פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 24 ועדת הפנים והגנת הסביבה 05/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 97 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, ט"ז בתמוז התשפ"ג (05 ביולי 2023), שעה 9:05 סדר היום: << הלסי >> הצעה לסדר היום בנושא: "חסמי בנייה של רשות מקרקעי ישראל מונעת פיתוח המרחב הכפרי שבנגב ובגליל" של חה"כ יאסר חוג'יראת << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: ארז מלול – מ"מ היו"ר יוסף עטאונה חברי הכנסת: אלון שוסטר יאסר חוג'יראת מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: עידן גרינבוים – ראש מועצה אזורית עמק הירדן אליעד דוד פיבקו – יועץ למנהל הרשות, רשות מקרקעי ישראל סעדיה גורדצקי – מנהל המרחב הכפרי, תנועת אור דודו קוכמן – מזכ"ל האיחוד החקלאי משתתפים באמצעים מקוונים: דני עברי – ראש מועצה אזורית משגב ייעוץ משפטי: לירון אדלר מינקה מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> הצעה לסדר היום בנושא: "חסמי בנייה של רשות מקרקעי ישראל מונעת פיתוח המרחב הכפרי שבנגב ובגליל", של ח"כ יאסר חוג'יראת (מס' 29). << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוקר טוב, ועדת הפנים, הנושא הראשון על סדר היום חסמי בנייה של רשות מקרקעי ישראל מונעת פיתוח המרחב הכפרי שבפריפריה. אז לפני שאני גם אגיד כמה דברים, אני מכבד את חבר הכנסת אלון שוסטר, ראש מועצה אזורית לשעבר, שמכיר את הנושא מקרוב, שיציג את הדברים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה אדוני יושב הראש. ראשית דבריי, אני מחבק, בשם כולם אני מניח, את משפחתו של לוחם צה"ל, לוחם אגוז שנפל למען הגנת תושבי ישראל וביטחונה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כולנו מצטרפים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בשל הגילוי נאות, הבן שלי היה אחד מה-1,000 ביחידה סמוכה. ולא כולם שבים לבסיסם בשלום. והלילה גם הבית שלי היה תחת מתקפה מעזה. אז אלו הם חיינו. ועכשיו, בנסיבות האלו, שהן לא מנותקות במידה רבה מהדיון שלנו, כלומר מה קורה במרחב הכפרי שחלקו גדול פריפריה וספר? כיצד רשויות המדינה כולן, במקרה הזה רשות מקרקעי ישראל, תומכת ביעדים הלאומיים שהם הצמיחה הדמוגרפית? אני אגב לא יודע מי הנציג של רמ"י פה? שלום אדוני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש נציגים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה שאתם פה, ואני רוצה לגעת לפני שחברים אחרים שנמצאים כאן יפרטו. הדיון עצמו הוא דיון גם כמותי וגם איכותני. הוא כמותי כי המרחב הכפרי שמהווה כמשהו סדרי גודל שבין 10-12 אחוזים מאוכלוסיית ישראל, צריך, חייב, להיות חלק מהמאמץ הלאומי לבניית דירות, לצמיחה, ובאופן עקרוני כך צריך להיות וצריך להצטופף בהקשרי תכנון ברמה סבירה, וצריך לייצר תכנון ראוי, לא רק ביישובים הערביים צריך לייצר תכנון ראוי, אלא גם ביישובים היהודיים, ומותר להצטופף, מותר לייצר תשתית ראויה לשיכון, לדיור. אבל יש כאן גם דיור איכותני. יש כאן שאלה שאני נתקל בה גם בהקשרים אחרים בוועדה אחרת, בנושא ועדות הקליטה, על מידת הלגיטימציה של היישובים הכפריים בעלי הצביון הקהילתי השיתופי במדינת ישראל. הייתי אומר על הרעיון הקהילתי-שיתופי בעיקרון, רעיון הלגיטימציה. המדינה הזו, הארץ הזו, התנועה הלאומית היהודית התבססה, היום נגיד כבשה זה נותן קונוטציות לאומיות, אבל פילסה את דרכה במדינה הזאת באמצעות יישובים שיתופיים, התאגדויות, כך רשום בשלט של הישוב שלי אל מול עזה, התאגדות פועלים שיתופית. ואם החליטה מדינת ישראל שההתאגדות השיתופית היא לא מדינה אז נא להגיד את זה. אם היא מתאימה אז נא לתת את הכלים כדי להמשיך לחיות ולהתפתח באופן הזה. זאת הנקודה המרכזית בעיני. אם לדוגמה, אדוני יושב הראש, אנחנו מציעים בהקשר אחר לגמרי כאילו לא קשור אבל קשור מאוד לאיך מדינה תופסת מיעוטים וריבוי תרבותי ואידיאולוגי במתווה השירות שאנחנו מציעים, אנחנו חשובים שיש לגיטימציה לשונות באופן השירות של מדינת ישראל. בין ביטחון לתווך הקהילתי, מוסדות חירום וכו'. ערבים וחרדים לדוגמה, כנראה רובם ישרתו אחרת את מדינת ישראל ואת צרכי הלאום, כך בדיוק בהקבלה ההתיישבותית צריך לתת לגיטימציה להתיישבות בדואית עם האפיון, ערבית, דרוזית, יהודית, עירונית, כפרית ובהתיישבות הכפרית הממד הקהילתי הוא קריטי, הוא חלק משמעותי, הן באופי והן בקצב הקליטה. אני כראש מועצה, קבעתי עיקרון של בממוצע בישוב של 100-200 משפחות קליטה ממוצעת בשנה של כ-10 משפחות. אפילו נגררתי כעד לדיון משפטי בין קבלן, יזם, לבין קיבוץ. כי המועצה אמרה לא בונים בבוכטות של שלוש שנים, או לא מכפילים בשלוש שנים את גודל היישוב. אני רוצה לומר דבר נוסף, יש היגיון, אדוני יושב הראש, לשים לב לכך שתהליך, שבשפה היפה קוראים לו ג'נטריפיקציה, כלומר דחיקת הבנים או המקומיים ביישובים, ידם לא משגת כתוצאה מהשומות, כתוצאה מעליית הערכים, והם נדחקים. זה קורה לא רק בערים, לא רק ב-downtowns אלא גם ביישובים הללו שאנחנו מדברים עליהם, הכפריים, כולל בפריפריה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רק מציע שיהיה העדפה לממשיכים? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שצריך לתת את הדעת על כך שלא ייווצר מצב שהעלויות הן יהיו כאלו שמי שיוכל להגיע אלו אנשים שבעצם בחלקים רבים זה יהיה בית הנופש שלהם, הבית הנוסף שלהם. המרקם הקהילתי חייב להיות כזה שמאפשר לאנשים מן היישוב להיקלט, אגב זה גם קשור לתכנון, בתים קטנים יותר ליחידים, לפרודים, לזקנים, לאפשר מגוון של אנשים בתוך היישוב כדי שתהיה אפשרות קלה, או אפשרית, או דיור בר השגה. והתביעה שלי, אל רשויות המדינה השונות הן בהקשר של אופי היישוב, הן בהקשר של התכנון, הן בהקשר הקנייני, לאפשר דיור בר השגה שבני המקום לא יהיו מנודים מסיבות כלכליות. אנחנו בתהליך של הזדקנות מואץ. לעומת זאת, תראי מה קורה במקומות שמאפשרים, כמו בעוטף עזה תופעה מדהימה, תחת אש, צמיחה דמוגרפית. ואגב, ביישוב שאני חי בו, מגיעים אנשים מכל הקשת הישראלית, אתם יכולים לראות את זה בתוצאות הבחירות, אתם יכולים לראות את זה בדעות של האנשים, זה פנטסטי. הריבוי התרבותי הוא מצוין. מה שכן, התאמה קהילתית כי אנשים הולכים לחיות ביחד, להיות כפופים לאסיפה הכללית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הבעיה היא שהחדשים שנכנסים הם נהיים רוב. אתה לא יכול לחייב אותם לחיות לפי הכללים שהיו אצל הוותיקים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לכן זה תהליך אורגני, לכן יש תהליכים של השתנות. אני בעד, מאוד בעד, וממילא מי שמגיע - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כך היה גם עם הוועדים, זהות ועדים וכל הדברים האלה. אתה מכיר את זה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מכיר היטב, ואנחנו צריכים בתהליך אורגני, ולכן הדגש הוא על האורגניות, על הצמיחה האורגנית, ואין שום ספק שהשינויים הם מעולים וטובים, ובלבד שלא יתנגשו חזיתית באופי העקרוני של ההתאגדות הקהילתית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ולגבי חסמי הבניה שנמצאים פה? