פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 32 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 04/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 17 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, ט"ו בתמוז התשפ"ג (04 ביולי 2023), שעה 14:27 סדר היום: << נושא >> הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה - הצגת הדו"ח השנתי לשנת 2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר מוזמנים: ענבל משש – מנהלת מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה מירי כהן – מנהלת אגף תאגידים ולשכות, רשות האוכלוסין וההגירה שושנה שטראוס – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה רחל אוברמן – עו"ד, מחלקת אמנות בינלאומית, משרד החוץ שירי לב רן לביא – הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, משרד העבודה שרון כהן – מנהלת תחום בכיר - פניות ומידע, משרד העבודה סיגל מלמיליאן – עו"ד, משרד העבודה רומי לוי – סטודנטית, יחידת הממונה על זכויות עובדים זרים, משרד העבודה עמוס קריינר – סטודנט, יחידת הממונה על זכויות עובדים זרים, משרד העבודה מאיר דוד – מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה לינא סלאם – עורכת דין, משרד המשפטים תמר להבי – מנהלת תחום פ"א - השמות ארציות ברשומ"ק, משרד הרווחה והביטחון החברתי חני שר – מנהלת תחום בתי אבות, אגף בכיר אזרחים וותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי אריאל פרטוש – מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון סמדר לוי זיזי – לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון לאה בן עזרא – ראש ענף בקרת ת"ע, משרד הבינוי והשיכון קרן גולדמן – מנהלת האגף להכשרה מקצועית בתיירות, משרד התיירות רקפת לוי – סמנכ"לית חוויית התייר, משרד התיירות איתן בנימין – מייסד ומנהל השדולה הישראלית למען קשישים, ארגונים המייצגים אזרחים ותיקים אלכס פרידמן – יו''ר 'נכה לא חצי בן אדם', עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות ארז כהן – נכה לא חצי בן אדם, עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות וואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצית של איגוד עובדי הבניין, ההסתדרות הכללית החדשה מיטל רוסו – עמותת קו לעובד, עמותת קו לעובד נעמי טירנובר – מנהלת תחום כוח אדם בבניין, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ייעוץ משפטי: נתן פרלמן מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: אופיר עובדיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה - הצגת הדו"ח השנתי לשנת 2022 << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> צוהריים טובים, ברוכים הבאים, אנחנו מתנצלים על העיכוב, אנחנו בכל זאת נמצאים במרתון מטורף של מליאת לילה עד הבוקר ואז נכנסים לוועדות, וזוהי מציאות חיינו. בראשית דבריי אני מבקש להודות לכם שהגעתם, ולהקדים לשלוח את ברכותיי להחלמה מלאה ורפואה שלמה לכל הפצועים מהפיגוע הנפשע שמדינת ישראל חווה שוב, מצד אחד זה מרגיש פתטי כי אנחנו חוזרים תמיד על אותם איחולים, תסכולים, דקלומים, זוהי באמת מציאות חיינו שנכפית עלינו כל פעם מחדש, חרף העובדה שאנחנו עם שוחר שלום ולשוב ולהתחייב למרצחים, לשולחיהם ולבני משפחותיהם שנשיג אותם, נגדע את ידם ונבוא איתם בחשבון במוקדם או במאוחר, אמרתי את זה אחרי הפיגוע הקודם, ולא מתוך ידיעה לתוכניות עבודה סודיות של כוחות הביטחון, אבל מתוך אמונה שלמה שממשלת ישראל באמצעות כוחות הביטחון הנפלאים שלה תמשיך במסורת הידועה והמוצלחת שלה בחסדי השם יתברך, תשיג את המרצחים ותגדע את ידם. אני מבקש לברך את חיילנו האמיצים ואת כל שלוחות הביטחון, שעושים ימים ולילות ובפרט בימים אלו בגזרת מחנה הפליטים ג'נין, לאחל להם שישובו לבסיסם ולבתיהם ולבני משפחותיהם בשלום ושהקדוש ברוך הוא יסייע להם להשיג את מטרותיהם כשידם על העליונה, ידעו כולם שפיזית הם נמצאים שם, אבל אנחנו כאן בליבנו ותפילתנו עימם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, אני אחזור דבריי מנאום הפתיחה שלי בוועדה, חוזר ומשנן אותו, כל עובד זר המגיע לכאן ברשות ובזכות, חובתנו לנהוג בו בכבוד ועל פי החוק ועל פי האמנות הבין לאומיות עליהן ישראל חתומה, לוודא שכל הזמן שהותו כאן זכויותיו נשמרות, בכלל מתוך ההכרה, המחויבות שלנו והסולידריות שלנו, אנחנו נגן ונשמור גם על השוהים הבלתי חוקיים, אך להבדיל מאלו שהזמנו, לאלו אנחנו נסייע להבין שטוב להם ונכון להם להתפנות מרצון ומבחירה לכל מקום אחר שהם יבחרו בו ואנחנו נסייע להם, אבל כאן זהו לא ביתם, זהו ביתנו, היה ויישאר בעזרת השם. אני לא מסתיר את העובדה שלגישתי אין מקום להשוואות בכלל לעניין תנאי ההעסקה של העובד הזר לעובד הישראלי, לרבות התנאים הסוציאליים וההפרשות הפנסיוניות, הוועדה ברשותי פועלת ימים ולילות להגברת האכיפה בכל התחומים הקשורים לעובדים הזרים ולשוהים הבלתי חוקיים. התכנסנו היום לסקירת של ממונת זכויות עובדים זרים ממשרד העבודה, עורכת דין שירי לב רן, ולסקירה על אכיפת מעסקי עובדים זרים במשרד העבודה. שירי הכינה לנו מצגת, אני יודע שיש לנו עוד מצגת לאחר מכן ואשמח שתציגו אותה בפנינו. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> צוהריים טובים, תודה רבה ליו"ר ובהזדמנות אם אפשר אני אשמח להודות גם לדקלה, אני חושבת שבפרק זמן מאוד מאוד קצר היא נכנסה לעובי הקורה ואני לפחות מרגישה שאני חייבת לפרגן, יישר כוח. אני עורכת דין שירי לב רן, הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה. אני מתחילה ברשותכם בציטוט שלקחנו מאחד מפסקי הדין שעוסקים בזכויות של העובדים הזרים, הציטוט הזה מבקש להראות שבסופו של יום העובדים הזרים הם חלק בלתי נפרד משוק העבודה הישראלי, תכף גם נראה את המספרים היותר מדויקים, אנחנו פוגשים אותם בין אם זה בשדה בחקלאות, בבניית בניינים, במסעדות, במלונאות ואני חושבת שבעיקר אנחנו גם פוגשים בביתי הקשישים שלנו והאנשים שזקוקים לסיוע, ולכן בסופו של יום גם חלה עלינו החובה ולא מכוח הציווי התנ"כי, חלה עלינו החובה לדאוג גם לזכויות שלהם שלא יפגעו וכמובן אנחנו זוכרים שגרים היינו בארץ מצרים. אנחנו מתחילים כאן ועוברים כמובן למספרים החשובים כדי שנבין מה המסגרת הדיונית שלנו, אנחנו מדברים על כ-250,000 עובדים זרים, כאשר בתוך המספר הזה אנחנו בעצם כוללים את כל העובדים שעונים להגדרה המשפטית של עובד זר, זאת אומרת מי שאיננו אזרח או תושב ועל ההגדרה הזו נמנים גם עובדים פלסטינים וגם מי שהם מבקשי מקלט. השאלה לצורך ההגדרה של עובד זר איננה השאלה מה רישיון העבודה שלו, אלא בעצם האם אין ברשותו אזרחות או תשובות ישראלית, ואז יוחלו עליו הוראות חוק עובדים זרים. ניתן ללמוד מתוך השקף הזה שהרוב המכריע של העובדים הזרים מועסקים בתחום הסיעוד, הכוונה לסיעוד הביתי, אפשר ונכון יהיה לציין שלמעלה מ-80% מעובדי הסיעוד הן למעשה עובדות, ויש לנתון הזה משמעות גם כן לגבי כל מיני סוגיות שקשורות בין אם זה בתנאי העסקה, ובין אם זה רווחתם של העובדים, אחד מההיבטים הפחות נעימים של הדבר הזה זה גם כל הסוגיה שקשורה בהטרדות מיניות. מתוך ההבנה הזו שיש לנו חובה לשמור על הזרים שנמצאים כאן בהיותם אוכלוסייה שלא מכירה את השפה, לא מכירה את התרבות, מגיעה לכאן לצורך עבודה ועושה את זה הרבה פעמים במחיר אישי לא מבוטל בכלל, מתוך ההבנה הזו המחוקק קבע בשנת 2008 תיקון לחוק עובדים זרים, שבו הוא בעצם קבע את קיומו של המוסד שנקרא הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, המחוקק נתן לממונה ארבעה מעגלי סמכות, כל הסמכויות כמובן מפורטות בחוק עובדים זרים, אבל הסמכויות האלו הן נכללות תחת ארבעה רבדים, הראשון הוא הסברה, השני הוא הסדרה, השלישי הוא טיפול בפניות והרביעי הוא ניהול הליכים משפטיים, במצגת אנחנו נרצה להראות לכם איך אנחנו פועלים בכלל הרבדים האלו. נתחיל ברשותכם במה שקשור בסמכויות בטיפול בפניות, אנחנו יכולים לראות שנכון לשנת 2022 אנחנו הגענו למעלה מ-2,000 פניות, חשוב לי לרגע להתעכב על הנתון הזה, הנתון הזה הוא מדהים ואני מספרת שהוא מדהים בין השאר, כי אם התחלתי את הדברים שלי בארגון אז אני חייבת גם לפרגן לצוות המאוד מיוחד, לגברת רומי לוי שיושבת פה לשמאלי ולעמוס קריינר שיושב כמעט לימיני שעובדים מאוד קשה על מנת שהאיכות של השירות שהיחידה שלנו נותנת יהיה מקצועי, טוב ויעיל. אפשר כאן לראות שאנחנו מדברים על למעלה מ-2,000 פניות, העלייה היא סוג של אקספוננציאלית בכמות הפניות שהגיעו אלינו מאז שנת 2019 שאנחנו בתפקיד אפשר להתרשם כאן שעיקר הפניות מגיעות אלינו מתחום הסיעוד, יש לכך כל מיני סיבות לדעתי, אחת הסיבות העיקריות לדעתי - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם תוכלי בבקשה גברתי לאפיין לנו כשאת אומרת פניות ממי הפניות, ובאילו נושאים מדובר ברוב הפניות. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אז אני אציג את זה, כשאנחנו היינו בתחילת הדרך, רוב הפניות היו ממעסיקים, היום אנחנו יכולים לראות שהצבע הכחול הבהיר אלו הפניות מהעובדים והכחול הכהה אלו פניות של מעסיקים, אנחנו רואים שנכון להיום - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> על פי הפילוח פה הבהיר זה מאפיין את סוג העבודה ולא את סוג הפונה. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אני מדברת על העמודות, אנחנו יכולים לראות שעדיין יש לנו לא מעט פניות ממעסיקים, גם כשאני מסתכלת על הפניות מהמעסיקים אנחנו יכולים לראות שרוב הפניות מגיעות ממטופלים בסיעוד, חשוב להדגיש שלפי ההגדרה בחוק התפקיד של היחידה הוא לתת מענה לעובדים הזרים, ככה זה מוגדר בחוק. יחד עם זאת אנחנו חושבים שמאוד חשוב לתת את המענה ולא פחות חשוב גם למטופלים למעסיקים במקרה הזה ולו לאחר שאנחנו מבינים שהמטופלים הם המעסיקים, הם בטח לא הקבלן בבניין ואפילו לא החקלאי בחקלאות, מדובר באנשים שהם לא מורגלים בהעסקה, הם לא מכירים את עולם התוכן הזה, ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים לעשות לא מעט כדי להקל עליהם בהבנת החובות שחלות עליהם מכוח היותם מעסיק. למעשה מבחינתנו זה יצירה של מצב שהוא WIN WIN במובן הזה שבנקודת המצב שאני מאוד מאמינה בה, שרוב המעסיקים בכלל אבל בפרט, רוב המטופלים רוצים להיות אנשים ישרי דרך ורוצים למלא את החובות שלהם על פי דין, אין שום סיבה שאני לא אנגיש להם את המידע הזה, כך אני גם פותרת את הקושי האפשרי שהעובד לא יקבל את הזכויות שמגיעות לו ולכן אני קוראת לזה בסוף WIN WIN. אחד הדברים שאנחנו יצרנו ואת זה אולי אשייך למסגרת ההסברה יצרנו איגרת למעסיק בסיעוד ביתי ובאיגרת הזו שאנחנו דואגים לעדכן אותה שנה בשנה, אנחנו מוודאים שהמעסיק יודע מה הזכויות הבסיסיות שהעובד זכאי להן, החל משכר מינימום, עבור לדרך אי תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, דרך גמר חשבון, איך לסיים העסקה כמו שצריך וכדומה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש לכם גם איגרת למועסקים עצמם? