פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 12 ועדת החינוך, התרבות והספורט 03/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 78 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, י"ד בתמוז התשפ"ג (03 ביולי 2023), שעה 11:51 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 4) (צלילת היכרות), התשפ"ג-2023 << הצח >> (מ/1603) - דיון והצבעות נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר אליהו ברוכי סימון דוידסון יוסף עטאונה קטי קטרין שטרית מוזמנים: אדם קונסטנטינובסקי – מנהל רשות הצלילה, משרד התרבות והספורט פרופ' פנחס הלפרן – יועץ רפואי, רשות הצלילה, משרד התרבות והספורט בר נווה – יועץ, הרשות לצלילה, משרד התרבות והספורט מיכל בן סימון – עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד התרבות והספורט שרה גולד – עו"ד, ייעוץ וחקיקה ציבורי-מנהלי, משרד המשפטים נעם וילדר – עו"ד, המועצה לשלום הילד רן שי – יו"ר, מועצת התלמידים והנוער הארצית תהילה מלאכוב – מועצת התלמידים והנוער הארצית ייעוץ משפטי: צח בן יהודה מנהלת הוועדה: יהודית גידלי מ"מ מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> הצעת חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 4) (צלילת היכרות), התשפ"ג-2023, מ/1603 << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הצלילה הספורטיבית (תיקון מס' 4) (צלילת היכרות), התשפ"ג-2023. בדיון האחרון היה איזה שהוא נושא לגבי העונשין. אני מבין שהמשרדים הגיעו לאיזו שהיא הבנה. נכון, צח? << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> כן. אנחנו דיברנו עם משרד המשפטים ועם משרד התרבות והספורט. אולי שהמשרד יציג את התיקון שסוכם עליו. << אורח >> שרה גולד: << אורח >> שרה גולד, משרד המשפטים. לגבי סעיף העונשין, בדיון הקודם – הנוסח שהצענו אפשר לשר – בתקנות שהוא קובע מכוח החוק – לקבוע שהוראות מסוימות בתקנות לא תהיינה פליליות, או שייקבע עבורן עונש נמוך יותר, מתוך מחשבה שבעתיד – הסעיף הזה יותקן. כרגע, הנוסח של סעיף העונשין הוא מאוד רחב, וחל גם על כל הוראה בחוק, בלי לפרט הוראות קונקרטיות, וגם על כל התקנות לפיו, כשחלק מהתקנות כוללות הוראות טכניות, שאין סיבה להפליל את מי שעובר עליהן. בעקבות ההערות של הוועדה, במסגרת השיח שקיימנו עם משרד התרבות והספורט ועם הייעוץ המשפטי לוועדה, חשבנו שאפשר פשוט למחוק מהסעיף את המילים: "או התקנות על פיו", כך שהסעיף יתייחס להוראה עונשית רק הוראות החוק, וככל שהשר ירצה לקבוע אחריות פלילית על תקנות מסוימות – יש לו סמכות לעשות את זה מכוח חוק העונשין, באישור של ועדת הכנסת הרלוונטית. כך, בעצם, ברירת המחדל תתהפך – התקנות לא תהיינה מופללות, אלא אם השר יראה לנכון להפליל הוראות מסוימות בתקנות. אנחנו מקווים שההסדר הזה מקובל על הוועדה, ובהמשך, כמובן, אנחנו נהיה בשיח גם עם משרד התרבות והספורט על עריכת תיקון בסעיף העונשין, במסגרת תיקון יותר רחב של החוק שצפוי להתקיים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי. אדם, אתה רוצה להגיד לנו משהו? << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> כן. שלום, בוקר טוב, אדוני היושב ראש. אנחנו ביצענו קצת עבודה טכנית מקצועית. נדרשנו לחזק את ילד מגיל שמונה שטרם מלאו לו עשר; להבטיח, כמו שביקשת, שתדירות הצלילה לא תעלה על שתי צלילות ביום, ולכן גם הכנסנו את זה במקום המתאים בנוהל. בנוסף, הכנסנו בנוהל דרישה לכך שכל אחת מהוראות הנוהל – אם הצולל כן יבצע צלילה שנייה, אפילו אם באותו יום – מחויבת: לבצע את התדריך, את החתימה, את ההצהרה הרפואית ואת כל הנדרש. הטמענו את זה גם בשאלון הרפואי שההורים חותמים עליו, וכל צולל מחויב לחתום עליו – בין אם זה קטין וההורה חותם. למעשה, לא היו לנו עוד תיקונים שזכורים לי. הייתה לנו המשוכה של הביטוח, שהיינו צריכים לעבוד בה. בפעם הקודמת – צח הקריא פה חלק קטן והראה שבחלק מהפוליסות רשום, בוודאות, שגיל הצולל הוא שמונה. ממה שאני בדקתי – ראיתי שבפוליסות כתוב שתנאי הכיסוי הם בהתאם לחוק הצלילה, ולכן כשהחוק מעודכן – גם הפוליסות מעודכנות. למען הסר ספק, העברנו מכתב לממונה על הביטוח ולמנהל אגף החבויות בשאלה הנדרשת, ואנחנו מקווים שהתשובה תגיע בימים הקרובים. אנחנו לא מוצאים בזה משוכה. בנוסף, הגיע איתי היום פרופ' הלפרן, שהוא רופא הצלילה הבכיר בישראל, שמייעץ לרשות מעל 30 שנה. אם יש שאלות לוועדה, שאני שאלתי מקודם – אפשר לענות עליהן. בפעם הקודמת גם נעם, מהמועצה לשלום הילד, ניסתה להבטיח שהתנאים עבור ילדים מתקיימים, בייחוד בגילאים שמונה ותשע. גם אני ביצעתי בדיקה נוספת, בעקבות מחלקת המחקר, שראתה קצת נתונים מאוסטרליה, מצרפת ומספרד. אין לנו ספק שהנורמה היום, בכל העולם, היא שילדים מגיל עשר יכולים להיות מוסמכים – "מוסמכים" אומר ברישיון; עצמאים – ולכן לנו יש ביטחון להגיד שבגילאים האלה אין סיכון – לא מבחינת העומקים ולא מבחינת תנאי הצלילה. דבר נוסף שנידון מאחורי הקלעים – גם מול נעם – הוא שהמדריכים בישראל הם מצב מאוד ייחודי. אני לא מכיר שום מדינה בעולם שבו מכשירים מדריכים לבצע את הצלילה הספציפית הזו. בישראל, מדריכי עוזר – שזו הדרגה שלפני הדרכה – גם לומדים ועושים הכשרה, שבחלקה הם נבחנים על צלילת ההיכרות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> באיזה גיל אתה יכול להיות עוזר מדריך? << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> בישראל – בגיל 21. ברוב העולם אפשר להיות מדריך צלילה או מדריך עוזר כבר בגיל 18. זוהי עוד סיבה טובה; תודה שהערת את תשומת לבנו. בשורה התחתונה, לא רק שמלמדים את המדריך על זה – הוא גם נבחן על זה באופן ייעודי, והמדינה מגיעה לכל מבחן כזה – אנחנו שולחים את הפקחים שלנו. בנוסף, כשמדריך צלילה מבקש רישיון מטעם משרד הספורט – הוא גם נדרש לעשות סטאז'. זאת אומרת, אם זה מדריך חדש, שאתמול התחיל את הצעדים הראשונים שלו בעולם ההדרכה – הוא צריך להיצמד למדריך צלילה בכיר, למנהל המועדון, ולעשות סטאז', ספציפית על הנושא הזה. אנחנו מקבלים פה עוד סימן "אוקיי". אם מדריך לא היה פעיל למעלה משנתיים, למשל, או שלא יצא לו לעבוד בהדרכה – הוא מחויב לבצע פחות מחצי יום, אבל הוא גם עושה סטאז', ספציפית על הצלילה הזו. הצלילה נערכת באחיזה. מבחינתנו – זהו דבר מאוד בטוח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי, תודה רבה. נעם, יש לך שאלות? << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> תודה. בדיון הקודם באמת הקשנו קצת. רצינו לקבל את הדו"ח של משרד הספורט וגם שיגיעו רופאי צלילה לדיון, ובאמת ד"ר הלפרן הגיע, ואני יודעת שיש עוד שני צלילה בזום. נשמח לשמוע אותם. כמו שאמרנו – אנחנו לא גורמי המקצוע. אנחנו רוצים לוודא ששום פעולה כזו לא מסכנת את שלומם של הילדים. יש לנו כמה נקודות לעניין הנוהל. קודם כל, ראינו בנוהל שצריך להיות הבדל של שעתיים בין צלילה לטיסה. אנחנו דיברנו עם רופא ילדים – אני לא זוכרת עם מי, כי דיברנו עם הרבה – שדיבר על 24 שעות הבדל. אני אשמח שתתייחסו לזה. הדבר השני הוא הנושא של הגבלת הצלילות. נאמר פה על לא יותר משתי צלילות, אבל במכתב של ד"ר