פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



53
הוועדה לביטחון לאומי
10/07/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 54
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שני, כ"א בתמוז התשפ"ג (10 ביולי 2023), שעה 9:00

סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 23), התשפ"ב-2022 (מ/1520)  << הצח >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
צביקה פוגל – היו"ר

מוזמנים: 
	ורד פולק
	-
	רח"ט ערביי ישראל ומיעוטים, המטה לביטחון לאומי

	ישראל אבישר
	-
	נציג אגף כלי ירייה, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק יובל קוקוש
	-
	ר' חו' עררים ועת"מים, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק טל שיר פרידמן
	-
	ס' ר' עררים ועת"מים, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק בני סלומון
	-
	ר' תחום נשק ארצי, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק אורית גן מור חלפון
	-
	ע' ר' מז"פ לענייני משפטים, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק פבל גירבץ
	-
	ק' מעבדת נשק, המשרד לביטחון לאומי 

	פקד עמית גבע
	-
	ק' הערכה במדור חווד רישוי נשק, המשרד לביטחון לאומי

	פקד אורי בוצומנסקי
	-
	קמ"ש אג"מ יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

	לימור ארזני
	-
	נציג אגף כלי ירייה, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק תאיר ריין
	-
	ק' פיקוח ובקרה, המשרד לביטחון לאומי

	אור רוזמן
	-
	עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון לאומי

	דוד עובדיה
	-
	מנהל תחום פיקוח ואכיפה ארצי, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק אסתר סיסו
	-
	ר' ח' מחקר אלמ"ח ואלימות, משטרת ישראל

	שמרית גולדנברג
	-
	עו"ד, ממונה, ייעוץ וחקיקה, המחלקה הפלילית, משרד המשפטים

	קרן דהרי
	-
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים

	ינון אלרועי
	-
	ראש מערך התעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה 

	מור קריאף
	-
	עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד הכלכלה והתעשייה 

	שי בן אמתי
	-
	מנהל תחום ועדות מקצועיות, משרד הכלכלה והתעשייה 

	יוחאי וג'ימה
	-
	ראש מנהל ביטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי

	אורן ורדי
	-
	חבר ועד העמותה לקידום תרבות הנשק

	איציק צ'יפרוט
	-
	יושב ראש העמותה לקידום תרבות הנשק

	מאירה בסוק
	-
	עו"ד, יועצת משפטית, נעמ"ת

	אורי בוצ'צ'י
	-
	מנהל מטווח "פורטל"

	שלומי חן
	-
	בעלים, קב"ט ומפקח ארצי

	עמנואל לאיליאב
	-
	מנכ"ל




ייעוץ משפטי: 
עידו בן יצחק

מנהלת הוועדה:
לאה גופר

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים; מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 23), התשפ"ב-2022, מ/1520 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. זה דיון שמשודר, באופן טבעי מקבל את מידת החשיפה שלו והחשיבות שלו ואני לא מזלזל בזה, זה משהו, לפחות להבנתי, מאוד חשוב. אני רוצה להזכיר לכולנו, התכנסנו פה הבוקר, ותודה רבה לכל מי שהגיע לכאן ועשה את הדרך לעמוד פה בזמן. אני רוצה להזכיר לנו, אנחנו פה כדי להמשיך לדון במרץ וברצינות בהצעת חוק נקראת הצעת חוק כלי ירייה (תיקון מס' 23). כשהרעיון המרכזי שמסתתר אחרי הצעת החוק הזאת, הוא כבר לא מסתתר, אנחנו שמים אותו גלוי, הוא הרצון והצורך שלנו למנוע מהעשרה של גורמים עוינים להשתמש בכלי נשק הניתנים להסבה. כאלו שהיו מיועדים למשחק או לספורט או לכל דבר אחר. אנחנו דנים בצמצום האפשרות שכלי הנשק האלו יימצאו בידיים בלתי ראויות או בידי אלו שאינם רשאים לשאת נשק. 

בדיון הקודם עברנו על הרבה מאוד סעיפים, הצלחנו להתקדם לא מעט. סימנו לעצמנו את כל אותם סעיפים השנויים במחלוקת או כאלה שאין עליהם הסכמה מלאה או אין הסכמה בכלל. תכף נעבור על חלקם. הייעוץ המשפטי עשה פה עבודה נהדרת במהלך השבוע שחלף כדי באמת לנסות לראות איפה אפשר לגשר, לפשר או למצוא את האיזון בין הצורך המובהק שלנו להקטין את האפשרות לפגוע בנו בכלי הנשק האלה. לבין הרצחון להיענות לדרישות של הגורמים השונים המיוצגים פה. 

הדיון הזה יתחיל בזה שנעבור על אותם סעיפים שכבר תיקנו, החלנו בהם שינויים. ומיד אחרי זה אנחנו נמשיך לעבור על הסעיפים. אני מזכיר, הגענו לסעיף 13(א). משם אנחנו נמשיך. אני מקווה שנסיים היום. אני מניח שהיום עדיין לא נצביע, אבל אם כן אני מאוד אשמח. ואם לא, אז זה יהיה ממש בפעם הבאה, כדי להביא את הצעת החוק הזו להצבעה במליאה. 

הדיון הזה יסתיים עד השעה 11:15, נכון? עד השעה 11:15, כדי שנוכל להתארגן לדיון הבא. כבוד היועץ המשפטי שלי בוועדה, עו"ד עידו, בבקשה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

אוקיי. אז מספר תיקונים בסעיפים שכבר קראנו. תיקון ראשון, בסעיף 7ט בעמוד 3, יש סעיף קטן (ג) שאומר שלא יחזיק אדם ולא יישא דמוי כלי ירייה במועדון לדמוי כלי ירייה בעל רישיון לפי חוק זה. אנחנו נוסיף "או במסגרת פעילות שמארגן מועדון כאמור". זה כדי להבהיר שזה לא חייב להיות במועדון עצמו. אלא אם המועדון מארגן פעילות שהיא מחוץ למתקן שלו זו לא תהיה עבירה. 

תיקון שני בעמוד 5. בסעיף 13א(ג). הוא לא מסומן בנוסח. זה תיקון חדש. הרישה של סעיף קטן (ג) אומרת "לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, לרבות הוראות הרשות המוסמכת יהיה רשאי מפקח" והייתה כאן תוספת לעניין של מועדון לדמוי כלי ירייה גם שוטר. לאחר שיח עם המשטרה, אין להם צורך בתוספת הזאת ואנחנו נמחק אותה. 

אור, מה לגבי פסקה (5)?

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

פסקה (5) לנעשה נועדה לשמר את סמכויות השוטרים. למרות הסעיף הזה, כרגע בעצם היא מתייתרת. כי בגלל שהורדנו את סמכויות השוטר הספציפיות אין צורך לדבר על הסמכויות הכלליות. כרגע פסקה (5) מבחינתנו אפשר להוריד. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

אז גם פסקה (5). 

 << אורח >> פקד אורי בוצומנסקי: << אורח >>  

ובלבד שברור שמתן סמכויות פיקוח למפקחים של משרד לביטחון לאומי מן הסתם לא גורעת בסמכויות שניתנות כיום לשוטר. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

כן, מה שהיה סמכות מפקח, כמובן. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

זאת אומרת אין סעיף (5). הורדנו. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

אין סעיף (5). כמובן זה לא גורע מסמכויות שוטרים, פשוט אין צורך להגיד את זה, כי זה מובן מאליו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ברור. אין צורך להזכיר את זה פעם נוספת. הבנתי. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

תיקון נוסף בפסקה 4 לגבי סמכות הכניסה. אם מתבצעת פעילות טעונה רישיון, אנחנו מוסיפים "או הרשאה". 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יפה מאוד. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

אוקיי. אלה התיקונים בסעיפים שכבר הקראנו. הגענו לסעיף 13(ב) שעניינו צו הפסקה מנהלי. אני אקרא אותו. אני מזכיר שאנחנו מדברים על סמכות שהיא לא רק לדמויי כלי ירייה, אלא גם לגבי עסקים שעוסקים בכלי ירייה. 

	
	
	צו הפסקה מנהלי
	13ב.
	(א) לשם אכיפת הוראות חוק זה, לרבות הוראות הרשות המוסמכת, יהיה רשאי הגורם המוסך לצוות, בכתב, על בעל רישיון להפסיק את פעילותו, לתקופה של שלושה ימים או עד לקבלת החלטה בידי הרשות המוסמכת לפי סעיף 12, לפי המוקד, אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

	
	
	
	
	
	(1) אירוע שגרם למוות או לפציעה קשה של אדם שבשלה הוא בסכנת חיים ממשית וזקוק לטיפול רפואי דחוף כדי להציל את חייו, או אירוע שהיה עלול לגרום למוות או לפציעה קשה כאמור;

	
	
	
	
	
	(2) הפרת כללי אבטחה ומיגון שנקבעו על ידי הרשות המוסמכת, באופן שיש בו כדי להביא לסכנת חיים;

	
	
	
	
	
	(3) נמצא פער במלאי כלי הירייה, לרבות פער בתחמושת של כלי ירייה, או פער במלאי דמוי כלי הירייה, שאינו תואם את הרישיון שניתן;

	
	
	
	
	
	(4) בוצעה מכירה או מסירה של כלי ירייה, לרבות תחמושת, או של דמוי כלי ירייה, בלא רישיון, או לאדם שאינו מורשה לכך לפי הוראות חוק זה;

	
	
	
	
	
	(5) כלי ירייה, לרבות תחמושת של כלי ירייה, או דמוי כלי ירייה, הוחזק בלא רישיון;

	
	
	
	
	
	(6) בעל הרישיון או מי שמונה מטעמו לקיום תנאי הרישיון והוראות הרשות המוסמכת, מתרשל במילוי תפקידו עד כדי סכנה ממשית לשלום הציבור וביטחונו;

	
	
	
	
	(ב) צו לפי סעיף זה יכלול את הנימוקים למתן הצו.

	
	
	
	
	(ג) בסעיף זה - 

	
	
	
	
	"בעל רישיון" – בעל רישיון לפי חוק זה, למעט רישיון לנשיאת כלי ירייה לפי סעיף 4;

	
	
	
	
	"הגורם המוסמך" – ראש חטיבת פיקוח ואכיפה באגף לרישוי כלי ירייה או מנהל אגף בכיר רישוי ופיקוח כלי ירייה, במשרד לביטחון לאומי. 



 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הערות, התייחסות? בבקשה. מי רוצה? אור, ראיתי את ידך מונפת? בבקשה. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

קודם כל נגיד שזה סעיף שהחשיבות שלו היא בעצם ביכולת שלנו, של יחידת הפיקוח, ברגע שהיא מזהה איזה שהיא בעיה, קודם כל עוצרים את הפעילות. כדי לוודא שאין לנו זליגה של תחמושת. אין לנו איזה שהיא, אני מזכיר שכרגע אנחנו לא מדברים על האיירסופט פה, אנחנו מדברים על כלי ירייה ממש. זה חלק מסמכויות חטיבת הפיקוח. 

הבקשה שעכשיו אומר לי פה ישראל זה להשאיר את הסמכות לגורם המוסמך רק כמנהל אגף בכיר. זאת אומרת למחוק את ראש חטיבת פיקוח ואכיפה. להשאיר רק מנהל אגף בכיר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

רק מנהל אגף בכיר?

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

כן, כן, הסיבה מבחינתי, זה תהליך מה שנקרא חריג. כי בעצם אנחנו נותנים פה הליך מנהלי משמעותי, ללא הליך שימוע, שהוא הבסיס לעצירת פעילות. ולכן אני רוצה לשמר את הזכות הזאת רק בידי מנהל האגף, שיפעיל את שיקול הדעת הרחב. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מנהל האגף זה אומר שרק ישראל יכול היום. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, מקובל עליי. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

אבל אני נשען כמובן על ההמלצות של המחוזות שמנהלים את הפעילות. יש לנו תהליכי ניהול סדורים. אבל הסמכות צריכה להישאר למנהל האגף. אגב, במשטרה, במקבילה המשטרתית זה בעצם בסמכות ממ"ז לעצור פעילות במסגרת מה שנקרא - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חשוב שהציבור יבין שזה לא החלטה שהתקבלה סתם, אלא ממש ראש האגף. מצוין. אני חושב שזה מגן על כולנו יותר טוב. עוד הערות לסעיף הזה, התייחסויות? קדימה, סעיף הבא, בבקשה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

	
	
	צו הפסקה מנהלי ופיקוח בגופים ביטחוניים
	13ג
	(א) בסעיף זה -

	
	
	
	
	"גוף ביטחוני" – כהגדרתו בסעיף 1, למעט הגופים המנויים בסעיף 5ב(א);

	
	
	
	
	"התאמה ביטחונית" – כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002;

	
	
	
	
	"קצין מוסמך" - 

	
	
	
	
	
	(1) לעניין הגופים המנויים בפסקות (1), (3) ו-(4) להגדרה "גוף ביטחוני", למעט שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין או לתפקידים מיוחדים – כמשמעותו בסעיף 21 לחוק להסדרת הביטחון;

	
	
	
	
	
	(2) לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש שירות הביטחון הכללי או עובד בכיר בשירות שהוא הסמיך לעניין זה;

	
	
	
	
	
	(3) לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – קצין מוסמך כמשמעותו בסעיף 21א(א)(1) לחוק להסדרת הביטחון;

	
	
	
	
	
	(4) לעניין הרשות להגנה על עדים – מנהל הרשות או עובד בכיר ברשות שהוא הסמיך לעניין זה;



 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

פה מכיוון שזה באמת ארוך, אז נעצור ככה מידי פעם בסעיפים. על הסעיף הספציפי הזה יש למישהו איזה שהן הערות? 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

כעיקרון הסעיף מסוכם עם כל הגופים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אה, אוקיי, תחסוך ממני. קדימה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

	
	
	
	
	"השר הממונה" - 

	
	
	
	
	
	(1) לעניין גוף המנוי בפסקאות (1) ו-(4) להגדרה "גוף ביטחוני" – שר הביטחון;

	
	
	
	
	
	(2) לעניין גוף המנוי בפסקה (3) להגדרה "גוף ביטחוני" – ראש הממשלה;

	
	
	
	
	(ב) הוראות סעיפים 13א ו-13ב יחולו על גוף ביטחוני כפי שיורה השר בנוהל, בהסכמת השר הממונה ובכפוף להוראות סעיף זה;

	
	
	
	
	(ג) לא יפעיל המפקח את סמכויותיו לפי סעיף 13א כלפי גוף ביטחוני, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל הכללי של המשרד לביטחון הלאומי את כללי אבטחת המידע האמורים;



 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני חייב רגע לעצור אותך. כשכתוב "על אף האמור בסעיפים" או הפניה לסעיפים אחרים, כולם עברו על הסעיפים האלה. כלומר, לכולם ברור. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

סליחה, תמשיך. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

	
	
	
	
	(ד) על אף האמור בסעיף 13א(ג)(4), קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של מפקח למתקן המוחזק על ידי גוף ביטחוני אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

	
	
	
	
	
	(1) כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה הם שימוש באמצעי לחימה;

	
	
	
	
	
	(2) מתרחשת במקום פעילות עוינת;

	
	
	
	
	
	(3) מתקיימת במתקן פעילות שהמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל;

	
	
	
	
	(ה) על אף האמור בסעיף 13א(ג)(1), דרש מפקח מאדם להזדהות לפניו לשם הפעלת סמכויותיו במתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, וכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אוסרים על אותו אדם להזדהות אלא לפני מי שמוסמך לכך על פיהם, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג את עצמו בדרך שתיקבע בנוהל, באופן שיאפשר הפעלת סמכויות הפיקוח והאכיפה כלפיו לפי חוק זה ככל שיידרש;

	
	
	
	
	(ו) על אף האמור בסעיפים 13א(ג)(2) ו-(3) מסירת ידיעה או מסמך או הצגת חפץ, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ולכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני, אולם קצין מוסמך רשאי להורות - 

	
	
	
	
	
	(1) כי ידיעה או מסמך מסוימים בעלי רגישות ביטחונית מיוחדת לא יועברו למפקח וחפץ מסוים בעל רגישות ביטחונית מיוחדת לא יוצג למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לעובד המשרד לביטחון לאומי כפי שייקבע בנוהל;

	
	
	
	
	
	(2) כי מפקח לא יוציא ממתקן ביטחוני מסמך מסוים שהקצין המוסמך קבע לגביו שהוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת; מסמך כאמור יישמר במקום שיועד לשם כך במתקן, ויהיה נגיש למפקח או לעובד במשרד לביטחון לאומי שנקבע כאמור בפסקה (1), לפי העניין, בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני;

	
	
	
	
	(ז)
	(1) בטרם מתן צו הפסקה מנהלי לגוף ביטחוני, יודיע על כך הגורם המוסמך לשר הממונה;

	
	
	
	
	
	(2) על אף האמור בסעיף 13ב, לא ייתן הגורם המוסמך צו הפסקה מנהלי למתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, אם השר הממונה סבר כי כתוצאה מכך יינזקו משמעותית כשירותו של הגוף הביטחוני, רמת הכוננות שלו ויכולתו להגן על ביטחון המדינה או על שלום הציבור;



יש גופים ביטחוניים שהחוק לא חל עליהם. למשל צה"ל, ברור שכל הנשק שמספק צה"ל לא, זו לא המטרה של אגף רישוי כלי ירייה, כנ"ל המשטרה. יש גופים שהחוק כן חל עליהם. למשל מפעלים ביטחוניים. והסעיפים האלה שהם דומים לסעיפים אחרים שנוגעים לסמכויות פיקוח כלפי מערכת הביטחון נועדו לאפשר מצד אחד לממש את יכולת הפיקוח של האגף על הנעשה. מצד שני, כאשר יש עניינים שהם מסווגים, שלא ידלפו החוצה. מאחר שבמפעלים ביטחוניים יכולות להיות סיטואציות כאלה. הסעיף הזה נועד להסדיר את הניגודים בין הדברים האלה. כמו שאמרתי, זה סוכם עם מערכת הביטחון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ובכל זאת אני אשאל האם למישהו יש הערות או השגות או הסתייגויות מהסעיף הזה? נהדר, תודה רבה, תמשיך. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

	תיקון סעיף 14
	16.
	בסעיף 14 לחוק העיקרי - 

	
	
	(1) בכותרת השוליים, במקום "הפקדת כלי ירייה" יבוא "הפקדה";

	
	
	(2) אחרי "כלי ירייה" יבוא "או דמוי כלי ירייה" ובכל מקום, אחרי "כלי הירייה" יבוא "או דמוי כלי ירייה";



הסעיף הזה מתקן את סעיף 14, שעניינו הפקדת כלי ירייה במשטרה. במקרה שפקע הרישיון אז יש חובה להפקיד במשטרה את כלי הירייה. אז אותה חובה תחול גם על דמוי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן, חברים, חברות? הערות? הסתייגויות? כן?