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> לעובדים יש זכותון, מי שמפיק אותו הם השותפים העיקריים שלנו ברשות האוכלוסין וההגירה שדואגים לתרגם את הזכותונים כמעט לכל שפה אפשרית, אני אגיד שלמעשה אנחנו שותפים בכל מה שקשור בהיבט של זכויות העבודה, כי הזכותונים האלו הם זכותונים יותר מקיפים שקשורים יותר לאשרות עבודה, לחידוש אשרות עבודה אבל חלק בלתי נפרד מהחשיבות ואני גם כבר קופצת, אחד הכלים הכי אפקטיביים להנגשת המידע לעובדים זה דווקא באמצעות הסכמים לבילטרליים ששם יש נספח להסכם הבילטרלי, אנחנו קוראים לו חוזה עבודה סטנדרטי, זה חוזה עבודה שבעצם מפרט את תנאי הבסיס שהעובד זכאי להם, ההסכמים האלו מתורגמים בדרך כלל לשלוש שפות עברית, אנגלית והשפה של ארץ המקור של העובד. על הסכם הזה חתומים העובד והמעסיק ככה שיש לשניהם מידע זהה, שניהם מכירים את אותם רכיבים, זה אמור לצמצם מחלוקות עתידיות. שאלתם לגבי נושאי הפנייה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מניח גברתי שבאותו חוזה העסקה גם הזכויות של אותם עובדים מצוינות, את יודעת את זה נכון? בכל זאת אתם דואגים להוציא עדכוני זכויות ולהזכיר למעסיקים ולמועסקים מה הזכויות שלהם, אני שואל מה הסיבה שכתפיסת עבודה כשאתם מוציאים להם גם למעסיקים וגם למועסקים שיזכרו מה הזכויות, אתם לא דואגים גם מה ההגבלות והחובות? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אז בהסכם העבודה אנחנו בהחלט מציינים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן כן כן, בהסכם העבודה אתם מציינים את הזכויות והחובות, אתם מוציאים גם תזכורות ועדכונים שמבהירים גם למעסיק וגם למועסק את הזכויות שלהם אחת לשנה אותה איגרת, ואני שואל למה באותה נשימה כשאתם מזכירים למעסיק ולמועסק את הזכויות, אתם לא מזכירים את החובות וההגבלות? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> דווקא בדרך כלל כן דואגים להזכיר נושאים שאנחנו רואים שהם נושאים שעולים יותר במהלך השנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא לא עולים, אתם יודעים שכל מה שאתם מעדכנים הבסיס והיסוד הוא אלמנטרי, הוא ידוע וחרף זאת הוא מוסבר ועליו גם כן חותמים העובדים כשהם מגיעים לארץ, באותו נספח, הסכם התקשרות, מופיעות הזכויות, החובות וההגבלות, זה בסדר שאחת לשנה אתם מעדכנים גם את המעסיק וגם את המועסק מה הן הזכויות, אני מבקש פעם נוספת להבין מה הסיבה שכתפיסת עבודה אתם לא מזכירים לאותן קבוצות יעד, מעסיק ומועסק מה הן ההגבלות והחובות? אנחנו רוצים להזכיר, לחדד ולעדכן בעדכונים, למה באותה נשימה אנחנו לא מזכירים גם כן את הצד השני של המטבע? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אז אני אגיד שקודם כל אנחנו כן מציינים במופרש, אבל אנחנו משתדלים לעשות את זה גם בפניות הפרטניות שמגיעות אנחנו מציינים גם באיגרת את החובות של העובד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש לך כאן את אחת האיגרות האחרונות? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> זה לא קריא, אני מזכירה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קודם כל היא מודה, צריך להודות על האמת שהיא מבהירה שהיא ממלאת את לשון החוק, החלק הארי שלו הוא צריך להתקיים בעצם היותנו בני אנוש שזוכרים את עברנו, ולצד זאת אנחנו חתומים על אמנות בין לאומיות, הצדקת קיום המשרה הזו והמוסד הזה הוא להגן ולשמור על זכויותיהם של העובדים. צריך לומר שבבירור חלק הוא תוצאה של עבודה מדהימה של ארגוני זכויות עובדים שהם מוסרים נפש למען אותם שוהים, חלקם בלתי חוקיים, חלקם נמצאים כאן באשרת עבודה כשהדרישות והדאגות הנמרצות שלהן מתקבלות בלב פתוח ונפש חפצה על ידי שופטי בג"צ, לפעמים מי שקורא את פסקי הדין וההחלטות לגביהם יכול להתבלבל מי הזר ומי בן הבית פה, אבל עדיין זו העובדה שבתוכה אנחנו עדיין חיים ואני אומר בדיוק באותה מידה שאני שואל, זה מה שאני מצפה מכולנו. כמו שכשאני מצפה שיאכפו שהייה בלתי חוקית או התנהגות בלתי הולמת מצד המטפל, מצד המועסק, באותה נשימה אני מבהיר, צריכים לשמור על כבודם, צריכים לשמור על מעמדם, צריך לשמור על זכותם, תמיד אני מאזן, אני שואל את עורכת דין שירי לב רן, מה הסיבה שזאת לא הנורמה התפיסתית שבאותה נשימה שאומרים אנחנו באנו לפה בשביל לשמור על זכיותיהם של המועסקים, אבל כמובן שבאותה נשימה אנחנו מזכירים להם שהסיבה שהם הגיעו לכאן היא לתת שירות ולא לטפח את עתידם ואת עתיד בני משפחתם, ולפיכך לצד העובדה שאנחנו דואגים להם, אנחנו מזכירים להם שיש ציפיות מאוד מאוד ברורות להם, ויש חובות והגבלות שלא יתבלבלו, שהיחס הנדיר שהם זוכים לקבל איתנו, שאפילו לא ברמת החלומות של אספמיה שהיא ארץ המוצא של רובם. זה לא בגלל שאנחנו מנסים לתת להם להבין שזה הבית שלהם, אלא אנחנו דואגים להם בהיותם עובדים זרים, שוהים זרים, שאין להם תעודת זהות כחולה, ואנחנו נוודא שלא תהיה להם לעולם תעודת זהות כחולה, אבל אנחנו עדיין רוצים לדאוג להם ועדיין יש להם זכויות, אבל זה לצד החובות. אני שואל מה הסיבה שבאותה איגרת, באותו צד מקביל לזכויות אין את החובות ולהגבלות, רק על זה תענו לי לא רוצה שום דבר מעבר לזה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אז אני אענה אדוני, צוהריים טובים, מאיר דוד מנהל האכיפה והסדרת חוק העבודה. כמו שאצלנו לעובדים הישראלים אף אחד לא מזכיר פעם בשנה מה החובות שלנו, אין לנו סמכות להתערב ביחסים שבין המעסיק לעובד, אלא במקומות שהחוק מתיר לנו ומחייב אותנו, לכן אם החוק היה מחייב אותנו לכתוב או להזכיר או להדהד את חובות המעסיק או חובות העובד היינו מציינים זאת והיינו עושים את זה ולכן - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני רוצה להגיד לך שלאחרונה כשפתחתי את תיבת הדואר הפרטית שלי, לא מצאתי את אותה איגרת זכויות שהמדינה שלחה לי שמגיע לי, לא זוכר. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> בדרך כלל במיילים, עכשיו עדכון שכר, אנחנו מקבלים את כל העדכונים וכל הזכויות, אף אחד לא שולח לנו את החובות, כי החובות הם ביחסים של בין עובד למעסיק ולכן הם לא מוגדרים בחוק שאני צריך להגדיר אותם, באמת אני אומר את זה גם לגבי דברים שהם בסיסיים. עכשיו אני יודע לגבי רשות האוכלוסין - - - << אורח >> ענבל משש: << אורח >> מאיר אני אעזור לך, יש היום באתר של רשות האוכלוסין וההגירה אוגדן של זכויות וחובות זה בא ביחד זה בא בחפיפה, אין חולק על זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אלמנטרי. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> כן, אבל מבחינה חוקית אין לנו את היכולת. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אבל יותר מזה, אנחנו כן מוציאים פרסומים ואפשר לראות את זה בעמוד הפייסבוק שלנו, אנחנו בהחלט מוציאים פרסומים שמחדדים כל מיני פרקטיקות שנהוגות או כל מיני טענות של עובדים זרים שאנחנו יודעים שהן לא על בסיס החוק, למשל יש טענה שהם זכאים להפסקה של שעתיים ביום, אנחנו מבהירים שאין דבר כזה, למשל עובדים רוצים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין דבר כזה על פי חוק, אבל האווירה מייצרת נרטיב שהברור הוא שעתיים ויותר. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אבל אנחנו לא נגיד שמגיע שעתיים, אנחנו נגיד מה שהחוק מתיר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני ממש מלא תודה והוקרה, אני ממש מתרגש שאתם לא כותבים את מה שלא מגיע להם, אני ממש מרוגש. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אבל אם עולה שאלה או סוגיה מתבקשת יש התייחסות גם לגבי השעתיים שנכתב על ידי שירי באופן ברור שהם לא זכאים לשעתיים הפסקה, זה כתוב. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> היה גם נושא של דמי כיס, גם את זה הבהרנו. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> יש סוגיות שמתפתחות ועולות, אנחנו נותנים להן מענה כל העת. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> כל עוד אין כשל או בעיה אנחנו לא מתערבים, ברגע שנוצרת בעיה מסוימת ומוצפת סוגיה אנחנו מתייחסים ונותנים לה מענה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתי לאחרונה באותה איגרת ציינתם דוגמה לעובד שמעל בתפקידו, היכה וחבט בקשישה וזה היה דינו ושאתם מאחלים להם שהם יסיימו את השירות שלהם במדינה ויצאו מכאן במועד הקבוע המתכונן ולא על ידי גירוש עם סנקציות כמו שהוטל על אותו עובד, סתם אני שואל שאלה. מתי באותה איגרת כתבתם להם שאתם מבקשים לספר להם טיפה על טוב הארץ ועד כמה אתם באמת דואגים להם, כדי שהם יהיו שגרירים של רצון טוב למדינות המוצא שלהם, ויזכרו אותנו לטובה ברגע שהם עוזבים אותנו, כדי שהם ידעו שברגע שאנחנו פונים אליהם, אנחנו פונים אליהם מתוך דאגה לשלומם ולזכויותיהם מהיותם עובדים זרים וזה יגמר כשהם לא יהיו פה, והם לא יהיו פה כשהם יסיימו את שליחותם, שואל אתכם. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אז אני אענה, אנחנו קיבלנו באחת מהפניות סרטון טיקטוק שבו עובדת צילמה את עצמה לטיקטוק, וברקע היה אפשר לראות את הקשישה, המשפחה מאוד כעסה, בצדק, שרואים את הקשישה ברקע, בעקבות זאת דיברנו עם העובדת והסברנו לה למה היא לא יכולה לעלות, כלל שהיא מצלמת את עצמה לטיקטוק זה כמובן זכותה, היא לא יכולה לעשות את זה בנוכחותה של המטופלת, אבל בעקבות המקרה הוצאנו פוסט, לוודא שזה לא תופעה מסוימת שעלולה לחזור על עצמה ולדאוג לשמור על הפרטיות של המטופלים, לדאוג לא להוציא סרטונים או לא להיות בסיטואציה שעלולה לפגוע בפרטיות של מטופלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> משהו שהוא קצת פחות פרווה. האם אתם שולחים דוגמאות ששומעות ומטשטשות את המטופלים באותם סרטונים ומסבירים, ראו לאן לקח - - - << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אדוני, אלו מעשים פלילים שאסור לנו למעשה להתייחס אליהם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אתה אומר. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אלו מעשים פלילים שצריכים להתברר בממשלת ישראל, אנחנו לא יכולים לבוא ולדבר עליהם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שואל מתי לאחרונה - - - << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> כן, אבל אנחנו לא מוסמכים לדבר ולהתעסק על זה. << אורח >> סיגל מלמיליאן: << אורח >> כן, אבל להסביר, להכניס לתודעה, לא יכול להיות שאתם רק מגנים עליהם. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אבל הנה אנחנו מבהירים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גברתי אני מרשה לך להתפרץ, רק תציגי את שמך. << אורח >> סיגל מלמיליאן: << אורח >> שמי עורכת הדין סיגל מלמיליאן, אני תובעת לשעבר במשרד התמ"ת, יו"ר הוועדה לעובדים זרים בלשכת עורכי הדין, עם וותק מאוד גדול בתחום של העסקת עובדים זרים ואני חווה כל יום ושומעת על מעסיקים שבפירוש עובדים עושים להם את המוות כמו שאומרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברוכה הבאה קודם כל, אני מודה לך שהגעת את נמצאת במקום טוב. << אורח >> סיגל מלמיליאן: << אורח >> כן, ויש בעיות קשות ותפקידנו לתקן אותן וכמו שאומרים אם אלו פסוקים מהתורה אז עניי עירך קודמים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מודה לך, עוד מעט את תקבלי גם את רשות הדיבור, אני אשמח שתביאי לידי ביטוי גם מעולם התוכן המקורי שלך בתחום, מהתחושות והידיעות שלך, אני אשמח להקשיב, אני גם אצפה להתייחסויות, תודה. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אז כפי שהתחלנו להגיד אנחנו בהחלט מוצאים את הדרך כדי להבהיר גם על מקרים של התעללויות, המקרים האלו מטופלים מבחינתנו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מטופלים כן, אני שואל מונגשים אילו תהליכי הרתעה אתם מבצעים כלפי אותם מטפלים, כלפי אותם שוהים כדי שידעו ממה להירתע, ממה להימנע, שידעו מה המשמעויות, שידעו שאנחנו יודעים גם להיות קצת פחות אדיבים ואנחנו קצרי רוח כלפי מי שפוגע במשפחותינו ובזקנינו. גם כשאני פונה לבן אדם ואני רוצה להזכיר לו את זכויותיו ולוודא שהוא זוכר אותן, מבין אותן ומשנן אותן, אני רוצה לעשות את זה כשהוא יודע שאני פונה אליו כאל שוהה זמני במדינה, שלצד העובדה שאני מוודא וקנאי שהוא יקבל את זכויותיו, יש לו גם חובות ויוטלו סנקציות, וכשאני מראה לו דוגמאות של פשע שחבריו ומקבליו ביצעו אני עושה את זה לא בחדר הפסיכולוג, ככה כדי שהוא לא יקבל את זה כזעזוע. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אז אני אחדד שוב, אחד מהכלים האפקטיביים ביותר כמו שאמרנו לא רק לשמירה על זכויות העובדים, אלא בכלל לשיפור האיכות של השירות שאנחנו מקבלים כאן בכל התחומים, לא רק בסיעוד, זה באמצעות ההסכמים הבילטרליים וזה למה? כי אחד הרכיבים הכי חשובים של ההסכמים הבילטרליים זו הבדיקה של ההכשרה שנעשית לעובדים האלו, אנחנו עובדים על כך שהעובדים שיגיעו לכאן הם עובדים מוכשרים, עם ידע, ניסיון והכשרה מקצועית רלוונטית. אותם עובדים מתעללים לא אמורים מלכתחילה להיות לא פה ולא במכרז, לכן כשמגיע לנו מקרה כזה ואגב אני לא צריכה ללכת לקיצון של ההתעללות, אני יכולה לתת דוגמה של עובד שהגיע לכאן ואחרי יומיים הוא מוסר הודעת התפטרות ואני הסברתי לו שאחרי יומיים הוא לא יכול להגיד לי שהוא נתן ניסיון בתום לב ובכנות למקום העבודה שלו, זה מה שאמרתי לו בשיחה טלפונית, אמרתי לו להחזיק אותך בכוח אף אחד לא יכול, לשים עליך אזיקים שיכבלו אותך למקום העבודה אף אחד לא יכול, אבל להגיד לך שאתה מוגן מעצם זה שאחרי יומיים טוען שהעבודה לא מתאימה לך סתם כך זה בוודאי שלא, ולא רק שאני לא אתן לו את ההגנה המשפטית, אלא אני אסביר לו למה אני חושבת שהוא גם עושה טעות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אשמח אם גם תמסרי לו מסר ממני, תמסרי לו ככה שיו"ר הוועדה לעובדים זרים מייחל ופועל נמרצות לרגע הזה שבו כשיתגלה חוסר תום לב הוא יעלה אחר כבוד על מטוס על חשבונו ויגיע לארץ מוצאו וזו תהיה הפעם האחרונה שהוא יראה את מדינת ישראל. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> את המסר הזה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הלוואי ונגיע לרגע הרגע, כשידעו עובדים שהם לא יכולים לחלוב אותנו ולחגוג עלינו, אני מבטיח לך שאחרי כמה עשרות מקרים כל אותה מדינת מוצא שהוא שייך אליה הם ידעו שאם מגיעים לכאן הם מגיעים למלא אחר החוזה שהם חתמו עליו, בלי מניפולציות, הם ידעו את זה, אנחנו עוד לא שם לצערי. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אדוני, גישתנו כגישתך, שמי שלא בא לעבוד ומי שלא בא לעבוד בתום לב שלא יהיה פה, שילך מפה ויפה שעה אחת קודם, כולנו רוצים את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נפלא, ומה שאני מצפה כשעורכת דין לב רן מסבירה לאותו עובד- - - << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> היא אמרה לו אתה חשוף, אתה בסיכון של יציאה מהארץ. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שניונת, אם אני הייתי מצליח להיכנס לנעליה הענקיות הייתי אומר לאותו עובד קודם כל אתה מסומן אצלי כפוטנציאל למי שפועל בחוסר תום לב, ואתה הסגרת את עצמך כמישהו שבא לפה ממניעים זרים, וקח בחשבון שאני אמליץ לעקוב אחרייך ולוודא שבסטייה הקרובה שאתה סוטה בה אתה לא תהיה פה. זאת אומרת, אני עורכת דין שבאה בשם וברשות החוק ומטעם המדינה שבה אתה עובד לוודא שזכויותיך ישמרו, אבל זו רק שנייה אחרי שאני מוודאת שאתה לא עושה עלינו מניפולציה כי אני עדיין חלק מאותה מדינה שזוכרת שסיבת הבאתך היא קודם כל לשרת את הסיבה שלשמה אתה באת. אני מציע להתקדם, אבל בכל זאת אני אשמח לקבל איגרת משנתיים אחרונות גם זו שאתם מפיקים למעסיק וגם למועסק, תודה. בבקשה גברתי. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אוקי אז נחזור רגע לזכויות שבהן אנחנו מקבלים את הפניות, אז כפי שאפשר לראות התמקדנו פה בענף הסיעוד כי זה החלק הגדול ביותר של הפניות, אפשר לראות באמת שאנחנו מקבלים פניות בנושאים שונים, בדרך כלל הרוב המכריע של הפניות קשורות בזכויות סוציאליות, במקרה הזה אנחנו יכולים לראות לגבי חג, חופשה ושבתון. פה אנחנו יכולים לראות פילוח של אמצעים לפנות אלינו, טלפונית, גם בנייח, כמובן במייל, בטלפון הנייד אנחנו בעיקר משתמשים כדי לתקשר באמצעות אפליקציית הוואטסאפ, גם מעסיקים ישראלים פונים אלינו לוואטסאפ, זה מקל מאוד על ההתקשרות עם העובדים כאשר לא מדובר בדרך כלל בשפה העברית או האנגלית, זה מאוד מקל עלינו לתת תגובה יחסית מהירה. עשינו תרשים מסוים ומאוד פשטני לגבי אופן הטיפול בפניות, ברגע שאנחנו מקבלים פניות באחד מהאמצעים שהראנו קודם, אנחנו קודם כל מבררים את המידע, רוב הפניות נגמרות במתן מידע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא הבנתי מתנצל, בנושא פנייה מובילים בענף הסיעוד אתם מציינים, אמנם באחוזון קטן, הריון ולידה, באילו נסיבות אישה שמגיעה לכאן לעבוד מגיעה למצב שהיא בהריון? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אני לא יכולה לענות על השאלה הזו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אתם עושים בכזה מצב? לפני שאתם שולחים אותה לבית חולים ליס? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אנחנו לא שולחים אותה לבית חולים, במקרה שעובדת כזו פונה אלינו ושואלת אותנו מה הזכויות שלה בעבודה אז אנחנו מסבירים לה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ומהן הזכויות שלה? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> בהינתן שיש לה את הוותק לפי חוק עבודת נשים של חצי שנה, ככל שמעוניינים לפטר אותה צריך לפנות, לבקש, להגיש בקשה לקבלת היתר ובכל מה שקשור בדמי לידה, בהינתן שהיא צברה את התקופה של ההפרשות לביטוח לאומי, אז היא גם זכאית לדמי לידה. העובדים הזרים בעצם חוסים תחת שלושה ענפי ביטוח של המוסד לביטוח לאומי, לדמי לידה, תאונות עבודה ו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא לא רגע אני מנסה להבין, בחורה נמצאת בבית קשיש, עובדת זרה שמגיעה לטפל באופן סיעודי בבית קשיש, הגיעה לעבוד פה, לא נכנס לחדר המיטות שלה חלילה זה שלה, אנחנו לא באים להתערב, היא באה לעבוד פה, נקלטה להריון שיהיה לה בשעה טובה, אז זה אומר שאופי ההתנהלות שלה והמסירות שלה, ללא קשר לחובות שהיא מטילה עלינו, היא באה אחת ויוצאת שניים, וזה שנייה לפני שהיא אומרת כשאתם מביאים לי את הבייביסיטר אני רוצה לראיין אותה ואני לא רוצה שהיא תהיה עובדת זרה. אני מנסה רגע להבין, היא למעשה מפרה את תנאי ההעסקה שלה, היא מייתרת את ההעסקה שלה, היא אמורה להיות - - - << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> אדוני, הדבר מוסדר בנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תגדירי בבקשה. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> אוקי, עורכת דין מיטל רוסו מקו לעובד. הנקודה היא שעובדות רשאיות להיכנס להריון, זה קצת מצחיק אותי להגיד את זה, ולשהות בישראל עד חמש שנים ושלושה חודשים עם הילד שלהם ככל שיש אישור מהמעסיק, וכן קורים מצבים, העובדות לא עובדות 24 שעות שבעה ימים בשבוע, לכל העובדות יש יום מנוחה שבועי שמגיע להם לפי חוק, יש להן הרבה פעמים בן זוג בארצן, כשהן נוסעות לחופשה וחוזרות לארץ אז מתברר שהן בהריון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז זאת אומרת שיכול להיות שהיא מגיעה לארץ בהריון? << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> לא, אחרי שהיא נוסעת לחופשת מולדת, אני באמת לא אכנס לפרטים. הנקודה המשמעותית כאן, עם כל הכבוד, עובדת הגיעה לישראל כדי לעבוד - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> היא חוזרת לארץ עם ילד. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> היא לא חוזרת לארץ עם ילד, היא חוזרת לארץ בהריון, זה לא אותו הדבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תעצרו, אני רוצה רגע לדעת, אני תכף ממשיך איתך, עורכת דין מיטל רוסו. רק אני נותן פה את רשות הדיבור, לאט לאט, אני ממש רוצה להקשיב לך, רק יש לי שאלה. יש לכם פילוח מה אחוז הנשים שנקלטו להריון בתקופה הראשונה לשהותן בארץ? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> לא, אין לנו שום יכולת לבצע פילוח. אנחנו משרד העבודה, למשרד העבודה אין את הנתון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקי, יש למישהו את הנתונים האלו? << אורח >> תמר להבי: << אורח >> תמר להבי, משרד הרווחה. אני יכולה להוציא נתונים של נשים שהגיעו לכאן כעובדות סיעוד, ילדו ילדים, וממשיכות לשהות בארץ כאמור עד כמעט גיל 6, חלקן אפילו גם אחרי באופן לא חוקי. אני בקשר עם הצוות של ענבל כדי לנסות ליישר קו עם הנתונים האלו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נפלא אני מודה לך, תכף אנחנו נצלול גם לשם. אני שואל שאלה מקדימה, אין דבר יותר בסיסי מהשאלה שלי, עובדת מגיעה, מדווחת שהיא בהריון, רוצה לדעת מה הזכויות שלה, באותה שנייה אנחנו יודעים כמה זמן היא שוהה בארץ. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> עובדות לא מגיעות לכאן בדרך כלל בהריון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא בדרך כלל, שאלתי מה האחוז של אלו שהגיעו לכאן בהריון. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> אם הן מגיעות לכאן בהריון, הביטוח הרפואי לא חל עליהן, אני יכולה לומר לך שבחמש שנותיי בקו לעובד היו שתי עובדות שהיו בהריון כשהן נכנסו לכאן, הן חזרו הביתה בשביל ללדת בביתן ואחר כך חזרו לפה לשארית הזמן שלהן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה ממוצע פרק הזמן שהן נשארות פה כשהן בהריון? << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> אין ממוצע, זה קורה בנסיבות שונות - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 1.9% זה לא אחוז גדול, זה אחוז שאפשר לפלח אותו, אני רוצה לדעת עליהן הכל. מאיזו ארץ מוצא הן, כמה זמן הן שהו פה, האם הן בהעסקה במוסד סיעודי או בבית קשיש, מה קורה עם היילוד כשהוא נולד, מי מטפל בו, הרי היא בעצמה מטפלת במישהו שהוא במגבלות כמו ילד, האם היא מטפלת בו בבית המטופל, האם היא מחלקת את שעות העבודה שלה ואז גם השכר שלה נחתך לחצי, האם היא משלמת על זה שהיא באה אחת ואז נמצאת שניים באותו בית, בואו תתנו לי את הנתונים זה לא כזה מסובך. אל תוציאו אותי מדעתי על שאלות בסיסות שאני שואל ורוצה לדעת, אל תערבבו אותי אני רוצה לדעת מי יכול לענות לי על השאלות האלו. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> רגע נעשה סדר, קודם כל יש נוהל מסודר שכתוב נוהל טיפול בעובדת זרה בהריון ובעובדת זרה אשר ילדה בישראל, זה נוהל מסודר שהוא מעגן את כל החובות והזכויות של מי שילדה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תגדירי בבקשה זכויות וחובות, זאת רוח הדיון פה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> במדינת ישראל ויש לה שם חלופות, אנחנו נוכל להוציא מסמך בנושא הזה שמסביר, יש גם פסיקה של בית משפט בנושא הזה של נשים שהגיעו לישראל, עבדו כמטפלות, נולדו להן ילדים, חלקן עם אב ישראלי וחלקן עם אב זר, יש הרבה מידע בנושא הזה, נוכל להוציא מסמך בנושא, כולל נתונים ומה נהוג לעשות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה זמן ייקח לכם להוציא את המסמך גברתי? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> צ'יק צ'ק נוציא זה לא מסובך, נעביר תוך כמה ימים בודדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מאוד מודה לך. אוקי, יש לך מה להוסיף עורכת דין רוסו? << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> לא, לא כרגע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי, פרקטית אתן יודעות להגיד לי מה סדר היום של אותו יילוד? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> בדרך כלל מה שקורה ברוב המקרים זה שהעובדת חוזרת עם היילוד לארץ מוצאה, משאירה אותו שם וחוזרת. << דובר >> קריאה: << דובר >> כן, היא יכולה לבחור אם להישאר איתו שם, או לצאת יחד איתו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קודם כל סיפקת לי נתון, רוב המקרים ב-1.9% זה שהעובדת יוצאת עם הילד, זה השתקף בנתונים שאני מקבל. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> מתוך ה-1.9% זה כ-100% שהיא עוזבת עם הילד, מהמקרים שהגיעו אלינו לפתחנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אני סתם שואל שאלה, בחורה נקלטה להריון - - - << אורח >> ענבל משש: << אורח >> שירי לא כולן עזבו ויש גם מעסיקים שנלחמים להמשיך להשאיר אותן עם הילדים שלהן בארץ. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואו נעשה תרחיש שהוא ממש דמיוני, לא יכול להיות שהוא קיים, סתם אני שואל, עובדת זרה נקלטה להריון כתוצאה ממערכת יחסים שהיא קיימה עם נכד של מטופל, הילד הוא בן של ישראלי גם, הילד הזה חוזר לפיליפינים? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אני הרשות אני באמת לא יכולה לענות על זה, זה לא בתוך התפקיד שלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז איך קבעת במסמרות כל כך בטוחות שהילד בכל מקרה יוצא מהארץ? אני נותן לך תרחיש. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אני מסבירה, מה שאנחנו רואים כאן אלו הפניות שהגיעו אלינו ליחידה, מתוך הפניות שהגיעו אלינו ליחידה, אנחנו יודעים את זה כי אנחנו בקשר גם עם העובדת וגם עם המטופלים, אנחנו יודעים להגיד את זה בביטחון של 100%. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> במקרים שהגיעו לפתחך, עד שהוא חוזר לארץ מוצאו, מה קורה עם הילד? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> העובדת נמצאת בחופשת לידה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איפה? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> לזה אנחנו בהחלט התייחסנו, בחוות הדעת שאנחנו כתבנו אנחנו הסברנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני שואל איפה. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לך איפה ספציפית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה המדיניות? אני שואל שאלות פשוטות תשובות פשוטות. עובדת זרה ילדה, היא נמצאת בחופשת לידה, איפה? את יודעת הרי להגיד לי שאנחנו משלמים לה על חופשת הלידה, את יודעת להגיד לי שהיא מקבלת מענק לידה, אני רוצה שתגידי לי איפה מתקיימת חופשת הלידה, הפנסיון ההוא. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אז מה שאני יכולה להגיד לאדוני זה שיש לנו קושי משפטי לחדד איפה זה מתקיים, לכן הוצאנו חוות דעת כי מצד אחד חובת אספקת המגורים חלה על המעסיק ומאידך כשהיא נמצאת בחופשת לידה העובדת נמצאת בחופשה ללא תשלום, וזה בטח לא נראה לי סביר לבקש ממטופל שהוא זקוק לעובד - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז את לא מבקשת, אני מאוד מודה לך ואני שואל פרקטית איפה. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אז פרקטית אני יכולה להגיד ממה שאנחנו יודעים שהרבה פעמים לשכות הסיעוד מסייעות לעובדת למצוא מקום מגורים חלופי, ברוב המקרים זה על חשבון העובדת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי, יש פה נציגים של לשכת סיעוד? לא. אוקי, את יודעת להגיד לי איפה? << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> אני יכולה לומר שמהמקרים שאני פגשתי רוב המקרים היא שוהה או בדירות המשותפות שמרבית מהעובדות מתגוררת בהן בסופי שבוע, או מסתדרת סביב זה, כשברוב המקרים מה שקורה שבאמת זמן השהות הוא זמן קצר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה זמן? << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> פחות מ-15 שבועות של חופשת הלידה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה? << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> אני לא יכולה לומר כמה, אני יכולה לומר שבמקרים רבים שאני טיפלתי בהם העובדות נדרשות הרבה פעמים לנסוע בתוך חופשת הלידה לארצן, כדי להשאיר את התינוק בקרב משפחתן ונשארות שם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה הן לא נדרשות לחזור לארצן לפני שהן יולדות? שילדו שם. מכירות את המיילדות, מבינות את השפה, אנחנו אמרנו שיש פה בעיה שפתית, תרבותית, חברתית, בטח שם גם התנאים הרבה יותר טובים משלנו. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> המשפחה משלמת ביטוח לאומי עבור העובדת, זה לא שהיא מקבלת חינם פה את הכל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי, כמה שילמו ביטוח לאומי את יודעת? << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> 2.5%. הדברים המשמעותיים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באמת? אם אני אומר לך שהם מחויבים ל-0.59%? << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> ייתכן שאני טועה, אבל מה שאני יכולה לומר כאשר עובדת יולדת, יש נהלים שמסדירים את הדברים של רשות האוכלוסין וההגירה וכמובן חוק עבודת נשים שחל על כל אישה ועל כל עובדת, זאת אומרת שככל שהעובדת נמצאת היא רשאית לקבל את כל הזכויות של כל אם ישראלית, למעט שמירת הריון בביטוח לאומי למיטב ידיעתנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה קורה באמת בשמירת הריון? << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> אין שמירת הריון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל אומר רופא הנשים שאובייקטיבית - - - << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> שתנצל את ימי המחלה שלה ואת ימי החופשה וככל שיידרש - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל בחורה נמצאת פה חמישה חודשים בהריון. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> בחורה שנמצאת פה חמישה חודשים רוב הסיכויים שהיא לא בהריון, ואני אומרת את זה מניסיון רב של הרבה שנים של התעסקות עם נשים בהריון שהן מהגרות עבודה, אם העובדת נמצאת פה פחות - - - << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> היא לא מהגרת עבודה, היא עובדת זרה יש הבדל משמעותי, הם מתחילים להשתמש במונח הזה ואתם יודעים למה? כי למהגרי עבודה לא מגיע את הזכויות שלהם. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> אני לא עיבדתי את המונח עובדת זרה ברשותכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה צודק, ואני מרגיש לא בסדר שאתה צריך בכלל להסביר את עצמך ויש על זה עוד דיון וויכוח. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> אז אני יכולה לומר מפרספקטיבה שלי אין דבר כזה עובדים זרים, אלא מהגרי עבודה, כל אחד יכול להגדיר איך שהוא רואה לנכון. אנחנו ניכנס לוויכוח הלשוני של למה אני לא אוהבת את המילה זרה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מתנצל סליחה, בהגדרות היום של הדיון שלי אין התעסקות באהבות שלך, אם למישהו יש פה ביטוי לאהבות שלו ולשאיפות שלו זה שלי. את אוהבת לא אוהבת לא שאלתי, אני אומר עדיין הם עובדים זרים במדינת ישראל, הם זרים הם לא ישראלים, גם אם הלובי שלכם דואג לזה שחלקם יקבלו תעודת זהות כחולה, הם לעולם לא יהיו ישראלים. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> בכל מקרה הנקודה היא שברגע שעובד נכנסת להריון ויולדת, יש לה מספר אפשרויות שמוסדרות בנהלי רשות האוכלוסין וההגירה, בנהלים של הביטוח הלאומי ובחוק עובדת נשים, ואני מניחה שמשרד העבודה שהוא חלק ממי שמנהל גם את הנושא של חוק עבודת נשים נותן מענה לתשובות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן עדיין אני שואל הרי ברור שבחורה לא שולטת על המצב הקליני שלה, היא בהריון, יש מצב שהיא אמורה להיות בשמירת הריון, מחובת הרופא לדווח לה על זה, אוי ואבוי אם לא, אנחנו חייבים לוודא שאכן לא יעונה לה רע מבחינה קלינית, לא לה ולא לעובר, היא בשמירת הריון, איך מקיימים את הוראת הרופא? אני רוצה לדעת. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אז מה שקורה זה שעובדת מאחר ואין לה את הזכות לשמירת הריון, יש לה את ימי המחלה ככל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש שמירת הריון כזכות סוציאלית, אני מדבר על שמירת הריון כהוראה רפואית, כשרופא אומר לאישה גברתי את בשמירת הריון ואם אני אתרשם שאת לא מתנהלת כאישה שנמצאת בשמירת הריון אני מבקש לאשפז אותך, אולי באשפוז יום, כי אני לא מנסה לפנק אותך, אני מנסה לוודא שלא יורע לך, המצב הקליני שלך הוא כזה שאת חייבת להיות בשמירת הריון, מה קורה עם אותה אישה? זה מה שאני מנסה לדעת, לנשים לפחות מבינכן יש ניסיון והבנה יותר טובים ממני. << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> אחרי ניצול ימי החופשה וימי המחלה שלה ככל שישנם היא תצא לחופשה ללא תשלום או לחופשת לידה מוקדמת. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל היא בבית של המעסיק בדרך כלל. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אבל בחופשה ללא תשלום היא לאו דווקא בבית המעסיק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שואל איפה? << אורח >> מיטל רוסו: << אורח >> אתה שואל איפה פיזית? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אז אמרנו, בדרך כלל ברוב המקרים - - - << אורח >> לינא סלאם: << אורח >> עורכת דין לינא סלאם מייעוץ וחקיקה משרד המשפטים. כבודו אנחנו כבר מכירים, אני בדרך כלל נמנעת מלהתערב כבודו גם יודע, אבל אני חייבת לדייק את המסגרת כאן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תעשי את זה יותר, בבקשה. << אורח >> לינא סלאם: << אורח >> דבר ראשון לא מתפקיד של הממונה על עובדים זרים לבוא ולהגיד מה מותר ומה אסור, התפקיד שלה על פי חוק מה שקבע המחוקק, אני רוצה אפילו אם יורשה לי להקריא את המשפט, התפקיד שלה על פי חוק הוא לקדם את נושא הזכויות של העובדים הזרים וגם להפיץ את הידיעה בעיניהם. אז כאן היא יכולה לבקש מידע, יכולה לפנות לרשויות, יכולה לשקול להגיש הליכים וכדומה, זה התפקיד שהמחוקק נתן לה לאוכלוסייה הספציפית הזו בשל המאפיינים הייחודים. הנושא של נשים בהריון זה נושא שמדינת ישראל כמובן בדיני המגן, נושא שמאוד חשוב לנו כמדינה, מאוד חשוב להגן על דיני המגן, ואנחנו לא מבחינים בין מוצא, גזע, דת ומין על סמך דיני מגן ובכל זאת יש דינים מיוחדים בנוגע לעובדים זרים בנושא של הורות וילודה. אם אני מפנה את כבודו לצו בראות עובדים זרים, אז אחד הדברים הכלולים בסל השירותים הכלולים זה בדיקות של טיפולי הריון, היות ויו"ר הוועדה באמת שואל בצדק רב מדוע האישה מגיעה לפה, נכנסת לסיטואציה שהיא בהריון ומה קורה אז? רשות האוכלוסין ברמת פעלה לקידום נוהל, הנוהל הזה עבר בשלב מסוים ביקורת בית משפט, אמנם היה נוהל במשהו אחד ועברנו בג"ץ והם תיקנו אותו בהתאם לבג"ץ. מה שאני מנסה להגיד זה שיש פה מערכת שהיא מבוססת על אחד בודק השני מגבה, לכן אתה גם תמיד רואה כאן זה אומר את זה וזה משלים את זה, אבל כולם ביחד פועלים מכוח חקיקה, הלכות ואמנות, גם בג"ץ בא ואמר אנחנו לא יכולים לפגוע בזכות חוקתית של אדם, במיוחד לאישה שהייתה נשואה לפני שהגיעה לישראל, חזרה לחופשת מולדת ונכנסה להריון. כמובן שיש גם התייחסות בחקיקה למה קורה במידה ורופא קבע שעובד זר אינו יכול למלא את תפקידו בשל סיבה רפואית, גם שם יש מענה דרך החקיקה, כל מענה מקבל את הביטוי שלו. זה לא דיון לצרכי דיון, זאת אומרת אם מעלים את השאלות כאן מחוסר ידיעה, כאן נמצאים משרדי הממשלה ונשמח לתת כל מידע שיו"ר הוועדה מבקש, אבל אם זה עניין של לשאול על אופן יישום המדיניות אז זו כבר שאלה אחרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז תראי, ראשית, כמעט כמעט כל מה שגברתי אמרה אני מכיר, מכבד ומבקש לאכוף גם. אני שואל שאלות פרקטיות, כשמשרד העבודה והרווחה והממונה על זכויות והתנאים של העובדים הזרים מדווחים להם מה הזכויות שלהם, אני שואל קודם כל מה הזכויות שהיא מדווחת לאישה שנמצאת בשמירת הריון, אני שואל פרקטית לא אומר עכשיו למה, שואל פרקטית איך המערכת הזו מתנהלת, מה קורה עם אותה אישה שרופא כתב לה או לא כתב לה שהיא לא יכולה לעסוק בעבודת סיעוד, הוא לא כותב, הוא כותב מה הוא דורש ממנה ואיך הוא דורש ממנה להתנהג ולהתנהל כדי לשמור על שלומה ועל שלום העובר. הרופא אומר את צריכה להרים רגליים על כרית כדי שלא יהיו לך התנפחויות שלוש שעות ביממה, לא אומר איך תעשי את זה, הוא אומר שאת צריכה להיות במנוחה רוב שעות היממה, לא אומר על חשבון מי ואיפה, אני שואל פרקטית איפה זה מתקיים, מישהו צריך להסביר לי. << אורח >> לינא סלאם: << אורח >> אז אני אשלים חצי משפט שהתפקיד של שירי לב רן הוא בעצם לאכוף את הזכויות ואני פשוט מקריאה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ופה שאלתי מה הזכויות בנושא הזה. << אורח >> לינא סלאם: << אורח >> התפקיד הוא לאכוף את הזכויות ולקדם את ההכרה, אבל הרבה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן אבל אני שואל מה הזכויות. << אורח >> סיגל מלמיליאן: << אורח >> הזכויות של העובדות הזרות הן כמו של העובדות הישראליות לכל דבר ועניין, לכן צריך לשנות את החוקים שהם לא יהיו שווים. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> זה לא לכל דבר ועניין, אני כן אחדד שאנחנו עוסקים אך ורק בדיני העבודה, כשעובדת כזו תרצה לשאול אותי על תנאים כללים שהם נוגעים לרווחה אני לא אענה למה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה בסדר שנעשה סימולציה גברתי? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> כן בשמחה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני העובדת הזרה, אני מתקשרת אליך ללמוד את הזכויות שלי ומשתפת אותך בתום לב אומרת שלום אני בהריון, אמרו לי שאני בשמירת הריון, איפה אני עושה את זה? מה את עונה לה? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אז אני עונה לה ככה, אם את בשמירת הריון אין לך זכות להיות בשמירת הריון במסגרת העבודה מכוח חוק הביטוח הלאומי, אם יש לך ימי מחלה שצבורים לזכותך את צריכה או יכולה לנצל אותם, אם יש לך ימי חופשה שצבורים לזכותך את יכולה לנצל אותם, כלל שאין לך את לא יכולה לכפות על המעסיק להמשיך להעסיק אותך כרגע, ואת צריכה למצוא פתרון מסוים, אני מציעה לך לפנות ללשכה הפרטית שבה את רשומה על מנת שהיא תסייע לך, בזה סיימתי את השיחה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי, אני מודה לך, היא אומרת אוקי צבורים לי חופשת מחלה וחופשה שנתית, אני רוצה לממש אותם, איפה אני מממשת אותם? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> היא יכולה לממש אותם בבית המטופל, כי היא עדיין מועסקת, חלים עליה תנאי העבודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם הבנתם? לשם רציתי להגיע, זאת אומרת שבאותו רגע אתם לא משחררים את המעסיק מהכבלים האלו, אם מאותו רגע באופן כפוי היא נמצאת אצלו. הבנו? עם ישראל הבין? שנייה יש הסתייגות, בבקשה. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> באותה מידה אני יכולה להגיד לאדוני, אלו דווקא המקרים היותר מורכבים של עובדות גם עובדים אבל בעיקר עובדות, שחלילה מתגלה שהם חולים במחלה מאוד מאוד קשה, ונניח מצב ואני לא מתארת להם מצב תאורטי, אלא אחד מהמקרים שהגיעו אלינו, עובדת שנמצאת בישראל, מטפלת במטופל באופן מאוד מאוד מסור למעלה משש שנים ומטבע הדברים לעובדת הזו צבורים כ-90 ימי מחלה בהנחה שהיא לא ניצלה את כל ימי המחלה שלה, העובדת הזו זקוקה לכל 90 הימים האלו, והיא גם לא נמצאת אגב לא בשמירת הריון, או לא בהריון בכלל אלא היא זקוקה לטיפולים והולכת לכימותרפיה וכדומה. לעובדת הזו מאחר ויחסי העבודה עדיין חלים יש זכות להישאר בבית המטופל וזה מצב אפילו עוד יותר מורכב, כי יש לנו מישהי שהיא באמת חולה וזקוקה לטיפול, המצבים האלו הם בדרך כלל חריגים, הם ידועים והם מטופלים, בדרך כלל גם הלשכות ברוב המקרים בני המשפחה של המטופלים גם מסייעים, כי מבינים שאי אפשר לשלוט בהכל, ובסופו של דבר אם אנחנו נצטט את המשפט רצינו עובדים קיבלנו בני אדם, אנחנו מתעסקים בבני אדם ואי אפשר שלא לתת טיפול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מאוד מודה לכם, אנחנו נאלץ לעצור את זה כאן ולהתקדם לצערי, אבל תחושותיי גם בנושא הזה אני מניח שזהות לכל הנוכחים, בבקשה. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> סוגיה נוספת שראינו שהיא מאוד בוערת, הרבה מטופלים באים אלינו בטענה שעובדים זרים שזכאים ליום מנוחה שבועי, מעדיפים שלא לנצל את יום המנוחה, כי אם הם עובדים במהלך יום המנוחה אז הם זכאים לתשלום נוסף, אנחנו בחרנו דווקא מתוך הזכות הזו לחדד לעובדים למה כדאי להם ונכון להם להשתמש ביום המנוחה, גם אם הם לא ירוויחו את התשלום הנוסף הזה, בסרטון הזה אנחנו קודם כל הסברנו את המסגרת המשפטית אבל גם הבאנו עובדות שידברו אל העובדים, אל הקולגות ויסבירו להם למה זה נכון לרווחתם לצאת ליום המנוחה ולמה גם בסופו של דבר זה ייעל את הדבר שלהם. הוצאנו את הסרטון וכמו שאתם רואים הוא זכה לצפיות רבות ולשיתופים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אפשר לראות אותו? אגב, הבחירה לאותו יום בשבוע של החופש היא של המעסיק? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> לא, הבחירה של יום המנוחה השבועי היא דווקא של העובד לפי שעות עבודה ומנוחה, חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שאם הוא יהודי הוא חייב לקחת את יום המנוחה ביום שבת, ואם איננו יהודי הוא יכול לבחור או ביום המקודש שלו לדוגמה, נוצרים ראשון ומוסלמים שישי אבל הוא גם יכול לבחור שזה יהיה יום שבת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל אם הוא לא רוצה ביום שבת והוא רוצה ביום שלישי? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> לא לא, הוא לא יכול. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> יום שלישי לא אפשרי. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> הזכות שלו לבחור בין שלושת הימים הבאים שישי, שבת או ראשון. אם הוא יבקש ביום שלישי אני לא אתמוך בבקשה שלו, כי לפי החוק זה לא יום המנוחה, אני רוצה יום שלישי גם ימי מנוחה, אני לא אעבוד ביום שלישי ואבוא ביום שבת לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם מקום העבודה שלך מקיים פעילות ביום שבת אז זה לגיטימי. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> צריך היתר לדבר הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לגיטימי למה זה לא כזה מסובך, אם זו מערכת שעובדת כשבעה ימים בשבוע מה זאת אומרת אתה לא תתמוך, מה אתה רוצה שביום שכל בני המשפחה של המטופל נמצאים שיהיה גם העובד, אבל ביום שאף אחד לא נמצא שהוא לא יהיה? למה לא לתת את זכות הבחירה למעסיק, אומר שהוא זקוק לו ביום מסוים. אני אשאל אותך שאלה, מאן דהו מציל בבריכה, עונת הקיץ, הבריכה פעילה שבעה ימים בשבוע אמת או לא? התנועה ביום שבת עומד על 4000%, באמצע שבוע עשרות אחוזים, אומר המעסיק יש לי מחסור ביום שבת, אני לא מחייב אותך לעבוד בשבת רק בגלל שבת, אלא אני אומר לך מראש העבודה היא בכל אחד משבעת הימים בשבוע עם יום מנוחה, אני רוצה לבחור מתי אתה תהיה בחופש, אתה עוסק בתחום שבו הפעילות המוגברת היא באוגוסט וכל השנה אנחנו אנחנו עונת מלפפונים, אתה לא יכול להחליט בשבילי שהחופשה השנתית שלך תהיה באוגוסט, כי אני מחזיק אותך כל השנה בשביל אוגוסט, אז אני אגיד לך תצא ביוני. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> על חופשה שנתית כן, אבל על יום מנוחה לא, גם לדוגמה שציינת יש היתרים, יש היתרי העסקה למצילים שאפשר להעסיק אותם ביום המנוחה ביום שבת, עדיין זה לא אומר שאפשר להעסיק אותם בכל שבת ולא לתת להם יום מנוחה אחד פעם בחודש ביום השבת. גם ההיתרים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה, למה התקנון הזה לא מוצג גם כאן? בואו נסדיר שהמעסיק יקבע את היום בשבוע שהעובד נמצא בחופש, אך פעם בחודש העובד יחליט. << אורח >> וואאיל עבאדי: << אורח >> זה מנוגד לחוק שעות עבודה ומנוחה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> צריך לתקן את החוק אדוני היו"ר. ברגע שמתקנים את החוק אפשר לדבר, גם אם יוחלט על יום מנוחה אחר יש כאן המון סוגיות שאם רוצים לדבר צריך לתקן את החקיקה, ולכן אנחנו לא יכולים לעשות את זה. << אורח >> וואאיל עבאדי: << אורח >> חבר יום המנוחה חייב להיות או שישי, שבת או ראשון לפי פקודת - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת העסקה מיוחדת, אני מסביר לך משהו, תקשיב, אני אפעל להתאמת החקיקה, נגמר. << אורח >> וואאיל עבאדי: << אורח >> אני מסביר לאדוני רק למה אין אפשרות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מודה לך, והתפקיד שלי הוא להיות יצרתי ולמצוא את הדרך החוקית שבה כן יהיה ניתן. אני מודה לך על הסקירה בדיון אצלי בשבוע. אוקי, בואו נתקדם חבר'ה כי עוד מעט אני כבר - - - << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> מצאתי את הסרטון אבל אנחנו מתקשות להציג אותו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקי, אז אל תציגו אותו בואו נתקדם ונתמקד מעט באכיפה בבקשה. חמש דקות לסיום אם אני לא מפריע ואני מתאפק זה בסדר? << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> דקה לסיום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כל מה שאת רוצה לדבר איתי על אכיפה זה רק דקה? הבנתם את היחס, שעתיים זכויות, דקה על חובות, עשרה עמודים על זכויות, משפט מרומז על חובות. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אדוני לגבי יום המנוחה שציינת אנחנו נבחן שוב וניתן תשובה לגבי מה שאתה אמרת, יום מנוחה באמצע שבוע. אכיפה אתה רוצה עכשיו? אין אכיפה, אתה רוצה להמשיך? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא יכול להיות שאין אכיפה, גם למי שמעט מתבלבל כשמדברים על אכיפה הם מתכוונים לאכיפה על מעסיקים לא על מועסקים, רגליים על הקרקע חבר'ה. טוב בואו נתקדם. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> הדבר האחרון שרק רציתי לציין ושוב זה בא בתגובה להרבה מהמקרים שמגיעים אלינו, אחת מהסמכויות שיש לממונה זה גם לעשות גישורים, ואנחנו מגלים שהרבה מהמקרים שמגיעים אלינו שיש בהם הרבה מאוד מתחים, ועל מנת ששני הצדדים לא יצטרכו להשקיע כסף וזמן בלשכור עורך דין ולהתנהל מול ערכאות משפטיות, אז זה שירות שאנחנו מציעים לציבור, אנחנו רואים שהכלי הזה הוא כלי מאוד מאוד אפקטיבי כי אנחנו מצליחים להביא את שני הצדדים להסכמות, אנחנו כמובן אומרים את זה כאן כדי שמי שמוצא לנכון להשתמש בכלי הזה יותר ממוזמן ליצור איתנו קשר. עכשיו לאכיפה. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> צהריים טובים, שמי שרון כהן ואני מנהלת תחום בכיר במנהל הסדרה ואכיפה. ראש המנהל מאיר דוד יושב כאן והוא אחראי על כל האופרציה הזו, גם על תחום האכיפה וגם על היחידה של שירי. מנהל הסדרה ואכיפה זה גוף שאמון על אכיפה חוקי עבודה במשק הישראלי בכלל, האכיפה מתבצעת כלפי כלל המעסיקים במשק ואנחנו לא מתייחסים לזהות העובד בין אם הוא עובד זר, או לא עובד זר, ישראלי או לא ישראלי, חוקי או לא חוקי, זה לא משנה, מה שחשוב לנו זה שהמעסיק יפעל כחוק. לצורך העניין, אנחנו אמונים על למעלה מ-22 חוקי עבודה שאותם אנחנו אוכפים, שטומנים בחובם כ-128 סעיפי הפרה שזה המון, ביניהם עוד צווי הרחבה וביניהם צו ההרחבה לפנסיה. האכיפה שלנו מבוססת בעיקר על תלונות, שזו היחידה שאני אמונה עליה, ועל אכיפה יזומה, אני אתן כאן סקירה קצרה בהיבט של עובדים זרים כי לשם כך התכנסנו. במהלך שנת 2022 התקבלו ביחידת הפניות כ-128 פניות של עובדים זרים בחשד להפרות חוקי עבודה, מרבית הפניות הללו התקבלו במסגרת שיתוף הפעולה עם רשות אוכלוסין והגירה שמפעילה את מרכז הפניות לעובדים זרים של CIMI, וכן על ידי קו לעובד וארגוני זכויות עובדים, במהלך שנת 2022 ניהל מנהל הסדרה ואכיפה כ-415 תיקי חקירה כנגד מעסיקים בחשד להפרות חוקי עבודה, ניתן לגזור מזה שהאכיפה בנושא של עובדים זרים היא גדולה יותר, מבוססת אכיפה יזומה. יש לנו יחידת מודיעין שהיא בעצם מגיעה, גם כן בשיתופי פעולה עם ביטוח לאומי, בשולחנות עגולים עם רשות האוכלוסין וההגירה, אגף שירות למעסיקים וכדומה ומגיעים למעסיקים ששם הסבירות להפרות חוקי עבודה גדולה יותר. בשקף הבא אני מציגה את הענפים שבהם נפתחו תיקי החקירה, ניתן לראות שבענף החקלאות ובענף הבניין זו עיקר הפעילות שלנו בהיבט של אכיפת חוקי עבודה, וביתר הענפים אתם לא תראו כאן את ענף הסיעוד, כי באמת העשייה הרבה של עורכת דין שירי לב רן היא בענף הסיעוד וזה פחות מגיע אלינו, אנחנו מודעים לקושי באכיפה בענף הסיעוד, כי גם הקשיש מוחלש וגם העובד מוחלש, ואנחנו מעדיפים שיהיו הליכים של בירור וגישור ככל שניתן לפני שאנחנו מגיעים עם המכה הקשה של האכיפה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך אני מתנצל שאני מפריע ככה ברצף, שאלה, אני מניח שכשאתם כותבים עובדי ניקיון ושמירה אתם לא מתכוונים לעובדים זרים. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> לא הכוונה זה לענף כולו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואת אמרת שאת כרגע ממקדת את הסקירה סביב עובדים זרים. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אבל זה שולל גם פלסטינאים. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אז אני אחדד, באגף הניקיון מועסקים עובדים מסתננים ומבקשי מקלט, יש לא מעט. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> כשאנחנו אומרים שמירה וניקיון זה ענף שהוא יחד, כי הרבה פעמים החברות עצמן מקבלות רישיון של שמירה וניקיון, אנחנו מתייחסים פה בעיקר לעובדי ניקיון. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> וזה כולל מעסיקים של פלסטינאים. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> כן, במהלך שנת 2022 מנהל הסדרה ואכיפה הטיל עיצומים כספיים בגובה של למעלה מ-7 מיליון שקלים כנגד מעסיקים שהפרו את חוקי העבודה, ניתנו כ-400 התראות מנהליות לאותם מעסיקים שהפרו, כמובן מעסיק זה בהתאם לנוהל התראות ובהתאם - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אחוז הגבייה בגין העיצומים של 7 מיליון שקלים? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> גבייה ישירה בערך כ-20% והשאר עובר למרכז לגביית קנסות. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> הליכים שהם יחסית חדשים, אני כל הזמן אומרת שזה במסגרת המדיניות החדשה, אבל הזמן עובר והשנים עוברות וזה כבר לא כזה חדש, אבל עדיין הנטייה היא לומר שבמסגרת המדיניות החדשה אנחנו הנהגנו מנגנון מסיום למעסיק לתקן את ההפרה. לצורך העניין אתה מעסיק והפרת את חוקי העבודה, קיבלת מאיתנו עיצום כספי של כ-100,000 שקלים, שזה לא מעט, אנחנו באים ואומרים לך היה ותתקן את תנאי העבודה, היה ותתקן את הליקוי ותחזיר את הכסף לעובדים אנחנו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תמריץ, מדהים אני מאוד מאמין בתמריצים. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> בהחלט, ובמסגרת הזו אנחנו שמחים לומר בשנת 2022 הוחזרו כספים לכ-710 עובדים זרים בסכום של 1.7 מיליון שקלים. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אני רק אגיד אדוני, שרוב התלונות בנושא עובדים זרים הן על שעות נוספות, עובדים שעובדים שעות רבות ולא מקבלים את מלוא התגמול, או עובדים כמו בענף הניקיון שעבדו תקופה מסוימת ולא מקבלים בכלל שכר, אלו המקרים הקשים שאנחנו נתקלים בהם לרוב, בענף הבניין מועסקים בין 12-13 שעות ומקבלים רק עבור 8 שעות, בענף החקלאות גם, אלו המקרים הקשים בהם אנחנו נדרשים להתערב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעניין הבניין אנחנו בימים האחרונים מנהלים לא מעט דיונים, לא נצלול כרגע. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> זהו, באמת בקצרה, אנחנו מדברים על נושא של שיתופי פעולה, המנהל שותף ויוזם שולחנות עגולים לנושא זכויות עובדים עם ארגונים שונים, אנחנו אחת לרבעון עושים פורום של זכויות עובדים זרים שבהם שותפים כל ארגוני העובדים, בכל הנושאים, אנחנו מציפים גם זכויות שקשורות לעובדים זרים, אבל בכלל גם זכויות עבודה שקשורות במשק, במסגרת המאבק בסחר בבני אדם אנחנו משתתפים הן בהכשרת עובדים והן במתן הרצאות, אנחנו לוקחים חלק בהרצאה הזו שהיא מתרחשת אחת לרבעון, או פעם בחצי שנה, ובאמת אנחנו עושים את כל שיתופי הפעולה האלו ואת כל האכיפה המשולבת הזו למיצוי ההליכים עליהם אמון המנהל, ולמיצוי זכויות של עובדים בכלל במשק בהקשר הזה של עובדים זרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. כמה שאלות לעניין המשקים של בין משרד העבודה ולבין מנהל האכיפה ורשות האוכלוסין: איך גורמים לכך כאשר נתפס מעסיק של שוהה בלתי חוקי וכשהמעסיק - - - << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אנחנו נדבר על זה אדוני, אתמול זה עלה בדיון בוועדה ושבוע הבא נעשה דיון בנושא הזה גם בוועדת העבודה, אנחנו באמת נחשוב איך לברר את זה גם לגבי סמכויות, גם לגבי חלוקת העבודה, גם לגבי איך מביאים את המידע, מה ואיך, אני יודע שהנושא הזה בוער לאדוני אנחנו נדבר על זה בנפרד, באנו יותר בשביל לתת סקירה החגיגית על הפעילות ופחות על הנושא הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מעריך זאת מאוד ועדיין מדגדג לי לשאול לפחות שאלה אחת, היה לי רצף של שאלות אני עוזב את זה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אז אני אגיד לאדוני שכל מעסיק שאנחנו אוכפים אנחנו מעבירים את המידע לרשות האוכלוסין, סביב הנקודה המאוד בוערת נעשה לזה פתרון, מבטיח לך שנמצא פתרון, אולי אדוני יעזור לי לקבל תקנים, יעזור לי לתמרץ את העובדים. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> בסוף כולם מעבירים אלינו, הם רק רוצים את התקנים ואת העבודה שתישאר אצלי. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אדוני אנחנו נעשה את זה בצורה באמת חכמה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הם דווקא באו בגישה יצירתית שהם רוצים את העבודה ולתת לך את התקנים. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אנחנו נמצא את הפתרונות אדוני וננהל את האכיפה שתהיה מה שנקרא הוליסטית 360 מעלות, אני מבין את הרצון של אדוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מאוד מאוד מודה לכם ועדיין שאלה אחת מדגדגת לי מאוד. מותר לי עדן? יש לנו את הזמן? זה בסדר? קיימת מציאות שעובד נחשד, או נתפס מועל בתפקידו, עצור, כלוא, מגורש, שאתם עדיין מסייעים לו לקבל את זכויותיו? מכאן או שהוא כבר לא בארץ. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אני לא נתקלתי בזה, שירי תגידי איך אצלך. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> פשוט דילגתי על השקף הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך את בורחת, לפחות ניתן לומר עליך גברתי שאת ממלאת את שליחותך ועבודתך נאמנה במסירות ובשקדנות. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> לטובת הכלל, בכל מקרה אנחנו קיבלנו במהלך שנת 2022 באופן לא יזום מאיתנו אני חייבת לומר, קיבלנו החלטות שניתנו בבית הדין למשמורת, מקרים שהגיעו לבית הדין למשמורת שהעובד נמצא בכלא גבעון והתברר תוך כדי הליך הגירוש שלו שהוא לא קיבל את מלוא השכר שלו, היו לנו מקרים כאלו, אנחנו יצרנו קשר כמובן עם רשות האוכלוסין שסייעו לנו להגיע לכלא ולפגוש את העובדים האלו, ברוב המקרים הצלחנו לדאוג לכך שהעובדים יקבלו את השכר שהגיע להם, לצערנו לא בכולם. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אדוני אנחנו מדברים פה על סוגיות שהן רוחביות גם לעובדים ישראלים, גם עובד ישראלי שמעל וגנב יכול בסופו של דבר להיות מפוטר, אבל הוא יצטרך לשלם את השכר והזכויות, אחר כך הוא יתבע בבית הדין. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> אין בכלל אפשרות בכלל לתבוע אותו, אין אפשרות, זה העיוות שקיים. אלו זכויות היתר של עובד זר על אזרח ישראלי, זה לא נורמלי שרק עובד זר יכול לתבוע את המעסיק שלו ומעסיק לא יכול לתבוע את העובד, אין לו אפשרות לתבוע לאן הוא יגיש את כתב התביעה, מה הוא יכול לעקל לו, מאיפה הוא ייקח את הכסף? ברגע שהם מקבלים את הכסף הם מעבירים אותו באותו יום לחוץ לארץ, העיוות הכי גדול ואתם אומרים לי פה שיש כאן קבוצה מוחלשת של עובדים זרים, הקבוצה המוחלשת היא זקנים, תספיקו לספר סיפורי סבתא פה. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אני לא חושבת שיש מקום להרים את הקול אדוני, אני מסבירה שוב שברגע שלעובד יש זכאות לקבל את השכר שלו, אני לא דיברתי כרגע לא על מקרים של גניבה או משהו אחר, ברגע שלעובד יש זכות לקבל שכר עבור עבודה שהוא ביצע, בהחלט יש מקום לסייע לו לקבל את השכר שלו, בדיוק באותה נשימה אני אומרת בעקבות ההערה שלך, עובד שלא קיבל את השכר וגורש מישראל ועדיין יש לו את הזכאות לקבל את השכר שלו גם הוא יתקשה ככל הנראה לנהל תביעה כאשר הוא נמצא מחוץ לארץ. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם מסייעים לו גם כשהוא בארץ מוצאו? << אורח >> וואאיל עבאדי: << אורח >> אנחנו כהסתדרות כן מסייעים לו, אנחנו ככוח יכולים לייצג אותו גם כשהוא בארץ המוצא שלו. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> הסיוע שאנחנו נותנים לו זה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואם אני אומר לכם שעובד שמעל בתפקידו הכה, גנב, ביזה מדינת ישראל הצליחה להחזיר אותו לארץ מוצאו, כלומר לגרש אותו ועל פי משנתי הכסף שהוא צבר פה בכל מיני חתכים צריכים להיות מועלמים לטובת מתן הטבות וסיוע ברכישת מצלמות לקשישים אחרים על פי מבחן הכנסה, כדי למנוע שיהיו מקרים נוספים כאלו, מה תהיה גישתכם? << אורח >> וואאיל עבאדי: << אורח >> אבל אדוני, שכר עבודה מגיע לו אפילו אם הוא גנב, אי אפשר לשלול שכר עבודה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> אדוני קטנו לחלוק על משנתו אדוני, אבל , אנחנו נביע עמדה מקצועית אך ורק במה שהחוק מתיר לנו. << אורח >> וואאיל עבאדי: << אורח >> החוק לא מרשה לך לשלול שכר עבודה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> לכן אני אמרתי אנחנו נדגיש עמדה מקצועית לפי מה שהחוק אומר לי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אדמה לכם גישה טיפולית בסדר? << אורח >> וואאיל עבאדי: << אורח >> אני לא מדבר על - - - אני מדבר על שכר עבודה, על פדיון ימי חופשה שנתיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז תן לי רגע לומר לך מה אני רואה בחזוני בסדר? עובדת ששבוע שעבר או לפני שבועיים צפינו בקלטת שהיא חובטת באופן אכזרי וברוטלי באותה מטופלת שלא עשתה כלום, זה גם לא תוך כדי משהו שהיא הוציאה אותה מדעתה למרות שגם זה חלילה, נשלים עם זה. אני אגב מציע לכם עצה, גם לעורכת הדין מיטל רוסו, תמיד כשאנחנו רואים כאלו סרטונים נעצום את העניים ונגיד ראינו הרגע מה עושים לסבתא שלנו, ואז תחוו את דעתכם, לגישתי אותה עובדת, צריכים למצות איתה את הדין, צריך להעמיד אותה למשפט ולצורך העניין נפסק שהיא צריכה לקבל כשנתיים מאסר בסדר? מעבר לקנס שנעזוב אותו בצד, לגישתי בשנתיים שהיא אמורה לשבת בכלא, כל יום בכלא עולה כ-480 שקלים, ליצור את המכפלה הזו, צוברים סכום מסוים כמה זה יוצא לשנתיים, את אותם אלפי שקלים, או עשרות אלפי שקלים מחלטים מהזכויות הפנסיוניות שנצברו לה, מהמשכורות שחייבים לה, מהכספים שיש בבנק ומהכסף שהיא שמרה מתחת למזרון בבית המטופל כשהיא הרביצה לו. את הכסף הזה אנחנו נחלק גם חלק מהקנס למטופל כדי להטיב עם אותו מטופל, וחלק למצוא קופה מסוימת שאיתה אנחנו נממן רכישת מצלמות בסבסוד לקשישים על פי מבחן הכנסה כדי למנוע בעתיד כאלו מקרים, והעודף שיישאר נארוז אותו ונשלח לה. << אורח >> סיגל מלמיליאן: << אורח >> כן, אבל אי אפשר לממש את זה בפועל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << אורח >> סיגל מלמיליאן: << אורח >> כי קודם כל את הכספים שלהם הם מעבירים אוטומטית לארץ המוצא שלהם, אז אין להם פה שום דבר. אין פה נציג מהמשטרה אבל המשטרה בדרך כלל סוגרת תיקים של עובדים זרים מחוסר עניין לציבור, אין שום אכיפה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אני רוצה לספר לך משהו שלפני שלושה שבועות מדינת ישראל הצליחה לגרש עובדת זרה, בתיק שלה היה סכום לא מי