פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים וחמש

הכנסת



3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
05/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 98
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, ט"ז בתמוז התשפ"ג (05 ביולי 2023), שעה 10:10


סדר היום:
 << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "הצרתו של פרויקט כביש הברך לצורך שמירה על פארק המסילה בירושלים" – הצעה לדיון מהיר של ח"כ אורית פרקש הכהן וח"כ צגה מלקו << הלסי >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
ארז מלול – מ"מ היו"ר
נאור שירי


חברי הכנסת:
אורית פרקש הכהן
צגה מלקו


מוזמנים: 
	אבינועם אבי בן צור
	–
	מתכנן מחוז ירושלים, המשרד להגנת הסביבה

	זוהר זולר
	–
	סמנכ"ל, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

	ישי טלאור
	–
	המפקח על התעבורה מחוז ירושלים והדרום, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

	נועה גולדשמיט
	–
	רפרנט תשתיות תחבורה במחוז ירושלים, מנהל התכנון

	אדיר שורץ
	–
	חבר מועצת העיר, עיריית ירושלים

	יואל אבן
	–
	מהנדס העיר, עיריית ירושלים

	קובי ממילה
	–
	מנהל אגף תשתיות והנדסה, עיריית ירושלים

	יוסי סעידוב
	–
	יו"ר מנהל קהילתי שכונת הקטמונים ירושלים

	ענת מופקדי
	–
	מנכ"לית "אנו עושים שינוי"

	נתן אילני
	–
	תושב ירושלים

	יובל שלם
	–
	תושבת השכונה

	דנה הירשפלד
	–
	תושבת




ייעוץ משפטי: 
לירון אדלר מינקה 

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות
<< נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "הצרתו של פרויקט כביש הברך לצורך שמירה על פארק המסילה בירושלים", של ח"כ אורית פרקש הכהן, צגה מלקו (מס' 83). << נושא >>  



 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה בעניין הצעה לסדר של חברת הכנסת אורית פרקש הכהן בעניין פרויקט כביש הברך, וגם חברת הכנסת צגה מלקו. אורית פרקש לפני שאני אדבר, תציגי.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

בוקר טוב אדוני יושב הראש, תודה על הדיון החשוב הזה. אתה יודע שאני בדרך כלל פעילה בוועדות הכלכליות בכנסת, בוועדת הכלכלה, בוועדת הכספים אבל אני גם תושבת ירושלים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

ומגיעה גם לפעמים לוועדת חוקה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

ומגיעה לוועדת חוקה כי שם זה תענוג פשוט צרוף, כן בהחלט.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אני מרגיש פה כמו היום נופש בדיונים לעומת שם.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אני חבר גם ועדה שם.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אז באמת קודם כל תודה רבה על הדיון. אבל בתור תושבת העיר ירושלים ומישהי שמתגוררת בשכונת בקעה, בעצם נחשפתי לסוגיה שקשורה לכביש הברך ולפארק המסילה בירושלים. אני לא יודעת אם אתה יודע, אבל פארק המסילה בירושלים, וירושלים בכלל, ביחס לערים אחרות לא משופעת בלשון המעטה, באזורים ירוקים, באזורים שנותנים הרחבה לנפש לתושבי ירושלים, לא בצורה נאותה ביחס לגודל של העיר הזאת ולפוטנציאל שלה. ופארק המסילה הוא פנינה בעיר, שהתפתח בשנים האחרונות, הוא מהווה מוקד משיכה תיירותי לאנשים מכל רחבי הארץ שפשוט באים ועוברים דרך הטבע בהליכה רצופה, פשוט דבר מדהים ביופיו, שאתה הולך באמצע העיר מתחנת הרכבת, אתה יודע איפה זה תחנת הרכבת ליד עמק רפאים באזור, באמת, של השכונה, אפשר לנסוע באופניים, אפשר ללכת. 

אני בעצמי, אני מודה, אחרי ימים מאוד עמוסים בקריירה שלי לפעמים, כשאני רוצה להתפנק, אני לוקחת את הקטנה שלי, אנחנו הולכות ברגל עד מלחה. הולכות ברגל יותר, ובעצם אתה מוצא איזו פנינה של טבע ואתה הולך יחסית בשטח ירוק בין מקומות מאוד מאוד יפים בעיר ירושלים. 

מה שנחשפתי אליו זה ששיקולי התחבורה של העיר ירושלים עומדים לפגוע פגיעה משמעותית בפארק הזה ובתוואי שלו, שבעצם מחבר בין שכונות העיר ממזרח וממערב. אני רוצה כאן לפרוטוקול להקריא את הפרטים שכתבתי בפניה לדיון הזה. 

הפארק הזה באמת מהווה ריאה ירוקה בעיר שסובלת ממחסור בשטחים ירוקים, מוקד משיכה תיירותי להולכי רגל ורוכבי אופניים מכל הארץ. שכונת תלפיות בעובר הפארק מאופיינת בצפיפות קיצונית ובפקקים בשל היותה מתחם מסחר, ובאמת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים פעלה לשילוב רכבת קלה באזור התעשיה שם בצורה שסמוכה לפארק, ועם זה, באמת אין לי בעיה. אבל מה שיש לי בעיה איתו זה כשהגעתי לשם ראיתי בעצם קבלנים עובדים במרץ, ברגע זה ממש שאנחנו מדברים, ובעצם לא מסתפקים רק ברכבת, אלא בעצם חותכים וקוטעים את הרצף שקיים היום בפארק הזה, עם כביש, תקשיב לי אדוני יושב הראש, לא פחות, שיהיה עם ארבעה נתיבים. כלומר בפארק עצמו מימין תרוץ רכבת קלה, שאתה יודע, זה גם יקלקל אבל זה באמת הכרח המציאות, חייבים רכבת קלה בירושלים, אבל מהצד השני גם חותכים את הרצף של כל הדבר היפה הזה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

זה יעלה לכם גם את מחיר הדיור שם על הדרך.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אני לא בטוחה. דרך אגב אני לא בטוחה, אם יורשה לי אני חושבת שדווקא הדירות והשכונות שסמוכות לפארק המסילה שהוא כל כך יפה, הערך שלהן יעלה ולא להיות סמוכות לכביש של ארבעה נתיבים. הכביש הזה בעצם שקוטע את כל הרצף של פארק המסילה יהיה בן ארבעה נתיבים. ואז מה עושים? כי בעצם חותכים את הרצף הזה שהיום משמש את הולכי הרגל ואת תושבי ירושלים ונותן להם אויר לנשימה. 

מוסדות התכנון של עיריית ירושלים בהמלצת מהנדס העיר בעצם מה שעושים זה חותכים את הרצף של הפארק הזה ומה שיאלץ את כל המסלול הזה להפוך ולקבל גשר, יעשו גשר שמימינו תהיה הרכבת ומתחתיו ירוץ כביש של ארבעה נתיבים, ועכשיו כל מי שיצא להליכה באזור שקט ונעים, בעצם יצטרך לעלות על איזה גשר ואני לא יודעת כמה אדוני מכיר את ירושלים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אני ירושלמי.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מאיזו שכונה?

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

רמות.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

רמות. שכונה יפה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

מאוד יפה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

נכון, אז אתה אוהב את העיר בדיוק כמוני. ובעצם הגשר הזה, אתה מכיר למשל את הגשר שאפשר ממלחה לעלות על גשר? זה כבר לא אותה הרגשה, זה לא ללכת על המסילה, שהרעיון הוא בעצם שאתה הולך באיזה תוואי, זה ללכת באוויר, בגובה, וזו הסיבה של הפניה שלי. 

באמת, אנחנו בימים, אדוני יושב הראש, כל כך דרמטיים למדינת ישראל, עם החקיקה המשפטית, עם כל החקיקות בכנסת, עם דברים של יוקר המחיה, אבל בכל זאת היה לי חשוב, אחרי שחשפו בפניי את הדבר הזה, לבקש דיון, ואני מודה על הדיון, אני חושבת שהכנסת צריכה להידרש לנושא הזה. כי בסוף תמיד תמיד מאזנים בין זה שצריך דירות במדינת ישראל, צריך רכבות, ובטח בתחבורה שאנחנו מפגרים בה בעשרות שנים, אבל לא ככה, ולא על הדבר הזה שאני חושבת שהוא דבר שאין לו תחליף בירושלים. זה משהו שהוא מאוד מאוד מיוחד שאני לא מכירה כמוהו. 

