פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 47 ועדת הכלכלה 05/09/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 205 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, י"ט באלול התשפ"ג (05 בספטמבר 2023), שעה 14:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר זאב אלקין אליהו ברוכי שלום דנינו חברי הכנסת: ינון אזולאי גלעד קריב מוזמנים: ברוריה מנדלסון – יועצת משפטית, משרד התקשורת מתנאל מזור – מנהל מחלקה בכיר, לשכת היועצת המשפטית, משרד התקשורת נעם דן – רכזת תקשורת מו"פ והשכל"ג באג"ת, משרד האוצר נטע לי כהן – לשכה משפטית, משרד האוצר עדי ליברוס – עו"ד, משרד המשפטים מוטי כץ – עו"ד, רשות התחרות משה לאו – ראש צוות תקשורת, רשות התחרות זלמן בלאק – ועדת הרבנים לענייני תקשורת לנה מור – 019 טלזר שירותי תקשורת בין-לאומים בע"מ, חברות טלפונים סלולריים נרדה בן צבי – 019 טלזר שירותי תקשורת בין-לאומים בע"מ, חברות טלפונים סלולריים עזריה סלע – מנכ"ל 019 טלזר שירותי תקשורת בין-לאומים בע"מ, חברות טלפונים סלולריים עדי קאהן גונן – יועצת רגולציה 019 טלזר שירותי תקשורת בין-לאומים בע"מ, חברות טלפונים סלולריים שלו יקיר – מנהל פיתוח משאבים, הבית הפתוח אמרי זגורי – מנהל קשרי ממשל, האגודה למען הלהט"ב בישראל תהילה אטיאס – ארגון בת קול ויקי שפירא רוזנברג – המרכז הרפורמי לדת ומדינה רחל גור – סמנכ״ל, לובי 99 רחלי לאביאן – עורכת דין במחלקה המשפטית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן נתנאל שלר – מנכ״ל חברותא - להט"בים דתיים שי ברמסון – יושב ראש חברותא תהילה בסה – מנכ"לית המרכז הרפורמי לדת ומדינה יוגב עזרא – חבר ועד מנהל העמותה למלחמה בספאם ייעוץ משפטי: איתי עצמון מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: איה לינצ'בסקי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2023 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה בנושא הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022 של חברי הכנסת ינון אזולאי, אוריאל בוסו, יוסף טייב, עופר כסיף, ישראל אייכלר, אופיר כץ, משה גפני, מיכאל מרדכי ביטון. בחוק הזה, לפי בקשה שלי, היועץ המשפטי של הוועדה נכנס לעניין, גם בגלל בג"ץ שהוגש בעניין וגם בגלל שחשבתי שהחוק הזה צריך בדיקה הדוקה יותר של הייעוץ המשפטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו עושים בדיקה הדוקה לכל הצעות החוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> וכתוצאה מהבדיקה יצא נוסח מחמיר יותר ובעייתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמיד בודקים, אבל כאן ביקשתי בדיקה עוד לפני שמתחילים לדון בחוק. נפתח עם היועץ המשפטי, בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כפי שאמר יושב-ראש הוועדה, על גבי הנוסח של הצעת החוק שעבר בקריאה ראשונה הוספנו לא מעט תיקונים ושינויים, שנעשו בתיאום. על כל שינוי הוספנו בצהוב, לצד הטקסט, בנוסח שהופץ ב-15 באוגוסט, הסבר מתומצת לגבי כל תיקון. באופן כללי יתווסף סעיף חדש בחוק התקשורת (בזק ושידורים), סעיף 51ג1 שעניינו בקשת מנוי להגביל שירות בזק ציוד קצה רט"ן וציוד תקשורת. ציוד קצה רט"ן אלה המכשירים, בעיקר מכשירי הסלולר שאנחנו מכירים. ציוד תקשורת בעיקר מדובר על סים, כרטיס חכם. המודל הוא שמנוי או קבוצת מנויים רשאים לבקש מחברות התקשורת לקבל שירות בזק או מקבץ של כמה שירותים בכפוף להגבלות או חסימות שונות שמפורטות בסעיף קטן (ב). בין היתר הם רשאים גם לבקש שההגבלות או החסימות האלה יהיו בכפוף לתביעה של יחיד או תאגיד מסוים שהם ציינו בבקשה שלהם. בסעיף קטן (ב) יש פירוט של סוגי ההגבלות או החסימות השונות. בסעיף קטן (ג) ייחדנו סעיף לבקשה של מנוי או קבוצת מנויים לבקש הגבלות או חסימות לציוד קצה רט"ן. הבקשות כאן הן לא רק מחברות התקשורת אלא גם ממי שעוסק בסחר בציוד, כלומר אדם שנכנס לחנות תקשורת ומבקש לרכוש מכשיר שחלות עליו הגבלות, למשל מכשיר שלא ניתן לגלוש בו באינטרנט. לאחר מכן הוספנו עוד סעיפים קטנים שנוגעים למה רואים כבקשה מפורשת, או בקשה להגבלות או חסימות, שבעצם מי שרכש את אותה חבילה או אותו סל שירותי בזק, קראנו לזה סל שירותים ייעודי, ציוד קצה רט"ן או ציוד תקשורת, שיש לגביו הגבלות או חסימות, רואים אותו כאילו הוא ביקש ובלבד שתהיה חובת ידוע של המנוי או קבוצת המנויים, זה דבר חשוב שהוספנו. אנחנו מניחים שברוב רובם של המקרים, אדם שקונה מכשיר כשר יודע בדיוק מה הוא קונה, כלומר אין כאן הפתעה גדולה. אבל בכל זאת היה לנו חשוב לכתוב שיש חובת יידוע. אגיד שהחוק מנוסח באופן ניטרלי, החוק אינו מכוון רק לנושא של התוכניות הכשרות, הוא בעצם הרחבה משמעותית של סעיף שקיים היום בחוק התקשורת, סעיף 51ג', שגם הוא נוגע לחריג, לאיסור הגבלה או חסימה. גם הסעיף היום מנוסח באופן ניטרלי וכך גם השתדלנו לעשות בנוסח הצעת החוק הזאת. לגבי האיזונים להסדר המוצע, יש כאן חריגים. בסעיף קטן (ו) קבענו שספק מורשה, שזו חברת התקשורת, לא יאפשר חסימה גורפת של חיוג לספק מורשה אחר. לא יאפשר חסימת חיוג למספרי טלפון מקוצרים ארציים בעלי שלוש או ארבע ספרות וכן למספרי טלפון שהוקצו למדינה או מוסדותיה, שלגביהם נקבע ברישיון או בתקנות ההיתר הכללי כי חל איסור על חסימתם. זה בעצם נועד לתת מענה להתקשרות - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זאת אומרת יצטרכו פה קביעה פרו-אקטיבית. נראה לך הגיוני מבחינת האיזונים שוועדת הרבנים תחסום יכולת להתקשר למוסדות שלטון אם הם לא מנויים ברשימה? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> ועדת הרבנים לא חוסמת. החובה כאן היא על ספק מורשה. אנחנו מדברים על מערכת יחסים בין מנוי או קבוצת מנויים לבין חברת התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסתכל בתיקון, זה לא מונע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הסתכלתי בתיקון, לגבי ארבע ספרות, הבנתי, תכף נתווכח על זה. אבל אתה אומר שאפילו שמדובר בטלפונים של רשויות שלטון, של אגפים שונים, לא אסור לחסום את כולם, רק אם יקבעו בתקנות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אסור לחסום את כולם. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> יש היום הוראות בתקנות ההיתר הכללי, שאלה תקנות שחלות על כל הספקים המורשים, שקובעות איזה מספרים אסור בכלל לחסום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לגבי הקומות הכשרות? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> בכלל לכולם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז אני אשאל שוב את השאלה כדי להבין את החוק, אני עוד לא מתווכח על עמדה. לגבי טלפון לפניות ציבור למוסד שלטוני, לא עמותת סיוע, כדי שיקבע שספק לא יכול לאפשר חסימה שלו, צריך להגדיר את אותו גוף שלטוני, לא מספיק שהוא גוף שלטוני, זה מה שאני אומר. במקום שהתפיסה תהיה שאין דבר כזה שאפשר לחסום פניה של אזרח לגוף של השלטון, אתם באים ואומרים צריך יהיה להכניס את אותו גוף שלטוני, מחר מקימים יחידה חדשה במשרד כלשהו, כדי שהספק לא יוכל לחסום אותו, גוף של מדינת ישראל, יצטרך לתקן את התקנות או איזשהו היתר, כדי שהאזרח יוכל לפנות. נראה לך הגיוני שאפשר לאפשר לספק לומר שיחסמו את היכולת של אזרח בטלפון הנייד שלו להתקשר לגוף של השלטון? זה נשמע הגיוני? << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> אבל המנוי מבקש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, ברגע שיגדירו את הגוף הספציפי הזה בתוך הרשימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל אנחנו מדברים באופן כללי, עוד לא הגענו לסעיף הספציפי. כשנגיע אליו תטען את הטענות האלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היועץ המשפטי הציג את זה כאיזון. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני אגיד למה זה איזון, כי זה סעיף שבכלל לא היה וגם לא קיים היום בחוק. זה סעיף חדש שהוספנו שבעצם יש לנו היום בחוק איסור הגבלה או חסימה, החריג, שזו הצעת החוק הזאת, שמאפשרת הגבלות בתנאים מסוימים ולאחר מכן, על אף כל האמור כאן, חברת תקשורת בכלל לא יכולה לאפשר, לא משנה מה מבקשים, לא יכולה לאפשר חסימה גורפת של חיוג לספק מורשה אחר ולא יכולה לאפשר חסימת חיוג למספרים מקוצרים ארציים. גם לא הודעות מסר אישי, שאלה הודעות שהגדרנו אותן כהודעות שמטרתן שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור שנשלחות באמצעות נציג משרד הביטחון או נציג צה"ל בטכנולוגיה מסוימת, אגיע לזה כשנדון בסעיף. לאחר מכן, הוראה נוספת שאזכיר הן הוראות מעבר שאמורות לתת תוקף להסדר הקיים היום. רק אזכיר שההסדרים האלה קיימים גם היום. היום יש תוכניות כשרות, יש לגביהן הגבלות מסוגים שונים וכדי לתת תוקף למה שקיים היום, הצענו בסעיף 3 להצעת החוק הוראות מעבר, כדי שלא יידרשו בקשות חדשות של כל המנויים, שהיום חלות לגביהן הגבלות או חסימות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> האם במסגרת מערכת האיזונים, לגבי ספק, לא ניתמם, בגלל זה הכנסתם את היחיד או התאגיד, יש לנו ויכוח לגבי חסימת שירותי סיוע כאלה ואחרים. לגבי חסימת שירותי תוכן יש הממון תוכניות, אפשר להוריד אפליקציה, מקובל עלינו שהורים לילדים או כל אדם אומר שהוא לא רוצה להיחשף לתוכן הזה. אם מחר מתגלה סכסוך בתוך קהילה חרדית או בתוך קהילה אחרת שיש לה כזה הסדר. אותו גורם, יחיד או תאגיד, יכול לחסום מספר של אדם פרטי? כן. ניקח למשל את חסידות גור, שמתפרסמת לאחרונה במחלוקת שיש בתוך חסידות גור בין החסידות לבין קבוצה שקוראת תיגר על המנהיגות המוכרת של גור. אני שואל אותך אם יכול להיות מצב שבתוך הקומה הכשרה, אותו תאגיד יחליט שאנחנו מחר לוקחים 300 מספרים שאנחנו יודעים ששייכים לקבוצה כזו או אחרת פורשת ויחסמו את היכולת להתקשר אליהם. אפשר על פי החוק לעשות דבר כזה? אל תאמר שילכו לבית משפט, על פי החוק כמו שאישרת? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אני לא אישרתי. אתם מאשרים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> צודק. כמו שאתה אומר. האם על פי הבנתך כיועץ משפטי, מחר ועדת הרבנים שתוגדר כתאגיד, יכולה להגיד שלוקחים את 300 מספרי הטלפון של משפחות של הרב אלטר שלא מסכים עם האדמ"ור מגור וחוסמים אותם? שבקומה הכשרה אי אפשר להתקשר אליהם. אפשר על פי החוק הזה? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> וזה, אדוני היועץ המשפטי, עומד לדעתך בסטנדרטים חוקתיים נאותים? << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> לקחת רכיב אחד, להוציא אותו ולשאול האם הוא עומד, זו לא התמונה הנכונה. צריך לראות את כל ההסדר, על האיזונים שבו. אני רק הצגתי את העיקרים של ההסדר כדי להציג ליושב-ראש ולחברי הכנסת מה המתווה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה צודק. אנחנו עכשיו בבירור העבודות. אני רק רוצה להבין ממך האם התיאור שתיארתי, בו קבוצה של חרדים, חסידים, שהחליטה לפרוש מקהילתה, שהיא במיינסטרים החרדי, האם יכול להיות מבחינה משפטית מצב שאותו תאגיד שמקושר עם הספק ומוזכר בהסכם ההתקשרות עם הלקוח יחליט לחסום קווי טלפון של יחידים, לחסום אותם מהתקשרות מכל הקומה הכשרה. << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >> אם אותו מנוי מבקש להחיל על עצמו בהסכמה שלי את ההגבלות שקובע תאגיד מסוים, אני מבקש את זה מחברת התקשורת שאתה אני עורך התקשרות וזה מעוגן בהתקשרות, אז כן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא חושב שבסופו של דבר, שקו טלפון, במציאות הנוכחית של היום, הוא לא קומודיטי רגיל, זה לא כמו שהלכת וקנית יוגורט של שטראוס. שטראוס עשתה עכשיו משהו שהציבור החרדי לא אוהב, אז הולכים וקונים את היוגורט של תנובה, לגיטימי. אתה לא רואה הבדל בין קומודיטי של מספר נייד שהופך להיות חלק בלתי נפרד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה להיות בעל הבית? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> החלופה היא שלא יהיה בכלל טלפון << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא נכון, נחליט למשל שוועדת הרבנים, שאתם כרגע לא מכניסים שום פרמטר לפעולת חסימה מהותית. דברו על שירותי תוכן, תאמרו מה מותר לה ומה אסור לה, כלום. אדם כבול להחלטות פוליטיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד, אתה לא בעל הבית של אותו בן אדם. אם הוא מסכים לזה וחותם על זה וככה הוא רוצה לחיות, זה המצב. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רק שזה מאפשר קמפיין החרמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתה רוצה, אתה רוצה להיות בעל הבית של זה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אם זה ככה אין בעיה, תאפשרו לו לנייד את המספר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אבל זה לא נכון לאפשר לו לנייד את המספר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מצד אחד אתה אומר, מה זה צריך להיות? אבל זה מה שהוא רוצה. לגבי יכולת הניוד זה בדיוק העניין, הוא מוכן שהמספר הזה, גם אם הוא יתנייד, לא יהיה אתו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש במשפט הישראלי כל מיני דוקטרינות בתחום החוזים. בחוזים, העיקרון המרכזי זה חופש החוזים. אתה רוצה אתה מתקשר, אתה לא רוצה, לא מתקשר. מה לעשות שיש דוקטרינות של חוזים אחידים למשל. שמכירים בפערי הכוח - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא אותו דבר, זה חוק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה מקרה הכי קיצוני של פערי כוחות מובנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא שייך לדוקטרינה הזאת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בוודאי ששייך. אנחנו מדברים על החוזה שהאדם חותם עם החברה. יש פה הסדרה בחוק של סוג מסוים של חוזה אחיד שיש בו פערי כוחות דרמטיים בין הלקוח לחברה ואתם גם לא רוצים שהוא יוכל לנייד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נכניס בחוק שכשהוא חותם חוזה הוא יחתום על מסמך נפרד לגבי הדברים האלה, שיהיה ברור במפורש שהוא מוותר על העניין הזה והוא יודע על מה הוא מוותר. אז תהיה מרוצה? זה לא חוזה אחיד, הוא חותם רק על הסעיף הזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קודם כל זה לא מוציא את זה מחוזה אחיד. דבר שני אני אהיה מרוצה כשתאפשר לבן אדם לנייד את המספר כמו כל אזרח. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני אהיה מרוצה כשתאפשר לי לחנך את הילדים שלי ולקחת מה שאני רוצה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני בעד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה לא בעד. אולי אתה לא מבין את המהות אני אסביר לך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה להיות בעל הבית שלו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא נגד קומה כשרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה נגד קומה כשרה כשאתה אומר לאפשר לו לנייד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הטלפון, עם כל הכבוד, זה לא המוצר הכי חשוב בעולם. אתה עושה מזה זכות יסוד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חופש הבחירה של אדם לנייד את המספר שמזוהה אותו, זו זכותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה פה. הכנסתנו סעיף בחוק שהוא יודע שהוא יכול לעבור חברה, רק בלי המספר, זה הכול, מה הבעיה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוועדה הזאת והכנסת נאבקה יחד עם משרד התקשורת לאפשר מקסימום ניידות ובחירה. רק בעניין הזה אין ניידות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אסור לספר את זה, זה התחיל עם אטיאס. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, מה הקשר בין הזכות שאני מקבל? הזכות של ינון לומר גם לילדיו וגם לחבריו, אני רוצה לחנך אותכם באופן שלא תצטרכו תוכן מסוג מסוים, מקובל עלי. אני בעד שתהיה קומה כשרה כמו שאני בעד שיהיו אין ספור אופציות לסינון תכנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם על זה אתה בעד, מה שנשאר זה רק הניוד של המספר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמו שאתה חושב שאתה צריך להתעסק עם איך שאני מתחתן אז גם לי מותר לחשוב שאני צריך להתעסק איך אתה מתקשר, בשביל זה אנחנו חברי כנסת. אני אומר שני דברים: אחד, אין הצדקה לנושא הניוד חוץ מהמונופול של התאגיד כי זה לא פוגע ביכולת. כרגע סמכות החסימה של התכנים מרחיב מידי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי שנדון על זה כשנגיע לסעיף. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הרעיון שהגוף הזה יכול לחסום מספרים של יחידים פותחת פתח, אנחנו צריכים לחשוב על המקרה הכי קיצון, יש פה פתח של כלי בחסות החוק בתהליכים של החרמה, של בידוד חברתי, של אלימות, למה אתם צריכים את זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשני הדברים האלה נדון כשנגיע לסעיף. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבקש להמשיך את הקו של חבר הכנסת קריב, יש פער גדול בין חסימת תכנים או ספקים מסוימים לבין אפשרות של חסימת אנשים או קבוצות של אנשים. קורה בציבור החרדי שקבוצות מסוימות נכנסות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע שאני יכול לחסום כל בן אדם שלא יצלצל אלי. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ברמה הפרטנית כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אם מראש אני אומר לך לחסום לי כמה מספרים. מה הבעיה? מה לא בסדר עם זה? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בסופו של דבר כל הקומה הכשרה מתפקדת כגוף אחד. יש לה רק מועצה אחת שהיא זו שקובעת את הכללים. מה קורה כשאתה לוקח למשל 300 מספרים, כמו בדוגמה של חבר הכנסת קריב? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בסעיף קטן (ה) בעמוד 6 הוספנו הוראה שלפיה אדם רשאי לפנות לספק מורשה, דהיינו לחברת התקשורת כדי לברר אם הוגבל החיוג למספר טלפון שהוקצה לשימושו במסגרת אותה תוכנית כשרה ואם אדם פנה לחברת התקשורת, חברת התקשורת צריכה להשיב לו, לא יאוחר מ - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא יקבל הודעה רשמית שחסמו את הטלפונים בקומה הכשרה של כל חסידי הרב אלתר, הגיוני. חזרנו למאה ה-16 לוועד ארבע הארצות בפולין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יכול להציג את זה איך שאתה רוצה. יחד עם זאת, זו זכותו של כל אדם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני בעד הזכות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הליברליות היא לא חד צדדית. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל אתה מאפשר חרם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני בעד שתאפשר לנייד את המספר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יש לך בעיה עם הניוד או עם החסימה? הבנו ונדון בזה. אני לא אומר שמה שאתם אומרים צודק או לא צודק, ישבנו מספר דיונים, עשינו שינויים די מרחיקי לכת, גם בהתייחס לזה שיש בג"ץ, אנחנו יודעים את הביקורת שיש לאופוזיציה, התייחסנו לכל זה. נדון בזה, אם תהיו צודקים, נתייחס לזה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש פה אירוע שצריך לקחת אותו בחשבון. היות והתופעות כאלה של סכסוכים פנימיים, קיימים דווקא בתוך ציבור החרדים, יכולה להיות קבוצת מיעוט שכרגע, מכל מיני סיבות, נמצאת במאבק. החסימה שלה כקבוצה מול הקומה הכשרה זו חסימה לא רק מול אנשים, זו חסימה מול הספקים בתוך הקומה הכשרה. זה כל העולם בתוכו הם חיים. אין להם קומה כשרה אחרת ללכת אליה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יכול לעזוב. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לאן? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שיפתח קומה לעצמו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בני משפחה לא יוכלו להתקשר אחד לשני רק בגלל שוועדת רבנים החליטה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נראה לך שזה מה שיהיה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה עושה את זה קיצוני מידי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא אומר שאנחנו הולכים על הקצה והוא הולך על מקרה הקיצון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז תמנע את מקרה הקיצון הזה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עוצמת המאבק במקרים כאלה היא מאוד גדולה. לכן זה משהו שחייב לעשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הפתרון שלדעתך צריך לעשות? << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני חושב שצריך להיות הרבה יותר זהירים בחסימה של מספרים פרטיים, בוודאי במקרים כאלה ובסיטואציה הזאת כי היא יכולה לעודד תופעות מסוג כזה שזה הופך להיות נשק של החרמה, שזו בעיה. את הפתרון המשפטי לזה יש פה יועץ משפטי שיכול לתת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה דרשתם חסימה גם של מספרים פרטיים? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לנו אין יכולת להבדיל בין מספר פרטי למספר אחר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש כאלה שיש להם שירותים שלא לרוחנו, גם אנשים פרטיים, שלא לרוחנו, לא לחינוך ילדנו ואם אני לא אחסום אותו והוא יהיה פתוח לכולם זה פוגע במה שאני חי בשבילו, בחינוך של הילדים שלי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני יכול להציע משהו ותגידו לי אם זה אפשרי ואם זה מקובל על מציעי החוק, ברגע שלבן אדם יש זכות לפנות לחברת הסלולר, הוא יכול במסגרת הזו גם לבקש להסיר ממספרים מסוימים את החסימה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא שואל ככה, אם יש תוכן שהוא לא לרוחנו, מתקשר אדם באופן פרטי ואומר, מתאים לי השירות הזה, האם הוא יכול או לא יכול להסיר את החסימה. אנחנו מתנגדים לזה ואני אתן הסבר לנושא של הקווים הכשרים. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> תתייחס גם לבעיה שאני תיארתי כי היא יכולה לקרות ואני מניח שלא לשם אתם מכוונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אתייחס גם לבעיה וגם למה אנחנו רוצים את זה. כשמדובר על החרמה של גוף אחר, מכיוון שוועדת הרבנים החדשה שתהיה, לא תהיה ממגזר מסוים, היא תכלול את כל המגזרים. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אי אפשר לכלול את כל המגזרים. << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> חסימות לא קיימות, זו עובדה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אם הנימוק שלנו לסגירה של הקומה אומרת לטובת החוק, שזה בסוף מתוך בחירה אישית של חבר הקהילה שלוקח על עצמו את הכללים. אני אומר, למקרים חריגים, אני מניח שחברי הקהילה יזדהו עם כל אותם חסימות, אבל מעלה חבר הכנסת אלקין והיושב-ראש שואל שאלה, איך אנחנו, על אותו עיקרון של בחירה אישית, מאפשרים בשיחת טלפון להגיד שאת הטלפון זה אני רוצה להסיר, זה הבן דוד שלי ואני רוצה לשמוע אותו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם לא מתכוונים לאדם פרטי אלא על קבוצה מסוימת בתוך קהילה חרדית, למשל קבוצה שפרשה מקהילה אחרת. הדבר הזה לא יכול להיות בר חסימה מכיוון שיש ועדה שכוללת את כל המגזרים. אתה אומר שאי אפשר לכלול את כל המגזרים, אתה בעצמך יודע שכשהולכים לדבר, לא הולכים לכל חסידות וחסידות או כל עדה ועדה. כשהתמודדת בירושלים הלכת לחלק מהאנשים ואמרת שאתה רוצה בגוש הזה או בגוש הזה כי אתה יודע שאם סגרת עם זה סגרת עם כולם. הוועדה מורכבת מכל מיני מגזרים שכוללים את כולם. כשלצורך העניין אתה אומר שאתה רוצה לסגור את הקווים שלא תהיה אפשרות לקווים אחרים בתוך הקומה הכשרה זה דבר שקשה מאוד לראות כשהוא קורה. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא קשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> קשה כי לא יכול להיות שאני אסכים שחסידות אחרת בתוך המגזר החרדי יחסמו אותה, אתה יודע למה? מכיוון שמחר - - - . אתם לא יודעים על מה אתם מדברים בעניין של המגזר החרדי. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> בטח שכן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אתם לא יודעים. אני מכיר את המגזר החרדי. למה היום לא עשו את זה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בוא נזמין לכאן למשל את "לא נבחרות לא בוחרות", שיספרו על החרמות. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> כי החברה לא מאפשרת. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> בטח שמאפשר, היום אתה לא יכול לחסום? אתה יכול לחסום, אתה לא יכול לסיים את זה מכיוון שאל יעשו דבר כזה, כי אנחנו לא נפגע בתוך הציבור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בתקשורת היום אי אפשר. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> היום אתה יכול לחסום קבוצה פרטית? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> גם היום אתה יכול וזה לא נעשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה, זה מה שהבן אדם רוצה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה מה שאמרו לכם כשניסו לעשות את רפורמת הניידות, אז חברות הסלולר אמרו אבל הוא יודע שאי אפשר לנייד. בוא, כבר עברנו את השלב הזה. מספר טלפון הוא נכס משמעותי בתקשורת של היום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאני קניתי את המספר הכשר שלי ידעתי על מה אני חותם וחתמתי שאני לא אוכל לנייד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה הבעיה בניידות? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חתמתי על כל הטלפונים שלי שהרשות לא תהיה אצלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה? החוק אומר שאם הוא יצטרך - - - מה אתה רוצה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כי החוק הזה פוגע בעיקרון מאוד חשוב של חופש הבחירה. זה לא אני קובע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא פוגע בשום עיקרון. לא הבנתי, זו זכות יסוד? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חופש הבחירה זו לא זכות יסוד? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל זה לא קשור אחד לשני, הוא הסביר לך שזה לא פוגע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין התנגשות עם זכות הקניין שאדם צובר מוניטין עסקי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל דבר זו זכות קנין. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה לא רוצה להקשיב, אתה רוצה לדבר. אם אתה רוצה להקשיב אז תקשיב. כשאני קניתי את המכשיר הכשר שלי ויש לי מספר מכשירים כשרים בבית עם קווים כשרים, ידעתי מה אני קונה, ידעתי על מה אני חותם וחתמתי על דבר שמונע ממני להתקשר לכל המספרים. אני יודע את זה ואני יודע שאני לא יוכל לנייד את המספר הזה כי אני נמצא בתוך קבוצה. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אנחנו שומעים את ההערות, נחשוב וננסה למצוא להם פתרונות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש לי שאלה נוספת, אני מבין וגם מקובל עלי - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה לא מבין. אתה אומר לי קח את המספר שלך ושיהיה אפשר לנייד אותו למקום אחר, אני אומר שלא, כי אז אין קומה כשרה. מה שאתה אומר הוא שיש לי קומה כשרה, אני נמצא בה, אני יודע לקראת מה אני הולך, נכנסתי על דעת זו ולכן אני לא מוכן שמישהו יבוא ויתערב לי במה שנכנסתי מדעת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מבין ויש פה שתי סוגיות שונות שאני רוצה להפריד ביניהן. דבר ראשון, האם החוק צריך לקבוע קריטריונים כאלה ולהגביל את יכולת החסימה? זו סוגיה אחת. אני חושב שאין מקום לחסימה של דברים שהם לא שירותי תוכן, שהם דברים פרטיים, אבל נדבר על זה אחרי זה. אני לא מצליח להבין, אשמח לתשובה ממשרד התקשורת ומחברות הסלולר, מה האיום האסטרטגי על קיום הקומה הכשרה מעצם ניידות המספרים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה רלוונטית ואני אענה לך. יש לי בן בישיבה שנמצא עם טלפון כשר ולטלפון הכשר יש מספר כשר 05484 בקומה הכשרה. אני יודע שיש לי עליו מעקב, כאבא לבן. כמו שאתה לא רוצה שהילדים שלך יחשפו לכל מיני תכנים שאתה בטוח שהם נוראיים, גם לי יש קווים אדומים בחינוך הילדים שלי. כשאני יודע שהבן שלי נמצא בישיבה ולא משנה באיזה גיל, הוא הילד שלי בכל גיל, כשהוא נמצא בישיבה עם הטלפון הכשר יש לי מעקב והוא נמצא תחת פיקוח שלי. אני יודע שאין לו אפשרות לצרוך תכנים אחרים. אבל ברגע שאני מאפשר לו לעבור לקומה לא כשרה עם אינטרנט, בדקה וחצי הוא יכול להיות במקומות אחרים שאני לא רוצה שהוא יגיע לשם בחינוך שלי. אני מוסר את הנפש שלי על חינוך ילדי ועל זה אני נלחם. אני מוכן לשלם יותר כסף על זה ואני מוכן לשלם על הכול. אם לא תהיה קומה כשרה, אני מתחייב שלא יהיה טלפון עלי, לא אחזיק נייד עלי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא נגד זה, אני רק שואל שאלה פשוטה. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> עכשיו יצרת לנו אינטרס להיות נגד, שלא קשור להצבעות. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין לי בעיה, תהיה נגד, הכול בסדר. גם אם תהיה נגד, חינוך הילדים שלי חשוב, אני אלחם על זה וזה יעבור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו אתך בזה - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה לא אתי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מבחינתי מקובל עלי לחלוטין כל מה שאמרת לגבי הילדים שלך. דרך אגב, יש לזה פתרון פשוט, הקווים צריכים להיות רשומים על שמך ואולי בניגוד לדברים אחרים, כמו שהבת שלי בת ה-17 יכולה להרים טלפון למרות שהקו רשום על שמי ואני משלם, אולי היא יכולה להתקשר למוקד של סלקום ולבקש שינוי בהגדרות, אני לא בטוח אם הקו רשום על שמי. אז בוא נגדיר אולי שבקומה הכשרה הדבר הזה יותר מבוצר כדי שיהיה ברור שנער בן 16 שלא נמצא בבית אלא בישיבה, הוא לא יכול לשנות את הפרמטרים של הקומה הכשרה. אני מדבר על בן אדם בן 35 שרוצה לעבור, לא על הילד בן 17. הוא רוצה לעבור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אם אני מתיר לבן אדם בגיל 35 אני צריך להתיר גם לבן אדם בגיל אחר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה? אין הבדל בחוק בין גיל 18, או 16. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני מפרק את הקומה הכשרה ברגע שהתרתי לאחד. זו המציאות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני יכול לקבל הסבר ממשרד התקשורת מה הבעיה בקיום קומה כשרה עם ניידות? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר לך שגם בגיל 22 הבן שלי, שאני יכול לסמוך עליו הכי בעולם, אם אתן לו את האשראי שלי, זה לא משנה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> זה הדברים של המחוקק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עניין של מדיניות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש הבדל, אם באות חברות הסלולר ואומרות שאין דרך, לקחתי 10,000 מספרים והגדרתי אותם כקומה כשרה, אני לא יוכל לספק את שירותי הקומה כשרה אם עכשיו במשך עשר שנים פתאום 2,000 מספרים יוצאים מהקומה הכשרה. או שבאות החברות הסלולריות ואומרות שיש להן בעיה של כמות מספרים, אם נתחיל לאפשר לאנשים כעבור עשר שנים להתחיל לצאת מהקומה הכשרה זה מאיים על ההיתכנות הכלכלית והטכנולוגית של הקומה הכשרה, אני מבין. רק שנראה לי שזה לא המצב ולכן אני רוצה להבדיל בין המדיניות של ינון, שהיא מדיניות, לבין סוגיית היכולת. כי כשאומרים לי כאן שאם אין ניידות מספרים אז אין קומה כשרה - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> יש ניידות בין חברות לחברות בתוך הקומה. אבל בין מסלולים אחרים זו בעיה. השאלה שצריכה להישאל, ברגע שאני מוציא, ליום אחד, הרי זה גם מה שנטען בבית המשפט בדיון שהיה באוגוסט שעבר, שביום שאתה מוציא והרפורמה הייתה נכנסת, זה היה אל חזור לטלפונים הכשרים. זאת הייתה העמדה גם של פלאפון נדמה לי. שעה אחת אתה מוציא ומתיר את זה, הוציא לקוח אחד את הטלפון שלו ונייד אותו - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז מה קרה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה לא קרה. אבל אז אתה מפרק אתה קומה הכשרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו הייתה העמדה של חברת הסלולר? איזו חברה זו הייתה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני לא זוכר איזו חברה זו הייתה. << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> אדם שקונה טלפון כשר כל האמירה שלו האיש הוא הולך למועדון מסוים ואם הוא רוצה לצאת - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה אל חזור, זה מה שאני אומר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זו עמדת משרד התקשורת גם לגבי ניידות בסוגיות אחרות? אז תבוא פרטנר ותאמר, שהיא מציעה עכשיו מסלול ללא ניידות, הצטרפת למועדון. עכשיו חברת סלולר מודיע שהיא פותחת מועדון מסחרי שלקוחות מצטרפים תמורת הטבות, חותמים על חוזה באותיות קידוש לבנה שאין ניידות. עוד עשר שנים הם לא יוכלו לעבור. מה ההבדל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההבדל הוא שהם לא יחתמו. אף אחד לא יחתום זה בתיאוריה. << אורח >> מתנאל מזור: << אורח >> ההבדל הטכני הוא שמי שירצה לעשות את זה אחרי כניסת החוק בנוסח הזה, יצטרך להחליף מספר כדי להיכנס לאותה תוכנית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין שום בעיה, רק שהם לא יחתמו. << דובר_המשך >> מתנאל מזור: << דובר_המשך >> זה לבד יחסום את הרצון שלו לעבור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדם צעיר אומר, אני עכשיו צעיר, חי בבית שיש בו ילדים, גם אנשים חרדים, גם חילונים, גם מסורתיים, גם דתיים, כולם משנים דברים קטנים באורח חייהם. יש לך ילדים קטנים, אין לך ילדים קטנים, עשית לך רב היום, מחר עשית לך רב נוסף. החיים הם דינאמיים. אז אדם בגיל 20 או 30 שגידל ילדים בבית לא רצה שתהיה אפשרות שילד ייקח את הטלפון ובטעות יגיע אליו תוכן שהוא לא רוצה. אבל היום הבן אדם בן 50, ילדיו מחוץ לבית, הוא היה תלמיד ישיבה והיום הוא עובד בעבודה ולא בישיבה. היום הוא אומר 30 שנה זה מספר הטלפון שלי, כל ה-2,000 אנשים שמכירים אותי יודעים שזה מספר הטלפון שלי. נכון שהבעלות על הקו היא של הספק, אבל יש גם היבט קנייני בזה ש-20 שנה השם שלי בא עם הטלפון. הוא כבר לא רוצה את סינון התוכן הזה. הוא רוצה עכשיו ללכת לסינון תוכן אחר. למה לא לאפשר לו לנייד את המספר. איזה אסון לקומה הכשרה יהיה פה? לא תהיה קומה כשרה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשאלה שלך נתת את התשובה. הוא רוצה, הוא מעוניין. במקרה הזה הוא לא מעוניין. << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> כשהוא נכנס הוא נכנס במודע, גם כדי שלא יוכל לצאת וגם כדי לא לפגוע באחרים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> במה הוא פוגע? << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> במהות של הקומה הזאת. כל המהות של הקומה היא מועדון שאנחנו רוצים להיות בו. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> הטיעון שהוא רוצה לא מספק. הרי מה הסיפור של הניידות? הוא לא מאפשר לחברה להציע לך - - - << דובר_המשך >> מתנאל מזור: << דובר_המשך >> שאלת ספציפית מה זה יעשה לקומה הכשרה, בסוף אם מישהו יוצא, יש פה עניין קבוצתי של זיהוי שבזה מעוניינת הקבוצה. ברגע שמישהו יוצא - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל למה כשהבן אדם יוצא, אומרים לו תשאיר את המספר, תן לו לצאת, הוא לא רוצה להיות יותר בקבוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כולם מדברים ביחד ואי אפשר לשמוע. חבר הכנסת קריב, שאלת הרבה שאלות, תן גם לאחרים. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני רק הערתי שהאמירה "בלבד שהוא רוצה" לא מספיקה. כל הסעיף הזה בחוק שממנו מחריגים, על מה בנוי הסעיף הגדול של חלק מהרפורמה, שהחברה לא יכולה להציע לי בכלל להגביל את עצמי בניידות. הרי זה הרעיון הגדול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל גם זה חוק, מה הבעיה? << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אין מקום לסעיף הזה כי אם אני מוכן להסכים לחברה להגביל את עצמי בתמורה לכל מיני הטבות, למה שייקחו לי את הזכות הזו ולוקחים לי אותה כדי לאפשר את הניידות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא לוקחים לך, אתה מוותר עליה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מראש המספר לא היה שלך, באת וחתמת שהמספר לא שלך, שהמספר של הוועדה, חתמת שאתה מוכן לקבל את הכול. זה כמו שחכרת מקום ל-40 שנה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני חושב שצריך להבין את הצורך של העדה החרדית בקומות האלה. הם רואים את הכשרות התרבותית כמו כשרות של מזון. הם מראש לא יכנסו לטיב טעם שמוכרים בו גם לא כשר. הם גוזרים על עצמם לוותר על המגוון הזה, הם לא רוצים בזה. יותר מזה, יש כאלה שרוצים כשרות של בית יוסף ויש אחרים. יש כשרות שהיא לא מקובלת עלי, של גלאט כושר, שעושה את הכשר לא כשר. יש גם כאלה וזה מתוך אמונה עמוקה. את אותה כשרות הם מעתיקים גם לסוג של תרבות חינוכית, תרבותית, כמו שחבר שלנו תיאר את חינוך ילדיו. צריך להבין שזה באמת משהו ברמה המצפונית של הקהילות האלה ומתוך בחירה בשבילם לשלם מחיר כל כך קטן, כמו לוותר על המספר, בשבילם זה מחיר נמוך לשלם בשביל אותה הגנה שהם מקבלים. אתה יכול לנהל דיון על התרבות שלהם, על המחסומים, על הרובעים הסגורים, מה שאתה תגיד זה ויכוח אחר. פה אסור לנו לצאת נגד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני לא יוצא נגד זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא יוצא נגד אבל מפרק את הבסיס העיקרי. << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> כל מי שנכנס למועדון הזה הוא חבר בתוך קבוצה ומה שהוא רוצה, הוא רוצה לפגוע בכל הקבוצה הזאת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה זה לפגוע בקבוצה הזאת? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם נכנסו עשרה דיירים לבניין וחכרו את הבניין ל-49 שנה. נכנסו כקבוצה וזו חברה שמשכירה לפי כללים. כשהוא יוצא, הם יתנו לו לקחת את הדירה? אין דבר כזה, היו כללים כשנכנסת, ויתרת על המספר. << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> כשיש מעלית כולם חייבים - - -, אף אחד לא יכול להתנתק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יש רק בעיה אחת ושמענו מחבר הכנסת אלקין שלא רק תחת הנהגתם של אנשים שלבם גס באורח החיים החרדי, הכנסת עמדה בצדק על חשיבות של עיקרון ניידות המספרים. עד הרגע הזה לא הסברתם למה - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כל מה שעשו זה בשביל תחרות המחירים והמחירים הכי זולים הם בקווים הכשרים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הבעיה שעד הרגע הזה לא הסברתם למה יכולת הניידות של המספרים מאיימת על עצם קיומה של הקומה הכשרה? << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> כולם מבינים חוץ ממך. נשב אתך בארבע עיניים וניתן שיעור פרטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת קריב מנסה ליצור מצב כאילו הטלפון הוא זכות יסוד, אבל זה לא המצב. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אשמח שתסביר את זה לילדים שלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה נכון שלא נתת תשובה מלאה למה נושא הניוד יוצר סיטואציה בעייתית. אם הרבה מניידים, זו בעיה, אבל אם אחד מנייד מתוך קבוצה של אלפים, לא נתת לזה הסבר מניח את הדעת, גם אני לא קלטתי סיבה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ברגע שאתה מנייד אחד, אתה מפרק את הקומה הכשרה. הרי בסופו של דבר הוא לא מדבר על אחד שיבוא לנייד. ברגע שאתה מנייד מהקומה הכשרה והופך את אותו אחד שהסתובב לקחת את הטלפון הזה, שם בסמארטפון אז למעשה אמרתי שקומה כשרה יכולה להיות גם בסמארטפון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה לא? זו המציאות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אז הוא יצא מהקומה הכשרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא עם מספר כשר יצא מהקומה הכשרה. יצא מהתוכנית של הקומה כשרה עם מספר כשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מדבר על זה שכשאתה יוצא מהקומה הכשרה - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא יוצא מהקומה הכשרה עם המספר הכשר, הוא פרק את הקומה הכשרה כי יש לקומה ייחודיות גם במספרים שלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מדבר על משהו אחר. עזבתי את הקומה הכשרה, ברחתי מזה - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עם מה הוא עזב? לקחת את המספר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> המספר זה הצביון? אם האדם הפך מחרדי לדתי לאומי, עזב את השכונה החרדית, אחרי 20 שנה עם אותו מספר, מספר של העסק, שכל המשפחה יודעת אותו, למה הוא צריך מספר חדש? במה הוא מאיים על הקומה הכשרה? << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> לקומה הכשרה יש צביון. אם אתה פותח אחד פגעת בכל הקומה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא עוזב את הקומה. << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> למספר יש צביון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פגעת רק בעוצמת השליטה של הוועדות. זה הדבר היחיד שפגעת בו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הקומה הכשרה בנויה מטלפון, מסים, גם המכשיר, גם המספר, גם הסים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה הלכות קומה כשרה בשולחן ערוך? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כן, זה בנוי מכל זה. ברגע שפירקת - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה יקרה אם הוא ינייד את המספר? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ברגע שפירקת רכיב מזה, פירקת קומה כשרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם באמת לא נותנים הסבר למה אם עזבתי את הקומה ובכלל את הדבר הזה, מה קורה. יכול להיות שזו בעיה אמיתית, המספר הזה הוא מספר שאני יודע שהוא שייך לעדה החרדית אם עזבת לגמרי ואתה עם המספר, אני מצלצל אליך אני חושב שאני מצלצל לאיש מהעדה החרדית. בפועל הוא עזב את זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנשים לא יודעים שהם מתקשרים לאדם שהוא כבר לא חרדי? << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> כל מי שבקבוצה הזאת רוצה את הצביון הזה על דעתו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עדיין, אם אני רוצה לצלצל אליך ואני יודע שאתה עם טלפון של קומה כשרה ואתה כבר לא - - - << אורח >> מתנאל מזור: << אורח >> מה מונע ממך למכור את הטלפון הזה לבן של חבר הכנסת אזולאי והוא חושב שהבן שלו עכשיו נמצא עם מספר בקומה אחרת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תוציאו את הילדים ובני הנוער מסיבה אחת, כי אתה שולט במספרים שם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כשבן אדם עוזב את מדינת ישראל הוא משאיר את תעודת הזהות שלו. כשאני אומר שזו תעודת הזהות של המגזר החרדי אז כן, אני אומר את זה בפה מלא. זה לא משנה באיזה גיל אם 35 או 78 הוא עבר לסמארטפון - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא מטעה את הציבור. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הוא אמר גם דבר נכון, אם אני בן 78, הלכתי עם המספר ועברתי לסמארטפון עם אינטרנט ועם הכול. בסופו של דבר הוא מכר את הטלפון לבן שלי, זה טוקמן עם מספר כשר והוא מכר לו את זה. מה שקורה הוא שהבן שלי עם מספר כשר אבל זה לא בדיוק מספר כשר. המספר כשר אבל יש לו אפשרות לאינטרנט ולמקומות אחרים. את זה אני רוצה למנוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יש פה הטעיה של הציבור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למעט דבר אחד. תוציאו את כל סיפור הילדים ובני הנוער - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אלה לא בני נוער, אני מדבר אתך על בני 22, הבן שלי בגיל 22, 24 בישיבה הוא עדיין הבן שלי ואני דואג לצביון שלו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מציע שהחוק יצמצם את המעורבות שלו ביחסים בין הורים לילדים בני 24. תשב עם הבן שלך, אני בטוח שהוא מכבד אותך, אני בטוח שיש מורא אביו ואמו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ברגע של משבר אתה לא יודע מה קורה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ברגע של משבר אתה גם לא תדע אם הבן שלך הלך וקנה סמארטפון, ברצינות, אתה מקשיב למה שאתה אומר. אם הבן שלך במשבר, אתה תדע איפה הוא גולש? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אז אני אשים עוד סייג ועוד סייג, עם הילדים שלי אני אעשה מה שאני רוצה ועם הילדים שלך תעשה מה שאתה רוצה. בגלל זה החינוך של הילדים שלי טוב יותר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יש רק בעיה אחת במה שאמרת, זה בניגוד למה שאנשים מנסים לצייר, החברה החרדית, כמו כל חברה אנושית היא גם מאוד מגוונת בתוכה וטוב שכך, הוא לא מונוליטית. אני לא מדבר על אדם שעוזב את החברה החרדית, אלא על אדם שחי בתוך החברה החרדית, אבל אחרי 30 שנה, היו לו ילדים קטנים, שלח אותם למוסדות החינוך, לקח על עצמו את כל החומרות. היום הוא בן 50 נשאר חרדי, מקבל את פסיקת אבותיו באין ספור דברים אבל אני עובד בחברה ואני רוצה שתהיה לי גלישה באינטרנט. אתם גורמים לזה שמכוח החוק, לא מכוח מציאות חברתית שאנחנו לא שולטים עליה, הרבה אנשים חרדים יצטרכו לקנות עוד מכשיר טלפון. למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה קורה גם היום. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל זה קורה בגלל זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אכפת לך? שיקנה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אכפת לי מכיוון שכל רפורמת הניידות באה מתוך - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> במחיר שהוא משלם בטלפון הכשר, הוא משלם 12.90, 24.90, מקסימום 39.90, זה יותר זול מכל אחד פה שמשלם. אל תדבר אתי על כסף. אני מוכן לשלם הרבה כסף בשביל חינוך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> גם אנחנו מוכנים. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> שמי יוגב עזרא, העמותה למלחמה בספאם. הגשנו נייר עמדה ודברתי בדיון הקודם לגבי בקשה שלנו לאפשר חסימת מסרונים ולא רק שיחות, גם חסימה ברמה של חברת דיוור ולא רק ברמה של חברת תקשורת. הוא אמר שמבחינתו אין מניעה להוסיף את זה אבל לא ראינו שום התייחסות בנוסח האחרון וגם לא ראינו הסבר שאי אפשר לעשות את זה. אין שום התייחסות. גם לא הוסיפו את זה וגם לא הסבירו למה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא חייב להסביר מה הוספנו. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אני רק אבהיר לעניין הזה, סעיף 5(ב) לחוק מאפשר כבר היום לחסום קבלת מסרונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל מה שיש בחוק, קיים. << דובר_המשך >> יוגב עזרא: << דובר_המשך >> לחברות אסור לחסום שירותים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אשלים את מה שאמרה היועצת המשפטית של משרד התקשורת. בפסקה (2) הייתה הוראה שמאפשרת הגבלה של קבלת שיחות. את ההוראה הזאת ביקשנו למחוק, גם משרד התקשורת היה שותף לעמדה הזאת. כתבנו בהסבר בצד הטקסט שחשבנו הגבלת שיחות נכנסות עלולה לפגוע במנוי ולכן לא אפשרנו. עם זאת אנחנו כן חושבים שנכון יהיה לשקול ונצטרך את העמדה של גורמי המקצוע במשרד התקשורת לבדוק אפשרות של חסימת שיחות מגופים שמשגרים שיחות אוטומטיות וגורמים לצנתוקים שהבנתי שזה הפך להיות מכת מדינה, במיוחד בקווים ששייכים לקומה הכשרה והוספנו הוראה בעניין הזה. << דובר_המשך >> יוגב עזרא: << דובר_המשך >> התייחסתי ספציפית למסרונים. לחרדים לא אכפת כי אין את זה בקווים הכשרים, זה חסום. אבל מי שלא חרדי, החוק הוא בשביל כולם. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> זה קיים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היא אומרת לך שזה קיים בלי הקווים הכשרים. << דובר_המשך >> יוגב עזרא: << דובר_המשך >> אני יכול לפנות לחברת התקשורת ולבקש ממנה לחסום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קבלת שיש אפשרות כזאת. תודה. רחל גור בבקשה. << אורח >> רחל גור: << אורח >> רחל גור מלובי 99. יש לי כמה שאלות, אנחנו מכבדים את ההחלטה של החברה החרדית להגביל לעצמם את הטלפונים. זו החלטה שלהם ואנחנו פה לא מתערבים. החשש שלנו היא זליגה של אותם חסמים לציבור הכללי שאינו מעוניין. אנחנו יודעים שאנחנו נאבקים בוועדה הזו נגד יוקר המחיה ושחברות הסלולר הגדולות ייקחו כל הזדמנות, ינצלו כל פריצה כדי לבטל את הרפורמה של כחלון שמבוססת בעיר על האפשרות לעבור בין חברה לחברה. בבלי זה אין לנו תחרות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אפשר לעבור מחברה לחברה עם המספר, רק בקומה הכשרה. << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> אני יודעת שהחרדים יכולים להיות הצרכנים הכי טובים. לרוב הם הצרכנים הכי טובים, לכן ראיתי שיש אפשרות לעבור מקומה כשרה בחברה אחת לחברה אחרת בקומה הכשרה, בהנחה שמדובר באותו ועד רבנים, זה לא העניין. העניין שלנו הוא שבתוך הסעיפים אנחנו פותחים אפשרות ואם נחסום בצורה מפורשת, זה מה שיקרה, שחברות הסלולר יפנו באופן יזום ללקוחות שהם לא חלק מהציבור החרדי, אלא חלק מהציבור הכללי ויציעו להם סל הטבות תמורת ויתור היכולת לנייד את המספר. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> איזה אינטרס יש לחברת הסלולר? << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> מקבלים את ההערה, נשב על זה ונבדוק את הנושא. << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> אני אסביר ספציפית באיזה סעיפים יש בעייתיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אני רוצה לשמוע את היועץ המשפטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה חשש שגם אנחנו דברנו עליו, נשב עם גורמי המקצוע ונדייק את הנוסח בעניין הזה כדי לתת מענה לחשש ככל שקיים. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אני רק אבהיר שגם היום ההצעה קובעת, כל הסייגים הם לבקשת מנוי. חברת הסלולר אינה רשאית להציע את זה מיוזמתה וגם קבענו כבר כמה סייגים. << אורח >> רחל גור: << אורח >> יש פה דברים שלא קיימים היום, אני אתן כמה דוגמאות שתבינו עד כמה מה שמוצע פה חורג מהקיים. לדוגמה יש אפשרות של אדם שמבקש - - - << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> סעיף 3(א) קובל שרק אם יש אחד שיש לו שני ספקים. << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> אני אסיים את הנקודות, הן נקודות ספציפיות, מקצועיות ואז כל אחד יוכל להתייחס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעבירי לנו את ההערות האלה בכתב. את כל ההערות. << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> זה כבר הועבר ליועץ המשפטי. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> כפי שאת בוודאי יודעת, לא מעבירים ליועץ המשפטי בווטסאפ, מעבירים מכתב לוועדה, למזכירות הוועדה, את בוודאי יודעת. << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> אני מבינה ואעשה את זה אבל אתן רק דוגמה אחת כדי שתבינו כמה זה חורג. בסעיף ז3(4) מתייחסים לאפשרות שאדם ביקש הגבלה ולא הסכים בהכרח להגבלת ניידות, חברת הסלולר יכולה להודיע לו תוך 24 שעות מעת החתימה שהם מוסיפים הגבלת ניידות. אתם מבינים את הפריצה הזאת? שולחים לו אס.אמ.אס, ראית לא ראית, חתמת לא חתמת, לא יודע ואז אתה נכנסת לזה. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> לא הבנתי את ההערה. לאיזה סעיף את מתייחסת? << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> אני מתייחסת למה שמופיע כסעיף (ד) בעמוד 5. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא הדיון. עכשיו זה דיון כללי. תתייחסי לזה כשנגיע לסעיף. << דובר_המשך >> רחל גור: << דובר_המשך >> זו פגיעה עקרונית בעיקרון החוזים, שאתה יודע על מה אתה חותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשנגיע לסעיף. לא נתחיל עכשיו לעבור מסעיף לסעיף. היה לך משהו עקרוני, אמרת את זה. << קריאה >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה נושא עקרוני, הסעיף זה הביטוי שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתייחס לסעיף כשנגיע אליו. אליהו קמינסקי - יצא. תהילה אטיאס, בבקשה. << אורח >> תהילה אטיאס: << אורח >> אני מבת קול, בת קול זה ארגון של נשים לסביות, טרנאסיות, חרדיות ודתיות. קו הקשב שלנו היה חסום, נשים חרדיות לא יכלו להתקשר אלינו, לא יכלו לדבר אתנו אם הייתה להם מצוקה וכל מה שקשור לזהות המינית. הטלפון שלנו היה חסום והוא חסום עד עכשיו. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> בדיון הקודם עלתה האפשרות לעשות מספר פתוח. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> ישנן קריטריונים לקבלת מספר של ארבע ספרות, זה מה שעלה בדיון. << דובר_המשך >> תהילה אטיאס: << דובר_המשך >> זה בעייתי מכמה בחינות. זה בעייתי מכיוון שיש בתי ספר של הילדים ומוסדות החינוך שבודקים איזה מספרים יש לך. אם יש לך מספר אחר אז הם לא מקבלים אותך, את זה אני יודעת מנשים מבת קול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את יכולה לקבל מספר לפי הקריטריונים של משרד התקשורת, לא נכנס לזה עכשיו. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> היא לא עומדת בכללים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אז תשנו את הכללים. << דובר_המשך >> ברוריה מנדלסון: << דובר_המשך >> היא לא נותנת שירות 24/7, שירות ארצי. עמותה שנותנת שירות רק במקום אחד, או שהשירות לא ניתן 24/7, לא יכולה לקבל מספר מקוצר. << דובר_המשך >> תהילה אטיאס: << דובר_המשך >> אנחנו לא נותנות שירות 24/7. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תגישו בקשה לשר התקשורת שישנה את הכללים אם זה כל כך חשוב. << דובר_המשך >> ברוריה מנדלסון: << דובר_המשך >> אבל יש הרבה עמותות כאלה. << קריאה >> שי ברמסון: << קריאה >> לתת בינתיים, כדי להציל אנשים. אנשים בעיקר מהמגזר שלך, חבר הכנסת אזולאי, פונים אלינו ודורשים את השירותים שלנו, אי אפשר בינתיים לחסום אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם יכולים להתקשר אליכם באופן ישיר. << קריאה >> שי ברמסון: << קריאה >> למה אדם צריך לחפש עכשיו את המספר של שי ברמסון במקום שפשוט אפרסם את מספר הסיוע שלי, שהוא חסום בעיקר לציבור שפונה אלינו, שזה הציבור שלכם. << דובר_המשך >> תהילה אטיאס: << דובר_המשך >> שיתקשר באופן ישיר אלי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אליך, לעמותה שלך. << דובר_המשך >> תהילה אטיאס: << דובר_המשך >> אבל העמותה חסומה. זה המספר שחסום. קו הקשב של בת קול לא עובד 24/7, יש פה קריטריונים מסוימים, זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יכול לפתור את הבעיה הזאת. << קריאה >> שי ברמסון: << קריאה >> בינתיים אנשים נפגעים, אנשים בעיקר מהמגזר החרדי, שיש להם קשר לקהילה הלהט"בית, שיש להם צרכים מסוימים, הם יפגעו בגלל החוק הזה << דובר_המשך >> תהילה אטיאס: << דובר_המשך >> מדובר פה בפיקוח נפש ובהצלת נפשות. מה זה שאתה לא יכול להתייחס לזה? לכל הדברים האחרים התייחסתם וכשאני מביאה משהו לפתחכם, או כשלובי 99 מביאים פה משהו לפתחכם, פתאום אתם לא יכולים להתייחס לזה. זה הזמן, תתייחסו לזה עכשיו. כשחבר הכנסת אזולאי הביא את הסיפור של החינוך של הילד שלו, התייחסתם, אז תביאו גם את זה עכשיו. << קריאה >> שי ברמסון: << קריאה >> זה הרבה יותר, זה עניין של חיים ומוות. אם אומרים לבן אדם לעבור טיפול המרה והוא הולך להתאבד כי אין אף אחד בעולם ששומע אותו והוא מתקשר לחברותא כדי לקבל את הסיוע הזה והוא חרדי, זו בעיה. אי אפשר לעצום עיניים, להגיד שנעביר את החוק הזה ויהיה בסדר בגלל החינוך, אי אפשר. << דובר_המשך >> תהילה אטיאס: << דובר_המשך >> אי אפשר להגיד להתייחס אחר כך, מתי זה אחר כך תתייחסו עכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך להביא נתונים הכי קיצוניים. << דובר_המשך >> תהילה אטיאס: << דובר_המשך >> מה קיצוני? << קריאה >> שי ברמסון: << קריאה >> קודם גם הביאו מקרי קיצון. << דובר_המשך >> תהילה אטיאס: << דובר_המשך >> לובי 99 העלה מקרים, אנחנו העלינו, לזה אתה לא מתייחס. כשהם העלו את הדברים התייחסת, מה המגמתיות הזאת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא פסלתי, אמרתי לא כרגע. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לגבי מה שאמרת בעניין ההתאבדות, יש מרכז סיוע של משרד הרווחה. << קריאה >> שי ברמסון: << קריאה >> הוא לא מכיר, הוא לא יתקשר לשם. זה גם לא מפורסם. בגלל זה אנחנו קיימים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אז תגישו בקשה מסודרת למשרד התקשורת. << קריאה >> שי ברמסון: << קריאה >> זה בתהליך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמעתי אותכם. ללובי 99 אמרתי שיגישו את ההערות שלהם בכתב. את לא צריכה לייצג אותם, הם יודעים לייצג את עצמם. לגבי מה שאת אומרת, יש דרך לקבל מספר של ארבע ספרות. << קריאה >> שי ברמסון: << קריאה >> אבל מה יהיה בינתיים? זה לוקח זמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא ויכוח ואני לא נכנס לוויכוח הזה. << דובר_המשך >> תהילה אטיאס: << דובר_המשך >> זה לא קשור למספר הזה. אנחנו צריכים לעמוד בקריטריונים מסוימים כדי לקבל את המספר הזה, כמו מוקד 24/7 ואנחנו לא עומדים בהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יכול לפתור את הבעיה הזו במסגרת החוק הזה. אם אתם חושבים שצריך לשנות את הקריטריונים הלאה, תפנו לשר התקשורת. << קריאה >> שי ברמסון: << קריאה >> שר התקשורת ייתן לנו אישור? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע. << קריאה >> שי ברמסון: << קריאה >> זה חשוב, זה חיוני, מדובר בחיי אדם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא לחוק הזה, זה הכול. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> לפי מה שכתוב, אם מדובר בחיי אדם צריך להיות כונן בלילה שנותן את השירות. מוקד שמאויש 24/7 או עם הפניה אוטומטית לכונן שנותן שיורת מקביל לשירות הניתן מהמוקד. << אורח >> תהילה אטיאס: << אורח >> אבל אין לנו כוננים 24/7. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אמרת שזה פיקוח נפש, בפיקוח נפש צריך 24 שעות. << דובר_המשך >> תהילה אטיאס: << דובר_המשך >> אנחנו עמותה, תביא לי כסף ואני אפתור את הבעיה. בוא ותממן לי את זה, שהמדינה תממן את זה ואני אשים כל הזמן כוננים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תחייג 1221 של איחוד הצלה, זה פיקוח נפש. << דובר_המשך >> תהילה אטיאס: << דובר_המשך >> תממן לי את זה, תממן לי את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש ממך לצאת החוצה. את חושבת שתשתלטי על הדיון בצעקות? צאי החוצה בבקשה. שלו יקיר בבקשה. << אורח >> שלו יקיר: << אורח >> שלו יקיר מהבית הפתוח. יש פה שני דברים מאוד מהותיים. יש גם עניין של רצון לשלוט בקהל באופן מוחלט, אני לא מקטין בכלל את הסיפור של מספרי הטלפון, קצת כמו הוויכוח שלך עם חבר הכנסת קריב. טלפון הוא דבר שהוא מאוד בסיסי ושליטה בצורה כל כך מוחלטת בטלפונים זה דבר ריכוזי ומונופול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טלפון זה בסיסי היום, אין ויכוח בינינו. אבל אם אני מוותר על הזכות להחזיק את אותו מספר אני לא מבין מה הסיפור? << דובר_המשך >> שלו יקיר: << דובר_המשך >> כשאתה חלק מקהילה ומסתכן בנידוי או בחוסר תקשורת עם המשפחה או חברים זה משהו אחר, זה לא סתם לעבור - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> פתאום כולכם מבינים במגזר החרדי, זה מדהים. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> מיצינו את הדיון הרעיוני. << דובר_המשך >> שלו יקיר: << דובר_המשך >> אני בא לייצג את חברי הקהילה הלהט"בית שבאים מהקהילות החרדיות וקהילות שמרניות באופן כללי. כל הסיפור של החוק מונע מאנשים, חברים וחברות מהקהילה שלי, שבאים מקהילות חרדיות, לקבל סיוע ומענה. אתה יכול להגיד מפה עד מחר מה אפשר לעשות, בסופו של דבר אתה מקשה על אנשים לקבל סיוע. אני לא מתווכח עם הסיפור של החינוך. אני לא מפרסם את הערכים ההומואים שלי ומזמין אנשים להיות חלק מהקהילה, אני רוצה להוות מקום שאנשים שמפחדים יוכלו להגיע אליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין אף עמותה להט"בית עם ארבע ספרות? << אורח >> שלו יקיר: << אורח >> אין כזאת. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אין לי את הרשימה מולי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תביאו לי לישיבה הבאה. לא חייבים להגיע לכל העמותות, אם יש אחת שיש לה, אין בעיה. << קריאה >> שי ברמסון: << קריאה >> למה לא? אנחנו גרים בירושלים - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שיגישו למשרד התקשורת בקשה לארבע ספרות, אם יגישו, שר התקשורת יאשר להם והכול בסדר. << קריאה >> שי ברמסון: << קריאה >> למה להקשות? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה אתה רוצה, שיאשר לך נגד הקריטריונים? אם מחר אני רוצה להקים עמותה, שר התקשרות יאשר לי אם אני לא עומד בקריטריונים? << קריאה >> שי ברמסון: << קריאה >> אבל מי קבע את הקריטריונים ולגבי מה זה? אם עמותות להט"ביות לא קבלו סיוע מהמדינה המון שנים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צא החוצה כי אתה מפריע. אם אתה רוצה להישאר אל תתפרץ. אין לך זכות יתר. אם יש עמותה אחת שיש לה ארבע ספרות, אפשר לפנות אליה, לא חייבים שיהיה ל-100 עמותות את האופציה הזאת. לא באנו לטפל בעמותה ספציפית לך או שלו. אתה אומר שצריך לקבל שירות כזה וזה מקובל עלי, יכול להיות שצריך, אבל צריך לבדוק אם יש עמותה כזו, אם אין, אולי צריך לתת לאחת העמותות גם אם היא לא עומדת בקריטריונים. אבל לא אנחנו ולא בדיון הזה צריכים לפתור את הבעיה הזאת. << דובר_המשך >> שלו יקיר: << דובר_המשך >> מה זאת אומרת? אלה חיי אדם. יש פה סיפורים של אנשים שפנו אלינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין קשר לדיון הזה ולחוק הזה. זה הכול. יכול להיות שמגיע לכם שינוי קריטריונים, אבל זה לא קשור לחוק הזה. << דובר_המשך >> שלו יקיר: << דובר_המשך >> אבל באתי לספר לך מה הקשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז שמענו. אני מציע ששר התקשורת - - - << אורח >> מתנאל מזור: << אורח >> יש ועדה מייעצת. דוגמה לעמותות שיש להן מספר זה מוקד ער"ן, מוקד נפגעי אונס ותקיפה מינית - - - << אורח >> שלו יקיר: << אורח >> אלה לא עמותות ללהט"בים. להט"ב דתי או חרדי לא ידע להיעזר בער"ן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תבדוק אם יש עמותה מסוימת, להט"בית שכן יש לה ארבע ספרות. אם אין, תבדקו אפשרות לתת לעמותה אחת לפחות ארבע ספרות גם אם היא לא עומדת בקריטריונים. זה נשמע לי הגיוני. << אורח >> מתנאל מזור: << אורח >> קודם כל שמי שמעוניין בזה יגיש בקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמובן. << אורח >> שלו יקיר: << אורח >> אבל למה אחת? אנחנו נותנים מענה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יכול לתת פתרון לכל העמותות. << אורח >> שלו יקיר: << אורח >> אני לא מבקש שתיתן פתרון לכל העמותות, אנחנו נותנים מענה לתושבי ירושלים. מה הקשר לבאר שבע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מקבל את הטענה שצריכה להיות אפשרות לפנות, אבל אני לא הולך לפתור עכשיו את הבעיה של כל העמותות הלהט"ביות. לאחת צריך להיות, אם אין, תגישו בקשה. אפילו לא הגשתם בקשה. << דובר_המשך >> שלו יקיר: << דובר_המשך >> מה עם עמותות של ערבים? של חרדים? של דתיים? יש המון עמותות של להט"בים, עמותה אחת תדע לתת מענה לכולם? ת << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעשו מוקד. << דובר_המשך >> שלו יקיר: << דובר_המשך >> מה זה תעשו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא באתי לפתור את הבעיה של הגופים האלה. << קריאה >> שי ברמסון: << קריאה >> אבל זה מה שבאנו לעשות בוועדה הזאת, לפתור את הבעיות שהחוק הזה מייצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנחיתי עכשיו את משרד התקשורת לפתור את הבעיה אבל בתנאי שתוגש בקשה. אם אין בקשה, מה אתם רוצים ממני? אני לא משרד התקשורת. << קריאה >> שי ברמסון: << קריאה >> מספר חירום כזה לא יוכל להיות חסום בנוסח הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי הצעת החוק, שלוש או ארבע ספרות אי אפשר לחסום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברשותך, כבוד היושב-ראש, בדקתי באתר של בת קול, אין אפילו מספר טלפון שם. << קריאה >> שי ברמסון: << קריאה >> כי חסמו אותו אז שינו את אופי השירות. << דובר_המשך >> שלו יקיר: << דובר_המשך >> תבקר בחברותא ותראה שיש שם מספרי טלפון של ארבע ספרות של משרד התקשורת והוא גם נחסם פעמיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא פוסל את זה שצריך, אבל צריך לפתור את זה במסגרת משרד התקשורת. אני חושב שגם אם לא עומדים בקריטריונים, עמותה אחת, תחליטו איזו, יהיה לה מספר כזה. << דובר_המשך >> שלו יקיר: << דובר_המשך >> למה עמותה אחת? זה נותן מענה לתושבים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא באנו עכשיו לעשות מוניטין לכל העמותות. תבחרו אחת. << דובר_המשך >> שלו יקיר: << דובר_המשך >> זה לא מוניטין, זה לתת סיוע. לתת מענה לחברי קהילה. אנחנו צריכים לתת מענה כמה שיותר טוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו עוברים לעורכת-דין ויקי שפירא רוזנברג, המרכז הרפורמי לדת ומדינה. לדעתי חבר הכנסת קריב ייצג אותך יפה. << אורח >> ויקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אני מבקשת לחזור לנושא העקרוני שבגינו הגשנו את העתירה נגד הפעולה של ועדת הרבנים. אני רוצה להבהיר עד כמה הצעת החוק הזו לא פותרת את הבעיות שהצבענו עליהם. כל הדברים שעלו פה באופן משוער, אם מחר חסמו מישהו, אם מחר יחסמו אדם פרטי בגלל שדעותיו לא מוצאות חן, או שיחסמו עסק, כל הדברים האלה קורים היום בשטח. ועדת הרבנים היום חוסמת קווים של עסקים פרטיים, של מוסדות צדקה, של בתי כנסת, של משרדים ממשלתיים בלי שום סיבה. הם לא יכולים להוכיח שיש כאן בעיה של פריצות או בעיה של חשש לחינוך הילדים. אין שום סיבה נראית לעין למה יש צורך לחסום את המספרים האלה מטעמי כשרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדקת את כל החסימות האלה אחד אחד? << דובר_המשך >> ויקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> בוודאי. זה מה שעשינו כשהתכוננו לעתירה. הגשנו עתירה רבת עמודים, מעודכנת והראנו באופן מפורש שנחסמים קווים בלי שום קשר לאיזה שהוא קריטריון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם בחוק יש התייחסות שאם מספר שהוא חסום, יהיה מוקד שתוך שעה יצטרך לשחרר אותו. << דובר_המשך >> ויקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> אני מבקשת להשלים את דבריי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו ועדה של חברי כנסת, הם רשאים לדבר. ניתן לך את האפשרות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם יש מספר חסום שלא היה מורשה, הוא ישוחרר תוך 24 שעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש התייחסות בחוק לזה? << דובר_המשך >> ויקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> לא. אני רוצה להבהיר, אני רוצה להשלים את דבריי. הקשבתי לחברי הכנסת, אני רוצה עכשיו לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, היועץ המשפטי יכול לענות על זה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא בטוח שזה נותן מענה - - - << דובר_המשך >> ויקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> אז אולי תתנו לי להשלים קודם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד, לא באנו לשמוע הרצאות. לאט לאט, אני אתן לך לדבר. << דובר_המשך >> ויקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> אני מבקשת רק להשלים את הנקודות שיש לי לומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תני ליועץ המשפטי לענות לך. כשתופיעי בבג"ץ תדברי כמה שאת רוצה. << דובר_המשך >> ויקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> אני מקשיבה לו. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אומר לגבי המספרים שאסור יהיה לחסום, אלה מספרים מקוצרים בעלי שלוש וארבע ספרות ומספרים שהוקצו למדינה או מוסדותיה, שעומדים בפרמטרים שניתנו בתקנות או ברישיון שנתן משרד התקשורת. אם ספק מורשה מצא שנחסם מספר שלא היה אמור להיחסם, הוא אמור לפעול להסרת החסימה ללא דיחוי. << דובר_המשך >> ויקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> אני לא מדברת על זה. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> הבנתי שזה לא נותן לך מענה אבל היושב-ראש ביקש התייחסות, את יכולה לפחות לתת לי להשלים משפט בלי לקטוע. ספק התקשורת אמור לפעול להסרת החסימה ללא דיחוי ולא יאוחר מיום עסקים אחד כלומר החוק קובע כפי שאמרתי מסגרת של איזה מספרים אסור לחסום ומה קורה אם הספק חוסם מספר שאסור היה לחסום אותו. << דובר_המשך >> ויקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> את כל זה אני יודעת אדוני, אני מעלה פה נקודה עקרונית. אתם מקימים גורם מכוח החוק, שאתם יודעים שהוא יהיה הגורם היחיד בחברה החרדית, לא יהיה עוד גורם. תהיה ועדה שתהיה בה נציגות לכל המגזרים של החרדים כפי שאמרתם. הוועדה הזו תוכל לחסום מספרים בלי שיש - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש בחוק אפשרות להקים עוד ועדות, זה לא נכון. << דובר_המשך >> ויקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> לא יעלה על הדעת שאני לא יכולה להשלים משפט. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אמרנו שנטפל בזה. << דובר_המשך >> ויקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> אני רוצה להשלים את דבריי. << דובר_המשך >> ברוריה מנדלסון: << דובר_המשך >> אנחנו משיבים לך. << דובר_המשך >> ויקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> אל תשיבי לי - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אל תדברי אליה בצורה כזאת, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את לא בעלת הבית, תוציאו אותה החוצה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה זה לדבר אליה ככה, היא נציגה של משרד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את צועקת על היועצת המשפטית של המשרד? << דובר_המשך >> ויקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> לא השלמתי את דבריי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק עם זה, תוציאו אותה החוצה. << דובר_המשך >> ויקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> פשוט לא יאומן. זו ועדה - - - אין חופש ביטוי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת קריב לקח את כל הזמן על העניינים שאת אומרת. << דובר_המשך >> ויקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> זו סתימת פיות. אתם לא רוצים לשמוע, אתם לא רוצים לדעת את האמת. בושה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמענו את קריב שעה שלמה. << דובר_המשך >> ויקי שפירא רוזנברג: << דובר_המשך >> אני נציגה של ארגון לא של חבר כנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. מוטי כץ מרשות החברות. << אורח >> מוטי כץ: << אורח >> מוטי כץ מהמחלקה המשפטית ברשות התחרות. אנחנו חושבים שבהצעה הזו בנוסח הקיים, בפרט בהגבלת הניידות, יש פגיעה תחרותית בכל הנוגע למפעילים סלולריים, למשל כאלה שרוצים לפעול ולהציע הצעות לציבור החרדי עם נותן כשרות אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה המהות של העניין, שהם רוצים להיות ביחד. במה יש פגיעה תחרותית? << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> יש מפעילים סלולריים שרוצים להציע הצעות לציבור החרדי, אבל לא מגיעים להסכמות עם ועדת הרבנים. אז הם רוצים להציע את זה תחת כשרות אחרת והם לא יכולים להציע הצעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשמשרד האוצר רוצה לבקש הצעה לכל עובדי המדינה, הוא חייב לקבל הצעה? הוא מקבל איזה הצעה שהוא רוצה מהמציעים. << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> אבל עובדי המשרד יכולים להחליט שהצעה אחרת משתלמת להם יותר ולעבור עם המספר שלהם לחבה אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם פה מאפשרים לעבור לחברה אחרת. << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> לא עם המספר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לגבי המחיר כן אפשר, אתם סתם זורים חול בעיני הציבור. אם אני נמצא בפרטנר עם 39.90 ופלאפון מציעים ב-12.90, אני יכול לעבור בקומה הכשרה. מבחינת המחיר התחרות היא תחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אומר שבסיס החוק הוא לא בסדר בגלל שאין אפשרות להציע הצעות. זה מה שאתה אומר? זה הכי חשוב במדינה? זה מה שהבן אדם רוצה, אין משמעות לעניין הזה? לרצון שלו? מה אתה רוצה, שוועדת הרבנים תפרסם מכרז? אני לא מבין את הטיעון, איפה יש פה פגיעה בתחרות. << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> ניסיתי לתאר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דבר, אנחנו רק מעמתים אותך עם הטענות. << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> תיארנו את הפגיעה בתחרות. אם מפעיל סלולרי רוצה להציע הצעת ערך לציבור עם נותן כשרות אחר, הוא מנוע מזה. << קריאה >> נרדה בן צבי: << קריאה >> הוא מדבר על ועדת הרבנים << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אנחנו חוזרים לאותו מקום. קודם כל מי שרוצה להקים ועדה נוספת יכול להקים ועדה נוספת. אם אני נכנס לחברה ולקחתי מהם טלפון של העבודה, אם אני מחר מתפטר, אני צריך להשאיר את הטלפון. << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> לא עם המספר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם הם משלמים לי וזה שלהם, בוודאי, גם את המספר. אבל כשחתמתי, חתמתי שהמספר לא שלי. האם אני רוצה לעבור ממסלול כזה או אחר בתוך הקומה הכשרה, הרי כל העניין שהתחרות היא במחיר, אני יכול לעבור באותה קומה לחברה עם מחיר יותר זול. << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> יש עוד פרמטרים לתחרות, אבל העניין הוא - - - << קריאה >> נרדה בן צבי: << קריאה >> השאלה היא גם הפיקוח. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מוכן גם לשלם יותר אם אצטרך. << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> יש כמות של לקוחות שחתמו לפני למעלה מעשר שנים, שהמספר לא שלהם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> סביר שאני אחד מהם. << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> אני יודע. אבל כיום, כשירצה לקום מפעיל סלולרי שירצה להציע הצעות ערך לציבור החרדי, אם הוא לא מגיע להסכמות עם ועדת הרבנים הוא לא יכול להיכנס, זו הפגיעה התחרותית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון שאתה רשות התחרות אבל יש עוד עקרונות בחיים חוץ מתחרות. << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> שמעתי את הערת היושב-ראש, התחרות היא לא הערך היחיד, אבל אנחנו כן רואים פגיעה מסוימת בנוגע לציבור ואנחנו כן חושבים שיש פתרונות ששומרים על הצביון ועל הרצון של הציבור החרדי בפגיעה תחרותית פחותה. אחד הפתרונות שאפשר לחשוב עליהם הוא צליל חיוג ייעודי לחברי הקומה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אומר לי היועץ המשפטי, שבהצעת החוק אין בכלל את ועדת הרבנים. << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> התייחסנו גם לפגיעה התחרותית בעמדתנו הפומבית, היא פורסמה אגב השימוע של משרד התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יכול לטעון איזה טיעון שאתה רוצה, זו זכותך המקצועית, אני לא מתווכח על זה. אני רק אומר שפה לדעתי הפגיעה בתחרות היא שולית בגלל כל המתווה וההסכמות של האדם שמבקש את זה. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> ואם אתה שם צליל, אתה פוגע בזכות המוזיקלית של - - - << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> אני חושב שאין תיעוד לזכות כזו. << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין שלכל דבר אפשר לראות פגיעה. << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> בעניין החשש נוסף שזו הזליגה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, היועץ המשפטי מבקש להשלים. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> אני אסב את תשומת הלב לכך שלעניין הגבלת ניידות מספרים קבענו במפורש שספק מורשה חייב לאפשר ניידות של מספר טלפון לספק מורשה אחר כל עוד זה באותה קומה. << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> כל עוד זו אותה ועדה. זה מה שאמרתי, מה לגבי מפעיל סלולרי שלא מגיע להסכמות עם ועדת הרבנים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה שייך להסכמות עם הוועדה. אם אני רוצה לעבור מפרטנר לסלקום אני לא צריך אישור של ועדת הרבנים. << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> רק אם שניהם חתומים עם אותו אדם או תאגיד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם אני בקומות הכשרות לא צריך אישור. << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מצטער אבל זה לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לא נכון? אין צורך באישור. לכן אני לא מבין את מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> אמר גם היועץ המשפטי, רק אם שניהם חתומים עם אותו אדם או תאגיד. רק בתוך הקומה. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> במסגרת אותה קומה. << קריאה >> נרדה בן צבי: << קריאה >> חייבים אישור של ועדת הרבנים אם רוצים לנייד את המספר לקומה כשרה שמפוקחת על ידי ועדת רבנים אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין, יש ועדה אחת. << קריאה >> נרדה בן צבי: << קריאה >> זה בדיוק העניין. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בוודאי שאם תקום עוד ועדה - - - << קריאה >> נרדה בן צבי: << קריאה >> יש עוד ועדה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אין עוד ועדה. << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> אם תקום מחר ועדה שתפעל לפי קריטריונים אחרים שיקבע הרב יוסף ותרצה לעבור לשם, אתה לא תוכל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לכן לקחתי את הוועדה הזאת ספציפית, גם היום יש לי קו שלהם. << קריאה >> נרדה בן צבי: << קריאה >> הקו לא שלהם, הקו הוא לא של הוועדה, יש פה בלבול מונחים. << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> אני רוצה להתייחס לעניין נוסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתבת לנו? << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> זה פורסם בעמדתנו הפומבית, אם צריך, נעביר אותה שוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכתוב לנו עמדה לגבי הצעת החוק, זה שכתבת עמדה פומבית זה לא מעניין אותנו כרגע. אתה צריך להתייחס להצעת החוק עצמה. אם יש לך הערה שקשורה לניוד, כשנגיע לסעיף תגיד אותה. אבל בלי קשר לזה, תכתוב הערות לוועדה ואנחנו נתייחס לזה. מה שנכון, נקבל, מה שלא, לא. << דובר_המשך >> מוטי כץ: << דובר_המשך >> הנושא הנוסף שדובר זה הזליגה לשדה המסחרי. נאמר שיהיה עוד שיח, אנחנו נבקש להצטרף לשיח הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. אגף תקציבים רוצה להגיד משהו? אתם מפסידים כסף? << אורח >> נעם דן: << אורח >> לנו לא רק אכפת מכסף, אכפת לנו מהכלכלה באופן כללי. שמי נעם, רכזת תקשורת באגף תקציבים במשרד האוצר. לא מדובר בחוק פשוט מבחינת ההשפעות הכלכליות שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה השפעה כלכלית? << דובר_המשך >> נעם דן: << דובר_המשך >> זה לא רק על האוכלוסייה הספציפית, שזו האוכלוסייה שעמדה לנגד עיני מי שהציע את הצעת החוק הזו, לנו יש חשש, שאני לא הראשונה שמעלה אותו פה, שההגבלות המדוברות בחוק יזלגו גם לאוכלוסייה הכללית באופן שלא בהכרח תואם את מטרות החוק כפי שהתכוונו אליו מציעי החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסבירי לי מה ההשפעה הכלכלית? << דובר_המשך >> נעם דן: << דובר_המשך >> כל השיח נסב סביב קומות כשרות, בשום סעיף בחוק לא מדובר ספציפית על קומה כשרה, על אוכלוסייה ספציפית בחרדים. לא כתוב בשום סעיף בחוק, גם לא בהגדרות. אני לא רוצה להביע התנגדות עדיין אלא לחדד יחד עם גורמי המקצוע ועם המציעים את הנוסחים על מנת לדייק את זה כדי שלא תהיה השפעה על האוכלוסייה הכללית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל אין שום בעיה, את נציגת האוצר, בוודאי שהיועץ המשפטי שלנו ישב אתך על העניין הזה, רק תכתבי לו מה לדעתך צריך. בלי קשר, לא שמעתי תשובה ממך מה ההשפעה הכלכלית של זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בהקשר הזה, כמובן שאנחנו פתוחים, בהובלת חברי הכנסת היוזמים, לקיים שיח גם עם נציגי משרד האוצר, לגבי דיוקים ככל שנדרשים. אני רק מסב את תשומת הלב לכך שגם נוסח החוק הקיים, בסעיף 51ג' בעצם משתמש באותה טרמינולוגיה ניטרלית. כלומר גם שם נכתב היום: מנוי או קבוצת מנויים יכולים לבקש מחברות תקשורת, ממי שעוסק בסחר, בציוד קצה רט"ן או בציוד תקשורת בבקשה פרטנית ומפורשת להגבלות או חסימות לגבי ציוד קצה או ציוד תקשורת. מכיוון שאנחנו משתלבים בחוק קיים השתמשנו באותה טרמינולוגיה ניטרלית והרחבנו אותה, אבל לא כתבנו כמובן שמדובר על קומה כשרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם את רוצה לדייק, תשבי עם היועץ המשפטי שלנו ונעשה את התיקון בשמחה. << דובר_המשך >> נעם דן: << דובר_המשך >> האם אפשר שנטע מהלשכה המשפטית שלנו תאמר כמה דברים? << אורח >> נטע לי כהן: << אורח >> רציתי להוסיף שאמנם נצמדתם כמה שאפשר ללשון החוק הקיים, אבל מאחר ויש לנו כאן הרחבה של מגבלות קיימות ומאחר ויש לנו כאן מטרה מסוימת שאנחנו לא רוצים לסטות ממנה, אנחנו לא רוצים חלילה לשפוך את התינוק עם המים. לכן אנחנו רוצים לחוקק חוקים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, אנחנו בעד. עורכת דין נרדה בן צבי בבקשה. << אורח >> נרדה בן צבי: << אורח >> אני עורכת דין של טלזר 019 חברת תקשורת ואנחנו בעד קומות כשרות. לא רק שאנחנו בעד קומות כשרות, אנחנו מנהלים בימים אלו הליך משפטי בבית המשפט במחוז מרכז נגד כל חברות התקשורת האחרות בגלל שאנחנו רוצים להציע שירות של קומה כשרה. יש לנו הקצאה ממשרד התקשורת לקומה כשרה. יש לנו ועדת רבנים משלנו כי אנחנו לא רוצים לעבוד עם ועדת הרבנים לענייני תקשורת, שהיא עמותה בפירוק שנמצאת בהליך של פירוק על ידי רשם העמותות בגלל טענות קשות מאוד לאי סדרים ולחסימה שרירותית של מספרים. אנחנו רוצים להציע את השירות הזה עם ועדת רבנים אחרת והצעת החוק הזאת נוכחית, כמו שהיא מונחת על שולחן הוועדה הנכבדה כאילו נתפרה לטובתה של ועדת הרבנים לענייני תקשורת. באנו לבית המשפט ואמרנו את מה שאני אומרת עכשיו לוועדה, אין מעמד בחוק לוועדת הרבנים לענייני תקשורת. זו עמותה פרטית שאין לה שום מעמד בחוק - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבין, את רוצה להקים ועדה משלך? << דובר_המשך >> נרדה בן צבי: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תקימי, מישהו