיה הזו, קיימנו בנושא הזה כמה דיונים, על אוריינות דיגיטלית וגם פה, היו לנו מסקנות אופרטיביות שאני מקווה שהן יועלו. אבל זה דיון נפרד והוא באמת נוגע לכל הקשישים בישראל. אז אני מסכמת ברשותכם. בנושא התרופות ומשרד הבריאות: אז אני אקדם חקיקה פרטית, שאו שהיא תלך לכיוון של ה- QR קוד, כפי שהבנתי שכבר קורה בעולם, או שהיא תלך לכיוון של הדפסת דף הנחיות במעמד הרוקח. הצוות שלי יעבוד מול הגורמים הרלוונטיים ונביא הצעת חוק פרטית. אני מבקשת ממשרד הבריאות לברר ולעקוב מעתה והלאה, על עניין כמות המטפלים שהם דוברי רוסית. לדעתי זה לא רק רוסית, אלא גם אמהרית וערבית. אני חושבת שצריך לדעת כמה מטפלים דוברי כל שפה יש, כדי לדעת שהשירות שמסופק בשטח הוא טוב ומותאם. הביטוח הלאומי דיווח שהדפים כבר בעצם מתורגמים, רק תוודאו שגם כל קצבאות הסיעוד מתורגמות לרוסית. סיכמנו שבסוף התרגום, תהיה הפנייה שמסבירה שאם הם צריכים עזרה במילוי הטופס בעברית, הם יכולים להתקשר למילוי הזה והזה, שם אדם ילווה אותם ברוסית ויסייע להם למלא את הטופס בעברית. אני מבינה שלמלא ברוסית זה פשוט לא אפשרי. ׳כל זכות׳ דיווחו על התקדמות גדולה ומשמעותית ואני ממש מברכת על זה. סוכם שמערך הדיגיטל ומשרד המשפטים, יחזרו לוועדה עם תשובה, בה יעדכנו האם הם יכולים להקצות תקציבים לפרסום הדפים ב- ׳כל זכות׳, כדי לסייע בנושא של מימוש זכויות. אני, יושבת ראש הוועדה, אפנה בשם הוועדה לשר המשפטים ואבקש סיוע תקציבים לעניין של תרגום הדפים. בנוסף, תיבחן האפשרות שבמכתבי הרשות לשורדי השואה, תהיה הפנייה גם לאתר ׳כל זכות׳. << אורח >> רותי טואטי: << אורח >> אנחנו גם בונים אתר ייחודי לדוברי רוסית. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, אז שווה שתסתנכרנו, כי יכול להיות שחלק מהעבודה כבר נעשתה, אז כדאי שתעבדו אחד עם השני. כדאי להכיר מה כבר נעשה, כדי שלא תעשו את אותה עבודה פעמיים. אז אנא, ׳כל זכות׳ והרשות לשורדי השואה, תפגשו לישיבה אחת ותבדקו איך אתם לוקחים את זה מכאן הלאה ומשתפים פעולה. אני, כיושבת ראש הוועדה, אקדם הצעת חוק שתוודא ששירותים מסחריים שמשווקים בשפה הרוסית, יספקו גם את טופס העסקה הכתוב וגם את השירות התומך לאחר מכן, בשפה הרוסית, כדי להימנע ממצב שמשווקים בשפה אחת ונותנים שירות בשפה אחרת. זו הצעת חוק שלי עם משרד הכלכלה. בנושא ההנצחה: קודם כל, אני מברכת על כך שדברים התחילו לעבוד, שש עדויות ביום זה נתון שמאוד משמח לשמוע. אנחנו נפנה, כוועדה, לכלל משרדי הממשלה הרלוונטיים ונבקש מהם לקחת חלק במאמץ המשותף, על מנת לתקצב את המשך הפרויקט. זאת כדי לוודא שעדויות נאספות. יש לנו עוד שנים ספורות לאסוף עדויות, לפני הרגע שבו נגיע למצב בו אין לנו עוד ממי לקחת עדות. אז זו הדקה ה-99. זהו. תודה רבה לכל מי שהגיע, נתראה בעזרת ה׳ בשבוע הבא, תודה על הכול. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:26. << סיום >>