והבקשה שלי היא לשמוע למה אי אפשר? ושוכנעתי מהחבר'ה פה של התעוררות ועוד תושבים שאכפת להם, דרך אגב תושבי השכונה מאוד מאוד מתנגדים, כל התושבים בהיקף.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

תכף נשמע אותם.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כן. ויש אפשרויות חוץ מלבטל את הכביש, אפשר להצר אותו ואז למנוע את הגשר. ולי יש הרגשה שלא באמת מתאבדים, מה שנקרא, מתאמצים בכל הכוח, כדי לייצר פתרון שהוא לא הגשר תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו. את גם ירושלמית?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

בעבר. קודם כל אני מתנצלת, האיחור כי הייתי בוועדת נכי צה"ל , שר הביטחון נמצא שם. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

שזה סופר חשוב.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

כן, באמת אני מתנצלת. אני הצטרפתי ליוזמה או לרעיון. קודם כל אני גרתי באותה שכונה כמעט 30 שנה, אני עברתי רק לאחרונה לצור הדסה, אז אני מכירה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

לעיר החדשה צור הדסה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אז כל ערב הייתי עושה שם הליכה. וזה אזור באמת מהמם. מה שאני התפלאתי, אתם יודעים היום כמעט אין מקום ירוק, אין פארק, זה כמעט כל העיר בטון. אז מה שנשאר זה החלק הקטן הזה. ולכן אני חושבת צריכים למצוא איזשהו פתרון יצירתי, לחשוב. אי אפשר היום באמת להגיד אוקיי, להרחיב את הכביש, ופתאום את הפארק לבטל אותו. ומי שבאמת לא מכיר את זה, תלכו תראו, זה מקום יפה, מאוד יפה. 

אז אני לא יודעת מי הציע, אני לא בתחום, אני לא מבינה, אבל צריכים לחשוב איך להשאיר אותו? וגם להביא איזושהי יצירתיות איך נשאיר אותו בלי פוליטיקה חברתית, רפורמה משפטית, לילה לא ישנו, ישנו, הצבענו, זה לא קשור לפארק היפה הזה, צריך לשמור אותו ממש. 

אז הייתי רוצה שמי שבאמת המליץ להרחיב את הכביש הזה, לוותר על הפארק הזה, צריך לחשוב חשיבה יצירתית ולהשאיר אותו.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

תודה רבה. אדיר שוורץ, חבר מועצת העיר. בוקר טוב.

 << אורח >> אדיר שורץ: << אורח >>  

כן, בוקר טוב לכולם. בוקר טוב יושב ראש הוועדה. אני אדיר שוורץ, יושב ראש התעוררות, יושב ראש האופוזיציה בעיריית ירושלים. ואני כאן בשמם של למעלה מ-3,000 תשבים שחתמו על עצומה לשמירה על כביש הברך, חלקם, חלק מהפעילים הבולטים שלהם גם יש לנו את הזכות שהם איתנו כאן היום. אני מודה לחברת הכנסת אורית פרקש הכהן שהרימה את הכפפה וסייעה לנו להביא את הדיון הזה לכאן.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

להודות גם לצגה מלקו.

 << אורח >> אדיר שורץ: << אורח >>  

ולחברת הכנסת צגה מלקו, סליחה. אני חושב שהדבר הזה חשוב, קריטי, שהכנסת תדע מה עושים בתקציבים, בתקציביה. בתקציבים שאתם החלטתם עליהם כאן בדיוני התקציב שמיועדים לתחבורה ציבורית. על ערך הפארק דיברה חברת הכנסת פרקש הכהן.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

סליחה שאני מפריע, תקצר בזמן. אין לי בעיה רק חשוב לי לשמוע אחרים.

 << אורח >> אדיר שורץ: << אורח >>  

אין בעיה. על ערך הפארק כבר דיברה, פנינה ירושלמית יוצאת דופן שמאוד מאוד חשוב לשמור אותה. ברמה של ההיסטוריה התכנונית, כביש הברך, תב"ע שאושרה בשנות ה-60' אם אני לא טועה, שבעצם לא אפשרה לנו להתנגד לזה ברמה התכנונית במוסדות, אני חבר הוועדה המקומית.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

רגע לא היו התנגדויות לתוכנית?

 << אורח >> אדיר שורץ: << אורח >>  

אולי בשנות ה-70'.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

עכשיו?

 << אורח >> אדיר שורץ: << אורח >>  

עכשיו אי אפשר, כי זה הובא אלינו בשלב ההיתר. בעצם ההיתר היה אך ורק על הגשר עצמו.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אתה בטוח שלא היו התנגדויות?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

לא היו, הגשנו התנגדויות רק על הגשר. 

 << אורח >> אדיר שורץ: << אורח >>  

רק על הגשר, בגלל שהפארק אושר בשנות ה-70'. אני בעוונותיו נולדתי ב-1993 ולכן לא יכולתי להתנגד לפארק בשנות ה-70'. לגשר הגשנו התנגדויות, הליך שאתה מכיר, שנקרא 18 ז' וכו', עשינו מה שצריך. בשורה התחתונה היום הדחפורים כבר חופרים בקרקע ומקדמים במלוא המרץ כביש של ארבעה נתיבים כשנתיב אחד מתוכם מיועד כולו אך ורק כדי לשרת את הפרסה של הסופר של רמי לוי שם ולא את התושבים באופן כללי, ומבטא תפיסה תכנונית שבעיניי, לא במקרה, שנות ה-70'. 

היום כשמדברים בכל מקום על מיתון תנועה, ועל הליכתיות, ועל כל הערכים האלה שהם כל כך חשובים לנו כדי לייצר עיר שהיא אורבנית יותר טובה, ודרך אגב פארק המסילה הוא קונצנזוס בירושלים, הוא מחבר יהודים וערבים, דתיים וחילונים, שכולם נהנים ממנו כל אחד בדרכו ובדרכה. 

לקחת, בחשיבה כל כך מיושנת, להעלות את הולכי הרגל בגשר עם שיפועים בשמש הקופחת, ובכל זאת אנחנו במזרח התיכון למרות שבירושלים יש את מזג האוויר הכי טוב פה, הדבר הזה, הוא בעיניי עוול, בכיה לדורות. 

מה שאנחנו מבקשים, מה שאני מבקש כאן מחברי הוועדה, בעיניי עוד לא מאוחר לעשות לכביש הזה, לכל הפחות, דיאטה. לכל הפחות דיאטה. פארק המסילה עומד להיות קטוע בעוד כמה וכמה מקומות בגלל שהוא מסומן בתב"עות כדרך, אז הכי קל לגדוע אותו, עומד להיגדע באופן משמעותי גם לכיוון צומת אורנים במקומות אחרים. את הכביש הזה, כביש 34, כביש הברך, צריך לעשות לו לכל הפחות דיאטה, להצר אותו לכל הפחות לשני נתיבים, אם לא לוותר עליו לגמרי, למען העתיד, למען הילדים, למען המשפחות, למען תושבי ירושלים, למען שמירה על פארק המסילה, שאגב גם אותו צריך לעגן תכנונית. יושב פה מהנדס העיר, אני קורא לך בוא נקדם ביחד תב"ע פארק המסילה, שלא רק שתשמר ותעגן את פארק המסילה, תשמר אותו לדורות ותשדרג אותו. תודה רבה לכולם.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

תודה רבה, מי זאת ענת?

 << אורח >> ענת מופקדי: << אורח >>  

שלום לכולם, שמי ענת מופקדי, אני ממלא מקום יו"ר מנהל קהילתי בקעה רבתי. יושב ראש הפורום האורבני בבקעה. אין לי אלא רק לחזור על דברים שנאמרו פה. יש פה איזשהו כביש שתוכנן לפני 30-40 שנים וכרגע לא הייתה לנו שום אפשרות לייצר תהליך שיתוף ציבור ולהביע את עמדתנו. 

