פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 34 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 11/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 36 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, כ"ב בתמוז התשפ"ג (11 ביולי 2023), שעה 14:07 סדר היום: << נושא >> מרכזי שירות חיוניים בכפרים בלתי מוכרים בנגב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יסמין פרידמן – מ"מ היו"ר ואליד אלהואשלה יוסף עטאונה מוזמנים: מרגריטה ברר – סגנית ממונה מחוז דרום, משרד הפנים אפרים פרץ – נצ"מ, רמ"ח ישובים ומתנדבים מג"ב, המשרד לביטחון לאומי אבי לוי – סנ"צ, מ' יחידת יואב, המשרד לביטחון לאומי גיל פינקלשטיין – מנהל תחום מבצעי אכיפה, המועצה לביטחון לאומי ענבל דואק – מנהלת תחום תכנון ותוכניות, המשרד לביטחון לאומי ניר שמואלי – סגן מנהל מחוז דרום, משרד החינוך מתי אלנשטיין – מרכז מיפוי ותכנון מוסדות חינוך, משרד החינוך מיכאל גדלביץ – רופא מחוז דרום, משרד הבריאות יגאל בוסקילה – סמנכ"ל, מנהל אגף, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב מור מיטלמן – צוות יישובים בדואים, לשכת התכנון מחוז דרום, מינהל התכנון שמואל דוד – יועץ, הקרן החדשה לישראל חיאם קעאדן – סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי ג'מעה אזברגה – יו"ר, ועדת ההיגוי לערביי הנגב יוליה קוסמן גלעד – רכזת תחום קידום שיוויון בנגב, עמותת סיכוי ד"ר יעלה רענן – המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים אלערבה חסון – איש ציבור, פעיל ציבור אברהם בנימין – סמנכ"ל מדיניות, תנועת רגבים מוחמד אבו ליל – רכז פיתוח כלכלי וניתוח תקציב המדינה, מרכז מוסאוא מתעב אבו נאסר – מנהל בית ספר מקיץ רהט עבד אלעזיז נסאסרה – ראש המועצה המקומית כסייפה חאבס אלעטאונה – ראש המעוצה המקומית חורה משתתפת באמצעים מקוונים: שולמית אליהו – מחוז דרום, רשות מקרקעי ישראל ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידה שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מרכזי שירות חיוניים בכפרים בלתי מוכרים בנגב << נושא >> << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> צוהריים טובים, ראשית אני רוצה לברך את כל מי שהגיע זה יום לא פשוט להגיע בו לכנסת, אז תודה רבה שעשיתם מאמץ והגעתם. אנחנו מציינים היום בין יתר הדברים גם את יום הנגב בכנסת, ובמסגרת היום הזה חבר הכנסת עטאונה זימן את הדיון הזה. הוא קצת מתעכב וחבל לנו פשוט על הזמן, אז אנחנו נפתח, ואני אנסה להציג כפי יכולתי את הדברים, כפי שהסבירו לי אותם, אבל אין ספק שצריך מישהו מהשטח שמכיר ויודע לעומק יותר אז ברגע שהוא יגיע הוא גם יציג, אנחנו כמובן נשתדל לתת לכל מי שנמצא כאן זכות דיבור, וננסה לפחות לנסות לפתור כמה דברים שבעיניי הם מסובכים. ראשית חשוב לציין שאני תושבת הנגב, שהנגב הוא בנפשי בליבי, והחיים המשותפים בנגב הם בעיניי אחד הדברים החשובים ביותר שיקבעו את עתידו של הנגב, אף אחד לא הולך לאף מקום והמטרה שלנו היא לפתור דברים. הדיון שלנו עוסק הצוהריים האלה במרכזי שירות שהכוונה אני לא ידעתי ולמדתי את זה השבוע, שמרכזי השירות אנחנו מדברים גם על גנים, גם על קופות חולים, גם על רווחה, גם על שירותי דת וגם על שירותי חירום, יש מחסור מאוד מאוד גדול בכפרים הלא מוכרים ויש פה יש פה איזושהי בעייתיות, כי בגלל שזה כפרים לא מוכרים אז הם לא מקבלים אישורי בנייה, ואם אין אישורי בנייה אז לא ניתן לשפר את התנאים במבנים הארעיים, אני רואה שיש צורך גם בשירותים רבים נוספים, יש עוד 23 שצריך לשפר שם גני ילדים שזה אחת הסוגיות, הנה חבר הכנסת הגיע, אחת הסוגיות הבוערות ביותר זה המחסור בגני ילדים, למעשה ל-5,000 ילדים בגילאי הגן אין יכולת או נגישות להגיע לגן, החינוך הוא אבן היסוד בחיים המשותפים שאני רואה וצופה לנו, ואם אנחנו לא נצליח לפתור את זה אז אוי ואבוי. חבר הכנסת עטאונה הצטרף. אתה זימנת את הדיון, אני אשמח אם תציג את הנושא כמו שצריך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה כבוד היושבת ראש, אנחנו מהבוקר עוברים מוועדה לוועדה ומציגים את הסוגייה של האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב, היו כמה דיונים גם בנושא ההכרה בכפרים גם בנושאי חינוך גם בנושאי זכויות בכל מיני ועדות, ולכן אנחנו גם מגיעים לוועדה של נגב וגליל שגם אני חבר בה, ויחד אנחנו לא רק ביום הזה, לאורך כל השנה מעלים את הסוגיות של הנגב, גם של ערבים גם של יהודים בנגב, אבל הדיון היום יתמקד בוועדה הזו על משהו ספציפי במיוחד, וזה מה שנקרא מרכזי שירות לכפרים הלא מוכרים, ואנחנו היינו בוועדת הפנים ודנו שיש לצערי הרב אולי תופעה ייחודית בכל העולם שיש כפרים לא מוכרים. כפרים לא מוכרים שזה המדינה לא רואה את הנשים, לא את הגברים, לא את הילדים, ומונעת מהם את כל הזכויות שצריך לקבל אותם, שנים רבות גם כמעט בכל התחומים ואז עם השנים וגם התערבות בית המשפט וגם מאבק ציבורי שנוהל בנגב למשך שנים, התחיל גם תהליך חלק בהכרת היישובים, אבל במקביל גם לילדים גם שהם נמצאים בכפרים לא מוכרים, יש להם זכות לחינוך לבריאות לרווחה, ולכן גם המדינה בלחץ של בתי משפט ומאבק ציבורי פותח מה שנקרא מרכז שירות, בכדי לתת לאנשים האלה שירותים בעיקר בתחום החינוך והרווחה. ומבדיקה שאנחנו גם עשינו יחד עם כל הארגונים, יחד עם המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, עדיין בהרבה כפרים לא מוכרים אין מרכזי שירות, לפני שנה היה תהליך אכן להוסיף עוד מרכזי שירות, ואני גם אשמח מהדיון הזה שאנחנו נדע, אחד איפה עומדים איפה עומד כל הנושא של מרכזי שירות? על איזה מקומות הוחלט? ולמה אין בשאר המקומות? כי מצד אחר גם אנחנו יודעים שמשרד החינוך גם מקדם והיה דיבור על הרשות לחינוך לבדואים, שתיתן מענה לתחומי החינוך בכפרים האלה. גם הנושא הזה אנחנו נשמח לקבל תשובות עליו איפה זה עומד, כי אם משרד החינוך בא ורוצה לתת מענה לתחום החינוך, המצוקה של הכפרים הלא מוכרים היא לא רק חינוך כמו שאמרתי בשאר תחומי החיים, בעיקר זה גם בריאות ורווחה וחינוך, ולכן חשוב מאוד שתהליך ההכרה ביישובים זה ייקח זמן, אנחנו לא מוותרים עליו, זה יתקיים בוועדה אחרת בוועדת הפנים, העלינו את הנושא וגם יהיה מעקב לנושא, ובמקביל אי אפשר לחכות ולהשאיר הילדים האלה ללא מענה, ולכן צריך לפתח מרכזי שירות שייתנו שירותי חינוך, רווחה, בריאות בכפרים הלא מוכרים. נעשתה עבודה