פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 55 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 02/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 71 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום ראשון, י"ג בתמוז התשפ"ג (02 ביולי 2023), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> אתגרי קליטת העולים בעיר חיפה - סיור הוועדה בעיר << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר זאב אלקין מוזמנים: מאיר יחיאלי – מנהל מחוז חיפה והצפון, משרד העלייה והקליטה ג'נה אסולין – מנהלת מרחב חיפה והקריות, משרד העלייה והקליטה מירה יובל – מפקחת כוללת בתי"ס על יסודי מחוז חיפה, משרד החינוך הלל יאסים – מחלקת דיור חיפה, משרד העלייה והקליטה דיאנה ארליך – ממונה חינוך מבוגרים במחוז חיפה וצפון, משרד החינוך טירה גלינויר – מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך מעוז ביגון – מנהל אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך וורקי קסאי – מנהל/ת תחום פ"א (קליטת עלייה), משרד הרווחה והביטחון החברתי אורלי צוקרמן – מנהלת תכניות קליטה, הסוכנות היהודית יעל הבסי – קליניקה לזכויות ניצולי שואה ואנשים בזקנה, אוניברסיטת תל-אביב עינת קליש רותם – ראש עיריית חיפה ניר מריאש – מנכ"ל העירייה, עיריית חיפה אריאל וטרמן – מהנדס העיר, עיריית חיפה ארינה דובקין – דוברת העירייה לדוברי רוסית, עיריית חיפה מאירה קיפרמן – ראש מינהל רווחה ושירותים קהילתיים, עיריית חיפה ארז שני – מנכ"ל חברת עמיגור גיא טננבוים – סמנכ"ל תכנון והנדסה, חברת עמיגור טטיאנה ג'ון – פרויקטורית, חיפה HELP רותי גולדנברג – מנכ"לית שקמונה, חברות משכנות דורית חורש – מנהלת אולפן אבא חושי, חיפה קטי שגב – מדריכה פדגוגית באולפן אבא חושי, חיפה אלה בוב – מנהלת מקבץ דיור, חיפה ארטיום חרצ'נקו – פעיל חברתי מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> אתגרי קליטת העולים בעיר חיפה - סיור הוועדה בעיר << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני שמח לפתוח את הישיבה של ועדת עלייה וקליטה בעיר חיפה. היום ה-2 ביולי, ג' בתמוז תשפ"ג. הנושא שלנו הוא גם סיור באולפן ואנחנו נבקר בהמשך גם במקבץ ובעירייה בישיבת עבודה, אבל באמת העיר חיפה היא עיר שאולי מהמשמעותיות בתחום של קליטת עלייה, בטח כשמסתכלים לאורך כל השנים, אבל גם כשמסתכלים על הנתונים בשנה האחרונה. שלחו לי את הנתונים בסוף השבוע, אני הסתכלתי על מספרי העולים פה בחמש השנים האחרונות ועוד יותר בשנתיים האחרונות, זה פשוט אולי מהאתגרים הכי גדולים שיש למדינה גם כמדינה. אם אנחנו מדברים על זה שמתוך העולים סדר גודל של כמעט 500 רופאים, אם אני לא טועה, רק עלו בשנתיים האחרונות, זה מספר שאי אפשר להתעלם ממנו, בטח נוכח המחסור ברופאים שמדינת ישראל סובלת ממנו. כשמסתכלים על כל המקצועות, על הנדסה ועל חשבונאות ועל חינוך, גם מבחינת מורים וכוח הוראה, יש פה הזדמנות חסרת תקדים, אני חושב, למדינת ישראל, התקדים שלה נמצא לפני קצת יותר מ-20 שנה ולצערי, ואני אגיד את זה בפתח הישיבה בהקשר של האולפנים, לצערי מדינת ישראל כמדינה, אני אומר את זה פה למשרד החינוך, משרד האוצר לא נמצאים פה, אבל כמדינה היא פשוט זורקת את הדבר הזה לפח. העובדה שאין עדיין הסכם שכר לגבי מורות האולפנים זאת שערורייה שאין כדוגמתה, זה פשוט מחדל שעלול להוביל לסגירת האולפנים הציבוריים. אמרתי את זה באופן הכי חריף בישיבה האחרונה של הוועדה, אבל לא השתנה משהו מאז. אני עדיין סבור שזה המצב. אם לא יגמרו את האירוע הזה השבוע – זאב עשה כמה תפקידי שר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> פגשתי את המערכת הזאת משני כיוונים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני הייתי שר, הייתי מנכ"ל משרד, יש שלב במשא ומתן, ויסלחו לי הדרגים המקצועיים, שהשרים צריכים בסוף, בעיקר כשנשארות סוגיה או שתיים לשלב האחרון, שרים צריכים להיפגש, לחתוך ולגמור את העניין. זה פשוט לא קורה, זה לא קורה כבר חודשים ארוכים. יבוא היום שיסתכלו במדינת ישראל אחורה ויגיד איך פספסנו את זה. אם לא יסגרו את זה השבוע, גם ככה זה מאוחר, גם ככה במקום שהאולפנים יתרחבו הם בצמצום, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במשבר מאוד גדול. אני אתן למארחת שלנו. << אורח >> דורית חורש: << אורח >> אז קודם כל ברוכים הבאים. אני מתרגשת ממש טיפה, אני באמת מאוד מתרגשת שבאתם לכאן. אני לא אלאה אתכם ממש בכל הפרטים של האולפן, האולפן הזה נותן מענה לכ-650 עולים מדי שנה, מענה אזורי, לתלמידים בכל רמות הידע שמגיעים לכאן. אנחנו מתמודדים עם מחסור מאוד מאוד גדול של מורים לקראת שנה הבאה, אין לי מורים, ממש אין. חסרות לי ארבע מורות במיידית לספטמבר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ובהשוואה ללפני שנה? נניח אותו מצב באותה תקופה לפני שנה? << אורח >> דורית חורש: << אורח >> בהשוואה ללפני שנה, דיאנה תעזור לי, היא פתחה פה את האולפן, אבל היו כאן מורות חדשות שהגיעו, חלקן לא נשארות, עוזבות בעקבות המצב. גם פורשות, גם נשים, אז יש הריונות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת שבספטמבר תוכלי ללמד פחות עולות ועולים באולפנים? << אורח >> דורית חורש: << אורח >> אני אופטימית, אני מקווה שיהיה אופק, אבל זה מאוחר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל אם יהיה אופק כבר לא תגייסי את הארבע האלה ל-1 בספטמבר. << אורח >> דורית חורש: << אורח >> נכון, זה מאוד מאוד קשה. בספטמבר כרגע יש לי מחסור של ארבעה מורים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כמעט רבע מכלל המורים באולפן. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> זה לא רבע. בתוספת ל-16 מורים הקיימים היום אנחנו צריכים לגייס עוד ארבעה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד ארבעה להרחבה. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> כן, כי יש לנו מורים בהמתנה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה 20%. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כרגע יש 18 מורים וארבע עוזבות. << אורח >> דורית חורש: << אורח >> לא, עוזבות שתיים ואני צריכה עוד שתיים. בהתאם לכיתות הלימוד כמובן, אם היו לי יותר כיתות אולי יכולתי יותר, אבל בהנחה שנוכל לנצל את הכיתות גם ללימודים בבוקר וגם ללימודים בערב אז אם יהיו לנו יותר מורים נוכל לתת יותר מענה. כרגע, במצב ההרשמה כיום, בערך כל שבועיים יש לי צורך בכיתה. אם בעבר פתחנו כיתה פעם בחודש, עכשיו פעם בשבועיים פחות או יותר יש לי צורך בכיתה, לפעמים אפילו כל שבוע, תלוי במצב של העלייה. אנחנו ממש רוצים לארח אתכם גם בכיתות. אתם באתם הרבה יותר ממה שחשבתי, אני שמחה, שלא תחשבו שזו תלונה, אנחנו התכוננו גם למצב הזה אז אנחנו נתחלק לשתי כיתות. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> דורית, רק אני אומר שאנחנו לא לבד פה במערכה הזאת, גם הסוכנות היהודית וגם משרד הקליטה והעירייה והכול, משימה כזאת לא מרימים לבד. רוב השותפים נמצאים פה סביב השולחן הזה, חשוב להגיד, בסוף זו משימה אחת והעולים הם במרכז וכל השותפים צריכים לרכז מאמצים ולהצליח במשימה הזאת ובאולפן הזה, גם בעוד אולפנים אבל באולפן הזה עושים את זה בהצלחה רבה, לא רק לאולפנים ראשוניים, גם לאולפני המשך, אולי דורית אחר כך תרחיב, גם לרופאים, גם למורים, גם למקצועות נוספים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מעוז, עם כל מה שאמרת על השותפים בסוף המורים זה באחריות שלכם 100%. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> לגמרי לגמרי. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן אם הנושא שדיבר עליו יו"ר הוועדה לא ייפתר זה לא יעזור, השותפים לא יחליפו אתכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה גם המורים וגם המתקנים באחריות משרד החינוך. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> לא, המתקנים זה באחריות משרד הקליטה באמצעות הסוכנות היהודית. << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> פה ספציפית זה מתקן בבעלות הסוכנות היהודית, אבל גם התפעול הוא בכל האולפנים בארץ באחריות משרד החינוך. גם את זה העלינו בוועדה מספר פעמים, שהיום קשה לחתום על הסכמים עם מתנ"סים ועם גופים פרטיים כיוון שהם אומרים ש-500 שקלים למשתתף שאנחנו משלמים להם לא מספיק להוצאות וקשה למצוא מקומות נוספים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא באחריות של משרד החינוך, זה באחריות של הקליטה. << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> של משרד הקליטה, אנחנו עושים, הסוכנות היהודית עושה את זה בתקציב משרד הקליטה. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> התקציב הוא מצ'ינג, 50-50, משרד החינוך מעביר למשרד הקליטה, משרד הקליטה מפעיל את זה באמצעות הסוכנות היהודית, זה המעגל. כיום המצ'ינג, כשמדברים על מצ'ינג זה שניים ורבע מיליון משרד החינוך, שניים ורבע מיליון משרד הקליטה ובפועל שבעה מיליון לפחות אנחנו מוציאים, זאת אומרת הרבה יותר ממה שהיה כשקבעו את זה ב-2012. עברו מאז 12 שנים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כי כמות העולים גדלה. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> לא, גם תעריף פר עולה. עשינו תחשיב כמה באמת עולה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל התעריף לא השתנה. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> התעריף נשאר 500 שקל כשהוא אמור להיות לפחות 800. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לפחות אצלכם אין אינפלציה. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> תמיד חוזרים אחורה לנושא התקציבי, אבל אם אני אתחיל במבט של להסתכל קדימה, נכון, סיימנו חצי שנה בשנת 2023, אנחנו מדברים על מחוז חיפה והצפון, 10,000 עולים הגיעו למחוז חיפה והצפון מתוך 30,000 נכון להיום, לחצי שנה של שנת 2023, אז אנחנו מסתכלים קדימה מבחינת המצב. וכשנדבר על חיפה עצמה, 4,000 עולים מתוכם. מתוך 10,000 שהגיעו למחוז חיפה, 4,000 גרים כאן. התמונה, שכשמתייחסים לנושא של אולפנים ונושא של מורים, בוודאי זה נושא שנצטרך להסתכל קדימה, ואנחנו צריכים לברך על העלייה, זה צד אחד, ובוודאי הנושא של העליתם, הנושא של תקורה או הנושא של עלות, הוא קשור לתקציב וזה קושר בנושא של כל דבר ביחד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל איפה זה עומד מבחינת המשרד? << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> מבחינה מקצועית הייתה ועדה בין משרדית של משרד החינוך ומשרד הקליטה והגיעו למסקנות, המנכ"לית הקודמת של משרד החינוך והמנכ"לית של משרד הקליטה, ממש לפני שהם עזבו הם חתמו על ההמלצות. היו שני דברים משמעותיים. אחת, האחריות אמורה לעבור למשרד החינוך ושזה לא יעבור דרך דרך דרך, בסוף אנחנו מקבלי השירות, אין סיבה שזה יעבור דרך. המלצה שנייה, שהיא תלויה בה, אחד תלוי בשני, זה התעריף. אם התעריף לא ישתנה, אם משרד החינוך לא ייקח אחריות על זה, מדובר על תעריף מינימלי של 800 שקל במקום 500 שקל, בתעריפים אמיתיים של כמה עולה היום, ניקיון ואחזקה וצרכי משרד וכל הדברים שהמפעיל אמור לתת. הוא היום מסבסד בעצם, או הסוכנות, לא יודע מי עושה את זה, או משרד הקליטה, אבל בוודאי שזה לא התעריף של 500 שקל. אם יעלו את התעריף בהתאם למה שבאמת זה עולה, משרד החינוך מוכן ורוצה לקחת אחריות על הדבר הזה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואתם יודעים להתקשר עם הסוכנות בפטור? << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> אנחנו לא בטוחים שזה יהיה הסוכנות. אנחנו כשנפעיל את זה נפעיל את זה או באמצעות הסוכנות או באמצעות כל גוף אחר, אבל נוכל לקחת אחריות במידה שזה יתוקצב כמו שצריך. אצלנו מוכנים לקחת אחריות, אבל צריך שזה יתוקצב כמו שצריך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> פטור של הסוכנות אגב חל על כל משרדי הממשלה, הוא לא חל רק על משרד הקליטה. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> כן, אנחנו יכולים להתקשר עם הסוכנות, אבל זה לא בהכרח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל גם משרדי הממשלה האחרים יותר פשוט להתקשר להם להתקשר עם הסוכנות מאשר עם משרד הקליטה. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> בגלל ההיקפים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד הקליטה עושה יותר קשיים משפטיים. << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> אולי נציין גם שיש פה שלושה אולפנים שפועלים בעיר חיפה, זה לא היחיד. << אורח >> דיאנה ארליך: << אורח >> ארבעה. << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >> אורלי אמרה נכון, אם אנחנו מדברים על דיון עירוני אנחנו נמצאים פה בדוגמית, יש לנו ארבעה אולפנים פה בעיר חיפה, זה אחד האולפנים. << אורח >> דיאנה ארליך: << אורח >> יש לנו ארבעה אולפנים בעיר חיפה, אולפן עציון כרמל, אולפן אבא חושי, אולפן בית ארדשתיין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש את המרכז שהוא כל מחלקת הקליטה. << אורח >> דיאנה ארליך: << אורח >> בית ארדשתיין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם שם יש אולפנים. << אורח >> דיאנה ארליך: << אורח >> בית ארדשתיין ויש לנו גם אולפן חניתה, שזה לעולי אתיופיה, מרכז קליטה לעולי אתיופיה, כך שיש לנו ארבעה אולפנים רק בעיר חיפה, בעיר עצמה, יש לנו קרוב ל-60 כיתות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה עולים מצרפת יש בעיר? << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> כמעט שאין, אולי 30 בשנה מגיעים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> המשרד משקיע הרבה היום. << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> עכשיו משקיעים הרבה ואמורים להגיע בספטמבר, בונים להם תכנית תעסוקתיות מיוחדות ומתחילים להביא קבוצות גם דוברי ספרדית וגם מצרפת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> דברים נוספים? << אורח >> דורית חורש: << אורח >> אולי הייתם רוצים לשמוע מורה שתספר קצת, ממש בקצרה על עצמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה. << אורח >> קטי שגב: << אורח >> שלום. אני קטי שגב ואני מדריכה פדגוגית כאן באבא חושי במחוז חיפה והצפון. אני 15 שנה מורה לעברית ולרוב כשאני רוצה להראות אווירת אולפן אני מעבירה סדנה של דנית בדנית. אני מלמדת אנשים דנית בשפה הדנית, כדי שהם יבינו מה זה ללמוד עברית בעברית. אני לא אעשה לכם את זה, אבל אני רוצה שתדעו מה זה אולפן. זה פשוט דבר שהוא קסם. אני בוגרת תואר ראשון באוניברסיטה העברית לפסיכולוגיה ולשון עברית, אני בוגרת תואר לחקר המוח באוניברסיטת תל אביב ואני כל יום בוחרת לעבוד בעבודה הזאת כי אני מאוד אוהבת אותה וזה פשוט חבל, מה שעודד פורר אומר, שהאולפנים האלה עומדים להיסגר. קשה לנו לגייס מורים. אני אעמוד כי אני רגילה להיות מורה ולא רגילה לשבת ולהתכווץ. מה שאני אומרת זה שעבדתי בהרבה מקומות של הוראת עברית, עבדתי בירושלים באוניברסיטה העברית, עבדתי באולפנים פרטיים, עבדתי בשלל מקומות, בבית ספר רוטברג בירושלים ביחידה לעברית, ובאמת יש כאן משהו מיוחד שחבל לוותר עליו. האנשים שעובדים כאן, האנשים שמגיעים ללמוד כאן, המקום שמתנהל לא כעסק שרק רוצה להרוויח אלא כמקום שנועד עבור התלמידים, מקום שרואה את עצמו כשליחות. אני זוכה כל יום