דובר פה רבות על היתרון היחסי של הפארק הזה, אני רוצה להתייחס דווקא לחלק הצפוני של הפארק, יותר לכיוון צומת אורנים. לבוא ולייצר כביש כל כך רחב באזור הזה, הטענה היא פה לבוא ולסייע לתהליכי התחדשות עירונית שקיימים בשכונת גוננים. גם מתכנני התוכנית אומרים שלא צריך כביש כל כך רחב כדי לבוא ולהנגיש את התחבורה לחניות באזור הזה. כלומר, יש פה איזשהו תהליך שפוגע באמת בריאה הירוקה הכי משמעותית שיש בירושלים, ומה שאנחנו בסך הכל באים ומבקשים, תנו לנו כנציגי ציבור שכונתיים לבוא ולהביע את עמדתנו, כרגע הדלת סגורה בפנינו, אנחנו רוצים בסך הכל לשמור על הפנינה הזאת. 

כולם יודעים ממחקרים שגשר להולכי רגל בדרך כלל אנשים לא משתמשים בו לאורך הזמן. אז במקום לייצר פה איזשהו תהליך אורבני שפוגע בפארק הזה בואו נשמור עליו לטובת השכונה, וכן, צריך את הכביש הזה, אבל לא צריך אותו כל כך רחב, אין צורך בארבעה נתיבים. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

תודה רבה. רון נמצא פה? רון לרמן?


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

לא, ניתן לדרג המקצועי לדבר, הם החשובים פה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

בסדר טוב, יוסי סעידוב נמצא? בקצרה.

 << אורח >> יוסי סעידוב: << אורח >>  

שלום, בוקר טוב, יושב ראש המנהל הקהילתי בגוננים, תודה רבה לחברות הכנסת פרקש הכהן ומלקו על הדיון, תודה רבה לך אדוני יושב הראש. 

שלשום בלילה נהרג הולך הרגל ה-12 בירושלים ב-11 החודשים האחרונים. לפני שבועיים נהרג הולך הרגל ה-11 בשכונה שלי על מעבר חציה. ירושלים מאבדת את הפרופורציות, היא מתמסרת לרכב הפרטי על חשבון הולכי הרגל, על חשבון התחדשות עירונית, על חשבון שטחים ירוקים, וכביש הברך זאת הדוגמה הבולטת ביותר למפגע הזה. 

ירושלים וישראל סובלת מעודף רכבים פרטיים. ישראל חולה, ובמקום לצמצם את השומנים, במקום למנוע מהחולה עוד המבורגר ועוד סטייק, מגיעה המערכת התכנונית ונותנת לו עוד כביש. בבקשה, תשתמש עוד ברכב פרטי. הכביש הזה לא יצמצם את עומסי התנועה באזור, להיפך, הוא יחמיר אותם, ולא רק שהוא יחמיר את עומסי התנועה אלא גם הוא יפגע בהולכי הרגל, וזו פגיעה ישירה בהולכי הרגל בשכונה שלנו בירושלים, ואנחנו מתנגדים לה באופן גורף. 

לא רק זה, יש כאן חלופות מדהימות והזדמנויות חסרות תקדים לחלופות לטובת נושא התחבורה הציבורית. תהיה במקום תחנת רכבת קלה שתוסיף עוד מאות הולכי רגל לאזור הזה. למטה, 80 מטרים מתחת לאדמה יהיה חניון של רכבת ישראל. במקום להפוך את החניון הזה לתחנת רכבת לנוסעים שתשמש את תלפיות, את הקטמונים, את בית צפאפא ותיקח את כל היתרונות של האזור הזה, ופשוט תגרום לכל האזור הזה לצמוח ולהפוך לפנינה ירושלמית, הכביש הזה מקדם פקק, מקדם תקיעות, ולכן אנחנו מצטרפים להצעה של אדיר שוורץ לקדם תב"ע לפארק המסילה ולשמור עליו לטובת הדורות הבאים. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

תודה רבה. מהנדס העיר פה הוא יסכם ולכן תמתין בסבלנות. נועה גולדשמיט ממנהל התכנון.

 << אורח >> נועה גולדשמיט: << אורח >>  

אני אתחיל ואגיד שלא ברור לי כל כך ההקשר. אנחנו יושבים כאן בכנסת במקום הנכבד הזה מתקיים דיון על איזשהו פרויקט מאוד נקודתי ומאוד מקומי של עיריית ירושלים. אני חושבת שאם הכנסת תידרש לכל התארגנות ציבורית מקומית ככל שתהיה חשובה, אין לזה סוף. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא הבנתי את ההערה הזאת, סליחה. אני חייבת להתערב.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

הערה לא במקום.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

עם כל הכבוד, ההערה שלך היא באמת לא לעניין, ואם זה הלך הרוח שלכם אז לא פלא שהתושבים מרגישים שאין להם עם מי לדבר. כי זאת הערה בתור עובדת ציבור, וגם אני הייתי עובדת ציבור, מה שנקרא פקידה, כמעט 20 שנים. זאת הערה שמביעה גסות לב, עם כל הכבוד לך. מה זה אירוע נקודתי? מה זה כביש נקודתי? לאנשים האלה הדבר הזה חשוב, ולכולנו הדבר הזה חשוב, ואת צריכה לבוא ולתת תשובות. 

 << אורח >> אדיר שורץ: << אורח >>  

3,000 תושבים חתמו על עצומה, זה נקודתי? כמה אנשים צריכים לחתום על עצומה כדי שנבין שזה חשוב?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

איזו חוצפה, אני בהלם מהחוצפה. מה אני עושה פה, זה אירוע נקודתי, למה מבזבזים לי את הזמן? אקום בבוקר ואלך לעירייה. 

 << אורח >> אדיר שורץ: << אורח >>  

להעלות את זה מ-3,000 ל-5,000? נעלה את זה ל-5,000 אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אורית.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, תקשיב, ראינו הרבה דברים בוועדות בכנסת.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אורית אני לא רוצה להפוך את זה לוועדת חוקה. קבענו שלא הופכים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

תאמין לי שזו לו ועדת חוקה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אני גם לא הבנתי את ההערה הזאת, ולכן היועצת המשפטית יוצאת מגדרה.

 << דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>  

אני רק רוצה להעיר רגע למה שנאמר כאן. ההליכים במוסדות התכנון הם הליכים במוסדות התכנון והם מתבצעים לפי הנהלים והדברים שקיימים במוסדות התכנון, אנחנו לא במקום הזה. אבל המקום הזה הוא מקום של דיון ציבורי, והרבה פעמים מגיעים לכאן לשולחן בוועדת הפנים נושאים שונים שמתנהלים במוסדות התכנון ולציבור יש מה להגיד לגביהם. כקיום של דיון ציבורי ולהעלות את הנושא על סדר היום אין פה שום מניעה, אננו לא מתערבים בהחלטות של מוסדות התכנון, אנחנו רק רוצים לקבל את ההתייחסות ואת המענה לצרכים הציבוריים שעולים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

תודה. חברתי אורית, אני באתי מש"ס, אני מטפל בפניות, אם תראי איזה פניות אנחנו מטפלים, לא משהו גרנדיוזי, פניות של האזרח הקטן, ויש פה אזרחים. אז באמת אני מציע תחזרי על הדברים אחורה ותתייחסי לטענות שהועלו פה. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אני גם חושבת שאת צריכה לחזור בך. אני בהלם מהדברים שלך. 

 << אורח >> נועה גולדשמיט: << אורח >>  

אני רק אגיד, מדובר באמת בתוכנית שהתקדמה מול עיריית ירושלים, תוכנית בסמכות ועדה המקומית, היה דיון בהתנגדויות, אפשר גם להתקדם לוועדת ערר, וזה המסלול.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

הם אמרו שלא היו התנגדויות.

 << אורח >> אדיר שורץ: << אורח >>  

לא לכביש, רק לגשר. 

 << אורח >> נועה גולדשמיט: << אורח >>  

הכביש, כמו שנאמר, אושר לפני שנים רבות.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אבל השאלה היא אם לא הגיע הזמן לעשות דיון על כביש הברך?

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אורית אל תפגעי בדיון בסדר?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

סליחה. 

 << אורח >> נועה גולדשמיט: << אורח >>  

אז אני אגיד בעניין הגשר עצמו, יש כאן שני נושאים מקצועיים, זה לעניין הגשר להולכי הרגל ושביל האופניים, ויש את הכביש. לעניין הגשר עצמו, בהינתן מסילת הרכבת הקלה שחוצה ב-90 מעלות את פארק המסילה ופונה מכיוון שכונת פארק, לצורך העניין לכיוון תלפיות, אין מנוס, הגשר הזה בעצם פותר את תנועת הולכי הרגל ומאפשר את המשך הולכי הרגל.


