פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 34 ועדת הכלכלה 13/06/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 139 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ג (13 ביוני 2023), שעה 12:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ג-2023, של ח"כ חוה אתי עטייה << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר אברהם בצלאל חברי הכנסת: אביחי אברהם בוארון חוה אתי עטיה מוזמנים: הילה דוידוביץ בלומנטל – עו"ד, משרד המשפטים רחלי לאביאן – עו"ד, המחלקה המשפטית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן אור זקן עמית – מנהל תחום בכיר, רגולציה תעופתית מסחרית, רשות התעופה האזרחית מיכל רוטשטיין – ראש אגף המוקדים, חברת אל על עידן דיין – עו"ד, הלשכה המשפטית, חברת אל על אפרת פוקס – חברת אל על הילה הרמולין רונן – סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת ישראייר ייעוץ משפטי: אביגיל כספי מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ג-2023, פ/2051/25 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ג-2023 של חברת הכנסת חוה אתי עטיה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> הצעת החוק עברה טרומית בדיוק לפני שנה ושמונה חודשים. הכנו אותה לקריאה ראשונה. ב-29 ביוני 2022 הכנסת פוזרה. כותרת הצעת החוק עברה שלושה גלגולים, שלושה נוסחים, כאשר בהתחלה היא הייתה שלוחה טלפונית, אחר כך היא מענה טלפוני ועכשיו אני רואה שהכותרת היא שירות טלפוני. לפי ההצעה של ועדת שרים לענייני חקיקה, החוק יחול על חברות תעופה בלבד, בתוספת השמינית לחוק הגנת הצרכן. אני קוראת את זה מהצעת המחליטים. זמן ההמתנה למענה טלפוני עד חמש דקות. מדובר רק בעסקה שנרכשה על ידי הצרכן ישירות מחברות התעופה במסגרת מכירה ישירה ולא באמצעות גורמים אחרים כגון סוכני נסיעות באתר האינטרנט שאינם אתרי אינטרנט של החברה. עם תחולת החוק הייתה בעיה. לפני שנה החליטו שעד שהם ייערכו – חברת אל על ועוד חברות – ונתנו זמן שלדעתי זה זמן רב מה גם שאנחנו מתקרבים לעונת הקיץ ולחגים. אני חושבת שהצעת החוק הזאת תקל על הצרכנים בעת ביטול העסקה. אנחנו זוכרים את המקרה של אזהרת מסע לתורכיה, אנשים ביטלו טיסות ולא הצליחו לבטל את העסקה. כך גם בתקופת הקורונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם את מצלצלת ואומרת שאת מבטלת, הביטול חל? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> ממש חמש דקות. אני מתקשרת, יש שלוחה. לא רוצים לקרוא לזה שלוחה ייעודית. אני מתקשרת, עד חמש דקות. כאן נותנים לך ווטסאפ שהוא לא מגיב ולא עונים לך אחרי ימים רבים. אנחנו מדברים על תקופה של לחץ, אזהרות וקורונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואז הביטול בתוקף. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> הביטול בתוקף. חברות תעופה הוחרגו בעוד שעוסקים אחרים כן נמצאים בסעיף 18(ב), אבל צריך להחיל את הוראות החוק הזה גם על חברות התעופה הישראליות. אני אומרת שזה יחזיר את האמון בחברות התעופה וזה דבר טוב לצרכנים. בדיון הקודם עלה נציג אל על ואמר שכדי שהחוק יביא בשורה, יש להרחיב אותו. יש חברות תעופה זרות ויש כאלה שרוכשים כרטיס טיסה פלוס מלון, מעין עסקת חבילה. אני כל יום מקבלת עשרות טלפונים ממשרד הכלכלה ואומרים לי שיהיה לי ברור, שיהיה לי ברור. אתם עומדים בדיוק עם מה שהוסכם. זה ההסכם איתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מחייב אותי. לי נמאס מהעניינים האלה. אני רוצה להבין. היום אפשר לבטל אבל מה שמוסיפים כאן זה את ההודעה הטלפונית הזאת. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> בעצם מה שקובעים שיהיה מענה טלפוני שיינתן בחינם. אין עלות בהתקשרות. הדבר השני הוא שתהיה שלוחה ייעודית לביטול העסקה וברגע שמגיעים לשלוחה, צריך לענות תוך חמש דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה חל על דברים אחרים בחוק? << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> יש הוראות בסעיף 18ב(1) שנותן הרחבות והן חלות על רשימה של עסקים שמנויים בתוספת השנייה שזה שירותים פנימיים כמו מים, תקשורת וכולי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו הוסיפו את חברות התעופה. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> כן. עכשיו בעצם מוסיפים את חברות התעופה לא לעניין כל החובות. אם כל החובות היו חלים על חברות התעופה, היו מוסיפים אותם לתוספת אבל לא מוסיפים לתוספת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא מוסיפים לתוספת? << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> כי להבנתי ההחלטה בוועדת שרים הייתה שרק ההרחבות הספציפיות האלה יחולו על חברות התעופה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי ממשרד הכלכלה כאן? << אורח >> רחלי לאביאן: << אורח >> הרשות להגנת הצרכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתם מתנגדים שהם ייכנסו לתוספת? << אורח >> רחלי לאביאן: << אורח >> אני לא חושבת שיש לנו התנגדות עקרונית. זה מה שהיה בהסכמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אני אבטל את ההסכמה הזאת. תכניסי את זה לתוספת. אני מצטער. למה אתם צריכים להגן על חברות התעופה מעל ומעבר? מי רוצה להתייחס? << אורח >> עידן דיין: << אורח >> שלום אדוני. אני מהייעוץ המשפטי בחברת אל על. כמה הערות מקדמיות. ראשית, יש סיבה שעד היום זה לא הוחל על חברות תעופה. החוק הזה לא מקובל בעולם התעופה באירופה ובארצות הברית. לנו אין התנגדות עקרונית שזה יוחל ובלבד שזה יוחל באופן שוויוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר להחיל אותו על חברות זרות. << אורח >> עידן דיין: << אורח >> למה לא? חוק שירותי תעופה, חוק פיבי חל על כל חברות התעופה. מה שקורה כאן במדינת ישראל, זה אבסורד. מחילים חוקים רק על חברות התעופה הישראליות. צרכן שקונה כרטיס טיסה מאמריקן או מדלתא, הוא לא זכאי לבטל עסקה, הוא לא זכאי לקבל שירות במוקד הטלפוני. כל הזמן מטילים חובות שיוצרות עלויות רק על חברות התעופה הישראליות ובכך פוגעים בתחרות. בסופו של דבר לכל חובה כזאת יש משמעות כספית שבסופו של דבר מגולגלת על הצרכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יכול להחיל את זה על כל חברות התעופה? << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> משרד המשפטים. מה שנאמר כאן הוא לא כל כך מדויק. זאת אומרת, חוק הגנת הצרכן לא קובע במפורש על עוסק ישראלי או לא עוסק ישראלי. העמדה המסורתית המיושנת הייתה שהחוק על הצרכן חל על מי שיש לו נציגות בישראל. מאז, עם התפתחות המסחר המקוון, כבר התקדמנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לכם בעיה שזה יחול ותיכנס התוספת? למה אתם נגד? << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> לא התוספת. אני מדברת על החלת החוק על גופים זרים. אנחנו הגשנו עמדות מטעם היועצת המשפטית לממשלה בהמון תיקים, אמנם לא בהקשר של חברות תעופה אלא בהקשרים של עסוקים בינלאומיים אחרים ואמרנו שכאשר עוסק מכווין את פעילותו לישראל, לצרכן הישראלי, ויש כל מיני אינדיקציות לכך, החוק יחול. אבל אנחנו לא קובעים בפורש בחוק הגנת הצרכן, בטח לא אגב סעיף מסוים, שהחוק חל על חברות תעופה זרות. << אורח >> עידן דיין: << אורח >> בהצעת החוק שמונחת בפנינו כתוב - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זוב את הצעת החוק. תתעלם ממנה לרגע. אנחנו נשנה את ההצעה. אם אני מכניס את חברות התעופה לתוספת, גמרתי את העניין ולא צריך את כל החוק? << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> לא. יש כאן שתי שאלות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבין למה משרד הכלכלה צריך להרים לה טלפון כל יום. על מה? מה הסיפור הזה? לא הבנתי את משרדי הממשלה. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> יש דברים שלא רלוונטיים. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> אני אבהיר לגבי השאלה שלך. יש כאן שתי שאלות. שאלה אחת היא אילו חובות יחולו על חברות התעופה בהקשר הזה, כלומר, האם רוצים להחיל את כל סעיף 18(ב), את כל ההוראות, ואז בעצם הוא ייכנס לתוספת השנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש בעיה עם זה? << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> בתוספת השנייה אלה חברות שבדרך כלל מספקות שירותים חיוניים. כמו שאמרתי, שירותי בזק, אינטרנט, כבלים, גז, חשמל, מים, שירותים שהם יותר חיוניים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נחיל את כל החובות. הבנתי. לא מתאים לתוספת. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> זאת שאלה. זה להכרעת הוועדה. השאלה השנייה היא מה אנחנו כותבים בתוך התוספת השנייה. האם זה כמו שמנוסח בהצעת חוק בפני הוועדה, "עוסק שהוא בעל רישיון הפעלה מסחרית לפי חוק רישוי שירותי התעופה" ואז בעצם זה מכוון לחברות הישראליות, או שכותבים משהו יותר כללי ואז נכנסים לשאלה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את שומעת את משרד המשפטים. מי שיש לו משרד בישראל, זה חל עליו. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> זה חל ומעבר. שוב, אנחנו לא חושבים שצריך לכתוב את זה בחוק. זו העמדה. יש פסיקה. עזוב רגע את הנוסח שכתוב בעל רישיון. << אורח >> עידן דיין: << אורח >> מה זה עזוב? << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> אני מדברת על המהות. תן לי לדבר על המהות. במהות אנחנו מסכימים שהחוק צריך לחול על כל מי שמכווין את פעילותו לישראל. אם יש חברת תעופה שיש לה את האינדיקציות המתאימות, כמו שאנחנו לא כותבים שהחוק חל על פייסבוק ועל אגודה ועל גוגל ועל בוקינג. זו עמדה עקרונית. לכן אני לא צריכה לכתוב את זה ואני לא רוצה לכתוב את זה. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> אני אומר את הצד השני. << אורח >> עידן דיין: << אורח >> את כותבת רק מי שיש לו רישיון הפעלה מסחרי. אלה רק חברות מסחריות. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> אפשר לומר חברות בינלאומיות, גם אלה שמכוונות אבל אני לא רוצה לכתוב במפורש. חברות זרות, גם לפי העמדה המעודכנת של משרד המשפטים זה לא אמור לחול עליהן ואז השאלה אם אתה בעצם מבריח חברות זרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בחוץ לארץ, אותן חובות שחלות על המקומיים, נגיד בגרמניה, חלות גם על חברת אל על? << אורח >> עידן דיין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק בישראל זה שונה? << אורח >> עידן דיין: << אורח >> כן. יש הרבה חוקים, והיינו בכנסת כבר לפני חודשיים בוועדת החוץ והביטחון עם חוק נוסף שרוצים להחיל ואמרו במפורש שבהתחלה יאכפו את החוק רק על החברות הישראליות. יש את כל המגבלות הנוספות שלא ניכנס אליהן עכשיו, גם חוק שירותי תעופה שלכאורה חל על כל החברות אבל בפועל הוא נאכף בעיקר על החברות הישראליות. יש גם פסיקה של בית המשפט שפוטרת חברות זרות מתביעות ייצוגיות בחוק הגנת הצרכן. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> זה לא נכון. זה ממש לא נכון. << אורח >> עידן דיין: << אורח >> כאן זה נעשה בריש גלה. אומרים רק חברה שיש לה רישיון הפעלה מסחרי, שאלה רק החברות הישראליות. החברות הזרות פועלות לפי היתר הפעלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה הולך כך בהצעת החוק הזאת. זה בהסכם. מי כאן ממשרד התחבורה? << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> אני. שלום. אני מרשות התעופה האזרחית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם נגד העניין הזה? << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> אנחנו רואים בעייתיות בקידום החוק כפי שהוא והאמת היא שרואים גם קצת בעייתיות בקידום החוק אם הוא כן יחול על כל חברות התעופה וזאת משום שאנחנו חושבים שהוא לא יהיה אכיף. נתחיל מהמצב שקיים עכשיו, שהוא מתייחס רק לחברות הישראליות. אנחנו רואים בזה בעייתיות מאוד גדולה כי זה בעצם מחיל חוק רק על חברות ישראליות, עושה רגולציה שהיא רק על חברות ישראליות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזו רגולציה? בסך הכול זו הודעה טלפונית. << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> יש לזה משמעויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מגזימים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> בכל הצעת החוק אתם מדברים על רגולציה. << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> אנחנו חושבים שזה שם את החברות הישראליות בפוזיציה בעייתית מבחינת נקודת השוויון לתחרות. השוק הוא תחרותי, לצרכן הישראלי יש אפשרות לבחור איפה הוא קונה כרטיס. אם הוא קונה ב-לאו קוסט הוא יודע שיכול להיות ויש סבירות שהוא יקבל שירות פחות טוב ואם הוא קונה בחברה יקרה יותר שהיא לא לאו קוסט, יכול להיות ששם הוא יקבל שירות לקוחות יותר טוב. השוק היום הוא תחרותי והוא מציע פתרונות אחרים מבלי הצורך להתערב. אם מחליטים להחיל את החוק גם על חברות התעופה הזרות, אנחנו נכנסים לבעייתיות אחרת שהיא בעייתיות אכיפתית. אני לא חושב שאנחנו יכולים לבוא ל-ריינר או לחברות גדולות אחרות ולהגיד להן בואו תפתחו מוקד. אנחנו פסיק בפעילות של החברות האלה. אני לא חושב שלבוא ולהגיד להן תפתחו כאן מוקד שיתקשרו ויבטלו עסקה ותוך חמש דקות אתם צריכים לענות, זה משהו שהוא בכלל ישים אל מול יותר מ-100 חברות תעופה שטסות לכאן והמספר הזה רק צפוי לגדול. ההצעה שלנו היא הצעה שלישית וההצעה היא להשוות את החוק לחוק האירופי. על פי התקינה האירופאית חברות התעופה או עולם התעופה באופן כללי מוחרג מחוגי הגנת הצרכן בהיבטים של ביטול עסקה ואנחנו חושבים שזה נכון כאשר מסתכלים על שוק גלובלי. כל הדברים שעורכת הדין כספי דיברה עליהם קודם, אלה שווקים מקומיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה הייתם בוועדת שרים? הייתם מתנגדים בוועדת שרים. למה לא התנגדתם? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> למה לא טענת את זה בשנה שעברה? << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> אני ראיתי החלטת שרים מחודש מרץ האחרון וההחלטה אומרת שהחוק הזה יקודם רק בהסכמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה רק בהסכמת? תפסיקו עם הטיעון הזה. זה טיעון אפילו לא אינטליגנטי להגיד אותו. אתם אומרים שאתם נגד החוק, אז תגידו שאתם נגד החוק. << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> אני אומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדרך כלל מדובר על תיאום אבל יש כבר גבול. אתם מאשרים הצעה ובעצם אומרים לחברי הכנסת ולוועדות בכנסת שהם לא יכולים לזוז מילימטר אלא רק אם אתם מסכימים. תגיד שאתה נגד? מה זה רק בהסכמה? אתה נגד החוק. נכון? אז מה זה רק בהסכמה? תסביר לי את המילה הסכמה. << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> הסכמה של משרד התחבורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הסכמה של מה? שאתם נגד החוק. << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה זה הסכמה? בחיים אי אפשר לקבל את ההסכמה שלכם כי אתה נגד החוק. << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, בחייך, יש גבול לכל דבר. מבחינתי כשכותבים הסכמה, אני לוקח את זה, מקפל, זורק לרצפה ודורך על זה. זה מה שאני עושה. הבנת? זה להגיד הסכמה? זה להגיד אני נגד. אתה אומר את זה במפורש. אתה לא מתבייש להגיד שאתה נגד. << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> אני לא מתבייש להגיד שאנחנו רואים בעייתיות בקידום החוק. אני רק רוצה להבהיר ולהגיד שהחלטת הממשלה אומרת שהחוק לא יקודם אלמלא הסכמות של כל משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אין בעיה. אני זרקתי את זה לפח. מרגע זה, זרקתי את זה לפח. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> אני רוצה להוסיף משהו בבקשה. אני סמנכ"לית שיווק ומכירות בחברת ישראייר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת ארקיע כאן? הם אפילו לא באו. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> חשוב לנו לומר שאנחנו חברת תעופה ואנחנו גם חברת תיירות. המוצר שלנו מאוד מורכב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אצלכם זה גם מלון. מה קורה כשמדובר גם במלון? << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> מלון ורכב. לכן מורכב לטפל בביטול עסקה כזאת. לכן ההצעה שלנו היא להוסיף גם אמצעים דיגיטליים בהם אנחנו נוכל להגיב תוך איקס זמן. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> הם לא הסכימו. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> זה מאוד קשה כשיש לך עוד מלון והשכרת רכב ומוצרים אחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון. מה את עושה עם זה? אני מבטל את הטיסה, הבן אדם חושב שהוא ביטל את הכול אבל בפועל הוא לא יכול לבטל את המלון ואת השכרת הרכב. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> לכן נדרש זמן. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה היה רק לגבי חברות תעופה. אין לי בעיה שזה יורחב ככל שניתן לטובת האזרחים אבל זה לצערי ההסכם עם ועדת שרים. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> ההצעה הזו לא באה להתערב בזכות הביטול עצמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא קשור להסכמת ועדת השרים. זה בעייתי מבחינת העסקה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> יש פרוטוקול. בשנה שעברה דיברנו על הסוגייה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתוב כאן רק על הטיסה? << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אגב, גם אל על מוכרת חבילות. אני רוצה להציג איזשהו רקע למצב קיים. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> אני אסיים את המשפט. אני אומרת שהנוסח כרגע מדבר על החובה של העוסק לתת שירות טלפוני לגבי מענה של פנייה של צרכן שמבקש לבטל עסקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עסקה היא כל עסקה. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת לא רק הטיסה. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> ההגדרה היא עם מי. כלומר, אם זה בעל רישיון, עוסק שהוא בעל רישיון הפעלה מסחרית, כלומר, אם מי שערך את העסקה היא חברת ישראייר או כל חברה אחרת שיש לה רישיון הפעלה מסחרי, אז בעצם אפשר לבטל איתה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> איך את יכולה לקחת אחריות על המלון, על הרכב, על השיט? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשאומרים לבטל עסקה, השאלה היא איזו עסקה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> יש לך כאן שיט, יש לך רכב, יש מלון. הכוונה כאן היא לא חד חד-ערכית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יכול לבוא בחוק ולהגיד תבטל הכול. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> ברשותכם, אני רוצה לתת רקע לגבי מה שקורה היום. אני מנהלת אגף המוקדים באל על. היום לקוח, צרכן שרוצה לבטל עסקה, לאל על יש מוקד שמונה היום מעל 300 נציגים. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> שמעתי את זה בפעם הקודמת אבל זה לא צלח. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> קודם כל, תקופת הקורונה, אחרי הקורונה, לא מאפיינת את המצב היום. היה מצב אחר לחלוטין. היה כאוס. הכול נעשה Start over. המצב ההוא לחלוטין לא מייצג את מה שקורה היום. נכון להיום לקוח שרוצה לבטל עסקה, יש לו לא מעט ערוצים לבצע את זה. ראשית כל, הוא יכול לבצע במסגרת חוק הגנת הצרכן דרך האתר. הוא יכול לבצע באמצעות מייל, יש לו בנתב השירות הטלפוני של חברת אל על. היום, כשאת מתקשרת בנתב, יש לך הפניה מיועדת ספציפית לביטול כרטיס טיסה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל רק את הכרטיס הוא יכול לבטל. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> זה בדיוק מה שאני אומרת. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> ההוראות כאן, נגיד בניגוד להוראות אחרות בחוק הגנת הצרכן שמדברות על מתי אפשר לבטל עסקה, כאן החובה היא לגבי השלוחה הטלפונית ולגבי זה שהיא תהיה חינמית. הוא מגיע לשלוחה ויכול להיות שיגידו לו שאין לו זכות ביטול. הרעיון כאן הוא לאפשר לצרכן להגיע בצורה מהירה לעוסק. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> הבנקים קיבלו מענה תוך שש דקות. משך הזמן הוא לא כל כך הגיוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש טלפון עם מענה אנושי? << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> מענה אנושי שנותן לו מענה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא אומרת שהוא לא יכול לבטל. מה קורה עם זה? << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> חברים, ממוצע זמן שיחה כזה הוא שמונה דקות. הקציתם לזה חמש דקות, משהו הוא לא בר ביצוע. תחשבו על לקוח שצריך לבטל טיסה, יש לו טיסת קונקשן, יש לו מלון, יש לו רכב ואני לא מדברת על מישהו שיוצא לשיט וצריך לעשות לו התאמות למשהו אחר. זאת אומרת, זמן טיפול בפנייה כזאת הוא לפחות שמונה דקות ואני מדברת על מישהו מקצוען שיודע את העבודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יהיו שמונה דקות. מה זה משנה? << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> בסדר. אנחנו לא בסוגייה של הדקות. יש דברים יותר מורכבים. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> צריך להיות ריאלי. אי אפשר לתת מענה לכל 100 אחוזים מהפניות תוך חמש דקות. זה לא ריאלי. אי אפשר להחיל משהו שהוא לא בר ביצוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתי, הבעיה כאן היא פשוטה. כאשר מדובר רק בביטול טיסה, אין בעיה. כאשר מדובר בביטול עסקה באופן כללי, יש לך בעיה. את לא יכולה לבטל. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> זה לגבי ביטול עסקה אבל הם טוענים שלהכליל את כל חברות התעופה הזרות, זה בעייתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כבר עניין אחר. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> בנוסף אי אפשר ליצור כאן אפליה ולהחיל את זה רק על חברות התעופה הישראליות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רוב הנוסעים שלכם הם ישראלים. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אם אני מבין קצת מאנשים, המוקד לא עובד כל כך טוב. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> על סמך מה אתה אומר את זה? << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> מפניות שהגיעו אלינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם חברה ישראלית ובאופן טבעי נוסעים אתכם המון ישראלים. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אני מנהלת את אגף המוקדים, מנהלת את ה-ריל טיים ואת ה-און ליין כל יום וכל היום. אני אמונה על זמני ההמתנה ויודעת בכל רגע נתון מה זמן ההמתנה. נכון להיום מקסימום זמן המתנה עומד על שש דקות. אתם מדברים על תקופה שהייתה אחרי הקורונה כאשר 300 אנשים סיימו את ההעסקתם במוקד. המוקד החל עבודה מאפס. לא היו נציגים, לא היה מענה. מאז גויסו 300 אנשים והיום יש ארבעה מוקדים שנותנים שירות טילפוני של חברת אל על. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> כמה זמן המתנה היה בשנה שעברה? << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> 120 דקות אבל אנחנו לא במצב הזה. אנחנו לא שם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נקרא את החוק ונתייחס לסעיפים. משרד המשפטים, אתם הרגולטור גם של ועדת השרים. "המשך הליכי החקיקה קודמו בהסכמת משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד התקשורת, משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים". בשביל חוק כזה קטן היה הייתה צריכה לעבור ויה דולורוזה כזאת גדולה? הסכמות של חמישה משרדים? << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> זה כבר היה בקדנציה הקודמת. זה כבר עבר. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אגב, אין לנו התנגדות לחוק. אנחנו רק מבקשים לעשות אותו נכון. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> עידית, ממך כן ביקשו אישור? לא צריך היה לעבור גם את האישור שלך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם צריכים רק להכניס את משרד ראש הממשלה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> לנו אין התנגדות לחוק. אנחנו רק מבקשים להחיל אותו בצורה נכונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה חצי התנגדות כי ברגע שנחיל על הכול, הוא כנראה לא יהיה. עכשיו אנחנו בהכנה לקריאה ראשונה. עד הקריאה השנייה והשלישית אני מבקש, דבר ראשון, התייחסות של משרדי הממשלה. אנחנו רוצים לדעת מה ההשלכות כאשר מכניסים את כל החברות לנושא הזה. הדבר השני שאני מבקש הוא התייחסות לתוספת, לחוק הקיים, האם להכניס את זה לתוך התוספת או לא. תכתבי בדברי ההסבר שהוועדה תתייחס לזה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני לא עוזב את זה אבל אני נותן לכם זמן להתכונן לקראת הקריאה השנייה והשלישית. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> אם אפשר לומר משהו קטן לנקודה הראשונה. כל החוק, באף סעיף בחוק לא כתוב שהוא חל על עוסק זר שעובד מחוץ לישראל. אם אנחנו נכתוב את זה רק בסעיף הזה רק לעניין הזה, זה שומט את הקרקע גם מתחת לכל מיני עמדות שהגשנו לבתי משפט, גם מתחת לפסיקת בית המשפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה חל בתיקון. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> מה זה אומר על סעיפים אחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התיקון אומר בעל רישיון, הפעלה מסחרית. זה רק הישראלים. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> אפשר לשקול למחוק את זה אבל אני לא רוצה להגיד במפורש. זה פוגע בשאר הסעיפים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לקראת קריאה שנייה ושלישית. יכול להיות שאז נמחק את זה שהוא בעל רישיון הפעלה מסחרי. נבדוק את זה אבל אני לא רוצה לעשות את זה בלי לדעת מה ההשלכות. מה אומר משרד התחבורה? זה בעייתי מבחינת כל החברות? יש חברות שיפסיקו לטוס לארץ בגלל שהן צריכות לעשות מענה טלפוני? << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> אני לא יודע להגיד את זה אבל אני יכול להגיד שיכול להיות שהן גם לא יממשו את החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה סיפור אחר. זאת לא בעיה שלי. זאת כבר בעיה שלכם. בגדול אני לא חושב שמישהו בגלל מענה טלפוני, יפסיק לטוס לארץ. << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> אני רוצה לנצל את זה שאתה אומר את זה ולומר שוב ולהזכיר שבחקיקה האירופית עולם התעופה מוחרג מחוק הגנת הצרכן. לא רק זה אלא שארגון התעופה הבינלאומי, שישראל חברה בו וחתומה על אמנת שיקגו שלו, אומר במפורש שצריך לייצר תנאי שוק שווים בין כל חברות התעופה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנאי שוק שווים, זאת לא סיסמה. לפי השיטה שלך תנאי שוק שווים זה לא לתת שום מטלה לאף אחד ואז תנאי השוק שווים. זה מה שאתה בעצם אומר. דרך אגב, זה אומר שאף אחד לא יהיה אחראי, לא הזרים ולא הישראלים. << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> זה לעשות את מה שאפשר בתנאי שוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לעשות שהישראלים נוסעים – היום פחות – כך שנתח השוק שלהם הוא קודם כל הישראלים. << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> זה מחולק שליש ושני שליש חברות זרות וישראליות והכוונה של זה היא לא לשים את החברות הישראליות בתנאים לא הוגנים. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> ניתן לתורכים לקחת את כל השוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יכול להיות שבסוף זה יקרה. אם לא תשרתו את האנשים זה מה שיקרה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אנחנו משרתים את האנשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה תלוי בכם ולא בנו. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אני מזמינה אתכם להתקשר. אני אתן לך מספר טלפון ותבדוק. לפני שנה ההתניות היו אחרות לגמרי. תחילו את החוק אבל תנו לנו תנאים להתמודד איתו. אל תקשו עלינו . שימו דיגיטל. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> נקיים דיון בסוגייה שאת מעלה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> יש כאן מספר סוגיות שלא הועלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף נלך לקראתם בזמנים. אין בעיה. מי קורה את הצעת החוק? << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> אני אקרא. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ג-2023 1. הוספת סעיף בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 18ב יבוא: "18ב1 מתן שירות טלפני לביטול עסקה עם חברת תעופה הוראות סעיף 18ב יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עוסק שהוא בעל רישיון הפעלה מסחרית לפי חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963 לעניין שירות טלפוני חינם לשם מתן מענה על פנייה של צרכן המבקש לבטל עסקה שערך עם בעל הרישיון, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) ההתקשרות בעסקה שהצרכן מבקש לבטל הייתה עם בעל הרישיון ישירות ולא באמצעות צד שלישי, ובכלל זה נותן שירותי סוכנות נסיעות. לעניין זה, "נותן שירותי סוכנות נסיעות" – מי שנותן בתמורה, או שלא בתמורה אך דרך קבע, שירות משירותי סוכנות נסיעות כהגדרתם בחוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976. (2) הוראות סעיף קטן (א1)(1), (2) ו-(4) של סעיף 18ב לא יחולו". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה עשו את זה באופן ישיר? << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> כל מי שמזמין דרך האתר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה אחוזים? << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אחוז הרבה יותר גבוה רוכשים דרך סוכני הנסיעות. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> נכון, אבל עדיין אלה עשרות אחוזים. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה כתוב כאן דקות? אני לא רואה שכתוב. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> בהמשך. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> הסעיף של הדקות, בהצעת החוק המקורית זה נכתב אבל סעיף 18ב מדבר על זה ש"משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגים המפורטים בפסקה (6) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההמתנה. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי השיחה עצמה, לא כתוב. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> לא. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> הם רוצים שמונה דקות לפחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה שמשך ההמתנה לא יעלה על שמונה דקות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעניין הזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> מדובר רק במשך ההמתנה. לא בזמן השיחה. נמתין עד שמונה דקות. עד שש דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הממוצע שלהם. תני לה את זה. מה הבעיה? אני לא רואה בעיה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> בסדר. או שנכתוב סעיף ייעודי ולעניין חברה כזאת, יהיו שמונה דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמונה דקות. בסדר. << אורח >> קריאה: << אורח >> צריך לדעת להסביר במה הם שונים מיתר הגופים שבתוספת. כל הגופים האחרים שבתוספת, להם יש שש דקות – צריך לדעת להסביר. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> אנחנו מוצר הרבה יותר מורכב מבנקאות, תקשורת וכולי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסבירו למשרד המשפטים. הם צריכים להשתכנע. באמת, זה נכון. תסבירו לה למה אתם שונים. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> כי המוצר הרבה יותר מורכב. יתרה מזאת, אני לא חושבת של-100 אחוזים מהשיחות צריך לתת מענה. הבנקים קיבלו החרגות. צריך לקחת בחשבון שיש משתנים מכוח עליון שיוזמים את הביטול וזה יכול להיות הרבה יותר מטיסה אחת, ולראיה, השביתות הגדולות שהיו. אם יש בעיה של מזג אוויר כמו שלג, כמו ערפל, דברים שנכפים על חברת התעופה, מצב כזה יכול לגרום לביטול של חמש-שש טיסות, תכפילו את זה ב-200 ומשהו אנשים על טיסה, חמש טיסות שמבוטלות באותו יום, ובואו תגידו לי אתם כמה אנשים צריך כדי לתת מענה לדבר כזה תוך חמש דקות. הרי זה לא משהו שהוא בר ביצוע. לכן אני אומרת שאי אפשר לקבוע. המטרה היא טובה והיא לתת שירות טוב לצרכן, ואגב, אנחנו עושים את הכול כי אנחנו רוצים שבסקרים שלנו נהיה במקום גבוה, אבל להחיל עלינו משהו כזה שהוא לא בר ביצוע, זה בעייתי מאוד. אני שוב אומרת שרק לאחרונה היו השביתות הגדולות. תזכרו את השביתה שהייתה בנתב"ג, שזה כוח עליון, זה לא משהו שאנחנו עשינו. איך אתם עונים לאלפי נוסעים תוך חמש דקות? זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם שמונה דקות. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> נכון. זה בדיוק מה שאני אומרת. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> לכן צריך לפתוח אמצעים דיגיטליים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע מהיכן הביאו את חמש הדקות. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אני לא יודעת. דרך אגב, אני בדקתי ואני רוצה להגיד שלגבי הבנקים נקבע ש-85 אחוזים מהשיחות שלהם ייענו תוך שש דקות כאשר מדובר במוצר אחר לגמרי, מוצר שהוא לא מורכב. אם רוצים להחיל עלינו את החוק, אז קודם כל אי אפשר להתייחס ל-100 אחוזים מהשיחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. הדבר היחיד שאני מוכן לעשות זה לשנות את מספר הדקות. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אני שוב אומרת שזה לא יכול להיות שש דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים, זה מקובל עליכם? << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> אפשר לחשוב על זה. אני מוכנה להשתכנע שמה שנעשה בתוספת השמינית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נתקן לשמונה דקות. לקראת הקריאה השנייה והשלישית תחשבו. יש לנו זמן לתקן את זה. אין בעיה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> ברשותכם, אני רוצה להוסיף משהו נוסף. אם מדובר בכוח עליון שנכפה עלינו ויצר את הביטול, כאן אי אפשר למדוד אותנו. אם יש שביתה שפתאום החליטו לא לאפשר לנו לטוס עשר טיסות, אנחנו לא נוכל לעמוד במשהו כזה. דרך אגב, אף אחד לא יוכל לעמוד בזה. או אם יש אירוע מזג אוויר. << אורח >> קריאה: << אורח >> יכולה גם להיות רעידת אדמה בתורכיה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אני מדברת על משהו שיוצר תגובת שרשרת. אם יש סופת שלגים וכל צפון אמריקה נסגרת. << אורח >> קריאה: << אורח >> בסעיף 18ב(5) לחוק הגנת הצרכן יש חריג שמדבר על זה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אם נופלות תשתיות טכנולוגיות ואין אפשרות. אם יש תקלה תשתיתית, הם לא יכולים לתת מענה. זה יוכרז על חברות התקשורת בסעיף 5. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אבל כמה מקרים כאלה יכולים לקרות? << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> כמה מקרים יכולים להיות שכל תשתית הבזק והטכנולוגיה נופלת במדינת ישראל? מקרי קצה. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> אני חייבת לציין שיש לנו הרבה פגעי מזג אוויר. יש עונות שלמות בהן אי אפשר לטוס בגלל פגעי מזג האוויר או הטיסות מתאחרות. גם זה יוצר עומס על המוקדים שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את צריכה לבטל דרך סוכני הנסיעות. זה לא חל עליהם. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> למה אי אפשר לעשות את זה באמצעים דיגיטליים? זה ייתן את כל המגוון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי לא כולם יכולים. אנשים זקנים יודעים לעשות זאת דיגיטלית? << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> לא כולם. יש אי-מיילים, יש ווטסאפים. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אני אומרת שאנחנו כבר היום מאפשרים את זה. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> נכון. אנחנו מאפשרים. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> היום אנחנו מאפשרים את זה. אפשר לפנות אלינו לביטול גם בנתב השיחות הטלפוני, ב-IVR זה מספר 2 בהקשה, באתר, במייל ייעודי, ב-ווטסאפ, בפייסבוק, באינסטרגם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת, היום אפשר לבטל את העסקה. << אורח >> קריאה: << אורח >> את הפנייה אפשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את רוצה שאני אגיד לך את האמת? בחוק אין בשר כי מצד אחד אפשר לבטל את העסקה ואז צריך לראות האם אפשר לבטל את המלון ואת שכירת הרכב וכולי. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> לא, רק את העסקה. רק את הטיסה. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> אבל יש כאלה שרוכשים חבילה שלמה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> יש בן אדם אחד טס ואין לו מלון או רכב. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> זה לא רלוונטי. מדובר כאן על האמצעי בו אפשר להשיג את חברת התעופה. זה לא קשור למהות הזכות, אם יש לו זכות לבטל. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> כן, אבל זה דוחה דברים אחרים. זאת שיחה יותר מורכבת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טיסה בלבד ולא דרך סוכני הנסיעות. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> כל עסקה. כל עסקה שהוא עשה עם אותה חברת תעופה, לא משנה איזו עסקה, חלה החובה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> לא, אם הוא עשה באופן ישיר ולא דרך סוכני נסיעות. 80 אחוזים מהמכירות הם דרך סוכני הנסיעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה. אני אעביר את החוק הזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אתם צריכים לתת מענה בשש דקות. רק לתת מענה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> כדי לתת מענה תוך שש דקות, את צריכה לדחות לקוחות אחרים. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה מצריך התארגנות מסוימת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לכם עוד הערות? לקראת הקריאה השנייה והשלישית ניכנס יותר לעניינים האלה. לגבי הזמן, נתקן לשמונה דקות. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> ואני במקשת להוסיף את ההערה של כוח עליון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים, עד הקריאה השנייה והשלישית ייתן את העמדה המדויקת שלו ואנחנו נתייחס אליה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> בבקשה לציין מצב של ביטול עקב כוח עליון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי חברות זרות, כן או לא, בקריאה השנייה והשלישית נעסוק בזה. אם כן, נצטרך לתקן את עוסק שהוא בעל רישיון הפעלה בישראל. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> בדיוק, ואז זה יכניס את כולן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מחכה לתשובה גם של משרד התחבורה וגם של משרד המשפטים. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> ברשותכם, אם אפשר יהיה לסייג את כוח עליון. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> צריך לכתוב את זה במפורש. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא לכתוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור לי אבל אני לא יודע מה ההשלכות. שיבדקו את ההשלכות. אני לא רוצה לגרום נזק לכל ענף התעופה בגלל החוק הזה. << אורח >> רחלי לאביאן: << אורח >> נקודת המוצא היא שחוק הגנת הצרכן חל גם כך על חברות בינלאומיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל תכל'ס הוא לא חל. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> הוא לא חל. << אורח >> רחלי לאביאן: << אורח >> יש תובענות ייצוגיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את יכולה להגיד לי עד מחר. אני עוד לא ראיתי את לופטהנזה מתייחסת אליכם. << אורח >> רחלי לאביאן: << אורח >> יש תובענות ייצוגיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה בחוק הזה שנותן מענה טלפוני לעשות בלגן לכל התעופה במדינת ישראל. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לומר משהו לא לפרוטוקול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לא לפרוטוקול. ברגע שאת מדברת, זה לפרוטוקול. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> טסתי לבלגיה ליומיים. כוס מים צריך לקנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא קשור לזה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> פעם ראשונה זה קרה לי. לא ידעתי שצריך לרכוש כוס מים. החברה לא נותנת מים, לא נותנת קפה, לא נותנת כלום. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> מאוד חשוב לקחת בחשבון את הכוח העליון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. מה לגבי ההחרגה שהיא מבקשת לגבי כוח עליון? מה התשובה שלכם? << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> מבחינתנו צריך לראות איך כותבים את זה, אבל אפשר על אותו רציונל שיש היום. אם יש משהו מערכתי, צריך לראות. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> בסעיף 5 זה מצוין. זה ניתן. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> זה לא רלוונטי לכם. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> נכון ולכן אני רוצה לעשות התאמה לחברות התעופה כי כוח עליון זה משתנה שחל עלינו ובמצב כזה אין לך שליטה. כוח עליון זה שביתה, זה מזג אוויר. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> זה לא ידוע מראש. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> מה זה לא ידוע מראש? אנחנו חברת תעופה. אם יש שלג, אם יש סופה, אם יש רוחות - אנחנו הראשונים שיודעים על כך. טייסים מטיסים את המטוסים. מזג אוויר הוא חלק בלתי נפרד מתפעול הטיסה. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> זה צריך להיות מאוד קונקרטי כדי שתהיה ודאות מתי כן ומתי לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בחוק לא כתוב כלום? << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> פסקה (5) אומרת - כשאני מדברת על החובה לתת את השירות הטלפוני וכולי – ש"הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית באספקת הטובין או השירותים על ידי העוסק שאינה מאפשרת קיום הוראות סעיף קטן זה". << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> מדובר על תשתית טלפונית שנופלת, בסדר? אני רוצה להתאים את התקלה המערכתית לעולם התוכן שלנו, בדיוק כמו שכאן זה הותאם לעולם התוכן של התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תני להם לחשוב. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> אנחנו יכולות לתת להם דוגמאות. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אני מסבירה שוב. באמת, חשוב לי שתבינו את עולם התוכן כדי שתדעו. כשהייתה השביתה הגדולה בנתב"ג, 22 טיסות יוצאות ו-22 טיסות חוזרות בוטלו. תכפילו את זה במינימום 200 אנשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנו את זה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> זה משהו שעשוי לקרות. זה כוח עליון שנכפה עלינו, שעליו אני מדברת. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> יש גם פגעי מזג אוויר. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> יש פגעי מזג אוויר. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> תגידי ביטול רב של טיסות. תגידו את התוצאה ולא את הסיבה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> מה זה ביטול רב של טיסות? יכולה להיות תקלה טכנית. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> צריך להבין שאחד גורר את השני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא נעשה חוק ובעצם נבטל אותו בגלל זה. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> לא לבטל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אומרים לך שאם יש כוח עליון, תציגו להם לאיזה כוח עליון את מתכוונת. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אני אומרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את לא אומרת. את אומרת באופן כללי. אי אפשר לכתוב בחוק באופן כללי כוח עליון. אין דבר הזה. אפשר לכתוב אילו נסיבות. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אין בעיה. ננסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני כרגע לא מעכב את הקריאה הראשונה. יש לנו אחר כך את הקריאה השנייה והשלישית. תציגו לנו במכתב – אנחנו נעביר למשרד המשפטים - למה אתם מתכוונים, לאילו נסיבות. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אגב, בחוק שירותי תעופה כתוב נסיבות שאינן תלויות בפעיל. אני מדברת על אותה אנלוגיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא אותו דבר. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> השאלה אם זה באמת נכנס בהוראות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי מה שאני שומע, זה לא נכנס בהוראות כי זה מדבר על דברים אחרים. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> אני חושבת שזה נכנס. התקלה היא לא בשירות הטלפוני אלא תקלה מערכתית באספקת הטובין או השירותים. אם אי אפשר לספק את השירות של הטיסה, זה הכוח העליון. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> מה זה תקלה מערכתית? זה מינוח שלא מתאים לעולם התוכן שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתאים ועוד איך. למה לא מתאים? << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> כי לנו יש דברים אחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מתאים. אם אתם לא יכולים לספק את הטיסה בגלל כל מיני נסיבות, נגיד שלג כבד באופן מיוחד, אז אתם מקבלים המון טלפונים. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אדוני, תקלה מערכתית זה לא שלג. שלג זה משהו אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אתם לא יכולים לספק את הטיסה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> המינוח הוא לא נכון. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> אני אומרת שיש לנו את הסעיף בו אנחנו אומרים איזה הוראות סעיפים קטנים של סעיף 18ב לא יחולו. אנחנו יכולים להוסיף שמלבד ההוראות שלא יחולו, יקראו את פסקה (5) בלי המילה מערכתית. לא יחולו במקרה של תקלה כללית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. תתקני את זה. אין בעיה. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> מה זאת תקלה כללית? שאי אפשר להוציא טיסות בכלל? אי אפשר להוציא רק למדינה מסוימת? מה זה אומר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן יש בית משפט. אל תשכחו. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> אבל בהקשר של החברות שבתוספת, יש שם את בזק, שירות טלפוניה, אינטרנט. ברור מהי תקלה כאשר כל האינטרנט קרס. כאן אני לא יודעת מה המשמעות של תקלה כללית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא יכולים לטוס בגלל משהו. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> תנאי מזג אוויר. טיסה מבוטלת. אנחנו מדברים על ביטול טיסה. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> הטיסה מבוטלת, אז לאותם לקוחות של הטיסה המסוימת הזאת שבוטלה, אתם לא חייבים לענות תוך שמונה דקות כמו לכל שאר הלקוחות. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> נכון, אבל זה לא עובד כך. זה גם לא הגיוני לעשות את זה כך. אותה טיסה מן הסתם משפיעה על מערך נוסף של לקוחות שפונים. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> לא. אני חייבת לומר שמה שכתוב כאן זה שהתקלה אינה מאפשרת את קיום הוראות הסעיף. הכוונה היא שיש זרם לקוחות שבמספר הנציגים הקיים אי אפשר לתת את המענה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> הם לא יכולים לתת מענה תוך שמונה דקות. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> רק אותם אנשים שהיו אמורים לעלות על הטיסה. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> זה גם לא אומר שאם בוטלה טיסה אחת - - - << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> אבל זאת לא טיסה אחת. זה משבית סבב. מטוס טס בסבב. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אם מטוס אחד לא יוצא, יש תגובת שרשרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה את רוצה? << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> היא רוצה שבכלל לא יהיה מוקד ולא יהיו מחויבים לכלום ואנשים יחכו 20 דקות. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> לא. אני ממש לא רוצה שזה מה שיהיה. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> הנקודה שמשרד המשפטים מעלה היא מה קורה אם יש ביטול של טיסה אחת ואז אתה לא חייב לספק את השירות תוך שמונה דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא המצב. לא לזה התכוונו. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> לכן יש מוקד. הוא מיועד למקרים האלה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> המוקד מקבל 10,000 שיחות ביום. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אם כן, ביטול טיסה אחת לא תשנה לכם את כל החיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו לא הכוונה שלנו. זה כמו שהייתה שביתה כאשר אז בוטלו המון טיסות. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אני באתי מעיריית ירושלים. הייתי מחזיק תיק ארנונה. ביום אחד היו לנו למעלה מ-5,000 שיחות. יש תקופות של עומסים. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> זה בדיוק מה שאני אומרת. אתה אומר לי שבעומסים תחייב אותי - - - << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> יש עומסים כי אם למשל הטילו עיקולים על חשבונות של אנשים, הפקידים עובדים קצת יותר מהר וגם ממתינים מעט יותר, אבל לא בגלל זה נשנה לכם את כל המערך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. זהו. אם אתם יכולים להגיע להסכמה עם משרד המשפטים בעניין הזה לקראת קריאה שנייה ושלישית, תגיעו. אם לא, זה לא יהיה. את מורחת לי את זה לכל מיני כיוונים וזאת לא הכוונה. מאוד מצטער, אבל זה לא כוח עליון. חוץ מהתיקון הזה של מספר הדקות שביצענו, יש עוד משהו? לגבי התחולה, תשעה חודשים מיום פרסומו על מה, על מוקד טלפוני שיש לכם אותו גם כך? צריך תשעה חודשים? תקצרי את זה לשלושה חודשים. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> לא. מה פתאום? לא. אנחנו מבקשים שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקשיבי טוב. אולי את לא מבינה. את לא נמצאת עכשיו באל על. אנחנו קובעים. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> זה ברור לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשאת מגיעה לדירקטוריון שלך, הם יקבעו לך. מה הבעיה? << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> אני רק אומרת שאם מחילים את זה בתקופה קצרה יותר, צריך לחשוב מה קורה על עסקאות שכבר בוצעו. אם אלה תשעה חודשים, אתה אומר עסקאות מכאן ואילך. כלומר, רוב האנשים לא מזמינים כרטיס טיסה לזמן של יותר מתשעה חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה? זה רק מוקד טלפוני. יש להם את המוקד הטלפוני. לא הבנתי מה הקשר מתי רכשתי את כרטיס הטיסה. אני מרים טלפון ואני מבטל את העסקה. כבר יש להם מוקד. אם היו צריכים להקים מוקד מיוחד, צודקת, אז הייתה שנה. << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> אם מחילים את זה על כל החברות בעולם, יש חברות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא החלנו. כרגע אנחנו מדברים רק לפי הנוסח הזה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> לא לכל החברות הישראליות יש מוקדים. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> זו הייתה שאלה להכרעת הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלושה חודשים זה מספיק. זאת רק קריאה ראשונה. אל תתרגשו יותר מדי. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> עוד דיוק נוסח קטן. כשהחרגנו את הוראות סעיף קטן (א)(1א), צריך להחריג את הוראות סעיף (א1)(1)(ב) ו-(ג). זה דיוק נוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אין בעיה. משרד המשפטים והתחבורה, הבנתם מה אתם צריכים לעשות עד הקריאה השנייה והשלישית? משרד הכלכלה לא קשור לזה. אני לא יודע למה הכניסו אתכם להסכמות. << אורח >> רחלי לאביאן: << אורח >> הרשות להגנת הצרכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. יש דברים שאתם צריכים לעשות לקראת קריאה שנייה ושלישית. את רוצה חוק, אין בעיה, אבל תכל"ס לא החוק הזה יציל את המצב. אם ייכנסו גם חברות זרות לעניין, זה באמת שינוי משמעותי מצד אחד. מצד שני, משרד התחבורה אומר שאם יהיה מצב כזה, יהיה בלגן עם כל החברות עצמן. חברות התעופה הזאות גם רוצות לטוס לישראל. הן לא עושות לנו טובה. גם את זה אתם צריכים להכניס לראש, משרד התחבורה. החברות הזרות גם רוצות לטוס לישראל. יש להן לקוחות שהן רוצות להביא. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אם כן, למה שלא תכניס? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לזה השלכות. אני יכול לעשות את זה גם בקריאה שנייה ושלישית, אז נדון בזה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> שמשרד התחבורה יבדוק את ההשלכות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם נגד החוק באופן כללי. הם רוצים להחריג גם את הזרות וגם את הישראליות. ניתן להם לבדוק. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> אנחנו לא יכולים לבדוק את ההשלכות כי אין לנו מידע. << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> אם צריך, אנחנו נבדוק אבל אני חושב שהשכל הישר אומר שחברה זרה שצריכה להקים כאן מוקד - זאת לא בהכרח חברה שיש לה כאן משרדים למרות מה שנאמר – היא צריכה להקים אותו, היא צריכה להעסיק אנשים, היא צריכה לשכור משרד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כנראה לא שמעת מה שאמר משרד המשפטים. יש להם משרד כאן. << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> שמעתי וזה עדיין עניין. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> מה עושות היום כל החברות הזרות האלה? בדרך כלל הן מתחברות אחת עם השנייה. כשאתה מגיע לשדה התעופה ונתקעת, יש להן עמדה אליה הן מחוברות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדרך כלל יש להן נציג. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> זה לא נכון. לא תמיד. << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> בכל מקרה, לחברות תעופה זרות אפשר לפנות במייל ומי שקונה כרטיס ב-לאו קוסט יודע שהוא קונה כרטיס ב-לאו קוסט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני קניתי כרטיס באל על ובסוף טסתי בחברה אחרת, בלי שאמרו לי. זה בסדר? איפה משרד התחבורה כאן? << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> זאת חכירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נסעתי באל על. הזמנתי כרטיס באל על. איך הגעתי לחברה צ'כית שלקחה אותי בנפרד? איך? << אורח >> אור זקן עמית: << אורח >> זה בכלל עניין אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעשו את העבודה שלכם. בינתיים אני לא רואה שאתם עושים אותה בעניין הזה. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> אני אחזור על השינויים. הארכת משך הזמן משש דקות לשמונה דקות. התחילה תהיה תוך שלושה חודשים וזה בעצם יחול גם על - - - << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> שלושה חודשים, זה לא ריאלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שיש. שלושה חודשים. ריאלי מאוד. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אני אוכל להגיד משהו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לכם את הפלטפורמה. אין שום בעיה. אם צאתם צריכים להוסיף עוד ארבעה עובדים, תוסיפו. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> לא, אלה לא ארבעה עובדים, ברשותך, ואל תכעס עלי, אני רוצה להגיד משהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הפעם נתתי לך לדבר הרבה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אני רוצה רק משפט אחד לגבי עולם המוקדים. חשוב לי לשתף אתכם. עולם המוקדים הוא אחד העולמות שהכי קשה לגייס אליו אנשים. באמת. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני בפרטי מנהל מוקד טלפוני והכי קל בעולם לגייס אנשים. למה את אומרת שזה קשה? << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> באמת? אנחנו נשמח לקבל. << אורח >> קריאה: << אורח >> שאני אעזור לך בשיטות גיוס? אין בעיה. תבואי אחרי הדיון, אני אעזור לך. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> בשמחה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה ביהודה ושומרון. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. פה בירושלים, בגבעת שאול. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אני יכולה להגיד לכם שאנחנו עושים הכול - אפרופו לקראת העונה החמה – בגיוס של אנשים, בהכשרה של האנשים, וזה לא כל כך קל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חמישה חודשים. בסדר. מספיק. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אבל כאן כתוב תשעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חמישה חודשים. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> בהצעת החוק כתוב תשעה חודשים. למה אתה מקצר לנו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חמישה חודשים. תפסיקו להיות בכיינים. לא צריך תשעה חודשים. אם הייתם צריכים להקים, זה משהו אחר. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> אבל אני צריכה להרחיב את המערך. לא סתם אני אומרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוסיפו כמה טלפונים. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> זה לא עובד ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חמישה חודשים. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> לפחות תשאיר לנו את תשעת החודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בעד אישור הצעת החוק לקריאה ראשונה כפי שהוקראה עם התיקונים? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הצעת החוק אושרה פה אחד. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אנחנו עוד נשב ונדבר. עוד לא נחתם הגולל. << אורח >> קריאה: << אורח >> נציג האוצר גל ברנס מסר שההצעה איננה עם עלות תקציבית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת עלות תקציבית לאל על. << אורח >> אפרת פוקס: << אורח >> צריך לשנות את הכותרת של החוק ולרשום עם חברות תעופה ישראליות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד לכם, אתם באתם אלי עכשיו עם בעיה קטנה ואתם רוצים שאני אשנה עכשיו את כל הדינים קשורים לחברות הזרות. אתם לא חושבים שאתם מגזימים? גם כך בהצעה הזאת אין בה משהו מיוחד. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד): << דובר >> שמונה דקות מענה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתתי להם עוד קצת זמן. << אורח >> הילה דוידוביץ בלומנטל: << אורח >> זה מוצר מורכב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מקסימום שמונה דקות. עד שמונה דקות. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד): << דובר >> כמה זמן לוקח לענות? << אורח >> קריאה: << אורח >> שלוש דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אצלך? << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי לך, אתה ביהודה ושומרון. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה המוקד? במה מטפלים? << אורח >> קריאה: << אורח >> 30,000 מנויים. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> של מה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> של עיתון. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> תחשוב על עצמך שאתה רוצה לטוס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא יכול להשוות. << אורח >> קריאה: << אורח >> צודק אביחי. זה לא משנה. אתה בונה את מצבת כוח האדם לפי היעד ואז אתה מאזן את זה, וזה כלכלי. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> זו בדיוק הבעיה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זאת לא בעיה. אם אתה עובד נכון, אם יש לך מנהל מוקד שהוא מקצוען ויודע לגייס אנשים. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> שנה וחצי אנחנו מנסים לגייס ולהחזיר את מצבת כוח האדם שהייתה לפני הקורונה ואנחנו לא מצליחים. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד): << דובר >> כמה עובדים יש לכם במוקד? << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> היום יש 350. << אורח >> הילה הרמולין רונן: << אורח >> ולי יש 35. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני אומר לכם שאתם לא בכיוון. אתם לא יודעים איך מגייסים עובדים. אני יכול להעביר לכם סדנה. << אורח >> מיכל רוטשטיין: << אורח >> יש לי מוקד בדליה, מוקד בחדרה, מוקד בתל אביב. זה לא אותו עולם תוכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני נועל את הדיון. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:29. << סיום >>