פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 36 ועדת החוקה, חוק ומשפט 07/08/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 143 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שני, כ' באב התשפ"ג (07 באוגוסט 2023), שעה 14:00 סדר היום: << נושא >> הצעת טיוטת תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ) (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר יוליה מלינובסקי גלעד קריב חברי הכנסת: משה גפני מוזמנים: אלון קינסט – מרכז בכיר כלכלה ורכש באגף החשב הכללי, משרד האוצר אמיר סינאי – רפרנט כלכלה במינהל הרכש באגף החשב הכללי, משרד האוצר צביאל גנץ – עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר ינון אלרועי – ראש מערך התעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה רונה קוטלר בן ארויה – מנהלת תחום בכיר כחול-לבן, משרד הכלכלה והתעשייה מיטל פרי – עו"ד, מנהלת קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים דנה אופיר – מנהלת מרחב דרום, התאחדות התעשיינים רונן יחזקאל – מנכ"ל חברת סינרג'י יוסי לוי – עו"ד, מייצג חברת סינרג'י יונתן סורוצקין – חוקר, פורום קהלת איתי טרוים – עו"ד, מייצג חברת שיאון מדיקל גלי שלום – יועצת מקצועית ליושב-ראש הוועדה ייעוץ משפטי: נעמה מנחמי מנהל הוועדה: איל קופמן – מנהל הוועדה אלירן כהן – סגן מנהל הוועדה רישום פרלמנטרי: אורי פנסירר רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת טיוטת תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ) (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שלום, אנחנו מתחילים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שלח לי את המכתב היפה הזה. מי פה מהאוצר? תסבירו בבקשה מה אתם רוצים. << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> שלום, עורך דין צביאל גנץ מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. אנחנו כאן בטיוטת תקנות המתקנות את תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), אנחנו מציעים שני תיקונים לתקנות: קובץ אחד זה קובץ תיקון קבע, קובץ שני זה תיקון בהוראת שעה. הוראת השעה היא בהמשך להחלטת ממשלה לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי עוטף עזה. הוא מגדיל את ההעדפה שיש באזור שהוגדר בהחלטת הממשלה ובתקנות כאזור שדרות-עוטף עזה מהעדפה ב-15% שזאת העדפה שיש ליצור בכל ישראל לטובין תוצרת הארץ, להעדפה של 20% בתנאים שקבועים בתקנות, אבל ביישובי עוטף עזה. בנוסף התקנות כאן מגדירות הגדרה רחבה יותר של התוצרת שכולל שינוי מהותי כפול. מדובר על תקנות כהוראת שעה לחמש שנים. התקנות הללו כבר היו בתוקף עם שינויי נוסח מאוד קלים, הם היו בתוקף מ-2015 עד 2020, הם פקעו ב-2020 ועכשיו הממשלה החליטה לחדש אותם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> למה הם לא חודשו מ-2020 ועד היום? << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> זאת הייתה החלטה מיניסטריאלית להביא את התקנות או לא להביא את התקנות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בגלל חילופי שלטון? בגלל מה? << אורח >> אלון קינסט: << אורח >> לא הסתייע. << דובר_המשך >> צביאל גנץ: << דובר_המשך >> כן, כן, היו דיונים בתוך הממשלה, באיזשהו שלב החליטו להביא אותם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אוקיי. << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> רק בשביל לדייק, התקנות הן תקנות שהממשלה מתקינה בגלל שהחוק, חוק חובת מכרזים, הוא חוק שבעצם משרד האוצר מוביל את התיקון שלהם, אבל יש כאן גם נציגים ממשרד הכלכלה. שתי הערות על התקנות: אנחנו מדברים על הכניסה שלהם לתוקף – הם יכנסו לתוקף 20 יום מהתקנתן, אבל מהרגע שהם נכנסו לתוקף הם יחולו גם על מכרזים שכבר פורסמו אבל טרם הגיע המועד האחרון להגשת הצעות. זה כדי בעצם לתפוס גם את המכרזים האלה ומתוך הנחה שאין כאן פגיעה משמעותית כי קיים כבר היום מנגנון העדפה תוצרת הארץ במכרזים הרלוונטיים. ההבדל הגדול הוא, נקרא לזה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> של האחוזים. << דובר_המשך >> צביאל גנץ: << דובר_המשך >> האחוזים ממילא קיים אז זה לא עניין גדול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל הגדלת את האחוזים. << דובר_המשך >> צביאל גנץ: << דובר_המשך >> הגדלנו את האחוזים וגם יש הבדל קטן בהגדרה של היצור, אבל זה מתקזז עם החלק הנוסף שאדבר עליו שזה תיקון הקבע, והוא מתי מביאים תצהיר רואה חשבון שמוכיח את העמידה בתנאים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תצהיר עמידתך בתנאים. << דובר_המשך >> צביאל גנץ: << דובר_המשך >> כן. וכאן אנחנו מציעים שינוי שהוא יהיה שינוי קבע. שינוי הקבע אומר שלא כל מציע שמבקש העדפת תוצרת הארץ יצטרך להביא תצהיר רואה חשבון. אנחנו רוצים להוריד את חסמי ההתמודדות ורק הזוכה כתנאי לחתימה על הסכם איתו, יצטרך להגיש את התצהיר הרלוונטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כלומר זה על בסיס הצהרה, ואם זכית, אז תצהיר שאתה תוצרת הארץ, ואם לא – ילכו לכשיר הבא. << דובר_המשך >> צביאל גנץ: << דובר_המשך >> אם לא ילכו – אם הוא לא יכול להוכיח את מה שהוא התחייב אליו ועל בסיסו זכה במכרז, אז הבא בתור הוא הזוכה במכרז. זה בעצם מנגנון קבע שאנחנו מציעים לתקן עכשיו כקובץ קבוע. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שב בבקשה, אנחנו מדברים על חובת תקנות המכרזים (העדפת תוצרת הארץ). << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> באתי במיוחד בגלל הזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע. הקדמתי במיוחד את הדיון לכבודך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא הרפורמה המשפטית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם הרפורמה המשפטית היא תוצרת הארץ. גם המהפכה השיפוטית של ברק הייתה תוצרת הארץ. הכול תוצרת הארץ שמה ולא נתנו לנו שום הנחה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> עכשיו תוצרת הארץ. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה רוצה לומר דבר מה או שאתה רוצה לשמוע עוד דוברים? הוא מציג עכשיו את התקנות, את הצורך בהם. גברתי היועצת המשפטית את רוצה לומר משהו? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא, אני חושבת שהציגו את הדברים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אשמח לתשובה לשאלה – אם אני מבין נכון, הוראת השעה קשורה לפער המחירים ולמה שנקרא, אחוז המקור, נכון? << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> כן. זה לא בדיוק אחוז המקור, זה המנגנון שקובע מה נחשב ייצור בעוטף עזה שבמנגנון הרגיל זה אחוז מהמחיר ובמנגנון פה זה שינוי מהותי כפול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שינוי מהותי כפול? << דובר_המשך >> נעמה מנחמי: << דובר_המשך >> גם וגם, שני המנגנונים רלוונטיים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איפה הייתם עד היום? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת השאלה ששאלתי קודם. אני שמח שאתה פה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> שאלת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא קיבלתי תשובה, אז אולי אתה תשאל, אולי לך הם יענו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני פשוט עקבתי אחרי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש נטייה לאנשים לא לענות לשאלות שלי ולענות לשאלות של גפני. כלל שקיים בכל ועדות הכנסת למעשה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש שלא תקשיבו למה שאמר היושב-ראש עכשיו. אני עקבתי אחרי זה כל הזמן, אני חשבתי שזה גם יהיה בוועדת הכספים, בסוף זה בוועדת חוקה, זה בסדר. אבל אנחנו מדברים על דבר שהוא דרמטי. מקום שבו מקבלים כל כך הרבה בעיות ומגדלים משפחות ומביאים לשם מפעלים ואנשים מתפרנסים שם, למה השארתם את זה עד עכשיו? למה היה צריך לרדוף אחריכם, אחרי כל הממשלות, למה? אתם אומרים הוראת שעה? הוראת שעה. אבל לנצל את העובדה הזאת ולא להביא את זה עד עכשיו – זה יכול להפיל את חברת סינרג'י למשל, אבל לא רק. נלחמנו על העניין הזה שחברת החשמל תרכוש מהם את הכבלים אחרת מייבאים מטורקיה. מה זה הדבר הזה? אני לא מאמין לפעמים שאני בקואליציה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, אבל דווקא צריך לומר שמאז שאתה בקואליציה הם הזדרזו. מ-2020 עד עכשיו לא קרה שום דבר. מ-2020 לא היית בקואליציה, היית חלקית, אני לא הייתי בקואליציה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא הייתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ב-2020 אתה היית בקואליציה ואני לא. זה אשמתך בעצם. סתם, הכול ברוח טובה גפני. את השאלה שלו אני שאלתי כמו - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסדר גמור, אבל הייתה קואליציה כשאני הייתי באופוזיציה, גם אתה היית וגם אני הייתי, בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. ולא קודם. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל עבדתי על זה, זה לא שזה נעלם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. שאלת את השאלה שאני שאלתי קודם לכן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נציג האוצר, אני מתנצל שאני שואל אותך. הייתי צריך לשאול את ראש הממשלה הקודם והנוכחי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם תמצא את ראש הממשלה הקודם בכנסת אז תוכל לשאול אותו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> על כל פנים, אני שואל את זה ברצינות בגלל שזה כואב לי. המציאות הזאת היא מציאות שלו זה היה קורה במדינה אחרת, בטוח היו נותנים למדינה הזו ועדה קרואה. אנחנו חוטפים שמה כל הזמן את אותו טיווח הזה של הטילים והכול, אנחנו מקימים שם מפעלים והמפעלים עובדים ואנשים עושים את זה, ולא עושים את הדבר שהכנסת החליטה שמעדיפים את תוצרת הארץ. איפה הייתם? אני מתנצל, אני שואל אותך, אבל אני שואל - - - << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> אנחנו יכולים לתת לך את התשובה הפרוצדוראלית ולא המהותית שאתה מחפש, והתשובה הפרוצדוראלית היא שאלה תקנות ממשלה וצריך החלטת ממשלה שתקדם אותם כדי שאנחנו נביא אותם פה כמו שהיה בממשלה הנוכחית. וברגע שעברה החלטת ממשלה שמבקשת לתקן את התקנות - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם זאת הייתה החלטה של בית המשפט העליון היה צריך להביא אותה, אז זה היה נעשה בזמן או שגם הוא היה סוחב את זה, כמו שהוא סוחב הרבה דברים? איפה הבעיה? אולי באמת כדאי להעביר את זה להחלטת הכנסת ולא החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מציין לטובת הפרוטוקול כי מאחר ולא כולם פה מכירים את ההיסטוריה – אני יכול להגיד שכשדיברו איתי על הבאת התקנות האלה, הם הגיעו מתי? בשבוע שעבר. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> שבוע שעבר. שעתיים אחרי זה כבר נקבע דיון. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כבר קבענו דיון. בגלל הפגרה - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא התווכחתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע. אבל לא כולם יודעים. אני חייב לומר את זה לפרוטוקול. בשבוע שעבר זה הגיע, תוך שעתיים נקבע דיון. בגלל מגבלות הפגרה צריך להודיע על דיון ארבעה ימים מראש, אחרת הייתי קובע את זה עוד לשבוע שעבר כבר. פשוט לא היה אפשר בגלל מגבלות של הפגרה. קבענו את זה הכי מהר שאפשר. כמובן שדיברו איתי גם נציגים מהאזור ונציגי מפעלים שהדבר הזה, כמו שאמרת והזכרת, יש פה אנשים שפרנסתם של משפחות רבות באזור עוטף עזה תלויה בזה. אנשים שמגנים עלינו בגופם כפשוטו. לכן הדבר הזה ברגע שהוגש, נקבע הכי מהר שאפשר. השאלה שנשאלה עוד לפני שנכנסת לדיון, היא מחוזקת, מדוע הדבר הזה מ-2020 ועד שהוקמה הממשלה הזאת והתקבלו החלטות ממשלה סביב נושא התקציב, מדוע הדבר הזה לא התרחש? זאת באמת תקלה חמורה. בעיני, הדבר הזה היה עוד אחד מהנזקים של חוק ממשלת חילופין. בשנייה שאתה מקים שעל כל דבר שם לייצב, יש אלף שחקני וטו, אז ממשלה לא מצליחה להתכנס ולקבל החלטות על כלום, גם על דברים שהם חשובים וגם על דברים שהם לא שנויים המחלוקת. בלי שום קשר, טוב שזה קרה, אנחנו צועקים על התלמיד שבא לכיתה, שר האוצר עשה את זה מהר, ראש הממשלה עשה את זה מהר, כל מי שהיה צריך לעשות את זה, עשה את זה מהר. ברגע שהוקמה הממשלה והתחלנו לעבוד, אנחנו חצי שנה אחרי הקמת הממשלה, והנושא הזה שלא טופל מ-2020, ברוך ה' כבר מגיע לאישור, כולל בעזרת ה' גם נצביע עליו בקרוב ויאושר והכול בסדר. השאלה למה זה לא קרה עד עכשיו בהחלט במקומה עומדת. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני משבח אותך על זה שהבאת את זה מהר, העליתי את זה גם בפגישת ראשי מפלגות. היה בכמה מפגשים עם עם ראש הממשלה ושר האוצר. אני משבח אותך על זה שהבאת את זה מהר, וזה לא התעכב כאן. התברר לי גם ואני משבח אותך ולכן גם אמרתי שאני אבוא לדיון בוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה יכול להגיע תמיד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני סומך עליך. חוץ מזה שיש דברים. התברר לי ובמהלך העניין בדקתי אם אתה בעד התקנות האלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> דאגת. בצדק, אגב. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בדקתי. לא, בגלל שיש דברים שאני מבקש ממך להביא ואתה לא מביא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בהתחשב בעובדה שפתחת חזית, אז ממילא השאלה היא שלעניין התקנות, האם המרחק של שבעה קילומטר מפה נחשב סמוך לחזית. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אתה יודע מה זה שאני משבח אותך? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כל הכבוד, אני מעריך את זה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אבל זה נכון, אני מסכים, טוב עשיתם שהבאתם את זה מהר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> באמת ובתמים שכל נושא העדפה – ואלה גם דברים שדיברתי על זה עם אנשים – במכרזים, זה בעיני פלסטר. מדובר בפלסטר. דיברתי על זה גם עם בעלי המפעלים, צריך לנצל את פרק הזמן הזה של הוראת השעה כדי לייצר לזה סוג של גמילה. יכול להיות שלפעמים צריך להאריך עוד, אבל בסופו של דבר זה מייצר הטיה. וגם הטיה – ואני חושב שטיעונים מהסוג הזה יציג יוני סורוצקין מפורום קהלת, ואני חושב שהוא צודק בהצגת הכשלים, גם אם הפתרון – זה מייצר העדפה והטיה למי שמוכר לטובת השוק הממשלתי ולא לטובת השוק הפרטי ואז ממילא אתה הופך את האנשים שם באופן אבסורדי שאתה רוצה לעזור להם, אתה הופך אותם ליותר ויותר תלויים בעולם הממשלתי. בעוד שאם אתה לא תייצר שם הטית ייצור שהולכת לשוק הפרטי, אז הם גם יפרחו לכיוון אחר, לכן צריך לייצר פה את המינונים, אבל אין ספק שבמציאות שקיימת היום, ואנחנו תמיד צריכים לחשוב גם כמחוקקים, גם על הטווח הקצר וגם על הטווח הארוך, בטווח הארוך צריך למצוא שם פתרונות ארוכי טווח שייצרו שם ייצור בר קיימא ושייצא לחו"ל, ושיעבוד עם המגזר הפרטי ויפרח ויצמח. יש שם גם את הכישורים וגם את האנשים שיכולים לעשות את זה. ברמה המידית יש לנו מפעלים שגם קיימת עליהם התלות מהעבר וגם אנחנו כמדינה צריכים למצוא דרכים אחרות לסייע להם שלא מצאנו עד היום, בין אם זה עידוד השקעות הון, בין אם זה תמיכות ישירות, בין אם זה עידוד להעסקת עובדים מסוימים, בין אם הטבות מס – כל המנגנונים האחרים שיש לנו כמדינה. כמובן שהעידוד המרכזי – ולכן אני מקווה שזה באמת הוראת השעה האחרונה – צריך להיות שתפסיק להיות מלחמה בגבול עזה, זה העידוד המרכזי שצריך להיות. בשנייה שזה יהיה, אנחנו נוכל לבוא ולהגיד שזה יחד עם הכללים הרגילים של העדפת תוצרת הארץ שעליהם נדבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מסכים איתך. בדקתי את זה הרבה מאוד פעמים. גם עשיתי את החוק של הטבות מס לישובים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני יודע. אני חושב שזה היה מנגנון נכון ומדויק הרבה יותר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון. מעבר למה שאנחנו מדברים על הנושא עצמו של העדפת תוצרת הארץ, זה גם אומר לעולם, זה אומר גם לאלה שאתה מוכר להם את התוצרת של אותם המפעלים, שממשלת ישראל, מדינת ישראל, מייחסת חשיבות כלכלית לאזור ולמציאות הזאת שבה נותנים העדפה ולכן יש לזה חשיבות מעבר לנושא עצמו, אלא חשיבות גלובאלית של כל הנושא הזה. מה אמר פורום קהלת? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הנה יוני כאן. יוני סורוצקין מפורום קהלת, בבקשה. << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> שלום, תודה רבה אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעשות פה הפרדה מסוימת בין המטרות של התקנות והחוקים האלה לבין האמצעים. המטרה ברורה ואנחנו כולנו מסכימים עליה, כולנו רוצים לחזק את החוסן של תושבי שדרות והאזור. השאלה היא מהו חוסן? האם חוסן הוא בהכרח הטבת מס שהולכת לבעל מפעל שנמצא בתל אביב ויכול לא להגיע לשדרות לעולם או שהוא יכול להיות תושב חו"ל או שזאת הפרנסה של תושבי שדרות והאזור עצמם? אם המטרה שלכם כמחוקקים היא לעזור לתושבי שדרות והאזור, אז המטרות האלו צריכות להופיע בתקנות. אין בתקנות האלה הבטחה שמי שמועסק במפעל יהיה תושב שדרות; אין הבטחה שזה יקטין את האבטלה; אין הבטחה שהשכר יעלה, שהפריון יעלה; אין הבטחה שאם נוצר מפעל א' שנהנה מההטבה הזאת כמשתתף - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה אתה רוצה שיהיה? << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> אסביר. אם יש מפעל א' שמוכר למדינה - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> - - - לוקח הרבה זמן עד שאבין מה אתה אומר. << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> אסביר גם את החלופות. כשיש מפעל א' שנהנה מהטבה כי הוא מתמודד במכרז ממשלתי ובגלל זה שואב כוח אדם והון ממפעל אחר שאולי מכין סנדוויצ'ים והוא לא מתמודד על מכרז ממשלתי, לכל העיוותים האלה, אני מאמין שצריך לתת תשובה בתקנות. אם יש זליגה של כוח אדם, אם מישהו פותח מפעל משדרות וכל העובדים שלו מגיעים באוטובוס מפרדס חנה, האם זה חיזוק החוסן? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן. << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> אז צריך לדון בזה וצריך להגיד את זה בתקנות אם זה לא עוזר לתושבי - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לפני שאמרת את הדברים האלה, אתה בדקת מה קרה באמת? << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> כן. כן, אנחנו בודקים ופרסמנו אז - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש שמה מפעלים בשדרות, מפעלים באזור - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הרב גפני, הרב גפני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עד שאני נהנה מדברים של הרב גפני, אתה עוצר אותו? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הרב גפני, לא צריך לריב ולא צריך לכעוס. << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> הטענה שלי היא האם - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לפי מה שאתה אומר – לשתוק? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, חס ושלום. בשום פנים ואופן לא. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני יודע מה היה שם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תן לו לסיים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> היינו יכולים היום לשבת כאן והמפעל לא היה קיים ואנשים לא היו גרים שם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק תן לו לסיים. << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> אם המפעלים מסייעים לתושבי שדרות אז התקנות צריכות לשקף את זה. זה כל מה שאני אומר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הרב גפני, רק שתנוח דעתך – בעקבות הדברים שאמר והייתה לי גם שיחה מקדימה איתו, למשל הנתון שהוא מעלה, דיברתי עם המפעלים ואמרתי להם: כמה אחוזים מתוך האנשים שאתם מעסיקים הם מקומיים? בשנייה שהם אמרו לי: אנחנו מעסיקים הרבה מאוד אנשים מקומיים – נחה דעתי. אבל מה שהוא אומר, גם אתה מסכים לזה, שעדיף לתעדף שמקום מעדיף מעסיק מקומי. כולם מסכימים לזה. בהינתן שאנחנו יודעים מה המציאות בשטח, אנחנו יודעים שגם אם הוא לא מעסיק 100% מקומיים, עדיין המעטפת שלו היא מקומית, העובדים שלו בדרך שעובדים דרך חברות כוח אדם היא מקומית, על כל עובד ייצור יש כך וכך עובדי מעטפת מקומיים. השאלה היא האם אנחנו מייצרים איזה מבחן בתקנות כן או לא? אני לא חושב שצריך כי כולנו מכירים את המציאות, אבל למהות אתה לא חולק לדעתי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, היות ואני מכיר את זה, אם היינו מדינה מסודרת ובזמן היינו קובעים שאנשים מקומיים צריכים לקבל העדפה והיינו מביאים את כל התקנות האלו בזמן והכול היה מגיע, אבל אנחנו לא שם. עברנו תהליך, אני הייתי שם בתהליך הזה, התהליך היה שהיו מפעלים בסכנת סגירה שהמשמעות של העניין שהם לא היו קיימים יותר, והתושבים של שדרות והאזור, לא היה להם מקום עבודה, הם היו צריכים לגור במקום אחר. לכן לבוא היום במין התחסדות כזו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הוא לא חולק עליך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוא אומר שזה מה שצריך לקרות. הוא היה צריך להגיד שהמדינה תעשה את הוראת השעה או שהיא תעשה את התקנות האלה בזמן, לא אחרי חמש מערכות בחירות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הרב גפני, אני לא חושב שיש מחלוקת ביניכם. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא, יש לי מחלוקת עם קהלת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עם קהלת זה עניין אחר. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> לא בעניין אחר, אני חושב שצריך להיות מציאותי ולדבוק במה שאנחנו מדברים עליו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אז אני אומר שדווקא האמירה המציאותית – השאלה היא האם צריך לכתוב את זה בתקנות. אתה בעצמך אומר - - - << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> האמת היא שזה לא בסדר, אני לא מכיר אותו, מה אני תוקף אותו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לכן אני אומר לך, הנקודות שהוא מעלה הן נקודות נכונות שגם אתה מסכים להן. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כשהמדינה תהיה מסודרת אני אקבל את מה שהוא אומר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, ולכן זו הסיבה. << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> שיביאו את התקנות בזמן, לא אחרי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הרב גפני, זו הסיבה שכן – התקנות האלו יאושרו ככתבם וכלשונם בעזרת ה' בזמן הקרוב, אין על זה ויכוח ואני לא חושב שיש מישהו שמתווכח. אני כן אומר וגם אתה אמרת את זה שלטווח של חשיבת המטה המסודרת שיכול להיות שהמנגנון של הטבות המס ושל עידוד תעסוקה של תושבי העוטף והמנגנונים הנוספים שעליהם מדובר, לפעם הבאה שצריך להאריך את זה, כן כדאי לשבת ולחשוב איך אנחנו לא מייצרים תלות מוגזמת - - - << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אחרי שתבין מה עשית במשך כל התקופה הזאת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> איך עודדת את המפעלים, מה עשית. אתה בא בידיים ריקות, אין לנו מושג. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה צודק ב-100%. לכן לא צריך וכולי, לכן אני אומר שאין פה מחלוקת עקרונית, יש פה מחלוקת פרקטית, ולמחלוקת הפרקטית גם עליה כבר אין מחלוקת. << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> הנקודה הנוספת היא הנושא של השכר. התקנות שמונחות על שולחן הוועדה, מגדילות את הרווחיות של המפעלים האלה. איך אנחנו דואגים שזה מגיע לעובדים ולתושבי האזור? << אורח >> רונן יחזקאל: << אורח >> גם את זה לא בדקת. << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> אבל זה התפקיד של - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> פורום קהלת נמרץ כולו לעובדים – אשרי המאמין. << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> סליחה, כשבאים לתקן תקנות שמעבירות כספים כשיש מטרה - - - << אורח >> יוסי לוי: << אורח >> אתה צריך לבדוק איך זה מעשיר את תושבי טורקיה, אבל לא את עוטף שדרות, כי אם זה לא בסינרג'י, זה בטורקיה. בדקת לאן זורם הכסף עם הכבלים הטורקיים? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כבודו, לא הצגת את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> יוסי לוי: << אורח >> אני עורך דין יוסי לוי, אני מייצג את סינרג'י, אבל מעבר לזה, אני הייתי היועץ המשפטי של מדינת ישראל בחתימה על הסכם אזור הסחר החופשי ישראל-ארצות הברית. ליוויתי את מדינת ישראל בחתימה על קוד הרכישות הממשלתיות וכתבתי את תקנות העדפת תוצרת הארץ המקוריות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עורך הדין לוי, דבר ראשון יישר כוח. אני רק אומר שכרגע ספציפית העיקרון מוסכם. מה שיוני מדבר זה על שני אלמנטים: הראשון, אפילו בתוך עוטף עזה, בין מפעל שמייצר לטובת מכרזים ממשלתיים לבין מפעל שמייצר לטובת השוק הפרטי, שפה בסופו של דבר, אתה מתמרץ מפעלים ללכת לשוק הממשלתי ולא לשוק הפרטי. זאת המשמעות הכלכלית של התקנות, בלי קשר לשאלה, אתה צודק, נכון - - - << אורח >> יוסי לוי: << אורח >> אדוני, יוני לא עשה שיעורי בית. << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> סליחה, זה כתוב, הדברים מופיעים במסמכים ששלחתי לוועדה. זה מופיע באתר האינטרנט. אדוני מוזמן לקרוא. << אורח >> יוסי לוי: << אורח >> יוני לא עשה שיעורי בית. ואם יתנו לי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יוסי לא, למה ללכת למקום הזה? << אורח >> יוסי לוי: << אורח >> אני רוצה להסביר את ההיסטוריה של התקנות, גם שכולם ידעו ושזה יהיה בפרוטוקול. פשוט האיש לא יודע על מה הוא מדבר, זה הכול. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק שנייה. אנחנו לא מדברים כרגע על ההיסטוריה, אנחנו מדברים על איזה סוג תמריץ - - - << דובר_המשך >> יוסי לוי: << דובר_המשך >> אי אפשר להבין את התקנות האלה בלי ההיסטוריה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בגלל ההיסטוריה התקנות האלו מאושרות היום. בלי ויכוח ובלי דיון, כלומר עם דיון, אבל בלי מחלוקת, בסדר? << דובר_המשך >> יוסי לוי: << דובר_המשך >> מצוין. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> אבל פרקטית, לא כל מוצר הוא לשוק הפרטי. << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> אבל יש פה עיוות, זה להגיד: המדינה קודמת לרווחת האזרח. זה מה שהתקנות אומרות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> חברים, שנייה אחת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איזה רווחת האזרח - - - המובטל בשדרות? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שלא צריך לריב על מה שברור שהוא נכון. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> רק לחדד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש את המפעלים הקיימים שזה ההיסטוריה וזה הדבר הנכון, מצוין. מחר בבוקר יכולים לקום מפעלים חדשים, התקנות האלו הם גם העדפות תוצרת הארץ הכלליות וגם של עוטף עזה ולהפך, אנחנו הרי רוצים שמחר בבוקר יקימו מפעל חדש, נכון? יש יזם, יש בעל הון, תושב שדרות או לא תושב שדרות שאומר: אני בגלל התקנות האלו, הולך להקים את המפעל שלי בעוטף עזה. אנחנו שמחים על כך. אנחנו מתמרצים כרגע, דווקא בגלל שלא הקשבנו לרב גפני בוועדת כספים כמו שצריך, על כל הדברים האחרים שהוא עושה בתחומו. אנחנו כרגע לא נתנו מענה הוליסטי לבעיה כמו שהוא רוצה ותמיד כשהוא ניגש לבעיה הוא מסתכל עליה בכיוון הכללי, אלא שמנו פלסטר. והפלסטר ששמנו גורם לזה שעכשיו שני מפעלים עם אותן תשומות ואותן יכולות, ילכו לחשוב האם שווה להם או לא שווה להם לפתוח את המפעל שלהם בעוטף עזה; תמרצנו את אלו שנותנים שירות לשוק הממשלתי, לא תמרצנו את אלו שנותנים שרות לשוק הפרטי. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבל מה כל השאלות האלה? זה פשוט מוזר ואפילו מצחיק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת המציאות הכלכלית. עכשיו נשאלת השאלה - - - << דובר_המשך >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יכול להיות שאפשר להעביר את פורום קהלת לטורקיה? זה היה פותר את הבעיה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> עכשיו נשאלת השאלה: זו מציאות כלכלית - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבקש שיודגש לפרוטוקול שלא חבר הכנסת גלעד קריב אמר את זה, שלא יתבלבלו אחרי זה. אבקש שיודגש שחבר הכנסת גפני אמר את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. אבקש אם אפשר שיודגש בכל הפרוטוקולים שגלעד קריב לא אמר ושזה גם יהיה נכון ושזה לא יהיה רישום כוזב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש שלא יודגש שום דבר, אני אמרתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לעניין התיעדוף הזה, יש לו יתרונות ויש לו חסרונות. זה שבתקנות אין הוראה שאומרת שחלק מהזכאות היא לא רק שינוי מהותי כפול, אלא גם אחוז מסוים של העובדים שהם תושבי המקום, שזה לא כתוב בתקנות. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> - - - בהעדפה לאומית זה קיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה לא כתוב, נכון, יש לזה גם סוג של מחיר. האם צריך שבפעם הבאה, כי התקנות האלו יאושרו כמו שהם ככתבם וכלשונם. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> בדקנו, עשינו סקר, 6,600 משפחות, מעל 100 מפעלים בעוטף, 90% מהם אמרו שזה מחולל שינוי בשבילם אחרת הם יעזבו את העוטף. אז כמה שזה נשמע, 90%. רק לדייק, המכרזים, בוודאי שממשלתיים, מדובר בכסף ציבורי ממשלתי. בשוק הפרטי לא מתערבים לחברה. זה כסף ציבורי, התפיסה היא שבכסף ציבורי אני לא רואה, לא כהעדפה, איך אמרת: פלסטר או הנחה, אלא העדפה מתקנת כי אתה רוצה שיתחילו מנקודת פתיחה זהה. הם תחת טילים – הם לא מייצרים באותם תנאים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול טוב ויפה, אבל יגיד לך גפני, שבמקום לעשות את זה רק למי שמייצר לשוק הממשלתי, תני בהעדפות הון, בהטבות מס, בתימרוץ העסקת עובדים מקומיים ובעוד דברים, ואז מה שתעשי ייתן פתרון הוליסטי לבעיה. כשהוא אמר את הטענה הזאת, גם בדרכו שלו, וגם כשפורום קהלת אומר אותה בדרכו שלו, שניהם אומרים את אותו דבר, ואני פה רק כדי להגיד לכם שאתם אומרים את אותו דבר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> פורום קהלת זה דבר אחד וגפני זה דבר אחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שניכם אומרים את אותו דבר במקרה הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא ראית את הקריקטורה ביתד נאמן? << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> הם רוצים חכה לא דג. הם לא רוצים טובות, הם רוצים צ'אנס להתמודד בצורה שוויונית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון, ואני רוצה שגם חברת כוח האדם שלהם שהיא לא יצרן, גם היא תקבל. זה העניין. ובשנייה שאייצר מנגנון כזה ומשרד האוצר ייצר מנגנון כזה, אז אוכל לעשות את זה באופן שמטפל בכלל העסקים שפועלים, גם בחנות המכולת שפועלת שם ולא רק חברת הייצור שמייצרת עבור מכרז ממשלתי. << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> דבר אחרון, אני רוצה לחזק את חבר הכנסת קריב שהזכיר את נושא האבטלה, אני איתך, אני רוצה לטפל באבטלה בשדרות, אני רוצה לטפל באבטלה בעוטף, אשמח אם התקנות למשל יכילו תנאי של הקטנת אבטלה, של העסקת עובדים נוספים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. הדברים נרשמו. גלעד, אתה רוצה לומר משהו? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא הבנתי, קהלת עם גלעד קריב? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן, כן, קהלת חיזקה את גלעד עכשיו, זה מה שקרה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> חידוש מרענן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד קריב מחוזק על ידי פורום קהלת. כל פעם אני חוזר על המשפט הזה, אם אתה יכול גם אתה לחזור על זה וגם יוליה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - שמע את זה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני עכשיו מחכה רק להצבעה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מצוין, גם אני. גלעד, בבקשה. כל מה שחוצץ ביננו לבין ההצבעה כרגע זה גלעד ויוליה. חלילה וחס. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הכול בסדר. מצוין. כמובן שנתמוך בתקנות החשובות האלה. התקנות הללו הם לא רק עניין של בדיעבד, כלא הספיקו, ולא עשו עבודת מטה, הם עניין של מלכתחילה. יש חשיבות גדולה מאוד לשוק חופשי, ובתוך השוק החופשי לסחר חופשי ולהתמודדות חופשית במכרזים. זה נכון בשוק הפרטי, זה נכון גם ברכישת טובין על ידי הממשלה. אף אחד לא מתווכח על זה, אף אחד לא מנסה להחזיר אותנו עשרות שנים לאחור, כולנו חיים בעולם במובן הזה הגלובאלי. אבל הניסיון לתלות את העוצמה של הכלכלה הישראלית ואת הרווחה של החברה הישראלית רק בעקרונות של השוק החופשי ואי הבנה שבכל שיטה יש גם איזונים ובלמים – כן זה מזכיר גם דברים שאנחנו מדברים בהקשרים אחרים לגבי מהלכים של פורום קהלת – מגבלות למיינסטרים של השיטה. מי שלא מבין שבעולם הגלובאלי שאנחנו חיים, אין גבולות, אבל יש הבדלים תהומיים בין היכולת לקיים תעשייה היום בטורקיה או בירדן לבין היכולת לקיים אותה במדינת ישראל שהיא מדינה מתקדמת שיש בה שכר מינימום וזכויות סוציאליות ואתגרים ביטחוניים שאין במקומות אחרים, אז פשוט חי בעולם מדומיין שאולי מתאים לכל מיני חוגים לכלכלה, חוגים אקסטרה ליברלים לכלכלה. ועל זה צריך להוסיף, אני יודע שאתה לא מסכים איתי, אבל תתאפק עוד שתי דקות - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רוטמן וליברליות זה כבר אירוע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> על זה צריך להוסיף את אי ההבנה של האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל. והאינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל מחייבים אותנו מצד אחד להיות חלק ממשק גלובאלי ומשוק גלובאלי, גם מוטה יצוא וגם שיש בו הרבה יבוא של טובין, חלק מהעולם הגדול; אבל העיקרון הזה של עם לבדד ישכון, צריך להדריך אותנו במקרי קצה. זה נכון לגבי רזרבות הגז שצריכות להישאר לטובת הציבור הישראלי, ואני לא נכנס לשאלה באיזה היקפים ובאיזה פרופורציות וזה גם נכון לאינטרס הלאומי שלנו שבמדינת ישראל, גם אם שורת הרווח קצת יותר קטנה, תהיה חקלאות בפריפריה, בייחוד אבל גם במרכז, ותהיה יכולת ייצור מזון עצמאית במדינת ישראל וגם יכולת של ייצור מוצרים תעשייתיים חיוניים. ובמובן הזה היעד של חיסול אבטלה בפריפריה הוא חשוב, אפשר להשיג אותו בדרך הזו ובעוד דרכים ואין דרך אחת אלא צריך מניפה. הרעיון הזה שאנחנו צריכים שתעשיות חיוניות תמשכנה לפעול במדינת ישראל, גם זה אינטרס מרכזי מאוד של המשק הישראלי. ומבחינתי בכל מקום שבו הסכמי הסחר, והפעם אני לא מדבר רק על זה, אני אומר באופן גורף, ואני חושב שגם חבר הכנסת גפני לא מאוד רחוק מדעתי בעניין הספציפי הזה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא, לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן, כן, כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש לי את הדעה שלי שאתה מנסה להתקרב אליה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סליחה, אני מבקש לתקן, מכיוון שחבר הכנסת גפני מנוסה ממני וותיק ממני וגם יש לו הרבה יותר מומחיות בתחום הכלכלי, אז אתקן. דעתי מתקרבת לדעה שאני חושב שהיא דעתו של הרב גפני. בכל מקום שבו הסכמי הסחר הבין-לאומיים של מדינת ישראל מאפשרים העדפה של תוצרת מקומית, צריך להעדיף תוצרת מקומית. אני לא מציע לפרוץ את הסכמי הסחר, אבל מ-100% מההיתרים להעדפת תוצרת הארץ שאפשרי במסגרת הסכמי הסחר של מדינת ישראל, צריך לממש אותם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קראת כבר לאנשי המחאה וגינית אותם חריפות על האמירה שלהם להוציא כספים מהארץ או שעוד לא עשית את זה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אני פשוט לא מספיק - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני שואל, מאחר שנתת פה נאום כל כך נמלץ. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא מספיק להתמודד עם הגינויים שאני צריך להוציא לך ולחברי מפלגתך. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, לא, אני שואל כי מאחר וזה נושא שעל סדר היום ויש אנשים במחאה ואתה גם הולך ומדבר שם בהפגנות, אנשים שמדברים על הוצאת כסף מהארץ – האם גינית אותם בחריפות על הדבר הזה וקראת להם להעדיף להשאיר את הכסף בארץ? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בסדר גמור. תראה איך אתה אפילו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא? אוקיי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שאלת שאלה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מצפה לתשובה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אענה. אני מגנה בחריפות את מי ששיקולים פוליטיים מחריב את הכלכלה הישראלית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל נחזור לעניין עצמו; פה אני אומר לכם: אפשר להיות חסידים של השוק החופשי אבל לא צריך להיות חסידים שוטים של השוק החופשי. ומי שלא מבין שהתעשייה המסורתית במדינת ישראל קורסת ושהמטבע של - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, שנייה. יוני, קראת לוועדה לא לאשר את התקנות היום? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סליחה - - - << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> אני אשמח אם - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני שואל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן, קיבלתי מסמך עמדה מפורום קהלת שזו השורה התחתונה שלו. << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> יפה, נכון. אתה קראת את הטיעונים במסמך? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן, קראתי. << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> אוקיי, ומה דעתך? כי לשוק החופשי אין שום קשר למה שכתבנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> רק רגע, יש לי שאלה. << אורח >> יוסי לוי: << אורח >> אדוני יושב הראש, כל הטיעונים פסולים במסמך, לא קשורים לדיון הזה. לא קשורים לכלום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יוסי, שנייה. אני יודע שקראת במסמך ההכנה, אבל לא סתם שאלתי מה קראת במסמך ההכנה כי דיברתי לפני, והרב גפני דיבר לפני, האם בדברייך כאשר דיברת כאן בוועדה, קראת לא לאשר את התקנות? << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> נכון. כי אשמח שיהיו תקנות שיעשו הלימה בין מה שבין האמצעים שבתקנות לבין המטרות שזה רווחת התושבים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה היית מצביע בעד התקנות או נגד? << אורח >> יונתן סורוצקין: << אורח >> הייתי מצביע נגד התקנות כי הן לא עוזרות לתושבי שדרות. זהו, זה הכול. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הבנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יוני, אני רק רוצה להוסיף שני משפטים ואומר לך למה אני לא מסכים איתך. אומר בשני משפטים לגופם של דברים למה אני לא מסכים אותך ואסיים. במסמך שלכם העליתם נקודות למחשבה גם לגבי צעדים נוספים שכדרך אגב המדינה עושה את חלקם, אבל העליתם באמת אמירה, ישנם עוד אפיקי תמיכה במטרה הראויה, בסדר גמור. אמרת גם דבר נכון, לעתיד כשאנחנו עובדים על תקנות של העדפת תוצרת הארץ, טוב שמשרד האוצר יעבוד עם משרד העבודה, עם משרד הכלכלה ויראו איך אפשר אולי באותם תקנות, לומר לבעלי המפעלים: אתם רוצים את ההטבה הזו? אז אנחנו רוצים לוודא גם היבטים של אחוז העסקה מקומית, גם את חלחול ההטבה וכולי. יש רק דבר אחד שאתה מתעלם ממנו: גם אם ייקחו את כל העובדים במפעל הזה ויסיעו אותם בהסעה מתל אביב, עדיין טוב שהמפעל הזה יהיה בשדרות. אנחנו ישבנו כאן בוועדה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה נאמר פה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל הוא שואל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה נאמר – כולל על ידי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ולכן - - - << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> אבל למה ללכת רחוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר, זה ברור, אבל גם לשיטתך, בסדר? צריך לומר: קיומם של מפעלי תעשייה, אנחנו אחרי הדיון בחוק הארנונה כשאתה מבין איזה פער יש בארנונה בין ארנונה למגורים לבין ארנונה מתעשייה. אז איך אתה אומר שאין אינטרס ישיר בקיומם של מפעלים בשדרות? איך אתה אומר את זה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יוליה, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש, ברור שאני מאוד מאוד בעד. דאגת שיהיה פה רוב, בגלל זה באתי, אבל אני רואה את הרב גפני אז אני רגועה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין פה מחלוקת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אין פה מחלוקת. פורום קהלת זה פורום לגיטימי שהיה - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה קרה שראית אותי? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרתי שאני רגועה שהכול בסדר. מה רצית? מה קפצת? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> לא פחדתי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תשמור על עצמך, אתה כבר לא צעיר, זהו, הכול בסדר. ראיתי אותך, נרגעתי שהכול יעבור. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> באתי במיוחד. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> פורום קהלת הוא פורום לגיטימי. אפשר להקשיב לדעות שלהם, אפשר לא להסכים, לרוב לא מסכימים, לפעמים יש משהו חכם אז לוקחים. כמו כל הפורומים או מכונים כאלה או אחרים, מתייעצים, בודקים, מסתכלים, מגוון דעות הוא תמיד טוב. אגב, פורום קהלת יצא עכשיו נגד המהלכים במהפכה המשפטית שהם עוד עושים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה דווקא הם הכחישו, אבל כנראה שאת לא עוקבת אחרי מה שהם אומרים. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה לא חייב להסכים איתם, אבל לפחות להקשיב. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יוליה, הם הכחישו את זה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר. שמעתי שלא נותנים לך לדבר בהפגנות, אז התאוששתי. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדבר איפה שאני רוצה, איך שאני רוצה, ואף אחד לא יטיף לי מוסר. וזה שאני מקבלת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כשאת ואני באותו צד אני הרבה יותר שמח, ככה אני יודע שאני בצד הנכון. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה וגלעד צריכים לדבר שם מחוץ לחדר. שניכם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר להבין למה את שמה אותי באותה סירה? אני לא מבין. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> שוב, יש דברים שאנחנו יכולים להסכים ויש דברים שאני גאה בהם ובחוק שאני קידמתי, וזה לא אומר שאסכים איתך על המחטף השלטוני שאתה עושה. לא יהיו פה אשליות. אני חושבת שכל המהפכה המשפטית הזאת זה נזק אחד גדול. לגבי פורום קהלת, זה לא מוקצה, אפשר להקשיב, אפשר לא להסכים, אפשר לא לקבל. הנה, פה הם עכשיו נגד התקנות. וכשאתה לא מסכים, פעם הם היו בעד תקנות על אברכים שאתה גם כן לא הסכמת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גפני תמיד לא מסכים איתם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה באופן עקרוני לא מסכים עם פורום קהלת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יוליה, השאלה היא עלי, את לא מתמקדת בכיוון הנכון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר. אתה בסוף תיישר קו כי הממשלה כבר אישרה את התקנות האלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא בגלל שהממשלה אישרה. הסברתי למה למרות הטיעונים הנכונים שמופיעים במסמך של פורום קהלת, התקנות צריכות להיות מאושרות ככתבן וכלשונן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם שעון מקולקל מראה את השעה נכון פעמיים ביום. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יש לי חוב שאני חייבת. חיכיתי לרגע שאפשר, יש לי חוב כלפי מישהו שאני חייבת למלא. אני מבקשת שתי דקות. בדיונים שלנו על ביטול עילת הסבירות, כולנו היינו פה במצב רגשי לא מי יודע מה, עייפים, עצבניים. באמת הרשינו לעצמנו כולנו, הרבה מאוד התבטאויות אחד כלפי השני שיכול להיות במצב רגיל היינו מדברים אחרת. בסוף, אני מאמינה, אני רוצה להאמין שכולנו בני אדם נורמליים, מחונכים, מתורבתים וכן הלאה. הסיטואציה הביאה אותנו לכל מיני התבטאויות שלפעמים אתה אומר בדיעבד: איך יכולתי. לא, אני לא מתנצלת בפני סמוטריץ', זה מחוץ לתחום. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז מה לעשות, להצביע בעד או נגד? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כשהיינו פה במכת ההסתייגויות, הרבה מאוד כתבים כתבו: הנה, האופוזיציה משתוללת, הגישו 66,000 הסתייגויות, והתחילו לצטט בתקשורת כל מיני דברים הזויים שהיו כותבים שם. זה לא חדש בכנסת וזה נורא מעצבן. אני הגשתי 40 הסתייגויות שכולן היו מהותיות בעיני ובלי באמת דברים הזויים. וכעסתי מאוד שעיתונאים רבים לא התייחסו לזה ובחרו לראות רק את הצחוקים, את החלקים הלא רציניים. טוב, בתוך 26,000 היו דברים הזויים, בסדר, גלעד, בוא לא נשקר לעצמנו. זה כבר קרה בכנסת וזה כנראה עוד יקרה וזה לא חדש. כעסתי מאוד ואחד העיתונאים שהסתלבט על האופוזיציה ועשה מאתנו מטומטמים ועשה מאתנו לא רציניים ועשה מאתנו שאנחנו משיקים פה במשחקים הזויים, זה היה עמית סגל. ופה בדיון אמרתי שהוא "ביביסט" והוא אחד הכתבים של הליכוד. הוא נפגע מאוד ובצדק. אני לא מסכימה עם עמית סגל בהרבה מאוד דברים. כשאני שומעת אותו בטלוויזיה הוא מעצבן אותי מאוד כי - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה זה נוגע לתקנות מה שאת אומרת עכשיו? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אמרתי שזה חוב מהפעם הקודמת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יש פה שינוי מהותי כפול בדברים שהיא אומרת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כל זה בשביל לומר לעמית סגל? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יכולת להגיד לעמית סגל סליחה ולגמור את הסיפור. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודעת שזה היה מאוד לא רגיל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> באתי בשביל התקנות, לא באתי לעבור פה - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, גפני, תן לי. הייתי חייבת לסיים את האירוע הזה. אני יודעת שהוא נפגע, הוא לא "ביביסט", אני לא מסכימה איתו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מי נפגע? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> עמית. לא אתה, אתה חסין. לאנשים זה לא נעים, לא הייתי אומרת את זה. יתרה מזאת, לא מסכימה איתו בכלום. לפעמים מסכימה, אבל משעשע לשמוע. אבל הכול בסדר, אנחנו מרשים פה לעצמנו במיוחד כשאנחנו בחקיקה מאוד רגשית וכולנו כבר הינו עייפים ועצבניים, לדבר לפעמים בשפה לא ראויה. אגב, כולנו. כולל אותך, כולל אותי, גפני לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני גם רוצה להתנצל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, גלעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם פותחים עכשיו הכנה לחודש אלול, גם לי יש רשימה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, ואני לא מתכוונת להיות אצלם בטלוויזיה, הכול בסדר. תרגיעו את הנושא הזה, נגמר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> טוב. יישר כוח. << אורח >> יוסי לוי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד כמה מילים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יוסי לוי: << דובר_המשך >> אני רוצה קודם כל להגיד שגם עם כל מה שפורום קהלת כתב היה נכון והוא לא נכון, זה לא רלוונטי לדיון הזה. מה שהוא כתב זה נגד תקנות העדפת תוצרת הארץ הכלליות. כאן מדובר על תקנות ספציפיות לעוטף עזה. אז מה שהוא כתב זה עקרונית נגד העדפה. אבל כאן בכלל מדובר בהעדפה ספציפית שהיא לא קשורה לדיון הכולל. אם הוא היה מתעמק בנושא, הוא לא היה אומר את הדברים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> למה זה חשוב? מה, הוא מועצת גדולי התורה? << אורח >> יוסי לוי: << אורח >> אדוני, רק בשביל קודם כל להסביר. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אז הוא כתב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בכל זאת שר המשפטים נפגש 18 פעמים עם נציגי הפורום. << אורח >> יוסי לוי: << אורח >> היושב-ראש אמר שהוא מסכים עם דברי פורום קהלת. זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יוסי, אמרתי שיש שם טיעונים נכונים. << אורח >> יוסי לוי: << אורח >> אני רוצה להסביר למה הם טיעונים נכונים ומה שחשוב לי להגיד זה ההיסטוריה החשובה ושזה יהיה כתוב בפרוטוקול. אני, יוסי לוי, כתב את הסכם אזור הסחר החופשי ישראל-ארצות הברית. אני, יוסי לוי, כתב גם את ההסכם לרכישות ממשלתיות במסגרת GATT WTO. אני בוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'טאון בדיני סחר בין-לאומי והייתי עורך דין חמש שנים בארצות הברית. הנושא המרכזי של תקנות העדפת תוצרת הארץ וגם התקנות האלה, הוא לא השאלה אם זה טוב או לא טוב בענייני כלכלה, אלא מה היחס של התקנות האלה כלפי מה שקורה בעולם. ומה שקורה בעולם זה קודם יש את Buy American Act בארצות הברית שבמקרים מסוימים נותן העדפה של 50%. באירופה אין ולו מקרה אחד שיצרן ישראלי - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל אין פה ויכוח. << דובר_המשך >> יוסי לוי: << דובר_המשך >> - - זכה ולו פעם אחת במכרז ממשלתי. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל יוסי, זה לא ויכוח. << דובר_המשך >> יוסי לוי: << דובר_המשך >> לא, לא שזה לא ויכוח, פשוט זה מחוץ להקשר, ולכן - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> באמת חברים, אנחנו כולנו מסכימים ואנחנו צריכים להצביע, יוסי, אגיד לך במשפט למה: אני יוצא מתוך נקודת הנחה שכל מה שאמרת הוא נכון ומדויק בלי לבדוק, בסדר? עדיין, האם אפשר לייצר את כל המנגנון הזה בצירוף מנגנון שיוודא שאנחנו לא גורמים שבעוטף עזה כל המפעלים הם סמוכים לשולחנה של המדינה ושנותנת העדפה בעוטף עזה גם למפעלים שמייצרים עבור השוק הפרטי? << דובר_המשך >> יוסי לוי: << דובר_המשך >> אבל התשובה היא נורא פשוטה. משרד ראש הממשלה שהוא למעשה המשרד שאמון על התקנות האלה ולא משרד האוצר, הוא עשה בדיקה, ובבדיקה הזאת הסתבר כשמדובר בסינרג'י 90% מהעובדים הם עובדים בעוטף עזה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יוסי, אתה לא עונה למה שאני שמעתי. אתה מדבר על משהו אחר לחלוטין, אתה לא עונה למה שאמרתי. סינרג'י, ברור, מצוין, נפלא ושירבו כמותם בישראל, זה לא הוויכוח בכלל. השאלה היא אם עכשיו מוקם מפעל ליד סינרג'י, האם אני גורם לזה שכל המפעלים שיוקמו בעוטף עזה יהיו תלויים אך ורק במכרזים ממשלתיים או שמכרזים ממשלתיים - - - << דובר_המשך >> יוסי לוי: << דובר_המשך >> הלוואי, הלוואי. כי מה שיקרה זה שיעברו מפעלים לעוטף עזה ולא יישארו במרכז. צריך להתפלל לזה. אבל אדוני, ארגיע אותך, זה לא יקרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הכול בסדר, מצוין. לכן אמרתי שאתה אומר טיעונים ברמה מסוימת, אני מדבר על טיעונים ברמה אחרת, יוני מדבר על טיעונים ברמה אחרת – אתה כאילו מייצר מחלוקת איפה שהיא לא קיימת. << דובר_המשך >> יוסי לוי: << דובר_המשך >> יוני לא עשה שיעורי בית. נקודה. הוא מדבר על משהו אחר ולא לעניין. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר, תודה יוסי, אני חולק עליך. << דובר_המשך >> יוסי לוי: << דובר_המשך >> רק עוד משפט אחד: כללי המקור שקבועים בתקנות העדפת תוצרת הארץ וגם בתקנות האלה לקוחים מהסכם אזור הסחר החופשי ישראל-ארצות הברית, כי אני העתקתי אותם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נפלא. << דובר_המשך >> יוסי לוי: << דובר_המשך >> עוד דבר אחד קטן – תשאלו שאלה נורא פשוטה - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, תודה. אנחנו לא שואלים. בבקשה אדוני. << אורח >> רונן יחזקאל: << אורח >> שלום, שמי רונן יחזקאל, מנכ"ל סינרג'י כבלים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מאחר שהוזכרת כבר על ידי כולם וכולנו מעריכים אותך. << דובר_המשך >> רונן יחזקאל: << דובר_המשך >> אגיד שתי מילים: כאזרח מדינת ישראל, נעים לי מאוד לשבת פה בוועדת חוקה ולראות תמימות דעים מכל הכוונים. חבר'ה, שאפו גדול על הדבר הזה. חבל לי מאוד שזה מגיע אחרי יותר משנתיים של מאמצים ולא בכדי כבוד הרב גפני מביע בעצם את התסכול של כל כך הרבה מאמצים על מנת להגיע בעזרת ה' לרגע הזה. בנוסף, אני יכול להגיד שיש אמירות שיכול להיות שהן אמירות נכונות, כמו האמירה שצריך להגיע גם לפתרונות אחרים, גם לאמצעים אחרים על מנת לתמוך ביישובי העוטף. חברים, אני מבקש שיצא מפה קול כי התקנות האלה בעזרת ה' תאושרנה עוד בוועדה הזו. אבל העתיד עוד לפנינו ולצערנו אנחנו לא רואים את השלום בו יבוא מחר בבוקר וחייבים לדאוג לאזורים האלה ואני מבקש שגם מוועדת חוקה, בדיוק כמו מוועדת כספים, יצא קול קורא למשרדים הממשלתיים שבא ואומר: חברים, יש אמצעים אחרים, יש מחשבות אחרות, יש חמש שנים ליישם את זה– בואו ניישם את זה. בואו נמצא את האמצעים האחרים שבנוסף יוכלו לתמוך. אני רוצה להגיד המון תודה. << אורח >> יוסי לוי: << אורח >> גם אני רוצה להגיד המון תודה לוועדה הזאת. << אורח >> רונן יחזקאל: << אורח >> המון תודה גם על המאמצים. זה ראוי מאוד להערכה. יש אלפי עובדים שעובדים מאוד קשה שם, כשנאמר על עובדים מתל אביב שיבואו לשדרות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת לא המציאות. << דובר_המשך >> רונן יחזקאל: << דובר_המשך >> זאת לא המציאות. בפעם הראשונה ששומעים שם את הבום – כולם בורחים. כשאנחנו בצדק מאפשרים לאוכלוסייה האזרחית לזוז טיפה צפונה על מנת לא להיות חשופה מטעמים ביטחוניים, אבל אותם עובדים נשארים שם ועובדים 12 שעות בלי למצמץ. חברים, לא בכדי, זה החוסן הלאומי האמיתי שלנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין ספק. << אורח >> איתי טרוים: << אורח >> אדוני יושב-ראש הוועדה, שמי איתי טרוים ממפעל שיאון מדיקל בשדרות, אני חושב שגם הקמה של מפעלים – ואני רוצה לענות לאדוני יושב-ראש הוועדה על החשש שהעלה מהעברתם או העתקתם של מפעלים ממרכז הארץ לדרום - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, זה לא חשש. הלוואי ויעברו מפעלים ממרכז הארץ לדרום. זה לא וויכוח. אנחנו רוצים את זה. << אורח >> איתי טרוים: << אורח >> להפך, אני חושב שעל שמירה ואני מתחבר גם לדברים של חבר הכנסת קריב שבא ואומר שהחוסן המדיני של מדינת ישראל תלוי בייצור ישראלי וגם תושבי הדרום עושים את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> במחילה, חברים, כולם פה טעונים לחינם. אני רוצה שיעברו מפעלים מתל אביב לשדרות, רק אני רוצה שגם המפעלים שמייצרים במכרזים ממשלתיים וגם המפעלים שמייצרים לשוק הפרטי. זה הכול. ולכן צריך לייצר מנגנון שדואג לתמרץ את כולם. זה הכול, זה מה שנאמר פה. לא צריך לריב. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> התחלתי להגיד קודם ואני אומר את זה גם בשם ועדת הכספים אבל בשם ועדת החוקה, ברשותך, הממשלה צריכה לשים עין על הנושא הזה. היא לא יכולה להגיד: פתרנו עכשיו את הבעיה, עכשיו חמש שנים שקט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בדיוק. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> זה לא שקט. צריך לטפל בדברים האלה כל הזמן. ממשלה אחראית צריכה לעשות את זה, אני קורא לממשלה לעשות את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> יישר כוח. << אורח >> איתי טרוים: << אורח >> לגבי החשש של חברנו יוני מפורום קהלת, אני באופן אישי גדלתי בתל אביב ועשיתי רילוקיישן. כולל העברת כספים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הוועדה הפכה להיות פה חיים שכאלה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לי שאלה לאנשי משרד האוצר: אנחנו תוך שנייה נצביע, האם יש סקירה של משרד האוצר שמציגה השוואה בין יישום המנגנונים של העדפת תוצרת מקומית בשוק האירופאי לישראל, לארצות הברית שאפשר לקבל? זו פעם שנייה תוך חודשיים שאנחנו דנים כאן בוועדה בהעדפת תוצרת הארץ. אני רוצה את התורה הזאת ללמוד. אני בטוח שיש לכם מחקר משווה שמראה מה סטנדרט השימוש הישראלי באותן הטבות והסדרים. אני בטוח שגם חבר הכנסת גפני ישמח לקרוא את הסקירה הזו. << אורח >> יוסי לוי: << אורח >> חבר הכנסת קריב, אני אודיע לך, הייתי פעם היועץ המשפטי - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, די, סליחה. << אורח >> יוסי לוי: << אורח >> אין כזה. אין כזה דבר. לא קיים. יש בקשה של 15 שנה ואין כזה דבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר לסכם את הדיון גם בבקשה לקבל ממשרד האוצר, אולי לעשות דיון מעקב על נושא העדפת תוצרת הארץ. תעשו ישיבה משותפת על העדפת תוצרת הארץ. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גפני יוביל את הדיון. בסדר גמור, יישר כוח. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, אני צריך להוסיף בקשה של שליש? להוציא בקשה מסודרת או שזה גם על דעתך? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מסכים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> דיון מעקב על העדפת תוצרת הארץ, נקבל סקירה האם ישראל מנצלת את כל ההיטלים - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני חושב שהמקום לעשות את דיון המעקב הזה הוא יותר ועדת כספים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אין דבר כזה במשרד האוצר והם גם לא יעשו את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה יכול לבקש, נראה לי יותר מתאים לבקש מהממ"מ. << אורח >> יוסי לוי: << אורח >> למה אתם חושבים התקנות האלה הם של הממשלה ולא של שר האוצר, אתה יודעים למה? כי משרד האוצר תמיד התנגד להעדפה. אז ראש הממשלה בזמנו העביר את זה לממשלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אדוני, אתה לא ברשות דיבור. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הם לא רוצים את זה. << אורח >> יוסי לוי: << אורח >> ברור שהם לא רוצים את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, חברים, תודה. גברתי היועצת המשפטית לוועדה, בבקשה. הקראה והצבעה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש כאן שני סטים של תקנות, נתחיל עם טיוטת תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ) (הוראת השעה). רק מי שרוצה לעקוב אחר הנוסח המשולב, יש לכם גם נוסח משולב שכולל כבר את שני הסטים של התקנות ביחד. טיוטת תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ) (הוראת שעה), התשפ"ג- 2023 "בתוקף סמכות הממשלה לפי סעיף 3 א(א) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב- 1992 (להלן- החוק) וסמכות שר האוצר לפי סעיף 3 א(א1) (4) לחוק ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה: הוראת שעה 1. בתקופת תוקפן של תקנות אלה יראו כאילו בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ"ה- 1995 (להלן – התקנות העיקריות) – (1) בתקנה 1 לתקנות העיקריות – (א) אחרי ההגדרה "אזור" בא: "אזור עוטף עזה" – אזור שדרות רבתי ויישובי עוטף עזה;" "אזור שדרות רבתי" – (1) גבולה המוניציפלי של העיר שדרות; (2) אזור התעשייה "ספירים" (שער הנגב מזרח) - תב"ע מס' 10/303/02/7 ותב"ע מס' 7 /בת 22; (3) אזור התעשייה "מפעלי שער הנגב" – תב"ע מס' 3/128/03/7; (4) מתחם קמפוס המכללה האקדמית "ספיר" - מכללת הנגב על שם פנחס ספיר - תב"ע מס' 29/303/02/7 / (20/303/02/7); (5) כפר הסטודנטים "איבים" - תב"ע מס' 11/303/02/7 ; (6) תחום תכנית מס' 28/303/02/7 – אזור התעסוקה "ניר עם – שער הנגב"; "אזור תעשייה" – שטח המיועד לתעשייה לפי תכנית מפורטת כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965;" (ב) אחרי ההגדרה "המזמין" בא: "טובין מאזור עוטף עזה" – טובין מתוצרת הארץ שיוצרו באזור עוטף עזה לרבות טובין שעברו שינוי מהותי כפול באזור עוטף עזה; "; (ג) אחרי ההגדרה "ייצור" בא: "יישובי עוטף עזה" - היישובים במועצות האזוריות שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשכול שהם בטווח של עד 7 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, הכול בהתאם למרחק האווירי הקצר ביותר שבין גדר המערכת לבית המגורים הקיצוני ביישוב, הקרוב לגדר האמורה, ובתנאי שאותו בית מגורים נבנה ככזה מכוח היתר כדין, וכן אזורי תעשייה בתחום המועצות האזוריות האמורות שהם בטווח של עד 7 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, הכול בהתאם למרחק האווירי הקצר ביותר שבין גדר המערכת למבנה באזור התעשייה הקרוב לגדר האמורה, ובתנאי שאותו מבנה נבנה מכוח היתר כדין; (ד) בהגדרה "מחיר מרכיב ישראלי", אחרי "בשער המפעל של המציע" בא "ולעניין טובין מאזור עוטף עזה לרבות מחיר שינוי מהותי כפול שעברו הטובין והכל"; (ה) אחרי ההגדרה "עבודה" בא: ""שינוי מהותי כפול" – (Transformation Substantial Double): תהליך שבו מוצר עבר שינוי מהותי בישראל באופן שנוצר מוצר ביניים מובחן ועצמאי, המשמש חומר גלם לייצור מוצר אחר "; (2) בתקנה 3 לתקנות העיקריות – (א) בתקנת משנה (א), אחרי "(להלן – הצעה של טובין מתוצרת הארץ)" בא "ולהצעות לרכישת טובין מאזור עוטף עזה שמחירם אינו עולה על מחיר הצעות לרכישת טובין מיובאים בתוספת של 20% (להלן – הצעה של טובין מאזור עוטף עזה)"; (ב) בתקנת משנה (ג), בסופה בא "ולעניין העדפה של טובין מאזור עוטף עזה, הצהרה ולפיה הצעתו היא של טובין מאזור עוטף עזה"; (ג) בתקנת משנה (ד), אחרי "ההצעות של טובין מתוצרת הארץ" בא "או של טובין מאזור עוטף עזה, לפי העניין" ובסופה בא "ומחיר ההצעה של טובין מאזור עוטף עזה מחולק ב– 1.20."; (ד) בתקנת משנה (ו), אחרי "הארץ" בא "או הצעה של טובין מאזור עוטף עזה, לפי העניין" ובמקום "אותה הצעה" בא "ההצעה שקיבלה את התוצאה המשוקללת הגבוהה ביותר; ובסופה יבוא – יש כאן תיקון נוסח של טעות שנפלה בהעברה – "לעניין תקנת משנה זו, "תוצאה משוקללת הגבוהה ביותר" – התוצאה המדורגת במקום הראשון בהתאם לאמות המידה שנקבעו במכרז"; (ה) בתקנת משנה (ז), אחרי "הארץ" בא "או למציע נוסף של הצעה של טובין מאזור עוטף עזה"; (ו) בתקנת משנה (ח), אחרי "הארץ" בא "או עם מציע של הצעה של טובין מאזור עוטף עזה, לפי העניין"; תחילה ותוקף 2. תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה), והן יעמדו בתוקפן 5 שנים מיום התחילה. תחולה 3. תקנות אלה יחולו על מכרזים שהמועד האחרון להגשת הצעות בהם הוא בתקופת תוקפן של תקנות אלה". אנחנו עוברים לסט השני של התקנות, טיוטת תקנות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, לא אמרנו משהו על התחולה פה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> רגע, אולי כדאי להצביע עליהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא אמרתם שאתם רוצים שהמועד הוא בתקופת התוקפן. אם התוקף הוא בתוך ה-30 יום? << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> מהרגע שנכנסו לתוקף, אז גם אם המכרז כבר פורסם, התקנות יחולו עליהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> והמועד להגשת הקולות? << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> כל עוד המועד האחרון להגשת ההצעות - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מה קורה אם המועד האחרון להגשת הצעות הוא מהיום עד 30 יום? << דובר_המשך >> צביאל גנץ: << דובר_המשך >> אז זה לא, כי התקנות לא בתוקף. << אורח >> רונן יחזקאל: << אורח >> לא, אבל בעל המכרז יכול לתקן את המכרז. רשמתם את זה. בעל המכרז יכול לתקן את המכרז בהתאם. << אורח >> מיטל פרי: << אורח >> זה בדברי ההסבר. << אורח >> רונן יחזקאל: << אורח >> בדברי ההסבר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> ברוב המקרים לא צריך בעצם לתקן את המכרז כי מבחינת הנוסח, הנוסח הוא סטנדרטי לכך אם יש לך זכות להעדפה, אז תציין את - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא הבנתי. יש עכשיו, אנחנו מצביעים היום, הם נכנסים לתוקף היום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 30 יום. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> לא, 30 יום מיום הפרסום. עכשיו אוגוסט, לא יודע, עניינים סיפורים, התפרסם עוד חמישה ימים במדפיס הממשלתי. עכשיו יש מכרזים שהמועד האחרון להגשה זה 1 בספטמבר. לא יהיה תקף לגביהם. << אורח >> רונן יחזקאל: << אורח >> לא יהיה תקף, אלא אם בעל המכרז שינה את זה. << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> אלא אם בעל המכרז דחה את המועד האחרון להגשת הצעות. הוא לא צריך לפרסם את המכרז מחדש, הוא רק צריך לדחות את חובות - - - מחדש. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה טוב לנו? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל למה צריך 30 יום המתנה מהפרסום? לאיזה היערכות אתם נדרשים? << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> המטרה של 30 יום בפרסום זה בגלל שיש - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אם היית אומר לי שזה קשור לפרסום מכרז, הייתי אומר לך בסדר, אבל פה זה מכרז שכבר פורסם, אז מה ההבדל בין מכרז שהמועד האחרון שלו הוא ב-7 באוגוסט, מכרז שהמועד האחרון שלו הוא 15 באוגוסט ומכרז שב-1 בספטמבר, מה ההבדל? << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> ננסה לענות, המטרה היא במועד העתידי זה פשוט לתת זמן להיערכות בסיסית. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אבל זה לא עובד להיערכות, אם היית אומר לי שזה מועד הפרסום של המכרז, הייתי אומר לך: תן 30 יום כי יש מכרז שהרגע ירד לדפוס. אבל אם אתה מדבר איתי על המועד האחרון וזה בכל מקרה בידיים של בעל המכרז לדחות או לא לדחות, למה שאשאיר להם את המכרז תלוי בשאלה אם הוא דחה לא דחה? << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> הרעיון הוא כזה, יש כאן איזון. המנגנון הזה לא קיים היום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הוא היה קיים. << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> הוא היה קיים לפני - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה לא צריך להתאמץ להסביר את זה, אתה יכול להגיד את הדבר הפשוט – בוועדה אחרת פה בבניין, היו אומרים לך: תסכים ומצביעים. << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> זה השר יצטרך להסכים, אין לנו בעיה. רק נקודה קטנה, בגלל שסעיף התחולה מכיל את זה על מכרזים שכבר פורסמו, כן צריך איזשהו פרק זמן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שנייה, לעצור את הדיון. הרב גפני אמר לי שאני מנהל את הוועדה שלי ביתר סבלנות ונימוס ממנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ופינדרוס אומר שאתה נעים הליכות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אם בוועדה הייתי עושה מה שהוא עשה עכשיו, היועצת המשפטית של הוועדה הייתה אומרת לי: לא אמרת את זה. << אורח >> אלון קינסט: << אורח >> רק אציין שאת התיקון האחד שהכנסתנו לגבי תחולה על מכרזים שכבר פורסמו, הכנסנו לבקשת יושב-ראש ועדת כספים בעקבות דיון שהתקיים בוועדה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין. שוב, למה 30 יום? בהינתן שזה המצב, בסדר, עשיתם את זה – מה העניין של 30 יום? << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> המועד של 30 יום הוא לא קדוש כ-30 יום. המטרה הייתה לעשות תקופה שמאפשרת איזשהו - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תחילתן של תקנות אלו – מאחר והם עומדים בתוקף חמש שנים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני משבח אתכם על הגמישות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כבוד יושב-ראש ועדת הכספים, מאחר שהמועד שלהם הוא חמש שנים מיום התחילה, השאלה אם לא עדיף שזה כן יהיה בכל זאת 1 בחודש? זה חמש שנים ועוד אנחנו באוגוסט. אל תשכח, הכנסת תהיה בפגרה בתקופת החידוש – לכן אני שואל. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אתה צודק. אבל מכיוון שאני מכיר את עבודת הממשלה אז אני יכול הגיד לך שאמנם אני לא שר וכולי, אבל אם זה יהיה ב-1, אז אף אחד לא ישים לזה לב. אם זה יהיה ב-17 באיזשהו מקום אז תהיה יועצת משפטית או יועץ משפטי במשרד שיעקוב אחרי זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הבנתי. יש לי פה מועד תחילה, יש לי פה תוקף שבסופו של דבר יסתיים בפגרה. אני מעדיף לא לתכנן מראש תקנה שתסתיים בפגרה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אתה בטוח שזה בפגרה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> כן. אוגוסט זה תמיד פגרה. אוגוסט וספטמבר זה כמעט תמיד פגרה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מה תרוויח שב-1, זה נופל בפגרה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> השאלה היא אם אני לא אעשה שתחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן והם יעמדו בתוקפם עד – אנחנו יודעים כבר תאריך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה התאריך? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נגיד עד 1 בנובמבר וכולי. תכתוב תאריך, לא חמש שנים מיום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איזה שנה? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 2028. << אורח >> אלון קינסט: << אורח >> יודגש שתהליכי מכרזים הם תהליכים שלוקחים זמן. יש מכרזים שנמצאים כרגע לקראת פרסום. אפילו מכרזים שבהם הנושא של עוטף עזה הוא לא רלוונטי בכלל, חייבים להחיל את התנאי הזה וזה תנאי שאי אפשר להחיל אותו מהיום למחר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תחילתן של תקנות אלה ב-1 בספטמבר. נקבע 1 בספטמבר. בכל מקרה אני לא יודע עד מתי יפרסמו. תחילתן של תקנות אלו ב-1 בספטמבר, והם יעמדו בתוקפן עד 1 בנובמבר 2028. בסדר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חמש שנים זה המקסימום שמתחייב מהסכמי השכר החופשיים או ממשהו אחר? למה חמש שנים? << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> חמש שנים נקבע בזמנו בגלל שהמנגנון הזה הוא לא נחשב מנגנון אופטימלי ורוצים לבחון אותו תקופתית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל עכשיו אנחנו בחידוש פעם שנייה. אני באמת רגע רוצה לשאול למה – אם זה עומד בהגדרות החוק, למה זה בהוראת שעה? תרצו לבטל, יבוא שר, ירצה לשנות שישנה, למה זה בכלל הוראת שעה? אם זה במסגרת - - - << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, אני יכול להגיד לך - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה? כדי שעוד חמש שנים זה יעלם ואז חבר הכנסת גפני שעדיין יהיה כאן, יעבוד שנתיים כדי להביא את זה מחדש. הגיוני, נכון? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גלעד, רק רגע. אגיד לך את תמונת הראי של מה שאמרתי ליוני, התקנות לא מושלמות בעיני. שינוי מהוראת שעה להוראת קבע אני לא מתכנן לעשות בכיפוף ידיים מהרגע להרגע. הנושא של תאריך תחולה, אני בהחלט מתכנן לעשות, ולכן אני אומר: תחולתן של תקנות אלו ב-1 בספטמבר כדי שתוכלו להיערך והם יהיו בתוקף עד 1 בנובמבר 2028, כלומר, חמש שנים פלוס חודשיים, בסדר? אנחנו מצביעים עליהם. מי בעד התקנות בשינויים שדובר, מי בעד התקנות ירים את ידו? מי נגד? הצבעה אושר << דובר >> אלירן כהן: << דובר >> שלושה בעד. אין מתנגדים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני קובע כי התקנות אושרו בשינויים בנוסח שדובר לעניין סעיף התחולה. עכשיו עוד תקנה. טיוטת תקנות חובת המכרזים והעדפת תוצרת הארץ. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> טיוטת תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ) (תיקון), התשפ"ג-2023 "בתוקף סמכותה לפי סעיף 3א(א) לחוק חובת מכרזים, התשנ"ב-1992, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מתקינה הממשלות תקנות אלה: תיקון תקנה 3 1. בתקנות חובת המכרזים (העדפה תוצרת הארץ), התשנ"ה-1995 (להלן-התקנות העיקריות), בתקנה 3(ג), במקום "לצרף להצעה" יבוא "להצהיר כי הצעתו היא של טובין מתוצרת הארץ, וכן יידרש מציע כתנאי לחתימה על הסכם ההתקשרות להגיש"; תיקון תקנה 3א 2. בתקנה 3א(ה) לתקנות העיקריות, במקום "לצרף להצעתו הצהרה מטעמו, ולפיה" יבוא "להצהיר כי", ואחרי "וכן" יבוא "יידרש כתנאי לחתימה על הסכם ההתקשרות להגיש"; תחילה תחולה 3. תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן – אתם רוצים גם כאן לתקן את זה? כי זה רק הנושא של התצהיר. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> פה זה עניין - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה רק הנושא של התצהיר, אבל חלק מהרצון של לעשות 30 יום היה להתאים את שתיהם. << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> רצינו שהם יהיו ביחד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> שהם ייכנסו לתוקף ביחד. 1 בספטמבר. << אורח >> צביאל גנץ: << אורח >> והרעיון היה שזה יהיה פשוט וייכנס ביחד. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> 1 בספטמבר, אותו דבר. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> כאן לא צריך בעצם תפוגה כי נקבע כקבוע. תחילה תחולה 3. "(להלן - יום התחילה) והן יחולו על מכרזים שהמועד האחרון להגשת הצעות בהם הוא ביום התחילה או לאחריו". << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בסדר גמור. לא אמרנו את זה, אבל פה זה חתיכת הורדת נטל בירוקרטי, גם לבדיקה וגם להגשה בהרבה מאוד מכרזים וזה מבורך מאוד. יישר כוח גדול לכל העוסקים במלאכה. מי בעד התקנות ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר << דובר >> אלירן כהן: << דובר >> שלושה בעד. אין מתנגדים. אין נמנעים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני קובע כי התקנות אושרו בשינוי של תאריך התחולה כפי שהוקרא. תודה רבה. << אורח >> רונן יחזקאל: << אורח >> אם יורשה רק עכשיו להגיד תודה אחרי שזה אושר? << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> בוודאי. << אורח >> רונן יחזקאל: << אורח >> קודם כל יש לי להגיד לחברי הוועדה פה: המון תודה בשם תושבי הדרום, תושבי עוטף עזה ובטח עובדי המפעלים של התעשייה. תודה כמובן לוועדת הכספים בראשות הרב גפני שעשתה הרבה על מנת להגיע יחד איתנו לרגע הזה. תודה למשרדי הממשלה הרלוונטיים שבאמת חלקו מזמנם והקדישו לטובת תושבי הדרום. ובטח להתאחדות התעשיינים, לראשי הערים והמועצות שהיו יחד איתנו, להסתדרות. ולעובדים היקרים שלנו. יוסי לוי, תודה רבה כאורים ותומים של התקנות האלה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תודה רבה. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:18. << סיום >>