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

למה צריך לפתור את בעיית הולכי הרגל? הם הולכים מאוד יפה - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

בבקשה לא להפריע, יש פה סדר.

 << אורח >> נועה גולדשמיט: << אורח >>  

אני אגיד שגם אני תושבת השכונה, גם אני משתמשת לרוב בשביל הזה, גם הילדים שלי מתקשרים אליי באמצע היום, אמא אנחנו קופצים לעין לבן על שביל האופנים, מכירה את זה מעולה, נהנית. ושוב, הפתרון הגשר הזה קודם כל פותר את הבעיה של הרכבת הקלה. וגם גובה הגשר נגזר מהרכבת הקלה ולא מרוחב הכביש. כי הרכבת הקלה, עם עמודי החשמול שלה, יש לה איזה גובה מינימלי שצריך לעבור אותו. אגב לפי מה שידוע לי, כן נשקל מעבר הולכי רגל מתחת תת קרקעי, כי שוב, השיפועים יותר מתונים. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

את זה לא הוזכר, טוב שהזכרתם את זה. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

זה לא פתרון.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

לא להפריע. 

 << אורח >> נועה גולדשמיט: << אורח >>  

- - - הוועדה המחוזית, הדבר הזה נשקל גם כן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

נועה, רכבת קלה לא מצריכה גשר. ברחוב יפו אין גשר. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

רחוב יפו הוא רחוב עם פדיון העסקים הגבוה ביותר, הולכי רגל חיים לצד הרכבת הקלה.

 << אורח >> נועה גולדשמיט: << אורח >>  

מדובר פה בחצייה של הולכי רגל, תנועת אופניים די ערה, שממש חוצה - - - לאורכה לא במקביל.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

גם רחוב יפו הוא די ער.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אבינועם, המשרד להגנת הסביבה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

רגע סליחה אדוני יושב הראש, באנו כדי להבין. אני לא כל כך הבנתי מה התשובה?

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אז אדרבא, תשאלי.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

היא אומרת 'אני החלטתי', זה בסדר שהיא החליטה –

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

לא היא לא אמרה שהיא החליטה, לא, אורית.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אבל מה את אומרת שאת לא רוצה לקיים דיון על הכביש עצמו כי זה כבר הוחלט, לא על זה הדיון.

 << אורח >> נועה גולדשמיט: << אורח >>  

בינתיים התייחסתי לגשר, עכשיו נעבור הלאה לכביש. לגבי הכביש, אצלנו בוועדה המחוזית מקודמות תוכניות השכם וערב לעיבוי וציפוף של העיר ירושלים פנימה מתוך ניסיון לא לצאת החוצה. אנחנו מכירים כולנו את הדיונים הציבוריים שיש על פתיחת שטחים פתוחים, יערות וכו', ואנחנו מנסים באמת במאמץ מאוד גבוה להצטופף פנימה, וכולם, אני חושבת, יודעים, שאחד הצירים שאנחנו עושים את זה – זה לאורך הרכבת הקלה. בכל מקום שעוברת רכבת קלה אנחנו משתמשים בזה כדי לצופף עוד יותר, וזה מאפשר לנו לצופף עם תקן חניה מופחת, וכן הלאה. ואנחנו באמת מתאמצים המון על הרכבת הקלה בכל ירושלים. 

אגב ספציפית פארק המסילה היה את המאבק שכולנו מכירים האם הרכבת תעבור בעמק רפאים או בפארק המסילה? הוועדה המחוזית בחרה להעביר את הרכבת בעמק רפאים מתוך העדפת פארק המסילה, ויש החלטה מפורטת מאוד ומנומקת, למעלה מ-100 סעיפים אני חושבת, שאפשר לראות שם כמה שהוועדה המחוזית, הפארק הזה יקר לליבה. 

הוועדה המחוזית אני יכולה להגיד שבתוכנית אב לשוכנת תלפיות היא מקודמת היא כבר מאושרת תוכנית האב, עם פוטנציאל, אמנם לא כל הפוטנציאל מתממש, אבל פוטנציאל של מיליון מטרים רבועים לתעסוקה ו-10,000 יחידות דיור חדשות. מדרום, לאותו כביש הברך אבל ממש צמוד אליו יש תוכנית של רמ"י עם 270 יחידות דיור, מתוכם 180 לשכירות לטווח ארוך. 

כל הפרויקטים האלה, ששוב, בסופו של דבר נועדו לצופף את ירושלים פנימה ולא לצאת החוצה, צריכים גם פתרון תחבורתי. עכשיו, אנחנו לא מקדמים היום את התחבורה הפרטית באותו קצב שקידמנו בשנות ה-60' וה-70'. הראייה שעד היום לא ביצעו את אותו הכביש, היום לאור הציפוף שאנחנו עושים יש צורך בכביש הזה, אנחנו חושבים שהוא חשוב כדי לאפשר מתלפיות, מכל האזור, עוד צירי תנועה פנימה והחוצה. גם רכבים פרטיים. אגב, זה אזור תעשייה עדיין, די גדול, גם משאיות וכן הלאה. 

ולכן א' שוב זה לא על שולחננו בגלל שמדובר בתוכנית שאושרה לפני שנים, אבל ככל וזה כן, העמדה המקצועית היא שאנחנו צריכים גם כניסה נוספת לתלפיות. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

ארבעה נתיבים אנחנו צריכים? באיזה כביש בתלפיות יש בו ארבעה נתיבים? דווקא שם צריך ארבעה נתיבים לצד הרכבת הקלה? אולי שמונה נתיבים? כי זה באמת האזור הכי עמוס בירושלים, ליד סופר רמי לוי.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

היא רוצה לענות לך אורית. את רוצה לענות לה?

 << אורח >> נועה גולדשמיט: << אורח >>  

אני אגיד שאני מציעה שגורמי הביצוע יותר בעירייה יבדקו את הדברים האלה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

בדיוק, לזה אני רוצה להגיע. היה פה דיון, אורית, הקודם, שזה מעניין לעניין באותו ענין, אבל פה יש פחת אינטרסים. היה דיון הקודם על שיווק קרקעות במתחם הכפרי, וכל היישובים ושם הייתה טענה שהמנהל רוצה להכניס כסף למדינה. פה לפחות, הנקודה הזאת, אין פה שעיריית ירושלים רוצה 20 קומות ותושבים רוצים זה יכביד והכל. פה אין פה פן עסקי, יש פה פן באמת לטובת הציבור ככה אני מבין את זה, להקלה בעומס. גם אלה שבאים מבחוץ, גם לתושבים, גם לאזור התעשייה.

יושב הראש הקבוע יעקב אשר לימד אותי כמה דברים, אחד הדברים שהוא לימד אותי פה, ונאור יסכים איתי, זה שאסור באיסור חמור להיכנס לדברי היו"ר.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

באתי בדיוק להסכים איתך עכשיו אני רק מסייג. היו"ר יש לו דרך שהיא מתונה, בירידה ובעלייה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אני הייתי בעלייה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, היית בדיוק במבוא לעלייה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

טוב בואו נתקדם, אני חייב לסיים את הדיון ב-11:00. משרד להגנת הסביבה, יש לו? רוצה להוסיף? כן, תציג את עצמך?

 << אורח >> אבינועם אבי בן צור: << אורח >>  

אבי בן צור מהמשרד להגנת הסביבה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

מה תפקידך שם?

