פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת הפנים והגנת הסביבה 16/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 106 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום ראשון, כ"ז בתמוז התשפ"ג (16 ביולי 2023), שעה 9:40 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "מכת טביעות בחופי הים" של חה"כ סימון דוידסון, צגה מלקו, ואליד אלהואשלה, סימון מושיאשוילי (מס' 88) << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר חברי הכנסת: ואליד אלהואשלה סימון דוידסון אחמד טיבי צגה מלקו מוזמנים: עאטף חיראלדין – מנהל, אגף חופי רחצה ארצי, משרד הפנים רותם זהבי – מנהל, אגף בטיחות סביבתית במוסדות חינוך, משרד החינוך זהבה רומנו – מנהלת, המחלקה לשירותים רפואיים, משרד הבריאות אוריאנה אלמסי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת אלי שוורצברג – מנהל, אגף חופים ואגמים, עיריית ראשון לציון יובל משולם – רפ״ק, רמ"ד תורה והנחייה טל חיים פילטר – סגן מנהל, אגף החופים, מציל ראשי, עיריית תל אביב יפו משה פדלון – ראש העיר, עיריית הרצליה אדיר בינימיני – עו״ד, סגן ראש העיר, עיריית נתניה ירון עמוס לוי – סגן ראש העיר, עיריית בת ים דקלה הראל – יו"ר, 'מים חיים' - הוועד הארצי למניעת טביעות רחל צ׳ובטה – מנהלת, מחלקת שעת חירום, ׳איחוד הצלה׳ חיים וינגרטן – ראש אגף מבצעים, זק״א חיים אותמזגין – מפקד, יחידות מיוחדות, זק״א אופיר פז פינס – ראש מכון, מכון לשלטון מקומי, אוניברסיטת תל אביב עינת שגיא אלפסה – מנהלת, אגף קשרי חוץ, בטרם- המרכז הלאומי לבריאות ולבטיחות ילדים אשם ביסמוט – מנכ״לֹ, ׳סייטביט׳ ניר עוז – יו״ר, ארגון מנהלי בריכות השחייה ריקה אידלמן – קרן ׳נתניה ירוקה׳ אברהם אפיה – יו״ר, ארגון המצילים הארצי יצחק דוד כהן – נציג המצילים, הסתדרות המעו״ף פול חכים – מנכ״ל, משמר הצלה ימי נעמי חכים – מדריכה, משמר הצלה ימי טלי חכים – מדריכה, משמר הצלה ימי מעיין חכים – מדריכה, משמר הצלה ימי צבי טבח – מחלץ, מציל מטביעה, משמר הצלה ימי הרצל הראל – חבר, ׳מים חיים׳ - הוועד הארצי למניעת טביעות ייעוץ משפטי: תומר רוזנר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים: שיר קרספין רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת, ייתכנו אי דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "מכת טביעות בחופי הים", של חה"כ סימון דוידסון, צגה מלקו, ואליד אלהואשלה, סימון מושיאשוילי (מס' 88). << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה בסדר היום הצעה לדיון מהיר בנושא: ״מכת טביעות בחופי הים״, של חברי הכנסת סימון דוידסון, וליד אלהואשלה, צגה מלקו, סימון מושיאשווילי. אני אגיד לכם את האמת, לרגע עברתי במסדרון ואמרתי, יש לנו כזה נושא חשוב, אני רואה שהגיעו המון עיתונאים, המון צלמים, אבל אז התברר לי שזה לעניינים יותר מעניינים, אבל לא שמתי לב. זו הייתה הערה כפתיח. אנחנו מתעסקים פה בדיני נפשות ממש ואני קודם כל רוצה להודות לחברי הכנסת על העלאת הנושא החשוב הזה. אני מבקש מחברי הכנסת להציג את הנושא, נתחיל מחבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב ראש. תודה רבה על התמיכה ועל ההסכמה לקיום הדיון הזה. תראו, אני אתחיל מזה שאני מאוד אוהב את הים ונמצא שם המון. אני גר בנתניה על הים וכל חיי ביליתי בים במשך שעות רבות לתקופות ארוכות מאוד. אני אתחיל מהמקרה הטראומתי שהיה לי ומשם אמשיך למה שקורה היום ולמה שצריך לעשות. אדוני היושב ראש, אני הייתי במשך שנים רבות אלוף ישראל בשחייה. לפני חמש שנים, יצאתי להליכה בים ונכנסנו, אשתי ואני לחוף לא מוכרז, ללא מציל, בערך קילומטר דרומית מהמציל של חוף פולג. לאחר מספר דקות התחלתי להבחין בכך שהזרם סוחף אותנו ואשתי נכנסה לתוך מערבולת. אני עד היום זוכר את המבט שהיה לה אז בעיניים, את הידיים המושטות שלה ואת ההרגשה שאני לא מצליח להגיע אליה. אני לא מצליח להגיע אליה. ככה כמעט איבדתי את אשתי. זה היה קרוב לזה שאשתי לא תהיה בחיים. כשיצאנו לחוף, כמובן שזה היה רגע מאוד טראומתי, אשתי בכתה והייתה היסטריה ועד היום היא לא רוצה להיכנס למים. אני אז הבנתי, שאם זה קרה לי, זה יכול לקרות לכל בן אדם בעולם, לכל אחד, לשחיין אלוף ולאחד שהוא פחות, לאחד שהוא בוגר ולאחד שהוא צעיר. כמעט ואין שבוע בו אין טביעה למוות בחופי ישראל. אין כמעט שבת כזאת. ואנחנו שומעים בחדשות רק על אותם מקרים של אלה שטובעים למוות. איפה כל אלה שיוצאים מזה נכים? איפה כל אלה ששוכבים בבתי החולים, מונשמים לחודשים רבים? זה לא רק ילדים וזה לא רק בבריכות השחייה, בכל מקום בו יש מים יש סכנה. כשהגעתי לכנסת, החלטתי שאני חייב לקדם את הנושא הזה, חייב. זה אחד מהדברים שאני חייב לעשות. הכרתי הרבה אנשים נפלאים שחיים את הדברים האלה ושגם נמצאים פה, אם זו דקלה, אם זה פול, אם זה המצילים, אם זה אופיר פינס המדהים, שנמצא פה, שבאמת אחראי על כל הנושא של חופים במדינת ישראל, בעמותה נהדר, אם זה ראש עיריית הרצליה, שנמצא פה, שזה בדמו, כל הנושא הזה של חופי הים ועוד הרבה אנשים נפלאים. אבל מה? זה לא בחשיבות של מדינת ישראל. ידברו פה תכף על המספרים תראו עד כמה המספרים נוראיים. ממוצע של 55 אנשים מתים, בגלל פעולות שאנחנו לא עושים במדינה שלנו, לא עושים אותן. כמובן שהאחריות היא על ההורים ועל האזרחים, שצריכים לדעת את הדברים, אבל אין מודעות, לא מדברים על זה, לא לומדים על זה בבתי הספר ולא מודעים לרמת המסוכנות של הנושא. אני אספר לכם סיפור. חשבתי עליך ביום שישי, באמת, ידעתי שיהיה הדיון והתכוננתי לזה ועשיתי הליכה בים. תוך כדי ההליכה, אמרתי לעצמי שאני חייב לספר כמה צעדים הוא האזור של החוף המוכרז בחוף פולג. עכשיו, כשאני מדבר על חוף פולג, זה נכון גם לגבי שאר המדינה, זה לא משתנה. יושבים אנשים לאורך אזור של מעל קילומטר, אבל האזור עצמו, שבו מותר להיכנס למים, הוא כ-50 צעדים, ככה ספרתי. מתוך מעל קילומטר, האזור שבו מותר להיכנס למים הוא בערך 50 מטרים. מה עושים האנשים? מתפרסים. תוך כדי הליכה, אני רואה משפחות חרדיות שהגיעו לים, שבורחות מהאזור המוכרז. עצרתי את ההורים ואמרתי להם להוציא את הילדים מהמים, משום שנכנסו באזור מסוכן. האבא החל להתווכח איתי ואז סיפרתי לו את הסיפור האישי שלי, אחר כך הוא הסתכל עליי והוציא את ילדיו מהמים. אבל הבעיה שלו הייתה שהוא לא יכול ללכת לחוף המוכרז, משום שהוא מעורב והוא רוצה לברוח מזה. אז הסברתי לו על חוף נפרד שיש, שאליו הוא יכול ללכת. אבל זו גם בעיה, שאין מספיק חופים נפרדים. אז כשלאנשים אין מקום הם הולכים לצדדים ואלה האזורים בהם מתים אנשים. כמעט ואין באזורים האלה הכרזה על מקומות מסוכנים, כמעט ואין הגברה של הרמקולים, שאומרים להם לצאת. אמנם יש חופים מסוימים בארץ שבהם עשו דברים כאלה, כמו באשקלון ובאשדוד, אבל רוב המקומות הם לא כאלה. אני אסכם ואומר שיש << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זאת אומרת מקומות שאין בהם מצילים אבל יש הגברה של הרמקולים? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן, יש את זה באשדוד ובאשקלון. אני אסביר לך במה זה עוזר. זו טכנולוגיה מיוחד שעשו בשני חופים מיוחדים, אני לא יודע אם אדם נמצא פה, אבל מדובר בטכנולוגיה מיוחדת - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אדם נפצע ברגל, אבל הוא ב- zoom. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז יסבירו על זה. מדובר ברמקולים שמחוברים גם בצפייה למציל עצמו, מרחק של בערך קילומטר וחצי מהמציל, אזור מסוכן שמתו בו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המציל נמצא בחוף אחד והם נמצאים קילומטר ממנו? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן. ברגע שאנשים נכנסים לאזור המסוכן, הרמקולים מכריזים: ״זה אזור מסוכן, נא לצאת.״ ואם וחלילה נכנסו בכל זאת ויש איזו סכנה גדולה, המציל רואה את זה במצלמות ועם Get Ski, עם אופנוע ים, הוא מגיע לשם תוך כמה דקות ויכול להציל את האנשים. אבל זה נמצא רק בשני חופים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ורשמית, מותר להתרחץ בכזה חוף? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אסור להתרחץ, אבל רוב האנשים רוחצים במקומות האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה היא האם זה לא גורם לכך שאנשים אומרים: ״אוקיי, זה חצי מוסדר, אז בסדר.״ כי אתה יודע, הדבר הגרוע ביותר אצלנו זה חצי חצי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל שלושת הדברים המרכזיים שהייתי רוצה שנצא איתם בסוף, לא כבר מהדיון הזה, אבל אנחנו כן מדיון ההמשך שנקיים, הם: 1. להגדיל דרמטית את מספר החופים המוכרזים. לא באחד או בשניים, אלא בעשרות חופים שצריכים להיפתח במדינת ישראל. 2. להכניס את כל נושא המודעות לבתי הספר, כי הילדים אחר כך גם יסבירו להורים. זה דבר שחייבים לעשות. 3. זה דבר שלא מדברים עליו וזה נושא שעות הפתיחה. אדוני היושב ראש, רוב החופים במדינת ישראל נפתחים בשעה 08:00 או 08:30 בבוקר ונסגרים בשעה 19:00 בערב. מה קורה עם אותם עשרות או מאות אנשים שמגיעים לשחות בים בשעה 06:30 בבוקר? מה קורה עם אלפי המשפחות שנשארות אחרי 18:30 או 19:00 בערב? שם הסכנה. אתה תגלה שהרוב המוחלט של אנשים שטובעים למוות בחופי הים, הם או אנשים שטובעים בחופים מוכרזים, אבל בשעות בהן כבר אין מציל, או שטובעים בחופים לא מוכרזים. זה הדבר המרכזי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הממ״מ, האם עשיתם אפיון גם לפי שעות? << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> כן, לפי שעות רחצה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן, זה בעמוד האחרון. יש לך שם דוגמאות לשעות של האזורים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני מתכוון לאפיון של שעות הטביעות, באילו שעות הן קרו. << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> ספציפית לפי שעות ממש, לא. אבל מחוץ לשעות הרחצה או בשעות הרחצה, זה כן. << דובר >> קריאה: << דובר >> יציגו את הנייר הזה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן, יציגו. אז תודה רבה לכל מי שהגיע. יש פה מצילים בכירים ויש פה נציגים של כל מיני עיריות, כמובן ראש עיריית הרצליה ואופיר פינס, שמייצג את כל העולם הזה של החופים היום, ניר עוז, יושב ראש ארגון בריכות השחייה בישראל. כך שמתאפשר לנו לשמוע. יש פה אנשים רציניים שבאים להציג את הדברים כדי לעשות יותר טוב. צריך לשמוע אותם, לצאת מפה עם בשורה ולהמשיך הלאה מול משרד הפנים, גם בנושא של תקציבים, גם בנושא של חקיקות ותקנות אם צריך, אפשר לעשות הרבה על מנת למנוע את הטובע הבא. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב ושבוע טוב לכולם. אדוני היושב ראש, קודם כל תודה רבה, על שלמרות לוח הזמנים הצפוף בשל ההתקרבות לפגרה, באמת מצאת את הזמן ואת הנכוחות על מנת לכנס את הוועדה. תודה רבה גם לך, חברי חבר הכנסת סימון דוידסון. אני אתמקד בעניין החינוך ובהעלאת המודעות, שזה דבר מאוד מאוד חשוב. אם תסתכלו על כמה מודעות יש אפילו אצלנו באשר לנושא הזה, תראו שלא הרבה, אפילו בתקשורת, מדווחים על אדם שטובע ובזה זה נגמר. אדם שטובע למוות מסיים את חייו אבל זה עובר בשקט, זאת ההרגשה. לכן צריכים לשים דגש על הדבר הזה, כי מדובר בחיים של אנשים. זה לא משנה איך בן אדם מת, אם זו תאונת דרכים או אם זו טביעה, אבל באשר לטביעה, אני לא רואה שהמדינה מזדעקת או מזדעזעת בנוגע למקרים האלה. לכן אנחנו צריכים לתת לנושא הזה יותר ביטוי בחינוך ובהעלאת המודעות. בנוסף, לפי דו״ח הממ״מ שקיבלנו, זמן הרחצה מתחיל בשעה 08:00 בבוקר ומסתיים בשעה 20:30 בערב. אדם שעבד עד השעה 16:00 בצהריים בשעון קיץ, כשהשקיעה יחסית מאוחרת, רוצה ללכת להתרחץ אחרי העבודה, אבל איפה המציל? הוא כבר לא נמצא שם. אז אנחנו צריכים לקחת גם את הדבר הזה בחשבון. אני חושבת שיש לנו מה לתקן בעיקר באשר לחינוך ובאשר להעלאת המודעות. בנוסף, אנחנו צריכים לצאת מפה בקריאה ללפ״מ, שירות הפרסומות הממשלתי, כי על מנת להעלות את המודעות הנושא הזה צריך להיות מפורסם בתקשורת מידי יום, המדינה צריכה להשקיע בזה כסף, אבל אם זה אכן יפורסם ברדיו ובטלוויזיה, זה יטפטף. אחרת אין שום משמעות למה שנדבר עליו כאן. למרות שאני מאוד מעריכה את קיום הדיון הזה ונכונה לשמוע את אנשי המקצוע. תודה רבה לכם שבאתם. זה נושא לא פחות חשוב ממה שאנחנו שומעים בוועדות אחרות פה, כי הדבר החשוב ביותר בעיניי זה חיי אדם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. תודה רבה. נשמע קודם את הממ״מ ואחר כך נפתח את הדיון. בבקשה, הכנתם מצגת, נכון? << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> כן. שמי אוריאנה. אני מהממ״מ. אנחנו בחנו את מקרי הטביעות למוות בעונת הרחצה 2022 ובמחצית הראשונה של 2023, כשהנתונים שלנו מתבססים על נתוני האגף הרחצה במשרד הפנים. תחילה, אני אגיד בקצרה, באשר להסדרת חופי רחצה וחלוקת סמכויות. שר הפנים הוא זה שמכריז על החופים המוסדרים בארץ ומכריז על פתיחה וסגירה של עונת הרחצה. הרשויות המקומיות, שאצלן יש את חופי הים, הן אחראיות ומממנות את פיתוח החופים ותחזוקתם, הן גם אחראיות על אספקת שירותי הצלה ומימונם והן גם אלו שקובעות את שעות הרחצה בהן יינתנו שירותי ההצלה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רגע, לגבי שעות הרחצה, יש מינימום שעות שהן מחויבות אליהן, נכון? << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> כן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שמונה שעות? כמה שעות זה המינימום? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן. << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> במסמך שלנו, שנמצא גם באתר הכנסת, פירטנו בנספח למסמך את שעות הרחצה בכל רשות ורשות, על בסיס מה שראינו באתרי הרשויות או בחשבונות ה- Facebook שלהן. אני רק אגיד שאם אני לא טועה, התקנות מחייבות את הרשויות גם לפרסם את שעות הרחצה בפומבי ולא בכל הרשויות זה אכן מפורסם בצורה מעודכנת. אז מה שיש שם זה ממש את כל החודשים ואת שעות הרחצה בחופים של כל הרשויות. מה שאנחנו רואים, זה שמתוך כלל חופי הארץ, שאורכם הוא 306 קילומטרים, רק שבעה אחוזים מותרים לרחצה. יש לנו כיום 156 חופים, המשתרעים על פני - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם ההגדרה של חוף מוסדר נוגעת לחוף שבו הרחצה מותרת? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> חוף מוכרז הוא חוף מותר לרחצה. עד כמה שאני יודעת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת שיש לך רק 21 מתוך 306 שמותרים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כל השאר ׳אללה ירחמו׳. << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> אז יש לנו כאמור 156 חופים המשתרעים על פני 21 קילומטרים. החופים הם באחריות של 27 רשויות חופיות. אני אציין שחלק מרצועת החוף שלנו הוא באחריות צה״ל וחלק באחריות רשות הטבע והגנים, וצריך לחשוב גם על זה. בין עונת הרחצה 2022 לעכשיו, לשנה הנוכחית, נוסף רק חוף רחצה אחד, חוף ׳גני אפרת׳ בטבריה. מהבדיקה שלנו אנחנו רואים, כמו שהקדים וכבר אמר חבר הכנסת דוידסון, שהטביעות למוות ברובן, כפי שרואים בעמודה מצד שמאל, קרו כאשר לא ניתנו שירותי הצלה, אם זה מבחינת המיקום ואם זה מבחינת הזמן. כלומר או שהן קרו בחוף שאסור לרחצה או שהן קרו כשאנשים רחצו לא בשעות הרחצה. שוב, מהבדיקה שלנו המפוטרת בנספח, אפשר לראות שציינו את שעת השקיעה, למשל, שעת השקיעה היא באזור השעה 19:00 ושעת הרחצה מסתיימת כבר בשעה 18:00 או 18:30, בערך. כן נציין, שבחודשים יולי ואוגוסט, רוב הרשויות מאריכות את שעות הרחצה בחופים. אז גם מבדיקות שעשינו בשנים עברו, כמו שאתם רואים בשקף, מרבית הטביעות אירעו בחופים אסורים לרחצה או בחופים מוכרזים, אבל מחוץ לשעות הרחצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> אני רק אציין שהשנה מרבית הטובעים היו גברים בגילאים 19-50, כלומר, לא מדובר בחברה צעירים וגם לא באנשים מבוגרים, שבאשר לסיבת הטביעה שלהם יכול להיות גם קשר בריאותי. אז המסה היא בגילאים האלה, שגם על זה צריך לתת את הדעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש הסבר כל שהוא לעלייה במספר הטביעות השנה? << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> לא יודעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכאורה. אם עברנו עד כה רק חצי עונה וכבר אנחנו ב-21 מקרי טביעה. אוקיי, אנחנו נשמע את ראש עיריית הרצליה, מר משה פדלון, בבקשה. << אורח >> משה פדלון: << אורח >> בוקר טוב נכבדי. אני רוצה להציג פה נתונים על חופי הים התיכון, שגם משליכים על חופים אחרים. יש לנו ב-195 קילומטרים חופים מאשקלון ועד ראש הנקרה, 105 סוכות הצלה ברשויות מקומיות. כלומר, סוכה אחת אחראית על גזרה של שני קילומטר. חוף מוכרז על פי חוק הוא 150 מטרים, כלומר 75 מטרים מכל צד, כאשר המצילים עצמם תופסים גזרה של 50-70 מטרים. כלומר, מה שאנחנו מזהים, זה שיש לנו 16 קילומטרים חופים מוכרזים מתוך 195. אני חוזר, 16 קילומטרים. זה אומר, שבכל גזרה כזו, של 150 מטרים, אתה מכניס 1,500 נופשים. זה אומר שבכל הים התיכון, יש לנו כ-160 נופשים בטוחים וכמעט מיליון נופשים ללא ביטחון הצלה. דיברה גברתי הנכבדה על תוספת של סוכות הצלה, לפני כשנה אושרו לנו על ידי השרה 10 סוכות. אבל הבירוקרטיה היא כזו שאפשרה סוכה אחת. כלומר, צריך לעבור ועדות כמו ולחוף וכו', ואני שואל, סוכה היא סוכה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנתי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אסביר את זה, פשוט כי עבדתי מולם. בתקציב הקודם, מול השרה שקד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשמדובר בסוכה, זה כולל את האיוש שלה? << אורח >> משה פדלון: << אורח >> בוודאי. היא דיברה על סוכה, איוש והכול לחמש שנים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מעבר לזה, אושרו כמה מיליונים, עאטף, כמה זה היה? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> שמי עאטף חיראלדין, אני מנהל אגף חופי רחצה במשרד הפנים. לקראת סוף שנת 2022, יצא ׳קול קורא׳ לפיתוח חופים חדשים. הגישו ארבע רשויות שזכו בחופים חדשים: עכו, טבריה, נתניה וחוף הכרמל. הרשויות האלו זכו כל אחת בחוף רחצה חדש, כאשר התקציב שהוקצה הוא להקמת החוף ולהחזקתו במשך חמש שנים. קרוב ל-25 מיליון שקלים הוקצו לחופים האלה. אנחנו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לפיתוח, הקמה, החזקה שוטפת במשך חמש שנים ואחר כך? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אחר כך זה עובר לרשות המקומית. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 2.5 מיליון שקלים לכל מקום. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> ההליך הזה נמשך. כפי שדובר מקודם, רק חוף אחד הוכרז נכון לעכשיו, בטבריה, אבל ארבעת החופים האחרים נמצאים בתהליך הקמה ואני מקווה שתוך חודש, חודשיים או שלושה הם כבר יהיו פעילים ויוכרזו לרחצה. אנחנו בשבוע שעבר השלמנו את ה- ׳קול קורא׳ החדש, על מנת להשלים את ה-10 שהבטיחה השרה שקד ואני מאוד מקווה שבשבועיים הבאים ייצא ׳קול קורא׳ נוסף, לפיתוח חופים. באותה מתכונת של הקמה והחזקה למשך חמש שנים. זה תלוי ברשויות שיגישו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאתם מוציאים את הקול קורא זה אחרי שיש לכם את כל האישורים המתאימים? או שזה מתחיל כל הוולחוף וכל הדברים האחרים? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> לא ולחוף, זו הרשות המקומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת שאין פה בעיה, לא של אישורים סטטוטוריים של מנהל התכנון ולא של שום דבר. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> ב- ׳קול קורא׳ שיוצא, הרשות למעשה מתחייבת לכך שיש לה את כל האישורים הנחוצים, אחרת היא לא תזכה ב- ׳קול קורא׳. בדרך כלל הרשויות שמגישות יודעות שהייעוד של קטעי החוף האלה שרוצים להקים בהם חופים, הם אכן מיועדים לחופי רחצה. << אורח >> משה פדלון: << אורח >> כבוד היושב ראש. מה שאני אומר זה שצריך להקים גוף שיאתר 50 מקומות שהם עם פוטנציאל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בפריסה גם יותר נכונה. << אורח >> משה פדלון: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי יכול גם להיות ש- ׳קול קורא׳ יביא לכך שעיר אחת תדרוש ארבעה או חמישה כאלה. << אורח >> משה פדלון: << אורח >> הוא לא ייתן לו. הכתב אומר שסוכה היא סוכה סטנדרטית וזהה בכל המקומות. צריך להכריז על 50 מקומות וכל רשות שתרצה, תיקח. הבירוקרטיה פה - - -, שים לב שעברה כבר שנה ובקושי הוקמה סוכה אחת. לכן, אם המצב הוא כה חמור, בואו נקצר את הבירוקרטיה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני רוצה ברשותכם לחדד נקודה אחת. לא בכל המקומות ניתן להכריז על חופי רחצה. לא יהיו לך 50 מקומות כי אין. אני בדקתי, הייתה לי חברה שעשתה עבורי את המחקר הזה לכל אורך רצועת החוף בים התיכון. איפה תקים? תוריד נמל בשביל להקים חוף רחצה? תוריד שטח אש בשביל להקים חוף רחצה? תוריד שמורת טבע? יש פה שמורות ימיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה היא אחת: האם יכול להיות שיש איזו שהיא תוכנית אחת גדולה? שממנה אחר כך גוזרים את הפעולות הבאות? משהו שנגיד סוקר את כל הפוטנציאל ואז אתם גם יכולים לבצע סדרי עדיפויות, כי אתה רוצה לכסות כמה וכמה שיותר אזורים ברחבי המדינה ולא ללכת למקום אחד. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> לא, אבל אפשר לומר שיש לנו תוכנית שמראה היכן כן ניתן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה - - - ? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> קרוב ל-20, לא יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זהו? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> כן. זה לכל רצועת הים התיכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה העתיד שלנו בחופים? << אורח >> משה פדלון: << אורח >> צריך 100 לפחות. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אתה יכול לשים סוכות הצלה לכל אורך רצועת החוף, לכל אורך ה-104 קילומטרים. או שלשנות את שיטת ההצלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. מה שאתה אומר עכשיו זה דבר נוסף. כי כנראה שיש מושג שנקרא, תקנו אותי אם אני טועה, ׳להקים עוד חוף׳ ויש מושג של ׳לתגבר׳, זאת אומרת, להרחיב במעט חוף קיים. אם אתה לוקח מקום בו יש לך פוטנציאל של עוד 70 או 100 מטרים לצד זה או לצד זה, אז אם אתה שם ברצועה כזו שתי סוכות, אתה בעצם מגדיל את הקיבולת של החוף. אז השאלה היא האם יש דברים כאלה או לא? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> ברשותכם אני רוצה גם לחדד את הנקודה הזאת. חוף רחצה מוכרז בהתאם לחוק הוא 150 מטרים. כאשר ראש רשות שרוצה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין Double? גני ילדים למשל, זה 125 מטרים, אבל יש אשכול גנים, מה קרה? יש שתי גננות. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אם רשות תבקש, אז אני יכול להאריך חוף מוכרז באישור שלי ל-225 מטרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה כאלה של 225 יש לך בארץ? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> ניתן להגדיל כל חוף רחצה. << אורח >> ירון עמוס לוי: << אורח >> בבת ים יש לנו את החוף הנפרד ואנחנו הגדלנו אותו מ-150 ל-225 מטרים, בדיוק מהסיבה הזאת של העומס. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> את רוב החופים ניתן להגדיל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עזבו את השוטף לרגע בצד. אני מבין שנגיע לזה כי מדובר בהרבה מאוד כסף. אבל האם יש פוטנציאל להגיע להרחבה של חופים קיימים? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> יש. אבל רשויות לא ששות לזה. למה? כי זה מחייב את הרשות להגדיל את מספר המצילים, משום שלשלוט ב-150 מטרים זה לא כמו לשלוט ב-225 מטרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. << אורח >> ירון עמוס לוי: << אורח >> ירון לוי, סגן ראש עיריית בת ים, מחזיק תיק הרופאים. השאלה היא מי צריך לממן את הדבר הזה. כשאנחנו מגדילים את גודל רצועת החוף שלנו אנחנו צריכים להגדיל את מספר המצילים. זאת אומרת שהתושב בבת ים צריך להוציא עוד כסף כדי לארח מתרחצים מבחוץ. אז השאלה, היא האם המדינה נכנסת לסיפור הזה כאן? << אורח >> משה פדלון: << אורח >> תחזוקה של חוף מוכרז עולה כ-3 מיליון שקלים. אז אני בהרצליה, שזו רשות איתנה, מתחזק את זה. אני קולט כ-85% או-90% מתרחצים מבחוץ. רשויות מוחלשות לא ייגשו ל- ׳קול הקורא׳, למרות שיש להן מאות אלפי מתרחצים. דבר אחרון וחשוב הוא משבר האקלים. אני יכול להניח סככות הצללה רק ב-150 מטרים, אבל הוולחוף לא מאפשר לי להניח לאורך כל ה-200 או 300 מטרים. אל חוף הכוכבים, מגיעים 20 אלף איש אנשים בסוף שבוע, אבל יש להם רק 150 מטרים עם סככות הצללה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בגלל הרצועה של השחייה? << אורח >> משה פדלון: << אורח >> בדיוק, בוודאי. אני כבר תקוע מספר שנים בוולחוף, שלא מאשר לי את זה. חברים, ב-42 ו-43 מעלות אין הצללה כי לא מאפשרים לי. בואו נניח שאני מניח סככות, טעיתי? אז נתקן שמאלה, אבל אי אפשר שבמשך חמש שנים נמתין בשביל לשים סככות הצללה במקומות, גם במוכרזים וגם בלא מוכרזים, יש פה אבסורד, כובלים אותנו. אוי לי אם אני אעשה, אז אני מיד יקרא לשימוע והנחת אצבע. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> בחופים לא מוכרזים אתה לא יכול לשים הצללה. זה פשוט מאוד, דו״ח מבקר המדינה קובע שצריך להסיר כל סממן של חוף רחצה מוכרז איפה שזה לא חוף מוכרז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עם זה אני מסכים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה אמרת דו"ח מבקר המדינה. אני רוצה להקריא לך מדו״ח מבקר המדינה, אתה לא תאמין. << אורח >> משה פדלון: << אורח >> אני מסיים. ל-1,500 יש הצללה ול-8,500 אין הצללה, בחום הכבד. אז מישהו צריך להחליט להחליט. תאפשרו לנו אחריות וסמכות ונעשה זאת, תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבל שלא ידעתי את מה שאמרת עכשיו קצת קודם, בדיונים על חוק ההסדרים, כשהיינו בנושא של ולחוף ושל עוד כל מיני דברים מהסוג הזה. אבל הדבר הזה בעצם הוא רק החלטה שלהם, נכון? << אורח >> משה פדלון: << אורח >> בוודאי. אם חס וחלילה אני שם בזנ״ט בים - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את זה הבנתי, אבל אני אומר, זו החלטה של הוולחוף? << אורח >> משה פדלון: << אורח >> בוודאי. - - אני אקרא לחקירה פנימית. עצוב מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שבימים הקרובים אמור להיות לנו דיון על מצב החופים, במסגרת יום איכות הסביבה, אז אנחנו נעלה - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ביום שלישי יש דיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> - - את הדבר הזה. אם ישנם 150 מטרים, שהוא הרוחב שמתוקף בשל הנושא של סוכות הצלה, אז אני לא חושב שלעשות סוכות הצללה ב-50 מטרים מכל צד זו כזאת בעיה, אני לא מצליח להבין למה זו בעיה. אפשר לעשות הצללה יפה ומסודרת, שגם לא תזיק לנראות וכולי. אתה יודע, לפעמים יש קיצוניות בדברים הללו. << אורח >> משה פדלון: << אורח >> אני סיימתי, תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אופיר, בבקשה. << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> קודם כל, משה פדלון מצטנע, הוא יושב הראש שלנו ולא רק ראש עיריית הרצליה. שמי אופיר פינס פז, אני מנהל הפורום לרשויות החוף. הייתי גם יושב ראש ועדת הפנים וגם שר הפנים. אני רוצה לומר כך. קודם כל, אני רוצה להגיד לחברי הכנסת יוזמי הדיון: כל הכבוד לכם, יישר כוח. כפי שאמרתם, מדובר בחיי אדם ואסור לנו לחסוך במאמץ. גם אם נצליח להציל בן אדם אחד, כל הדיון הזה היה שווה אלף מונים. אז קודם כל, זה חשוב מאוד שוועדת הפנים מתכנסת לדיון הזה. אני חושב שאנחנו צריכים רביזיה שלמה לתחום ההצלה. אנחנו עובדים אותו הדבר במשך עשרות שנים. אני אומר שהמערכת הזאת, בראשותו של עאטף, יש לי אליו הרבה הערכה והוקרה. בטח הציבור חושב שבמשרד הפנים יש עשרות או מאות אנשים שמטפלים בנושא, אבל זה אדם אחד, שמחזיק את המערכת הזו על כתפיו לאורך הרבה מאוד שנים ומגיע לו יישר כוח. כמובן שיש לנו גם את כל מערכת ההצלה. נמצא אתנו פה אבי אפיה, יש את איגוד המצילים ואת מנהלי החופים שלנו מכל הארץ, שעוסקים בדברים האלה. הדברים שנגעו בהם פה הם נכונים ואני לא רוצה לחזור עליהם, אבל אני חושב שצריך רביזיה. מדובר כבר כמעט ב-10 מיליון בני אדם, שזכותם ושצריכים להגיע לים וחובתנו להגן על חייהם, זהו. דיברנו פה על זה שבסופו של דבר יש 15 או 16 קילומטרים של חוף שהם מוכרזים, מתוך 195, כמעט 200 קילומטרים של חוף, אני מדבר רק על הים התיכון. חשבון פשוט, אנחנו לא צריכים להיות גאונים, יש 180 קילומטרים שעליהם אין חופים מוכרזים, נכון? ב-180 קילומטרים, אפשר למצוא 10 קילומטרים אדוני היושב ראש? לא אמרתי יותר מזה, אם נמצא 10 קילומטרים זו תוספת של עוד 20 או 30 חופים בקלות. זה ברור לך אדוני היושב ראש, שהטפטוף הזה של חוף אחד פעם בשנה הוא לא הגיוני. זה לא הגיוני, זה קטן מידי. השרה הקודמת עשתה מאמץ ועזרה לנו בנושא המימון, שזה מאוד מאוד חשוב. אני בטוח שגם לשר הנוכחי יש את הרצון הטוב לזה, נפגשנו עם המנכ״לֹ וזה ברור. לכן נחוצה כאן רביזיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בתקציב משרד הפנים מופיעים התקציבים הללו לאלה שיזכו ב - - - ? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אתה שואל לגבי 2023? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל על ה- ׳קול קורא׳. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני לא עוסק בתקציבים, אני עוסק בלעודד את כל הרשויות לפתוח עוד חופים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רגע, הכסף שהוקצב ל-10 החופים, הלך פייפן? או שהוא עבר לשנה הבאה? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> היתרה עברה לשנה הזו. והארבעה של שנה שעברה כבר קיבלו התחייבויות. << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> לגבי ה- ׳קול קורא׳ החדש, שלפי דבריך אמור לצאת בשבועיים הקרובים? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> כן, שבועיים, בעזרת השם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל יש לך עוד שלושה חופים שלא מומשו מה- ׳קול קורא׳ הקודם. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> ארבעה, שהם בשלבי הקמה. << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> קודם כל, צריך לעודד רשויות לגשת ל- ׳קול קורא׳ עכשיו, כדי שיהיו עוד חמש, שש או שבע הצעות. אנחנו מתכוונים לעשות את זה, משה ואני, להתקשר לכל הרשויות ולעודד אותן. ״נשמח לעזור לכן ב-׳קול קורא׳״. בשנה שעברה ה- ׳קול קורא׳ יצא מאוד מאוחר, אם השנה הוא ייצא בתחילת אוגוסט, יהיה מספיק זמן בשביל להיערך. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> יהיו 4 ימים להגיש. << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> יופי, אבל כפי שאמרתי, זו עדיין לא הרביזיה שאני מדבר עליה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו טיפה בים. << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> העלו פה את הדברים, יש פה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לי עוד שאלה ואז אני אתן לך להמשיך. האם ה- ׳קול קורא׳, הוא זהה לכל הרשויות? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> כן. לכולן כולל כולן, איתנות וחלשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז השאלה היא האם זה נכון. אם לא צריך בתוך ה- ׳קול קורא׳, לעשות איזו שהיא דיפרנציאליות בתקציב, שגם באה לסייע לרשויות האיתנות, אבל בעיקר מסייעת לרשות שהיא פחות איתנה. אמר פה ביושר ראש עיריית הרצליה - - - << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אתה לא יכול לעשות את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זאת אומרת? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> הפרמטרים למעשה מקבלים ניקוד. רשות שהיא פריפריאלית, שרחוקה מהמרכז, מקבלת ניקוד גבוה יותר ואז היא ממוקמת גבוה יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז זו השאלה. זה שהוא מקבל ניקוד גבוה יותר והוא יזכה במציאה, זה בסדר. אבל יש כאלו שמראש לא ייכנסו לזה. למה? כי ראש עיר בא ואומר: ״העיר לא מספיק חזקה, עדיף לי להשקיע במקום בהסעות לחינוך מיוחד או לדברים כאלה, אז חוף יותר או חוף פחות.״ אז פה השאלה, האם אפשר להטמיע? לא האם, אבל זה מה שצריך לעשות. תראה, אני הייתי ראש עיר, אבל לא היה לי חוף, היינו הולכים להרצליה, לתל אביב ואחר כך לבת ים ולראשון לציון. אז אין לי הרבה ניסיון בתפעול הזה, מה שנקרא, בזמנו כן עשינו הסכם עם הרצליה, במסגרתו העירייה הייתה משלמת על ההכשרה של החוף וכולי לעיריית הרצליה. אני בא ואומר, שאם אנחנו מבצעים פריסה נכונה, אז יכול מאוד להיות שיש רשויות שהן פחות איתנות ושראשי הרשויות שלהן צריכים שהתקציב שלהם יהיה קצת אחר, זאת בכדי לעודד אותם להיכנס. זה דבר שנצטרך לעשות לגביו ישיבת מעקב, אולי אפילו להביא א השר או את המנכ״ל, כדי באמת לעורר את העניין הזה. זה לא משהו שצריך לעשות מידי שנה, אפשר לעשות איזו שהיא תוכנית תלת שנתית, לחומש, להביא תוך כמה שנים, כמה עשרות מקומות עם פוטנציאל בעזרת תוכנית מסוימת. צריך לדעת שצריך להשקיע בעניין הזה ולאחר מכן הרשויות המקומיות יוכלו לפתח את זה ולהישאר עם זה. עוד דבר, אני מתחום הפרקטיקה ולכן אני שואל. אתה יודע, כשאתה רוצה שמישהו יחזיק משהו, הוא צריך גם לממן את זה באיזו שהיא צורה, אז האם מעודדים את הרשויות לעשות מסביב לאותם חופים? כי גם פה מתחילות בעיות כמו ולחוף וכל מיני ועדות ודברים כאלה. האם אנחנו מעודדים רשות מקומית לעשות משהו מסחרי כזה או אחר, אפילו זמני, לפחות לחודשי הקיץ? אני מבין שזה נוגע פה ב- ״שישו ושמחו״, אני רואה את העיניים שלך. << אורח >> משה פדלון: << אורח >> החופים הם של רמ״י, כך שאתה יכול להבין מה בדיוק קורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל בדיוק זו הבעיה. הרי מה עושים? בוא נדבר רגע על הבעיה ונחשוב לרגע על האמת, עזוב לרגע את ׳הכול מצוין׳. בא משרד הפנים ואומר: ״הנה, אני לוקח על עצמי חמש שנים, תתחילו לעבוד״. חמש השנים האלו יגמרו באיזה שהוא שלב. אז רשויות חזקות מאוד יעשו את זה, אבל הרשויות היום עובדות גם על פי ראיית האזרח וגם על פי ראייה כלכלית, כי אחרת הן יגיעו לפשיטת רגל. אז אם אתה יודע כיצד באזור שהופך להיות אזור נופש, לייצר בצורה חכמה וזמנית, אפילו בהקמה של שוק מסוים שעובד בשעות מסוימות או לא יודע מה, כל דבר שיביא קצת הכנסות, אז רשויות ירצו לעשות את זה ואז יהיה win win situation, כי בסופו של דבר הרשויות הן אלו שיחזיקו את זה. באופן זה ייווצר מצב שלאורך ימים ושנים יהיו יותר חופים, יהיו פחות אנשים שיחפשו רחצה בחופים שאינם מוסדרים וכך יהיו פחות מקרים של אנשים שטובעים. זה ברור לגמרי, אבל זה לא בסמכותך. << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> אדוני, זה לא בסמכות שלו. יש שתי אפשרויות. או שחברי הכנסת הנכבדים שיושבים פה, פשוט יכינו הצעת חוק פרטית, שתאתגר את הממשלה ותאלץ אותה להתייחס למה שקורה כאן, הצעת חוק שבה יהיה כל מה שצריך להיות בה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שתכלול את כל הרכיבים האלה, כולל רכיבים של אחוז מסוים של מסחרי בצורות מסוימות. תראה, אני לא מתכוון להקמה של בניינים שם או דברים כאלה, כי צריך לשמור על החוף. אבל יש גם דברים זמניים שניתן להקים לעונה מסוימת ואחר כך לפרק. צריך לחשוב טיפה מחוץ לקופסה. כי בסוף, מצילים עולים כסף ותחזוקה עולה כסף ואני אפילו לא מדבר על הפיתוח, שהוא חד פעמי, כי זה עוד אפשר - - - << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> אם רוצים יותר שעות זה גם עולה כסף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואז יהיו יותר שעות. מה זה בכלל שסוגרים חוף מוכרז בשעה 16:00 אחר הצהריים? השמש במלוא תוקפה. << אורח >> משה פדלון: << אורח >> יש לי בחוף הכוכבים 10-15 אלף איש בסוף השבוע, אבל אני אפילו לא יכול להכניס Food-Track. פניתי לרמ״י וזו פרוצדורה של חמש שנים כדי להכניס Food-Track לחוף הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגיד לי מה זה Food-Track. << אורח >> משה פדלון: << אורח >> Food-Track זה קיוסק. << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> יותר מזה, אדוני. יש רשויות מקומיות שסוגרות חופים מוכרזים וחלק מהרשויות האלה שאני מדבר עליהן, הן אפילו רשויות עשירות ועדיין סוגרות חופים מוכרזים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למשל? תן לי דוגמה. << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> עיר גדולה במרכז הארץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הסיבה? << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> לפי דעתי, כלכלית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד הפנים, איזה חופים במרכז הארץ נסגרו לאחרונה? << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> לא לאחרונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, אוקיי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה, השר לשעבר אופיר פינס, באשר למה שאמרת על הצורך ברביזיה. אחרי שאנחנו יודעים שמספר האוכלוסייה גדל, אנחנו מדברים על יותר בתי ספר, יותר גני ילדים ויותר בתי חולים. אז האם הדבר הזה נלקח בחשבון לתוכנית? כי ממה שאנחנו שומעים פה, זה מרגיש לי שמה שישנו ישנו. מספר האוכלוסייה גדל וכך גם הצרכים. כמו למשל האוכלוסייה החרדית, שרוצה חוף נפרד, שזה מגיע להם וזו זכותם. אז האם כל זה נלקח בחשבון? << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> אז הצעתי שתי הצעות ובזה אני רוצה לסיים. או שחברי הכנסת יציעו הצעת חוק פרטית ויכניסו לתוכה את כל מה שהם חושבים שנחוץ לשנות, אנחנו נשמח כמובן גם לייעץ להם, או ששר הפנים יקים ועדה ציבורית ויתחייב מראש לקבל את מסקנותיה, היא תיבחן את כל מה שקשור להצלה, את כל מה שקשור לחופים, את כל מה שקשור לשירותים, את כל מה שקשור לשעות, את כל מה שקשור לתכנון ולבנייה ולכל שאר הדברים הרלוונטיים ותביא את ההמלצות בפני שר הפנים, אז אולי נוכל באמת להתקדם, בהסתכלות כוללת. אנחנו בפיגור גדול מאוד ולפיגור הזה יש תג מחיר, שנקרא: חיי אדם. צריך לזכור את זה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> זהבה רומנו, משרד הבריאות. האם רשויות מקומיות שאין להן חופי רחצה, מסייעות לרשויות שיש להן חופי רחצה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז הוא דיבר על הסכם בין בני ברק להרצליה. יש כמה הסכמים. << אורח >> משה פדלון: << אורח >> יש לנו חוף נפרד וכולם מוזמנים. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אולי צריך לחשוב על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה לא יעזור לך אם הבסיס הוא לא מספיק. הפוך, זה רק יכול לגרום לצפיפות גדולה יותר. בעיקרון אני יכול להסכים איתך, אבל - - - << אורח >> אדיר בינימיני: << אורח >> שמי עורך דין אדיר בינימיני, אני סגן ראש העיר בנתניה. אני אהיה קצר כי חלק גדול מהדברים כבר נאמר. אני חושב שצריך באמת רביזיה או רפורמה, כמו שכבר אמר כאן השר לשעבר פינס, בדומה עם מה שנעשה עם איגודי הערים לכבאות. יש דברים מסוימים שהרשויות המקומיות פשוט לא מסוגלות להחזיק אותם. אין שום הצדקה בעולם, שכספי הארנונה של תושבי העיר נתניה, של בת ים או של ערים אחרות, ילכו לטובת שירות שהוא מיועד לכל תושבי מדינת ישראל. אז אסור לנו - - -. הרי הכסף הזה אמור לחזור אל אותם תושבים, ששילמו עבור שירות עירוני מוניציפלי. ורוב המשתמשים בחוף הם לא נתניתיים. אז - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע. תקשיב. החוף הוא לא ירושה, לא של ראשת עיריית נתניה המצוינת, שמכהנת היום בתפקידה וגם לא של קודמיה. זו לא ירושה ברמה האישית. לחוף יש גם מטרות נוספות. יש גם בתי מלון, יש גם ארנונה רוויה ויש עוד הרבה מעלות בחוף. אני מסכים איתך על זה שצריך למצוא איזה שהם הסדרים, אבל אני אומר עוד פעם, רשויות חזקות שיושבות על רצועת חוף, שבמקרה גם הותר או מותר, מלונאות שקיימת היום וכיוצא בזה, אז הקופה העירונית שואבת הרבה מאוד ארנונה עתירת משאבים לצרכיה. בעוד ישנן רשויות שהן יותר חלשות, שרצועת החוף שלהן היא גם צרה - - - << אורח >> אדיר בינימיני: << אורח >> העסק הזה הוא לא רווחי. אנחנו מוציאים הרבה יותר כסף ממה שאנחנו מכניסים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אתה לוקח רק את העסק הזה ואתה גוזר את החוף אז אני מסכים איתך. אבל אם אתה לוקח ימינה ושמאלה, אתה רואה שאם לא אז אין לך מלונות. כי גם המלונות משתמשים בחופים. אגב, חופי הרחצה של המלונות הם בתוך ה - - -? << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> בטבריה אני חושבת שכן. << אורח >> משה פדלון: << אורח >> לא, לא, יש להם ירידה, אבל הם לא שייכים למלונות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ירידה לכיוון חוף מוכרז, אבל לא יותר? << אורח >> משה פדלון: << אורח >> לא. << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> גם באילת, עאטף? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> כן. כל החופים הם של העירייה. מופעלים ומתוחזקים על ידי העירייה. המלונות מספקים כיסאות וזהו, לא מעבר לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ולא יכול היה להיות עוד איזה שהוא רעיון? או לקחת חלק מהשולחן העגול שעליו דיבר אופיר? אם אתה מאפשר למלונות ׳זכיינות׳ מה שנקרא, על החלק שלהם, הוא לא באמת שלהם כי החוף הוא פתוח, אבל לאפשר להם ושהם יישאו בעלויות, זה דבר ששווה להם לעשות? מבחינת האורחים שלהם? ואולי הם גם יכולים - - - << אורח >> אדיר בינימיני: << אורח >> אבל האבסורד הגדול הוא שהאדמות שייכות למנהל ולא לעירייה. כלומר, זה אולי נמצא בשטח מוניציפלי של העירייה, אבל המנהל הוא זה שמנהל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מדבר רק על העירייה אלא על המלונות כחלק מהפתרונות הכללים. הרי יש לנו מטרה אחת והיא להגדיל את כמות מקומות ההיצע של רחצה מוסדרת. זו המטרה של כל האנשים שיושבים כאן, אוקיי? עכשיו צריך לשים את כל הכלים כדי לראות איך זה קורה. כי בדרך למטרה הזאת יש גם כמה בעיות ששמעת אותן: זה לא רווחי, לא כל רשות תעשה את זה וכולי וכולי וכולי, אז לכן אני מעלה את זה כחלק מהמנעד של הדברים. אברהם אפיה, יושב ראש איחוד המצילים הארצי. בבקשה. << אורח >> אברהם אפיה: << אורח >> בוקר טוב לכולם. לידע כללי, מי שלא שם לב, תחנות ההצלה מרוחקות אחת מהשנייה. והסיטואציה היא שתחנה שחולשת על כמעט 150 מטרים, מהצדדים, זה בין 500 מטרים לקילומטר מרחק בין תחנה לתחנה. הסיטואציה, היא שטוענים שאין מקומות, אבל יש הרבה מקומות בהם ניתן לשים, פשוט צריכים להסתכל על זה בפרופורציה נכונה. אם ניקח לדוגמה את חוף ראשון לציון, אנחנו נראה שהחוף כמעט מכוסה לחלוטין, כל 150 מטרים ישנה תחנת הצלה ואז יש יכולת לאפשר רחצה של הרבה אנשים על פני שטח של הרבה מקום. יש שש תחנות על קילומטר, אוקיי? אז הסיטואציה היא שבעצם אפשר גם לשים הרבה תחנות הצלה על שטח רחצה קטן ובכך לתת להרבה מתרחצים להיכנס למים. אנחנו מדברים על חופים גדולים. חוף תל אביב למשל, זה חוף ענק. אבל אם תשים לב אדוני, המרחק בין תחנת הצלה אחת לשנייה הוא של כמעט קילומטר. אז אם היו מכניסים בין שתי תחנות עוד תחנת הצלה נוספת, אז - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפילו תחנות משנה, על כל סככה אחת תחנת משנה. << אורח >> אברהם אפיה: << אורח >> אני חוזר ואומר. במצב כזה היית מקבל עוד. לפחות 30 תחנות הצלה. אבל אנחנו מדברים על כסף ואם אנחנו מדברים על כסף אז כולם פשוט נעלמים. סיטואציה נוספת היא שעות הרחצה. הייתי בדיון כאן בוועדת הפנים עם השרה מירי רגב, שביקשה מהמצילים להישאר עד מאוחר יותר והסכמנו, אבל מה קרה? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> עד איזו שעה היא המליצה? << אורח >> אברהם אפיה: << אורח >> לא משנה. אבל מה קרה? הרשויות קפצו ואמרו: ״מה פתאום? אתה יודע כמה כסף זה יעלה לנו?״ ובכך הן מנעו גם את הארכת השעות. אני אגיד לך אדוני, אני כבר די הרבה שנים יושב פה בוועדות, תספר לך חברתך. היא תעיד על כך שאנחנו יושבים פה שנים רבות ומנסים לעשות כל מה שאפשר על מנת שיהיה אפשר להציל יותר חיים, כי ברוב המקרים, איפה שאנחנו נמצאים אנחנו מונעים את מקרי הטביעה וכשכבר יש טביעה, אנחנו מצליחים להגיע בזמן ובכך מצילים חיים. הסיטואציה היא שנותנים לאנשים להיכנס למים באזורים בהם אסור להיכנס למים. אני אסביר עוד משהו קטן. יש שלושה סוגים של חופים: חוף רחצה אסור, חוף רחצה מותר וחוף ללא סטטוס. אתה מבין? כשאתה נותן לאדם חוף ללא סטטוס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן שאלתי מקודם. << אורח >> אברהם אפיה: << אורח >> ואז הסיטואציה היא שמותר לך. לא אסור לך, לא מונעים את הרחצה בחופים האלה. אדם יכול להיות בחוף כזה, שנמצא 70 או 80 מטרים מתחנת הצלה, בצמוד, ליד, המציל יגיע ויבקש ממנו לצאת מהמים ואותו אדם יגיד לו: ״לא, זה לא התחום שלך, התחום שלך הוא שם, פה לא אוסרים עלינו.״ אנשים נכנסים למים בחופים האלה וקורות שם טביעות, המצילים צריכים לרוץ אל אותו אזור - - - << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כוועדה צריך להכניס את זה בפנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אתה צריך לאייש את זה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> או לאייש את זה או לאסור על זה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני חייב לומר משפט. יש חוק במדינת ישראל. יש קנסות מנהליים, 500 לירות קנס למי שנכנס למים בחוף שהוא לא מוכרז. אני רוצה שיגידו לי האם ב-20 השנים האחרונות ניתן קנס מנהלי אחד לאדם שנכנס למים בחוף לא מוכרז. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> היה מעט מאוד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה חוק שתקף מ-1969 לדעתי, 500 לירות. << אורח >> אברהם אפיה: << אורח >> אני רוצה להוסיף נקודה אחת באשר לחופים חסרי סטטוס. אין רשות שאין לה חוק עזר עירוני. בחוק העזר העירוני, עברתי על חוקי העזר העירוניים בכל הרשויות, כתוב במפורש: ״הרחצה היא רק בחופים מוכרזים, שהוכרזו על ידי הרשות ובשעות הפעילות.״ הווי אומר, גם אם אלה חופים חסרי סטטוס, הם אסורים לרחצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל מי אוכף את זה שם? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> הרשות המקומית חייבת לאכוף את זה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נו באמת, עאטף. תראה לי קנס מנהלי אחד שמישהו אי פעם קיבל. אין דבר כזה ואתה יודע שאין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לשמוע את המשטרה, המשרד לביטחון לאומי, תתייחס גם לנקודה הזאת, בבקשה. << אורח >> יובל משולם: << אורח >> צהרים טובים. יובל משולם, אני רמ״ד תורה והנחייה ולשעבר גם רמ״ד שיטור ימי, בין השנים 2020-2023. בעניין הדו״חות, לשיטור הימי יש בסך הכול חמישה בסיסים ושלושה מהם לאורך כל גזרת הים התיכון, שזה אשקלון, תל אביב וחיפה. בסיס שיטור ימי נוסף נמצא בכינרת ואחד נמצא באילת. בכל בסיס יש שני כלי שיט, ספינות ושני אופנועי ים. השיטור הימי אחראי בעיקר על כל הנושא של רישוי משיטים ושל הצבת כלי שיט בים. באשר להצלה בכל חופי הים הלא מוכרזים, שם הוא מסייע כחלק מפקודות המשטרה סעיף (3), על הצלת הנפש והרכוש. זו לא אחריות שלו, אבל באשר לשאלתכם, אנחנו נותנים דוחות מנהליים לכלי שיט. הסמכות בחוף היא של הפיקוח. נתתי כדוגמה טובה את ראשון לציון, שיש לה הרבה חופים מוכרזים, שם הם גם עובדים עם הפיקוח בשעות הלא מוכרזות. אם תשימו לב לסטטיסטיקה, בתקופה שאני הייתי בשיטור הימי, כמות הטביעות בראשון הייתה נמוכה אם לא אפסית, מכיוון ששם עושים פיקוח ואכיפה בחופים המוכרזים והלא מוכרזים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק זה, הם עושים הרחבה. << אורח >> יובל משולם: << אורח >> השיטה של ראשון לציון היא טובה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הם הכניסו את הטכנולוגיה הזאת. << דובר >> קריאה: << דובר >> קילומטר אחד אפשר להשתלט. << אורח >> יובל משולם: << אורח >> אבל הם משתלטים עליו גם ביום וגם בלילה, הם עושים גם פיקוח ואכיפה וגם נותנים דו״חות. שאלת על הדו״חות, אז שם נותנים דו״חות. העירייה בראשון לציון נותנת דוחות. << דובר >> קריאה: << דובר >> אדוני היושב ראש, אתה יודע מה הם עושים? מגרש החנייה שליד החוף עובד 24 שעות, גם אם תבוא בשעה 03:00 לפנות בוקר תצטרך לשלם חנייה. זה נוגע למה שאמרת על ההכנסות הצדדיות. הם יודעים גם לאזן את זה. יש שם מסעדות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק שבקנסות הם לא. << אורח >> אלי שוורצברג: << אורח >> סליחה אין קשר. אני מנהל החופים של ראשון, לאחר מכן, ברשותך, אני אשמח להשיב. << אורח >> יובל משולם: << אורח >> עוד פעם, באשר לפעילויות הצלה בשיטור הימי, ככל שקוראים לנו אנחנו זמינים לאירועי תגובה. השיטור הימי עושה סיורים. כמו ששמת לב, אנחנו רק צוות אחד בכל גזרה. לאורך כל ה-195 קילומטרים של גזרת הים התיכון אנחנו רק שלושה צוותים במשך היום, שאחראים לעשות את כל פעולות האכיפה, לשמור על הסדר הציבורי ועל התחום הפלילי בים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עם מבט לחוף. לא פח״ע או דברים מהסוג הזה. << אורח >> יובל משולם: << אורח >> לא פח״ע. אבל מבט לחוף רק באירועי תגובה, כנגד אופנועים שמשתוללים ומסכנים חיי אדם וכנגד בריונות בים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בריונות מכלי שיט. << אורח >> יובל משולם: << אורח >> כן. << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> אדוני היושב ראש, רק לעדכן אותך על המשטרה, לא בצד של הים אלא בצד של החוף. משטרת ישראל הפסיקה השנה לבוא לחופים בכלל. גם לשוטרים בשכר. אני לא יודע האם זה בגלל המחאה, שגובה מהם כוח אדם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לך, בשונה ממני, מותר להגיד את זה. << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> אבל העובדה היא שאין בכלל שוטרים בשכר בחופים וזו בעיה מאוד קשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שוטרים בשכר זה בדרך כלל בהסכם של העירייה. << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> אפילו בשכר אי אפשר לקבל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הרשויות ביקשו ואין? << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> כן. אין, בוודאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. כן, תסיים בבקשה. << אורח >> יובל משולם: << אורח >> אז נושא ההסברה הוא די חשוב. גם באשר לחופים המוכרזים וגם באשר לחופים הלא מוכרזים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, יש הסברה ממשלתית כוללת? << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> אני לא ראיתי לאחרונה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> למה? ישנו פרסום. משרד הפנים מפרסם על רחצה בטוחה בכל אמצעי התקשורת לכל המגזרים, לאורך כל עונת הרחצה. << אורח >> יובל משולם: << אורח >> זאת הסברה כללית. אני ממליץ לעשות הסברה יותר קונקרטית באשר לאותם חופים, שאותה רשות מקומית תעשה הסברה עם פלאיירים. << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> אדוני, גם על זה יש לי הערה חשובה. היה מחקר שעשו בים המלח וחוקרים הגיעו למסקנה שאמצעי ההסברה האפקטיבי ביותר הן מערכות הכריזה של המצילים. כשאתה מדבר בכריזה זה יותר טוב מ-1,000 פלאיירים ומכל אמצעי אחר. הכריזה של המצילים היא הדבר הכי חשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, תודה. סגן ראש עיריית בת ים. << אורח >> ירון עמוס לוי: << אורח >> אוקיי, בהמשך לדברים של אופיר, אני כן חושב שצריך לקיים כאן שולחן עגול, אבל מבחינה פרקטית, השאלה היא מה אנחנו עושים מחר בבוקר. כי להקים עוד תחנות הצלה ולהרחיב את החופים זה תהליך של לוקח זמן. דבר נוסף מאוד חשוב שלא עלה כאן ואבי אפיה נמצא כאן, צריך להודות למצילים שעושים עבודות קודש. אני נמצא לא מעט שעות בתחנות ההצלה ויש שאלה אחת שעולה, שמעניין אותי מאוד מי יוכל לענות עליה, כמובן שלא המצילים: כמה זמן לוקח להציל מטביעה אדם שנמצא במים? או מהרגע לפני? אני אקצר ואתן את התשובה, שתי דקות לפני שהוא טובע. זה רק מראה בעצם את העבודה הקשה שעושים המצילים וזה גם שובר את הסטריאוטיפ הזה שהם באים לבלות ולהעביר את הזמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לשאול שאלה אחת. יושבים פה ראשי רשויות וסגנים של ראשי רשויות, תכף נגיע גם לשמוע את ראשון לציון. אבל אני רוצה לשאול, ראשי רשויות משקיעים בשנים האחרונות בהמון אירועי תרבות, בהמון חגיגות שקורות על המדרכות, במיוחד בחופשים. אז אם מסתכלים על הפרופורציה. אין לי מושג כמה עולה חוף מוסדר, אבל מה הפרופורציה של החזקת חוף רחצה אחד למשך עונת רחצה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שלושה מיליון שקלים. << אורח >> משה פדלון: << אורח >> אני מתקצב על שבעה חופים 22 מיליון וזה מעבר לעבודות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה בילוי של חצי שנה. << אורח >> משה פדלון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בילוי של חצי שנה מבוקר עד ערב לכל תושבי העיר וכמובן שזה גם פלוס לאחרים מחוץ לעיר. << אורח >> משה פדלון: << אורח >> ובין 8 ל-10 מיליון שקלים עולה הפיתוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה התקציב של פעולות התרבות שאתה עושה? << אורח >> משה פדלון: << אורח >> 40 מיליון שקלים. אבל שוב, בתרבות 100% מהתושבים מקבלים ממני תרבות. פה 15%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל כשיש אירועי מופעים לא יבואו מבחוץ? << אורח >> משה פדלון: << אורח >> יבואו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיבו, בסוף בעיר שלך, אם יש לחצי שנה חוף פתוח, יש לו את הבילוי ויש כאלה שמבלים בחוף הים הרבה פעמים, זה לא בילוי חד פעמי. << אורח >> משה פדלון: << אורח >> מדהים. אני מוכן כבר מחר בבוקר לפתוח עוד שלושה חופים מוכרזים, רק שהמדינה תקצר את ההליכים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אומר שאתה אפילו לא צריך את התקציב, רק שלא יפריעו לך. << אורח >> משה פדלון: << אורח >> בדיוק. מחר בבוקר אני פותח בחוף הפרצה ובחוף השרון, תן לי, אבל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה הגשת ב- ׳קול קורא׳? << אורח >> משה פדלון: << אורח >> עכשיו יש ׳קול קורא׳, אבל הוא מאוד מסובך, זה לא פשוט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מסובך? ירון, אתה מבין כשאתה קורא אותו? << אורח >> ירון עמוס לוי: << אורח >> אני יכול להבין כי אנחנו מחכים כמה חודשים טובים לפתיחה של תחנה בבת ים. תחנה חדשה שעומדת בתשתיות, במסגרת ה- ׳קול קורא׳ הקודם אם אני לא טועה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> נכון. משנת 2019. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נו, מה הבעיה? תן לי דוגמה. << אורח >> ירון עמוס לוי: << אורח >> אני אשמח לשמוע. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> הבעיה בבת ים היא למעשה בעיה בטיחותית. החליטו ששמים את סוכת ההצלה 50 מטרים מקו המים. << אורח >> ירון עמוס לוי: << אורח >> 15 מטרים. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> 50 מטרים. אני מדדתי את המרחק הזה כבר שלוש פעמים, אז עד שהמצליח יצליח להגיע להציל מישהו הוא כבר יגיע לקפריסין. << אורח >> ירון עמוס לוי: << אורח >> אז השאלה היא אם אין פתרון שהמדינה יכולה לתת לנו כדי למנוע בעיה, כי התחנה כבר נמצאת וגם התשתיות. עכשיו חסרים רק המצילים כדי לתת שירות לאלפי אנשים ש - - - << אורח >> ירון עמוס לוי: << אורח >> נתתי פתרון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הרווח בין 50 ל-15 הוא 35 מטרים. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> נכון. המרחק הזה הוא מאוד חשוב. הנה, יש פה מצילים ואתה יכול לשאול אותם עד כמה חשוב העניין של הזמן שבו המציל מגיע אל הטובע. << אורח >> אברהם אפיה: << אורח >> יש גם את עניין הראייה למרחק. אי אפשר לראות מתחנת הצלה שנמצאת 50 מטרים מקו החוף. ברגע שיציבו שמשיות וכסאות נוחים, לא יצליחו לראות את אותם אנשים שנמצאים בקו החוף. לכן נושא המרחק מקו המים הוא אדיר. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני נתתי פתרון לסיפור הזה של בת ים. דיברת על סוכת משנה. אז אמרתי להם שבינתיים, עד שהם יצליחו להזיז את הסוכה לכיוון קו המים, הם יכולים להוסיף עוד מציל ולשים סוכת משנה שתהיה למעשה על קו המים. דיברתי על זה עם ראש העיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אתם צריכים לפתור את הבעיה הזאת. << אורח >> ירון עמוס לוי: << אורח >> ברור, אנחנו עובדים על זה. רק עוד דבר אחד בנושא אחר. אבי, תקן אותי אם אני טועה. בתחנת הצלה יש שלושה מצילים במשמרת, לכן הדבר הראשון שאנחנו חושבים שצריך לעשות זה להגדיל את מספר המצילים. מאחר ואנחנו יודעים שהם לא מתרכזים רק ב-150 מטרים של החוף המוכרז אלא גם בצדדים, מה שאומר שיש להם לא מעט עבודה וזה דבר שיכול לפתור הרבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. ראשון לציון, תשכיל אותנו בעוד. קיבלת את המחמאות שקיבלת ועכשיו תגיד לנו, האם אתה חושב שזה מוצדק? << אורח >> אלי שוורצברג: << אורח >> תודה. כן, זה מוצדק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אתם עושים שאחרים אולי לא עושים? << אורח >> אלי שוורצברג: << אורח >> אני אומר לך. שמי אלי שוורצברג, אני מנהל אגף חופים ואגמים בעיריית ראשון לציון. אני מציל במקצועי וחבר בוועדה המקצועית. אבי ואני חברים באותה ועדה ואנחנו עושים הכול כדי שבאמת ההצלה תתחזק, תורחב ותהיה מקצועית יותר. אבל ברמה הפרקטית, מה אתה עושה ברמה הפרקטית כמנהל חופים? איך אתה מפעיל חוף כדי לתת מענה בטיחותי לתושב? אני אספר לכם סיפור, תושבים יקרים היו כותבים לי אימיילים כמו שהיו כותבים לכל מנהלי החופים: ״אני מסיים לעבוד בשעה 18:00 בערב ומגיע לחוף בשעה 18:20 עם אשתי והילדים. עושים צעד לתוך המים ובשעה 18:40 אתה שומע את הכרוז: ״קהל נכבד, נא לצאת מהמים, שירותי ההצלה מסתיימים.״ אור יום, קיץ, טמפרטורה נעימה.״ אני עונה בחזרה לאזרחים, לאחר שאני מקבל המון אימיילים כאלה ואני יודע שאני לא צודק כי האזרח צודק. אבל לאחר שעולה אליי אזרח עם הילדים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם העירייה תחליט שהיא שמה עד 20:30, לך אסור - - - << אורח >> אלי שוורצברג: << אורח >> שניה, אני אומר לך מה עשינו. אותו אזרח בא ואומר לי: ״אלי, למה אתה לא בא ושומר עליי? אני לא רוצה להיות עבריין, לא רוצה לסכן את עצמי ואת הילדים שלי, אז תשמור עליי.״ והוא צודק ב-100%. עליתי לראש העיר ביחד עם המנכ״ל ועשינו מהלך. יש לנו בסך הכול שש תחנות הצלה פעילות ואני אמרתי ששלוש מתוכן אני אפתח בין השעות 07:00–19:00 ואת שלושת התחנות הנותרות אני אפתח מ-08:00 עד 20:00. זאת אומרת שאני נותן היום שירותי הצלה מ-07:00 בבוקר ועד 20:00 בערב. הקהל מוחא כפיים על המהלך הזה ומברך עליו. לשמחתי הרבה, אני לא יכול לומר שזה ב-100%, אבל אין לנו טביעות מוות. בחוף האסור, שהוא חוף לספורט ימי, אנחנו כן אוכפים. אני בעצמי נמצא שם מידי ערב ואנחנו כמובן מסבירים שלא להיכנס למים כי מדובר באזור מסוכן. אז מי שנשמע להוראות זה טוב מאוד, אבל אם יש אדם שלא נשמע אנחנו כן אוכפים ונותנים דו״חות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רגע, שם הכנסתם את המערכת הטכנולוגית? << אורח >> אלי שוורצברג: << אורח >> אנחנו לא הכנסנו מערכת טכנולוגית. יש רמקולים. העברתי מערכת רמקולים שנשלטת על ידי תחנת ההצלה. אם המציל רואה שנכנסים רחוק הוא פשוט כורז. הוא מנתב את הרמקול לכיוון ואומר להם: ״בואו אלינו, תיגשו לכאן, לחוף המוכרז, כי האזור שם מסוכן.״ רבותיי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסוף אנשים שומעים למה שאומרים להם. << אורח >> אלי שוורצברג: << אורח >> נכון, בוודאי ששומעים. כמובן שגם צריך סיורים במקום. כאשר האזרח רואה שאתה מתקרב אליו אז הוא קצת יותר חושש והוא כן יישמע להוראות. ברמת המניעה, המצילים עושים עבודת מלאכים, עבודה נפלאה באמת, אבל מה אנחנו עושים, כרשויות מקומיות? בראשון לציון אנחנו מגיעים לכל כיתות ט׳. אני באופן אישי מגיע לכל שכבה ושכבה בכיתות ט׳ ומסביר להם. מישהו כאן דיבר על מערבולות. אני רוצה לבוא ולומר לך, שאין מערבולות, לא טובעים ממערבולות אלא מזרם חוזר. אוקיי? תשאל כל אדם סביר מתושבי המדינה: ״ממה טובעים אנשים בחופי רחצה?