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> החסמים אנחנו נשמע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איפה? תזהה את הבעיות, בזמן, סוג תוכניות? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> עלויות הקרקע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא רמ"י. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה קשור לרמ"י בוודאי. העלויות, הגישה העקרונית. הרי בסוף אנשי רמ"י, אנשי התכנון ואנשי ממשלה אחרים, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, צריכים לבסס בעיניי את העמדות שלהם, את ההעדפה שלהם, את מפת העדיפות שלהם על השאלה איפה רוצים לסייע? אם מרכז הגליל מתרוקן מאנשים צעירים ומזדקנים ואין ילדים, אז צריך לייצר מצב שבו הסבסוד האמיתי הוא לא 69%, אלא אולי 30% או 20% כמו שקורה בפועל מבחינת עלויות הקרקע. צריך לראות איך משרד השיכון מסייע. אבל לרמ"י, למחזיק בקרקע יש רכיב מאוד משמעותי בהנגשת העלויות לאנשים שחיים באזור, או אנשים אחרים שבאים מחוץ לאזור שלא יהיו המיליונרים הגדולים. זאת נקודה חשובה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אי אפשר לקבוע, אתה יודע בירושלים כמה מגדלי רפאים יש. אתה יודע את זה? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יודע מה ההבדל? ההבדל הוא שהגבעה הקטנה או הרחוב המסוים, שהוא איזה אגם קטן או בועה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא נגיד ככה, את מבחן בג"ץ זה היה עובר? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל יש פה עניין של שאלה, וזו בדיוק השאלה אתה נוגע בשאלה. האם המרחבים הללו יש בהם עניין לאומי לממשלת ישראל או לא? כי הרחוב המסוים שיש שם פיק בעלויות בתוך יישוב קיים וצפוף זה דבר אחד, אבל ההתרוקנות של היישובים המסוימים. הרי אני הראשון שתומך בתכנון, בהקצאת משאבים ותכנון וכו', להסדיר ולהפסיק עם העימות המתמיד בין הישובים הערבים, הדרוזים, עם מדינת ישראל. אבל במקביל צריך לאפשר את האכלוס בישובים האחרים. אז זו גם שאלה תכנונית אבל גם שאלה של עלויות. והדבר האחרון, ואני רק רוצה להגיד לפרוטוקול: הקשר שלי - אלון שוסטר לא אויב האומה, בתפקידים האחרונים, ב-4-5 השנים האחרונות שאני בתפקידים ארציים, עם המנכ"ל הנוכחי של רמ"י. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> איזה תפקידים ארציים? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שר החקלאות, סגן שר הביטחון, חבר כנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אה, פה בממשלה. תגיד בכנסת. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> הקשר האישי שלי עם מנכ"ל רמ"י הוא, איך נגיד, קטוע, לא נגיש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה נראה לי דיון בפני עצמו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> המציאות הזאת היא בלתי אפשרית, היא חלק מסוג של ניתוק מגע וחוסר מוכנות לניהול שיח כמו שאני חושב שצריך להיות בין הרשויות השונות. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> האמת היא אם איתך יש בעיה בקשר, אז באמת זו בעיה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> היא הנותנת, לזה אני מתכוון. טוב שאתה אומר את זה, אוקיי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חבר כנסת יאסר חוג'יראת. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אוקיי בוקר טוב לכולם. אני רוצה לדבר על הבעיה בישובים הערביים, בכפריים הערביים בכלל, ואני אתן כמה דוגמאות. הבעיה של בניה, כמובן, בחברה הערבית, ביישובים הערבים, אני מדבר על הצפון בעיקר כי שם אני מכיר את זה טוב, אני קצת אגע בנגב, אחר כך אולי חברי יוסף ידבר על הנגב. לגבי הנושא של זמינות מגרשים בצפון, בחלק מהכפרים זה כמעט לא קיים. התדירות של המכרזים שיוצאים כמכרזי המגרשים הם גם בסדירות נמוכה, והמחירים הם מחירים מופרזים. אני אתן דוגמה, לאחרונה בבסמת טבעון פורסם מכרז, והעלות של מגרש נעה בין 800,000-900,000 שקלים, וזה ללא עלות פיתוח, תוסיף לזה עלות פיתוח עוד 300,000 שקלים. אנחנו מדברים על עלות מגרש של 1-1.2 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> על איזה מדובר? איפה? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בבסמת טבעון, זה כפר בצפון. כפר ליד שייך למועצה אזורית זבולון, קוראים לו איבטין. גם היה מכרז בתחילת השנה אולי, גם בעלות של 1-1.2 מיליון שקלים על 500 מטרים. חוץ מהמחיר הגבוה גם המכרז שיוצא, יוצאים כמה מגרשים שבכלל לא מספקים את הביקוש שיש. זאת אומרת יש חוסר, יש ביקוש, יוצאים עם מכרז של מספר מועט של מגרשים, ובסוף מה שקורה שבעצם מי שמשתלט ומי שיכול לקנות את המכרזים אלו אנשים בעלי הון. בבסמת טבעון המכרז היה גם מי שבעצם בעל יכולת לשלם יכול לקנות, מי שמרבה במחיר הוא מקבל, קונה. וזה גם בכלל אופי שהוא לא מתאים לחברה הערבית ולישובים הערבים, ולכפרים הערבים בפרט, כי גם אני עשיתי חישוב פעם, אם צעיר רוצה לקנות מגרש, ממוצע השכר בכפר כמו בסמת טבעון או איבטין הוא 7,000-8,000 תעשו את החישוב כמה שנים הוא צריך כדי להגיע למיליון שקלים. זה משהו כמו עשר שנים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע רגע, אם צעיר. ואם צעיר רוצה לקנות דירה בירושלים, אז הוא צריך 1,000 שנים של משכורת. מה זה אם צעיר? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מדבר על צעיר שיש לו שכר של 7,000 שקלים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אני אומר, אולי צעיר לא צריך להתחיל עם מגרש. בלי קשר למאיפה הוא בא - - - << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, יש קשר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כמו שיבוא לי סביון פה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תן לי להמשיך, תן לי להשלים את התמונה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, אני רוצה להבין את זה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני אתן לך. בכפרים אין לנו את המצב הזה של היכולת לשכור, אין שכירות וגם אין בתים לשכירות, אין דיור ציבורי בישובים הערביים ובכפרים. אתה לא יכול לשכור דירה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז צעיר שהוא מתחתן, מה הוא עושה בדרך כלל? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אם הוא לא מוצא, אז הוא בונה בצורה לא חוקית, מעל הבית, בונה בחצר של ההורים, עד שיתאפשר לו ויקנה את הבית הזה. אז זו דוגמה של איבטין, דוגמה של בסמת טבעון. וגם הבעיה הזאת קיימת בכפרים ערבים אחרים כמו כפר מנדא, בטמרה, וזה מה שגורם לפעמים בגלל העיכוב במכרזים, לפעמים אנשים נאלצים ופולשים למגרשים, יש פלישה למגרשים ובונים, ואחר כך בעצם מתעסקים עם רמ"י, פינוי, וכל מיני הוצאות משפטיות וכו'. אז מה שאני מבקש שרמ"י, יחד עם השלון המקומי, המועצות המקומיות, צריכה לדאוג לקרקע למגרשים זמינים, לעשות את זה בתדירות, להתחשב במצב הסוציואקונומי של היישובים גם מבחינת המחירים. כי גם אם תיקח יישוב חקלאי, מושב חקלאי ליד, אני בטוח שהמחירים הרבה יותר זולים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בדרך כלל במכרזים האלה מי שזוכה זה מאנשים המקום או שבאים מבחוץ? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אצלנו עד עכשיו בדרך כלל זה יושבי המקום, בכפרים הקטנים, ומתחילים לפתוח את זה לאנשים מחוץ, וזה גם יוצר בעיה דרך אגב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה? << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כי אנשים, אתה יודע, עדיין, המבנה הכפרי הוא מבנה שבטי, חמולתי, משפחתי, ולא רוצים שאנשים יבואו פתאום מכפר אחר. עכשיו, לגבי הבעיה בנגב, אני אתן אחר כך ליוסף להמשיך. לגבי הבעיה בנגב היא בעיה אחרת, זו לא בעיה של זמינות קרקע או בעיה במחירים, הבעיה היא שבעצם רמ"י או דרך הרשות להסדרה מתחילים לעשות הגרלות במכרזים ונגיד אני היום משבט א' זוכה במגרש שנמצא בשכונה של שבט ב', ואז זה יוצר בעיות כי המבנה הכפרי ביישובים הבדואים הוא מבנה שבטי. השכונות הן בעצם שבטים, ולא מקבלים שמישהו משבט אחר יבוא לבנות אצלנו. ולכן כל נושא ההגרלה הזו לא מתאים לכל יישוב, צריכים להתחשב בתרבות, בהתאמה, במבנה של היישובים, בכל יישוב ויישוב. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ידידי חבר הכנסת יוסף עטאונה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה ידידי כבוד יושב הראש. אני דווקא רוצה להיכנס לדיון הזה מהכותרת של פיתוח המרחב הכפרי, ולצערי בכל השנים, כל פעם שדיברו על פיתוח מרחב כפרי, האוכלוסייה הערבית לא הייתה חלק מהראייה הכוללת של פיתוח אזורים כפריים, למרות שבמסורת, במציאות, הכי מתאים אם רוצים לפתח את המרחב הכפרי, זה לקחת קודם כל את האוכלוסייה שנמצאת במקום, או במיוחד בנגב. ולכן, על כל הפיתוח של המרחב הכפרי בנגב, האוכלוסייה הערבית הבדואית לא נלקחה בחשבון בכלל. וכשאני מדבר על פיתוח מרחב כפרי, אני גם מדבר על פיתוח חקלאות בעיקר, גם תיירות כפרית וגם תעסוקה כפרית. כל מה שקשור לפיתוח המרחב הכפרי האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב כמעט, כמעט, לא חלק מהתכנון הזה. לגבי הכפרים הלא מוכרים בנגב והפיתוח הכפרי והתאמת התכנון, ביום שלישי הבא, ביום הנגב, יש לנו דיון כאן בוועדה על הנושא, ולכן אני לא רוצה להיכנס לנושא הזה. אני רוצה להתמקד מול רמ"י, ולדבר את תשובות כבוד יושב הראש, גם במעקב בפרוטוקול לגבי שתי סוגיות. הסוגייה הראשונה היא לגבי תהליך ההכרה ביישובים רחמה, ח'שם זנה, ועבדה, שהיה כמעט לפני שנה וחצי. כחלק מהתוכנית היה צריך לתכנן אופי חקלאי ביישובים האלה, אחרי שנה וחצי אני שואל מה עשתה רמ"י בהקצאת קרקע חקלאית ביישובים האלה כהתחייבות מהחלטת הממשלה? בשתי החלטות, גם בתל ערד, בשלושת הישובים האלה וגם בתל ערד, האם הוקצאה קרקע חקלאית? כי גם לפי התוכנית אחרי שבע שנים אם לא מתקדמים הכל מתבטל, ולכן אני רוצה תשובות על הקצאת קרקע חקלאית בח'שם זנה, ברחמה, בעבדה ותל ערד, לפי החלטת הממשלה גם בהליך של פטור ממכרז. זה אחד. הדבר השני הוא לגבי החלטת הממשלה 1279 בתחום החקלאות, דובר שם על הקמת מיזמים חקלאיים ביישובים הערבים הבדואים בנגב, והוחלט שם, החלטת הממשלה 1279 שכל שנה יוקמו עשר מיזמים חקלאיים לאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב, שבתוך חמש שנים נגיע ל-50 מיזמים חקלאיים בתוך היישובים הבדואים עבור האוכלוסייה, מה נעשה בהחלטה? איפה עומדת ההחלטה? האם מתכוונים לבצע? האם יש הליך? ושאלה נוספת גם, מה נוהל הקצאת הקרקע של רמ"י בנגב לאוכלוסייה הערבית ולאוכלוסייה היהודית? תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, לפני שהם יענו אני רוצה לכבד את עידן גרינבוים, ראש מועצה אזורית עמק הירדן. << אורח >> עידן גרינבוים: << אורח >> בוקר טוב אדוני יושב הראש, תודה בשמי, בשם עמיתי מהמועצות האזורית, גם לחבר הכנסת אלון שוסטר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> דרך אגב, זה דיון כל כך חשוב, היה הסכם עם האופוזיציה שמבטלים את כל הוועדות חוץ מהדיון הזה, אתה מבין אלון כמה זה חשוב? רוב הוועדות בוטלו הדיונים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - 5-6 שעות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן אבל פה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> שמנו דגש. << אורח >> עידן גרינבוים: << אורח >> הוא אכן דיון חשוב, ואני, ברשותך, אדוני יושב הראש, אהיה פחות מנומס מהדוברים הקודמים כי מה שאנחנו חווים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הם לא במערכת בחירות ואתה במערכת בחירות. << אורח >> עידן גרינבוים: << אורח >> אני אמרתי רק אתמול למישהו שכנראה אף אחד לא רוצה את התפקיד שלי, זה קצת מעליב, כי אני מתמודד נגד עצמי בינתיים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה ליד טבריה וזה מה שהעסיק אותנו אתמול. << אורח >> עידן גרינבוים: << אורח >> אבל אני השכן הכי קרוב של טבריה. אז 10 קבים בלאגן ירדו לעולם, תשעה לקחה טבריה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ירדה לבקעת כנרות. << אורח >> עידן גרינבוים: << אורח >> לעולם כולו. תראה אדוני יושב הראש, ראשית אני מודה באמת על קיומו של הדיון החשוב הזה. מצער אותי מאוד שמנהל רמ"י בחר לא לבוא לפה ולא בכדי. מנהל רמ"י, ואפשר לבדוק אותי, לא מוכן להיפגש, לא איתי ולא עם עמיתי לפגישת עבודה, לא מוכן, ואני מציע שתבדוק אותי. כבר חודשים ארוכים שאני פונה אליו לפגישת עבודה, פקיד מאוד מוכשר, מאוד בכיר, לא מוכן להיפגש איתנו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה בלתי נסבל, פשוט בלתי נסבל. << אורח >> עידן גרינבוים: << אורח >> זה אירוע שאי אפשר לעבור אליו לסדר הראש. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד יושב הראש אפשר לחייב אותו לקבוע ישיבת המשך שהוא חייב להופיע חד משמעית. << אורח >> עידן גרינבוים: << אורח >> זה דבר ראשון. דבר שני, ואני אומר באחריות מילה קשה. מנהל רמ"י פוגע, הייתי אומר לאור הדברים שהוא אמר לי לפני שלוש שנים, משהו כזה, זה כמעט גובל, אני אומר מילה קשה, בסוג של סחיטה. הוא כבר למעלה משנתיים לא חותם לי על אופציית פיתוח דרך הקרן לשטחים פתוחים על פרויקט שאושר, בתור עונש חינוכי, כי אני לא מיישר קו עם מה שהאדון רוצה, זה דבר שני. דבר שלישי, ההתייחסות של רמ"י אלינו למגזר - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע בוא, זה מכעיס אותי העניין הזה סחיטה. מה, אנחנו פה בפרוטקשן? << אורח >> עידן גרינבוים: << אורח >> כן, כן בפירוש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא מבין, אתה יכול להתלונן, יש גופים שאפשר להתלונן עליהם, מעליו, או במשרד, או מבקר המדינה, עתירה מנהלית, לא יודעת, הוא לא יכול לעצור, אין חיה כזאת. << אורח >> עידן גרינבוים: << אורח >> מנהל רמ"י, יש בקרן לשטחים פתוחים פרויקט ששוכב שנתיים שממתין לחתימת מנהל רמ"י, שהודיע שהוא לא יחתום עד שאני לא איישר איתו קו במחלוקת שידועה פה לרבים מסביב לשולחן בנושא קיבוץ האון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אתה מבין