לעבוד במקום כזה ואני בוחרת כל יום לעבוד במקום כזה ולהרגיש את הקסם הזה שיש באולפן. היום בחברות הכי גדולות, במיוחד בחברות ההייטק, מספקים לעובדים כל מה שאפשר כדי שהם ירגישו את הקסם הזה, עושים להם סדנאות וגיבוש ויוגה, רק שיהיה להם כיף. לנו, למורים באולפן, כיף כל יום. מאחר שאני עוסקת בחקר המוח אני תמיד מדברת על ההורמונים שמופרשים ויש לנו כאן באולפן את הורמון האהבה, הורמון הסיפוק, האוקסיטוצין, הדופמין. אנחנו מרגישים כאן טוב באולפן כל יום ולכן אנחנו בוחרים לבוא לעבוד בעבודה הזאת. אבל, ויש כאן אבל גדול שחשוב לדבר עליו, כשנכנסתי לעבודה כאן באגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך ובאתי מהאוניברסיטה העברית, ידעתי שמחכה לי משהו באופק, אופק חדש, ידעתי שאנחנו עומדים להיכנס להסכם שכר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי זה היה? << אורח >> קטי שגב: << אורח >> זה היה לפני עשר שנים כשנכנסתי לכאן ואנחנו פשוט מחכים ומחכים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> התקדם יפה. << אורח >> קטי שגב: << אורח >> כמו שאני אומרת, כבוגרת האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אני יוצאת 8200, לא חסרים לי מקומות לעבוד בהם, אני ממש מתרגשת כשאני מספרת על המקום הזה כי הוא ממש חלק גדול מהלב שלי. אני אוהבת לעבוד כאן, אבל אני רואה כל יום אנשים שבוחרים לעזוב את העבודה הזאת, שלא ממשיכים כי הם לא מסוגלים עם יוקר המחיה ועם השכר שנשחק ונשחק. וגם מעבר לשכר חשוב להגיד שכשמשדרים לנו שאנחנו מורים שלא נכנסים להסכם שכר אנחנו מורים ששווים פחות. האדם נמדד גם על ידי הקריטריון של השכר ואי אפשר להתעלם מהעניין הזה. זה גורם כל כך חשוב בתפיסה שלנו את עצמנו. אף אחד לא ירצה לעבוד בעבודה שבה אומרים לו אתה שווה פחות, אתה מורה ששווה פחות. ואם תסתכלו על הנתונים, יש לנו המון מורים שהם בעלי תארים שניים, אנשים משכילים, אנשים איכותיים. אני יודעת שאני לא הייתי מסוגלת לעבוד עם אנשים שהם לא ברמה מאוד גבוהה. יש כאן אנשים נהדרים ואנחנו כאן כל יום יוצרים את הקסם הזה באולפן, עובדים עם האנשים, מרגישים טוב עם עצמנו ורוצים להמשיך לממש את החזון הציוני כל יום. אין לנו אפשרות לעשות את זה אם השכר לא יעלה. וגם אם אני אחליט, כאדם פרטי, להישאר פה המקום לא יישאר אותו דבר כשאנשים עוזבים ועוזבים וקשה לגייס מורים חדשים, כי המורה מסתכל על התנאים שמחכים לו ופשוט לא רוצה להיכנס לדבר הזה. אלה היו המילים שלי כמורה שמלמדת כאן כל יום, תודה שהקשבתם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה זמן המתנה היום פה ספציפית? בן אדם שנרשם ורוצה ללמוד פה, בממוצע? << אורח >> דורית חורש: << אורח >> כרגע, בגלל שאנחנו פותחים כיתות בספטמבר אז מי שרשום עד לפני שבועיים נכנס לכיתות בספטמבר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הראשונים, ממתי הם מחכים? << אורח >> דורית חורש: << אורח >> לא, הם לא מחכים, מי שנרשם ביוני ילמד בספטמבר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת אומרת מי שנרשם במאי כבר נכנס למערכת קודם? << אורח >> דורית חורש: << אורח >> נכון. עד יוני פתחנו כיתות ולא הייתה לנו רשימת המתנה. היום יש לי רשימת המתנה של כ-120 אנשים שנרשמו מאמצע מאי ויוני, כמו שאמרתי, בערך כל שבועיים כיתה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ומי שיגיע בחודש הבא, במהלך יולי? << אורח >> דורית חורש: << אורח >> גם עכשיו חסרות לי מורות לספטמבר, מה שיהיה אחר כך אתם יכולים לעשות את החשבון לבד. אני רוצה להוסיף לדברים של קטי - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין גם את מענק ההסתגלות לעולים מרוסיה ומאוקראינה. לאוקראינה השאירו את מענק ההסתגלות? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, ביטלו לכולם. << אורח >> דיאנה ארליך: << אורח >> צריך גם להוסיף משהו מאוד חשוב, אם אנחנו לא נחתום על ההסכם עכשיו, בקרוב, ממש כמו שאתה אומר, תוך שבוע, אנחנו צריכים להיערך למערכות חדשות של אופק חדש ואנחנו פשוט לא נוכל לעשות את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל השאלה שלי היא, עוד פעם, השר שלך יודע את זה? << אורח >> דיאנה ארליך: << אורח >> אני מקווה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שר הקליטה יודע את זה? שר האוצר יודע את זה? אני מדבר איתם במליאת הכנסת, אני יודע מתי מישהו נמצא בתוך אירוע, אנחנו יודעים להבין מתי מבינים שאנחנו בתוך אירוע. מה שאני ניסיתי להבהיר בישיבה האחרונה, ואני אומר את זה עוד פעם, אנחנו בתוך אירוע, אנחנו באירוע מאוד מאוד קשה, לא רק בהיבט של האולפנים, בהיבט של מענק ההסתגלות, בהיבט של וון סטופ שופ. לא יודע, אצלך היה מרכז שהסתיים. << אורח >> דיאנה ארליך: << אורח >> זה הסתיים השבוע. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> אנחנו לא מגדירים את זה הסתיים, אנחנו אישרנו עכשיו שבועיים באשדוד, אחרי זה שבועיים בחדרה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, אבל ככל שלא תודיעו ל-13,000 המשפחות שממתינות ברוסיה לתור כדי להתראיין ב'נתיב'. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> הן כבר מגיעות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, הן ממתינות לריאיון ב'נתיב'. הן לא מגיעות עם נעמ"ת, הן לא מגיעות לפה כי מבחינתם הם יודעים שנגמר המנגנון של go no go. הן ממתינות ברוסיה. היום תבקש ריאיון, עוד שמונה חודשים, ואנחנו לא במצב סטנדרטי. מתנהלים פה כאילו המצב הוא סטנדרט, אנחנו רחוק מהסטנדרט. הסיפור של השבוע הזה הוא קריטי. כשאני התחלתי את הדיונים על האולפנים בינואר הקריטי היה סוף מרץ. מזיזים כל פעם את הקו האדום, אבל מבחינתי חצינו אותו כי אין שום סיכוי שאת תצליחי לגייס מורים לספטמבר. אני אומר לך את זה כמעט באחריות, גם אם יהיה לך הסכם שכר מחר בבוקר. אני לא רואה אותך מגייסת ארבעה מורים בחודש יולי לעבודה בחודש ספטמבר. אם תצליחי אני מוריד את הכובע, לא פשוט. << אורח >> דורית חורש: << אורח >> זה ממש בעייתי. אני רוצה להדגיש גם את הלמידה הדיפרנציאלית שנפגעת, אנחנו לא יכולים לתת כמו שצריך, כמו שאנחנו רוצים, כמו שקטי אמרה, אנשים באים לכאן עם הלב ועם הנשמה, אבל הרבה פעמים נאלצים לעבוד בעוד עבודה כדי להתפרנס ולא יכולים לתת את המענה הדיפרנציאלי לעולים. אנחנו מלמדים בכיתות הטרוגניות, גם רב גילאיות וגם לא כולם באים מאותו רקע והאולפן נותן מענה לכולם. אז לפעמים צריכים עזרה ובאופק חדש זה לא בא רק עם תוספת למשכורת, זה גם בא עם שעות דיפרנציאליות ושעות שהייה ושעות פרטניות עם אפשרות באמת לעזור לעולים כמו שצריך, כמו שאנחנו רוצים לתת להם. אז היום זה מסתמך רק על הרצון של המורה ועל הרצון שלה, אבל זה לא חלק מהמשרה. מעבר לזה שהעולים שמגיעים היום הם לא מגיעים אחרי שהם עושים עבודת הכנה הרבה פעמים לעלות לישראל, או עם איזה שהוא חיבור גדול מאוד לישראל, אז האולפנים הציבוריים נותנים באמת מעטפת רחבה של תרבות, מסורת וחיבור לחברה וקהילתיות וגם קהילה בפני עצמה. כשאני מקבלת כיתה חדשה אני אומרת להם: ברוכים הבאים הביתה. זה בית, זה משפחה פה, אנחנו המשפחה שלהם, אנחנו קולטים אותם ואנחנו עוזרים להם בעוד הרבה מקומות להתנהל, להסתגל. הרבה מהעולים מתארחים אצל המורות, מתארחים אחד אצל השני. אנחנו כמובן עורכים טקסים וחוגגים את החגים. ועכשיו כשמשרד הקליטה חידש את הסיורים לירושלים אנחנו יוצאים וזה חיבור מדהים, גם למסורת וגם לקהילה. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> חייבים להתייחס אל מניפת הסיוע בנושא של האולפנים, אחד זה נושא אולפני א', דבר שני זה הנושא של אולפנים פרטיים ודבר שלישי זה הנושא של בחינה ומתקדמים גם באפשרויות נוספות של למידת השפה העברית. זה חלק שהמשרד בוחן את כל האפשרויות ביחד. צריך לקחת לתוך הפרמטרים, לתוך התמונה, גם את שוברי האולפן, מה שנקרא אולפנים פרטיים, שזה גם קבוצה נכבדת. זו הרי החלטה של העולה ל - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה בדרך כלל תוספתי, זאת אומרת שהמצב הנורמלי הוא שבן אדם לומד בכזה אולפן ואז אם הוא רוצה להתקדם הוא אחר כך לוקח באולפן פרטי קורס נוסף. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> זה האידיאל, אנחנו רוצים שזה יהיה ככה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> היום מי שנאלץ להשתמש בשובר שלו בגלל שפה יש המתנה לא תיתנו לו שובר שני, הוא ינצל את הזכות שלו בשביל אולפן בסיסי במקום אולפן מתקדם. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> לא א', מתקדם. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אין כמעט קבוצות מתקדמים באולפנים הרגילים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם פשוט עוד לא הגעתם לבעיה הזאת. מה שקורה, בסוף אחת משתיים, או שהעולה עוזב, כי הוא לא נקלט פה, כי אין לו שפה ואין לו עבודה והוא לא יכול לממש את היכולות שלו פה כשהשפה זה המחסום המשמעותי. זה אחת. או שהוא למד קצת את השפה, אבל אין לו את היכולת להתקדם ואז הקליטה שלו פה היא הרבה יותר בעייתית. בסופו של יום, אני חוזר ואומר, ונסכם בזה את החלק הזה של הביקור כדי שנוכל להספיק לראות את הכיתות, אני אומר את זה בעיקר למשרד הקליטה, אתם נמצאים עם אותו היקף כוח אדם, עם אותן יכולות, פלוס מינוס עם אותו תקציב, רק אתם צריכים לקלוט היום פי שלושה וארבעה יותר עולים ממה שמגיעים בכל שנה. ההתייחסות לזה לא יכולה להיות בשוויון נפש. אין מה לעשות, כשקבעו ב-2012 את סכום ההשתתפות לאולפן היו פה בערך 18,000-17,000 עולים בשנה, זה מה שהיה אז ב-2012, כשעכשיו אנחנו מדברים על למעלה מ-70,000 עולים בשנה. זה יקרה שנתיים רצוף לפחות, אני מעריך שגם השנה יחצו את ה-70,000 עולים, ואת האמת, אנחנו מפספסים כי היינו יכולים להביא גם 100,000. אם הייתה פה אווירה של קליטה ושל אירוע היינו יכולים להביא 100. מה אנחנו מפספסים? אנחנו מפספסים את מה שהרווחנו מהעלייה לפני 20 שנה, את הרפואה, את ההנדסה. אני לא מדבר גם בהיבט הדמוגרפי והיכולת שלנו להתפרס פה ולשמור על צביונה של מדינת ישראל. לאולפנים, מעבר לאולפנים הפרטיים, יש חשיבות מאוד גדולה במניפת הקליטה. יש חשיבות גדולה. אני לא נזקקתי לאולפן, לא הייתה לי את הזכות לעלות לארץ. יש מצווה של עלייה לארץ, אני לא יכולתי לממש אותה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לי גם הייתה הזכות, אבל גם לא נזקקתי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל כשאני מדבר עם עולים שעברו אולפן, החוויה הזאת, גם מי שעבר את זה לפני 20 ו-30 שנה, זאת החוויה שלו מבחינת הליך הקליטה, המרכזית, בהוויה הישראלית, במורשת, בציונות, בחיבור לכל מה שנקרא מדינת ישראל, בחברים. לצערי התחושה היא שכרגע מדינת ישראל זורקת את זה לפח. יש פה שלושה דברים, אנחנו נוציא את זה גם בסיכום הדיון, שחייבים לקרות פה מהר מאוד. האחד זה איחוד האחריות תחת כובע אחד בהיבט גם של המתקנים, החלוקה הזאת, זה וזה וזה, זה מתכון לבעיות. שתיים זה העלאת התעריף ושלוש זה הסכם השכר. אני יודע גם מה קורה במשא ומתן, אין באמת מחלוקת גדולה שם, פעם אחת שיישבו שר חינוך, שר אוצר ושר קליטה, בישיבה של חצי שעה הם סוגרים את האירוע. זה מה שצריך, חצי שעה ששלושתם נמצאים בחדר עם רצון לסגור את האירוע, זהו, זה הכול. אני לא בטוח שיש רצון לסגור את האירוע. המסקנה שלי, אמרתי אותה ביום רביעי, היא לא השתנתה, אין רצון לסגור את האירוע. אין באמת רצון שיהיה הסכם, זאת התחושה שלי, כי אם היה רצון, כשממשלה רוצה שמשהו יקרה הוא קורה, בטח בטווחי הזמנים האלה. אחרי חצי שנה של בלבולי מוח, אחרי שישבו מזכ"לית הסתדרות המורים עם הממונה על השכר וישבו והלכו וחזרו, נשארו שם ניואנס אחד או שניים קטנים. אם רוצים גומרים. << אורח >> דורית חורש: << אורח >> אנחנו אופטימיים. יש גם כיתות שמחכות. יש לנו כיתה אחת של תלמידים מתקדמים וכיתה אחת שהתחילה ממש מאפס ומסיימת ביולי. (בהמשך הסיור – בכיתות) << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך אתם בעברית? << דובר >> תלמיד באולפן: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה זמן אתם באולפן? << דובר >> תלמיד באולפן: << דובר >> ארבעה חודשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני עודד פורר, יושב ראש ועדת עלייה וקליטה של הכנסת, חבר הכנסת זאב אלקין. << דובר >> תלמידים באולפן: << דובר >> נעים מאוד. << דובר >> חנה-תלמידה באולפן: << דובר >> שלום, שמי חנה, אני פה באולפן מלפני ארבעה חודשים, גם עליתי לישראל לפני ארבעה חודשים. היה לי מזל שמצאתי מקום באולפן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> באמת מזל. << דובר >> חנה-תלמידה באולפן: << דובר >> אנחנו שמחים כי עכשיו אנחנו יכולים ללכת לסופרמרקט, לקופת חולים, למשרדי הקליטה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ומשרד הפנים. << דובר >> חנה-תלמידה באולפן: << דובר >> כן, ואנחנו יכולים לדבר עם אנשים בעברית. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כשבאת ידעת עברית קצת? << דובר >> חנה-תלמידה באולפן: << דובר >> לא. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כל זה פה? << דובר >> חנה-תלמידה באולפן: << דובר >> הכול היה פה באולפן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מאיפה עלית? << דובר >> חנה-תלמידה באולפן: << דובר >> מקולומביה, דרום אמריקה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה בקולומביה? << דובר >> חנה-תלמידה באולפן: << דובר >> מברנקייה. << דובר >> מורה באולפן: << דובר >> והיא לא סיפרה על עצמה שהיא רופאת שיניים. << דובר >> חנה-תלמידה באולפן: << דובר >> כן, אני רופאת שיניים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לך עוד את הליך הרישוי לעבור? << דובר >> חנה-תלמידה באולפן: << דובר >> כן. אני ובעלי גם רופאי שיניים, אנחנו עשינו תרגום להכול, לדיפלומות, ועכשיו כל התעודות במשרד הבריאות. אנחנו מחכים. << דובר >> מורה באולפן: << דובר >> יש לנו תלמיד בכיתה, הצטרף השבוע, אולי אתם תזהו אותו, נכבה רגע את האור, אולי תצליחו לזהות את זה. אתם מזהים מי זה? << דובר >> בסרטון - מסי: << דובר >> מה נשמע? אצלי לא משהו, אני חושב שאני חולה, אני לא מרגיש טוב, אני סובל מכאב ראש, כואב לי הגרון, כואבות לי האוזניים, כואבים לי השרירים, כואב לי כל הגוף. הייתי בקופת חולים אצל ד"ר לוי, הדוקטור אמר: אני רוצה לבדוק אותך, אתה צריך לנשום עמוק, לפתוח את הפה ולהגיד אה. אחרי הבדיקה הוא אמר: אתה צריך לנוח, אתה צריך לשכב במיטה שלושה ימים, אתה צריך לשתות הרבה תה ולאכול אוכל בריא, אתה צריך לישון הרבה, אתה צריך לקחת תרופה פעמיים ביום במשך שבוע, אתה לא יכול לשחק כדורגל, אתה לא יכול להכין שיעורי בית, אתה לא יכול ללכת לאולפן, חבל. אני רוצה ללכת לאולפן, אני רוצה לפגוש את החברים באולפן אבא חושי, אני רוצה ללמוד בכיתה של רחל, אני ממש רוצה להכין שיעורי בית, אבל אני לא יכול. אני צריך לטפל בעצמי אם אני רוצה להרגיש טוב. היי, מה נשמע? אצלי לא משהו. << דובר >> מורה באולפן: << דובר >> אוקיי, אז מסי הצטרף אלינו. מסי עוזר לנו כי זאת מיומנות של האזנה וזה כמובן בבינה מלאכותית. יש תוכנות כאלה מאוד ידידותיות. אנחנו כבר מכירים אותו כאן בכיתה ובהשראת המונולוג הזה אנחנו עכשיו נעשה דיאלוג. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יפה מאוד, שיהיה לכם בהצלחה. זכיתם שיש לכם אולפן ללמוד בו, לא לכולם יש. (בהמשך הסיור – כיתת מתקדמים) << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שלום לכולם. אתם יודעים מי אנחנו? << דובר >> תלמיד באולפן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חבר הכנסת עודד פורר, יושב ראש ועדת עלייה וקליטה, חבר הכנסת זאב אלקין, ובאנו לביקור פה, ללמוד על האולפן. אתם אולפן של מתקדמים? << דובר >> מורה באולפן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה מקצועי כבר? << דובר >> מורה באולפן: << דובר >> לא, לא מקצועי, זה כיתת המשך שקולטת תלמידים שהם ברמות ביניים, ג'-ד' זה נקרא, א'-ב' הן ראשוניות. בדרך כלל פה זה ג'-ד', זאת המטרה, שהם מגיעו ל - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה זמן אתם בארץ? << אורח >> דורית חורש: << אורח >> הכיתה הזאת קולטת כל הזמן תלמידים. הכיתה הזאת לא נפתחת ביום אחד, היא כל הזמן קולטת תלמידים, מי שמגיע, בודקים את הרמה ואם הוא מתאים ללמוד פה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש כאלה שהגיעו ברמה כבר של ג'-ד'? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אלה שלמדו שם. << אורח >> דורית חורש: << אורח >> רובם מגיעים באיזה שהוא מקום של ב' פלוס, ג', והם ניגשים למבחנים ל-ג'-ד' עם מטרות שונות, רובם אקדמאים, אבל הם מסיימים את הקורס בזמנים שונים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה כאלה כיתות יש פה עכשיו? << אורח >> דורית חורש: << אורח >> כאלה כיתות שתיים, אחת שמכוונת ל-ג' ואחת מכוונת ל-ד'. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש פה אולפן מקצועי גם? << אורח >> דורית חורש: << אורח >> האולפנים המקצועיים הם בערב, האולפנים התעסוקתיים הם אחר הצהריים, זה אולפני המשך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ויש לכם פה? << אורח >> דורית חורש: << אורח >> כן, יש לנו שלוש כיתות כאלה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כיתה כזאת עובדת גם חמישה ימים בשבוע? << אורח >> דורית חורש: << אורח >> כן, זה אולפן ראשוני, הם מקבלים אותו דבר, 500 שעות, שזה כמובן לא מספיק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם הייתם באולפן א' או שישר נכנסתם לאולפן הזה? << אורח >> דורית חורש: << אורח >> חלק היו, חלק לא, זה שונה. כשהם מגיעים לאולפן אנחנו עושים להם מבחן. חלק היו בתכניות 'מסע' או למדו ב'נתיב'. << דובר >> מורה באולפן: << דובר >> אתם מוזמנים לשאול אותם, הם יודעים לדבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו שואלים, הם מתביישים. << אורח >> דורית חורש: << אורח >> יש תלמידים שלא יתביישו והם התכוננו לדבר איתכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי לא מתבייש ורוצה להציג את עצמו, מאיפה הוא בא? בבקשה. << דובר >> תלמידה באולפן: << דובר >> אני לא שמעתי את השאלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תציגי את עצמך, מאיפה באת, כמה זמן את בארץ. << דובר >> תלמידה באולפן: << דובר >> עליתי לארץ באוגוסט, עם משפחה, עם בעלי והבן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מאיפה? << דובר >> תלמידה באולפן: << דובר >> מרוסיה, ממוסקבה. בעלי אחרי חודשיים מצא עבודה, עכשיו הוא עובד בחברה בין-לאומית, אנבידיה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היינו שם בשבוע שעבר. << דובר >> תלמידה באולפן: << דובר >> הוא מהנדס. אני לומדת פה מפברואר, כי למדתי ברוסיה באופן מקוון עד דצמבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה המקצוע שלך? << דובר >> תלמידה באולפן: << דובר >> במקצוע הראשון אני מהנדסת, עבדתי 12 שנה טכנולוגיה בבית ספר, לא במקצוע, אז קשה להגיד איזה מקצוע יש לי עכשיו. << דובר >> מורה באולפן: << דובר >> אליסיה מאוד רצתה להיכנס לאולפן. היא נכנסה לרשימת המתנה, אבל היא לא ויתרה, היא הייתה ממש עקשנית, היא פשוט, לא היה לי מישהו שיענה לטלפונים כי אני לא דוברת רוסית והרבה טלפונים מגיעים ברוסית, אז היא פשוט התיישבה והתחילה לענות לטלפונים, עד שאמרתי לה: טוב, בסדר. << אורח >> דורית חורש: << אורח >> אבל אני חייבת לחדד, כדי להגיע לרמה הזאת 500 שעות זה לא מספיק. אתה מבין שמינימום, על פי כל המחקרים, הם צריכים ללמוד 1,000 שעות. 1,000 שעות כדי להגיע לרמה הזאת שהיא רמה ג', כך שאתה רואה פה כיתה של אנשים שלמדו כבר לא במסגרת שלנו, או בצורה מקוונת, או בצורה אחרת, או עם איזה שהוא ידע קודם, אבל האולפן נותן 500 שעות וזה לא מספיק כמובן. << דובר >> תלמידה באולפן: << דובר >> אנחנו לומדים הרבה בבית. יש עכשיו אפשרויות, אפשר להסתכל על סרטים, סרטונים, וגם הרבה תכניות, אז זה לא רחוק. עכשיו זה אפשרי. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> למדת עוד במוסקבה או שכל העברית מפה? << דובר >> תלמידה באולפן: << דובר >> לא, אני במוסקבה לא למדתי כי יש לי סיפור גדול, שאני סיימתי את בית הספר בישראל בתכנית נעל"ה, סיימתי ב-1998 וחזרתי למוסקבה. << דובר >> קריאה: << דובר >> את לא רוצה להיות מורה לעברית? << דובר >> תלמידה באולפן: << דובר >> לא, 25 שנים לא דיברתי, לא שמעתי, לא קראתי בעברית כלום, אז אני צריכה עכשיו תזכורת להכול. אני חושבת שבשבילי זה יותר קל מכל הקבוצה אולי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יפה. נשמע אותך גם. << דובר >> תלמידה באולפן: << דובר >> שלום לכולם, שמי דליה, אני עליתי לישראל בסוף אפריל, לפני שנה, אני עליתי מאוקראינה, עם שני הילדים שלי. בדיוק לפני שנה אני התחלתי ללמוד ברמה א', התחלתי ללמוד מאפס, מהאותיות, מהתחלה, ואני חושבת שהתקדמתי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> העברית שלך מצוינת. << דובר >> תלמידה באולפן: << דובר >> תודה. אני מאוד רוצה לחזור לרפואה פה, כי באוקראינה אני עבדתי עם אנשים שסבלו מהתמכרות לסמים קשים. מאוד מקווה לחזור, מאוד מקווה להסתדר בארץ, יש לי רצון גדול להצליח. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> כל השנה הזאת את למדת באולפן רצוף, מאז שעלית? << דובר >> תלמידה באולפן: << דובר >> לא, אני למדתי קודם באולפן פרטי ברמה א' ונכנסתי לכיתה הזאת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שיהיה לכם בהצלחה. (בהמשך הסיור) << אורח >> גיא טננבוים: << אורח >> הוויכוח פה לגבי החניון, או לחילופין להשקיע עוד שבעה מיליון שקל לשטחים ציבוריים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה הם צריכים חניון למקבץ? << אורח >> גיא טננבוים: << אורח >> לא למקבץ, יש תכנית התחדשות עירונית בכל הסביבה הזו. התכנית להתחדשות עירונית לא תומכת בכל החניות שצריכים ואז הם אומרים: יש לנו תכנית ישנה של 149 חניות פה, שהיא תכנית בתקן של שנות ה-90, רק הבעיה היא שהבניין אמור להיבנות פה בריבוע הקטן הזה, איפה שהעצים, וכל השטח שם אמור להיות מפותח לטובת העירייה, שזה שטח של העירייה, ובקצה הרחוב שם, ברחוב המגנים, יש היום תחנה של מטרונית, רכבת קלה, סוג של רכבת קלה. היום כבר לא צריך את תקן החניה הזה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> היא אומרת: תבנו לי את החניה, אני אאשר לכם - - - << אורח >> גיא טננבוים: << אורח >> בדיוק, אין צורך תכנוני ואז הם אומרים אין בעיה, אתה לא רוצה לבנות, כי באמת אין היגיון ל-149 חניות, אנחנו מוכנים להמיר את המטלה הציבורית שאנחנו מטילים עליך, לבנות נגיד ארבעה גני ילדים או וואט אבר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם רוצים שעמיגור ישקיע - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ואם אתה תבנה את החניון, הוא שלך? << אורח >> גיא טננבוים: << אורח >> הוא שלי, אבל אין לי כסף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, אני שואל, אתה תוכל לגבות עליו כסף? << אורח >> גיא טננבוים: << אורח >> אני אוכל לגבות, זה מה שמהנדס העיר הציע לי והראה לי את המיליונים, רק הבעיה היא שהסוכנות היהודית, עמיגור, אנחנו לא יזמים שעושים דברים מהסוג הזה ואנחנו לא יודעים לגייס כספים. אתם יודעים בדיוק את המודל הכלכלי שלנו, כל דרישה, שקל אחד נוסף, זה בנייה תקציבית, בסופו של דבר אנחנו צריכים להביא או המשרד צריך להביא. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש הרבה הסכם בין שיכון לעמיגור, זה עוד מהסבב הראשון, זה הסכם 2015, כשאני הייתי שר הקליטה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כשאתה היית שר הקליטה על 4,000 יחידות דיור - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, 2,650. << אורח >> גיא טננבוים: << אורח >> בדיוק, רק כדי שתבינו מה העירייה מפסידה, ככה זה אמור להיראות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה מקומות חניה? << אורח >> גיא טננבוים: << אורח >> הם רוצים 296 מקומות חניה, זה עולה בסביבות 17 מיליון שקל. הם מוכנים באצילותם להמיר את הדרישה של 296 מקומות חניה בבערך 500-450 מטר של שטחים ציבוריים, שזה נשמע הרבה יותר הגיוני, וזה עדיין עולה לי שבעה מיליון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הפתרון שלכם הוא לעשות ג'ואינוונצ'ר עם יזם שייקח את החניון. << אורח >> גיא טננבוים: << אורח >> לא, הפתרון שלנו זה שהעירייה תשנה את הדבר הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שהעירייה תיקח את זה, אפילו שהחברה הכלכלית יכולה להיות, חניון שווה כסף. אם זה חניון שאתה יכול להשכיר את החניות זה שווה כסף. יכולה לבוא החברה הכלכלית של העירייה לעשות את החניון הזה כחניון שלה. << אורח >> גיא טננבוים: << אורח >> אמרתי לה, אם הוא מביא כסף אדרבא ואדרבא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שיהיה חניון שלו ושירוויח מזה כסף. << אורח >> גיא טננבוים: << אורח >> הדיבור שלנו הוא דיבור יזמי, בוא ניתן לך עוד זכויות ותעשה מיליונים, אין מיליונים. גם אין לי מיליונים וגם אני לא יודע לגלגל את העלויות האלה על הדיירים. (בהמשך הסיור – עיריית חיפה) << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו בסיור של ועדת עלייה וקליטה בחיפה, היינו באולפן אבא חושי, קיימנו שם ישיבה בנושא אולפנים, עכשיו כאן בעירייה ואנחנו נמשיך אחר כך למקבץ דיור נאות כרמלי, לראות את המבנה. חבר הכנסת זאב אלקין, הוא גם יושב ראש ועדת המשנה לדיור בהקשר של עלייה וקליטה בוועדת עלייה וקליטה, הוא גם היה שר השיכון, אז הוא גם קצת זוכר עוד משהו מאז, זאת הבעיה של כל מי שמגיע לישיבות אצלו. אם את רוצה נעשה איזה שהוא סבב. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> קודם כל ברוכים הבאים, אנחנו בחיפה היום עם הקליטה לדעתי הכי גדולה בארץ, נכון? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> מבחינת מספרים, בערך 10,000. תיכף גם רותי תוכל לעדכן, אני מקווה שהנציג שלנו לקליטת עלייה יגיע. אתם תיכף תציגו לנו מי נמצא פה, קודם כל אני רוצה לברך אתכם. כשהתחילו כל המתחים הידועים ברוסיה, אוקראינה ובכלל כשאנחנו הבנו שאנחנו ניצבים בפני גל הדבר הראשון שעשינו זה לרכז פה בחדר הזה את כל הגורמים המקצועיים ואמרנו להם תעשו כל מה שצריך בשביל שיגיעו לפה כמה שיותר. יש לנו מערך קליטה מצוין, יש לנו אולפנים מהטובים ביותר, אנחנו ערוכים, נערכנו ואני חושבת שגם רואים את התוצאות בשטח. כמובן שיש עוד הרבה דברים שצריך לעשות. רק בשבוע שעבר יצא לי לראות, הרווחה והחינוך והעניין של בתי הספר, יש הרבה מאוד שנמצאים פה זמנית ויש כאלה שבאים להשתקע. בשבוע שעבר יצא לי להיות במקרה עם קבוצת עולים טרייה שעכשיו עסוקה בעיקר בללמוד עברית, אנחנו לגמרי על הנושא הזה. אני אשמח לשמוע מכם מה עוד אנחנו צריכים לעשות כי מבחינתנו זה באמת על סדר היום, אחד הדברים הכי חשובים שיש פה בעיר. ניר מריאש, מנכ"ל העירייה וארינה דובקין, היא דוברת העירייה לשפה הרוסית, שבעצם מתלווה אליי לכל הפעילויות שיש והיא גם תוכל לשפוך אור על מה שאנחנו עושים. אני מקווה שיגיעו גם מקליטת עלייה ויש פה חלק מהצוותים שלנו, שקמונה וכל מה שקשור לדיור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו נחכה גם למהנדס העיר. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אני מקווה שהוא יגיע תיכף, אבל אני אשמח שפשוט נכיר, שאנחנו נדע מי נמצא פה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נעשה איזה שהוא סבב שכל אחד יציג את עצמו ויגיד כמה מילים. מאיר, בבקשה. (סבב נוכחות). << אורח >> יעל הבסי: << אורח >> אני מנהלת קליניקה משפטית לזכויות ניצולי שואה וזקנים באוניברסיטת תל אביב, כל עבודתי עוסקת בדיור ציבורי לזקנים, אני משתתפת קבוע בדיונים של חבר הכנסת אלקין וכשבוועדה מתעוררים נושאים של דיור ציבורי של זקנים אנחנו מגיעים. << אורח >> רותי גולדנברג: << אורח >> אני מנכ"לית שקמונה, שזו חברה ממשלתית עירונית פה בעיר חיפה, באזור. המגע שלנו עם הקליטה הוא כמובן גם בדיור הציבורי, יש לנו כ-900 דירות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שקמונה זה לא המרכז לחקר ימים ואגמים? << אורח >> רותי גולדנברג: << אורח >> זה תל שקמונה. שקמונה זה שם ישן לחיפה. בנוסף אנחנו ניהלנו הרבה שנים בתי גיל זהב והיום יש לנו מקבץ אחד שהוא פה בלב הדר שאנחנו מנהלים אותו, גם לקליטה וגם מטעם אנשי משרד השיכון. עוד מגע שיש לנו עם משרד הקליטה, עם ארז ועם אורלי אנחנו עובדים שנים, העולים שמגיעים לאולפן עציון לנים אצלנו, שזה מעונות בבעלות העירייה ואנחנו מנהלים כבר 12 שנה את מעונות הסטודנטים שמאוכלסים בעיקר לסוכנות. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אני מנכ"ל חברת עמיגור. אנחנו פה היום מקווים לשמוע בשורות חיוביות מעיריית חיפה. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> על החניון המפורסם. << אורח >> ארז שני: << אורח >> כן. << אורח >> ארטיום חרצ'נקו: << אורח >> פעיל חברתי מחיפה, אני מפעיל הרבה פרויקטים התנדבותיים, לעולים חדשים בעיקר. << אורח >> טטיאנה ג'ון: << אורח >> אני פעילה חברתית בין היתר, ייסדתי המון פרויקטים התנדבותיים ובשנה האחרונה של עליית המלחמה המון פרויקטים לעולים חדשים, לפי הצרכים שלהם, מסיוע הומניטרי עד למועדון שיחה עברית לדוגמה וכן הלאה, כי כידוע המערכות לא יכולות להתגבר והעלייה היא גדולה באמת. מבורכת, אבל לא היינו ערוכים לעלייה כל כך גדולה, במיוחד אחרי הקורונה והשיתוק הטוטאלי, אז כמובן מתנדבים באים לעזור ולסייע ובשמחה. << אורח >> אורלי צוקרמן: << אורח >> הסוכנות היהודית, עובדת בתחום הקליטה. אנחנו מפעילים פה מספר תכניות בעיר, כמו אולפן עציון שדיברתם בו. יכול להיות שאלעזר אמור להגיע. בכל אופן יש צעירים מכל העולם שמעוניינים להגיע לחיפה, חסרים לנו מבנים נוספים. (המשך סבב הנוכחות). << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> טוב, נשמח לשמוע מכם. אתם יזמתם את הנושא, אנחנו נרשום את כל הנושאים, אני מקווה שנוכל לתת תשובות במיידי ואם לא אז נעביר אליכם בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> האמת שהנושא הראשון על סדר היום שעלה, הוא עלה גם בדיוני הוועדה, גם כתבתי לכם בעניין הזה, בסוף כולם אומרים שהשני אשם, אבל דה פקטו יש לדעתי מאז 2015 הסכם בתקציב בין משרד השיכון ובין משרד הקליטה, לדעתי זה היה כשזאב היה שר הקליטה, עוד כשגלנט היה שר שיכון, לבניית מקבץ. << דובר >> קריאה: << דובר >> בבית גיל הזהב. פרויקטים של שיכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני קורא להכול מקבץ, מבנה שנותן לדעתי קרוב ל-220 יחידות דיור לקשישים. זה אחד הנושאים הכי משמעותיים מבחינת עלייה וקליטה כי התור של העולים הקשישים לדיור ציבורי הוא תור שנע סביב ה-20,000. יש מספרים לפה ולפה, היום זה כבר לא משנה אם זה 25,000 או 20,000, כולם עומדים בתור. << דובר >> קריאה: << דובר >> ברמה הארצית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, וכמובן שבאזורי ביקוש זה הופך להיות יותר משמעותי. חיפה היא אחד מאזורי הביקוש. מטבע הדברים חיפה תמיד הייתה עיר שקלטה עלייה, היא קלטה במספרים גבוהים תמיד, בוודאי שבשנה האחרונה היא בשיא. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אנחנו לדעתי העיר מספר אחת בארץ. אני חייבת להגיד שאנחנו מאוד גאים בזה ואנחנו עשינו עבודה מאוד מאוד קשה בשביל להיות מספר אחת. זה לא הגיע סתם, זה לא במקרה. זו גאווה מאוד גדולה שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז זה אולי הנושא המרכזי שנוגע גם בהחלטות שהעירייה יכולה לקבל כדי לזרז את הנושא הזה. הדבר השני זה באמת סוגיות אחרות שנוגעות בעניין הקליטה. אנחנו עשינו סיור באולפנים לא סתם, כי יש משבר גדול מאוד באולפנים והנושא של לימודי העברית הוא דרמה והוא קריטי. מעבר לזה, מטבע הדברים, מכיוון שאתם בשיא של קליטה אז גם יש פה הרבה מאוד הזדמנויות שהן משמעותיות. אם אני מדבר על זה שרק בשנתיים האחרונות כ-500 רופאים עלו לחיפה, זאת אומרת 500 בעלי מקצועות רפואה, השאלה אם נדע לקלוט אותם והם גם ישתלבו או שאחר כך הם יחזרו כי בסוף מי שהוא רופא לא יבלה פה או יעבוד פה במקצועות אחרים, הוא רוצה למצות את הכושר התעסוקתי שלו. אז אני חושב שיש פה הזדמנות גדולה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נושא שהוא נושא ותיק, הוא על סדר היום, כמו שאמרת, כבר כמה קדנציות של כמה שרים. בזמנו היה לנו מפגש עוד בשבתי כשר השיכון על הרבה נושאים, בין השאר גם הנושא הזה עלה שם בפגישה, אבל חשבתי שפתרנו את הבעיה. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אני מבחינתי כן, אני נתתי הוראה לקדם, הבעיה שיש שם בעיות של תקיעות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני לא מכיר - - - הבעיה שעלתה אצלי במפגש ההוא הייתה החניון שעמיגור לא היה לו - - - << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אני מבחינתי אמרתי שבוודאי לקדם והסבירו לי שזה נוגד תב"ע. אני, עם כל הכבוד, לא יכולה לתת הנחיה לעשות משהו שהוא – זה מה שאני יודעת, עד כאן אני יודעת, מאותו רגע זה מהנדס העיר שיסביר לכם, אבל הוא ממני קיבל הנחיה חד משמעית לעשות הכול בשביל לקדם. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לצערי, נמצא פה מנכ"ל עמיגור. << אורח >> ארינה דובקין: << אורח >> אני רוצה להתייחס כמו שאתה אמרת. אני עובדת איתם בשיתוף פעולה מלא. נכון לכרגע אני חושבת שאנחנו היחידים בארץ שעשינו פרויקט של שיווק מקצועות שונים של מועדונים מקצועיים, מה זה אומר? הם בוחרים לפי מקצוע, לצורך העניין פסיכולוגים שהגיעו לשנתיים האחרונות, עושים להם כל מיני כנסים כאלה, מסבירים להם על לימודים, איך הם יכולים להשתלב פה במקצוע. הם לקחו קלינאי תקשורת, עשו להם מפגש ומלווים אותם לאורך כל הדרך כולל ייעוץ מקצועי, ייעוץ הכשרה בארץ והכול, אני לא יודעת אם זה קיים בערים אחרות. זה לגבי מה שאמרת על רופאים וכל השאר. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אני יכול לחזור לעניין? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה. << אורח >> ארז שני: << אורח >> תודה. גיא ידידי תיכף יאשים אותי, גיא הוא מנהל אגף ההנדסה אצלנו, סמנכ"ל הנדסה. ראשת העיר, אני מבקש לומר משהו נורא בסיסי בעניין הזה. הפרויקט הזה פה, שמטרתו לבנות – דרך אגב, גיא טעה, לא מדובר על 1,000 עולים, תגיד לך פה נציגת משרד העלייה והקליטה שאצלם יש למעלה מ-2,000 איש שרשומים בתור בעיריית חיפה. << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> 3,400. << אורח >> ארז שני: << אורח >> בבקשה, יותר, זה לא כולל הקריות, ששם יש עוד, רק חיפה. יש פה תור אדיר לביקוש. הסוכנות היהודית הציבה קרקע שלה לטובת העניין, השר לשעבר אלקין, עוד בקדנציה הקודמת, הקודמת הקודמת, פעל ליוזמה - - - << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> ארז, אפשר דקה להגיד לך? אני בעד. כולנו בעד, רק צריך למצוא את ה – יש איזה שהוא חסם. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אני אסביר. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אין? מעולה, אני מה זה אשמח לשמוע שאין. אני מצטערת, אבל אמרו לנו שתהיה קבוצה מצומצמת, קבוצה של עשרה אנשים, אז אמרתי שאנחנו קודם כל נבין על מה מדובר. לא תיארתי לעצמי שכל הכנסת מגיעה לפה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קודם כל זה רק שני חברי כנסת. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> לא, כל הצוותים. זה כבוד, כבוד גדול, אבל אנחנו לא נערכנו. זה לא מה שאמרו לנו שהולך להיות, אז אני מצטערת כי היינו נערכים ומביאים לפה גם חצי עירייה. << אורח >> ארז שני: << אורח >> קודם כל, התחלתי, לפני זה אני רוצה להגיד משהו על רותי, מנכ"לית שקמונה, שהיא אחת החברות הטובות המשכנות, עבדנו ביחד רבות, לצערי הרב הם לא המשיכו בבתי גיל הזהב, אבל הם באמת חברה נהדרת. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> חבל. << אורח >> ארז שני: << אורח >> חברה נהדרת, עבדנו הרבה מאוד בעירייה יחד, אבל נחזור לעניין. מדובר בפרויקט לאומי של ממשלת ישראל, זה התחיל עם בניית 2,650 יחידות דיור, וחבר הכנסת אלקין, והשר לשעבר אלקין, דאג ממש בסוף הקדנציה האחרונה להרחיב אותו ל-5,600 יחידות, לעוד 3,000, פרויקט לאומי גדול מאוד. אנחנו סיימנו כבר 1,400 יחידות בנתניה, בהרצליה פיתוח, בבאר שבע, באשדוד, באשקלון, אנחנו עומדים לסיים עוד 325 יחידות בנתניה ועוד 100 בתל אביב ולהתחיל עכשיו ברחובות. העיר חיפה, שהתחלנו בה את המגעים לפני כשנתיים בערך, לא התקדמנו כלום. הדרישות, לא מדובר פה על חוקיות, אנחנו מתכתבים ומתכתבים ומדברים וזה התחיל עם דרישות, משום מה חושבים שחברת עמיגור, שהיא נציגת הסוכנות היהודית, היא חברה יזמית. אנחנו לא חברה יזמית, אנחנו מוסד ללא כוונות רווח, הבנייה הזאת היא מכספי מדינה ומכספי תרומות של העולם היהודי, תורמים ששמים את היד בכיס ונותנים מ-1,000 דולר עד מיליוני דולרים לטובת העניין. יש פה תור ענק, הכסף נמצא, פשוט הכסף עומד לטובת הבנייה. גם אם יש צורך לעיריית חיפה לבנות חניה או גני ילדים, זה לא התפקיד שלנו, זה לא המקום שלנו. אין פה שום עניין של תקנות, גיא יאשים אותי, אנחנו מבקשים מכם הצהרה היום, הצהרה שלך חד משמעית, שמוותרים על כל הדברים האלה, יוצאים לדרך ונותנים לנו להתחיל את התהליך להוצאת ההיתר והתחלת הבנייה. אין סיבה שלא יהיו פה עוד 240 פתרונות דיור לקשישים, לניצולי שואה, לעולים חדשים שמשלמים שכר דירה קטסטרופלי בחוץ או שאין להם איפה לגור. זה לא יכול להימשך ככה, עיריית חיפה יכולה להרשות לעצמה לקדם את זה וכמה שיותר מהר. << אורח >> גיא טננבוים: << אורח >> רק נזכיר עוד שני דברים לגבי חברת עמיגור. הסברנו את זה גם למהנדס העיר ואנחנו הסברנו את זה גם לך, חברת עמיגור, מעבר לזה שהיא לא יזמית היא לא יודעת לגלגל את העלויות העודפות האלה על ה - - - גם אם מהנדס העיר הרבה פעמים הראה נכונות הדיבור שלו היה כמו דיבור ליזם רגיל: אני אתן לך עוד זכויות אם תבנה, אני אעשה לך עוד – אין לי מה לעשות עם הזכויות האלה, א' זה לא נותן לי עוד רווחים ו-ב', אנחנו עושים פה בנייה תקציבית. זאב מכיר את זה, גם עודד מכיר את זה, אנחנו לא יכולים להביא עוד כסף לדברים האלה, אנחנו לא מסוגלים להביא עוד כסף לדברים האלה. המשמעות של הדבר הזה זה להרוג את הפרויקט. אנחנו מתעקשים על חיפה בגלל הנתונים של הביקושים הגדולים כי היא חשובה לנו, אבל זה לא נכון לכם. כמו שלא עשינו את זה בקדנציה הקודמת, שגם היא לא פרגנה לנו יותר מדי, אז אנחנו נמתין עכשיו - - - << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> ממתי הפרויקט הזה מתגלגל? << אורח >> גיא טננבוים: << אורח >> מלמעלה מ-2011, גלגולים על גלגולים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הסיכום התקציבי של המדינה בהליכה להסכם עם עמיגור היה ב-2015 כשהייתי שר הקליטה וגלנט היה שר השיכון. << אורח >> גיא טננבוים: << אורח >> אבל אנחנו מקדמים את התשתיות האלה הרבה לפני ואנחנו מעוניינים לעשות את זה. << אורח >> ארז שני: << אורח >> שכר דירה סוציאלי, 300 שקלים לחודש. << אורח >> גיא טננבוים: << אורח >> כדי להבהיר את הנושא החוקי, כי אנחנו עם מהנדס העיר מדברים והוא באמת עושה עבודה טובה ואנחנו עושים עבודה משותפת טובה, ככל שאנחנו יכולים, אבל צריך להבהיר, בסופו של דבר התב"ע היא מאוד ברורה ואם את תיקחי אותה את תוכלי לקרוא אותה טוב מאוד. תקן החניה שנקבע בשנות ה-90 הוא שונה לחלוטין מתקן החניה הנוכחי היום, אחת, שתיים, במיוחד לאור העובדה שיש שם תחנת מטען של המטרונית על המגרש. אז הבקשה שלכם לעשות חניון כדי לתמוך בפרויקטים של ההתחדשות העירונית היא פשוט לא סבירה, ככל שאפשר להשתמש היום בסבירות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עדיין אפשר. << אורח >> גיא טננבוים: << אורח >> היא פשוט לא סבירה. כשאת בפגישה שלך עם השר לשעבר נתת את ההנחיה ומהנדס העיר זימן אותי ואמר: הבנתי, בוא נצמצם את הדרישות שלנו מחניון ל-500 מטר של שטחים חומים בבניין זה עדיין בערך חמישה עד שבעה מיליון שקל ויחידות דיור שאני מפסיד. זה מיליוני שקלים שאנחנו צריכים לאסוף. המדינה לא נותנת יותר. אנחנו לא מסוגלים לעשות, זה פשוט עניין של רצון, התקן מאפשר, יש עניין של תקן, התקן קיים, ואישורו של מהנדס העיר. זה כל מה שצריך מבחינת הבית הזה ואת יודעת טוב מאוד. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> בסדר, אז בואו נתקדם, רק ננסה - - - << אורח >> גיא טננבוים: << אורח >> כל דבר אפשר לפתור אם רק רוצים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני גם מבין שהציעו לכם אופציה אחרת של להשקיע כסף במטלות ציבוריות אלטרנטיביות. << אורח >> גיא טננבוים: << אורח >> זה מה שאמרתי, שטחים חומים. פייר אינאף. החניון עולה משהו בסביבות 20 ומשהו מיליון שקל והשטחים החומים שהם ביקשו, 400, 500, 600 מטר שטחים חומים, לא משנה לכמה מספיק ה - - - כדי לאפשר לי לבחור קצת את מה שנוח לי בין ה-400 ל-700 מטר, אבל עדיין זה בין חמישה לשבעה מיליון שקל שפשוט אין לנו. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אני צריכה שתאיר את העניין. << אורח >> אריאל וטרמן: << אורח >> קודם כל שלום. נפגשנו גם אצלך ונתנו את המחויבות שלנו לפרויקט גם אז. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא מכיר אותך. << אורח >> אריאל וטרמן: << אורח >> מהנדס העיר. אני מתחיל פשוט מהשר לשעבר. אני מתנצל, ברוכים הבאים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה שמך? << אורח >> אריאל וטרמן: << אורח >> אריאל וטרמן, מהנדס העיר די ותיק, כבר 18 שנה, ובין היתר, כמו שכתבתי במכתב אליך, קידמנו יחד עם היזם את התכנית למגדל מגורים ותכנית חניון תת קרקעי, מכובד, וזה מה שציפינו שייבנה. לפני די הרבה זמן, אולי שנתיים, הגיע גיא אליי ואמר שהם לא רוצים לבנות את החניון, במקום זה הם רוצים לעשות חניה עילית שתעבור דרך המגרש, מגרש ציבורי. אני לא יודע אם הייתם בשטח וראיתם את המגרש. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> היינו בשטח. << אורח >> אריאל וטרמן: << אורח >> יש גם מצגת, אפשר להראות לכם, הם ביקשו במקום לרדת לחניה ברמפה ולהשאיר את השטח העילי פנוי לציבור, לעשות דרך על השטח העילי ולהגיע מתחת לבנייה לחניה עילית. אמרתי לו שזה לא נראה טוב, השטח העילי צריך להישאר מגרש משחקים, יש שם גם מבנה ציבורי קטן שמגיע על פי התב"ע. הם ערערו על הבסיס הזה, זו תכנית מאושרת. דרך אגב, גם אם אני בא עם דרישה כזאת, אני מדבר עם הרבה יזמים כמובן, אני לא הפוסק העליון, אפשר להגיש בקשה, אני נותן המלצה לוועדה המקומית, הוועדה המקומית לפעמים מחליטה בניגוד להמלצתי. אני רואה את זה בראייה מקצועית, יש עוד היבטים אולי. וגם אם הוועדה המקומית מחליטה משהו שלא נוח ליזם אז הוא יודע ללכת לוועדת ערר ולהגיד שהתקן לא מחייב וכל הדברים האלה. כל הדבר הזה לא קורה, מה שקורה זה שאני נפגש עם גיא פעם בשנתיים, אני אומר לו את זה ואז אנחנו או נפגשים אצל השר או במכתבים לוועדה של הכנסת. אני לא מכיר התנהלות כזאת. הסיפור של הרבה זמן שעובר זה לא בגללי, אני פה כל הזמן וזמין לפגישות וחותר לפגישות. גם בפגישה אצל השר אמרנו שתיקבע פגישה אצלי ואני לא רואה שיש איזה שהיא שאיפה לדיאלוג, אלא רק מין הכרעה כזאת. באה לפה ועדת הכנסת, תגידו עכשיו, תצהירו שכן. לא, אנחנו לא חושבים שנכון לנסוע על מגרש הכדורסל, נכון לרדת לחניה תת קרקעית. אפשר לדבר על כמה חניה, הסברנו את החשיבות שלה וכל הדיון הזה לא מתקיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני פחות מכיר את הפרטים, בטח של הפרויקט הזה, אבל אני מכיר פרטים של פרויקטים דומים. אתם לא הרשות היחידה שנבנים פרויקטים כאלה בפורמטים כאלה ואחרים. בכל המקומות, גם כשיצאנו לדרך בזמנו, משרד העלייה והקליטה תקצב על קרקע חומה בנייה של מקבצי דיור, אחת הבעיות שהיו היה תקני חניה. בכל הרשויות הבינו שזה לא בניינים שדורשים – גם ידעו לתת את ההקלות האלה מבחינת חניות. גם דיירי הבניין הזה, אין להם רכב, זה לא דיירים עם רכב, גם מבחינת המבקרים אין פה עומס שמצריך. כמעט בכל רשות שאני מכיר, ממה שאני זוכר, אני לא רוצה להגיד כולן כי אני לא רוצה להגיד סתם, אבל אני לא זוכר שהיה איזה שהוא מקום שלא ביטלו את כל הנושא של החניה. אני מדבר על רשויות, גם אשדוד וגם ראשון לציון ולדעתי גם ברחובות. לכן אני חושב שצריך להבין, המסר שאנחנו רוצים להביא גם עלה מהדיון אצלי, בסוף יש פה אבסורד, לא תמיד המדינה שמה כסף, אבל היא כבר שמה, היא שמה כסף לטובת בנייה של 220 יחידות דיור ציבורי. יש שטח, מבחינת התכניות גם מותר לבנות שם, עכשיו צריך לגמור את האירוע הזה. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אז אולי פשוט נשב ונסקור את התכניות? זה נשמע כמו איזה - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אוסיף עוד משהו. היינו בדיון הזה אצלי, כמו שנאמר פה, משהו כמו לפני שנה, שנה וקצת, משהו כזה, וגם שם עלתה סוגיית החניון וגם שם דיברנו על זה שבסופו של דבר הרי מדובר על התושבים של העיר וזה סוג של מבנה ציבור לתושבי העיר. יש פה שירות לתושבי העיר שעולה המון המון כסף, המדינה הקצתה לו כסף ואגב ההקצאה היא ארצית, בסוף לא ייבנה פה ייבנה במקום אחר. אנחנו כבר בסיום של הסבב הראשון שהתחיל מ-2015, בסוף תהיה הסטה של התקציב הזה לעיר אחרת. גם לאור הניסיון הזה ידלגו על חיפה גם בסבב השני שמתחילים עכשיו וייפגעו תושבי העיר הראשונים כי הם הראשונים שנכנסים לדירות האלה. ברור לכל הדעות, ואני מכיר, יש עוד 120 בתים כאלה במשרד השיכון בכל הארץ, הם כולם בתקן חניה אחר לגמרי ממה שבית רגיל, כי לא צריך הרבה, כמעט שאין דייר שיש לו מכונית, באים קצת לבקר, אז יש מספר מצומצם של חניות, זה תמיד מספיק. << דובר >> קריאה: << דובר >> והעובדים גם קצת. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אני מבינה שזה לא רק הנושא של החניה. כי אם מדובר פה על בעצם לדרוס שטח חום ציבורי אז זה משהו שהוא כבר סיפור אחר. << אורח >> אריאל וטרמן: << אורח >> במקום לרדת לרמב"ם, יש לי פה, אם אתם רוצים אני אראה - - - << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> כביש שעולה על מגרש כדורסל. << אורח >> אריאל וטרמן: << אורח >> אפילו אם הוועדה תמנה מישהו שיגשר אז אני חושב שנצליח - - - << אורח >> גיא טננבוים: << אורח >> אריאל, אתה יודע טוב מאוד שגם אם אנחנו נעשה שם גן ילדים אנחנו נצטרך לאפשר מרחבי כניסה, אנחנו נצטרך לעשות גם כיבוי אש, בכל מקרה יהיה מעבר על הקרקע. << אורח >> אריאל וטרמן: << אורח >> גיא, מה שקורה, אני ניסיתי להפוך את הדיאלוג הזה למשהו פרודוקטיבי. אמרתי אוקיי, אתה רוצה לנסוע דרך השטח הציבורי, כדי שהציבור לא יינזק תעשה מוסד ציבורי קטן. דרך אגב, גן ילדים משתלב מעולה במוסד כזה, יש על זה מחקרים מפה עד אמריקה. אתם ביקשתם במקום לרדת לחניה תת קרקעית לעבור על שטח עירוני שהיום הוא גן משחקים. הצעתי, מתוך רצון לפתור את זה, תעשה גן ילדים, אנחנו נוותר על שטח עילי שהוא מגרש משחקים היום, ודאי ראיתם אותו, ובעד זה רציתי למצוא פתרון, תעשה גן ילדים קטן שישרת את ההתחדשות העירונית. עכשיו זה הופך כאילו אני סוחט ומבקש כסף. לא מבקש כלום, תעשו מה שצריך, אל תעשו טובות, אני בסך הכול ניסיתי לפתור עם ההצעה הזאת של גן הילדים, כל כך קשה לכם? אל תעשו. לנסוע על גבי מגרש הכדורסל, שהוא מגרש שמשרת את הציבור שם, ולעשות במקום חניה תת קרקעית דרך שנוסעת עליו בשביל להגיע לארבע-חמש חניות עיליות, זה לא הגיוני. זה כל מה שאמרתי. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> זה לא בא בחשבון. << אורח >> אריאל וטרמן: << אורח >> אם אני לא צודק והוועדה לא צודקת אפשר לעבור על זה, או שאתם תשימו מישהו אובייקטיבי, כי החברה לא עושה את הדיונים. פעם בשנתיים אני פוגש אותה, או אצל השר או בוועדה, שימו מישהו מטעמכם שיישב איתנו בחדר, נפתור את זה בדקה. אנחנו לא סחטנים, אנחנו רוצים את הבניין הזה, נתנו את התב"ע למגדל הזה, אנחנו חתומים על התב"ע הזאת לא פחות מהחברה שביקשה אותה ואנחנו בעד. מטר ליד אנחנו מנסים לעשות התחדשות עירונית, יש בעיית חניה, מי משלם את החניה? משרד השיכון נותן לנו תקציבים להקים חניה ציבורית בשביל לתמוך בהתחדשות עירונית. אז באותה נשימה אנחנו מוותרים על חניה? זה אבסורד. רוצים לקחת אותנו לאבסורד הזה? בסדר, אבל גם לנסוע על המגרש העילי? לא, לא נתמוך בזה, גם אם תגידו שקשה לכם. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אגב, לדעתי זה דורש גם שינוי תב"ע, לא? << אורח >> אריאל וטרמן: << אורח >> אפשר הקלות. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אדוני מהנדס העיר, אני רוצה להגיד לך משהו, למילים הראשונות שלך. אין פה עניין של הכרעה, של מישהו שרוצה לכופף לך את היד. << אורח >> אריאל וטרמן: << אורח >> ככה זה נראה. << אורח >> ארז שני: << אורח >> לא, אז אני אומר לך, נתחיל מחדש את השיחה, זה לא עניין של הכרעה. אני אומר לך, עומדים לנגד עיניי – הגעתי לפה, הסיבה שלא הצטרפתי לתחילת הוועדה כי אני מגיע לפה עכשיו מנתניה, הדיירים הראשונים שהגיעו לחתום על חוזה במתחם של 300 יחידות דיור. מרגש לראות את זה. קשישים שממתינים, חלקם 15 שנה, בתור, 15 שנה בתור, להיכנס. << אורח >> אריאל וטרמן: << אורח >> ארז, אנחנו יודעים לבנות, אנחנו בונים אלפי יחידות דיור כל שנה. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אני מבקש ממך דבר אחד, לטובת העניין, לטובת האנשים. אתם רוצים את גן הילדים, אנחנו יכולים לעשות את ההסכמים האלה, תתחייבו אתם לתשלום עבור גן הילדים, אנחנו נבנה אותו, נעשה את הכול ונגמור את העניין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לבקש משהו, גברתי, ברשותך, מכיוון שאני רוצה שנדבר על עוד סוגיות, לא רק על הנושא הזה, במסגרת הזמן שיש לנו. חבר הכנסת אלקין כיושב ראש ועדת משנה לנושא דיור בתחום הזה, קחו לכם שבועיים, תעשו פגישה לא בוועדה, לא במסגרת של ועדה, יחד איתו. לדעתי בפגישה אחת אתה יכול לסיים את האירוע הזה. תחזרו בעוד שבועיים בוועדה, לפני סוף המושב, ונראה מה עלה בגורלנו. אולי נצליח לחלץ את ה – אני חושב שזה משהו שבקצת ויכוחים, קצת צעקות, תגידו לאיזה שהוא - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> העיקרון צריך להיות פרקטי, לסיים את זה. אם מקבלים את העיקרון, אז נכנסים לחדר ויהיה פתרון. אין כסף תקציבי נוסף, כי זו נוסחה תקציבית סגורה, לא יהיה פה יילך למקום אחר. אני מכיר אותה, היא ארצית, אף אחד לא ישנה אותה בשביל הסיטואציה הזו. אם העירייה מבינה שאי אפשר פה לקבל כסף, אלא צריך פה פתרונות יצירתיים. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> מה שאנחנו רק נצטרך לוודא, שהפרויקט הזה, שוב, שיהיה ברור, אני אומרת את זה בקול רם, כולנו רוצים אותו ורוצים אותו בחיפה. מתי זה היה? כשחזרנו אז מהפגישה איתנו אני אמרתי לראות איך לקדם את זה. התשובה היא חיובית, רוצים את הפרויקט, אבל אנחנו צריכים לראות שאנחנו לא פוגעים במרחב הציבורי, בשירותים הציבוריים, בפרוגרמה הציבורית. להוסיף עוד מאות יחידות דיור וכולכם יודעים שההתחדשות העירונית זה הכפלות, זה במקדמים, אני כל הזמן אומרת שכל המדינה הזאת עסוקה בלוח הכפל של כיתה ג', זה רוצה ארבע שמונה וזה רוצה חמש שתיים וזה רוצה זה, כולם כל היום אטרף על מקדמים. << אורח >> אריאל וטרמן: << אורח >> לחניונים. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אבל אנחנו, חוץ מאשר כשאנחנו בתוך הבית מול הטלוויזיה, יש לנו עוד כמה דברים שאנחנו עושים בחיים, אנחנו לפעמים יוצאים לעשות קניות, לפעמים לוקחים את הילדים לבית הספר, לגן ילדים, לפעמים רוצים לשבת עם חברים בבית קפה, יש עוד כל מיני דברים שאנחנו עושים שאנחנו לא נמצאים כל היום בתוך הבית ואנחנו מחויבים לתכנון איכותי של המרחב הציבורי. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה ברור. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> זה לא ברור. סליחה שאני אומרת את זה, זה לא ברור. אני חושבת שאתם יודעים על מה אני מדברת. אם זה נכון ומדובר שם על שטח חום שנפגע כתוצאה מהדבר הזה אז אני אומרת שזה בלתי אפשרי מבחינתי. אז אנחנו צריכים לתת את הכבוד שלנו לשטחים הציבוריים, לשירותים הציבוריים שאנחנו צריכים לשרת. אף אחד לא בא לסחוט כסף מכם. בסדר, הבנו, אנחנו נשב ונשבור את הראש איך אנחנו בונים את הקומפלקס הזה עם כסף כזה וכסף כזה וכסף כזה ועושים איזה שהוא שיתוף פעולה, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון תכנון איכותי של השירותים הציבוריים שאנחנו צריכים לתת בשכונה מתחדשת שהמקדם שלה הוא פחות או יותר פלוס מינוס חמש, שאני לא מבינה איך הולכים לחיות שם. לא מבינה עדיין. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל ה-200 ומשהו המשפחות האלה שייכנסו לשם הם היום תושבי העיר וצורכים שירותים ציבוריים. ברגע שהם נכנסים לכזה בניין כמעט כל המענה של 100% הצרכים שלהם ניתן בתוך הבניין, כי הוא בנוי ככה. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אבל הם מפנים דירות אחרות ולדירות האחרות נכנסים – << אורח >> אריאל וטרמן: << אורח >> אבל לא התנגדנו לבניין, השארנו את התב"ע למגדל. שוכחים את העיקר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, גם בראייה של הצרכים הציבוריים. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> בואו נסכם, אנחנו בעד הפרויקט, אנחנו צריכים לראות שהוא מתואם. בוא נגיד יש את הצרכים שלכם ואת הצרכים של העיר, שמהנדס העיר מייצג את הצרכים של העיר, ואני מהבחינה הזאת בוודאי נותנת לו גיבוי מלא, ואנחנו צריכים לראות שהצרכים האלה נפגשים. אנחנו יכולים להוביל פה תכנית טובה שכולנו נשמח בה ואנחנו נקדם אותה מחר בבוקר. << אורח >> אריאל וטרמן: << אורח >> אישרנו את המגדל, אישרנו את תכנית המגדל. ככה מדלגים על זה כאילו זה מובן מאליו. זו סביבה נמוכה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רק אציין שקרקע חומה בין היתר השימושים שלה זה גם הבנייה הזו. << אורח >> אריאל וטרמן: << אורח >> לא התנגדנו, אישרנו מגדל. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> השכונה הזאת הולכת לעבור התחדשות, אמרתי מקדם כיתה ג', כולם פי חמישה, פי זה. אנחנו חייבים לדאוג שיהיו שירותים לכולם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, אבל ככל שיש שימושים אחרים נוספים שרוצים לעשות לקרקע חומה, אני לא חושב שיש התנגדות, צריך לראות איך עושים את זה נכון. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> מעולה, זה בסדר? << אורח >> אריאל וטרמן: << אורח >> כן, בטח. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אפשר לקדם את זה באמת תוך שבועיים? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו נקבע בעוד שבועיים, שלומית, ישיבת מעקב, או שיהיה דיווח שלך בוועדה. בעוד שבועיים דיווח בישיבת ועדה. << אורח >> אריאל וטרמן: << אורח >> אני אעשה עוד סיבוב עם גיא, אולי הפעם הוא יהיה יותר קשוב ונפתור את זה ונביא את זה רק שתברך. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> בסדר, הם יעשו סיבוב לפני שמטרטרים אתכם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני כן הייתי רוצה לשמוע ממשרד החינוך, אולי לנצל את הזמן שגם את תשמעי, שגם אם לא תענו, על ההיערכות לשנה הבאה. כמו שאמרנו, עיריית חיפה קולטת פה את ההיקפים הכי גדולים בארץ. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> ואנחנו דרך אגב צריכים הרבה עזרה. אנחנו בינתיים שמים כסף ועוד כסף ועוד כסף, הכול מהכיס שלנו, הרשות המקומית, ואתם יודעים בדיוק, כמו שאתם אומרים, אנחנו לא יכולים להיות מסחטה, אבל אנחנו כן ואנחנו צריכים פה עזרה ותמיכה. הכמות של הנכסים ושיפוצים ותקציבים שאני חתומה עליהם, אישרתי אישרתי אישרתי ואישרתי, וכל דבר כזה לעלות ואישורים וזה, אישורים בוועדת כספים ובמועצת העיר, כל דבר כזה הוא סיפור מההפטרה. אנחנו צריכים שגם אתם תעזרו לנו בעניין הזה. כמה אנחנו מדברים על החוסרים המטורפים. אני הייתי בעיר לחפש עוד נכסים ונתתי הנחיה לחפש עוד נכסים בשביל כיתות, אנחנו משכירים פה ומשכירים פה וזה הכול מהכיס שלנו ואין לנו. אין לנו. ועוד דבר שאני רוצה להגיד, אנחנו חייבים לדאוג למעמד של המורות באולפנים, להסדיר את זה. כמות הביקורים שלי שם, אני לא יכולה אפילו לספור אותם, הן בוכות. הן עובדות מאוד קשה והם לא היו בכל ההסכמים וכל ההסדרים שהיו עכשיו וחייבים להעלות גם אותן. הן ממש מוזנחות, לא ראיתי דבר כזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת הסיבה שהגענו לפה, בין היתר. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אז אני איתכם, איפה שאתם אומרים לי אני פה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה לגבי שעות של ילדים בבתי הספר? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> נעים מאוד, אני שמחה להיות פה, יש לך מחלקת קליטה מהמשובחות שאני מכירה. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> נכון. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אבישי וסמדר, באמת ראויים ביותר. דווקא בבתי הספר, וחברתי מהמחוז תעיד, אנחנו בסדר, בתי הספר מאוד מקווננים לקליטת עלייה ביצירתיות, בשמחה. אני יכולה להגיד שרק האגף שלנו, שזה האגף לקליטת תלמידים עולים, ההשקעה פה בשנה היא קרוב ל-20 מיליון שקלים. אם תרצו פירוט אני אוכל לשלוח בשמחה. אנחנו משבצים פה גם מורות חיילות של האגף לקליטת עלייה בבתי הספר התיכוניים, המון תכניות, חלק מהתכניות הן גם בשיתוף של משרד העלייה והקליטה. בנוסף, בגלל שאתם מקום שמגיעים אליו, בטח ובטח עולים מאוקראינה ומרוסיה, אז גם פתחנו במשותף מרכזים לילדים שהם מתחת לגיל שלוש, שזה דרך המג"רים, וגם פעילויות אחר הצהריים לילדים שרק הגיעו והם מוקדי הפעלה עד חמש בערב. וכל מה שצריך עוד אנחנו בשמחה. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אני יכולה לספר לכם שאני הייתי לאחרונה בכמה אירועים בבתי ספר, אנחנו מחלקים את כיתות ד'-ה' - - - << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> נכון, עולה חדש קיבל את הפרס, בי"ב. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> זה אני לא יודעת, אנחנו מחלקים - - - << אורח >> מירה יובל: << אורח >> פרס ראש עיר, הפרס שלך לעירוני א', ביום רביעי, קיבל עולה חדש, שנתיים בארץ, הכול 100. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מצטיין? << אורח >> מירה יובל: << אורח >> מצטיין ראש העיר זה אומר מבחינה לימודית וחברתית. 100 מהכול ועשה בעברית, שנתיים. הוא עלה מרוסיה. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> ויותר מזה, אנחנו מחלקים לכל בתי הספר בסוציואקונומי היותר נמוך בעיר, לכיתות ד'-ה', לפטופ מתנה לכל תלמיד. זה פרויקט עירוני כבר הרבה מאוד שנים. הייתי לא מזמן בחופית, בשער העלייה, בין חצי מהילדים הם עולים, לא כולם טריים, אבל לדעתי לפחות היו שם בין חמישה לעשרה שהם לא יודעים אפילו לדבר עברית, הם הגיעו, אחת לפני שבועיים ואחת לפני חודש וחצי, כאלה ואנחנו משקיעים בכולם כאילו שהם חיים פה כבר מיליון שנה, מבחינתנו. אבל אנחנו צריכים עזרה. כשאני רוצה לפתוח עוד כיתות באולפנים אין לי כסף, אין לי את האפשרות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זו לא אחריות העירייה, זו אחריות משרד העלייה והקליטה והחינוך. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אבל באים אליי, דופקים לי על הדלת כל הזמן, למה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כי הממשלה לא פותרת. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אוקיי, אז הנה הממשלה יושבת פה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, אנחנו לא ממשלה. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> סליחה, זה לא ממשלה. << דובר >> קריאה: << דובר >> תסכימו? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו עובדים על זה שנהיה הממשלה. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אתם מייעצים בוא נגיד, סוג של מייעצים לממשלה. אין לנו אפשרות יותר, ואנחנו באמת עם כל הלב כל מה שיש לנו נותנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה קורה ברווחה מהבחינה הזו? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> רק אם אפשר להשלים משהו. החלטת הממשלה של המגיעים מאוקראינה במבצע 'עולים הביתה', קיבלנו המון תמיכות, הם נשארו פה, אבל החלטת הממשלה לא נמשכת, כי בפתיחת השנה הבאה אין לנו לתת את אותה מעטפת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה בהחלטת הממשלה שאנחנו העברנו בקבינט עלייה וקליטה? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> נכון, כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> צריך לעשות על זה ישיבה די דחוף. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> היו גם בנט, גם אתה, כל הפורום. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> זה חייב להמשיך. אם לא, אנחנו כולנו נעמוד מול שוקת שבורה. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> היא פגה באפריל, אני חושבת, אבל הצלחנו לעשות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם הצליחו לסיים את השנה, אין להם את השנה הבאה. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> שזה ספטמבר, זה בעוד חודשיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה צריך ממש דחוף. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> מבחינת הרווחה אנחנו מפעילים פה תכנית שנקראת מודל קליטה יישובי. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> מאירה אמורה תיכף להגיע. << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> זו תכנית שאמורה לתת מענה לעולים בשער הכניסה, מה גם שבאמת מבחינת התמיכה קיבלנו תקציב שגם משרד הרווחה הגדיר במהלך שנת 22' וגם אנחנו עתידים להעביר תקציב נוסף שנועד לסייע לעולים שמגיעים כמובן וזקוקים לשירותי רווחה בדומה למודל קליטה יישובי, ממש על אותו עיקרון. יש עובדות שעובדות ברווחה, אני לא יודעת אם את מכירה אותן או לא, אבל יש עו"ס שעושה את החלק של האבחון ומלווה את המשפחה שאמורה ללוות את העולים גם מבחינת הנגשה של שפה ומיצוי זכויות, תיווך וגישור וכל הדברים האלה. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אני יודעת שהן קיימות, אני מקווה שמאירה תוכל להגיע גם. אני יודעת שהרווחה אצלנו עובדים מאוד מאוד צמוד ויצא לנו להיות בכמה אירועים של הסברה, של הסדרה, של הכוונה ועוד כל מיני, הרווחה נמצאים שם מאוד צמוד לכל העולים ואני יודעת שהם כל הזמן עם היד על הדופק. אבל אם יש עוד איזה שהם חוסרים או משהו שאנחנו אמורים לדעת מהם או דברים שאנחנו צריכים לקדם אז אני מקווה שמאירה תגיע, גם לא ידענו שאת תהיי. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> אני אתייחס מבחינת הסיוע לעיר בנושא של כוח אדם, בנושא של פרויקטורים מלווי עולים. יש תשעה מלווי עולים, זה מבחינת התקצוב לרשות כזאת גדולה, שרובם זה פרויקטורים דוברי שפה רוסית וגם יש את דוברי השפה האנגלית. זה בחלק הזה. וגם הנושא של תכנית יע"ל ותכנית פל"א. תכנית יע"ל שמופעלת עם בתי ספר יסודיים ותכנית פל"א לחטיבות ביניים ותיכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה פרויקטורים מתוך התשעה, כמה דוברי – << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> שמונה מהם דוברי רוסית ואחת דוברת ספרדית ואנגלית. ויש עוד אחת שלקחה רשות כרגע, שהיא דוברת צרפתית, כי אנחנו מתכננים עכשיו להביא עולים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם עלייה תעסוקתית לפה של צרפתים? << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> לשנה הבאה יש לנו שני פרויקטים, אחד לדוברי צרפתית במכללה פה למינהל, ומנהלים של בתי מלון. זה לדוברי צרפתית. ודוברי ספרדית, כנראה שזה יהיה לעולים רופאים, פסיכולוגים. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> כשאנחנו מסתכלים על נושא של הסיוע לרשות וצריך שוב פעם לחזור להגדיל את הנושא של עבודה של מחלקת הקליטה, אגף הקליטה, רשות הקליטה, איך שתקראו לזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה רשות קליטה. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> כשמדברים על נושא של עבודה בשטח בצמוד מבחינת כל הנושא של הפרויקטורים, ביחד עם ג'נה והמשרד, מהבחינה של לנסות ולהגיע לכל עולה, זה חלק דברים שחיים פה כל יום. האם זה מספיק תשעה פרויקטורים מבחינת התקצוב? אפשר להגיד מבחינת המספרים לא, אנחנו מנסים בתוך הנקודה של השקיפות בין כל הרשויות בארץ לתת את המקסימום. בחיפה אני מקבל את המקסימום, בחלק הזה גם כן של כוח אדם. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> מאירה, ראש מינהל רווחה, רק לפני כמה דקות דיברנו על כל סוגיות הרווחה שיש עם העולים החדשים שהגיעו, אז אולי רק אני רוצה שנדבר על ה – << אורח >> מאירה קיפרמן: << אורח >> שאני אספר קצת מה אנחנו עושים? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בעיות, תגידי לנו איזה בעיות יש לכם. << אורח >> מאירה קיפרמן: << אורח >> הסוגיות המשמעותיות שאנחנו בשירותי הרווחה באמת מתמודדים או מטפלים זה בכמה נושאים עיקריים, אחד זה באמת כל הנושא הזה של מוגנות, אלימות במשפחה. ילדים שמגיעים, גם משפחות שמגיעות עם ילדים שהגיעו עם בעיות רפואיות או צורך באבחונים, הם מגיעים לארץ פשוט בלי כלום, בלי אבחונים ואנחנו מלווים אותם בכל התהליך של קבלת הזכאויות שלהם פה בארץ בוועדות שנמצאות. ילדים שמגיעים לארץ, כל מיני סידורים משפחתיים, בלי עיגון, אנחנו יכולים לראות פתאום איזה נערה שהגיעה לארץ והגיעה לאיזה שהיא פנימייה עם מכרה רחוקה ואין לנו בכלל מושג ואנחנו צריכים לנסות לראות ובארץ יש חוקים, יש חוק האומנה, לא כל אחד יכול לקבל הכרה בלגדל מישהו. גם אם היא נמצאת בפנימייה, אז גם בנושאים האלה אנחנו מתעסקים הרבה. אלה הנושאים העיקריים במה שקשור לעגן סידורים של ילדים. וגם מיצויי זכויות מורכבים, כי בסך הכול משרד הקליטה, יש פה את העמותה לקליטת עלייה, יש מתאמי זכויות, יש פה אנשים שמלווים את המשפחות, אבל לפעמים באמת יש סוגיות שהן יותר מורכבות, שנדרשת התערבות של עובדים סוציאליים. אז מה שאנחנו עושים, אנחנו מרושתים בקהילה, אנחנו יוצרים את העוגנים בכל השירותים ואיפה שיש מיצוי זכויות קצת יותר מורכב אנחנו נכנסים אליו. אנחנו מקיימים קבלת קהל קבועה, אחת לשבוע, בעמותה לקליטת עלייה, יושבים שם לפחות שמונה שעות, אנחנו מלווים אנשים, אנחנו לפעמים מלווים ממש יד ביד בכל תהליך הקבלה ומיצוי הזכויות, תלוי ברמת התפקוד והצורך של המשפחה. אלה הסוגיות המשמעותיות שאנחנו רואים שמגיעות לפתחנו. זהו. << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> צריך לזכור שלחיפה בחמש השנים האחרונות הגיעו 25,000 עולים. השנה, רק בחצי השנה השנייה הגיעו 4,200 עולים, אנחנו עומדים על 19% מכלל העלייה שמגיעה לארץ. צריך לציין, ואני שמחה, שרוב העולים שמגיעים הם עולים צעירים, משפחות ממש במספרים קטנים של 65 פלוס, רוב העולים הם מאוד צעירים. יש באחוזים מאוד גבוהים ילדים עד גיל שלוש, אבל גם קיימת בעיה השנה של הרבה מאוד אימהות חד הוריות עקב מצב המלחמה שהגיעו עם הילדים לבד, כתוצאה מזה יש הרבה מאוד בעיות. אנחנו אכן משתדלים לתת מענה בכל הרמות ובכל כיתות אולפני הילדים, גם בתכניות פל"א, גם בתכניות יע"ל, אנחנו גם עובדים עם חברת פעמונים שמסייעת גם לרווחה לעולים עם בעיות מאוד רציניות, גם בנושא אפוטרופסות, גם מיצוי זכויות מול ביטוח לאומי. משתדלים מכל הכיוונים, אבל ברור שזה בלתי אפשרי לתת מענה לכולם. << דובר >> קריאה: << דובר >> גם היה את המענה של הטראומה. << אורח >> מאירה קיפרמן: << אורח >> הכול זה באמת נקודתי. אני גם חושבת שהרבה משפחות הגיעו לפה ולפחות בתחילת הדרך לא היו בטוחות שהן רוצות להשתקע פה, אז הילדים המשיכו ללמוד בזום ולא ממש התערו פה בקהילה, ובגלל זה אולי קצת פחות הגיעו אלינו משפחות יותר חזקות. אבל אנחנו כל הזמן עם הסנסורים שלנו ולראות איפה יש איזה שהוא מקום שצריכה להיות פה התערבות יותר משמעותית. << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> אני רוצה רק משפט אחד להוסיף לגבי המקבץ עבור עולים חדשים. כרגע יש לנו 3,500 עולים חדשים שממתינים לדיור ציבורי, אבל מאחר שעל פי הנוהל שלנו לדיור ציבורי מתחילים להגיש מסמכים עולים שהם נמצאים שמונה חודשים בארץ ואנחנו יודעים שמפברואר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם צריכים שזה יהיה עליהם. << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> עכשיו זו תהיה בדיוק הנקודה, כאילו כל העולים החדשים שהגיעו לחיפה מפברואר להגיש את כל המסמכים לדיור ציבורי ואז אנחנו לא יודעת אם נכפיל את המספר, אבל לפחות יהיו עוד 1,000 עולים חדשים שיעמדו בתור לדיור בחיפה בלבד. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> על איזה מספרים אנחנו מדברים? כמה אתם צופים שיהיו? << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> אני צופה שיהיו לפחות עוד 1,000 בקשות חדשות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שאלה אחרת, אני מסתכל על שלושת המקצועות שהגיעו לפה הכי הרבה. בחמש השנים האחרונות, כשכמובן השנתיים האחרונות זה הכי הרבה, 945 עולים ברפואה ופרא רפואיים, שזה אני יודע יש גם הרבה מאוד תכניות, חינוך, 731 ממקצועות החינוך, כשאני לא יודע כמה במובן של קליטת מורים עולים, זה יתרון עצום למערכת שהיום משוועת לכוח אדם בתחום הזה. אמנים וספורטאים 445, שגם פה יש בחיפה בשפע שצריך לראות איך מייצרים. הרצון הוא שבסוף הקליטה תהיה לאנשים במקצוע שהם הגיעו. << אורח >> מאירה קיפרמן: << אורח >> אם אתה מדבר על זה, אני אשמח אם נוכל לראות אם לקדם תכנית שהייתה בעבר, בשנות ה-90 עשו הסבה של אקדמאים לעבודה סוציאלית. יש היום מחסור מאוד מאוד גדול של עובדים סוציאליים ובטח עובדים סוציאליים בשפה הרוסית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> העלייה הזו היא מאוד אקדמית. שתבינו, טכנולוגיה והנדסה 2,350. זה מספרים גדולים. << אורח >> מאירה קיפרמן: << אורח >> אז יכול להיות שכן כדאי לחשוב על איזה שהוא מיזם שעוזר באמת לקדם - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> דווקא מהנדסים, נורא קל להם למצוא. פגשנו באולפן שהגיעה לארץ, תוך שבועיים הוא מהנדס כבר באנבידיה. << אורח >> מאירה קיפרמן: << אורח >> אני חושבת שאם יש מקצועות שהם נדרשים, כמו מורים, כמו עובדים סוציאליים, אפשר לפתוח את זה ולראות על תכנית משולבת שתעשה להם הסבה לעבודה סוציאלית. אני לא יודעת אם אתם יודעים, בארץ היום חסרים בערך 1,000 עובדים סוציאליים מתוך 7,000, זה ממש מצב מטורף של קושי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם שם יש בעיה של שכר. << אורח >> מאירה קיפרמן: << אורח >> אני עובדת סוציאלית, אני יכולה לשווק את מה שאני מאמינה בו. << אורח >> ארז שני: << אורח >> אני רוצה להציע פה משהו, אם במידת הצורך ואת נתקלת בבעיות של דיור לבודדים או לבודדות, לא חייב להיות עולים חדשים, עדיף עולים, צרי איתי קשר ישירות, אנחנו נעזור פה בעיר חיפה. << אורח >> מאירה קיפרמן: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מישהו רוצה להוסיף עוד משהו? << אורח >> מירה יובל: << אורח >> יכול להיות ששווה לחשוב על איזה שהוא אירוע השמה, כמו שהיה לנו בעבר, רק ברוסית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יריד תעסוקה. << אורח >> מירה יובל: << אורח >> היו לנו כמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי עשיתם? << אורח >> מירה יובל: << אורח >> עשינו בשנה שעברה, צריך לעשות עוד אחד אחרי החגים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם כולם זכאים לוואוצ'רים של הכשרה מקצועית מהקליטה. בסוף צריך לחבר את כל מה שהמדינה נותנת בכל מיני תחומים, משרד הקליטה נותן ואוצ'רים לתעסוקה בהרבה מאוד תחומים. 730 אנשי חינוך זה מספר עצום בחמש שנים. אני חושב שמשרד החינוך יחד עם משרד הקליטה, יכול להיות שפה אפשר לייצר משהו ספציפי לאנשי החינוך שנמצאים פה. זה תחת אזור אחד, זאת עיר גדולה, יש בה את כל השירותים. << אורח >> מירה יובל: << אורח >> אפשר וחובה גם. << אורח >> מאירה קיפרמן: << אורח >> במרכז התעסוקה העירוני שלנו אנחנו גם עושים השמות, אבל גם מפנים אנשים לקורסים ולהכשרות מקצועיות, אז בהחלט אפשר לארגן אירוע כזה. << אורח >> מירה יובל: << אורח >> אנחנו כנראה נצטרך את המעורבות שלכם גם כן. << אורח >> מאירה קיפרמן: << אורח >> אנחנו צריכים לשבת ביחד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לסכם, ברשותך, את הישיבה. ראשית אני מודה לראש העיר על האירוח ועל ההיענות, גם עם כל הנקודות הלוגיסטיות שעוד היו בדרך, אבל בכל מקרה הישיבה הזאת מבחינתנו הייתה מאוד חשובה וגם הסיור הזה מאוד חשוב. הדברים שנאמרו כאן על ידי משרד הקליטה על 3,500 ממתינים לדיור ציבורי ועוד 1,000 שצפויים להיכנס למאגר לנוכח העלייה בשנה וחצי האחרונות מחייבים באמת התגייסות. אני שמח שחבר הכנסת אלקין הסכים לנסות בשבועיים להיות מגשר בין עיריית חיפה לבין חברת עמיגור, אבל כמו שהוא אמר, צריך ששני הצדדים יבואו בלב פתוח ובנפש חפצה. אני אבקש בעוד שבועיים דיווח לוועדה שנדע איפה אנחנו עומדים בסיפור הזה, כי פשוט חבל שיש פה אפשרות לבנות 220 יחידות דיור ציבורי שמתוקצבות. צריך להוציא את זה אל הפועל. אני מבקש לקבוע ישיבה על נושא החלטת הממשלה בתמיכות עלייה וקליטה בחינוך. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> ב-14 במרץ 22', החלטה מספר 1276. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז אני רוצה לעשות על זה איזה שהיא ישיבה עם משרד החינוך והקליטה. מישהו צריך ליזום את ההחלטה הזאת, אחד השרים צריך ליזום את ההחלטה הזאת, צריך לקחת ולהוביל החלטת ממשלה פה. אני מבקש שתעדכן את המנכ"ל שלך במובן הזה, כי המצופה הוא שמשרד הקליטה יוביל את זה, חידוש החלטת ממשלה שמספרה הוא – והארכתה לעוד שנה כי אחרת אתם תיתקעו פה בחינוך בעיקר, שזה נקודה מאוד קשה, לא רק פה, בכל הארץ, היא קריטית. לגבי האולפנים, הסוגיות שעלו גם בביקור שלנו שם וגם עולות מדי דיון בוועדה, אז כמובן הסכמי השכר, שזאת שערורייה בפני עצמה, אבל את מחירי השכירות והמתקנים, מה שהיה מאפשר הרבה יותר חופש פעולה לגבי עוד כיתות בכל מיני תחומים שיעלו את העלויות. אני אשמח שבאמת תעשו פה יריד תעסוקה, כמו שנעשה בעבר, אבל שיהיה פה שילוב של משרדי הקליטה והחינוך על כוח ההוראה לראות כמה מורים שיכולים לעשות הסבה להוראה, הכשרה להוראה, את כל הקורסים הנדרשים. יש ואוצ'רים שמשרד הקליטה נותן וצריך לדעת לנצל אותם נכון ואז יכול להיות שמשרד החינוך צריך להוסיף עוד משהו, אני לא יודע, מוצאים את הפתרונות. כנ"ל אני אשמח אם העירייה תיתן איזה שהיא חשיפה לאמנים וספורטאים עולים שנמצאים פה, זו סוגיה שגם עליה קיימנו דיון בוועדה. יש פה הרבה מאוד אמנים וספורטאים שהגיעו עם הרבה מאוד רקורד, אבל הם לא מוצאים את עצמם פה, בטח בתחום הזה של תרבות ואמנות, הנושא של הקשרים והנטוורקינג המקומי הוא מאוד מאוד קריטי. פה לרשויות המקומיות דווקא יש תפקיד כי הרבה פעמים הם צריכים מתקנים, הם צריכים מקום לעשות בו חזרות או – << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אנחנו נעשה איזה שהיא בדיקה איך אנחנו מגיעים אליהם. אני חייבת להגיד שמול ספורטאים יש לנו המון עבודה שאנחנו עושים, אני גם יזמתי מלגות לספורטאים מצטיינים, מה שלא היה בעבר. אנחנו עוזרים להם הרבה מאוד עם פרסום, חשיפות, גם מעלים על נס את העבודה שלהם. לפעמים עצם התמיכה או ההכרה שהם עושים דבר גדול, אז אנחנו שם לגמרי לגמרי לגמרי. אני לא בטוחה שאנחנו מכירים את כל העולים החדשים ופה אנחנו נצטרך לעשות עבודה, בעיקר זה המחלקה של הדוברות אצלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אגב, אני לא יודע בדיוק אם בחיפה, אבל יש המון אמנים מאוד מפורסמים בארץ המוצא שעשו עלייה בשנה האחרונה. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אז אנחנו פה נצטרך איך שהוא לקבל מידע מכם שאנחנו נדע להגיע אליהם גם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חושב שמשרד הקליטה יודע לגבי מקצועות. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> חלק נכבד מתוך האמנים וגם הספורטאים מגיעים לוועדות, שזה השלב הראשוני. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> יש רשימת אמנים של משרד הקליטה. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> איך אנחנו יכולים לדעת? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם הם ידעו להגיד לי שיש פה 450 אמנים כנראה שאתם יודעים לזהות אותם. אפשר לייצר איזה שהוא אירוע חשיפה לאמנים ואז לכנס אותם ואז כל מי שירצה יוכל - - - << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אני רוצה שארינה תוסיף כי כן יש דברים שנעשים. << אורח >> ארינה דובקין: << אורח >> יש המון תערוכות שנעשות על ידי ראש מחלקת עלייה לאמנים שמגיעים, גם ציירים. עכשיו נפתחה באודיטוריום אצלנו באיזה אולם קטן גם איזה שהיא תערוכה. הם כן יוצרים קשר, הם יוצרים קשר עם משרד העלייה והקליטה, לא ישירות עם העירייה. ספורטאים, יש לנו אחראי פרויקטים לספורט שהוא דובר רוסית, פונים אליו במייל. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> הוא יושב בלשכת ראש העיר וזה תפקידו. << אורח >> ארינה דובקין: << אורח >> אם זה אחד שרוכב על אופניים הוא יכול לפנות, אם זה אחד שרץ מרתון. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא כולם יודעים לפנות אליכם. << אורח >> ארינה דובקין: << אורח >> אני יכולה להגיד לך שהפרויקטורים של מחלקת העלייה והקליטה יודעים להפנות לפרויקטים. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> אנחנו צריכים לוודא שהחיבורים ידועים לכולם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה בסדר, אני פשוט אומר שלפעמים גם אירוע חשיפה כזה שמאפשר להם, הנטוורקינג בתחום הזה הוא מאוד חשוב. << אורח >> ארינה דובקין: << אורח >> זה הכי חשוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גם הנטוורקינג מול מנהלי התחומים התרבותיים פה בעיר. יש פה תיאטרון, יש פה הרבה מאוד פעילות תרבותית, גם אם הם באים ורואים, החשיפה הזו היא מאוד חשובה. << אורח >> עינת קליש רותם: << אורח >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. אנחנו ממשיכים למקבץ. (בהמשך הסיור – מקבצי דיור) << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו שמחים לפתוח את החלק שלנו בביקור כאן במקבץ, זה סיור של ועדת עלייה וקליטה, היינו באולפנים, היינו בפגישה בעירייה, עכשיו באנו לראות גם את המקבץ וגם לשמוע על בעיות. הצטרף אליי גם חבר הכנסת זאב אלקין שהוא גם יושב ראש ועדת משנה לענייני דיור. המטרה היא גם או בעיקר לשמוע על הבעיות. תמיד כשאנחנו באים אנחנו לא שומעים את הדברים, אנחנו צריכים לשמוע את הבעיות כדי לנסות לפתור אותן. אם עושים ביקור איפה שהוא אז אנחנו תמיד רוצים לראות איזה צרכים יש גם מול משרדי הממשלה השונים, גם מול הרשות המקומית, מה שצריך. גם באופן כללי אולי שמשרד הקליטה יציגו קצת את הנושא של המקבצים בחיפה. << אורח >> ארטיום חרצ'נקו: << אורח >> בחיפה יש להם פה כמה מקבצים, זה מקבץ פה ומקבץ באבא חושי, איפה שהייתם גם, זה שלנו, זה המרכזי, נאות כרמלי, ויש לנו בחיפה גם בעיר התחתית, שמונה מקבצים באזור. << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> יש לנו בסך הכול שמונה מקבצים, שישה הוסטלים, אחד בקרית חיים, קרית חיים זה חיפה בעיקרון. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> שישה מקבצים בחיפה או חיפה והקריות? << אורח >> ארטיום חרצ'נקו: << אורח >> רק חיפה. << דובר >> קריאה: << דובר >> פה זה רק חיפה, אנחנו ספרנו לצורך הישיבה הזאת רק את חיפה. פה ספציפית כרגע במקבץ יש 219 דירות ומתוכן 213 מאוכלסות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זה השש שלא מאוכלסות? זה מעבר? << אורח >> ארטיום חרצ'נקו: << אורח >> זה מתחלף, מתגלגל. << דובר >> קריאה: << דובר >> בדרך כלל המעבר, מה שקורה, הבניין הזה בנוי מ-2007 והאכלוס היה ב-2007 הכי גדול ומה שקורה עכשיו, אנשים מתפנים ועוברים לבתי אבות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה דירות חדר, כמה דירות שני חדרים פה? << דובר >> קריאה: << דובר >> 153 דירות חדר ו-66 יחידות דיור לזוגות. בדרך כלל החלוקה ככה בכל המקבצים. << אורח >> הלל יאסים: << אורח >> המקבץ הזה מאוד חשוב, הוא במרכז, עטוף, הדיירים מאוד נהנים, וגם התחזוקה מאוד טובה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז איזה בעיות יש לכם פה? << דובר >> קריאה: << דובר >> הבעיה העיקרית זה ניקיון, ברחוב שצמוד לבית למעלה וזה הדבר שמאוד מדאיג << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הבנתי, החתולים והכלבים עושים את הצרכים שלהם פה. << דובר >> קריאה: << דובר >> היא אומרת שאחת מהבעיות שמאוד מטרידות אותם זה המיקום של תחנת האוטובוס בצמוד לפחי אשפה, זאת אומרת שמו להם את הספסלים להמתנה בתחנת האוטובוס ותחנת האוטובוס, לידם יש שורה של פחי אשפה ובקיץ כל הריחות והזבובים וזה מורכב בצורה מאוד לא נוחה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חזירים אין פה? << דובר >> קריאה: << דובר >> יש. היה לנו פעם אחת. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הם אומרים שהעירייה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל מה קורה בתוך המקבץ? << דובר >> קריאה: << דובר >> קודם משרד הקליטה היו נותנים לנו קונצרטים מסובסדים, היו נותנים אוטובוסים. כשיש בחירות פונים אלינו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש פה כל מיני תלונות שנוגעות לעירייה, אנחנו גם נעביר אותן לעירייה, בעיקר הנושאים שקשורים לניקיון. לגבי הלוחות ודברים שקשורים למשרד התחבורה, צריך לתת לנו איזה שהוא פירוט קצת יותר. אין לי שום בעיה להוציא מכתב לשרת התחבורה בעניין הזה, אבל אני רוצה לשמוע דברים שנוגעים לקליטה או דברים שקשורים למשרד העלייה והקליטה, קשורים במשרד השיכון, דברים שנוגעים פה במקבץ, רווחה. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש להם בעיה של מעליות, שהמעליות ישנות וצריכות חידוש. מנסים לתקן, מתקנים וזה נשבר אחרי כמה ימים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה קומות יש פה? << דובר >> קריאה: << דובר >> 12. << דובר >> קריאה: << דובר >> הייתה תקלה והם הגיעו מהר ועשו את זה בחמש דקות, אבל – << אורח >> ארטיום חרצ'נקו: << אורח >> היא אומרת שכל מה שקשור להנהלה אין להם שום תלונות, אבל נדרש יותר תקציב כי המנהלת צריכה להשקיע הרבה משאבים אנרגטיים כדי לגרום לאנשים להגיע ולתחזק את הדירות ואת הבניין עצמו והם מבקשים יותר תקצוב מכם. הכניסה, הם מבקשים לתקן את הדלתות לבניין, שהן צריכות שיפוץ. היא גרה כאן מהקמת הבניין והיא טוענת שהבטיחו להם לפני שהתחילו לבנות את השכונה החדשה בסמוך, אמרו להם שיהיה פה בית מרקחת קטן, איזה שהוא סופר, סניף דואר, זה לא התקיים. בעצם הם מנותקים, לפי מה שאני מבין ממנה, מנותקים לגמרי מכל הסביבה כי אין להם פה שום דבר שיכול לתת להם שירות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איזה פעילויות תרבות יש להם כאן? תרבות, חוגים? גם בגלל הניתוק. << אורח >> ארטיום חרצ'נקו: << אורח >> אם הם מזמינים, הם משלמים לבד. << דובר >> קריאה: << דובר >> חוגים, היה לנו תקציב לספורט, יש להם שעה בשבוע ספורט, זהו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ממי התקציב? << דובר >> קריאה: << דובר >> מעיריית חיפה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה הכול מהרשות המקומית? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן. מכל החוגים יש להם התעמלות פעם בשבוע וחוג שלומדים להשתמש בטלפון הנייד, שאני הקמתי אותו לפני שמונה שנים. << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> בעבר היו פה הרבה מאוד פעילויות לעולים חדשים, המון המון קונצרטים, ופשוט ראש העיר הקודם היה נותן מהתקציב שלו את כל ההסעות. אנחנו לא מממנים אוטובוסים, אנחנו מממנים את הקונצרטים. כל הקונצרטים מתקיימים תמיד באזור מרכז הכרמל, במרכז חיפה, היו מגיעים לקחת אותם. << דובר >> קריאה: << דובר >> אז בעצם רשות הקליטה, לא ראש העיר, היו שולחים אוטובוסים. << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> רשות הקליטה ניגשת לקול קורא, אנחנו משלמים 75% והם 25%. את התכניות הם בונים, בכל מקום שיש פה בחיפה תכניות הם בונים, אנחנו מאשרים אותן כמובן בוועדות, מה מתאים, מה לא מתאים, והם מגיעים לכל הקונצרטים, אלה שמראש הם היו אמורים להגיע, אבל כסף להסעות אנחנו לא משלמים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל איזה פעילויות יש בתוך המבנה? הרי בסוף זה קונצרטים שהם לא יקרים. << דובר >> קריאה: << דובר >> בתוך המבנה יש לנו ספורט פעם אחת בשבוע והיו לנו כמה שיעורים של הפלאפונים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> המקבץ עצמו לא מחויב לתת? << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> אנחנו מחלקים את זה לשני דברים. קודם כל המקבץ הוא 100% במימון משרד העלייה והקליטה, אז החלק של הדברים של הבעיות של המבנה, אני אשמח לקבל את הרשימה ונעביר את זה אצלנו ליזם שייקח את האחריות בנושא הזה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אין לך שיתוף פעולה שוטף? הוועדה צריכה להגיע? אין משהו חודשי? << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> כן, יש שיתוף פעולה מלאה. כשמסתכלים על המצב הזה שמעלים הדיירים עצמם, אנחנו נשמח לקבל אותם. לא קיבלנו אותם קודם, אני שומע את זה עכשיו. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, אבל הם אמרו שאין להם טענות כלפי ה - - - << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> הם מדברים על המבנה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הדלתות. << דובר >> קריאה: << דובר >> מתקנים אותן כל הזמן. זה פשוט מבנה ישן. אף אחד כנראה לא יחליף פה מעלית. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> מבחינתנו אנחנו מחויבים להעביר את זה ליזם ולקבל את כל התשובות. זה מבחינת המבנה. מבחינת נושא של קליטה בקהילה, תקצוב של קליטה בקהילה, תקצוב לרשות, ולכן מה שהיה פעם תקצוב פר מקבץ, הנושא התקציבי למקבץ לפעילויות זה כבר לא קיים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הפסקתם לתקצב פעילויות למקבצים? << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> הפסקנו לתקצב את הפעילות פר מקבץ, אלא תקצוב לרשות בקליטה בקהילה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> עקרונית רשות יכולה לקבל החלטה שהיא לא משקיעה פה אלא עושה דברים אחרים. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> עקרונית כן, אבל לא כאן. מבחינת הפעילות הם מגישים ויש פה תקצוב נכבד של קליטה בקהילה, כך שזה חלק מהדברים שצריכים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אומר גם למשרד, אם יש פה שישה מקבצים של המשרד, יש פה עוד כמה בתי גיל זהב של משרד השיכון, מבחינת עלויות, ופה כן צריכה להיות איזה שהיא כניסה של משרד הקליטה דווקא. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> במשרד השיכון יש תקצוב גם לחוגים. כחלק ממעטפת של בית כזה בבית גיל זהב יש תקצוב מסוים לחוגים. << אורח >> הלל יאסים: << אורח >> כן, יש להם פעילות, פעילות שהם עושים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הסכם של משרד השיכון עם החברות המשכנות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל צריך לייצר איזה שהיא הלימה בין ההסכמים, זה מצד אחד, ומצד שני גם - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה לא יכול, בבית גיל זהב משלמים הרבה יותר, כי פה הם ממשיכים לקבל סיוע בשכר הדירה ואז משלמים בערך בגובה הסיוע. בבתי גיל זהב לא מקבלים סיוע בשכר דירה ולכן מה שמשלמים משלמים מהשלמת הכנסה שמקבלים באחוזים מסוימים. אין שום הלימה בין שני האירועים, זה אירוע בפני עצמו. << אורח >> יעל הבסי: << אורח >> אני לא מכירה את המקום הזה, אבל אני עובדת בכל התחום של בתי גיל זהב ומקבצי דיור, אז קודם כל הנושא של התחזוקה הוא גם של משרד הקליטה. צריך לזכור שחברת עמידר נמצאת באמצע. << דובר >> קריאה: << דובר >> במקבצים. << אורח >> יעל הבסי: << אורח >> במקבצים בתור מפקחת. היא שלוחה של משרד הקליטה והיא אמונה על הפיקוח והיא אמורה להציף את הבעיות האלה כלפי מעלה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין פה נציג עמידר, נכון? << אורח >> יעל הבסי: << אורח >> לא. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הם לא מגיעים באופן שיטתי. << אורח >> יעל הבסי: << אורח >> הם הגורם המפקח והם אלה שאמורים גם להציף את הבעיות, ואם צריך להחליף מעליות אז הם אלה ש – למשל בלוד עכשיו, במקבץ דיור, בעקבות הרבה מהתלונות, יש עכשיו ניסיון – אז כן אמור להיות גורם שמציף את כל הדברים האלה מלמטה עד למעלה. בנושא הפעילויות, זה אחד ההבדלים התהומיים בין בתי גיל זהב ששם זה מתוקצב, זה חלק מהמכרז, זה חלק מהחובות של החברות המפעילות. במקבצי הדיור זה לא קיים בכלל, המפעילים לא מחויבים מבחינת החוזים, אבל גם משרד הקליטה, בעצם זה יכול להיות קו פורה מצוין להפגת בדידות, להנגשת פעילויות. יש רשויות שמכניסות את זה, יש רשויות שלא, אבל ככלל יש פה הבחנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה אין נגנים שיסתובבו בין הבתים האלה? << דובר >> קריאה: << דובר >> בעבר היו, אפילו היו מקהלות עם הצוות עצמו. היה בעבר, בערך כבר שנתיים אין. אני חושבת שמאז הקורונה זה – << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש תחושה שמאז הקורונה כל מיני דברים נפסקו וטוב שנפסקו, נוח, זה כאילו פחות – << אורח >> יעל הבסי: << אורח >> השאלה אם תקצוב של קליטה בקהילה מיועד ספציפית לגיל הזהב, או שהוא יכול להיבלע בתוך זה שיש - - - << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> זה גם מחולק לפי קולות קוראים. יש דברים שאנחנו אומרים זה וזה וזה אנחנו חייבים ורוצים ואת החלק הגדול אנחנו מכניסים לשוטף והרשות עצמה מחליטה איזה פעילות היא רוצה לעשות בתוך העיר ומה יותר חשוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הבעיה היא כזו, כשמשרד העלייה והקליטה מתקצב יש הרבה מאוד קשישים שלא גרים בבתי גיל זהב, אז אם יגידו שנותנים רק פה ולא נותנים לאחרים זאת בעיה אחת. הדבר הנכון הוא ודרך המלך היא להכניס את זה לתנאי המכרז, שזה חלק מהמעטפת שמקבלים פה. << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> בחיים שלי לא ראיתי את ההסכמים האלה. << אורח >> יעל הבסי: << אורח >> אני הגשתי בקשת חופש מידע, כולל עתירה, ובסופה קיבלתי אותם. זה לא שם מכיוון שהבעלים של הבניינים זאת בעיה. לטעמי אגב הפתרון בכלל טמון בליצור, כמו שאמרת, אם עושים מכרז להפעלת שירותי תרבות ומעטפת סוציאלית במקבצי דיור יש פה שישה מקבצים, באשדוד יש חמישה. זאת אומרת אפשר לייצר תשתית שהיא נוספת. צריך לזכור גם שהמפעילים הם לא בהכרח חברות שמיומנות בהפעלת שירותי רווחה, הם בעלים של בניין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא סיפור יקר כשמסתכלים על כל המקבצים. << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> השאלה מתי נעשה פה הסכם, לכמה זמן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, יכול להיות לעשות את זה כמכרז נפרד. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> החלק של המשרד שלוקח קול קורא בנפרד זה במיוחד בנושא של הווטרנים, ואתה העלית את זה בצורה נכונה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> חדרי הנצחה, זה אירוע נפרד. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> גם חדרי הנצחה וגם נושא של - - - << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אירוע נפרד, זה לא יעזור פה. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> אתה אמרת את זה בצורה נכונה, איך אתה מתייחס לכלל הקשישים העולים בכל העיר ולכן האם להתייחס רק למי שגר במקבץ וכל מי שנמצא בקהילה, איך אתה מגיע אליהם או מתייחס גם אליהם. אנחנו חוזרים לנושא התקציבי, יש פה נקודה שהיא קשורה ללהעלות את התקציב, גם בקליטה וקהילה, שהוא במהלך השנים האחרונות נשאר ולא גדל גם בזכות העלייה. << אורח >> דיאנה ארליך: << אורח >> אותם אמנים עולים חדשים שהגיעו, אני בטוחה שתמורת סכום לא גדול יכולים להגיע פעם ב- ולעשות איזה שהוא בידור לאנשים. בשבילם כל תשומת לב, כל משהו כזה, הם ניזונים מזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל אתם בתמיכה של קליטה בקהילה יכולים לתת עוד ניקוד לרשות מקומית שתפעיל באמצעות אמנים עולים ברשות פעילות להפגת בדידות לקשישים, למשל. דווקא אני מתחבר לרעיון הזה, ואז אתם פותרים שתי בעיות במכה אחת, נותנים לרשות איזה שהוא אינסנטיב לבנות תכנית כזאת. הרי בסוף הרשות המקומית הייתה יכולה לקחת מישהו שיודע להרים מקהלה או לעשות - - - << אורח >> דיאנה ארליך: << אורח >> גם לערב אותם בפעילות הזאת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חלק מהפעילות לא חייבת להיות רק פה, יכול להיות שיש מרכזי יום לקשיש. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> כן, עושים הסעות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם היו לוקחים את האמנים העולים בכל רשות ובאמצעותם מפעילים משהו היו עושים ווין ווין. << אורח >> הלל יאסים: << אורח >> בנושא של ההוסטלים, בגיל הזהב, יש פעילות ענפה בתוך ההוסטל, אם זה ריקודי עם ואקטואליה ומדיה. יש להם שם כתוב איזה פעילות עושים כל שבוע. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה ההסכם של משרד השיכון עם החברות. << אורח >> הלל יאסים: << אורח >> כן, מתוקצב דרך משרד השיכון, עושים ועדות היגוי בנושא הזה. לכן פה קצת חסר הנושא הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל זה משהו שמשרד הקליטה צריך לתת עליו את הדעת. רמת המשרד. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה בכל המקומות, למרות שההסכם עם מקבצי הדיור הוא פרטנית עם כל מקבץ, עם כל יזם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה הסכם שעשו ב-2003, הרבה פעמים ב-2004. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש כל מיני, אבל בדרך כלל זה לא מלווה בפעילות חברתית בתוך הבית. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> יש את הנושא של ההפעלה. אם הולכים על ההיסטוריה, ברגע שתקצבו את המקבצים זה גם לציוד, ציוד שיכלו לרכוש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה מקבצים יש למשרד הקליטה? << דובר >> קריאה: << דובר >> 73. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בכל הארץ? << דובר >> קריאה: << דובר >> בכל הארץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא בהרבה כסף אתם פותרים את הבעיה ברמה הארצית. << אורח >> יעל הבסי: << אורח >> בשיחה שלי עם סמנכ"לית הדיור, היא חשבה שהמענה בקהילה נותן לזה מספיק מענה, אני שומעת דברים אחרים בהרבה מקומות שאני נמצאת בהם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסוף גם מי שלא יכול לצאת מהבניין, ויש כאלה שבגלל הגיל כבר לא יכולים. << אורח >> יעל הבסי: << אורח >> וזה גם יכול להפוך להיות מוקד למארג חברתי קהילתי. << דובר >> קריאה: << דובר >> אז יש גם הרבה ארגונים התנדבותיים, לדוגמה כמו הפרויקט שלנו 'באנו חושך לגרש' שהוא נועד לניצולי שואה ולקשישים, שחבר'ה צעירים פעם בשבוע מביאים להם איזה שהיא מתנה קטנה. אני בטוחה שבחלק מהמקבצים יש כמו ועד של דיירים והוועד עצמו יוזם. נכון, זה לא צריך להיות ככה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> צריך להיות משהו מרכזי שהרשות המקומית, כמו שהיא מקבלת תקציב לחדר הנצחה היא יכולה לקבל תקציב לפעילויות במקבצים ברשות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה קול קורא מרכזי, זה ברמה של הנהלת המשרד. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> זה חלק שאנחנו יכולים לנצל אותו במקסימום, אני קורא לזה 101% ניצול, לעומת חלקים שאתה מנסה למשוך תקציב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה היום התקציב של קליטה בקהילה בתמיכות לרשויות? << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> בסביבות ארבע מיליון פה, שזה בערך 1.2 מיליון כוח אדם. ארבעה מיליון שזה בעצם 75% של משרד העלייה, 25% של הרשות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בתוך התקציב הזה לא מצאו לפעילויות במקבצים? זה גרושים. << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> היו בעבר פעילויות, איך שהוא זה – אני חושבת שבגלל הקורונה ובגלל שאף אחד לא שם את הדעת - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היו לוקחים 100,000 שקל מתוך הסכום הזה פתרת להם את הבעיה, לכל המקבצים. << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> אז כשפעם היה תקציב צבוע למטרה מסוימת אז זה באמת התקיים, היום כשנותנים לך 60% מהתקציב שוטף והרשות יכולה לעשות מה שהיא רוצה אז היא - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד הרווחה מתקצב משהו בנושא הזה של הפגת בדידות לקשישים? << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> כן, יש תקציבים להפגת בדידות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שאיך הם מופעלים? << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> האמת היא שאני לא ערוכה כדי לתת תשובות, אבל זה משהו שאני יכולה לבדוק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כי יכול להיות שגם משרד הרווחה בתוך הסל שהוא נותן, אפשר לנתב אותו. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר לנסות, הוא בדרך כלל לא נכנס במקום משרד אחר. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה שיתוף פעולה בין משרדי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> דווקא פה, אם יש תקציב כזה, שאני לא יודע כמה הוא גם מנוצל בסוף כל שנה ואיך הוא עובד בתוך הקהילה, ברשויות שיש בהן מקבצי דיור חלקו - - - << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> בדרך כלל זה יותר מופנה לאנשים הם יותר בודדים בקהילה ואין מי שבאמת יראה אותם וייגש אליהם. במקבץ דיור יש פה קורת גג ויש קבוצה. בקהילה כשאדם חי לבד אז צריך שמישהו באמת ייגש אליו ויראה אותו שחלילה לא – << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מרכזי היום לקשיש שמופעלים זה משרד הרווחה מפעיל? << אורח >> וורקי קסאי: << אורח >> כן, יש מרכז יום לקשיש, מרכזים לאזרחים ותיקים. מועדוני מופת, יש כל מיני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יכול להיות שהמועדונים פה יכולים להפוך להיות מועדונים גם. << אורח >> אלה בוב: << אורח >> הוא צריך לבוא ולראות ולהציג את עצמו גם, שאנחנו נדאג לשלוח את האנשים למקום הנכון. << דובר >> קריאה: << דובר >> השאלה אם יש לכם פה באזור, איך הם מבחינת תחבורה. המקבץ הזה מאוד נוגע לי לב כי הוא מנותק, הם באמת מנותקים פה. אפילו חזירי בר לא מגיעים לפה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אתם בקשר פה עם אם הבית? << אורח >> אלה בוב: << אורח >> כן, זה מה שרציתי להגיד לגבי מרכז הרווחה. תבואו לפה, תציגו את עצמכם, שאני אדע גם ל - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אלה, הם לא יבואו מיוזמתם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את צריכה להכיר איפה מרכז יום הקרוב. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הם לא יבואו מיוזמתם, עכשיו ייווצר הקשר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל, שלומית, מה שאומר זאב זה נכון, הפעילות שם כולה בעברית. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני יכולה לבדוק עם מאירה, מנהלת מינהל הרווחה, אפשר לבדוק אם יש גם מועדוני מופת לדוברי רוסית, אם יש כזה דבר. אני יודעת שיש מקומות שכן. זה לא בכל מקום בארץ, אבל שוב, גם שם זה מכסה, זה מכסה של עד 30 איש שיכולים להשתתף במועדוני מופת. זה שלושה ימים בשבוע וזה באמת מענה חשוב ומשמעותי, אבל צריך לראות אם יש - - - << אורח >> יעל הבסי: << אורח >> צריך להבין שבן אדם זקן שנתקע במעלית, הפחד מזה מתחיל לנהל לו את החיים. אנחנו בגני אביב פגשנו הרבה מאוד דיירים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בכל הארץ יש בניינים עם מעליות ולא נתקעות כל יומיים המעליות. << דובר >> קריאה: << דובר >> אומרים שהמעליות מאוד ישנות. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם בשיכון זה קורה, אבל משרד השיכון הוא שם תקציב ייעודי, זה גם חדש, זה לא היה, זה עשינו בקדנציה הקודמת, לאט לאט החלפת מעליות במקומות שהבעיות יותר קורות. יש כל מיני מקומות שזה בתהליך, היום להחליף מעלית זה שנה-שנתיים, עד שמזמינים, עד שהוא מגיע, יש תורים ארוכים. פה השאלה מי עושה את זה כי זו בעלות מקבץ, לבעל המקבץ אין אינטרס. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל יש לו מחויבות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לו מחויבות לתקן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא מתקן, זאת הבעיה, אבל כשזה מתקלקל כל יומיים התוצאה היא שעל בית כזה - - - << אורח >> אלה בוב: << אורח >> זה לא קורה כל יומיים, זה קצת הגזמה כל יומיים. אבל האמת להגיד, אנחנו בתחזוקה החלפנו פה המון דברים, בשנה האחרונה החלפנו פה המון דברים בתחזוקה של המעליות. חלק מהם כבר חצי חדשים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כל כמה זמן מתחדש החוזה פה? << דובר >> קריאה: << דובר >> חמש שנים עם אופציה לחמש שנים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הבעלים לא מתחלף? זה כל הזמן אותם בעלים? << דובר >> קריאה: << דובר >> זה זכיין. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא זכיין, אבל השאלה של החלפת מעליות זו שאלה של לחץ שלכם על הזכיין. כי מיוזמתו הוא לא יעשה את זה, לא שווה לו, שווה לו להזמין תיקונים, להחזיק את זה על האחריות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לי עוד שאלה, חוזי השכירות? << דובר >> קריאה: << דובר >> לחמש שנים עם אופציה לעוד חמש שנים, זה הבסיס. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז מה זה שכתבו לי שיש חוזה שכירות לשלוש שנים? השנה החוזה הוארך לשלוש שנים בלבד ולא לחמש שנים כפי שהיה בעבר. << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> מסיבות מסוימות חתמו לשלוש שנים, אבל אנחנו לא יודעים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> למה אפשרתם לחתום לשלוש שנים? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> פה החוזה הוא לחמש או לשלוש? << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> בדרך כלל כל חמש שנים מתחדש חוזה. ב-2007 הבניין הזה? << אורח >> אלה בוב: << אורח >> כן. << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> אז יש איזה שהיא סיבה, צריך לשאול את מחלקת ה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כנראה שבשנה שעברה התחדש החודש. << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> כן, אבל צריך לשאול למה לשלוש שנים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל מי מאפשר את זה? זה לא הדיירים צריכים לשאול את זה. << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> לא, הדיירים, זה לא מעניין אותם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה אצלכם, זה משרד הקליטה. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> אנחנו המשרד מול היזם. << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> בכל זה מטפלת המחלקה בירושלים. אולגה מטפלת בכל העסק הזה. אנחנו לא יודעים לכמה זמן חותמים, אנחנו לא מעורבים בזה. << אורח >> דיאנה ארליך: << אורח >> בשנה שעברה היה להם איזה שהוא תסביך עם החוזים האלה, היה עיכוב, ועד כמה שידוע לי רשמו רק לשנה וזה של השנה זה כבר לחמש שנים. << אורח >> מאיר יחיאלי: << אורח >> תלוי בסוג המקבץ, האם זה כבר מקום שהוא לא מתאים, וזה תלוי גם בארץ עם כל 70 המקבצים. ישנם מקבצים שגם מבחינת המשרד הוא היה רוצה לסיים ויש את הקשיים איך מעבירים את כל ה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך אתה מסיים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא שיש לו אלטרנטיבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה צריך לייצר אלטרנטיבה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> המקום היחידי שאני מכיר שמייצרים אלטרנטיבה ולא מרצון זה דיפלומט. << אורח >> ג'נה אסולין: << אורח >> אבל פינו את דיפלומט ביומיים וזהו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> פינו ביומיים, אבל עסקו בסוגיה עשר שנים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אולי אפשר לייצר איזה שהוא עוד ספסל או משהו שיהיה להם לישיבה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אין להם מקום למנוחה. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה מה שאני ראיתי, בחוץ יש שני ספסלים שממש תקועים אחד בשני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לסכם את הדיון. אני אתחיל מהסוף. אחת, אני כן רוצה לפנות למי שמנהל את המקבץ פה, להוסיף פה שלושה-ארבעה ספסלים, זה משהו שאפשר לעמוד בו. משרד הקליטה גם יכולים לסייע, זה לא אירוע תקציבי. זה אחת. שתיים, לגבי סוגיית אירועי התרבות, מצופה ממשרד העלייה והקליטה, ואני מדבר עוד פעם לא ברמה המחוזית או של חיפה, אלא ברמה הארצית, לייצר פתרון למקבצי הדיור מבחינת פעילויות תרבות, בין אם זה בלצבוע את התקציב בתוך קליטה בקהילה או לתת תוספת של תקציב לתוך קליטה בקהילה, בין אם לייעד תקציב ולהוסיף אותו כסעיף בחוזה לחברות, להגיד להם שכל חברה מקבלת עוד 10,000 שקל בשנה לפעילויות תרבות למקבץ. לא משהו שמשרד הקליטה לא יידע לעמוד בו, גם זה לא איזה אירוע משמעותי מבחינה תקציבית, אבל הוא מאוד משמעותי מבחינת חיי הדיירים. תעבירו לי פנייה מסודרת סביב הנושא הזה של תחנות האוטובוס, גם המיקום שלהן וגם הלוחות. נוציא מכתב למשרד התחבורה. האחריות על תחנות האוטובוס היא אפילו לא של הרשות המקומית. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> התלונות שלהם על פחי האשפה ליד התחנות. זה לא משרד התחבורה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> פחי האשפה זה לעירייה, גם נוציא מכתב לרשות המקומית. גם לגבי המעליות, כנראה שזאת סוגיה שתתחיל להטריד את משרד הקליטה בכל שנה שתעבור, כי כבר המקבצים נהיים יותר ויותר ישנים, זה יותר משמעותי. כדאי לעשות איזה שהוא סקר על כל המקבצים, מה המצב, אם זה באמת מתקלקל פעם ביומיים, איזה שהיא בקרת איכות ואז לקבל החלטה. אם קיבלו החלטה כזאת במשרד השיכון על החלפת מעליות יכול להיות שגם אצלכם צריך. << אורח >> יעל הבסי: << אורח >> אם אפשר להגיד, במסגרת החוזה של עמידר חברת עמידר עורכת בקרה הנדסית פעם בשנה בכל מקבץ. הבעיה העיקרית שרואים ש-60% מהליקויים הם ליקויים שחוזרים על עצמם ולכן המשרד חייב להיות מפקח אפקטיבי על הפיקוח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> במקרה הזה אני מסכים עם עורכת הדין הבסי. תודה רבה, תודה רבה על האירוח. בפעם הבאה שאני אבוא אני אנגן לכם על פסנתר ואז תהיה פעילות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:30. << סיום >>