פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 21 ועדת הכלכלה 09/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 168 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, כ' בתמוז התשפ"ג (09 ביולי 2023), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> הפחתת עמלת "דמי ניהול פיקדון ניירות ערך" << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר מוזמנים: איציק שורקי – מנהל מחלקת הפיקוח על הבורסה וזירות מסחר, רשות ניירות ערך זהר בוצר-שלו – ראשת צוות פיננסים, מחלקת שווקים, רשות התחרות גרניט אופק – הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל עודדה פרץ – הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל גלי כספרי – מנהלת מחלקת מחקר, איגוד הבנקים טיבריו רבינוביץ – מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים לינור דויטש – עו"ד, מנכ"לית לובי 99 משה קאשי – מנהל תחום פיננסי, לובי 99 עודד אופק – איגוד הברוקרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הפחתת עמלת "דמי ניהול פיקדון ניירות ערך" << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב לכולם. הנושא הפחתת עמלת דמי ניהול פיקדון ניירות ערך, או בעצם לא הפחתה, אלא בחינה. לובי 99, אני מבין שבישיבה הקודמת אתם העליתם את הנושא הזה, תחזרי ותציגי לנו את זה שוב פעם. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> אני אציג שוב את הנושא שאנחנו הצפנו. אנחנו מטפלים בנושא הזה כבר מעל שמונה חודשים, נושא של עמלה על ניירות ערך. אנחנו פנינו לבנק ישראל כבר לפני למעלה שמונה חודשים, יחד עם 'רווח נקי', שזו עמותה נוספת, כדי לבדוק איתם למה משולמת העמלה הזאת שאין לה שום היגיון, שאנחנו היחידים בעולם שמשלמים אותה. יאיר אבידן, המפקח היוצא, הסכים איתנו, הוא אפילו התראיין בשבוע שעבר, לא יודעת מי מכם ראה, ואמר שאם יש שתי עמלות שצריך לטפל בהן, אחת מהן זה הנושא של עמלת דמי ניהול פיקדון ניירות ערך. צריך להבין שעמלות ניירות ערך זה סכום של מיליארד שקל בשנה, הן שליש מהעמלות שמשקי הבית משלמים לבנקים וזה כסף שיורד ישר מהחסכונות של הציבור שמושקעים בקרנות הנאמנות וניירות ערך בבורסה. העיוות הגדול ביותר שזה עמלה שנגזרת משווי החיסכון. בניגוד לכל העמלות האחרות שאתה יודע פחות או יותר כמה אתה משלם, זה אתה לא יודע כמה השירות עולה לך. הם גוזרים את זה כאחוז משווי התיק, זה יכול להיות שאני ואתה, יעשו לי ולך את אותה פעילות, אתה תשלם על זה 1,000 שקל ואני אשלם על זה 50 שקל, ואתה לא תדע את זה גם בכלל. זה מצב שהוא מעוות, אין כמותו במקומות אחרים. בנק ישראל גם הסכים איתנו על זה, הם אשכרה הודו בזה וזה עדיין לא טופל, שמונה חודשים אחרי, ואנחנו באמת מחכים לראות למה מחכים, כי כולם מבינים שיש פה עוולה, כולם מבינים שזה סכומי עתק, שאנשים נדפקים מזה. אני לא יודעת אם ראיתם, שאול אמסטרדמסקי עשה על זה סרטון, פנתה אליו בת של פנסיונר שגילתה שגבו מאבא שלה 69,000 שקל בשנה עמלות בשנה על הסיפור הזה של אחוז מהתיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה היה לו בתיק? << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> אני לא יודעת, שאלה טובה, אבל 69,000 ₪ עמלות בכל מקרה, לאור העובדה ש-97% מהישראלים שבכלל סוחרים בניירות ערך עושים את זה בבנקים ולא בבתי השקעות או במקומות אחרים הזולים יותר, אנחנו חושבים שיש פה כשל שחייבים לטפל בו. לכן יזמנו את הסיפור הזה של הדיון כדי לקדם את הדברים כי בנק ישראל לא זז מספיק מהר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אבידן שהיה המפקח על הבנקים הסכים, את אומרת, מי מנע ממנו לעשות את זה? << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> זו שאלה מצוינת. יש פה נציגי בנק ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני שואל. רק אחרי שהוא עזב הוא החליט להסכים? נציג הבנקים, מי נציג הבנקים פה? מה אתם עושים בשביל העמלה הזאת ללקוחות שלכם? << אורח >> גלי כספרי: << אורח >> הבנקים גובים שני סוגים של עמלות. עמלת דמי ניהול ניירות ערך, כפי שגובים גם גופים אחרים, גם בחו"ל, זו עמלה מקובלת שהיא נגבית על בסיס הרבה פעולות שהבנק עושה עבור הלקוח. קודם כל יש מעקב ודיווח על כל מה שקורה בחשבון ניירות ערך, הבנקים עושים שערוך יומי של התיק, משווים את הרישומים עם רישומים מהבורסה, מבצעים פעולות שונות עבור הלקוח, למשל טיפול בתשלומים שמגיעים ללקוח, כמו תשלומי ריבית, כמו תשלומי דיבידנד, אירועים שונים שיש בחברה, כמו פיצול או איחוד הון, חלוקת מניות הטבה, עדכונים שונים של החברות, עדכונים של קרנות הנאמנות, עדכון לקוחות באירועים כמו אספת בעלי מניות ותביעות ייצוגיות, עדכון הלקוחות וקבלת הוראות ביחס לאירועים כמו הצעות רכש או מימוש אג"ח להמרה, תשלומי דיבידנד, תשלומי ריביות. כל הפעולות האלה נכנסות בבנקים בעמלה אחת שנקראת דמי ניהול חשבון ניירות ערך. מעבר לזה כמובן יש את כל הפעילות בעולם של אבטחה והגנת סייבר, שצריך להגן, יש פה הרבה סיכונים תפעוליים, סיכוני סייבר, והבנקים כמובן משקיעים בזה הרבה מאוד תשומות. זה בגדול מה שעומד מאחורי העמלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. את מודעת לזה, דויטש, שאם אנחנו נעשה עמלה קבועה מי שייפגע זה הקטנים? << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אני אשמח לענות. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> קאשי הוא מנהל תחום פיננסים, תן לו שנייה להגיב כי יש לנו תשובות גם על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני שואל אותך. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> אני לא חושבת שזה נכון, אבל תן שנייה לקאשי להסביר לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את לא חושבת שזה נכון? << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה את אומרת שבכל העולם אין אחוזית? על מה את מסתמכת? << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> בדקנו את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי אתה? << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אני משה קאשי, מנהל תחום פיננסים בלובי 99. אני רק רוצה להגיב למה שהם אומרים. כל הפעולות שהבנקים עושים, שהיא פירטה, לא קשורים לשווי התיק. מה שאנחנו מבקשים זה לא לבטל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זו עבודה שהם צריכים לעשות. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אין בעיה, אז הם יכולים לגבות עמלה, להגיד עד 200 שקל, 300 שקל, 400 שקל ברבעון, אבל לא ייתכן שהעמלה הזאת תיגזר משווי התיק בלי שום קשר לכל הפעולות שהם עושים. זו העמלה היחידה במערכת הבנקאית שאתה לא יודע כמה תשלם. באים אליך בסוף הרבעון, אומרים: יצא לנו 1,500 שקל ולוקחים לך. הלקוח צריך לדעת מראש. הבנק, כל הפעולות שהוא עושה, הוא יודע מראש איזה פעולות הוא צריך לעשות, היא הרגע פירטה אותן, הוא יכול להגיד שכל הפעולות האלה עולות לו 100 שקל, 200 שקל. אותן פעולות עושים החש"בים, המתחרים שהנציגים שלהם יושבים פה, אותן פעולות בדיוק, אותו סייבר, אותן הודעות, והם גובים במקסימום 25 שקל בחודש, בלי שום קשר לגובה התיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מי אתה מייצג? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אני מטעם איגוד הברוקרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ומה אתם גובים באמת? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> העמלה שמיוחסת לבנקים לא נגבית על ידי חברי הבורסה, אבל אנחנו כאן בגלל עניין אחר, דווקא לשיפורים נוספים שהיינו רוצים לראות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נדבר על זה, אבל כמה אתם גובים? מה שהוא אומר, 25 שקל חודשית? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> בדרך כלל אין את דמי המשמרת הקבועים שנגזרים משווי התיק, שזו העלות העיקרית שנגבית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא גובים אחוזים? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> בדרך כלל לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה בדרך כלל? כן או לא? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אני לא רוצה לתת נתונים סופיים, אבל לדעתי אין את העמלה הזאת, אלא עמלה שנגזרת מפעולות בלבד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וכל מה שאמרה נציגת הבנקים עכשיו, אתם עושים אותו דבר? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> כל פעולה שנעשית בקשר עם תיק ניירות ערך ככלל נעשית גם על ידי החש"בים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמעת מה היא אומרת שהם עושים, אתם עושים את זה גם כן? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> נעשות הפעולות, אני לא רוצה להתייחס לכל פעולה פרטנית, אבל ככלל הפעולות הן די דומות כי שני הצדדים מנהלים תיק ניירות ערך או משמורת לניירות ערך. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אני רק רוצה לחזק נקודה. מה שקורה פה זה שהבנקים עושים את אותה פעולה ויכולים לקחת 1,000 ו-2,000 שקל לתיק בזמן שאותן פעולות עושים החש"בים ולוקחים 25 שקל לחודש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה 2,000-1,000, לאלה שיש להם שניים או שלושה מיליון שקל תיק? << אורח >> משה קאשי: << אורח >> זה לא משנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדרך כלל הגדולים מסתדרים עם הבנקים על עמלה יותר נמוכה. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> יש נתונים של הבורסה, אנחנו בדקנו גם לפי שווי תיק. גם לפי שווי תיק העלויות האלה מאוד גבוהות ואין סיבה שמישהו שמחזיק תיק של חצי מיליון, שזה החסכונות שלו – יש אנשים שאין להם פנסיה והם חסכו כל החיים ושמו בקרנות נאמנות, זה לא אנשים עשירים, אנחנו לא מדברים פה על העשירון העליון, אלה אנשים ממעמד הביניים שעובדים וחוסכים ובנוסף לפנסיה שלהם הם קונים גם קרנות נאמנות דרך הייעוץ שהם מקבלים מהבנקים. על הכסף הזה הבנק גובה 2,000, 3,000, 5,000 שקל, סכומים אסטרונומיים כשבצד השני, בגלל שיש חסמי מעבר, המתחרים בישראל משלמים 25 שקלים. אני אישית יש לי תיק, אני משלם 28 שקל וזה יקר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להבין, תיק של חמישה מיליון שקל, הבורסה, הם גובים 25 שקל? << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אם תשים אצל חש"ב הם ייקחו לך 25 שקלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני שואל, תיק של חמישה מיליון שקל, זה מה שאתה גובה, 25 שקל לחודש? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אדוני, לא בדקנו את הנתונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה בא לפה אתה אומר דברים, אני רוצה לדעת, כל תיק אתה גובה 25 שקל? הגבוה והקטן אותו דבר? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> תודה לאל יש תחרות בין החש"בים, שהם לוקחים עמלות שונות, אני לא יכול להתייחס, אני לא אוסף את הנתונים כי אני לא יכול לאסוף את הנתונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אמר שאתה גובה 25 שקל, שאלתי אותך, אמרת לי כן, אז אני שואל אותך עוד פעם, אני מחדד. אם אין לך תשובה אז אל תגידו סתם דברים, חבר'ה. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> ראשית, אדוני, לא אמרתי כן, אמרתי שזה משתנה ושאין לי את הנתונים בדוקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרת בגדול כן. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אמרתי שככלל לא גובים את העמלה המשתנה ש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אז זה לא מדויק. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> אתה מדבר על סכומים, תסתכל על הסוחר הקטן, אני מחזיקה תיק של 100,000 שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רק שאלתי אם 25 שקל זה חל על כולם או על חלק. << אורח >> גלי כספרי: << אורח >> רציתי רק לחדד משהו. המודל היחיד שמבטיח שלקוח קטן ישלם מעט ולא יסבסד לקוח גדול זה מודל שבו העמלה נגזרת משווי התיק. למה היא נגזרת משווי התיק? משום - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יש גם מודל באמצע. << אורח >> גלי כספרי: << אורח >> למה היא נגזרת משווי התיק? משום שבוודאי ככל שהתיק יותר גדול יש בו יותר ניירות ערך. כל הרשימה שהקראתי קודם, ככל שיש יותר ניירות ערך יש יותר אירועים, יותר דיווחים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי, בסדר. אבל עדיין אפשר משהו באמצע שאומר נגיד אחוז או חצי אחוז, לא יותר מ-25 שקל, לא יותר מ-40 שקל. יש כל מיני מודלים, זה לא חייב להיות מודל אחד. בנק ישראל, ואמרנו את זה אחרי ההערה של לובי 99 בישיבות שהיו, ביקשנו דיון אחד, אז נתנו לכם לבדוק את העניין, קודם כל אני רוצה לדעת, לפני שאתם מדברים, בכל העולם מה המצב. קחי את אירופה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> קודם כל בעולם אין רגולציה שקובעת לבנקים איך לגבות את העמלה הזאת או בכלל עמלות. כל הבנקים גובים בהתאם לשיקול דעתם ואין טבלה אחידה כמו שיש אצלנו. זה שהעמלה אצלנו היא אחוזית זה נובע מזה שבכללי עמלות הנגיד קבע שזה יהיה אחוזי. זה לא הבנקים החליטו את זה, הנגיד קבע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם קבעתם. אבל מה קורה באירופה? באירופה זה אחוזים או סכום? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> עכשיו עשינו בדיקה בין-לאומית בנושא הזה. מכיוון שאין רגולציה אז יש בנקים שככה וככה. מצאנו שבבריטניה, בארה"ב, בקנדה, באוסטרליה, בהולנד ובלגיה ובגרמניה, בכל המדינות האלה, יש גם בנקים שגובים לפי שיעור משווי התיק וגם בנקים שגובים סכום קבוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ושאר המקומות שלא אמרת? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אלה המקומות שעשינו בדיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנגליה וצרפת, מה המצב? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> באנגליה יש גם וגם, יש בנקים שגובים סכום קבוע ויש בנקים שגובים לפי שווי תיק. המדינה הנוספת היחידה שעשינו בה בדיקה וזה לא גם וגם, זה נורבגיה, ששם זה סכום קבוע עם מדרגות ופטור מעמלה בתיק בשווי נמוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה האחוז? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> זה המנגנונים, אין לי את האחוז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לכם את האחוז שם? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אפשר לבדוק, כרגע אין לנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תבדקו לישיבה הבאה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> בסדר גמור. אז אלה המדינות שבדקנו וברובן יש גם וגם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל אתם רואים שזה לא מדויק, אמרתם שאין את זה באף מקום בעולם. מה מידת ההשפעה שלכם, האם אתם יכולים להחליט לבנקים בעניין הזה מה גובה העמלה שהם יכולים לקבל? נגיד שזה לא אחוזי אלא שקלי. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אנחנו קובעים בכללי העמלות את המנגנון, זה יכול להיות כל מנגנון שנחשוב עליו. חשבנו על הרבה אפשרויות ואנחנו עוד לא החלטנו מה המנגנון המיטבי. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אני רק רוצה להגיד שבכל המדינות שהיא ציינה אין מקרה אחד ש-97% ממשקי הבית נמצאים בחמש קבוצות בנקים גדולות. זה נתון שרשות התחרות בדקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין פה הרבה בנקים, מה אני יכול לעשות? אנחנו מדינה קטנה. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> יש חש"בים, יש חברי בורסה מחו"ל. משקי הבית כלואים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אמרת לי פה עכשיו שבדקתם ואין בעולם. אז הנה יש, קודם כל, זה לא מדויק מה שאמרת, עכשיו אתה מצדיק את למה אמרת. זה לא רלוונטי. זה המצב במדינת ישראל, אין הרבה בנקים, מכל מיני סיבות. זה שבגרמניה יש הרבה בנקים, בארה"ב יש הרבה בנקים, זה לא רלוונטי לעיקרון. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> עוד דבר לעניין הזה של האחוזי, במדינת ישראל גם בפנסיה העמלות הן בשיעורים, הן לא בסכומים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד שאלה, לפני שאת מתחילה. הם אמרו שהגבייה זה מיליארד שקל בשנה, זה נכון? יש לכם תשובה לעניין הזה? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> תיכף נבדוק. אני רוצה להגיד לעניין האחוזי שגם בפנסיה אנחנו משלמים שיעורים ולא סכומים קבועים וגם ממה שעולה ממחשבון הבורסה, שמציג את העמלות בתחום הזה באופן השוואתי של כל מי שנותן את השירות זה, אז מתוך ארבעה חש"בים אנחנו רואים, לפי המחשבון, שבאקסלנס בית השקעות ובמיטב טרייד משלמים אחוזי עם עמלת מינימום שקלית. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> זה מה שרואים במחשבון הבורסה. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אני העברתי לרשות לתחרות חוזים ולרשות לניירות ערך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה בנק ישראל, מה זה שייך לרשות לתחרות? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אנחנו מסתכלים על מחשבון הבורסה. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> זה לא נכון. מה שהם אומרים פה לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לא נכון? << אורח >> משה קאשי: << אורח >> מה שהם מסתכלים במחשבון הבורסה, מחשבון הבורסה עושה חישוב, היא לוקחת את העמלה הקבועה שאתה משלם ומחלקת בסך התיק ומציגה אחוזים. אני מצפה מבנק ישראל שיעשה עבודה קצת יותר מעמיקה מלפתוח את המחשבון של הבורסה ויסתכל. שירים טלפון לחש"בים, שידבר איתם, שיבדוק את השוק. לפתוח את האתר של הבורסה ולהסתכל ולהגיד זו המציאות, צריך עבודה טיפ-טיפה יותר מעמיקה מזה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אנחנו יודעים שכל שנה הבורסה פונה אלינו ואנחנו צריכים לאשר להם שהשיעורים שכתובים פה הם נכונים. אני לא יודעת, אנחנו סומכים על המחשבון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, תבדקו את העניין הזה. הבנו, בסדר, זה לא אישי. תהיה עוד ישיבה, זה לא משנה. << דובר >> קריאה: << דובר >> רק לוודא, מה שאתה טוען זה שהבורסה מפרסמת משהו שהוא לא מדויק? אנחנו נבדוק את זה. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> הוא מדויק, השיעור - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו נבדוק, כי אז יש פה עוד שאלות כי זה פרסום לפי חוק, זה לא פרסום בעיתונות. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> יפה, השיעור של העמלות הוא מדויק, זה פשוט חישוב, הם לוקחים את הסכום הקבוע ומחלקים בסך התיק. ולגבי זה שהבורסה מציגה לבנק ישראל את הנתונים, הבורסה מחויבת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, בנק ישראל, יש משהו במה שהוא אומר, תבדקו את העניין. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אני רק רוצה להגיד שהבורסה מחויבת פעם בשנה לדווח לוועדת הכספים על העמלות שהסוחרים משלמים, העמלות שנגבות בפועל. אנחנו בדקנו את הדיווחים האלה, בנק ישראל אפילו פעם אחת לא אישר את הדיווחים של הבורסה בנושא העמלה הספציפית הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> זה כתוב, אני יכול להעביר לך את כל ה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אני לא מומחה לזה, אתה לא צריך להביא לי כלום. אם אתה טוען שהנתונים שבנק ישראל אומר, או שהוא מבין את הנתונים מהמחשבון והם לא מדויקים אז תעביר להם חומר והם יבדקו את זה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> רק שיהיה ברור על השולחן, כולנו רוצים את טובת הלקוחות, בפרט הלקוחות הקטנים. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> יש שם סימן שאלה, תלחצו, זה כתוב שהוא מחשב את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, הוא בדק. תבדקו את העניין. לא עניתם לי על השאלה, כמה גבייה בשנה, של בנק, לא של החברות. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> כן, אנחנו מדברים על המערכת הבנקאית, זה 682.5 מיליון ₪ לשנה על העמלה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מיליארד שקל. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> מה שהיא אומרת זה רק ניירות ערך בישראל, יש גם ניירות ערך בחו"ל, הכול זה מיליארד, ואני יכול להציג לך מדיווחים של בנק ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלהם. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> שלהם, שלהם. אני יכול לשלוח לך עכשיו דוח, מיליארד שקל, סך העמלות גביית ניירות ערך זה שני מיליארד שקל מתוך שישה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> נוסיף חו"ל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 682, אתם עומדים על זה? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> זה ניירות ערך ישראליים, תיכף נעשה את הבדיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו עברנו אליכם. עד סוף הישיבה תגידו את הסכום, ואם יש חלוקה קטנים וגדולים נשמח. תיקים קטנים מול גדולים, יש לכם חלוקה כזאת של העמלות? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> כן. אז כמו שנאמר פה, לובי 99 פנו לפיקוח על הבנקים לפני כשמונה חודשים ובאמת ראינו את המכתב שלהם וחשבנו שצריך לשים את הנושא על תכנית העבודה. מאז שקיבלנו את המכתב, וכתבנו את זה ללובי 99, הכנסנו את זה בתכנית העבודה שלנו ובהתאם לתכנית העבודה שלנו, אנחנו כתבנו את זה כבר אז, שאנחנו נבדוק את זה עד סוף 2023, כי באמת הוא חשב, כמו שאתם אומרים, שזה נושא שמצריך בדיקה. בעצם מה שלובי 99 מציעים זה שיהיה סכום פיקס לכל הלקוחות. אנחנו עשינו איזה שהיא סימולציה ובדקנו מה יקרה. אנחנו מניחים שהבנקים לא ירצו שההכנסות שלהם יירדו כתוצאה מהשינוי הזה. אם אנחנו נשנה את כללי העמלות ונכתוב במקום אחוזי שקלי, ונקודת ה-break even היא 97 שקלים לחודש, זה אומר שכל לקוח, לא משנה אם יש לו תיק קטן או גדול, ישלם 97 שקלים אם זה מה שהבנקים יקבעו בהנחה שאנחנו לא נפקח על העמלה זאת. המספר הזה, המשמעות שלו היא שכל מי שיש לו תיק עד 700,000 שקל ישלם יותר ממה שהוא משלם היום. היום לקוחות שיש להם תיקים קטנים משלמים בבנקים פחות ממה שהם משלמים בחש"בים והמשמעות של זה, שגם אם הסכום הזה יהיה מחצית ממנו, גם אם נגיד נפקח וזה יהיה 50 שקלים, אז עדיין כל מי שיש לו תיק, אפילו עד סדר גודל של 300,000 שקל, ישלם יותר ממה שהוא משלם היום. היום בתיקים הקטנים משלמים מעט, מי שיש לו תיק עד 50,000 שקל משלם בפועל 18 שקלים לחודש, מי שיש לו עד 100,000 שקל משלם סדר גודל