שזה מוקלט וזה בפרוטוקול? << אורח >> עידן גרינבוים: << אורח >> אני מבין ואני עומד מאחורי כל מילה שאני אומר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> וחבל שהוא לא פה כדי להגיב. << אורח >> עידן גרינבוים: << אורח >> המציאות שבה אנחנו מתמודדים עם רמ"י היא פשוט בלתי נסבלת, אני יכול לדבר פה, אני אשתדל להיות קצר. יישוב צנוע בשם פורייה כפר עבודה, 80 משפחות בסך הכל. מאז 1982, ואני כשאני נכנסתי פתרתי את הנקודה הזאת, אמור לגדול בעוד 274 משפחות. עכשיו, קח יישוב של עולי תימן של 80 משפחות שאמור לגדול בהיקף כזה. מבחינת רמ"י מחר עוד 274 משפחות יבואו ליישוב. מה זה משנה הצביון של היישוב האופי? זה ישוב מסורתי, דתי. מה זה משנה מבני ציבור אין. בתוכני המקורית למשל, סתם עוד דוגמה שרמ"י מוביל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, שאלה של בורות. חלק מההרחבה, כשעושים הרחבה של 200-300. אין את מבני הציבור? << אורח >> עידן גרינבוים: << אורח >> אין אין, התשובה היא אין. אין שום דבר, אין תקציב למבני ציבור. התוכנית הזאת למשל, תקני החניה בה הם משנות ה-90. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> רק שניה, וכמובן שפה ההיגיון של טוב להיות עשיר ובריא מעני וחולה בא לידי ביטוי. כי מי שנמצא בפריפריה יש לו פחות כסף, פחות אפשרות מהיטלי השבחה לבצע את התשלום למבני ציבור. << אורח >> עידן גרינבוים: << אורח >> אין לנו יכולת. עכשיו, בעצם התכנון של היישוב הזה נעשה ב-1992, של השכונה הזאת. תקני חניה של אז. מה לעשות שב-2023 תושב בפריפריה כי אין לו תחבורה ציבורית יש לו שתי מכוניות, אז הם אומרים זה לא הבעיה שלי. אני אומר מה זה לא הבעיה שלכם? אתם משווקים, אחר כך אתם הולכים ומשאירים אותנו עם התושבים שאין להם חניה, אין להם מבני ציבור. אתם רוצים לשווק את הכל בבת אחת מחר בבוקר. שום דבר לא מעניין. הלאה. כשאתה אדוני יושב הראש כמוני קורא את חוק רשות מקרקעי ישראל. מה המטרה של רמ"י בחיים? תמצא שאין שם מילה אחת חסרה שם. לא כתוב שם המילה כסף, ולגם לא הכנסות ולא כלום. יש שם מילים מאוד יפות, ניהול קרקעות המדינה. התחושה שלנו שהדבר היחיד שמעניין את ראשי הרשות זה כסף. הכסף זה המולך היחיד. איך לגבות יותר על כל מגרש? איך למצוא שמאויות מפה ומשם כדי להעלות את המחירים לרמות בלתי אפשריות? אין שום ראיה לאומית, אין שום הבנה של פריפריה מול מרכז הארץ, ועוד ועוד ועוד. אנחנו פה היום בחסמי בינוי בפיתוח של הקהילה, של היישובים, אנחנו נתקלים באותה מציאות בנושא החקלאי. יושב פה נציג משרד החקלאות שיכול לספר לך שכבר למעלה מחמש שנים היישובים שלי מחכים שמישהו יואיל בטובו לחתום איתם חוזים, כדי שהם יוכלו לעבד את אדמות המדינה לטובת הדורות הבאים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כבוד ראש המועצה תתכנס לסיום. << אורח >> עידן גרינבוים: << אורח >> אני אתכנס לסיום. אדוני, בשורה התחתונה, המציאות הזאת היא בלתי נסבלת. יש פה רשות שיצאה לעצמאות, התנתקה מכל מוסרות ומכל בקרה, ועושה מה שהיא רוצה, מנהלה עושה מה שהוא רוצה, ואומר לנו חברים, או בדרך שלי, או שום דבר. הדבר הזה פשוט, נקעה נפשנו. והמלחמה הזאת בסוף מי שנפגע בה זה התושבים שלנו, אלו תושבי הפריפריה בכל המועצות האזוריות, והייתי מצפה שאתם, נבחרי הציבור שלנו, תקראו את ראשי הרשות לסדר ותבדקו מה קורה שם אחת ולתמיד, תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נציג רמ"י, מי נמצא פה ברמ"י? << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> שלום, אני אליעד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני רוצה שתתייחס בהתחלה ביחס לשאלות של יוסף עטאונה. << אורח >> עידן גרינבוים: << אורח >> מה התפקיד? << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> אני עובד בלשכה וכרגע מלווה את יישום החלטת 550 ברשות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> לגבי השאלות שנשאלו פה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תתמקד לגבי השאלות שלנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ולגבי הנושא בכלל. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> אז נתחיל מהשאלות, לא העברנו את זה מראש, אני לא בקיא בכל פרט ופרט מה מומש ומה לא, אני אשמח לקבל את השאלות ולהשיב לך מענה כתוב ומסודר אחרי הדיון. אין לי גם בעיה לעשות את זה דרך הוועדה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה את זה דרך הוועדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> דרך הוועדה, לא ישירות. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> דרך הוועדה אני רוצה את זה. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> אין בעיה, שהוועדה תעביר את הפניה, ואנחנו נעשה את זה, יש לנו נוהל עבודה מסודר בהמשך הזה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אעביר לך מסמך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כתוב עם זה, והוא יענה בחוות דעת. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> אני אתחיל באמת עם ההתיישבות המיעוטים גם בגליל וגם בדרום. כמו שאתם בטח יודעים, החלטה 550 החלטה מאוד משמעותית, אני עומד בראש צוות היישום שלה ברשות מקרקעי ישראל, ואנחנו עובדים לילות כימים באמת ליישם אותה. לא מזמן התכנסה הוועדה עצמה, אושרו 23 מיליון שקלים לפיתוח רק בשנה הנוכחית. הולך לקום צוות, עכשיו עובדים את זה בממשלה, בהחלטת ממשלה, שירכז את כל המשאבים שקשורים לבינוי ופיתוח והסרת חסמים. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בצוותים ש אתם מקימים יש נציגים מהחברה הערבית? << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> בוודאי בוודאי, צוות היישום והוועדה מהמשרד לשוויון חברתי, אנחנו נמצאים איתם בקשר קבוע, ואנחנו הולכים להקים ועדה ייעודית להסרת חסמי פיתוח . << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> להקים או שקמה? << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> לא, ועדה ייעודית בתוך ההחלטה בשביל למצא את כל הכסף של ההחלטה. סכום של 396 מיליון לחסמי פיתוח, ממש ליישם אותם. מומשו כמעט 30 עד כעכשיו, אנחנו רוצים עכשיו ממש באופן מהיר ואגרסיבי ליישם את כולם. זה לגבי 550. בכלל לגבי עידוד של הבניה הכפרית לבני המיעוטים בדרום ובגליל. א' יש לנו את ההנחות של אזורי העדיפות, החלטה 561, החלטת ממשלה שחלות על כולם, 450,000 שקלים לכל מגרש באזורי עדיפות. החלטה 63 של רשות מקרקעי ישראל נותנת 90%. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 450,000 שקלים למגרש? << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> זאת תקרת ההנחה, סליחה, עד 450,000 שקלים. יש תחשיב שמבוצע. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> באזורי עדיפות? << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> באזורי עדיפות א' וב' , יש שם כל מיני, תלוי במצב סוציואקונומי ובדירוג של זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אלון אתה מכיר את ההחלטה? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << אורח >> עידן גרינבוים: << אורח >> אבל זה רק למיעוטים אדוני יושב הראש. זה לא למיעוט היהודי. אנחנו מקבלים הרבה פחות. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> לא, אתה טועה, זה לכל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הוא לא חילק, הוא אמר שמהתוכנית היהודית. תמשיך. << אורח >> עידן גרינבוים: << אורח >> כולל הקצאה לבני מקום שהיא רק במגזר. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> אני לא דיברתי על בני מקום. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, 561 זה לכולם? << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> כן כן, 561 עד 450,000 שקלים זה לכולם. בוודאי גם במגזר העירוני, בכל אזורי עדיפות. החלטה 63 מעניקה 90% הנחה למשרתים בכוחות הביטחון, על מגרשים צמודי קרקע ביישובים במגזר הערבי. החלטת הנהלה 4339 שלנו, מאפשרת להגיש מספר מציעים קטן יותר מכמות יחידות הדיור במגרש. לדוגמה אם יש שש יחידות דיור במגרש אפשר להגיש ארבע מציעים והם יכולים לזכות, מה שבדרך כלל לא מתאפשר בטח לא בהתאם למדיניות מנהל תכנון שפה יש לנו איזשהו חסם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נציג מנהל תכנון נמצא פה? הגיע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> והחלטת מועצה 457 שבעצם מעניקה לכל יישוב במגזר הערבי עד 30,000, כ-100% בני מקום במכרזים. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה מספר ההחלטה? 457? << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> 457 החלטת מועצה. ומעל 30,000 כ-75% מהמקום, והשאר במכרז פומבי. בהחלט יש גם חסמים שאנחנו מנסים לטפל בהם, חסמי פיתוח. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> סליחה אני לא הבנתי את ה-30, זה 30,000 מה? << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> עד 30,000 תושבים בישוב אתה מקבל 100% בני מקום, אתה יכול לשווק 100% בני מקום. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא מבין, אתם ראיתם את הדיון, ולא יכולתם לשלוח לוועדה את כל הדברים האלה לפני? שהם היו לומדים, היו שואלים? עכשיו הם פעם ראשונה רואים את זה, למה לא הבאתם? << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> כי פנינו לקבל מידע על מה בדיוק מדובר ומה הנושאים, זה היה מאוד כללי ולא קיבלנו דיוקים, ניסינו כמה פעמים. זה לגבי זה. לגבי החסמים, בהחלט יש עניינים של כמה חסמים שקורים, בעיקר פיתוח הרבה פעמים. אנחנו לא יכולים לצאת, בדרך כלל מי שמבצע את הפיתוח זו הרשות, הרבה פעמים הרשויות הערביות לא מבצעות את הפיתוח הן פונות אלינו, ואז אנחנו מפעילים את החברות שלנו. אנחנו יכולים להתחיל להפעיל את החברה רק כשיש תוכנית בתוקף ואז הכל מתעכב. בשביל לפתור את זה אנחנו מתחילים לפתח עוד לפני שהתוכנית נכנסת לתוקף. זה כבר קורה בשטח, אנחנו מעבירים גם קדם מימון על זה, וממש יש טרקטורים שמגיעים לפני, לפחות התכנון של הפיתוח. כמו שאמרתי, יש בעיות של פלישות שמעכבות שיווקים ואנחנו מאוד מנסים לשווק. התחלנו עכשיו פיילוט. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש לכם מספרים כמה פלישות יש? כמה אחוז? << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> זה מאוד קשה להוציא את המספר, אני יכול להביא הערכות כמה פלישות יש, כי צריך ממש לעקוב אחרי כולם, ויש לכל פלישה מתי היא קרתה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש לי עוד שאלה ובקשה, אולי צריך לחתך באיזשהו זמן מסוים, נגיד, לא יודע, על ציר הזמן, וכל האנשים שפלשו למגרשים עד לתאריך מסוים, לנסות להגיע איתם להסדר. כי בסך הכל אנשים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא נראה לי שהוא הכתובת עכשיו. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, אני אקבע איתם פגישה, בבקשה אני אומר שתחשוב על זה, זו הבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> בהחלט, הוא צודק. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושב שהדבר המרכזי שיכול לצאת מהדיון הזה, שהוא בהכרח עוסק בכמה נושאים, זה פגישה של נו, של ממלאי תפקיד, של נבחרי ציבור, עם מנכ"ל רמ"י. זה הסיפור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר נגיע, אל תדאג. בואו נשמע, זה הכיוון. אלא אם כן הוא ינסה גם להציב לי תנאים בעניין הזה. פגישה תמורת משהו אחר, סתם אני צוחק. מה שאמר עידן. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> הייתי לוקח את זה בערבון מוגבל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סתם סתם, אני אומר. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> יש איזשהו פיילוט שבעצם שיווק מותנה שאם תוך 90 ימים תתפנה הפלישה ישווק אוטומטית בו במקום השיווק, זה לגבי הפלישות. תוכניות איחוד וחלוקה, יש הרבה קרקע פרטית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ברשימת המכולת יש לך עוד הרבה דברים? כי אני רוצה להספיק. אני רוצה שתתייחס לנושא מה שאלון. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> אין בעיה אני אומר כמו שחבר הכנסת אמר. יש פה שני נושאים גדולים שהם לא בהכרח בהלימה אחד לשני, ולכל אחד יש סל פתרונות משלו שקיים ושעובדים עליו. אז שוב, לגבי הפניות הפרטניות, תעבירו לנו דרך הוועדה, אנחנו נעביר כמובן התייחסות מסודרת בשמחה. וכמו שציינתי ואמרתי, יש חסמים שהם בטיפול ואנחנו עובדים עליהם, ויש המון תמריצים שקיימים היום, שהרבה מהתרעומת שהתקיימה היא בדיוק בגלל הדברים האלה, כן צריך לציין רק אתמול אושרה הקמת עיר בנגב. השיווק עלה בכמעט 170% באזור הנגב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יישר כוח לשר הפנים הקודם שיזם את כל הרעיון. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה שמגיע מגיע. אני נראה לי על זה יש פה פה אחד. על היישוב החדש בנגב. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני תמיד אומר, אין לי בעיה לפתח את הנגב, ואין בעיה להביא גם יישובים לערבים, גם ליהודים. אבל כל פיתוח בנגב, לצערי, וחלק מהתכנון שקיים, הוא על חשבון האוכלוסייה הערבית הבדואית. והיינו לפני שבועיים בוועדה המחוזית על הקמת הישובים. אני מדבר על העיקרון, כי בעיקרון צריך לפתח את הנגב גם לערבים וגם ליהודים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון, מסכים איתך. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> גם אנחנו מסכימים ועובדים על זה. אבל זה לא הנושא כרגע. לגבי הנושא של חבר הכנסת שוסטר בהקשר של פיתוח. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ברשותך, אני הצעתי ליושב הראש שתקשיב גם לדני עברי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אלון, רגע תן לו לענות. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> יש משבר דיור די גדול. יש נטישה גדולה גם של הגליל, כמו שעלה בתקשורת בזמן האחרון, וצריך לתת לו מענה, מענה מהיר, מענה גדול, שחייב להיות כמו שאמרתם, באמת כולל את שתי התנועות האלה, גם בכפרי וגם בעירוני. אנחנו רוצים לשווק כמה שיותר מהר, כמה שיותר הרבה, בשביל לפתור את המשבר הזה, וחייבים לעשות את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל עם כל הכבוד, המטרה לא מקדשת את האמצעים. אם אתה לא בונה מבנה קהילתי, ציבורי, אז בדיוק, אנשים לא יבואו לגור. ואם אלה שאין להם ברירה וחייבים לבוא לגור הם סובלים, ואנחנו לא רוצים שיסבלו, ואז הם נוטשים ואז עוד פעם נהיית ירידה בהיקף הבניה, וזה גלגל כזה שמתגלגל. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> הפתרון המתאים לדעתנו הוא שילוב של שני הדברים האלה, גם זה וגם זה. הוצעו הרבה פתרונות, ראש המועצה פה יודע. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> הרכיב הקהילתי שאני דיברתי עליו, זה מהות הדברים. יש פה רכיב של כמות ונושא של איכות. אתה מתעלם מהאמירה הזאת נכון? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הם מדברים עסקי אלון אתה לא מבין את הלחץ של הדיון. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> אני לא מסכים לאמירה שרמ"י מעוניינת בתוצר עסקי. אנחנו מעוניינים לפתור את משבר הדיור שקיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה עסקי בעצם. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> זה לא, גם במחיר של הורדת הכנסה לרמ"י. לא מעניינת אותנו ההכנסה, מעניין אותנו לשווק כמה שיותר. << אורח >> עידן גרינבוים: << אורח >> ולא התגאיתם ב-27 מיליארד שקלים הכנסות רק לפני כמה חודשים? << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> לא התגאינו, ציינו, זאת עובדה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> עידן, בוא, עד עכשיו זה היה מכובד, בוא נמשיך עם הדיון. אתה אמרת בדיוק את מה שרצית להגיד ואף אחד לא הפריע לך. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> אנחנו מנסים באופן בלתי פוסק להגדיל את השיווקים כמו שאמרתי, גם בצפון, גם ביישובים הכפריים וגם ביישובים העירוניים. היישובים הכפריים לצערנו לא מעוניינים לגדול בקצב שאנחנו רוצים שהם יגדלו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, ומגיע להם עונש? על זה שהם רוצים לייצר איזושהי אורגניות קהילתית? רוצים לגדול מאוד, זה צורך דחוף. הלוואי שכל עיר תגדל בקצב של ממוצע, של כמה? 5% בשנה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השאלה אם יש קונים? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב הראש, גם הרב דוריות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מחכים, תשמע עוד מעט את ראש המועצה האזורית משגב, בוודאי שיש. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, הרב דוריות היא קריטית במרחב הכפרי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוקר טוב מטי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב, מה שלומך? יש לך דרישת שלום, הייתי פשוט בבית כנסת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יופי, אני שמח. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת, הרב דוריות מאוד חשובה. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> לצערי בתור רשות שרואה גם את התמונה הגדולה, רואה גם את אותם זוגות שמחפשים לגור ביישובים ולא ניתנת להם אפשרות, או כי יש ועדת קבלה, או כי לא רוצים לשווק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אליעד, משפט אחרון. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> אז כמו שאני אגיד, רמ"י מנסה לשווק כמה שיותר מהר, כמה שיותר טוב. נעשית גם עכשיו עבודה לטיוב השיווקים במרחב הכפרי. אנחנו מאוד נשמח לשיתופי פעולה של היישובים, שיעזרו לנו לממש את התוכניות שקיימות אצלנו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואתה תמליץ למנכ"ל שלך להיפגש עם בעלי תפקיד? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אלון, בוא לא נקדים את המאוחר. בוא נשמע ובסוף נגבש החלטה ביחד. אני לא לבד אקבל החלטה. טוב, נמצא איתנו בזום דני עברי, ראש מועצה אזורית משגב, שגם בטח יש לו מה להגיד על היחסים עם רמ"י, לא?. בוקר טוב. << אורח >> דני עברי: << אורח >> בוקר אור. אני הקשבתי. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> דני, תתייחס לסואעד, אל תשכח אותם, חסאניה, כולם, אני כאן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יאסר הוא הקשיב לך, אל תדאג. בוא תתחיל עם הנושא של אלון, עם הנושא המרכזי שהזכיר אלון שהוא חשוב, ואחרי זה נתקדם הלאה. << אורח >> דני עברי: << אורח >> אנחנו כולנו בפריפריה. גם אנחנו, גם הבדואים, גם הסואעד גם העזזים, גם היישובים באזור של עוטף עזה וגם היישובים שלי בלב הגליל. כולנו בפריפריה, כולנו עוסקים בבינוי קהילתי בפריפריה ועם ניסיון שנפתור את מצוקת הדיור בפריפריה בלי שהאנשים שלנו יצטרכו לעזוב, בלי שיצטרכו לפלוש, ובלי שיצטרכו לבנות לא חוקי. אנחנו נבחרי ציבור, גם אנחנו גם אתם, אדון מנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל, רשות מקרקעי ישראל, עו"ד יעקב קווינט לא מוכן להיפגש איתי. אני פניתי אליו לפני שנה, אני פניתי אליו לפני חצי שנה, לפני שבוע יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל, כבוד השר גולדקנוף אמר לי שאני אדבר איתו כי יעקב קווינט לא מוכן להיפגש איתי, זה קודם כל. מה שנאמר זה נאמר << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למה לדעתך הוא לא רוצה להיפגש? יש לו איזו בעיה עם האזור הצפוני? << אורח >> דני עברי: << אורח >> קודם כל ככה. אם שמת לב לניצוץ בעיניים של האדון ממנהל מקרקעי ישראל, כשהוא אמר ועדות קבלה, כשהוא אמר הרי יש תרבות. אני מהכנופייה, אני כנופיה אחרת ואדוני, ד"ר יאסר חוג'יראת, שכני וידידי, הוא מכנופייה השנייה. מבחינתו כולנו כנופיות, אנחנו רוצים לקחת ממנו משהו. אנחנו לא קהילות שמנסות לשקם, לשרת את הקהילה ולבנות את הפריפריה. התפקיד שלו זה לשמור שאנחנו לא נקבל, זה התפקיד שלו. עכשיו, יש פה תרבות, התרבות הזאת היא מושרשת. 450, שמתם לב? נחלק לכם שם 450. אגב שים לב יאסר, מה זה 450? כשהמגרש שווה 2 מיליון אז אתה מקבל הנחה רק על ה-450 הראשונים, על ה-1.5 מיליון השניים אתה לא מקבל הנחה. זה מה שהוא אמר עכשיו. זו שפה בירוקרטית שאפילו מוחבאת בתוך ההחלטות, אי אפשר בכלל להבין את זה. בסוף אנחנו משלמים - - - 20% מיוצאי צבא. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> זה לא מדויק. << אורח >> דני עברי: << אורח >> הרי יש לנו משרתי צבא, יש לנו - - - יש לנו בני מקום זכאי משרד השיכון שהם לא מקבלים את ההנחה שממשלת ישראל החליטה עליה, בגלל תרבות מנהלית של רשות מקרקעי ישראל, ובגלל התנהגות של פקידי מנהל מקרקעי ישראל, כולל העומד בראשו, שמדירים אותנו. וגם מתנים. אני חוזר על ההאשמה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה זו ההתניה? מה מתנים? << אורח >> דני עברי: << אורח >> יש פה פרוטקשן. לא של הכנופיות, עם זה אנחנו מתמודדים ביום יום. יש פה פרוטקשן גם של המדינה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה לך דני, המסר הועבר. חברת הכנסת מטי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב אדוני, אני חושבת שאחד האתגרים במרחב הכפרי, בעיקר בפריפריה הרחוקה - - - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תזכירי שאת ראש מועצה אזורית לשעבר, שאת באה מהשטח, את לא באה סתם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון. אז אנחנו כולנו באים מהשטח ויש חשיבות מאוד גדולה לרב דוריות בקהילות האלה. כי כשיש איזשהו פיק, וזה בשביל האנשים מרשות מקרקעי ישראל, כשיש איזשהו פיק של צמיחה וגם במועצה שלנו חווינו 6% צמיחה בשנה במשך 10 שנים ואז בונים בתי ספר ונכנסים לעומס מגבות מאוד כבד, כי המדינה לא בדיוק מממנת את כל העלויות, ואחר כך בעצם בתי הספר מתרוקנים והקהילות מזדקנות, נסגרים גנים ביישובים. זאת אומרת לרב דוריות יש משמעות קריטית ולכן צמיחה אחראית ושקולה מאוד מאוד קריטית לקיום היישובים האלה לאורך זמן. אתם מכירים את הפיקים האלה שקרו במרחב הכפרי, והתפקיד של רמ"י, והתיישבות בפריפריה היא ערך לאומי לא רק במובן הציוני, היא ערך לאומי גם ברמה של הפיזור הדמוגרפי במדינת ישראל, והתנהלות נכונה, משאב הקרקע שלא הכל זה גדרה-חדרה. אז רשות מקרקעי ישראל חייבת שתהיה לה חשיבה אסטרטגית ארוכת שנים ולא כלכלית רק. אז זה ככה מה שיש לי לומר, ושיקול הדעת הוא קריטי ואני חייבת להסכים עם דני עברי, לא מספיק מדברים עם ראשי הרשויות בפריפריה, שמכירים הכי טוב. צודק דני עברי, שאי אפשר להגיע ליושב ראש המנהל, אי אפשר להגיע להנהלת המנהל. כולם מאשימים את המרחב הכפרי באיזה נדל"ניזם, כאילו אנחנו במרכז תל אביב. מאוד קשה לתקשר, מאוד קשה להסביר מה האתגרים שלנו << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני חש שהבהרת את הנקודה, לדעתי, מצוין. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> אם אפשר כבוד יושב הראש רק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> צריך להבין, קיימות מאוד רשויות, מנהל רשות מקרקעי ישראל ומנהלי המרחבים נפגשים באופן תדיר עם מנהלי המועצות, מנהל המנהל לא יכול להיפגש עם כל ראש מועצה כל הזמן, כי אחרת היומן שלו יהיה מלא. ולכן יושבים עם מנהל המרחב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז נעשה כנס אחת לשנה לדיוק האתגרים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה שאמר עידן שאני לא מוכן לחתום תמורת זה. זה יוצר נתק ותוקעים דברים, וזו הבעיה. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> על מה שהם מדברים בארבע עיניים אני לא יכול להעיד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מנהלי המרחב זה לא מדיניות. מנהלי המרחב יותר זמינים זה נכון, מנהלי המרחב זו לא מדיניות. ואם רוצים לעשות מדיניות אז לפני - - - << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> בוודאי, אפשר לדבר עם מנהל מרחב, והוא כמובן יושב בשולחן המדיניות, ומעלה את הנושאים האלה, והם נפגשים תדיר עם ראשי רשויות. וזה נכון שמנהל המנהל מתעסק בפגישות בדרך כלל עם ראשי ערים שמעוניינים לשווק עשרות אלפי יחידות דיור. יש מדרג, יש שרי עשרות, שרי מאות, שרי אלפים. אני חושב שזה הגיוני להתנהל ככה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא, השאלה אם זו בעיה נקודתית או שזו בעיה ערכית? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי אז אנחנו שוב בפריפריה של הפריפריה שאנחנו לא נמצאים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> השאלה אם זו בעיה נקודתית או שיש פה מחלוקת ערכית אידיאולוגית, שזה לא קשור למנהל מרחב. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> רשות מקרקעי ישראל בהקשר הזה, הרבה פעמים גם מממשת גם מדיניות ממשלתית לגבי פיתוח המרחב הכפרי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אנחנו דנים בחדר ליד בעילת הסבירות. ויש - - - מקצועי לנבחרי ציבור. אחד הדברים זה גם, וסליחה מטי שהזכרתי את זה, הדרג הנבחר הוא נותן את הערכים, את המדיניות, ומי שמבצע את זה, זה הדרך המקצועי. מנהל המרחב לא יכול לקבל החלטות במדיניות, וזה מה שהתכוונת. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> בוודאי. הוא לא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ורמ"י לעיתים נוהגת בדורסנות. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> הוא שומע את המדיניות בשטח, מעלה את זה לשולחן המדיניות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> - - - צריך להיות שיתופיים עם נבחרי הציבור, ככה לדעתי. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני חושב שאתה צריך להגיע למנכ"ל, שלך זה לא תירוץ. יש נבחרי ציבור צריך לכבד אותם, זה הכל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא נתקדם. דודו קוכמן מזכ"ל האיחוד החקלאי, רוצה להגיד? אבל בקצרה, איך אומרים, היינו סבלנים ולא שמתי לב לזמן. << אורח >> דודו קוכמן: << אורח >> כבוד יושב הראש, אני קודם כל שמח על הדיון למרות שבדרכי לכאן התחבטתי ביני לבין עצמי האם זה יהיה עוד דיון אחד שאנחנו נסמן וי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז אתה לא מכיר את יושב ראש הוועדה האמיתי, יעקב אשר. אני רק פה ממלא מקום. << אורח >> דודו קוכמן: << אורח >> אני מכיר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יושב ראש הוועדה גם היה ברשויות המקומיות, הוא מבין את כל הנושא לעומק, והוא לא אוהב שיערבבו אותו, בשפת הרחוב. האחרון שאוהב זה יושב ראש הוועדה יעקב אשר. אני שמח שניתנה לי הזכות גם להיות חבר, וגם ממלא מקום של יושב ראש הוועדה יעקב אשר. << אורח >> דודו קוכמן: << אורח >> אז אני רוצה להתייחס לכמה נקודות. ראשית, אני חושב שהיה מיותר שראשי רשויות דורשים לפגוש את מנהל המנהל שלא רוצה לפגוש אותם, אם הייתה גישה שהייתה מבינה את המרחב הכפרי. עצם הדברים שאמר כאן נציג המנהל שאומר אנחנו רוצים לשווק יותר ואתם לא נותנים לנו לשווק יותר, זה פשוט מראה על חוסר הבנה מוחלט של המרחב הכפרי, ואמרה זאת חברת הכנסת ראשת המועצה לשעבר, בעניין הזה שהצמיחה הדמוגרפית היא מאוד קריטית במרחב הכפרי. הקליטה במרחב הכפרי מתקיימת. אני רוצה אבל לדבר על כמה סוגיות שהן קריטיות לחסמים שאנחנו מדברים עליהם. הדבר הראשון, זה הכניסה של רמיטק, זו כניסה של מערכת של שיח של חירשים עם המרחב הכפרי. במרחב הכפרי המערכת לא מטויבת לחלוטין, זאת אומרת שולחים הודעות, מקבלים תשובות אחרות. זה ניהול של שלומיאליות, של מערכת במשך חודשים רבים ששואלים שאלות, מקבלים תשובות אחרות, והמנהל מתגאה בכך, אבל הוא היה צריך לסייג את המרחב הכפרי, ולהגיד המערכת עוד לא מטויבת, צריך שלמערכת הזאת תינתן התייחסות שונה ואחרת לחלוטין ממה שזה ניצן. הדבר השני, הנושא של התשלומים. אזרח הוא אזרח והוא גר בבית ולא משנה איפה הוא גר. כשאתה גר בעיר ואתה רוצה לעשות תוספת של זכויות, אתה משלם על פי החלטה שנקראת שינוי ייעוד וניצול, במרחב הכפרי אתה נדרש לשלם כאילו שאתה חסר זכויות לא משנה אם אתה נמצא בשטח הזה כבר משנות ה-30', אתה משלם כאילו שאתה חדש בשטח מהשקל הראשון. במרחב הכפרי שינוי ייעוד וניצול אתה משלם 