ינון מצליח דובר על הגבלת צלילת היכרות לאירוע בודד, שאינו כולל צלילות חוזרות (צלילה בודדת בתדירות שלא עולה על אחת ל-72 שעות). אני רוצה להבין את הפער. זאת אומרת, העמדה שלו, להבנתי, היא שצריכה להיות מותרת צלילה אחת ביום. אם כך – אולי צריך להחמיר בנוהל אפילו יותר. אני אשמח לשמוע עוד גורמים בעניין הזה, וגם על הכשרת מדריך הצלילה. אמנם זה מעוגן בחוק, וזה טוב וחזק יותר מנוהל, כמובן – אבל לא ראינו לזה התייחסות בנוהל. אולי צריך להוסיף גם את זה. << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> זה נמצא בנוהל נפרד. זה לא בנוהל. צלילת היכרות היא צלילת היכרות. יש תכניות הדרכה שלמות שמאושרות. יש לנו תנאי רישיון, שאפשר לראות מיד שהם נדרשים לסטאז'ים. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> בסדר גמור, אז אשמח לקבל התייחסות לשתי השאלות הקודמות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> פרופ' הלפרן, בבקשה. << אורח >> פרופ' פנחס הלפרן: << אורח >> בוקר טוב. אני פרופ' הלפרן. אני היועץ הרפואי של רשות הצלילה. לגבי השאלה של שעתיים לטיסה – המגבלה של מ-12 ל-24 שעות לפני טיסה נובעת מכך שכשאתה צולל בעומקים משמעותיים – הכוונה היא מעל 12 מטרים לפחות – אתה צובר חנקן עודף בגוף. הוא יוצא לאט, בתוך שעות. אם אתה עולה מיד למטוס – המטוס איננו מדוחס לגובה פני הים, ולכן יש פוטנציאל – לא רק תיאורטי – ללקות במחלת דקומפרסיה, בגלל הירידה המהירה בלחץ בתוך המטוס. זהו מצב שהוא לא רלוונטי לצלילה לעומק של ארבעה, חמישה או אפילו שישה מטרים, למשך 45 דקות, כי כמות החנקן שנצברת בעומק הזה ובזמן הזה – אין לה שום משמעות. זה כמו שאני עליתי, עכשיו, מרעננה לירושלים. אין דקומפרסיה במצבים כאלה, בגלל שאין פער מספיק גדול בכמות החנקן. לכן, נראה לנו ששעתיים זה רלוונטי ומספיק לחלוטין, במקרה הזה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ואין הבדל בין ילד למבוגר? << אורח >> פרופ' פנחס הלפרן: << אורח >> לא. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> ולעניין מספר הצלילות? << אורח >> פרופ' פנחס הלפרן: << אורח >> הסיבה למספר צלילות מוגבל במשך היום היא אותו הדבר – צבירה של חנקן עודף בגוף, שלוקח לו, כאמור, בין שש ל-12 שעות עד שהוא נפרק מהגוף דרך הנשימה. אם אתה צולל צלילות עוקבות – אתה רואה עלייה מדורגת בכמות החנקן בגוף, ואז אתה עלול להגיע, תיאורטית, למקום שבו יש לך כמות חנקן שמסכנת אותך. אבל בשתי צלילות ליום, לעומקים שאנחנו מדברים עליהם – המצב הוא שאין, פיזיקלית, אפשרות לצבור מספיק חנקן כדי להביא את הילד – או את המבוגר, לצורך העניין – למצב של סכנה של דקומפרסיה. לכן, נראה לנו שזה בטיחותי לחלוטין. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אוקיי. אני רק לא הבנתי למה ד"ר ינון מצליח כן מתייחס לזה שזוהי צלילה אחת ביום. << אורח >> פרופ' פנחס הלפרן: << אורח >> אני חושב שיש שיקול נוסף אחד, שהוא רלוונטי לילדים, והוא הנושא של חום הגוף. ילדים נוטים לאבד חום גוף יותר מהר, ולכן הם צריכים להיות זהירים במיוחד כדי לא להגיע למצב של ירידת חום הגוף מתחת לנורמה – כלומר, היפותרמיה. אבל החדשות הטובות הן שקל מאוד להעריך את זה. אם הילד נראה כחול – כמו שכל הורה מכיר את הילד שנכנס הביתה מהקור, ונראה כחול ורועד – אנחנו יודעים להעריך את ההיפותרמיה. הילד יודע לדווח, בגיל הזה, וזה מאוד נדיר. הנקודה החשובה היא שיש לכך פתרונות. אם הילד לבוש כיאות; אם המדריך – שהוא מיומן ויש לו הכשרה – מקפיד שהוא יהיה לבוש; שלא יצלול במים קרים