פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 38 ועדת הבריאות 03/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 72 מישיבת ועדת הבריאות יום שני, י"ד בתמוז התשפ"ג (03 ביולי 2023), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> אתגרי מרכזי החוסן ביהודה, שומרון ועוטף עזה בשגרה ובמשבר << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אוריאל בוסו – היו"ר צבי ידידיה סוכות – מ"מ היו"ר לימור סון הר מלך קטי קטרין שטרית אושר שקלים חברי הכנסת: דבי ביטון אלון שוסטר מוזמנים: נופר קין - סגנית מנהלת מח' היערכות לחירום וטראומה נפשי, משרד הבריאות ד"ר בעז ישראל לב - יו"ר ועדה מרכזי חוסן, נציב קבילות הציבור, משרד הבריאות תאיר סרי לוי - אגף תקציבים, משרד הבריאות מירי כהן - מנהלת קשרי ממשל, משרד הבריאות סיגל אלה - מנהלת תחום תקציב, משרד החינוך גאיה עפר - רפרנטית בריאות באג"ת, משרד האוצר אבי סנדר - מפקח ארצי (חוסן קהילתי), משרד הרווחה והביטחון החברתי אפרים גיל עד - הכשרות חירום וחוסן, המשרד לשוויון חברתי תמיר עידאן - ראש מועצה אזורית שדות נגב מעין צילה פרנקל - עו"ס, מנהלת מרכז חוסן, מועצה אזורית שדות נגב נח אלמסי - מנהל אגף רווחה מועצה אזורית שדות נגב גדי ירקוני - ראש מועצה אזורית אשכול שרית סעד - מנהלת חוסן, מועצה אזורית אשכול אליהו ליבמן - ראש מועצה מקומית קריית ארבע רות דיין מדר - מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי יסמין שקד - מנהלת מרכזי חוסן יו"ש, הקואליציה הישראלית לטראומה חנה יעקבסון - מנהלת מרכז חוסן בנימין, הקואליציה הישראלית לטראומה קרין קביטקה - מנהלת מרכזי חוסן, הקואליציה הישראלית לטראומה מיכל בן שלום - מנהלת מרכז חוסן עציון, הקואליציה הישראלית לטראומה טליה לבנון - מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה דביר דמרי - נציג המשפחות, ארגוני בריאות אליקו שליין - מייסד התארגנות נכי תאונות עבודה למיצוי זכויותי ד"ר אורנה ניומן - מנהלת השירות הפסיכולוגי ענבל ראובת הלל - נציגת מרכז חוסן שומרון ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: חבר מתרגמים; מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> אתגרי מרכזי החוסן ביהודה, שומרון ועוטף עזה בשגרה ובמשבר << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שלום וברכה, בוקר טוב. היום יום שני, י"ד בתמוז תשפ"ג, 3 ביולי 2023. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. והבוקר בנושא אתגרי מרכזי החוסן ביהודה שומרון ועוטף עזה, בשגרה ובמשבר. בראשית הדברים, אנחנו כולנו, כל חברי הוועדה והנוכחים כאן שולחים ברכת חיזקו ואימצו לכל חיילי צה"ל וכוחות הביטחון הפועלים ממש בשעות אלו כנגד תשתיות הטרור בג'נין. נתפלל שכולם ישובו בשלום לביתם לאחר ביצוע הפעולה בהצלחה. אמן ואמן. אמנם לא תכננו את הדיון היום בתיאום עם צה"ל, אבל כאמור, אין מקריות בעולם. המצב הבוקר רק ממחיש ומזכיר לנו את המציאות בה אנו חיים ושאותה מרגישים וחווים באופן מיוחד בגופם ובנפשם התושבים באזור יהודה שומרון ועוטף עזה. אנחנו בדיון היום מתמודדים עם 12 מרכזי החוסן אשר פועלים ביהודה ושומרון ובעוטף עזה, לאור המציאות הביטחונית באזורים אלו. אבל אנחנו גם לא שוכחים להתייחס גם לשני מרכזי חוסן בגליל המערבי וגליל המזרחי. מרכזי החוסן הפועלים ברשויות המקומיות מספקים לתושבים שירות ומענים בשלושה תחומים עיקריים: טיפול נפשי בנפגעי חרדה, היערכות הרשויות לחירום וחוסן קהילתי. אנו יודעים שמרכזי החוסן החלו לפעול בשנים האחרונות כמענה לאיום הביטחוני בדרום ומשם המשיכו לקדם, לקום ולפעול ברשויות נוספות ביהודה ושומרון ובצפון. בתקופה האחרונה ראינו לצערנו את הפעילות ואת המענה הטיפולי הרגשי שהמרכזים האלו מעניקים לתושבים, הן בעוטף עזה לאור מבצע "מגן וחץ" והם ביהודה ושומרון לאור רצף פיגועים הקשים והכואבים שאירעו. אני באופן אישי הייתי גם בחלק מההלוויות וגם כמובן בניחומי אבלים. ואנחנו חייבים לפעול ולוודא שהמרכזים ימשיכו לפעול בצורה מלאה ואף להרחיב את הפעילות שלהם. אנחנו מבינים מה המשמעות של משפחה, הורים וילדים שנמצאים תחת חרדה מתמדת. בין אם זה לנסוע על הצירים בלילה ובין אם זה להיות סגור בממ"ד שעות ארוכות. אנחנו יודעים גם מה המשמעות האדירה של חוסן קהילתי, מה זה עושה ליישוב או לעיר, מה זה עושה למשפחות. אם בזכות פעילות מרכזי החוסן נעזור לילד אחד או למשפחה אחת זה יהיה שכרנו. לכן אנחנו גם בהעברת חוק ההסדרים תקצבנו כאן בוועדה את מרכזי החוסן ב-4 מיליון שקלים. בבסיס, לא כתוספתי סתם, אלא בבסיס. בדגש על עוטף עזה ומקביל בהעברות קואליציוניות עברו על ידי חברי כנסת נוספים עוד 4 מיליון ש"ח ליהודה ושומרון. הבשורה היא בעיקר, כפי שאמרתי, שזה נכנס לבסיס ולא כל פעם צריך לבקש חסדים שנה אחר שנה. נבקש לשמוע בדיון על פעילות מרכזי החוסן, על הצרכים, האתגרים בפעילותם וכיצד המדינה ומשרדי הממשלה ובראשם משרד הבריאות מתכוונים לחזק ולסייע להמשך פעילותם. כמובן אני רוצה להודות לקואליציה הישראלית לטראומה שמפעילה את מירב המרכזים הללו. הם כמובן ידברו ויספרו לנו כאן בהמשך על פעילותם. תחילה, לפני שנתחיל לעבור לסדר הדוברים, ביקשה חברת הכנסת דבי ביטון, שהיא צריכה ללכת לוועדה נוספת, לדבר. לאחר מכן חברת הכנסת קטי שטרית ושאר הדוברים. בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב כבוד יושב הראש, שלום לכולם. כפי שאדוני אמר, אנחנו באמת מחזקים את זרועות הביטחון באשר הם בפעילות החשובה בג'נין. אני יכולה רק לומר לאדוני שמהרגע שראיתי את זה הבוקר, כתושבת שדרות, אז כבר סגרתי את החלון בממ"ד. כבר התחלתי את ההיערכות הפסיכולוגית שיש לנו, כי אנחנו אף פעם לא יודעים איזה תגובה תהיה בסביבה. זה רק מראה לאדוני באמת מה המצב הנפשי באופן כללי. עכשיו, אנחנו מאוד מאוד מברכים על מרכזי חוסן. מרכזי חוסן, לפחות בעיר שדרות, יצא לי לבקר, לראות. הפעילות היא מבורכת, חשובה. אך לדאבוני התורים הם עצומים. יש מכסה מסוימת שיכולה להיכנס ולקבל את הטיפולים. והייתי רוצה באמת את ההתייחסות של הוועדה אדוני, מה אנחנו עושים עם מרכזי, יש הרי לא מעט ילדים וגם מבוגרים שמצבם הנפשי לא מזהיר בעקבות כל המצב הביטחוני. אנחנו מעל 20 שנה, בסוף זה מחלחל, זה סוג של פוסט טראומה. אז מי ששייך והוכר, מה טוב. יכול להיות שהוא מקבל גיבוי. אבל יש לא מעט תושבים ואזרחים וילדים שבכלל לא מוכרים בביטוח הלאומי. ואז ההורים עצמם נאלצים לתת או טיפולים פרטיים, לרבות אדוני למידה מתקנת. יש המון הורים שמוציאים כסף ללמידה מתקנת, ואני אין לי ספק שיש לזה השלכה. משום שימים בממ"דים, מצב נפשי, בסוף הילד שמגיע לכיתה זה לא כמו ילד שילמד במקום כשאין מצב אירועי ביטחון. לכן הייתי מאוד מאוד רוצה את ההתייחסות. גם לגבי הורים. מה הגיבוי לגבי הורים שמשלמים על טיפולים רגשיים. אני רוצה להגיד לאדוני שלא אחת פגשתי הורים שמעדיפים שלא יהיה לילדים רישומים מהחשש מה יהיה בצבא, איך יתייחסו אליהם. הם פשוט לוקחים לפרטי, הם לא רוצים רישומים. עכשיו, אני אומרת מה קורה עם אותם ילדים שהורים אפילו החליטו לא לקחת, מחליטים להתמודד. צריך את ההתייחסות. כי מרכזי חוסן זה מקסים וזה נהדר, אבל בסוף לא כולם יכולים להיכנס. אז אם בשדרות יש 33,000 תושבים ובסוף נכנסים למרכזי חוסן אולי אולי במסתכם, אני לא יודעת אם אני טועה, זה בין 300 ל-500, אני אפילו לא יודעת את המספרים. אבל אני חושבת שעדיין אדוני, צריך שתהיה חשיבה גם לכלל מרכזי בריאות, הגיבוי של הורים וגם אנשים מבוגרים שצריכים את הטיפול הזה. תודה אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בהחלט. תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני קודם כל מברכת על הדיון, כי אני חושבת שהוא דיון מאוד מאוד חשוב. היות ואני גם יושבת ראש השדולה לבריאות הנפש ומניעת אובדנות, שזה בעצם הקצה של אי טיפול והגעה של ילדים למרכזי חוסן שלא מטופלים, שלא יכולים להגיע. וגם מבוגרים. אני חושבת שגם מבוגרים, בואו, כולנו חווינו במוצאי שבת את הפיצוץ הענק. אני קמתי ולא הבנתי בכלל מה קורה. וזה עניין של שבריר של שנייה. זה לא להיכנס לממ"ד, זה לא לשהות שם, זה הבדל כל כך עצום שאנחנו לא יכולים להבין בכלל על מה מדובר. ובכלל אסור לנו לחשוב על זה שיש פה ילדים במדינת ישראל ב-2023 שלא מטופלים. זה פשוט לא עולה בדעתי דבר כזה מינימלי. אתה יודע, זה כמו הלחם, אנחנו לא מדברים על הקצפת. אנחנו מדברים על הדברים הבסיסיים. עכשיו, אני מסתכלת על מרכזי החוסן שקיימים בארץ, ולצערנו הרב, ככל שהם משתכללים כך אנחנו צריכים להקים יותר מרכזי חוסן. אתה יודע, אנחנו יותר הולכים צפונה מבחינת המרכזים. ואני חד משמעית חושבת שמרכז חוסן שמטפל בנפגעי חרדה, חברים, חרדה זה משהו שאין לזה שום טיפול במקרה ספציפי ברגע שיש התקף של חרדה. אלא אם כן יש כלים לטפל בזה לפני כן וזה יכול לשבש את כל החיים. גם של המשפחה. הרי זה בא במעגלים, זה לא רק עניין של. עכשיו, אני הבנתי שיש לנו מרכזי חוסן בשער הנגב, באשכול, בשדות נגב. כמובן בשדרות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 14 מרכזי חוסן כמדומני שיש. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן. בחוף אשקלון. ואני רוצה לדבר על שתי ערים בנגב: אופקים ונתיבות. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> רגע, לא סיימתי. יש, אבל לא מספיק. אם אנחנו מסתכלים על הגודל של עיר כמו נתיבות. אני חושבת שהיא יותר גדולה מאופקים, כן, ברור. זה לא מספיק. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> שדרות היא הראשונה שחטפה, היא הטווח שלה, זה לא נתיבות ואופקים. שדרות חוטפת, כבר הפוסט טראומה הוא כבר, תביני שאני הדבר הראשון שעשיתי הבוקר זה פשוט סגרתי את הממ"ד והכנתי מגבות למקלחות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כי יכול להיות שאחרי הפעולה של החיילים שלנו בג'נין תגיע איזה שהיא תגובה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, אנחנו נשמע. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ונמצאים פה גם ראשי הערים, שאני חושבת, ראשי מועצות. איפה ראשי הערים? צריך שיגיעו גם ראשי הערים. שנמצאים פה. ואני חושבת שהם יודעים, והם יודעים להגדיר את זה הרבה יותר טוב מאיתנו. כי מצפים מהם לפתרונות והם נושאים עיניהם אלינו. אז אני חושבת שהתקציבים שאני הבנתי שראש הממשלה קיים ישיבת ממשלה בעיר שדרות ודיבר על סכום כסף נכבד שיגיע לעוטף. ואני לא יודעת מה הפירוט שלו, אבל אני יודעת שיש שם גם סעיף של מרכזי חוסן. ואני חושבת שההשקעה במרכזי חוסן בעוטף עזה היא דבר שהוא מאוד חשוב וקריטי. ואני אשמח לשמוע אותם. אני מעדיפה לשמוע אותם לפני שאנחנו נחווה, גם מרפאות לבריאות הנפש, גם פסיכולוגים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זו בדיוק מטרת הדיון: לשמוע מה המענים, מה הצרכים, מה החוסרים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בדיוק, בדיוק. ולראות מה אנחנו יכולים לעזור, אנחנו חייבים לעזור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בדיוק. לא עשינו להם דיון הוקרה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, ברור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה דיון בשביל למידה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ואתה יודע, אנחנו היום, יש מבצע היום אדיר וגדול מאוד באזור ג'נין. ואנחנו יודעים שיש לזה השפעה מאוד מאוד רצינית על מרכזי החוסן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ברור. הבנו שצה"ל כבר תגבר צירים ביהודה ושומרון. אבל איך אומרים? המשמעות היא שהם מתכוננים כבר לדבר הבא. תודה רבה. לפני שנשמע את משרד הבריאות אני רוצה קודם כל להודות לראשי המועצות שהגיעו כאן לכבד אותנו ואנחנו רוצים לשמוע אותם. גדי ירקוני, ראש מועצת אשכול. שלום, בוקר טוב לך. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> שלום, בוקר טוב. כבוד יושב הראש וחברי הכנסת, אני ממש מודה לכם על הדיון הזה. צריך להבין שמרכזי החוסן זה הצלה. ואני לא יודע איך היינו עוברים את ה-22 או כל אחד יכול לספר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אגב, לפני שאתה מדבר, התנצל ראש עיריית נתיבות שהוא יש לו משהו דחוף מאוד והוא לא הגיע. ואני חושבת שזה חשוב מאוד לציין שהוא זקוק לזה מאוד מאוד עבור התושבים שלו. אני חושבת שאנחנו גם על זה צריכים לדבר. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> מצוין. אני רוצה באמת להגיד שגם ביהודה ושומרון וגם בעוטף עזה מרכזי החוסן ביהודה שומרון אני פחות מכיר, אבל אני משוכנע שזה ככה. בלעדיהם לא היינו אותה קהילה, אותם תושבים. וצריכים להבין את הדבר הזה שקוראים לו מרכזי חוסן. כבוד יושב הראש, זה דבר לא מובן מאליו שיש. עכשיו הוא כבר מובן מאליו ובלעדיו לא היינו יכולים ליצור את החוסן שגם ככה קשה לנו לשמור עליו. בתקופה האחרונה הוא אפילו נסדק במעט ואנחנו מאוד מודאגים מזה. מרכזי החוסן הם אלה שעושים את העבודה. אבל אנחנו, כמו שאמרת יושב הראש, לא באנו הנה היום בשביל לקבל צל"ש או בשביל לקבל הוקרה. אנחנו באנו הנה להביא את הצעקה שלנו מזה שמרכזי החוסן לא מצליחים - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה היום יש לכם, מה אתה צריך? מה אתם דורשים? << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> זהו, אני כבר אומר. מרכזי החוסן לא מצליחים לבצע את תפקידם, גם בשוטף וגם הכי חשוב אחרי הסלמה. אני אתן תכף לשרית, מנהלת החוסן שלנו, לדבר. אבל צריכים להבין, אנחנו אחרי האירוע האחרון, שהיה שבעה ימים. לא חמישה, אצלנו מתחיל לפני ואחרי. הדבר הזה עולה לנו חצי מיליון שקלים, חוץ מהשוטף שאנחנו בכל מקרה במרכזי החוסן. ואם האירוע הזה היה מתארך היה עולה יותר. אי אפשר להיכנס לאירוע כזה ולא להגיד שלמרכזי החוסן יהיה מגירה מיוחדת שמשם יביאו את התקציבים לכל מרכז חוסן כמה שהוא צריך. כבוד יושב הראש, כשצה"ל הולך, וכמו שאמרתם, אני מאוד מקווה ומתפלל שכל החיילים יחזרו בשלום. אבל כשצה"ל הולך למבצע בג'נין או ברצועת עזה, הוא לפני שהוא הולך למבצע הוא דואג שאת התחמושת שהוא יירה יספקו לו חזרה בסוף. מתקני החוסן אותו דבר. אם לפני מבצע לא יהיה מגירה שיש שם את כל הכספים שאנחנו צריכים על מנת לטפל בתושבים שלנו התושבים ייפגעו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא נכון - - - לאחר מעשה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אנחנו צריכים מראש לדעת שברגע שמתחיל אירוע, כמו שהיום יודעים על הפינוי, על היציאה של התושבים. יש תקציב מראש. גם פה אנחנו דורשים ודורשים את זה בכל מילה. שמרכזי החוסן יקבלו את הכסף הזה. אחרת התושבים שלנו נפגעים. זה לא אנחנו נפגעים, זה כל התושבים בכל העוטף ואני מתאר לעצמי שביהודה ושומרון זה אותו דבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה אדוני, זעקתך נשמעה. תכף תשמע יותר פירוט. אליהו ליבמן, ראש מועצת קריית ארבע. שלום וברכה. << אורח >> אליהו ליבמן: << אורח >> שלום וברכה. ברשות יושב ראש הוועדה, חברי הכנסת וכל הנוכחים החשובים. חבריי ראשי הרשויות ומנהלי מרכז החוסן. ביהדות יש משפט שכולנו מצטטים "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". בדרך כלל מזכירים את זה בהקשר שמישהו מסתכן בגוף שלו. לא כתוב נשמרתם מאוד לגופכם. "נשמרתם מאוד לנפשותיכם". הנפש היא הכי חשובה, הרבה יותר מהגוף. כשיש איזון בנפש אז החיים יותר טובים. במשפחה, בקהילה, בעם ובעולם. המציאות הביטחונית במדינת ישראל מקום המדינה וגם לפני קום המדינה היא ממש ממש לא פשוטה לתושבים, בעיקר בקו העימות. אם זה בצפון החברים שלנו, אם זה בגבול רצועת עזה ואם זה ביהודה ושומרון. מאז שהוקמו מרכזי החוסן הנפש ואיכות החיים של הקהילה השתנתה עשרות מונים. פתאום מישהו רואה אותם בעיניים. פתאום מישהו מאבחן אותם. פתאום יש מישהו שאפשר לפנות אליו. והם עוברים סדרת טיפולים שמצילה נפשות ומשפיעה מאוד מאוד על החיים שלנו ביום יום. ומרכזי החוסן הם צריכים להתחזק, כי יש המון המון פניות. האירועים הביטחוניים הולכים ומסלימים. מדינת ישראל עם כל הרצון הטוב שכולנו אוהבים את כוחות הביטחון וכולנו מאחלים להם שיכריעו את אויבנו ויצליחו, עדיין יש אויב רע ואכזר שלא בוחל מלרצוח תינוקות וילדים, בצירים, בבתים. אנחנו חווים אירועים ביטחוניים מאוד מאוד קשים. והחוויה סביב האירוע הוא לא נגמר ברגע שהסתיים הירי או הסתיים הפיגוע של זריקת האבנים או הפגיעה רק בגוף. יש לזה השלכות מאוד מאוד רחבות. ויש תקציבים גם שהוקצו למרכזי החוסן, ולצערנו עדיין לא הגיעו. ואני חושב, יושב הראש, אתה מבקר בכל המקומות. גם אצלנו ביקרת בעיר האבות, גם חברת הכנסת קטי שטרית שמקודם דיברה פה ועוד אחרים. אני מזמין את כולם לבוא ואנחנו באמת רוצים להיות עם חופשי בארצנו. גם מפיגועים וגם בעזרת השם בחוסן ובנפש. ואנחנו רוצים באמת לדעת שמרכזי החוסן יתוקצבו ויחוזקו ויקבלו את המענה הנדרש. כי זה באמת שירות הכי טוב לתושבים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה לך אדוני ראש המועצה. תמיר עידאן, ראש מועצה אזורית שדות נגב. שלום ותודה. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> שלום, בוקר טוב. קודם כל, באמת ברכות על הדיון החשוב הזה. מתחילים לעסוק סוף סוף במהויות ולא רק במשחקים מיותרים. המצב היום בעוטף ישראל, או איך שאנחנו רוצים לקרוא לו במינוח החדש שלו הוא לא טוב. אמר את זה גדי אולי במילים ככה שלא נשמעו עד הסוף. אבל אחרי המלחמה האחרונה, לא המבצע, יש שבר. אנחנו שומעים אנשים שמדברים על אולי לא לגור פה. אולי, לא אולי, על מזבח של על מה אנחנו מקריבים את הילדים. זה שיח שאנחנו לא שמענו בעבר ואנחנו מאוד מודאגים ממנו. אני רוצה לספר לכם סיפור קצר שימחיש את התמונה, סיפור אמיתי. יש משפחה שגרה כ-14 קילומטר מהגבול, בתוך מועצה שנקראת מועצה ששייכת לעוטף עזה, עוטף ישראל. האבא עוסק במשהו שכן קשור לציבור ולתיאום עם כוחות הביטחון. ובמלחמה האחרונה הוא עשה קידוש בבית. והתחילו אזעקות. לא אחרונה, לפניה. הבן שלו, בן ה-10 רץ לממ"ד, כיסה את הראש והתחיל לצרוח. שהוא לא עשה את זה בעבר בכלל. האבא כן חשב, המשפחה חשבה שמשהו לא בסדר איתו, אבל לא אבחנו שום דבר. מצד שני, התקשרו ואמרו לו יש נפילות אצלך ביישובים ואתה צריך לרוץ. והוא עמד באיזה שהוא מקום מאוד מתוח. והבן שלו אמר לו אני יודע שייכנס רסיס מהחלון ויהרוג אותי. כל המשפחה ככה נדהמה למשמע האמירה הקשה הזו. וכשהוא נשאל למה אז הוא אמר שהוא בדק את עובי החלון וזה בדיוק החלון שהיה בשדרות והוא גם נמצא בכיוון האיום. מאותו רגע הוא פתח עולם שלם של חרדות ומפלצות ושואה שיעשו לנו אויבנו ממערב וייקחו אותנו לגטאות וכולם ימותו ומה נעשה בהלוויות ואבא שלי ימות. ומפה הדרך הייתה מאוד מאוד קצרה למרכז החוסן, לפסיכיאטרים, לטיפול משלים ולאלף ואחת בעיות שמשפחה עמידה במדינת ישראל לא יכולה לעמוד בה. זאת אומרת, מה שאני רוצה לומר, אדוני יושב הראש, שמרכזי החוסן עובדים, כורעים תחת הנטל. אחוזי הפניות עולים במאות אחוזים מדי פעם לפעם. אחוזי הילדים שסובלים מ-OCD ותכף ידברו פה במונחים מקצועיים, עלו לכמעט ב-150%-160%. סוג של כדור שלג שהפך להיות ענק. ואנחנו ידינו קצרה מלהושיע. ילד שצריך רכיבה על סוסים צריך לפנות לקופת חולים, להתחנן, לשכנע, לקבל התחייבות כזו או אחרת ולשלם מהכיס. פסיכיאטר עולה היום כ-1,500-2,000 שקלים לטיפול. ואנחנו לא יודעים לתת את המענה הזה. הילדים האלה הייתה עליהם כתבה בעיתון לפני שבועיים, מה קורה איתם כשהם מתגייסים. הם רצו משמירה בשער, כי היה איזה פיצוץ קטן, ישר לקב"ן והביתה. ואז מה יהיה איתם כשהם הולכים לאקדמיה ומתחתנים? מה אנחנו מגדלים פה? אז אנחנו נמצאים פה ולא נזוז. זה שיהיה ברור לכולנו. יש פה עם ואיכות מצוינת של תושבים שבאו לגור באזור הזה. אבל צריך לראות איך מחבקים את הילדים ואת התושבים, עם טיפול קהילתי, עם כסף. תראה, לבוא להגיד הייתה החלטת ממשלה על 1,000,700,000 זה מה שדיברת, חברת הכנסת קטי. עבודה בעיניים. ואני לא נמנה ממתנגדי הליכוד. אין שם שקל לחוסן מעבר למה שהיה. ניסינו להכניס ולא נכנס. הם לא יכולים לעמוד בקופות מאוד מצומצמות וכל דבר נוסף, למשל ליווי קהילתי שהיה אחרי צוק איתן הופסק כי נגמר הכסף. איך אפשר לתת לקהילה חוסן בלי ליווי קהילתי? אז תכף ידברו על הפרטים, אבל יש פה בעיה עמוקה, אדוני יושב הראש, שמישהו צריך להתייחס אליה פעם אחת ולתמיד ולפתור את הדברים מקצועית. לא פוליטית, לא כסף, לא דרך החור של הגרוש – כי יש פה משהו שקשור לעתיד המדינה. האזור הזה יהיה בלי חוסן, אני מדבר כמובן על אנשים שלנו, צבא הגנה לישראל לא יוכל לפעול. והדברים האלה ברורים. ראש הממשלה מתקשר כל יום לשאול מה מצב התושבים. לא רק בשביל לשאול כי אכפת לו, אני יודע שאכפת לו. כי צה"ל, צבא הגנה לישראל יוכל לפעול רק כשהתושבים מאוד מאוד חזקים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אז תודה על הדיון ואני מקווה שמתוך המקום הזה נוכל לצאת גם עם מסקנות, תובנות ופתרונות. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה תמיר. זעקתך נשמעה בהחלט בצורה ברורה. תכף לפני שנצלול לפרקטיקה של העבודה, ד"ר בעז לב, יושב ראש ועדה במשרד הבריאות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בוסו, אתה תוכל לתת לי כמה מילים של אלון דוד, ראש העיר שדרות? כי אני צריכה לצאת לוועדה אחרת. הוא ביקש להעביר, הוא שלח לי הודעה. פשוט נבצר ממנו להשתתף כאן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תודה וסליחה. אז ראש העיר אלון דוידי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא יכול בהמשך אולי לעלות בזום. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> נבצר ממנו להגיע. כמובן שהוא משבח את העבודה. ואני חושבת שמרכזי החוסן בשדרות אפילו מהווים פורמט לראות. מגיעים גם מהעולם לראות את מרכזי חוסן והפעילות. עם זאת, צריך, הוא מבקש לתקצב את ההקמה של מרכז לטיפולי טראומה באמצעות בעלי חיים, שזה מוכיח את עצמו בשדרות. כי נכון לעכשיו הוא נאלץ לנסוע ולהתרים כספים בחוץ לארץ. ואני חושבת שמדינה הזאת באמת צריכה לקחת אחריות. מדובר בערך על לפחות עוד 5 מיליון רק להקים את המרכזים האלה. ובאמת, עם כל הכספים הקואליציוניים, זה צריך להיות חוצה מפלגות. כי בסוף זה הנפש, זה הילדים שלנו. ובהמשך למה שנאמר אדוני, בנושא של החיילים שלנו. אני רק רוצה לומר לך שלאט לאט אנחנו, מתחיל להתברר הנזק כשהם משתחררים מוקדם יותר. כי הם כנראה גם לא מצליחים לעמוד ברעשים, ואפשר להבין. תודה רבה אדוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. ד"ר בעז, יושב ראש ועדה מרכזי חוסן, נציב קבילות הציבור, משרד הבריאות. יש לכם גם מצגת. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> טוב, אני אתחיל עד שהמצגת תעלה. קודם כל, אני רוצה להודות לוועדה על האירוע החשוב הזה. ואני מצטרף כמובן לזעקתם של יושבי ראש המועצות ושל ראשי הערים ושל הקואליציה, שהיא שותפה נאמנה וגם יש לה היסטוריה של שנים בהקמת מרכזי החוסן. ואנחנו שותפים לצעקה הזאת של היעדר התקציבים. אני אגע בזה בסוף, בסוגיה הזאת שהיא מלווה אותנו והיינו כמקבצי נדבות כדי להשיג את התקציבים הפעוטים האלה אל מול הצרכים שהולכים ועולים. (באמצעות מצגת) אז הוועדה, ועדה עליונה שאני יושב בראשה, מגבשת תוכנית של פריסה ממלכתית של מרכזי החוסן. שוב פעם, הקומץ אינו משביע את הארי. אנחנו צריכים הרבה מרכזי חוסן. יש מעט, מעט מידי. וגם אלה שישנם אינם מתוקצבים כראוי. אני חוזר על זה, זה חשוב להבין את זה. באופן עקרוני, תפיסת ההפעלה היא מאוד סכמתית. יש שלושה סוגי מרכזים רשותיים. אז יש מרכזיים רשותיים, מרכזיים אזוריים והמרכז האשכולי שעובד בצפון. הם פועלים בשלושה ממדים, כאשר ממד אחד הוא החוסן הנפשי שמטפל בפרטים ובמשפחות. החוסן הקהילתי, מיותר לציין. והחוסן הארגוני שמדבר על המוכנות, על ההכנה וההדרכה לחירום. ואנחנו עוברים משגרה לחירום, מחירום לשגרה. ואחרי החירום תמיד יש שגרה שהיא קשה וכבר צוינה כאן. על פי החלטת ממשלה ב-2023 הוקצו למרכזי החוסן 26 מיליון לכלל מרכזי החוסן. כאשר לעוטף עזה והדרום 12.2 מיליון, יהודה ושומרון 4.46, המרכז הבדואי 1.65 מיליון, אשקלון 2.7, אמ"ן 2 ואשכולות גליל מערבי ומזרחי 3. כאשר כל המשרדים במסגרת הוועדה הבין משרדית שהם תורמים ותרמו בעבר לאירוע הזה, אנחנו עכשיו מכנסים את כל התקציבים האלה לבסיס התקציב שירוכז במשרד הבריאות והוא יהווה איזה מן תקציב קבוע כדי שנוכל להפעיל. עוד פעם, הוא מעט ואיננו מספיק. אנחנו, כאמור, מגבשים כעת פריסה ארצית שכוללת גם מגזרים נוספים כמו גם המגזר הערבי. התקציב למרכזי החוסן נועד להקמה, לתפעול ואחזקה שוטפת. ולמותר לציין שמה שקורה היום מעלה בצורה מאוד מאוד משמעותית את הצריכה. בחציון הראשון של 2022 היו 53 אירועים לעומת 167 בחציון הראשון של 2023. אתם יכולים לראות כמה הדבר הזה עולה ונוסק. וכמובן שזה מתבטא בעלייה בפנייה לשירותים. וכל פנייה לשירות פרטי או משפחתי כולל גם את הקהילה וכולל גם את המוכנות וההיערכות לחירום וזה כמובן פרובלמטי. מבחינת התוספות הקואליציוניות למרכזי החוסן ביהודה ושומרון, הוספו 5.860 ל-2023 ו-4 מיליון ש"ח ל-2024. כאשר החלק הארי מוקדש לחוסן הנפשי, הטיפולי, זה 1.5 מיליון. לחוסן הקהילתי 1.320 מיליון וכל השאר על פי הפירוט שמופיע כאן: היערכות לחירום, ארגון ניהולי, פעילות אזורית, שיפוץ והצטיידות. בסך הכול הסכומים שציינתי. ול-2024 4 מיליון. כאשר למרכזי החוסן בעוטף עזה, כפי שנמסר לנו, נכנס לבסיס התקציב. שוב פעם, כאשר הרגליים המרכזיים זה טיפול בחוסן הקהילתי. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> כבוד יושב הראש, הם מדברים פה על 4 מיליון שקלים, אני לא ראיתי אותם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בדיוק אנחנו מדברים על זה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אני, מדברים, אתה דיברת והם דיברו. רציתי לוודא שאני צודק בגלל שלא עברו לי 4 מיליון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו בדיוק על זה ואנחנו רוצים לדעת מה נרשם ומה לא נרשם פה עם תוספתיות. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> יש דוגמה לעוד סכום דומה שגם לא עבר אלינו. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> ברשותך, אנחנו נתייחס. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא, לא 'נתייחס'. אנחנו רוצים לבוא לדעת מה - - - על הכסף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> כן, גם אני. מבחינה, תן לי רק לסיים ואנחנו נעבור לדיון הזה. מבחינת האתגרים המקצועיים יש עלייה בשירותים, יש שחיקה של הצוותים באוכלוסייה למותר לציין. וצריך לתחזק גם את החוסן של מנהיגות והאוכלוסייה. אנחנו עוברים משגרה לחירום ומרכזי החוסן צריכים להיות מוכנים ונכונים 24/7, כאשר כל אירוע כזה יש לו משמעות לא רק מבחינה פרטנית, אלא גם כן על הקהילה. ובאמת האתגרים התקציביים שישנם זה קודם כל אנחנו רוצים שכלל התקציבים יהיו כאלה שלא נצטרך לחזר כל שנה בתקציבים חג פעמיים, אלא שיהיה תקציב אחד שיהיה מיועד לטיפול במרכזי החוסן. התעריפים והמחירים נשחקים ואין לנו שום מערך עדכון של התעריפים האלה. וכאמור, אחרי שנגמרת שעת חירום יש לנו צניחה של התקציבים ואין גיבוי ליום שאחרי. אז בהזדמנות הזאת להודות לכל מי ששותף לזה, לוועדה, על כינוס הדיון החשוב הזה ולקואליציה הישראלית לטראומה, שהיא שותפה אין סופית לאירוע וכמובן כמובן לרשויות המקומיות, שהן בלעדיהן כל העסק הזה לא קיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא ידענו שלטראומה יש קואליציה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה, למה אתם משתמשים במילים כל כך מפוצצות? כאילו, ועדת היגוי עליונה. יש תחתונה? או קואליציית הטראומה? << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> את יודעת מה? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, אני לא מבינה את ההבדלים. כי כאן אומרים, במחקר כתוב שיש שני מרכזים בצפון הארץ שלא שייכים לוועדה העליונה. לאן הם שייכים? תעשו סדר. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> לא, לא. נעשה לך סדר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנחנו אנשים פשוטים מאוד, צריך להסביר לנו לאט. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> גם אני איש פשוט מאוד. אני אעשה לך סדר באירוע הזה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני פשוט לא מבינה. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> לא, אז אני אסביר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה השמות המפוצצים האלה? << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> אז אני אסביר. יש ועדה בין משרדית, שהיא בעצם מנחה את הפעילות ותחתה מרוכזים כל, אני חוזר, כל, כולל הצפון, כל מרכזי החוסן. זה גוף מנחה מקצועי, לצורך העניין, והוא מייצר את התוכנית. וכמובן שהיא מגיעה לידי ביטוי ומופעלת על ידי ספקים. ספק מאוד מרכזי בדרום, ביהודה ושומרון ועוטף עזה זאת הקואליציה. בצפון זה אשכולות, אשכולות? משאבים, סליחה. משאבים שמופעלים על ידי שני האשכולות המערבי והמזרחי של הגליל. והם חלק מתוך המערך הכולל שמונחה על ידי הוועדה העליונה. כך שזה לגבי זה. למה זה עליונה? משום שיש ועדות מחוזיות. אז שאלת יש תחתונות? לא, הן לא תחתונות, הן עליונות, אבל הן מחוזיות. יש ועדה עליונה. אני מצטער על השם הזה, לא המצאתי אותו, אני לא בעלים שלו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> רציתי להסביר, חשבתי שזה לא כל כך מובן. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אני יכול לשאול, ברשותכם? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שנייה, שנייה, חבר'ה, לאט, לאט. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> ברשותכם אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לתאיר, שהיא מאגף התקציבים שלנו ותיתן את המענה התקציבי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז זהו, לפחות מה שהבנתי, ואני רוצה לשמוע את זה מכם, שאני אדע בצורה ברורה. התוספת התקציבית של ועדת הבריאות במהלך חוק ההסדרים הביאה לבסיס, זה כסף שלא רואים אותו כאן אני מבין כרגע. צריך לדעת איפה התבטא ומתי נראה אותו? זה תוספת. והבנתי שיש 4 מיליון ש"ח שוועדת הכספים שלדעתי חבר הכנסת צבי סוכות הוסיף 4 מיליון ש"ח כספים קואליציוניים, שהם גם כן לא נמצאים פה. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> אדוני, ברשותך, רק אם אפשר גם להתייחס לכסף הקואליציוני עוד מהממשלה הקודמת, להקמת פינות חי וכו' שגם לא הגיעה. זה עוד כמה מיליונים טובים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, תן לי את החלקה הקטנה שלי, לדעת שלפחות בזה אני עומד. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> לא, אי אפשר שממשלה מתחלפת להביא לנו אישורים שצריכים לקבל כסף ואחרי זה היא מתחלפת אז היא כבר לא קיימת. שיתייחסו גם לזה. זה כסף קואליציוני שעבר ועדת כספים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> פרה פרה, ואתה מבין בפרות. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> כבוד יושב הראש, אני רק רוצה שיושב הראש של הוועדה העליונה יסביר לוועדה למה את הבקשה שביקשו במבצע האחרון למרכזי החוסן, שתוספת תקציב חד פעמי בגלל האירוע הם החליטו לא לאשר. זה מאוד מעניין איך ועדה עליונה שאחראית על החוסן היא החליטה לא לאשר תקציב לחוסן בזמן מלחמה. והם עוד פה. אני רוצה מאוד לדעת למה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, תודה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> ושיסבירו לכל הוועדה ויסתכלו לי בעיניים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה ראש המועצה. גאיה עפר, אגף תקציבים, משרד האוצר. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> ברשותך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שנייה ד"ר לב. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> לא, אני רק רוצה להסביר שתפקיד הוועדה איננה, היא לא ועדה מתקצבת. ואני שותף לקריאה הזאת. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> מה זה לא ועדה מתקצבת. אם אתם אמרתם שלא אישרתם. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> היא ועדה מקצועית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, הוא מאשר בכלים שיש לו. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> אנחנו בעד זה שתקבלו עוד כסף. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא אומר הכלים שיש לי זה מה שאני מפעיל. עכשיו אנחנו צריכים לפעול, אנחנו כפוליטיקאים נמצאים פה בשביל זה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה יכול להסביר את התפקיד שלך? כי אני אומרת לך, נכנסתי מבולבלת, אבל עכשיו אני הרבה יותר מבולבלת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ד"ר בעז לב, הוא יושב ראש הוועדה של מרכזי חוסן. נציב קבילות הציבור, משרד הבריאות. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> זו ועדה מנחה, מקצועית, שמורכבת מנציגי משרדי הממשלה השונים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא המתכלל מול הזכיינים. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> שתפקידה, היא איננה מתקצבת. היא נותנת, ממליצה על תוכנית. ולצערי, מהצד השני גם מישהו צריך לאשר את הצדדים התקציביים שלה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, אז לפני שמדברים על התקציב, לפני שמדברים על התקציב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע חבר'ה, אני רוצה לתת לדבר לנציגת האוצר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, אבל לפני שמדברים על התקציב, אז התלונות שאני קיבלתי, לפחות מראשי ערים, ולא מראשי מועצות. כי ראשי מועצות אין להם את התופעה של הרבה עולים, ריבוי של עולים חדשים. אז יש במרכזי חוסן חוסר, וואלה, זה מתחרז. יש במרכזי חוסן חוסר של מה שנקרא מתרגמים. כי נכנסים לך לשם גם ילדים ששפתם היא לא כל כך מובנת. אז יש דוברי רוסית, יש, גם הייתה עלייה מאוקראינה לא מזמן וגם מרוסיה, ממש בשנים האחרונות. ויש גם ילדים שמגיעים מהמגזר האתיופי, שגם הם לא מטופלים בשפה שלהם. אז צריך אולי לחשוב על זה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז אולי בתוכנית עצמה צריך, צריך לשמוע את המפעילים של המרכזים. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש לנו אנשים שבאים עם סיפור אישי מאוד קשה. הם יושבים פה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אנחנו אמורים להחליט מה אתם, את התגבור שלכם. אז זה מאוד חשוב שישמעו אתכם. אבל אנחנו בסופו של דבר אמורים לסייע לכם. אז אם לא נהיה כאן, אז גם לא יהיה לכם על מה לדבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. אני רוצה לשמוע את גאיה ממשרד האוצר. לאחר מכן חבר הכנסת אלון שוסטר, שהיה בעצמו ראש מועצה בנגב. בבקשה. << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> אני רק אשיב לפרוטוקול, לשאלתך כבוד היו"ר. 4 מיליון ש"ח לבסיס ב-2024 הם באמת בנוסף לשקף שהוצג כאן. ככלל תקציב מרכזי החוסן אכן נקבע בסדרי עדיפויות של ממשלה, בהחלטות ממשלה. ורובו כרגע גם נמצא והוקצה בבסיס השנה. ואכן זה התקציבים שהוצגו. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> 2024? אנחנו 2023. מה איתנו עכשיו? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קודם כל, הכסף שהוצג כאן זה בלי הכסף התוספתי שאנחנו מדברים עליו. זה הבנו בצורה ברורה, זה לא חלק מכאן. זה תוספת 4 מיליון ש"ח שהוועדה במהלך התקציב הוסיפה. והכסף הקואליציוני שדובר עליו, 4 מיליון ש"ח. << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> אז הוא יועבר בפניות בוועדת הכספים, יחד עם כל - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כתוספת לשקפים. זאת אומרת מדובר בעוד 8. << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> הוא הוצג גם בשקפים, הוצג גם 5.8 קואליציוני וגם 4 מיליון קואליציוני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, אז זה כן הוצג. << אורח >> גאיה עפר: << אורח >> כן, אני אעשה סדר. או, תאיר, את רוצה להציג? << אורח >> תאיר סרי לוי: << אורח >> כן, אני אשמח. נעים מאוד, תאיר סרי לוי, מאגף התקציבים במשרד הבריאות. למעשה תקציבי מרכזי החוסן לשנת 2023 נקבעו על פי סדרי עדיפויות של הממשלה, בהחלטת הממשלה. בסך הכול מדובר ב-26 מיליון שקלים. בנוסף לכך, התקבלו כספים קואליציוניים. התקבלו כספים קואליציוניים ליהודה ושומרון, כ-5.8 בשנת 2023 ו-4 מיליון שקלים בשנת 2024. ובנוסף, התקבלו עוד 4 מיליון שקלים החל מ-2024 לעוטף עזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> החלטת ממשלה 1817. << אורח >> תאיר סרי לוי: << אורח >> הכספים הקואליציוניים ליהודה ושומרון הם חד פעמיים לכל אחת מהשנים. יש 5.8 מיליון שקלים חד פעמיים ל-2023. ועוד 4 מיליון שקלים חד פעמיים ל-2024. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בעקבות העלייה והאירועים, זה מה שאמרו. << אורח >> תאיר סרי לוי: << אורח >> כשהתוכנית המקצועית הוצגה כאן על ידי ד"ר בעז לב. ובנוסף לכך, יש 4 מיליון שקלים בבסיס, החל משנת 2024 לעוטף עזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. שנייה, אני רוצה לשאול. החלטת ממשלה 1817 הפעלת מרכזי חוסן 2023, הוקצו 26 מיליון ש"ח לכל מרכזי החוסן. 26 מיליון ש"ח. עוטף עזה 12, יהודה ושומרון 4 וכו' וכו'. עכשיו הכספים שדיברת עליהם הם נמצאים בכלל הפירוט הזה? חוץ מ-4 מיליון ש"ח התוספתי. << אורח >> תאיר סרי לוי: << אורח >> הכספים האלו לא נמצאים כחלק מהחלטת הממשלה. הם יועברו בנוסף לכספים שמופיעים בהחלטה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זאת אומרת שראשי הרשויות והאשכולות ירגישו שינוי מענה שיוכלו לקבל מה שהיום מתוקצב בחסר במרכזים? << אורח >> תאיר סרי לוי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מתי הם ידעו את זה? << אורח >> תאיר סרי לוי: << אורח >> נכון. אז למעשה התקציב עבר לפני כחודש, עם העברת תקציב המדינה. וכרגע הכספים הקואליציוניים עוברים תהליך אישור שגרתי, כמו כל כסף קואליציוני. צריכים לעבור חוות דעת משפטית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, אנחנו נדאג לזרז את זה ולפנות גם כן לוועדת הכספים שיעשו את זה במהירות. זה אחד. << אורח >> תאיר סרי לוי: << אורח >> אני אגיד, ובנוסף גם צריך להרחיב את ההתקשרות עם הספק הקיים. זה כבר בטיפול בוועדת המכרזים אצלנו במשרד ואנחנו צופים שבשבועות הקרובים זה כבר יעבור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> צריך להבין שבניגוד להרבה דברים שאפשר לחכות ולמשוך, פה זה S.O.S. מדינת ישראל מצב נפיץ. << אורח >> תאיר סרי לוי: << אורח >> שותפים מאוד לצורך הזה ופועלים מאוד מהר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני גם אפנה לוועדת הכספים ואני אבקש לפחות מהאוצר שיגישו את הנייר כמה שיותר מהר. << אורח >> תאיר סרי לוי: << אורח >> מצוין, תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עכשיו בשורה תחתונה, אחרי שעשינו סיכום, בשביל האזרח שנמצא. אם תנסי לעשות סיכום, כמה בסוף יש 2023? כמה יש ב-2024? עם כל הכספים, גם הקואליציוניים, בשורה תחתונה, כולל החלטת ממשלה. תיקחי כמה דקות ותגידי לנו, שיהיה לנו סדר. << אורח >> תאיר סרי לוי: << אורח >> הכול מוכן מראש, זה בסדר גמור. יש לנו השנה, בשנת 2023 עבור מרכזי החוסן בכל הארץ, כולל גם המרכזים בצפון כ-32 מיליון שקלים. ובשנה הבאה, ב-2024 יהיה לנו כ-34 מיליון שקלים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך 4 אם היו תופסת של 4 מיליון עכשיו? אמרנו שיש 4 מיליון לבסיס תקציב. החשבון שלי 32 ועוד 4. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> קודם כל, חייב לומר שמדובר בבשורה. << אורח >> תאיר סרי לוי: << אורח >> כן חשוב לי לציין שכרגע החלק הבסיסי שמתוקצב מתוך החלטות הממשלה, 26 מיליון, יש כרגע החלטת ממשלה רק לשנת 2023. אנחנו פועלים מול משרדי הממשלה השותפים, שכל ה-26 מיליון שקלים יתקבלו בבסיס תקציב משרד הבריאות. כדי שמשרד הבריאות יוכל לתכלל. שכל המשאבים יהיו אצלנו כדי שלא נצטרך כל פעם לאסוף את התקציבים ממשרדי הממשלה האחרים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> למשל משרד הביטחון שאני מכיר, שאמנם תקצב, אבל האם זה בבסיס התקציב מבחינתכם? << אורח >> תאיר סרי לוי: << אורח >> אז חלק מהמשרדים כבר קיבלו את הסכמתם, קיבלנו את הסכמתם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אפשר לדעת איזה משרדים מדובר, חוץ מביטחון? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רשום כאן, הנה. בריאות, ביטחון, חינוך, רווחה ביטחון חברתי, עלייה וקליטה, אוצר, ראש ממשלה, ביטחון פנים ושוויון חברתי. חצי מהממשלה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ממש ככה, לא יאומן. << אורח >> תאיר סרי לוי: << אורח >> אז כרגע בבסיס תקציב יש לנו את התקציב של משרדי - - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני חושב ששמענו גם בשורה לגבי הסכום ל-2023 ותקווה שכולו גם יהיה ב-2024. שזה הרבה מעבר למה שלפני כן ידענו. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> השאלה אם המספר הזה 4 מיליון, שהוא מספר משמעותי מאוד, הוא מבוסס על משהו? זאת אומרת, בדקו גידול בתושבים. אנחנו שמחים להגיד שהצמיחה הדמוגרפית בעוטף מצוק איתן להיום כמעט 50%. כאשר גידול בתושבים, גידול בפניות. אם זה מבוסס על משהו או שזה סתם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמה עמדת לפני התוספות שהיו השנה? << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> לא, לא משנה. אני אומר, השאלה בגידול הזה, האם מישהו בדק את הצרכים? כמו שאומרים, מספר מסוים, כי יש קואליציוני 4. אולי צריך 40, אולי צריך 2. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יכול להיות גם כן 200. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> יכול להיות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מסתכלים אבל קודם כל מה היה. ומה אנחנו רוצים להוסיף ומסתכלים ביכולות. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> לא, אבל אני שואל באמת, האם זה מבוסס על עבודה מקצועית או סתם מספר? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רשום פה. אוקיי, חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. שהיית בעצמך ראש מועצה שער הנגב הרבה שנים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אני הייתי בשער הנגב, בהחלט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שמכיר את הנושא מקרוב. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, נכון. בשביל הגילוי הנאות, אני ומשפחתי מה שנקרא, עוסקים בעניין הזה. הייתי שותף לטלי לבנון ולחברים אחרים, משרד הבריאות, משרד הרווחה, שבעצם מיסדנו את הקונספט. כן? השאלה בכלל מה זה מרכז חוסן. וכמובן התפעול עצמו. אשתי עובדת מרכז חוסן בשדרות, בשער הנגב. אנחנו בעצם צריכים לשים לב שלצד הצמיחה המדהימה שכרגע ראשי הרשויות התייחסו אליה, אנחנו עדים, בעצם אנחנו נכנסים לדור השני של שריטות נפשיות כתוצאה מאיומי הטרור. ואמרתי משפחה, אז כמו משפחות אחרות, הבן שלי נלחם כעת בצפון השומרון כדי להיאבק במי שמפגע בחוסן של אחים ואחיות ביהודה ושומרון. אני חושב שהמפעל הזה הוא מפעל בעל חשיבות אדירה, לא רק לטיפולים הישירים. ראינו קודם בדברים, במצגת הקצרה. מפעל שעוסק בסולידריות ובחיזוק האמון של האזרחים, אזרחי ישראל, במוסדות האזוריים והמוסדות הלאומיים. והפוך, לחזק את האחריות העמוקה של ראשי הרשויות ומנהיגי האומה במה שחש האזרח באזורים המאוימים. אני רוצה לציין, הערתי קודם על משרד הביטחון. אז נאבקתי בזמן שהייתי כדי שהתקצוב שהוא היה פרוביזורי, מין הריון מחוץ לרחם, שייכנס להסדרה. ואני מבין שזה קרה פחות או יותר. צריך לוודא שזה נכנס לבסיס תקציב. ואני שמח על כך שיש ראייה אזורית וראייה לאומית רחבה. אני חושב שצריך לראות, אני אגיד שני דברים שונים, כן? שיש בהם מתח. א', אני חושב שראוי שהמדינה כולה, מרכז השלטון המקומי, תראה במוסד הזה של מרכז חוסן מוסד שצריך להיות כמותו בכל עיר ועיר. ועם זאת, מתוקף מצוקת המשאבים, צריך לחדד ולהשלים במעטפות מדורגות בעיקר במקומות שבהם מתחולל עימות אקוטי ומתמשך. אקוטי ומתמשך – שני הרכיבים האלו קיימים וצריך לדרג את הצרכים. אני שמח שמתרחבים האזורים ונפתחים עוד מרכזי חוסן. אבל צריך לשים לב שבמקומות המועדים, כמו שנאמר פעם בתחזית מזג האוויר, להימנע, או מלשים לב ולתקצב באופן קבוע. אני שמח על השיפור שחל בשנים האחרונות עם העובדה שהתקציב נכנס לבסיס תקציב. צריך להימנע משימוש לטעמי מעליב אני חושב, ברמה הלאומית, מהצורך בקיבוץ תרומות מאנשים טובים, יהודים ושאינם. ומתקציבים קואליציוניים. זה סוג של אחריות המדינה לבריאות הנפשית של האדם ושל קהילתו. תודה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אנחנו נעבור סבב, אני רוצה להספיק שכולם ידברו. אבל אם כל אחד באמת יתמצת. בסדר, עכשיו עברנו את ראשי המועצות וחברי הכנסת. עכשיו טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה. שלום וברכה ותודה שבאת. ספרי לנו קודם ממש, כמה מרכזי חוסן אתם מפעילים? כמה יש? איך הסדר גם למי שמהצד שומע מוסד מרכז חוסן. איך זה עובד בדיוק? << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> אני בהחלט אסביר. תודה רבה. קודם כל, אני רוצה כמובן להודות לוועדה וגם לשותפים כאן על השותפות. אני חושבת שכולנו כאן מייצגים את השטח. ואני אתן דימוי למשהו שמלווה אותנו הרבה שנים. שיש שתי רכבות שנוסעות. הרכבת של הפגיעות והרכבת של החוסן. והתפקיד של כולנו זה לנסות שהרכבת של החוסן תהיה חזקה יותר ומהירה יותר. נגיד שמרכזי החוסן קמו על פי מודל ייחודי ישראלי שמבקש לאפשר לתושבים שחיים באזורי חשיפה גבוהה להמשיך באופן רציף את החיים שלהם במידה הכי טובה של איכות חיים. וזו משימה לא פשוטה, כי מדובר באזור הדרום מדובר על חשיפה של 20 וכמו שגדי אמר, אולי 22 שנה. במקומות אחרים גם מדובר על הרבה מאוד שנים. וחשוב לומר שהרציונל של הקמת מרכז החוסן באזורים האלה זה הנגשת שירות מיידי, נגיש ובתוך הקהילה. אנשים לא צריכים לצאת מהקהילה לקבל שירות. ומדובר על שירות בכמה רמות: שירות לפרט, שירות למשפחה ושירות לקהילה. אני אגיד שמרכזי החוסן הם כלי של הרשות והם נשענים על שותפות עם אגפי הרשות והם לא מחליפים אף שירות אחר. והמיקוד שלהם הוא נושא החירום. זאת אומרת, כל מה שהם עושים בשגרה ובחירום הם עושים בנושא החירום. עכשיו, אני רוצה, אנחנו מנהלים 12 מרכזי חוסן. אנחנו היינו שותפים בפיתוח התפיסה, גם בארץ. אנחנו גם עכשיו מקימים רשת באוקראינה, על פי אותו מודל. אני רק אגיד כמה הנושא הזה הוא נושא אפקטיבי מבחינות רבות. אני אגיד שהציפייה המוצדקת מאז הקמת מרכזי החוסן, שמרכז החוסן ייתן מענה. ומה שאנחנו רואים זה המעבר החריף משגרה לחירום והרבה פעמים לא פחות חריף מחירום לשגרה. והדרישות במרכז החוסן עולות ועולות עם השנים, גם בהיבט הטיפולי. גם בהיבט של הכשרת צוותים ותמיכה בצוותים, למניעת שחיקה. גם בהיבט של עבודה עם משפחות ועבודה שאנחנו עושים קהילתית. ואני מבקשת טיפה, אני רואה שהזמן יקר. אני מבקשת טיפה להרחיב ולהגיד מה אנחנו מבינים, איפה שאנחנו עומדים היום. אני חושבת שאני מדברת בשם חלק גדול מהאנשים כאן. מה שאנחנו מבינים היום שבנוסף לתקציב השוטף של מרכז החוסן, שכמובן צריך לדון בו ולראות האם הוא עומד במשימה והתשובה היא לא. אנחנו רואים היום תכתובת על 5.8 תוספתי חד פעמי ליו"ש ב-2023. ומכיוון שהכספים האלה גויסו לפני שלושה חודשים אנחנו מבקשים לבחון אפשרות שחלק מהכסף גם יעבור ל-2024 כי אנחנו כבר נמצאים ביולי. אנחנו רואים תוספתי חד פעמי 4 ליו"ש ל-2024. אנחנו לא רואים שום דבר ל-2023. שזה נראה לנו קצת תמוה מול האתגרים הגדולים שעומדים בדרום בחודשים האחרונים. מאז אוקטובר אנחנו מדברים על 460 אירועים ללא המלחמה והמבצעים. ואנחנו רואים 4 מיליון בבסיס התקציב ך-2024 לדרום. אני חושבת שיש כאן לדיון שני נושאים: איך מעבירים את הכספים הקואליציוניים לייעודם ולשימוש במהירות האפשרית. והדבר השני כמובן הוא חשיבה רחבה על הנושא של הפעלת מרכזי החוסן לפי הצרכים בשטח. תודה רבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. כמה מחזור של מרכז הקואליציה לטראומה? << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> המחזור של הקואליציה או המחזור של המרכזים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, כן, אוקיי, של המרכזים במקרה הזה. << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> 26 מיליון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זאת אומרת, מה שהמדינה מביאה אתם מפעילים? << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> כן, מה שהמדינה מביאה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה מה שאתם עושים. אתם זכיינים. אתם מביאים את התוכניות של המדינה לרשויות. נכון? << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> אני מרשה לעצמי לומר שאנחנו גם שותפים בפיתוח ובהפעלה המקצועית. כן, אבל אנחנו הספק שזכה במכרז. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כשהקמנו בפתח תקווה גם כן צוותי חירום משגרה, באגף הביטחון, אני הייתי, הכרתי אתכם ועבדתי מולכם. עכשיו שנייה, לגבי החלוקה ולגבי הצרכים. למשל, כפי שאמרו שמדובר בסך תקציב. אבל כשאנחנו מסתכלים פה את החלוקה, למשל לנתיבות, שהוא כולל בתוכו את אופקים, מרחבים ויש שם עוד, זה סכום פעוט. איך מחליטים, מה עושים? אני לא רוצה להוריד מזה. השאלה אם מבינים שמדובר בשום כלום, נכון? << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> ממש לא. מרכז החוסן, אנחנו קוראים לו מרכז החוסן של אזור הנגב המערבי. הוקם ב-2021 והוא מרכז שמתוקצב ב-2 מיליון שקלים ועובד עם אופקים, נתיבות, מרחבים ובני שמעון ועושה פעילות ענפה ורחבה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זאת אומרת, לא צריך משהו בנפרד. << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> כרגע אנחנו לא מזהים צורך חריג. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כמה? מתוך ה-26 כמה לאופקים? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא אומרת שהם לא מזהים צורך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אה, הם לא מזהים צורך? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> היא יודעת להגיד מה הם מפיקים בפועל. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> איך אתם לא מזהים צורך? << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> אני אענה. המרכז היום מפתח תוכניות מול ארבע הרשויות. הוא מזהה, הוא פונה אל הרשויות - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> מנכ"לית מה? אפשר בבקשה לדעת מי? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רגע, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה. שמפעילה את התוכניות. << אורח >> קריאה: << אורח >> של מה? לא, אני רוצה להבין את התפקיד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> איך מרכזי חוסן פועלים, את יודעת? << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. לא שמעתי פשוט את התפקיד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הקואליציה הישראלית לטראומה, זה הגוף המפעיל של מרכזי חוסן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, ברגע שהיא אמרה שלא צריך, שאפשר להעביר מספר, אפשר להעביר סכום מסוים מיהודה ושומרון לכיוון עוטף עזה, אני ציפיתי שהיא תגיד צריך לתגבר. << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> זה לא מה שאמרתי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא מה שהיא אמרה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> וגם לתגבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא הקשבתם, שנייה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הקשבתי לכל מילה, לכל מילה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לפני כן כששאלתי, בדיוק כשדיברתי איתה. שאלתי איך אפשר להחליט על 2 מיליון ש"ח לאופקים, נתיבות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, זה השלב השני שלך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז היא אמרה שהם בודקים את הצורך לעומת מה, של הפניות והכול, והם בנו תוכניות. וכרגע הם חושבים שמבחינת הסכומים שמוקצים לפי החלוקה הם בסדר. << אורח >> קריאה: << אורח >> לאזור מסוים. << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> לאזור הנגב המערבי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שגם הכמות שם היא גדולה יותר. זה ערים גדולות. נתיבות, אופקים, הן ערים. ובסכום הזה של חלוקה גם מרחבים, גם נתיבות וגם אופקים, 2 מיליון כמדומני? זה לעג לרש. << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> אני אשמח להעביר דוח. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מתוך ה-26 מיליון. << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> אני אשמח להעביר דוח על מה שקורה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, יכול להיות שאולי צריך לבדוק את זה בצורה יותר יסודית. << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> בשמחה רבה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> איך החלוקה נעשית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כי כשאני שומעת ראשי ערים שהצורך שלהם הוא הרבה יותר רחב ממה שאת מגדירה, אז זה קצת מפריע לי, ברמה האישית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי. אני רוצה לפנות שנייה למפעילים בפועל. מפעילות בפועל, שרית סעד, מנהלת מרכז חוסן מועצה אזורית אשכול. << אורח >> שרית סעד: << אורח >> אהלן, בוקר טוב. אני מנהלת את מרכז חוסן במועצה אזורית אשכול. מועצה שמונה 32 ישובים. מתוכם 12 ישובים הם קיבוצי גדר, מה שאנחנו קוראים להם בתוך הארבעה קילומטר. סמוכים, צמודי גדר. לפעמים גם נפילות ללא אזעקות. בסבב האחרון, ואני אתמקד בו ואני אהיה קצרה כמה שאני יכולה, כי השורה התחתונה היא הכי חשובה. בסבב האחרון תוך פחות מ-48 שעות פינינו 12 ישובים. אוקיי? כי המועצה, מרכז חוסן הוא שותף לפינוי הזה. זה אומר שיש לנו מועצה בחוץ, שקוראים להם יעדי הפינוי ויש לנו מועצה בתוך השטחים של מועצה אזורית אשכול. העבודה שאנחנו עושים כדי להמשיך ולהחזיק חוסן בימים האלה לא יכולה להתבסס על תקציבי השגרה שלנו. אנחנו בסוף מבקשים בצורה מאוד ברורה לבנות מנגנון אחת ולתמיד לימי לחימה, ליום שאחרי. אנחנו תחמנו אותו בחודש, ולשיקום. כי מה שקורה כרגע זה שאנחנו גוררים על עצמנו, על הגב שלנו את "עלות השחר" ואנחנו נכנסו כבר ל-"מגן וחץ" ואנחנו כבר עם הפנים קדימה לדבר הבא. פשוט במציאות, במקום שאנחנו רוצים להמשיך לתת שירות ציבורי טוב, איכותי, לתושבים. אנחנו רוצים להמשיך להיות זמינים ונגישים עד כמה שניתן. אנחנו רוצים שהמטפלים הכי טובים בעוטף יעבדו אצלנו. זה פשוט הופך להיות כמעט בלתי אפשרי. ואני, בתור מנהלת שנמצאת רק שנה בתפקיד, מתקשה להשלים עם המציאות הזאת. ולכן אנחנו פה. כדי לזעוק את הצעקה הזאת עבור התושבים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> איפה את מנהלת? << אורח >> שרית סעד: << אורח >> באשכול. עבור המטפלים שלנו, שבאמת מגיעים עם תחושת שליחות גדולה מאוד. וכשאני אומרת להם יש לנו 100 התערבויות תוך חודש, 100 פניות, זה נתון שאנחנו לא מכירים. תפנו לי עוד ימים. הם מפנים את הימים שלהם בקליניקות הפרטיות ובאים לעבוד אצלנו. כי זה בנפש וזה בדם שלהם. מגיע להם להיות מתוגמלים כמו שצריך, מגיע לתושבים לקבל מענה בזמן ובפרק זמן שהוא סביר. ומגיע לנו להמשיך לראות קדימה ולא לעבוד בחוסר. זה לא נכון פשוט. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. מורן פרנקל, מנהלת מרכז חוסן שדות נגב. << אורח >> מעין צילה פרנקל: << אורח >> מעיין. שלום. אז באמת אני מעין, ואני מנהלת מרכז חוסן בשדות נגב. שדות נגב מונה 16 ישובים. מתוכם שני קיבוצי גדר. באמת אני רוצה להצטרף למילים של שרית ולהגיד שמלבד באמת בצורך לתקצב ולתגמל את המטפלים ואת הצוותים שלנו שעובדים, אנחנו רואים חוסר מאוד משמעותי בכל מה שקשור לשירותים של פסיכיאטר. כל מה שקשור לזה שאנחנו מאוד מאוד פריפריאליים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חוסר כוח אדם? על מה את מדברת? << אורח >> מעין צילה פרנקל: << אורח >> כן. אין לנו שירותים זמינים לכל מה שקשור לפסיכיאטר שיבקר אצלנו במרכזים. שייתן מענה משלים, שייתן אבחנה מבדלת. מה שאנחנו רואים בתוך חדרי הטיפול לבין ההתמודדות של הילדים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתם מפעילים את זה תחת הקואליציה? << אורח >> מעין צילה פרנקל: << אורח >> לא. אנחנו עד לפני שנה בערך היה לנו פסיכיאטר שהצלחנו להביא אלינו למרכז חוסן שלנו בשדות נגב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מטעם מי? מטעם הקופה או המרכז? << אורח >> מעין צילה פרנקל: << אורח >> לא, אנחנו משלמים לו באופן פרטי. משלמים מתקציבי המרכז. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> רגע, אבל לקופה אין? << אורח >> קריאה: << אורח >> אז זה לא קשור לתקצוב שלו, זה לא קשור לשכר. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, אבל אין לכם דרך הקופה, דרך הקופות? << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> לא, היה רפורמה. את הכסף הם לקחו כמו טעטלה. << אורח >> מעין צילה פרנקל: << אורח >> מי שמכיר טיפה את תורי ההמתנה, את תורי ההמתנה לפסיכיאטר, מי שמכיר טיפה את תורי ההמתנה, זה לא מציאותי. ורוב האנשים, כמו שתמיר תיאר, הולכים לשירות הפרטי ומשלמים 2,000 שקלים למפגש. זה לא מציאותי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, יש מחסור. << אורח >> מעין צילה פרנקל: << אורח >> אנחנו, מרכזי החוסן, זקוקים לשירותים של פסיכיאטר זמין אצלנו. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה הפך להיות שירות לעשירים, לפסיכיאטר. << אורח >> מעין צילה פרנקל: << אורח >> שנוכל לתת כטיפול משלים, כאבחנה מבדלת, כמו שאמרתי. וזה חוסר מאוד מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << אורח >> מעין צילה פרנקל: << אורח >> עוד משפט אחד. כל מה שקשור, אנחנו באמת, שרית דיברה הרבה על כל מה שקשור לפריזמה של טיפול. ומבחינתנו מרכז חוסן לא נותן רק טיפול. זה שליש. זה שליש מהעשייה שלנו. יש עוד שתי רגליים שהן מאוד מאוד משמעותיות. כל מה שקשור למוכנות לחירום של הרשות ושל היישובים, זה בדמנו. אם אנחנו לא נהיה היום ביום שלפני אנחנו לא נצליח לעמוד ביום שאחרי. מבחינתנו כל מה שקשור לשחיקה של צוותים, לעבודה מול מנהיגויות ביישובים, כל מה שקשור לפיתוח והעצמה של החוסן הקהילתי חייב להיות מושקע. באמת חייב לתת לזה איזה שהוא אינפוט, איזה שהוא תקציב שיאפשר לנו עשייה קהילתית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> איך זה הולך מבחינת ההחלטה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> משרד הבריאות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני מפנה למשרד הבריאות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> איך אתם מחליטים איפה להקים? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> האם זה פר מקרים? איך ההחלטה להקים מרכז חוסן? איך אתם מגיעים להחלטה הזאת? על הכמות של המרכזים ואיפה? << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> קודם כל, נתחיל בזה שכמו שאמרתי בהתחלה, יש מעט מידי והקומץ איננו משביע את העם. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ברור. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> הדבר השני הוא באמת בסוף בסוף, כאשר יש איזה שהוא תקציב נתון צריך לעשות איזה שהוא סדר עדיפויות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, עזוב. נגיד אני אתן לך עכשיו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתם מתחילים מהתקציב ולא מהצורך? << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> לא, לא, לא. אני, תמתיני דקה, אני אסביר. כאשר אנחנו לוקחים, אנחנו עושים תוכנית מתכללת של כלל הפריסה במדינת ישראל. ואז אנחנו אומרים אוקיי, איך אנחנו עכשיו קובעים את סדר העדיפויות, כי אנחנו לא הגוף המתקצב. ויש לנו סדר עדיפויות מאוד מאוד ברור איך מקימים. והמתי תלוי בתקציב. לצורך העניין, יש לנו תוכנית פריסה מלאה של כל מדינת ישראל. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן, אבל אנחנו יכולים לצאת היום - - - << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> רגע, דקה, דקה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל אנחנו יכולים לצאת היום בקריאה שצריך להקים X מרכזי חוסן. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> התשובה היא כן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לפי הצורך. אבל עזוב רגע את התקציב. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> לא, לא אומר. התשובה היא כן, אנחנו יכולים לצאת בקריאה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה שאני שואלת, אז אתה יכול להגיד לנו מה הצורך? כי אני עוד לא מבינה מה הצורך. הרי כל ראש רשות יקום ויגיד אני צריך שני מרכזי חוסן. זה לא באסטה בשוק. תסביר לי איך זה עובד מבחינת החשיבה. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> אז אני חוזר, אם תתני לי. הוועדה הבין משרדית לא בכדי הוקמה ככזאת. דרך אגב, היא גם מכילה את העורף וגם מכילה את ביטוח לאומי. כלומר, את הגופים שבאופן עקרוני שותפים לסוגיה הזאת. וכאשר הוועדה הזאת מתכנסת, אומרת אוקיי, עכשיו בואו נחליט על פי קריטריונים. הקריטריונים הם לפי אזורי עימות ולפי מצב סוציואקונומי. אלה הדברים, יש ניקוד ויש לנו טבלה. אין לי כאן את הטבלה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז אתה יכול להגיד לנו כמה צריך? כמה צריך? האופטימלי. עזוב עכשיו רגע את התקציב. כי זה, אתה יודע, זה משהו שלא מסתדר לי ב- common sense. כאילו, אם יש לי 100 שקלים, אז אני יודעת שאני יכולה. אם לא, אז לא יהיה. אבל זה לא עובד ככה, זה צריך להיות הפוך. כמה אתה, או שאתה מסתמך על הקואליציה? אני מדברת על הקואליציה, אני עדיין לא מבינה את השמות של הארגונים. אבל הקואליציה של הטראומות. אתה יכול להגיד לי מה הצורך? << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> יש לנו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כמה, כמה? צריכים עוד 40 מרכזי חוסן, 20 מרכזי חוסן? כמה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הבאתי לך עכשיו 100 מיליון ש"ח, מה אתה עושה איתם? << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> יש לנו תוכנית מפורטת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לבנות עוד מקומות, לעבות את הקיים? << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> כן, כן. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז זו המצגת שהיית צריך להציג לנו, כמה צריך. כמה צריך? << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> מאחר ואנחנו התרכזנו בסוגייה של מה שהוא בכותרת של יהודה ושומרון, לזה התייחסנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כן, כי למרות שאנחנו כאן גם בדרום. << אורח >> ד"ר בעז ישראל לב: << אורח >> עכשיו, בפעם הבאה כשתהיה, תציגו את כל הפריסה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ראש עיריית נתיבות טוען שחסר לו מרכזי חוסן בעיר שלו. מה אני אמורה, כחברת כנסת, כנבחרת ציבור, להשיב לו לאור הכינוס שהתכנסנו כאן? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הוא יודע את הצרכים של העיר שלו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הוא יודע מה הצרכים. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> כי חסר לו הרבה כסף. מה את עונה לי? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עוד פעם? << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> חסר לי הרבה כסף לטיפול קהילתי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> גם אתה, נכון, נו? נכון. אז אני רוצה לדעת מה הצורך. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> - - - את כולנו כבר שעתיים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני מנסה לשבת פה, נכון. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> - - - 4 מיליון, כלום. בואו נקבל תשובה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כי אתם, מה הצורך? יפה. אנחנו לא יכולים לנחש מה הצורך אם לא תגידו מהו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה הצורך? << אורח >> קריאה: << אורח >> נשמח כיהודה ושומרון להגיד מה הצורך. << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> אני יכולה בבקשה? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז קדימה, תגידו לנו. << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> אני רוצה לענות. אני רוצה לענות. << אורח >> תמיר עידאן: << אורח >> לכן שאלתי מקודם, כששאלתי מקודם מה עם התקציב הקואליציוני לפני שנתיים שניתן לבניית פינת חי אצלנו ועד היום לא הגיע. אז אתם פה לא יודע, מורחים את זה מאגף תקציבים. תשאלו אותם את השאלות האלה, זה כסף שעבר ועדת כספים. איפה הכסף הזה הלך? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אז אני עוד פעם חוזרת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נדמה לי זה מה שהיא מנסה לעשות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה מה שאני מנסה להגיד ואני לא מקבלת תשובות. אני מקבלת כמה יפה ונהדר מטפלים. אבל אני לא מבינה מה הצורך. << אורח >> שרית סעד: << אורח >> סליחה, אם אני יכולה לענות, סליחה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, לא, אנחנו רוצים לשמוע מה הצורך. << אורח >> שרית סעד: << אורח >> אני דיברתי להיפך, את הצורך. ואנחנו גם ישבנו ובנינו מה אנחנו צריכים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מעולה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> את יכולה להגיד לי באשכול כמה צריך , כי את מייצגת את אשכול? << אורח >> שרית סעד: << אורח >> כן, כן, אני אגיד לך. באשכול יום לחימה עולה 10,000 שקלים. באשכול היום שאחרי לכל ישוב עולה 2,000 שקלים. באשכול היום של אחרי, רחב, מועצתי, צוותים, מדריכים, כדי להחזיר לשגרה עולה לנו 50,000 שקלים. השיקום עולה 300,000 שקלים. שבוע לחימה שווה חצי מיליון שקלים. צורך. בבקשה, הנה צורך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אוקיי. << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> ואנחנו הגשנו תוכנית ל-2023, כיוון שלא היה לנו ברור מה קורה ב-2023. הגשנו תוכנית על כ-5 מיליון שקלים למרכזי החוסן בדרום. ורק אני ממש חייבת להגיד, אני פשוט לא מבינה מאיפה נובעת אי ההבנה. ליחיאל זוהר יש מרכז חוסן, מנהלת בשם שרית זיו. המרכז יושב אצלו. גם הוא בונה מקום למרכז. אני ממש, נעשה אחר כך סדר. אני לא מבינה איך הפער הזה קורה. יש מרכז חוסן בנתיבות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> כן. אני חושבת שאם ראש עיר פונה ואומר שחסר לו, אז אני נוטה להאמין לו. את מבינה? ומדובר בראש עיר טוב. הוא לא ראש עיר שלא יודע מה הוא צריך. << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> הוא ראש עיר מעולה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יופי. אבל אני שוב חוזרת ואומרת, את עכשיו אמרת שהכנתם תוכנית של 5 מיליון שקלים צורך ל-2023. עכשיו אני רוצה שמשרד האוצר יענה על הצורך הזה. << אורח >> טליה לבנון: << אורח >> תודה רבה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זהו, פשוט צריך לנהל את הדיון. כי כל אחד אומר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, לא. אבל שנייה, משרד האוצר אמר מקודם - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> אין פה מפתח. זאת הבעיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, לא, הוא דיבר קודם כל על מסגרת מה יש לנו עם התוספת הקואליציונית. צוות של הוועדה, מה אושר, מה ישיבת ממשלה ומה הכול. << אורח >> חנה יעקבסון: << אורח >> אפשר לדבר קצת על אתגרי יו"ש? כי התכנסנו גם ליו"ש. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תכף. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הבהלת אותי עם הזה, לא הבנתי. חשבתי שקוראים בארומה להביא. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז אני רוצה לתת להם לדבר. אני רוצה דקה, מיכל בן שלום, מנהלת מרכז חוסן, עציון. << אורח >> מיכל בן שלום: << אורח >> אז אדוני יושב הראש, אתה אמרת שהיית בהלוויות. אנחנו מטפלים במציאות הזאת של אחרי הלוויות בנערים. יש לנו פה שני אנשים שממש חוו את המציאות הזאת והיו במרכזי חוסן. דיברתם על ילדים, אז תודה על הלב והאכפתיות. ומבוגרים, פונים מבוגרים, פונים בוגרי אינתיפאדה השנייה שהילדים שלהם מלווים אותם. חניכות שאני טיפלתי, באפריל היה לנו חודש מאוד קשה. אני של חוסן עציון. יש לנו 108,000 תושבים ותקציב של מיליון. אז את כבר מבינה כמה זה לא מספיק. זה בית"ר עילית 67,000, מועצה אזורית גוש עציון ואפרת. ואנחנו מטפלים כמו שהיא אמרה כאן, מביאים את הלב שלהם. אבל האירועים מאוד מאוד קשים. אני רק אספר על חודש אחד בקצרה, כי אין הרבה זמן. יום אחרי ליל הסדר, אנחנו מקבלים טלפון. האירוע של משפחת די, שדביר יספר מהמקום שלו, כעד ראייה שראה את זה ותושב ושכן של המשפחה. אז זה אומר יום שישי ב-12:00 אני קוראת לכל המטפלים להגיע. כולם עוזבים את החופשות, את המלונות, את פסח ופונים לנוער. הנוער מסתובב ברחובות. זה חניכות בכיתה ה' של רינה. מאיה חברות משירות לאומי. וזה אירוע קשה מאוד. ומלווים הלוויות ביום ראשון ואז מלווים עוד הלוויה. וזה מה שמרכז חוסן, המטפלים יוצאים מהבית, לאף אחד אין פסח. ולא רק תוך כדי הלוויות ותוך כדי העבודה, אנחנו פותחים קו חם. ככה דביר פנה אלינו ואמר שהיה עד ראייה והילדים שלו ראו ממש את הגופות באירוע בבקעה. ואז אנחנו עוזרים לחברת קדישא שעושים עוד הלוויה. ותוך כדי עוד אירועים, של בקת"בים בכבישים, אירוע דקירה בצומת הגוש של פצוע בן 36. עם עוד שבעה עדי ראייה. וזה מה שאנחנו אומרים, בחוסן כל אירוע, שזה אני מודה לכם, כי האנשים האלה פעם לא קיבלו מענה. כל אירוע הוא כמו אבן על מים, יש לו הרבה מאוד אדוות. אבל זה לא מספיק. זה לא מספיק למטפלים שמאוד עמוסים. זה לא מספיק כי המענים, ככל שאנשים יודעים על הטיפול אז הם מביאים גם, מעלים עוד פצעים שלא טופלו מהעבר שלכם ורוצים להגיע. ואנחנו באמת, אנחנו יושבים בקרוואן רעוע. נופר ראתה את זה. עושים את כל הלב שלנו, אבל המענים לא מכבדים את התושבים שפונים עם הפצע הכי כואב שלהם. אז הבקשה שלנו היא באמת גם לזרז תהליכים, כי השטח לצערנו אירועים קורים ולא מחכים לנו. אז כולנו יצאנו ולא ביקשנו שום דבר. הילדים שלי ראו, לא היה, כמו שאמרתי, לא חגים ולא זה. ואני אתן רק לדביר להוסיף מילה, כי הוא היה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תכף דביר. אוקיי, דביר, בבקשה. << אורח >> דביר דמרי: << אורח >> תודה רבה. אני דביר דמיר, גר באפרת. לצערנו הסיפור שהוזכר עכשיו זה לא הפעם הראשונה שפנינו למרכז חוסן. הבת שלי עד היום ישנה על הגב, כי השכן, שני בניינים ליד, ארי פולד, נרצח והיא חוותה את זה בצורה מאוד קשה. אז כאמור, ביום שישי, והיא טופלה במרכז חוסן, שבהחלט נתן את העזרה. יום שישי, חול המועד פסח. נסענו עם ההורים שלי בבית אל לכיוון קצרין, לחגוג את החג. נתקענו בפיגוע קשה. ששת ילדינו בגילאי 4 עד 17 נחשפו לגופות. בעצם למראות קשים. גופות מוטלות על הכביש. החניתי את הרכב אחרי התאונה וכפרמדיק מתנדב בארגון הצלה ללא גבולות ירדתי להגיש עזרה