 << אורח >> פקד אורי בוצומנסקי: << אורח >>  

אורי, ייעוץ משפטי משטרת ישראל. קודם כל, עידו, לדעתי בסעיף שכתוב תם תוקפו של הרישיון, אז נראה לי, אני חושב שבהוראת השעה צריך להתייחס גם להרשאה. כלומר, לתקן שם בהוראת השעה שבסעיף הזה מתייחס גם להרשאה. זאת אומרת, תם תוקפה של ההרשאה. 

ודבר נוסף, רצינו לבחון לעניין ספציפי לעניין דמוי כלי ירייה אפשרות שהאחסון יתבצע בגוף שיש לו רישיון לאחסן דמוי כלי ירייה לפי סעיף 7ט ולא רק במשטרה. אם זה אפשרי. 

 << אורח >> רפ"ק בני סלומון: << אורח >>  

בני סלומון, ראש תחום נשק ארצי מחטיבת האבטחה. אנחנו חושבים שבניגוד לכלי ירייה, שזה כלי שבמהותו הוא כלי מסוכן, ולכן חלה חובת הפקדה במשטרה במידה והוא מוחזק בלי רישיון או שלא כדין או שיצא צו של המשרד לבט"פ לתפוס אותו, בנוגע לאיירסופט אז מדובר בכלי שהוא לא כלי הרג. וזה כלי שמוחזק על ידי אנשים ויש לו ערך כספי. והבן אדם רשאי לבחור לתת אותו גם למועדון. ולקבל עבורו את הערך הכספי ולא נוצרת כאן שום סכנה לציבור בכך שהוא נתן אותו למועדון ויכול להיפטר ממנו ולקבל כמה שקלים עליו וזה לא פוגע, לא מסוכן לציבור שהבן אדם ירוויח. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

במידה והוחרם?

 << אורח >> רפ"ק בני סלומון: << אורח >>  

לא, גם במידה והוחרם. גם במידה ובן אדם מחזיק את הכלי ולא היה לו רישיון עליו. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

לא רישיון. חבר מועדון. 

 << אורח >> רפ"ק בני סלומון: << אורח >>  

לא היה לו את הרישוי של המועדון עליו, הוא לא עומד בכללים. הוא יכול להגיע למועדון, הכלי יסומן וימוסטב והכול. או יישאר בזה או יימכר. אבל לתת לבן אדם את האופציה לקבל עבורו חלק קטן מערכו. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

מה עם כל הכלים שנמצאים בחוץ? 

 << אורח >> רפ"ק בני סלומון: << אורח >>  

לזה יש סעיפי עונשין. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

נגיע לסעיף הזה. 

 << אורח >> רפ"ק בני סלומון: << אורח >>  

יש גם סעיפי עונשין. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

לא, במידה וצריך להפקיד אותם?

 << אורח >> רפ"ק בני סלומון: << אורח >>  

במידה וצריך להפקיד אותם אז סעיף 14 אומר עכשיו הכול רק למשטרה. ואני חושב שצריך לתת אופציה גם לטובת הציבור וגם איזה מועדון שרוצה. מועדון, ייקבעו כללים על ידי המשרד לבט"פ איך הם מקבלים ומה הם מקבלים. אבל בן אדם יוכל לקבל תמורה עבור, זה גם המועדון מרוויח וגם הבן אדם מרוויח. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

כן. אבל איך אתה יכול להרוויח מזה שאתה, כשזה חיילים זה חבר'ה צעירים. אני לא יכול לחייב חייל ב-100 שקלים לחודש על הפקדה. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >> 

לא, לא, לא. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, לא. 

 << אורח >> רפ"ק בני סלומון: << אורח >>  

לא, זה לא הסעיף. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

אוקיי, סליחה. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

אני אחדד את הדילמה, ברשותכם. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תחדד ישראל, זה חשוב. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

צריך להפריד פה בין מה שנקרא הרשאה פרטית, ששם בני, אני לא רואה בעיה. אדם שבעצם אנחנו נפסול החזקה פרטית אצלו, הוא יהיה חייב להפקיד במועדון, זה קביל לחלוטין. 

הדילמה, כמו שאני מבין אותה, ואני חושב שאנחנו מכירים את העולם הזה היטב, הוא ביטול רישיון ארגוני. אצלנו זה באופן תדיר יש מצבים שבעצם גוף מורשה, למשל מטווח, חברת אבטחה וכו', אנחנו בעצם פוסלים את הרישיון בהליך מנהלי תקין. בשימוע, בערר וכו' וכו'. ובעצם אחת מההחלטות שאנחנו מקבלים זה חובת הפקדה מיידית של הכלים במשטרה וזה מה שמבוצע היום. 

אם אני גוזר את הדברים לעולם דמוי כלי הירייה, במקום של ההרשאה הפרטית אני ממש לא מוטרד. הוא יפקיד במועדון מורשה, הכול בסדר. הבעיה היא במצבים שאנחנו נפסול מועדון או בית מסחר שאלה סוגי הרישיון הקיימים. מה עושים עם הכלים? שם בעצם מתחדדת הדילמה. אנחנו במצב הזה לא נוכל לאפשר בעצם החזקת הכלים בידי המועדון. כי המועדון נפסל, מסיבות מנהליות, שזה הסמכות שלנו וזה קורה באופן שוטף. אנחנו בכל שנה פוסלים להערכתי עשרות רישיונות של חברות אבטחה, מטווחים וכו' וכו' בגין מה שנקרא שיתופי פעולה שלנו עם המשטרה, או הפרות מנהליות וכו' וכו'. במצבים האלה אני לא באמת רואה מצב שבעצם הכלים יופקדו במועדון. כיוון שהמועדון עצמו נמצא על ידינו לא ראוי לנהל את הפעילות. 

ולכן בני, חברי היקר, למרות האתגר, אני מבין את ההערה של משטרת ישראל, יש בה היגיון. כשהם בעצם נאלצים להפקיד כלים שהם במקור לא כלי ירייה, אלא הם צעצועים שיש להם פוטנציאל. אני מבין, אבל צריך להבין בסופו של דבר שאנחנו, המשטרה והמשרד והאגף הם באותו צד של המטבע. וברגע שפסלנו מועדון או בית מסחר, מועדון דמוי כלי ירייה או בית מסחר לנהל פעילות, אין מנוס אלא מהפקדת הכלים במשטרה. מכיוון שגוף אזרחי לא יכול להחזיק את הכלים באותה סיטואציה. זה האופן שבו אני רואה את הדברים וזה נוגע אך ורק לרישוי הארגוני. במקרה הפרטי, ההערה של בני קבילה לחלוטין, הוא יפקיד במועדון. אז זה החידוד. 

 << אורח >> פקד אורי בוצומנסקי: << אורח >>  

ישראל, וגם לא בהפקדה במועדון אחר, שעדיין יש לו רישיון בתוקף?

 << אורח >> רפ"ק בני סלומון: << אורח >>  

זה בדיוק מה שרציתי להגיד. אולי אפשרי לתת את האופציה. המשטרה תתפוס. אבל אם הבן אדם משיג מועדון אחר שהוא יכול לקחת ממנו את הכלים, לקנות ממנו את הכלים, להוסיף למלאי שלו – אז אין בעיה. זה גם מוריד עומס מהמשטרה של תפיסה של מאות ואלפי כלים. וגם המועדון האחר ימשיך בפעילות העסקית שלו בהתאם לתנאי הרישיון שכתוב במשרד לבט"פ. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן, בבקשה. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

אורי בוצ'צקי ממטווח "פורטל". ברגע שאתה זורקים מילה "כלי איירסופט" אתם צריכים להבין ש-20 אקדחים זה מזוודה, 20 כלי איירסופט זה יכול להיות משאית. ושום תחנת משטרה לא ערוכה כרגע לקבל כמה משאיות של איירסופט. לשמירה. מבחינת נפחים זה לא אקדח. זה יכול להיות כלי בגודל של מטר וחצי, עם כוונות. זה רחבים. תנו לעולם של איירסופט לתחזק את איירסופט. אם תפילו את זה על המשטרה, פשוט זה ייזרק, זה לא יישמר בצורה ראויה. כי גם אין להם את היכולת לשמר את הדברים האלה. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

המשטרה לא תצליח להתגבר על זה. זה מדובר פה, רבותיי, מדובר פה באלפים. אתה לא יכול להתגבר על עשרות אלפים. הרי שני מועדונים הכי גדולים בארץ נסגרו. ולכל מועדון היה קרוב ל-20,000 כלים שנמצאים כרגע בחוץ. אתה מבין? מועדון בית ברל שנסגר. דני איי שנסגר. מדובר פה על עשרות אלפי שקלים. איזה תחנה יכולה להחזיק את זה? אני לא יכול להחזיק. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הנקודה ברורה. אנחנו לא נסכם אותה. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

למה שלא יחזיקו את זה בבית אנשים מסוימים? ולמה, למה להרשות למועדון לפתוח עם 7(10)(א) ולא עוד סעיף מסוים שיקשה עליו? הרי כל אדם יכול להגיע ולפתוח מועדון. כל אחד עם עבר פלילי, לא עבר פלילי. ואני רוצה לציין לגבי מועדונים. כי המצב קטסטרופה. ללכת לעירייה להוציא 7(10)(א) ולפתוח מועדון? כל אחד יכול. לא, להגביל את זה. להגביל אנשים מסוימים נכונים יכולים לפתוח. כל כפר היום פותח את המועדון הזה. כל כפר הולך מוציא מאחד החברים שהוא מכיר דרך הדוד, כי כולם באותו כפר, 7(10)(א). 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >> 

שלומי, חלק מההסדרה של החוק הזה תכלול גם רישוי של מועדון. לא כל אדם מן היישוב יוכל להיות מועדון כמו היום, אלא הוא יצטרך לקבל רישוי מאגף כלי ירייה, בדיוק כמו כלי מסחר לנשק. ולכן זה מסדיר את הבעיה הזאת. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

זה חשוב מאוד הנושא הזה. הנושא הזה חשוב ו-7(10)(א) זה להוציא 7(10)(א) תוך שלושה ימים. וזה לא משנה, בינתיים בג'לג'וליה, כל הכפרים בצפון אתה רואה מועדונים. רק 7(10)(א). מה זה 7(10)(א)? תגביל אותם. אנשים שלא עשו צבא לא יכולים לפתוח מועדון. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

טוב, יש לנו איזה שהיא הצעה. אנחנו תוך כדי הדברים חושבים על הדילמות. כי צריך לומר, זה עולם מאתגר שגם אנחנו חדשים בשכונה הזו ואנחנו מנסים לתת פתרונות שמחוברים לקרקע המציאות. הפתרון ביניים שאנחנו מציעים הוא כדלקמן: ברגע שמועדון או בית מסחר יקבל מאתנו פסילה על פי דין, אז השלב הראשון מה שנקרא משטרת ישראל חייבת להיכנס לתמונה. מדוע? כי זה גוף שמופקד על אכיפה במדינת ישראל. ואנחנו במסגרת ההסדר נגדיר פה, ויש פה אתגר משפטי איך להגדיר את זה, תהיה אפשרות מה שנקרא שההפקדה בפועל תהיה בבית מסחר מורשה, במועדון/בית מסחר מורשה ולא בחצר של משטרת ישראל. איך תופרים את זה מבחינה משפטית זה, מה שנקרא, מחייב איזה סגירת מעגל. אבל בקצה אנחנו נייצר מנגנון שונה. 

אני רוצה להבהיר, היום ארגון מורשה בכלי ירייה שמקבל מאתנו חובת, מה שנקרא, עצירת פעילות, ההפקדה היא במשטרה. זה ברור וחלק, גם אם זה אלפי כלים. וזה מבוצע. פה אנחנו נייצר מנגנון אחר. משטרת ישראל חייבת להיכנס לתמונה על מנת להביא לידי ביטוי את העובדה שיש פה מה שנקרא מעבר ברור משחור לבן, למקום שהוא פסול מבחינת החזקה. ואנחנו נצטרך להגדיר מנגנון שיאפשר בקצה הפקדה חוקית תקנית במועדון/בית מסחר מורשה. זאת ההצעה שלי שבעצם מנסה לתת גם מענה לאתגר התפעולי שהמשטרה מציגה פה ואנחנו מכירים את החיים היטב. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הבנתי. בני, בואו, אני לא רוצה עכשיו להיכנס לעובי הקורה, כי גם צריך לנסח את זה נכון. נציג את זה בדיון הבא עם ההצבעה. אלא אם כן יש עכשיו אפשרות. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

סליחה שאני קוטע. גם זו הסיבה שכל התחום הזה זלג החוצה. בגלל שלא הייתה אכיפה, בגלל שאישרו לכל מועדון. ולא משנה מי. 7(10)(א) נתן לו לפתוח מועדון ולקנות כלים. זה האישור שהיה. אם תהיה אכיפה, דרך המשטרה, עם עוד רישיון מסוים, שבעל המועדון ללא עבר ונקי והכול, לא תהיה זליגה החוצה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הערתך מקובלת גם עליי, אל תדאג. ישראל, בואו נמשיך. אנחנו נראה, אם לא ניתקל בבעיות נוספות, נקצה לעצמנו אחרי זה חמש דקות, ננסה למצוא לזה איזה שהוא מינוח. אולי כבר נסיים עם זה היום. בבקשה, עידו. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

	הוספת סעיף 14א1
	17.
	אחרי סעיף 14א לחוק העיקרי יבוא:

	
	
	"דמוי כלי ירייה שבידי המשטרה
	14א1.
	הגיע לידי המשטרה דמוי כלי ירייה שלא עקב עבירה שנעברה בו או לגביו, או שהגיע אליה דמוי כלי ירייה עקב עבירה כאמור והוחלט שאין להביא אדם לדין בשל אותה עבירה, רשאית המשטרה לחלט את דמוי כלי הירייה או להשמידו, אלא אם כן ביקש הבעלים להעבירו למי שרשאי להחזיק בו לפי חוק זה בתוך 30 ימים מהיום שהגיע לידי המשטרה או מיום קבלת ההחלטה שלא להעמיד לדין, לפי העניין."



 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הערות? זה נראה לי משלים את הסעיף הקודם, ככה בצורה מאוד יפה. הערות? התייחסויות, הסתייגויות לסעיף הזה? תודה. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

אני הייתי מבקש רק, אדוני יושב הראש, אם אפשר להאריך את זה מעבר ל-30 יום, ל-60. אפילו ל-90, לאפשר לאנשים איזה שהוא זמן תגובה, עד שהם יעודכנו, עד שיוכלו להזיז את המערכת, עד שימצאו מועדון. 30 יום זה נראה לי קצת צפוף. אם זה מקובל על משטרת ישראל. 

 << אורח >> רפ"ק בני סלומון: << אורח >>  

אם זה בתוך משטרת ישראל, 30 יום, אם הפקידו במקום אחר, אצל סוחר כזה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, זה בנסיבות אחרות. 

 << אורח >> רפ"ק בני סלומון: << אורח >>  

מה שבידיים שלנו - - -. יש לזה פוטנציאל גבוה. 

 << אורח >> פקד אורי בוצומנסקי: << אורח >>  

אנחנו חושבים שזה סביר 30 ימים. יש אפשרות לפנות למשטרה. אני חושב שזה פרק זמן סביר בנסיבות העניין, גם לפי לוחות הזמנים שמופיעים כאן בחוק. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אוקיי. אני רשמתי את זה לעצמי, איציק. נראה. בסדר?

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

תודה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אם תחשוב שצריך להתעקש על זה, אז אנחנו נראה. אם לא, אז נמצא את הפשרה. בבקשה עידו. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

	תיקון סעיף 14ד
	18.
	בסעיף 14ד לחוק העיקרי - 

	
	
	(1)
	במקום כותרת השוליים, יבוא "השמדת כלי ירייה או דמוי כלי ירייה";

	
	
	(2)
	האמור בו יסומן "(א)" ולאחריו יבוא:

	
	
	
	"(ב) בעל רישיון לדמוי כלי ירייה לפי סעיף 7ט רשאי, באישור פקיד רישוי ובפיקוח משטרה, להשמיד דמוי כלי ירייה שלגביו ניתן הרישיון."



