פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 20 ועדת הכלכלה 09/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 169 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, כ' בתמוז התשפ"ג (09 ביולי 2023), שעה 12:10 סדר היום: << נושא >> יוקר המחייה בישראל - בלימת עליית המחירים במסעדות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר אברהם בצלאל מוזמנים: עמית גולדמן – רפרנט כלכלה ותעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר מאיר דוד – ראש מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה גליה כהן – המינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים ענבל משאש – ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה קרן גלבוע – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה תמר מירסקי – הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה בת אור הופמן – רשות ההסתדרות לצרכנות ליאור כוכבי – ראש תחום קשרי ממשל איגוד המזון, התאחדות התעשיינים אילן זגדון – סבא ג'בטו באר שבע, יו"ר פורום מסעדני הדרום איתמר יצחק הלוי – מסעדן ירדן שירותי ניהול אילת בע"מ נעמה צדקיהו – מסעדנית אברהם חיימוב – יזם ומסעדן ייעוץ משפטי: איתי עצמון מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> יוקר המחיה בישראל – בלימת עליית המחירים במסעדות << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צוהריים טובים. הנושא: יוקר המחיה בישראל – בלימת עליית המחירים במסעדות. מכיוון שאתה כתבת לי מכתב וביקשת את הדיון אז בוא תציג את הנושא. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> קודם כל תודה רבה. אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת דוד ביטן, על היוזמה, הקשב והאומץ ולהתנצל מראש, השפים רותי ברודו וחיים כהן היו צריכים להגיע, הזמנתי אותם והם לא יכלו מסיבות אישיות, הם מסרו את התנצלותם. חבריי היקרים, חברי הוועדה, תודה שבאתם. שמי זגדון אילן מבאר שבע, אני מסעדן 21 שנים ואני מייצג בהתנדבות מאות מסעדנים מרחבי הארץ ואני מגיע לכאן לדבר בשמם ובשמי. נמאס לי להגיע למסעדה שלי בבוקר ולגלות כל יום שעובד אחר הבריז, נמאס לי לראות את עובדיי שקועים בטלפון ובאינסטגרם במקום להיות עם העיניים על הלקוחות. נמאס לי להשקיע אלפי שקלים בהודעות דרושים דרוש טבח, שלא מניבות תועלת, מקצוע שפשוט נעלם מן העולם. נמאס לי לשמוע: עבודה במטבח זה לא בשבילי, מסעדה זה קשה. נמאס לי לשמוע מסעדנים בוכים שאין להם עובדים. נמאס לי שעובד מגיע ליומיים חפיפה וביום השלישי מבריז ונעלם. נמאס לי לראות את העובדים שלי מעשנים קנאביס בהפסקות ואז נכנסים למשמרת להכין לכם אוכל ולהשתמש בסכין ובאש. כן, אולי אני קצת עתיק. נמאס לי לסגור את המסעדה ולהמציא תירוצים ללקוחות שלי שיש לי בעיית חשמל ואז אני לא יכול להניע משמרת. נמאס לי לשמוע למה אני צריך להמתין למנה שעה כי השירות כבר לא טוב כמו פעם, והכי נמאס לי לשמוע: אילן, התייאשתי, אני סוגר את המסעדה. אין זה סוד שהעולם השתנה ואיתו גם הצעירים, הם מפונקים יותר, דעתנים יותר, מבינים יותר והכי חשוב, לא רוצים לעבוד קשה. ובגדול אני ממש מבין אותם, העולם החדש הזה מקנה להם יותר אפשרויות. למה שירצו לטגן, לשטוף כלים או להתעסק באש ובבישולים כשכל היום צופים בסרטונים של חברים ביאכטות, בנג'י בתאילנד, ואני רוצה שיקום כאן בן אדם אחד ויגיד שהילדים שלו לא כל היום בטלפון. אנו המסעדנים, מה לעשות, תמיד העסקנו צעירים לעבודות זמניות, זה תמיד היה מקצוע לצעירים אחרי צבא. העידן הזה הסתיים וצריך להשלים עם זה, העובד היהודי הישראלי הצעיר לא מוכן לעבוד יותר במסעדה כטבח, בז'רגון המקצועי לא מוכן ללכלך את הידיים, זו למעשה הסיבה שקמה הוועדה הזאת, ושוב תודה רבה לך, חבר הכנסת דוד ביטן. מי עובד במסעדות היום בפועל? כיום אנחנו תלויים בעובדים מסתננים, סודנים, אריתראים וכאלה ושמבינים היטב את מצוקתנו, המסעדנים, והם לא מסכימים לחתום על חוזה עבודה כי בסוף הם תובעים אותך על ידי עורכי דינם אשר פיתחו תעשייה שלמה של תביעת מסעדנים. עובדים זרים מומחים למסעדות אסיאתיות, רק למסעדות אסיאתיות, שמקבלים בממוצע בין 22,000 ל-26,000 שקל לחודש להכין סושי. 2,000 עובדים פלסטינים חוקיים בכל המסעדות בארץ ועובדים פלסטינים לא חוקיים, שב"חים, או בעלי רישיון לעבודה בבנייה שעושים להם הסבה לעבודה במסעדות, משהו שהוא אסור. עובדים יהודים עובדים בעיקר בעבודות המלצרות ובענף הלילה ובעלי המסעדות והמשפחות שלהם. אני הולך להגיד לכם שני משפטים קשים שיזעזעו פה את כולם. אחת, עובד זר לא מחליף עובד יהודי. עובד זר לא צריך לקבל פנסיה, כי הוא לא מזדקן במדינת ישראל, ההיפך, מטרתנו היא לסיים את החוזה איתו כמה שיותר מהר ולשחרר אותו לארצו. עובד זר לא צריך להרוויח שקל אחד יותר מפי שניים מהשכר במדינתו ועל המעסיק לדאוג למגורים וכלכלה מלאה. עובד זר לא צריך להיות במדינתנו מעבר לשלוש שנים ולאחר מכן הוא צריך להיות מוחלף בעובד אחר. עובד זר צריך לקבל שכר בחוזה אישי ותו לו. וכן, עכשיו יקומו כל ארגוני זכויות האדם וארגוני השמאל ויגידו אוי אוי אוי איך הוא מדבר ככה, זה ממש בושה. זה מה שאני שומע. אז שארגוני זכויות האדם יפסיקו לבכות על מחיר מנת הפלאפל והבמבה בסופר ולמה טעמי בברלין עולה חצי מהמחיר בישראל. כבר שמעתי את התזה שאם נשלם לעובדים זרים מעט אז ייצא לנו שם רע בעולם. לצערי, לא ייצא לנו שם רע בעולם, אם ייצא לנו שם רע בעולם זה בגלל אותם ארגונים שמכפישים את שמנו. אין עם מחבק ואוהב יותר זרים כמו עם ישראל, לא קיים. אני לא לוקח את דובאי כדוגמה, אך בדובאי יש תשעה מיליון תושבים כאשר מתוכם רק מיליון אזרחים