 << אורח >> אבינועם אבי בן צור: << אורח >>  

אני מתכנן המחוז במשרד, אני יושב בוועדה המחוזית. אני חושב שנועה פירטה את העניינים של התכנון די הרבה, אין לי מה להוסיף בעניין הזה. יש פה את הגורמים של משרד התחבורה, ככל שהם יוסיפו תוכנית חדשה, אני מבין שהנושא פה הוא להגיש כביש חדש מצומצם יותר, זו הבקשה של התושבים, של חברי הכנסת כאן. ככל שהם יגישו תוכנית נדון בזה בוועדה המחוזית. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

בסדר גמור. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אני רוצה פשוט לחדד אדוני יושב הראש, בהמשך לדברים החשובים שאתה אמרת. זה באמת לא סיפור של איזה רווח כסף או בצע כסף של העירייה ואתה יודע שאני גם מאוד מכבדת את ראש העיר משה לאון, אני חושבת שהוא אדם מאוד ראוי.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

למרות שעוד לא התחלנו את מערכת הבחירות הוא היה ראש עיר מצוין. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

התחלנו את מערכת הבחירות, בהמשך לאתמול, למרות שחושבים שבטבריה חושבים שלא התחילה מערכת הבחירות, התחילה מערכת הבחירות.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

היא יודעת למה אני אומר את זה. הגישו בגץ או עוד לא?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

הגישו בגץ. מזל שיש עוד בגץ כדי לעתור אליו. כי אתם פה רמת אטימות של איטונג.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אתה זוכר את ההתערבות שלי?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מה, על טבריה?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

שזה נופל? אתה רוצה לדבר על זה, אין לי בעיה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

בקיצור רציתי להגיד שבאמת יש כאן עניין שהוא לא קשור לבצע כסף, אבל אם אני יכולה להפנות אליכם שאלה, לאנשי המקצוע. כי מה שיש כאן זה אירוע שהבעיה שלו היא אחרת. זה נראה כאילו בעצם לפני עשרות שנים אישרו את אותו הכביש שעליו מדובר עם ארבעה נתיבים, ובעצם בד בבד התפתח פארק המסילה, קרה פארק המסילה. יכול להיות שהרכבת הקלה ואמצעי התחבורה האלה לא היו קיימים לפני עשרות שנים?

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

כן אבל נראה לך שהם לא דנו בתוכנית? לא, באמת. כאילו דנו, הם יגידו את זה, אבל אני יודע מה הם רוצים להגיד, אילו לא דנו עכשיו, אמרו וואו בואו נוציא.

 << אורח >> אדיר שורץ: << אורח >>  

אבל בשנות ה-70' לא היה שם פארק. בשנות ה-70' הייתה שם מסילת רכבת לא פארק, המציאות התכנונית היא אחרת.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, אבל אדוני יושב הראש, וזה החידוד שלי, אם יורשה לי, אני בטוחה שאתה מבין הרבה יותר ממני בתכנון ובניה, אבל מה שאני רואה כאן זה סוג של אירוע מסוג אחר. שבעצם לא הייתה הזדמנות לקבל מראה של כל התהליך הזה סביב.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

בוא נשמע את המהנדס.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כי מה קורה? בעצם על הכביש עצמו לא הייתה הזדמנות בכלל לקיים דיון במציאות של 2023-2022, כי זה כאילו כבר אושר לפני עשרות שנים, אז הם יכולים לדבר על הזנב של הכלב, על הגשר. הם יכולים לקיים דיון ציבורי על הגשר, אני מבינה נכון? בעצם על האירוע המהותי עצמו נשללה מהם הזכות החוקית כי זה אושר, מה שנקרא, לפני מיליון שנה, וזה האירוע.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

את מדברת על ההליך לא על התוצאה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כן, אבל מה יש פה? שבעצם ידיהם של תושבי השכונות ותושבי העיר כבולות מלטפל, הם הרי באים עניינית אדוני יושב הראש. אם הם היו קיצוניים ואומרים תבטלו את הרכבת, תבטלו את הכביש. מה שאני מחדדת שיש כאן שאלה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אני רוצה שכל הגורמים ידברו, וחבל . בקצרה צגה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אני חושבת, לפי דעתי, כמו שאדוני יושב הראש אמרת, המטרה של כולם באמת לטובת האזרח.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

לטובת האזרח נטו.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

בדיוק, לטובת האזרח. אבל פה צריכים לחפש איזושהי יצירתיות. אני מכירה את המקום, אני גרתי ברחוב יוחנן בן זכאי, זה לידי ממש אני מכירה את המקום, באמת פנינה. אבל לחפש משהו יצירתי, הציבור, לטובת הציבור נכון, אבל הציבור גם צריך את הפארק הזה, קצת הירוק הזה. תחשבו על משהו.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

תודה רבה. זוהר, כן תציג את עצמך.

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

שלום וברכה זוהר זולר, צוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים, אני מנכל הצוות. הכנו מצגת קצרה של שלוש דקות אם תרצו.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

בגלל קוצר הזמנים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, למה אדוני?, זה חשוב, הוא גורם המקצוע.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

לא, מענין אותי לשמוע יותר מאשר מצגת. תשלח את המצגת לוועדה, הוועדה תשלח לח"כים וכל אחד יראה את זה בזמנו הפנוי.

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

מצוין. אני רוצה להתחיל דווקא באמירה ברורה מבחינתי לפחות, מחפשים חברות הכנסת דיברו על מיהו המתכנן? אז קודם כל האחריות היא שלי, אנחנו יוזמי התוכנית, אנחנו הגשנו אותה, אנחנו שמנו אותה על השולחן ואנחנו כל הזמן בוחנים את עצמנו האם אנחנו עושים את הדבר הכי טוב שאפשר, חד וחלק, בסדר? זאת אומרת התהליך הזה הוא תהליך המשכי, אין לו סוף, הוא כל הזמן מתקיים עם ציבור, בשביל ציבור, עם הרשויות השונות בוודאי ובוודאי. 

אני רוצה לתקן שני דברים רק מבחינת הטקסט, אני מרגיש שאני הולך קצת בשדה מוקשים אז אני אשתדל לא להכעיס אף אחד כדי לעשות את הדבר הנכון ולהסביר אותו קודם כל, בסדר? אז ראשית, שמדובר בארבעה נתיבים כמו שחברות הכנסת דיברו, מדובר בשני נתיבים לכיוון, זה חשוב רק לציין כדי שנהיה באותו.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זה ברור.

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

הכל בסדר, רק שיש הרבה מקומות כאלה נוספים בתלפיות של שני נתיבים לכיוון, מרבית תלפיות בנויה כך עם שני נתיבים לכיוון.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא מרבית תלפיות בנויה ככה, ממש לא. אני לא יודעת מתי היית לאחרונה בתלפיות אבל לא מרבית תלפיות בנויה ככה, ממש לא.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אורית זה לא הדיון עכשיו מה יש בתלפיות.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אבל הוא אומר דברים לא נכונים, מהנדס העיר לא?

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

הוא לא מהנדס העיר. 

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

הנה מהנדס העיר והוא מאשר את דבריי אז הכל בסדר. בשורה התחתונה, אני רוצה רגע לציין עוד פעולה אחת, ברור וברור וברור שסיפור של כביש הברך שיש שקוראים לו גם המשכו של כביש 34, זה השם המסודר שלו, דרך אגב הוא המשכו של כביש עמק רפאים, זה רק כדי להשלים את התמונה כולה. התב"ע שלו, התב"ע של כביש הברך אושרה מזמן וכולם צודקים אבל היא נדונה עוד פעמיים נוספות, ואת זה לפעמים שוכחים. 

כשאנחנו תכננו את המסילה הירוקה, את הקו הירוק בירושלים של הרכבת הקלה, גם אותו מקטע, אותו כביש ברך מופיע בתוכניות הסטטוטוריות של הקו הירוק וגם בקו הכחול. זאת אומרת פעמיים בשתי תוכניות של רכבת קלה, כל הדרך כולה, לרבות הכבישים, שבילי האופניים, המדרכות וכו', מופיעות.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אבל הפוקוס בדיונים האלה, אני מניחה, לא היה פארק המסילה, אלא סיפור הקו הירוק והקו הכחול.

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

לא, ממש לא, הכל כולל הכלל כולל הכל.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

בסדר, זה לא בפוקוס ספציפי.

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

לרבות גשרים ושיפורים שאנחנו עושים על מנת לשמר. דרך אגב, עוד הנחת יסוד ברורה לחלוטין, אמר את זה יוסי סעידוב ידידי בצורה ברורה, ואני מסכים וגם אדיר אמר את זה קודם. פארק המסילה חשוב, נקודה. לכולם.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

עם זה כולם מסכימים.

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

בתור "האיש הרע" במירכאות כפולות, חשוב לי לציין את זה שאנחנו מאוד רגישים לנושא הזה גם כן. 