מפריע לך? רק אני לא יודע מי יצטרף לוועדה שלך. << דובר_המשך >> נרדה בן צבי: << דובר_המשך >> יש. אין בעיה. התשובה היא שיש לי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש פה כאלה שייצגו את עצמם ולא רוצים את ועדת הרבנים, יכול להיות שיצטרפו. << דובר_המשך >> נרדה בן צבי: << דובר_המשך >> אם חבר הכנסת אזולאי ירשה לי, אוכל להתייחס לדברי היושב-ראש. אני רוצה להגיד כך, יש לנו ועדת רבנים שאנחנו הקמנו, אין לי בעיה עם החוק הקיים, החוק הקיים בסדר גמור. הצעת החוק הזאת שהוגשה, אחרי שבאנו לבית המשפט ואמרנו שלא נותנים לנו להציע שירות לציבור החרדי, אנחנו רוצים להציע את השירות עם ועדת רבנים שאנחנו הקמנו, שרק מי שרוצה להתנייד לקומה כשרה שמפוקחת על ידה, יתנייד אליה. אז הוגשה הבקשה הזו, שאמנם השם של ועדת הרבנים לא מופיע בה, אבל כל הסעיפים בה מיועדים לבצר את המעמד המונופוליסטי של ועדת הרבנים לענייני תקשורת ולמנוע ניידות. הניידות היא שם המשחק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני צריך להבין, את בעד החוק אבל שתהיה ועדה שאת שולטת בה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הבעיה היא שלא יהיה מונופול. << דובר_המשך >> נרדה בן צבי: << דובר_המשך >> הבעיה היא שלא יהיה מונופול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החוק ניטרלי במובן הזה שכל אחד יכול להקים ועדה, אבל את צריכה ציבור שיסכים לה. << דובר_המשך >> נרדה בן צבי: << דובר_המשך >> החוק לא ניטרלי. החוק בא וקובע כמה דברים מאוד קשים ומאוד בעייתיים. החוק הנוכחי קובע שבהסכם האחיד של חברות התקשורת ולא במסמך נפרד, אפשר להתנות התניות שמעבירות את הסמכות לקבוע הגבלות לגוף כמו הוועדה. שנית, ההצעה הזאת, במקום להסתכל על המאפיינים הטכניים, המהותיים, שאליהם התייחס חבר הכנסת ינון אזולאי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העברת לנו הערות? << דובר_המשך >> נרדה בן צבי: << דובר_המשך >> עדיין לא העברתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעבירי. נראה לך שנשב עכשיו על כל ההערות בדיון? << דובר_המשך >> נרדה בן צבי: << דובר_המשך >> אין בעיה, אני אשמח להעביר הערות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם הקמתם ועדת רבנים והיא כזו טובה, אני אפילו אעביר את המספר שלי, אם ועדת הרבנים הזאת תיתן לי גם מחיר טוב וגם כשרות שאני רוצה, למה לא? אני אחליף מספר, אני לא צריך את המספר, את יודעת מה זה לחבר כנסת להחליף מספר? << דובר_המשך >> נרדה בן צבי: << דובר_המשך >> משפט אחד אחרון, אני יכולה להגיד שבהקשר למה שאמרת, 019 אומרת בצורה ברורה שהפיקוח המונופוליסטי של ועדת הרבנים לענייני תקשורת עולה לציבור החרדי הרבה כסף כי 019 יודעת להציע מכשיר ב-150 שקלים כשוועדת הרבנים גובה 600 שקלים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה לא נכון. זה פייק מה שאת אומרת עכשיו. ב-150 שקלים את יכולה לקנות מכשיר כשר, עם סים ועם הכול, מתי שאת רוצה. כמו שיש במגזר הכללי טלפונים ב-500 ₪ וב-5,000 ואפילו ב-8,000 – שיגעון לקנות ב-8,000 מכשיר – אני יכול לתת לך מכשיר ב-150 שקלים ויש גם ב-80 שקלים. רוצה? << דובר_המשך >> נרדה בן צבי: << דובר_המשך >> אני משווה תפוחים לתפוחים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תראי לי במגזר הכללי טלפון ב-80 שקלים. למה סתם לזרות חול בעיניים של אנשים? תראי לי מסלול אצלכם שעולה 12.90. תראי לי מסלול בכללי שעולה 39.90 או 24.90, תפסיקו לבלבל את המוח ולזרות חול בעיניים. מספיק. את חברה עסקית, אני מבין את זה אבל אל תבואי ותגידי פה דברים לא נכונים. << דובר_המשך >> נרדה בן צבי: << דובר_המשך >> אני מוכנה לקבוע אתך פגישה ולהראות לך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אל תראי לי, בואי אתי לחנויות ואני אראה לך מכשירים ב-80 שקלים וב-150 שקלים. << דובר_המשך >> נרדה בן צבי: << דובר_המשך >> אני קובעת אתך פגישה, באה אתך ומראה לך. << אורח >> זלמן בלאק: << אורח >> עורך-דין זלמן בלאק, ועדת הרבנים לענייני תקשורת. אני רוצה להתייחס לשלוש נקודות שעלו בדיון: בקשר לזיהוי, אנחנו מדברים על קומה כשרה, יש דרישה חד משמעית בציבור החרדי שמעוניינים שהמספר שלהם יזוהה כמספר חרדי, מספר מסונן. << קריאה >> נרדה בן צבי: << קריאה >> אין לי בעיה עם זה. גם אני מציעה את זה. << דובר_המשך >> זלמן בלאק: << דובר_המשך >> אני לא מדבר אליך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה אין לך בעיה? את עכשיו שופטת בבית משפט עליון? צריכה להעיר לאנשים? מה הולך פה? זה נראה לך מקובל? << קריאה >> נרדה בן צבי: << קריאה >> אדוני, אני מתנצלת. << דובר_המשך >> זלמן בלאק: << דובר_המשך >> אני חוזר להערות של חבר הכנסת קריב, עם כל הכבוד אני לא משיב לך. כאשר אדם שולח את הבן שלו למוסד חינוך, לא משנה בן כמה הוא, אבל הוא מופיע עם מספר כשר, מנהל המוסד יודע - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע, שימו לב מה שאמרתי לחבר הכנסת קריב, שזה שהוא יכול למשוך את המספר איך שהוא, זה מטעה את הציבור החרדי כשהוא חושב שהוא מצלצל לאדם חרדי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זו תעודת זהות, כמו שאמרתי לך. << דובר_המשך >> זלמן בלאק: << דובר_המשך >> זו לא רק הטעייה, יותר מזה, לפני שהיו הטלפונים הכשרים, ילדים לא יכלו לבוא למוסדות החינוך עם טלפונים כי לא היה גורם פיקוח. מוסדות החינוך החרדיים לא נתנו להם להגיע לקייטנה כי לא ידעו שהטלפון הוא טלפון מסונן. היום, כשיש את התעודה הזאת ויש את המספר שמנהל המוסד יודע שכל מי שנמצא אצלו נמצא עם טלפון מסונן, זה מאפשר לאותם נערים לבוא עם טלפון. אם נאפשר את הניידות מחוץ לקומה אנחנו פוגעים פגיעה אנושה בכל אותם נערים שרוצים לבוא לישיבה או אותן נערות שרוצות לבוא לסמינר להשתמש בטלפון כשר. זו לא רק ההטעיה, ברגע שנפרוץ את החומות, הם לא יוכלו לעשות שימוש בטלפון בכלל. זה בקשר לנושא הזיהוי, הרגשתי שזה מפריע ליושב-ראש לכן התייחסתי לזה. נושא נוסף זה נושא הזליגה לצד המסחרי. אמרו שחברה תיתן העדפות בתנאי שהוא יחתום שהוא יישאר תחת אותה ועדה ולא ינייד למספר אחר. אז בעמוד 3 יש התייחסות מפורשת לעניין הזה, בכדי ליצור התניה על הניידות צריך שלפחות שני ספקים יתנו את אותו שירות. אנחנו צריכים שגם אורנג' וגם פלאפון יתנו את אותו שירות, מה שמונע את האפשרות להכניס את זה לפן המסחרי, כי אם שתי חברות ייצרו ביניהם מנגנון כזה לטובת מניעת תחרות, זה יהיה הסדר כובל פר אקסלנס, אני לא רואה איך אפשר לעקוף את זה. << קריאה >> מוטי כץ: << קריאה >> אני רק אגיד שהניתוח המשפטי הזה לא בהכרח מקובל עלינו. הוא לא נכון. << דובר_המשך >> זלמן בלאק: << דובר_המשך >> בסדר, וצריך 10,000 מנויים בשביל לעשות את זה, לכן זה משהו שהוא כמעט לא אפשרי במובן הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דווקא חברות סלולר מרוויחות מהקומה הכשרה. יש להם גם אנשים בקומה הכשרה והם גם מחזיקים עוד טלפון שהוא לא כשר. << אורח >> נעם דן: << אורח >> אני חוששת שחברות הסלולר ינצלו את זה. << קריאה >> נרדה בן צבי: << קריאה >> חברות הסלולר יוצרות קרטל שמונעות תחרות באמצעות הוועדה הנוכחית. אדרבה, אני רוצה ועדות, שיהיו כמה ועדות. כמו שיש כשרות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד פעם את משתלטת על הדיון? << קריאה >> נרדה בן צבי: << קריאה >> אני לא משתלטת על הדיון, אני מנסה להשחיל מילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תשחילי, לא צריך. << אורח >> זלמן בלאק: << אורח >> זה מאוד מעניין שחברה מסחרית דורשת פיקוח על עצמה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש חבר כנסת ערבי, לא אגיד את שמו, שביקש ממני גם קומה כשרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן אני אומר שהחוק הזה לא חל רק על חרדים. << קריאה >> נרדה בן צבי: << קריאה >> מה הבעיה להקים כמה ועדות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החוק מאפשר. << קריאה >> נרדה בן צבי: << קריאה >> הוא לא מאפשר. יש חסמי כניסה, הוא לא מאפשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אומר שוב, יש לך הערות, תעירי את ההערות שלך בכתב. << קריאה >> איתי עצמון: << קריאה >> הטענה שלך לא נכונה << קריאה >> נרדה בן צבי: << קריאה >> הטענה ממש נכונה. יש חסמי כניסה שמונעים כניסה של ועדות אחרות וספקים סלולריים אחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק. יש לנו יועץ משפטי, את חולקת עליו, אין בעיה. יש לך הערות, תעירי בכתב. אפילו לא טרחת לשלוח לנו כדי שנסתכל. << קריאה >> נרדה בן צבי: << קריאה >> אני אשלח בשמחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מישהו נוסף? אתה דברת כבר. << אורח >> שי ברמסון: << אורח >> זה היה בשביל להציל חיים, אני לא מדבר סתם. אפשר עוד משהו אחד קטן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בקצרה. << דובר_המשך >> שי ברמסון: << דובר_המשך >> חבר הכנסת אזולאי, בסופו של דבר חסמנו את הגישה לאפליקציות, חסמנו את הגישה לאינטרנט, חסמנו את האס.אמ.אסים, יש רק מספר טלפון זה שאנחנו מחזיקים אותו, הרי אף אחד היום בלי מספר טלפון, זה דור שכדי לדבר אתו צריך לתאם אתו קודם. זה רק לציבור החרדי, במידה ויש קו סיוע, למה לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה עמותות שקשורות ללהט"בים יש היום? << דובר_המשך >> שי ברמסון: << דובר_המשך >> 15. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה לכולם? << דובר_המשך >> שי ברמסון: << דובר_המשך >> לא, אני אומר שבינתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן אמרתי שלדעתי זה דבר שצריך לעשות. אם אף אחת לא עומדת בקריטריונים, צריך להחליט על אחד שיהיה. << דובר_המשך >> שי ברמסון: << דובר_המשך >> למה אחד? ובינתיים עד שיהיה המספר הזה, אנחנו מאבדים אנשים, זה מה שאכפת לי ממנו, זה העניין. << קריאה >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << קריאה >> יש מספרים 1201, 1202, 1203. << דובר_המשך >> שי ברמסון: << דובר_המשך >> זה לא קשור ללהט"בים, זו עזרה נפשית. אני מדבר על מענים מיוחדים וייחודיים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אמרת שזה פיקוח נפש, כשאדם רוצה להתאבד, אם זה פיקוח נפש יש לו את ער"ן. << דובר_המשך >> שי ברמסון: << דובר_המשך >> הוא לא יתקשר לער"ן כי לא בהכרח הם מבינים אותו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איחוד הצלה 1221 הם לצורך העניין 24 שעות גם בשבת. אם זה פיקוח נפש אתם לא עושים את זה 24 שעות, אז על איזה פיקוח נפש אתה מדבר אתי. << דובר_המשך >> שי ברמסון: << דובר_המשך >> אדוני, אני נותן מה שאני יכול. עד לא מזמן לא היה בכלל תקצוב לעמותות. אנחנו מנסים כמה שיותר לשפר את המענים האלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם הוא רוצה להתאבד בלילה? אני אומר לך שזה לא שוויוני להציל רק את אלה שרוצים להתאבד ביום. << דובר_המשך >> שי ברמסון: << דובר_המשך >> תעזור לי ונעשה 24 שעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מתכוון שלכל 15 העמותות יהיה קשר ישיר. << אורח >> שלו יקיר: << אורח >> למה לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא, זה המצב. אני מבקש ממשרד התקשורת לעשות בדיקה של העניין הזה ושלפחות לעמותה אחת, אתם תחליטו איזה, שיהיה לה מספר. << דובר_המשך >> שלו יקיר: << דובר_המשך >> למה אתה מקשה על אנשים לקבל סיוע? למה להקשות עליהם? << אורח >> שי ברמסון: << אורח >> נראה גם מה קרה לבקשה הקודמת עם השר הנדל, גם היא נעלמה. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> הגשתם בקשה? << דובר_המשך >> שי ברמסון: << דובר_המשך >> הייתה בקשה שאני יודע עליה עם השר הקודם. << אורח >> מתנאל מזור: << אורח >> אנחנו לא נתקלנו בזה. << דובר_המשך >> מתנאל מזור: << דובר_המשך >> זה היה מול השר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:58. << סיום >>