 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הערות, התייחסויות, הסתייגויות, מישהו? תודה רבה, סעיף הבא. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

	תיקון סעיף 15
	19.
	בסעיף 15(א) לחוק העיקרי - 

	
	
	(1) ברישה, במקום "החזיק אדם כלי ירייה, ואבד כלי הירייה או נשמד" יבוא "החזיק אדם כלי ירייה או דמוי כלי ירייה, וכלי הירייה או דמוי כלי הירייה אבד, נשמד או נגנב", במקום "לתחנת המשטרה" יבוא "למשטרת ישראל" ובמקום "האבידה או ההשמדה" יבוא "האבידה, ההשמדה או הגניבה, לפי העניין";

	
	
	(2) בפסקה (1), במקום "אבידת" יבוא "אבידה, השמדה או גניבה של", אחרי "כלי הירייה" יבוא "או דמוי כלי הירייה", במקום "האבידה או על ההשמדה" יבוא "האבידה, ההשמדה או הגניבה, לפי העניין";

	
	
	(3) בפסקה (2), אחרי "בכלי הירייה" יבוא "או בכלי דמוי הירייה";



 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אז יש פה גם הרחבה וגם עדכון של החוק. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

כן. הסעיף הזה בעצם הוא מטיל חובה להודיע למשטרה אם, כיום, אם אבד כלי ירייה או נשמד כלי ירייה. ויש פה מספר תיקונים: דבר ראשון, מוסיפים את החובה גם לגבי הדמויים. מרחיבים את זה גם לסיטואציה של גניבה, שגם עליה יש חובה לדווח. והדיווח הוא לא בהכרח לתחנת משטרה, אלא למשטרת ישראל, כי יש היום דרכים נוספות לדווח למשטרה מאשר להגיע פיזית לתחנת משטרה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן, בבקשה, בטח. אתה מצביע כל כך יפה. מה, אני לא אתן לך?

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

פה בעצם יש גם את השאלה מה זה, מה ההגדרה של השבתה של כלי ירייה. ברור לי שיש נוהלים לבט"פ מה זה להשבית כלי. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

השבתה אין פה. השמדה. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

השמדה, השבתה וכו'. דבר שני, מגיע בן אדם שנגנב לו - - -. אז קודם כל, אין הגדרה בעצם מה זה לגרוס, ולמה רק משטרה יכולה לעשות את זה? אתם מפילים את זה עוד פעם על המשטרה. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

בחוק כלי ירייה ההשמדה היא אך ורק על ידי משטרה. פה אנחנו מרחיבים את האפשרות גם מה שנקרא לבית מסחר או למועדון, על פי כללים שאנחנו נגדיר. על - - - טכני. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

כן, סוג של טכנאי הוא היחיד שיכול לקבוע האם הכלי מושבת או לא מושבת. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

יש לנו אנשי מקצוע באגף שזה התפקיד שלהם, נשקים. מומחי תוכן, שיכולים להגדיר. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

דבר שני, במקרה של גניבה, בן אדם שהגיע למשטרה שדמוי כלי הירייה נגנב לו, למשטרה אין מושג שבכלל היה. כי רק המועדון רשם. לאותה מערכת? במקום להודיע למועדון ומועדון מדווח למשטרה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש נהלים, יש דיווח אירוע. אתה תדווח גם למועדון וגם למשטרה. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

אזרח יגיע למועדון או למועדון ולמשטרה? לא יודע. למה שניים? אם יש לכם ערוץ אחד. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

אם הוא חבר במועדון. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

הוא חבר מועדון. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

המועדון רשם אותו לכלי ירייה. אז מן הראוי שיודיע - - -. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

לגבי מועדון זה ברור. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

לגבי המשטרה, אם יש פה חשש עכשיו לזליגת נשקים, וצריך ליידע את המשטרה שיש פוטנציאל. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

לשנות את זה, לשנות את המילה הזאת נשקים, זה לא נשקים, זה כלי איירסופט. יש הבדל. דמוי כלי ירייה. לא לציין את הנושא זה רישיון, כי לא קיים רישיון. רישיון זה ממשלתי ואנחנו מדברים על חבר מועדון. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

מכיוון שדמוי כלי נשק - - -

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

עד היום הסתדרנו עם משרד הכלכלה. עד היום גם לא עשיתם לנו את הבעיה לשלושה כלים, שאמרנו לכם תוציאו אותם מהחוק. לא רוצים אותם. אנחנו לא רוצים אותם. אז כבר אנחנו לא מגיעים לבט"פ. עם משרד הכלכלה הכול היה מעולה. מעולה. 

 << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>  

חבר'ה, משרד הכלכלה לא מכיר נתונים של עשרות אלפי כלים. לא מכירים. ודני הי לא פתח בפרדס חנה, סליחה. אמרת שדני הי סגר. הוא לא פתח בפרדס חנה?

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

סליחה?

 << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>  

דני הי לא זז? אמרת שהוא סגר. הוא לא זז מקיסריה לפרדס חנה? 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

לא. אני לא. 

 << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>  

בואו, חברים, תהיו בבקשה זהירים בנתונים. אנחנו לא מכירים שלמועדון יש עשרות אלפי כלים. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

דני הי היה אלימלך. הוא היום קבלן בניין כבר שמונה שנים. 

 << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>  

יכול להיות. אבל אני ראיתי את דני הי מעבר לכביש. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

לא, זה לא אותו בן אדם. 

 << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>  

יש מועדון, אמרת שיש מועדונים שיש להם עשרות אלפי כלים קודם. אני לא מכיר כזה נתון. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

אדוני, מה שחשוב להגיד, דמוי כלי ירייה שנגנב או אבד, הפוטנציאל הוא שכרגע הוא בדרכו להסבה ולכן המשטרה חייבת לדעת את זה. זה הכול. חייבים ללכת להגיד במשטרה, דמוי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

שנייה רגע. בואו רגע. אני רוצה לעשות פה סדר. ההערות ברורות. בואו, אני רוצה לעשות את הדברים בשיתוף פעולה ולא רק בהנחתות. העסק צריך להיות מאוד ממוקד ומאוד ברור כדי ששיתוף הפעולה גם בינינו יהיה מלא. האם האחריות על הדיווח, על נשק שאבד, היא על המועדון או על הבן אדם? 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

הבן אדם צריך לדווח קודם כל למשטרה על כך שהוא איבד נשק או שנגנב ממנו. לא נשק, מדברים על דמוי כלי ירייה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

גם אם זה דמוי ירייה. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

כמובן אם זה נשק. בוודאי אם זה נשק. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נשק אין לי ספק, זה לא עניינם. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

זה כבר קבוע בחוק. אבל גם במקרה, קודם כל תודיע למשטרה. המשטרה תרצה לוודא את המספר של הנשק, מה הנסיבות, מאיפה הוא נגנב וכו'. במקביל אדם בעצם רשום עליי במועדון, המועדון מיסטב לו את הכלי. תודיע למועדון, כן? קיבלת הרשאה מהמועדון. תודיע למועדון שהכלי כבר לא אצלך. זה הכול. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

הוא צריך להגיע למועדון כבר עם טופס מהמשטרה. זה התנאי?

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

לא. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

אם אתה קובע תהליך שקודם כל משטרה. אתה אומר מועדון הוא מגיע כבר עם. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

חברים, אני אעשה את זה פשוט. חברים, אנחנו מייצרים פה בעיה שאינה קיימת. בחיים האמיתיים היום יש שבעה ארגונים על פי חוק שגם נותנים הרשאות. ויש עשרות אלפי כלים, אקדחים אמיתיים וכלים ארוכים בהרשאה. המנגנון הוא מאוד פשוט. האדם שנפרץ לו הבית או הרכב או חלילה כל מקום אחר, חייב לדווח למשטרה. מקבל מהמשטרה אישור על הגשת תלונה ואז הוא מדווח לבעל הרישיון. בעל הרישיון על פי החוק, על פי הנהלים שלנו, מחויב לדווח אלינו. זה המעגל הקיים בכלי ירייה. וזה גם המעגל שצריך להתקיים בדמוי כלי הירייה. יש בו היגיון רב. הגוף החוקר גניבה זה משטרת ישראל בלבד. הוא מחליט אם לפתוח בחקירה או להסתפק מה שנקרא בתלונה עצמה. ובעל הרישיון מחויב מולנו. זה המעגל הקיים היום בארגונים מורשים. זה המעגל שצריך להתקיים, עם היגיון רב, כפי שציינתי. זהו, זה פשוט. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני בעל הנשק. נגנב לי הנשק או איבדתי או כל דבר אחר. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

דיווח למשטרה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני מדווח למשטרה. אני גם צריך לדווח למועדון?

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

בוודאי. כי את ההרשאה קיבלת מהמועדון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חברים, אני מבין לאט. יש אנשים שמבינים לאט. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אפשר רק להפנות לסעיף הרלוונטי שבו זה נכתב? כי זה לא כתוב. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

רגע, רגע, שנייה. אני אתן לכם זמן. תנו לי רגע להשלים את השאלה שלי. המועדון גם צריך לדווח לכם?

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

חיובי. כיוון שהמועדון מקבל מאתנו, בעל המועדון מקבל מאתנו את ההרשאה. הוא בעל רישיון מיוחד והוא מחויב להוראות הרשות המוסמכת, שזה האגף. והמנגנון הזה עובד היום בצורה תקינה לחלוטין בארגונים מורשים. אנחנו עושים לו שכפול, מכיוון שזה מנגנון שיש בו היגיון רב. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עכשיו הבנתי. יש לכם סגירת מעגל. גם אני, שאיבדתי, מודיע לכם וגם המועדון. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, לא, השחקן מגיע. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

רגע. דיווחתי אליכם ולא דיווחתי למועדון?

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

זה מעגל חסר. כיוון שמי שמחויב אלינו זה בעל המועדון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יש משהו שעושים לי כי לא דיווחתי למועדון?

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

אני לא מדבר פה על סנקציה, אני מדבר פה כרגע על ההליך התקין. ההליך התקין הוא מאוד פשוט באופן שתיארתי אותו. תלונה של האזרח למשטרה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ההליך הבנתי אותו. אני רק רוצה לדעת אם מישהו בדרך לא עושה את זה, לא ממלא את חלקו, מה אז?

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

על הדיווח למשטרה יש עבירה פלילית. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

זה ברור. אני דיווחתי למשטרה, לא דיווחתי למועדון. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

החוק קובע חובת דיווח למשטרה במקרה של גניבה, אבידה וכו'. זה מה שקבוע בחוק. לעניין אופן הניהול של האגף, אופן הרגולציה שנעשית, צריך לסגור את המעגל הזה. כי יש פה מועדון שנתן הרשאה, יש פה מועדון שלוקח אחריות. אז המועדון צריך לדעת. המועדון מסונכרן איתנו, עם המערכות שלנו, כמו שנעשה היום עם מטווחים ועם בתי מסחר. יש להם בעצם מערכת ממוחשבת שהיא מסונכרנת עם האגף ולכן בעצם ברגע שהוא קולט את זה אצלו במחשב זה אוטומטית גם הודעה עוברת אלינו. זה הכול. ואין פה איזה שהיא סנקציה פלילית. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עדיין, אור, אני אקשה עליכם. כי אני רוצה לראות שאני מבין את הסעיף ואת ההליך. לא דיווחתי למועדון, כי שכחתי, כי אין לי עניין להטריד אתכם עכשיו עם השטויות שלי שאיבדתי את הנשק. אתם תפנו אליו בשביל לשאול אם הוא יודע על זה שאיבדתי את הנשק?

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

אם אנחנו יודעים שיש לנו בעיה? כן, בוודאי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הוא לא אשם בזה שלא דיווחתי לו. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

על איזה סוגים מדובר פה?

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

הכלים שמתוארים בצו בלבד. חברים, לא, אתה חוזר אחורה. הסברנו את זה בדיון הקודם, שכל הדיון נסוב על הכלים שהוגדרו בצו שייקבע על ידי השר לביטחון לאומי. הנחת המוצא שלנו בעת זו - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אנחנו נדאג שאלו יהיו כלים שניתנים להסבה. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

בנוגע לכלים הקטנים? 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

לא רלוונטי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא רלוונטי לדיון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן. הערתם לנו פעם קודמת על העניין הזה שיש כלים שניתנים להסבה וכלים שלא ניתנים להסבה. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

לא ניתנים. אני מדבר על לא ניתנים להסבה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

זה מה שביקשתם, זה מה שאנחנו דואגים שיהיה. וואלאכ, אנחנו לא פה רק נגדכם. גם, אבל לא רק. אחרת איך אני אחזיק אותך, חן, תגיד לי? רציתם להעיר שם משהו, בבקשה. אני מנסה להכניס מידי פעם גם קצת חיוך לעניין. כן?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, לא ביקשנו להעיר. רק רצינו להבין באמת איפה זה מוסדר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אז עזרתי לנו להבין. נהדר, בבקשה עידו, תמשיך. תודה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

אוקיי. 

	החלפת סעיף 16
	20.
	במקום סעיף 16 לחוק העיקרי יבוא:

	
	
	"עונשין
	16.
	(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים:

	
	
	
	
	
	(1) עובר על הוראות סעיפים 4 או 5 בשל כך בלבד שלא חידש את רישיונו או את תעודת הרשאתו בתוך שנה מיום שפג תוקפם של הרישיון או תעודת ההרשאה, לפי העניין;

	
	
	
	
	
	(2) עובר על תנאי או הגבלה שנקבעו ברישיון או בתעודת ההרשאה או שניתנו לפי חוק זה, ועבירתו אינה עבירה לפי חיקוק אחר;

	
	
	
	
	
	(3) מקים או מנהל מטווח קליעה או מועדון לדמוי כלי ירייה בלא רישיון בניגוד להוראות סעיף 7;

	
	
	
	
	(ב)
	(1) הרוכש, המאחסן או המוביל דמוי כלי ירייה בלי שקיבל רישיון לכך בניגוד להוראות סעיף 7ט(א), דינו – מאסר שלוש שנים;

	
	
	
	
	
	(2) המייצר, המייבא או המייצא דמוי כלי ירייה או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת בלי שקיבל רישיון לכך בניגוד להוראות סעיף 7ט(ב), דינו – מאסר חמש שנים;

	
	
	
	
	
	(3) העובר עבירה לפי פסקאות (1) או (2) בחלק של דמוי כלי ירייה, דינו – מאסר שנה;

	
	
	
	
	
	(4) המחזיק או הנושא דמוי כלי ירייה שלא במועדון לדמוי כלי ירייה מורשה בניגוד להוראות סעיף 7ט(ג), דינו – מאסר שלוש שנים;

	
	
	
	
	(ג) החזיק אדם כלי ירייה או דמוי כלי ירייה, וכלי הירייה או דמוי כלי הירייה אבד, נשמד או נגנב, והמחזיק בכלי הירייה או בדמוי כלי הירייה לא הודיע למשטרת ישראל על אובדנו, השמדתו או גניבתו בניגוד להוראות סעיף 15(א) רישה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.";



 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני יכול לדעת מה הקנס?

 << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>  

אם אני לא טועה, זה 14,400 שקלים. אני כבר אוודא. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

14,400? למה דווקא 14,400?

 << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>  

כי זה הסכום שקבוע כרגע בחוק העונשין. יש שם מדרגות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

זה מתעדכן, אוקיי. רציתי לוודא שזה מתייקר עם יוקר המחייה. כן?

 << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>  

זה מתעדכן מעת לעת. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

זה היה סעיף חשוב. מבהיר גם את הסעיף הקודם. הערות, הסתייגויות?

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

כן, לי יש. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בבקשה, איציק, בבקשה. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

לגבי סעיף (1), לגבי אם אנחנו רוצים להטיל באמת כאן סנקציה פלילית על מי שלא מחדש את רישיונו. אמנם הנוסח כאן הוא מרוכך ומדובר על מעל שנה. אבל אני חושב שראוי יהיה לקבע כאן גם את האופן שבו אנחנו מתזכרים את האדם בנוגע לפג תוקף של רישיונו. מפניות שאנחנו מקבלים, אלינו לעמותה, האוכלוסייה שנפגעת בעיקר, ששוכחת לחדש למעשה מדובר בשוטרים, חיילים. אנשים שנכנסים למקומות ציבוריים בתעודות המינוי שלהם. לא משתמשים כל כך ברישיון הנשק. ולכן אותו מאבטח שמזכיר לי כשאני נכנס אומר לי עוד חודש אתה פג תוקף, שים לב. כי זה קופץ לו בעין, או אני רואה את הרישיון שלי בארנק. אז אותו שוטר או חייל למעשה הוא זה שעלול לפספס. ואם אנחנו כבר הולכים ומטילים כאן סנקציה כל כך חמורה, סנקציה פלילית, חצי שנת מאסר, באופן כללי, אז הייתי רוצה לראות כאן איזה שהוא קיבוע של תזכורת שהיא קצת יותר אולי מאיזה S.M.S גם שאנחנו לא קוראים אותו היום. שזה בדיוק כמו איזה הזמנה לחתונה שאפשר לפספס. 