 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אתה לא האיש הרע בכלל, ואתה עושה עבודה טובה. 

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

חשוב לצאת רגע ולהסתכל על תמונה מעט יותר רחבה במצגת שאני אשלח לכם גם כן תוכלו לראות את זה. התמונה הרחבה אומרת שאותו ציר חדש לאזור תלפיות. אזור תלפיות אסור להסתכל עליו כמו שהוא היום, צריכים להסתכל עליו כמו שעוד רגע מהנדס העיר ידבר עליו, שהצהיר, בעוד 10-20 שנים, מדובר על אזור תעשייה קלה ומסחר היום, שיהפוך להיות אזור מגורים, תעסוקה, מסחר, תעשייה, כל הדברים הללו גם יחד, כמעט פי שתיים ופי שלוש אולי אפילו של שטח בינוי, של שטח מבונה, אז אנחנו צופים פני עתיד. כדי לעשות את זה אנחנו פותחים צירים נוספים לתלפיות כדי לאפשר גישה. אבל, ההירארכיה השתנתה, כולכם צודקים, הולך הרגל מאוד מאוד חשוב. זה, דרך אגב, כלי התחבורה הפופולרי ביותר בירושלים זה הולך הרגל כמובן.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אבל גם יש רכבת שלא הייתה כשהכביש הזה אושר, וזה שינוי דרמטי גם.

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

בהחלט. ולכן זה מופיע אצלנו בתוכניות גם. אבל בזה שאנחנו פותחים ציר חדש, אנחנו מאפשרים את הצירים הקיימים שמבזים לא במירכאות כפולות, מבזים את הולך הרגל, מדרכה של מטר וחצי בציר רחוב האומן. רחוב האומן הוא ציר משני הצירים המרכזיים בתלפיות היום, מדרכות של מטר וחצי. לא ראוי בעליל. זה שאנחנו פותחים ציר חדש מאפשר לנו לשדרג "ציר ישן" במירכאות כפולות, ולשדרג אותו למודרני, כך שהמדרכות שם יגיעו ל-2.5-3 מטרים עם צל

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא הבנתי, כביש של ארבעה נתיבים יעזרו למדרכות ברחוב האומן? אני צריכה להבין מה שאתה אומר.

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

בהחלט, התשובה היא כן, כי אנחנו נצמצם.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

גם, בין היתר.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אז הסיבה היא המדרכות ברחוב האומן? נשמע לי הסבר קצת אפס, אתה יודע.

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

לא, זה תכנון תחבורתי. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

השאלה אם לא נכון אדוני, לפתוח פשוט?

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

רק אשלים. ולכן כשאנחנו מסתכלים על אותו כביש ברך, שאנחנו קוראים לזה דרך אגב רחוב צריך לזכור כי יש שם שביל אופניים חדש ויש שם מדרכות, ויש שם כביש, ויש שם רכבת קלה ויש שם צל, עצים כמובן, ויש שם - - - 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אתם כורתים 45 עצים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

נו תמשיך.

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

בכל מקרה, את כל הדברים הללו אנחנו עושים, אנחנו מתכננים רחוב שללם, ואנחנו מתכננים אותו בראייה כוללנית. החציה האמורה, אני רוצה לציין וזה עוד דבר שלפעמים חומק מהעין. קודם כל פארק המסילה כמו שאמרתי, פארק חשוב, נחצה היום באזור צומת אורנים, אנשים צריכים לעבור מעברי חציה בצומת אורנים, וגם שם אנחנו פותרים את העניין הזה באמצעות גישור מתון, דרך אגב עם שיפוע מתון, כדי לאפשר לאנשים לחצות אותו בשלום ובבטחה. ברור וברור לחלוטין. 

עכשיו, כשאנחנו מדברים על אזור הברך, החצייה, למה ברך דרך אגב? כי אותו כביש ורכבת עושים פניה של 90 מעלות, לכן המושג ברך בסדר? 90 המעלות הללו, החציה עצמה של פארק המסילה מתבצעת על ידי רכבת קלה ועוד שלושה נתיבים, לא ארבעה. נתיב לכל כיוון ונתיב אחד שעושה פרסה כי אנחנו נותנים העדפה לרכבת קלה בצומת אחת לפני זה על מנת לפתור בעיה תנועתית, שלושה נתיבים. 

כשאמרה חברת הכנסת הנכבדה אם אפשר, אז אולי לצמצם את הכביש, הוא כבר בתוצרתו המצומצמת ביותר הבאה בחשבון. אדם יוכל להחליט, דרך אגב, אם הוא משתמש בגשר הולכי הרגל מלמעלה או שביל אופניים, או משתמש במפלס הקרקע במעברי חציה. כמובן זה יישמר לטובתו, וזה יישמר לטובתו. 

מילה אחרונה אני רוצה לומר, הגשר המתוכנן משדרג את המצב הקיים מבחינת רוחב שביל האופניים ורוחב שביל הולכי הרגל.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

של פארק המסילה?

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

כן כן. פארק המסילה מצומצם, שביל האופניים ושביל הולכי הרגל הוא גזור מהמסילה הישנה נכון? אז הגשר עצמו רחב יותר ואמור לתת רווחה גדולה יותר גם להולכי הרגל וגם להולכי האופניים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

באיזה גובה הוא יהיה?

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

ששה מטרים. בגלל רכבת קלה. הוא צריך לעלות מעל הרכבת הקלה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

למה? אבל ברחוב יפו יש רכבת קלה, ואין שום גשר, לא הבנתי. אפשר לקבל הסבר לזה?

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

הגשר נועד כדי לגשר על כל החציה לרבות הכביש ולרבות הרכבת. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זה לא קשור לרכבת , זה קשור לכביש.

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

לרבות הכביש ולרבות הרכבת.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אז זה לא קשור לרכבת, הגשר הוא בגלל הכביש. 

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

רוצה לומר שגם אם הייתה שם רכבת קלה, היה שם מעבר חציה עם רמזור. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

בסדר אבל לא היה גשר. הגשר לא קשור לרכבת.

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

רוצה לומר, אני מסיים במשפט הזה ברשותכם. עכשיו ממכלול הדברים ראייה כוללת, ראייה של תלפיות צופה פני עתיד, ניסיון של פתרון של בטיחות וכו', התוכנית הזאת נוצרה כמו שהיא, והתוכניות עצמן נדונו כאמור, גם במסגרת הקו הירוק, וגם במסגרת הקו הכחול של הרכבת הקלה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

בסדר גמור. 

 << אורח >> זוהר זולר: << אורח >>  

תודה רבה על ההזדמנות להסביר.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

הסברת יפה ובבהירות. אחרון הנואמים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אם כך מה אתה חושב שנכון לעשות מול התושבים שמרגישים פה שקולם לא נשמע מסיבות טכניות שכביש הברך עצמו? או המהנדס.


 << אורח >> אבינועם אבי בן צור: << אורח >>  

באותה מצגת שתישלח אליכם באחד השקפים מופיע ששיתוף ציבור מבחינתנו זה לא חסד, זו חובה. אנחנו מחויבים בדבר הזה, ואנחנו עושים אותו.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

רגע המהנדס, יש פה שתי תושבות יקרות שטרחו והגיעו, אנחנו ניתן לכל אחת דקה לדבר כי אנחנו ממש בלחץ של זמן, והמהנדס יכול לשפור אור ולהסביר את הדברים ביתר שאת. דנה?

 << אורח >> דנה הירשפלד: << אורח >>  

נעים מאוד אני דנה, אני תושבת השכונה. אני רוצה להגיד שני דברים מאוד חשובים. הדבר הראשון הוא שאני שומעת כל הזמן שהכביש נועד לשרת את התלפיות החדשה. ואני חושבת שהאם בשביל שכונה חדשה שתיבנה אנחנו זורקים את השכונה הוותיקה? בונים שכונה חדשה, נוצצת, אזור תעשיה, מלא ארנונה, מלא בתים חדשים, בואו נזרוק את תושבי הקטמונים. 