של 43 שקלים לחודש. אלה הסכומים. אז צריך להבין שאנחנו חושבים שאם אנחנו נקבע סכום אחיד לכולם זה לא יהיה לטובת הלקוחות הקטנים והם אלה שאנחנו דואגים להם. הלקוחות הגדולים יכולים להסתדר מול הבנקים ולהתמקח ולשלם פחות. אנחנו לא רוצים שהלקוחות הקטנים יסבסדו את הגדולים וזו התוצאה, לפי הבדיקה שלנו, של קביעת מחיר פיקס. שוב, אני מתנצלת שאני מסתמכת על מחשבון הבורסה, שקשה לי לקבל את זה שהוא לא אמין, אבל בחש"בים סכומי המינימום פה הם גבוהים, בפסגות זה 20 שקל לחודש פיקס, ב-IBI זה 50 שקלים לחודש וביתר זה 40 ו-90 וגם העמלה היא אחוזית. יש כל מיני רעיונות שאנחנו בוחנים אותם ואנחנו נשמח לקבל עוד זמן לבחינה. אני מבינה שפניתם לפני שמונה חודשים, הדבר הזה הוא מורכב, הוא לא משהו שאנחנו רוצים לעשות אותו בשליפה ואנחנו לא רוצים לנסות לשפר ולצאת מקללים. אז אנחנו נשמח לקבל עוד זמן, כפי שהיה בתכנית העבודה המקורית שלנו, ולבחון את זה לעומק ולבוא עם הצעה שתהיה לטובת הלקוחות הקטנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם תקבלו, בסדר. מה רציתם להגיד? << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אני רוצה להתייחס. מתואר פה מצב הזוי לחלוטין, שמשקי הבית משלמים 90 ומשהו שקל לחודש בממוצע, כשבחש"בים המחיר הממוצע זה 20 שקלים, וזה נובע מסיבה אחת, שלבנקים יש מודל אחד של שיעור מעמלה, שהלקוח לא מבין אותו, לא יכול לדעת מראש כמה הוא מקבל והוא לא יכול להשוות את זה לחש"ב. תארו לכם מצב שהבנקים יבואו מראש לכל מי שיש לו תיק ויגידו לו שהם גובים לו 90 שקלים, למחרת הוא ירים טלפון לחש"ב, ישאל כמה אני משלם פה? הוא יגיד לו 20 שקלים, אז או שהוא יעבור או שהבנקים יירדו. לא ייתכן שהבנקים גובים 90 ומשהו שקל באופן שהוא לא גלוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, היום הם לא גובים. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> היא אמרה, לפי החישוב שלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יעשו אחיד. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אם יעשו והבנקים שומרים על הרווחיות, זאת אומרת הבנקים גובים עדיין את מיליארד השקל האלה, במודל החדש זה 97 שקלים לחודש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתה לא הבנת מה שהיא אמרה. מה שהיא אומרת זה שכרגע התיקים הקטנים לא משלמים הרבה, גם עם האחוז, אם אתה תעשה אחיד הקטנים ישלמו בשביל הגדולים. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אבל בממוצע כולם משלמים 97 שקל, גם הקטנים וגם הגדולים, לפי החישוב שלה, בזמן שאצל החש"בים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא לא אמרה את זה. היא אמרה שאם יעשו מחיר אחיד, בשביל שהבנקים ישמרו על הרווחיות, עזוב כרגע תכנית אחרת, הם יצטרכו לגבות מכולם 97 שקל, גם הגדולים וגם הקטנים. התוצאה היא שבמקרה הזה הקטנים יסבסדו את הגדולים. זה מה שהיא אומרת. היום זה לא המצב. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> זה מה שהיא עשתה, היא עשתה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני מסביר ואתה מדבר מה שאתה רוצה. זה לא מה שהיא אמרה והיא התכוונה למה שאני אמרתי. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אתם יכולים להגיד כמה לקוח ממוצע משלם היום דמי ניהול פיקדון ניירות ערך בחודש? זה אתם יכולים להגיד? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אין דבר כזה לקוח ממוצע. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> קחו את המיליארד חלקו במספר התיקים, במספר הלקוחות, ותגידו כמה זה יוצא ממוצע, כי אם זה יוצא 90 ו-100 שקל כשבחש"ב הממוצע הוא 20 שקל יש פה גבייה עודפת של 600 מיליון שקל ואני אשמח שרשות התחרות תדבר על זה ונציגים של רשות ניירות ערך, הם כתבו עבודה בנושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי זה רשות התחרות פה? יש לכם השגות על מה שנאמר פה? << אורח >> זהר בוצר-שלו: << אורח >> אני אגיד את האמת, יש איזה חוסר הבנה לגבי הנתונים, לגבי אופן הגבייה של כל אחד מהגופים. אנחנו אמרנו, אנחנו בעד פישוט המבנה של העמלות, אנחנו בעד מתן אפשרות ללקוחות להשוות בין נותני השירותים השונים. לגבי איך לעשות את זה אנחנו כן משאירים את זה לרגולטורים הייעודיים שיש להם את ההבנה ואת המקצועיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הבנתי. מה זה קשור לרשות לתחרות קודם כל? אני לא רואה פה מה רשות התחרות יכולה להוסיף או להפחית. מה אתם רוצים, אתם רוצים תחרות בין הבנקים על גובה עמלות? זה מה שאתם אומרים? << אורח >> זהר בוצר-שלו: << אורח >> לא רק בין הבנקים, אנחנו רוצים תחרות גם עם הגופים החוץ בנקאיים כדי שהלקוח יוכל להשוות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה קיים היום. אם הם אומרים היום שבתאגידים האלה שהם עובדים מחוץ לבנקים משלמים 25 שקל, אדם יכול לתת להם את הפיקדון שלו, זה קיים. יש כאלה שמעדיפים לעשות את זה דרך הבנק, זו החלטה שלו, אבל אם באמת זה 25 שקל מול סכום יותר גבוה הוא עדיין רשאי לקחת את כל התיק שלו ולהעביר אותו לאחד מהתאגידים. אני לא מבין את הטיעון. זה קיים היום. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אם הוא יודע כמה הוא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה אם הוא יודע? תאמין לי, אדם שיש לו כספים בבורסה מברר, הוא לא משלם סתם. לא כולם משחקים בבורסה. << אורח >> זהר בוצר-שלו: << אורח >> ברגע שהלקוח מתקשה בהשוואה בין נותני השירותים השונים אז מן הסתם יש לו פחות יכולת להעריך איפה שווה לו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל עדיין הזכות היא שלו. הוא יכול לקחת את הכסף מהבנק, לשים אותו בהראל, אני יודע מה, שיעשו לו את העבודה הזאת. יש המון חברות שעושות את העבודה הזאת, וגם יכולים להפסיד, לנצח, להרוויח, לעשות מה שרוצים. אבל זה לא קשור לתחרות, אין פה קשר לתחרות. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> אני רק רוצה להגיד שיש נייר של רשות התחרות, חלק מהדברים שאנחנו הוצאנו פה מבוסס על נייר של רשות התחרות בנושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל העליתם נושא, זה בסדר גמור, זה טוב שהעליתם ועובדה שלקחנו את זה לדיון, אבל עדיין אין לזה שום קשר לרשות התחרות, אני לא רואה מצב פה. אני לא מבין מה הקשר, זה שהם עשו נייר, הכול טוב ויפה, מה זה פוגע בתחרות? דווקא זה שהסכומים לא זהים זה עוזר לתחרות, לא נגד, ואדם מחליט מה שהוא רוצה. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אני רק רוצה להגיד למה כן יש קשר. יש חסמי מעבר מאוד גדולים מהבנקים לחש"בים, החסם העיקרי זה חוסר יכולת להשוות בין העלויות, שאם פה זה אחוז ופה זה סכום קבוע אתה לא יכול להשוות. תחשוב שאתה עובר עם תיק - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תאמין לי שאדם שיש לו תיק הוא לא פראייר, הוא יודע להשוות. זה אדם שיש לו כסף, יש לו פיקדון והוא משווה, הוא לא נותן את הכסף שלו ככה סתם. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אני רק רוצה לתת דוגמה אישית שלי. לי יש תיק בחש"ב ויש לי שם חיסכון ובשביל להעביר כסף מהתיק שלי לבנק זה כל הזמן יום, יומיים, שלושה ימי עסקים. נניח שאם היו מאפשרים לי מהחש"ב להוציא כרטיס אשראי או לשלם חשבונות עירייה או דברים כאלה, שיהיה פריקות של השירותים. נכון להיום אתה לוקח את התיק שלך ושם אצל החש"ב יש לך המון בעיות בפתיחת תיק, בעיות בהעברת כספים. הם יכולים לתאר את כל הבעיות האלה וכל החסמים האלה פשוט כולאים את משקי הבית בתוך הבנקים והבנקים לוקחים עמלה שהלקוח לא יודע מראש כמה הוא מקבל, זו עמלה יחידה במערכת הבנקאית שאתה לא יודע כמה תשלם. באים לך בסוף רבעון, אומרים לך שיצא 1,500 שקל ומורידים לך. הרעיון בשינוי של העמלה זה שתוכל להשוות, שיהיה לך הרבה יותר קל להשוות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש איזה חסמים שאנחנו לא יודעים עליהם? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> כן, אדוני, אנחנו רצינו לדבר על החסמים האלה. גם רשות התחרות וגם רשות ניירות ערך פרסמו נייר עמדה שמפרט את החסמים הרבים שיש בקשר לפעילות בין חברי הבורסה לבין הבנקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חסמים זה באמת העניין של רשות התחרות. תגיד לי את החסמים. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> יש נייר עמדה שהיא פרסמה. אחד מהחסמים העיקריים, בתור דוגמה, זה העברת התיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם כל פעם מעבירים אותי לאיזה נייר, תגידו. מה, אתם לא יכולים להגיד? << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אדוני, אני מנסה להגיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, אז תגיד. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> לדוגמה העברת התיק המנוהל עצמו מהבנק לחבר הבורסה. תיאר כאן חברי כמה זמן לוקח להעביר תיק. זה מאפשר לבנק לשמר את ה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי אחראי על הדבר הזה בממשלה? << אורח >> איציק שורקי: << אורח >> אני איציק שורקי מרשות ניירות ערך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם אחראים על החסמים האלה? << אורח >> איציק שורקי: << אורח >> אנחנו ביחד עם רשות התחרות. המסמך, עשינו את הסריקה של כל החסמים כדי לטפל בהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המסמך הזה קיים? << אורח >> איציק שורקי: << אורח >> המסמך הזה קיים ואני חושב שגם בחלק מהדברים טיפלנו, יש דברים שטיפלנו בהם, אבל יש עדיין דברים, בעיקר אני חושב זה עניין של הקושי של לקוח לעבור מבנק לחבר בורסה, כי כל הסיפור הזה שאנחנו מדברים פה עכשיו הוא סיפור של תחרות בין שני ענפים, בין ענף הבנקאות לענף החש"בים כשהחש"בים נמצאים בנחיתות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה חלק פתרתם? היום אני רוצה לעבור מבנק לזה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> זה אנחנו טיפלנו. כל המעברים מבנקים לחש"בים הם מאוד פשוטים, זה גם חייב לפי ההוראות שלנו להיעשות תוך חמישה ימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הם אמרו שזה לא פשוט. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> לא, הוא תיאר הפוך, מחש"ב לבנק. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> לא, זה לוקח חמישה-שישה ימי עסקים, כשלקוחות גדולים, ואני ישבתי בחדר עסקאות, עושים את זה ביום אחד. אם אתה לקוח קטן שרוצה להעביר את התיק שלך זה חמישה-שישה ימי עסקים. הם משגעים אותך ואני מכיר אישית אנשים שניסו לעשות את זה, זה כמעט בלתי אפשרי לצאת מהבנק, אלא אם כן אתה מוכר את כל התיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה לצאת מהבנק? << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אם יש לך תיק ואתה רוצה להעביר אותו לחש"ב, יש שתי אפשרויות, או שאתה מוכר את כל התיק ומעביר את הכסף, או שאתה מעביר את הניירות עצמם. להעביר את הניירות עצמם, הבנקים מערימים קשיים שאי אפשר לתאר, זה חמישה, שישה, שבעה ימי עסקים, זה בזבוז זמן שאין לתאר אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, זה לא נכון מה שהוא אומר? << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> יש לנו הוראות ברורות בנושא הזה כדי לטפל בחסמים האלה. מעבר מבנק לחש"ב הוא מאוד פשוט וזול. הוא חמישה ימים, חמישה שקלים ואפשר להגיש את הבקשה מקוונת. משה, אם אתה נתקל במקרים כאלה שיש הפרה של ההוראה - - - << אורח >> משה קאשי: << אורח >> חמישה ימים להעביר תיק ניירות ערך? זה אמור להיות בלחיצת כפתור. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> זו ההוראה שלנו, זה המקסימום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל את שומעת שגם הבורסה וגם רשות התחרות אומרים שיש בעיות. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> אז אם יש בעיות אנחנו – אני לא מכירה - - - << אורח >> משה קאשי: << אורח >> לא צריך יותר מיום אחד להעביר ניירות ערך. לא צריך, זה לחיצת כפתור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אנחנו לא התכוננו לזה, לא הביאו לנו שום נייר על זה. אנחנו נעשה דבר כזה, קודם כל אני מסכים עם הטענה שאם אנחנו נעשה את זה שקלי מי שייפגע זה הקטנים. זה אני מסכים עם הטענה הזאת ואני לא אתן שהקטנים ייפגעו ויסבסדו את הגדולים. זה יורד מהפרק, הדבר הזה. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> הם יכולים להציג נתון כמה קטנים יש? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע. זה דבר ראשון. דבר שני, צריך פתרון ביניים. אני יודע שאתם עובדים על זה, אתם רוצים עד דצמבר? אין שום בעיה, קחו עד דצמבר, אבל תביאו פתרון ביניים שאומר שהקטנים, גם אם נעשה עמלה עדיין הקטנים יצטרכו לשלם פחות. תחשבו על זה, אני לא איש מקצוע, זה התפקיד שלכם. זה דבר ראשון. דבר שני, לגבי החסמים, אני מבקש שעד לישיבה הבאה, שזה הרבה זמן, אנחנו נעשה את הישיבה בדצמבר, תשבו עם רשות התחרות והבורסה ורשות ניירות ערך - - - << אורח >> עודד אופק: << אורח >> וגם אנחנו נשמח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה משהו ממשלתי, קודם כל שהם יעבדו. אתם תציגו להם. אי אפשר להכניס את הפרטי לממשלתי. הם יישבו על זה וכמובן אתם יכולים לתת להם חומרים ומה שצריך לעשות. תשבו על העניין של החסמים עד דצמבר, תראו מה החסמים, תראו מה ניתן לפתור, מה פותרים ומה נשאר לדיון. הוספנו לכם עוד מטלה עד דצמבר, אבל זה מספיק זמן. ותעדכנו אותנו גם מה התוצאות של העניין הזה עוד לפני הישיבה. << אורח >> עודדה פרץ: << אורח >> בסדר גמור. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> קודם כל אני רוצה להגיד תודה על הדיון, כי אני חושבת שהקול של הכנסת הוא קריטי כדי לקדם מהלכים חשובים, אבל אני כן רוצה להגיד משהו לגבי הדברים. בשורה התחתונה אם שמעת פה, כולם מסכימים שיש בעיה, יש בעיה שהיא קיימת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, צריך לטפל בה. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> צריך לטפל בה. יש פה אלמנט, בסופו של דבר הבנקים משחקים פה על העמימות, האחד, שיש חסמי מעבר, שתיים ש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הנה, אבל אנחנו נפתור את הבעיה הזאת. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> שלאנשים נוח יותר לקיים את הדברים באותו מקום ולא להעביר את התיק, והם בונים על העמימות של גובה הסכום, כשבעצם אנשים לא באמת יודעים מה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד משהו אחד שכחתי, לאור הדיון, כמו שעשינו בחוק ההסדרים חוק שמפשט את הידע והשקיפות שאנחנו נותנים ללקוחות. אולי בעניין הזה גם שתהיה שקיפות. << אורח >> גלי כספרי: << אורח >> זה כולל גם את עמלות ניירות הערך, מה שעשיתם עכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כלול בחוק הזה שחוקקנו? << אורח >> גלי כספרי: << אורח >> זה כולל גם את עמלות ניירות ערך, מה שחוקקתם עכשיו, וה-API שחוקקתם, גם כולל את העמלות. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> - - - היישום שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לוקח זמן, לצערי הרב, כי זה תוכנות. מה שקשור למחשוב לוקח זמן. אז יש את זה? << אורח >> גלי כספרי: << אורח >> יש את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כלול בעמלות? << אורח >> גלי כספרי: << אורח >> כן, כלול בעמלות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז לפי החוק הזה שעשינו בחוק ההסדרים הנושא הזה נפתר, האנשים יקבלו באופן קבוע מה העמלה שהם משלמים. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> אבל אתה יוצא מנקודת הנחה שכולם באמת יילכו לחוק API וכולם - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> לא קשור ל-API, זה חוק אחר. << אורח >> גלי כספרי: << אורח >> כל הלקוחות יקבלו הודעה כל חודש עם העמלות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העניין הזה של לקבל מידע על העמלות נפתר, ייפתר ברגע שיתחילו ביישום החוק. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> לא בהכרח, כי אתם יוצאים מנקודת הנחה שכל הציבור עכשיו יילך ויתקין את האפליקציות האלה ו - - - << אורח >> גלי כספרי: << אורח >> זה לא אפליקציה. זה הודעה ללקוח שעבר בחוק ההסדרים. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> גם היום מדווחים לו, אבל זה שבאים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל עכשיו את כל העמלות, הוא חייב לדווח עמלה עמלה. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> לא, אין פירוט, יש סך עמלות שהוא משלם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, יש גם פירוט. << אורח >> משה קאשי: << אורח >> הכנסת פירוט של משכנתאות, אין פירוט של עמלות. זה כולל סך כל העמלות, זו הודעת SMS. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? יש פירוט, נכון? << אורח >> משה קאשי: << אורח >> משרד האוצר יושב פה. << אורח >> גרניט אופק: << אורח >> יש הנחיה בחוק ההסדרים שאומרת שבתוך ההודעה החודשית תהיה הפניה לקבלת פירוט בבנק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. החוק הזה שעבר בחוק ההסדרים הוא רק שקיפות, אין בו משהו אחר, זה נושא שנפתר. אם נראה שיש בעיה אז יעשו תיקון של החוק, יגישו תיקון של החוק בעניין הזה. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> אני רק רוצה להגיד בהקשר הזה, אני על הסיפור של הבנקים משטרום מ-2015. כל פעם שהצלחנו להעביר איזה שהוא תיקון חוק לטובת הצרכן והם הבינו שהם הפסידו את הקרב של התיקון הם הלכו על דחייה. דחייה, כל חודש שעובר, כל שנה שעוברת זה עוד מאות מיליונים לקופה של הבנקים ולכן האלמנט פה של דחיינות, גם מצד הבנקים וגם מצד בנק ישראל, עולה לנו במזומן. למה צריך כל כך הרבה זמן? הרי כבר שמונה חודשים אתם יודעים שיש בעיה, כמה זמן זה לוקח לפתור אותה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא קשור בכלל מה שהם אמרו, הזמן שהם קיבלו לנושא של החוק הזה של השקיפות מכיוון ששם באו וטענו שלוקח להם זמן לעשות את כל המחשוב וכו' והממשלה הסכימה לזה. יש גם חוק אחר, לא זוכר כבר איזה חוק, שגם כן ביקשו זמן ואמרו לא, ומארכה לארכה לארכה עברנו כבר את הזמן שהם ביקשו אז. כנראה שזה לוקח זמן, אין מה לעשות. << אורח >> טיבריו רבינוביץ: << אורח >> כל פעם שמקבלים טיעונים של גופים מבחוץ שלא מתעסקים בבנקאות ולא מבינים כלום להקדים לוחות זמנים, כל פעם, אי אפשר לעמוד בזמנים. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> בחייך, אנחנו בודקים כל הזמן עם טכנולוגים. אני מכירה אישית מתכנתים תלפיונים שיעשו לך את זה בשלושה ימים, פתאום אתה עושה לי כל דבר שנתיים. הסיבה שאתם דוחים כל דבר, למרות שיש פתרונות טכנולוגיים, היא כי אתם מרוויחים מזה כסף וכל חודש שווה הרבה מאוד כסף. << אורח >> טיבריו רבינוביץ: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> אני אביא לך פה שורת מומחי טכנולוגיה שאנחנו עובדים איתם, כשאני מראה להם את הדברים שאתם טוענים שאמורים לקחת שנים, הם אומרים: על מה את מדברת? אני אשב ואני אעשה לך את זה בשבוע. ואתם אמורים להעסיק את האנשים היותר טובים במשק, אז די כבר לשטויות ולתירוצים האלה. << אורח >> טיבריו רבינוביץ: << אורח >> אם את יוצאת מתוך נקודת הנחה שכל נציגי הממשלה, משרד האוצר, בנק ישראל, כולם אנשים שכל מה שהם רוצים זה לעבוד אצל הבנקים, לדחות לוחות זמנים - - - << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> זה לא מה שאמרתי, אל תכניס לי מילים. << אורח >> טיבריו רבינוביץ: << אורח >> זה מה שאת אומרת. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> מה שאמרתי זה שאתה יושב להם על הווריד פה - - - << אורח >> טיבריו רבינוביץ: << אורח >> את אומרת שכל הדיונים בנושא הזה לא ענייניים. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> אתה יושב להם על הווריד פה ודואג שזה ייקח עוד זמן, ייקח עוד זמן ויידחה ויידחה. << אורח >> טיבריו רבינוביץ: << אורח >> לא, לא, לא, יש אנשים שמבינים שהדברים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע, רק רגע. << אורח >> טיבריו רבינוביץ: << אורח >> יש אנשים שעוסקים בנושא, מבינים את הנושא, שוקלים שיקולים ענייניים. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> אתה רומז שאנחנו לא מבינים ואני חולקת על התפיסה הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לינור, אני לא מומחה במחשבים, אני סומך על משרדי הממשלה. כשעשינו דיון על הנושא הזה לא נתנו להם את הבקשה שלהם, אנחנו הקטנו את הזמנים. משרד האוצר וכל הנציגים שהיו אמרו שזה לוקח זמן וזה הכול, בזה נגמר הסיפור. אני לא עכשיו אתחיל להגיד שאם זה לוקח זמן הם מרוויחים יותר כסף, אבל טוב שהתחלנו במהלך של השקיפות והחוק הזה קיים וכמה שיותר מהר, אני מאמין שהאוצר ובנק ישראל וכו' לא יאפשרו להם לגלגל עיניים ולמשוך את הזמן סתם. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> שני דברים. ראשית, אני רוצה להצטרף לחברתי כאן מלובי 99 ולומר תודה לאדוני על הישיבה הזאת שבעינינו היא מאוד מאוד חשובה בהעלאת המודעות לנושא. ואגב זאת שאמרתי את הדבר הזה, הייתי מבקש מאדוני, חוץ מהדברים שמצויים לפתחם של בנק ישראל בעניין הזה יש הרבה נושאים שאנחנו מוצאים שאפשר לתקן גם בחקיקה כדי לשכלל את התחרות, כדי לעודד תחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל לא כל דבר זה חקיקה, אתם צריכים להבין. זה דבר שאפשר לטפל במסגרת הנחיות של בנק ישראל ורשות התחרות וכו'. לא כל דבר זה חקיקה. אין צורך, נתנו זמן עכשיו להביא לנו מתווה מניח את הדעת. אנחנו מסכימים שצריך שינוי בעניין הזה, לא שינוי שיפגע בקטנים ויעזור לגדולים, הם יחשבו על זה, יביאו לנו משהו. לגבי החסמים, יש הסכמה על החסמים. אם רשות התחרות וגם הרשות לניירות ערך אומרים את זה, אז זה דבר שכן צריך לטפל. זה לא היה חלק מהדיון, אבל עלינו על זה בדיון, אז מצוין, גם את זה עד דצמבר יצטרכו לפתור. ואם יש לכם נושא אחר, תציגו לבנק ישראל ולמי שצריך. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> זה מה שרציתי, את האישור של אדוני, נושאים נוספים להעלות בפני הוועדה, לשלוח לכם כדי שגם תכירו אותם מהצד שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשלחו לנו אם אתם רוצים, אבל הכי טוב, במקום לשלוח לנו, אנחנו לא מנהלים את המדינה, תשלחו את זה לגופים שמטפלים בזה ועד דצמבר, אם יש בעיה שלא נפתרה יחד עם כל מה שדיברנו אז תציג לנו את זה בדצמבר. תודה ללובי 99, אני רואה שאתם נלחמים על העניינים האלה, זה טוב מאוד. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:13. << סיום >>