מדי; ושייצא מהמים אם הוא מראה סימנים של היפותרמיה עוד קודם שהוא הגיע לזה – אז הסיכון בכך הוא מאוד קטן. ממילא הסיכון הוא קטן, כי בישראל – הסיכוי לצלול במים של ארבע מעלות, כמו באנגליה, לא קיים, למעשה. צלילות באזורים קרים בחו"ל הן סיפור שונה, אני מסכים. << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> היה גם איזה שהוא חידוד טכני, שהוועדה המייעצת התכנסה עם ד"ר ינון מצליח, פרופ' הלפרן וגיורא דור, שהוא ותיק המדריכים בישראל, וניתן להגיד שהוא המדריך הכי מנוסה מבחינת שנות הסמכה. אנחנו, משרד הספורט, באופן טבעי, מאוד שמרניים בארץ. שמנו קווי יסוד, יצאנו להליך החקיקה, מול משרד המשפטים, וגם הגענו להערות ציבור מול בעלי העניין והמפוקחים שלנו. קיבלנו הרבה הערות, באופן משמעותי, וניגשנו שוב לוועדה ועשינו תיקונים. בפעם הראשונה, חברי הוועדה אמרו: "בואו נגביל את גיל שמונה-תשע לארבעה מטר". עשינו דיון נוסף, חיפשנו חומר בספרות והחלטנו לחזור לשישה מטר. כנ"ל לגבי המגבלה של הצלילות ביום. הייתה החלטה, אולי, להגביל את זה לשבע צלילות בשבוע; כל מיני מספרים כאלה. בסוף הוחלט על שתי צלילות ביום. כמו שאמרתי – זה לא משהו שעושים בדרך כלל. גם אם יעשו, מבחינה תיאורטית – אין לנו עם זה בעיה מקצועית, רפואית ומנהלתית. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> שאלה טכנית: איך המדריך יודע שהוא לא עבר את המרחק? שאנחנו צוללים לעומק של יותר משישה מטר? יש איזה שהוא גידור? << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> לא. קודם כל, בגלל זה הכנסנו קרקעית. קרקעית של שישה מטר זה דבר מאוד ברור. נתנו דוגמה לכך שזה לא יקרה. אתה יכול לצלול כשקרקעית הים תהיה במאה מטר ועם ספינה. קודם כל, למדריכים יש שעונים עם מדדי עומק – גם מחשבים וגם מדדי עומק ידניים – והם יודעים באיזה עומק הם נמצאים. בכל מקרה, מדובר על קרקעית של שישה מטר, כך שלא יהיה מצב שמישהו יזלוג בטעות. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> את זה הבנתי. אני רק לא יודעת איך הם יודעים שהקרקעית היא בעומק של שישה מטר. << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> כי הם נכנסים מהחוף, שבו הקרקעית מתחילה, מן הסתם, מעומק של 20-30 ס"מ, ומעמיקה בצורה מדורגת. יש איזו שהיא זווית שבה המדרון מעמיק. באילת, במקרה, יש לנו העמקה לעומק של שניים-שלושה מטר, ואז יש לנו מן משטח שהוא אופקי, עד לעומק של חמישה-חמישה וחצי מטר. בחמישה וחצי מטר – הקרקעית מעמיקה בזווית מאוד חדה. זה מאוד ברור, ובראות שיש באילת – רואים את המדרון המעמיק, כך שאפילו לא צריך להסתכל על השעון; יודעים מהם גבולות הגזרה: מצד אחד יש לנו את החוף, ומהצד השני – את המים העמוקים. כמו שאמרתי – מדרון. בים התיכון, לשחות לעומק של חמישה-שישה מטר – מדובר על - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לדעתי – יש פה גם טווח. אני אשאל את הפרופסור: באיזה עומק – הרי, מדובר על שישה מטר – היית פוסל צלילה שניה ביום? << אורח >> פרופ' פנחס הלפרן: << אורח >> בצלילה – זוהי מכפלה של עומק וזמן. כמות החנקן, שהיא הגורם מגביל העומק-זמן, תלויה במכפלה של שניהם. בהגדרה, 12 מטר - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> צלילה היא בערך 20 דקות, נכון? משהו כזה? << אורח >> פרופ' פנחס הלפרן: << אורח >> 45 דקות. << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> חצי שעה-40 דקות במים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בצלילה ממוצעת כזו – איזה עומק הוא בעייתי בשביל לעשות צלילה