אמירתים והשאר עובדים זרים. 30 דולר ליום לעשר שעות עבודה, זה מה שמספרים חברים שלי ממסעדות בדובאי. אז אם אתם טסים לדובאי תדעו שאתם שותפים לפשע הגדול ביותר באנושות, העסקת עובדים זרים בלי תנאים סוציאליים ופנסיה, ודובאי זו כלכלה שמהווה דוגמה לגלובוס שלם. אני רוצה להסביר לכם בקצרה איך עובד ראש של בעל עסק, ופה חשוב להקשיב, כי זו נקודת המרכז. כל תוספת בעלות השכר, עלות העבודה, מתורגמת מיידית לעליית מחיר. בכל עסק, לא רק במסעדות, כך עובד ראש של בעל עסק. ומכיוון שמסעדות הוא ענף עתיר בעובדים כך גם הקשר בין עלות העובדים לעלות המנה. בחמש השנים האחרונות עלות השכר טיפסה בענף המסעדות מ-22%-23% מהמחזור ל-50% מהמחזור ואף יותר. זה נתון לא הגיוני וזה גם נתון שקיים כשהבעלים של המסעדה עובד. אני עומד על 52% עלות מהמחזור שלי שכר עובדים ואני עובד במסעדה שלי, אני כל היום מנקה, שוטף ועושה כל דבר אפשרי כדי לחסוך בכוח אדם. אז, נכבדיי, בואו נשנה דיסקט, בואו נתאים את עצמנו למציאות, בואו נהיה אמיצים. המסעדות הן האלטרנטיבה הטובה ביותר לסופרמרקטים היום. אזרח במדינת ישראל שרוצה לאכול, או שהוא עושה קניות בסופר או שהוא הולך לאכול במסעדה או שהוא קונה פלאפל לילדים. אלה האופציות שיש לו. והדרך היחידה להוזלת מחירים או לכל הפחות לבלימת המחירים הגואים, הדרך היא הבאת עובדים זרים וזולים ולהחליף את העובדים הזרים הלא חוקיים שקיימים במדינת ישראל. צירפתי נייר עמדה שנברא מכאבם של חבריי המסעדנים בו הצגתי את הבעיות העיקריות הקשורות ליוקר המחיה, נושא ועדה זו. אבקש לדון בנושא הזה ברצינות, להיות אמיצים ולצאת מהוועדה הזאת עם שינויים רשומים ועם תאריך לוועדה הבאה, בעזרת ה', שתעקוב אחרי ההצלחה של הצעדים שעשינו בוועדה הזו. להיות אמיצים. פתרון בעיות נוספות ורבות שהצטברו על גבם של המסעדנים, בואו נהפוך את ישראל למעצמה קולינרית וננגיש את המסעדות לכל כיס. אין ענף יותר תחרותי שישמח להוריד מחירים כמו המסעדות. זה בגדול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאתה אומר בעצם זה כוח אדם. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> הבעיה העיקרית היא כוח אדם, צריך להתמקד בה, זה מה שאני אומר. יש עוד נושא אחד, אבל – << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה נושא? תגיד הכול עכשיו. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> נושא אחר, הנושא השני, ופה אני רוצה לפנות לרשות התחרות, בשנת 2020 אני הגשתי תלונה לרשות התחרות על חברת וולט אינטרפרייס - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משהו ספציפי, דברים כלליים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כמובן שיש את חברות המשלוחים שמאלצות אותנו להעלות מחירים, כי הם גובים מאיתנו 31% ואוסרות עלינו לעשות הנחה במסעדה. זה לטיפולה של רשות התחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת אוסרות עליך לעשות הנחה? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לצורך העניין אני מוכר באפליקציה של וולט מנה ב-50 שקלים, אני רוצה למכור במסעדה שלי ב-40 שקלים, לגרום ללקוח לרצות לבוא אליי, הן אוסרות עליי. מה הן עושות? אם הלקוח מתקשר הן מורידות לך את ההפרש של עשרה שקלים ומעבירות ללקוח. אין עבירה יותר חמורה מזו, זו עבירה על תחרות פר-אקסלנס, ורשות התחרות משום מה ממאנת לטפל בדבר הזה ולהכריז על וולט כמונופול ולגרום לה לשנות את החוזה הזה, את הסעיף הזה בחוזה. זה גורם למסעדנים, הם משלמים 32% עמלה לוולט אז הם מעלים גם במסעדה, כי הם יודעים שאם הם לא יעלו את המחיר במסעדה וולט יקנוס אותם, שזה הזיה. זה סעיף כובל, אין לזה אח ורע בשום מקום בעולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה, זה הסכמים ביניכם לבינם? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> הם שולטים, הם מונופול היום, הם שולטים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם מקבלים עמלה 30%? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> 31.6% כולל מע"מ מהמחזור שלך. מכרת ב-100 שקלים, הם לוקחים 31%, אתה נשאר עם 70, מזה אתה צריך לשלם ארנונה, הוצאות, עובדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק על המשלוח? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> רק על המשלוח, ומהלקוח הם עוד גובים משלוח. זאת אומרת שאם הזמנת ב-50 שקלים הם לוקחים כמעט 50% מהעסקה, הם לוקחים עוד 20-18 שקלים מהלקוח. שזה הזיה בלתי נתפסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולמה זה נוצר? בגלל הקורונה בזמנו? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> בדיוק, כולם היו תלויים בהם, אז היום הם השתלטו. אם אתה לא בוולט אתה לא קיים, ואם אתה מעז לדבר מילה הם פשוט מורידים אותך מהאפליקציה או שפתאום השליחים לא מגיעים בזמן. כל מיני סיטואציות. יושב פה בן אדם שהייתה לו חברת משלוחים ובגלל, ממה שאני מבין, חוסר התחרות והפגיעה בתחרות הוא סגר את העסק הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יש להם עוד חברה שמתחרה בהם, לא? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כבר לא, הם המונופול, הם שולטים פה. יש 'תן ביס', אבל זה לא כוחות, בוא נגיד ככה. עדיין הם דואופול. זה לגבי וולט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מישהו רוצה לדבר מהמסעדנים? << אורח >> איתמר יצחק הלוי: << אורח >> אני אשמח. איתמר יצחק הלוי מאילת, ואם אני קצת עייף אני מתנצל, נהגתי כל הדרך, הגעתי עכשיו. יש לי שתי מסעדות באילת ואני באמת רוצה לשים דגש על מצוקת העובדים. קודם כל להודות לאילן על המאמץ שהוא עושה עבור המסעדנים בהתנדבות מלאה. כמו שאילן אמר, אנחנו משלמים היום קרוב ל-50% עלות עבודה, 50% מסך כל המחזור החודשי שלנו הולך למשכורות, עלות מעביד. אנחנו לא יודעים לעמוד בזה, אבל כשאני כתושב אילת מסתכל על רשת ישרוטל ורשת פטאל מקבלות שתי סוכריות מהמדינה, פעם אחת בדמות עבודה מועדפת, שיודעות לתת לעובד, כמה זה היום? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> 11 אחרי שישה חודשים. << אורח >> איתמר יצחק הלוי: << אורח >> 11,000 שקל אחרי שישה חודשים ולפתות אותו לעבוד אצלם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה מסעדה יש לך? << אורח >> איתמר יצחק הלוי: << אורח >> לי יש 'ורקאדה' ו'סולו'. באילת. יש לי גם בתל אביב, אבל אני מדבר כרגע על אילת. נוצר מצב אבסורדי שאני יושב במסעדה קטנה, מולי יושבת מסעדת לה קוצ'ינה ששייכת לרשת ישרוטל, מדווחת על רווחים של 150 מיליון שקל בשנה, או אני לא יודע כמה, הם זכאים לתת לעובדים שלהם עבודה מועדפת ואני לא. מצד שני הם זכאים לקבל הקצאות של עובדים זרים מירדן, לשלם 35 שקלים עלות מעביד לעובד ואני לא. זאת אומרת מה קורה? העשירים מתעשרים והעניים הולכים וסוגרים את העסקים שלהם. אני מדבר בשם 18 בעלי מסעדות אילתיות כרגע שאומרות והמסר שלהם לוועדה הזאת הוא חד וברור, תוך כמה חודשים אם לא יקרה משהו בתמהיל הזה של עלות עבודה, עלות אוכל, ובעלות האוכל אני מבין שהוועדה הזאת לא יודעת לטפל בזמן אפס, כי זה יוקר המחיה וכו', אבל כל נושא העובדים, אם לא יטופל הנושא הזה בשנת 2023 18 עסקים או יסגרו או יפשטו רגל. זה אומר 500 עובדים בשוק העבודה, משפחות פושטות רגל וזה גלגל שאנחנו רואים אותו הולך ומתגלגל. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> זה אמיתי, זה כבר לא דיבורים. << אורח >> איתמר יצחק הלוי: << אורח >> ואני לא מצליח להבין את ההיגיון, למה רשת ישרוטל החזקה והעוצמתית יודעת לקבל כל בוקר 1,000 עובדים לבתי המלון שלה באילת ואני, איתמר הקטן, שיש לו מסעדה וחצי, לא יודע לקבל אחד. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> עוד מילה על עבודה מועדפת שנקראת עבודה נדרשת, היא תחת משרד העבודה היום, היא הייתה בסמכות משרד הרווחה, גם מתדלק בתחנת דלק, אתה נכנס ל-yellow ואתה רואה את החבר'ה הצעירים האלה מכינים לך את האספרסו, הם מקבלים עבודה מועדפת, ואני מי שרוצה לעבוד כטבח במסעדה לא מקבל. מתדלק בתחנת דלק, של הטייקונים הגדולים, הוא כן מקבל. תיקון עולם חייב לתקן את הדבר הזה. אני שש שנים נלחם על העבודה המועדפת הזאת, בכל מקום שאני מגיע אומרים לי כן כן ומזיזים אותי מהדלתות. כאילו יש איזה טייקון שמושך בחוטים ואומר: לא, אתם לא תפגעו בנו. זה לא צודק, טבח במסעדה לא וטבח בבית מלון כן? איפה ההיגיון? מכין קפה, מלצר. מסעדה ליד מסעדה באילת, אני יושב ואני רואה את העובדים במסעדה שלי, זה הזיה. אני נאנק, אני שוטף כלים ויוצא, רואה את המסעדה ליד, חבר'ה מעבודה מועדפת, מקבלים 11,000 שקל מענק, זה בלתי נתפס חוסר הצדק הזה. << אורח >> איתמר יצחק הלוי: << אורח >> כבוד היושב ראש, יש לך כלי ביד שבאמת בהחלטה פשוטה אתה יכול לעשות צדק אמיתי עם המסעדנים. אין לי בעיה שישרוטל יקבלו 1,000 ירדנים כל יום, אבל שיהיה איזה שהוא מדרג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מדבר על אילת, בסדר. << אורח >> איתמר יצחק הלוי: << אורח >> לא, לא משנה, בתל אביב זה יכול להיות הודים, זה לא רלוונטי. יש הקצאות של עובדים זרים שתמיד תמיד תמיד החזקים ימשכו אותם והחלשים יישארו בלעדיהם. צריך למצוא איזה שהוא מתווה שיודע לעשות דיפרנציאציה ולהגיד שלאילן גם מגיע וגם לדוד פטאל מגיע. היום זה לא קיים וזה עצוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להבין לגבי וולט. יש לכם פתרון אחר? נגיד שנחליט משהו לגביהם, אתם מסוגלים להתמודד מולם? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> ברור. אם אתה משנה, אם רשות התחרות תעשה מה שהיא עשתה עם הסופרים, שם היא הגבילה אותם בסעיף 2(4), ורשות התחרות יודעת בדיוק על מה אני מדבר. הם צריכים לאסור עליהם אתמול בבוקר, להוריד את הסעיף מהחוזה שקובע שאם אתה מוכר במסעדה במחיר מסוים אתה יכול למכור בכמה שאתה רוצה באפליקציה, מותר לי להתחרות בוולט. ביום שהסעיף הזה משתנה אני מחבק את וולט כי אז יש תחרות שווה. וולט העולמית גם נותנת לי אפשרות להתחרות בה וגם מקדמת אותי, הכול בסדר, אבל מה הם עושים היום? הם מחייבים אותך למכור באותו מחיר. זה סעיף כובל. אני עשיתי הנחה של 20 שקל במסעדה, אני קורא ללקוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ומה קורה עם העמלה של ה-30%? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אין לי בעיה, אני משלם אותה, הכול טוב. אני משלם. כשזה נמכר באפליקציה, לקוח רוצה לקבל את האוכל מהר, שישלם יותר ב-20 שקלים, הכול בסדר. אבל אם הוא גר בדיזינגוף והמסעדה שלי למטה, הוא יכול לרדת ולקנות את המנה ב-20 שקלים פחות ואז יוצא לי לעשות רק 20% ולא 30%. בארה"ב תוך שעה הגדירו אותם כמונופולים בקורונה, שברו אותם מיידית. שם זה גראבהאב ודורדאש, אלה שתי החברות הגדולות ביותר, פה זה וולט ו'תן ביס'. מיד הכריזו אותם כמונופולים, סגרו להם את העניינים ומיד הם לא יכולים לעשות – רק פה בארץ הם השתלטו, השתלטו, השתלטו והיום המסעדנים הם פשוט שבויים שלהם. רק נצייץ הם מורידים אותך מהאפליקציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרבה התלוננו על וולט. מי פה מהאוצר? הנציג של רשות התחרות הודיע לפני חצי שעה שהוא חולה, אז אנחנו לא נוכל להשלים את הישיבה. מי עוד נמצא פה מהממשלה? << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> רשות האוכלוסין וההגירה, ענבל משאש, ראש מינהל עובדים זרים, ועורכת הדין קרן גלבוע גם מהרשות. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> מאיר דוד ראש מינהל אכיפה והסדרת חוקי עבודה במשרד העבודה. << אורח >> גליה כהן: << אורח >> גליה כהן, משרד הפנים, מינהל השלטון המקומי. זה פחות רלוונטי. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> זה כן רלוונטי בנושא של עובדים פלסטינים. << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> משרד הכלכלה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמעתם אותם. לגבי וולט, רשות התחרות איננה, נעזוב את זה כרגע, תתייחסו למה שאתם יכולים בעניין הזה. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> עמית גולדמן, אגף תקציבים. לגבי עובדים זרים זה באמת שלושה משרדים אחראים על זה, משרד העבודה, משרד האוצר ורשות האוכלוסין. אני פחות מכיר, אני חושב שצריך שנעביר את ההתייחסות. עשינו בדיקה לגבי הוצאות בכרטיס אשראי בשנתיים האחרונות, אנחנו רואים גידול משמעותי בעשרות אחוזים בשנתיים האחרונות, גם לפני הקורונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברכישות ממסעדות? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני מכיר את הדבר הזה. זה לא נכון, יש לי נתונים אחרים. קודם כל יש ירידה משמעותית בכרטיס אשראי. הוא מסתכל שישה חודשים אחורה. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> הנתונים שהסתכלנו זה שנתיים אחורה, גם לפני הקורונה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> עד לחצי השנה. אנחנו מדברים על חצי השנה האחרונה. אצלנו בבאר שבע משלמים 50% מזומן, זה לא נכלל בכלל בסטטיסטיקה שלו, ו-ב', בתוך כרטיסי האשראי נכללת וולט, הם מכניסים את וולט כחלק מהסטטיסטיקה, שזה הזיה בכלל שהוא לוקח את זה כנתון. הדבר השני שהם יגידו, לא, אם אתה מכניס עובד זר זה יפגע בעובד הישראלי כי העובד הישראלי ירגיש שזה פוגע לו בשכר ואז תוריד גם לישראלי. אלה שני הדברים שאני שומע בכל הוועדות בכל המלחמות שעשיתי. וזה לא נכון, אצלי משלמים במזומן. אנחנו באר שבעים, באר שבע זה לא לונדון, משלמים במזומן 50% עד 60%. בקורונה היה רק כרטיסי אשראי בגלל וולט והוא כולל את וולט, בתוך העלייה של כרטיסי האשראי יש את ה-31% שוולט מקבלת. זה בית קברות למסעדנים, זה הזיה שהם בכלל מעלים את הנתון הזה. הם פשוט לא רוצים לראות נתונים שליליים בתל"ג ובאבטלה. אבל די, עובדים לא רוצים לעבוד במסעדות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני דיברתי עם כמה מסעדנים, מסעדות טובות, לא משנה מי, יש ירידה. אין להם לתת לי נתונים, לא בדקתי, דיברתי איתם אישית. יש ירידה במסעדה. באופן כללי יש ירידה, לא נכנסתי איתם מה הסיבות. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> אצלי בערך 30% ירידה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אצלי 60%. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> יוקר המחיה, מצב רוח לאומי. << אורח >> איתמר יצחק הלוי: << אורח >> יש פחות כסף פנוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא הזה של העובדים, רבותיי, תנאי שכר שנותנים לעובדים הזרים, אין לזה תקדים באף מדינה בעולם כמעט. בכל מדינה לא נותנים את התנאים האלה וזה מקפיץ את יוקר המחיה, גם בחקלאות, גם במסעדנות, גם בעובדים זרים לקשישים, הכול. הכול ביחד. זה דבר שצריך לטפל בו. לא יודע מי המציא את הדבר הזה שצריך לתת להם פנסיה. הם הולכים הביתה, הם מקבלים את כל הכסף, מושכים אותו, זה לא נשאר בשום קרן פנסיה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> זו פנסיה יותר טובה משלנו. הילד שלך יקבל מהחודש השביעי, העובד הפלסטיני מהיום הראשון מקבל פנסיה. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> נעים מאוד, שמי נעמה צדקיהו ואני בעלת שתי מסעדות בעיר מודיעין, אני מעסיקה 80 עובדים. אני רוצה להשלים את מה שאמרו ידידיי אילן ואיתמר. אני צריכה שתבינו, להיות מסעדן בישראל, בעיקר אישה, זה כאילו לקום בבוקר ולהגיד: מה היום אני צריך לעשות ולחטוף בראש, מאיפה תבוא לי המכה הבאה. אני לא מצליחה להבין למה המדינה, במקום לפאר אותי, לשבח אותי, לעזור לי, לטפח אותי, כל בוקר היתר כזה, היתר כזה, וכל יום אני לא יודעת עם איזה קרייסיס אני הולכת להתעסק במסעדה. אני מגיעה למסעדה, אין לי עובדים, אז זה להתחיל להיות שוטפת כלים ולהיות מארחת ולהיות ממלצרת ולעשות הכול מכל. למרות שאני יכולה לתכנן יופי של לו"ז, אבל בפועל כשאין לי עובדים אז אני לא יכולה לעשות כלום ושום דבר. אני התאילנדית במסעדה בלי זכויות ובלי שהמדינה בכלל מכירה ביכולות ובזכות שאני מביאה. כשאני פתחתי את קפית לפני תשע שנים שכר המינימום היה 25 שקלים, היום שכר המינימום בערך 30 שקלים. 30 שקלים עם עלות מעסיק זה 50 שקלים לשעה. בגלל שאין לי עובדים אני מקבלת כל דכפין, מה זה כל דכפין? ילד בן 17 שמעניין לו אני לא רוצה לומר ולהיות בוטה, העסק שלי ממש לא מעניין אותו, הוא נותן שירות גרוע, המנות חוזרות, לקוחות מתלוננים ואני עומדת כל יום כמעט בפנים בושות ומתביישת ואני מרגישה חסרת אונים לנוכח המצב הזה שהגעתי. ואני אומרת למה? איך הגענו למצב הזה? אני מנסה להעסיק עובדים ואני לא מצליחה, פשוט כמו שאילן אמר, בכל דרך אפשרית אני לא מצליחה. לפני חודש עובד רצה להתפטר, עד שהיה לי עובד יהודי, ישראלי, בחור אחרי צבא, הוא הודיע לי שהוא מתפטר, אבל קחי בחשבון שאם את לא נותנת לי 5,000 שקל אני הורס לך את העסק. זה מה שהוא אמר לי. שאלתי: איך תהרוס לי בדיוק את העסק? הוא אומר לי: חכי ותראי, וכל פעם כשהייתי מגיעה אז הידיים שלו בטלפון, הוא לא מתייחס, מתקשרת אליי לקוחה, אומרת לי: איזה שירות גרוע, אנחנו לא חוזרים אלייך יותר, וככה מצאתי את עצמי שבויה ונותנת בעל כורחי רנטה כדי הוא יילך, למרות שלא הייתי חייבת לתת את זה כי הוא התפטר. עוד דבר. אחד הדברים שאילן אמר, העובדים הפלסטינאים. תשלום של פנסיה לעובדים פלסטינאים זה דבר לא הגיוני בעליל. כל יום עצמאות אני צריכה לשלם להם 200% על זה שהם עובדים ואני שואלת את עצמי, ריבון העולמים, זה יום העצמאות שלי או שלהם? הם נוטים לקחת את חגי ישראל, הם בוחרים את חגי ישראל - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> בחירות. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> גם בחירות אותו דבר, בדיוק על אותו עיקרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בחירות זה חג מיוחד. << אורח >> נעמה צדקיהו: << אורח >> הבעיה היא שזה לא כל ארבע שנים ואתה אומר בסדר, אנחנו מצאנו את עצמנו משלמים שלוש פעמים בשנתיים האחרונות, זה ים כסף. אני מנסה לחסוך בכוח אדם, צמצמתי מצבת כוח אדם בצורה מטורפת, בפועל לא קרה לי כלום בשורה התחתונה והיום זה כמעט 40% מסך ההכנסות שלי. מה שאני לא עושה. גם כמה אני יכולה לתמחר סלט? כמה לקוח יכול להגיע ולשלם על סלט? אבל אנשים לא יודעים מה קורה בבאק. אני מרגישה שאני מתוסכלת, אני עם מלא כאב, אני אומרת למה? אני יזמית, אני אישה עצמאית, אני עושה את הכול לבד, לא רוצה עזרה מאף אחד. כיתתי רגליים בכל הבנקים כדי להשיג הלוואות, אף אחד לא נותן לי גב. יש לי את הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, יופי של עבודה אתם עושים, אבל חאלס עם קורסים וכאלה, תעזרו לנו במה שאנחנו צריכים. אני צריכה עזרה מסיבית בעסק שלי, אני לא רוצה עוד קורס אינטרנט, תעזרו לי במה שצריך, תביאו לי עובדים, תעשו עבודה מועדפת, זה תחת חסותכם. תעשו לי את זה. זה מה שאני צריכה, תעזרו לנו במה שאפשר, אנחנו נואשים. זה לא הגיוני פשוט, אני מרגישה שאני לבד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה קורה עם הטענה לגבי עובדים זרים? האפליה בין מסעדות לגופים גדולים, בתי מלון ודברים מהסוג הזה? << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> צוהריים טובים. האמת שיש לנו ממשק ישיר, שוטף והדוק, גם עם נעמה וכמובן גם עם אילן. המצוקות שלהם נשמעות אצלנו באופן ברור ובאמת יש לנו קשר מצוין. אני אגיד, בענף המסעדות עובדים גם עובדים פלסטינאים, המכסה, כמו שסקר אילן, עלתה לא מזמן ב-2,000, היא במיצוי מלא כמעט כל הזמן, יש יותר ביקוש מהיצע מהנושא הזה של העסקת פלסטינאים במסעדות. זה בכל הארץ. לגבי ירדנים, יש באילת אולי כ-20 ירדנים שעובדים במסעדות מתוך מכסה של 300. יש 2,000 למלונאות, הם מועסקים אך ורק על ידי המלונות. יש עוד מכסה של 300 שחולקים אותה גם בניין וגם תעשייה, בין היתר יש 20 עובדים שעובדים במסעדות שונות בעיר אילת. כל שנה אנחנו מפרסמים, מי שמגיש יש קריטריונים ואנחנו מקצים. אולי חברי פה לא שמע על זה. << אורח >> איתמר יצחק הלוי: << אורח >> אני לא רוצה להגיד באיזה מסעדות הם עובדים, אבל זה מצחיק 20. << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> מסעדות שהגישו בקשה וקיבלו הקצאה. אני מזמינה אותך. << אורח >> איתמר יצחק הלוי: << אורח >> אני גם הגשתי בקשה. << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> יש שם קריטריונים, כמה ישראלים עובדים במסעדה וכו', אבל לא ניכנס לזה כרגע. << אורח >> איתמר יצחק הלוי: << אורח >> אבל זה עדיין מצחיק, 20 עובדים שאני יודע - - - << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> אני לא הבעתי עמדה אם זה מספיק או לא, אני נתתי נתונים, אלה העובדות כרגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה המדיניות שלכם? << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> יש פה עבודה של צוות בין משרדי יחד עם האוצר ויחד עם משרד הכלכלה. אנחנו ברשות האוכלוסין וההגירה נותנים מענה, אנחנו הגורם שמאסדר ומתכלל את כל נושא העסקת זרים בכל המשק ובכל הענפים, כמובן בכפוף להחלטות ממשלה. ברגע שנראה עבודת מטה מסודרת של משרדי הממשלה הרלוונטיים, חקלאות בחקלאות, בניין בבניין וכלכלה ועבודה לגבי ענף המסעדות, אז כמובן שאנחנו נתייחס בהתאם. אני מודעת למצוקה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, זה דבר חדש? אני לא מבין את הטיעון. זה לא דבר חדש הבעיות במסעדות, את צריכה לחכות לעבודה בין משרדית? << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? את לא מכירה את זה? << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> אני יודעת כמה עובדים הם צריכים במסעדות? לפי מה? איזה ניסיון יש לי ברשות האוכלוסין וההגירה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למי את ממתינה? << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> אני צריכה לדעת כמה חסר בחקלאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למי את ממתינה? חקלאות תעזבי, אנחנו לא מדברים כרגע. << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> אבל זה אותו דבר. כמו שאני לא יודעת כמה עובדים חסרים בבניין, אותו דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, בחקלאות אני יודע ששר האוצר הולך על איזה שהוא מתווה של סיוע לחקלאים. עזבי את זה בצד, אנחנו מדברים על המסעדות. << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> אנחנו חלק ממנגנון ממשלתי בסופו של יום שמוציא לפועל את החלטות הממשלה, גם חלק בתוך קבלת ההחלטות וגם בהוצאה לפועל. אבל משרד הכלכלה אולי יתייחס קודם לצרכים של הענף הזה, או משרד האוצר, ונוכל להשלים את זה. אנחנו לא מתנגדים להגדלת מכסה ככל שיש הצדק להגדלת מכסה. את המצוקות אני שומעת, מצד שני אני צריכה לשמוע את העבודה הממשלתית שמדברת על הענף הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי אחראי על העבודה הממשלתית הזאת? את רוצה המלצה מהאוצר? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> לכל משרד ממשלתי מקצועי יש את הצרכים שלו אל מול המעסיקים שהוא מייצג. לצורך העניין ניקח את משרד הכלכלה, איך זה עובד? יש מדיניות ממשלתית, הרי כל החלטה של הגדלת מכסות צריכה לבוא בהחלטת ממשלה. את החלטת הממשלה מוביל המשרד המקצועי שרואה את הצורך. ניקח את משרד החקלאות, הוא רוצה לחקלאים, הוא מציג החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד הכלכלה, אתם לא נתתם שום המלצה שקשורה למסעדות? אני רוצה להבין. << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> אנחנו מודעים לבעיה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה מודעים? נתתם או לא נתתם? << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> אנחנו עובדים על זה עכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עובדים? אבל זה לא דבר חדש. << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> בממשלה הקודמת הגדילו את המכסה של הפלסטינאים בעוד 500 והם באמת צריכים הרבה יותר. הנתונים של הלמ"ס תומכים בזה שיש גידול בחוסר במשרות, אם לפני שנתיים היה חסר 14,000 עכשיו חסר 24,000. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הם צודקים. אם אתם לא נותנים להם המלצה איך הם ייתנו? << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> אנחנו עובדים בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה זמן ייקח לכם לבדוק את העניין ולתת את ההמלצות לרשות האוכלוסין? << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> בתוך המשרד אנחנו כבר בשלבי סיום, צריך לראות עם המשרדים האחרים, משרד האוצר, משרד העבודה, לעשות עבודה ממשלתית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל המשרד שאחראי על המסעדות זה משרד הכלכלה? << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> הנושא של העובדים הוא לא רק שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אותי לא מעניין, תגידי לי כמה זמן. << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> אני לא יכולה להתחייב, אבל מבחינתנו זה די בשל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חודש, חודשיים? כמה? << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> אני לא יודעת להגיד, זו לא החלטה רק שלנו, זה לא תלוי רק ב - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם אף פעם לא נותנים התחייבות של זמנים. כמה זמן את עובדת על זה, אפשר לדעת? זה לא דבר חדש. << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> זה לא חדש וההמלצה נמצאת על השולחן והיא בעבודה אצל הלשכה אצל השר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו זה כבר אצל השר? << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וההמלצה מהי, לתת תוספת? << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> אנחנו יודעים שחסר, וכן, אנחנו רוצים שיגדילו להם את המכסה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז עכשיו זה על שולחן השר? << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, במקרה אני נפגש עם המנכ"ל באחת וחצי. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אז אני יכול לציין שכבר ישבתי לפני פחות משלושה שבועות עם ניר ברקת ועם אמנון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אם ישבת? זה לא אומר כלום שישבת. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> נכון, זה לא אומר כלום כי זה לא קורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם אומרים ישבתם כאילו נפגשתם עם האפיפיור. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אין לזה משמעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עדיין הוא צריך את ההמלצות של הגופים המקצועיים שיעשו לו עבודה. זה לא שמחר בבוקר הוא קם ואומר שהוא מגדיל לכם את המכסה. הוא יבוא למינהל השני, יגידו לו: על סמך מה אתה רוצה להגדיל? לכן צריך לעשות עבודה. בסדר זה נמצא אצל השר כבר. עכשיו אתם. זה שהצדקתי אותך זה לא אומר ש - - - << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> אני פה, על כל שאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברגע שאת מקבלת את ההמלצה תוך כמה זמן אתם עושים את העבודה? << דובר >> קריאה: << דובר >> עוד חצי שנה. << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> לא, ממש לא, אנחנו לא עובדים בקצב הזה, יכולים להעיד האחרים, גם עזרנו בהגדלת המכסה, זו הייתה יוזמה שלנו ברשות האוכלוסין וההגירה להגדיל את ה-500 הנוספים. עניין של ימים בודדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה מסעדות יש בארץ? << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> אני יכולה להגיד לך כמה בעלי היתרים לפלסטינאים, 650 ומשהו, אם אני לא טועה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה סך הכול מסעדות יש בארץ? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כולל הכול, כל מה שמוכר, זה באזור 9,000 היום במדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 9,000 מסעדות ובתי קפה? טוב, לא הכול זה עובדים זרים ופלסטינאים. אתם רוצים שהכול יהיה עובדים זרים? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא, עובדים עובדים. << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> יש גם מסתננים שעובדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא שמעתי את המסתננים בכלל, המסתננים לא עובדים? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> הם עובדים, אנחנו רוצים להוציא אותם ולהחליף אותם בעובדים הודים שיבואו ולא יתחברו פה לאוכלוסייה, שיבואו לשלוש שנים, בלי פנסיות ל-26,000 שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בכל מקרה יש פנסיה. משרד העבודה, אני לא מבין את זה, לאבא שלי היה עובד זר שבע וחצי שנים, כשהוא סיים הוא קיבל 64,000 שקל, משך אותם. אלה סכומים אדירים בשביל עובד זר. << אורח >> איתמר יצחק הלוי: << אורח >> זה ההפרשות 16%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, זה דבר שהוא חלומי בשביל עובד זר. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> והוא תובע אותך, תמיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אם אתה בסדר הוא לא תובע אותך. תובעים מי שלא בסדר, מי שמתנהג לא בסדר. למה שלי לא תבע אותי? תביעה לפעמים היא גם מוצדקת, לא תמיד היא לא מוצדקת. זה דבר שבאמת צריכים לחשוב עליו, זה לא קשור למסעדנים, זה קשור לכל העובדים הזרים מכל הסוגים. זה לא הגיוני מה שאתם עושים. מילא, אם הוא עובד פה עשר שנים אז מגיע לו זכויות פנסיה, אבל אם הוא בא לשנה, שנתיים, שלוש, על מה פנסיה? תנו לו אולי יותר פיצויים ותגמרו את הסיפור הזה. צריך לשנות את השיטה, השיטה היא לא הגיונית. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> זה לא לעכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה גם לא יכול לתת לי תשובה על זה. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> נכון, כי הנושא זה קשור להסכמים וחוקיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, מה זה חוקיות? את החוק אנחנו קובעים והסכמים גם אנחנו קובעים בסופו של דבר. הממשלה חותמת הסכמים עם מי, עם מדינות זרות? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> כן, יש הסכמים בילטרליים. << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> כשאנחנו עושים הסכמים בילטרליים אנחנו משקפים את המצב החוקי כרגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, מי שכבר עובד כבר עובד, אלה שבאים חדשים לא חייבים לקבל את זה אם אתה מתקן את המדיניות. מה שחתמת לגבי עובדים, אתה משנה את ההסכם. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> זה לא רק הסכם, זה חוק השוויון, כל חוקי העבודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אם יש ועדה לעובדים זרים? אני לא יכול לדבר על זה? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> כי גם שם דנים בנושא הזה. אדוני, מעבר לשינוי מדיניות, זה דורש שינוי בכל חקיקת העבודה, זה דורש שינוי בכל חוקי השוויון, בהסכמים הבילטרליים, באמנות הבין-לאומיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נכון, בכלל לא, זה חוק פשוט. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> זה לא חוק אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה חוק פשוט מאוד אחד שחל על הכול. לא נכון, אין שום בעיה עם זה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> תגיד לי, לא נמאס לך לשלם 200 שקל על מנה במסעדה? אתה לא מרגיש שהכול יקר? לא נראה לך שזה קשור למשהו? << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> הכול יקר לא רק במסעדות, בכל מקום הכול יקר. החשמל יקר, המים יקר, הדלק יקר, הכול יקר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא תשובה. ברור שהכול יקר, אבל אם אתה תטפל בכל הרבדים של היוקר הזה, בכל נושא תטפל, בסוף המחיר יירד. בכל נושא ונושא, לא עוזבים שום נושא. הממשלה כאילו מתעלמת מזה שעובדים זרים זה עלות מאוד גבוהה במדינת ישראל. הם גם מרוויחים שכר מינימום כשבמקום אחר הם לא מרוויחים שכר מינימום. אתה יודע שבאמירויות הוא מרוויח 500 דולר. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> 30 דולר ליום. << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> אבל, אדוני, זו הייתה המדיניות הממשלתית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יודע, אמרתי, אין לי טענות אליכם. << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> זה לייקר את עלות העסקת העובדים כדי שיעסיקו ישראלים על פני זרים. זה ההיטלים וזה האגרות וזה הפנסיה ועוד הרבה מרכיבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל אני לא טוען כלפיכם, תנו לי להוציא קיטור, מה הבעיה? אתם לא אשמים בזה, אבל תשמעו, חבר'ה, זה לא הולך ככה. אנחנו רוצים להיות יותר צדיקים מהאפיפיור, אין את זה בכל העולם ואנחנו עושים את זה. << אורח >> בת אור הופמן: << אורח >> זה לא מדויק שאין את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה יש את זה? << אורח >> בת אור הופמן: << אורח >> בכל העולם נהוג שהסכם קיבוצי חל על זרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באמירויות, שזה העשירים ביותר, משלמים 500 דולר לעובד זר לחודש. בלי תנאים, בלי כלום. אז מה? אז אני לא אומר 500 דולר, אני לא אומר בלי תנאים, אבל יש גבול גם למה שנותנים. עם כל הכבוד, הוא לא עובד ישראלי שצריך לחסוך לפנסיה בגיל 70. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> וחופש, הבראה, מחלה. << אורח >> בת אור הופמן: << אורח >> פנסיה זה מתוקף צו הרחבה. זה מקובל בעולם שהסכם קיבוצי חל על עובדים זרים, מהסיבה הפשוטה שארגון העובדים לא רוצה לדאוג שיהיה חצר אחורית של זכויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא חושב שאת צודקת, שזה חל בכל העולם. מה פתאום? << אורח >> בת אור הופמן: << אורח >> כשבשבדיה רוצים להעסיק עובד פולני הוא מקבל הגנה כמו כל עובד שבדי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרת יפה, עובד פולני, כי זה הנושא של האיחוד האירופי, מה זה שייך אחד לשני? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> בשבדיה בירה עולה 40 שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האיחוד האירופי מבחינת עובדים זה מכלול אחד. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני נסעתי ברכבת, 250 שקל לשעה. שבדיה זה המדינה הכי יקרה בעולם. כל הצעירים עובדים שם שנה וטסים לתאילנד לארבע שנים. מה שאת מציגה זה את הבעיה, תודה רבה לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל זה לא קשור, האיחוד האירופי זה מכסה אחת. ראית מה שקרה באנגליה, ברגע שהם יצאו מהאיחוד האירופי לא היו להם נהגי משאיות כי נהגי המשאיות היו ממדינות אחרות של האיחוד האירופי ואז היה להם בלגן שלם, זה מה שקרה להם. << אורח >> בת אור הופמן: << אורח >> אנחנו מדברים על זכויות שהם מתוקף הסכם קיבוצי וצו הרחבה, אין סיבה שארגון עובדים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבין שההסתדרות דואגת לעובדים הזרים? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו דואגים לתושבי מדינת ישראל. << אורח >> בת אור הופמן: << אורח >> אנחנו דואגים לכל העובדים בישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא רק להסתדרות. ההסתדרות, עם כל הכבוד - - - << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> הלוביסטית של יוקר המחיה זה ההסתדרות בישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא נוכל לסיים את הנושא היום, רשות התחרות איננה. אני מבקש פגישה, על הנושא של וולט דיברו איתי הרבה מאוד אנשים, מסעדנים וכו', זה באמת בעיה ממדרגה ראשונה. אתם אומרים שבארה"ב - - - << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני אעביר לך את הכול במסודר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעביר את זה לוועדה. אני רוצה ישיבה איתם בנפרד עם רשות התחרות על הנושא של וולט, אנחנו בחדר, לא ועדה. אני אדבר עם השר על הנושא הזה של המסעדות, אבל מתי לדעתך תהיה התקדמות בעניין הזה? שלושה חודשים? << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> אני לא יכולה להתחייב בשם השר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אל תתחייבי, אבל שלושה חודשים אני אתן לך. אני לא עובד אצלכם. אולי אתם לא יודעים, אבל אני לא עובד אצלך. << אורח >> תמר מירסקי: << אורח >> העבודה המקצועית מוכנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אם היא מוכנה אז נעשה את זה חודשיים. בעוד חודשיים ישיבה בעניין הזה. אני לא אחכה לכם. עם כל הכבוד, ועדת הכלכלה לא עובדת, לא אצל שר הכלכלה ולא במשרד הכלכלה ולא באף משרד. אנחנו נותנים לוחות זמנים למשרדי ממשלה בהרבה מאוד נושאים, גם בנושא הזה, אז תלחצו את עצמכם קצת. << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> זה להצעת מחליטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מביאים את זה לממשלה להצעת מחליטים? << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> בוודאי, כל הגדלת מכסה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אין בעיה, מה שצריך לעשות תעשו. אנחנו נרצה את התשובה, אם הצעת מחליטים לוקחת עוד קצת זמן אין בעיה גם כן, אבל אני רוצה שמשרד הכלכלה יסיים את העבודה, זה הכול. מה שצריך לעשות יעשו. לגבי הנושא הזה של עובדים זרים, אני לא יודע מה שר האוצר רוצה, אבל לגבי החקלאים הוא מתכוון ללכת לקראתם בצורה משמעותית, אז אם הוא הולך לגבי החקלאות אני מאמין שהוא יצטרך ליישר קו גם עם גופים אחרים. << אורח >> מאיר דוד: << אורח >> בכל דבר צריך לעשות שוויון, אי אפשר להפלות בין סוגי עובדים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני ישבתי איתו, הוא אמר לי שהוא הולך לקראת החקלאים באופן דרסטי. עכשיו מנהלים משא ומתן עם החקלאים על כל מיני דברים, ואני מכיר אותו, הוא יעמוד בזה אם הוא אמר. מה השלכות הרוחב? אני לא יודע, אני מאמין שיתר משרדי הממשלה יקפצו גם כן במקרה כזה. << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> אבל עובדים זרים במסעדות אין לנו, רק במסעדות אסיאתיות, מומחים, עם כפל השכר הממוצע במשק, אין כרגע. יש רק פלסטינאים ומסתננים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל נתתם להם פלסטינאים. << אורח >> ענבל משאש: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תוסיפו להם עוד קצת. אני מקווה שבן גביר לא יקפוץ לנו פה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> עבודה מועדפת, מה עושים עם העניין הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עבודה מועדפת זו בעיה ממדרגה ראשונה. המדיניות של הממשלה, ויש בה היגיון, לא נותנים עבודה מועדפת למקום שאתה מרוויח סכום גבוה. נגיד אם אתה מרוויח, סתם לדוגמה, 10,000 שקל לחודש, אז אין סיבה לתת עבודה מועדפת. יש סיבה לתת עבודה מועדפת איפה שהשכר נמוך, כי אז יש אינטרס כלכלי להעסיק את האנשים. אם אפשר להרוויח כנהג משאית, רציתי להעביר את זה לנהגי משאיות, אמרו לי שאי אפשר כיוון שנהג משאית מרוויח בין 11 ל-12,000 שקל נטו, אז על מה ייתנו עבודה מועדפת? כל מי שרוצה לעבוד יילך לעבוד, ירוויח הרבה כסף והכול בסדר. זו המדיניות והמדיניות הזו הגיונית, לכן לא נכנסתי לזה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:50. << סיום >>