יודע מה גדול שהיא צברה, כ-870,000 שקלים בערך במזומן, והיא לא הייתה נתפסת היא הייתה בלתי חוקית, היא לא הייתה נתפסת אם היא לא הייתה חובטת באותה מטופלת שלה וכמה ימים קודם המשפחה שמה מצלמות כי הם חשדו. היא יכלה להישאר פה ולעשות עוד מאות אלפי שקלים, בין 870,000-880,000 שקלים, לא סכום גדול, בלי מיסים, בלי הפרשות, אגב חלק מאוד גדול מהזמן שהיא הייתה מנועה מלחזור לארץ מוצאה, כי מדינת ישראל לא מצאה את הדרך להחזיר אותה עם הכסף המזומן, מכיוון שהיא הייתה חייבת לחזור בטיסת קונקשן ולא יודעים מה לעשות עם הכסף כשהיא מחליפה מטוסים, לא רוצים לקחת לה את הכסף, תעזבו זו סתם פנטזיה. בואו נתקדם, אני מבקש להעביר את רשות הדיבור למכובדי מר וואאיל עבאדי, מנהל חטיבה ארצית של איגוד עובדי הבניין, אבל ברשותך אנחנו מתכנסים לסיום. << אורח >> וואאיל עבאדי: << אורח >> לא לא, ממש קצר, כשתי דקות, אני לא אכביד על אדוני. אני בעניין העובדים הזרים אני אתייחס אך ורק לעובדי הבניין, אני מנהל חטיבה ארצית של איגוד עובדי הבניין בראשותו של יצחק מויאל, שמסר לי שהוא נאלץ לקחת את אשתו לבדיקות ולכן נבצר ממנו מלהגיע לכאן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ידעתי שאם הוא לא הגיע יש סיבה מספיק טובה, תמסור לו את ברכותיי, איחולי ותודתי על פועלו. << אורח >> וואאיל עבאדי: << אורח >> אנחנו בשיתוף גם עם רשות האוכלוסין והעבודה, גם עם משרד העבודה וגם עם התאחדות הקבלנים ברחבי הארץ מטפלים בעובדי הבניין, בעובדים הפלסטינים ובעובדים הזרים, את העובדים הזרים אנחנו מספיקים לקלוט אותם כבר בשדה התעופה ברגע שהם דורכים במדינת ישראל. אנחנו נותנים להם את ההסכם הקיבוצי הענפי בענף הבניין בשבע שפות שונות, עברית, ערבית, אנגלית, רוסית, סינית, מולדבית וטורקית ואנחנו מחלקים את הזכותון שלהם בשבע שפות ומכשירים אותם כבר ביום הראשון לעבודתם לפני שהם נכנסים לאתר בהכשרת בטיחות בעבודה במסגרת המלחמה בתאונות עבודה, גם עושים להם השתלמויות ומסבירים להם על הזכויות שלהם, גם הקימו להם את הזכותון בשבע שפות, כל אחד בשפה שלו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גם חובות? << אורח >> וואאיל עבאדי: << אורח >> לא, אנחנו כארגון עובדים אנחנו לא נעשה את העבודה של משרד העבודה. << דובר >> קריאה: << דובר >> רק אנחנו בחובות אתה עוד לא הבנת? << אורח >> וואאיל עבאדי: << אורח >> יש לנו השתלמויות שאנחנו גם מזמינים את רשות האוכלוסין להסביר על הזכויות שלהם והם עם כל הכבוד להם משתפים פעולה ובאים לכל הזדמנות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בלקבל זכויות מי לא ישתף פעולה? << אורח >> וואאיל עבאדי: << אורח >> כל זה עדיין לא מספיק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איתן, מי לא ישתף פעולה בלקבל זכויות? רק היום. << אורח >> וואאיל עבאדי: << אורח >> אדוני זה עדיין לא מספיק, וצריך להפיץ את זה עוד יותר בקרב כל העובדים שמגיעים לכל הענפים, לכן אני מוכן להירתם ולעזור למשרד העבודה בשפה הערבית, לעזור להם בקמפיין של פרסומים ועלונים ומה שהם יצטרכו, לחלק את זה כמה שיותר ולהפיץ את זה בקרב כמה שיותר עובדים, תודה רבה אדוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מאוד מאוד מודה לך, אם יש כאן מישהו - - - << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> תדע לך אדוני היו"ר שהדיון הזה הוא אחד הדיונים הכי חשובים לטעמי ואני אסביר לך למה, הוא משקף את המציאות המעוותת של כוח אגרסיבי, מונופול של כוח של עובדים זרים שרודה במשפחות ומטופלים ופה כבר במשך שנים מנסים להציג אותם כגורם חלש ואני זוכה עכשיו לאיומים מצד הקהילה הפיליפינית על זה שאני מקדם זכויות של קשישים, אני מקדם זכויות וחובות ואני מקדם גם את חוק הפנסיה, בגלל זה אני זוכה לאיומים כבר במשך שבועיים מצד עובדים פיליפינים, מאחלים לי כל מיני מחלות ודברים וגם רוצים להכניס את כל מי שיתמוך בי, או בכל מי שמקדם זכויות סיעודיים להכניס אותו לרשימות שחורות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ומה יהיה ברשימות השחורות? << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> ברשימות השחורות האלו אנחנו לא נקבל שירותים מהם, כלומר הם באים לפה והופכים להיות ארגוני פשע, מקבלים כוח והכל מהמדינה וגם רודים בנו. יש לנו מחויבות לנו כיהודים מצוות הגר, אבל כשמצוות הגר וכשהגר קם על האזרח אנחנו צריכים לקום עליו ולהגיד לו אדוני זה לא המקום שלך, אתה פה אורח ואתה תתנהג כאורח, אנחנו נכבד אותך אם אתה תכבד אותנו, ואם אתה לא תקיים פה את החוק אתה תעוף מפה. << דובר >> קריאה: << דובר >> כן אבל גם לא צריך להחיל שוויון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חד משמעית. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> איתן בוא נאמר בכנות, צריך להיזהר מלעשות אסקלציה של המצב וזה סתם מיותר, כי אני רואה מעסיקים מתדפקים על דלתנו לבקש עוד עובדים ועוד עובדים בכל הענפים, אז המשק צריך את העובדים האלו, כל ענף הסיעוד הביתי כולו מבוסס כמעט אך ורק על מענה של עובדים זרים, וצריך לזכור גם את זה שהם נותנים פה שירות ומענה, חשוב שהם יגיעו מיומנים, חשוב שניתן להם זכויות וחשוב כמובן לא פחות לעמוד על החובות שלהם ועל הנהלים על מה שצריך לתת ועל השירות הטוב, האנושי והחם שנותנים למטופלים הסיעודיים. לא צריך להתפזר יותר מידי ולהגיד בואו הם ארגוני פשע, אני מוחה בתוקף על האמירה הזו שלך, הם לא ארגוני פשע, הם עובדים זרים שמגיעים לישראל לתת מענה במקומות שהרשת - - - << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> תכנסי לרשת ותראי איך הם מתנהגים איומים, טלגרמים, רשימות שחורות. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אם יש פערים ויש חלק מהפערים, צריך לטפל בהם, אבל לא לשפוך את התינוק עם המים ולצייר את העובדים הזרים כארגוני פשע, לחלוטין לא נכון, בואו נזהר מזה. הנה אלכס שיושב מולי עם כל הכבוד וסליחה שלקחתי אותך כדוגמה, בלי העובד הזר שלו הוא כמעט ולא יכול לתפקד. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> היו"ר אמר הרבה פעמים, הם עובדים שבאים לעשות את העבודה, לנו יש בעיה עם מי שמגיע לכאן ומפר את החוקים ומתעמר במטופלים, יש לנו בעיה עם האנשים האלו ועם השנים זה הולך וגדל. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> זה חריג וצריך לטפל בכל הפרה וזה נכון ואנחנו צריכים לתת את המענה ואנחנו מתאמצים לתת את המענה בכל המשאבים שיש לנו, גם משרד העבודה, גם רשות האוכלוסין וההגירה וכל המשרדים האחרים שנוגעים בדבר, אבל ההשוואה לארגוני פשע היא לא במקומה. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> במיוחד שאנחנו יודעים שברוב המקרים המשפחות אסירות תודה לעובדים על הטיפול המסור שהם נתנו למטופלים. << אורח >> סיגל מלמיליאן: << אורח >> כן אבל עדיין יש חוקים שלא צריך להשוות אותם לחוקים של הישראלים, למשל פנסיה, למה עובד שבא לפה לתקופה קצובה צריך לקבל פנסיה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לדיון אחר. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אלו חוקים של ממשלת ישראל, אנחנו גורמי מקצוע אנחנו לא מחוקקים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקי אני מודה לכם, לפני שאני ניגש לדברי סיכום סדורים אני רק אומר לכם שאני מאוד מאוד מבין מאיזה מקום מר איתן בנימין מדבר ומבטא, ויחד עם זאת אני לרגע לא יכול להתעלם מגישתה של עורכת הדין ענבל משש, ואני מבקש גם ממך לא ליצור אסקלציה. אני אומר שאנחנו חייבים לפעול בשני מישורים, בגישה מפרידה, שמנתקת בין הצרכים והביקוש שגובר על ההיצע לבין הרצון, הצורך והמחויבות שלנו לוודא שמי שמגיע לכאן יתנהג ויתנהל בדיוק כפי חוזה העסקה שלו, שבדיוק באותה נשימה שבה אנחנו מבהירים לו את זכויותיו, אנחנו מזכירים לו מה הן חובותיו, מזכירים לו שהוא אורח במדינה לזמן קצוב בלבד, בלבד, מבהירים בפניו לצד העובדה שנשמור בקנאות על זכויותיו אנחנו בדיוק לפחות באותה קנאות נדאג ונשתדל לאכוף את חובותיו, זו הגישה שלי. אנחנו נתכנס לדיון, אני מאוד מאוד מודה לכם ההגעה, הנוכחות, ההשתתפות הפעילה, אני מתנצל בפני מי שרצה לבוא לידי ביטוי ולא קיבל את רשות הדיבור, השתדלתי להקשיב לכלל הדעות, אני מעדכן אתכם שכסיכום מוסר לפרוטוקול, גברתי המנהלת, שאני אפעל לתיקון חוק עובדים זרים להקמת יחידה שממונה, תתפלאו, על זכויות המעסיקים גם, היחידה הזו תהיה במשרד העבודה ואני אפעל לשתף אתכם פעולה, אני אוהב לשתף אתכם פעולה. שנית, אני מבקש ממשרד העבודה להנגיש לעובדים הזרים גם את חובותיהם, בפרט בתחום הסיעוד הביתי ובכלל לנציג ההסתדרות, דבר שהוא מאוד מאוד חשוב, שוויוני, הוגן. הוועדה מבקשת מהממונה לקבל איגרת מעודכנת לשנתיים האחרונות, גם למעסיק וגם למועסק שהפקתם, אני אשמח לקבל את זה בשתי שפות. << אורח >> שירי לב רן לביא: << אורח >> אנחנו מציגים את זה בעברית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן אין בעיה, אני מדבר על מה שנשלח למועסקים. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה, הנה גם את הגעת למסוע, את יכולה להודות שבשלושת הדיונים האחרונים אתם חצי צופים מהצד, בדרך כלל אתם המרכז, אבל זו תוצאה של הרבה-הרבה עבודה מקדימה, ואני מודה על שיתוף הפעולה שמתנהל, על פי רוב מאחורי הקלעים, מרשות האוכלוסין אני מבקש לשלוח מסמך מסודר לעבודה בדבר הזכויות והחובות של עובדת זרה בהריון שילדה בארץ, ועם אותו חיתוך של מה שביקשתי שאמרתם שתוכלו להפיק לי. הוועדה מבקשת תשובה ממשרד העבודה לגבי יום המנוחה, מאוד מאוד חשוב לי, אני בטוח שאם ניגש בגישה פרגמטית אנחנו לכל הפחות נהיה בהיבט של זה נהנה וזה לא חסר, אנחנו נפעל בהתאם לתשובתכם ואני מקווה שאנחנו נעשה את זה תוך כדי שיתוף פעולה. הוועדה תפעל לקדם שיח בין משרדי לקידום שיתוף הפעולה באכיפה מנהלית מול מעסקים ומול עובדים, בדגש על משרד העבודה ורשות האוכלוסין וההגירה, כמובן שאני זמין, אני מנהל את הוועדה המסורה, יועץ החקיקה שלי וכל שאר צוות לשכתי, אני שוב פעם מאוד מאוד מודה לכם, מאחל לבשורות טובות לעם ישראל, מדינת ישראל ולשוהים בה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:00. << סיום >>