ואם אני הולך לסעיף (ב)(1) אז הרוכש מאחסן ומוביל דמוי כלי ירייה. גם כאן, זה לא רישיון, זו צריכה להיות הרשאה, כמו שסוכם. יש עוד כמה מקומות שראיתי. זה פשוט צריך להתאים את זה לתעודות הרשאה. כי סיכמנו שבשלב הראשוני זה לא יהיה רישיונות. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

ייצור, יבוא וסחר. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

לא, לא, רוכש מאחסן ומוביל. אם אני רוכש כלי. קודם כל, אני לא צריך רישיון כדי לרכוש. מאחר ואני יכול לרכוש ולהשאיר אותו במועדון, שזה דבר אחד. אם אני רוצה לקחת אותו איתי הביתה, אני אקבל תעודת הרשאה ולא רישיון. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

זה בהוראת שעה, זה בסוף. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

בהוראת השעה יש הסדר של העניין זה. כשנגיע לשם. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

אז איזה רישיון אני יכול לקבל על פי החוק הזה, אני לא מבין. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

מועדונים מחזיקים רישיון. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

אוקיי. אז בואו נוסיף מועדון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני אבקש, תודה איציק. אני רוצה רגע לחדד את מה שאיציק אומר. כי זה לא הגיע אליי רק ממנו, גם מאזרחים שראו שאנחנו דנים בחוק הזה. על לקבל תזכורת. כלומר, איך אנחנו מסייעים לאותו אחד שלא חידש את הרישיון כי הוא שכח. זה לא חתונה, דרך אגב. כי חסר לך שתשכח חתונה, זה יעלה לך ביוקר. אבל בוא, ישראל, איך אנחנו כן עושים את זה? 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

אז איציק מדבר על מחזור החיים של חידוש הרישיונות בחוק כלי ירייה. אדם שמחזיק היום כלי ירייה יש לו אחת לשנה חובה. בשנה הראשונה הוא עושה אימון הכשרה ראשונית, בשנה השנייה ריענון. ובשנה השלישית הוא עושה חידוש. כל זה מוגדר במסגרת תקנות שאושרו פה. והן תקנות מחייבות. אנחנו בעצם מתזכרים את האדם שבשיטה מאוד ברורה. שלושה חודשים לפני הוא מקבל הודעה גם במסרון, למיטב זיכרוני גם במייל. ומעבר לכך, חודש לפני נוסף הוא מקבל הודעה נוספת. אנחנו עושים דברים שרשויות מדינתיות אחרות לא עושות, בין ברישיון נהיגה, בין ברישיון הרכב וכו'. אנחנו מאוד מאוד, מה שנקרא, סדורים ושיטתיים בהודעות המקדימות. לצערנו, חלק מהאנשים לא, איך אומרים, מקדישים את תשומת הלב הראויה ומגיעים לאי חידוש. ואז אנחנו נאלצים לנקוט צעדים מנהליים שמוגדרים אצלנו בצורה ברורה. אנחנו עושים את המיטב, להבנתי, באופן מעל לסביר לרשות ממשלתית, על מנת לתזכר את האדם בחובתו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אתם שולחים הודעה גם ב-S.M.S?

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

גם במסרון וגם בהודעה במייל. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

S.M.S. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ותזכורת טלפונית. גם מרימים טלפון. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

לעיתים, לא תמיד.

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

מרימים טלפון? לכל אדם לפני חידוש?

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

לא, איציק, אני אחדד. טלפון זה על פי פניות המוקד. המוקד שלנו, כידוע, הוא עמוס מאוד. הוא מוקד מאוד עמוס ברמה הלאומית. כשיש פניות אנחנו גם, חלק מהמוקדנים מייעדים אותם לנושא של תזכורות. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

בשנתיים האחרונות לא. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

איציק, אני אומר, הדבר המחייב זה מסרון והודעה כתובה. שיחת טלפון אינה מחייבת מבחינתנו, זה בונוס. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

זה יכול להיות חייגן קולי למשל, זה יכול להיות הודעת ווטסאפ. אנחנו מתקדמים היום. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

קשה להסתמך על ווטסאפ. ווטסאפ זה לא שלנו. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

מה זאת אומרת לא שלנו?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

זה של בן אדם פרטי. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

לא, זה שירות היום. אתה יכול לשלוח הודעות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ווטסאפ שייכת למישהו. S.M.S זה משרד הדואר. במדינת ישראל, אם מחר מחליט בבוקר, לא יודע מי, צוקרברג, שהוא משבית את ווטסאפ ליומיים אין הודעות. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

הבנתי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

זה הרעיון. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

שיחה קולית?

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

גם חשוב להגיד. אני גם אחדד, ברגע שאדם לא חידש את רישיונו הוא מקבל הודעה, ועבר עוד 30 יום, הוא מקבל הודעת ביטול לרישיון. פה אנחנו מדברים, בזמן החודש הזה, זה בתוך שנה מיום שפג תוקפה. זאת אומרת, אדם המשיך להחזיק למרות שהוא יודע וקיבל את ההודעות וקיבל הודעה על ביטול וכו', הוא ממשיך להחזיק כלי ירייה שלא ברישיון. כן? אז אמנם אנחנו לא רוצים, דווקא פה אנחנו מקלים, כי לכאורה מדובר פה בעבירה פלילית ממש. אדם מחזיק פה בכלי ירייה שלא ברישיון. ופה אנחנו אומרים אם זה נעשה אך ורק בגלל שהוא לא חידש את רישיונו, אנחנו לא רואים את זה בחומרה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חברים, אתם מפריעים לי. תודה. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

אנחנו לא רואים את זה בחומרה של חוק העונשין ודווקא אנחנו מקלים עליו לפי הנסיבות של אי החידוש. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני מקבל את מה שאתם אומרים, נשמע לי הגיוני. ישראל, אתם הרי צועדים עם הקדמה. תחשבו, אחד הדברים שאמר איציק פה ומאוד חכמים לדעתי, כי אני מכיר את זה גם מהשירות הצבאי שלי, זה החייגן האוטומטי. זאת אומרת, יודעים לבוא ולהגיד על אנשים מסוימים שבלי צורך שהמוקד יעשה זאת. אלא להזין משהו אוטומטי. תשקלו את העניין הזה. לא נראה לי שזה משהו יקר מידי. ואם כן, אני אעזור לכם במשרד לביטחון לאומי. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

א', אנחנו נבדוק את זה בהחלט אדוני. אני רק אגיד שפה הקושי הוא בעצם שאנחנו לא יכולים להוכיח שהשיחה התקבלה. מה שב-S.M.S אנחנו יכולים להגיד. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ברור. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

אפשר בזיהוי, כמו בצבא, מקישים תעודת זהות או משהו כזה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

איציק, קיבלת עכשיו יותר ממה שהיה לך כשנכנסת. גם זה לא מספיק?

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

אני רואה איך זה לא קורה פשוט. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני רואה שזה דווקא כן קורה. כן, בבקשה. עוד הערות לסעיף הזה? בבקשה, כן. 

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>  

עו"ד מאירה בסוק, מנעמ"ת. האם מדובר גם על מאבטחים שמקבלים נשק בשביל לשמור על קניון? האם הנשק הוא אישי שלהם או שהוא שייך לקניון? או שבעל חברת אבטחה? 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

אנחנו מדברים על עבירות שעניינן דמוי כלי ירייה. המאבטחים לא נושאים דמוי כלי ירייה. 

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>  

לא על אקדחים ולא על - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, לא, מדובר על כלי ירייה, אדוני יושב הראש. אנחנו מדברים כאן על כלי ירייה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

יש פה - - - לכלי ירייה עצמם. בנוגע לאי חידוש רישיון. אבל עבירה של נשיאה מחוץ, כל הנושא של נשיאה מחוץ. 

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>  

הוא לא של המאבטח?

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

אצל מאבטחים הנשק שייך לחברת האבטחה. הנשק שייך לחברת האבטחה, שהיא בעצם זאת שנותנת לו את תעודת ההרשאה. היא מפקחת גם על תעודת ההרשאה. וגם שם, זאת אומרת, יש איזה שהיא ביקורת שלהם לוודא שהוא עומד בתנאים. הבדיקות שהוא צריך לעשות וכו'. אבל הפיקוח שנעשה בעצם על ידי בעל הנשק, שזה חברת האבטחה שנמצאת בפיקוח מתמיד על אדם שמחזיק כלי נשק שלה. בסדר? 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

והנשקים לא יוצאים מאצלנו. הנשקים נשארים בקניון. ויש לנו כל מיני הדרכות למיניהן וקורסים למיניהם והדרכת תפעול כל שנה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בסדר גמור. עידו, בבקשה. אני שמח על ההערות האלה, זה רק מעשיר אותנו. כן, בבקשה. 

 << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >>  

אני רוצה להעיר הערה לגבי החידושים של הרישיון. הבעיה היא לא, בדרך כלל לא שאתה עושה חידוש פעם בשלוש שנים. רישיון אתה רואה מתי זה פג תוקף. הבעיה זה ברענונים, שגם שם יש סנקציות. ברענונים אנשים לא יודעים, אין להם מתי הוא עשה את הרענון. הוא לא זוכר שזה כל שנה. לא יודע אם עברה שנה או לא עברה שנה ואין לו אפשרות לבדוק את זה אצלו ברישיון. ולכן הכול מסתמך על איזה שהוא S.M.S שמגיע, לא מגיע. לכן בן אדם מפספס את זה. לי זה קרה וישראל טיפל בי, שהוא לא קיבל את ה-S.M.S. אני יודע? מסתובב עם טלפון כשר. אבל שם הבעיה, לא הבעיה בחידוש עצמו או פעם בשלוש שנים שאתה רואה את זה, שיש לך תאריך. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >> 

זה תפקידו של הקב"ט, מה זה? 

 << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >>  

לא קב"ט, בן אדם פרטי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ההערה שלך היא הערה נכונה. היא מתייחסת למספר אירועים. רק בואו, אנחנו לא יכולים כל הזמן להסיר את האחריות מנושא הנשק. ולהעביר כל הזמן את האחריות לגורמים אחרים. אני חושב ש-S.M.S פעמיים והודעה במייל פעמיים, בדואר, בהנחה שיש כזה, הוא נכון. אתה צודק, יש חלק מהאוכלוסייה שהולך עם טלפון כשר. ועם נשק. הוא יצטרך לסמוך על הזיכרון עד שיהיה החייגן האוטומטי. ולמרות הסקפטיות של איציק אני אומר שיהיה מתישהו חייגן אוטומטי. בבקשה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני רק אבהיר שזה לא שני S.M.S לריענון. הוא מקבל את זה גם במייל וגם בדואר. זאת אומרת, כל האופציות נשלחו אליו. אז אם מישהו פספס, זה בדיוק כמו שאמר יושב הראש, אין לו אחריות מספיק ללכת לבצע את הרענון שלו על פי חוק, אולי כדאי שלא יחזיק נשק. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

כשאנחנו מדברים על סגני אלופים ואלופי משנה בצה"ל שמפספסים את זה, קצת קשה לי להסכים עם האמירה הזאת, סליחה. זה לא מהאוכלוסייה שנגדה אנחנו רוצים לאכוף. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אנחנו לא פה - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה רק ריענון, זה לא. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ריענון זה תנאי להמשך החזקה, נקודה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

בסדר. זה רק ריענון. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

בסדר. ההערה של אדוני חשובה. ואני חושב שבאמת חשוב שנדגיש לפרוטוקול. באמת האגף עושה מאמצים גדולים ליידע, כן, לשלוח הודעות, מיילים, S.M.S. לפעמים, אפילו אני אומר, לפעמים כשיש זמן מתקשרים ממש. ועדיין, יש אחריות. אדם מחזיק נשק. חלק מהאחריות שלו היא לזכור לעשות ריענון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אין ספק. אבל בואו, אנחנו לא חייבים להסכים על הכול. זה בסדר. חשוב לי לשמוע את ההערות. כי אם אנחנו יכולים לעשות את זה יותר טוב ויותר חכם, אחלה. ואם עדיין יש אי הסכמות אז יש אי הסכמות. זה בסדר. אנחנו לא חייבים להסכים בכן. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

אני לא חושב שזאת אי הסכמה. אני גם החמאתי לאגף על הפעילות שלו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, לא, איציק.

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

אני רק אומר אפשר לקחת את זה צעד אחד קדימה ולעזור. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נדבר אחרי זה לחוד ותגיד לי כמה אלופי משנה שכחו לחדש את הנשק. בוא, אני גם הייתי פעם אלוף משנה, לא שכחתי אף פעם לחדש את הנשק. אז בואו נתקדם. כן, סעיף הבא, תודה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

	תיקון סעיף 20
	21.
	בסעיף 20(א) לחוק העיקרי, אחרי "כלי ירייה" יבוא "או דמוי כלי ירייה" ואחרי "כלי ירייה" יבוא "או דמוי כלי ירייה";



סעיף 20 קובע חזקה שאם נמצא כלי ירייה במקום מסוים אז רואים את האדם שהמקום מחזיק בו כמחזיק כלי ירייה, כל עוד לא הוכח אחרת. והחזקה הזאת תחול גם לגבי הדמוי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הערות? בבקשה. 

 << אורח >> פקד אורי בוצומנסקי: << אורח >>  

אנחנו נבקש לבחון גם תיקון של סעיף קטן (ג) שמדבר על תעודת קצין או מתייחס ספציפית לכלי ירייה. אבל אנחנו היינו רוצים שהסעיף יתייחס גם לדמוי כלי ירייה. כלומר שתעודה, תכף אורית גם תרחיב, שתעודה שתינתן תשמש כראיה גם לעניין דמוי כלי ירייה ולא רק לגבי כלי ירייה. אורית ממז"פ תוכל להרחיב על הצורך. 

 << אורח >> רפ"ק אורית גן מור חלפון: << אורח >>  

בוקר טוב. אורית, יועמ"ש מז"פ. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

זה סעיף משנה של סעיף 20. 

 << אורח >> רפ"ק אורית גן מור חלפון: << אורח >>  

20(ג). כיום המעבדה מאוד מאוד עמוסה, מעבדת נשק במז"פ, שהיא זו שמוציאה את חוות הדעת. אנחנו מבקשים שזה יהיה כמו שיש תעודת קצין בכל הנוגע לנשק, שיהיה אפשר לעשות את זה. וגם אם אפשר שיהיו אנשים ממערך הזיהוי הפלילי, כלומר אנשים שלנו, שהוסמכו על ידי ראש מעבדת נשק, שיוכלו לעשות. לא רק תעודת קצין רגיל, אלא גם אנשים ספציפיים שלנו שאנחנו נסמיך אותם. אם אתם רוצים, אפשר יהיה לקבוע בתקנות איך בדיוק הם יוסמכו. או שאנחנו נעשה את זה בנוהל שלנו. אבל פשוט כדי שנוכל לאכוף את החוק כמו שצריך. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יפה מאוד. מקובל עליכם? ישראל, עידו? אור? 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

מבחינתנו זה מקובל. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מקובל. אוקיי. עידו?

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

נראה לי שכן. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה נושא חדש שלא נבחן. ראוי לבחון אותו גם מול משרד המשפטים. 

 << אורח >> רפ"ק אורית גן מור חלפון: << אורח >>  

אם אתם מעוניינים לבחון עכשיו, זה קיים כיום בכל הנוגע לכלי ירייה. זה קיים בחוק העונשין. גם בחוק הספציפי הזה. וגם בסעיף 144(ה) לחוק העונשין זה קיים כיום. פשוט אנחנו מנסים שזה יהיה גם בחוק הזה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בואו נראה איך אנחנו מתקדמים. סימנו גם את ההערה שלכם, גם בסימן שאלה. אם נצטרך, אחרי זה נקיים על זה דיון זוטא של חמש דקות ונמשיך הלאה. בסדר? יופי, תודה. סעיף הבא. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

	תיקון סעיף 25
	22.
	בסעיף 25 לחוק עיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ולאחריו יבוא:

	
	
	"(ב) צו לעניין דמוי לכלי ירייה כאמור בהגדרה "דמוי כלי ירייה" ייכנס לתוקפו שישה חודשים מיום פרסומו ברשומות.";



זה בעצם סעיף שנועד לתת תקופת התארגנות. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

אני אגיד, במקור באמת הייתה פה תקופת התארגנות של ארבעה חודשים. לאחר שיח עם המועדונים הם ביקשו יותר זמן ולכן אנחנו הארכנו את זה לשישה חודשים. זאת אומרת, ברגע שהשר יוציא צו שאומר על איזה כלים בעצם אנחנו עובדים, איזה כלים כלולים בחוק, יהיה פה עוד שישה חודשים של התארגנות. גם של המועדונים, להוציא את הרישיונות שלהם. גם של מחזיקי הכלים. לבוא למסטב, כדי שהכול יוכל לעשות את זה. זה ילווה גם בקמפיין של המשרד, כדי שאנשים יידעו שאנחנו מתחילים איזה שהוא תהליך של הסדרה, כדי שהכול ייעשה באופן מסודר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

fair enough. חן, אורי, זה בסדר לכם התוקף הזה של חצי שנה?