אני היום לתלפיות הולכת ברגל. אני לא נכנסת לאוטו, אני אפילו לא צריכה אופניים, אני חוצה ברגל בכיף שלי. אני לא עושה שום דבר באוטו. המקום היחיד שאני נוסעת אליו באוטו זה קניון מלחה, כי כדי להגיע באוטובוס אני צריכה לחצות את הגשר המזעזע הזה, שזה לא הגיוני בכלל הגשרים האלה. ולכן אני מרגישה שבעצם זורקים אותנו, תושבי השכונות, בשביל השכונה הנוצצת החדשה. 

דבר שני אני רוצה להגיד שאני מרגישה שיש פה תקלה רצינית מאוד בתהליך שהיה לנו כאן, הגענו לכאן ואני שמחה על זה מאוד, אבל עד עכשיו היינו צריכים להגיע לפה כי לא הייתה אוזן קשבת בשום ערוץ, בשום ערוץ, ואנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להילחם.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

טוב, הוועדה תיתן את דעתה על זה. 

 << אורח >> דנה הירשפלד: << אורח >>  

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

תודה על ההערה. יובל שלם.

 << אורח >> יובל שלם: << אורח >>  

שלום, תודה רבה לכל הנוכחים, אני גם תושבת השכונה כבר כמה שנים, אני גם גרה ברחוב בן זכאי, רציתי להוסיף כי הרגשתי שלא הייתה לזה מספיק התייחסות להליכתיות. יש עוד היבטים חוץ מאשר שהפארק יפה והפארק נעים והפארק מחבר בין אוכלוסיות, אבל חיים בשכונה אנשים מבוגרים, נכים, אני למשל מתניידת עם מקל הליכה ברגל, אין לי רישיון נהיגה, במקל הליכה ובקורקינט ובאופנים, ואני אשמח מחברי ועדת התכנון והמהנדסים, באמת, תסתכלו לי בעיניים ותסבירו לי איך יהיה לי ללכת ברגל במעלה הגשרים האלה? 

אמרתם גשר של ששה מטרים, סליחה אבל לא מעניין אותי כמה הוא רחב. הגשרים האלה נמצאים באמצע מסדרונות רוח, הם יוצאים מסדרונות רוח מטורפים מעל האוטוסטרדות האלה, זה בגשם, זה בשמש, זה ברוח, זה רעש לא נורמלי, זה פשוט כאילו לקחת אוכלוסיות שלמות של ילדים, של אוטיסטים, של נכים, ופשוט תעלו על גשר - - -

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אנחנו מזדהים עם השאלה שלך. באמת המוגבלויות פה. אבל אני בטוח שמשרד התחבורה יש לו גם אגף מיוחד וגם במכלול השיקולים. אבל לפני שמהנדס העיר יסכם את הדיון ואנחנו ניתן החלטה של הוועדה, נאור ידיד היקר, אני לא יכול שלא לשמוע אותך, אבל דקה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני יודע, בגלל זה היה מאוד חשוב לי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

עד מתי הדיון?

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

עד 11:00, יש מליאה, אני ירושלמי. - - - מובהק.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

דקה, אני יודע, ולכן היה נורא חשוב לי לדבר. אז אני לא ירושלמי ואני מודה שלקראת הדיון גם ניסיתי להסתכל על המפות, אני מודה שלא הבנתי וגם אני חושב שזו קצת ציפייה לא, זאת אומרת לבוא ולדבר מקצועית אני לא רוצה לדבר מקצועית, אני רוצה שניה לדבר למעלה ולשאול גם את התושבים, תושבות, שנמצאות פה וגם את הגורמים המקצועיים. 

בעולם התכנוני של היום הוא שונה לגמרי, אני לא מתיימר להיות לא אדריכל ולא מהנדס ולא לראות תשתית של כבישים. אני חושב שיש משהו שכשמדובר על שיתוף ציבור במובן של שניה להסתכל על זה מלמעלה ולראות את הצרכים למשל של מישהי שהולכת עם מקל הליכה, ושיש איזו חשיבות מסוימת בנראות של המרחב הציבורי היום שהוא שונה לגמרי מפעם. פעם היו באים מתכננים תוכניות למעלה, יושבים בחדר, מסתכלים אומרים זה מה שאנחנו רוצים, מנסים לעשות את השיקולים המקצועיים בוועדות השונות, ועדות התכנון ולהסתכל מלמעלה. נעשה פה נגיד, שיתוף ציבור, זה חלק מתוכנית מתאר? וההשגות האלה שנעשו, כמה השגות שהיו במהלך שיתוף הציבור? כמה שיתוף הציבור היה נגיש?

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

נאור, אני מזדהה עם השאלות שלך, אבל ניתן למהנדס לדבר ענייני קצר וקולע, ומי שיפריע לו באמת יצא כי אין לנו זמן.

 << אורח >> יואל אבן: << אורח >>  

אז שלום לכולם, תודה רבה, תודה לוועדה שהזמינה אותנו ולציבור שאני נפגש איתם הרבה, אני אדבר על זה. וישי טלאור פה ממשרד התחבורה, וקובי ממילה אגף תשתיות והנדסה, וכל הצוות שעבד על זה. אז באמת תודה רבה על ההזדמנות לדבר. שמי יואל אבן, אני מהנדס העיר ירושלים, נעים מאוד. 

אני כן רוצה להתייחס לכמה דברים ויש לי מן תחושה לא נעימה שאני מרגיש שדווקא ירושלים שזאת העיר מספר אחת היום, אני חושב, תגידו אתם, אני חושב שכולם רואים את זה, בתחום התחבורה הציבורית, רכבות קלות, הסעת המונים. זו העיר הראשונה שיש לה רכבת קלה פעילה כבר 12 שנים, מעל 10 שנים, הזמן עובר מהר, שהיינו שותפים גם בהקמה שלה. כולל הארכה שתהיה כבר השנה, כולל הקו הירוק והקו הכחול ומדברים על טווח זמן של חמש שנים מהיום, 75 קילומטר של קו רכבת קלה פעילה, שאין אח ורע בשום עיר אחרת. אני מזכיר, נושא שבילי האופניים בירושלים עשה קפיצת דרך מטאורית. היום קובי, כמה קילומטרים של שבילי אופניים? 66 קילומטרים.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

כבוד המהנדס, תתייחס.

 << אורח >> יואל אבן: << אורח >>  

אני חייב לתת את הרקע. הרקע מבחינתנו חשוב למה שאני הולך להגיד עוד דקה. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אנחנו חיים בירושלים פה, עובדים בירושלים ויודעים מה נעשה פה.

 << אורח >> יואל אבן: << אורח >>  

הרקע חשוב לי בשביל מה שאני הולך להגיד כרגע. כי אתם מבינים שאנחנו, בירושלים, ואני יושב עם הציבור ואני אגיד כמה שיחות אני עושה עם הציבור, וכמה ספציפית על הפרויקט הזה אני עשיתי אצלי במשרד, אני אומר לכם, הנושא של הליכתיות, שבילי אופניים, פארק המסילה שהוא בנפשנו, זה מונומנט בירושלים מבחינתנו, הוא חשוב לנו, הוא חשוב לנו בצורה שאי אפשר לתאר. הנושא הזה הוא בנפשנו, אז תבינו, שגם כשאני אומר את מה שאמרתי כרגע, ברור לכם שהשיקולים שאנחנו עשינו לטובת הכביש הזה, כביש הברך, עם כמות הנתיבים שקיימת שם, היא נובעת בדיוק מהשיקולים האלה, של הסעת המונים, הליכתיות, שבילי אופניים, תעבורה לא ממונעת. אני יכול לעשות לכם עכשיו נאום שלם של שלוש שעות, על מה שקורה בירושלים בהקשר הזה. 

עכשיו לגבי הפרויקט הזה, נתחיל מהנושא של הציבור כי אני מכבד מאוד ואנשים מכירים ומכירים אותי, בפרויקטים האלה באזור הזה עשיתי מספר שיתופי ציבור בלי קשר לתהליכים הסטטוטוריים, שבאו אליי, לא משנה זה היה בזום לא חשוב, על כביש הברך, על כביש 34, זה לא הנושא כרגע, לנסות להגיע למינימום שצריך. למינימום שצריך, בשביל עדיין לאפשר תעבורה מינימלית של רכב שכן קיים ומתנהל במרחב. תיסעו עכשיו לפריז או ללונדון, עדיין לא סגרו את הכבישים. יש את המינימום של המינימום שצריך. 

