פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 51 ועדת הכלכלה 03/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 159 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, י"ד בתמוז התשפ"ג (03 ביולי 2023), שעה 9:33 סדר היום: << נושא >> דיווח שר הכלכלה והתעשייה על פעילות משרדו << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר שלי טל מירון – מ"מ היו"ר דן אילוז אליהו ברוכי אלי דלל בועז טופורובסקי סימון מושיאשוילי משה פסל אריאל קלנר אלון שוסטר חברי הכנסת: ולדימיר בליאק עודד פורר יצחק קרויזר מוזמנים: שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת אמנון מרחב – מנכ״ל משרד הכלכלה והתעשייה מיכל כהן – הממונה על התחרות, רשות התחרות מוטי גמיש – משנה למנכ״ל משרד הכלכלה והתעשייה יונתן בצלאל – סמנכ"ל תקציב והמפקח על המחירים, משרד הכלכלה והתעשייה נורית צור רבינו – מנהלת מינהל אזורי תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה עוז כ"ץ – מנהל מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה נעמי הימיין רייש – סגנית מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה אניטה יצחק – ראש אגף חקירוות ומודיעין, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן אתי פלר – מנכ"לית הרשות הלאומית להסמכת מעבדות אריאל ברזילי – ראש אגף כלכלה, התנועה למען איכות השלטון בישראל דובי אמיתי – יו"ר נשיאות המגזר העסקי רועי כהן – נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל יוסי אלקובי – נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה אבשלום וילן – מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל רונן לוי – יו"ר איגוד המוסכים רמי בז׳ה – יו״ר פורום העצמאים, פורום העצמאים מבית ההסתדרות ליאור כוכבי – ראש תחום קשרי ממשל איגוד המזון, התאחדות התעשיינים אלי סתוי – יו"ר פורום מזון ומכולות שלום אמסלם – פורום מזון ומכולות קרן לוי שלו – מנכ"לית חברת פיונר, חברת הייטק יאיר בר-און – מנכ"ל TestFairy גל סלומון – חברת אינטנסיקס לילך דחוח – רשת שופרסל מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רשם פרלמנטרי: ויקטור ינין רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיווח שר הכלכלה והתעשייה על פעילות משרדו << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני פותח את הישיבה. הנושא הוא דיווח שר הכלכלה והתעשייה על פעילות משרדו. כפי שידוע לכם, פעם בשנה – אפשר גם יותר, אבל פעם בשנה זו חובה, גם לוועדה וגם למשרד, לקבל דיווח מהשר על פעילות משרדו, וזאת במסגרת האחריות שלנו מול משרדי הממשלה. אז קודם כול – תודה לשר שמופיע בפני הוועדה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תודה לכם על ההזמנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני כבר אומר שבשעה 10:35 אני חייב ללכת לפגישה עם ראש הממשלה. בבקשה, כבוד השר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אז קודם כול, תודה רבה, דוד, יושב-ראש הוועדה, אני רוצה גם להודות לך על שיתוף פעולה. בתפיסת עולמי, כשהמשרד שלנו מגיע לכאן עם הצעות, אני יודע שהן יוצאות מכאן משופרות. זה נושא מאוד מאוד מקצועי, המשרד שלנו עומד לרשותכם לכל מה שאתם צריכים. מה שחשבתי לעשות זה לשתף אתכם טיפה בתפיסת העולם, במטרות, בתוכניות העבודה המרכזיות שלנו, איך התקציב משרת את כל זה, ובעיקר להשאיר זמן לשאלות ותשובות. אנחנו במשרד, לבקשתי, עובדים בגדול על ארבע תוכניות עבודה מרכזיות. התחום הראשון, שקשור ליוקר המחיה, זה איך אנחנו עוברים ממערכת של מדינה שהיא באוריינטציה מונופוליסטית וקרטליסטית לשוק פתוח ותחרותי באוריינטציה האירופית, ואנחנו מיד נרחיב על זה. לאחר מכן, מודל צמיחה מאוד ייחודי שעליו אנחנו עובדים, מודל הקלאסטרים (clusters). הנושא השלישי, מהפכה בכל נושא התעסוקה והכשרת כוח עבודה בישראל. הנושא הרביעי זה שירותיות – איך אנחנו מארגנים את כל השירותים של מדינת ישראל לחירום, לאזרח ולעסקים. נעבור נושא נושא, ברשותכם, בצורה קצת יותר מפורטת. בכל הנושא של המלחמה במונופולים ובקרטלים, אני רוצה למנות ארבעה תחומים. הראשון והחשוב מכולם זה חוק שבקנה, עבר עכשיו לתזכירים, יגיע לוועדה בקרוב, זה "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל". זה אומר שאנחנו מתחקים אחר תקנים אירופיים, וכל עוד אין אזהרת מסע שאסור לנו, כישראלים, לנסוע ולקנות מוצרים – מוצרי צריכה וטואלטיקה – ברחבי העולם, אין סיבה שישראלים לא יוכלו לרכוש את אותם מוצרים בדיוק אצל הקמעונאים בישראל. עד היום התקנים והרגולציה הישראלית היו גוברים על תקנים אירופיים, כלומר גם אם יש תקן אירופי, הוא לא יכול להיכנס לישראל, אלא אם כן התקן הישראלי הותאם לתקן האירופי. ההיררכיה הזאת גומרת אותנו, היא לא מאפשרת להכניס מוצרים בהיקפים גדולים שמקובלים באירופה. המטרה של חוק "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל" היא לשים את התקן האירופי מקביל לתקן הישראלי, ואז כל מי שרוצה להביא מוצרים שנמכרים באירופה, שעובדים על פי התקן האירופי, מצהיר את הצהרותיו ולא חייב להיות בהתאמה לתקן הישראלי – שהוא מאוד מאוד חריג בנוף הבין-לאומי, מאוד מאוד קשוח, לא הגיוני ומונע מעשרות אלפי, אם לא ממאות אלפי, מוצרים שהם היום בתקן האירופי להיכנס לישראל. למניעה הזאת יש מחיר כבד מאוד. הצרכן הישראלי משלם מחיר כבד מאוד, והעובדה היא שהוא לא יכול לגעת במוצרים הללו – שהם הרבה יותר זולים – ולהכניס אותם לישראל. הדבר השני בחוק "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל" הוא כל תהליך הכניסה. נכון להיום כל מכולה נבדקת בנמל. גם אם זה 1,000 מכולות עם אותם מוצרים – 1,000 בדיקות בנמל. הדבר הזה הוא יקר, מסורבל, לא נהוג באירופה. הגישה האירופית, שאותה אנחנו מאמצים, זה לא בדיקה בנמל, זה הצהרה של יבואן-יצרן שזה עומד בכל התקנים האירופיים, ואנחנו נבדוק אותם על המדפים. הבדיקה על המדפים תהיה באמצעות תחכום וחוכמה. אני מניח שיש יבואנים שנחשבים למאוד נאמנים, שבודקים אותם פעם באלף מקרים, ויש כאלה שהם חדשים וצריך לבדוק אותם יותר. אנחנו נפעיל שיקול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לשאול אותך שאלה לגבי העניין הזה של התקנים. איך אתה מבטיח שהחיסכון של היבואן מתגלגל אלינו? כי אם הוא לא יתגלגל אלינו, אז לא עשינו כלום. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> התחרות. ברגע שאתה פותח את זה לכל יבואן, שיכול להביא מוצרים, הם יתחרו על המחיר. ברגע שאין לך יבואן אחד – וזה בדיוק החוק השני שהעברנו בעזרתכם – אתה מונע יבואן בלעדי. החוק השני, שעבר פה בוועדה ואושר בקריאה שנייה ושלישית – אגב, עם אפס מתנגדים בפרלמנט, אפס מתנגדים בכנסת – הוא חוק שנלחם ביבואן הבלעדי. ברגע שיש לך הרבה יבואנים, התחרות תעשה את שלה. אנחנו פותחים את התחרות. "מה שטוב לאירופה" כולל שני ממדים מרכזיים. אחד, שיטת העבודה: לאפשר לזרום עד הקמעונאי בלי בדיקה בנמל. והדבר השני זה לאפשר את כל התקנים שעומדים בתקן האירופי. יש לנו עוד כמה חסמים, אנחנו צריכים לעשות עבודה עוד קצת. אני רוצה לומר לכם שזו לא רק חקיקה, זה גם תהליך ניהולי. היום האנשים שבודקים בנמל, זה לא אותו דבר כמו לבדוק בקצה. אנחנו רוצים לעשות הכשרה ולשנות את השיטה שבה משרד הכלכלה ומשרדים אחרים עובדים, על מנת שנוכל להגיע בצורה טובה ליעד הזה. אני מניח שיכול להיות שזה יגיע לוועדת השרים לחקיקה עוד במושב הזה, אבל על פניו, כמו שזה נראה לי, דוד, אנחנו נגיע לזה במושב החורף. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> לגבי הבדיקה במדפים – זה אחרי שלכאורה סוסים עלולים לברוח מן האורווה. האם יש לנו חקיקה לקנסות, לעונשים מתאימים? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כן, אנחנו נחריף את הקנסות, אנחנו עובדים על זה - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יבוא ביחד? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> חד משמעית, זה בא ביחד, כחבילה. << אורח >> אמנון מרחב: << אורח >> - - - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כן, אמנון, המנכ"ל, מזכיר שחובה לבצע ריקול. אנחנו עובדים לפי סטנדרטים אירופיים, אנחנו לומדים מהם גם את שיטות האכיפה שלהם. הענישה – הנטל הפלילי – עוברת מהרגולטור ליבואן-יצרן, וזה מאוד חשוב. אחת הסיבות שכל הזמן העמיסו עוד ועוד רגולציות זה בגלל שהנטל הפלילי היה על הרגולטור ולא על היבואן-יצרן. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> האנשים הישרים ישלמו פחות - - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> נכון. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> - - והעבריינים ישלמו כבד. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> חד משמעית. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אפשר, בתוך זה, זה חלק מההמלצות של ועדת טרכטנברג בזמנו, לגבי הקצאת שטח מדף, שלא תהיה לספק אחד או ליבואן אחד, מבחינת שטח המדף בסופרים - - - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> זה הנושא השלישי. אז רגע, זה הנושא הראשון, "מה שטוב לאירופה – טוב ישראל". אני מעריך שזה באופן דרמטי יעזור לנו להוריד את המחירים. הסיבה שאנחנו נבקש את עזרתכם, חברי הוועדה, היא שככל שנוכל להעביר את החוק הזה יותר מהר, ככה היקף המוצרים שייכנסו לישראל יהיה משמעותית יותר גדול. הנושא השני הוא קנס של 100 מיליון שקל למי שיפגע ביבוא מקביל. פרק א' שלו עבר פה בוועדה, אנחנו רוצים להרחיב ולהכליל בתוכו גם את היצרנים בחו"ל, יצרנים בין-לאומיים, ולחייב אותם שלא לעבוד עם יבואן בלעדי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך אתה יכול? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> זה מקובל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי חוות הדעת שקיבלנו כשדיברנו על היבוא המקביל, אתה לא יכול לחייב את היצרן בחו"ל באמצעות חוק ישראלי. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לכאורה אתה צודק, אבל בדקנו וגילינו שגם באירופה יש כללים כאלה, והיצרנים הגדולים בעולם לא רוצים לריב עם מדינות. שידעו שזה פלילי, שידעו שזה בעייתי, שהדירקטורים שלהם חשופים לתביעות. לאנשים לא שווה לריב עם מדינות – לא רק ישראל – בכלל בעולם. בדיוק כמו החוק הראשון, זה חוק משלים שמיועד לאותת ליצרנים בחו"ל שמדינת ישראל רוצה תחרות, והיא לא מוכנה ליבואן בלעדי. אז זה מקביל לחוק שכבר עבר. הנושא השלישי, שהוא חוק מאוד משמעותי, בא לתת מענה לעוצמה של הספקים. הרעיון המרכזי הוא שיש היום ספקים גדולים, בין אם הם יבואנים ובין אם מונופולים שנמצאים בישראל, שמרחיבים את סל השירותים שלהם ומספקים אותם בבאנדלים, ביחד, ויש להם כוח מאוד מאוד גדול על המדפים של הקמעונאים. הרעיון הוא לפרק את החבילות הללו ולאפשר לכאלה שלא נמצאים בתוך החבילות – כמו יצרנים קטנים שבכלל לא מצליחים לחדור לשוק – לאפשר להם להיות על אותה רמה של תחרותיות. אין לי ספק שהדבר הזה – למרות שהוא נשמע מורכב – הוא הדבר הנכון לעשות. זה יפתח את התחרות בתוך המדינה. והדבר האחרון שאני רוצה לשים בקונטקסט של המלחמה במונופולים ובקרטלים, הוא זכות הציבור לדעת מי עושק אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, בנושא של היצרנים בחו"ל, אתה רוצה להביא הצעות חוק, נכון? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יהיה בהצעת החוק? אתה אומר ליצרנים בחו"ל: א', ב', ג'. מה הסנקציה? תיתן להם קנס? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> כן, אותו דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אותו קנס - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> הם לא גרים פה, הם לא יושבים פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא חלק מהמדינה, איך אתה רוצה לתת להם קנס? אתה תעמיד אותם לדין? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אז שנייה אחת, ניתן לרשות התחרות לענות. << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני אסביר לגבי עניין היצרנים. מה שאנחנו מדברים זה על - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי אמרתם הפוך כשדנו על היבוא המקביל. << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> לא, רגע, אני אסביר. ביבוא המקביל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רציתי לחייב, אמרתם לי שאי-אפשר לחייב. << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> אז בגלל זה יצאנו לעבודה ובדקנו מה אנחנו יכולים לעשות, וזה מה שאנחנו מציעים כאן: אנחנו מציעים שאם יצרן בחו"ל מתקשר עם מפיץ בחו"ל, נניח עם מפיץ פולני, הוא יכול להגיע איתו להסדר ולהגיד לו: אוקיי, אני נותן לך עכשיו את כל הטיטולים האלה, אל תלך ותעשה קידום מכירות אקטיבי במדינת ישראל, כי אתה הולך להפיץ בפולין. אבל אם יגיע אליך קמעונאי ישראלי, שרוצה לקנות ממך, נניח "אושר עד" רוצה לקנות ממך טיטולים, אסור לך להגיד לו שאתה לא מוכר לו. אם המפיץ יגיע להסדר עם היצרן שהוא לא מוכר, זה נקרא "מכירות פסיביות". זאת אומרת, מגיע אליו לקוח – גם אם הוא לקוח גדול, גם אם הוא יבואן מקביל גדול – ומבקש לקנות ממנו, הם לא יוכלו להגיע להסדר שהמפיץ הפולני לא ימכור. יכול להיות שלמפיץ הפולני לא תהיה בכלל סחורה ולא יהיה לו מה למכור. אבל בדרך כלל המפיצים רוצים למכור, והם רוצים למכור יותר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מדברת לא על בין היצרן לבלעדי, אלא מול גורם אחר שיש לו את הסחורה? על זה את מדברת? << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> אנחנו נאסור על הסדר בין היצרן הזר למפיץ הזר שבמסגרת ההסדר הזה תהיה נניח הסכמה שלהם לא למכור ליבואן מקביל ישראלי. עכשיו אני רוצה רגע לעבור לעניין האכיפה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז זה מול היבואן, לא מול היצרן בחו"ל. << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> לא, זה מול היצרן בחו"ל. היצרן בחו"ל עם המפיץ בחו"ל, הם אלה שמסכימים, הם אלה שעושים את ההסדר הכובל שעלול לפגוע בתחרות בישראל. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואז מה הכוח שלנו? << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> אז אני אסביר. יש דוקטרינה שהיא מקובלת בהגבלים עסקיים בכל העולם, שנקראת "דוקטרינת ההשפעות": אם ההסדר נעשה מחוץ לישראל, על ידי גורמים זרים שהם לא גורמים בישראל, אבל יש לו השפעה על השוק בישראל – זו דוקטרינה מקובלת, אנחנו כבר השתמשנו בה כמה פעמים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אז לא ידעתם על הדוקטרינה הזאת כשדיברנו על היבוא המקביל בחוק הזה שהשר אומר? << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> בוודאי שידענו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רצינו להכניס את זה, אמרתם לנו לא. << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> כי שם דובר על משהו אחר. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> רק שנייה, זה לא חשוב כרגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לנו זה חשוב. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> בסדר, אין בעיה, אבל בוא, יש לנו עוד הרבה עבודה. << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> שם דובר על הסדר אחר. הדוקטרינה הזאת קיימת, על בסיסה אנחנו מתכוונים לאכוף את זה, ואנחנו יכולים להטיל, אם זה הסדר כובל שעלול לפגוע בתחרות בישראל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דוקטרינה קצת בעייתית, אבל נקווה לטוב. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> בוא נתקדם. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> מה אם היצרן לא יספק הרבה סחורה למשווק הפולני, ובצורה הזאת ימנע ממנו לשווק לישראל? << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> זו לא הפרה של החוק אצלנו. אם יש הסדר כובל - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אבל אם הוא יציע אז הוא לא ייתן לו הרבה סחורה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> חבר'ה, אנחנו כולנו מסכימים שצריך, אם אפשר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אם אתה הולך על תוכנית מסוימת, צריך שהיא תהיה אפקטיבית. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> זו תוספת, נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם היא לא תהיה אפקטיבית אז אין טעם לחוקק חוקים רק בשביל לחוקק. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אתה צודק. אני מעריך שיצרן בין-לאומי גדול לא ירצה לריב עם מדינת ישראל. אם הוא יודע שהוא עובר עבירה פה, זה אפקט מצנן. זה לא רק אנחנו מעתיקים את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מדינה קטנה, אתה יודע, אנחנו לא גרמניה או איטליה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> זה לא משנה. מה הבעיה לספק לכמה אנשים במקום לאחד ולא לייצר הסדר כובל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי יש לו הסכם. אם יש לו הסכם, הוא לא רוצה להפר אותו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז אסור לו. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אבל ההסכם לא חוקי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז זה מול היבואן שלנו, אין בעיה, זה בסדר גמור. << אורח >> מיכל כהן: << אורח >> אין הסכם עם היבואן שלנו. אם יש הסכם עם היבואן שלנו, וזה הסדר כובל, אנחנו יכולים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלוואי שנוכל לחייב את היצרן בחו"ל, אני אומר לכם את האמת. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> יש נושאים שיש לגביהם עוד הרבה עבודה. אנחנו נביא, נציג לכם, זה יעבור אתכם בסוף. ברשותכם, אני רוצה להמשיך לנושא האחרון, וזה זכות הציבור לדעת מי עושק אותו. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אתה יכול להרחיב על חוק המונופולים? יש מה להרחיב על זה? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> התשובה היא כן, יש תזכיר שעלה לאוויר, וזה יגיע לכאן לדיון עמוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו כבר יושבים על זה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> נכון. אני רוצה, ברשותכם, להראות לכם עוד דברים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך אתה מפרק את המונופול? אני רוצה להבין. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אתה מפרק את הספקים הגדולים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא ניקח לדוגמה את "אסם", איך אתה מפרק אותו? << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אם ל"אסם" יש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע שדו"ח שטרום אמר שצריך לפרק את הבנקים. אנחנו כבר עשר שנים כמעט אחרי זה ועוד לא זזים בעניין הזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מפרקים אותנו בינתיים... << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מפרקים אותנו עוד מעט... אז בוא, כבוד השר, אנחנו רוצים פעולות שגם ישפיעו מיידית, לא רק בעוד חמש שנים. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> הדבר הזה הוא מיידי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הפירוק של מונופולים זה לא יהיה מיידי, אנחנו מכירים את התהליכים במדינת ישראל. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> רגע, דוד, אני רוצה לבקש בקשה. כיוון שיש לי פה עוד חמישה שקפים, ואת הדיון הזה נעשה בהרחבה כשאנחנו נביא אותו לוועדה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, לא נפריע לך. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> - - אני רק רוצה להתקדם, שתראו את כל התמונה של המשרד, בסדר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אין בעיה. אבל יש מסר אחד שאתה חייב – לא רוצה להגיד לך להפנים, כי אתה לא עובד אצלנו – אבל אני אומר לך: אנחנו רוצים גם פעולות מיידיות בנושא של יוקר המחיה, לא רק פעולות שישפיעו בעוד שנים. פעולות מיידיות – זה מה שחשוב לנו כרגע, אחרת המחירים ימשיכו לעלות - - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני מסכים איתך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - ובעוד חמש שנים, כשיהיו חברי כנסת אחרים ושרים אחרים, אולי תהיה עוד - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אז יספרו לנו למה זה לא עבד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אגב, זה כמו "רפורמת הקורנפלקס", שביקשתי דו"ח של ה-ממ"מ כדי לדעת איך היא השפיעה על השוק. אני רוצה לדעת, לא לעשות רפורמות רק כדי לעשות אותן. זו המדיניות שלנו, שתדע. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אני מסכים איתך, והחוק הראשון "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל" – זה העיקר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בסדר גמור, אנחנו בעד זה, אין לנו בעיה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> אם אתם שואלים אותי, זה 60%-70%. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מעולה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> עשינו פיילוט, וקרפור הכניסו 500 מוצרים בתקן אירופי, לא עם התקן הישראלי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התחלנו עם זה בקדנציה הקודמת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כבוד לאורנה ברביבאי, שהביאה את הרפורמה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> החוק החדש, שאנחנו מדברים עליו מרחיב את הנושא הזה בהיקפים בסדר גודל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא עוזבת לעיריית תל אביב, מה את רוצה... << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היא הביאה את קרפור. מה שמגיע – מגיע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל היא לא הביאה 5,000 מוצרים אחרים, את זה הוא הביא, מה אתם רוצים... << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בחייך, נו, אנחנו התחלנו את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו לא נריב, כולם בסדר, העיקר שנצליח. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> העברנו את זה פה אחד בכנסת, זה העיקר, חברים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון, רק למען הסדר הטוב. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אני רוצה רגע להתקדם קדימה, לחוק "זכות הציבור לדעת מי עושק אותו". תראו, חברים, שאלו אותי על זה הרבה אנשים. אני איש של שוק פתוח, שוק חופשי, שוק תחרותי, אני לא זז משם. אבל כאן לא מדובר על השוק הפתוח. מדינת ישראל היא המדינה הריכוזית ביותר בעולם כמעט, ומי שהוא מונופול ויש לו שליטה גדולה על המוצרים שהוא משווק, אנחנו רוצים לדעת מה קורה בתוכו, אנחנו רוצים לדעת שהוא לא עושק את הציבור. יהיו מונופולים שאולי מתנהלים בצורה מכובדת וראויה – שהציבור ישפוט. יהיו כאלה שעושקים את הציבור – שהציבור ישפוט. ככל שלא יהיו מונופולים אז הסעיף הזה לא רלוונטי. כלומר, כל עוד יש מונופולים – הם חייבים לדווח. ככל שהתחרות תיפתח ולא יהיו מונופולים, הסעיף הזה מייתר את עצמו, ולכן הוא משרת את השוק הפרטי הפתוח כתפיסה ליברלית. ברשותכם, אני עובר לשקף הבא, שהוא לא פחות מעניין ומדברים עליו לא פחות. רק כדי לסבר לכם את האוזן, שאלתי את אנשי האוצר חידה, ואני שואל פה גם את חברי הכנסת היקרים. חידה קטנה: אם יש לנו פורטפוליו של חברות, חלקן מגמגמות, חלקן בסדר וחלקן מצטיינות. איפה שווה לשים את השקל השולי? מבינים את השאלה? אז יש לזה תשובה, תשובה מוחלטת: רק במצטיינות. ולכן אנחנו עשינו עבודת מטה, יחד עם מומחים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד, לפי התפיסה של פרופסור מייקל פורטר, שבא ואומר: בוא נסתכל על כל אזור בישראל ונראה מה העוצמות שלו, מה מצליח. למשל, בנגב גילינו שמה שמצליח זה Desert-Tech: איך טכנולוגיה מטייבת איכות חיים במדבר. מדובר על תחום המים, מזון במדבר, אנרגיה. מסתבר שיש המון מיזמים, חברות, סטרטאפים בתחום הזה, והעולם משווע לשמוע רעיונות מתחום ה- .Desert-Tech לחלופין, כמובן שיש לנו הייטק, בריאות, אגרוטק, פודטק, יהלומים, ביטחון – תחומים שישראל מאוד מאוד חזקה בהם. שימו לב, נכון להיום, סדר גודל של כ-10% מכוח העבודה בישראל הוא בטכנולוגיה. אבל אנחנו רק אלפית מהעולם, אנחנו יכולים לצמוח בטכנולוגיה "על חשבון" העולם בהיקפים בלתי-נקלטים. היעד שאני שמתי הוא לעלות ב-1% לפחות בכל שנה, ושבטווח הבינוני-ארוך 25% מהעובדים בישראל יהיו בתחומי טכנולוגיה, בעיקר בתחומים שישראל חזקה בהם. הדבר הזה מצמיח את היצוא, את הקופה, את התל"ג, בהיקפים מאוד מאוד גדולים, והוא מבוסס על יתרון יחסי. אז העבודה שנעשתה במשרד עסקה באיך אנחנו עובדים בתפיסה קלסטרית, איך אנחנו יושבים על היתרון היחסי, איך אנחנו מנהלים נכון את היכולת שלנו לסייע לחברות ישראליות להגיע לשווקים הבין-לאומיים. אנחנו נשב בכנסים וכינוסים בין-לאומיים, נעזור לחברות שלנו לעשות יותר יצוא. יש לנו כמעט 60 נספחים כלכליים ברחבי העולם, במקומות שבהם סטרטאפים יכולים להיעזר בהם, והיעד שלנו הוא להאיץ צמיחה ויצוא. זה פרויקט יפהפה שאנחנו משלימים אותו עכשיו. אני רוצה רק לסבר לכם את האוזן: כל מיליארד שקל שאנחנו נשקיע במצ׳ינג של 25% בתחומים שלמדינת ישראל יש יתרון יחסי, בעצם הופך לארבעה מיליארד שקל השקעה, שהופך במעלה הדרך לפעילות כלכלית שבין 20 ל-32 מיליארד שקל. זה מכפיל מאוד מאוד גדול של פעילות כלכלית, ולכן ההשקעה במצ׳ינג בתחומים שישראל חזקה בהם זה אחת ההשקעות הטובות ביותר שמדינת ישראל יכולה לעשות בתחום של הצמיחה. על מה אנחנו עושים מצ׳ינג? מצ׳ינג בהקמת והרחבת מפעלים; מצ׳ינג ביצוא ובפתיחת שווקים בחו"ל; מצ׳ינג בתכנון, שיווק ותחזוקת אזורי תעשייה ותעסוקה. בעניין הזה אני רושם כוכבית, יושב-ראש הוועדה. יש פה ממשק לא טוב עם רמ"י. לא יכול להיות שבמדינת ישראל יש שני גורמים שעושים את הדברים הללו. המדינה צריכה לבחור: או שמשרד הכלכלה יתכלל את הדברים האלה, או... אני לא רוצה לחשוב מה קורה היום עם רמ"י. אנחנו צריכים לפשט את המודל הזה, אני רושם על זה כוכבית, זה סיפור מאוד מאוד מורכב. הדבר האחרון, שאני מיד ארחיב עליו, זה השמה והכשרה שבאחריות המעסיקים. איך אנחנו מעבירים יותר ויותר עובדים ממקצועות ישנים למקצועות חדשים. אז הצמיחה במודל הקלסטרים שמה יעד אסטרטגי לצמיחה סביב היתרונות היחסיים; ללכת לשווקים הבין-לאומיים. << אורח >> קרן לוי שלו: << אורח >> אפשר לשאול שאלה? << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> כן. << אורח >> קרן לוי שלו: << אורח >> היי, שמי קרן, אני מתעשיית ההייטק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אז רגע, אם זו שאלה כזאת, אני אסיים עוד שניים-שלושה שקפים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרי השר מדברים חה"כים. << אורח >> קרן לוי שלו: << אורח >> בסדר גמור, פשוט - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, אין אף שאלה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> עכשיו בואו נדבר רגע על הנושא של הכשרות עובדים. היום יש כאוס בעולם הכשרות העובדים. כמות הגורמים, כמות המשרדים שעוסקים בהכשרת עובדים – משרד העבודה, משרד החינוך, משרד הנגב והגליל, משרד העלייה והקליטה, אנחנו, אחרים – ברדק טוטאלי. למען האמת, אין גורם מתכלל אחד לכל נושא התעסוקה. אנחנו מציעים לעבור מהמודל המסורבל הזה, עם המון כפילויות, למודל פשוט. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז למה הפרידו את זרוע העבודה מהכלכלה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא מסתדר עם מה שעשיתם. עשיתם את הפעולה ההפוכה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה אתה רוצה ממנו? << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> לא, אדוני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> תקשיב דקה, אני אסביר לך איך אני חושב שצריך לעשות את הדברים. עדיין הדברים פתוחים, אבל אני אגיד לך את הכיוון שאליו אנחנו הולכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דרך אגב, צריך להיות דיון בוועדה על העניין הזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל גם זה כבר לא בסמכויותיו. כל זרוע העבודה כבר לא אצלו. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> זה לא נכון, יקירי. זה פשוט לא נכון. קודם כול בוא נדבר על המודל, ואחרי זה אני אסביר לכם מה הפער בשביל להגיע לשם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מודלים זה בסדר, אבל - - - << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> חברי היקר עודד, קצת סבלנות, ברשותך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, בסוף הישיבה בחינה על המודל, כל החה"כים... << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מבחן אמריקאי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמריקאי, נראה מי הקשיב. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> עודד היקר, הייתה לי הזכות להיות חלק מהמודל הזה שנבנה ב-2019, כשהייתי חבר כנסת בוועדה, בין השאר. הוא נבנה על ידי מינהלת המעסיקים, 8,000 אנשי כוח אדם מהארגונים הגדולים במדינה היו מעורבים בבנייה של זה. הרעיון הוא מאוד מאוד פשוט. זו מערכת דיגיטלית שעובדים עליה ארבע שנים. להיצע משרות פנויות של מעסיקים נכנסות כל המשרות הפנויות, מפולחות לפי סוגי המקצועות. מי שעזר לבנות את המערכת הזאת זה "אדם מילא", אנשי מקצוע טובים שאנחנו מכירים והמגזר הפרטי. אנחנו יודעים לאפיין כ-500 אלף משרות בשנה - - - כשזה יעבוד מלא, ולקטלג אותן לפרטי הפרטים. כל מי שמחפש עבודה או כל מי שרוצה לשדרג עבודה, יוכל להיכנס ולאפיין את הניסיון שלו, במה הוא חזק, במה הוא רוצה לעסוק, למה הוא מתאים על בסיס הלימודים שלו. כל המערכת הזאת נכנסת למערכת מיון חכמה, שבודקת האם יש התאמה בין הצורך בעובדים להיצע העובדים. אם יש התאמה – וזה המפתח – כלומר, אם יש מעסיק שאומר "אני צריך משרה ספציפית", אנחנו משבצים ומביאים את העובד לפתח המפעל, להכשרה או לקליטה. ההכשרות הללו הן באחריות המעסיק. במודל החדש שאנחנו מדברים עליו המעסיק הוא זה שקובע מה בקוריקולום, במה הוא רוצה להכשיר את העובד. הוא קובע האם הוא יכול או רוצה לקלוט אותו, ואנחנו, בהתאם לעניין, נשים מצ'ינג של המדינה. אבל האחריות עוברת למעסיק. אם אין התאמה עם המעסיק בקצה, כלומר לאותו עובד חסר לימודים או הכשרה כזו או אחרת, הוא פונה ללימודים והשתלמויות ושם מחכה לו מארג שלם של משרד העבודה, משרד החינוך, משרדים אחרים, על פי הצורך, כדי להשלים לו את ההשכלה ואת ההכשרות ולהחזיר אותו למעגל מחפשי העבודה. כלומר, יש פה שני מעגלים שמשתלבים אחד עם השני. מעגל אחד מהצד של המעסיקים: איזה משרות פנויות יש לנו, מגדירים אותן היטב, את מי אנחנו הולכים לקלוט לעבוד או לחלופין להכשיר אותו בהכשרה מפעלית. והמעגל השני: אם יש עובדים שלא מתאימים, איזה סוגי הכשרה אנחנו נותנים להם בשביל להחזיר אותם למעגל העבודה עם יותר כלים ויותר יכולות. אתה צודק, חבר הכנסת פורר, יש בלבול, ועדיין לא הסכמנו על כל הפרטים. אני מעריך שבמהלך הימים הקרובים נסכם ככה: אם יש מעסיק בקצה זה באחריות המשרד שלנו, אם אין מעסיק בקצה זה באחריות משרד העבודה, בהתאם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא הגעתם עדיין להסכמות? << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אנחנו קרובים לזה. אני חייב להודות, עם יד על הלב, שלקח לנו זמן לבנות את המודל, לאבחן בצורה מדויקת את חלוקת העבודה בינינו, ואני חושב שאנחנו קרובים לזה. מה הבשורה פה? במערכת המיון שלנו נוכל לקבל חיתוכים כאלה על בסיס עסק, על בסיס קלאסטר; לנגב ולגליל נוכל לתת את מה שרלוונטי להם, נוכל לראות פערים של השכלה, פערים של הכשרה, או איפה לא ניתן להעסיק עובדים ולכן אנחנו רוצים עובדים זרים. זו מערכת ניהול של בקרה ושליטה, שלפניה למדינה לא היו כלים לשאול את עצמה שאלות לגבי איך מנהלים את התהליכים הללו. אני מעריך שבאמצעות המערכת הזאת, שתושק בעוד כרבעון – אנחנו עכשיו עושים את ההשלמות האחרונות – נוכל להביא בשורה גדולה למדינת ישראל מבחינת ניהול. מהפכה בתחום התעסוקה. זה הנושא השלישי. הנושא הרביעי שאני רוצה להתייחס אליו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לתת זמן לחה"כים, כבוד השר. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אלה השקפים האחרונים. זו מהפכה שאנחנו קוראים לה "מהפכה 100 | 200 | 300". תחשבו רגע, היום יש המון מאגרי מידע במערכת הציבורית בישראל. יש מאגרי מידע לשלטון המקומי, לכל משרד, לביטוח הלאומי, למס ההכנסה. המון מאגרי מידע. אנחנו צריכים לפשט אותם, ולציבור צריך להיות אתר אחד שמרכז את כל שירותי החירום. זה "100". האתר השני ירכז את כל האפליקציות שנותנות שירות לציבור הישראלי, לתושב, ואני אתן דוגמה: העברת בעלות לרכב. זה כבר קיים היום, אפליקציה פשוטה, כשאתה ניגש לאתר יודעים מי אתה, אתה אומר איזה רכב מכרת, למי ומה, ואוטומטית כל מאגרי המידע של המדינה מסתנכרנים בהתאם. או לחלופין החלפת כתובת: אם אתה רוצה לעבור מתל אביב לאשדוד אתה נכנס לאתר, מסמל שעברת כתובת – וכל מאגרי המידע של השלטון המקומי ושל המדינה מסתנכרנים ביחד. לפשט את הצורה שבה המדינה משווקת את השירותים שלה לציבור. כלומר, ב-"200" הרעיון הוא לרכז את האפליקציות לציבור. ב-"300" – אותו דבר לעסקים. אני רוצה שהרישוי עסקים יהיה דיגיטלי ויהיה באתר, או שמיצוי זכויות לעסקים יהיה באתר על פי העסק שלך. לשם אנחנו שואפים. זה תהליך רב-שנתי שאנחנו שואפים אליו במסגרת הדיגיטל, בשיתוף עם – יש פה את רועי, אז אנחנו נרצה לשבת כל אחד מהסקטורים בעסקי, לראות איך אנחנו משרתים אותם ומעלים יותר ויותר פתרונות בנושא של שירותיות. חברים, זה הכול. אם תרצו, הגדרתי כאן כמה יעדים לתקציב, אבל אני מציע לעצור בשלב הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, כבוד השר. עכשיו חה"כים, הדובר הראשון הוא פורר, מכיוון שהוא צריך לנהל את ועדת העלייה והקליטה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. אדוני השר, שתיים-שלוש נקודות, אשתדל שהן יהיו קצרות. לנקודה הראשונה לא התייחסת בכלל במצגת שלך. המצגת בסך הכול מראה לנו דברים שאני חושב שאין עליהם עוררין, כולנו יודעים שצריך להשקיע ולהעלות את הפריון ואת התחרות. אבל אתמול פורסם דו"ח של SNPI על ההשקעות בהייטק. מדינת ישראל מראה את הנתון הנמוך ביותר מאז 2018 מבחינת ההשקעות בהייטק, ואנחנו רואים שלמרות שהייתה ירידה בכל העולם במהלך 2022 והיה משהו שאפשר היה לשייך אותו למשבר עולמי, מתחילת 2023 התחילה ההתאוששות בעולם, בעוד שבמדינת ישראל המגמה היא הפוכה. גם כשאני מסתכל על הבורסות המגמה כאן בחצי שנה האחרונה היא הפוכה לחלוטין ממה שראינו בנאסד"ק, שסיימו את החצי שנה הכי טובה שלהם מאז 1983. דווקא במדינת ישראל – שבה תמיד הייתה קורלציה, תמיד היינו בערך צמודים לעניין הזה – אנחנו רואים שאנחנו נמצאים במגמה הפוכה. אתה שואל אותי מה אתגר הכי גדול שלך כשר הכלכלה? זה היה צריך להיות השקף הראשון שלך במצגת. הדבר הראשון שצריך להטריד אותך, אם הקטר הכלכלי של מדינת ישראל קורס מבחינת ההשקעות שלו, ואנחנו מדברים על דברים שהם קצת בעלמא, מבחינת מה שאתם עשיתם כממשלה. אתה מדבר על פריון בעבודה. בתקציב שאתם העברתם, לפי כל התמריצים שאתם נותנים, האנשים לא ייצאו לעבודה. הפוך. כשאתם נותנים יותר תמריצים לא לצאת לעבודה, אתה לא יכול לדבר על פריון, כשהפריון פה במדינת ישראל הוא מאוד מאוד נמוך. לזה היית צריך להתייחס. אנחנו נמצאים במצב שבו כ-20% מהציבור משלמים למעלה מ-90% מהמס במדינה, והעסק הזה לא יוכל להמשיך להתקיים אם לא תכניסו יותר אוכלוסיות לתוך מעגל העבודה. זה הסיפור, בעיניי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ניר, לא צריך לרשום את זה, הוא הולך לנהל ישיבה, הוא אומר את הדברים לא בשביל - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני כן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה הרי לא נשאר. אם אתה לא נשאר הוא לא חייב להשיב. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא דיבר על זה. הוא לא חייב להשיב, הוא גם לא חייב לעשות את זה, אבל אם אתה שואל אותי עכשיו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, אז תגיד, אבל אלה לא שאלות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כן שאלות, כי לא שמעתי התייחסות של השר לנושאים האלה. לדעתי אלה הנושאים הראשונים שאליהם הוא היה חייב להתייחס. והדבר האחרון – ואני אומר את זה גם בכובעי כיושב-ראש ועדת העלייה והקליטה – הוא בהקשר של ההכשרות המקצועיות שנגעת בהן. הגיעו לפה בשנה האחרונה למעלה מ-70,000 עולים. מדינת ישראל במובן הזה זוכה בכוח אדם שעבר הכשרות, שמגיע עם תארים, על כל המשמעויות של זה. אתם חצי שנה בממשלה – וזה כאילו לא נוגע לך אבל זה נוגע לך כשר בממשלה, בטח כשר הכלכלה –ואתם לא מצליחים לסגור הסכם לגבי מורים של אולפנים. יש פה עולים עם הכשרה מקצועית מצוינת: רופאים, מהנדסים, מתכנתים, שהמחסום שלהם לעבודה הוא לימודי עברית. חצי שנה מתקשקשים על הסכם שכר של 500 מורות לאולפנים, בזמן שאולפנים נסגרים ולא מצליחים לפתוח אולפנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא בסמכות שלו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע שזה לא בסמכות שלו, אבל זה משהו שהוא היה צריך לדרוש מהשרים. תגמרו את העניין הזה, זה כוח אדם שמשוועים לו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה כן לדעתי יכול לעזור. למשל, יש הרבה מאוד לימודי דוקטורט מחו"ל שלא מוכרים בארץ, וכשהעולים מגיעים לארץ עם הדוקטורט שלהם, כשהם הולכים לעבוד בשירות המדינה, הם מקבלים רק תואר ראשון. את זה צריך לעשות, אחרת באים אנשים עם הכשרה ולא מקבלים שום דבר. זה היה כשהייתי ראש הוועדה, פורר, לפניך. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אני מסכים. אתמול היה אצלי ראש הסוכנות – שהיה המפקד שלי בצבא ואנחנו חברים טובים – ואנחנו מדברים על איך ניתן לשלב במודל הזה, ככל שניתן, את כל מערך ההכשרות של הסוכנות, שזה 600 הכשרות בשנה, עוד בארץ המוצא שלהם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי בקשה אליך: אתה שר בממשלה, דבר עם שר החינוך, דבר עם שר האוצר, דבר עם שר הקליטה – אני כבר חצי שנה מדבר איתם – ותגמרו את הסכם השכר ל-500 המורים האלה, כדי שיהיו פה לימודי עברית. משקיעים כל כך הרבה בעלייה, אבל אין לימודי עברית. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה שוסטר? הלך? הוא רצה להגיד משהו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא יצטרף לכל מה שאני אומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בועז, אתה רוצה להגיד משהו? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כן. קודם כול שלום, שלום אדוני השר, תודה רבה שאתה בא ומציג ומראה את התוכנית שלך. יש לי כמה שאלות, ברשותך. א', אשמח לדעת איפה השוני או האם יש שיפורים לעומת התוכנית של השרה הקודמת. אני לא אומר את זה כביקורת. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> נפרט לך. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שחלק מהבעיה שלנו היא שאין המשכיות והסתכלות לטווח ארוך, ואפילו בינוני, בכל הדברים הללו. אני אומר את זה בתקווה שיש הרבה המשכיות ורק פיין טיונינג. יש לי כמה שאלות. האחת, במקומות שבהם יש חסמי יבוא – אנחנו מדברים בעיקר על נושאי כשרות וכאלה – איך אנחנו פותרים אותם? למשל, אני יושב-ראש אגודת הידידות עם סרביה, ואני יודע שהרבה מאוד תוצרת משם פתאום הופסקה בגלל כל מיני בעיות כשרות שהם ממש לא מבינים. דרך אגב, אולי שר החקלאות לשעבר מכיר את זה גם כן. והדבר השני הוא לגבי מודל הקלסטרים. אני מנסה להבין: אתה בא ליצור כאן מערכות של אנשים שיעודדו את החלקים בכלכלה שאתה רואה בהם כמנועי צמיחה? << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> פוטנציאל צמיחה, נכון. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אז חסר לי כאן AI קצת. דיברת על זה אחר כך בקשר להשמה לעבודה, אבל ה-AI – שזו המהפכה שכולם מדברים עליה עכשיו – מאוד חסרה לי. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אני אסביר, אוקיי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> גם בנושא One Stop Shop, שהוא נושא מבורך ומדברים עליו – דרך אגב, בכל שירות המדינה – ה-AI מאפשרת שלא יהיו 20 אפליקציות במוקד 200 או 300, אלא שתהיה לך כניסה אחת, ולא משנה מי הבן אדם, באיזה גיל הוא, או מה הוא רוצה – מהר מאוד יתאימו אותו בדיוק למקום הספציפי. הרעיונות הם מאוד יפים, אבל הרעיונות האלה היו כבר לפני הרבה מאוד שנים, ואתה סוף-סוף רוצה ליישם אותם. השאלה היא למה אנחנו לא מקדמים את זה כבר לאן שאנחנו מבינים שהעולם הולך, שזה למקום הרבה יותר פשוט? זאת אומרת, שהממשק ללקוח, לאזרח, יהיה הרבה יותר פשוט. האזרח יגיד מה הוא רוצה וזה ישר יפנה אותו למקום המתאים, בלי שהוא רואה מה קורה בבק אופיס. והדבר השלישי, אני מנסה להבין קצת את לוחות הזמנים, כי אני רואה שאתה רושם כאן שנת 2024. קצת דילגת על השקף הזה. 2023 לעומת 2024 - - - << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אתה מדבר על המטרות והיעדים של התקציב? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כן. אני מנסה להבין: מה המשק הישראלי יראה ממנו בשנת 2023? מה נשאר ממנו? כי כבר העברנו את התקציב. מה הוא יראה ב-2024? ומה זה אומר לאנשים שרוצים להפוך להיות יבואנים, או רוצים להתחרות בקרטלים, או כל הדברים האלה שאתה רוצה לקדם כדי שתהיה כלכלה חופשית? איך זה ייראה? אפשר להשתמש בכל הטכנולוגיה גם כדי להראות מחירים תחרותיים אמיתיים. היום אנחנו כבר נמצאים במצב שאם המדינה תרצה את זה, בן אדם יוכל לרשום את המילה "חלב" וזה ירשום לו מה המחיר הזול ואיפה יקר. השאלה אם זה משהו אנחנו הולכים אליו? ואם כן, אז אני מנסה להבין את לוחות הזמנים. ומה עושה עכשיו בן אדם בן 25 שרוצה לייבא "קולגייט", לצורך העניין, כי הוא רואה שזה עולה חצי מחיר בגרמניה, והוא רוצה לדעת איך הוא עושה את זה ואיך המדינה עוזרת לו לעשות את זה, גם בשביל שהוא ירוויח אבל גם בשביל להוריד את המחירים לאזרחי מדינת ישראל. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> שאלות טובות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלי, את רוצה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר. בגדול, אני הבאתי לפה כמה כותרות מהיום ומאתמול, זה באמת מתחבר מאוד למה שחבר הכנסת פורר אמר. אני רק אקריא כמה דברים קטנים, שאלה הדברים שצריכים להטריד בסוף את כולנו במדינת ישראל. "SNPI מאשר: ההשקעות בהייטק צנחו בכ-70%"; "השכר הריאלי קפא"; "65% מבעלי העסקים הקטנים דיווחו על הרעה בתזרים המזומנים"; "רוב העסקים הקטנים מדווחים על ירידה בהכנסות"; "חלב מרוכז: סמוטריץ' דחה את התייקרות מוצרי החלב שבפיקוח, וכעת הם נעלמים מהמדפים, המרוויחה הגדולה – תנובה". יש פה עוד ועוד ועוד כותרות מהימים האחרונים. אני רוצה להגיד - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> יש גם אנשים מאחורי הכותרות, הם פה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יופי, בסדר גמור. בסוף אי-אפשר להתעלם מהפיל שבחדר. יש לכולנו פה הפיכה משטרית מעל הראש, שמאיימת על הכלכלה הישראלית. אדוני השר, אתה אחראי על הכלכלה בישראל, אתה אדם שמגיע מהרקע הזה, ומבין את ההשלכות של מה שקורה פה. אתה צריך להסתכל לעם ישראל בעיניים ולהסביר להם שתעשיית ההייטק – שחלקה יושבת פה – בסכנה גדולה. יש פה תהליך של הפיכת שרוול, 80% מהסטרטאפים בורחים מהארץ. מה יקרה לכלכלה הישראלית? אני רואה בך בן אדם אמיץ וישר. תסתכל בעיניים לראש הממשלה, ליריב לוין, לשמחה רוטמן ולכל השותפים שלהם, ותסביר להם שהם מובילים אותנו לאבדון. זו גם אחריות שלך. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בליאק. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול שאלה רלוונטית ושתתייחס אליה כשר הכלכלה? כל ההשפעה של המהפכה המשפטית – אתה תקרא לזה "רפורמה", אבל לא משנה – כל ההתנהלות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, אין לנו זמן להתייחס לזה, שתדעו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> שנייה, זה חשוב לכלכלה - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה הדבר החשוב - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> - - כל ההתנהלות עם הורדת הפריון - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, הוא יתייחס בקיצור. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה האירוע, זה האירוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, זה האירוע, אבל רבותיי, עכשיו זה דיווח של השר על פעילות משרדו, זה לא דיון על הנושא - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> שאלנו על מה שחסר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - זה לא דיון על הרפורמה המשפטית. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> לא על הרפורמה, על הפריון, על שוק המניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רק אומר את זה לשר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> תתייחס גם לקמפיין של BDS נגד המדינה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כשההייטק יקרוס השקפים האלה לא יעניינו אף אחד. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> להשבית את הנתב"ג זה טוב, מאוד טוב... << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רבותיי, רבותיי, אתם רואים מה קרה? התחלנו לדבר על הרפורמה במקום על מה שקורה במשרד הכלכלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין קשר בין הדברים? << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> זה סימן שאין להם הערות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע, לגבי ההייטק וההשפעה של הרפורמה על הכלכלה, במובן הזה, לדעתי אתה כן צריך לענות - - << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אני אשמח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה הבסיס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - אבל להתחיל עכשיו דיון על כל הרפורמה – זה לא במקום כרגע, את זה תעשו בוועדת החוקה. בבקשה, בליאק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אל תדאג, נעשה את זה גם שם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו תכף עוברים לשם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אדוני המנכ"ל. קודם כול, כל מה שאני אומר – ויש לי שבע נקודות קצרות – אני אומר עם המון הערכה אליכם, ואתם יודעים את זה. מודלים זה יפה, אבל אני חייב להגיד, אנחנו היינו ביחד, אדוני השר, לפני ארבעה-חמישה חודשים, בכנס של העצמאים באילת, שבו הצגת את המודלים. אתם כבר שישה חודשים בתפקיד, אז יכול להיות שהגיע הזמן לעבור ממודלים למשהו יותר מעשי, כי הקדנציה – אתה יודע, אנחנו מקווים שהיא עוד מעט תיגמר. הרפורמה בתקינה היא רפורמה מבורכת, אני רוצה לתת כאן קרדיט למשרד – גם בקדנציה הקודמת, לשרה ברביבאי, וגם לכם – על כך שאתם מרחיבים את זה. אתם חייבים להרחיב את זה, להמשיך עם זה, כי זה קריטי למאבק ביוקר המחיה, וזאת באמת הרפורמה - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> חבל שבחקלאות אתם לא עושים את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> - - הכי טובה שהייתה בקדנציה הקודמת, ואני מאוד מקווה שתמשיכו אותה. לגבי עולם ההכשרות, אני חולק עליכם. ומדוע? אחד הכישלונות הגדולים בתקופת הקורונה היה עולם ההכשרות, והסיבה העיקרית לכך הייתה שזה היה מפוזר בין ארבעה משרדים, אם אני לא טועה. הצעד הראשון שעשינו בקדנציה הקודמת הוא שריכזנו את זה במשרד הכלכלה, ולכך היו גם תוצאות בשטח. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תן לי לסיים. הצעד הראשון שאתם עשיתם בקדנציה הזאת הוא שפירקתם את זה. הקמתם את משרד העבודה, שהוא באמת משרד מיותר, מאילוצים קואליציוניים. עכשיו, אחרי שישה-שבעה חודשים אתם מקווים שבעוד שלושה חודשים המודל החדש יתחיל לעבוד. בזבזתם שבעה חודשים סתם, בתחום שהוא באמת מאוד מאוד חשוב. בתחום הפריון יש לנו בעיה במדינת ישראל. בתקציב קיצצתם את כל התוכניות לעידוד הפריון, ואני כבר לא מדבר על הכספים הקואליציוניים, שהם ההפך מעידוד של הפריון. גם עכשיו אני לא רואה פה איזושהי בשורה. דיברו פה על הייטק. 68% ירידה בהשקעות לעומת השנה הקודמת, וגם ברבעון השני יש ירידה של 10%, כאשר ארה"ב ואירופה מתאוששות. באירופה יש זינוק של 34%, בארצות הברית 15%, אצלנו המגמה היא הפוכה. נכון מה שאמרו פה חבריי, יש פה פיל שבחדר, ואתה כאיש הייטק חייב לדבר על זה, אבל לצערי זה לא קורה. התחרות בענף הרכב. הנושא הזה תקוע, ואנחנו לא מתקדמים. יש פה נציגים של ארגוני העצמאים, ולצערי הרב המשרד לא מספיק מעורב פה. והדבר האחרון הוא זינוק במחירים. מדברים על פירות – 24% מתחילת השנה; דואר – 25%; ביצים – 13%; נסיעות לחו"ל – 14%; עופות – 8.5%. בסופו של דבר משרד הכלכלה הוא האחראי על יוקר המחיה במדינת ישראל, והתוצאות הן מאוד מאוד עצובות. אלה הנקודות שלי, תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קלנר. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> כמי שמכיר אותך, אדוני השר, אני רוצה לציין שלא הרבה פעמים מגיע אדם למשרד שיש לו גם את החזון מעוד הרבה לפני כן, וגם את היכולת המקצועית לבצע, ולכן אני חושב שבאמת יישר כוח, ואני מעריך שאתה גם תביא את התוצאות, מתוך ההיכרות העמוקה איתך והמחויבות שלך לעניינים האלה. יש לי שאלה אחת קטנה לגבי "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל", שאני חושב שזה דבר שהוא ממש בקונצנזוס רחב. כל הנושאים הרגולטוריים מעלים את יוקר המחיה, ואין להם סיבה בדרך כלל. אני מבין שהתוכנית עדיין לא סדורה ולא פורסמה לציבור, אבל אני כן רוצה לדעת מה בגדול הולך להיות בפנים ומה לא יהיה בפנים, אם אתה יכול לפרט לנו בשלב הזה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> יש תזכיר באוויר, אתם יכולים לראות אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה יגיע אלינו לדיון. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> זה יגיע אליכם לדיון מסודר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הדבר הכי חשוב זה איך זה יוריד את המחיר. תראה, הביא שר האנרגיה תקנות של ביטול התקן הישראלי לגבי מוצרי החשמל, והתקן האירופי הופעל. הפחתת העלויות ליבואנים בעקבות זה היא 10%, והם אמרו שזה לא יוריד יותר משניים-שלושה אחוזים - - - << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> לא, זה לא נכון, הפיילוט של קרפור הוא דוגמה טובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע, ולכן כבר קבעתי ישיבה בעוד חצי שנה כדי לראות את ההשפעה של ההפחתה על המחיר. אם זה לא יפחית את המחיר, אני לא מתכוון לתת הטבה ליבואנים רק כדי שהם ירוויחו יותר כסף. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אתה צודק. אני אתייחס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תחרות זה יפה, אבל אנחנו צריכים לוודא בהתחלה שזה בא לידי ביטוי מיד, ולכן תיקחו בחשבון שאתם, כמשרד, מטפלים בזה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, אילוז. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> ממש בקצרה. השר, אני רק רוצה לברך אותך על הפעילות שאתה עושה. כמו שחברי חבר הכנסת קלנר אמר, אנחנו ראינו שר שנכנס עם חזון. אני לא חושב שהיה יכול להיות שר כלכלה יותר מתאים וטוב ממך, משתי סיבות: קודם כול, בגלל ההיכרות שלך עם המשק. ממש רואים את זה. שנית, כי הבנת – אגב, גם יושב-ראש הוועדה הבין את זה מאוד מוקדם – שהבעיה הכי בוערת כרגע בציבור הישראלי היא הבעיה של יוקר המחיה. אפשר לפעמים להתווכח על איך נכון לטפל בבעיה הזאת, אבל עצם העובדה שמבינים שזאת הבעיה הכי בוערת, זה כבר משהו מאוד מאוד חשוב. אני מאוד תומך בגישה שלך גם בכל הנושא של יבוא חופשי, אני חושב שזה משהו שהוא מאוד חשוב, הוא יוריד רגולציה, יוריד תקינה, יוריד מחירים בצורה משמעותית. דיברת על קרפור. אני חושב שיש הרבה רשתות אחרות שיכולות להיכנס לישראל, ובזכות הצעדים שאתה עושה אנחנו גם נראה את זה. אני רוצה להגיד לך שיש לך פה שותפים בוועדת הכלכלה שיעזרו להעביר את הכול בצורה הכי נכונה לעם ישראל. תודה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עם תיקונים. עם תיקונים. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> עם תיקונים לעוד יותר שוק חופשי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> דרך אגב – כולנו. אנחנו אמרנו ואנחנו עומדים בזה: דברים טובים אנחנו נעזור להעביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> קודם כול אני מברך את חברי משכבר הימים הטובים. פעם היינו צעירים, לא להאמין, ועשינו דברים נכונים לביטחון ישראל. יושב-ראש הוועדה חוזר ומזכיר לנו את נושא יוקר המחיה פה, ובצדק. במקביל, לצד האמירה הנכונה הזאת שלו, אסור לשכוח – ואתם לא שוכחים, אני רק אומר שחשוב לאזן – שיש עוד כמה משימות למשרד הזה, והן צוינו כאן: הפריון, הצמיחה, היצוא, התעסוקה. הם חשובים לא פחות לרווחה של אזרחי מדינת ישראל. אני רוצה לקוות שהזמן הלאומי בכנסת ובממשלה ייועד לנושאים האלו שעסקת בהם היום, ושנפנה את הנושאים המיותרים והשנויים במחלוקת כל כך קשה, כדי שנוכל להשקיע את כל-כולנו בוויכוחים לשם שמיים, באיזונים הנכונים, כדי לקדם את התוכניות החשובות. אני בוודאי רואה את היבוא כרכיב חשוב מאוד בחיים, בעולם של חירות, אבל כמובן שצריך למצוא את האיזון הנכון אל מול נושא אחר – שגם הוא חשוב לך, השר – וזה הייצור המקומי. ישנם נושאים שבהם זה nice to have, אבל לפעמים זה קריטי, כי הרי אנחנו לא נייבא מורים או מפקדים או לוחמי סיירת. וכך גם בתחומים מסוימים, כמו החקלאות: צריך לוודא שהיסוד, הבסיס, נשאר איתן. ופה יש לי שאלה: לקראת הדיון אני שמעתי חששות גדולים לגבי היבוא של מזון או של מזון מעובד כמו עגבניות ורסק עגבניות, שיכול לפגוע באופן מהותי בענפים המקומיים. עכשיו לנושא האחרון, שהוא קרוב לליבי. אני חי בקיבוץ ומאוד מעריך את ההתאגדות השיתופית. רשם האגודות נמצא אצלך. הצרכנות השיתופית, העבודה המשותפת, השותפות של עובדים בכלכלה – אני רוצה לוודא שהנושא הזה קיים. הקהילתיות השיתופית בערים היא, בעיניי, רכיב חשוב מאוד, לא רק לתחום הכלכלה, אלא גם לתחושת המחויבות של בן אדם לסביבתו ולהפך. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להצטרף למה שאמרו, שאתה המינוי המתאים לשר הכלכלה, ואני בטוח שבעוד שנתיים אנחנו נראה גם שינויים ארוכי טווח, וגם שינויים מידיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - כשאנחנו נהיה, כאילו? - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תראו, אני לא נכנס איתכם לפוליטיקה הזאת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> באמת, למה שניכנס לפוליטיקה בכנסת? הכנסת זה לא המקום לפוליטיקה... << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע כזה דבר: על מנת שלא יעכבו אותי בוועדה, גם אם הם אחראים על קרפור, אני בטוח שאתה תביא עוד רשתות, שיהיו רק על השם שלך. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> האמת שאחרי המחמאה ממך - - - << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> דוד, אנחנו רואים שחברי הכנסת מיש עתיד מאמינים בניסים, זה יפה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מאמינים במעשים, במה שעשינו בממשלה שלנו, ולא בקשקושים. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מאמינים בלקום בבוקר ולעבוד למען הציבור. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> בעוד שנתיים הממשלה שלכם? זה יהיה נס גלוי... << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, בסדר, כל אחד שיעשה את העבודה שלו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא לעולם חוסן, אתה כנראה עוד לא הבנת את - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השר ישיב לחברי הכנסת בשלב הזה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> קודם כול תודה רבה על השאלות וההערות. אני רוצה רוב הזמן להתעסק בענייני המשרד, אבל ברשותכם, אני רוצה להתייחס דקה אחת למה שאתם קוראים "הפיל שבחדר". לא יודע אם שמתם לב, אבל ראש הממשלה שינה כיוון - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> האמת שלא. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> - - ואנחנו, כל הקואליציה, ביחד איתו. הוא שינה כיוון והוא אומר: אחד, יש תיקונים במערכת המשפט שצריך לעשות אותם. רוב העם מבין שמערכת המשפט היא לא מושלמת, יש שם פערים, יש דברים שצריך לשנות אותם, ורוב העם מבין את זה היטב. ראש הממשלה הנחה: אנחנו הולכים לדברים בהסכמה רחבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך? << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> רק שנייה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא מה שנאמר. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה לא דיון על הרפורמה. אתם אמרתם את שלכם, תנו לו להשיב. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע שתשאירו את הכול לוועדת החוקה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אני הקשבתי בנחת, ואני עונה לכם. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בהסכמה רחבה... << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> לא לכולם נפל אסימון שאנחנו בפאזה אחרת. אני, כמי שתמיד האמין ומאמין שצריך לעשות שינויים – ואני יכול לנמק כל שינוי שאנחנו מבקשים – יש עוד נושא, וזה אחדות עם ישראל. כמי שהיה ראש העיר בירושלים עם קואליציה מקיר לקיר, אחדות עם ישראל היא מאוד חשובה. לצערי הרב, אני לא שמעתי נושא אחד שיריביי הפוליטיים מסכימים לעשות. תיקון אחד לא שמעתי שמסכימים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אז אין הסכמה? << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> לא, אבל יש הסכמה בעם. ולכן, אם תתעקשו ולא תבואו בחוכמה לעלה הזית שמגיש ראש הממשלה - - - << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מתעקשים על הדמוקרטיה. על הדמוקרטיה אנחנו מתעקשים, ונמשיך להתעקש. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> איזה עלה זית? על מה אתה מדבר, אדוני? יש גבול גם ל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בליאק. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> חברים, תתעקשו, אין בעיה, אבל אני נותן לכם רמז, ואני חושב ששווה להקשיב - - - << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> יש דברים ששווה להתעקש עליהם, כן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, באמת, עלה זית? נו, בוא, איזה עלה זית? איפה אנחנו? בסרטים מצוירים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה לא דיון על הרפורמה, עזבו את זה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> ברשותכם, חברות וחברים, כשמנהלים משרד כמו משרד הכלכלה, אני מסתכל לטווח בינוני-ארוך, ואני יודע שכל מי שהשקיע בישראל הרוויח, והאינטרס של כולנו הוא שזה ימשיך, ואני עסוק באיך לגרום לכך שיהיה כדאי להשקיע במדינת ישראל. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ניר, אדוני השר, אתה יודע שעד שנת 2000 עמלו קשה מאוד כדי לשכנע אנשים כדי להשקיע בהייטק הישראלי, ושברתם את זה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> עודד, ברשותך, תן לי לסיים את דבריי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תן לו לסיים בבקשה. אני עוד פעם חוזר: זה לא דיון על הרפורמה פה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> לפני שבועיים וחצי הייתי בניו יורק ונפגשתי שם עם המנכ"לית של נאסד"ק, עם ה-chairman של גולדמן זקס, עם האנשים הבכירים של ג'יי.פי מורגן וג'פריס. כולם, ללא יוצא מן הכלל, מאמינים בתעשייה הישראלית, רוצים להשקיע כאן, רוצים להיות שותפים לפעילות שלנו. אני קורא לחבריי בהייטק, שאני מכיר אותם לא רע: חברים, תתחילו לחזור ולהשקיע בדברים החשובים - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה הם עזבו? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר להתעלם מהנתונים, הנתונים על השולחן. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> כל אחד עם הדעות שלו. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא דעות, נתונים. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אני, כשסיימתי את האוניברסיטה, חלק מחבריי עברו ל"וואלי", זה לגיטימי - - - << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> אבל נתונים, נתונים יבשים. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> את ראית את הנתונים, שלי? הסתכלת? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> 70% ירידה בהשקעות. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> לא, אין 70% ירידה בהשקעות. יש בלימה של הירידה בהשקעות, שהתחילה ב-2022. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> יש השקעות בישראל, ואני רוצה לעודד את החברים - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה הכי מדאיג, אגב, שאתם לא מתייחסים לנתונים. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> - - שלא לכרות את הענף שאנחנו יושבים עליו, אלא להשקיע. עכשיו, ברשותכם, אני רוצה להתייחס לענייני משרדי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, בואו, הוא אמר לכם כמה דברים, כמו שביקשתם, עכשיו תנו לו להתייחס. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> עכשיו אני רוצה להתייחס לענייני משרדי. תראו, חברים, למי ששאל, כמדומני זה היה חבר הכנסת בליאק, שאמר "מה, עברה חצי שנה". תשמעו, מניסיון, כשאתה נכנס למשרד, הדבר הראשון שאתה צריך לעשות זה לגבש צוות ניהולי, לגבש סדר יום ולהתחיל להניע מהלכים. התשתית שהנחנו בחצי השנה האחרונה היא חסרת תקדים, ולכן עכשיו אתם רואים אותנו באים עם תוכנית אחרי תוכנית אחרי תוכנית, עם משנה סדורה, עם סדר יום ברור, ותודה לאל, אנחנו מדברים שפה אחודה. אני מאוד מרוצה ממה שעשינו עד היום, ועכשיו אנחנו צריכים את העזרה שלכם פה בוועדה להתחיל להניע את החוקים. בסוף, חלק לא מבוטל מהאתגרים זה חוקים, ואנחנו צריכים להעביר אותם פה. הדבר השני, שאל כמדומני בועז, זה מה ההבדל בין מה שהיה קודם למה שאנחנו עושים. אז קודם כול אני רוצה להגיד שכשאני נכנס למשרד חדש אני מסתכל, ומה שטוב – משאירים; מה שחסר – מוסיפים; מה שלא טוב – מבטלים. החפיפה שהייתה לי עם השרה היא מאוד מכובדת, אני מאוד מעריך את העבודה שהיא עשתה. אגב, גם כשהיא נכנסה – עשו דברים לפניה. מה שטוב – ממשיכים, חברים, אין בעיה, ולכן, אגב, אנחנו יודעים להעביר דברים בהסכמה רחבה. הציפייה שלי מהוועדה – ואנחנו רואים עין בעין את התהליכים – היא לקבל את התמיכה שלכם, ללא קשר לאופוזיציה-קואליציה. אם רוצים להתחלק בקרדיט, מצוין. אז איפה ההבדל? מה שנעשה עד שנכנסנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבוד השר, אני חייב ללכת. שלי, בואי תנהלי את הישיבה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני צריך לצאת כדי שהיא תוכל לנהל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, מכיוון שהיא ממלאת מקום שלך, זה מה שאמרו לי, לפי התקנון. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיב לך משם. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אין בעיה. << מנהל >> (היו"ר שלי טל מירון, 10:31) << מנהל >> << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> ההבדל הוא ככה: מה שהם עשו טוב זה התקנות. תקנה שמטרתה לאפשר להביא יבוא אירופי. אנחנו הרחבנו את התקנה למודל רשתות זרות, על מנת לאפשר בצורה יותר פשוטה את פיילוט קרפור. טוב שעשינו פיילוט עם קרפור. כל איש עסקים יודע שלפני שאתה עושה שינוי גדול, תעשה פיילוט, תלמד מה מצליח, מה לא מצליח. מפיילוט קרפור למדנו כמה דברים. דבר ראשון, שמצליחים להביא 500 מוצרים בתקן אירופי –שהוא לא תקן ישראלי, לאור התקנה שהרחבנו – במחירים שבין 25% ל-40% יותר בזול. מכאן, באו אליי כל הקמעונאים ואמרו לי: אדוני השר, אנחנו גם רוצים. זה החוק "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". זו חקיקה, זו לא תקנה. חקיקה זה משהו אחר, אבל זה מתבסס על הניסיון החיובי שהיה לנו בפיילוט קרפור. << קריאה >> אלי סתוי: << קריאה >> גם הקמעונאים הקטנים רוצים. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> כל קמעונאי, בוודאי. זה לא יהיה כלל רק לקמעונאים גדולים. << קריאה >> אלי סתוי: << קריאה >> אתה מדבר על הרשתות כל הזמן. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> חבר'ה, אם יש לכם הערות תסתכלו על התזכיר, הוא באוויר כבר שבוע, תעירו הערות, אנחנו נפנים את כל ההערות ונטייב אותן. כשנביא את החוק לכאן, זה כבר יהיה אחרי ההערות שיש לציבור על התזכיר. לגבי הכשרות, הנושא הזה עדיין בדיון, למי ששאל. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. המנכ"ל עובד בשיתוף פעולה עם המנכ"ל של משרד הדתות, עם המנכ"ל של משרד אוצר, הדרג המקצועי עובר על הנושא הזה. ההערכה שלנו היא שזה יסתיים עם 2%-3%, אם נעשה עבודה נכונה בעלות המוצר. אני אומר לכם, כיהודי, שלי אין בעיה עם העניין הזה, אני חושב שמדינת ישראל יכולה בקלות ללכת עם זה, שזה אולי 2%-3% מי שלא ירצה יכול אולי אחרת, אבל זאת ההערכה הגסה שיש לנו היום. זה בעבודה. שאלת, כמדומני, בועז, על איך הגדרנו את 2023 ו-2024. אנחנו יוצאים מנקודת ההנחה ש-23' זו שנת ההקמה. זו שנת הקמה, שנת העברת חוקים, ויבואן, קטן או גדול, עדיין לא יכול להביא את המוצרים על פי תקן אירופי עד שלא נשלים פה את החקיקה. אנחנו מעריכים שלקראת סוף השנה, בעזרת ה', אם אנחנו נצליח להעביר את זה מהר, כבר באוקטובר, בתחילת המושב, אז יישארו לנו חודשיים-שלושה להתחיל להביא היקפים יותר גדולים. השנה הגדולה שבה יחול השינוי זו שנה הבאה. בועז, עוד מילה אחרונה אליך - - - << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, אני מצטער, אני חייב לצאת, זה התקנון של הכנסת. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> הבנתי. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני מזכיר גם לגבי AI. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> כן, זה בקנה. אני רוצה להגדיר את כמות המוצרים שמגיעים לישראל בתקן אירופי. אם היום אנחנו ב-500, היעד שאני שם – הוא מאוד אגרסיבי, אני מקווה שנעמוד בו בסוף השנה – זה להגיע ל-2,500. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> זה בסוף 2023? << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> כן. ואז אני מאותת שאני רוצה יותר יבואנים, גם מקרפור. מכולם. חבר'ה, תתארגנו לכם, בעזרת ה', אם אנחנו נצליח להעביר את זה מהר כאן, יהיה לנו מספיק זמן להביא יותר מוצרים מחו"ל. ככל שהמספר יהיה יותר גדול, וככל שהם יהיו ב-25% עד 40% יותר זולים, אז אנחנו נראה את הירידה ביוקר המחיה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> מוצר זה למשל מזלג מסוג מסוים? << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> לא חשוב. התשובה היא – יותר. אם לקרפור היום יש 15,000 מוצרים שהם מוכרים ברשתות שלהם, אני רוצה להגיע למספרים יותר גדולים, על מנת שהצרכן הישראלי ייהנה ממבחר, ממגוון, ממחירים יותר זולים. רק ככה. אם שואלים אותי מתי זה יתחיל להשפיע, אז זה יקרה ככל שיהיו לנו יותר ויותר מוצרים שנוכל להכניס לישראל בשיטה הזאת. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> עכשיו לגבי AI. AI אורתוגונלי משפיע על הכול, אתן לכם דוגמה: בקלסטר של Health Life Sciences אנחנו רוצים ללכת ולבחון אופציה להרים מיזם אסטרטגי שיודע לחבר בין מאגרי מידע גדולים לבין עולם הבריאות. יש למדינת ישראל מאגרי מידע הכי מתקדמים בעולם בתוך קופות החולים – HMO's, וכשנדע לחבר בין מאגרי מידע גדולים לתחום הבריאות, אנחנו נגיע כאן להישגים חסרי תקדים. הרי מה זה AI? זה Machine learning, זה מטריצות אדירות של מאגרי מידע שמלמדות את המכונה לחשוב כמו בן אדם. היא עושה מיליארדי פעולות של ניסוי ותעייה, ואחרי שהמכונה לומדת את מאגרי המידע היא יודעת לענות לא פחות טוב מבן אדם, אולי אפילו יותר טוב. ככל שאנחנו נצליח להטמיע מערכות כאלה – זה מאגרי מידע גדולים – ולהנגיש אותם לציבור בתעסוקה, בבריאות, בכל נושא, ככה זה ייטב. לכן גם אנחנו בתוך הממשלה, בדיגיטל, מחפשים איך AI יכול לשפר ולשדרג כל פעולה ב-"100", ב-"200", ב-300", מה שתיארתי קודם. זה מהלך אורתוגונלי שמשפיע על כל המערכות הכלכליות של מדינת ישראל, אנחנו מבינים את זה היטב, ואנחנו בתהליכי הטמעה. לגבי עולם ההכשרות, אני עונה לחבר הכנסת בליאק. אני מאמין שחלוקת העבודה שהצגנו היא נכונה, היא בשורה גדולה מאוד – בעיקר בניהול מידע, להבין מי נגד מי וכמה-כמה. היום אין, ולא היה אף פעם, מאגר שמתכלל את כל מה שקורה במדינה. ולמה אני מתלבש על המעסיק בקצה? כי זה הופך את כל הדיון הזה לפרקטי ומעביר את האחריות לעסקים. תראו, ההכשרות החדשות שיש במדינה, בעולם – אין למשרד, אף משרד, את היכולת להדביק את הקצב של הצורך. כשאני דיברתי עם גיל שויד מצ'ק פוינט לפני כמה חודשים, הוא אמר לי: ניר, תשמע, תן לי יכולת להכשיר אנשים לעבוד בצ'ק פוינט, אני יודע מה הם צריכים בשביל לעבוד בצ'ק פוינט, אף אחד לא יודע להסביר לי מה צריך. לא צריך לעבור דרך משרד העבודה או משרד הכלכלה או מישהו אחר בשביל לדעת איך מכשירים עובדים, המעסיקים יודעים לעשות את זה, ולכן הקונספציה היא: חבר'ה, קחו אחריות. אני מצפה מאנשי העסקים: קחו אחריות. אני אתן לכם את המספרים. הכשרה ממוצעת, שיש אפשרות לתת לזה מצ׳ינג, היא כשלושה חודשים והיא עולה 30,000 ש"ח. אז אם המדינה שמה שליש מזה, 10,000 ש"ח, ואחרי שלושה חודשים הבן אדם נקלט בעבודה – והסטטיסטיקה אומרת שהוא צומח בכ-4,000 ש"ח לחודש שכר – תחשבו על ההחזר למדינה. 4,000 ש"ח לחודש זה כמעט 50,000 ש"ח לשנה. על עשור זה חצי מיליון שקל הכנסה תוספתית לעובד. אתם יודעים מה זה עושה לתל"ג של המדינה? לכן המצ׳ינג של המדינה ב-10,000 ש"ח, ביחד עם מתן האחריות למעסיק, זו אחת ההשקעות הטובות ביותר שהמדינה יכולה לעשות, והאוריינטציה צריכה להעביר יותר ויותר אחריות לתעשייה, ואז נגיע למספרים גדולים. לשם אנחנו הולכים. החלוקה הפנימית אצלנו בין משרדי הממשלה – כשתהיה הפלטפורמה אנחנו נדע להסתדר עם משרדי הממשלה האחרים. למשל, בתי ספר טכנולוגיים, למשל ואוצ'רים – הנושאים הללו, אני מעריך יהיו במשרד העבודה. המעסיק בקצה, כשאנחנו נוגעים בו – גם בשירותים, גם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רק שלא נחזור על אותה טעות, שזה היה מפוזר בין ארבעה משרדים והמערכת לא עבדה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> זה לא ארבעה, זה שבעה משרדים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדרבה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> משרד החינוך עוסק בהכשרות; משרד העבודה עובד בהכשרות; שמענו פה מקודם על העולים – משרד הקליטה עובד בהכשרות. היום הסוכנות עושה 600 הכשרות בשנה. גם משרד התחבורה. את מי עוד שכחנו? יש איזה שישה-שבעה משרדים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם במשרד האוצר הייתה יחידה שעסקה בהכשרות. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> כן. ולכן מה אנחנו מציעים? כל משרד יוכל להשתמש בפלטפורמה הזאת, לראות איך הוא מכשיר, איפה הוא רוצה לעשות מצ׳ינג, אין לי בעיה. אם זה השתלמויות ולימודים, זה על הכיפאק. אם אתה רוצה להשתלב ולשלב אנשים באמת, אז זה חייב להיות עם מעסיק בקצה, וזו הפלטפורמה שאנחנו נותנים. אני חושב שזה עושה סדר בפעם הראשונה בתוך המערך הזה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ענף הרכב? << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> ענף הרכב זה הבא בתור שניכנס אליו, אנחנו מתחילים ללמוד אותו, במטרה להציע הצעות חוק בנושא. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול להתייחס בכמה משפטים לעסקים הקטנים? גם שם המצב לא פשוט, בלשון המעטה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> כן, יש גידול ניכר במשאבים שאנחנו שמים בהכשרות. יש לנו את פרויקט "מעוף" - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמה זה במספרים? << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> נעמי, את זוכרת? אגב, זה אגף שמאוד אוהבים אותו. רועי, תתקן אותי אם אני טועה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני תכף אתייחס. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> כל הקונספט של "300" זה נושא מאוד מאוד משמעותי עבורי. אנחנו נרצה לראות איך עושים דיגיטציה לרישוי עסקים, למשל בתחום המזון, שזה תחום מאוד מאוד קשה. אנחנו צריכים לגבש – עוד לא סיימנו סופית – את תוכנית העבודה עם העסקים הקטנים לשנה וחצי הקרובות. אני רואה ברועי ובאנשיו פרטנר, אנחנו לא זזים מבלי שנשמע את התעדופים שלהם. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נכון, נכון. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> יושב כאן גם דובי אמיתי, שהוא פרטנר אסטרטגי בכל הנושא של מינהלת מעסיקים, שבעצם עזרה לנו לבנות את כל הקונספט הזה, זה באחריות שלהם. דובי הזכיר לי שלפני ארבע שנים, כשישבנו אצלי בבית, אמרתי רק דבר אחד: שאת מינהלת מעסיקים לא המדינה תבנה. זו אחת ההחלטות הכי חכמות שקיבלנו, שמי שבנה את זה זה המגזר הפרטי, ולכן הסיכוי שזה יצליח הוא מאוד מאוד גדול. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אמנון, שלידך, גם היה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> ודאי, אמנון גם היה איתי. למען האמת הוא הביא את דובי אלינו. בתפיסת עולמי העסקים הקטנים והבינוניים הם לקוחות שלנו, לקוחות מרכזיים במשרד. אנחנו יודעים לגעת בהם ב"מעוף", שהתקציב שלו גדל בכל הנושא של הדיגיטציה ובכלל. התהליך הזה שאתה רואה פה גם רלוונטי להם. כל מעסיק שירצה עובד – נכנס לשם. כמדומני עניתי על הכול, אלא אם כן מישהו רוצה שאני אתייחס לעוד משהו. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני שאלתי לגבי השיתופי ולגבי היבוא המאסיבי של חלק ממוצרי החקלאות. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> כן, נכון. קודם כול, כל נושא המזון הטרי והחקלאות – זה שת"פ עם משרד החקלאות. אני מאוד מאמין במודל שהציג משרד החקלאות, לסיוע דיפרנציאלי, מה שהראה לי דובי. הרעיון הוא ללכת לסיוע דיפרנציאלי. לסייע בתשומות באופן דיפרנציאלי לחקלאות. יש ענפים בחקלאות שלא צריכים הרבה תמיכה, ויש כאלה שצריכים הרבה מאוד תמיכה. אני חושב שזה חכם ונכון. אמרתי לשר דיכטר, שאני עובד איתו בשיתוף פעולה, שאני לימין המשרד בנושא הזה. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> יכול להיות שנצטרך אותך באוצר, בהמשך. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> כן, כן, אני שם, דיברתי איתו אתמול בישיבת הממשלה. חד משמעית, האוצר יודע את עמדתי בנושא. בנושא של אגודות שיתופיות - - - << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> רגע, אבל לפני כן, כשאתה מייבא, אז לגבי חלק מהיבוא, למשל לגבי רסק עגבניות, עם כל החשיבות של השוק הפתוח, אתה צריך לשים לב שלא יורדים מתחת לרף של ייצור מקומי שאנחנו צריכים אותו. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> זה הרבה יותר משמעותי במוצרים טריים בחקלאות, ואני לא מזלזל גם בייצור בכלל. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה יכול להרוס מפעלים שלמים שעוסקים בזה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> בסוף, אם אתה מסתכל לטווח בינוני-ארוך אתה תראה שהמדינה זזה לכיוון הטכנולוגיה, ובמקביל אנחנו עושים פחות דברים שאנחנו לא תחרותיים בהם ברמה הבין-לאומית. השוק המקומי של מוצרי מזון טרי זה אופרה אחרת, ולכן הדיון על זה צריך להיות עם שר החקלאות, ואני לימינו, יחד עם האוצר. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> טוב לדעת. ומה לגבי אגודות? << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> בנושא של אגודות שיתופיות אני חושב שאנחנו לא עושים מספיק לסייע ליותר גידול הגודל ויותר שיתופיות באגודות השיתופיות. אני לא שם את זה כרגע על סדר היום, אבל יש לנו כמה מחשבות בנושא הזה. כשזה יבשיל אנחנו נשמח לעדכן. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נשמח לשמוע ולשתף פעולה. אולי עוד מילה אחת. לא שאלנו לגבי תעסוקה. בעניין של המכללות הטכנולוגיות, חשוב מאוד לדרג את ההנדסאים, הטכנאים - - - << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> כן, אני מסכים, זה עניין של משרד החינוך ומשרד העבודה. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> נכון. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אנחנו תומכים. << קריאה >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << קריאה >> זאת אומרת, זה לא נמצא אצלכם? << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> לא, אני לא חושב שזה צריך להיות אצלנו, זה צריך להיות במשרדי העבודה והחינוך. באוריינטציה שלנו אנחנו יותר בתפיסת לקוח של העסקים, אותי מעניינים יותר העסקים בקצה. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. יש לנו פה רשימת דוברים לא קטנה, אז אני מבקשת לתמצת בבקשה כדי שכולם יספיקו לדבר. נתחיל עם דובי אמיתי, בבקשה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, המנכ"ל, המשנה למנכ"ל, אני חייב להתחיל ולציין, כמי שעומד בראש נשיאות המגזר העסקי, את שיתוף הפעולה ההדוק, הפורה, הישיר, הענייני והמקצועי עם המשרד. אין לי ספק, כמו שאמרת ממש לפני שתי דקות, ששיתוף הפעולה בין המגזר העסקי לבין משרד הכלכלה הוא המפתח. הוספת ואמרת שככל שניתן למגזר העסקי להוביל תהליכים שנכון לתת לו, אז הסיכוי להצלחה הוא גבוה יותר. את זה אמרת לפני ארבע שנים, וגם לפני שנתיים ולפני שלוש שנים, ואני עוד יותר שמח שאתה אומר את זה כיום כשאתה שר הכלכלה. אתה אמרת גם שאנחנו עושים תיקון, ושאין סיבה שלא נהיה כמו אירופה. יכול להיות שזה נכון, אבל אני רק רוצה להזכיר שני דברים. אחד, שעברנו את הקורונה, וכל מדינה צריכה לשמור לעצמה את היכולת של הייצור העצמי, כי יש תרחישי ייחוס מאוד לא פשוטים, גם בריאותיים כמו הקורונה, ואצלנו במדינה גם ביטחוניים, חלילה. אנחנו מדברים על משבר אקלים מאוד משמעותי, שאנחנו כבר רואים את האותות שלו בתוך השטח, או, חלילה, רעידת אדמה. לכן חשוב מאוד לשמור על הייצור המקומי ולעשות את הכול באיזונים הנדרשים, והדבר היותר חשוב זה לראות שהתוכניות שאתה מדבר עליהן הן אלו שיגיעו לקצה, והקצה מבחינתי ומבחינתך זה הצרכן. הצרכן צריך לראות את זה. אני חושב שלרשות התחרות יש תפקיד מכריע בעניין הזה, ולטעמי היא לא ממלאת את התפקיד. אני שמעתי בתחילת הדיון את הממונה על התחרות, לא אהבתי לשמוע את מה ששמעתי. אני חושב שיש היום המון כלים לטפל בריכוזיות. יש לנו שוק ריכוזי, מאוד לא פשוט, בכל המובנים, ואני חושב שעוד ניתן לעשות הרבה. הנושא של הפריון ידוע לך, אני לא צריך להרחיב. כל דבר צריך להיות בסוף תחת מדד ובדיקה, כל תהליך שאנחנו עושים בתוכניות העבודה המשותפות, ובעיקר בהובלה שלך. צריך לראות שבאמת אנחנו מודדים את עצמנו ובודקים את עצמנו האם זה מביא את התוצרים. אחד הדברים שחסרים לי, ואני לא בטוח שזה בתחום המשרד שלך – ואני חושב שהמשרד שלך חייב להיות שותף – אנחנו כרגע מנסים לבלום את האינפלציה. אנחנו עשינו את זה עם הנגיד באמצעות העלאת הריבית, אנחנו דיברנו על כך שנבלום את מחוללי האינפלציה. אבל באותה שעה ובאותה נשימה אנחנו צריכים לזרוע את הזרעים של הצמיחה. זה נכון שההייטק הוא הקטר, ונכון שהקטר הזה נעצר, ואין סיבה שייעצר, ואתה עושה הכול, אני יודע את זה. אני חושב שכולנו נעשה הכול על מנת שהקטר החזק הזה ימשיך להוביל גם בהיבט של הפריון וגם בהיבט של הצמיחה. אבל לצד הקטר הזה יש עוד הרבה קרונות מאחורה: זה גם התיירות, זה גם הבנייה, זה גם העסקים הקטנים והבינוניים, זה גם המלאכה והתעשייה ועוד הרבה ענפים, ושם הפריון מושך אותנו כלפי מטה ובו צריך לטפל. איך מטפלים בו? אחד הדברים ואחד הכלים שאני הייתי מצפה מהממשלה לטפל בהם – ושוב, אני לא בטוח שזה במשרד שלך, אבל אתה השר שאחראי על המאמץ הכלכלי הזה – זה הנושא של פחת מואץ. אנחנו מצפים ומייחלים להכניס את הכלי הזה על מנת לעודד את כל העסקים – ובעיקר את הקטנים והבינוניים – להחליף מערכות, להכניס מערכות, על מנת להעלות את הפריון. תאמין לי – ואני חושב שאתה יודע את זה – שהכלי הזה הוא אחד הכלים הנכונים. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> כן. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> הדבר השני שצריך להתחיל לחשוב עליו בממשלה – שוב, זה לא באחריותך, אבל כשר הכלכלה אתה בטוח מודע לזה – זה להוריד את מס החברות, על מנת להכניס חמצן ולתת לעסקים מאיץ לצמיחה. זה לא יקרה תוך חודשיים, שלושה, ארבעה. אלה הם כלים מאוד חשובים, שכדאי לתת אותם. אני רוצה להודות לך, באמת, על כל הפעולות במינהלת המעסיקים. אנחנו הוכחנו ונמשיך להוכיח את המספרים הטובים, כמו בשנה שעברה. ב-2022 היה מהפך: בתקציב של 120 מיליון שקל, שהוא תקציב מאוד קטן, הכנסנו OJT – 20,000 עובדים למעגל התעסוקה שהשכר שלהם הוא שכר מעל הממוצע, והשכר הממוצע היום הוא מאוד גבוה. לא הכנסנו לשכר נמוך, זאת לא הכוונה שלנו. אני קורא פה, גם לך, גם לממשלה: 150-100 מיליון שקל לטובת הכשרות מקצועיות זה מעט מאוד. יש הרבה כסף שמסתובב בהמון משרדים שלא מנוצל נכון. צריך לקחת את הכסף הזה ולהבין שהכשרות מקצועיות, טיפול בהון אנושי וטיוב כוח האדם – בדיוק כמו שאתה אמרת – זאת המשימה, אבל אי-אפשר לעשות את זה ב-200-100 מיליון, צריך לראות איך מגבשים תקציב הרבה יותר גבוה. לצערי, עבר התקציב, אבל אני חושב שבעבודה נכונה שלך יהיה אפשר להגיע חזרה לתעסוקה בפריון גבוה, עם הצלחה גדולה. שוב, אני מאחל לך ולצוות המשרד המשך עבודה מקצועית, כמו שאתה עושה, והכי חשוב – להמשך שיתוף פעולה למען הכלכלה הישראלית. תודה. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> תודה רבה. נעבור לדובר הבא, רועי כהן, נשיא להב, בבקשה. רק בתמצות, בבקשה, כי אחרת לא נספיק את כולם. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני רוצה לפתוח ולומר שמבחינתי השר ניר ברקת הוא האיש הנכון במקום הנכון, ואנחנו במגזר העסקי ייחלנו שיגיע אדם מקצועי עם ראייה מקצועית. אני אגיד לכם עוד דבר. יום למחרת, אחרי שהוא קיבל את המינוי, בשבע בבוקר הוא העיר אותי בטלפון, "שלום, זה ניר", וכל צוות המשרד כבר היה על הטלפון: מה התוכניות, איך להתקדם, איך לעשות. כלומר, מהרגע הראשון הוא הגיע חדור מטרה. נוהל שהוא החיל הוא שלפני כל חקיקה שעולה בוועדת השרים לחקיקה צוות שלו מתקשר אלינו ויוצר איתנו קשר כדי לאמוד את ההשלכות שיש על מגזר העסקים הקטנים. כמובן שאמנון ומוטי, שהגיעו מהמגזר הפרטי, יודעים את המשמעות של העסקים הקטנים. אבל אני רוצה לדבר על המעמד של משרד הכלכלה. מבחינתי המעמד של משרד הכלכלה הוא קריטי בקבלת ההחלטות. לצערי, נאלצתי – ויעידו פה החברים מוועדת הכספים – בגופי למנוע החלת רגולציה מטורפת על ציבור העצמאים והעסקים, שעברה את משרד הכלכלה וגרמה לכך שהגיעו לכאן לדיונים להחיל דלקן על מיליון רכבים של עסקים קטנים, בגלל שרצו להילחם בכ-60 תחנות פירטיות. שאל יושב-ראש הוועדה את נציגת משרד הכלכלה "איך זה עבר אתכם?"; ורועי היה צריך להגיע לכאן ובגופו להגן נגד זה שעל מיליון אנשים ישיתו עכשיו רגולציה. אמרה אז הנציגה ש"זו החלטת ממשלה". אני הייתי מצפה משר הכלכלה לעמוד על רגליים אחוריות ולא לתת לדבר כזה להגיע. כנ"ל לגבי החשבוניות. אדוני השר, איך זה עבר אתכם? שמודל צ'יליאני יעבור ויחייב את כל העסקים בישראל? גברתי היושבת-ראש, רצו שכל חשבונית מעל 5,000 ש"ח תעבור רגולציה של רשות המיסים, תקבל מספר, תעצור את העסקאות. היה צריך אותי, את ירון ואת דובי כדי להילחם כמו מטורפים, יש סרטונים שמראים אותי מתפוצץ מהמודל הצ'יליאני, כאשר זה עבר דרך משרד הכלכלה. כנ"ל לגבי אותו הסעיף שהיה אמור להיות לגבי עוסק פטור. אם אני לא הייתי מתערב בזה, זה היה 20%, וזה היה מוחל לא כוולונטרי. אני נלחמתי כדי שזה יהפוך ל-120 אלף, וכדי שזה יהיה 30%. מה קורה פה? יש משרד הכלכלה, הוא אמון על הנושא של עסקים קטנים, ומשרד האוצר לא סופר אותו בכלל, בכלל לא מחשיב את ההשלכה של זה על העסקים הקטנים. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> בוא נאפשר לשר להגיב רגע? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> רגע, שנייה, אני אמשיך. אני באמת אומר, חוק ההסדרים מגיע בלי שום בשורה לציבור העצמאים והעסקים. אני יודע שהוא רצה, הינה, יש פה קלסר שלם של דיונים שהיו במשרד הכלכלה. היינו שם, דיברנו על פחת מואץ, דיברנו על הכרה בהוצאות, דיברנו על מס הארנונה, אבל זה לא בא לידי ביטוי. אז עכשיו אני בא ואומר: או שנותנים לשר ניר ברקת – שהוא השר הכי מקצועי בממשלת ישראל, שיודע מה נכון לעשות – את הכלים להצליח; או שאומרים לו "תשמע, אתה ענף באגף התקציבים של האוצר". אנחנו צריכים לדעת, כציבור העצמאים והעסקים, האם הבית שלנו, משרד הכלכלה, הוא בעצם שלוחה באגף של משרד האוצר. כי במשרד האוצר לא מבינים שצריך רשת ביטחון לעצמאים ולא מבינים שצריך פחת מואץ, מבחינתם אנחנו הפרה החולבת. אתה יודע, ניר, אנחנו חברים – הבן אדם הזה יירשם בהיסטוריה בגלל מה שהוא עשה במהלך תקופת הקורונה. הוא עשה דיונים בתוך הבית שלו, הביא אנשים, עשה את הכול כדי שאנחנו נקבל את הרקע המקצועי הכי טוב שיש. אני מאמין בשר ניר ברקת, אבל תראה מה קורה פה, בזמן הזה, במשמרת שלך, תראה מה השיתו עלינו. השיתו עלינו רגולציה על חשבוניות, רצו להשית עלינו עכשיו רגולציה מטורפת בעניין של דלקנים, משיתים עלינו כל יום שני וחמישי דברים, ואומרים "החלטת ממשלה". << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> תודה, אדוני. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אני אענה לו בקצרה. חלק מהדברים שאתה אומר – אני לא מכיר. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זה חמור מאוד, עוד יותר. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> תבוא אליי, נשב, תסביר לי קצת יותר לעומק ונראה איפה יש תקלות, איפה צריך לשפר. אנחנו פה, אנחנו לא הולכים לשום מקום, פשוט תיכנס אליי. אני באמת לא הכרתי חלק מהדברים שאתה אומר. יש לנו עבודה לעשות. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> תודה, אנחנו נשמח לקבל את התשובות גם לוועדה, כדי שנוכל לעדכן. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> בשמחה רבה. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> הדובר הבא הוא יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, בבקשה. << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >> תודה רבה, גברתי. כבוד השר, אני שמעתי אותך בהרבה מפגשים ואמרתי "וואו, אני ממתין ליום הזה שתשב על הכיסא של שר הכלכלה במדינת ישראל" – וזה קרה. הנושא שהוא חשוב ושאתה זועק אותו, זה שוק חופשי ושוק פתוח. העסקים הקטנים והבינוניים, אדוני השר, צריכים לקבל כלים בשביל להתמודד מול השוק החופשי, וזה מאוד חשוב. אני עברתי על הסטטיסטיקות מהשבוע. 65% מהעסקים הקטנים דיווחו על ירידה של 30%-40% בעבודה. אז לגבי לפתוח שוק חופשי – אני מכבד, זה נכון, זה דמוקרטי, אנחנו בעד, אבל צריכים לקבל כלים בשביל לדעת להתמודד איתם. כמו שאמר חברי דובי אמיתי, הורדת מס החברות – זה דבר חשוב; או מה שאמר רועי בנושא של שווי רכב, שרכב של 5,000 ש"ח משלם 4,000 ש"ח לחודש, רכב שמעביר צינורות ומעביר שקי מלט צריך לשלם שווי רכב. זה זועק לשמיים. יש כל כך הרבה דברים שצריך לטפל בהם. אדוני השר, במדינת ישראל יש 624,000 עסקים קטנים ובינוניים, שמעסיקים 2.5 מיליון מועסקים, לעומת התעשיינים, שהם 1,500 עסקים, שמעסיקים בסך הכול 400,000 עובדים. אז בואו נראה איך להסתכל על הדבר הזה, בואו נסתכל. 624,000 עסקים קטנים ובינוניים שממש נאנקים, אנחנו הכספומט של המדינה, כל הזמן יורדים עלינו. הארנונה לא מפסיקה, הטייס האוטומטי עולה, הם עושים מה שהם רוצים. פינוי אשפה. כל מיני יציאות של הרשויות, שעושות כל מה שעולה על רוחן. אני חושב שהטיפול בדברים הללו הוא מתבקש. הארנונה חייבת להיעצר. צריך להפסיק לחמש שנים את העלאת הארנונה. למה להצמיד אותה לסקטור הציבורי? מה קרה? שיבדקו את עצמם. אנחנו יודעים שלהרבה עיריות יש רזרבות של כספים. במקום להקים ועדה ולתת לרשויות נחשלות, שיחזירו לנו את הכסף, כי זה כסף מיותר שאנחנו נתנו. זה מתבקש, כל הדברים הללו יכולים להקל עלינו, יכולים לתת לנו להיות ברי תחרות. כבוד השר, אני חושב שצריך לטפל באופן רוחבי, לא רק ביבואנים ובמונופולים, אלא גם בעסקים הקטנים, שהם באמת הקטר שמוביל את כלכלת מדינת ישראל. ההייטק, אדוני השר, יכול לתקתק כמה שהוא רוצה בתוך המשרדים שלו, אבל אנחנו אלה שמייצרים את הקופסאות, את כל הדברים האלה, בלעדינו זה לא קיים. התעשייה הביטחונית - - - << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> גם אתם חשובים וגם הם חשובים. רק תתכנס לסיום, כי יש פה המון דוברים. << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >> העסקים הקטנים והבינוניים עובדים סביב השעון ומייצרים הרבה תוצרת לאלביט, לתעשייה הביטחונית, לתעשייה האווירית, והם צריכים לקבל את הכלים. כמו שנאמר פה לגבי הפחת המואץ – זה זועק לשמיים, זה מתבקש, זה לטובתכם, לטובת המדינה. כל זמן שנקבל כלים טכנולוגיים מתקדמים, נוכל לייצר, כי אין עובדים, הכלי מחליף את העובד, אין מה לעשות. אין בתי ספר טכנולוגיים, כל בוגרי שנות השבעים הם אלה שהיום עומדים לסיים את דרכם בגיל 80-70, הם אלה שמנהלים את העסקים. להחזיר בתי ספר טכנולוגיים זה יהיה קשה, אבל בתוך מפעל אני חושב שאפשר לעשות מעשה ולתת לנו את הכלים. תודה רבה. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> תודה רבה, אדוני. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אני אתייחס בקצרה. תראה, מכיוון שהייתי עסק קטן - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> גם לבת שלך יש עסק קטן. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> לשתי בנותיי יש עסקים קטנים, אני מבין בדיוק על מה אתה מדבר. תראו, יש כמה ממשקים. יש ממשק מול האוצר, אנחנו צריכים לשבת איתם ולהביא אותם למקום שאנחנו רוצים. ויש ממשק שהוא נטו תלוי בין משרד הכלכלה לבינכם. אני אבקש כרגע ממנהלת "מעוף" שלנו לשתף טיפה ממה שאנחנו עושים בקונטקסט של סיוע לעסקים הקטנים. נעמי, רוצה לדבר דקה? << דובר >> נעמי הימיין רייש: << דובר >> אני מנהלת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. הסוכנות פועלת בשני ערוצים, אחד ישיר ואחד עקיף. הערוץ הישיר – זה כלי הסיוע שלנו. יש לנו מגוון רחב של כלי סיוע בתחומי הידע והמענקים, אנחנו מפעילים את זה באמצעות גופי השטח שלנו בפריסה ארצית. אנחנו ב"מעוף" מטפלים כל שנה ב-35,000 עסקים. בשבוע שעבר השתתפתי במפגש שרים ב-OECD בנושא העסקים הקטנים, ולא מצאתי אף מדינה שיש לה היקף כל כך נרחב של כלים שהממשלה עצמה מפעילה. הופתעתי. התקציב שלנו גדל בשנת התקציב הנוכחית ואנחנו מתכננים הרבה מאוד עבודה עם עסקים קטנים. הערוץ השני שלנו זה ערוץ של הסביבה העסקית, שם אנחנו עובדים בהיבטים של טיוב רגולציה ונגישות לרכש ממשלתי. בעולם של הרגולציה אין הצעת חוק שעוברת אותנו ללא שאנחנו מעירים עליה, מטייבים אותה ומביאים לכך שהיא תהיה מותאמת יותר לעסקים קטנים. אנחנו עושים את זה מדי שבוע ובשוטף. גם ברכש הממשלתי עשינו הרבה מאוד צעדים תשתיתיים, יחד עם משרד האוצר ומינהל הרכש, כדי לייצר תנאי סף מותאמים לעסקים קטנים. זה דורש תחזוקה מתמדת וחלחול למשרדים כדי שיתמידו עם זה, אבל גם לזה יש השפעה עקיפה על העסקים הקטנים. זה לא סיוע ישיר, אלא זה לייצר סביבה עסקית מותאמת לעסקים. יש לנו עבודה גם מול הרשויות המקומיות, כדי לסייע להן לקדם מדיניות שתהיה ידידותית לעסקים קטנים. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> תודה רבה. לפני שנמשיך עם סבב הדוברים אני רוצה לשאול את חברי הכנסת שהצטרפו, אלי דלל מהליכוד וסימון, אתם תרצו להגיד מילה? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כן, אני רוצה לברך את השר ניר ברקת. אני חושב שאתה האיש הנכון במקום הנכון, יש לך את הראייה הכלכלית, שזה דבר מאוד מאוד חשוב. יש לך, וגם למנכ"ל אמנון מרחב, את היכולת לתת גם את הפלטפורמה לעסקים הקטנים והבינוניים, שהם באמת הלב של הכלכלה ושל המדינה שלנו. גילוי נאות: גם אני הייתי בתעשייה ובמסחר, אני מכיר את הדברים, ואני חושב שאנחנו צריכים ליצור קשר הדוק יותר עם בעלי העסקים והעצמאים כדי להבין את הבעיות שלהם, זה בעצם התפקיד שלנו, זה תפקיד של משרדי הממשלה ותפקיד הוועדה פה. יש לא מעט בעיות ואנחנו צריכים לעזור להם, אנחנו צריכים לתת להם את הכתף. צריך להבין שלנהל מפעל גדול – וניהלתי פעם מפעל גדול – לעומת לנהל עסק קטן – האתגר של עסק קטן הרבה יותר גדול, כי אתה צריך להיות גם מנהל השיווק, גם מנהל הכספים, גם מנהל הייצור וגם אחראי על הביקורת וכו'. האתגרים הם הרבה יותר קשים, שלא לדבר על התעסוקה, כי לא תמיד יש את בעלי המקצוע. יש להם קשיים גדולים מאוד, והתפקיד של המדינה זה לתת להם את הפלטפורמה ולעזור להם ככל שניתן, ולא להטיל עוד רגולציה על רגולציה. יש פה גם את רועי כהן, שהוא באמת שחקן נשמה והוא מייצג בצורה נאותה את העסקים. שיתוף פעולה והבנה, יחד עם העסקים, זה הדבר הנכון ביותר שיכול להיות. תודה. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת מושיאשוילי, תרצה להגיד מילה? לא. אז אנחנו נעבור לדוברת הבאה, גברת קרן לוי, נשיאת פיוניר, בבקשה. << אורח >> קרן לוי שלו: << אורח >> שלום, שמי קרן, אני נשיאה של חברת הייטק שמעסיקה 1,200 אנשים. אם נתרגם את זה לרגע, החברה מפרנסת 1,200 משפחות בישראל באופן ישיר, מכל המגזרים בארץ. אני גאה ובאותה נשימה כואבת לייצג את חברותיי וחבריי לתעשיית ההייטק, שהפכה בחודשים ספורים, במשמרת שלך, מספינת הדגל של מדינת ישראל – סמל החלוציות של העידן החדש – לתעשייה שמתדרדרת לסף תהום, מאותתת לעזרה, וסליחה מעומק הלב על הישירות – אתם בוחרים שלא להקשיב. זה נהדר ומבורך ששרים מגיעים לוועדה כדי לדבר על ההישגים, ושהמערכת מודדת את עצמה, אבל כמו בכל תהליך, ברטרוספקטיבה קיוויתי וציפיתי לשמוע היום גם ביקורת, נקודות לשיפור. כאזרחית אני יושבת פה בתחושה קשה, שהדיון מתקיים כמעט בוואקום, ביקום מקביל. כבוד השר, הייתי שמחה אם היית מתייחס לשאלה האם המשרד קיבל חוות דעת להיתכנות של ההוצאה לפועל של התוכנית על רקע הצניחה בהייטק והתפצלות הבורסה הישראלית מאחיותיה. הארת זרקור אדיר, ובצדק, על האצת היצוא, אבל באותה הנשימה אתה וחבריך לקואליציה פוגעים בתעשייה שאחראית על כ-50% מהיצוא הישראלי, 30% מתשלומי המיסים, שלך, כבוד השר, היה חלק אדיר בבנייה שלה. במקום לתת לה את המינימום ההכרחי – חבר הכנסת אלי דלל דיבר על כתף – במקום לתת לה קרקע יציבה, בחרתם לערער את היסודות שלה, שנבנו פה בעמל רב. חברת הכנסת שלי מירון כינתה את זה "הפיל שבחדר". לא מדובר בנתונים יבשים, זו המציאות. כל יום אנחנו עדים לעוד ועוד חברות שלא עומדות בסבבי הגיוס, נאלצות לסגור את הפעילות ולפטר את העובדים, או ביזמים שנאלצים לפתוח חברות תחת ישות זרה כדי להבטיח יציבות למשקיעים. מי מכם, מכובדיי, היה משקיע במדינה שאין בה יציבות והמשטר דורש לעצמו כוח אין-סופי? מי מכם היה יכול ליצור, להעז, כשהקרקע לא יציבה והאדמה בוערת? מי מכם היה לוקח אחריות להקים פה עסק חדש בתנאים של אפס ודאות? הנתונים נמצאים כאן – יש פה המון נתונים ואני אשמח לחלק לכם אותם – והם מוצגים בפניכם ובפני חבריכם לקואליציה שוב ושוב. בבחירה שלכם להתעלם ולהמשיך להכתיב סדר יום הרסני אתם פוגעים בכלכלה כולה, בתקציב המדינה, ביכולת של המדינה להשקיע בחינוך, בתשתיות, בבריאות, בביטחון, בנו, האזרחים, והפגיעה הזאת לא תפסח על אף אחד מאיתנו. ברשותכם, אני רוצה להציג עוד דבר אחד קטן, והלוואי שהתמונה הזאת תהדהד לכם בראש, וכן, גנבתי את הקונספט ממישהו אחר. תעשיית ההייטק שוקעת, המספרים מדברים בעד עצמם: 80% מהחברות החדשות שהתאגדו ברבעון הראשון של השנה התאגדו מחוץ לישראל, לא בגלל שהן לא ציוניות ולא בגלל שהן לא רוצות לקיים את עצמן פה, אלא כי לא הותרתם להן ברירה. יש ירידה של 68% בהיקף ההשקעות בסטרטאפים הישראליים. אנחנו כבר לא מדברים על "לתת כתף", אנחנו מדברים על קריאת SOS כבר מזמן, וכל יום שעובר מביא איתו נזק שייקח שנים לשקם. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> תודה רבה. << אורח >> קרן לוי שלו: << אורח >> עצרו את החקיקה, כי באמת הספינה הזאת טובעת. כבוד השר ניר ברקת, אני מניחה שאתה מכיר את המשמעויות היטב מהיום-יום שלך ומהשנים שלך בתעשייה הזאת. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> תודה רבה לך. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אני אענה בקצרה: לא קניתי את הארגומנט, אתם מכניסים פוליטיקה לתוך הנושא. עכשיו חזרתי מארצות הברית, ואני יודע היטב שכל האנשים שאני נפגשתי איתם בוול סטריט מאמינים שהשקעה בישראל זה דבר נכון. יכול להיות שיש לך דעה פוליטית אחרת. אני מציע לא לערבב את הפוליטיקה עם כלכלה והייטק. תשקיעו בישראל, נקודה. אני אמרתי בתחילת דבריי שראש הממשלה העביר מסר חד משמעי: שינינו כיוון, שינינו כיוון. ראש הממשלה אומר, על דעת הקואליציה, שאנחנו הולכים על דברים שמוסכמים בהסכמה רחבה. מערכת המשפט במדינת ישראל זקוקה לתיקונים, היא לא מושלמת, אין מערכת מושלמת. לצערי הרב לא שמעתי אפילו דבר אחד שמקובל על יריביי הפוליטיים, לא דבר אחד שהם מסכימים לו, וזה בלתי מתקבל על הדעת. אם את רוצה להיות חברת הכנסת – את מוזמנת. נשאת פה נאום פוליטי חבל על הזמן, ביחד עם חברייך ל"אחים לנשק" תלכו לפוליטיקה, תיבחרו לכנסת ותבואו לכאן מהצד של חברי הכנסת. אבל כיזמי הייטק וכמשקיעים במדינת ישראל, אל תכרתו את הענף שאתם יושבים עליו. כשאני הייתי באופוזיציה ונסעתי לארצות הברית – תמיד ייצגתי את ישראל נאמנה, לא הוצאתי דיבתה של ישראל רעה. התהליך הזה של הרבה פוליטיקה עם העסקים – זה לא בריא. אני כשר הכלכלה עושה הכול בשביל לעזור לתעשיית ההייטק, לייצר אקוסיסטם תחרותי. כל תוכניות העבודה שלנו, הכול, מוכוון לכיוון יצוא ידע ושירותים, שם אתם צריכים להיות שותפים, ולא להתחיל לחפש כל מיני תירוצים פוליטיים. חברים, תצאו מזה, שינינו כיוון. תבינו שיש שינוי במדיניות של הממשלה. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> תודה, אדוני השר. אומנם אני יושבת בכיסא המכובד הזה ומשתדלת להיות מאוד ממלכתית, אבל אני חושבת, כמי שמגיעה מעולמות ההייטק, שהאנשים האלה שיושבים פה, ורבים אחרים במדינת ישראל, הם חלוצים ישראלים, פטריוטים - - << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> חבל על הזמן, אני מעריך את כולם, גם את יריביי הפוליטיים. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> - - שעושים עבודה מדהימה במדינת ישראל. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> נכון, ואני מדבר עמם כל הזמן. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> שאפו לכם, ותודה על דברי הטעם שלכם. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> עוד הערה אחת. יש לי המון חברים בהייטק, הם חברים שלי, חלקם יריבים פוליטיים וחלקם לא. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> הם לעולם לא ירעו למדינת ישראל במכוון. האמירה הזאת היא לא במקומה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> סליחה, סליחה, הייתי בחו"ל, ראיתי את ההפגנות נגדי בחו"ל. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> ההפגנה הייתה נגדך, לא נגד המדינה - - << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אבל חברים, זה לא מקדם - - - << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> - - והזכות להפגין היא זכות בסיסית בדמוקרטיה, גם פה וגם בארצות הברית. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אין לי בעיה, אבל גם כשאני הייתי באופוזיציה, בבית – נלחמתי, בחו"ל – הגנתי. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> אנחנו לא במצב רגיל, אבל בוא נתקדם, אנחנו יכולים לנהל על זה דיון אחר כך. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא – יאיר בר-און, מנכ"ל TestFairy, בבקשה. << אורח >> יאיר בר-און: << אורח >> שלום לכם, אני יזם הייטק, אני מייצג כרגע את "הפיל שבחדר", את ההייטק. אנחנו ראינו היום מצגת מאוד מרשימה, ואני חייב להגיד לשר הכלכלה שאני קצת מתרגש לדבר כאן לפניך, כי לא כל יום מדברים לפני שר הכלכלה. אני מבטיח לא לערב פוליטיקה בשיחה שלי, ואני נורא מבקש: תנסה להקשיב לדברים שאני אומר מדם ליבי, מעומק הלב. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> כל מילה. << אורח >> יאיר בר-און: << אורח >> אתה אחד האנשים היחידים בחדר הזה שבאמת מבין מה קורה כאן, בצד שלי. דיברנו על נאמנות ועל אזרחות, אז אני אבא לארבעה, שניים מהם חיילים, שירתי 25 שנה במילואים, אני מהאנשים שאתה מחפש. הקמתי עד היום שלוש חברות, לאחרונה מהן קוראים TestFairy, מכרתי אותה לא מזמן. כשהקמנו את החברה רשמו אותה בישראל, בשמחה רבה, וכשמכרנו אותה שילמנו הרבה מיסים בישראל, גם זה בשמחה רבה. אני חייב להגיד, באמת בכעס גדול, שאם היום הייתי מקים את החברה, המשקיעים שלי לא היו מרשים לי לרשום את החברה בישראל, כי היום היציבות בישראל נעלמה, וכלכלה זה מדע שיש בו המון פסיכולוגיה. אתם צריכים להרגיע את השוק, השוק כרגע רותח. מי הרתיח את השוק? זה דיון כבר אחר, אבל אתה השר ואתה יכול לפעול בשביל להרגיע את השוק. אנחנו מזהירים כבר המון זמן משלוש תופעות הרסניות להייטק הישראלי, ושמענו על זה כולנו: יש עצירת השקעות של משקיעים זרים; יש רישום של חברות חדשות בחו"ל במקום בישראל; ויש היפוכי שרוול. הדברים האלה הם כבר לא אזהרות, זה קורה בשטח עכשיו. למי שלא מכיר את הנושא, "היפוך שרוול" משמעו שינוי במבנה הבעלות של החברה, שבמקום שהחברה תהיה ישראלית מקימים מעליה חברת אם זרה, והחברה הישראלית הופכת להיות חברת הבת של החברה הזרה. להפוך את החברה הישראלית לחברה זרה זה אסון לכלכלה הישראלית. והיום אנחנו דוחקים את החברות הצעירות החוצה, החברות החדשות נרשמות בחו"ל. אני מניח שיש לכם יותר נתונים, אני רק קורא עיתונים, אתם אלה שקשורים למערכות. המשמעות קשורה לא רק לכספי המיסים שלא יגיעו למדינה. כשחברת האם היא זרה אז החברה גדלה בחו"ל – כי ההנהלה בחו"ל, השיווק בחו"ל, המכירות בחו"ל. החברה גדלה להיות יותר זרה ופחות ישראלית. בעוד חמש שנים, כשהחברות שמוקמות היום יימכרו, אנחנו נבכה שחברות אמריקאיות נמכרות. אנחנו כולנו נשמע על ישראלים שהקימו חברות אמריקאיות – אבל לא, זה ישראלים שמקימים את החברות כאן, רושמים אותן בחו"ל, ובחמש השנים הקרובות הן יעברו. חמש שנים זה הזמן הממוצע של סטרטאפ להימכר, אנחנו נשמע על יוניקורנים חדשים שנמכרו ואנחנו נבכה שהחברות האלה לא גדלו בתוך החברות הישראליות. אני שמעתי אותך, שר הכלכלה, מדבר בישיבה שעברה. דיברת על הודו ועל מרוקו, אמרת שהיית שם ושמעת שההודים והמרוקאים מאוד מתלהבים מההייטק הישראלי. אבל אתה יודע יותר טוב ממני שהמשקיעים שלנו הם בארצות הברית, לא בהודו ולא במרוקו, והם עכשיו אומרים לנו לא, הם לא מוכנים להשקיע. יש יזמים שפרסמו את המכתבים שהם מקבלים מהמשקיעים שלהם, שאומרים את זה בנימוס האמריקאי: "לצערנו הרב, עקב הנסיבות, עקב האקלים, עקב השינויים – אנחנו בחוץ". משקיע כזה שאמר "אנחנו בחוץ" – לא יחזור יותר, אנחנו לא נראה אותו יותר בכלכלה הישראלית אף פעם, כי הוא נכווה. אני מבקש מכם, תסתכלו עלינו, תבינו איפה אנחנו נמצאים, תעצרו את האסון. המשקיעים מחפשים יציבות וודאות, ואם לא תהיה לנו מערכת משפט עצמאית, לא תהיה כאן יציבות. אנחנו צריכים לשדר לעולם יציבות וודאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> תודה רבה לך. אתה רוצה להגיב? << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> תראי, זה אותם דברים כל הזמן. כשאני שואל את המשקיעים האמריקאים "מה קורה? אתם יודעים שכדאי להשקיע בישראל?", אז אומרים לי: "חברים שלנו בישראל מכניסים אותנו ללחץ". הלחץ הזה בא מהצירים הפוליטיים. אתה יודע מה? אני לא מתווכח, אם לאנשים יש חשש גדול – אני מבין שהם חוששים, אבל אני לחלוטין לא מסכים עם החשש. << אורח >> יאיר בר-און: << אורח >> אני יכול לשאול שאלה רגע? אתה מכיר מה קורה כרגע בהשקעות בהונגריה ובפולין ובטורקיה? הן נעצרו, ושם אין ישראלים שעוצרים את זה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> לצערי הרב, חלק מחבריי, וסליחה שאני אומר את זה בצורה בוטה – מערבבים פוליטיקה עם כלכלה ומסבירים שהמדינה בסכנה. על איזו סכנה אתם מדברים, חברים? בית המשפט הגבוה לצדק בארצות הברית קיבל כמה החלטות שפתאום הנשיא האמריקאי שואל את עצמו: מה פתאום בית המשפט קובע? אתם יודעים, הרי זה דומה לישראל, אבל הפוך. בדמוקרטיות יש ויכוחים לגיטימיים, פוליטיים. אל תערבבו את הנושא של ההשקעה בהייטק בישראל, אל תערבבו, זה הענף שאנחנו יושבים עליו. מי שחושש מתהליכים כאלה ואחרים, זה כמו לחשוש משדים, אני אומר לכם. תראו מה החליט ראש הממשלה: "שינינו - - - << אורח >> יאיר בר-און: << אורח >> זה מזלזל שאתה אומר שאנחנו מפחדים משדים. אנחנו חיים - - - << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> לא, סליחה, אני לא חושב שאתם - - - << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> נראה לי שזה אנשים מספיק אינטליגנטים ורציניים בשביל שתכבד את האמירות שלהם. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> מכל הלב אני אומר לך, אני חושב שאתם מפחדים משדים. לא יהיה. מדינת ישראל היא דמוקרטיה, היא תישאר דמוקרטיה, היא זקוקה לתיקונים במערכת המשפט – שגם אתם מסכימים שצריך לעשות אותם. אל תערבבו. << אורח >> יאיר בר-און: << אורח >> עזוב רגע את מערכת המשפט. אני בטוח שאין לנו ויכוח על זה שבכלכלה יש פסיכולוגיה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אל תערבבו לי. << אורח >> יאיר בר-און: << אורח >> לא מערבבים, אבל בכלכלה יש פסיכולוגיה וצריך להרגיע את השוק. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אז תירגע. << אורח >> יאיר בר-און: << אורח >> אני אירגע, אבל אתה שר הכלכלה, תרגיע את השוק, תעזור לנו, אני מבטיח לעזור לך בחזרה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> זאת הצורה שבה אני מרגיע, אני חוזר על הדברים שאמר ראש הממשלה – "שינינו כיוון". אתם אולי לא שמתם לב, יש שינוי כיוון, וההחלטה היא לא סלמי - - << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> אבל זה מה שאנחנו רואים בפועל, יש חקיקה על השולחן. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> - - ההחלטה היא ללכת על הדברים שהם בהסכמה רחבה, ואם אף אחד מהאופוזיציה לא יבוא ויציע משהו קטן אחד, אנחנו נלך להסכמה רחבה על בסיס - - - << אורח >> יאיר בר-און: << אורח >> אבל לא יכול להיות שאתה מדבר על הסכמה רחבה, כשבוועדה לבחירת השופטים סירבתם לבחור את הנציג שלכם. זו לא הסכמה רחבה. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> חברים, בואו נעצור, זה ברור שיש כאן מחלוקת מאוד גדולה, גם אני חלק מהמחלוקת. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> זה לא קשור לתוכניות העבודה שלי. עכשיו לגופו של עניין: אנחנו מחויבים לייצר אקוסיסטם תחרותי. אנחנו צריכים להיות תחרותיים בתנאים שאנחנו נותנים, ולאותת לכל החברות והחברים, לכל מדינה ובכל העולם: "חברים, תחזרו לעבוד". אתם רוצים להתווכח איתנו על הפוליטיקה – זה בסדר. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> הם לא הפסיקו לעבוד לרגע. בואו נתקדם, חבל, יש עוד הרבה דוברים. << אורח >> יאיר בר-און: << אורח >> אפשר לדבר איתך אחרי הישיבה, בלי מיקרופונים, חמש דקות? << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אני מדבר כל הזמן עם כולם, והתשובה היא כן, בשמחה. << אורח >> יאיר בר-און: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> תודה רבה, בואו נעבור הלאה, כי באמת לא נספיק את כל הדוברים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> יש פה גם את ענף המוסכים, זה לא רק ההייטק. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> בסדר גמור, יש כאן רשימה שלמה של דוברים ואני יודעת לנהל את זה נהדר, תודה רבה. הדובר הבא הוא אדון גיא סולומון. רק אל תחזרו על עצמכם יותר מדי, אם אפשר, לקצר ולתמצת. בבקשה, שתי דקות, באמת, יש המון דוברים ואנחנו מסיימים את הישיבה בעוד עשר דקות. << אורח >> גל סלומון: << אורח >> אני אנסה לעשות את זה קצר ולא לחזור על הדברים שכבר נאמרו. אז אני מגיע מהעולם - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אנחנו לא רק מדינת הייטק, יש פה גם עסקים קטנים - - - << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> רועי, אתה דיברת, אנחנו נתנו לך המון זמן דיבור - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל זה אחד אחרי השני אותו דבר - - - << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> - - אנחנו מסתדרים בלנהל את הוועדה, תודה רבה. גל, בבקשה. << אורח >> גל סלומון: << אורח >> שמי גל, אני הייטקיסט, הקמתי שלוש חברות עד היום. אני מגיע מהעולם הטכנולוגי, החברה הראשונה נוצרה בשנת 1999. אחת הקרנות הראשונות שבאנו לראות הייתה BRM, באתי והצגתי את התזה בפניך, אחיך היה בחדר - - - << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> תזכיר לי מה עשית? אני לא זוכר. << אורח >> גל סלומון: << אורח >> חברת Discretix בנתה צ'יפים לעולם הסמארטפון, ניטרה וניהלה את כל תשתית הסקיוריטי. אמרת לי: "תספר לי קצת על השירות הצבאי שלך", ואמרתי לך שגדלנו באותה יחידה, עשינו קורס מ"פים, פיקדנו על חיילים, כנראה שכבנו באותם מארבים בלבנון, היינו בכל האינתיפאדות. אני שאלתי אותך למה זה חשוב, ואמרת לי ש- BRMמשקיעה ביזמים חזקים עם כושר עמידות. אמרתי "אחלה", הצגתי את התיזה, סיפרתי מה זה עולם הסמארטפון, עוד לפני שידענו לקרוא לו סמארטפון. אני חושב שאתה אמרת לי אז שאתה לא רואה שזה קורה, כי בטלפונים סלולריים רק יושבים ומדברים, ובסיכומו של דבר BRM לא השקיעה ב- Discretix. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אז הפסדנו או הרווחנו? << אורח >> גל סלומון: << אורח >> מי שהשקיע זה ג'נסיס, פיטנגו - - - הן הרוויחו. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> מצוין, אחלה, אני שמח לשמוע. << אורח >> גל סלומון: << אורח >> אבל לא באתי לדבר על זה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אתה מזכיר לי בדיחה: יזם מכר בניין בניו יורק בעשרה מיליון דולר. אחרי שנה בא אליו זה שקנה, אמר לו: "תראה איזה פראייר אתה, מכרת לי בעשרה מיליון דולר והיום זה שווה 20 מיליון דולר". אמר לו היזם: "את העשרה מיליון דולר האלה לקחתי והשקעתי במקום אחר, ועכשיו זה מעל 100 מיליון דולר". << אורח >> גל סלומון: << אורח >> בקיצור, אנחנו באנו ודיברנו על איך הטלפונים הולכים לשנות את העולם, ובסיכומו של יום מרכז הפיתוח הגדול שאנחנו רואים על כביש ארבע בצומת רעננה, זו אותה חברה שאני יצרתי בבית בכפר ויתקין. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> יישר כוח. << אורח >> גל סלומון: << אורח >> אבל אני באתי לדבר על תעשיית ההון סיכון, שאותה אתה מכיר בדיוק כמוני. גם אני, אחרי שתי חברות, עברתי לתעשיית ההון סיכון וחזרתי לנהל חברות. אחד הדברים שאתה יודע, כמו כולם, הוא שאנחנו נמצאים בתעשיית הון סיכון ששונאת סיכון, אנחנו מתעסקים בסיכונים כל היום. הדבר היחידי שמשקיע בהון סיכון לא צריך זה שאני אצור לו עוד סיכון – ואתם כרגע יוצרים לנו סיכון אדיר. אני לא בא לכאן עם אג'נדה פוליטית. אני בא לכאן עם ארבע חברות, עם אינספור פעילויות שאני מסתכל עליהן, ואני אומר לך בצורה ברורה: אנחנו על שפת התהום. אף אחד לא מכניס כאן רוח עכורה, אני מסתכל על הנתונים עצמם. היינו ב-21 במאי בכנס מנכ"לים, לא רחוק מכאן. חבר הכנסת ביטן נכנס לשבע דקות ואמר "חברים, אני באתי לכאן להגן על שוק ההייטק". מאז עבר חודש וחצי ואנחנו רואים את התהום הולכת ומעמיקה. אחד הדברים שאני בא ואומר לך בצורה ברורה: אנחנו באנו לכאן, אני באתי לכאן, לוועדה הזאת, לעזור. לא באתי לכאן בשביל שום אג'נדה פוליטית, לא באתי לקדם שום דבר. המנוע של מדינת ישראל, מנוע הצמיחה, ואתה יודע את זה בדיוק, כמו כולם, ויותר טוב מכולם – הוא ההייטק. אם לא נתמוך בו – לא יהיה כאן הייטק. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> חד משמעית צריך לתמוך בו, איזו שאלה, אתה שמת לב למצגת. אני מסתכל קדימה, אנחנו רוצים כל שנה להסב אחוז כלשהו מעבודות אחרות, מכוח העבודה בישראל, לכיוון ההייטק. תוך 15 שנה אנחנו צריכים להגיע לכ-25%, על חשבון חו"ל. כל תוכניות העבודה שלנו מכוונות לשם. << אורח >> גל סלומון: << אורח >> כרגע כל ארבעת הדוחות שאני מחזיק מול עיניי מצביעים על מגמה בדיוק הפוכה, וזה הזמן לעצור. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> בסדר, אתה שאלת מהי המדיניות, והמדיניות היא לתמוך ולעזור, לעשות כל מה שאנחנו יכולים. אני רוצה לומר לך, אני אמרתי את זה בהתחלה, וגם לקולגות שיש להם אולי דעה אחרת. אני מאמין בכל ליבי שהדברים שאנו מבקשים לעשות, התיקונים, הם נכונים. אבל יש עוד פרמטר אחד שצריך להביא אותו בחשבון, וזו אחדות עם ישראל. אני רוצה רגע לשתף אתכם במושג מהתקופה שניהלתי עשר שנים, כראש העיר ירושלים, גם את החברות והחברים מ"אחים לנשק" ואחרים. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> הם לא מ"אחים לנשק", הם מההייטק. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> בסדר, גם וגם. זו לא בושה. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> אני גם עשיתי המון שנים מילואים, אני לא מתביישת בזה, אני גאה בזה מאוד. אני גם גאה ב"אחים לנשק" על המילואים שהם עושים, הם אנשים מצוינים. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אין שום בעיה, גם אני, אני לא מתווכח. << אורח >> רמי בז׳ה: << אורח >> אנחנו פה כולנו אחים למשק, כבוד השר, כולנו אחים למשק – ההייטק, הלואו-טק, כולנו אחים למשק. << אורח >> יאיר בר-און: << אורח >> ניר, גם אתה אח לנשק, אין ברירה. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> רמי, תכף זכות הדיבור תהיה שלך. חברים, בואו רגע נאפשר לשר להשיב, תודה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> מושג חשוב זה מושג שנקרא "סטטוס קוו". יש כל מיני פרשנויות. אני אתן לכם את הפרשנות שלי, כראש העיר ירושלים, לסטטוס קוו. עשור בשנים היו אצלי 31-30 חברי מועצה, עשינו שינויים מאוד גדולים, אבל הסטטוס קוו זה פשרות חברתיות במקום שאי-אפשר לגשר על אידיאולוגיות. אין סיכוי לגשר בין חרדים לחילונים בשאלה מי צודק; אין סיכוי לשכנע בין ימין לשמאל; לעיתים אין סיכוי לשכנע בין יהודים לאחרים, לא יהודים. השאלה היא איזה פשרות חברתיות עושים במטרה לחיות ביחד. ואני שם את זה גבוה על סדר היום. אנחנו היום במשבר לאומי, כולנו יודעים את זה, מבינים את זה, והשאלה היא איזה פשרות עושים בשביל לחיות ביחד. כל אחד בטוח שהוא צודק, אני לא מתווכח. גם אני יודע ובטוח שאנחנו צודקים. אבל זו לא השאלה, השאלה היא איך חיים פה ביחד. בתחום הכלכלי אמר ראש הממשלה: "חברים, אנחנו שינינו כיוון, הולכים לכיוון של הסכמות רחבות ככל שניתן". זה לא אומר אפס שינויים. מי שחושב שיהיו אפס שינויים, הוא לא מבין על מה הוא מדבר. זה כן אומר שינויים בהסכמה. לא לכולם נפל האסימון שאנחנו שינינו פאזה. את כל מה שאני שומע כאן צריך לשים בצד ולהתעסק בדברים שכולנו מסכימים עליהם, וזה איך מקדמים את ההייטק, איך מייצרים יציבות, איך מגדילים את הכלים, בזה אני עסוק כשר הכלכלה והתעשייה, במודל הפורטריאני ובדברים אחרים, שם אנחנו צריכים ללכת ביחד. תשתלטו על הפחדים שלכם, שאולי הם היו נכונים קודם, אבל הם לא נכונים היום. אגב, אני חושב שהם לא היו נכונים גם קודם, אבל זה לא משנה. לאור שינוי הכיוון, חבר'ה, אני מבקש שייפול לכם האסימון, אנחנו רוצים להתקדם איתכם. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> תודה, אדוני השר. אני שותפה לפחדים ולא נרגעתי, אבל זה בסדר, זו רק אני. בואו נתקדם, ניתן למר רמי בז׳ה מפורום העצמאים מבית ההסתדרות לדבר. בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> לזה שהוציא הודעה לעיתונות לפני שהוא דיבר? << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> אין לי מושג מה הוא הוציא, הוא נרשם לזכות הדיבור. << אורח >> רמי בז׳ה: << אורח >> תודה רבה לכבוד היושבת-ראש, חברת הכנסת שלי טל מירון, כבוד השר - - - << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> רק קצר בבקשה. << אורח >> רמי בז׳ה: << אורח >> ברור שזה יהיה קצר, אני גם לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו כבר על ידי המגזר העסקי ועל ידי רועי וכו'. אני, ברשותך, כבוד השר, רוצה לדבר על העצמאי הקטן – הפרילנסר. אנחנו הקמנו בבית ההסתדרות את חטיבת הפרילנסרים בפורום העצמאים בדיוק בשביל לדאוג לרשת הביטחון. אני לא ראיתי את זה במצגת, ראיתי הרבה מאקרו כלכלה, ראיתי הרבה התייחסות להייטק וכו'. עזוב פוליטיקה, אנחנו כולם אחים למשק, נכון או לא? כולנו אחים במשק, כולנו, הייטק לואו-טק וכו', מכל המגזרים, משלמים את המיסים ועם זה אנחנו ממלאים את אוצר המדינה ואת קופת המדינה. אתה יודע כבעל עסק – ואתה יודע את זה גם כראש עירייה לשעבר – שבסוף, בנקודת הקצה, הפרילנסר עובד עם חשבונית. בחשבונית הזו הוא גובה אוטומטית 17% מע"מ עבור המדינה, הוא גובה בשבילכם, בשביל האוצר, ומעביר אליכם. אחר כך הוא לוקח את החשבונית, את מה שנשאר, גוזר אותה לשניים ומעביר לכם חצי. אני לא ראיתי בשום מקום התייחסות לפרילנסר, לעצמאי הקטן. אנחנו כבר שנתיים נלחמים על קבלת רשת ביטחון בשעת חירום, אחרי השנתיים האלה שעברנו. לא ראיתי את ההתייחסות הזו, ואני חושב שאתה יודע, גם כבעל עסק, וכולנו יודעים, שהדבר הכי חשוב בעסק זה הלקוח. אני מפיק אירועים, מופעים, פסטיבלים. לא מעניין אותי האומן על הבמה, ההגברה, התאורה, התפאורה, כי אלה לא משלמים לי. מי שמשלם לי זה הקהל, ולכן הקהל מעניין אותי. בכל עסק, הלקוחות הם אלה שמעניינים. ואנחנו הלקוחות שלכם, של משרד האוצר. הייתי מעדיף אותך במשרד האוצר יותר מאשר במשרד הכלכלה, אבל אני גם אומר לך שלא רק שאתם לא מטפחים את הלקוחות שלכם, אתם דורכים עליהם, כי לפרילנסר בנקודת הקצה אין שום זכויות, אפס. ישבתי עם חבר הכנסת ביטן ושאלתי אותו: "תגיד לי בבקשה, מה הזכויות על החובות שאני משלם? לקחתי את החשבונית שלי, שילמתי מע"מ, שילמתי מיסים. עכשיו רק תגיד לי מה אני מקבל עבור זה". אפס זכויות. בכל פעם שאנחנו יושבים בישיבות ועדת כלכלה כאלה בחמש-שש השנים האחרונות, תמיד מביאים לנו את אלה מהעסקים הקטנים, מהתוכניות. אני רוצה להגיד לך, גברתי מהתוכניות: לא יכול להיות שאנחנו, הפרילנסרים הקטנים, נותנים שירות, והמוסדיים, הרשויות, כולם, משלמים לנו שוטף פלוס נצח, אבל הבנק נותן לנו ריבית רצח. קשה להיות עצמאי קטן במדינת ישראל, אני כבר לא מדבר על בעל עסק, על מעסיק עובדים, אני מדבר על הפרילנסר. אני מבקש ממך, כבוד השר, ומהוועדה הזו כולה, תתייחסו בבקשה להצעת החוק שאנחנו כתבנו על רשת ביטחון לשעת חירום, מנגנון לחיצת כפתור. לפחות את הוודאות הזו אתם תיתנו להרבה מאוד עצמאים במדינת ישראל, שהם כאמור הקטר של הכלכלה. תודה רבה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אני בהחלט מוכן להסתכל על ההצעות לשיפור. אני מניח שחלק גדול מהעניין הזה הוא גם מול האוצר, אבל אני בהחלט מוכן להסתכל. כנסו אליי, תציעו הצעות. ובואו נראה איך אנחנו יכולים לעזור. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> תודה רבה. אני רוצה להודות לכבוד השר, שהגיע ונתן סקירה וענה. לצערנו הוא צריך לסיים מפאת קוצר הזמן, אז אני מתנצלת בפני הדוברים הנוספים שלא הספיקו. זמן הישיבה הסתיים והייתה כאן רשימת דוברים באמת מאוד ארוכה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> טוב, נשאיר לפעם הבאה - - - << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> בדיוק, אני אבקש מיושב-ראש הוועדה - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> רגע, אדוני השר, יש ענף שלם שהוא על סף קריסה, ענף המוסכים. הגיע לפה רונן לוי - - << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> הוא בהחלט רשום. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> - - אני מבקש שתשמע אותו, כי לא יכול להיות - - - << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> בסדר, רועי, ניתן לו דקה לדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רועי, מה איתנו? זה לא חשוב? << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> כולם חשובים, כולם חשובים, בואו ניתן דקה ונסיים את הישיבה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> תודה רבה, כבוד השר, כמובן אנחנו גם משתתפים בברכות ובתוכניות. אני רוצה להגיד לך שבתחום הביטוח ומוסכי ההסדר אנחנו בשנה האחרונה נמצאים בסכנת סגירה, או מה שנקרא "מתקפת סגירת המוסכים", דחיקת מתחרים. לצערי, רשות התחרות היא אקטיבית. אם עד עכשיו היא הייתה פסיבית לגבי כל מה שקורה בשוק הזה, אז נכון להיום היא אקטיבית בעזרה שלה לרשות שוק ההון ולחברות הביטוח בלסגור עכשיו מאות מוסכים ולתת רק לכ-200-130 מוסכים לעבוד, ולסגור בכלל את האופציה של הצרכן לבחור במוסך. אם פעם היה אפשר לבחור ולשלם יותר – שגם זאת עוולה שהיה צריך לתקן אותה מזמן – במוסך שהוא לא בהסדר, היום כבר משווקים תוכניות סגורות שאומרות שאם אתה עכשיו מתקן את האוטו במוסך שלא בהסדר אז אין לך בכלל ביטוח - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה הופך להיות כמו קרטל, אדוני השר - - - << אורח >> רונן לוי: << אורח >> זה לא "הופך", זה קרטל. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> רגע, אני אעזור לך. אני ביקשתי דיון דחוף בנושא הזה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> עכשיו - - - << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אין טעם להיכנס לפרטים עכשיו, אבל נושא הרכב זה נושא שעולה לנו לסדר היום - - << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אנחנו לא "נושא", אנחנו בני האדם שעכשיו הולכים לסגור את העסקים שלהם. האנשים שלנו בפאניקה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> - - כדי ללמוד אותו. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> יש לי מאות עסקים בפאניקה, בצדק. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> הבנתי. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> פשוט סוגרים להם את הביזנס, מונעים את הכניסה אליהם, זה פשוט מטורף. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> בוא ניתן לו להשלים, תודה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> אין בעיה, אנחנו נלמד את הנושא ונראה איך אפשר לעזור. אני מבין את המצוקה. << יור >> היו"ר שלי טל מירון: << יור >> תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה. << דובר >> שר הכלכלה ניר ברקת: << דובר >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:34. << סיום >>