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

חצי שנה, עוד פעם, זה תוצאה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

זה חצי שנה מרגע שהשר הוציא את הצו. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עד הרגע שהוא יוציא את הצו יש עוד זמן. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

יש בעיה עקרונית של רשימה שמתעדכנת מידי פעם שמכניסה לאי ודאות עסקית מוחלטת. כי אין לי מושג מה תהיה בעדכון הבא. כי היום, היום בצו הזה ייכנס כלי א' ואנחנו נתארגן ונבנה את המערך ומחר, לא יודע אם מחר, עוד שלושה חודשים, ייכנס לשם כלי ב'. שאנחנו נצטרך או התארגנות - - - לכל סוגי כלים שתיאורטית יכולים להיכנס. או שכמו שדיברנו בישיבה הקודמת, בהנחיה של גב' נאוה זקן ממשרד הכלכלה, שבעצם כל הכלים צריכים להיות בתוך הרישוי של בט"פ וחלקם באכיפה, חלקם לא באכיפה. אבל הכול צריך לעבור את המסטוב שלהם וזימון שלהם. אז זה מוריד לגמרי בכלל את הצורך בניהול של משרד הכלכלה. כי הם מתעסקים באיירסופט בגלל הדימוי שלהם לנשק חם. ברגע שזה מסומן למשל בסטרשף כתום זה כבר מוריד את המסוכנות שלו בדימוי החיצוני. שזה מאפשר בעצם סוג של מכירה חופשית, אבל כל עוד שזה מכירה שמתלווה במסטוב, ברישום בתוך המערכת ובזיהוי חיצוני קל. אז בעצם משרד הכלכלה יכול לרדת מצורף לאכוף את המהלך הזה. ומשרד הבט"פ יאכוף רק את החלקים שמוגדרים בתוך הרשימה של חשודים בהסבה. אבל היא תדע ויהיה סדר מוחלט. היא תדע על כל הכלים מסוג האיירסופט. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מאה אחוז. תודה, אורי, על ההערה הזאת. משרד הכלכלה, אתם רוצים להתייחס?

 << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>  

אדוני יושב הראש, אנחנו קצת מופתעים מהחופש והדרור שהדובר הקודם לקח לעצמו לשחרר את כל האיירסופט מכל סוג של הסדרה במדינת ישראל. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

לא, לא, אמרתי - - -

 << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>  

זה מה שהשתמע מדבריך. לא, לא, אדוני. גם הזכרת אישה יקרה ומקצועית בשם סמנכ"לית נאוה זקן וציטטת אותה. אני חושב שיכול להיות שמשהו פה לא הובן בצורה מוחלטת. נכון לכרגע מדובר פה על הסטת ההסדרה של כלים ברי הסבה למשרד הבט"פ. אוקיי? על זה אנחנו דנים היום. כמו בנושאים אחרים, לעיתים, אני לא הדובר של הגורמים המקצועיים, הם צריכים להגיד את זה בעצמם. אבל הסוגייה הזאת של כלים שעשויים או עלולים להיכנס לרשימה, נובעת מכך שפתאום יש כלי חדש שמישהו היה מאוד יצירתי והוא מצליח להכניס אותו לבר הסבה. מה לעשות? אלה החיים. זה לא פשוט. כולנו צריכים להתמודד עם זה. גם המשטרה. עד שהם יגלו את זה כבר ייכנסו חצי שנה לשוק. בסדר?

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

מקובל, מקובל. 

 << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>  

זה אחד. שתיים, לפחות להבנתי, זה נכון שזה יוצר פה מציאות מורכבת שאנחנו נצטרך להבין אותה אחר כך. אבל אף אחד לא דיבר בשום דיון, לפחות למיטב הבנתי, על כך שהכלים שלא ניתנים להסבה יוצאים מהסדרה כזו או אחרת. יש מדיניות במדינת ישראל כלפי צעצועים מסוכנים. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

זה לא עלה פה בדיונים, אני יכול להבטיח לך. 

 << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>  

לא, נראה היה ששומע מן הצד עלול היה להבין את זה. זה לא המצב. בסדר?

 << אורח >> עמנואל לאיליאב: << אורח >>  

מה שהוא התכוון, אם אפשר לתקן, עמנואל מ-שוט פוינט. מה שהוא ניסה להסביר שהכלים שלא ברי הסבה הם יישארו במשרד הכלכלה. וכלים שהם ברי הסבה יהיה איזה שהוא רישום שבט"ל יכול לבוא ולבדוק אותנו כמועדון. 

 << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>  

אם לכולם ברור והכול בסדר, זה מה שחשוב. 

 << אורח >> עמנואל לאיליאב: << אורח >>  

לא, זה מה שהוא התכוון חברי. 

 << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>  

אני שמעתי משהו אחר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ההבהרות האלה, חברים, ההבהרות האלה מאוד חשובות. אני הבנתי אחרת את אורי, אבל זה בסדר. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

לא, אני יכול לתקן את עצמי בקלות, כי אני מתייחס לאותם, לאותה חקיקה שנמצאת, שהכניסה את האיירסופט להגדרה של צעצועים מסוכנים. ושם כתוב בפירוש שהסיבה היחידה שאיירסופט נמצא ברשימה של צעצועים ומסוכנות שלהם נובעת מדימוי חיצוני. לא מאף בן אדם, בכל היסטוריה של האיירסופט לא נתקל בשימוש תקין של האיירסופט. אין בן אדם שלא נהרג ולא נפצע קשות. שימוש באיירסופט אין, נקודה. זה לא נושא לדיון. 

 << אורח >> ינון אלרועי: << אורח >>  

אז אדוני, קטונתי. אתה, אתה כנראה מומחה הרבה יותר ממני. זה בסדר. אבל ברגולציה שעל בסיסה פועלים במשרד הכלכלה צעצוע מסוכן זה צעצוע שהשימוש המקובל בו עלול לגרום למשתמש או בו או לבני אדם אחרים נזק גופני או לסכן את בריאותם. או לגרום להם הטרדה. לרבות צעצוע פולט אש. צעצוע נפיץ הגורם להתפוצצות. צעצוע שנועד לגרום לגירוי, לדימוע, או עיטוש. עיטוש, בסדר. עכשיו אני מתחבר אליך, בסדר? עכשיו אני מתחבר אליך. וצעצוע אשר הוא חיקוי של כלי ירייה. כלומר, נראה כמו כלי ירייה או נראה כמו כלי ירייה כמשמעותו בחוק כלי ירייה התש"ט-1949. אז בוא, מאוד חשוב פה שגם יושב הראש ואנשים אחרים, רגע, יהיו, יקבלו את המידע המדויק. לרבות מה שאמרתם קודם, שעשרות אלפי כלים נמצאים במועדונים. אח שלי, אולי בבונקרים של החמאס יש עשרות אלפי כלים. אנחנו לא מכירים במועדונים עשרות אלפי כלים. ואם פה הוועדה תקבל החלטות בגלל נתונים שניתנים לה שהם לא מדויקים, לרבות האם המשטרה יכולה לקבל, לאסוף את הכלים ממועדון כזה או אחר שנסגר. ומישהו בא ואומר לא, יש עשרות אלפי כלים – אנחנו לא מכירים נתונים כאלו וחשוב שהוועדה, אדוני יושב הראש וכל הצוות שנמצא פה, יקבלו את הנתונים המדויקים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בהחלט. ינון, תודה רבה. איציק, אני מבין את הרצון שלכם, ואורי, להחיל שינויים. אבל לפחות הדברים כתובים. אנחנו יכולים לשנות את מה שכתוב, כי כתבו את זה אנשים. אבל זה לא חלק מהדיון עכשיו. אז בואו נהיה פרופורציונליים בבקשה. ונמשיך בסעיפים. כן, עידו, בבקשה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

	תיקון חוק העונשין
	23.
	בסעיף 144(ב1) לחוק העונשין התשל"ז-1977, במקום "שלא שילם את האגרה לחידוש רישיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא הייתה מניעה לחידושה" יבוא "שלא חידש את רישיונו או את תעודת הרשאתו";



זה תיקון משלים לתיקון שעשינו פה בסעיף העונשין. בעצם חוק העונשין יש עבירה של החזקת נשק בלא רישיון. ובעצם אחת ההתייחסויות פה לסיטואציה שכאילו יש רישיון ובעצם מתאימים את חוק העונשין. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

זה סעיף שיש עליו גם סנקציה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

הוא מתאים את חוק העונשין לסעיף העונשין אצלנו בחוק. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אוקיי. קדימה. הערות, הסתייגויות?

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

רק שאלה אחת. כן? מה יקרה למי שיש מניעה לחידוש רישיונות? דוגמה אישה בהיריון? אדם ששבר את היד, מישהו שנמצא בחו"ל?

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

מניעה זו מניעה משפטית. זאת אומרת, מניעה היא מניעה משפטית. זאת אומרת, יש מניעה כי המשטרה לצורך העניין חושבת שהוא מסוכן. זאת הייתה הכוונה במניעה. מניעה זה לא קושי כרגע. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

ועדיין, מה יקרה לאותו אדם כזה?

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

תמיד אפשר, כמו שהנהלים כיום. להפקיד בבית מסחר. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

זאת אומרת, זה נשאר ללא שינוי. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

אנחנו לא משנים. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

הוא יוכל להפקיד ולחדש את הרישיון ברגע שהוא. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

נכון מאוד. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

אנחנו לא משנים את המצב היום. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הערה חשובה. כן, עוד? סעיף הבא, בבקשה. תודה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

	הוראות מעבר
	24.
	(א) פטור שניתן לפי הוראות סעיף 5ב או 7ה לחוק העיקרי ערב תחילתו של חוק זה לשלוחה של מערכת הביטחון שהיא היחידה או יחידת סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותה בתחום ביטחון המדינה, יעמוד בתוקפו כל עוד לא בוטל על ידי שר הביטחון;

	
	
	(ב) צו רישיון לעניין דמוי כלי ירייה כאמור בהגדרה דמוי כלי ירייה כנוסחה בסעיף 1 לחוק זה, יפורסם בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. 

	
	
	(ג) צו הייבוא והייצוא (איסור ייבוא כלי איירסופט) (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 יעמוד בתוקפו עד לכניסתו לתוקף של צו ראשון לעניין דמוי כלי ירייה כאמור בסעיף 25(ב) כנוסחו בסעיף 22 לחוק זה, אך לא יותר מתשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה;



 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תשעה חודשים זה הצטברות של שלושה ועוד שישה?

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

כן. מקסימום תשעה חודשים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הבנתי. אני רק בודק שאני עדיין טוב במתמטיקה פשוטה. כן, תודה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

בעצם שני החידושים פה זה אחד שאנחנו אומרים שאנחנו קובעים הוראה שהצו הראשון שיגדיר את הדמוי ייצא, יתפרסם תוך שלושה חודשים. אם עשו את זה קודם, יעשו את זה קודם. ואז תתחיל הספירה של ששת החודשים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הספירה של שישה חודשים של ההתארגנות של המועדונים. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

כן, נכון. ובהמשך צו הייבוא והייצוא שהיום אוסר ייבוא כלי האיירסופט שכרגע הוא בתוקף עד 15 באוגוסט. למעשה אנחנו, כדי שלא ייצא תקופה שאין בה שום הוראה אנחנו מאריכים את התוקף שלו עד שייכנס לתוקף ההסדר החדש. שזה יהיה לכל המאוחר בתוך תשעה חודשים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

לא, השאלה מנגנון הארכה. הצו הוצא על ידי ועדת הכלכלה. זה מסונכרן?

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

הכנסת גוברת על שר הכלכלה ויכולה לקבוע. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הערה חשובה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

הוא לא יצטרך לבוא לפנות לוועדת הכלכלה. אם יפקע הצו הזה ועדיין לא תגיעו להסדרים, מכל מיני סיבות, אז יצטרך שר הכלכלה להחליט האם הוא מאריך את תוקפו של הצו מעבר לתשעה חודשים האלה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יפה. כן, חן?

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

בנוגע למוסד. אני התכוונתי שבמשרד הכלכלה או כייצוא 3,000 כלים, ממשרד הכלכלה. אבל יש המון כלים שהוברחו לארץ. בא אליי בן אדם ואומר לי אוקיי, אני רוצה להפקיד אותו אצלך במועדון? אוקיי, אם אני נותן לו מספר ותעודה אני מבצע פה עבירה. כי הוא ביצע את העבירה. 

 << אורח >> עמנואל לאיליאב: << אורח >> 

למה? 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

כי הוא ביצע את העבירה, הוא הבריח. 

 << אורח >> עמנואל לאיליאב: << אורח >> 

- - - מה הקשר? 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

אז אני יכול לעשות את זה? 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עמנואל. רגע, תקשיב, אני אתן לך להתבטא, אתה יודע. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

מה אני עושה במקרה הזה? ומה אני עושה ברגע שאני רוצה להוציא כלי לתיקון? אני גר בחיפה, הטכנאי שלי נמצא באשקלון. איך אני עושה, איך אני מעביר את הכלים האלה לטכנאי? 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן, מישהו יכול להתייחס לשאלות האלה של חן? חן שאל שתי שאלות. האחת היא מה קורה עם נשק שהוברח? מגיע עכשיו בן אדם שהבריח נשק. רוצה למסטב אותו אצלו. זה אחד. זה לא ב-3,000 כלים שמשרד הכלכלה יודע שיש פה, אלא בעשרות אלפים שאנחנו חושבים שיש. זה אחד. 

שתיים, שואל חן, אני יש לי מועדון בחיפה. הטכנאי שלי באשקלון. אני רוצה להעביר לו את הנשקים לטיפול או לתיקון. מה אני עושה? קדימה. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

קודם כל השאלה המרכזית שהוא שואל פה זה בעצם תהליך המסטוב והקמת מאגר המידע הלאומי. אני אומר בצורה פשוטה וברורה. ברגע שבעצם אנחנו מתחילים את המנגנון שתיארתי באריכות בדיון הקודם, ואני לא אחזור עליו, אנחנו בעצם עושים פה תהליך של נקרא לזה הכרה, זיהוי, חשיפה, של כל כלי האיירסופט שנמצאים במדינת ישראל. והאדם שמחזיק אותם בבית, בין אם זה, אין לי שום מושג איך זה הגיע אליו הביתה. אנחנו עושים פה תהליך של הסדרה. כלומר, הוא יצטרך להגיע למועדון מורשה, להזדהות, למסטב, לסמן ולהיכנס למאגר המידע שלנו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אנחנו מכשירים את השרץ?

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

התשובה היא כן. בעברית פשוטה התשובה היא כן. ומוטב כך מאשר אחרת. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אין לנו דרך לדעת. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

רציתי להשתמש בדוגמה הקיצונית הזאת של שרץ והכשרה. קיבלתי תשובה. הלאה. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

בראייה לאומית זה נכון ביותר. גם אם הדרך שהוא הגיע לארץ היא עקלקלה. זה הדרך הנכונה בראייה לאומית. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מה קורה עם הטכנאי באשקלון?

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

אז אין בעיה. יש לנו מנגנון של תעודת הרשאה, תעודת הובלה. זה מנגנון קיים. יש לנו מנגנון מוסדר בחוק כלי ירייה שקיים גם היום. וגם את הנהלים האלה אנחנו כבר גיבשנו לעניין דמוי כלי הירייה. זה פתיר לחלוטין. הם יקבלו מאתנו את כל ההדרכה. 

עולות פה הרבה שאלות ואני אומר דבר פשוט: ברגע שהחוק יעבור, יש לנו כוונה לשבת עם כל אותם מועדונים, בעלי מועדונים, לעשות להם הדרכה מסודרת במסגרת ההליך המקדמי. תקבלו מאתנו את כל המידע, הוא כבר מגובש אצלנו בנהלים מפורטים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני חושב שבזה הרגע הרגעת גם אותי. יפה מאוד. זה מאוד חשוב. בהחלה של חוק כל כך משמעותי של הכנסה של כל כך הרבה כלי נשק למאגר שלנו בידיעה, זה צעד מאוד חשוב. יפה מאוד ישראל. עוד הערות? בבקשה עמנואל. 

 << אורח >> עמנואל לאיליאב: << אורח >>  

שאלה קטנה. יש הרבה תחרויות בחו"ל. אוקיי? אף אחד פשוט לא העלה את הנושא הזה. מה קורה בעצם? איך אנחנו כבעלי מועדונים? אמיתי לגמרי. הייתה איזה פדיחה לפני שנתיים שלוש, משהו כזה. 50 כלים הלכו לטמיון. בדיוק, להוציא אותו לתחרות. אם זה מועדון יאפשר לעשות איזה שהוא מסמך מאורגן, בוא נגיד ככה, שקבוצה מהמועדון הזה יוצאת. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עמנואל, יש פה אנשים אינטליגנטיים, השאלה הובהרה. קדימה. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

האגף היום מנהל את הנושא של רישוי של כלי ירייה שמוענקים לספורטאים. שמחזיקים כלי ירייה על פי חוק. ויש לנו מנגנון מסודר מול התאחדות הקליעה וגם מול הספורטאים עצמם שמאפשר להם לצאת לתחרויות בין לאומיות עם רישיון מסודר של האגף, שמציגים אותו בשלטונות בכניסה וביציאה מהארץ. מסודר לחלוטין. וכך גם יהיה פה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הוא לא יגיע לנתב"ג ויובא למעצר. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

ממש לא. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

אני רק חייב להתייחס ולומר שלירי המעשי יש איגוד ויש איגוד בין לאומי וזה מוסדר. מה שלא קיים היום בעולם האיירסופט. ולכן צריך לראות שאנחנו לא מחילים את הדרישות האלה ואז אומרים להם אתם לא יכולים יותר לנסוע ולשחק. אנחנו צריכים להבין שאין איזה גוף בין לאומי שמרכז את הדבר הזה והתחרויות הן קצת יותר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן, יש לו עוד שאלה אחת. 

