פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 38 הוועדה לביטחון לאומי 25/06/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 43 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום ראשון, ו' בתמוז התשפ"ג (25 ביוני 2023), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה לביטחון לאומי בעיר לוד << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר מירב בן ארי מוזמנים: אבי ביטון – ניצב, מפקד מחוז מרכז, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי ששי שלמה – סנ"צ, מפקד תחנת משטרת לוד ענבל דואק – מנהלת תחום תכנון ותוכניות, המשרד לביטחון לאומי לנה הבר – הרשות לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי יאיר רביבו – ראש העיר, עיריית לוד יוסי הרוש – מ"מ ראש העיר, עיריית לוד אהרון אטיאס – מנכ"ל, עיריית לוד איתן דפנה – מנהל השיטור העירוני, עיריית לוד אפרת אברהם – מנהלת אגף קהילה ושירות לתושב, עיריית לוד עומרי סער – חבר מועצה, עיריית לוד אלווירה קוליחמן – חברת מועצה, עיריית לוד עמיחי לנגפלד – חבר מועצה, עיריית לוד אלי סער – לשעבר מ"מ ראש עיריית לוד יובל קליין – מנכ"ל משותף, JLM יזמות רות לוין-חן – מנהלת מיזם "ערים מעורבות", וסמנכ"לית שותפה, יוזמות אברהם שימי אדזיאשוילי – נציג תושבים העיר לוד אבישי קסלמן – תושב לוד, חבר בארגון "ערי ישראל" אורטל – תושבת לוד, חברה בארגון "ערי ישראל" מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידה שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה לביטחון לאומי בעיר לוד << נושא >> << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אנחנו שמחים לארח את יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי, חבר הכנסת צביקה פוגל, נמצאים איתנו הרבה אורחים מכובדים, גם מהמשטרה בראשון מפקד המחוז ניצב אבי ביטון והצוות שלו וגם חברי המועצה שלנו, וגם מבחינת הוועדה. מי הגיע מבחינת אנשי מקצוע של הוועדה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מנהלת הוועדה, דובר הוועדה ותיכף תגיע גם חברת הכנסת מירב בן ארי, מי שהייתה לפניי יושבת הראש של הוועדה. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אוקי, איך אתם רוצים לפתוח? אתה רוצה שאני אומר כמה מילים? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני אשמח לומר שני משפטים ובזה אני אסיים כי החלק החשוב הוא אתם. ביקרנו בעכו לפני כחודשיים, שמנו לעצמנו למטרה ללמוד את כל הנושא של האתגרים העומדים בפני הרשויות המעורבות, כי שם לפחות כלקח מ-'שומר החומות', הבנו שלשם צריך להשקיע את המאמץ גם התכנוני גם המחשבתי, בוודאי הביצועי. הוועדה לביטחון לאומי בראשותי אחראית על שני דברים עיקריים, האחד זה חקיקה, כלומר לחוקק את כל אותם חוקים שיעזרו לכוחות השונים לבצע את משימותיהם בדרך היעילה ביותר, והדבר השני הלא פחות חשוב, יש האומרים יותר חשוב, זה לבקר ולפקח את פעולות הממשלה הנוגעות לפעולות של המשרד שלנו. כך שכשאני אסיים פה את הביקור ונשב עם הצוות שלי ונסכם את הלקחים שיש לנו, גם מהביקור בעכו וגם מהביקור פה, נפנה לכל אחד ממשרדי הממשלה ונמליץ את המלצותינו מה לעשות, ומאותו רגע נפקח ונבקר, שבאמת ההמלצות יתייחסו אליהם, אם בביצוע או בכל דרך אחרת, כך שאני לרשותך עד מתי שאתה תסלק אותי מפה. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> תודה רבה, אני ברשותך אתן 10 דקות קצת מהתובנות שלי בעניין, ואני אשמח שאחר כך נשמע עוד גורמים נוספים, בכל הצניעות אני אחד האנשים המנוסים בחדר בנושא של ביטחון אישי, אני 13 שנה מנכ"ל וראש עיר, שלוש ו- 10, מקדיש לפחות מחצית מהיום שלי, אני עובד 20 שעות ביממה, זה 10 שעות ביום, חשבתי אתמול ככה בנדודי שינה, שזה 3,650 שעות בשנה כפול 13 שנה, זה 40 אלף שעות ביטחון אישי, אני חי פשוט את האירוע הזה. יש לי כל כך הרבה תובנות, ואחד הדברים שהמדינה מפספסת שהיא פחות שומעת לאנשי השטח, אין תחליף לאנשי השטח, ואין נושא, אני מאחל לי שהנושא של הביטחון האישי לא יהיה הנושא המרכזי בסדר היום שלי, אני מאחל לי, אני רוצה להיות כמו שאני בא לכל חבריי ראשי הערים ומדברים איך חינוך, בגלל זה אני עובד הרבה שעות, כי אני אין מה לעשות, גם 10 שעות ביום אני צריך לטפל פה בפיתוח של העיר ובתשתיות, וזאת עיר שעוברת תהליכים מוצעים. אגב זה בדיוק כמו המדינה, לוד היא מיקרוקוסמוס של המדינה, יש פה מתחת אחד תהליכים מטורפים של פיתוח כמו המדינה, מתפתחת כבישים, מחלפים, הייטק והכל, מצד שני אתה כל הזמן נשאב לביטחון הלאומי, לביטחון האישי, למשילות, לוד זה מיקרוקוסמוס של המדינה, אתם רוצים לדעת מה קורה? תמיד אני אומר למדינה, תבואו ללוד תשאלו, כמו שעשיו אני אומר למדינה, תקשיבו טוב, הולך להיות אירוע של רחפני חבלה, תשאל תושב רעננה או טבריה הוא לא יודע מה מדובר, אנחנו יודעים לזהות שהעבריינים הלכו צעד קדימה, ועכשיו הנושא הזה של רחפני חבלה, אנחנו עוד עסוקים באירוע של אתמול, המדינה כשאנחנו מדברים על ירי המדינה עוד מדברת על אבנים, כשאנחנו מדברים על ירי, העבריינים כבר מדברים על רחפני חבלה. כשאנחנו מדברים עכשיו במועצת העיר לחוקק חוקי עזר, להוריד חומות כדי שלא ירו ושזה יהיה יותר חשוף, החומות אני אומר על העבריינים כבר לא רלוונטי כי הם באים אליכם מלמעלה עם רחפני חבלה, האירוע הבא זה רחפני חבלה, למה? כי הבינו שהטכנולוגיה עומדת לרשותם, היא כחרב פיפיות, ואני כשאני אומר שב"כ כל הזמן, אני אומר שב"כ תקשיבו טוב תקשיבו לנו, כשאנחנו אומרים פלילי זה מהר מאוד לאומני. ואני חלילה לא יודע בדמיון שלי החלילה פסול, אנחנו כאנשים דתיים ברית כרותה לשפתיים, אסור להגיד דברים כי הם יקרו, אני בדמיון המשוגע שלי אומר, מה יקרה אם אצטדיון טדי 30 אלף אוהדים, מגיע רחפן חבלה ומתפוצץ ביציע של לה-פמיליה, או חופה בחצר המלכה ומגיע - - עכשיו אמר לי מישהו, הטכנולוגיה קיימת, מזין את ה-נ.צ. 20:50 חופה, 1,000 איש, טה טה טם בום, נשמע מופרך? כן, יכול להיות שזה יקרה? כן גם כן. אני אומר לכם תקשיבו לנו, ככה כשאנחנו צעקנו על הירי, ואני לא רוצה לחמם יותר מידי, כי אתם מכירים, אני סך הכל יש לי המון סטייטמנט במדינה ואני אומר דברים, כשמשחררים חבר פרלמנט ירדני עם 400 נשקים, שלא יתפלאו אחר כך שיש פיגועים בחווארה, כשיש אירוע שנהרגים שלושה חיילים בגבול מצריים, אז אף אחד לא משנה את הסיפור האמיתי שזה בסוף זה הברחות של נשקים, חברים נשקים נכנסים פה כל הזמן, כל הזמן נכנסים פה נשקים מירדן וסיני, מהרשות הפלסטינית ומגנבות מצה"ל, יש פה כמות נשקים מטורפת, יש פה כמות נשקים מטורפת, כשאני נפגש עם נוער ערבי, הוא אומר לי לראש העיר מה החלום שלך? החלום שלי משכורת ראשונה, שנייה, שלישית לקנות נשק, נער ערבי אומר לי, לי, לי, לי אומרים הכל אגב, הכל אומרים לי לטוב ולרע. אז כשאני מבין, זה כמו שלהבדיל כשפגשתי בשכונת מצוקה יהודית ילד בן שמונה, שאלתי אותו מה החלום שלך כשתהיה גדול? הוא אומר שאני אקבל דירת עמידר כמו אבא, שאבא קיבל כמו סבא, אמרתי לו אני מאוד מקווה שהחלום שלך לא יתממש, אני מאחל לך שתהיה מהנדס, שתרוויח 30 אלף שקל, שתקנה דירה ולא תהיה זכאי לעמידר, אבל כשבן אדם נכנס זה מה שהוא רואה, הוא רואה את אבא שלו נאבק על דירת עמידר וזה מה שהוא רוצה, כשהילד הזה הנער הזה רואה שהדוד שלו בן 21 מחזיק ג'יפ, אני מצטער אני לא בעולם הזה אז אני הכרתי את המושגים רק עכשיו, רוביקון, ג'יפ שעולה מאות או מיליוני שקלים, הוא רואה את זה, הוא אומר איך יכול להיות, בתת מודע שלו הוא אומר, הוא לא למד, הוא לא הייטקיסט, הוא השיג, איך הוא השיג? הוא השיג מכסף קל, איך הכסף הקל? תיכף נדבר עליו שגם עליו צריך לדבר. עכשיו כמו כל דבר במדינה יש שלוש רשויות: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. אני אמרתי לראש הממשלה, הטעות האסטרטגית שעשית, באתי אליו במערכת הבחירות ואמרתי לו תקשיב, שים את המשילות, עכשיו את זה הוא עשה אבל היה צריך לתרגם אותה הלכה למעשה, אני אומר לכם, אם רפורמת המשילות היו יוצאים איתה כנושא ראשון, לא היה לא הפגנות קפלן ולא כלום, היו אומרים תקשיבו מטפלים במשילות, אבל הם החליטו ללכת על רפורמת המשפט, עכשיו אני טוען שרפורמת המשילות היא בת דודה מקרבה ראשונה של הרפורמה המשפטית, כי הרבה שמה הוא בעולם הזה, הוא בעולם, עכשיו יש רק הבדל אחד, ברפורמת המשילות אפשר למצוא תמיכה מהמפלגות הערביות ועד עוצמה יהודית, כולם מסכימים שצריך לטפל בזה, מי יותר מי פחות, אבל כולם מסכימים שצריך לטפל בזה. עכשיו פה נמצא בחדר הרשות המבצעת שזאת המשטרה, יש פה עוד שתי רשויות שזה הרשות המחוקקת שזה אדוני מייצג, והרשות השופטת שלצערנו אף פעם הם לא באים, וכשהם באים אני אומר לכם, אני אחד האורחים הקבועים אתה מכיר אותי, אני 10 שנים ראש עיר אני אחד האורחים הקבועים בכנסת, אני כל פעם יוצא עם עצבים מהכנסת, כי נמצאים שמה נציגים של משרד המשפטים/הפרקליטות, אני אומר לכם חלק גדול מהסוכר שלי שעולה זה מעצבים שאני יושב שם בדיונים, הם לא מבינים את האירוע בכלל, הם לא מבינים את האירוע בכלל. בדיון האחרון שהייתי, יושבת מישהי מהפרקליטות ואומרת, מה אתם רוצים הם בסך הכל מסדרים פחיות ויורים עליהם לכייף, אמרתי לה גברת איפה תגידי איפה את חיה? מה זה מסדרים פחיות, אנשים נהרגים מהירי הזה, הם מנותקים, תקשיבו לי הם מנותקים לחלוטין מהאירוע, לא בקטע של להעליב, לא בקטע של לפגוע בהם, הם לא מבינים את האירוע, למה? תבדקו כמה פרקליטים בכירים וכמה שופטים בכירים גרים בערי הפריפריה הגיאוגרפית החברתית והערבית ותגלו. עכשיו למה אני אומר שזה בסוף כן חוזר לרפורמה? כי אם היו מדברים על הרפורמה המשפטית והיו אומרים תקשיבו, לא יכול להיות שעיר כמו לוד 100 אלף תושבים מעולם לא מונה בה שופט, אני מכיר לפחות 50 אנשים ראויים לשפיטה, מכיר, אין לי ספק שאם היה שופט בלוד הוא היה מגיע לדיון, אני בקבוצות, אני גם בן אדם, אני בקבוצות אני יודע מה קורה אל תבלבל לי את השכל, לא הייתה יוצאת החלטה הזויה של שופטים בראשון שכותבים, חרותו של הנאשם חשובה ולכן אני מורה לשחרר אותו מיד, מה עם החרות שלנו? איפה החרות שלנו הקורבנות? אנחנו הקורבנות אגב, הקורבנות זה כולנו, ולכן אני אומר יש פה ניתוק גדול גדול מהמציאות. והמשטרה, מילה טובה על המשטרה, המשטרה משומר חומות זה משטרה אחרת, היה צריך משהו שיזעזע, היה צריך משהו שיזעזע, אגרוף בבטן קשה, ואין ספק שהמשטרה עד שומר חומות ומשומר חומות זה משטרה אחרת, היא יותר חותרת למגע, היא יותר מטפלת בדברים. אתמול הוצאתי פוסט שחלק אולי לעגו לי אבל 90% פרגנו, הוצאתי פוסט בערב אדוני, ככה נראית משילות זה הכותרת שלו, ואירוע של 24 שעות של תפיסת כלב, עכשיו אני אומר כאילו וואלה זה כולה כלב נכון? אבל אני אומר תקשיבו המשטרה בלוד, ולנו יש משטרה באמת, תחנת המשטרה פה היא באמת משהו חלומי, זכינו פה וזה תהליך של כמה שנים, יגאל עזרא שהוא היה גם מפקד תחנה ושיר, והיום יש לנו את אסי, מכירים את אסי? אסי הוא באמת באמת מהמובילים של מפקדי התחנות בישראל, חרוץ, מסור, לוחם, קהילתי, נמצא בקבוצות מרגיע. אתה יודע שבביטחון אישי יש 50% זה טיפול 50% זה תחושה, ובתחושה קודם כל ברגע שמפקד תחנה אומר אני פה, אני באירוע, אני מטפל, הבן אדם חוזר לישון, אחת הבעיות ששמנו לב, וזה גם מה שהיה בשומר חומות, לא ענו לי, לא אמרו לי, מה קורה מה קורה? אוי מירב הגיעה, אהלן מירב, אני בלהט של הדברים, אני חושב שמאז שמירב התמנתה ליושב ראש הוועדה, היא שמה את הנושא על השולחן והיה לנו הרבה דיונים, אני חושב שאת עושה עבודה מדהימה, ואני כל כך שמח שיש פה שיתוף פעולה, ואין לי ספק אגב כששואלים אותי, תיכף אני אסיים את הסקירה שלי, אני מאוד אופטימי, למה? כי הנושא על סדר היום, וכשנושא על סדר היום, ואני מקווה שהוא לא ירד מסדר היום הוא בסוף יטופל, בסוף יחשבו עוד סיור, ועוד סיעור מוחות. אז אני כתבתי שאתמול המשטרה החזירה כלב שנגנב בצורה ברוטלית, בא בן אדם עם אופניים חשמליות, מסיכת קורונה, חטף את הכלב וברח איתו לשכונת הרכבת והמשטרה במבצע, עכשיו אני אומר לא נראה לי שבכל תחנה בכלל יטפלו בכלב שעבד או נגנב - - אגב נגיד בצורה שהיא קצת צינית, אבל אנחנו 17 יום בלי פס הקול הזה, היו שלגלגו עלי על ההודנה שיזמתי, אנחנו 17 יום הכי שקטים שהיו פה בשנתיים האחרונות, עובדתית לא ירו, אנחנו סופרים את הימים, 17 יום מאז ההודנה שאפשר לדבר עליה, בגנותה, למה, כמה אייך, עובדתית ב-17 יום, משפחה הכי גדולה שעושה פה את הירי שעוטפת את המקומות שאלווירה גרה בה ושימי גר שמה. אוקי, אז התחלתי לדבר אדוני על המשטרה, יש לנו משטרה טובה יותר אבל רזה יותר, וכולם מכירים את הסיפור של לוד, לוד אגב זה אירוע שמחמם את הלב, יצא מחקר שבוע שעבר, שמבין כל הערים המעורבות, העיר היחידה שגדלה בה האוכלוסייה היהודית בישראל זאת לוד, כי יש פה גם אוכלוסייה חרדית שהגיעה וכו', אבל היה לנו חשש, אתם יודעים שבימים של שומר חומות נטשו את העיר מאות משפחות והיה לנו חשש מה קורה, הם חזרו ברוך השם ובאו יותר, העיר גדלה מאז שומר חומות ב- 10 אלפים תושבים, מ-85 אלף ל-95 אלף שזה מחמם את הלב באמת, ומצד שני מספר השוטרים קטן בשליש, כלומר קטן בתקנים, מ-180 יש 130, ובשיטור העירוני במקום 17 או משהו יש כאילו 10 בערך, תלוי איך סופרים את זה, אבל בגדול יש פחות שוטרים על יותר משימות על עיר יותר גדולה. עכשיו שלא נתבלבל, אותה אוכלוסייה חרדית שקנתה בשכונה חרדית דתית מעורבת, יש לנו שמה אירוע לפחות קשה פעם בשבוע, כלומר אי אפשר להגיד אין אירוע, יום שישי אתם יודעים, יום שישי אני בא מהתפילה, גנבי רכב, לא יודע הם החליטו תמיד להתכנס בשכונה שלי, גנבו רכב ממודיעין, ברחו, עצרו בשכונה שלי, ברחו להם שמה, המשטרה באה תפסה אותם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כמה שוטרים? << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> התקן הוא 180. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כל התקנים מאוישים? << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> לא 130 כי יש 50. << אורח >> יוסי הרוש: << אורח >> לא רגע שנייה הוא לא אמר נכון, הוא רק אמר יש לנו 180 תקנים יש 130 שוטרים אבל העיר גדלה ב-10 אלפים, צריך להיות 250. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אני רק אגיד שהיה חבר כנסת בזמן ביקור הוועדה לבט"פ לפני שנתיים, קוראים לו איתמר בן גביר, היום הוא שר, כשאני אמרתי לדעתי בעיר מעורבת צריך 300 הוא תיקן אותי ואמר לא לא 500. אין ספק שמבחינת האתגרים, ברור שקודם כל ואני מצפה מכם לשנות את מפת ההתייחסות לפי נפש, לא יכול להיות שמספר השוטרים בלוד הוא כמו מספר השוטרים במודיעין או בהרצליה, מספר האירועים בלוד ביום ביחד להרצליה ומודיעין, לא יודע תגידו אתם, פי 50, פי 100, כאילו מה יש קצת הקמת רעש במודיעין, פה גנבו רכב, שם אלימות במשפחה, בסדר סטנדרטי. בלוד צריך בכלל קודם כל לשנות את התפיסה הזאת, עובדים לפי אתגרים לא לפי תושבים, עזבו שאנחנו אוטוטו 100 אלף תושבים, אני חושב שאנחנו כבר, היום לוד במקום ה-19 בערי ישראל, בעוד כמה חודשים כשנחצה את ה-100 כבר נרד למקום 16, כשהסכם הגג יתממש שנהיה 200 אלף תושבים תוך עשור, נהיה בין 15 הערים הגדולות בישראל, תקשיבו זה כבר אירוע, אנחנו בין 15 הערים הגדולות בישראל. ולכן בקשתי, מבחינת כוח האדם של המשטרה פעם אחת היא לשנות את המפתח, להגיד אנחנו חושבים שתקנים בלוד, אני מעריך שבתור התחלה צריך 300, אחר כך נדבר איך מאיישים אותם, ודבר שני אני שם פה על השולחן, הדרישה שלנו הבלתי מתפשרת היא להתייחס לעיר בתקן של ניצב משנה, אנחנו חושבים שששי, באמת סליחה שאני מדבר לגופו של בן אדם, אבל נדיר שמוצאים כזה מפקד, צריך לשים אותו ניצב משנה ולהגיד תקשיבו, ששי אתה נשאר פה עוד קדנציה, כי אוי לעיר הזאת, אוי לעיר הזאת אם ששי צריך לעזוב את הקדנציה שלו עוד חצי שנה, כי הוא ימלא את המכסה שלו שלוש שנים, יצטרכו להעביר אותו כי ככה המשטרה עובדת ויביאו לפה סנ"צ אחר, לא שחלילה אין סנ"צים אחרים טובים, אבל יש פה בן אדם שכבר מכיר את האירוע, אחת הבעיות של ששי זה שבאמת מפקד המחוז עושה את המיטב ומביא לנו תגבורים, אבל אי אפשר להשוות בין שוטר שמכיר את הקהילה, את האירוע את הסמטאות, לבין אחד ממג"ב שמתגבר ואומר לך איפה ההוא איפה הסמטה אני לא מכיר, אי אפשר, כל אחד יודע מה ההבדל בין מורה מחליפה שכל יום נכנסת לכיתה לבין מורה קבועה, לא צריך להסביר אני מניח שאתם מסכימים איתי. לכן מה שצריך פה זה להגדיל את התקנים, לשים את ששי ניצב משנה וגם אחריו בעזרת השם מי שיגיע, העיר לוד צריך להתייחס אליה העיר של ניצב משנה בפירמידה שלה. ולגבי התקנים החסרים, אני לא מוכן לקבל את התשובה שאומרים לי, עד המשמר הלאומי, עד הגיוס, אני יודע רק דבר אחד וזה בדיוק הבקרה שלכם ברמת האוצר, יש תקציב המדינה, בתקציב המדינה יש תקציב משטרה, בתקציב המשטרה יש תקציב תחנות, מניח שאם שוטר עולה גרוסו מודו 200 אלף שקל וחסרים עובדים, יש עודף בתקציב התחנה של לוד של 10 מיליון בשנה, עודף, זה עודף אין מה לעשות, עכשיו אם האוצר הוא שועל כזה, רואה שנתיים שלוש שיש עוד, הופ מסיט את זה למשהו אחר, אני אומר לו סליחה, זה תקן שלי, זה שכר שלנו של לוד, אני רוצה שאת ה-10 מיליון האלה מיידי להעביר לי, מיידי, איך מעבירים לי? ככה מילואים, תגייסו מילואים, תמיד אומרים אין כסף לימ"מים, ימי מילואים בבקשה, אנחנו אמרנו כהצעת ייעול, כל אנשי לוד שהיו במג"ב או ביחידות קרביות, הם כל הזמן אומרים תגייסו אותנו למילואים בעיר שלנו. אז קח ימ"מים, קח תעשה מה שאתה רוצה, יש כסף, תמיד אומרים לנו ימ"מ עולה כסף, אני מבקש זה משהו מיידי, לא אני לא רוצה לחכות לא למשמר לאומי, לא לגיוס שוטרים, אני רוצה שיהיה לי פה עוד כוחות, ואני אומר אני חייב לשים את הדבר על השולחן, כשאין תגבורים, ולרוב אין תגבורים, מה לעשות המדינה שלנו השמיכה קצרה, כשאין תגבורים יש במשמרת לילה בין ניידת לשניים, בין שניים לארבעה שוטרים, בסוף שבוע לרוב זה גם יותר קטן למרות שהמשימות יותר גדולות, רוב אירועי הירי שתדעו הם חמישי, שישי, שבת, ודווקא שמה יש פחות שוטרים, כי מה לעשות המשטרה עובדת, קחו את ה-130, תורידו קורסים, תורידו מנהלה, תורידו מזכירות, תורידו מי עבד בבוקר, תגיעו בסוף, אני אף פעם לא הבנתי את זה, עד שפעם ישבתי עם אחד תסביר לי איך זה היה 180, איך ב-180 יש לי פחות, הוא הסביר לי, יש קורסים, יש פה, יש חולה יש קורונה, הגעת לשניים ארבע, וזה חייב להשתנות. ואתם מבינים אמרתי, חלק מהטיפול הוא תחושה, פעם אחת יש את מה ששי עושה ומה שאנחנו עושים, אנחנו מרגיעים את האנשים בקבוצות, אבל פעם שנייה יש נראות, יש נראות, הצ'קלקה הכחולה שמסתובבת, אין לכם מושג מה זה עושה לבן אדם, כשהוא רואה מעבר לווילון את הכחול הזה, אומר וואלה מישהו פה שומר עלי, אנחנו ביקשנו כעירייה תנו לנו אישורים להסתובב עם צ'קלקות, עובדי עירייה בלילה, אנחנו מוכנים לכל דבר. אנחנו עכשיו קנינו מכספינו אופנועים, ארבעה אופנועים, כן כן קנינו אנחנו מכספי עירייה, בזמן שנתיים עכשיו לשומר חומות, פחדנו וקנינו, ב-10 מיליון הזה יש לנו הצעה למשל מחברת אלקטרה סקיוריטי, אומר תקשיבו, אנחנו מוכנים להביא לכם את הבריונים האלה, כסף, רק שיסתובבו בעיר, לא רוצה סמכויות לא ביקשתי סמכויות, תן לי את האנשים האלה שיסתובבו עם המדים, עם הצ'קלקה, כל היום ניקח את העיר, נעשה פוליגונים, נחלק את העיר לפוליגונים. צריך להבין, השכונה החדשה שפתחנו יגיד לך ששי, להגיע לצד השני של העיר לגני אביב, היום כי לוד מה לעשות היא עדיין, זה חלק ממהפכת התשתיות, להגיע מתל אביב ללוד 10 דקות, להסתובב בתוך לוד 20 דקות, למה? כי העיר חצויה על ידי כבישים ראשיים, מסילות רכבת הכי ארוכות שיש בארץ, כל מסילה בארץ חוצה את לוד, אז אתה ממתין ברמזור, ממתין, לוקח זמן להגיע מנקודה לנקודה. עכשיו אם המשטרה נמצאת באירוע, עכשיו אנשים חושבים שהמשטרה לא עושה דברים אחרים, אתם יודעים שאם נפטר, אני אומר את זה לאזרחים, אם נפטר בן אדם בבית חייב ניידת, לפעמים אלי לפני חודשיים נפטרה שכנה שלך בבית, היו שתי ניידות שמה, למה קרה, והיא נחנקה וזה, היא צריכה להיות שמה איזה שלוש שעות, זה לא אירוע טוב היא נפטרה הולכים, בודקים מה קרה, עכשיו לילה כזה שמישהו נפטר בבית, ולצערנו נפטרים פה בממוצע בן אדם ביום בלוד, אז זה אירוע. עכשיו מה זה לא שגרה? זה שגרה, למשטרה יש ים מטלות רק בשגרה, רק בשגרה, עוד לא הגענו לפארקים, עוד לא הגענו להצקות, ובסוף זאת עיר מעורבת, בסוף זאת עיר מעורבת, כשאמרתי לכם האירוע הזה עם הכלב, זה כאילו פרסמתי אבל זה קורה בשגרה, הנה גנב לי אופניים, הנה גנב לי פלאפון, הנה הציק לי, עיר מעורבת, ברוך השם ברמה הלאומנית רגוע מאוד פה אבל זה נפיץ מאוד, זה נפיץ מאוד. לכן אני אומר ככה, אני אסכם את הנקודה של המשטרה, המשטרה אני מבקש תתנו לה עוד כוחות, המשטרה יודעת לייצר יותר ממה שנותנים לה, ששי אומר תן לי אני עושה יותר, אני צריך אנשים, ולכן תמיד אומרים אבל כסף, יש כסף בקופת המדינה, אני מבקש את הראש היצירתי לתת למשטרה את העזרים שלה. בצד הפיזי, אין תחנת משטרה בלוד, יש אוסף קרוואנים במבנה מנדטורי, מדברים על תחנת משטרה מאז שאני ראש עיר, 10 שנים, עכשיו ברור לכם עם כל הכבוד לגדרה שצעקה כי היה אונס, לוד זה לא גדרה, לוד צריכה תחנת משטרה, אנחנו הקצינו קרקע, רבנו עם כל העולם על הבעלות של הקרקע, זכינו בוועדות הארציות, הוצאנו תכנון, בהתחלה המשטרה רצתה לנצל את האירוע, הכל עד היום יש שלט מבייש אם תלכו לראות את זה עכשיו, זה לא נעים, יגידו פה תוקם תחנת משטרה. אני בא ואומר, תכבד את המשטרה, כמו שבית המשפט העליון הוא המקום הכי יפה, כי יש לו יראת כבוד לעבריינים, גם משטרה כשבא עבריין הוא יושב בקרוואן דולף, הוא לא מכבד לא את החוקר ולא אף אחד אחר, כשחוקר אין לו את הפרטיות שלו והוא מחכה במסדרון, אין זה לא רציני צריך להקים את התחנה, זה 60 מיליון שקל שהובטחו ללוד, היה איזשהו תרגיל שעקפו אותנו ולפני ארבע שנים נתנו את זה לביבס במודיעין, שלדעתי תסכימו איתי עם כל הכבוד מודיעין או לא, לא היה צריך להקים את התחנה הזו במודיעין, אבל עזבו אנחנו אחרי זה, אנחנו כבר מוכנים עם היתר בנייה, כי המשטרה רצתה ללכת על כמה יחידות יותר גדולות. << אורח >> אלווירה קוליחמן: << אורח >> כי רואים אותי כחצר האחורית, כי אפשר. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> בסדר, אנחנו צריכים את ה-60 מיליון שקל, אני מבקש מאדוני, בתקציב בניית התחנות של משטרת ישראל יש כמה תחנות, אתם יודעים אני הלכתי לבג"צ נגד המדינה על ההחלטה של החומש, זה עוד לא בחומש וזה היה בדיוק ארבעה חודשים אחרי שומר חומות, לא מגדירים אותנו לא כיישוב רק יהודי ולא יישוב רק ערבי, ערים מעורבות, כל הזמן אנחנו מנסים להביא החלטת ממשלה ערים מעורבות, זה עוד לא קורה, אבל עובדתית בתוכנית החומש יש נספח א' ולוד לא מופיעה, אמרתי להם, הרי אתם יודעים שמספר הערבים שגרים בלוד, אילו היה יישוב ערבי זה היה היישוב השמיני בגודלו בישראל מתוך 100 יישובים ערביים, יש פה 30 אלף ערבים, אז אם תיקח את מי הכי גדול? נצרת, רהט, שפרעם, מקום שמיני זה לוד, אם תיקח את מספר הערבים שגרים בלוד, זה כמו יישוב שמיני מתוך 100, רוב היישובים זה 5,000, 7,000, 13 אלף. לוד 30 אלף ערבים לא מוגדר כיישוב ערבי, פחדו שהכסף יברח לגרעין התורני, אמרתי חבר'ה תעשו קופה ייעודית, תגידו לנו מה אתם רוצים, תכניסו אותנו לתוכנית חומש, גם זה בקשה, לתקן את תוכנית החומש ולקבוע שערים מעורבות, לא צריך החלטת ממשלה אחרת, יש החלטה מצוינת לחומש, איך בונים מעונות יום ואיך עושים חינוך, תכניסו את לוד לתוכנית החומש, אני ממש מבקש תעזור לנו, זה החלטת ממשלה קלה, לתקן, לתקן להגיד, הלכנו לבג"צ לא הצלחנו לשכנע אותם, לא יודע בג"צ בדרך כלל לא מתערב בהחלטות של הממשלה, אבל לדעתי זה יעזור לכם לתת פלטפורמה. אני רק חייב לציין כי אני מסתכל על אורטל, כי החלטה אחת כן עשו, עשו שהחלטה של הסייף סיטי תהיה לוד ועכו וזה כן אירוע שבטח ירחיבו עליו, שכן אמרו שצריך בנושא החומש, החריגו ואמרו בסייף סיטי נשים את לוד ועכו, וחלק מהנושא הוא לקראת ביצוע כי הטכנולוגיה פה היא שוברת שוויון, אני חושב שהעיר לוד בחצי כוס המלאה, אחרי ירושלים היא העיר הכי מרושתת במצלמות פר תושב, הכי מרושתת, ואני יכול להגיד שיש לנו מחלקת מצלמות מדהימה באגף הביטחון, וכשקורה אירוע, כשקורה אירוע המשטרה עם עין אחת לזירה עין אחת למצלמות שלנו, וזה טוב. אני רק כשאני תמיד צועק שב"כ שב"כ, זה שהרבה פעמים אני מדבר גם עם גורמי שב"כ כי הם לא אוהבים שאני אומר את זה אבל מה לעשות, לשב"כ יש טכנולוגיה, היום החבר'ה מגיעים עם מסכות קורונה וקפוצ'ון, חשוב שתדעי את זה מירב, המשטרה רואה את הבן אדם, המשטרה רואה, אין טכנולוגיה שאומרת מי זה, ברוך השם, ברוך השם לכולנו שיש פה שב"כ חזק במדינה, שהטכנולוגיה שלו מאפשרת לאתר על פי פרמטרים נוספים כמו עיניים, צלליות וכו', וזה טוב מאוד. אז אני חושב שכלומר אני אשמח שיהיה חוק השב"כ, אבל צריך לתת למשטרה את הכלים הטכנולוגיים, אל תספרו לאף אחד, אבל גם פעם לפני שאישרו את המספר LPR הכנסנו, אמרתי לאלי עזוב אותי, חיי אדם קודמים לי, יש לי מספר רכב אני חייב לזהות אותו, פעם גם את זה לא הסכימו לתת לנו, אמרנו חבר'ה אני לוקח סיכון, חיי אדם קודמים להכל. אז אני אמרתי פרק המשטרה, לסיכום אני רוצה לא להאריך, אחד יש פה משטרה טובה, אדוני הממ"ר אני רוצה שתמסור את הערכתי לכולם, לממ"ר לממ"ד ולשוטרים פה, הם עושים מעל ומעבר, הם נקרעים, הם עובדים פה, הם לא רואים יום ולילה, שלא לדבר שיש פה, זאת עיר מעורבת אז יש חגים יהודיים ויש חגים ערביים, יש פה הרבה עבודה, הם מותחים את עצמם עד הקצה, ולצערנו אני שמעתי שלפני כמה חודשים חמישה פקדים, קצינים זה קצין בכיר שהעצמת אותו כבר, הוא עוזב, עוזב על משכורת נמוכה, לא יכול להיות. זה גם דיברתי עם ראש המשטרה והשר לבל"מ, בלי קשר לכלום גברתי ואדוני, אין מצב שלא יתנו בלוד תמריץ כמו שנותנים לשוטרים בירושלים, תמריץ, בסוף כששוטר בוחר אם להיות ברעננה או בלוד, וואלה מתאים לו להיות ברעננה, סיור קצת בפארקים, אהלן, אהלן וזהו, אתם יודעים מה הולך פה? מסכנים את החיים שלהם פה, זה להיות קרבי, זה להיות קרבי, להיכנס למתחמים, להיות חשופים תחת אש. אז אני אומר, צריך א' להשלים את התקנים, ב' בינתיים לתת לנו את הכסף, לתת לנו את הכסף, מה נעשה עם הכסף? בוא נעשה ועדה, אני אקנה עוד מצלמות, עוד אופנועים, עוד שוטרים לשיטור העירוני, איתן אם היית מקבל עוד 20 פקחים לשיטור העירוני היית מבסוט? איתן הוא המפקד המצטיין שלנו, נגיד גם מילה טובה, יש לנו שיטור עירוני הראשון בארץ, שהוקם כשהייתי מנכ"ל עירייה ב-2011 אחרי סדרה של רציחות בין אלמרבוע ואבו גריבא, ובא ראש הממשלה ואמר פה יוקם השיטור העירוני, הוא בכל פרמטר הוא המצטיין בארץ, גם פה הם לוחמים, אתם יודעים שנים לקח לנו בכלל לחמש אותם, מתוך איזה 12 שנה שהם פעילים שמונה שנים היו בלי נשקים, היו מגיעים לאירוע עם גז פלפל, מה זה הדבר הזה? חייבים לקבל סמכויות, אז איתן הוא מפקד השיטור העירוני, תרים יד, הוא אחלה, באמת להגיד מי האנשים שעובדים יום ולילה, באמת השיטור העירוני זה לא סטנדרט, הוא יכול לטפל גם בהקמות רעש גם בצואת כלבים שהוא ניתקל בהם, אבל גם בזירות ירי ורצח ומבצעי, אם היה לאיתן עוד 20 כאלה, או עוד 10 ללפחות, 20 הוא מסתכל עלי כמשוגע. אבל לעבור את הקיץ הזה, ואני מצפה מאיתן לתת לי פריסה, ואנחנו אגב לא נעים להגיד, אנחנו קיבלנו החלטה בשביל למתוח את היממה, מתי אתה מסיים את היום ב-03:00? אבל הרוב אתה מסיים לפני כי צמצמנו את הלוח כדי ששעון החיים יהיה יותר בשעות הקשות שזה אחרי צוהריים וערב אז שיחקנו עם השעות, אמרנו תקשיב איתן, ב-03:00 העיר גם לוד בסוף, אתם יודעים תל אביב היא עיר ללא הפסקה, לוד יותר עיר ללא הפסקה, אבל גם ב-03:00 כנראה הם נרגעים בדרך כלל, ב-03:00 עד 05:00 שמתחיל העניין של המואזין והרעש, בגדול נרגעים, אז זה לגבי המשטרה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> השלטון העירוני הכל מלא התקנים שלו? << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> כן בטח, כמה יש לך היום מתוך כמה? << אורח >> איתן דפנה: << אורח >> יש 17 תקנים שמלאים, אנחנו הגדלנו את התקינה, ראש העיר הגדיל את התקינה, יש לי 20 פקחים. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> הגדלנו מעצמנו עוד, אנחנו רוצים עוד, אם היה לו 30, עוד 10 עוד 15, אני אומר יותר קל לגייס במכרז אזרחי, ההכשרה היא קצרה, אנחנו משלמים קצת יותר טוב, כי יש לנו מהאגרה לשלם לילה, שעות נוספות, בגדול פקח אצלך מקבל יותר משוטר? << אורח >> איתן דפנה: << אורח >> בטח. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אתם מבינים? אתם מבינים. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אוקי חברים אני רוצה להתקדם, חברים זה משטרה, לגבי המשטרה כמו שאמרתי בצד הפיזי מבנה, בצד של הכוח אדם ולתת יותר כוחות. עכשיו אני רוצה לדבר על הרשות המחוקקת, ברשות המחוקקת שזה אתם, אנחנו זיהינו שבסל הכלים של המשטרה יש פחות כלים לעבוד, איך אני מזהה את זה? כשקורה אירוע לא חלילה בקטע של להעליב, כשקורה אירוע הטלפון הראשון או השני של מפקד התחנה הוא אלי, אני צריך טרקטור להרוס שערים, וואלה בשמחה, אני חושב שאנחנו הרשות היחידה, הבוקר התקשר אלי מפקד אגף תפעול, ראש העיר גמרנו את תקציב הטרקטורים פי שתיים כבר, אין לו כסף, כי אנחנו ממנים, עיריית לוד לא איזה עשירה, כל אירוע כזה עולה עשרות אלפי שקלים, מה ששי מבקש, קח טרקטור. עכשיו לדעתי נראה לי שהייתי מצפה שלמשטרה יהיה יותר מאשר להרים טלפון לגוף האזרחי שנקרא עיריית לוד, כי אין לו בארסנל לתפיסתי, אין לו מספיק, יש לו דבר שנקרא לעצור את החשוד בפשע ולהגיש נגדו כתב אישום, זה לדעתי תחליט ההרתעה הפלילית, אבל רואים שבגזרה הזאת איך אומרים העסק לא משהו, הם תופסים ולמחרת השופטים משחררים. יש איתי מתפלל בבוקר אחד מהשב"ס, אני אומר לו איפה אתה היום? הוא אומר תענוג, יש לנו היום זינזנה לקחת לשופט טל אנר בראשון, אל תדאג נחזור ריקים, ככה הוא אומר לי איש שב"ס זה מה שהוא אומר, תקשיב לא יודע, כשהולכים לשופט המעצרים טל אנר, מביאים זינזנה 10 אני חוזר ריק, משחררים אותם, לי נראה שזה איבוד ההרתעה, הפושעים מדברים איתנו הם מסתלבטים עלינו, הוא אומר לך תקשיב, אני יריתי מחר אני בחזרה בזירה. אז זה אני יכול להגיד הצעת חוק חשובה שעברה בטרומית של אחי, אני שם גילוי נאות, אחד הדברים שאחי רץ איתם לכנסת זה המשילות, ואני העמסתי אותו בעשרות חוקים, אני אשמח מאוד שאתם גם תשבו איתי, לי יש רעיונות 30, 40 חוקים, החוק שעבר בטרומית שבוע שעבר, שאלתי את ששי, תגיד ששי מה מפריע לכם בסכסוכים, ולכן אני אומר לכם מסקנה מספר אחד, תשבו עם מפקדי תחנות, הם יותר טובים ממני יותר טובים מכולם, מפקד תחנה בשטח תקרא לו ואני מבקש מהממ"ז תשחררו את מפקדי התחנות לדבר אל תפחדו, הם יכולים לעזור, ללכת למפקד תחנה תבוא לוועדה, לצערי אף פעם לא מביאי מפקדי תחנות לכנסת, כי לא רוצים אולי, דבר רוצים לעזור לכם דבר מהשטח, אני שאלתי את ששי תגיד דוגמה קטנה - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני אתקן אותך, - - מפקדי תחנות מגיעים לכנסת, מגיעים והגיעו. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> יופי שימשיכו להגיע, יופי אז אני אתן דוגמה שהתממשה לחוק בטרומית שעבר שבוע שעבר, לא יודע אם כולם יודעים, שאלתי את ששי תגיד, מה מפריע לך בסכסוכים, הוא אומר החוק מאפשר לי להרחיק רק ל-15 יום, עד שאני מבין את הסכסוך הוא חוזר לי לאירוע, אמרתי לו מה אתה רוצה יותר? הגשנו הצעת חוק עברה בטרומית שבוע שעבר 90 יום, זה חוק סדר הדין הפלילי, עבר בטרומי שלחתי לך. 90 יום נותן למפקד התחנה קצת לנשום להבין רגע מה קרה, הרחקתי את הצדדים מהעיר ל-90 יום, למדתי את הסכסוך, אולי אני יכול להתערב לעשות שמה איזה הודנה סולחה, לראות מה קורה יש שקט בעיר, אבל 15 יום? סתם הנה דוגמה קטנה של שטח. לכן אני אומר מבחינת החקיקה יש הרבה חוקים שצריך לעשות, עכשיו בלי חלילה להעליב, החוק שעבר והייתי שם, אני התנגדתי לחוק הזה, אני יודע שרציתם להביא חוק ראשון בוועדה אבל הוא לא חוק, הוא לא משביע רצון, חוק החיפוש הרי אם אני מפקד תחנה אם אני צריך להיכנס אני נכנס גם בלי צו היום, מה אני צריך את החוק, כאילו אם עכשיו יש לי פשיעה במקום שיורים אני נכנס. אני אומר לכם, החוק הכי חשוב שסיימתי לנסח אותו ואני כבר פעיל במשרד המשפטים אני מתכתב, אני כאילו ח"כ מבחוץ מתכתב איתם, סעיף 144 לחוק העונשין, עשיתי בו ארבעה תיקונים, אני מבקש מתחנן אליכם כולם תעזור לי להעביר אותו, אחד הכנסתי את המילה יורה לחוק, עד היום היה רק נושא, לוקח, מפרק, אמרתי מה עם יורה? ברור שהוא יורה מה זאת אומרת, לא לא לא אני רוצה ברחל בתך הקטנה, שלא יבוא לי שופט ויגיד לי הוא לא ירה, הוא לא עשה, היורה הכנסתי את המילה היורה, פשוט נכון? כי למה? יש סעיף אחר שמדבר, סעיף 340 לחוק העונשין מדבר על ירי בשטח מגורים, מה אומרים לי הפרקליטות? לא זה ירי לא חוקי בנשק חוקי, כמו מאבטח, מה אתה רוצה להכניס מאבטח שבטעות ירה? אמרתי מה אתם מסתלבטים עלי? אמרתי אין בעיה אני הולך לסעיף המקורי, סעיף 144 לחוק העונשין שמדבר על נשיאת נשק, ועכשיו הכנסתם תיקון חשוב, על חלקים מנשק, מהותי לא מהותי, אין בעיה. אבל עכשיו הצעת החוק שאני מגבש, ארבעה דברים שאני מבקש תהיו איתי, אחד יורה, שתיים מדבר על כך שמעלים את העונש למחצית ולא לרבע, היה רבע עונש בחוק, אני רוצה מחצית, כלומר אם יש 10 שנים או שבע יהיה חצי, שלוש חובה, איך חובה? מבטלים את ארבע המילים שהפרקליטות לא מוכנה לדבר, וראיתי בוועדה איך הם עושים, יש ארבע מילות קודש, בכפוף לשיקול בית המשפט, מטעמים - - לא רוצה שיקול בית המשפט, אני רוצה חובה, חובה, אם יש 10 שנים, המחצית שלו זה חמש שנים, השופט הכי רחמן אומר תקשיבו אני מאוד רחמן אבל אני מתחיל בחמש, אין לי שיקול דעת. היום מה עשו? עשו רבע שזה כאילו משבע שנים רבע זה בערך שנתיים, ובשיקול דעת בית המשפט, אני מבקש תבדקו מה זה החוק שעבר על ידי שרן השכל וגדעון סער, ואני אמרתי להם בוועדה, תראו שאף אחד לא ייכנס לרבע, שמישהו יגיד לי כמה אנשים במדינת ישראל נכנסו לרבע. מספר לי ששי בתסכול, זה הכל גלוי, לפני חודש תיק שהיה לו סגור, M-16 בן אדם יורה רואים אותו במצלמות העירייה, הכל הכל מודה, מודה, מודה, כמה הוא קיבל? תשעה חודשי עבודות שירות, וזה אחד הגדולים שראיתי, תשעה חודשי עבודות שירות, זה בדרך כלל זה שלושה, אני אומר תקשיבו טוב, אם רוצים הרתעה אנשים צריכים להיכנס לכלא בלי שיקול דעת בית המשפט. והתיקון הרביעי שעשיתי שהכנסתי, חייבים לשים את אחריות קפידה על השולחן, סליחה שאני בלהט כי אני באמת אומר לכם זה מדם ליבי, הדבר שעשיתי זה להכניס את אחריות קפידה, לא רק קנס, פלילי, אחריות קפידה פלילית. אתם יודעים מה שבר אותי כשעשיתי את ההודנה? אני אומר לכם את האמת מה שבר אותי, באותו בית ירו כדורים נותבים, אתה יודע את הבית, אתה יודע את הבית אתה אומר וואלה הנה אני רואה את הבית השלישי בשורה, יורה כדור נותב, זה מה שנקרא בשפת העם מהמקפצה, הוא יורה מהבית עם כתוב נותב. << אורח >> אלווירה קוליחמן: << אורח >> אנחנו בשכונה גנבים מצלמים. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> מצלמים, התושבים מצלמים לנו הם רואים את הכל. עכשיו למה זה שבר אותי? כי לכאורה למשטרה היא תבוא לבית המשפט, ויגידו מי ירה בדיוק גרים שם 10 אנשים מי ירה? ששי עצר את ה-13, למחרת שיחררו 11, ושניים מה קרה איתם? שוחררו אחרי שבוע, שוחררו. עכשיו מה זה אחריות קפידה? אחריות קפידה אומרת, אני אומר לכם זה בדם ליבי, אם רוצים לפתוח את הבעיות תקשיבו לי, אחריות קפידה אומרת, חביבי אתה בעל הנכס לא מעניין אותי, הנה מצלמות העירייה, מצלמות התושבים, הנה הבית שלך ירה, בעל הנכס רואים בו כמי שירה, הפרקליטות אני מתכתב איתם במייל עכשיו, אומרים מה אם זה חנות? כתוב שמה המקום ממנו ירו, ואם זה מסעדה וירו ממנה? אמרתי אני מוכן להוריד מסעדה, מוכן להוריד, רק בתי מגורים, מה אשם בעל מסעדה שירו מה הוא אשם, אמרתי אני מוכן, תעשו רק שני דברים אמרתי להם, בית מגורים ואוטו. עכשיו אני אומר, או ירו או נתפס נשק, אתם מכירים את הבדיחה שהייתה לפני שנתיים שתפסו M-16 במרדף אצל אוטו, מה הוא אמר לשופט, אמר להם לקחתי טרמפ חייל, התחלתם מרדף מסכן החייל ברח השאיר את הנשק, אמר לי העו"ד, אומר תקשיב, אני לא מאמין לעצמי שאני מספר את זה, ואני בכלל לא מאמין שהשופט מאמין לי בכלל, וזה סיפור אמיתי, סיפור אמיתי שקרה בלוד. אז לכן אני אומר תקשיב טוב לא מעניין אותי, רכב או בית שתפסו נשק או ממנו ירו, רואים את בעל הרכב או בעל הבית כזה שירה, אגב הקלנו עליו, אמרנו כמו שהבן שלך נסע באדום שולחים את הדוח לאבא שלו, ואבא שלו יגיד אני לא זה הוא נשא ומעביר את הדוח על שמו עם הנקודות, זה קפידה, אבל אומרים לי זה תעבורה, תעשו את זה, כי אני אומר לכם קשה בעידן של היום להוכיח קשר בין התפיסה לבין הירי, אבל אתה כן יודע מי זה, אתה כן יודע את הבית, אתה מוצא תרמילים, יש מצלמות עירייה, אמר לי הממ"ת שהוא ידבר על זה אולי שיש עכשיו רדאר ירי, הטכנולוגיה תעזור לנו להגיע לתת נקודה שממנה ירו. למשל הסכסוך הזה שמדובר בין שתי החמולות הם משפחה צמודה בני דודים, הוא מוציא את החלון ויורה בנשק מקלע כבד, ההוא סוגר את החלון יורה, אי אפשר לתפוס בחיים, כי הוא פותח את החלון ויורה באוויר, עכשיו הוא יורה באוויר אז כל העיר שומעת, כדורים נכנסים כבר לבתים כמו שקרה פה זה התפרסם וכו', אי אפשר לתפוס אותו בחיים, אבל מה אתה כן יודע? זה הבית, אתה בא בפשיטה, אומר חביבי לא מעניין אותי, מי בעל החמולה בן 80 בוא בוא אתה אחראי אלא אם כן תגיד מי, זה הבן שלי אמרתי לו לא לירות, הם יתחילו לדבר, כרגע הם לא מדברים לא כלום. אז זה דוגמאות ללקונה בחקיקה, שאני מבקש שהיא תקשור בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת, הרשות השופטת היום היא דיי מקלה עם העבריינים, והמשטרה כמה שהיא לא תעבוד קשה, ואני אומר לכם אני מדבר גם עם השוטרים הפשוטים, אומר לך זה תסכול זה, עברתי, סיכנתי את עצמי, תפסתי, אני רואה את העבריין חזרה בזירה אחרי כמה זמן. אני לא רוצה להאריך, אני קודם כל מודה לכם שבאתם, לא דיברנו גם עוד על הזרוע הכלכלית, אבל אני שמח שגם פה המדינה נכנסה פה, השר סמוטריץ' לפני שלושה חודשים ישב פה והוא העביר את זה לוועדת כספים, אחי גם יושב בוועדת כספים, הוא נלחם מאוד ובסוף זה עבר, המחנק של החשבוניות הפיקטיביות, בסוף כשאני שואל את ערביי לוד, אני אף פעם לא ידעתי, תמיד שאלתי בינינו אפשר לספר את זה היום, הייתי נער תגיד אבו סובחי, איך הוא מפרנס את בני לוד ככה מיליונים? אה ידוע, מה ידוע? יש לו עסק, מה העסק שלו? חשבוניות פיקטיביות, הוא בסוף לפני מותו תפסו אותו על מיליארד שקל בסוף הוא מת ולא יודע מה קרה, כשאתה שואל אנשים תגיד מה המקצוע שלו, אז אומרים לך חשבוניות פיקטיביות, כן הוא רואה חשבון. אגב תדעו לכם הדבר השני נגיד בלוד, זה קטע שחשוב להגיד, אין בלוד פרוטקשן בגדול, זה קטע אנחנו דיי מייצאים את הענף החוצה, אבל בלוד אין פרוטקשן, הם מכבדים אותנו כי אנחנו חיים ביחד, אני תמיד שואל בעלי עסקים, תגיד באו אליך? לא לא באו, בלוד אין פרוטקשן, אתם מסכימים איתי בגדול? אולי פה ושם יש אבל בגדול אין פרוטקשן בלוד, יש בעיות אחרות, אבל חשבוניות פיקטיביות זה הענף שמגלגל כסף והרבה, אני מידי פעם שולח לראש רשות המיסים סרטונים שאני עולה בטיקטוק, לודאים שקופץ לי, מזוודות כסף מלא כסף וכו'. אם נחנוק את הכסף הלא חוקי, אין ספק שזה פחות נשקים, פחות בתים, פחות בתים בסכומים מטורפים, זה בכלל לא דיברנו על זה כי זה בתחום האזרחי, אבל כשווילה בלוד שווה 4 מיליון והיא נקנית ב-7 מיליון במזומן, אז התחלנו עכשיו תהליך, לא רוצה להרחיב פה עכשיו, סוף סוף רשות המיסים הבינה שזה חונה אצלה, היא לא רצתה להתייחס לזה בעבר, היא אומר מה נתייחס בית בית? אמרתי תתחילו בית שניים שלושה, קוראים קודם כל לש"ג, הש"ג היהודי, שלום למה כתוב במדלן 4 מיליון ואתה מכרת ב-7 מיליון ככה אומרים השכנים, תראה לנו איפה ה-3 מיליון מזומן, תיפול על הש"ג היהודי שמכר, הוא יתחיל להבין ויפיצו את זה בשכונה, תאמינו לי שזה יעשה את שלו. זהו לסיכום, תודה רבה שבאתם, תודה רבה למשטרה על עבודה הקשה, ותפקידנו אנחנו כאנשי ציבור לחזק אתכם בחקיקה, בשוטרים, במבנים, בעזרים, אתם מפה תעשו את העבודה, תעשו את העבודה טוב יותר. << אורח >> אהרון אטיאס: << אורח >> אני מציע חברי מועצה, ראש העיר אני מציע חברי מועצה, תושבים, משטרה, מצגת נראה לי נוותר עליה אין זמן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עוד רגע עזוב רגע את המצגת, ראש העיר העלה פה דבר אחד שלי לפחות מאוד נוגע, קודם כל תודה על הסקירה שבאמת באה מהלב, אני לא שומע אותך בפעם הראשונה, יכול להיות שכנסת ישראל הפסידה אבל העיר לוד הרוויחה אותך וזה כבר ייתרון. אבל בדברים שאמרת הייתה נקודה אחת מאוד חשובה שנוגעת לי, אני הייתי ראש רשות כיושב ראש ממונה בטובא זנגריה, אחד הדברים שאני נתקלתי בהם שם שאתה דיברת עליו פה, זה איך הילד מסתכל על העתיד שלו, ואני שואל את עצמי, אני יודע מה אני ניסיתי לעשות בטובא זנגריה כדי שהילד יראה מודל אחר לחיקוי, מה עושים פה כדי שהילד יראה מודל אחר לחיקוי? << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אז בחצי הכוס המלאה, יוסי אתה יכול להגיד כמחזיק תיק החינוך, יש פה מהפכה שלמה של חינוך, כשהייתה פה ועדה ממונה, מאיר ניצן לפני 11, 12 שנה כשהייתי מנכ"ל, כן הררי, אז מאיר ניצן אמר לי קח אותי לתיכון ערבי, אמרתי לו אין תיכון ערבי בלוד, אמר לי מה זאת אומרת? יש פה אלפי בני נוער לאן הולכים? אמרתי לו חלק לרמלה, חלק ליפו לנוצרים שם, וחלק מסתובבים, הוא אמר אין דבר כזה, ובאמת בתהליך מדורג הקמנו שלושה תיכונים לשלושה סוגים, אחד לתחם המקצועי, אחד לתחום הטכנולוגי ואחד לתחום המדעי, שלושתם ביחד יש בהם כ-2,000 תלמידים בערך, 2,500 תלמידים, התחלנו ב-8% בגרות, עלינו גל-14%, היום חצינו את ה-60% בגרות בחברה הערבית, כל אחד שעושה בגרות חרות לו על המצח, יש לי סיכוי יותר טוב מאבא שלי, זה מסלול אחד ויוסי יגיד עוד משפט עליו. המסלול השני שאנחנו עושים זה הסדרת הבתים, ברור לי שבן אדם חי בג'יפה ובלי ביוב ובלי בית מוסדר, זה מייצר יותר אפשרות, תמיד הממ"ז אומר לי את זה, אז גם שם, אנחנו שם בחינוך הבלתי פורמלי, הקמנו מתנ"סים עשינו דברים, ואנחנו תוך שנה מהיום מתחילים כבר להוציא היתרי בנייה לאותם בתים בדיעבד, כמעט סיימנו הליך של 10 שנים סטטוטוריקה, להכשיר את כל הבתים בחברה הערבית, הבאנו כסף מהסכם הגג מהמדינה לתשתיות, זה מצחיק יש מקרים שכבר יש אישור, אבל בגלל סכסוכים פנימיים אומרים לך אל תיכנס לי פה תפקיע לי שם, אני אומר יש לך אישור אתה יכול לקבל חשמל מחר - - << אורח >> אלווירה קוליחמן: << אורח >> דרך אגב גם לא מעט הסכסוכים והירי בין החמולות זה על זה, לגמרי על החשמל ועל השטחים. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אבל בצד האזרחי אני יכול להבטיח לכם שאנחנו שלוש שנים מהיום, כל הבתים שמה נכנסים לתהליך הסדרה עמוק. << אורח >> יוסי הרוש: << אורח >> אבל הם לא מוסדרים, בוא נגיד את האמת. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> יוסי, התמריץ של החשמל הוא בסוף זה שיכריע. אז אני אומר שלוש שנים מהיום נהיה בתהליך עמוק של הסדרה, המשך פיתוח החינוך, ואני בודקת את עצמי, מפני שעכשיו אמרתי 17 ימים שקטים, אם זה מצליח פתאום אני מקבל קולות ממשפחות אחרות, הוא שואל איפה היית עד היום, אמרתי זה לא תפקידי, אבל אמרתי אני כן יכול להציע דבר אחד, יש לעירייה מרכז גישור מהטובים בארץ, אני מוכן להעמיד את מרכז הגישור שלנו, לשים כל תקציב, כל תקציב שיידרש, שכשיוסי יודע חינוך, הוא מחזיק תיק החינוך, הרי אתם יודעים שרוב הסכסוכים זה מצחיק זה מתחיל מהבית ספר, אני אומרת למנהלת תקשיבי טוב, זיהית משהו עוד שעתיים אתם במרכז גישור, יכול להיות שנצליח להרוג סכסוכים מהתחלה, סכסוך קטן בין בן לבת, בין כבוד - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בפייסבוק בפוסטים בפייסבוק. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> הכל, עזבו יש חלק עבריינים, שליטה זה משטרה, יש חלק שמתחיל מהקהילה, שאצלנו היהודים זה יגמר מקסימום בשיימינג מכוער או בדחיפות, שם זה נגמר בדקירה, ירי ומעלה, אם נצליח - - << אורח >> יוסי הרוש: << אורח >> זה 20, 30 תלמידים ששבוע לא מגיעים לבית ספר. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> כן, יוסי תגיד מילה על החינוך אנחנו רוצים לשמוע. << אורח >> יוסי הרוש: << אורח >> מה שרציתי להגיד לך, שאתה אמרת מה אתה עושה לעתיד כדי לשנות, אנחנו קודם כל בתי הספר שלנו בחברה הערבית, אני אשמח שתעשה סיור תראה מהמשוכללים בארץ, יש לנו מועדוני נוער בכל השכונות, יש לנו רכזי מוגנות בכל המקומות, אנחנו עושים מלא פעילויות לנוער ולנשים, אנחנו מאמינים שאתה יכול לראות שמה שינוי, מקום ראשון בלוד זכה התלמיד המצטיין בהתנדבות מהחברה הערבית, בדיבייט בחורה מהחברה הערבית, הרבה פרמטרים של התנדבות קהילתית ופעילות מהחברה הערבית, במד"א יש לנו מלא מתנדבים. דבר נוסף שעשינו, לקחנו הרבה מהחברה הערבית ופתחנו בפניהם דברים אחרים, אני אתן לך דוגמה, עשינו בחורף טיול לחרמון, לקחנו כמה אוטובוסים חבר'ה לחרמון ואנשים הגיעו לחרמון, וזה פעם ראשונה בחיים שלהם שהם ראו שלג, חבר'ה שגרים בלוד, ולקחנו חבר'ה לאופרה, זה אני חייב לספר לכם אם יש לכם עוד דקה, לקחנו בתי ספר לאופרה בהיכל התרבות בתל אביב, היינו אנחנו, פתח תקווה, נתניה, היינו כמה ערים עשינו איזה פרויקט, היו שמה אנחנו שלחנו כמה בתי ספר, - - איזה עיר הוציאו אותם מהאירוע? פתח תקווה ונתניה, בעיקר נתניה, לוד לא הוציאו החוצה והתקשרו אלינו ואמרו תקשיבו, הילדים היו בהלם, בחיים לא ראו אופרה, אופרה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מהיום בבית הם שומעים רק אופרה. << אורח >> יוסי הרוש: << אורח >> לא שומעים רק אופרה, אבל אני רוצה להגיד לך שיש לנו בפרויקט שלנו של העיר מנגנת, יש לנו היום הרבה מודעות בחברה הערבית, בבתי הספר בחרה הערבית, שהוועד הורים דורש להיות בעיר מנגנת כי כן יש את הפוטנציאל הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יישר כוח. << אורח >> אלווירה קוליחמן: << אורח >> ראש העיר, אפשר בחצי מילה להתייחס לבנייה הבלתי חוקית? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברגע שאתה חושף ילדים לעולם תוכן נוסף, אתה מגלה לו אפשרויות נוספות. << אורח >> יוסי הרוש: << אורח >> אני רק רוצה שתדע, בתי הספר התיכונים שלנו יש לנו תלמידים, בבית ספר אחד המרכיבים זה דמות לחיקוי, וכשאתה מדבר עם התלמידים, פעם אחת נכנסתי לכיתה ודיברתי עם תלמיד, אמרתי לו מה אתה רוצה להיות? אמר לי אני רוצה בקיוסק, אמרתי לו למה? הוא אמר בן דוד שלי הוא יש לו קיוסק יש לו טונות של כסף, - - אבל רגע אותו תלמיד אחרי שנה, הוא היה בפרויקט של HP, אחרי איזה 10 חודשים היינו בסיום שנה של בית ספר אורט הערבי, אנחנו מגיעים לפרויקט הסיום, הגיעו בוגרים של הבית ספר שהתנדבו ב-HP והיום עובדים שמה, ועד היום הם שמה, ואז שוב דיברנו אז הוא אומר לי לא, לא לא קיוסק, אני רוצה להיות תומר, תראה מה זה, הייתי אצלו בחברה, חלוק לבן. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אני יכול להגיד שגם התחלנו לקלוט בני החברה הערבית בעירייה, לא שלא רצינו בעבר, פשוט יש רתיעה שלהם לגשת למכרזים מהרבי סיבות, פסיכולוגיות, לא יקבלו אותי, לא יאפשרו לי ברמדאן לצום, יגידו שאני משת"פ, אני צריך להרוס בית, אבל התחלנו, יש לנו כמה מנהלים בכירים עכשיו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הם משתתפים בתהליך הבחירות? << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> ערבים כן, קצת פחות מהיהודים אבל הם משתתפים. << אורח >> אלווירה קוליחמן: << אורח >> כן שישה מתוך 19. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אלווירה היא חברת מועצת העיר שגרה בשכונה שהיא שכונת גני אביב שהיא ממש מהסובלים הכי הרבה מהאירועים האלה, בבקשה. << אורח >> אלווירה קוליחמן: << אורח >> כן, במילה אחת אני רוצה להתייחס להסדרה ולבנייה בלתי חוקית, זה לא בדיוק לוועדה הזאת אבל אנחנו יודעים שעשרות שנים הייתה הזנחה, גם של הממשלה שלא קידמה שום פתרון גם לבנייה וגם להסדרה, הסדרה זה תהליך מעולה אבל מילה כמשמעותה, הסדרה, מה קורה עם הגידול הטבעי בחברה הערבית, זאת אומרת היום אנחנו מסדירים את מה שקיים, מה קורה עם אלה שבעצם אין להם לאן ללכת, הם קונים בשכונות היהודיות, 1,000 יחידות אנחנו כולנו מבינים שזה לא מספיק, וזה אומר שאנחנו עוד כמה שנים חוזרים לאותו אירוע, אם במידה ולא נפשיר ולא נתכנן ולא נבנה שכונות לחברה הערבית, אנחנו באירוע הזה עוד כמה שנים ופה הבעיה. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> שנייה אבל ותמ"לים שמה יש, גם לוד צפון אזור ס"ח שהוא בתוך הוותמ"ל, גם השער המערבי מדרום - - << אורח >> יוסי הרוש: << אורח >> חברים חברים אתם משלים את עצמכם, תושב ערבי איכותי גם בבית בחינם לא יגור עם ערבים, בוא נגיד את האמת על השולחן, - - בן אדם איכותי שגמר להיות רוקח עושה הכל והולך לשוהם, למודיעין, נס ציונה ראשון, הוא כבר לא רוצה לגור בלוד, הוא אומר לך זה בושה לגור בלוד, עם המשפחות פשע בוא נגיד את האמת - - << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> טוב רגע רגע חבר'ה זמננו קצר, רגע משפט לכל אחד, היא אמרה משפט על ההסדרה שווה דיון, עמיחי ואז השר, עמיחי לנגפלד חבר מועצה מהציונות הדתית בבקשה. << אורח >> עמיחי לנגפלד: << אורח >> קודם כל תודה רבה על הביקור, אני לא אחזור על הדברים של ראש העיר, אבל אני רוצה רגע לשתף אתכם בפרדוקס שלדעתי הוא מלווה אותנו פה כל הזמן בעצם, כשאני ראיתי שאתם באים וראיתי את הסדר יום שתהיו פה, מצד אחד שמחנו כי באמת אנחנו צריכים את הדבר הזה ומצד שני זה עשה לי שחור בעיניים, כי אנחנו בעצם כל מה שאנחנו מתעסקים וראש העיר מנסה להוביל, זה את הבנייה ואת הפיתוח ואת החינוך, ואת כל הדברים, אנחנו רוצים להפוך את העיר הזאתי לוורוד, וכל פעם שאנחנו צריכים להתעסק בדבר הזה, אנחנו פוגעים, אנחנו יכולים ולשווק דירות, אבל עכשיו כשכולם שומעים ועיני כולם נשואות לדיונים האלה, עוד פעם אנחנו עושים לעצמנו את הנזק. ולי יש בקשה שזה הזעקה שבאמת מה שראש העיר אמר, שאנחנו לא נצטרך לקיים את הדיונים האלה, זאת אומרת שאני יכול לנסות אם אני חושב ארבע דברים מרכזיים שראש העיר דיבר עליהם, כל אחד במילה, את זה אנחנו צריכים את העזרה שלכם, זה הנושא של חוק השב"כ, הנושא של התקצוב למשטרה ולתת להם את הכלים, הנושא של החקיקה, של עונשי מינימום וכל הדברים האלה, אם יהיה את הדבר הזה נוכל לצאת, אחרת אנחנו מקדמים וכל הזמן חוזרים, מקדמים וחוזרים, אנחנו כבר נמצאים הרבה מאוד שנים בכל הדיונים האלה, ואנחנו משקיעים הון עתק, בבנייה, במיתוג, בתדמית, בדברים החיוביים, אבל כל פעם זה מחזיר אותנו, אנחנו ממש משוועים לדברים האלה, ואני חושב שבסוף הדברים האלה גם לפני הפרעות, ראש העיר בא וכינס את כל חברי הכנסת, יש את הדברים. עם הניסיון של המיקוד של הדברים האלה, אני חושב שזה כלים שאנחנו ממש מבקשים אם תוכלו לקחת ולראות איך מיישמים אותם, ולראות איך אנחנו מכאן מתקדים הלאה, תודה לכם. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אלי סער זקן חברי המועצה, מה ראיתי גם זקנתי, אתה ראית את לוד בתקופות אחרות ועכשיו - - << אורח >> אלי סער: << אורח >> כן כן כן, הייתי בתקופות אחרות, אני אתחיל דווקא באיזה פגישה דומה שהייתה פה לפני 20, 25 שנה ואז גם היו אירועים אין חדש תחת השמש, גם ישב אז הממ"ר אני כבר לא זוכר את שמו, ואני שואל אותו תגיד לי, אחרי שהשכן שלי מהמגזר שקנה לידי בית צמוד קרקע חוזר מהמסגד והיה אירוע בעזה והאימאם משלהב, מה אני אמור לעשות? אני צריך אמל"ח, הוא אמר הכל בשליטה, לא הייתה שליטה הוא חירטט אותנו אז, וגם היום אני עדיין מסופק, אין שליטה ואין משילות. כשעלינו לפה עליתי עם כמה חבר'ה, אז אחד אומר לי אני אספר לך סיפור, הוא אומר לי אתה יודע שיש לי איזה מכר ערבי שהוא עוזב את השכונה שלו והולך לגור ביהודה ושומרון, אמרתי לו מה אתה אומר? אומר לי כן שמה יותר בטוח מפה, זה מצחיק. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אגב יש תופעה של רכישת קרקעות על ידי ערביי לוד ברנתיס, עולה 100 אלף שקל לדונם אמר לי מישהו, זה אזרח ישראלי שגר בשטח C, מקבל היתר בנייה מבית אל, בונה בית. << אורח >> אלי סער: << אורח >> אומר ששם יותר בטוח מפה, אתם מבינים את המשמעות? יש הודנה בוא נראה מתי. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> עומרי סער מהליכוד, צעיר חברי המועצה הפעלתן. << אורח >> יוסי הרוש: << אורח >> יש פה שני חברי מועצה אבא ובן, אז המבוגר והצעיר עוטפים את המועצה. << אורח >> עומרי סער: << אורח >> אהלן נעים מאוד, א' תודה רבה על הוועדה שהתכנסה כאן בלוד, הייתי גם אצלכם בוועדה בכנסת יחד עם ראש העיר, תראו אני מחזיק היום את תיק הצעירים, ואנחנו תמיד בודקים את עצמנו ובודקים את הצעירים בלוד, ואנחנו מחזיקים היום בסקר שאומר שאם יש סיבה אמיתית שהצעירים לא רוצים לבוא, לא רוצים להמשיך לגור בלוד זה הנושא הזה של הביטחון. אז נאמרו פה הרבה דברים, ראש העיר דיבר בלהט אבל בסופו של יום באמת כמי שמלווה גם את הדברים האלה ואת החוקים שמנסים לקדם, אם הדברים האלה לא יתקדמו באמת, העיר הזאת תהיה עוד חמש, 10 שנים תהיה באותו מצב ואולי תלך אחורה. יש פה היום פרויקטים מטורפים, גם שכונות חדשות וגם במרכז העיר, פרויקטים של אלפי יחידות דיור, אם אנחנו לא נצליח באמת למגר את התופעה הזאת של הביטחון, יהיה לנו מאוד מאוד קשה לשווק אותם לחבר'ה צעירים שא' מתוך העיר שימשיכו לגור כאן, וב' מחוץ לעיר להביא אותם הנה, אז הדבר הזה הוא בעוכרנו. העיר הזאת חייבת להיות משופעת בצעירים גם בצעירי לוד שיישארו וגם מבחוץ, והנושא הזה של הביטחון חייב חייב חייב לקבל באמת תוקף אמיתי ולקחת את המסקנות כאן, ואני מבקש וכל תושבי לוד בטח הצעירים, לקדם אותם באמת, לסייע לראש העיר בחקיקה, להביא פה בסוף דברים תכל'ס. תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא יודע כמה מבינים את החשיבות של מה שאתה עושה, אני מבין אותה כי ראיתי תהליכים שהובילו צעירים בבאר שבע, שם גדלתי, ואני שואל את עצמי האם בתור מחזיק תיק הצעירים אתה גם משלב בתוך הפעילויות גם את הערבים? << אורח >> עומרי סער: << אורח >> חד משמעית, חדש משמעית. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> מלגות, השמה הכל. << אורח >> עומרי סער: << אורח >> א' מלגות, ב' יש לנו עמותות שאנחנו עובדים איתם, אנחנו כל פעילות שאנחנו עושים אנחנו מתרגמים את זה גם למגזר הערבי, יש לנו שלוחה במגזר הערבי, ללא ספק הם חלק בלתי נפרד מהמרכז צעירים עם כל הפעילויות, וחשוב מאוד גם לתת להם את התקווה כמו שיוסי דיבר קודם, אבל בסוף הנושא הזה של הביטחון לחבר'ה הצעירים חשוב. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> שתדעו מירב וצביקה, לצעיר הערבי שלושה דברים מעניינים אותו, אחד זה הביטחון האישי לחיות, דבר שני זה מגורים איכותיים ומוסדרים, ושלוש תעסוקה מכובדת, לגבי התעסוקה אתם יודעים שהציבור היהודי פה בניגוד לפריפריה גיאוגרפית הוא בסוציו מאוד גבוה, למה? הוא עובד במקומות מאוד איכותיים עם שכר גבוה, רכבת, תעשייה אווירית, אל על, רשות שדות התעופה, לצערי אני אומר את זה משהו שווה שתעשו בדיקה, הערבים מודרים מהמקומות האלה, אני חושב שאם ערבי היה עובד בתפקידים בכירים במקומות האלה, ואפשר לעשות את כל הבדיקות הביטחוניות והכל, היה לו את הביטוי שאני תמיד אומר יש לי מה להפסיד, כשאתה מקבל תלוש ממדינת ישראל, מרשות שדות התעופה, מאל על, מרכבת ישראל, אומר אני שומר על מקום העבודה הזה, ככה היהודי שומר. הצעיר היהודי, רק שתדעו שכמעט אין פה פשיעה יהודית אתם יודעים את זה? אתם יודעים שכמעט אין פה פשיעה בקרב הציבור היהודי? זה דבר מדהים, אין פה חבורות רחוב, אין פה דקירות, אני צודק ששי? הפשיעה היהודית היא מינימלית פה. כדי לדבר על המתח הזה של צעירים, נדלן וביטחון אישי, יש לנו פה נציג תושבים שהוא איש נדלן במקצועו, אבל כל הזמן מבין את המתח הזה כמה חשוב, שימי כנציג התושבים שנכנסת עכשיו בסערה, - - לא תואם, אני אמרתי לשימי הוא בא, נעלה אותו לישיבה, יביא את דבר התושבים, שתי דקות בבקשה. << אורח >> שימי אדזיאשוילי: << אורח >> אז קודם כל תודה לכם על ההגעה ותודה גם לראש העיר שאפשר לי להגיע לכאן ולדבר, בשלושה השבועות האלה התחלנו להקים איזשהו קול זעקה, כי באמת גם בבניין שלי פגע כדור טועה באותה מתקפת ירי, 40 דקות ירי רצוף, 40 דקות של שמיעת קולות נוראית, זה באמת היה משהו שלא הרגשנו אני חושב אני גר שם כ-20 שנה, לא הרגשנו מעולם, זה ירי רצוף פשוט בטירוף הרגשנו שאנחנו בלבנון, וזה משהו שלא ניתן לקבל ולא ניתן שיהיה קיים בעיר. בסוף אנחנו עיר שאוטוטו 100 אלף תושבים, איך קורה כזה דבר בכלל? ופה אני בא ומבקש ממכם, ומבקש גם ממכם להשפיע בסוף על מפקדי המשטרה העליונים שבסוף יבוא ויתנו לזה סוף, כי זה לא יכול להמשיך. אז יש כל מיני תוכניות, אני כתבתי לכם מכתב שגם הגיע אליכם וגם לראש הממשלה, יש צעדים שלא צריכים חקיקה, צעדים שאפשר לקיים אותם היום, כמו למשל יש תחנת משטרה בשכונת הרכבת, היא לא פעילה, אין שמה עכשיו עשרות שוטרים שיכולים לצאת לפעילות. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> פעילה אבל בכוח אדם מצומצם. << אורח >> שימי אדזיאשוילי: << אורח >> הם לא יכולים להגיב עכשיו לפעילות שקורית בשכונת הרכבת, שמה הירי המסיבי, ואם שם לא נמצאים השוטרים ולוקח להם 20 דקות או רבע שעה - - << אורח >> יוסי הרוש: << אורח >> שימי היה שמה פלוגת מג"ב. << אורח >> שימי אדזיאשוילי: << אורח >> אוקי אבל היא עדיין לא מספיק מגיבה, וגם פלוגת מג"ב יש בסיס מג"ב בלוד, כמה מהם עובדים בלוד? יש פה בסיס, תנו להם לעבוד, תנו להם לקיים את הפעילות, תנו להם ליזום פעילות לא רק להגיב לפעילות שזה שונה, יש הבדל בין ליזום - - << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> שימי עוד משפט. << אורח >> שימי אדזיאשוילי: << אורח >> עוד משפט אחרון, דיברתם פה גם על החינוך ואני פה אומר, חינוך גם המשטרה יכולה לעזור בחינוך, כי אם נציגי המשטרה יגיעו ויהיו בבתי הספר הערבים ובתיכונים הערביים, ויראו אולי את הצד השני, או אמרתי גם לראש העיר, סיורים בבתי כלא לראות איך זה נראה, איך אתה מרגיש להיות שמה, זה אולי ירתיע את הילדים שהיום הם בני 16, 17 אבל בגיל הזה הם מתחילים את המלחמה, בגיל הזה הם מתחילים כי הדוד שלו ירה והוא גבר - - << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> תודה. אני ברשותכם לפני שייצא מפקד המחוז ניצב אבי ביטון. << אורח >> אבי ביטון: << אורח >> קודם כל צוהריים טובים, אני בחרתי לדבר כדי לא להשאיר פה את ששי, כי בסוף אני נושא באחריות אני מפקד המחוז לטוב ולרע ולכן החלטתי גם לבוא לכאן, אני 32 שנה במשטרת ישראל, לפני כן הייתי ראש אגף המבצעים במשטרה בתקופת שומר החומות, לפני כן מפקד מרחב שרון, מפקד ימ"ר תל אביב ומפקד מרחב דויד בירושלים, ככה שאני מכיר את תחום המגזר הערבי והטיפול בפשיעה. קודם כל אי אפשר להבין את העיר לוד בלי להבין את מחוז מרכז, אני מפקד מחוז מרכז, מחוז מרכז זה המחוז הגדול ביותר במשטרת ישראל, אנחנו מדברים על 2.3 מיליון תושבים, 2.3 מיליון תושבים כשהמחוז השני אחרינו הוא מחוז תל אביב, קחו את השטח של מחוז מרכז שהוא פי כמה וכמה מאשר מחוז תל אביב ותראו את הסד"כ שיש במחוז תל אביב ואת הסד"כ שיש במחוז מרכז. אני מדבר על 1.5 שוטים ל-1,000 איש, כשאם אנחנו מסתכלים רגע על מה שקורה באירופה, אז בדרך כלל באירופה זה 7 שוטרים ל-1,000 איש, במחוז מרכז זה 1.5 שוטרים ל-1,000 איש, במחוז תל אביב זה כבר מתקרב ל-3 ומחוז ירושלים זה מתקרב ל-4.5 שוטרים ל-1,000 איש, ככה שצריך להבין שמחוז מרכז על 14 התחנות שלו, שזה כולל גם את המשולש, אם זה טייבה, קלאנסווה, טירה, כפר קאסם, ג'לג'וליה וגם הערים המעורבות לוד ורמלה. ולכן כשאני קם בבוקר או כשאני יושב בהערכת המצב אני מסתכל על רוחב היריעה, לכן אי אפשר להבין את פריסת הכוחות בלוד בלי להבין את פריסת הכוחות שיש בכלל במחוז מרכז, כי זה סד"כ שהוא סל משאבים שיש לי ואיתו אני צריך לחלק את הכוח. וחלוקת הכוח במחוז מרכז מתבצעת אך ורק על פי הערכת מצב, על פי תמונת המודיעין שאני מקבל בסוף השבוע, ואם תמונת המודיעין מצביעה על כך שבג'לג'וליה יש כרגע סכסוך דמים שפרץ לפני כמה שבועות בצפון, עם הרצח של החמישה ביפיע, אז ברור שהכוח היסמ"גי, הכוח המג"בי שיש לי תחת היד יהיה באזור הזה ולא יגיע לכאן, ולכן להגיד פלוגת מג"ב יושבת פה שיטפלו פה, זה פשוט לא להבין את הסביבה האסטרטגית שבה אנחנו חיים בתוך המחוז. מחוז מרכז הוא שונה גם בכמות הסכסוכים שיש במחוז, אנחנו מדברים על 42 סכסוכים מדממים שמוגדרים אצלנו ברמה 2, זה אומר שזה סכסוכים שהרצח או הפגיעה הבאה היא ממש בפתח, ואנחנו אמורים לתת מענה ל-42 סכסוכים, וזה סכסוכים בין משפחות ובתוך המשפחה, זאת אומרת זה פחות בנושא עבריינים וארגוני פשיעה, אלא סכסוכים בתוך משפחות שמהסכסוכים האלה נוצרים לנו אירועי הרצח והפגיעה החמורה. אדוני יושב ראש הוועדה, אני קודם כל מזמין אותך לביקור במחוז מרכז ביקור רשמי, חברת הכנסת בן ארי הייתה אצלי כמה פעמים בסקירה, ואני מזמין אתכם כדי להבין מה האתגרים של מחוז מרכז, יש הרבה מאוד אתגרים למחוז הזה. דובר פה על כמות הנשקים ואמצעי החבלה, אני מסכים לחלוטין, כמות הנשקים בלוד, אמצעי החבלה ולא רק בלוד בכל המגזר היא גדולה מאוד, זה נובע מהברחות בגבול, זה נובע מגניבות בבסיסי צה"ל כאלה ואחרים, למרות שבתקופה האחרונה אנחנו רואים שיש איזשהו סגירה, לפחות ניסיון לסגור את הפרצות האלה, אנחנו תופסים הרבה מבריחים בגבול, אבל יש כנראה כוונה להציף את השטח בנשקים. רק לאחרונה ואתה היית עד לזה אדוני ראש העיר, אנחנו התחלנו לעבוד בצורה יותר מקצועית, כירורגית נגד סוחרי אמל"ח בעיר לוד, רק לפני חודש פיצחנו פה סוכן סמוי שהפליל 40 סוחרי אמל"ח, עבד תקופה ארוכה של שמונה חודשים, בסופו של דבר לקח מפה 40 סוחרי אמל"ח ואני אומר לכם עוד היד נטויה, עוד היד נטויה ואנחנו עובדים על זה, זה נעשה במחשכים, אתם לא רואים מעצרים כי כל העבודה היא עבודה מודיעינית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ויש מידע מודיעיני? << אורח >> אבי ביטון: << אורח >> בוודאי, בוודאי ואנחנו מטפלים בזה, אלה טיפולים שאנחנו עושים בלי קשר לפעילות והפעילות שמבצע ששי שהיא פעילות מצוינת. צריך לזכור שמשטרת ישראל לא יכולה לבד, בסוף זה אירוע לאומי, זה אירוע הוליסטי, זה אירוע שצריך להיות מטופל עם הרבה מאוד משרדי ממשלה, אם זה אוצר, אם זה תחבורה, אם זה משפטים, אם זה רווחה, צריך לחבר את כולם סביב האירוע הזה ולאפשר לנו כלים נוספים לתקוף, והתקיפה היא לא רק - - יש הרבה מאוד היבטים שאפשר לתקוף את התופעה הזאת ופשוט ליישם אותם. תקן השוטרים, תקן השוטרים בלוד אני אומר הוא עגום, הוא עגום, התחנה הזאת במחוז מרכז, התחנה הזאת קטנה מאוד על האתגרים שיש לתחנה, היא מאוד מאוד קטנה ואני אסביר לכם למה, ונתן פה ראש העיר דוגמה מתחנת הרצליה, וזה נכון הדוגמה לצורך ההמחשה, כי אם עכשיו אני צריך לחקור תיק אלמ"ב בהרצליה, אז אני לוקח את הבעל והאישה, חוקר את הבעל והאישה, מרחיק את הבעל או עוצר אותו והטיפול הסתיים, זה טיפול של בערך חצי שעה, במגזר הערבי זה טיפול של שבוע שלם של צוות, כי אתה צריך לחקור את כל בני המשפחה, האישה גרה בחמולה של הבעל, אתה צריך להביא את כל האחים, אתה צריך להביא את כל האחיות, והחקירה היא הרבה יותר משמעותית, ולכן אי אפשר להשוות את תקן השוטרים מתחנה יהודית לתחנה מעורבת. דבר נוסף זה סכסוך שכנים, סתם עוד דוגמה אני נותן לכם, סכסוך שכנים במגזר היהודי אתה מגיע, אתה מעכב את שני הצדדים, מזהיר את זה, מזהיר את זה נגמר הסכסוך, במגזר הערבי הסכסוך הזה יכול להפוך לרצח, לכן אנחנו משקיעים שמה צוות של שוטרים, צוות של יס"מ שנמצא שמה יום יומיים שלושה כדי שהאירוע הזה לא יתפתח לאירוע רצח, ולכן עוד פעם התקן, אי אפשר להשוות תקן של תחנה במגזר היהודי לתקן במגזר הערבי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האם יש אפשרות לשחק עם הכוח אדם בין התחנות? << אורח >> אבי ביטון: << אורח >> בוודאי, כן בוודאי, אבל עוד פעם זה הכל כפוף לתמונת המודיעין שאני מקבל בסוף השבוע. שוטרים לא ששים לעבוד בתחנת לוד, זה תחנה קשה, זה תחנה שוחקת, זה תחנה שעובדים בה סביב השעון, והאיש הזה שמחזיק פה מעמד כבר למעלה משנתיים, אני אומר לך כמפקד שלו אני מצדיע לו, בסוף זה סביב השעון, זה שישי שבת, זה חגים, אז הוא יש לו תחנת לוד ומחוז מרכז זה הרבה יותר רחב, אז אני אומר לכם שזה לא פשוט לתפקד בתחנת לוד גם מול השוטרים, שוטרים פה לא רוצים לעבוד, מעבר לשוטרים הוותיקים שיש לנו ועוד שוטרים צעירים, ולכן צריך לייצר מצב של תמריץ, מצב של תגמול, מצב של לשנות את נוסחת הכדאיות, שיהיה לשוטרים כדאי לבוא לעבוד פה, בוודאי ובוודאי שעדיף לשוטר לעבוד בתחנת רחובות, או בתחנת כפר סבא או בתחנת נתניה, תחנת לוד זו תחנה קשה, אני מכיר את זה הייתי מפקד מרחב דויד במשך שנתיים, שוטרים של הר הבית, שוטרים של מרחב דויד זה אוכלוסייה קשה, זה אוכלוסייה שאתה מבין למה אני מתכוון. שני צירי העבודה שאנחנו חייבים לעבוד בהם, אני אומר את זה גם ברמה של הוועדה, קודם כל חיזוק התחנה בוודאי, כמות השוטרים, והדבר השני זה הנושא של המשמר הלאומי שאתם מטפלים בו, בוודאי ובוודאי, מה שהטה את הכף בשומרי החומות אני מזכיר לכולם, זה 10 פלוגות של מג"ב איו"ש שהבאנו מג"ב איו"ש והטלנו אותם פה בלוד, אני הייתי ראש אגף המבצעים, אני הבאתי אותם לכאן, זה הכוח שהיה חסר לנו, ולכן כוח של משמר לאומי חייב להיות חזק משמעותית, ואנחנו ביום פקודה להטיל אותו על המערכה. << אורח >> יוסי הרוש: << אורח >> אבל הוא לא בשוטף, הוא לא יעיל אפס תועלת לנו. << אורח >> אבי ביטון: << אורח >> לכן אני אומר צריך לעבוד על שני צירים. << אורח >> יוסי הרוש: << אורח >> - -המשמר הלאומי הוא אפס תועלת ללוד. << אורח >> אבי ביטון: << אורח >> שנייה, אני לא הפרעתי לך תן לי לסיים, אמרתי שני צירים, ציר אחד תחנה חזקה, משמעותית עם תקן מלא של שוטרים שמתאים למעלולים שיש בעיר לוד, והדבר השני זה כוח זמין שהוא נמצא ברמה הארצית ואפשר להטיל אותו על המערכה. תחנת המשטרה אני אומר שזה תעודת עניות למדינת ישראל שאין פה תחנת משטרה ראויה, אתם ראיתם את תחנת המשטרה זה פשוט - - עכשיו בנינו תחנת משטרה בטייבה, אני ממליץ לכם לראות את תחנת המשטרה בטייבה, תחנת המשטרה בטייבה עצם זה שהיא עומדת, שהיא מכבדת, שהיא נותנת שירות, שהאזרח מרגיש שמכבדים אותו ונותנים לו שירות, הוריד את רמת הפשיעה ואת רמת האירועים בצורה דרמטית, עצם רק הבינוי של התחנה. << אורח >> אלווירה קוליחמן: << אורח >> קודם לכבד את השוטרים, כשהוא מגיע בבוקר לעבודה ונכנס למשרד - - << אורח >> אבי ביטון: << אורח >> אז אני לא מסכים איתך, קודם לכבד את האזרח. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> גם, אני רק אגיד שהמפכ"ל והשר הודיעו לי שזה קורה. << אורח >> אבי ביטון: << אורח >> המפכ"ל החליט ש - - זה בטווח הזמן המיידי, והדבר האחרון זה הסייף סיטי, הסייף סיטי לא דיברנו עליה אבל זה פרויקט משמעותי מאוד שהעיר לוד רקמה אותו ביחד עם משטרת ישראל, אנחנו מדברים על כמעט 900 מצלמות פעילות היום בעיר לוד, על LPR על מערכות טכנולוגיות חכמות, ואני כמובן אזמין את כל מי שרוצה להגיע למרכז הבינה שיש במשטרה, אנחנו הולכים לפתוח אותו בחודשיים הקרובים, שהוא ייתן למעשה את מרכז השליטה של הסייף סיטי, זאת אומרת אנחנו בכיוון בהחלט טוב אדוני היושב ראש, ולהגיד תודה לאנשים שיושבים פה שהם יומם ולילה, ולטובת העיר ולטובת האזרח. << אורח >> יוסי הרוש: << אורח >> אני רק רוצה להגיד משפט בהמשך שלו לגבי המצלמות, שאנחנו עכשיו הולכים להתקין עוד מאות מצלמות בתקופה הקרובה, כולל בשכונות הערביות. << אורח >> אלווירה קוליחמן: << אורח >> ואני רוצה להגיד מילה אחרונה באמת, לא משבחים אדם בפניו, אבל מפקד התחנה שיש היום בלוד והזמינות שלו, ממש 24/7 גם בכל הקבוצות של התושבים שזה פסיכי, אם יש אירוע הוא מעדכן און ליין, מרגיע את התושבים, אני אומרת ששי יישר כוח ענק וזכינו בך. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> משפט אורטל על הטכנולוגיה אפשר? מתי זה קורה? עברתם לבית רוחם? אפשר לבוא, טקס, משהו? << אורח >> אורטל: << אורח >> שבוע הבא אנחנו מתחברים אליכם בשעה טובה. אלי ואני מתוך שינה - - אנחנו מתחילים טכנולוגית לעבוד בשבוע הבא. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> יהיה משהו חדש שלא קיים היום? << אורח >> אורטל: << אורח >> כל התפיסה היא חדשה, אם היושב ראש פחות מכיר, אם אתה מכיר זה מיותר, אבל אני חושבת שכל התפיסה, המודל הזה נולד בעקבות הפשיעה בחברה הערבית והוא מבחינתנו הגיים צ'יינג'ר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני אעשה לך סדר, לפי המשרד לביטחון סייף סיטי בעכו ובלוד, העיר הבאה שצריכה לקבל זה ברמלה, זה דבר מדהים, זה שובר שוויון זה כמו משנת 2000 בירושלים, רואים את כל העיר ושולטים בה, עכשיו זה לא רק המצלמות, תאמין לי יש לי טיפה מושג בסייף סיטי, אני לא לוקחת קרדיטים על כלום, אבל עכו ולוד קיבלו סדר עדיפויות בגלל הפרעות בשומר חומות, ואפשר להגיד כאן שהאירוע הזה יהיה מנוהל ומצולם בצורה אחרת, ובסוף בשורה התחתונה, אתה דיברת על תחושת ביטחון, קודם כל זה תחושה שרואים אותך וכל הזמן יודעים מה קורה, ודבר שני זה כן זה נותן ביטחון כי זה אפשר לטפל מיידית באירוע. אני שמחה לשמוע, ליוויתי את זה כמעט שנה את כל ההתפתחות של הסייף סיטי, זה הדבר הכי טוב שיכול להיות - - << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אחד הדברים שאני מצפה ושאמרתי בחידוש, הממ"ז אמר שיכול להיות שיקרה, אחד הדברים שקורים לנו בירי מתגלגל בלילה שלוקח זמן לזהות את הזירה, כי לפעמים תושב שמע וזה בכלל בקצה שני, אגב חוכמת המונים מאוד עוזרת פה למשטרה, תושבים שמכוונים אני רואה שהרבה באזור הווילות אני אומר לכו לשם. אני אמור לשבת עם חברת הייטק מפתח תקווה ואני רוצה לראות, אני אומר שברגע שמצלמה יודעת על פי חום זיקוק, ירי, משהו עוד, אז נוכל יותר להכווין את הכוחות לזירה, אז נשמח שזה יקרה. << אורח >> אלווירה קוליחמן: << אורח >> יש לנו מזל שהקהילה פה מאוד מאוד מעורבת, ברגע שיש ירי אתה מקבל סרטונים ותוך כמה דקות אתה כבר יודע מאיזה בית ירו. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> ששי? << אורח >> ששי שלמה: << אורח >> צריך להגיד שהקשר של הממ"ז לקצינים פה העיר הזאת עם כל הקושי של כל המקום עצמו הוא קשר מאוד חזק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בהחלט ניכר. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> עכשיו יורדים למוקד לראות לפי הלו"ז ואחר כך ארוחה קלה. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אפרת מנהלת האגף. << אורח >> אפרת אברהם: << אורח >> למעשה לפני שהיינו בבניין העירייה החדש כל היחידות השונות היו במקומות אחרים בעיר פזורים, מחלקת הגבייה במקום אחד, שיר ישב במקום אחר, חניות בכלל בקצה האחר של העיר, ובן אדם היה צריך לעשות טופס טיולים שלם, לפעמים להתרוצץ יומיים כדי להגיע לאיזשהו מסמך. בבניין הזה קיבצנו את כל השירותים יחד ממש וואן סטופ שופ, תושב מגיע יכול לקבל באותו זמן את כל השירותים כולל אפילו יעוץ אישי ואם הוא צריך אישי ויוצא באמת ברגע אחד עם כל התוצרים ביד, התוצאה הזאת הביאה באמת א' שיפור בשירות של התושבים, שביעות רצון מאוד מאוד גדולה, איחדנו את כולם, זמני קבלת קהל אחידים, זמני תקן אחידים, לבוש אחיד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה אנשים יש פה בעת ובעונה אחת, לא עובדים תושבים. << אורח >> אפרת אברהם: << אורח >> תושבים יש ימים יש פיקים, יש ימים שיכולים להיות פה בערך 100. הנה מנהלת הגבייה שלנו פה, יכולים להמתין פה כ-100 אנשים ויש ימים שבאים - - << אורח >> אהרון אטיאס: << אורח >> עשינו סטטיסטיקה השבוע וראינו, יש פה אפשרות לקבל פטור מוגדר בזמן, אתה מגיע באיזה שעה שאתה רוצה ביומן, בדקנו את הסטטיסטיקה אחד כזה שהזמין תור מראש הממוצע שלו דקה וחצי לחכות. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> שתי הערות על החברה הערבית כי בסוף - - קודם כל אנחנו בעיר העתיקה, הנגשנו את השירות כלומר הם מרגישים פה זה חלק מהנגשת השירות באים לפה הרבה. לגבי החברה הערבית אפרופו משילות, לפני שנבחרנו ועדה קרואה פחות התעסקו אפשר להגיד זה היה אחוזים בודדים, היום אני יכול להגיד שזה חלק מהאמירה, רוצים משילות, רוצים ביטחון אתם חייבים לשלם, כמה ערבות משלמים היום בחברה הערבית? << אורח >> אפרת אברהם: << אורח >> קודם כל בוא נתחיל מזה שבכלל לא היו רשומים, להגיע בכלל למסד הנתונים, באמת אנחנו עברנו ייסורים - - << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> עכשיו זה נקרא אומץ, תקשיבו תקבלו שירות אבל אתם צריכים גם לשלם על השירות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כמה אחוז משלמים היום? << אורח >> אפרת אברהם: << אורח >> אנחנו התחלנו מאפס ברור כן, אנחנו עולים אנחנו מתקרבים ל-50% אבל אנחנו - - << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אני אומר לכם זה משילות. << אורח >> אפרת אברהם: << אורח >> כשיתר האוכלוסייה זה 90%. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מכיר את זה כל כך טוב. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> ההערה השנייה שרציתי להגיד שהיא יותר רחבה, אם אנחנו רוצים לעשות פה שכונות חדשות אנחנו כן עושים, אלווירה אמרה, יהיו פה בניינים בסוף בבנייה רוויה, הערבים לא מקבלים משכנתאות זה דבר שחורה לי, כאילו הבנקים אומרים אתם צריכים ברמת - - עכשיו יש לזה פתרון כמו שעשו במחיר למשתכן בערבות מדינה, אם רוצים לעודד את החברה הערבית צריך לתת להם את הדחיפה הזאת, אז 10% יעקצו את המדינה - - << אורח >> אהרון אטיאס: << אורח >> צריך לדעת שהרבה מהירי זה סביב הלוואות, אנשים מלווים אין להם ברירה מלווים בשוק האפור וזה מסתיים בירי ובחיסולים. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אני לא יכול לחשוף פה את האירוע - - (מדברים ביניהם) << אורח >> אהרון אטיאס: << אורח >> מאוד מאוד קצר אבל כן ננסה לראות מה נספיק בדקות הספורות עד שנגיע לפסיפס, אנחנו נמצאים ליד בניין העירייה בצומת שדרות צה"ל, ראיתם את זה בסרטון את כל השני מקרי הרצח לאחרונה שקרו פה, אנחנו גם מתקרבים לאזור שממנו יצאו הלו"ז הגדול של הפרעות בתשפ"א, ואם תסתכלו טוב טוב גם על הכבישים, אתם תראו את כתמי השריפה וכל מיני דברים שנשארו לנו שאריות עוד מהפרעות, זה גם המסלול שלפני שבועיים התהלוכה שהייתה בתמיכה של התנועה האסלאמית הצפונית. ממול אנחנו רואים את המסגד הגדול, פה בעצם היה אירוע גדול ב-10 למאי עם החלפת דגלים פה בעמוד הזה בעצם, אפשר לומר שאנחנו ננעץ את ה-10 למאי נראה מה קרה פה, אז בעמוד הזה פה בעמוד תאורה החליפו הורידו את הדגל ישראל שמו דגל פלסטין, הנה זה חשמלי פה. אז פה זה משולש השלום, שלושת הדתות איך שנקרא לו, בית כנסת, מסגד וכנסיה, אזור רגיש לנו מבחינה ביטחונית, ומצד שמאל אנחנו רואים את השוק העירוני, שוק שהשקענו בו מיליונים רבים, גם החלק הזה של הירקות הוא עובד בימי שני ושלישי, ופה אנחנו מסיימים את החלק הנוסף שלו, את הריצוף שלו עם תאורה מלמטה, זה שוק רמלה לוד, זה הולך להיות כיכר עירונית, יהיו פה מופעים אירועים גם השוק, אבל זה הולך להיות מרכז עירוני פה לטובת האזור הזה. רחוב אקסודוס מצד ימין אנחנו נראה את המכינה הקדם צבאית, פה גם תקפו לנו אותו בפרעות, פה בהמשך יש לנו את בית המדרש של המכינה הצבאית, גם שם נשרפה ונבזזה בפרעות שלנו. הנה פה אתם רואים? אני אגיד בשתי מילים, קודם כל האזור הזה המקום הזה עכשיו הוא ברוך השם חודש, אבל בפרעות הוא נשרף, הם ראו את המקום הזה של התורה כמקום שצריך לפגוע בו, ולדעתנו זה היה אירוע פלילי, לאומני, דתי הכל נכנס ביחד, הם רצו לפגוע במקומות שמזוהים עם דת, וברוך השם הצלנו את זה בדרך נס ובתרומות שגייסנו שיפצנו את המקום והיום הוא ברוך השם בית מדרש תוסס וחי, וגם יש חדר כושר לזכרו של נועם רז הלוחם ימ"מ שנרצח אז זה לזכרו. חלק מהסרטונים שאתם רואים שירו על איש מד"א זה פה ממש בסמטה הזאת, באופן אישי אני נכחתי פה, רצנו פה לתוך האירוע שמענו בהתחלה זה התחיל עם אבנים, רצנו וכשטיפה התחלנו להיכנס לסמטה התחיל ירי עלינו. שכונת רמת אשכול, שכונה שנבנתה בשנות ה-70 על שם ראש הממשלה הוותיק יותר לוי אשכול, נבנתה כשכונה יהודית, אנשים התלבטו אם לגור פה או בנס ציונה, זאת הייתה ההתלבטות של האנשים, והיא נהייתה שכונה יהודית, הם חיו פה ועם הזמן מדינת ישראל דרך עמידר ודרך משת"פים שירות הביטחון הכללי, הכניסו לפה משפחות לאומניות, בעייתיות פלילי, וזה דרדר את כל השכונה הזאת והיום סדר גודל של 70% בני מיעוטים פה, אירוע שהוא מעסיק אותנו, זאת השכונה עם הבעיות הכי קשות שלנו פה בעיר, המורכבות הזאת של חיים ביחד יהודים וערבים, יש פה לא מעט עולים מאתיופיה שבתחושה שלנו מדינת ישראל העלתה אותם לארץ ופשוט נטשה אותם פה ונעלמה, תסתדרו עם עצמכם, לצורך זה הקמנו פה ממש גרעין התיישבות שישב ויחזק אותם, זה חלק מהאירועים. באופן אישי אני אומר, הצומת הזו עם הסיפור הזה פה עם מה שלקחתי משם שיירו עלינו, הגיעו לפה שני מג"בניקים, הם היו פה לידנו, הם קראו והכינו את הנשקים שלהם לפגוע באלה שיורים, ומה שאני ראיתי את מפקד התחנה רץ ונעמד בינם לבין הירי, והוא אומר לא יורים פה לא יורים פה. אני לא מפקד גדול, אבל הייתה פה אמירה שאנשים יורים על יהודים ולא משיבים אש, לא משיבים אש בעיניי זו חוויה קשה, והביטחון האישי שאנחנו עומדים מול תושבים ואומרים להם יש לכם גב או אין לכם גב, זה אירוע כשמדברים על משמר והכל שיהיה לנו את הנקודה הזאת בראש. בבקשה בוא נמשיך, זה צומת בית ספר לערבים, ביחד גם גהי ילדים, יש לנו פה כמו קבר כזה של שייח שנמצא פה בתפר בינו לבין המכינה הקדם צבאית לבית הספר. כאן כל האזור הזה פה ביום השני של הפרעות פה עברה ההלוויה של מוסא חסונה, וכל מה שאתה רואה פה מסביב פשוט בער, עלו פה לבתים ופגעו בהם, ניסו לפרוץ את הבתים שלהם כדי לפגוע בהם בתוך הבתים, אבל עדיין הינה אנחנו אופטימיים, אתם רואים צוות - - ומגיע לנו פה תשתיות טובות, ברוך השם גם בצד ימין תראו גן חדש שהקמנו בשנה האחרונה, זו מלחמה כל הזמן בין האלימות שמושכת אותנו למטה לבין הרצון שלנו כן לשדר פה חיים נורמליים, המקום הזה הוא לפחות פעמיים נשרף ואנחנו מתעקשים לשקם אותו ולהקים אותו מחדש, ושיהיה פה טוב עם התושבים פה. פה הגיע ביבי נתניהו ביום השני של הפרעות, רכבים, ניידות בוערות פה באש, חוויה קשה באמת קשה, אחת מנקודות השבר שלנו במדינה מיום הקמתה. << אורח >> יובל קליין: << אורח >> הי לכולם נעים מאוד, לי קוראים יובל קליין, אני המנהל של החברה שמנהלת כאן את המוזיאון פיתוח תיירותי כלכלי בעיר העתיקה בלוד, בעזרתם האדיבה של קק"ל והעירייה, אנחנו נרגשים ולכבוד לנו כאן לארח אתכם כאן היום. ואספר לכם בקצרה קצת רקע למרכז הפסיפס, למוזיאון הפסיפס למקום המדהים הזה שיש לו סיפור ייחודי באמת ומדהים בישראל. בחרתי שנתחיל כאן כי אפשר לראות את השכונה, מן הסתם דיברו אתכם קצת והבנתם, אנחנו נמצאים מול שכונת רמת אשכול, 70% ערבים 30% יהודים, מאחורינו נמצאת שכונת נווה ירק 100% ערבים, בנייה גבוהה בנייה נמוכה, אנחנו נמצאים במקום שהוא לא קלאסי ולא אידיאלי לבניית מוזיאון. אז הסיפור שלנו מתחיל לפני 26 שנה, העירייה ביצעה כאן עבודות להרחבה פיתוח כביש, חפירות, היה כאן מוסך פעם, ותוך כדי החפירות נתקלו בפסיפס, הבגר של העירייה עבד ופתאום פיסות צבעוניות עפו החוצה, רשות העתיקות הגיעה בריצה, עשתה חפירת הצלה וגילתה כאן את אחד הפסיפסים היפים בעולם, אחד מעשרת הפסיפסים היפים בעולם כולו, פסיפס שהוא מתוארך למאה השלישית לפני 1,700 שנה בתקופה הרומית המאוחרת, והוא היה רצפה של וילה, הייתה כאן שכונה, הייתה כאן וילה רומאית מאוד מפוארת רק שכונה של וילות, למעשה זאת הייתה באותה תקופה העיר הכי מפוארת בארץ כמו כפר שמריהו היום, וילה 1,500 מ"ר, דמיינו לעצמכם דירה ממוצעת בישראל היום 100 מ"ר, 1,500 מ"ר של וילה בעל הבית היה עשיר מאוד ושם פסיפס מה שנקרא כרצפה. אבל מה רשות העתיקות למי שמכיר לא שוחה במזומנים ולכן היא הלכה לחפש כסף לפרויקט ולא היה בנמצא באותו רגע, ולכן הם החליטו לקבור את הפסיפס למשך 13 שנה הם כיסו אותו בחול, הוא החזיק מעמד 1,700 שנה מתחת לחול יחזיק מעמד גם עוד 13 שנה, אז קברו אותו ואחרי 13 שנה החליטו לפתוח את הפסיפס לחול המועד סוכות להתרשמות של הציבור והגיעו 50 אלף איש, התורות נמתחו עד לצומת גינתון, ורשות העתיקות הבינה שיש כאן אירוע שהיא צריכה לטפל בו, ואז בעצה אחת יחד עם העירייה ויחד עם אהרון וראש העיר רביבו וועדה גדולה שהקימו ביחד עם קרן שלבי וויט יצאו למהלך מדהים. קודם כל הם הוציאו את הפסיפס לטור, לטור כמו שלהקה יוצאת לטור של הופעות בעולם, הם הוציאו את הפסיפס לטור של 10 שנים, שנה בכל מוזיאון בעשרת המוזיאונים החשובים והגדולים בעולם, זה דבר מדהים, קיבלו את הפסיפס גלגלו אותו בטכניקה ייחודית של רשות העתיקות, חתכו אותו ל-26 חלקים אנחנו נראה את זה אחר כך בפנים, העלו אותו על מטוס, הוא היה שנה אחת במטרופוליטן המוזיאון הכי חשוב בעולם, הוא היה שנה אחת בארמיטז, פוטין פתח אירוע של 250 שנה לכבוד הארמיטז בסאן פטרסבורג, והפסיפס היה אורח הכבוד, אני לא יודע אם זה כבוד גדול להגיד שפוטין ראה אותו אבל זה היסטוריה. לחלוטין נכנס לספרי ההיסטוריה, והוא היה בלובר בפריז והוא היה בכל המוזיאונים הגדולים בעולם, שנה בכל מוזיאון ובעצם צבר מיליונים של צפיות ומיליונים של מעריצים, זה מאוד מרגש נגמרו 10 שנים והוא חזר לארץ, והקרן הפילנטרופית שכבר התאהבה בפסיפס ופיתחה אליו רגשות, בעצה אחת יחד עם אהרון ויחד עם ראש העיר ועם עמיחי ועם כולם, החליטו לעשות מעשה פורץ דרך מדהים, במקום למסור את הפסיפס למוזיאון ישראל כמו שעושים עם כל פסיפס ארכיאולוגי בסדר גודל כזה, מזכיר לכם זה אחד מעשרת היפים בעולם, החליטו לבנות לו מוזיאון כאן במקום המקורי שבו הוא נמצא, בקונטקסט המקורי שלו, באמצע שכונת רמת אשכול ונווה ירק. מי בונה מוזיאון בכזה מקום? זאת חשיבה פורצת דרך כי לימים ברגע שבנו כאן מוזיאון, אז בנו מוזיאון מגיעים תיירים, בוא כבר נתחיל לשפר, יש גן, מתחילים לתקן את הכל מסביב, זה בעצם שרשרת דומינו שבאקט אחד של לבנות מוזיאון כאן בלב השכונה הזאת, זה שכונה קשה שכונה לא פשוטה, הרחוב כאן נקרא רחוב המוות, הכי הרבה רציחות על מ"ר בישראל. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הפרעות היו כאן? << אורח >> יובל קליין: << אורח >> הפרעות היו כאן, בזמן הפרעות שברו כאן את השמשות של כל המוזיאון, זרקו בקבוק תבערה ניסו לשרוף אותו מאחורה, הכל בסדר, השכנים נאים אנחנו ביחסים מעולים איתם, אלה היו גורמים שהגיעו קצת מרחוק. אבל לבנות כאן מוזיאון בלב השכונה הזאת זה מעשה פורץ דרך, א' זה הכריח את כולם לשנות מיינד סט ולהתחיל מה שנקרא לשפץ בדומינו בשרשרת את כל האזור מסביב, וזה דרך פוזיטיבית חיובית להתמודד עם אזור כזה, זה פיתוח כלכלי חיובי עם אימפקט חברתי, אז לא רק שוטרים - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נוצרו באמת יחסים כלכליים? << אורח >> יובל קליין: << אורח >> נוצרו יחסים כלכליים, מה-1 ליולי 2022 ועד ה-30 לאפריל 2023 שפתחנו את המוזיאון לפני כמעט שנה 18.5 אלף תיירים ביקרו כאן, לשפוך 18.5 אלף תיירים לתוך השכונה לתוך העיר העתיקה בלוד, זה אירוע משמעותי שהעירייה חזתה אותו יחד עם קרן שלבי וויט ששנתנו פה תרומה מדהימה, המוזיאון עלה 35 מיליון ₪, ואחר כך הכל כמו דומינו התחיל לעבוד, העירייה עכשיו משפצת את העיר העתיקה, מתחילים לעבוד על חאן חילו שזה חאן טורקי עתיק, נראה לכם אחר כך, ובאמת יש כאן מהלך פורץ דרך. אז לוועדת הביטחון הלאומי אני אומר, גם פיתוח כלכלי פוזיטיבי תורם ומשפר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> חוק החלונות השבורים מתחילים כאן. << אורח >> יובל קליין: << אורח >> בדיוק חוק החלונות השבורים, אנחנו קיבלנו טלפון מקרן בלומברג שאמרה לנו, מה שאתם עושים פה זה מה שאנחנו עשינו בהארלם ובברונקס לפני 30 שנה, מאוד מרגש, הרבה אנשים מסתכלים על התהליך הזה ואומרים, אם זה יצליח כאן בוא נשפר את זה גם במקומות אחרים בארץ, אז אחרי הבילד אפ הזה בוא ניכנס ונראה את הפסיפס. - - המטרופוליטן שזה המוזיאון הכי חשוב בעולם, בא לבקר עם 30 ידידי המטרופוליטן, וביקשתי ממנו כריס אמרתי לו תן לי עצה אחת טובה להדרכה, הוא אמר לי כשאנשים מגיעים תן להם דקה להסתכל אל תדבר, תן להם לקלוט אותו לספוג, אז בבקשה דקה. אנחנו נמצאים בלב, דיברנו על שכונה מאוד מאוד יוקרתית, אמרנו שאנחנו בווילה רומאית 1,500 מ"ר, זה למעשה היה הסלון של הווילה, תדמיינו סלון של הווילה ויש כאן קירות מסביב, וטרקלין טרקליניום, מה שנקרא עם הספות שהרומאים היו יושבים עליהם, תכף נראה את זה אחר כך בהדמיה, ואם מסתכלים על הרצפה עצמה, קודם כל דבר ראשון אני רוצה רק לתת לכם פה טיפה אלוקציה, שימו לב שיש לנו שטיח עליון ושטיח תחתון וביניהם יש מלבן, השטיח העליון והשטיח התחתון הם פסיפסים רומאיים מובהקים, אפשר לראות את זה לפי הצורות הגיאומטריות ותכף אני אגיד משהו על הרעיון המארגן של כל שטיח, ושימו לב שביניהם יש מלבן, ושני השטיחים האלה הם לא מיושרים אחד מול השני, יש למישהו רעיון למה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה שני חדרים כאילו? << אורח >> יובל קליין: << אורח >> יפה מאוד יפה מאוד כל הכבוד, שני חדרים היו כאן שני חדרים בוילה המקורית, ולמעשה כמו היום גם אז, אנשים קנו בית או בנו בית, ירשו אותו, קנו אותו, עבר מיד ליד, הדייר הבא אחריהם 50, 80 שנה אחרי החליט להפוך את שני החדרים האלה מה שנקרא לסלון אחד גדול, הוא שבר את הקיר המרכזי ועל התפר של השבר עשה פסיפס נוסף את המלבן שהוא פסיפס ביזנטי, הוא לא פסיפס רומאי זו תקופה אחרת זה 100 שנה, זה בדיוק התפר בן התקופה הרומאית לתקופה הביזנטית, ואפשר לראות את מה שנקרא את הצורות הגיאומטריות הקשוחות של הרומאים לעומת הביזנטי שהוא יותר מתעגל ומסתלסל. השטיח התחתון הוא שטיח פחות חשוב, השטיח העליון הוא השטיח שטיח הרחוק מאיתנו הוא השטיח שיצא לסיבוב בכל העולם, הוא שטיח מאוד מפואר יש בו הרבה - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> איך איך מוציאים את זה? << אורח >> יובל קליין: << אורח >> אנחנו נראה תוך כדי אני אתן לכם מה שנקרא הדרכה מובנית, אני אגיד לכם רק את הרעיון המארגן הבסיסי של כל שטיח, השטיח התחתון אם תסתכלו עליו שטיח כאן הקרוב אלינו יש בו שני חלקים, בצד שמאל שלו יש צורות גיאומטריות שבתוכן נמצאים בעלי חיים שהם למעשה חנוקים בתוך הצורות, ובחלק הימני שלו יש בעלי חיים שהם חופשיים, זה בעצם ההנגדה הרומאית בין החוק התקנות הסדר לבין הטבע הפראיות שלו והחופש אז זה רעיון מארגן אחד, וכמובן שכל החיות הן ארץ ישראליות. בפסיפס העליון יש לנו רעיון אחר, בואו ננסה רגע להתקרב אליו בוא נרד כולנו למטה למרפסת תצפית, שני דברים קופצים לעין אני אחסוך לכם מה שנקרא את השאלות, הדבר הראשון שקופץ לעין, אין כאן כתב אין כאן שום כתב, אין כאן גם שום סמל דתי. הפסיפס הזה לכאורה הוא פסיפס רומאי פגאני, אין בו שום סמל דתי, וזה דרך אגב אחד זה המזל הגדול שלנו, כי כשפתחנו את המוזיאון אני אומר לכם בכנות, כל מי שנכנס לכאן מיד שאל של מי זה, זה שלהם או שלנו? הערבים שאלו אותי זה של היהודים, היהודים שאלו אותי זה של הערבים, אני אומר לכולם לא, הפסיפס הזה הוא לא שלנו הוא של כולם ביחד, אין פה סמלים דתיים זה פסיפס שהוא פגאני רומאי, לחדי העין אפשר לראות כאן בפינה את הקלשון, הקלשון של פוסידון אבל זה לא סמל דתי, והדבר השני שקופץ לעין אלה חיות שנמצאות במרכז הפסיפס שהן חיות לא ארץ ישראליות, יש לנו כאן פיל וג'ירפה ואריה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה ממותה נראה לי לא? << אורח >> יובל קליין: << אורח >> נכון נכון זה יש לך אבחנה חדה מאוד, מי ששיבץ את האבנים של הפיל הזה למעשה לא ראה פיל בחייו, כי תסתכלו על הרגליים זה רגליים של שור לפיל יש רגליים ישרות, אבחנה חדה יפה מאוד, אבל החיות האלה הן לא חיות ארץ ישראליות, וזה מביא אותנו לאחת המסקנות של הארכיאולוגים, זה הכל מסקנות, שבעל הבית היה אדם מאוד מאוד עשיר ורצה להתפאר בעושרו, וגם לתת מה שנקרא חוויה רב תרבותית לכל מי שנכנס לכאן, אגב רוב הסיכויים שבעל הבית היה יהודי אגב, לא נגיד את זה תמיד בקול רם אבל זאת האמת, אנחנו נמצאים בלוד ואז עיר החכמים והתנאים, אלה האנשים שגרו כאן ואנחנו יודעים בוודאות שזה לא היה פקיד ממשל רומאי ולכן רוב הסיכויים שהיה יהודי, אבל הוא היה איש עשיר מאוד. פסיפס דומה מאוד לפסיפס הזה מצאו בצפון אפריקה, בלוב, וגם בדרום איטליה, ולכן אנחנו יודעים שהיו אמנים שהיו מה שנקרא מטיילים באותה תקופה, והיה להם תפריט ביד, והם היו באים לבעל בית עשיר והיו אומרים לו בוא תבחר מה אתה רוצה שנעשה לך, בדיוק כמו שמיכלאנג'לו היה מסתובב בכנסיות ומצייר, גם הם עברו בין אנשים עשירים ועשו להם עבודות, ומדובר על צמד אמנים שאם תסתכלו תוכלו לראות את הפס האלכסוני שם, שם היה מונח צינור מים בתקופת המנדט הבריטי והוא חלחל מה שנקרא המים חלחלו דלפו ממנו והרסו את החלק העליון של הפסיפס. אגב בעולם האתיקה של שימור בפסיפסים אף פעם לא מה שנקרא משלימים קטע מזויף, אחרת לא נדע שאנחנו מסתכלים מה חדש ומה לא ומה ישן, ולכן מה שנפגם משאירים את זה כמו שזה, אז אם תסתכלו שם על הפס האלכסוני תוכלו לראות מתחת לאבנים, תוכלו לראות את הציור, כי כשבונים פסיפס יש הרבה שלבים אנחנו נדלג עליהם, אבל שני השלבים האחרונים אחד מהם זה נקרא סינופה, מציירים בעצם מציירים כמו לילד שאחר כך עובר על הקווקווים, אז מציירים את הציור ואז מגיע האמן ומשבץ את האבנים על הציור, אז מה שאתם רואים שם בפס האלכסוני הלבן את הציור מתחת זה הציור המקורי, זה הסינופה, אז זה האמן הראשון והאמן השני היה משבץ אבנים על, תמיד יש ויכוח איזה אמן הוא יותר נקרא חשוב המשבץ או המצייר, הפסיפס הזה נחשב אחד היפים בעולם משום הרבה פרמטרים, אבל זה עושר של צבעים זה הסינופה, הציור מתחת נחשב מאוד מאוד מאוד עשיר, מאוד מתקדם יש 28 צבעים שונים, הרזולוציה של הפסיפס, הצורה שבה הוא השתמש, מה שהוא מציג הציורים שלו, באמת מזל גדול. אז אם נסתכל רגע על השטיח העליון, דיברנו על הרעיון המארגן שלו, אז תראו שבמרכז יש חיות, ואם תיקחו את המרכז את הריבוע הזה בעצם תהפכו אותו משני ממדים לשלושה ממדים, תהפכו אותו לסוג של כדור לספירה, אז תוכלו לראות שהחיות נמצאות בטופ של הכדור למעלה, וזה בעולם הרומאי מסמל את הכוח, את התבונה את המהירות, הרומאים העריצו את הטבע, וכל הסצנות האלה כאן מסביב אלה סצנות של החיים עצמם, שזה בעולם הרומאי ציד, למי שמסתכל מקרוב יכול לראות את הדם המטפטף, למשל כאן אפוא שהצבי ויש מתחתיו ברדלס או נמר, שזה רומאי מובהק, אין פסיפסים יהודיים עם דם מטפטף, זה לא הסטייל שלנו אנחנו לא מציגים כאלה דברים. יש הרבה, אני אספר לכם משהו מרתק, הפסיפס הזה נחקר לפני 26 שנה, עברו כבר שלושה דורות של ארכיאולוגים מה שנקרא שעבדו עליו, תאמינו לי לכל אחד יש תיאוריה אחרת אין כאן מדע מדויק, כל אחד יכול להסתכל ולמצוא פה את הרעיונות שהוא רוצה להזדהות איתם, אבל אני אגיד רק עוד פרט אחד, בחלק התחתון של הפסיפס תוכלו לראות ספינות משא וגם דגים מכל מיני סוגים, הארכיאולוגים זיהו את כל הדגים בצורה מדויקת, ואחת הסברות אומרת שבעל הבית היה סוחר מאוד מאוד עשיר, למי שיודע הייתה אז מדיניות באימפריה הרומאית, לחם חינם לכל אזרח, הם היו מייבאים חיטה מאלכסנדריה מקרתגו, מצפון אפריקה, והיו הרבה ספינות שהיו שטות מה שנקרא קו סוחר לכל חופי הים התיכון, ויכול להיות שבעל הבית היה סוחר ורצה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו אני רואה איך לקחו אותו. << אורח >> יובל קליין: << אורח >> נכון נכון, אפשר לראות עכשיו איך לקחו את הפסיפס. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עם המנופים, ככה העלו את זה למטוס? << אורח >> יובל קליין: << אורח >> אמת אמת, חתכו אותו ל-26 חתיכות, את החלק הזה העליון של הפסיפס, העלו אותו על מטוס הוא עשה סיבוב בעולם, יש כאן שש תחנות דיגיטליות, בכל תחנה אפשר לראות בדיוק את הסיבוב שהפסיפס עשה בעולם, יש תחנה שמה שמסבירה איך בונים פסיפסים, אנחנו נעבור בתחנות מאוד מהר. פרט אחד אחרון קטן מרתק, הגודל של הפסיפס פה הוא 180 מ"ר, ורשות העתיקות עשתה הערכה אומדן בכל מ"ר 12 אלף חתיכות אבנים, האבנים הקטנות נקראות טסרה זה השם של האבנים 12 אלף חתיכות אבנים בכל מ"ר כפול 180 מטר, מי חזק במתמטיקה? 2.4 מיליון אבנים, כמה זמן לדעתכם לקח לבנות את הפסיפס הזה? שלוש שנים יפה מאוד יש לך עין. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה הכי גדול בארץ הפסיפס הזה? << אורח >> יובל קליין: << אורח >> זה אחד הגדולים בארץ, הוא נחשב לאחד היפים בעולם, גם השתמר בצורה מדהימה, אגב צמד האמנים עבד בעיקר על הפסיפס המרכזי, על שני הפסיפסים המרכזיים על החלקים היותר מורכבים שלו, ואת האבנים הלבנות היה מה שנקרא צוות מלסייע שעבד כאן, ומי שרוצה לראות אפילו עוד פרט אחד אחרון מרתק, יש כאן למטה ליד הפינה של המלבן תוכלו לראות שמה טביעת רגל שהאומן השאיר, אז לא היה נהוג כמו כשצייר חותם על הציור, אז היו משאירים טביעת רגל כדי להגיד אני הייתי כאן ובהצלחה לכולם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מתי זה היה איזה תאריך? << אורח >> יובל קליין: << אורח >> אנחנו מדברים על 290, 300, 310 לספירה, המאה השלישית לספירה, הריבוע פה זה כנראה יציאה מהחדר לחדר המזרחי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> או שטיח כניסה ויציאה. << אורח >> יובל קליין: << אורח >> כן, ויכול להיות שהיה מונח כאן גם איזה שולחן ועליו איזשהו - -. אנחנו בנינו במוזיאון יש שני מסלולים, המסלול הוויזואלי שאפשר לעבור תחנה תחנה ובאמת להתרשם מהאזור והארכיאולוגיה, ויש יש גם מסלול חווייתי כי בסוף אנחנו צריכים גם לדבר לילדים ולמשפחות, אז תוכלו לראות כאן שתי עמדות מאוד מאוד מעניין, ושתי העמדות האלה זה חלק מהמשחק, רק מראה לכם את החלק שלו, יש לנו מה שנקרא תחרות בין שתי קבוצות, קבוצה אחת כאן וקבוצה אחת בעמדה השנייה יש להם 15 דקות לשבץ את האבנים על הסינופה על הציור שציירו לו מקודם, למשל יש כאן טווס שמופיע למעשה גם בפסיפס עצמו, וקבוצה של ילדים צריכים לשבץ של 15 דקות ומתחרים אחד נגד השני, ובסוף מצלמה מודדת את הרזולוציה של מה שהם הכינו ומדרגת אותם לפי ציונים, יש פה גם מסלול חווייתי למי שרוצה לבוא עם הילדים זה מתאים לכולם, צריך לדעת לדבר היום לכל הקהלים. דיברנו מקודם על איך מכינים פסיפס, יש המון שכבות אני ממש רץ מהר כי זמנכם יקר, אבל שתי השכבות האחרונות הן הכי מעניינות, יש את הסינופה אמרנו זה הציור שמציירים, ועליו מגיע החסר זה האמן שממש משבץ את האבנים עצמם, ופה אפשר ממש לראות איך משבצים אבנים, ואנחנו ברשות העתיקות יש סדנה שבה הם יכולים אם רוצים גם לקנות, וכל מי שרוצה יכול גם לקנות מהם. זו אותה שיטה כמו לפני 2,000 שנה, זאת עמדה שבה אפשר ממש לעבור על כל חייה ולראות בדיוק את ההסברים שלה מאיפה היא באה מי נגד מי, למשל אלה ספינות זה נקרא ספינות אוניות רומיות מסוג קורביטה, שזה קורבט כמו האוטו קורבט של ספינות מהירות מאוד, 50 עד 100 טון, הם לא יכלו לחצות את הים התיכון הם היו קטנות מדי והיו צריכות לשוט מה שנקרא לאורך החוף לאורך החופים, הספינות של 150, 200 טון כבר חצו ישירות לרומא, אז פה אנחנו יכולים לראות באמת כל דבר בדיוק מהו ומי שרוצה יכול עכשיו לבוא ולראות. - - בחדר המזרחי של הווילה, זאת אומרת הוא מאותה תקופה של הפסיפס הגדול שלנו, והפסיפס הזה הוא פסיפס קלאסי צפון מערב אירופאי, זאת אומרת שבעל הבית היה אקלקטי הוא אסף אמנות מכל העולם לא רק ממקום אחד, הוא היה אדם עשיר הוא הביא אמנות מכל מקום, זה פסיפס שמצאו כאמור גם בצרפת גם בהולנד, עוד פעם זה לפי פסיפסים לפי דגמים, אז אנחנו רואים שהבית הוא היה באמת בינלאומי וזה מרשים. בוא נמשיך לתחנה הזאת, יש כאן סרטון מעולה שייתן לנו פרספקטיבה והדמיה איך היית נראית וילה רומית, ראינו עד עכשיו מה שנקרא רק את הרצפה, אז בואו נסתכל רגע ונראה, זה הפטיו בחוץ ותיכף גם ניכנס פנימה לתוך הטרקלין. (מוצג סרטון) זאת תחנה מרתקת, בוא נצא החוצה לתחנה האחרונה שלנו, פה אנחנו מגיעים לתחנה האחרונה, זה ציר הזמן של העיר לוד, אז אני מזמין אתכם לתחילת ציר הזמן של העיר לוד, מכיוון שכבר אירחונו פה בערך לדעתי כבר הגיעו לכאן כ-21 אלף איש, צריך להסתכל על הנתונים האחרונים, אז אני מה שנקרא אספתי מידע סטטיסטי, ואני יכול להגיד לכם ש-99% מהישראלים לא יודעים שלוד עוד הרבה יותר עתיקה מירושלים נכון כמובן ארכיאולוגיים ממשיכים כל הזמן לחפור ולחפש ועיר דוד מנסים לקדם בכל הכוח וזה בסדר, אבל חברים לוד- 6,500 שנה נכון לפני שנה כשבנו את המיצג הזה, -6,500 ועוד 2,00 שנה, לוד בת 8,500 שנים, 8,500 שנים וזה מה שנקרא נכון ללפני שנה. עכשיו לפני חודש פגשתי את הארכיאולוגים שחופרים כאן בעיר שאמרו שיש כאן ממצאים פרה היסטוריים לוד בת 20 אלף שנה בת 25 אלף שנה, זה מדהים, בחפירות שהיו כאן 300 מטר מזרחית מכאן בנחל איילון על גדות נחל איילון, מצאו עדויות למעבר - - כל הממצאים שמופיעים כאן בציר הזמן כולם נמצאו בלוד, ואני אומר לכם זה מדהים אנחנו לא יישכחו כן סיפרו לנו שיש לו יותר מזרחית מכאן ונחל איילון על הנחל מצאו את העדויות הראשונות למעבר מלקטים נוודים לחברה חקלאית מיושבת, בתי בוץ, מדורות, פשוט מדהים ההיסטוריה נמצאת כאן, וזה אגב עוד משהו שרוב הישראלים לא יודעים, הם לא יודעים שלוד עתיקה, שימו לב התקופה הקרמית, אנחנו אחר כך עוברים לתקופת הברונזה ותקופת הברזל, ברונזה זה תנ"ך מוקדם ברזל זה תנ"ך מאוחר, אמרתי לכם שהישראלים לא יודעים, אז זה עוד משהו שדגמנו מ-20 אלף איש שעברו כאן, רוב הישראלים חושבים שגוש דן הוא חדש, מבחינתם תל אביב חדשה 110 שנה וזה בעצם מקרין לכל הסביבה. תדעו לכם שגם ברשות העתיקות יש קיר ענק מלא במגירות של כל הפסיפסים שנמצאות, פסיפס יהוד, פסיפס קרית אונו, פסיפס בית דגן, כל האזורים כאן הם אזורים עתיקים מאוד, שימו לב לתקופת הברזל, תראו הפסוק בדברי הימים: וּבְנֵי אֶלְפַּעַל עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶד. אז אנחנו עוברים ממקום למקום. אגב, לוד מופיעה גם בספר בראשית בתור הנכד של נח הבן של שם. שוב תקופת הברונזה, תנ"ך מוקדם תנ"ך מאוחר, יש לנו אחר כך את התקופה הרומית קדומה רומית מאוחרת, יש לנו אחר כך את התקופה הביזנטית ואת התקופה האיסלמית הקדומה והתקופה הצלבנית זאת מופיעה במפת פרק הפתיחה של עצמו אמרנו נגנב הרומית המאוחרת ושתיים 93 מאות יש לנו אחר כך בתקופה הביזנטית בתקופה הצלבנית מאוד מופיע במפת מידבא המפורסמת, בתקופה הצלבנית יש לנו כאן את כנסיית סינט ג'ורג סינט ג'ור'ג גאורגיוס הקדוש היה קדוש, חייל בצבא הרומאי שהתנצל ומת על קידוש עבודתו, והביאו אותו לקבורה כאן בלוד, בכנסייה שנבנתה ונחשבת לאחת משלוש הכנסיות החשובות בזרם הנוצרי היווני