ראשונה. אחרי 25 דקות של מלחמה על חייה של לוסי די חזרתי לרכב נסער. אמרתי לאשתי, שהיא גם מנהלת את האולפנה בגוש עציון, אולפנת ראש צורים, אמרתי לה נאלצתי לטפל בשכנים שלנו. בנות משפחת די הדריכו את בנותיי. לוסי הייתה חברה של עדי. אחרי התייעצות קצרה החלטנו לחזור לאפרת. אני יודע שהמחבלים בשטח. אנחנו לא חוזרים מכביש הבקעה, אנחנו נאלצים לנסוע דרך כביש 6. באוטו, כל הילדים בוכים, כי הם מתחילים להבין שזה המדריכות שלהם. בהתחלה לא ידענו מה להגיד. במקום הרמנו טלפון לחוסן. אני נוסע בכביש ויש לי באוזן בטלפון, באוזנייה פסיכולוגית של חוסן. שאנחנו תמיד מתלבטים אם לעצור בתחנת דלק ולעדכן אותם שהמדריכה שלהם נרצחה או להצליח להגיע הביתה ולעשות את זה במקום קצת זה. ממש כך באון ליין. הגענו חצי שעה לפני שבת, בלי אוכל, בלי כלום. ותוך כדי אשתי כמנהלת אולפנה עד 2:00 עוד הייתה עם כל הבנות של האולפנה. אצלנו אחרי זה, לא צריך לספר את כל השבוע המורכב שהיה. כבר בשטח כאמור תוך כדי חול המועד, חוסן שלחו לבית שלנו מישהו שעשה סדנה עם כל הילדים ביחד. אחד הילדים שחווה את זה קצת יותר וממש ממש ראה דברים מאוד מאוד קשים, טופל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> באיזה גיל? << אורח >> דביר דמרי: << אורח >> בגיל, בכיתה ה'. עכשיו עולה ל-ו'. טופל, עד היום, ממש מידי שבוע במרכז חוסן. כמו שהיא אמרה, בקרוואן הזה שלצערי פקדנו אותו יותר מידי פעמים בשנים האחרונות. אני יכול ממש להגיד שגם אם אתם מסתכלים על, אני מבין שפה זה עניין תקציבי וישיבות והכול. אין לי ספק שהמענה שחוסן נתנו לנו חסך למדינת ישראל מיליונים בלטפל בילדים האלה בגילאים יותר מבוגרים וכו'. מה שהם קיבלו בטלפון שהייתה לי פסיכולוגית צמודה ובטיפול שהם עברו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. תודה על הדברים החשובים. חנה יעקובסון, מנהלת מרכז חוסן בנימין. << אורח >> חנה יעקבסון: << אורח >> שלום לכולם, תודה. אני נקראתי לפה מבחינתי באמצע אירוע. אמרתי אני לא יכולה לבוא, אנחנו באמצע אירוע. הפיגוע שהיה בתחנת דלק עלי לפני שבוע וחצי. מבחינתנו כמרכז חוסן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתם עדיין באמצע אירוע. << אורח >> חנה יעקבסון: << אורח >> אנחנו באמצע אירוע. כמרכז חוסן עכשיו זה עברנו את הגל הראשון בשבוע הראשון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כשיוצאים מהשבעה מתחילים לצוף הדברים. << אורח >> חנה יעקבסון: << אורח >> נכון. היה גם המון תוך כדי. אני חושבת שזה פיגוע שלא ראינו המון שנים. המון עדי ראייה, המון נפגעי חרדה בשטח. תשאלו את בתי החולים, זה למדנו מהדרום, אבל לא הגיעו כמעט נפגעי חרדה לבתי החולים, כי הצוותים שלנו ירדו לשטח. נתנו את המענה במקום. עלו למשפחות בתוך היישוב עלי, לפי קריאות, איפה יש נפגעי חרדה, איפה אנשים מגיבים. אני יכולה להגיד ברמה האישית, אותי האירוע תפס כשיש אצלי 20 ילדים בבית ביום הולדת של הבת שלי. אז יש, אני גרה על הצומת. אז יש אזעקה ביישוב וילדים ואתה צריך לקפוץ לשטח. ובעל שלא יכול לבוא כי התנועה תקועה. ובמציאות הזאת, שאנחנו קוראים לה מציאות משותפת, אנחנו חיים. הצרכים הם עצומים. אני היום במקום שאני מבטלת תוכניות שהיו אמורות להתקיים. כי אין לנו תשובות ברורות על התקציב. אין. עוד מספר חודשים, עוד חודשיים. אין. ביטלתי הכשרה לבית אל בשביל לתת מענה ליישוב עלי. זה המציאות שאנחנו נמצאים איתה. יש המון המון אירוע, זה היה פיגוע קצה. המון אירועים בכביש, קשים. ילדים חוטפים אבנים, מבוגרים חוטפים אבנים. נפצעים פיזית. נפצעים נפשית. הצרכים הם מטורפים. ואני מחליטה. בפסגות היה 20 זריקות אבנים אז פסגות יקבלו הכשרה. כוכב השחר רק 10, הם לא מקבלים את ההכשרה. זה המציאות שאנחנו נמצאים בה. ממש בין הפטיש לסדן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> יש פה חוסרים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ככה גם מתמודדים עם מטעני צד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> החוסרים במה מתבטאים? << אורח >> חנה יעקבסון: << אורח >> אני אגיד. מיכל נגעה בזה, אבל הגענו לבית של משפחה בעלי שאמרה אני ילידת ההתיישבות חוויתי המון אובדנים. אני מאוד מוקירה את זה שמישהו עכשיו אליי מגיע, כי לפני 20 שנה אף אחד לא הגיע אליי. אז זה, זה לצד החיובי ולכוח. אבל לצד השני אני יכולה גם להגיד על קריאות שלא הצלחנו להגיע אליהם. על כמות כוח אדם ועל שכר. בזמן אירוע כולם קופצים, בסדר? עם שכר, בלי שכר. אף אחד לא שאל יש תשלום, אין תשלום. אבל כמו שמעיין אמרה, לא, שרית, לבטל את הקליניקות של המטפלים ואת כל העיסוקים האחרים. להפוך את החירום לשגרה עכשיו שהיא תהיה שגרה של חצי שנה. היא לא תהיה שגרה של חודש. בסדר? הפניות האלה זה פניות שמתפתחות לטיפול. אתה עושה בהתחלה איזה שהוא עיבוד ראשוני ומשם אתה נכנס לטיפול. וזה משאבים, משאבים, משאבים של זמן. כוח אדם, אני לא יודעת אם כל הדבר הזה שנקרא מרכז חוסן, לפחות ביו"ש עומד על מנהל, מנהל קליני בחצי משרה, מזכירה בשלושת רבעי משרה. דל, דל, דל. לא יודעת אם הארגונים הממשלתיים מכירים דבר כל כך דל שעליו אנחנו עומדים. ואנחנו מחזיקים אין סוף. אני יכולה להגיד גם ברמה האישית, המשפחתית, וגם זה מבוקר עד לילה בחירום ודאי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חנה, תודה רבה על הדברים החשובים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש היום גם כמויות של נוער, במיוחד אחרי הפיגועים האלה, כמויות של נוער. כמויות של נוער שאנחנו רואים אותם. ממש אני אומרת, יושב הראש, אנחנו רואים אותם שבורים, מרוסקים. ממש רואים אותם במצבי נפש מאוד מאוד קשים. ואין מענה. אין מענה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. ענבל ראובת הלל, נציגת מרכז חוסן שומרון. << אורח >> ענבל ראובת הלל: << אורח >> כן. כתבתי לעצמי את הדברים ככה, כי זה גם ככה מציף. אתם מדברים על תקציבים וכסף. אבל אני אספר לכם על הנשמות שעומדות מאחורי זה, כדי להבין מה חשיבות התקציב ואיזה עולמות אתם יכולים להציל. אני אתן לכם, רק הבוקר כשהייתי בדרך לכאן, שמעתי על עשרות רכבים של תושבים מקרני שומרון והאזור, שנתקעו בעזון אחרי זריקות אבנים. אנחנו משפחה אחת מקרני שומרון, ארבע בנות, לזוג הורים. כעם מוכה טרור, טראומה וחוויית חוסן לאומי. הטראומה שלי התחילה 30 ומשהו שנה אחורה, כשאמא שלי, מנהלת מחלקת רווחה של מועצה אזורית שומרון. ובתור ילדה בבית במשך השנים אני שומעת את ההדים של האירועים שהיא טיפלה בהם. הקסדה והשכפ"צ שהיא שמה כשהיא יצאה להודיע לחברות שלי שהמשפחה שלהם, ארבעה בני משפחה נרצחו. והשותפות להדים של מה שהיא מביאה. אני בטוחה שהרבה מכם כמטפלים הילדים שלכם גם חווים את העבודה שלכם. לפני 20 שנה חווינו פיגוע ירי, אבא שלי, אחותי ואני. כשתחת צרורות של מטחי יריות מקלקיליה אנחנו שוכבים מתחת לצרורות ואבא שלי מטפל בפצוע ירי. וכנראה שהדברים האלה חלחלו פנימה, כל הדברים האלה. אבא שלי חווה פוסט טראומה. אנחנו קמנו מהפיגוע ירי הזה וכאילו כלום. לא היה צוות שטיפל בנו, לא היה אף אחד שפגש אותנו. חווינו טיפול ביתי תחת אמא שהיא עובדת סוציאלית במקצוע. ואבא שלי חווה פוסט טראומה ועבר טיפול ביתי שממש הציל אותו. אחותי הבכורה פיתחה חרדה. הודות למרכז חוסן אחרי הפיגוע ירי שעברנו היא טופלה שם ומאוד מאוד התייצבה ופיתחה ביטחון בהתמודדות. לפני ארבע שנים, בשיא חיי, כשאני עם ארבעה מילדיי, כשאני בעבודה מצוינת, מקום מאוד רווח נפשית, טוב לי מבחינת המקום החברתי שלי. תוקפים אותנו שלושה מחבלים ערבים, זורקים עלינו אבנים, סלעים. חלונות הרכב מתנפצים. הבן שלי חוטף סלע בראש. הראש שלו נפתח. עוד בת תינוקת, בת חצי שנה, מאחוריי, רסיס נכנס לה סמוך לעין. כשאני מסתובבת אני רואה שניים מילדיי מלאים דם והילדה באמצע שוכבת, כשהבן שלי רוכן עליה, מגן על שתיהן מהאבנים ומהזכוכיות. הם צורכים ובוכים ואני נוסעת לקבל סיוע של ביטחון בכניסה ליישוב. כשהגעתי, באמת כל המהומה של הלחץ וההתעסקות סביב העניין של האירוע עצמו והרבה מאוד ייסורי מצפון אחר כך, על תחושות של כביכול תפקוד, שהרגשתי רגשות אשמה על כל מיני דברים, שלא טיפלתי באלה שפצועים ולא הספקתי לחבק את זו שישבה באמצע. בתי פיתחה חרדה איומה. מילדה שמחה וצוהלת עם ביטחון היא הפכה את עורה ב-180 מעלות. היא לא הייתה מסוגלת להסתובב בחוץ בחשכה. התקשרה אליי שכנה, הבת שלך קפואה פה באמצע הרחוב כי השמש שקעה. היא לא תפקדה. בלילה היא עברה כמה פעמים בריטואל לבדוק שהחלונות סגורים והדלת נעולה, כמה פעמים. והיא עברה טיפול, סדרת טיפולים. הודות לחוסן, הם ממש הצילו את חייה והתפקוד שלה ושמחת החיים שחזרה לה. בעמוד ענן חלה נסיגה. וכמה פגישות בודדות ממש החזירו לה את שמחת החיים והביטחון. ואצלי במהלך השנה וחצי האלה, אחרי הפיגוע, חשבתי שאני גיבורה ואני חסונה והכול בסדר וטיפלתי בבת שלי, שהייתה במקום קשה ולא בטוח. אבל בשנה וחצי האלה חלה נסיגה משמעותית, עד שממש הגעתי למצב של דכדוך, של לילות של סיוטים. חזרה לפיגוע שלפני 20 שנה. שינה של שעתיים שלוש בלילה אולי. התפרצויות זעם, מרמור, מסך שחור ירד לי על החיים ופשוט הגעתי לאי תפקוד. כשיש לי כאבים נוראיים בכפות הרגליים. עמדתי שבועיים לפני ניתוח. בגלל שני דורבנים שהתפתחו לי. ממש, בצילום ראו את זה מוחשית. רוב המעגל החברתי אבד לי. סבלתי מחרדה חברתית והשתקעתי בבית, בלי רצון לצאת לשום דבר. וכשחששתי בכלל לבן שלי שיוצא לישיבה תיכונית בתנאי פנימייה, שאולי תתפרץ לו איזה שהיא חרדה, כי אני מטפלת בבת שלי. אז פניתי למרכז חוסן ובשיחת טלפון אחת כשמטפלת מקצועית נותנת לי מענה, כביכול לבן שלי, היא זיהתה שמשהו לא תקין אצלי. ואחרי 40 דקות שיחה הגעתי לפגישה אחת שהפכה לסדרת טיפולים. שאחר כך, הודות לחוסן, הרחיבו לי את סדרת הטיפולים הזאת לשנתיים וחצי שפשוט הצילו לי את החיים, פיזית ונפשית. בזכותם יש אמא בבית מתפקדת, שמחה, מצליחה לראות אור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה. << אורח >> ענבל ראובת הלל: << אורח >> אז זה באמת המחשבות של מה היה קורה לולא המקום הזה. והגעתי לכאן הודות להכרת הטוב למטפלים ולצוות המסור והמדהים הזה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> כבוד יושב הראש, ליבי ליבי איתם, באמת. אבל אני חושב שהדיון צריך להתמקד בתוספות התקציביות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. אמרת את דבריך כבר. אנחנו נמצאים פה בשביל להציב קודם כל - - - << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> כדי שלא נסטה מהדבר הזה. בגלל שאנחנו קורסים. אתם לא, אף אחד לא צריך להגיד כמה זה חשוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה ראש המועצה. אמרת, אנחנו פשוט צריכים תכף לסיים את הדיון. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> כן, אבל אני רוצה - - - רק בדבר הזה, שאם לא ישיגו את התקציבים, גם לחצי מיליון שקלים שהיא אמרה. זה לא רק לנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. << אורח >> גדי ירקוני: << אורח >> אין לנו צ'אנס. יהיו עוד הרבה מקרים כמו ששמעת פה עכשיו. אם יהיו תקציבים, המקרים האלו לא יגיעו למצבים כאלה. זה מה שאני רוצה להגיד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך ביקשה לומר מספר מילים. ולאחר מכן חבר הכנסת צבי סוכות. מה שמך? << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> אליקו שליין, תושב שדרות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אוקיי, אתה רשום פה, תכף. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> טוב. אז אני חושבת שאחרי הדברים שנשמעו פה לא צריך, אף אחד לא צריך הסבר פה למה, על החשיבות של הדבר הזה. אנחנו באמת שומעים פה סיפורים על פיגועים ואיום של טילים ובאמת בנקודות החיכוך שאנחנו נמצאים בהם. אבל צריך להבין שיש שגרה שהשגרה שהם חיים בה, האנשים האלה, הגדלים לתוכה, זו השגרה. זה הסיפור. גם אם הוא לא היה שם, הילד לא היה, הנער, יש, זה שגרת החיים. זה לחיות בתוך שגרה שהיא שגרת חירום. השגרה שם היא החירום. לכן אני, צריך להבין שמרכזי החוסן האלה הם לא פריווילגיה או אקסטרה, זה פיקוח נפש. ברמת פיקוח נפש. זה ממש לראות אותם עכשיו, את הילדים, את הנוער שגדל בתוך המציאות הזאת ולחשוב לאן. זה החיים שלהם. זה ממש החיים שלהם. עכשיו, אני רוצה להתייחס לעוד נקודה. קודם כל, באמת אנחנו נשמח לקבל את הנתונים ואת הצורך. הדיון הזה, כשאני נכנסתי אז ראיתי שהוא קצת ברח לכיוונים אחרים. אבל אנחנו מדברים פה באמת על מרכזי חוסן ביהודה ושומרון ובעוטף עזה – שבאמת אלה נקודות שהצורך בהם הוא יותר גדול. הוא ממש צורך חיוני קריטי, כדי שלאנשים האלה תהיה אפשרות לחיות חיים נורמליים. ואין פה, זה לא פינוק. זה לא אקסטרה. זה ממש יסודי, זה ממש קיומי. ובאמת אנחנו לא צריכים לשמוע כאלה תיאורים כאלה על, שמרכזי החוסן האלה שאנחנו היינו צריכים לראות אותם כמרכזים גדולים, עם יכולת הכלה של ציבור גדול כדי לתת מענה משמעותי. אני שומעת את זה פה ולא, לא התיאורים האלה של קרוואן דלוח שמנסה ככה לתעדף את הצרכים. עכשיו עוד נקודה שאני רוצה להתייחס אליה זו הנקודה של המטפלים. בעצם אנשים הולכים, תחשבו על זה שבעצם בסוף אנשים פונים לטיפול באופן פרטי. שזה הופך את זה, וזה משהו שאנחנו לא רוצים שייקרה, לשירות שהוא ניתן רק לאנשים עשירים. רק לאנשים שיכולים להרשות לעצמם. זה אומר שלא לכל הציבור במדינת ישראל יש את האפשרות הזאת. וזה דבר שהוא לא יעלה על הדעת. וגם באמת, ואולי זה אחד המענים בנושא הזה, זה באמת התקצוב של המטפלים. התקצוב של המטפלים שבאמת לא רוצים. עזבו, הם פשוט לא מגיעים כי השכר כל כך נמוך ומביך לפעמים, שבאמת אפילו למנהלים של המרכזים האלה זה הרבה פעמים מביך להגיד להם מה השכר שלהם. ולכן גם אנחנו נראה את התופעה הזאת במקום הזה. אני חושבת ששם צריך להיות ההתמקדות, גם בהגדלת התקצוב של מרכזי החוסן וגם המטפלים, הנושא של המטפלים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה. תכף יחליף אותי חבר הכנסת צבי סוכות, כי אני צריך ללכת לנציבות הכנסת. ועוד שניים שלושה דוברים שיש כאן והוא יצטרך לסיים את הדיון, כי יש דיון נוסף ב-12:30 ועוד צריך להתכונן לדיון. אז נמצא כאן גם כן אליקו שליין, פעיל חברתי, שביקש לדבר. בבקשה. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> תודה רבה לכבוד היו"ר ולח"כים שהגיעו וחלקם שהיו צריכים לצאת. המצב הוא עגום. אני תושב שדרות. אנחנו בעצם בפוסט טראומה מתמשכת, כואבת ומדממת. התקצוב חייב להיות סדיר, של מרכזי החוסן בבסיס התקציב, אבל גם לפי מבצעים. זאת אומרת, כשיודעים שיוצאים למבצעים שיכינו כסף מראש. לא יכול להיות שלא יהיה איחוד של רשימות עם בריאות הנפש ושגוף ונפש לא ייצאו ביחד. זה לא יכול להיות הדבר הזה. דבר נוסף, לפי מה שאני יודע, ואני יכול גם להסתייג מדבריי, לפי מה שאני יודע אין פסיכיאטר ילדים בשדרות. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש, קוראים לה ג'ני. << אורח >> אליקו שליין: << אורח >> לא, לכל הקופות ובמרכזי חוסן. אז אמרתי. אז הסברתי, אני מסתייג כי לא זה. לדעתי, ומאוד מאוד חשוב שיהיה התחלה של כלל התושבים שיוצאים בעצם להפגות ולא לעשות שכונות כן ושכונות לא. דבר נוסף שאני וד"ר עמיחי תמיר, שהוא יו"ר ארגון הנכים, זכויות נכים, ניסינו להוביל. אנחנו מתנדבים, עושים את הכול בהתנדבות. מה שניסינו להוביל בעצם, לעשות, להוביל, לרתום את מנהל בית החולים באשקלון, פרופ' חזי לוי, לכך שיגיעו פסיכיאטרים למרכזי החוסן ולחסוך בכך את ההגעה הפיזית תחת איום רקטי. דבר עד היום לא הסתייע. הם צריכים גם תקצוב לשם וגם שם צריך את המענה כדי שיגיע הפסיכיאטר תורן כדי להרגיע את המצב. והמפגשים שם במרכזי החוסן. לי מאוד מאוד עצוב גם שראש הרשות שלי לא הגיע והדיר את רגליו מפה. וזה ממש חוצפה, חוצפה שהוא לא מגיע לכאן. וזה פשוט יריקה על התושבים. ואנחנו אלפי תושבים עם פוסט טראומה. אז אני אשמח שייתנו פה את הדעת על הנושא הזה. וכשמזמינים, אז כולם צריכים להיות שותפים. ותודה רבה למי שהגיע, תודה רבה. מהיישובים האחרים וחוסן. תודה רבה לכם שהגעתם אתם. כי כנראה לכם אכפת ולאחרים לא. (היו"ר ח"כ צבי ידידיה סוכות) << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. נמצא איתנו אבי סנדר, מפקח ארצי לחוסן קהילתי במשרד הרווחה. אבי. << אורח >> אבי סנדר: << אורח >> אני מכיר את נושא מרכזי החוסן כבר 25 שנה. הייתי בצוות שייסד את המרכזים. אנחנו בשירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה והביטחון החברתי רואים את החשיבות הגדולה בנושא החוסן הקהילתי. זה בא לידי ביטוי בהתארגנות של הקהילות, בעזרה הדדית, בבסיסי החירום והחוסן היישוביים. ואנחנו יודעים, ככל שהמנהיגות הקהילתית יחד עם מנהיגות של ראשי הרשויות פועלים ביחד ומכינים את ההתמודדות למצבי משבר וחירום, ואני רוצה לציין שמצבי המשבר הם מגוונים. אנחנו נתנו כאן את דעתנו לנושאים הקשורים לאירועים ביטחוניים. אבל המשברים הם משברים, משברי החיים. ולכן מרכזי החוסן עוסקים גם בהם. ואנחנו חושבים שהשותפות הטובה עם כל משרדי הממשלה, עם התושבים והמנהיגויות של הרשויות, יחד עם הקואליציה לטראומה וכל הארגונים הרלוונטיים מוכיחה את עצמה. ואני מניח שבקרוב תונח על שולחנכם תוכנית שתראה את הצורך במגוון הרשויות המקומיות בארץ. תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. נמצאת איתנו ד"ר אורנה נוימן חדד, מנהלת השירות הפסיכולוגי שדות נגב. שלום. << אורח >> ד"ר אורנה ניומן: << אורח >> שלום, אני פסיכולוגית חינוכית, אני מנהלת השירות הפסיכולוגי בשדות נגב. ואני רוצה להאיר איזה שהוא היבט קצת אחר מכל מה שדובר. כשמדברים על טראומה וחרדה מדברים הרבה, ובצדק, על הפחד למות, על הפחד על החיים עצמם והנפש. אנחנו כפסיכולוגיות חינוכיות אנחנו פוגשות את הילדים ביום יום שלהם. בבית הספר, בגנים, בתיכונים, בחצר, בכיתה. ואנחנו רואות מעגלי פגיעות נוספים בחיים עצמם. לדוגמה: חרדה מתבטאת גם בקשיי קשב וריכוז וילדים לא לומדים. ואיפה תקצוב לשעות, שעות תגבור לימודי אחרי, בין אם זה אחרי מבצע, אבל גם הרבה אחרי. כי יש, בטראומה מורכבת הפגיעה, מעגלי הפגיעות של חיי הילד הם הרבה יותר רחבים. וילדים זכאים לסיוע אם הם ילדי חינוך מיוחד. אבל אלה לא ילדי חינוך מיוחד, הם ילדים רגילים לכל דבר. אבל הם צריכים בתקופות מסוימות הם צריכים עזרה לימודית. שזה גם משהו שלא נלקח בחשבון כשיוצאים למבצע ומיד אחרי, ביום שאחרי צורך לימודים. עוד רק, אני לא רוצה להאריך באמת. אבל משהו קטן של המרחב הפיזי. חרדה מתבטאת גם באי שקט מוטורי. ואז ילדים זזים ונעים ויש אי שקט בכיתה. אז איך נראה המרחב הכיתתי? אם הכיתה היא כבר של 40 ילדים, היא כבר צפופה, ואין איזה שהוא פיצול לפחות בזמן, אז זה גם נותן. רווחה נפשית מורכבת לא רק מפסיכותרפיה ואני אומרת את זה כפסיכולוגית, שנותנת פסיכותרפיה ואמונה על פסיכותרפיה. אבל אני פוגשת את הילד גם ביום יום שלו. רווחה נפשית זה שתהיה לו כיתה מרווחת ותנאי לימוד טובים. שתהיה לו עזרה לימודית וכאשר הוא מתקשה. ואם יש הימנעויות רבות, הימנעות חברתית למשל, אז שיהיו תוכניות חברתיות. והדברים האלה לדעתי, אולי אני טועה, לא נלקחים בכלל בחשבון כשבאים לתגבר את העוטף. אז זהו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. יש כאן עוד מישהו שרוצה להתייחס ולא דיבר? מה השם? << אורח >> נח אלמסי: << אורח >> נח אלמסי, אני מנהל האגף לשירותים חברתיים בשדות נגב. אני גם אחראי על מרכז החוסן. אני לא אחזור על מה שהחברים שלי פה אמרו. ואני חושב שהם גם תיארו יפה מאוד את הנושא של החשיבות של הטיפול הפרטני שמרכז החוסן נותן. אבל אני רוצה דווקא להדגיש את הנושא הקהילתי, את החוסן הקהילתי שלדעתי כך הוא נבלע והוא קשה למדידה. אבל בעיניי זה אחד הנושאים שמאוד מאוד חשוב לטפל בו. ככל שנטפל בחוסן של היישובים, של המנהיגות, נחזק את החוסן הקהילתי, גם הטיפול יהיה יותר קל בפרטים. קודם כל, הם יהיו הרבה יותר עם חוסן נפשי כדי להתמודד. אבל בכלל, כל הנושא של הטיפול יהיה הרבה יותר קל. והרבה פעמים גם בזמן של מלחמה או מבצע אנחנו מתקשים להגיע ליישובים. הצוותים המקצועיים מתקשים להגיע ליישובים. ואם המנהיגות או הצוותים בתוך היישובים לא יתנו את המענה הראשוני עד שהצוותים המקצועיים יגיעו, אז המצב של מי שנפגע מאוד יחריף. אז בעצם אני לא אאריך. אני רוצה רק להדגיש שיש פה את הרגל הקהילתית, של החוסן הקהילתי וההכשרה של הצוותים. אז בעיניי הוא לא פחות חשוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. טוב, אני אגיד משהו אישי ואז דברי סיכום. אני כמובן גר בשומרון, אתם מכירים אותי. אני יכול לספר איך אנחנו חיים תקופה מתוחה בתקופה האחרונה. אני לפני שנתיים הילדה שלי פשוט פחדה בכל ליל שבת, היא שמעה על כל מיני פיגועים שהיו בליל שבת. והיא פחדה בכל ליל שבת הייתה מגיעה לישון איתנו, עם ההורים. במשך שנים. והדבר הזה, עד שהגענו למרכז החוסן בשומרון. והיינו בטיפול ארוך עם הילדה וכל שבוע נסעתי איתה לשם. ואני יכול להגיד שהדבר הזה שינה לנו כמשפחה את החיים. כילדה שבכל ליל שבת הייתה בחרדות הפכה להיות ילדה שמחה ונורמטיבית לגמרי בבית. למותר לציין בעיניי לפחות כמה הדבר הזה חשוב, מעבר לדברים שנאמרו כאן קודם. הכסף הזה, הכסף שיועד עכשיו למרכזי החוסן גם ביהודה ושומרון, 4 מיליון שקלים שהמפלגה שלנו הביאה אותם בקואליציוני, זה לא אמור להיות כסף קואליציוני. זה אמור להיכנס בבסיס התקציב של מדינת ישראל. אנחנו, לצערנו, יהודה ושומרון, חווים כל הזמן פיגועים, חווים מצבים מורכבים. ואנחנו בסוף צריכים את זה, אין סיבה שלא. לסיכום: 1. הוועדה מבקשת להודות לכל המשתתפים בדיון החשוב בנושא אתגרי מרכזי החוסן. הוועדה מברכת ומשבחת את פעילות מרכזי החוסן בעוטף עזה וביהודה ושומרון ובגליל. את המנהלים ואת הצוותים המטפלים במרכזים, את משרדי הממשלה, את ראשי הרשויות המקומיות והאזוריות אשר שותפים ומסייעים באופן אישי להקמתם ולפעילותם השוטפת בשגרה ובחירום. 2. הוועדה קוראת למשרדי הממשלה לפעול להעצמת מרכזי החוסן הקיימים ולפתיחתם של מרכזי חוסן באזורים נוספים בארץ. 3. הוועדה דורשת כי משרד הבריאות ומשרדי הממשלה המתקצבים את מרכזי החוסן להכניס לבסיס התקציב של משרד הבריאות את כל התקציב למרכזי החוסן, על מנת לייעל ולשפר את תקצוב מרכזי החוסן ופעילותם. 4. הוועדה קוראת למשרדי הממשלה להטמיע את התקצוב התוספתי הקואליציוני החד פעמי שיתווסף לשנים 2023-2024 ליהודה ושומרון, כך שהתוספת הזאת תוכנס לבסיס התקציב באופן קבוע. 5. הוועדה שמעה את עמדת משרד הבריאות לגבי התקציב 4 מיליון ש"ח שהוכנסו לבסיס התקציב לעוטף עזה, רק מ-2024. ומבקשת ממשרד האוצר והבריאות להחיל זאת כבר מהשנה הנוכחית לאור הצורך הדחוף של המרכזים בעוטף עזה. 6. הוועדה קוראת לוועדת הכספים להעביר בעברה תקציבית את התקציבים הקואליציוניים שיועדו למרכזי החוסן ממשרד הבריאות. 7. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להגיש לוועדה תוכנית תקציבית מעודכנת לפי פילוח של מרכזי החוסן הכוללת את התוספות התקציביות ואת לוחות הזמנים לפתיחת מרכזים נוספים, בהתאם להחלטות ועדת ההיגוי. וזאת בתוך עשרה ימים מעכשיו. ברשותכם, רק אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מורכבת, באמצע מבצע עכשיו בג'נין. אז ברשותכם אני אגיד תפילת מי שבירך לחיילי צה"ל. יש לנו גם חייל פצוע שאנחנו מדווחים עליו. אז ברשותכם: מי שברך אבותינו אברהם, יצחק ויעקב, הוא יברך את חיילי צבא הגנה לישראל ואנשי כוחות הביטחון העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהינו מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים ומן הים הגדול עד לבוא הערבה ביבשה באוויר וביום. ייתן את אויבנו הקמים עלינו ניגפים לפניהם. הקדוש ברוך הוא ישמור ויציל את חיילינו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם. ידבר שונאינו תחתיהם ויעטרם בכתב ישועה ובעטרת ניצחון. ויקוים בהם הכתוב: "כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם". ונאמר אמן. << אורח >> קריאה: << אורח >> אמן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:10. << סיום >>