 << אורח >> עמנואל לאיליאב: << אורח >>  

יש הרבה לקוחות שבאים, רופאים מסורוקה, כי אני בדרום, הרבה אינטליגנטיים שמגיעים אליי, שהם אספנים של כל מיני סכינים, חרבות. והם שואלים אותי האם אני יכול להזמין להם כלי שדומה למשהו ממלחמת העולם הראשונה, דברים כאלה. אני מאוד רוצה להבין, האם אפשר לעשות משהו, איזה סימון שהוא אספן. להוציא את הפטיש, לא יודע מה. מערכת חשמלית. כי מה שמעניין אותו זה הגוף עצמו. אני באמת אשמח. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, לא, שאלה טובה. רק אני רוצה הערה אחת, לא כל מי שהוא לא רופא הוא לא אינטליגנט. 

 << אורח >> עמנואל לאיליאב: << אורח >>  

לא, אני אומר. הבנת אותי. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

פה לא מדובר בכלי ירייה, זה לא הנושא של החוק שלנו. אני אגיד הערה כללית מאוד חשובה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

זאת הערה כללית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי, כדאי שניתן את דעתנו גם לאספנים, לא רק למי שמשתמש בנשק. תחשבו על זה. 

 << אורח >> עמנואל לאיליאב: << אורח >>  

אבל אתם אמרתם שאפשר לקחת הביתה רק שני כלים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עמנואל, הבנו. עמנואל, די. תן להם לענות. יש למישהו איזה שהיא התייחסות עניינית כרגע?

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

רגע, אני אגיד אמירה כללית. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חברים. אמרתי לכם שאני לא יודע לשמוע שניים במקביל. נכון? אל תפריעו לי. בבקשה אור. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

אגף כלי הירייה הוא אגף ותיק מאוד. הוא פועל בעצם, חוק כלי הירייה הוא חוק מ-1949 ומאז הוא יודע לעשות רגולציה, זה מה שהוא עושה. הוא עושה רגולציה על כלי ירייה. הוא יודע לתת את המענים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

גם לאספנים. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

לכל הסיטואציות המשונות והבקשות וההזויות. וכל דבר, הדברים האלה שמגיעים יום יום בהיבט של כלי ירייה, נותנים להם את המענה. תוך איזון כמובן של ביטחון הציבור וזכות הקניין וכו'. אני, עוד לא הייתה לנו הרבה אינטראקציה עם בעלי מועדוני האיירסופט, אבל הם יראו שזה אגף שכן יש לו הרבה ניסיון ברגולציה. הוא יודע לעשות את ההגדרה הזאת, הוא יודע לתת את המענה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה רבה. סעיף הבא, בבקשה עידו. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

	הוראת שעה
	25.
	בתקופה של שנה מיום פרסומן של תקנות ראשונות לפי סעיף 7ט(ג)(3) כנוסחו בסעיף קטן (א3) יקראו את החוק העיקרי כך:

	
	
	(א)
	בסעיף 7ט - 

	
	
	
	(1)
	יקראו את האמור בסעיף קטן (א) כך: "לא ירכוש אדם דמוי כלי ירייה אלא על פי רישיון ולא יאחסן ולא יוביל אדם דמוי כלי ירייה אלא ברישיון או הרשאה";

	
	
	
	(2)
	בסעיף קטן (ג), בסופו יקראו "או יקבל אם קיבל הרשאה לכך בהתאם להוראות סעיף קטן (ג1).";

	
	
	
	(3)
	אחרי סעיף קטן (ג) יקראו: 

	
	
	
	
	"(ג1) ברישיון שניתן למועדון דמוי כלי ירייה לפי סעיף 7 יכול שיהיו הוראות בדבר מתן הרשאה לחבר הרשום באותו מועדון להחזיק, לאחסן, לשאת ולהוביל דמוי כלי ירייה מסוים לצורך אימונים, משחקים או תחרויות, בכפוף להוראות סעיף זה.

	
	
	
	
	(ג2) לא תינתן לאדם הרשאה כאמור בסעיף קטן (ג1) אלא אם קבע קצין משטרה כאמור בסעיף 11 כי אין מניעה למתן הרשאה כאמור מטעמים של שלום הציבור וביטחונו. 

	
	
	
	
	(ג3) השר, לאחר התייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה, רשאי, מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לקבוע את מספר ההרשאות המירבי לפי סעיף קטן (ג1) ואת תוכן הקצאתן, וכן תנאים והגבלות למתן הרשאה כאמור ולשלילתה אם חדרו להתקיים התנאים האמורים בסעיף קטן (ג2) ובסעיף קטן זה לנתינתה; השר יבחן מעת לעת את מספר ההרשאות שניתנו לפי סעיף קטן זה בהתחשב בטעמים האמורים ובמספר הבקשות שהוגשו. 

	
	
	
	
	(ג4) בתום עשרה חודשים מיום שהותקנו תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ג3) ידווח השר לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על מספר ההרשאות שניתנו לפי סעיף קטן (ג1) ועל מספר ההרשאות שנשללו בתקופה האמורה.";

	
	
	(ב)
	בסעיף 13(א), במקום "הנושא כלי ירייה" יקראו "הנושא";

	
	
	(ג)
	בסעיף 16(ב) - 

	
	
	
	(1)
	בפסקה (1), במקום "הרוכש, המאחסן או המוביל" יקראו "הרוכש" ואחרי "7ט(א)" יקראו "או המאחסן או המוביל דמוי כלי ירייה בלי שקיבל רישיון או הרשאה לכך בניגוד להוראות סעיף 7ט";

	
	
	
	(2)
	בפסקה (4); אחרי "7ט(ג)" יקראו "וללא הרשאה כאמור בסעיף 7ט";



 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הבהרה, משהו? אז בבקשה אור. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

בעצם הצעת החוק כפי שאושרה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה הקודמת של הכנסת ה-24 קבעה מנגנון הפיקוח באופן שכל כלי הירייה, כל דמוי כלי הירייה יישמרו אך ורק במועדונים. זו הייתה ההנחה המקצועית שאמרה זו הדרך למנוע זליגה. זו הדרך למנוע אובדן וגניבה. השר לביטחון לאומי קיבל פניות ממשתמשים של איירסופט שביקשו לאפשר לחלק לפחות מהמחזיקים להחזיק את דמוי כלי הירייה, את הכלים שלהם בבית. כדי להקל עליהם בעת שהם צריכים לצאת בעצם מביתם לאימון או למשחק. ולכן אנחנו החלטנו כן לאפשר מתוך איזה שהוא סוג של איזון, לקבוע איזה שהם מספרים מצומצמים שבהם כן יתאפשר לאנשים להחזיק את תעודות ההרשאה. יקבלו תעודות הרשאה להחזיק את הכלים האלה בבית. 

הנושא הזה, בגלל המורכבות שלו, בגלל שאנחנו צריכים לראות איך זה עובד ומה ההשפעות שלו על הזליגה וכו' אנחנו קובעים אותו כהוראת שעה לשנה אחת. במהלך השנה הזאת אנחנו נבחן איך זה עובד, איך זה נעשה. ונפקיד לקחים כדי לראות איך אנחנו מקבעים את זה או לא מקבעים את זה בהמשך, לפי התוצאות של הפיילוט, של הוראת השעה הזאת. 

בעצם כל הסעיף הזה הוא הסעיף שנכנס כהוראת שעה לשנה שהוא יאפשר תעודות הרשאה. שהמנגנון יעבוד בעצם בצורה כזאת: כמו שאמרנו בשלב ראשון, כל בעלי דמוי כלי הירייה מגיעים למועדונים, הם צובעים אותם. הם ממסטבים אותם, הם נרשמים במועדונים. בשלב השני אנחנו לאור ההערכה המקצועית שנעשה ביחד עם המשטרה עם גורמי הביטחון נקבע איזה שהוא סוג של מכסה, איזה שהוא סוג של הקצאה, מספר מצומצם. שהוא בעצם המספר שכוחות הביטחון, גורמי הביטחון יבואו ויגידו זה משהו שאנחנו יכולים להכיל אותו. מצד אחד לאפשר לשחקנים להחזיק את זה בבית, מצד שני שוב פעם, לא לאיין את כל החוק. ובתוך ההקצאה הזאת אנחנו נקבע, המשרד, אנחנו, כלומר המשרד יקבע את האופן שבו ההקצאות האלו יחולקו לאותם, לשחקנים שיבקשו לעשות את זה. ככל שזה יהיה בעצם הבקשות יהיו יותר מהקצאות אנחנו נראה איך אנחנו מצמצמים את זה עוד פעם. כי כל המטרה היא למנוע בעצם מהמון המון כלים להיות בבית. ובעצם המועדונים לפי ההנחיות שלנו הם אלה שיוציאו למי שקיבל את הזכות להחזיק בבית תעודות הרשאה. בתעודות ההרשאה בעצם יהיה כתוב שאותו אדם שמחזיק את תעודות ההרשאה לגבי הכלי המסוים הזה יכול לקחת אותו הביתה. יכול לצאת איתו ויכול לקחת אותו לאימונים, משחקים ותחרויות כפי שנקבע. בעצם הסעיף הזה מגדיר את המנגנון הזה של תעודת ההרשאה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

קיבלתם מחמאה מקודם על זה שאתם הולכים לעשות את ההשתלמות הזאת ואני אתן לכם עוד מחמאה. העובדה שבתוך החוק הכללתם חלק שהוא הוראת שעה כדי לבחון את הדברים האלה, מאוד חכם. יפה מאוד, כך צריך לעשות. הלוואי והיינו עושים את זה בעוד כמה מקומות. 

הערות, הסתייגויות, בבקשה, מישהו? בבקשה, כן. 

 << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>  

שמרית גולדנברג, משרד המשפטים. למעשה המנגנון שמוצע כאן, מנגנון של הרשאה על ידי מועדון של דמוי כלי ירייה הוא מנגנון חריג בחקיקה. כי אנחנו למעשה מאפשרים כאן מתן הרשאות על ידי גורם פרטי, עסקי, אזרחי. אנחנו כמובן מבינים את החשיבות של ההסדר ואנחנו מבינים שההסדר בוצע כאן במסגרת של הוראת שעה, אנחנו ערים לדברים האלה. יש עדיין היבטים שאנחנו חושבים שחשוב שהוועדה תהיה ערה להם ואני אנסה להתייחס בקצרה. 

בחקיקה יש מנגנונים, יש חוקים שיש בהם מתן מעמד לגורמים פרטיים. אבל זה נעשה בתוך מעטפת של הסדרים שנועדה לתת מענה לקושי שבסיטואציה הזאת. הסדרים של ניגוד עניינים, החלת ההוראות שחלות על עובד ציבור. ולמה? החשש הוא משימוש לא נכון בשיקול הדעת שניתן לגורם הפרטי הזה. ולכן נדרשת המעטפת הזאת של ההסדרים שהיא תבטיח יישום נכון של שיקול הדעת של המנגנון. בהצעה הזאת אין מנגנון כזה. היא חסרה את כל הערבויות האלה להפעלה של שיקול הדעת במתן של הרשאות. דבר שברגיל נעשה על ידי הרשות. וזה קושי. 

אנחנו באמת חוששים, ואני חשוב לי להבהיר מראש, אני לא מבקשת להטיל כאן דופי באף אחד. אבל כשמגבשים חקיקה צריך לתת מענה גם לסיטואציות הקיצון ולסיטואציה שבה דברים משתבשים. ובהצעה הזאת, לדעתנו, אין את המנגנונים שיבטיחו שמצבים של שימוש לא נכון בשיקול הדעת, חשש לפעמים לשחיתות. כל מיני סיטואציות שיכולות להיות, שיהיה להם מענה. ההצעה חסרה בהיבט הזה. 

אני אגיד עוד דבר. אנחנו חושבים, מכל הסיבות האלה שאני ציינתי אנחנו סבורים שהתקנות בהיבט הזה צריכות גם לעבור אישור ועדה. יש כאן בכל זאת איזה שהוא משהו שהוא מאוד מאוד חריג. והדרך לפקח על היישום של המנגנון הזה זה על ידי זה שהתקנות יבואו לוועדה ויבטיחו שכל שיקול דעת שיופעל כאן יהיה טכני. שהוא לא יהיה שיקול דעת מהותי. זה בתמצית. אם יהיה צורך אני אשלים בהתאם להתייחסויות. 

 << אורח >> עמנואל לאיליאב: << אורח >>  

אבל אם זה יהיה דרך מערכת שאנחנו מזינים תעודת זהות של אותו לקוח, או שיהיה ירוק, הוא מראה לי במחשב, או אדום. 

 << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>  

אני אסביר את הנקודה הזאת. אז אני אסביר מה החשש האפשרי. 

 << אורח >> עמנואל לאיליאב: << אורח >>  

אני מנסה להבין. 

 << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>  

אני אתן דוגמה. מועדון מקבל הקצאה של X הרשאות. הוא צריך לחלק אותן. הוא בודק האם יש מניעה מבחינת המשטרה שאדם פלוני יקבל את ההרשאה, כן או לא. מקבל. אני מניחה שהוא נותן את ההרשאות אך ורק לאנשים שאושרו על ידי המשטרה. אבל השאלה היא כשיהיו לו למשל שתי הרשאות ויגיעו ארבעה אנשים, למי הוא נותן? האם הוא יוסיף תנאים שהם לא ענייניים? האם הוא יבצע אפליה באופן שבו הוא מחלק את ההרשאות האלה? יכולות להיות כאן כל מיני סיטואציות. איך הוא יחליט למי הוא נותן את ההקצאה המוגבלת של ההרשאות מבין האנשים שכן עומדים בכללים. כי אנחנו מניחים שכולם יעמדו בדרישות החוק. זה החשש שאנחנו חוששים ממנו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

שאלות מצוינות. זה מחדד את העניין. בואו, אנחנו נשמע את התשובות. אני לא אשאיר את השאלה הזאת באוויר. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

אז ההערה הזאת היא בהחלט מאוד מאוד חשובה, כי זה גם חשוב שזה ייאמר לפרוטוקול. לא יהיה שיקול דעת למועדונים בחלוקת ההרשאות האלה. בסדר? החלוקה תיעשה לפי פרמטרים אובייקטיבים מוחלטים שיקבע המשרד. הפרמטרים האלו הוחלט שייקבעו בתקנות. מכיוון שבעצם אין שום שיקול דעת למועדונים אז אנחנו סברנו שלא בהכרח שיש צורך באישור הוועדה. אם הוועדה חושבת שזה נכון שהיא תבחן שאכן מדובר פה בפרמטרים אובייקטיביים, בחלוקה שוויונית וכו', אין לנו התנגדות לזה שהוועדה תאשר את התקנות האלה. אבל כיוון שהתקנות יקבעו את חלוקת ההרשאות בצורה מאוד מאוד אובייקטיבית, ללא שיקול דעת לבעלי המועדונים, אז בעצם אין צורך. אנחנו לא רוצים גם לשים את בעלי המועדונים בסיטואציה הזאת שבה מגיעים אליהם שני אנשים והם צריכים להחליט ביניהם. זה גם לא הוגן מבחינתם. 

לכן התקנות יקבעו בצורה מאוד ברורה את אופן חלוקת ההרשאות האלה. ככל שהוועדה תסבור, זה בהחלט אפשר לאשר את זה כאן את התקנות האלה. ומבחינתנו זה בהחלט נותן מענה מספק. 

 << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>  

אני אשלים במשפט שאנחנו שמחים לשמוע שלא תהיה הפעלה של שיקול דעת מהותי ושהתקנות יסגרו את זה. אנחנו כן סבורים שבמצב כזה וכדי להבטיח שבאמת לא יהיו שיקולים נוספים, החוק יבהיר בחקיקה הראשית שלא תהיה אפשרות להוסיף על התנאים שנקבעים בתקנות. כדי שבאמת אדם יפעל לפי התקנות, אבל יוסיף עוד תנאים עליהם. זה דבר שצריך להבטיח. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בסדר גמור. אני לא רואה פה התנגדות ואני אוסיף את ההתייחסות שלנו פה עם עידו, עם היועץ המשפטי. אנחנו, אתה רוצה להגיד את זה? תגיד בבקשה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

קודם כל, גם כשקיבלנו את ההצעה הראשונה היא בהחלט יוצאת דופן ואנחנו לא מקלים ראש בהערות שהעלה משרד המשפטים. יש, היא מעלה הרבה חששות, אני מסכים. אני כן חושב שכשאנחנו קובעים את זה כהוראת שעה לשנה שהיא נדרשת גם מאחר שאנחנו לא יודעים בכלל בפני מה אנחנו עומדים. לא יודעים איזה כמויות. אף אחד לא יודע באמת כמה דמויי כלי ירייה מסתובבים בחוץ. אף אחד לא יודע כמה ירצו להחזיק אצלם, כי גם להחזיק בבית זה לא פשוט. יידרשו כל מיני אמצעי בטיחות. כמה ירצו להציב במועדונים. ולכן היצירה של המנגנון הזה כפיילוט לשנה הוא חשוב בעיניי לאפשר לנו להתמודד עם הדבר הזה, שהוא פשוט דבר חדש. ובסך הכול אנחנו גם מטילים פה חובות שלא הטלנו בעבר. אנחנו לוקחים דבר שהיום הוא חוקי לגמרי והופכים אותו למשהו שהוא אסור. והשלב הזה יכול להיות שלב ביניים בהיערכות. בסופו של דבר יוחלט, אם זה עבד אולי אפשר יהיה להרחיב אותו. אם זה לא עבד, אולי אי אפשר יהיה להמשיך אותו. זה דבר אחד. 