נוספת? << אורח >> פרופ' פנחס הלפרן: << אורח >> בשישה מטר – אין בעיה. ההנחיה הפורמלית, למשל, בחיל הים, היא ש-12 מטר הוא קו ההפרדה בין צלילה רדודה לבין צלילת עומק. הסיבה היא פיזיולוגית: ב-12 מטר – אתה יכול לשהות זמן כמעט בלתי מוגבל בלי שתצטרך לעצור בדרך למעלה בגלל עודף חנקן. יש על זה נתונים של מאה - - - צלילה, ואנחנו לא מתקרבים אפילו - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז יש לך טווח של שישה מטר. << אורח >> פרופ' פנחס הלפרן: << אורח >> והצלילה היא קצרה, אז המכפלה היא נורא קטנה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. מישהו רוצה להתייחס? << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אני יודעת שיש עוד שני רופאי צלילה בזום. אולי נשמע גם אותם? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בזום? לא ידוע לי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שהיושב ראש אמר שבוועדה שלו – אין זומים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון, אבל היום חיברנו במיוחד, כי היה עומס. מי זה? זה ד"ר רועי טל? << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> יש את ד"ר רועי טל ואת ד"ר יהודה מלמד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עוד מעט נראה מה קורה. בינתיים, מועצת התלמידים, רוצים להגיד משהו? << אורח >> רן שי: << אורח >> אין לנו יותר מדי מה להוסיף בנושא הזה. אנחנו מחכים לדיון הבא. << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> אם אנחנו מדברים על חינוך לספורט וילדים – אני הייתי שמח שלאורך השנים – ילדי ישראל יקבלו קצת יותר חינוך למורשת ימית. יש לנו פה עם, ושבטים-שבטים שחיו פה, לאורך אלפי שנים, בתרבויות החוף. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אספר לך משהו: אני מתעסק המון בנושא של טביעות בים ובבריכות. בסוף השבוע האחרון – תשעה אנשים טבעו – מהם שניים למוות, וארבעה נמצאים בקומה. שבת נוראית בחופי הים, ושום דבר לא נעשה. יש לי תכנית מקיפה; אני יושב על זה ודן על זה, ועכשיו אני עושה עוד פאנל ועוד ועדה על זה - - - << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> מכאן החשיבות לחינוך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני ירדתי לים ביום שבת, לחוף פולג בנתניה. לא ראיתי צפיפות כזו בחיי. אלפי אנשים – עם סוכת מציל אחת, על טווח מטורף של אנשים. אין להם סיכוי להגיע בכלל לאנשים. אני הייתי עד למקרה של טביעה בחוף הים. אתה יודע כמה זמן לקח למציל לרוץ ולהגיע? אתה לא מאמין. ואיפה היו כל הטביעות? בחופים לא מוכרזים. אנשים טובעים למוות בחופים לא מוכרזים. << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> זה הרבה חינוך ומודעות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נכון. חינוך, מודעות והסברה. << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> דרך אגב, אני יכול לדבר רק על הצלילה – אצלנו, אנחנו עושים מאמצי-על כדי להבטיח את הבטיחות. אמרתי פה שלדעתי, על סמך הנתונים שיש לי – מדינת ישראל היא בין המדינות הבטוחות בעולם לצלילה, כי יש לנו פה מדריכים שמפוקחים, מאחורי הקלעים. למשל: מדריך בישראל נדרש לבצע ריענון החייאה, פעם בשנתיים, ולדעת לבצע החייאות מלאות. המקבילות שלו בחו"ל נדרשות רק לסמן את זה שהם יודעים לעשות את זה, בלי ניסוי וריענון בפועל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כל מדריך בישראל, בכל ענף, מחויב לעשות את זה. << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> נכון, וזוהי