כל השיקולים שלנו נובעים רק מזה, כשצמצמנו את הזכות דרך מבחינתנו של כביש 34, הפכנו אותו לרחוב, לנתיב-נתיב לכל כיוון, בדיוק מהשיקולים האלה, כדי להרחיב את פארק המסילה, כדי לתת יותר הליכתיות, אלו השיקולים שעומדים בפנינו, אני חייב שתבינו את זה. כשבאו והציגו את הנתונים , תוכנית אב תחבורה שעושה עבודה מצוינת, הנתונים האלה לקחו בחשבון את ההפחתה למינימום שצריך לכלי רכב, למינימום. זה אומר שגם יש מספר מסוים תיאורטי אנחנו מורידים את זה למינימום כדי לעודד הליכתיות, לעודד שימוש בהסעת ההמונים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

גשר בששה מטרים גובה מעודד הליכתיות? זאת השאלה, אני באמת שואלת.

 << אורח >> יואל אבן: << אורח >>  

כן, מאוד, אני אגיד את זה עוד שניה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מפני הקרקע ששה מטרים? זה גבוה מאוד.

 << אורח >> יואל אבן: << אורח >>  

אני אענה על זה עוד שניה. הנושא של עידוד הליכתיות הוא בנפשנו. הנושא של מה שצריך לעשות זה המינימום הנדרש. זוהר צודק, באזור תלפיות והתחדשות העירונית שלטובת הציבור אנחנו מדברים על אלפי יחידות דיור חדשות. רק בתלפיות זה 8,500 יחידות דיור, וזה לא לקחת את השכונה הנוצצת, כי אנחנו עושים אותו דבר גם בהתחדשות עירונית בשכונות עצמן לטובת הציבור, גם בכל הפרויקטים שמסביב האנשים בסופו של דבר, מדברים על התחדשות עירונית. 

עכשיו, לגבי סוגיית הגשר, תהיה חלופה גם למטה. כמו שזוהר אמר, יהיה ציר הליכתי ושביל אופניים למטה, ויהיה גם למעלה. הגשר נועד כדי לייצר בדיוק רציפות כזאת, כי בכל זאת פארק המסילה זה לא רחוב יפו בירושלים, ששם המהות של רחוב יפו זה מסחר, ואנחנו רוצים את האנשים על הקרקע, וגם פה אנחנו רוצים לראות את האנשים על הקרקע, פה יש עניין של תעבורה והרצון שלנו ושאנשים שפארק המסילה יהיה רציף. תהיה גם אופציה למטה. 

הסיבה שאנחנו עושים את הגשר הזה, כדי שתהיה רציפות של הפארק כי זה המהות שלו. אם ניקח את רחוב יפו כמשל, רחוב יפו המהות שלו זה רחוב מסחרי, שאמורים שאנשים יהיו על הרחוב, הרכבת הקלה הפכה את רחוב יפו למשהו אחר לגמרי ואני לא צריך לשווק את זה, אתם יודעים עד כמה, וזה המהות שלו, ולכן שם לא צריך גשרים ולא יהיו גשרים. אני לא אוהב גשרים. 

אני, במדיניות שלנו, זה לא שאני אוהב גשרים, אבל בגלל שבמקרה הספציפי הזה של פארק המסילה זה המהות שלו זה לגרום לאנשים לנסוע בשביל אופניים רציף, בשביל השיפוע שהוא לא יורגש מרוב שהוא יהיה שיפוע.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

מה לא מורגש? 8%.

 << אורח >> יואל אבן: << אורח >>  

השיפוע שלו עדיין יהיה כזה שיאפשר רציפות כדי לצלוח את האזור של הרכבת והכל. תהיה אופציה גם למטה. אנשים יכולים לבחור לא להשתמש בזה, אנחנו לא מבטחים את השביל למטה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כן אבל מבחינת הטבע והמסלול, נכנסים לכביש של ארבעה נתיבים וכמה דקות אחרי זה גם למלחה כביש מאוד מאוד גדול. זה כבר לא יהיה אותו דבר. 

 << אורח >> יואל אבן: << אורח >>  

צריכים להבין שהשיקול של הגשר היה בדיוק לייצר.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זה מה שיראו, כרגע אין שם כביש אדוני יושב הראש. בעצם עושים מימין רכבת וחותכים משמאל כביש חדש.

 << אורח >> יואל אבן: << אורח >>  

עוד שניה אני אסיים. תאמינו ליאם אנחנו נוותר. אני רק אגיד לכם לגבי סוגיית הגשר, כי הנושא הזה הוא באמת מהותי, וגם אנחנו מאוד מאוד התלבטנו. היו אצלי 2-3 ישיבות על הנושא הזה של הגשר, כולל באחת הישיבות שאני לא רציתי ואמרתי אולי לא צריך את הגשר בשלב הראשון. רק כשהבנו את כמות השימוש של האנשים בפארק המסילה הבנו שהגשר הזה הוא בונוס. תאמינו לי, משרד התחבורה ישמח אם נחסוך את הכסף הזה, הגשר הזה עולה כסף. 

עכשיו לגבי הכביש, אמרתי שוב, הכביש, לאחר שיקולים תנועתיים למינימום שצריך, בהתחשב למעבר של הסעת המונים, זוהר זולר יגיד לכם את המספרים, כשאנחנו לוקחים בחשבון את המעבר האינטנסיבי של אנשים להסעת המונים, 75 קילומטרים של הרכבת הקלה. ושימוש הליכתי ושבילי אופניים, בדקנו את המספרים והבנו שאת המינימום שצריך, עדיין זה מחייב את אותו ציר. והציר הזה נשמע ארבעה נתיבים לכל כיוון נשמע יותר גדול מנתיבי איילון, אז זה לא. זה שני נתיבים לכל כיוון, וסלחי לי חברת הכנסת, אין היום רחוב בתלפיות שהוא לא שני נתיבים לכל כיוון, כאשר פה שני נתיבים רק שפה זה שניים ואחד. כאשר אחד מהם זה פרסה. 

הפרסה הזאת נובעת בשביל ייצר עדיפות לרכבת הקלה בציר אחר, זו הסיבה שיש את הפרסה הזאת. ולכן השיקולים התנועתיים נלקחו בחשבון מתוך עדיפות להסעת המונים, הליכתיות ושבילי אופניים, תאמינו לי שזה בנפשנו לא פחות משזה בנפשכם.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

טוב חברים הודעת סיכום. אני מסכם את הדיון, דיון חשוב ובאמת טוב שהדברים נאמרו. לפני שאני אומר את הודעת הסיכום, נכון אנחנו צריכים להתנגד, זה ההליך הדמוקרטי, אבל לפעמים גם כשאתה מתנגד אתה צריך להביא פתרון עם זה. ואני משוכנע שמהנדס צעיר דאג ובדק למרות שהתוכניות היו.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

למה אתה משוכנע בזה?

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אני אישית, מותר לי להשתכנע, אני אזרח. אני משוכנע שהוא בדק למרות שהתוכנית הייתה בשנות ה-60', בדקו את זה שוב, פתחו את זה כאילו התוכנית הוגשה עכשיו. ככה אני נראה לי. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כל הנתונים מראים ההיפך.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

בכל זאת אני אומר את הודעת הוועדה רואה חשיבות רבה בשימור על שטחים ירוקים ואיכות החיים של תושבי השכונות הסמוכים לפארק המסילה בירושלים. הוועדה קוראת למנהל התכנון, עיריית ירושלים, משרד התחבורה, לבחון את התוכנית לראות כיצד ניתן לצמצם את הפגיעה של הכביש המתוכנן בריאה הירוקה בעיר, תוך שמירה על בטיחות הולכי רגע ותושבי האזור וההתפתחות העתידית של כל האזור. אני ממליץ גם להיפגש שוב עם כל התושבים אפילו - - - 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אפשר שזה לא תהיה המלצה? אלא שזה יהיה חובה שלהם לשמוע?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

הוועדה קוראת לה.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

הוועדה קוראת, אני לא יכול לחייב חוקית, סטטוטורית. על מהנדס העיר לתכנן את האירוע, בתוך 60 יום, אורית 60 זה הרבה?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

30 יום.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

30 יום יעדכן את הוועדה על כל מה שביקשנו, כל הדברים, ונשקול מה נדון בהמשך. תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:02. << סיום >>