לגבי אישור ועדה: אני חושב שבגדול רוב הדברים אכן זה יסייע אם יהיה אישור ועדה לתקנות בנושא של אופן הקצאת המשאבים, קביעת התנאים והמגבלות. לגבי המכסה, לפחות כל עוד אנחנו בתקופה של הוראת שעה, אני חושב שכן נכון שהדבר הזה יהיה יותר גמיש. כי אנחנו, שוב, אנחנו במצב של אי ודאות ולכן את מספר ההרשאות אני כן הייתי משאיר לשר ללא אישור הוועדה. 

 << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>  

אני התייחסתי לתנאים בעיקר. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

כן. שאם אחר כך זה יעבור להוראת קבע אז אנחנו נחשוב אחרת. אבל הדברים יהיו יותר ברורים ומוסדרים אנחנו נחשוב אחרת. אבל בשלב הזה לא. 

עוד דבר, במסגרת השיח בינינו אתם הצעתם את האפשרות לבקש לעיון מחדש בהחלטה. זאת אומרת, אם מישהו נראה שהוא נפגע מההחלטה שלא לתת הרשאה, לאפשר לו להגיש לרשות המוסמכת בקשה לעיון מחדש. א

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

כל המנגנון של הערר והעתירה שקיים בחוק כלי ירייה נשמר גם כאן. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מצוין. 

 << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>  

אז צריך להחיל אותו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אנחנו משאירים, ההערה מקובלת. אנחנו נשאיר את זה או נכניס את זה שיש אפשרות לבן אדם שלא קיבל אישור לערער או להגיש בקשה חוזרת. בהחלט כן. 

 << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>  

אני רק ברשותך עידו אוסיף משהו, בהתייחס למה שאמרת. אנחנו ערים לחלוטין לרעיון של מה עומד מאחורי הוראת השעה. אני אגיד שני דברים: קודם כל, הוראות שעה לפעמים גם מוארכות ולוקח זמן עד שלומדים, עד שתופעות של נניח שימוש לא נכון וכדומה, עד שהן צפות. ולכן צריך שיהיה מנגנון מראש לסיטואציה שאנחנו יודעים מראש היא מורכבת. זה הרעיון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בסדר גמור. מצוין, קיבלנו. אורי, בבקשה. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

רציתי רק להגיד האם אתם רואים בתהליך ההרשאה כמו שאמרתם לבוא להזדהות, להירשם, לסמן. גם זה עוד לא כל כך ברור מה זה אומר לסמן. למסטב זה יותר ברור, לשים מספר. מה זה לסמן לא כל כך ברור, אבל אני מניח שנקבל על זה הנחיות. איך אתם רואים את התהליך בעיניים שבין זה שבן אדם בא להסדיר את עצמו לבין זה שאתם קובעים האם מותר לו לקבל את הרשאת הנשיאה? עד אז הוא צריך להפקיד את זה ולחכות שתחליטו לגביו? או שהוא מחזיק את זה בבית ואז אתם מודיעים לו או שאתה מעביר את זה למועדון או שתשאיר את זה אצלך?

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

אני חושב שהצגנו בדיון הקודם את הרציונל ואת סדר הדברים. אני אחזור על זה בקצרה. סדר הדברים, ראשית קודם כל, זה רישוי המועדונים ובתי המסחר על פי כל הפרמטרים. השלב השני זה פרויקט ההפקדה, שהוא פרויקט ליבתי. הוא עומד בבסיס ההסדר על מנת לעצור את ההחזקה הפרטית. זה פרויקט גדול, מורכב, שבעצם אנחנו נצא בקמפיין לציבור ולהגיד לכל אדם שמחזיק בכל אופן - - -

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

קודם כל לוקחים מכולם?

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

התשובה היא חיובית. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

ואחרי זה משחררים. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

התשובה היא חיובית. קודם כל הפרויקט של הפקדה, סימון, מסטוב, צביעה, כדי למנוע שימושים פליליים וכו'. במקביל יהיה תהליך של מתן הרשאות. אנחנו לא באים ואומרים קודם כל נסיים את שלב ב'. המעבר לשלב ג' יכול להיות משולב לאותם אנשים שהוגדרו על ידינו כברי נשיאה במסגרת החזקה פרטית. זה יהיה תהליך משולב במסגרת שלב ב'. אבל ראשית התהליך מחייב הפקדה, סימון, הקמת מאגר מידע לאומי. ובמקביל מנגנון ההרשאות. זה סדר הדברים כפי שתיארנו בפעם הקודמת. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

זה כן, זה אני הבנתי. אבל תבינו שמבחינה עסקית אתם אומרים את הדבר הבא: אין לנו מושג כמה אנשים יגיעו וכמה אנשים ירצו לאחסן. לכן מבחינת מועדון תכינו שטח בלתי מוגבל. תאחסנו כמות לא ידועה של כלים, שמתוכם בעצם אנחנו באיזה שהוא שלב ניתן לכם, ניתן לאזרחים הרשאת החזקה פרטית. קודם כל, איפה לא התחייבות התקופה. בעצם אתם אומרים לשחקן תפסיק לשחק, לא יודע, לאיזה שהוא זמן, עד מתי שנחליט. ומתי שנחליט אנחנו נשחרר או שלא. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

תראו, יש פה אי ודאות בכל התהליך הזה, זה ברור לחלוטין. אנחנו מתחייבים להיות יעילים ביותר באופן הבא: ברגע שיפקידו במועדונים, יעברו את התהליך שתיארתי, במקביל אנחנו נאפשר ראשיתו של תהליך מתן ההרשאות. האם תהיה פה פאוזה? אנחנו נרצה לצמצם אותה ככל הניתן. אבל ראשית הצירים זה הסדרה, כדי למנוע אי הבנות, ראשית הצירים זה בעצם ההפקדה, הסימון, הקמת מאגר המידע הלאומי. כי זה התשתית מבחינה לאומית ביטחונית שעומדת בבסיס היכולת לתת הרשאות. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

לא חייבים לחבר את ההפקדה לסימון ורישום. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

אורי, אף אחד לא מחייב אותך להחזיק יותר כלים ממה שאתה יכול להחזיק. אין פה הוראה בחוק שאומרת לא משנה כמה כלים יבואו, אתה חייב לתת להם מקום. בשלב מסוים, ברגע שנגמר לך המקום תגיד. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

מה עושה עם זה חוקי? 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

שחקנים ילכו למועדונים אחרים. ויש לי תחושה שככל שבאמת - - -

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

אין עוד מועדונים שאפשר. אני לא יכול להפקיד יותר מ-100, סתם דוגמה. אני לוקח 100 צלפים להפקדה. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

זה היתרון שלך כגורם עסקי. אתה מתנהל לפי הגורם העסקי שלך. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

הדרישות שלכם. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

ישבו אתכם, יראו לכם את הנהלים. בסדר? הכול יהיה בצורה מסודרת, ישמעו אתכם. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חן, מה שאנחנו אומרים בצורה לא רשמית, כי אנחנו לא יכולים להיכנס לכם לכיס. 

 << אורח >> עמנואל לאיליאב: << אורח >>  

כבוד יושב הראש, מפספסים פה נקודה. מה שיקרה, אני יכול להגיד לך. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עמנואל, תן לי להשלים משפט. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

אני מעדיף להישאר עם משרד הכלכלה וכל הכלים שאני מקבל מהם, בייבוא, שיישארו אצלי. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

אתה תוכל להישאר במצב הזה, שלומי. זה מה שאמרנו. אתה תוכל להישאר ככה. אתה יכול להחליט שלא להתעסק בדמויי כלי ירייה ולא להיכנס לרגולציה של אגף כלי ירייה. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

אני רוצה להישאר עם משרד הכלכלה. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

הכול בסדר, כל אחד יבחר מה הוא עושה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

משרד הכלכלה לא נעלם, הוא ממשיך לעבוד. מה שאני מנסה לומר בשפה מאוד ברורה, אם אני הייתי בעלים של מועדון ומחר בבוקר היו באים אליי אותם לקוחות הקבועים שלי ורוצים להפקיד את הנשק, כי אין להם ברירה כרגע עד שהוא לא ממוסטב ולא מסומן ולא הכול, אני הייתי גובה מהם כסף תמורת זה שהם שמים את זה אצלי. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

אוקיי, זה ברור. כי אני צריך לבטח. אני טוב לי עם משרד הכלכלה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עמנואל, אצלי מדברים עם רשות, לא בלי רשות. תודה. כן?

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

אני טוב לי עם משרד הכלכלה. כל הכלים שאני מייבא ממוספרים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני לא עוצר אותך לעבוד מולם. כל מה שאתה צריך לעבוד מולם, תעבוד מולם. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

מספיק לי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אם יש לך כלי נשק שניתנים להסבה, יש לך גורם - - -

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

זה לא. זה אני גם לא מזמין ואני גם לא מוסמך לזה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יפה מאוד. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

אבל בזה עוסק הדיון, שלומי. אז הכול בסדר. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

הכול בסדר איתי. אני מדבר לגבי הכלים שהגיעו מבחוץ אליי להפקדה. איפה אני אשים אותם?

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

אתה יכול שלא לקלוט אותם. אתה לא חייב לקלוט אותם, שלומי. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

לא, אני לא מדבר. מדברים על הכלים הרגילים. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

שלומי, שלומי. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

נראה לך שאני, מי שיש לו כלי כזה יביא את זה אליי?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חן, חן. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

שלומי, אתה לא תהיה חייב לקלוט את זה, הכול בסדר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עמנואל, אני אתן לך, שנייה. תמתינו. אתם כל הזמן מערבבים בין התחומים. ייצא הצו של המשרד לביטחון לאומי. יגדיר את אותם נשקים שהם ניתנים להסבה וצריכים להיות בפיקוח. כל מה שהוא לא יגדיר יש משרד הכלכלה. תורידו את הטון, חברים. אף אחד פה לא יושב לכם על הזנב, למי שיש זנב. בסדר? בואו נעצור את זה. דובר אחרון, עמנואל. אחרי שהוא יסיים אנחנו יוצאים להפסקה של רבע שעה. יהיו פה דין ודברים בין המשפטנים, נסגור את הסעיפים הקטנים. חוזרים לכאן להצביע. החוק יעלה עוד המושב הזה למליאה לקריאה שנייה ושלישית. בבקשה עמנואל. 

 << אורח >> עמנואל לאיליאב: << אורח >>  

ישראל ואור, מה שיכול להיות במצב הזה, אני לא יודע אם חשבתם על זה או לא, אני כשחקן, סתם היפותטית עכשיו אני אומר לכם. אתם יודעים מה הייתי עושה? הייתי מגיע למועדון קודם כל, מנסה להגיש את הבקשה. רואה יש לי אור ירוק, אחרי זה מביא למסטב את הכלים. אם אני אקבל אור אדום, אני אמכור אותם לשוק השחור. אתם מבינים מה קורה? איפה אתם מפספסים את זה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, אנחנו לא מפספסים, עמנואל. אתה מפספס. כי אמר לך ישראל, עמנואל. אתה רוצה להתווכח איתם או איתי? אמר לך ישראל מקודם אין בעיה. אז יבוא מי שנמכר לו הנשק לעשות את התהליך האחר. כי אנחנו, לצערי, במילה לא נחמדה, מכשירים את השרץ. כלומר, לוקחים גם את אותם נשקים לא חוקיים או כל דבר אחר וממסטבים אותם כדי שהם יהיו מעכשיו חוקיים. זה הרעיון. גדול, אני לא אוהב את זה. אבל זו הדרך הנכונה לשלוט במה שקורה בשטח. בבקשה. 

 << אורח >> פקד אורי בוצומנסקי: << אורח >>  

אני רוצה להתייחס למספר הערות והבהרות לגבי סעיף בדיקת המסוכנות של המשטרה. ספציפית לעניין ההרשאה זה סעיף קטן (ג2) לעניין רישוי כלי ירייה. זה התיקון שמבצעים לסעיף 11. רק נרצה להבהיר שבעצם שינוי קביעת המשטרה כגורם קובע ולא ממליץ לא ישנה את התהליך שקיים היום לגבי עררים ועתירות. יהיה מול הרגולטור. המשטרה לא יכולה לעבוד כמובן מול גוף פרטי ולהעביר את ההנמקות לסירוב. אז זו רק הבהרה אחת. 

לגבי כמות בדיקות המסוכנות לעניין מתן ההרשאות. נרצה רק להבהיר שהמשטרה לא יכולה, נניח יגישו 20,000 בקשות לקבלת הרשאה להחזיק ולשאת דמוי כלי ירייה, המשטרה לא יכולה לעמוד בכמות כזאת של בדיקות. המטרה היא שהמשטרה תבדוק רק את אלו שעומדים למעשה בתנאי הסף, בתנאי הסף האחרים ועל פי הקריטריונים שייקבעו בתקנות יכולים לקבל הרשאה. רק אלה, בהתאם לכמות המכסה שתיקבע, זה כמות הבדיקות שמחלקת מענה אזרחי, שנמצאים כאן, יבצעו. אתם יכולים להרחיב. 

 << אורח >> רפ"ק יובל קוקוש: << אורח >>  

אם יורשה לי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

רגע, יורשה לך, תן לו רק לסיים. 

 << אורח >> פקד אורי בוצומנסקי: << אורח >>  

לא, לא, בנקודה הזאת. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יש לך עוד משהו חוץ מזה?

 << אורח >> פקד אורי בוצומנסקי: << אורח >>  

כן, אבל קודם אני אבקש שהוא יתייחס לנקודה הזאת. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אוקיי. כן, בבקשה. 

 << אורח >> רפ"ק יובל קוקוש: << אורח >>  

אוקיי. אז אני, כפי שאורי אמר, יובל. מענה אזרחי. אנחנו אמונים בעצם על התחום של הערכת המסוכנות הפלילית במשטרת ישראל. הערכת המסוכנות היא הערכת מסוכנות מלאה. הכוונה - - - מודיעין. הבדיקות האלה אורכות זמן. ועל פי ניסיוננו במהלך תקופה של שנה לצורך העניין, אנחנו לא נוכל לערוך - - -. אנחנו יכולים לעמוד בסדר גודל, אני לא רוצה לזרוק מספר סתם, כ-1,500 בדיקות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אוקיי. כן?

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

אני רק אציין הערת אגב שהיה דיון בראשות השר לפני מספר ימים, כולל מפקדים הבכירים, ראש אח"מ וכו'. והנושאים התפעוליים של תגבור המשטרה בתקנים וכו' לעניין נגזרות החקיקה הזו עלו בדיון עם השר. והשר הבטיח לתת מענה גם לאגף וגם למשטרת ישראל. אז הנושאים האלה מטופלים אצלנו ברמת שר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, אין לי שום ספק, אנחנו לא נכניס את עצמנו למלכוד. אף אחד מאתנו לא רוצה להגיע לשם. עוד משהו?

 << אורח >> פקד אורי בוצומנסקי: << אורח >>  

דבר אחרון. בסעיף 11, לעניין רישוי כלי ירייה, כפי שאמרתי משנים למעשה את מעמד עמדת המשטרה מהמלצה, כפי שקבוע היום, לקביעה. ורצינו לבחון אפשרות לעשות איזה שהיא הבחנה בין רישוי פרטי לרישוי ארגוני. כלומר, שעמדת המשטרה תהיה קביעה לעניין רישום פרטי. אבל ככל שמדובר, לצורך העניין, במפעל - - - שם הרגולטור צריך לשקול שיקולים רחבים יותר, אז מעמד עמדת המשטרה יישאר כהמלצה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מצוין. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

לא נפתח את זה עכשיו. אנחנו כן נשאיר את המצב ככה. כן אני חייב איזה שהוא חוב לבקשת המשטרה. פעם שעברה לא הייתי ברור ואני מבהיר את זה. גם היום, גם אחרי שבעצם המלצת המשטרה תהפוך להיות קביעה האם לאדם יש מסוכנות והוא מנוע מלהחזיק, אני אומר, כלי ירייה. גם דמוי כלי ירייה. אבל לצורך העניין גם כלי ירייה וגם דמוי כלי ירייה. אז כמו שאמרנו, אנחנו הופכים את זה לקביעה. המשטרה היא זו שאחראית לקבוע. ועדיין ההליך ייעשה מולנו, מול האגף. זאת אומרת, גם במקום שבו המשטרה קבעה שיש מסוכנות ועל כן האגף הוא זה שסירב, כן? הערר ולאחר מכן העתירה ייעשו מולנו. כמובן שהמשטרה מעורבת. אבל זה בהחלט האחריות שלנו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יפה מאוד, כך צריך להיות. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

אני רוצה רק להעיר עוד הערה בנושא הזה. אחרי הדיון הקודם אני הלכתי ובדקתי קצת את הנושא. ואכן באמת בכל המקרים שבהם המשטרה קבעה שלא, האגף לא סתר את המשטרה וקיבל את ההחלטה. אגב, מצאתי גם פסקי דין שבית משפט מתח ביקורת על ההתנהלות הזאת. אגב, זה היה גם טרום תקופת ישראל, יאמר לזכותו, וזה לא משהו שהתחיל בתקופתו. מאחר שכממונה על הנושא עליו להפעיל שיקול דעת ולא סביר שבכל המקרים לחלוטין עמדת המשטרה התקבלה כמו שהיא ולא הופעל שיקול דעת. כמו שאמרתי, מקרים שיכולה להיות איזה שהיא עבירה מינורית מהעבר. יכול להיות מאבטח, ככה נתנו לי דוגמה אחרי הדיון, שלמשל המשטרה אולי תקבע שהוא מסוכן כלפי הבית. אבל האגף יוכל להתיר לו לעבוד חמוש בשעות העבודה שלו ולהשאיר את הנשק באותו תחום החברה או להפקיד אותו בסיום. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא ניכנס לדוגמאות. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

אני אומר, ברגע שאנחנו נשאיר את ההחלטה אך ורק, ונקבע את המלצת המשטרה, כמו שאמרתי, אנחנו למעשה נמנע אולי מאותם אנשים את היכולת להתפרנס. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בסדר, אבל אנחנו לא - - - ככה. הם לקחו את נושא הערעור אליהם. 