31% מהזכות הקודמת לזכות החדשה. זה יוצר הבדלים גדולים של פער המחירים שעליו דיבר גם חבר הכנסת אלון שוסטר, שהיה צריך להיות שוויון בין אזרחים ולא משנה איפה הם גרים לגבי הנושא של זכויות המגורים שלהם. לא יכול להיות כזה פער שייווצר, זה דבר נוסף. דבר נוסף של חוק מקרקעי ישראל קובע, הוא לא ממומש, זו מילה מתה. בחוק כתוב שם בין היתר שהקצאת קרקעות תהיה למטרות מגורים, דיור בהישג יד ודיור ציבורי. אני לא ראיתי דיור כזה, לא בהישג יד, ולא דיור ציבורי למרחב הכפרי. לא לבנים, לא לאנשים מבוגרים, אין בכלל מסלול כזה. פעם היו מסלולים כאלה, המסלולים האלה לא קיימים ולא אפשריים בכלל במרחב הכפרי. והתפלאת, יושב הראש, מה לא מקצים תקציב למבני ציבור? כן לא מקצים תקציבים למבני ציבור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב, תחתור לסיום. << אורח >> דודו קוכמן: << אורח >> אין הקצאה של כספים למבני ציבור במרחב הכפרי. זה דבר נורא שקולטים משפחות וצריך לייצר כסף כדי להקים מועדון, בית כנסת או דברים כאלה שלא ניתן לייצר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> דודו תודה רבה, הבנו את זה, ובאמת כל מילה, אומרים אצלנו, בסלע. באמת, דיברת והבנו את כל הבעייתיות בעניין. כן? מישהו עוד רוצה לדבר? אחרון הדוברים? << אורח >> סעדיה גורדצקי: << אורח >> סעדיה גורדצקי, מנהל המרחב הכפרי בתנועת אור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן. << אורח >> סעדיה גורדצקי: << אורח >> אז באמת תודה רבה אדוני יושב הראש על הדיון החשוב הזה. באמת במקום לדבר על פיתוח במרחב הכפרי בפריפריה, אנחנו רוצים לדבר על פיתוח במרחב הכפרי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> סליחה, אליעד. כמה היתרים ניתנו בשנה האחרונה אתה יודע? << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> בכל הארץ? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כן, בישובים הכפריים. << אורח >> אליעד דוד פיבקו: << אורח >> אני צריך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> צריך לבדוק, לא, מעניין, סתם. << אורח >> סעדיה גורדצקי: << אורח >> אז אנחנו מציעים שבמקום לקרוא לזה פריפריה נקרא לזה המרכזים החדשים בנגב ובגליל. בסוף המטרה שלנו כדי שמדינת ישראל לא תקרוס לתוך עצמה, וכשנהיה 17-20 מיליון תושבים ב-2048, אז צריך שעוד 4 מיליון תושבים יגורו בנגב ובגליל, וזאת, המדיניות צריכה לשרת את היעד הלאומי הזה. אני רוצה לדבר על שתי נקודות בגלל הזמן הקצר שנותר, כי רציתי לדבר עוד כמה דברים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ממש קצר. << אורח >> סעדיה גורדצקי: << אורח >> אחד זה נושא השמאויות. אנחנו בדקנו בלב הגליל, בתוך שנתיים וחצי, שמאויות רמ"י על מטר רבוע אקוויוולנטי, הכפילו את עצמם. מגרש היום, לא מפותח, בלב הגליל, לפני פיתוח, 1.2 מיליון. איזה זוג צעיר? איזה אנשים יבואו לגור בלב הגליל כשאלו המחירים? היחידים שיכולים לקנות מגרשים במחירים האלה זה או אנשים עשירים מאוד שפותחים את זה כבית קיץ, או סוחרים שאני לא יודע מה הם עושים עם הדבר הזה, או מבוגרים ולא צעירים, ואנחנו הורגים את המרחב הכפרי. עכשיו אני אומר, זה לא רק המרחב הכפרי דרך אגב, המדיניות הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אין ספק שצריכים עוד - - - צעירים למרחב הכפרי, זה יוסיף המון מכל ההיבטים. << אורח >> סעדיה גורדצקי: << אורח >> היום אפילו בירוחם מגרש 900,000, אז כל הנושא של השמאויות, הסבסוד הוא לא מובנה, אין אכיפת אכלוס. אז זה דבר שחייבים לשנות אותו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הבנו, בוא. << אורח >> סעדיה גורדצקי: << אורח >> הדבר השני, אנחנו רוצים שכמה שיותר אנשים יבואו לגור בנגב ובגליל, וגם אחנו רוצים כמה שיותר שיווקים, אבל יש הבדל דרמטי בין המרחב העירוני לכפרי. גם המרחב העירוני צריך לדאוג שיהיו שירותים נאותים, גם המרחב הכפרי. במרחב העירוני, תוסיף עכשיו 10,000 תושבים, ברכה. במרחב הכפרי אם אתה מפרק את הקהילות באמצעות זה שאתה משווק כמה שיותר מהר, אתה מאבד את הכפר עצמו. אז תביאו 3,000 תושבים, פירקת את הקהילה, לטווח ארוך הרגת את המקום. הנושא הקהילתי הוא קריטי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה פילוסופי מסובך, באמת צריך איזונים בכל דבר. מצד אחד אתה לא יכול למנוע, חוקית, בג"ץ לא ייתן למנוע כניסה של חדשים, מצד שני אתה צריך לשמר, אז צריך את השילוב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה עניין של האינטנסיביות של השיווקים. << אורח >> סעדיה גורדצקי: << אורח >> צריך צמיחה, אבל צמיחה הגיונית לטווח ארוך כדי לייצר קהילות רב דוריות, כי אחרת המרחבים הכפריים לא יחזיקו מעמד. ואני בעד כמה שיותר שיווקים, כולנו בעד. אבל אי אפשר להתנות את המחירים בשיווקים בצורה לא אחראית ולא מוגבלת, ולפרק בדרך הזאת את הקהילות עצמם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני אולי רק לומר שהחוכמה, השכל, לא נמצא רק ברשות מקרקעי ישראל, ומאוד מאוד חשוב לדבר עם הרשויות המקומיות בפריפריה, ולא פחות גם עם התנועות המיישבות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת , התנועות המיישבות קריטי לדבר איתם, כי גם הם יודעים לדייק את הצרכים במרחב הכפרי. אז זה רשויות מקומיות ותנועות מיישבות. נמצא כאן דודו, אבל לא רק דודו, גם תנועת הקיבוצים, גם תנועת המושבים, גם האיחוד החקלאי, כל התנועות המיישבות יש להן הרבה מאוד חוכמה ששווה לשמוע גם אותן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב אני מסכם את הדיון. הוועדה סבורה כי נושא פיתוח המרחב הכפרי בנגב ובגליל הוא בעל חשיבות רבה. כחלק מהפתרון להגדלת היצע הדירות בעיקר בתקופה של משבר הדיור באזורי הביקוש במרכז הארץ. יש לשמור על המרחב הכפרי, להסיר חסמים ולהכיר בו כחלק מהפתרון להגדלת היצע הדירות בפריפריה, פתרונות לצרכי הציבור שעולים מהגדלת היצע הדיור. מדינת ישראל צריכה להתייחס בשוויון לכל האוכלוסיות במרחבים הכפריים בנגב ובגליל, בכל הקשור לתכנון והקצאת קרקעות. הוועדה שמעה דברים קשים ביחס להתנהלות מנכ"ל רמ"י מול המועצות האזורית הספציפיות בקעת הירדן ומשגב, וגם מחבר כנסת אלון שוסטר בתור שר החקלאות לשעבר ושאר תפקידיו הציבוריים בעבר ובהווה, וקוראת את הצדדים ליישר את ההדורים ולשתף פעולה לטובת אזרחי המדינה. עלו טענות עיקריות שמפריעות להרבה מועצות ויש לקיים שיח בעניין. הוועדה קוראת להידוק שיתוף פעולה בין מוסדות התכנון של מדינת ישראל בהקמת צוות בשיתוף נציגי הציבור. לסיום, הוועדה תקיים דיון מעקב בנושא, על כל המשתמע לכך, בנוכחות מנכ"ל רמ"י. בלי זה לא לכנס ועדה. אם מנכ"ל רמ"י לא יואיל בטובו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני יושב הראש, אם אפשר להכניס את המונח של איזון בין הצורך הלאומי להגדלה, שאנחנו לוקחים על עצמנו, לבין השמירה וחיזוק המרקם הקהילתי? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בסדר, המילים האלו נכנסו לסיכום ולפרוטוקול, בסדר גמור. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:03. << סיום >>