האורתודוקסי, הרבה צליינים מגיעים לכאן, ואנחנו רואים פה את הסצנה שבה הוא דוקר דרקון והורג אותו, כל אגדות למיניהן באירופה מקורן כולן פה בלוד באירוע הזה, וזו כנסייה מאוד חשובה להתפתחות של גיאורגיה ואחרות. יש לנו כאן את התקופה האסלאמית המאוחרת התקופה העות'מאנית, יש לנו כאן במרכז העיר ממש 5 דקות הליכה מכאן בלב השכונה יש את חאן חילו שזה חאן טורקי עתיק שהוא יושב על שדות עות'מאניים אפילו ביזנטיים וגם לפני, עוד חודש יוצאים לפיתוח של חאן חילו, מתחם של 15 אלף מ"ר במרכז העיר העתיקה, דיברנו קודם על הדומינו הזה שמתחיל כאן לפתח את העיר שלה אחרי שלב, זה השלב הבא לביצוע 15 מ"ר של מתחם של אירועים מסעדה, באמת להכניס חיים להפיח חיים ולהרים את המקום הזה. והעת החדשה יש שני סיפורים אחרונים קוריוזים רק בשביל הפאן שלנו, יש כאן סמל של כומתה של חייל בריטי שמצאו כאן בחפירות של הפסיפס, והאחרון שחפר פה נכנס לאובססיה והחליט, לא נרדם בלילה החליט שהוא הולך למצוא את החייל הבריטי הוא רוצה לדעת מי זה, אז רשום על הסמל של הכומתה - - מסתבר שזה גדוד סקוטי שהקימו אותו המאה ה-16, אבל זה שנת 2006, אז הוא נסע לסקוטלנד, איתר את המשפחה של החייל וסיפר להם על הכומתה, זה אחד דברים שקורים תוך כדי חפירות ארכיאולוגיות. יש לנו כאן שתי תמונות של החיילים הבריטיים בתחנת רכבת בלוד, תחנת הרכבת בלוד אחת תחנות הרכבת הכי משמעותיות, לוד הייתה צומת דרכים, כשאני אומר שציר הזמן הוא פשוט כי אנחנו מזכירים לאנשים מה המשמעות של לוד אז ולא היא הולכת גם היום, וכפי ששמעתי מהעירייה זו תקופת פיתוח מטורפת ובאמת זו הולכת להיות עיר מאוד מובילה. אז החיילים הבריטיים היו יוצאים מכאן ברכבות לקהיר, הייתה כאן צומת משמעותית, כל הדרכים עברו כאן, דרך האוויר דרך היום דרך הדואר, הכל עבר דרך פה, וכמובן שדה תעופה לוד, ולמי שרוצה לראות, המילה לידה בעצם התרגום של המילה לוד בערבית, עד היום כל הטיסות של אל על מתחילות ב-LY, למה? כי זה היה 'לידה'. אז זה גם כן להשכלה כללית שלנו. אגב, לוד לא הייתה בתקופת החלוקה המקורית, היא הייתה בצד הערבי, בן גוריון אחרי פרוץ המלחמה אמר תקפו אותנו אסטרטגית בוא נכניס את השדה תעופה אלינו גם כן, ונתן למשה דיין - - עשיתי פה סיור עם מתמחה שעשה דוקטורט רק על מלחמת העצמאות ורק על כיבוש לוד ושמעתי ממנו סיפורים מדהימים, בן גוריון נתן למשה דיין לנהל את הקרב לשחרור העיר, משה דיין עשה קורס קצינים של שבוע וחצי בערך וקיבל לידיו אוגדה לנהל, ולא היה לו שמץ של מושג מה לעשות, אז הוא הלך להתייעץ עם קצין שיריון אמריקאי במלחמת העולם השנייה שאמר לו, תתעלם מחייל האוויר, תתעלם ממודיעין, תתעלם מסיוע ארטילרי, רכז את כל הכוחות שלך, תיכנס בכל הכוח בפנים ותירה אש לכל הכיוונים, אז משה דיין עשה את זה וניכנס דרך צומת גינתון, פרץ עם כל הכוח בפנים, נסע ברחוב המרכזי, הגיע עד לרמלה ותוך תשע דקות כבש את העיר לוד, שאר התושבים הערבים הוציאו דגל לבן החוצה ואת הנשקים הכניסו מתחת לביתם, האגדה מספרת שהם לעולם לא מסרו אותם אלא הם מוציאים אותם מתחת למיטה כשצריך ומחזירים אותם. אז זה מה שנקרא דחקה לסיום, לכבוד הוא לנו מאוד לארח אתכם, אנחנו שמחים להיות חלק מהתהליך המדהים שקורה פה בלוד, ובאמת תודה לעירייה שיש לה את החזון המדהים הזה לפתח כאן ולתת לנו להוביל, אז חברים תודה רבה רבה, ותעזרו לנו לפתח את העיר הזאת, תוציאו את הבשורה על המוזיאון על המרכז על מה שקורה כאן על הפיתוח, ותגידו למשפחות שלכם לבוא ולחברים, תבואו לעשות כאן כנסים, יש כאן מרכז, יש כאן אולם כנסים מאוד מאוד משמעותי מאוד מפואר, דרג אגב פיקוד העורף כבר התלבש עליו עושה פה התכנון הרב שנתי, הכל הם עושים כאן, מדהים, תביאו לכאן כנסים, תביאו לכאן אירועים, תעזרו לנו להחיות את העיר, תודה רבה לכם. << אורח >> אהרון אטיאס: << אורח >> שוב שלום, אני חושב שהייתה לנו הזדמנות להסתכל ולראות את הדברים באמצעים בלתי תלויים, לראות בעיניים לפגוש את האנשים לפגוש את התחושות, למרות שלא רצינו ולא תכננו אבל אפילו הפגנת התושבים המחישה לנו את הקצה שאנשים מרגישים שהם נמצאים שם, ולאחרונה במשך השבועיים האחרונים מדי יום, לא מדי יום מדי עת לעת עוצרים אפילו את הרכבת ומפגינים ומדברים כן פעם בשבוע, אחד אני אומר זה יפה אנשים לוקחים אחריות על הסביבה שלהם באמת, בעיניי מבחינה דמוקרטית ציבורית אנשים שלוקחים אחריות על הסביבה שלהם זה דבר מבורך. שתיים זה גם מבטא שוב את המצוקה הזאת, בעיקר תושבים אני אומר בזהירות תושבי גני אביב, שהם נמצאים סוג של קו תפר עם השכונות עם שכונת הרכבת ושכונת פרדס שניר, אפילו הייתי אומר של שלוש צלעות הם מוקפים, זה האירוע שלנו שם, יש עוד שכונות, שכונת רמת אשכול שממש חיים ביחד מה שעברנו עכשיו דלת מול דלת חיים ביחד, ולמקרה הקצה. מקרה הקצה לפני שלושה שבועות תושבת העיר במרחק 3 ק"מ חוטפת את הכדור בבית, 3 ק"מ חודר את החלון פוגע בשולחן ובמיטה, כשהיא רואה את הכדור נכנס הביתה זה משהו שאנחנו כתושבים, כעיר לא יכולים להרשות לעצמנו לחיות בצורה הזו, ובעיני אחת הסכנות הגדולות שלא נתרגל, יש קטע כזה שאתה מתרגל ואז אתה כל פעם מזדעק מאירוע יותר קשה, הנה עכשיו מדברים על הרחפן וכאילו עוד שניה אחת נתייחס לירי כאילו סבבה העיקר לא רחפן, לא לא לא, אנחנו רוצים גם רעש, גם קריוקי בעיני מה שצריך להילחם עליו שלא יהיה פה אחרי 23:00, רוצים שקט, רוצים חמצן נקי, מותר לנו תושבי העיר הם אזרחי מדינת ישראל ומגיע להם לחיות חיים שקטים ושלווים וחיים של עוצמה. נקודה אחת שכן אני רוצה עוד לשים דגש עליה, בסיפור של שיטור ושיטור יתר ושיטור חסר, תראו העיר מחולקת פחות או יותר בסוף לשני שליש שני שליש יהודים שליש לא יהודים, וכשאנחנו מדברים על ה-160 תקנים או מ-180 תקנים ומתוכם 120, 130 קיימים, יש משהו שצריך לחדד פה, החידוד אומר שה-120, 130 הקיימים נמצאים במגזר הערבי, אבל יש עוד 70%, 80% מהעיר יהודים שלא מקבלים תשומת לב הם לא באירוע. תחשבי שמישהו במודיעין, במודיעין הוא מקבל שרות, שרות על הקריוקי, על ונדליזם, על נסיעה פרועה, על כל הסל של המשטרה, אבל בלוד כאילו אומרים וואלה תטפל במגזר יפסיקו לירות עלינו ברכה, זה לא הגיוני, זה לא הגיוני כי היא מגיע לנו את השירותים הבסיסיים של משטרה וכרגע אנחנו פשוט לא מקבלים אותם, עם כל הרצון והמאמץ ובאמת כמו שתיארו פה יש לנו משטרה מדהימה, באמת מדהימה כולנו פירגון, אין שעה אין רגע שהם לא זמינים, שהם לא מוקפצים, שהם לא תראו תמיד אפשר להעלים עין ולהתייחס לדברים בשוויון נפש, אבל בתחושה שלי כאילו כל מקרה הם מתייחסים אליו פעם ראשונה מהבחינה הזאת שהם נרתמים ושמסתערים ובכל הכוח הם לא מתרגלים לסיטואציה, אבל עדיין בסוף יש לנו עיר שלמה. יכול להיות שהסיפור הזה יכול להיפתר כמו שדיברו מקודם דרך השיטור העירוני, בסוף לזה הוקם השיטור העירוני לעבירות הפחותות, לא רצח ולא סמים ולא ירי, אם יהיה פה שיטור עירוני משמעותי לפחות לתושבים באזורים הנורמליים, נוכל לתת להם סוג של נורמליות, אז בסדר אז יש במקומות מסוימים ירי, אבל בסוף תושב גני אביב גר בגני אביב, כשהוא הולך או שהילדה שלו הולכת ברחוב ומישהו מציק לה, נוגע בה במקומות לא נעימים אפילו נגיד את זה, זה חתיכת אירוע אני, אומר לכם זאת חוויה שבן אדם אומר במקום הזה אני לא רוצה לחיות לא רוצה לחיות. אז הכותרת תהיה בירי, אבל חיי היומיום של התושב בעיניי אפילו יותר חשובים, הביטחון האישי הפרטי האהרון הוא יותר חשוב, היה קטע לפני מספר שבועות אצלי מול הבית, השכן שלי אזרח ערבי נורמטיבי לחלוטין איש עסקים, שכל חטאו ופשעו שהבן דוד שלו היה חייב כסף למשפחה הלא נכונה, ובאמצע הלילה הם הגיעו, ריססו את הבית מעל 30 כדורים, היו צריכים להחליף מחסנית תוך כדי, תחשבו איזה אירוע, ומה אנחנו חווים בבית, ולמחרת כשאני שואל אותם מה קורה? מצאו יודעים איך הם הגיעו? אז אומרים חיפשנו במצלמות לא ראינו את המכונית, ואני אומר להם איזה מכונית הבת שלי אמרה שהיא שמעה אופנוע, ואז חוזרים למצלמות מוציאים את האופנוע, אז כבר הילדים שלנו הפכו להיות פרשנים, הפכו להיות כאילו, הבת שלי ב-01:00 או 02:00 פותחת חדר מצב ולפחות בשלב הזה היא עוד מבסוטית מתשומת הלב, אבל זה לא נעים ילד בגיל 14, 15 לא צריך לחוות חוויות כאלה. << אורח >> אלווירה קוליחמן: << אורח >> אהרון, הילדים שלנו סליחה שאני קוטעת יודעים כבר לזהות סוגי נשק, זה לא הגיוני, הם אומרים עכשיו ירו אני לא יודעת M-16 ועכשיו ירו ממאג, עכשיו זה בודדים ועכשיו זה אוטומט זה לא הגיוני, הבנים שלי שירתו בקרבי שניהם וילדה בת 16 והם אומרים לי, אמא בלבנון ובשטחים אנחנו לא הרגשנו את זה לא הרגשנו, הם חוזרים מהצבא הביתה ואומרים מה קורה פה? וזה מה שעצוב הילדים שלנו לצערי הרב אהרון אמר, אסור לנו להתרגל, לצערי אני אומרת התרגלנו, התרגלנו זה עוד ירי אז כתבנו 10 שניות בקבוצות הוואטסאפ, כל העיר רעשה וממשיכים הלאה, וזה מה שאסור לנו להשלים עם המצב הזה אסור לנו, כי באמת האוכלוסייה החזקה עוזבת את העיר כל מי שיכול, חלק מאיתנו נשארים לא יודעת מהציונות ומהאמונה, וכל השאר נשארת אוכלוסייה חלשה שהיא חסרת כל ושהיא לא יודעת להילחם על הזכויות שלה, ואנחנו ממשיכים להשלים עם המצב הזה, ופה אנחנו צריכים אתכם. << אורח >> רות לוין-חן: << אורח >> מותר להתייחס? << אורח >> אהרון אטיאס: << אורח >> בטח תציגי את עצמך. << אורח >> רות לוין-חן: << אורח >> אני אשמח ממש בקצרה, רות לוין חן סמנכ"לית שותפה בעמותת יוזמות אברהם, שיושבת פה בלוד ופועלת בלוד ותודה על הסיור המאוד מעניין הזה. חשוב לי רק להעיר קודם כל, באמת אין ספק שהמצוקה פה של היעדר הביטחון האישי בעיר היא מצוקה שמחייבת פתרון, ואנחנו כארגון זאת אומרת גם תומכים בדברים שנאמרו פה בבוקר על ידי ראש העיר, שבאמת אי אפשר להתייחס רק למספר התושבים ורק לזה כאיזשהו קריטריון בכל מה שקשור לתקנים בתחנת המשטרה, ברור שצריכה להיות התאמה גם לאתגרים העירוניים, וברור שנדרשים פה יותר תקציבים וכו' ובאמת בזה אין ספק. אני רק רוצה להתייחס למשהו שלי היה מאוד חסר לאורך היום וזה גם נוכחות של משתתפים ערבים וערביות בתוך העיר, אני יודעת שהוזמנו גם חברי מועצה ערבים וסיבותיהם איתם למה הם לא בחרו להגיע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> וזה גם חברי כנסת ערביים. << אורח >> רות לוין-חן: << אורח >> וגם חברי כנסת ערבים שחלקם חברים בוועדה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> - - כי גם אני כשהייתי פה בלוד, גם הזמנתי את חברי המועצה וגם את חברי הכנסת ואף אחד לא בא. << אורח >> רות לוין-חן: << אורח >> אבל אני אומרת אני לא באה לסנגר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, רק שתדעי שזה ממשיך כבר תקופה וחבל. << אורח >> רות לוין-חן: << אורח >> גם אני הבעתי את דעתי על זה שזה חבל, אבל אני אומרת אני חושבת שגם בהקשר הזה וגם בהקשר של הסוגייה שראש העיר התייחס אליה בבוקר של עובדים ערבים פה בתוך העירייה, נכון אנחנו מכירים את החסמים ויודעים שזה מאתגר, אבל חייבים לעשות מאמצים עילאיים לשלב כמה שיותר עובדים ועובדות ערבים בתפקידי מפתח בעיריות המעורבות וכאן בלוד ספציפית, ולדאוג שאנשים האלה יגיעו, וצריך לשאול למה הם לא רוצים להגיע ולמה הם לא רואים את עצמם כחלק מסיור כזה, שאני חושבת שהקולות האלה הם חשובים וצריך שישמעו פה. וגם זאת אומרת אני חושבת שכן צריך להשקיע יותר חשיבה עירונית איך בכל זאת להגביר את תחושת השייכות של התושבים הערבים פה בלוד לעיר, בין אם זה בשמות של שכונות ורחובות, ואת הדברים שאני אומרת אמר גם מבקר המדינה בדוח שפורסם לפני כמעט שנה ביולי 2022, איך לתת לתושבים האלה באמת הרגשה שעיריית לוד היא העירייה גם שלהם ולא רק של התושבים היהודים, בשירותים, בשמות הרחובות, בתשתיות המהלכים שתיארתם של הסדרת הסטטוס של הבתים אני חושבת שאלה מהלכים סופר חשובים, ואני חושבת שלשם העירייה צריכה ללכת גם בכל מה שקשור באמת לתת לתושבים הרגשה שהם חלק. << אורח >> אהרון אטיאס: << אורח >> אפשר גם לבקש משהו? << אורח >> רות לוין-חן: << אורח >> בטח. << אורח >> אהרון אטיאס: << אורח >> אני מאוד מבקש מהארגון שאתם חלק ממנו, להפסיק לייצר קונפליקט בין היהודים והערבים בעיקר בין הערבים לגרעין התורני, אני אומר את זה באהבה לא בלריב, פעם אחר פעם אתם מוציאים מודעות ופרסומים על כביכול שהגרעין התורני פה הוא הוא הגורם למתח היהודי הערבי פה, עזבי את היהודים, היהודים יודעים להתמודד עם זה, אני חושב שזה גורם למגזר הערבי פה בעיר לייצר מתח מיותר ואלימות מיותרת כלפי היהודים וזה חבל. אני מבין את הארגון ואת האג'נדות והכל זכותכם, אנחנו מדינה דמוקרטית וזה בסדר, אבל אני אומר בסופו של דבר אני חושב שהאזרח הערבי נפגע מהאמירות האלה שיוצרות מתח שהוא לא קיים, הוא לא אמור להיות בתוך העיר שלנו, תודה. << אורח >> לנה הבר: << אורח >> צוהריים טובים, לנה הבר מנהלת מחוז מרכז ברשות הלאומית לביטחון משרד לביטחון לאומי, דובר המון על המשטרה וחוסר משטרה, אני רוצה גם לשים זרקור נוסף על כל העבודה הקהילתית יחד עם עיריית לוד ויחד עם משטרת ישראל. אז קודם כל גם נכנסים הרבה מאוד תקציבים לכל העבודה הקהילתית, במיוחד בשכונות של רמת אשכול נווה ירק, ס"ח וגם השכונות המעורבות, יש מיזם, עיריית לוד נבחרה בין שבעה ערי פיילוט בעצירת דימום כעיר יחידה כעיר מעורבת, שאנחנו מתכללים יחד עם איתן שהוא נציג של ביטחון קהילתי כאן בעיריית לוד, וכאן יש שני נתיבים. נתיב אחד בפרקליטות במשטרה שהם כן יושבים על התיקים של פשיעה חמורה ומנסים לדייק ולזקק את העבריינים ולתת מענה נקודתי, והנתיב השני זה נתיב קהילתי שנבחרו שלוש שכונות, רמת אשכול ס"ח ונווה ירק, ששם המטרה היא לקרר את הזירות בעבודה קהילתית, דוגמה לזה ברמדאן עבר כמעט בשלום, שזה אומר שזה מדריכים בלילות, אוהלים מרכזי קהילה ומרחבים בטוחים, ממש בלב השכונה לא רחוק מאיפה שהיינו היום בסיור, וזהו וזה שובר שוויון, וכמה שיותר כמו שדיברנו בחוץ, דיברתם על החלונות השבורים ומקום שהוא ייראה טוב, אז כמה שיותר. עכשיו גם נכנסנו בשנה האחרונה בחצי שנה האחרונה יחד עם עמותת עושים שכונה במרכז העיר, שגם זה לשפץ בניינים, לרתום את הקהילה וזה קשה מאוד מאוד מאוד במיוחד בחברה הערבית מאוד קשה, ודרך אגב האנשים מהרובעים מהשכונות הערביות יושבים יחד איתנו בצוות היגוי כולנו ביחד וחושבים על פתרונות, ואחד הדברים היותר קשים זה לרתום את הקהילה לעשייה על מנת לפעול למען הקהילה שלהם למען השכונה שלהם, אז זה ככה בראש מעיינינו, ותודה רבה אהרון והשותפים כי באמת כיף לעבוד אתכם. << אורח >> אלווירה קוליחמן: << אורח >> יש הרבה אומרים שהכסף זה לא הכל, בלוד זה שובר שוויון. << אורח >> אהרון אטיאס: << אורח >> בבקשה תדבר. << אורח >> אבישי קסלמן: << אורח >> שמי אבישי קסלמן תושב העיר וגם במסגרת עבודתי מנהל פעילות תקציב בארגון ערי ישראל שמתעסק במשרד הביטחון בערים המעורבות, אנחנו מלווים קהילות במגוון תחומים בארץ גם פה בעיר, וגם אני תושב העיר שלמעלה מ-10 שנים חי את הירי את האירועים שגם אהרון הזכרת, שלדעתי אם אנחנו מסתכלים כמו הסיני שדיבר על האבנים הגדולות והאבנים הקטנות בסוף כשמכניסים את הכל לכד, אז אני רואה באבנים הגדולות את האירועים הקטנים האלה שאתה תיארת, של מקרי הצקות הטרדות, זה לא רשום הדברים זה קורה גם בין ערבים ליהודי וגם בין יהודים ליהודים, וזה מתחיל עם ילדים קטנים שהולכים ומשחקים בחוץ, באים אליהם נוער עברייני ומטריד אותם מציק להם מרביץ להם והילדים שלי שיחוו דברים כאלה. אבל יחד עם זאת יש פה הרתמות קהילתית שצריך לדבר עליה שנקראת סיירות הורים, להתחבר למה שאת דיברת יש כבר למעלה, שלמה לחיאני שלא נמצא פה הוא מריץ פה את כל נושא הסיירות הורים כתושב העיר, אני רכז של השכונה שלי, סיירות הורים ועושים סיורים לדבר עם הנוער. בהקשר הזה אני רוצה גם לספר לכם חוויה שחוויתי ביום שישי האחרון בשעה שחזרתי מקניות, הורדתי את הדברים מהאוטו, עברו לידי שני נערים מהמגזר הערבי ופשוט קראו לעברי ואמרו לי 'פרי פלסטיין', עכשיו תחשבו מה זה עושה לי בתור אבא שאמרתי אם הילד שלי היה עומד פה, ואני בא וקצת יודע ערבית אז התחלתי להסביר להם, חבר'ה אני מדבר איתם עם חיוך אני מכיר לא מעט חבר'ה מהמגזר הערבי פה, אני אומר להם פה זה מדינת ישראל, מאיפה בא לכם הג'וק הזה לראש, ואני חושב שאנחנו צריכים לתת על זה את הדעת שנושא ההסטה זה נושא מאוד חשוב, כי בסוף הם צריכים לראות עתיד תחת מדינת ישראל ולא תחת שום גורם אחר, ועל ידי כך לתת להם עתיד. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אבישי תגיד, בחצי הכוס המלאה מאז שומר חומות שזו הייתה הנקודה הכי שחורה בהיסטוריה של לוד, אתה רואה שינוי לטובה? יש הפחתה בהיענות? יש משהו טוב שקורה? << אורח >> אבישי קסלמן: << אורח >> אז אני חושב שצריך להסתכל על זה בכמה פרמטרים, קודם כל ברוך השם כמו שהזכרנו יש לנו את ששי, והרבה מאוד אירועים ששי מסייע לנו לפתור פה בעיר, אבל יחד עם זאת יש אירועים שהם בסוף עם כל הירי והאנדרלמוסיה שיש מסביב שזו התחושה של האזרח בסוף בקצה, צריך לבוא ולשים את הדברים על השולחן, ובסוף את הילד שלי הוא לא רואה את התמונה המלאה, אנחנו כהורים מטרה שלנו זה לשקף להם השאלה עד כמה, אני חושב שיש בחי הכוס המלאה המון דברים טובים שנעשים פה אנחנו רואים את זה. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> חזרו שיתופי פעולה של ועדי בתים למשל? הרי בתקופה שאחרי שומר חומות אי אפשר היה לדבר עם השכנים כי זה השכן שירה, זה השכן ששרף, חזרו קצת נורמליזציה של יחסי אזרחיים? << אורח >> אבישי קסלמן: << אורח >> אני אתן לכם עוד סיטואציה שגם קרתה ביום שישי האחרון ואני חושב שכן, למשל נושא עבירות התנועה שדיברתם עליהם, אני ביום שישי האחרון עזרתי לאיזה צעיר ערבי לדחוף את האוטו שהוא נתקע איתו, נשמטה לו הלסת. זאת אומרת אני רוצה לספר לכם את הדברים האלה כדי שתבינו שאני חושב שהעוינות נמצאת במגזר לא במגזר אצלנו, כדי שתבינו באמת הוא נשמטה לו הלסת, מה בחור שהוא רואה אותי כמתנחל שבכלל לא גרתי ביהודה ושומרון, גדלתי בבני ברק ובאתי לפה כי היה זול לקנות דירה, בסופו של דבר הוא נשמטה לו הלסת, לחצנו ידיים בסוף האירוע, אמר לי איך קוראים לך וסיפרתי לו, וזה נותן להם איזושהי שביב של תקווה להבין מי השכנים מהצד השני. אבל צריך להבין שלא כולם כמוני שיודעים טיפה ערבית ומדברים, בעיקר הילדים שהם חווים את העוינות, העויינות כי העוינות בסוף באה מחינוך קהילתי, והילדים המוסתים הונע המוסת לא מבין, ובסוף הם באים ומשקפים את זה איכשהו החוצה, ולכן אני חושב שבהיבט הזה, גם הנושא של הענישה של קטינים, קטינים שמבצעים עבירות , אני יודע שיש בעיה חוקית עם העניין הזה, זה דבר שצריך גם כן להכניס אותו תחת חקיקה ענישה של קטינים. ובנושאים של חיזוק המשטרה, אני לא יודע אם אתם יודעים, מחלק נוער בתחנת לוד לא קיים, זאת אומרת זה משהו שהוא פער אדיר, אין מצב של עיר כמו לוד עם נוער שסובל מבעיות כאלה גם יהודים וגם ערבים אין מחלק נוער, וזה משהו שחייב לקום. << אורח >> אהרון אטיאס: << אורח >> זה בעיית כוח אדם וגם לא רואים באופק מתי יגיע. << אורח >> אבישי קסלמן: << אורח >> אני רוצה לסיים ברשותכם עוד משפט אחרון לדבר על נושא של, שוב זה תיאוריה שאני גילוי נאות, באתי מהעולם המשפטי מעולם הביטחון 12 שנה, תיאוריה שאני קורא לה תיאוריית הפרנויה העבריינית, למה פרנויה? כי בסוף המשטרה פועלת בכל מיני ארגזי כלים שיש לה, אבל אני חושב שעבריין בקצה פה בעיר הוא לא סופר את השוטר לפעמים עם המדים, הם צריכים לפחד מאיפה יקפוץ עליהם השוטר הבא הסמוי, האם זה מתוך פח אשפה, מתוך איזה מכונית מסוימת שהוא לא יזהה, ועל ידי כך ליצור אצלם תחושה של פרנויה, ואז הם לא יוכלו לעשות את הפשעים שהם עושים. << אורח >> אהרון אטיאס: << אורח >> תודה, גברתי. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> היי, אני ענבל דואק מהמשרד לביטחון לאומי, הייתי פה ביום רביעי במסגרת יום עיון של מעוז, אהרון פגש אותנו בבוקר עשינו סיור, אני חייבת להגיד שיצאתי עם תסכול נוראי מאותו היום, היום דברים קצת התחילו להתיישב לי אחרת, כי היום אני חושבת שזכיתי לראות חוזקות. יום רביעי ראיתי דברים אחרים, היום זכיתי לראות הרבה הרבה חוזקות, גם ממשלתיות, גם קהילתיות מקומיות, ואני חושבת שלא סתם לוד מהווה איזושהי עיר יש לנו מראשית הצירים כל התוכניות חונות בלוד, חוץ משיטור מועצתי הכל שם, סייף סיטי ושיטור עירוני, וחדרים חמים לאלמ"ת ועו"סיות, ועוצרים את הדימום, כל תוכנית אפשרית בערך מגיעה ללוד ואני מניחה שלא סתם, בעצם ההתהוות של העיר כמו שהיא התהוותה, עם תושבים שהכניסו אותם לאיזה שהיא - -ואמרו להם טוב תסדרו, אז היום אנחנו יודעים שהדבר הזה לא היה כזה מוצלח. אבל אני באמת אופטימית לאור מה שאני רואה פה, גם אצלך ראש העיר בדרייבים באנרגיות ובלקיחת האחריות, ולהגיד אני שם את המוקד שתי קומות מתחתיי יש פה איזושהי אמירה, בסדר זה לא רחוק וזה לא של מישהו אחר, זה ממש שלך. ושמחתי גם לשמוע חיזוקים על המשטרה, כמו שנאמר פה באמת, הרשות לביטחון קהילתי היא פרטנר שאמור ליצור פה סינרגיה בעיר דרך המנהל היישובי, דרך הבאת תוכניות, והקשר שלנו הוא מאוד יוצר, השאלה אם אנשים בסוף בקצה יודעים לעשות את זה, ולי נשמע שכן. סייף סיטי או ה-180 תקנים שיש היום בתחנה זה בעקבות עיבור של 35 תקנים לסייף סיטי, מצוקת כוח האדם של המשטרה היא לא דבר חדש, היא כנראה דבר שלא נפתור מחר בבוקר, הטכנולוגיה מבחינתנו היא הגיים צ'יינג'ר כדי להגיד אוקיי אנחנו לא יכולים להיות יותר אז אנחנו נהיה יותר חכמים, אנחנו לא יכולים להיות בכל מקום אנחנו יכולים לראות, ואנחנו באמת תולים תקווה בתוכניות האלה, אומרים הכי חשוך לפני עלות השחר, פה חשוך. אני רוצה להאמין שעלות השחר, גם עומר בר לב ידע תמיד להגיד, יהיה יותר קשה לפני שיהיה יותר טוב, כי כשאתה מתחיל לנער את קופת השרצים, אז דברים קשים יוצאים ממנה, אבל אנחנו מאוד מאוד מאוד קשובים, אני יצאתי עם הרבה תובנות, אנחנו לקראת גיבוש התוכניות 2023, 2024, אנחנו היינו רוצים כבר לראות את סייף סיטי מיושמת, שמחתי מאוד לשמוע שזה עניין של שבועיים שלושה, אנחנו תולים הרבה תקוות בתוכניות האלה שוב יחד עם עוד מענים נוספים שקיימים פה, זהו. אני רק היה חסר לי מאוד היום, המשרד לשוויון חברתי שאני כבר יודעת שמתחיל לעבוד על החלטות ממשלה נוספות לערים מעורבות, ומשרד המשפטים שמשום מה תמיד שוכחים לזמן אותם, אז לקחתי על עצמי את האחריות - - << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> כמו שאמרתי הם סתם מעצבנים אותנו אז עדיף שלא יבוא, אני צוחק. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> לא, הרבה פעמים אני שואלת למה לא הגעתם? הם אומרים לא זימנו אותנו, ויכול להיות שאיפה שהוא ביטחון אישי מאוד הולך עם המשרד לביטחון לאומי, ואמרת נכון השוטר יכול לעצור, אם אחר כך אותו עצור ישתחרר היה עדיף גם שהוא לא ייעצר, כי כוח ההרתעה כבר נחלש עוד יותר מאשר אם הוא לא היה נתפס, ואני חושבת שהם מאוד רלוונטיים לוועדה עצמה, בעניין החקיקה אני חושבת שאנחנו צריכים להוביל ולא העירייה עצמה, אני שמחה על הדברים שהוא סימן, אני חושבת שאנחנו משרדי הממשלה צריכים להוביל אותם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לו נציג משפחתי בכנסת שיושב לי על הצוואר כל היום. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> אז אני מברכת עליו, זהו. הייתי רוצה להגיע לפה עם איזשהו סיור ביקורת בעוד חצי שנה, וכבר שיגידו תראו היקף הפשיעה לא הצטמצם אבל יש יותר כתבי אישום, יש יותר עצורים, יש יותר כוח הרתעה, ויש יותר ביטחון או יותר אמון של התושבים במערכות האכיפה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערה נכונה. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אמרתי בסוף הכל תלוי בארגז הכלים החקיקתי, התקציבי, זה ארגז כלים, אי אפשר לצפות שמשהו יקרה. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> לגמרי, זה ציר, זה ציר זמן וכל אחד מאיתנו פוגש עבריינות במקום אחר, וכל אחד אם כולנו נעשה את העבודה טוב, נהיה עם פחות עבריינים בסוף. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תקציב אני לא יכול לעזור, מירב שהייתה לפניי בתפקיד היא דאגה איך סיימה את התפקיד שלי לא יהיה. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אגב, מבחינת התקציב לדעתי אנחנו אחרי האירוע, כי אושר במשמר הגבול, אושר העלאת שכר שוטרים, יש תקנים פנויים, זה מה שאמרתי שאני אשמח שתתייחס, יש כרגע 10 מיליון שקלים פנויים לשכר במשטרת לוד, הכסף הזה שוכב איפשהו, יש חמישה שוטרים בשיטור העירוני שהם חסרים, כסף זה עוד מיליון שקל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מישהו רוצה עוד בנוסף? מירב בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אוקי, כן, כי אני חייבת ללכת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קשים חייה של האופוזיציה אה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני פשוט רק 45 דקות לתל אביב ואני אתה יודע - - << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> קודם כל זה לא מובן מאליו, שני חברי כנסת שכל היום פה, זה לא מובן זה בעיקר מחמאות לכם ופחות למי שלא הגיע, וזה יום שלם לא באתם לעשות וי, אתם יום שלם פה בעיר לוד, והיום הזה שאתם מקדישים אותו לסגור פינות וסיורים באתם לפה, זה לדעתי זה שאפו גדול וזה מסר שאני אשמח - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זו העבודה שלנו רביבו ואני נמצאת, אני פשוט בראשון מוציאה מהגן זה קריטי, אז כן זה חשוב לי, פעם כשהייתי יו"ר הוועדה לבט"פ תמיד הייתי יושבת רק עם גברים, שולחן ומשטרה, ויום אחד הייתי נראה לי בסיור של המחוז, וכבר התחלתי להסתכל על השעון והתחלתי להיות בלחץ כי זה יום ראשון, אז קמתי ואמרתי לכל השוטרים כל הגברים, טוב אני צריכה ללכת להוציא מהגן, אז הצוות שלי אמר לי מירב לא צריך להגיד לכולם, אמרתי לו צריך להגיד ליד כולם, אני אוהבת להיות אמא וזה חשוב לי וזה הסימן שאני יוצאת, נתראה אגב היום, כולם יוצאים - - יש כאלה שיוצאים לאוסטרליה נכון ואנחנו בעד. אני רוצה להגיד לכם, שקודם כל שזו פעם חמישית שלי אולי יותר שאני בלוד או לבד או עם הוועדה, עשיתי פה גם לילה בתחנה שפשוט אומרים באנגלית בלו מי מיינד, הדהים אותי ככה, קודם כל נחשפתי לששי לפני שנה וחצי כבר, ומזל כי אתה רואה מה זה מפקד תחנה שכל כולו מגויס לטובת לא רק המשטרה גם לתושבים שזה מאוד חשוב, וגם קרה מקרה בתחנה היה אירוע ירי, ובאמת הגענו לזירה, הזירה זה הבית של שתי חמולות. ובאמת למדתי המון על לוד, ושברגע שראיתי שיש סיור בלוד ידעתי שאני באה, כי לא משנה כמה פעמים נמצאים פה וכמה פעמים שומעים אותך, ושתהיה בריא כמה כוח יש לך, כל פעם לומדים עוד משהו, עוד משהו, ואני כל כך מודה גם באמת ליו"ר הוועדה, שגם בתוך אתה יודע הסיור ובתוך המשטרה, גם היינו במוזיאון של הפסיפס שכל כך חשוב בעיניי בתוך השכונה, מקסים, פעם ראשונה שהייתי, כל כך הרבה פעמים הייתי בלוד, אף פעם לא ראיתי את זה, זה מקסים. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אגב זה מוזיאון ברמה בין לאומית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אל תדאג קיבלנו סקירה, יש לך שם צוות חבל על הזמן. אני רוצה להגיד כמה דברים, לפני גם שבאתי לפה קרה מקרה שבסוף שבוע או בעיתון הארץ פורסמו שתי כתבות על לוד, אחד עם שחא'ה חברת מועצה, שאגב גם אני הזמנתי אותה אז אצלי וגם לא באה, אבל קראתי את הכתבה המרתקת, סיפרתי גם לפוגל של הילדה הזו שהייתה גם יוטיוב, ש-16 איש נרצחו באותו רחוב, סיפרתי את זה גם לפוגל בנסיעה, שהדהים אותי הרצח האחרון של אותו בחור צעיר בן 18, שהיה מצטיין בלימודים ובהכל ובעצם רצחו אותו בגלל שהוא כזה ילד מצטיין, זאת אומרת רצו לעשות למשפחה ואז רביבו גם אמר לי שזה איזשהו שינוי, במקום לרצוח עבריין הם רוצחים את הטופ של המשפחה כדי באמת לפגוע בצורה דרמטית, אז גם זה היה לי כל פעם אתה לומד עוד משהו על העיר הזאת, זו עיר מרתקת, זו עיר צבעונית, עם כל הקושי באמת אני חושבת שזה זכות גדולה להיות בתפקידים שלכם, וכל מי שנמצא כאן כולל הפרויקטים. אמרתי גם המוזיאון שהשאלה הראשונה שפוגל שאל שנורא מתחבר, הוא שאל מה הילד חושב מה האופק שלו, זאת אומרת נכון נביא עוד כוחות ומשבר לאומי ומשטרה, אבל בסוף בסוף זה מה העתיד, מה העתיד של אותו ילד שמסתובב כאן. אגב גם כשהיינו בפזורה בסיור של הוועדה גם שם שאלנו, היינו בביקור גם בתוך בית ספר שבפזורה כדי להבין מה האופק, כי בסוף זה הפתרון, תביא אלפי שוטרים, תביא אלפי כוחות, אם הילד בסוף מעדיף לקחת עם האופניים החשמליים שלו להעביר סחורה ממקום למקום ללכת לבית ספר, אז לא נצליח. ומילה אחרונה שאני רוצה להגיד, אני יעזור בכל דבר, פוגל גם יודע וגם רביבו יודע היטב, גם הוועדה, גם בתפקיד באופוזיציה, בכל מקום אפשר להקל על חקיקה טובה, שיטור עירוני בוודאי אני בעד גם הגדלת סמכויות, כל דבר שנוכל לסייע ללוד, אני באתי לפה גם שתדעו, אמנם אנחנו היום רק שני נציגים אבל מאחורינו יש הרבה חברי כנסת שיעזרו ויתמכו בעיר, ובכלל בנושא של ביטחון לאומי, וזהו ותודה רבה היה לי מרתק, באמת הפעם, כל פעם לומדים פה משהו חדש, לוד זה באמת עיר מיוחדת, תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קודם כל תודה רבה על הפתיחות ואל האירוח ואת האנרגיות שלך אני מכיר לא מהיום, כך שלא חידשת לי שום דבר, ותודה רבה למירב שהצטרפה אלי לסיור הזה, הניסיון שלה והיכולת שלה גם להסתכל על דברים אחרים בהחלט תמיד מוסיפה ואני מאוד שמח לעניין הזה. תראו אני למדתי פה לא מעט, הייתי בעכו, אני יודע לבוא ולהגיד מה משותף ומה שונה, יש גם שונה ויש גם משותף בין שתי הערים המעורבות האלה, דרכי ההתמודדות שלכם באופן מאוד מעניין דומות, זאת אומרת כל אחד מכם דווקא לוקח את זה לכיוון אחר, אבל הפתרונות אתם מגיעים כמעט לאותם פתרונות וזה יפה מאוד. אין לי שום ספק שהמעורבות שלכם, העיר המעורבת הזאת יוצרת מורכבות כמעט בלתי אפשרית, אני חייב להגיד לכם מעבר לעובדה שאני מאוד מעריך את זה, אני שואל את עצמי באמת איך אפשר להתמודד עם הבעיה, זה לא 5,000 איש ועוד 80 אלף אחרים, זה 95 אלף איש שמתוכם 30 אלף זה אוכלוסייה אחרת. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> דרך אגב תמיד משווים אותנו לרמלה, רק שתדעו שהאוכלוסייה - - בקבע ברמלה הוא פחות מאוד למה? רמלה מורכבת משלושה כפרים שרוב האוכלוסייה הערבית, עכשיו שני העמים בכלל נושקים ללוד, דהמש וגן סקאל יושבים בגבול יהודי, רק ג'ואריש שנמצא בגבול, כאילו אין שיח בקבוצות שמה כמו אצלנו, לפחות ככה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין ספק, אני מציין את העובדה הזאת כבוד ראש העיר, מכיוון שאני באמת חושב שצריך לאפיין ללוד פתרון אחר, זאת אומרת הסתכלות אחרת, להתאים פה את הכוח המשטרתי ולעשות פה דברים אחרים שמותאמים לעיר מאוד מיוחדת, זאת אומרת זה לא שטנץ זה לא תקן של מול 100 אלף תושבים יש כך וכך שוטרים, לא, מול האתגרים ומול המאפיינים של לוד צריכים להיות צריך לתת לזה מענה מסוג אחר, זה אחד הדברים שעלה פה ואני מעריך שאנחנו נדע לדחוף את זה בוועדה, יש בינינו תמימות דעים כך שאין פה קואליציה ואופוזיציה, אנחנו עובדים יחד על העניין הזה. תמריץ לשוטרים בלוד, אנחנו אני נראה לי רעיון מצוין, אין שום סיבה שלא נעשה את זה, שיטור עירוני, מחלק נוער, כל מה שעלה פה, ברור לי לחלוטין בקטע המשטרתי שאנחנו נלך אליו וננסה לתמוך אתכם. החלטת ממשלה לתוכנית חומש 549 כמה זה מה המספר שלה משהו כזה, אנחנו נראה איפה היא עומדת כי זה באמת משהו שחשוב לעשות אותו, כמו סייף סיטי גם אותו צריך לראות איך אנחנו מקדמים. אין לי שום ספק ממה שלמדנו ולמדנו פה לא מעט, נוציא לזה גם סיכום מסודר, לא רוצה להלעיט אתכם יותר מדי, אבל אין שום ספק שההתמודדות שלקחתם על עצמכם זה הדבר שאותי מניע, זאת אומרת אם הייתי מגיע לפה ורואה שאין לי שותפים, אני אומר לך מה הייתה המוטיבציה שלי גם כן לעניין הזה, בוא אני שם את הדברים על השולחן, ברגע שאני יודע שיש מישהו שמגויס לעניין הזה, שאני יודע שכל שקל שנביא לכאן ימוצה נכון, כל שוטר נוסף שנביא לכאן ימוצה נכון, אז זה בהחלט משהו שתורם. אני מקבל את ההצעה של מי שהציע שם נדמה לי המשרד לביטחון פנים, לבוא לפה בעוד חצי שנה ולראות את הדברים, אני לא יודע אם תהיה ראש העיר אני מאחל לך שכן, אז אבל אני רוצה, אני ארצה לראות בפעם הבאה אל מול לטווח הזמן המיידי מה התוכניות, ואל מול טווח הזמן הארוך מה התוכניות, ומתלבש לזה כל הנושא של הביטחון הקהילתי וכל הדברים האחרים, אני מניח שיש את זה, אני מכיר אותך קצת שנים ואני יודע איך הדברים פה עובדים, זה הדבר החשוב, זאת אומרת מה אנחנו רוצים להשיג מחר בבוקר ומה אנחנו רוצים שיקרה פה בעוד 10 שנים, כי אחת הגדולות של ראש רשות אמיתי זה שהוא לא חושב על הבחירות הבאות אלא חושב על העיר, ונדמה לי שאתה אחד כזה אז אני יכול להחמיא לך על העניין הזה ולהמשיך להוביל את זה קדימה. פעם נוספת תודה רבה לכל מי שליווה אותנו, תודה רבה ללאה מנהלת הוועדה שארגנה את כל הסיור הנהדר הזה ולצוות שלי שבלעדיו אני לא מצליח לעשות שום דבר, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:34. << סיום >>