 << אורח >> איציק צ'יפרוט: << אורח >>  

את הערעור כן, אבל עדיין מקבעים את מעמד ההמלצה. גם כאן בנושא כלי הירייה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כי אי אפשר ששני גורמים יתנו המלצה, זה הכול. מאוד פשוט. כן, עוד? כן, בבקשה. 

 << אורח >> רפ"ק בני סלומון: << אורח >>  

המנגנון שאורי דיבר עליו, בנוגע לקביעה של המשטרה. אז יש את סעיף 5 שמדבר על מה שעושה מחלקת מענה אזרחי, של כלי הירייה לבין אדם פרטי וכלי הירייה הארגוני שניתן לבן אדם פרטי במסגרת החברות אבטחה או המפעלים הראויים שנותנים להם. שזה הוחלט שזה יהיה קביעה. כי זה, שיקול שעוסק בבן אדם. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ברור, בואו נתקדם. 

 << אורח >> רפ"ק בני סלומון: << אורח >>  

אבל יש בנוגע לחברות, למפעלים ראויים, ליישובים. שיקול הדעת של הרגולטור הוא הרבה יותר נרחב. וכאן אנחנו סבורים שלגבי שישאירו סעיף 5, זה יהיה קביעה. כל יתר הסעיפים, כי מה שמוצע בחוק זה מסעיף 3 עד סעיף 10. כל יתר הסעיפים של מ-(3) עד (10), למעט סעיף (5) שזה יהיה המלצת קצין המשטרה וקביעת האגף. כי הוא בסופו של דבר רגולטור ואם ניתן את שיקול הדעת הזה למשטרה אז בעצם אנחנו הופכים להיות הרגולטור. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הנקודה הובהרה. כן ישראל?

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

אני הבהיר. מה שבני אומר זה בעצם המשטרה באה ואומרת שההמלצה שלהם שמבחינתנו הופכת לקביעה נוגעת לבדיקת המסוכנות בלבד ולא ליתר ההמלצות. כי בעצם בחוק כלי ירייה יש היום מנגנונים שונים שהמשטרה מעבירה לנו המלצה בתהליך הבדיקה. כגון הקמת יישוב ראוי, מפעל ראוי וכו' וכו'. גם בדברים האלה משטרת ישראל מעבירה לנו המלצה. אז בני אומר, בצדק רב, שבמקרים האלה ההמלצה המשטרתית תישמר כהמלצה. ואני או הממונים מתחתיי יהיה להם שיקול הדעת לבחון ולשקול את מסכת השיקולים הרחבים. והתשובה שלנו היא ברורה לחלוטין. אנחנו עסקינן בהמלצת משטרת ישראל לעניין המסוכנות הפלילית גם במסגרת מה שנקרא הרישוי הפרטי וגם ברישוי הארגוני. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אוקיי. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

מניח את הדעת, בני?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הטוב ביותר שיכולת להשיג עכשיו. מכובדי, אנחנו יוצאים עכשיו לרבע שעה הפסקה. בתום רבע שעה זו של התייעצות בתקווה שאכן ייצא עשן לבן, אנחנו נתכנס פה חזרה להצביע על קבלת הצעת החוק ולהעביר אותה לקריאה שנייה ושלישית. אז אנחנו נתכנס פה בשעה 10:50. הזמן שלכם, בבקשה. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:37 ונתחדשה בשעה 11:04.) << הפסקה >>  


 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מכובדי, נתתי לכם קצת יותר מרבע שעה. אני מקווה שהצלחתם להגיע לעמק השווה בכל או ברוב הנושאים. עידו, בבקשה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

אוקיי. תיקון ראשון בסעיף 16 שמתקן את סעיף 14 בעניין הפקדה. אז הכלל יהיה שבאמת הפקדה תהיה במשטרה. אבל לעניין דמוי כלי ירייה קצין משטרה יהיה רשאי להורות על מסירתו למועדון לדמוי כלי ירייה וימסור על כך הודעה לראש האגף. אם המשטרה רואה שיש לה בעיה עם האחסון היא תוכל להורות להפקיד את זה במועדון אחר. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

רק מועדון בעל רישיון כמובן לאחסון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ברור. יש הסכמות. סעיף הבא. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

רגע, עוד בסעיף הזה. בהוראת השעה אנחנו נקבע את זה גם לגבי דמוי כלי ירייה שיש לו הרשאה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יפה מאוד. סעיף הבא. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

אוקיי. תיקון שני, בסעיף 21 שמתקן את סעיף 20 לחוק כלי ירייה. בנושא ראיות. התעודה שקצין משטרה יכול לחתום עליה שמאשרת שכלי מסוים הוא כלי ירייה יוכל אותו דבר לעשות גם על דמוי כלי ירייה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יש הסכמות על הסעיף הזה? תודה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

אוקיי. הסעיף האחרון זה סעיף של הוראת השעה. יש הרבה דברים שיש עליהם הסכמות. יש נושא אחד שלא. מה שמוסכם, בסעיף קטן (ג)(2). אנחנו נבהיר בסוף שבהתאם לתנאים ולהגבלות שנקבעו לפי סעיף זה ולפיהם בלבד. כלומר, לא יהיה אפשר להציב שוב הגבלה אחרת. אנחנו נוסיף הוראה שאם סורבה בקשה למתן הרשאה רשאי המבקש לפנות אל הרשות המוסמכת לבקשה לעיון חוזר והיא רשאית לאשר את ההחלטה, לשנותה או לבטלה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יפה מאוד. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

אנחנו נוסיף הוראה שהרשות המוסמכת תפקח על מועדון דמוי כלי ירייה שקיבל רישיון לפי סעיף 7 ותקיים בקרה על פעולותיו, לרבות לעניין עמידה בתנאי הרישיון ומתן הרשאה כאמור בסעיף קטן (ג)(2). 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מצוין. זה אני מבין תרומתו של משרד המשפטים? כן, בבקשה. 


 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר > 

כן. התקנות למעט לעניין מספר הרשאות המירבי, תקנות יהיו באישור הוועדה. זאת אומרת התקנות לעניין אופן הקצאת ההרשאות, תנאים והגבלות למתן הרשאה ולשלילתה. 

והנושא היחיד שיש לגביו מחלוקת הוא בקשת משרד המשפטים להוסיף הוראה שאומרת כך: מי שעוסק במועדון לדמוי כלי ירייה ומתן הרשאות לפי סעיף 7ט דינו בפעולות למתן הרשאות כאמור כדין עובד הציבור לעניין חיזוקים אלה. חוק שירות הציבור (מתנות) התש"ם-1979 וחוק העונשין התשל"ג-1977 הנוגעות לעובדי ציבור. 

 << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>  

והנושא של ההוראה שעוסקת באיסור על משוא פנים, חובת פעולה בתום לב. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

חוזרים לזה? אוקיי. ומבקשים להוסיף הוראה שמי שעוסק במועדון לדמוי כלי ירייה במתן הרשאות לפי סעיף 7ט יפעל במתן הרשאה בתום לב, בהגינות, ללא משוא פנים וללא אפליה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יש לנו בעיה עם הסעיף הזה?

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

מבחינתנו, כפי שגם אמרתי קודם, אין שיקול דעת למועדונים. אנחנו לא רוצים להשאיר שיקול דעת למועדונים. ולכן אנחנו לא רוצים גם שישתמע שיש להם את שיקול הדעת. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

המילה "משוא פנים".

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

בדיוק. הסעיף הזה בעצם בא ואומר יש להם את שיקול הדעת, הם רק ישתמשו בשיקול הדעת שלהם ללא משוא פנים ושוויון וכו'. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הבנתי. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

אנחנו לא רוצים להטיל עליהם את האחריות הזאת. כן? אנחנו רוצים שזה באמת יהיה באופן אובייקטיבי. לכן אנחנו גם מוכנים להביא את זה פה לוועדה, שהוועדה תוודא שזה נעשה לפי תנאים אובייקטיביים, חד משמעיים, בלי שיקול דעת של בעלי המועדונים. 

 << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>  

אני אגיד, לנו לא מוכר מודל כזה שבו ניתנת לגורם עסקי, פרטי, בפועל סמכות של רשות שלטונית. וזה לא מגיע יחד עם מעטפת של הסדרים שאמורה להבטיח את אופן הפעלת הסמכות. אנחנו לא מכירים דבר כזה. אנחנו חושבים שזה דבר שהוא - - -. גם בהינתן התיקונים שהוכנסו, שהם משמעותיים וחשובים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני חושב שהתיקונים שהוכנסו הם משמעותיים. אני לא רואה בסעיף הזה איזה משהו שהופך את הגלגל או מאפשר פה עכשיו פריצות. אבל זאת זכותכם לחשוב כך. ישראל, רצית להעיר משהו?

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

לא, אני חושב, החשש של משרד המשפטים הוא ברור לנו. אבל אנחנו מתחייבים לחלוטין לבוא ולומר דבר מאוד ברור שבעצם המועדונים המורשים יקבלו נוהל, תקנה מאוד ברורה ומגודרת ומתוחמת שלא משאירה להם מרחב שיקול דעת. אני סבור שבדרישה שלהם להשית עליהם כללים של עובדי מדינה זה קצת ללכת רחוק מידי. כי זה לכאורה משדר שיש להם איזה שהוא מרחב שיקול דעת ויצירת מניפולציות במנגנון ההרשאות. אנחנו לא רוצים את הדברים האלה. אנחנו סבורים שהדברים יהיו שחור ולבן בצורה ברורה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אנחנו עדיין מדברים על זה שהתקנות יעברו לוועדה לאישור. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

בהחלט. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אוקיי. 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

אז זה מנגנון ריסון נוסף שהוא מדינתי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

על מה עוד אנחנו לא מסכימים, משרד המשפטים? זהו. אז מה, אנחנו נאלץ לא לקבל את הערותיכם?

 << אורח >> שמרית גולדנברג: << אורח >>  

עמדתנו בפני הוועדה והוועדה תעשה כחוכמתה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עמדתכם הוצגה היטב. מישהו יש לו פה הערה נוספת, חשובה? 

 << אורח >> פקד אורי בוצומנסקי: << אורח >>  

כן, רק לעניין תיקון סעיף 11(2), לעניין שינוי מעמד עמדת המשטרה. צריך, הרישה של הסעיף מדברת, לצורך סעיפים (3) עד (10)(ד) זה כולל גם את (9) ו-(10) לחוק, שזה המפעלים והיישובים הראויים. ששם אני מבין שמוסכם שהעמדה של המשטרה תישאר המלצה. צריך לסייג את זה, לצורך סעיפים (3) עד (10)(ד) למעט סעיפים (9) ו-(10). ואז סעיף מתחת להתייחס לסעיפים (9) ו-(10) ולהותיר את הסעיף כפי שהוא כתוב היום, פקיד רישוי בהמלצת קצין משטרה וכו'. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בסדר גמור. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עוד מישהו? אז אנחנו, אורי? לא ראיתי אותך, אתה כזה קטן. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

כן. שני דברים. קודם כל, אני בהחלט תומך בעמדה של בט"פ לא להטיל על בעלי מועדונים הגבלות. כי אני גם לא רוצה להיות הגורם המחליט ולעמוד מול שני אנשים שמבחינתי שניים ראויים ולהיות הבן אדם הרע שיגיד לך מותר ולך אסור. חייבים להיות קריטריונים אחידים. אני גם נגד מראש להגביל את המועדון כזה או אחר במכסה. אני חושב שקודם כל אנחנו צריכים להגיש את המועמדות. ולפי המועמדות שהגשנו אחר כך. כל מועדון יגיש את כמות המועמדים שבכלל באו וביקשו ממנו לקבל את הרשאת הנשיאה. ואז אתם תראו את התמונה הכללית הארצית של כל המועדונים הגיע אליכם X בקשות. ומתוך, או שתאשרו את כל ה-X הזה, אם ה-X הזה מקובל. או שתגידו אוקיי, מתוך X אנחנו נותנים את הכמות שהשר יחליט שאתם מסוגלים לעמוד. אז זה גם פוטר אותנו מאחריות אישית על קבלת אחריות לגבי אזרח כזה או אחר. 

דבר שני, זה בא לי עכשיו הפתעה במהלך הדיון, ברגע שקיבלתי מהמשטרה הודעה שהתהליך בעצם אדום ירוק, בעיקר מערכת, זה לא משהו מיידי. אני הייתי בטוח שאני מזין תעודת זהות של המועמד ואני יכול להגיד לו במקום האם הוא מורשה משטרה או לא. עכשיו בעצם התברר שהוא נכנס למהלך של בדיקות ותוך שנה, תוך תקופה לא ידועה. 

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

לא שלא ידועה. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

יש לכם אחריות לתקופה?

 << אורח >> אור רוזנמן: << אורח >>  

לוקח - - - ימים, לא? 

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

חברים, מרבית הבדיקות מסתיימות, אני לא אענה בשם המשטרה, אבל אנחנו מכירים את החיים האמיתיים. מרבית הבדיקות מקבלות אור ירוק תוך ימים ספורים. במקרים יותר מורכבים זה לוקח קצת יותר. החשש שלך הוא לא מחובר למציאות. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

אפשר להגדיר יום? כמה ימים?

 << אורח >> ישראל אבישר: << אורח >>  

המשטרה צריכה להגדיר. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ההגדרה המשטרתית אומרת עד 45 יום. הם עושים את זה בהרבה פחות. 

 << אורח >> עמנואל לאיליאב: << אורח >>  

בכל מקרה אנחנו מדברים פה על צעצועים מסוכנים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עמנואל, זה לא ישנו את זה עכשיו בשביל הדבר הזה. עד 45 יום זה נשמע לי בסדר. 

 << אורח >> רפ"ק יובל קוקוש: << אורח >>  

לשאלה של - - -, בואו, יש את מי שאין לו שום מניעה וזה יעבור באופן אוטומטי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

שזה 90% ומשהו. 

 << אורח >> רפ"ק יובל קוקוש: << אורח >>  

אנחנו מאמינים שמי שמתעסק בצעצועים המסוכנים לרוב הם אנשים נורמטיביים. ולכן אני מעריך שזה יהיה באמת מיידי. אלה שבאמת יש להם מניעה כזו או אחרת, כן זה ייקח יותר זמן. 

 << אורח >> אורי בוצ'צקי: << אורח >>  

למשל בעלי נשק חם? 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בוא, בוא. חברים, בואו, הנקודה הובהרה. אני לא רוצה לטחון דברים שאנחנו כבר יודעים אותם. חן, חצי דקה. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

קחו בחשבון שיהיה פשוט מעט מהסוגים שאתם מדברים עליהם. כי הרוב לא נמצא, הרוב לא נמצא אצל השחקנים, תבינו. ה- JHK ומה שאתם מדברים שניתן להסבה לא נמצא אצל השחקנים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חבריי היקרים. 

 << אורח >> שלומי חן: << אורח >>  

רגע, ואם אדם, אם אתם מסרבים לו? אוקיי? יש לי בן אדם, רוצה להפקיד שני כלים. אתם מסרבים לו. מה הוא עושה עם זה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בואו, זה לא לעניין החוק עכשיו. בואו, אני רוצה, אני רוצה לסיים את התהליך המאוד מסודר ומאוד ארוך שביצענו כאן. ולכן הצעת החוק כלי ירייה (תיקון 23), התשפ"ב-2022, הצעה לקריאה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

צריך קודם להקריא את ההסתייגויות של "המחנה הממלכתי". 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

קודם להקריא? אוקיי. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

אני אגיד רק לפרוטוקול, הוגשו הסתייגויות של סיעות "המחנה הממלכתי" ו-"יש עתיד". "יש עתיד" לא נמצאים כאן, "המחנה הממלכתי" גם לא נמצאים כאן. אבל ביקשו מיושב הראש להעלות אותם למליאה. לכן אנחנו נצביע על ההסתייגויות של סיעת "המחנה הממלכתי" כמקשה אחת, כפי שהוגשו לוועדה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אז מי נגד? מי בעד? אין. מי נמנע? אין. אתם רואים איך הדמוקרטיה עובדת נהדר?

הצבעה

ההסתייגויות לא התקבלו. 

והפעם הבאה שאנחנו מצביעים זה בעד הצעת החוק. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

עכשיו אפשר להצביע בעד הצעת החוק. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יפה. בעד הצעת חוק כלי ירייה (תיקון 23), התשפ"ב-2022 לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד? מי נגד? אין. מי נמנע? אין. 

הצבעה

הצעת החוק עברה. 


רבותיי וגבירותיי, או גבירותיי ורבותיי, אין לכם מושג כמה תרמנו היום בהצעת החוק הזו להצלת חיים במדינת ישראל. באמת שאין לכם מושג. אבל אני מניח שכולנו נראה את זה בהמשך. 

תודה רבה לכם על כל המאמץ שהשקעתם, גם בחשיבה, גם בנוכחות, גם בהערות. תודה. 



 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:15. << סיום >>