העבודה של משרד הספורט, בעניין הזה. כשמדברים על חינוך – לדעתי, צלילה צריכה להיכנס, כבר בגיל התיכון, לבתי הספר. זאת אומרת, נערים צריכים קצת לשוט ולחתור, בגיל יותר צעיר, ולהתקדם למפרשנות ולצלילה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> עכשיו, אני הבנתי שיוסי טייב רוצה לקדם את הנושא של הספורט הימי בחברה החרדית. זה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קודם כל, אני קורא למשרד התרבות והספורט ולמשרד החינוך ללכת במיזם משותף, ולהכניס את זה לתכנית הלימודים, בבתי ספר שנמצאים ביישובים שסמוכים לחוף הים. אגב, אני רוצה להגיד לך: אני פוגש הרבה אנשי מקצוע פה, בוועדה, ואני מקצת שבחו של אדם בפניו, אפשר להגיד. מעטים אנשי המקצוע, בתחום מסוים, שמגיעים ובאמת מונחים בכל זה. אני אומר את זה לשבח, ואני חושב שאתה, אולי, יכול להיות האדם בסיפור הזה. בוא נוביל את זה ביחד, ונביא את זה למשרד החינוך. << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> קודם כל, יש לנו ישיבה תיכונית, באילת, שפתחו לפני ארבע או חמש שנים, והייתה להם קבוצה של 15-20. היום – הם כבר יותר מכפול. בכל שנה, הם לומדים לצלול ולהשיט; הם יוצאים עם רישיון של משיט; הם יוצאים עם כלים לחיים ועם תרומה אדירה. יש לא מעט מקומות כאלה, דרך אגב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מדהים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע באיזה חלק מהחברה הישראלית יש הכי הרבה טביעות בחופי הים? בדואים. פי 7.8 מכל אזרח יהודי במדינת ישראל. << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> דרך אגב, במגזר - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אין בריכות. << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> נכון. אבל עכשיו זה בעלייה. בשנים האחרונות - - - בצלילה מנסה לקדם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הם מגיעים לים – ולא יודעים איך להתנהג. << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> יש לנו, אפילו בירושלים, שני חבר'ה מהמגזר שמחזיקים מרכזים, פה בעיר – ועכשיו גם לאורך הים התיכון – של פעילות בחברה הערבית. יש לנו שלושה או ארבעה מרכזים פעילים, ומאות מוסמכים, בשנים האחרונות. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בצפון ובדרום – אין לכם? << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> לא. החבר'ה מירושלים יורדים לעבוד באילת, ובבאר שבע – אין, לצערי. אבל אנחנו בדיוק עומדים לעשות אירוע מאוד יפה – עם המפקח שלנו, בתמיכה של מינהל הספורט – ולעורר מודעות של נשים ושל ילדים, ולעבוד איתם בבריכות. חייבים להתחיל מאיפה שהוא. כמו שאמרתי, יש חוזר מנכ"ל להכרה של פעילות חוץ-בית ספרית, ואפשר להכניס את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברשותכם, צח, תעבור להקראה. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> בדיון הקודם סיימנו בסעיף העונשין. זהו סעיף מספר עשר בחוק, בנוסח המשולב שיש פה. למעשה, התיקון המרכזי ירד, וכפי שמשרד המשפטים ציין – בסעיף המקורי ירדו, גם בסעיף א' וגם בסעיף ב', הביטוי: "או התקנות על פיו" - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה נשאר בלירות? << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> כן. יש דרך לחשב את זה. << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> ההמרה היא בערך 17,000-18,000. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> למה לא משנים את זה? << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> זה משהו משפטי. זה נשאר בכל החוקים הישנים, והם מחשבים את זה. << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> יש המרה מהצד. עשו חקיקה נפרדת, באותה התקנה, להמרות של חקיקות ישנות כאלה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כמה זה בשקלים? << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> בערך 17,000-18,000, כשבדקתי לפני כמה שנים. אולי היו הצמדות, אבל שם זה עומד. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אז בסעיף 10א ו-10ב ירד הביטוי: "או התקנות על פיו". בסעיף 12ב אנחנו נתקן את שם הוועדה. פה, במקום: "ועדת החינוך והתרבות" – יהיה: "החינוך, התרבות והספורט". בהמשך להערה של משרד התרבות והספורט, שמנו לב לכך שאת אותו התיקון, של שם הוועדה בלבד, אנחנו נעשה גם בסעיף 4א. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אלה התיקונים שאנחנו עשינו בנוסח שקיבלנו. לא פספסנו משהו, נכון? << אורח >> מיכל בן סימון: << אורח >> אני חושבת שגם בסעיף 2א - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> "למעט החובה לקבל תעודה לפי סעיף 2א". << אורח >> מיכל בן סימון: << אורח >> כן. זה גם משהו שהוספנו בתיקון האחרון. הגבלה על צלילת היכרות 2א. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), השר רשאי, לפי הצעת הרשות המוסמכת, לקבוע כי על צלילת היכרות הנערכת בבריכת שחייה מסוג שיקבע, לא יחולו חלק מהתנאים שבסעיף הקטן האמור, למעט סעיף קטן (ב)(3), או שיחולו בשינויים, וכן הוא רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין זה, והכול ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בבטיחות הצוללים. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> נכון. זוהי ההסתייגות שהוספנו כדי שהשר לא יוכל לשנות את הגיל המינימלי בתקנות. << אורח >> מיכל בן סימון: << אורח >> אני רק ארצה משהו שהיה לגביו דיון בינינו. התלבטנו האם יש צורך לקבוע, במפורש, שהנוהל לא מופלל גם כן. חשבנו שזה עולה מהתיקון שאנחנו מבצעים, כי אם רק הוראות החוק מופללות – התקנות לא, וקל וחומר שגם הנוהל לא. רק חשוב להבהיר שזוהי הכוונה שעומדת מאחורי העניין. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדם, מהו השינוי הקרדינלי בין החוק של 1979 לבין היום? << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> בתיקון הספציפי הזה – אנחנו קיבענו מצב קיים, שבו גיל שמונה, תשע, עשר ו-11 – יכולים לצלול. החוק אומר: "יצלול אדם צלילה ספורטיבית מגיל 12", והכוונה הייתה תמיד שיצלול אדם לצורך רישיון. זאת אומרת, אתה רשאי להיכנס לקורס על - - - גיל 12. בפועל, יש לנו מקרה פרטי של צלילה, שהיא צלילת ההיכרות, שהוא לא משהו עצמאי, שאתה עושה לבד, אלא תדריך, שבו אתה מקבל אחיזה, ולצורך החוויה – ממש לוקחים אותך לטיול תת-ימי. הטיול התת-ימי, החוויה הזו – היא מוחרגת מגיל שמונה, בגלל שהחוק מקבע דברים מגיל 12, ויש המון דרישות שלא צריכות להיות קיימות - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, זה הגיע מדרישה של הרבה מאוד אנשים, שרוצים להתחיל בגיל שמונה? << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> לא להתחיל לצלול, אלא לעשות צלילת היכרות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על צלילת ההיכרות. << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> כן. יש לנו דרישה מזה עשרות שנים; גם מגילאים יותר צעירים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה קורה בפועל, סימון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן, אני מבין. << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> כמו שאמרתי בוועדה הקודמת – מאחר שזהו מצב שקיים – צללנו עם עשרות ומאות אלפים – עכשיו אנחנו מקבעים את זה בחקיקה, כי זהו המצב הנורמטיבי. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אז אנחנו עברנו על החוק. עכשיו התגלו פה הסתייגויות. אין פה נציג, כרגע, מהמחנה הממלכתי, אז נתחיל עם סיעת יש עתיד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בפילוסופיה שלי, אני בעד שכל ענף ספורט במדינת ישראל – יקודם. אני רואה את הצלילה הספורטיבית כענף ספורט. כל עוד ילד הולך ועושה פעילות חווייתית, ספורטיבית – זהו ענף ספורט. אני בעד שזה יתחיל בגיל צעיר יותר, בגלל ששמענו, גם מהפרופסור וגם מהמומחים, שאין בעיה רפואית שמונעת לעשות את הפעילות הזו. לכן, גם אני וגם החברים, אני בטוח – בעד הנושא הזה. אני סומך ובטוח על הרשות, ועל מועדוני הצלילה, שיידעו לפעול לפי החוק. זה אומר: שהמדריכים יהיו מוסמכים; שהמדריכים יקבלו השתלמויות; שהמדריכים יעברו – כמו שציינת עכשיו – את הנושא של עזרה ראשונה. זה לא רק החייאה, אלא עוד דברים אחרים. אני, כאחד שמאוד אוהב את הים ונמצא בו הרבה מאוד, וגם צולל – מכיר טוב מאוד את מועדוני הצלילה. אני רוצה לשבח את הפעילות בארץ. אני צללתי גם בסיני, ויודע את ההבדלים. בארץ – הבטיחות היא מעל הכל, ולא פעם ולא פעמיים גם ניגשתי למועדון, ואמרתי: "מה אכפת לכם? אני משלם" – זה היה לפני הרבה שנים, כשהילדים שלי היו קטנים – והם לא מקצרים תהליכים, לא מעגלים פינות ועושים רק את מה שמותר להם, לפי הרשות ולפי החקיקה. אני משבח את הפעילות שלכם ואת החקיקה הזו. שרק יהיה בהצלחה, ושישמרו על הילדים שלנו. << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> סימון, לא הבנתי – למה ההסתייגויות? הבאת פה הסתייגויות: "ועומקה לא עולה על שני מטר". אתה רוצה לעצור אותם בשני מטר? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, הכל בסדר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הסרת את ההסתייגויות? אוקיי, בסדר גמור, אז ההסתייגויות של יש עתיד – הוסרו. בבקשה, מה יש לנו? << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> אין דבר בהסתייגויות שלא דיברנו עליו. אלה הכל דברים מקצועיים שעברנו עליהם – העומקים, הבטיחות, הנהלים - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הם עברו על העומקים ועל הבטיחות; קיבלנו דיווח על הנושא של שישה מטר; הנציגה של המועצה לזכויות הילד נמצאת פה, וקיבלה את התשובות שלה. נכון? << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> נכון. הייתי שמחה לשמוע את שאר הרופאים שהגיעו לזום, אבל הבנתי שיש עם זה בעיה. הם מחכים שיאשרו אותם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הם לא נמצאים בזום. ניסינו. הם לא מחוברים. בכל מקרה, אנחנו כבר עברנו לתהליך של הצבעה. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> אנחנו מצביעים על כל החוק, כפי שהקראנו אותו, ועל התיקונים שעשינו בעקבות הדיונים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לפי הדו"ח שמופיע בפנינו. חוק הצלילה הספורטיבית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> החוק עבר פה אחד. מזל טוב. << אורח >> אדם קונסטנטינובסקי: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה היה מהיר ומקצועי. ברשותכם, אני נועל את הדיון. הישיבה ננעלה בשעה 12:20.