״ והם יענו: ״ממערבולת, מהזרם הסיבובי״. אבל זה נכון. אנשים לא יודעים את זה. אנחנו מדינת קיץ, כולם מגיעים כל הזמן לחופי הרחצה ולמרות זאת אנשים לא מודעים לזה. כל כיתות ט׳ בראשון לציון מקבלות הרצאה בת 40 דקות, שממנה הם יוצאים עם תובנות גם אליהם וגם אל סביבתם הקרובה, אל המשפחה שלהם, זה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק ששיעורי שחייה כבר לא קיימים, אני חושב. נכון? << אורח >> אלי שוורצברג: << אורח >> שיעורי שחייה קיימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, תכף נדבר על זה. יש פה נציג של משרד החינוך. אוקיי, אני חייב לעצור אותך כדי שנספיק לשמוע עוד. טל חיים, עיריית תל אביב יפו, בבקשה. << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> שלום לך אדוני ושלום לחברי הוועדה. גם אני הייתי פה לא מעט פעמים עם אבי ועם חברים נוספים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תפקידך בכוח? << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> שמי טל פילטר. אני סגן מנהל אגף החופים והמציל הראשי של עיריית תל אביב יפו. אנחנו חייבים קצת לצאת מהקופסה ולעשות דברים נוספים. כי לוועדה מאוד איכפת מהנושא הזה, אבל היא מתכנסת בקיץ כשיש כמה מקרים של טביעות ואחר כך חוזרים לסדר היום ולצערי, משנה לשנה, התופעה הזאת חוזרת על עצמה ואנחנו לא מצליחים להתקדם. אז יש כמה דברים שאני הכנתי לכם, שאני חושב שמעורבות שלכם תוכל בהחלט לסייע בהם. הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא נושא החינוך. כמו שאלי חברי אמר. אין ברירה. חייבים להכניס את זה. כמו שיש בבתי הספר תוכנית לזהירות בדרכים וכל ילד עובר הדרכה על איך לחצות את הכביש ואיך להתנהג היום בכביש. אני לא יודע אם גם ברשויות אחרות שאין להן את ה - - - הזו כמו שיש בעיריית תל אביב יפו, אבל יש גם היום הדרכה בעיריית תל אביב יפו, על איך נוסעים ואיך רוכבים על אופניים, מלמדים על איך נוסעים על אופניים ואיך רוכבים בבטיחות. יש לנו כ-300 קילומטר ים במדינת ישראל ואנשים וילדים לא יודעים איך להתנהג בים, לכן חייבים להכין תוכנית עבור הנושא הזה. אני, ביחד עם חבר נוסף בשם יוני ניסים, שהוא מציל מאוד ותיק בתל אביב ולא נמצא איתי פה היום, הכנו תוכנית, כבר עשינו עבורה פיילוט ולימדנו אותה השנה בבתי הספר את כיתות ו׳. בנוסף, גם הבאנו אותם לסיור בים והסברנו את הדברים שם. בלי הדרכה, זה לא יקרה ודרך הילדים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע זה פיילוט? << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> זה פיילוט שמאוד הצליח. גם עאטף, חברי פה, הכין ערכה שיצאה דרך משרד הפנים לפני 14 שנה, על איך ללמד את הנושא הזה בבתי הספר, הבאתי את הערכה הזאת איתי. אני לא חושב שאפילו פעם אחת, מורה כל שהוא במדינת ישראל הדריך את הערכה הזו, על איך מתנהגים בים. אז אני חושב שזה Must. ואני יכול לקחת מהערכה הזאת, מהפיילוט שאנחנו עשינו ומאלי, אבל צריך מישהו מכם שירים את הכפפה וישלב את משרד החינוך כדי ליישם את זה, כי זה לא מיושם. הדבר השני הוא שיש בעיות מאוד פרוטות בהצלה, אנחנו מדברים פה על משהו ברומו של עולם, על חיי אדם. אני מאמין שאתם תזדעזעו לשמוע שמעל חצי שנה כבר, שמדינת ישראל פשטה את הרגל ושאין מבחנים למצילים. אנחנו סובלים בחופים ממחסור ענק במצילים. היום, מציל שסיים קורס מצילים לא יכול להיבחן, המדינה לא מאפשרת לו להיבחן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה, מה קרה? << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> המדינה מפריטה את הכול. משרד הכלכלה הפריט את המבחנים להצלה והוא כרגע מפעיל אותם לא בעצמו, אלא על ידי חברה קבלנית. החברה הקבלנית מפעילה את הבחינות בסיום הקורסים, שאותן מבצעים מצילים ותיקים מבנינו, שעושים את זה מתוך אידיאל מקצועי. אף מציל לא מרוויח על זה כסף, אלא פשוט לא עובדים באותו יום ומגיעים לבחון את המצילים שסיימו קורס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את זה עושה משרד הכלכלה? << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> את זה עושה משרד הכלכלה דרך חברה קבלנית, שלא מבטחת את הבוחנים. זאת אומרת, שאם אני או אחד מהחברים שלי, הולכים היום לבחון קורס שהסתיים, אז אם אותו חניך שנמצא במבחן הסיום של הקורס, נפגע או פוגע במישהו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה זמן אורך הקורס בו לומדים להיות מציל? << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> הקורס הזה הוא מאוד קצר, אני אדבר גם על זה. העניין הוא הסיפור של ההכשרה, שלוקחת ארבע שנים. אתה עובד תוך כדי לימודים, סוג של סטאז׳, עד שאתה נהייה מציג סוג שלוש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וזה בעצם גם מתגבר את הסוכות. << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> בוודאי. אבל מה שקורה היום כרגע, זה שמעל חצי שנה, אף אחד לא יכול להיכנס למערך ההצלה כי אין מי שיבחן אותו, אין ביטוח לבוחנים במידה ומישהו מהנבחנים ייפגע. בנושא ההכשרה של המצילים בארץ. משרד הכלכלה פשט את הרגל. יש אנשים פרטיים שמדריכים את המצילים ואם מישהו פה לא ירים את הכפפה ויקים בית ספר ארצי להכשרת מצילי ים במדינת ישראל, כמו שעושים במערך הכבאות ובכוחות הביטחון, אז כל אחד שבא ונותן כמה אלפי שקלים לאותו מדריך פרטי יוכל להיכנס לקורס. והיום כבר מעט - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, מה הן הנקודות הנוספות? אני נאלץ לקצר אותך. << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> ככה, גם היום יש מאות מצילים שלא עובדים במקצוע, מכיוון שהדור היום לא מוכן לתת את הזמן שלו בשכר שמוצע למציל. אנחנו לא מצליחים לגייס היום מצילים, בדור של היום, שהולך ומשתנה. גם הקורונה עשתה שינויים במדינה. אז אנשים היום רוצים עבודה היברידית, עבודה מהבית, עבודה גמישה. היום כשמגיע אליי מציל לראיון עבודה הוא מראיין אותי ולא אני מראיין אותו. הוא אומר לי: ״אדוני, אתה חושב שאני יעבוד כל שישי ושבת? אתה חושב שאני יעבוד כל שבת וחג? יש לך טעות״. << דובר >> קריאה: << דובר >> כמה שעות זה? << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> 12 שעות ביום, בלי חופשה וכל שישי שבת, אז אנשים לא מוכנים לעבוד. הוא אומר לי: ״בתמורה לשכר הזה״ - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> כמה אתה משלם? << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> מציל מקבל 50 שקלים לשעה. << אורח >> ירון עמוס לוי: << אורח >> כמה זמן לא עודכן השכר של המצילים? << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> עודכן ב-2016. תראו, אין ספק ש - - << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> זה היה הרבה יותר גרוע. << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> בוודאי. אין ספק שבמקום כמו מדינת ישראל, אזרחי מדינת ישראל צריכים לקבל שירותי הצלה מזריחה ועד שקיעה. יש חוק שעות עבודה ומנוחה, יש את מערך המצילים הקיים היום ויש את היכולת של המצילים, מציל לא יכול לתת יותר ממה שהוא נותן, שזה 12 שעות. לכן חייבים להכין תוכנית עתידית, בת חמש ועשר שנים, שבשלב מסוים גם תעביר את המצילים לעבודה בשתי משמרות ושתעסוק גם בשימור השכר שלהם ובהעלאתו. זה לא יכול להמשיך. הדור הצעיר, דור האלפא, לא מוכן לתת את הזמן שלו כמונו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה שעות מותר למציל לעבוד ברצף? << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> 12 שעות. ואנחנו צריכים לפחות 15 שעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל כרגע זה שמונה שעות. << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> יש רשויות שבגלל חוסר במשאבים מפעילות גם שמונה שעות, כי זה מה ששר הפנים חייב, אבל רובן 12 שעות. << אורח >> אברהם אפיה: << אורח >> ברובן, ביולי ובאוגוסט, לפחות 12 שעות. << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> חברים, אני אומר לכם שאם הוועדה הזו לא תרים את הכפפה ותפעל מפה לשיפור תדמית המציל, כמו שמנסים לעשות היום עם תדמית המורה, אז תהיה לנו בעיה. היום אנשים צעירים לא רוצים להיות מצילים, זה לא דבר מכובד להיות מציל. ברשותך, יש לי עוד כמה נקודות. אני מתנצל, חשוב לי שתשמעו את זה. לכן אני חושב שמישהו פה ירים את הכפפה ושתקום ועדה בין משרדית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרו את זה, הלאה. << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> אוקיי. עוד כמה נקודות קטנות: חייבים לפחות לנסות לשתף את משרד הביטחון בלגייס מצילים יוצאי יחידות קרביות ולתת את העבודה הזו כעבודה מועדפת. אני ניסיתי, ביחד עם העירייה שלי, להכניס את העבודה - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אין תחום במדינת ישראל שלא מבקש את זה, רק שתדע. << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> חייבים גם לשפר פה ולהכניס מערכות טכנולוגיות, כמו שאמרו פה החברים, אין ברירה. עוד שתי סוגיות קטנות: אחת, מערך העזרה הראשונה שיש היום בחופים, הוא לא מתאים למאה שבה אנחנו נמצאים. היום משרד הפנים מחייב שבחוף מוכרז יישב מגיש עזרה ראשונה ויגיש עזרה. אבל הידע של מגיש עזרה ראשונה הוא מאוד דל, - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה כיום יש על ידי - - - של מד״א? << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> מגיש עזרה ראשונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בתוך כל סוכה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא לא בסוכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלא? << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> יש אדם שעבר 44 שעות הכשרה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה הוא נמצא? << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> במרפאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. סככה זה כולל מרפאה. << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> כן. באירוע טביעה כל דקה היא חשובה, כי לא מגיע חמצן למוח וללב, אז אם לא יעלו את רמת מגישי העזרה בחופים לרמה של פרמדיק, שיכול לבצע פעולות מצילות חיים, אז הדבר הזה הוא מאוד מאוד גרוע. 2. חייבים לגייס את השופטים במדינת ישראל, להבין שחייב להיות מוטל אשם תורם גבוה יותר, על אדם שנכנס למים במקום שהוא אסור לרחצה או בזמנים שאסורים לרחצה. היום בית המשפט רואה את אותו אדם מסכן שטבע ונהיה צמח או את המשפחה שלו, לכן הוא מטיל על הכיס העמוק של הרשויות, לשלם מיליוני שקלים של פיצויים ולכן חייבים לעשות איזה שהוא כנס של שיתוף פעולה עם הפן המשפטי, עם הפרקליטות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת שהוא לא מתייחס לאם זה - - - << אורח >> טל חיים פילטר: << אורח >> לא, הוא לא מתייחס. הוא אומר: ״האדם הזה מסכן ואיבד את חייו.״ אבל את המיליונים האלה ראשי הרשויות יכולים להשקיע לטובת הציבור במקום לאותו האדם שעבר על החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מרכז השלטון המקומי כאן? << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> אנחנו מייצגים אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש, אם אפשר, לאסוף לנו נייר שאומר כמה שולם בחמש השנים האחרונות במסגרת החלטות על פיצויים של טביעה במקומות שהם לא מוסדרים, לא בחוף מוסדר. << אורח >> משה פדלון: << אורח >> אני ממלא המקום של ביבס, אתה תקבל. << אורח >> אופיר פז פינס: << אורח >> אגב, עוד דבר. חברות הביטוח לא מוכנות היום לבטח רשויות מקומיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. אז גם התייחסות לזה. אחד ממגישי ההצעה, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שלום לכולם. תודה אדוני היושב ראש על קיום הדיון הזה. אני חושב שהוועדה צריכה להיכנס לעובי הקורה מבחינת העבודה שלה ולהכריז על החופים האלה, חופים שנמצאים ללא סטטוס או חופים שאסורים לרחצה, אנחנו צריכים לפנות בעניין הזה לשר הפנים משה ארבל כדי שננסה למנוע את זה. קודם כל, צריכה להיות אכיפה. סימון דיבר על הקנסות שמשלמים, שעדיין נמצאים בעידן הישן ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לאכוף בצורה נכונה יותר. המשטרה צריכה להיכנס לעניין הזה בצורה מאוד חזקה. כי אם אנחנו מסתכלים על המספרים שנמצאים כאן, אז רוב הטביעות הן בחופים ללא סטטוס או בחופים שאסורים לרחצה. לכן אני חושב שהוועדה צריכה לקבל החלטות בעניין הזה, גם אם זה מצריך מאיתנו לקיים דיון נוסף, על מנת שנאכוף ונמנע מאנשים להיכנס לחופים האלה, כי המספרים מדברים בעד עצמם. למה הצטרפתי אל החברים שלי ויזמתי את הדיון בנושא הטביעות? בחברה הבדואית, יש לנו מצוקה. רוב הישובים הבדואים, מלבד רהט, חורה ולקייה שבהם יש בריכות שחייה – אין לנו בריכות ביישובים הבדואים בנגב. לכן, אני פונה מכאן גם למיקי זוהר, שר הספורט וגם למשרד החינוך, לעבוד איתנו ביחד על מנת שנתקדם בנושא הזה. לפני כחודש נפטר אצלנו תלמיד בית ספר בשם סאלח מאבו סולב ואתמול נפטר תלמיד נוסף. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בבריכה או בים? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> טבע בבריכה. אז אתמול נפטר יוסף ולפני חודש התלמיד מאבו סולב. עמאר יוסף - - - וסאלח אבו סולב. לכן אני חושב שאנחנו צריכים לשים דגש על הנושא הזה ולהתקדם. סימון, אתה עזרת המון להתקדם עם הנושא בחורה, עבדנו ביחד, התקדמנו והקמנו בריכות שחייה ויש תוצאות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא צודק אגב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא להפריע לחברי הסיעה המתחרה. אוקיי. חיים אוטמזגין, זק״א, בבקשה. << דובר >> חיים אוטמזגין: << דובר >> חיים אוטמזגין, מפקד יחידת הצוללים של ארגון זק״א. אני מבקש להעלות על סדר היום בוועדה, ככל והיא תיקח את הנושאים שדיברו עליהם כאן ותגבש איזו שהיא רביזיה: א׳- להבין שלאחר כל המאמץ של המניעה או טיפול של הצלה תוך כדי שהאירוע קורה, מרבית, או לפחות מחצים מהאירועים של תביעה, מסתיימים באיתור של נעדר מתחת למים. איתור נעדר מתחת למים, מדובר בחופי ים, מצריך גיוס כוחות מאוד מקצועיים וחיפוש שלפעמים נמשך שעות ובמרבית הפעמים גם נגרר לימים. הדבר הזה מתעד בעצם ימים שלמים של פגיעה בכבוד המת, שבעצם נמצא מוטל בקרקעית. אנחנו כארגון, לקחנו על עצמנו משנת 2004, להקים את יחידת הצוללים, שתסייע בעניין הזה. חילצנו מעל 117 טובעים ממעמקי הים במתארים שונים. אנחנו כן נבקש להעלות לסדר את פעילות יחידת הצוללים של זק״א, מאחר ולפעמים היא מוגבלת מסיבות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת שבעצם כל העניין הזה נופל היום עליכם? << דובר >> חיים אוטמזגין: << דובר >> לא. האחריות היא אחריות משטרתית וגם יחידת ׳להבה׳ עושים עבודה נהדרת. הנקודה היא שכשאירוע מתמשך הרבה מעבר לכמה שעות, זה לוקח המון כוח אדם, גם של המשטרה וגם יש חוסר ביכולת, היחידות האלה הן מוגבלות. אנחנו, עם סד״כ של 180 צוללים, עם ציוד צלילה מהמתקדמים בארץ. יש לנו סונאר, שזה כלי ייחודי לנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מתנדבים כולם? << דובר >> חיים אוטמזגין: << דובר >> כולם מתנדבים וזמינים. יש מגבלות בהיקף היכולת שלנו לבוא ולפעול, מכיוון שמדובר באירועים משטרתיים ולא בכל מקום אנחנו יכולים להשתלב. אני בטוח שהסדרה של העניין הזה, גם יחד עם המשטרה וגם יחד עם הרשויות, יביאו תועלת גדולה ובעיקר חיסכון. זמן התגובה שלנו הוא מיידי. ככל שמגיעים מהר יותר באירוע כזה, אז הסיכוי למצוא את הגופה היא מהירה יותר. המשמעות היא כבוד למשפחות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש שיח כרגע? גם עם ה - - - << דובר >> חיים אוטמזגין: << דובר >> יש בעיה שצריך לחצות אותה. אין שיח. אנחנו מבינים את הבעיה. המטרה לא יכולה לשנות את הבעיה, כי היא בעיה - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לומר פה משהו על אנשי זק״א. הם עושים באמת עבודת קודש, זה משהו שאי אפשר לתאר, לכן אני באמת מצדיעה לכם, כל הכבוד. << דובר >> חיים אוטמזגין: << דובר >> אז אנחנו מבקשים שבמסגרת הרביזיה, יעלה גם הנושא הזה והאפשרות של זק״א לתרום בעניין, כפי שהיא עשתה עד היום, שתהיה מוסדרת ותוכל בעצם לתת שירות, גם למשטרת ישראל, שהאחריות היא עליה וגם בעיקר לתושבים, שנמצאים על שפת הים ונמצאים ברגעים מאוד מאוד קשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוועד הארצי למניעת טביעות, דקלה הראל, בבקשה. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> אבי ומורי, יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת, בפרט חבר הכנסת דוידסון, שמהרגע הראשון דוחף ומקדם ואני מודה לך על זה מכל הלב, אתה יודע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אבא עושה? מה תפקידו בכוח? << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> הכול. מהתחלה ועד הסוף. כמובן, גם יושב ראש הפורום משה פדלון, שמרגע שנפגשו גם דוחף ועוזר, ואופיר פינס, אני חושבת שמכולם אתה הראשון שאיתו נפגשתי ואני באמת מרגישה את הלב שלך לעניין וכמובן כל מי שנמצא כאן. טיפה שנבין את המצב שלנו לעומת מה שקורה בעולם. כשמסתכלים בהשוואה ל-OECD, זה נראה שישראל במצב טוב. במיוחד אחרי שמתייחסים לזה שבעולם יש הרבה מאוד טביעות שקשורות למקרים של רצח ולהתאבדויות. אז בגלל שזה פחות מקובל אצלנו - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> דקלה, אני אעצור אותך רגע. תגיעי לדברים שצריך לעשות במדינה. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> אבל רק תראו את היחס, של אדם אחד טובע כל 10 קילומטרים חוף, לעומת העולם, שם זה אדם אחד כל 857 קילומטרים, אחד ל-690. רק שתבינו את המצב שלנו לעומת מה שקורה בעולם וכמה עוד אפשר לשפר. כמו שאמרנו, המצב שלנו הוא שישנם 21 קילומטר חופים, 170 חופים אסורים לרחצה ו-144 חופים לא מוכרזים. המטרה שלנו היא להגיע למצב שיש 80 קילומטרים חוף, כלומר להוסיף עוד 60 קילומטרים לחוף ולהפוך את הלא מוכרז שיישאר, שזה רק 54 קילומטרים של חוף, לאסור לרחצה. ברגע שזה יהיה ככה תהיה הגדרה מאוד ברורה. היום בחוק, בחופים האסורים לרחצה צריך להיות שילוט שאוסר על הרחצה, צריך להיות שם פיקוח ומתן קנסות. האזרח יגיע ויראה את הדברים בצורה מאוד ברורה. אני באה מעולם החינוך, אני מורה, כשאתה רוצה לחנך מישהו אתה צריך להגיד לו בצורה מאוד ברורה: פה מותר ופה אסור. המצב בחוף לא מוכרז הוא לא ברור. אח שלי טבע בחוף לא מוכרז. לא היה שם שילוט, הייתה חנייה והיו פחים, זה היה נראה שאפשר לרחוץ ואז הוא באמת לא הבין שהוא במצב סכנה. זה צריך להיות מאוד מאוד ברור וזו ההצעה שלנו. עכשיו, איך מגיעים ל-80 קילומטרים של חוף? כי שוב, כמו ששמענו פה, מדובר בעלות מאוד מאוד גבוהה. אז אנחנו בעצם מצאנו את שיטת ׳הצלת רחבה׳, הפרויקט האוסטרלי. את כל הדברים היפים האלה, למדתי כמובן מפול, שיושב כאן לצידי. אם היום יש לנו 150 מטר חוף של שלושה מצילים, אז צריך להגדיל אותו לקילומטר חוף. כמובן שאפשר לשנות את זה בכל מיני צורות. אפשר לעשות מגדל הצלה בצד. אפשר להשתמש בסיור מצילים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תעצרי רגע, זאת נקודה מאוד חשובה. זה העתיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מדברים על לקחת את הסוכה הסטנדרטית שמכירים היום ופשוט לשדרג אותה עד כמה שאפשר במינימום עלויות. אולי עם השקעה של - - - << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> תראו, עלות אחזקה לשנה של 60 קילומטר חוף זה 30 מיליון שקלים, זה הכול, זה כלום. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אדוני היושב ראש, אבל העניין פה זה שאם לקחת את ה-150 מטרים האלה והרחבת אותם לקילומטר, אז כדי שזה יהיה פרקטי, צריך סיורי מצילים, מגדלי הצלה, מגדלי רפואה ומערכת התראה. אז אתה בעצם יכול להגדיל את זה לקילומטר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפילו מגדלי רפואה, אפשר לשנע אותם. זה לא חייב להיות כל הזמן במרפאה. היום הם יכולים לשים את כל המכשור שצריך על אופנוע ולעזור. תכף נשמע גם את ׳איחוד הצלה׳. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> גם ׳איחוד הצלה׳, גם מד״א וגם כולם מסכימים לזה ורוצים לקחת בזה חלק ויש גם מתנדבים, רק צריכים את העזרה של עאטף עם רייזרים, רק את העזרה מסביב ובמערכת ההתראה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, החישוב של ה-30 מיליון, מה הוא כולל? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הכול ל-60 קילומטר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכמה אתה מגיע היום בנתונים שאתה משלם עבור ה-60 קילומטר? << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> היום 150 מטרים זה מיליון ו-400 אלף שקלים לפחות. זה פשוט מצחיק. מערכת ההתראה היום, כפי שדיבר עליהן חבר הכנסת דוידסון, הן פיתוח ישראלי מדהים, שלא רק מאתר כשמישהו נמצא בסכנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה זה קיים היום? << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> זה קיים היום באשדוד, כבר שנתיים. זה עובד מעולה ומצליח. זה קיים גם בארצות הברית ובכמה מקומות נוספים בעולם, רק צריך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> באשדוד יש כיסוי יותר גדול? אם אתה יודע על משהו שאני לא יודע אז תגיד. דקלה, אנחנו תכף נחזור אלייך. << אורח >> יצחק דוד כהן: << אורח >> שלום שמי דודו כהן ואני מציל מאשדוד. אני מכיר את המערכת הזאת, מדובר במערכת בלוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אומר את זה מפוזיציה? << אורח >> יצחק דוד כהן: << אורח >> לא, אני עבדתי בתחנה שבה המערכת הזאת קיימת, היא נמצאת קילומטר וחצי מהתחנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היום אתה לא עובד שם? << אורח >> יצחק דוד כהן: << אורח >> לא. היום אני עובד בחוף הדתי. המערכת הזאת לא עובדת כמו שמדברים עליה וכמו שמצפים ממנה. גם כשכבר רואים וקולטים משהו במערכת, אז עד שאתה מגיע לטובע, שהרי מדובר בקילומטר וחצי, אז אתה יכול רק לעשות לו החייאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. דקלה, תמשיכי, בבקשה. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> אוקיי. אבל יש היום גם סיורי מצילים שהם מתנדבי הצלה ויש גם הרבה אפשרויות אחרות בתוך הדבר הזה. אפשר גם לקחת מתנדבי הצלה מהפרויקט הצלה מהפרויקט האוסטרלי, שבאמת כבר יש להם שיטת הפעלה. יש לנו גם עוזרי מציל, כמו שיש אצל אלי בראשון לציון ואפשר לעשות גם משהו איתם. כלומר, אפשר פשוט לשבת עם אבי ולתכלל משהו, אבל צריך להתחיל לבנות משהו. << אורח >> אלי שוורצברג: << אורח >> הערת ביניים ברשותך. לגבי קורס עוזרי מציל או לימודי ההצלה באשדוד. מדובר בלימודים חינוכיים בלבד, זה לא בא במקום מציל. אנחנו לא נשלח ילדים בני 15 להציל חיים ולא ניתן להם את האחריות הזו, זה חד משמעי. אז שלא יובן כאן לא נכון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה לא במקום מציל. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אתה נותן לו תעודת הצלה. ברגע שאתה נותן לו את התעודה הזאת, הוא יבוא גם בשעה 17:00 וב-18:00 וייכנס פנימה, גם הוא עלול לתבוע שם. אז אם קורה לו משהו מי ייתן על כך את הדין? << אורח >> פול חכים: << אורח >> אנחנו אפילו לא התחלנו. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> רגע, שנייה. אפשר שזה יהיה על יבש. אפשר שהם אלה שרק יקפיצו את המצילים. אפשר לחשוב מה באמת נכון ולעשות את זה לאט לאט ובשלבים. אבל באמת צריך לפתוח קצת את הראש. אנחנו מדברים על איסוף הנתונים בחופים הלא מוכרזים שלוקה בחסר, אני לוקחת את זה מתוך מבקר המדינה. אלה דברים שאני לא כל כך הצלחתי להבין. כשקיבלתי את הנתונים האלה ממשרד הפנים, אמרו לי שחוף לא מוכרז ב-2020-2021 היו אפס טביעות, אלה הנתונים שאני קיבלתי. רק מהתקשורת ראיתי חמש טביעות ובמרכז המידע והמחקר של הכנסת ראיתי 14 טביעות. אז משהו בנתונים צריך להיות אולי קצת יותר מסודר וברור. דו״ח מבקר המדינה גם מדבר על זה שאין שום נתונים על פציעות ובעולם מראים שעל כל בן אדם שטובע למוות יש עוד ארבעה שנשארים נכים. אין גם את כל הנתונים של מה קורה לאדם אחרי שהוא מגיע לבית החולים. אז מד״א למשל, אמרו שהם מוכנים לעזור בהקשר הזה. אבל שוב, צריך איש מקצוע שיחבר את כל הדברים האלה. בנוסף, אין הפקת לקחים וגם דו״ח מבקר המדינה מדבר על זה. בשנת 2007, בן 48 טבע למוות בחוף ׳מעיין צבי׳, בתו ניצלה. בשנת 2014, בן 45 טבע למוות ובנו בן ה-10 ניצל. בשנת 2018, גבר בן 23. ב-2021 אח שלי טבע למוות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה אין איזושהי רשות שחושבת על הפתרונות? כמו שיש לרלב״ד או משהו כזה, רשות שגם חושבת על הפתרונות. משרד הפנים צריך להפעיל את זה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> למה? יש לדוגמה את איגוד ערים כינרת. יכולים לעשות כזה איגוד לכל חופי הרחצה, שמתוקצב על ידי המדינה ונמצא תחת משרד הפנים. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> זה אמור להיות התפקיד של אגף הרחצה. אגף הרחצה צריך למצוא פתרונות, זה מה שדו״ח מבקר המדינה דורש ממנו. אח שלי לא היה צריך למות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אח שלך טבע? אני לא שמעתי. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> זה היה הגבר בן ה-23 בשנת 2021 שכתוב שם. תראו כמה התראות. למה לא יכלו לעשות משהו לפני כן? למה לא יכולת לאסוף את הנתונים האלה מראש? תראה מה שראש המועצה אומר, שנים הם יודעים שיש טביעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פקחים זה דבר שמציל חיים. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> עם כל הצער שבדבר, אני לא חושב שמישהו שנכנס לחוף שאין בו שירותי הצלה ותחנת ההצלה נמצאת במרחק של קילומטר ממנו, צריך להיכנס למים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. היא דיברה עכשיו על הפקת לקחים, מבלי להיכנס לגופו של מקרה. הפקחת לקחים היא גם באשר לחופים שהם לא מוסדרים, אוקיי. כי יכול להיות שהשילוט שם לא מספיק ברור. יכול להיות שמישהו מגיע לשם מתוך החוף. הפקחת לקחים היא א׳ ב׳ של כל התנהלות של מישהו שאחראי על משהו. אז אני מקבל את הנקודה הזאת ב-100%. הלאה, בבקשה. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> דו״ח מבקר המדינה אומר את זה, לא רק אני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אם הוא לא היה אומר את זה היית צודקת. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> דו״ח מבקר המדינה גם מצביע על כך שאין למשרד הפנים כלים לאכיפה. למשל היום, רוב הרשויות המקומיות בעצם כן קבעו בחוק העזר העירוני שלהן, שמותר לרחוץ רק בחוף עם מציל ורק בזמן ששירותי ההצלה פועלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אחראי גם על הקשר מול הפיקוח העירוני? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> לא. למעשה הרשות היא האחראית על האכיפה, על הפיקוח ועל הכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי בודק את עבודת הפיקוח? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני הרגולטור. אני בודק את הפעילות של הפעלת החופים. באשר לפיקוח מעבר לשעות הפעילות, אני לא מפקח על הרשות אם היא עושה או לא. << אורח >> משה פדלון: << אורח >> יש מנהל רשות חופים בכל עיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מנהל רשות חופים מטעם משרד הפנים? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> מטעם הרשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל שאלה. הוא אחראי גם על הפיתוח, גם על לעשות ׳קול קורא׳, גם על לבדוק את כל הבעיות והכול, אבל עדיין. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> יש לי מפקח שלמעשה שעושה את הפיקוח על הרשות, שהיא אכן מקיימת את הוראות החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז יש לך מפקחים או שאתה לבד? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> יש לי שני מפקחים בכל הארץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יותר טוב מאפס. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> אבל אין להם החלפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני ראיתי. תחתרי למשפט סיום אם אפשר. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> אוקיי. בנוגע לחופים הנפרדים. אנחנו יודעים שיש אוכלוסייה דתית, מסורתית וחרדית 55%, אבל רק 7% מהחופי רחצה הם נפרדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, לא רק יהודית. נכון אחמד? ברגע שהתחלנו את הישיבה זה עמד על 55.01%. זה אומר שציבורים כאלה, שלא הולכים למקום שלא מוסדר לפי אורחות חייהם, יחפשו את הנישה, זה הכול. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> לקחנו את החוברת שהראו קודם, של משרד הפנים. עשינו מזה סרטונים, ספרונים ותכנים שהם כולם חינמיים במתנה. פשוט כל מה שצריך, זה שמשרד הפנים יפיץ את זה לרשויות במדינת ישראל בחינם ובמתנה, עשינו לומדות. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> למה שמשרד החינוך לא יפיץ את זה? << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> גם דרך הרשויות. אז ההמלצות הן: בניתי תוכנית חומש ל-60 קילומטר, תוכנית מפורטת לפרטי פרטים שנוצרה ביחד עם מנהלי החופים, שעוסקת בשיטת ההצלה ובכל השאר, כתבתי את הכול בחוברת פה. תוכלו לראות את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. זה יבוא לידיי ביטוי. תודה רבה רבה. חבל שנכנסתם לזה בגלל כזה סיפור קשה. השם ימלא חסרונכם, עד כמה שאפשר לאחל לכם. חבר הכנסת טיבי, אתה הולך לנהל את ועדת הכספים אז אני אתן לך את רשות הדיבור, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נכון, תודה. אז בקצרה. א׳- הנושא הזה הוא סופר חשוב ואני מודה לכם על היוזמה. אני שמח לראות פה את אופיר פינס שהיה שר הפנים ואחד מחברי הכנסת הטובים והדינמיים ביותר שהיו כאן. הנושא הזה חשוב לנו מאוד, לכן יש פה שני חברי כנסת מהסיעות שמייצגות את הציבור הערבי. אני לא יודע אם יש סטטיסטיקה ומספרים לגבי פילוח של מספר הטובעים, אני אשמח לשמוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נאמר בתחילת הדיון. << אורח >> אוריאנה אלמסי: << אורח >> בעונת הרחצה הנוכחית, לפי נתוני משרד הפנים, אין בני מיעוטים בין הטובעים למוות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רק בשנה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשנה הזאת. בשנה שעברה היה אחוז די גבוה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אוקיי. אז אני רוצה להתייחס באופן כללי. נאמר כאן שיש סוגי חופים שונים: מותר לרחצה, אסור לרחצה וחוף לא מוכרז. רוב הטביעות הן בחופים האסורים לרחצה ובחופים הלא מוכרזים ונאמר כאן גם שיש חוסר בהנחיות, חוסר בשילוט וחוסר בחינוך. אנשים הולכים לחופים הלא מוכרזים ונדמה לי ששלטים יכולים להציל חיי אדם בנושא הזה. גם ראינו במצגת את הצורך להרחיב את רצועת. החוף מ-150 מטר לקילומטר. הנקודה הנוספת היא חינוך לשחייה. האיש הזה, דוידסון, עוסק בזזה יום יום, גם בכנסת. בחברה הערבית יש מעט מאוד בריכות שחייה, בהשוואה לחברה היהודית, ולכן יש פחות חינוך לשחייה ושיעורי שחייה, כך שהסכנה היא סכנה גדולה יותר. רק אתמול ביריחו, נפטר ילד מכסייפה בתוך בריכת שחייה. בחוף ג׳סר א-זרקא למשל, יש מצילה, חממה ג׳ובראן, שהיא אגדה. << אורח >> פול חכים: << אורח >> היא שייכת לעמותה שלנו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רק לפני כמה ימים היא הצילה שני אנשים. כל הכבוד לה וכל הכבוד לכם, על העבודה המצוינת שאתם עושים, לפעמים כנגד כל הסיכויים. איך זה שבכל הנגב יש שתי בריכות שחיי? אחת בהרט, שעליה דיבר ואליד ועוד אחת שהיא בחורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנושא כרגע הוא לא בריכות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, כשיש בריכות אתה מחנך אנשים ומלמד אותם לשחות. אוקיי? ואז כשהם מגיעים לחוף הים הם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן אבל גם אם בסוף יהיו בריכות, אף אחד לא חייב לחנך. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אומר שהדברים משולבים וקשורים אחד בשני. באשר לחופים לא מוכרזים, צריך לשים שילוט שמורה על כך שהרחצה אסורה וזה לצד האכיפה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. רחל, ׳איחוד הצלה׳. << דובר >> רחל צ'ובטה: << דובר >> בוקר טוב לכולם. שמי רחל צ׳ובטה ואני מנהלת שעת חירום של ׳איחוד הצלה׳. ככה, ׳איחוד הצלה׳ מתפרס מצפון ועד דרום, על כל רצועת החופים במדינת ישראל. יש לנו מאות מתנדבים שנותנים מענה בחופים מקצה לקצה. כאשר יש לנו גם רכבים ייעודיים עבור המענה הזה, אם זה רייזרים ואם זה רכבי שטח, שיודעים לתת מענה. כרגע אנחנו פרוסים על תשעה חופים, ברצון לגדול ולהגיע לכל חוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאת אומרת פרוסים, הכוונה היא שזה בשיתוף פעולה מול הרשויות? מול המצילים? מול מי? או שזה במסגרת הפריסה הארצית שלכם? שאתם ברוך השם נמצאים בכל מקום. << דובר >> רחל צ'ובטה: << דובר >> המטרה היא בסוף להגיע לפריסה ייעודית מול הרשויות, כרגע אנחנו יודעים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש איזו רשות מסוימת שאתם כבר עובדים איתה? << דובר >> רחל צ'ובטה: << דובר >> אנחנו יודעים לעבוד ועובדים עם חוף כרמל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת שבשמונת המקומות שבהם אתם נמצאים, אכן יש תיאום מול הרשויות? << דובר >> רחל צ'ובטה: << דובר >> בדיוק. יש לנו פריסה מלאה בחדרה למשל. רייזרים נותנים מענה מקצה לקצה. אנחנו גם התחלנו ביחד עם פול, קורס ייעודי של המשמר הימי, זאת על מנת להכין את הכוננים שלנו ולתת להם ידע נוסף, ממש להעשיר אותם מקצה לקצה. כפי שאתם יודעים, יש גם סירה שנותנת מענה בכינרת. ביום שישי האחרון הסירה הזאת נתנה מענה לילד בן 10 בתוך תהליך החייאה והצילה את חייו. המטרה שלנו בסוף היא באמת לבנות שיתוף פעולה מלא. מול כל הרשויות, מול כל העיריות, להעצים ולהגדיל את כמות רכבי השטח בשטחים האלה על מנת לתת את המענה הזה ולהשתפר. דבר נוסף שאנחנו עושים זה הסברה כמובן שבחינם לחלוטין. אם זה ליצור לכל העיריות, הדרכות כאלו ואחרות, אם זה סרטונים ייעודיים בשיתוף עם דקלה ואם זה עם אנשי מקצוע, שעושים הכול על מנת לתת עוד משהו קטן כדי לשפר כל נקודה קטנה, כדי ללמד ולגרום לכך שהכול רק יגדל ויגדל. זה הכול. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה ויישר כוח גדול על כל העבודה שלכם, שכזכור נעשית בהתנדבות. פול, כל כך הרבה שומעים את השם שלך אז אני רוצה לשמוע גם אותך. בבקשה. << אורח >> פול חכים: << אורח >> בוקר טוב, שמי פול חכים ואני מנכ״ל של משמר ההצלה הימי. אנחנו אולי היחידים שמתעסקים בארץ בבטיחות בים, לנוער, לילדים ולמבוגרים. אנחנו עושים הכשרות בנוגע לבטיחות בים. אנחנו גם היחידים בארץ שחברים בארגון ההצלה הימי: ׳The international lifesaving federation׳. אם דיברתם על revision, להסתכל בקופסה, אז הקופסה כבר קיימת בעולם ההצלה, לא במדינת ישראל אבל ב-130 מדינות שכבר מטפלות במצב הזה כרגע ועוסקות בחינוך ובהצלה, כך שלא צריך להמציא את הגלגל. תסתכלו בבקשה, בצד שמאל, זה הלוגו של ה- ׳The international lifesaving federation׳ של אירופה. איכפת לנו. יש לנו שפע של מתנדבים. מדברים על כסף וכסף וכסף, אבל היי, אבל יש לנו אנשים עם רצון טוב, שרוצים לעבוד ולעזור. ב- ׳איחוד הצלה׳ יש 6,000 אנשים שמתנדבים, גם במגן דוד אדום מתנדבים אנשים מעולים. כולם מתנדבים. אנחנו רוצים עם ההכשרה הבינלאומית הארוכה, לעשות פטרולים על החופים. מה רע בזה? זה win win, זה פיילוט, בואו נעשה את זה. אפשר כבר תוך שבועיים להביא אנשים שיהיו אחרי הכשרה ויעבדו עם עזרה של מצילי הים, אין בעיה. אנחנו לא מחליפים אף מציל ים, אנחנו כאן כדי לתמוך בהם ולהיות כוח בנוסף אליהם. זה ברור לחלוטין שזה דבר שכבר קיים בעולם, במיוחד באוסטרליה, יש מתנדבים יותר מ-70 אלף אזרחים, שמצילים יותר מ-10 אלף אנשים מידי שנה. אז חברים, אנחנו כאן כדי לעזור כי איכפת לנו, ביחד עם הצהוב והאדום. זה ברור לכל אחד מהאזרחים, שיודעים שיש איפה שהוא כתובת. ממש איכפת לנו. אז הרעיון הוא פטרולים של מתנדבים שרוצים לעזור. כמו שאמרתי, כמו שיש במוסדות ביטחון, אז תמיד יש שפע של אנשים שרוצים לעזור. הדבר השני הוא נושא החינוך, שכפי שאמרתי, אנחנו היחידים שמלמדים ילדים בנושא הזה. יותר מ-2,000 ילדים מבתי הספר במגזר הערבי, מג׳סר א זרקא, מיפו ומהמגזר הבדואי. אנחנו היחידים שבאמת עובדים בשטח. כולם מדברים, מדברים ומדברים אבל בבקשה, זה לא עניין של פוליטיקה אלא עניין של הצלת חיים. הנושא הבא זה החשיבות של ציון היום הבינלאומי למניעת טביעות, בתאריך ה-25 ביולי. אנחנו, במשמר ההצלה הימי ביחד עם השגריר האוסטרלי, נעשה את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דוידסון, תעשה יום בכנסת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נעשה. << אורח >> פול חכים: << אורח >> זה יום גלובלי, הכנסת צריכה להיצבע בו בצבע אדום. נושא נוסף הוא עניין החוק. ילדים לא יכולים ללמוד לשחות בלי הים. כמו שלא לומדים סנפליג בלי חבל וכמו שלא לומדים לנהוג באוטו בלי רכב. זה לא רק עניין תיאורטי. אז יש לנו את החומר הרלוונטי, יש לנו את הידע ויש לנו את מדריכי הבטיחות במים, שיכולים ללמד את זה. צריך לשנות את הרעיון כך שילדים כן יוכלו לאהוב את הים להיכנס לים ולא יפחדו ממנו. בנוסף, נושא הפטרולים. אפשר לעשות את זה עם מינימום של שישה אנשים וזה - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> פול, איפה הבעיה? << אורח >> פול חכים: << אורח >> הבעיה היא במודעות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, איפה הבעיה שלך להכניס את הנושא הזה יותר ויותר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא צריך אישור בשביל הפטרולים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני יודע מראש עיריית הרצליה שזה גם קיים שם. << אורח >> פול חכים: << אורח >> בוודאי. אנחנו מידי שבוע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פול, אבל האם יש איזה שהוא חסם? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן, אני יודע שיש איזו שהיא בעיה. << אורח >> פול חכים: << אורח >> הבעיה היא שלא רוצים לקבל אותנו כארגון הצלה. ישר ולעניין, תגיד לכולם שאתה לא רוצה לקבל אותנו כארגון הצלה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני לא רוצה שאתה תציל. אותו בחור בן 15 לא ייכנס לים. << אורח >> פול חכים: << אורח >> אף פעם לא אמרתי שמישהו בן 15 יעשה את זה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אתה רוצה שהילד הזה שאותו אתה מכשיר ונותן לו תעודת הצלה, שהוא ייכנס ויציל? << אורח >> פול חכים: << אורח >> אני לא אמרתי את זה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אם זה עניין של חינוך והעלאת מודעות אז אין שום בעיה, גם אמרתי לך את זה כבר. אבל אתה נותן תעודת הצלה, אתה נותן לאותו ילד בן 14 או 15 תעודת הצלה, תקרא לזה איך שאתה רוצה. צריך שהילדים האלה יבינו שהם לא נכנסים להציל. << אורח >> פול חכים: << אורח >> בבקשה, זו לא הצלה. זו תעודה שהם מקבלים כשהם עוברים את הקורס. That’s it. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים תודה, הבנתי הכול. יש עוד משהו או שאנחנו יכולים להתקדם? << אורח >> פול חכים: << אורח >> זו פעם רביעית כבר שאנחנו מדברים על הנושא הזה, כן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. זו פעם ראשונה שלי כאן כיושב ראש. << אורח >> פול חכים: << אורח >> אז ברוך הבא, אני שמח על זה. אבל באמת, יש פה אנשים שתכלס רוצים לעבוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, תכף תשמע את הסיכום שלי ואני מקווה שהוא יהיה משביע רצון. << אורח >> פול חכים: << אורח >> אז בואו נעשה את זה כבר. אפשר תוך שבועיים כבר לעזור ולמנוע טביעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. קודם כל יישר כוח על מה שאתה עושה ועל ה- passion שיש לך לנושא הזה, צריך פשוט לדעת לתעל את זה נכון. ולתת לזה צורה, אולי בתקנות, כי יש דברים פה שאפשר גם להסתכל עליהם מכיוון אחר, אז שלא ייצא מצב שאדם שהוא לא מוסמך יעשה דברים כאלה ואחרים. לכן צריך למצוא את האיזון, את מה נכון לעשות ואת מה לא. כמו שאנחנו יודעים, שלמשל בתחנות של כיבוי אש ודברים כאלה, יש בני נוער שנמצאים ולוקחים חלק, אבל אף אחד מהם לא חושב שהוא כבאי, אולי הוא חושב שיהיה כבאי בעתיד, אבל הוא יודע שהוא לא כבאי והוא לא מחליט פתאום לפתוח תחנה בפני עצמו. אז יש דברים שצריך לדעת לעשות אותם במינון הנכון, כדי שלא חלילה יקרה לנו ״שכרו בהפסדו״. << אורח >> אברהם אפיה: << אורח >> סליחה, רק רציתי להגיד משהו קטן. בזמנו, ארגון המצילים הארצי הצהיר שאין לו בעיה להביא אנשים להיות בתחנת ההצלה עוד לפני שמכשירים אותם, במינון מסוים. יש בעיה של ביטוחים לאותם אנשים, שיתנו לנו תמיכה. אתם מבינים שמדובר בחיי אדם, אז אחד כזה שטובע ונגמר הסיפור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. ידידי, אתה כבר נגעת בנקודה. << אורח >> אברהם אפיה: << אורח >> אז ארגון המצילים הציע את זה ונתן מקום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התשובה לכל הדברים האלה היא הסדרה, הסדרה כוללת של הכול. אנחנו תכף נגיע לזה. אני רק רוצה לשמוע קודם את משרד החינוך. מי נמצא פה ממשרד החינוך? בבקשה. << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> שלום, שמי רותם זהבי, אני מנהל אגף הבטיחות במשרד החינוך. אני יכול להגיד כמה דברים, ראשית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תן לי תמונת מצב של היום, מה משרד החינוך מחייב לעשות בבתי הספר? האם יש שיעורים בנושא? אם כן, לאיזה גילאים? בגדול. << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> קודם כל, יש איסור רחצה בים התיכון, זה דבר אחד. איסור גורף להתרחץ בים התיכון במערכת החינוך, לאור הסיכונים ולאור אירועים שהיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מתכוון מבחינת הטיולים שאתם מוציאים. אין היום שום שיעורי חינוך בנושא? << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> מבחינת החינוך, יש לימודי שחייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה זה קיים? << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> יש היום בסביבות ה-60 אלף בשנה ואנחנו מכניסים עוד קרוב ל-10, בתגבור למגזר החרדי ולמגזר הערבי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לאיזה כיתות? << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> אנחנו מדברים על כיתות ה׳, אבל רוצים להוריד את זה לכיתה ד׳. זה בגלל המגבלות של הבריכות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רק אתקן אותך, כי כפי שאתה יודע זה העולם שלי. בנושא הזה של לימוד שחייה, יש את הנושא הזה של גובה פני המים בבריכות השחייה. יש מספר עיריות שעושות את זה באופן מצוין כבר בכיתה ב׳. בהרצליה למשל, ראש העיר נמצא פה אבל כמי שהקים את בני הרצליה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנושא הוא קודם כל מה יש ואז מה צריך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אומר, יש כיתות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא עושה את זה על חשבונו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אותו הפרויקט של משרד החינוך שעליו הוא מדבר, נמצא בהרצליה בכיתות ב׳. וב- - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מתוקצב? הוא לא מתוקצב. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> - - ובראשון לציון. בכל השאר זה ד׳ או ה׳. התקווה היא להוריד את הכול לכיתה ב׳. << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> אי אפשר להוריד את זה לכיתה ב׳. יש פה עניין של מדריכים, יש פה ילדים קטנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל שאלה. סימון, אתה מדבר על הרצוי ואני קודם כל רוצה לדעת מה המצוי. << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> אז אנחנו בשאיפה להוריד את זה קודם כל לכיתה ד׳. זאת השאיפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל איך אתם מגיעים למנעד יותר גדול? 60 אלף ילדים בשנה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, זה הרבה יותר מ-60 אלף. << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> לא, אלה המספרים. כולל התגבור שאנחנו עושים באיזו שהיא תוכנית מיוחדת עם משרד הבריאות למגזרים השונים, אנחנו מגיעים ל-70 אלף, אלה המספרים, לא יותר מזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 70 אלף ילדים בשנה, שכמה שיעורי שחייה הם מקבלים? << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> זה יוצא בסביבות ה-10-12 שיעורים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והעלות כולה היא על משרד החינוך? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, שליש. << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> כן, ההורים משלמים את ההסעה במידה וצריך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש את ההורים, יש את העירייה ויש את משרד החינוך, זה שליש, שליש ושליש. << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> כן. ההורים והעירייה נותנים את ההשלמה של ה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת שיש שליש, שליש ושליש? פחות או יותר. << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> משהו כזה, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רשות, משרד החינוך וההורים. << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואתה אומר שאתם מגיעים ל-70 אלף. << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> בסביבות ה-70 אלף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שכמה קורסים הם מקבלים בשנה אחת? כאילו, כמה פעמים הם פוגשים את ה? - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 10 פעמים. << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> 10-12 פעמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בכיתות ה׳ ואתה אומר שאתם שוקלים להקדים את זה לד׳. זאת אומרת, שאם תעשה את זה בד׳ אתה תחסוך את ה׳, כך שזה אותו הדבר. השאלה היא מה יותר נכון, אבל אין לנו זמן עכשיו להיכנס לעניין הזה. האם יש גם שיעורים שמדברים על סכנות הטביעה? האם במסגרת הלימודים, יש איזה שהוא משהו שמדבר על אי כניסה לים בחופים שאינם מוסדרים. << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> כן. מדברים על זה בשיעורי החינוך הגופני, לקראת החופשה, אבל לא מספיק. יש לנו גם הנחיות בנושא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לכם איזה שהוא חוזר להנחיות? << אורח >> רותם זהבי: << אורח >> בוודאי. יש לנו חוזרים שמדברים על זה. האם זה מספיק? האם יש מקום להגביר את זה? בהחלט אפשר לעשות דברים נוספים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אני ממש בדקות האחרונות. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> מנהל החופים של אשדוד ביקש שאני אקריא בשמו שני משפטים. הוא פשוט מאוד הופתע לגבי הנושא שהעלו כאן כנגד המצלמות וביקש להגיב: ״ראשית, מן הראוי לשמוע את מנהל החופים באשדוד, אשר מוביל ויוזם כניסה של טכנולוגיות למערך ההצלה. שנית, המציל הנוכח שם נמצא ללא ידיעת מנהל האגף, הוא לא מייצג את אגף האוכפים ואת העירייה, למערכת בהחלט יש מקום בעולם ההצלה״. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. עינת שגיא, ארגון ׳בטרם׳, בבקשה. << אורח >> עינת שגיא אלפסה: << אורח >> עינת שגיא אלפסה. באמת נאמרו פה הרבה דברים והם חשובים וטובים. אני רוצה להתייחס לכך שבאשר לארגון, אנחנו מדברים על ילדים מתחת לגיל 18. ב-15 השנים האחרונות, 88 ילדים טבעו למוות בחופים בלבד, אני לא מדברת כרגע על בריכות או על טביעות בבית. אנחנו רואים ייצוג יתר לבני נוער בני 15-17, שזה באמת, בפעמים רבות, עניין של התנהגות סיכונית. פה נכנס עניין החינוך, כי עבודה בבתי הספר יכולה להיות מאוד משמעותית, גם בהסברה וגם בהדרכות פרטניות. בנוסף, אנחנו רואים, כשאנחנו מסתכלים על ה-15 השנים האחרונות, אנחנו רואים ייצוג יתר לחברה הערבית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לכם שיתוף פעולה עם הרשויות? << אורח >> עינת שגיא אלפסה: << אורח >> יש לנו, לא עם כולן. אבל כן קיים שיתוף פעולה, גם עם רשויות במגזר הערבי וגם במגזר החרדי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אני חושב שאני הייתי הראשון איתכם. << אורח >> עינת שגיא אלפסה: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. ניר עוז, יושב ראש ארגון מנהלי בריכות השחייה, בבקשה. << אורח >> ניר עוז: << אורח >> תודה רבה אדוני היושב ראש. אני חייב לציין שלצד חופי הרחצה, יש 3,300-3,400 בריכות שחייה ואנחנו נמצאים במצוקה מתמדת של מצילים. אנחנו כבר אמורים לפתוח בחודש אוגוסט עוד קאנטרי קלאבים בלוד ובבני ברק ואין לנו מצילים. המצוקה היא אמיתית ואנחנו זועקים את זה כבר למעלה מ-15 שנה. על מנת לקבל ולהכניס למעגל העבודה מצילים נוספים, הרי זו עבודה עונתית, אנחנו למעשה פותחים בריכת שחייה בקיץ, לארבעה עד חמישה חודשים. יושבים פה גם כן חברי הוועדה ואנחנו זקוקים למצילים ומבקשים להוריד את גיל המצילים ל-17.5 לפחות. בנוסף, כמו שכולם מבקשים אז גם אנחנו, שהעבודה הזו תתאפשר כעבודה מועדפת. היום יש עבודה מועדפת למצילים בבתי מלון, אז אנחנו מבקשים שזה דבר שיהיה גם גורף לכל שאר בריכות השחייה, היות ואנחנו לא מסוגלים לתת את הביטחון של המתרחצים בבריכות השחייה, כי אין לנו מספיק מצילים. נושא ההצלה הוא נושא כאוב ואני אבקש אליו התייחסות פה מהוועדה, על מנת לסייע ולנו ולתת לנו תוספת. חבר הכנסת סימון דוידסון הרים את הכפפה, הוא עוזר ויוזם. אז אנחנו מבקשים גם מחברי הוועדה שנמצאים פה, לסייע לנו להוריד את גיל המצילים ל-17.5. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. ריקה, בבקשה. << אורח >> ריקה אידלמן: << אורח >> ריקה אידלמן, קרן ׳נתניה ירוקה׳. אני רוצה להגיד שלושה דברים: 1. בעניין ההשתלטות של כיסאות הנוח ליד המצילים: הם מגיעים עוד לפני שהחוף התעורר ועוד לפני שהגיע המציל ואז מגיעות משפחות שנאלצות להתרחק כי כבר אין להן מקום. כל הכיסאות האלה נשארים ריקים, אבל אנשים חייבים ללכת הצידה כי אין להם מקום. 2. אני רוצה לדבר על הוראה של הבנה מה זה ים. שזה אומר, ללמוד לשחות בבריכה זה שונה מאשר לשחות בים עצמו. אני הייתי שחיינית והשתתפתי בתחרויות. אני חותרת, אני גולשת ונמצאת הרבה בים ומדובר בשני דברים שונים לחלוטין. אז חייבים שהילדים יגיעו לחוף הים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור, אפילו אני מבין את זה. << אורח >> ריקה אידלמן: << אורח >> לגבי הוראה, שמורים מלמדים בבתי הספר. המורים עצמם, שלא מבינים מה זה ים, מגיעים עם הקבוצות. השבוע הגיעה קבוצה של חרדים לים ונכנסו לים דווקא במקום הכי מסוכן שהיה בחוף. למה? כי זה המקום הכי שטוח, אבל זה בדיוק הזרם שלוקח לעומק, על אף שזה נראה כמו המקום הכי בטוח. 3. כרגע יש דיון מקביל לדיון פה, של משרד התיירות, מנהל פיתוח ותיירות, על פתיחת נקודות Camping בחופי הים, לא הוזכר אפילו מה קורה עם שירותי ההצלה. שבוע הבא, ב-24 ביולי, זה כבר אחרי שהם מצאו אתרי הקמה, יהיה דיון נוסף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם את יכולה לשלוח לי מכתב בעניין הזה. << אורח >> ריקה אידלמן: << אורח >> אני אשלח לך. כי אתם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, אבל זה לא לדיון הזה. משרד הבריאות, בבקשה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> שמי זהבה רומנו, אני מנהלת את התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים במשרד הבריאות. אני רוצה לספר שהתחלנו כבר בתחילת חודש יוני, בקמפיין למניעת טביעות. הקמפיין הוא קמפיין טלוויזיוני ובמדינה הדיגיטלית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זהו, רציתי לשאול גם על ה - - -, כמה יש פרסום? אתם מובילים את זה? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אנחנו מובילים את זה. התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים. אני רוצה לומר שגם ביחד עם משרד החינוך, העלנו את מספר לימודי השחייה ובעצם התוכנית הלאומית מתקצבת, ביחד עם משרד החינוך, את לימודי השחייה בחברה החרדית ובחברה הערבית, הבדואית בפרט. אנחנו גם עושים שיתופי פעולה ביחד עם פול. אנחנו רוצים לבנות מערכי שיעור, ביחד עם פול ועם משרד החינוך, על מנת ליצור את הפלטפורמה הנכונה לאופן בו מעבירים את השיעורים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם אי אפשר במסגרות הנוער השונות שקיימות? בתנועות נוער ובארגוני נוער? זו גם יכולה להיות חוויה כיפית וזה גם לימודים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כיום זו תנועת הנוער הגדולה ביותר באוסטרליה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מדבר איתך על הארץ. צריך לפנות לראשי תנועות הנוער, שהם חברה רציניים וזה יכול להיות עוד משהו משלים למשרד החינוך. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אני רוצה לומר שאנחנו, כתוכנית לאומית לבטיחות ילדים, חושבים שזה win win situation. גם במתן האחריות והמשמעות לבני הנוער. תנועות הנוער יוכלו להעביר את המסרים לאותם הרוחצים. אנחנו נשב ונגדיר בצורה נכונה את הסמכות ואת האחריות עם אותם מתנדבים בחוף וכמובן שנבוא עם זה למשרד הפנים על מנת לקבל את אישורם. בנוסף, יש קמפיין שעתיד לצאת, אמנם הקמפיין העולמי יוצא לפני תשעה באב, אבל אנחנו חשבנו שזה לא נכון להוציא אותו לפני תשעה באב. יומיים אחרי תשעה באב אנחנו נוציא את הקמפיין ונציין את היום למניעת טביעות. בכוונתו לעשות פעילות גם בתוך משרד הבריאות. אגב, משרד הבריאות לקח על עצמו לקדם את כל הנושא של טביעות. העברנו עלוני מידע לכל אחיות טיפות החלב, לכל הדוברים בבתי החולים ולכל הדוברים בקופות החולים, כדי להעלות את המודעות לכל מי שמגיע לקופות החולים, באמצעות אותן אחיות שיוכלו להעביר את המידע למשפחות. בנוסף, יש לנו קבוצה של אחיות מתנדבות, שלקחו על עצמן את התפקיד ׳נאמנות בטיחות ילדים׳ והן עושות פעילויות בחוף, הן יוצאות אל חופי הים ונותנות הסבר לאיך להתנהג ליד ים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חייב לסיים. יש המון דברים חשובים פה ואני מבין שאנחנו לא מספיקים הכול. אני רוצה לומר כמה וכמה נקודות לסיכום: אני חושב שהמטרה הגדולה ביותר היא הגדלת החופים המוכרזים, הן באמצעים טכנולוגיים והן באמצעים אחרים. הרחבה של החופים הקיימים, שזה בעצם בסוף אותה תוצאה. ככל שנרחיב ונגיע ליותר כאלה, אפשר יהיה לעשות אכיפה יותר משמעותית במקומות הלא מוסדרים. אנשים יחפשו את זה פחות, כי בסוף אנשים מחפשים את המקום להגיע אליו. שעות פעילות: אני חושב שאימוץ הדבר הזה של, לא משקיעה ועד זריחה אלא משקיעה ועד צאת הכוכבים, מזריחה לחשכה, לדעתי זה צריך להיות קנה המידה של העבודה. כמובן שצריך להתאים את זה לחוק שעות עבודה ומנוחה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה מדבר על זמני החופשה? על יולי ואוגוסט? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני דיברתי על עונת הרחצה, אתה יודע מה? אני גם מוכן להתפשר שזה לא יהיה לכל זמן תקופת הרחצה אלא רק בכמה חודשים מרכזיים. חברים, תעשו לי טובה, אל תהיו עכשיו פרפקציוניסטיים כי זה לא הדבר שייצא מפה כרגע. הגברת האכיפה של הרשויות המקומיות: למנוע כניסה לחופים הלא מוכרזים, לדעתי גם צריכה להיות הגדלה של כל מה שקורה במשרד הפנים. ראינו פה בן אדם שבאמת חי את הנושא, שיש לו עוד עובד וחצי או שניים, אז אני חושב שזה נושא שצריך לקבל משמעות גדולה יותר ואני תכף גם ארחיב על זה. נושא ההסברה: אז קיבלנו מידע שיש. צריך לבדוק באמת, אם בדומה לתאונות דרכים ולדברים כאלה, גם זה נמצא באותם סדרי גודל מבחינת תדירות וכדומה. לא אותם סדרי גודל אבל לפחות משהו קרוב, לדעתי צריך להגביר את זה. באשר לשיעורי הסברה והכנה לבתי הספר וכמו שגם הוספנו לתנועות הנוער, אני רואה שיש משהו בסיסי, אבל השאלה היא עד כמה הוא עובד באמת וכמה הוא עובד בצורה מלאה. צריך לתת לזה את ההסדרה הנכונה. בנושא המשרד לביטחון פנים ונושא החילוץ, לדעתי צריך שתהיה אכיפה עם יותר מבט אל החוף, אל החלק הקרוב של החוף וגם יותר שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, זה חייב לבוא ביחד. זה צריך להיות איזה שהוא כוח מאוחד, כמו שיש שיטור עירוני, שהפקחים יודעים לדבר גם עם שירותי המשטרה. אז פה, מאחר וזה נמצא בים, צריך שיהיה שיתוף פעולה בין הרשויות. העלאת הרמה של הטיפול הרפואי: כמו שדיברו כאן, מבחינת פרמדיקים, מבחינת ההכשרה שלהם וכולי. הסתייעות בארגוני ההצלה שבאים ואומרים: ״בואו, אנחנו מוכנים״. יכול להיות שנדרשות השקעות קטנות כאלו ואחרות, היום יש שינוע ואתה יכול לעשות הרבה מאוד דברים. ככל שיהיו יותר אנשים שמבינים בהצלה בשניות הראשונות של הטביעה, אז יהיה הרבה יותר טוב. בנושא הפסקת המבחנים למצילים: משרד הכלכלה, אני מבקש להכין לי מכתב לשר הכלכלה, כדי לקבל מידע על מה שקורה עם הסיפור הזה וממה זה נובע. עידוד שכר המצילים: עבודה מועדפת. אמר פה סימון שאין כמעט תחום בו לא עולה נושא העבודה המועדפת, אבל צריך לבדו מה עושים גם עם העניין הזה. אני רוצה לקבל נתונים על - - - , כמה מושקע בשונה מדברים אחרים. נושא המצילים בבריכות: שוב, מצילים בבריכות זה גם נושא של משרד הכלכלה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני טיפלתי בנושא הזה, זה יושב היום במשרד הפנים. זה היה אז ממש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז תדבר איתי על זה אחר כך ונראה. חיבור בין מתנדבי הארגונים השונים: חיבור בין הגורמים המקצועיים השונים לבין הרשויות, הכוונה היא גם לרשויות המקומיות וגם לרשויות משרד הפנים וכולי. אני אומר חיבור. זה לא אומר שאתה תסכים לכל מה שהוא חושב שהוא יכול לעשות, או שכל מה שאתה לא חושב שהוא צריך לעשות הוא יסכים, אבל חיבור זה בדיוק העניין. לכן, גם כל הדברים האלה ביחד, מגיעים בסוף אליך, ידידי השר לשעבר פינס. אגב, אני רוצה גם להודות למגן דוד ולכל הארגונים האחרים, לכל כוחות הרפואה שנמצאים לטובת חופי הים. ובסוף אני מגיע לשני דברים: 1. הוועדה ממליצה למשרד הפנים, שלדעתי הוא צריך להיות ה- Pivot בעניין הזה, להקים ועדה בין משרדית, שבה ייקחו חלק גם נציגי ציבור. הקמה של משהו כזה. אני לא רוצה להגיד הקמה של רשות, כי זה גם סיפור שאולי מצריך החלטת ממשלה. אבל יכול להיות שמה שצריך זה להקים איזה שהוא גוף, להגדיל אותו מבחינת ההשתתפות של כלל הגורמים בעניין הזה, כדי שמכאן תצא בסוף ההסתכלות הכוללת. 2. אני אומר לכם, לחברי חברי הכנסת, שאני איזום ביחד איתכם, הצעת חוק מטעם כל חברי הוועדה, הצעת חוק שיחתמו עליה כלל חברי הוועדה. אני רוצה שהצעת החוק הזאת תכלול הכול. אני אומר, אם הממשלה תתקדם, תקים את הדברים האלה ותתייחס אליהם לבד, לאותן תקנות שצריך לעשות ולאותם דברים, אז מוטב, אבל אם לא, סימון, אנחנו נדחוף את זה עם הצעת חוק, שנכניס אליה גם מישהו מהקואליציה. על אף שגם המצב שלך בוועדת שרים הוא לא גרוע. אבל לצורך זה אנחנו צריכים את העזרה שלכם. אנחנו לא מבקשים שתכתבו לנו את הצעת החוק, אוקיי? אבל אנחנו כן רוצים לקחת את הנקודות שדיברנו עליהן מכאן. שזה יתייחס גם לאחריות של משרד הפנים וגם לאחריות הבין משרדית בעניין. לא יכול להיות שכל אחד יעבוד לבד. גם באשר להתייחסויות לכל הדברים הרבים מאוד שאמרנו כאן. אני מתנצל שלא יכולתי לתת לכולם לדבר עד הסוף, אבל זו הייתה טעימה ראשונה. אני מקווה, אני מכיר קצת את עצמי וגם החברים פה מכירים אותי, שתהיה ישיבת מעקב נוספת. הפתרונות לא יקרו בשנה הזאת. בשנה הזאת אנחנו צריכים באמת לפנות לכל ההורים ולכל מי שרק יכול על מנת לפקוח עיניים ולא לעשות טעויות, כי טעות כזאת משנה את החיים לגמרי. אבל אני מבטיח לכם דבר אחד, במהלך הפגרה אולי וגם במהלך החורף, זה הזמן הטוב לדבר בו על הדברים, אנחנו נקיים ישיבה נוספת. עד אז אני ארצה לבנות את הדברים ולקבל מכם איזו שהיא פלטפורמה, אבל לא עם מיליון דברים אלא בנקודות עם הפתרונות. אנחנו נגבש את זה ביננו, כל חברי הכנסת של הוועדה, אלה שהיו כאן ואלה שלא ונעבוד בשני המישורים. אני בטוח, בהכירי את מנכ״ל משרד הפנים, את המשרד ואת השר, אני בטוח שאם נבוא אם משהו עם משהו מוסדר וביחד, הוא ירים את הכפפה לעניין הזה. אני מקווה מאוד שמשהו יהיה משולב, לפחות בהסדרת הטיפול. אני למדתי דבר אחד מעבודתי כראש עיר וגם במשך כל השנים, ברגע שהצלחת לשים את כולם סביב השולחן בצורה הנכונה, עם איגום משאבים נכון, זה תמיד מוביל לשינוי. בין אם שינוי סביר ובין אם שינוי מדהים, אבל ככה מתחיל השינוי. מה לעשות? אנחנו יודעים. איך לעשות? אנחנו נלמד איך ונעשה את זה ביחד. תודה רבה לחברי הכנסת שיזמו את הדיון. כמה דקות עד הפסקה עד הישיבה הבאה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:38. << סיום >>