בשטח של הארגונים שאני אשמח שגם יציגו אותה בצורה הכי מפורטת, אבל העיקרון של הדיון, אחד שאנחנו נדע איפה עומדים מרכזי השירות? איפה הוחלט? ואיך מתקדמים? ולמה אין בשאר המקומות מרכזי שירות? יש תוכנית מפורטת של המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים עם סיכוי נכון? סיכוי ובמקום שגם תציגו אותה במפורש, ונשמח להתייחסות מפורטת על המקומות ואיך אפשר להתקדם. אני כמו שאמרתי בשאר הדיונים וכמו שנכנסתי גם לכנסת, הנושא של הנגב המצוקות שלו אנחנו מעלים את זה בכמעט בכל יום, אין מילה שאני מוציא פותח את הפה המילה השנייה זה הנגב, ולכן הדיון היום יהיה לדיון הזה מעקב יחד עם היושב הראש הקבוע של ועדת נגב גליל, שאנחנו גם עובדים בשיתוף פעולה משותף, כי גם אני מאמין ברמה העקרונית שלגבי פיתוח הנגב אין לנו התנגדות, אין לנו התנגדות אני אומר את זה כל יום לפתח את הנגב, הפיתוח בנגב אבל צריך להיות פיתוח גם לערבים וגם ליהודים, ולצערי המציאות שקיימת היום שהפיתוח בתפיסה הפוליטית לחלק מהממשלה שקיימת היום, לא רואים בערבים הבדואים בנגב אזרחים שווים שיש להם את הזכות גם למגורים, גם להכרה, גם להתפתחות, גם להשכלה, גם לחינוך, ולכן כל התוכניות צריכות להיות על בסיס שוויוני. יסמין תודה רבה שאת הסכמת גם להיות היושב הראש, יחד אנחנו כמעט בכל הוועדות בנושא כאנשי הנגב גם מעלים את כל הסוגיות, אני מציע שבכדי שהדיון יהיה גם פורה וגם מעניין וגם להתקדם, שהמועצה וסיכוי יציגו את המתווה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> יש לכם מצגת או מה? << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> לא אין לנו מצגת. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אוקי. << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> אני אתחיל, שמי ד"ר יעלה רענן ואני המנכ"לית של המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים, היושב ראש אתיאה אל אעסם ואיש הקהילה שלנו נדרשו לעזוב, הם היו פה עד עכשיו. אני רוצה להציג את זה קצת מהמציאות של מה המשמעות של היעדר מרכזי שירותים, אנחנו מדברים פה על משהו שצריך לתכנן לבנות, אבל אני רוצה לספר איך זה מרגיש כשאין, ועוד פעם אני מודה לחבר הכנסת יוסף ולך מאוד על זה שאת מנהלת. יש לנו בנגב ילדים בני שלוש שלאימהות שלהם להורים שלהם יש כמה אפשרויות, יש להם אפשרות לשים אותם על אוטובוס צפוף שנוסע בדרכי עפר מרחק של רבע שעה, 20 דקות חצי שעה, לפעמים ההליכה עד האוטובוס הוא גם שני ק"מ, באוטובוס יש ילדים עד כיתה י"ב והם נדרשים להיכנס לתוך הדבר הזה של נערים ונערות מכל הגילאים, ילדים בני שלוש בני ארבע כדי להגיע לגן, זה מסוכן, מסוכן כי אין תחנת אוטובוס מסודרת אז ילדים כבר נהרגו, נהרגו לנו ילדים בגן חובה אחרי שירדו מהאוטובוס כי אין תחנה. למשל לצפות במה שקורה בוואדי אל נאם, זה כפר ענק 15 אלף תושבים, יש שם שני בתי ספר ואשכול גנים צמוד, שאם האימא רוצה שילד ילך לגן, אז הוא חייב לעלות על האוטובוס לגן הזה ולחזור באוטובוס, באיזושהי דקה בינתיים מחכים שם עשרות אולי יותר, הרבה עשרות של אוטובוסים, כל הילדים יוצאים מהדלתות וזה שעוד לא נהרג שם ילד יום יום זה מפליא. רוב האמהות מעדיפות לא לסכן את הילדים שלהם, פשוט עדיף להם שלא ומאוד מובן, זה גם לא רק סכנה חיים ומוות, יש גם את הטראומה עצמה של הנסיעה באוטובוס עם כמות גדולה של האנשים, ענקיים מהסוג הזה שאין לך, אלא אם כן יש אח גדול שמחזיק ושומר, זהו פשוט לא נעים. ילדי ישראל לא מחויבים לעבור את הסיוט הזה כדי ללכת לגן אלא אם כן הם גרים בכפרים הלא מוכרים, המועצה לכפרים הלא מוכרים קיימת מאז 1997 ופועלת עם השותפים, עם עמותת סיכוי ועמותת במקום המון זמן כדי להגיד אוקי מה כן עושים? ויש פתרונות, הפתרונות המדינה הציעה אותם, המדינה עשתה תיקון תכנית מתאר תמ"מ 4/14/40 כדי להקים מה שנקרא מרכזי שירותים, כדי לתת שירותים שהמדינה מחויבת לתת לאנשים שגרים בכפרים, עוד טרם ההחלטות על האם נכיר בכפר, מהם התוכניות של הכפר, נזיז את הכפר, אבל בינתיים שירות בית ספר גן, יש המדינה מצאה את הפתרון. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> מבנים יבילים? את מדברת על מבנים יבילים? << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> כן זה תוכנית, צריך לעשות שינוי בתוכנית כדי להכניס שמה מבנים יבילים, צריך לעשות שינוי בתוכנית להוסיף עוד נקודות ששם יש, כשהתוכנית תוכננה בהתחלה עוד לא היה חוק חינוך חובה חינם לילדי שלוש, לבני שלוש עד חמש, אז אין צריך לעשות. עכשיו אני רוצה להגיד מהמקום של תושבת הנגב, אני יודעת שהילדים האלה בני שלוש אני פוגשת אותם בביתם, המדינה כבר החליטה בעבורם, בזה שהיא לא יצרה בעבורם גנים שזהו, אתם לא יכולים אחר כך להצליח, אני גם מרצה במכללת ספיר ומגיעים אליי אותם נערים ונערות בני 18, 19 שמצליחים לגמור את הלימודים, את ספסל הלימודים בבית ספר התיכון ולהגיע למכללה מהאוכלוסייה הערבית בנגב, כמעט ואין ילדי כפרים, כמעט ולא מוצאים נערים ונערות שיצאו מהכפרים, ואם כן אז רק כאלה שיש להם בית קרוב למרכז שירותים. זאת אומרת, התוצאה היא כל יום בשטח, התוצאה ההשלכות זה היום את בת שלוש ואנחנו נחליט בשבילך שאת תישארי בבית כל חייך, וזה אסון, ואני חושבת שאת מבינה עד כמה זה אסון, אז המרכזי שירותים בגלל הילדים האלה מגיע להם שיהיה להם הזדמנות בחיים. עכשיו נדבר על בריאות, גם בריאות מגיע לתושבי הכפרים, סיפור הילד שלשל יש רק אוטו אחד בבית, אז האימא חיכתה שהאבא יבוא הביתה, ללכת לכביש זה בערך שלושה קילומטר, כדי לקחת את הילד לקופת חולים, היא הייתה צריכה לשאת אותו על כפיים, להשאיר את הילדים האחרים, ללכת את שלושת הקילומטר לכביש, ואז לנסוע בשני אוטובוסים למרפאה, היא לא עשתה את זה הילד מת. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> מבחינת נתונים ומספרים לגבי המחסור יש לנו נתונים ומספרים מדויקים? חסר לא יודעת מה 500 מבנים יבילים עבור החינוך, 20 עבור יש משהו? אוקי אז בואו נתמקד. << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> יש את זה אבל אני רוצה ברשותך עוד דבר אחד נוסף, יש לנו שני גנים מקסימים יש שני גנים שאחד נמצא בכפר אל ע'רה השני נמצא בכפר ביר אל חמאם ואין להם אישורי בנייה, הם נבנו בשנת 2000 בערך בלי אישורי בנייה, המדינה הקימה שם גן ולא טרחה לתת לזה אישורי בנייה. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> זה המדינה הקימה? << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> המדינה הקימה והמדינה מפעילה, והגננת שעובדת שם היא מקבלת שכר מהמדינה, עכשיו בגלל שאין לזה אישור בנייה, האחד רצינו מצאנו גם כספים מתרומות לשים שם חשמל סולארי, כדי להיפטר מהגנרטור המסריח והקשה הזה שמפריע לכולם בכל מיני שיטות, אי אפשר. למשך כמה שבועות בקיץ בשנה האחרונה לא הגיעו מים, למה? כי אסור לשים צינור מים כי אין לזה אישורי בנייה, אין לזה אישורי בנייה אי אפשר לשים עוד קרוואן כי החדרים מתפוצצים. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> הבנתי את המורכבות, אני מבינה, מכירה קצת. << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> מה שכן המדינה יכולה היום להחליט, יש לי שם גן, אז בואו אני אתן לו את אישורי הבנייה הנדרשים כדי שהגן יוכל לתפקד, תודה. אני מעבירה את זה ליוליה שהיא מעמותת סיכוי, ביחד עשינו את הסיבוב כדי להשיג את הנתונים, אנחנו השגנו את זה לא המדינה, ואלה נתונים מדויקים אחרי ישיבה ולספור ולדעת, ועשינו את העבודה הנדרשת, << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אוקי תודה. << אורח >> יוליה קוסמן גלעד: << אורח >> אז שלום לכולם אני יוליה קוסמן גלעד מעמותת סיכוי אופוק, אני ארצה קצת להתחבר למספרים שיעלה רענן דיברה עליהם, ולמעשה היום גם על פי דוח מכון מחקר האחרון של הכנסת, אנחנו מדברים על משהו כמו 5,000 ילדים בגילאי חינוך טרום חינוך חובה גילאי שלוש עד חמש שלא משתתפים בחינוך, לא מגיעים לגני ילדים ולא רשומים לגני ילדים. בעצם הסיפור של הילדים האלה הוא לא רק סיפור של הילדים, הוא גם סיפור כמו שיעלה תיארה סיפור הקשישים שלא מקבלים טיפול רפואי והנשים שלא מגיעות למעקב הריון כי פשוט אין מרפאות בכפרים, ומשפחות שלא ממצות את הזכויות הסוציאליות הבסיסיות כי אין נקודות שמשרד הרווחה נותן בהן שירות. לגבי הילדים בעצם זה שילד לא יכול לגשת לגן ילדים ולא יכול לקבל חינוך בגיל שלוש, שזה גוזל ממנו את ההזדמנות השווה שהייתה מגיעה לו על פניו מלכתחילה, וזה בעצם מעיד על היחס של המדינה לאותם 300 אלף מהאזרחים שלה. רק כדי לסבר את האוזן, בעצם מספר ילדי הגן שלא מגיעים למסגרות הוא בערך שליש ממספר ילדי הגנים בתל אביב, 5,000 ילדים זה לא שנה ראשונה שלא משתתפים בחינוך ולא שנייה ולא שלישית ולא רביעית, אנחנו כעמותה כבר לפחות שבע שנים בסיפור הזה, והמספר הזה לא משתנה ולא זז 5,000 ילדים בגילאי גנים לא משתתפים בחינוך. אני לא יודעת אם צריך כאן להרחיב על הנתונים, אבל היום מתגוררים בכפרים הבלתי מוכרים למעלה מ-100 אלף אזרחים, על אף שהכפרים לא הוכרו על ידי המדינה, המדינה מחויבת לספק להם שירותים בסיסיים ובהם שירותי חינוך שירותי בריאות ושירותי רווחה. המדינה עצמה כשהבינה שהיא צריכה לספק שירותים כאמצע שנות ה-2000, העבירה את תכנית מתאר מחוזית 4/14/40 שמאפשרת הקמה של מרכזי שירותים חיוניים במבנים יבילים ברשימה ארוכה של נקודות שמופיעה בתוכנית המתאר המחוזית. הרשימה הזאת דורשת עדכון, מצא הנקודות שם מוצה, הצרכים קיימים ורשימת הנקודות דורשת עדכון, צריך גם לחשוב על עדכון השימושים שמופיעים באותה תוכנית מתאר מחוזית, כי ייתכן שהצרכים שונים היום ממה שהם היו לפני 20 שנה. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> מי אחראי על העדכון מי אחראי על התוכנית הזו ועל העדכון הזה? << אורח >> יוליה קוסמן גלעד: << אורח >> משרדי הממשלה שיכולים לספק את השירותים האלה, צריכים לעשות מיפוי צרכים יסודי עמוק. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אבל אין מישהו שמתכלל את זה? הרשות לפיתוח הנגב? << אורח >> יוליה קוסמן גלעד: << אורח >> מי שמתכלל את זה, טיוטת התוכנית כבר שוכבת זמן ארוך בלשכת התכנון, היה תיאום עם רשות ההסדרה בנושא, היה דיבור עם רשות ההסדרה, אנחנו עשינו איזושהי עבודה שעושה מיפוי צרכים בשיתוף עם הקהילות, השלמנו את העבודה בשנת 2021, הצגנו אותה למשרדי ממשלה, הצגנו ללשכת התכנון. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> ואז התחלפה הממשלה והיה צריך להציג מהתחלה, טוב בוא נראה אם אנחנו יכולים לקבל תשובות, תודה רבה. אני חושבת שנייה אם אפשר לשמוע, נמצא פה יגאל בוסקילה סמנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, אהלן אני מבחינתי לפחות יכול להיות שאני טועה, אבל אתם אמורים לתכלל את כל הנושא הזה קצת מלמעלה, ולהבין ולראות את התמונה המלאה, אז השאלה מה קורה בשטח? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> אני אסביר, אנחנו פועלים ביחד עם הגופים, עם גופי החוץ האחרים רק בהיבטים של תכנון של מרכזים כאלה, כי את הקמת המוסדות שיש בתוכו, כל גוף רלוונטי או כל משרד רלוונטי אמור להפעיל את זה, זאת אומרת משרד הרווחה אמור להציב שם מבנים יבילים כולל עובדת סוציאלית, משרד החינוך או משרד הרווחה בהתאמה גנים או גנים לגיל הרך, אנחנו רק מקציבים - - - << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> כן אני מבינה אבל יגאל יש לי שאלה, רק שאלה כדי לחדד שאני אבין יותר, אני מודה שאני לא שולטת בכל הפרטים אבל חשוב לי כן להבין אותם, זאת אומרת שאתם בעצם עד השלב של האישור של התכנון או עד השלב של האישור של הבניה של ההצבה של המבנה היביל? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> לא אנחנו עד השלב שבו השטח ניתן לגוף שאמור להקים את המוסדות או לגופים שאמורים להקים בו את המוסדות, אבל השלבים השלב הראשוני הוא שלב מאוד מכריע. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> נכון אז מי אחראי עליו? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> אנחנו, אנחנו מאתרים את השטח. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> בודקים שאין עליו תביעת בעלות? לא? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> לא בחלק מהמקרים יש גם תביעות בעלות ותובעי הבעלות אפילו מיוזמתם מציעים את השטח הזה כדי להקים בו למשל באל ע'רה שנקבו פה עכשיו, תובע בעלות מיוזמתם, אנחנו אפילו גם מאגמים בשלב הבא בתור את התקציבים הנדרשים לטובת תשתיות אלה האתר הזה, כמו למשל אני מניח שכולם לפחות הגופים כן יודעים האחרים, לא אנחנו עכשיו בסיום תהליך בשני מקומות שבהם כבר סללנו כבישים, כולל סובות לתחנות אוטובוסים, אני מזכיר שוב זה מרכזי שירותים ארעיים לא חייבים להיות מקום שהוא יהיה קבע, ועל אף על אף מה שאנחנו אומרים כאן בוצעה סלילה של כבישים למרכז השירותים האלה, משיכת תשתיות קבועות כמו מים, כמו חשמל בתל ערד ובאזורים אחרים. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אוקי אבל שנייה רגע רגע אני יודעת לשאול את השאלות, רגע שנייה גברתי תני לי רגע אני רוצה להבין, מתוך סך המבנים הארעיים כמה מהם מחוברים לתשתיות? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> אנחנו מביאים את התשתית עד לסיפו של המגרש שבו אמורים להקים את בית הספר. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> ומי אמור לחבר את התשתיות? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> מי שמקים את בית הספר הוא מחבר את התשתיות, הקבלן מטעם משרד החינוך שמקימה את בית הספר הוא צריך גם לחבר את התשתיות, לעמוד בכל התקנים הנדרשים. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> זאת אומרת שבעצם אתם עד השלב של, המבנה הארעי אתם מביאים אותו? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> לא לא. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> מי מביא אותו? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> משרד החינוך או משרד הרווחה בהתאמה או משרד הבריאות בהתאמה נכון. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> בקיצור אין מישהו לפי מה שאני מבינה, אין מישהו מלמעלה שרגע מתכלל את כל האירוע הזה אוקיי ודוחף אותו קדימה מול המשרדים, מול הרשות, מול הכפר, אין פונקציה כזאת? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> לקחנו על עצמנו את זה בפעם האחרונה ממש לפני פחות משנה, אנחנו בהליך של הקמתו של יישוב חדש. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> איזה יישוב? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> חשם זנה, מרכז השירותים שם אנחנו הקמנו, הקמנו מתחילה ועד הסוף. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> ואיך זה הלך? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> תוך שלושה חודשים הקמנו את הכל. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> מעולה, אז למה אנחנו לא מכילים את הדוגמה הזאת בשאר המקומות? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> קשה לתכלל אותה בכל האתרים כי יש פה ריבוי של גופים. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סליחה, נציג של רמ"י נמצא? << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> רגע רגע מה את אומרת? << אורח >> יוליה קוסמן גלעד: << אורח >> אני אומרת צריך להוסיף נקודות בתוכנית מתאר המחוזית כדי שניתן יהיה להקים עוד. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אוקיי, מי אחראי להוסיף נקודות בתוכנית המתאר? זאת אומרת יש לנו מחסור, יש לנו 5,000 ילדים בלי סידור יש מחסור, מי אחראי לשבת ולהוסיף נקודות נוספות? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> אנחנו מעבירים את זה ביחד עם גופים אחרים כולל מועצות אזוריות, כולל גופים חיצוניים לגמרי. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל מי הגוף האחראי, השאלה ברורה, יש מחסור צריך לקדם נקודות. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אין גוף אחראי? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> לא אין. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> מי אישר פעם שעברה? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> את האחרון שאמרתי אנחנו קידמנו כראשות. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> לא לא מי אישר את כל הנקודות? כמה נקודות קיימות היום? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> את כל הנקודות - - - << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> המועצה הארצית לתכנון ובנייה. << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> לא, לא היא לא היוזמת אבל. << אורח >> יוליה קוסמן גלעד: << אורח >> לדעתי בפעמים האחרונות זה היה משרד החינוך, כי במקור התוכנית הייתה אמורה - - - << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אבל אנחנו לא מדברות על משרד החינוך. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יגאל, כמה מרכזי שירותים? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> כמה כאלה יש? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> 10 או 12. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כמה יש עכשיו בתכנון? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> נוספים? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> לבחינה בלשכת התכנון בערך עוד איזה חמישה או שישה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה יכול להצביע עליהם איפה בדיוק? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> יש באזור של רואיס בקשה כזאתי, באזור של אל ע'רה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אל ע'רה, ביר אל חמאם? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> נכון, לא דווקא ביר אל חמאם זה לא עלה עדיין, תגבור של ביר אל משאש ועוד שני אתרים נוספים. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> איפה האתרים? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> כולם בבקעת באר שבע, כולם בבקעת באר שבע ארבעה בבקעת באר שבע, חמישה. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> יש פה נציגים של משרד החינוך? << אורח >> ניר שמואלי: << אורח >> כן שמי ניר שמואלי סגן מנהל מחוז דרום משרד החינוך. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> היי ניר יש לי שאלה, אני חייבת לומר לכם, כשאני שואלת שאלה אני לא שואלת כדי לתקוף אף אחד אני שואלת כדי ללמוד, אני אוהבת להבין על מה אני מדברת. יש 5,000 ילדים שלא נמצאים במסגרת הכי הכי בסיסית, עכשיו אני כתושבת הנגב לא מהמגזר הבדואי לא מהפזורה זה שורף לי בנשמה, כי בסופו של דבר אני אסבול אוקיי? זה שהילדים האלה לא נמצאים בחינוך זה מוביל אותנו להמשכיות שהיא בעייתית במקרה הטוב, ולכן אני שואלת מי אחראי על 5,000 הילדים האלה ומה עושים? איך הגענו למצב הזה? << אורח >> ניר שמואלי: << אורח >> בסופו של דבר נושא אני חושב שיגאל נגע בנקודה, בסוף אנחנו כמשרד החינוך נמצאים בסוף של שרשרת הפיקוד, ברגע שיש מרכז שירות כמו חשם זאנה וחשם זאנה זה דוגמא מצוינת, ברגע שנסללו התשתיות חוברו מים וחשמל, אנחנו הגענו עם מועצה אזורית נווה מדבר והצבנו את היבילים, יש לנו היום שלוש כיתות גן ובית ספר עם 300 תלמידים ברצף גילאי א' עד ח', ברגע שמרכז השירות מוקם והתשתיות קיימות עד ראש מגרש אנחנו יודעים לבוא - - - << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> מישהו יכול להגיד לי מי אחראי על זה? מי המשרד שמאשר? אני לא מצליחה להבין, אתם לא אחראים אתם רק מקבלים את הזה, אתם לא אחראים אתם רק, מישהו? מי מאשר? << אורח >> מור מיטלמן: << אורח >> אולי אני אסביר. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> כן, הרשות לפיתוח הנגב? << אורח >> מור מיטלמן: << אורח >> מור ממינהל התכנון. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אה אוקי סליחה, חשבתי שאני מכירה אותך ממקום אחר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יסמין יש לי שאלה, אני רוצה לשאול אותך ניר, 5,000 הילדים האלו, יש לכם מושג איפה הם נמצאים באיזה אזורים? << אורח >> ניר שמואלי: << אורח >> אנחנו יודעים באיזה אזורים נמצאים בתוך תשע הרשויות שלנו, בעיקר רובם בפזורה, בעיקר בפזורות של רשויות הקבע, ומרכזי השירות ללא ספק יפתרו באופן דרמטי את הבעיה, זה ילדים שלא יכולים לנסוע יותר מ-2 קילומטר. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל אני רוצה להגיד לך, המון זמן אנחנו דנים כאן ועדות על 5,000 מספר, האם המספר הזה לא ירד אף פעם או עלה, מי מטפל בסוגייה הזאת? << אורח >> ניר שמואלי: << אורח >> אני חושב שכרגע העיסוק במספרים כי הוא לא בדיוק 5,000 הוא פחות מ-5,000 הוא לא רק מספר יש לזה אלמנטים נוספים, אנחנו רואים את המספר היותר גבוה בגילאי שלוש - - - << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> האוכלוסייה הזאת גדלה בקצב יותר גדול מהממוצע, ולכן אם לא נעמוד בקצב הזה של המרכזי שירות אנחנו תמיד נעמוד על אותו מספר, אבל שנייה רגע בואו ננסה לפתור, עזבו בואו ננסה לפתור באמת, אני מנסה להבין מי אחראי, מינהל התכנון אם את יכולה לדבר אל המיקרופון בבקשה אולי את תצליחי לפתור לנו את התעלומה. << אורח >> מור מיטלמן: << אורח >> אני לא יודעת אם אני אצליח לפתור את התעלומה, אבל אני אסביר איך אנחנו מקדמים שינוי לתמ"מ הזה, זאת אומרת קודמו כבר מספר שינויים לתמ"מ. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> ממי קיבלת את התמ"מ הזה שאין לי מושג מה זה תמ"מ תסבירי. << אורח >> מור מיטלמן: << אורח >> התמ"מ זה תוכנית המתאר המחוזית ומאפשרת את הקמת מרכזי השירותים. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> ממי קיבלת את התוכנית מי הכין אותה? << אורח >> מור מיטלמן: << אורח >> רגע שנייה, לשכת התכנון היא זו שמכינה את התוכנית, אנחנו עובדים ביחד, אנחנו לא על דעת עצמנו מקדמים אתרים לשירותים במבנים יבילים, אנחנו עובדים עם רשות הבדואים, היא זו שיודעת איפה יש היתכנות, איפה יש צורך, איפה יש - - - << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> התכנות למה? << אורח >> מור מיטלמן: << אורח >> להקמה של מרכזים, צורך עתיד הפזורה שנמצאת באזור הזה, ועל פי הצרכים של רשות ההסדרה אנחנו מקדמים את התוכניות האלה. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אז כן משרד להסדרת היישובים הוא הרשות סליחה? << אורח >> מור מיטלמן: << אורח >> אני חושבת שאף משרד לא יכול על דעת עצמו ללא רשות ההסדרה לקדם אתרים כאלה. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אוקי, אז זה חוזר לרשות להסדרה. << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> אנחנו מגישים את הבקשה, מקימים אחרי שהוועדה המחוזית, אנחנו הרי לא מגישים את הבקשה - - - << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אבל רגע, איך היא יודעת במה לדון הוועדה המחוזית? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> אנחנו מגישים לה את הבקשה, מצביעים על מרכז - - - << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אז זה מה שאני שואלת. << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> מצביעים על מרכז אותה שטח שבו יש היקף אוכלוסייה מספק. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אז הכל מתחיל בך. << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> לא. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> למה לא? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> הפניות מגיעות מהאוכלוסייה מהשטח. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אין בעיה, אבל כל הפניות כל הדרישות, המחסור איפה אפשר איפה אי אפשר הכל מתנקז אצלכם נכון? אני מבינה נכון? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> כן, אנחנו מגישים את הבקשות ללשכת התכנון. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> יפה אז אותך אני צריכה, אז עכשיו רגע רגע סליחה שנייה רגע בוא ננסה רגע להבין לעומק אני אתן לכם לדבר, אז בעצם אתם מקבלים את כל הבקשות, כמה בקשות כרגע עומדות אצלכם לטיפול? לא לא מה אתם בבנייה, לטיפול כמה? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> נוספות לטיפול? << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> כן. << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> לא אין לנו עדיין. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אין לכם לא הוגשו בקשות? למה? לא הגשתם בקשות? << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> אנחנו ביקשנו עוד 20. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> עוד 20, אתם יודעים על זה? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> לא את מדברת על התוכנית הגדולה הזאת שכוללת גם באזורים של לקיה באזור של - - - << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> מיפוי הצרכים שעשינו. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה כולל עוג'אן נכון. << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> התוכנית שהוצגה ללשכת התכנון - - - << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> מתוכה המלצנו על אתרים נוספים, מתוכה המלצנו ללשכת התיכנון על אתרים נוספים, אבל בהחלט לא לקידום. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> שנייה אני מנסה להבין, אבל הרי 20 מרכזים לא יפתרו את הבעיה. << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> 20 מרכזים שבכל מקום יש לפחות מספר הילדים שילמדו שם מדובר על לפחות ארבע כיתות בכל מרכז, ארבע כיתות גן לפחות. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אוקי, זה יפתור את הבעיה, 20? << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> זה יפתור את רוב הבעיה. << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> אז רגע רק שנייה, בואי נעשה סדר קטן גברתי ברשותך, מרכזי השירותים שאני מדבר עליהם הם המרכזים הגדולים שאמורים לכלול גם בתי ספר, כאן מדובר גם על מרכזים קטנים כמו באל ע'רה שבו יש מספר כיתות של גן. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> יגאל אני יכולה לבקש ממך בקשה אישית? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> כן בהחלט. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> לא בתוך חברת כנסת, בתור יסמין תושבת באר שבע שהנגב הוא בנפשה ובליבה, האם אתם יכולים לייצר ביניכם פגישה לשבת שניה רגע, הם יגישו לך, אתה תסביר להם איפה כל דבר עומד, ורגע נתקדם עם הדבר הזה, לא הגיוני שיש פה דיון כל כך הרבה שנים, אותו דיון, אותו דיון, אותו דיון ואנחנו מגיעים לאותה נקודה, אני באמת מבקשת פגישה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יסמין ברשותך, בדיוק בנקודה הזו ניסיון העבר גם בוועדות מלמד, המפגש שייפגשו אני בעד שיפגשו וגם ידברו, אבל אני רוצה לוועדה ולפרוטוקול הוועדה, יגאל שנייה שנייה, בבקשה שזה ירשם בפרוטוקול, אני רוצה את התשובה לפרוטוקול על מרכזי השירות שאתם הגשתם למינהל התכנון, כמה הגשתם? איפה ומה לוח הזמנים להתקדמות? לפחות אחד אחד נתחיל ממה שאתה הגשת, לשלב הבא אנחנו נעבור, בוא נעצור כאן לפרוטוקול, אני רוצה לוועדה תעביר את הנתונים כמה מרכזי שירות אתם הגשתם? איפה ומה הסטטוס. << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> זה לא הגשנו המלצנו. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה שהמלצת, מה העבודה שעשיתם צריך לשקף אותה בחומר ומסמך לוועדה. תודה. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> בסדר גמור, ואליד אתה רוצה לומר משהו? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן כמו שאמרתי היום, קודם כל תודה לידידי יוסף על היוזמה הזאת של קודם הדיון הזה ויום הנגב, אנחנו דנים המון כאן המון זמן בסוגיות של הנגב ובסוגיות ידועות לכולם, הנגב סובל מזה שנים רבות מהזנחה מתמשכת מהממשלות אם זה גם מהימין והשמאל. הובלנו קו שונה בשנה האחרונה על מנת להוביל, לקדמת החברה הערבית בכלל והחברה הבדואית בנגב באופן ספציפי, לצערי הרב אנחנו כולנו רוצים שאנחנו נחיה עם כלל החברה, מושיטים יד רוצים את השותפות, אבל אנחנו מהצד השני לצערי הרב ובמיוחד מהממשלה הזאת נתקלים בחסמים רבים. קידמנו מרכזי שירות בשנה שעברה אבל אחרי פירוק הממשלה כלום לא התקדם, ההריסות בנגב עלו בצורה משמעותית, אנחנו כל יום מקבלים פניות רבות מהתושבים שלנו מהאזרחים, ולכן האשמה מוטלת על הממשלה. אנחנו כהנהגה הערבית בנגב אנחנו מוכנים לשיתוף פעולה עם כולם, לסייע כמה שיותר אבל חשוב לנהל שיח עם אנשים, מי שחושב שהוא דרך כוח יביא לפתרון סוגיית הנגב הוא מטעה את האנשים, מטעה את הפקידים, מטעה את הממשלה, ולכן אנחנו דורשים מכל הפקידים בוסקילה לנהל שיח עם האנשים, לדבר עם אנשים, אנשים אתה אמרת רואיס, אנשים לא יודעים על מרכזי שירותים, בחרבת אל וטן אנשים לא יודעים, בבקעת באר שבע צריך להיות טיפול שורש, אנחנו עכשיו מכינים תוכנית לכל הנושא של בקעת באר שבע על מנת למצוא פתרונות גם למרכזי השירותים. ולכן הדרישה שלי לפחות ושל יוסף אני בטוח, שיהיה שיח עם אנשים, לדבר עם אנשים על מנת שאחר כך לא יבוא הפקידים ויגידו יש חסמים אנשים לא מסכימים, ולכן אנחנו מוכנים לסייע כמה שיותר על מנת לנסות לפתור את הסוגייה הזאת תודה. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אם יש חסמים אז הם מוכנים לעזור זה מצוין, משרד הבריאות נמצאים פה? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> מדיון קודם כבר אמרתי שיש ועדה שהוקמה על ידי השר. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אני אשמח לעמוד לרשותך גם, איזה שר, נגב גליל? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> שיקלי. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אה אוקי. משרד הבריאות שלום, בתקציב שלכם ל-2023, 2024 יש תקציב לטובת המרכזים? רק תאמר את שמך לפרוטוקול ותפקיד. << אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >> פרופסור מיכאל גדלביץ רופא מחוז דרום, ותוכנית העבודה שלנו היא מבוססת על כמה נתיבים כאשר הסעיף הזה לא זאת אומרת אנחנו מדברים על טיפות חלב לא על מרכזים. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> לא יודעת, אין מרפאות שצריך באזור? << אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >> מרפאות קופת חולים מבוצע באמצעות קופות החולים, ולגבי הנושא הזה של טיפות חלב מה שאנחנו נותנים את השירות במישרין ולא זאת אומרת לא דרך קופת חולים, אז אני מוכרח להגיד שפה האוכלוסייה זוכה להיקף של שירות שלא קיים היקף כזה בארץ, סדר גודל של 300, יותר קצת יותר מ-300 אלף תושבים מטופלים על ידי 28 תחנות טיפת חלב, זה לא קיים במדינת ישראל בשום מקום. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> זאת אומרת שבתחום הזה אין מחסור? << אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >> תמיד קיים השיקול הזה של שבאמת פה הוא מורכב מאוד, מה שאמרה הגברת שאמא צריכה ללכת 2 קילומטר, השאלה היא האם זה נכון לשים תחנה או מרפאה כל 2 קילומטר? << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> לא ברור שלא. << אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >> ברור מצד אחד ברור, מצד שני פה באמת זאת סוגייה מה אנחנו רוצים. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אני שואלת אם היחס של 28 טיפות חלב על 300 אלף איש זה יחס שהוא שוויוני? << אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >> הוא לא קיים במדינה בשום. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל יש לך יישוב שלם היישוב אל פורעה, מה הפתרון שלך אין שם קופת חולים, אין שם טיפת חלב, יישוב שמונה לפחות 15 אלף תושבים, אין שמה כלום, כל מי שרוצה לקבל שירות באל פורעה הוא צריך או לגשת לערד או לכסייפה, יסמין 10 אלפים תושבים בישוב אל פורעה, אין להם לא קופת חולים אין לא טיפת חלב. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> באל פורעה יש טיפת חלב? << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אין כלום. << אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >> באל פורעה לא, בערד וכסייפה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אין באל פורעה. << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> אני רוצה להוסיף ולומר שתמותת התינוקות של האוכלוסייה הערבית בנגב היא פי חמש מהאוכלוסייה היהודית בארץ או פי חמש מהאוכלוסייה היהודית בנגב, אז גם אם יש לכם את טיפות החלב כנראה העבודה לא נעשית. אני רוצה להוסיף ולומר שרוב אוכלוסיית ישראל יש לה קופת חולים בכפר או ביישוב שלה או קרוב בשכונה, ושם יש טיפת חלב בתוך קופת החולים, בהיעדר קופות חולים אין טיפות חלב באותה סמיכות כמו שיש לשאר אזרחי ישראל, והתוצאה של תמותת התינוקות פי חמש זה כמו עולם שלישי אצל הערבים בנגב, אפשר להתמודד איתה על ידי זה שלא מתחילים לספור, טוב המבנה שלי הוא לא בתוך קופת חולים ולכן אתם מיוחדים ולא מגיע לכם יותר. << אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >> טוב זו סוגיה שהיא מאוד מורכבת, התמותה תינוקות באוכלוסייה הבדואית בדרום היא באמת הכי גבוהה במדינת ישראל היא בערך פי שניים יותר גבוהה מהאוכלוסייה המוסלמית הכלל ארצית, היא פי שלוש וחצי יותר גדולה מהאוכלוסייה היהודית בדרום, אבל מצד שני תמותת תינוקות זה מדד מאוד מסובך לצורך הדיון הזה, זה לא בדיוק או לומר זה כמעט ולא מדד של איכות מערכת הבריאות, כי זה מתכלל בתוכו גם סוגיות של השכלה, של כלכלה, של סוציו אקונומי חברתיים רבים מאוד, ולומר שבאמת אז זאת הצרה הגדולה מאוד ההתמודדות, אחד האתגרים הקשים ביותר שלנו, אני רופא מחוז דרום, ובערך חצי מזה זאת נגזרת ישירה של נישואי קרובים, שזה קושי גדול ביותר - - - << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> לא נכון לא נכון, הסטטיסטיקה אומרת אחוזים בודדים, אני קראתי את כל המחקרים זה לא נכון. << אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >> אנחנו עושים, יש תיק על כל אחד. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> רגע רגע זה לא ויכוח פרטי שנייה. << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> חברת הכנסת אני רוצה להציע משהו, נניח ואתה צודק, נניח ואתה אני יודעת שזה לא נכון אבל נניח שאתה צודק, הייתה לי שיחה אתמול עם אחות קופת חולים אוקיי בכסייפה, ושאלתי אותה מה אנחנו יכולים לעשות כדי שרמת הבריאות תעלה בכפרים זו הייתה השאלה, והיא אמרה אחד הדברים שאנחנו נורא מנסים לעשות בטיפת חלב לתושבי הכפרים, זה טיפת חלב בתוך כסיפה זה לתת גם סדנאות לאימהות, אבל הן לא יכולות להגיע אלינו, אז הסדנאות זה תזונה, והסדנאות זה נישואי קרובים, והסדנאות זה מגוון נורא רחב אתה צודק לגמרי, זה לא רק עצם קיום טיפת החלב, אבל קיום טיפת חלב יכול לעשות אדוות ולאפשר להרבה מאוד ילדים לא למות. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> רגע תעצור שנייה, אנחנו מנהלים פה איזשהו שיח מאוד, אנחנו רוצים להרחיב רגע את השיח - - - << אורח >> יוליה קוסמן גלעד: << אורח >> זה רק לגבי מחויבות של משרד הבריאות בהחלטת ממשלה 1279, משרד הבריאות מחויב לפי החלטת הממשלה לקבוע מפתח למתן שירותים במרכזי שירותים שירותי בריאות, המפתח הזה למיטב ידיעתנו טרם נקבע ולא הוצג. << אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >> זאת העבודה במסגרת אותה החלטת ממשלה והתקצוב והתוכנית העבודה היא אחת הנגזרות. << אורח >> יוליה קוסמן גלעד: << אורח >> אוקי, אז אם אפשר להציג את המפתח שנקבע. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אז יש תקציבים לטובת הנושא הזה? << אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >> כן יש גם תוכנית עבודה. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אוקי, יש תקציבים בתקציב 2023, 2024 לטובת זה? << אורח >> מיכאל גדלביץ: << אורח >> כן. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אוקי, באופן כללי בנגב שירותי הרפואה מתחת לכל ביקורת, אנחנו מתים שלוש שנים קודם, אנחנו סובלים מה שאף אחד, אבל בתוך הנגב יש גם עוד יותר נמוך וזה באמת בכפרים הלא מוכרים. אבל אנחנו רוצים שנייה להרחיב את השיח ולשמוע עוד אנשים, מרגריטה משרד הפנים. << אורח >> מרגריטה ברר: << אורח >> מרגריטה ברר סגנית ממונה מחוז דרום משרד הפנים, בהקשר של מרכזי שירות אנחנו בעצם לפי החלטת ממשלה 1279 תקצבנו 15 מיליון, 3 מיליון כל שנה עד שנת 2026, כבר הרשויות שמתוכננות להקים מרכזי שירות לבני שמעון, ירוחם ורמת הנגב, עבור היישובים עבדה בנגב ורחמה - - - << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> לא הבנתי, אנחנו מדברים על היישובים הבדואים ירוחם זה עדיין לא בדואים. << אורח >> מרגריטה ברר: << אורח >> לא לא, הם מתוכננים להעביר שירותים כמרכז שירותים המוניציפלי. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אה, הם יקבלו שירותים בירוחם ו-? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> לא לא גברתי, מרכזי השירותים שנמצאים בתחום שלושת היישובים האלה יישובים בדואים שנמצאים ליד היישובים היהודים האלה, מי שלקח על עצמו את הקמת מרכז השירותים וגם דורש את התקצוב, זה רמת נגב ליישוב אל עבדה, ירוחם ליישוב רחמה ובני שמעון לחשם זנה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל איפה זה עומד בדיוק מה הסטטוס? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> זה בתחום שטח של בני שמעון יקירי. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ובני שמעון איך - - יגיעו לשמה? << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> רגע שנייה חבר'ה, תנו לה לסיים שנבין, את יכולה להסביר לנו איפה הסטטוס? << אורח >> מרגריטה ברר: << אורח >> הסטטוס הוא כזה שעבור שנת 2022 תקצבנו כבר 3 מיליון, כל רשות קיבלה מיליון שקל לדוגמה עבור מוסדות יבילים או שירותי תברואה או אשפה איסוף אשפה, כל הדברים האלה שהיא בעצם היא תספק עבור אותם הישובים החדשים. אחרי החגים אנחנו נקבל גם את התקצוב לשנת 2023, 3 מיליון וגם נקצה לרשויות האלה כדי שהם יעבירו את השירותים ליישובים החדשים. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> זה מעט מאוד כסף. << אורח >> מרגריטה ברר: << אורח >> זה מה שהועבר אלינו על ידי משרד האוצר. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> זה מה מעט מאוד כסף, אני מנסה לחשוב כאילו כרגיל כאילו הכל פה מפוזר על 2,000 משרדים, אז אוקיי אז זה אצלך יש 3 מיליון לשנה, ובהתיישבות כמה כסף יש ובחינוך כמה כסף יש, זה באמת אני לא כאוס אחד גדול. << אורח >> יוליה קוסמן גלעד: << אורח >> אבל כאן מדובר על יישובים שנמצאים בתהליך הכרה, זה סיפור אחר ושונה ותקציב שונה, יש יישובים שלא נמצאים בתהליך הכרה, אנחנו קיימנו פגישה עם רשות ההסדרה, רשות ההסדרה אמר לנו יובל תורג'מן שלא הולכים לקדם מרכזי שירותים בניגוד למדיניות ההסדרה של הרשות, לא ברור לנו מלכתחילה למה מתן שירותי חינוך ושירותים חיוניים אחרים צריך להיות תלוי במדיניות - - - << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> מה החוק אומר מישהו יכול לומר לי רגע כמה שידוע לי שנייה, החוק אומר שגם אם גרים תושבים ביישוב לא מוכר, עדיין אפילו שהוא לא הולך לתהליך ההסדרה, עדיין מגיע להם חינוך, בריאות, רווחה, אני צודקת? כן אוקי, אז מה, איפה המדיניות של השר? כאילו מה השר אומר? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> במסגרת הבחינה שתבוצע לאזורים שהם עדיין לא הוחלט אם יוקם בהם ישובים או לא ייבחן גם הצורך להקים שם מרכזי שירותים. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> מתי ייבחן? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> זה צוות שהוקם מוקם עכשיו, יש לו מנדט לי150 עד 180 יום, חמישה עד שישה חודשים. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> ואחר כך איפה אתם מפרסמים את המסקנות? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> כמו בכל דרך מקובלת האתר של הרשות ואתרים אחרים. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אוקי או אפשר לזמן לוועדה ולבקש את תשובתם. << אורח >> יוליה קוסמן גלעד: << אורח >> אין נציגים בדואים בצוות הזה אגב. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אה יפה. << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> זה הועלה כבר בדיון קודם גברתי קצת יותר מוקדם בבוקר, הצוות הוא עדיין בהקמה גברתי. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> הוא עוד לא קם? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> הוא בהליך הקמה. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אוקיי אז אני גם אתן את ההערה שלי, אני באמת חושבת שזו טעות כל הזמן לדבר מעל ראשם, אתה יודע אני גרה בנגב כל חיי ואני אפילו לא יכולה להתיימר לחשוב שאני מבינה את האתגרים בחברה, לכן חשוב שיהיה נציג שיידע להציג את זה, שידע להסביר שיידע להעלות 1,001 סוגיות שכנראה אני ואתה לא נחשוב עליהם. << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> אני מתנצל אבל לא השלמתי את התשובה, זה כבר הועלה בבוקר בדיון אחר שהיה, וכבר אמרתי בבוקר נציג ציבור יהיה שם, ברור שהציבור צריך לקבל - - - << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> אני רוצה להוסיף שתוכנית שיקלי מדברת על הכרה בכפרים, הילדים בכפרים האלה גם לפני שיחשבו שאולי מתישהו צריך להכיר בכפר, זה בעצם פתרון ביניים שלכן זה יביל, לכן זה סמים ומזיזים - - << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> נכון, אבל את חייבת גם להבין אנחנו חייבים לסייג את זה, מכיוון שהמקום לא הוסדר ואנחנו לא יודעים מה יקרה עליו, אז יביל כרגע זה לפחות הפתרון שאפשר לתת. << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> לא אני אומרת טוב מאוד טוב מאוד שיש יבילים. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> את תושבת הנגב גם, את מכירה את המורכבות, את מכירה את כל המורכבות של החיים המשותפים, של תביעות בעלות, של כפרים לא מוכרים, יש אי אפשר להתעלם מזה שיש פה - - - << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> לא לא אנחנו מסכימות לגמרי, אני אומרת שאני מבקשת שלא נחכה להסדרה כדי לתת לילדים גנים. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> חד משמעית אני גם אמרתי את זה. << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> תוכנית שיקלי זה על הסדרה. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> תקשיבו, זה מה שהחוק אומר, אני לא קבעתי את החוק וזה לא את ולא הוא, זה מה שהחוק אומר ככה מדינה צריכה לנהוג, אבל שנייה אני לא יכולה לנהל דיון רק עם שתיכן כי יש פה עוד אנשים שרוצים לדבר. אברהם בנימין עמותת רגבים, הייתי אצלכם, גם שמעתי, סיירתי אצלכם. << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> נכון, אז אנחנו העלנו מצגת, הבאנו מצגת. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אני לא חושבת שיש לנו זמן למצגת לצערי. << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> אני חושב טוב מראה עיניים אבל אפשר לדבר גם בלי. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אני אגיד לך מה, ראשית אני מכירה את המצגת הזאת, הייתי אצלכם עשיתי אתכם סיור חצי יום בסדר? זאת אומרת לי ולכל מי שכאן לדעתי כולם פה תושבי הנגב, אנחנו מכירים גם את הצד הזה האמן לי. << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> לא ספציפית זאת מצגת שהכנתי אותה בשבוע האחרון, אבל קודם כל לגבי המסגרת החוקית, הנושא של המסגרת החוקית בעצם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הזכויות שקיימות לכל ילד גם הזכות לחינוך כמובן, אין החלטה נורמטיבית בחוק לגבי הצורך לחייב את המדינה לבנות במקום שאי אפשר לבנות בו, ואגב אפרופו עילת הסבירות שהייתה פה ביממה האחרונה, בג"צ דחה שתי עתירות באמירה שאין צורך, שיקול דעתו של השר היה סביר גם שר הבריאות וגם שר החינוך בכך שהוא קבע איפה יוקמו מרכזי שירות ואיפה לא יוקמו מרכזי שירות, אז זו נקודה שחשוב להזכיר גם עם מחנה הימין אגב לא יאהב את האמירה הזאת ביחס לאותו בג"צ. עכשיו בנושא הזה צריך לחזור קצת אחורה להבין מה הייתה כוונת המשורר בעצם בנושא של הקמת מרכזי השירות החיוני, ולצורך כך הלכנו לישיבה של הוולנת"ע שבעצם הקימה את כל הרעיון הזה, ויושבת אדריכלית של מחוז דרום ומדברת על כך שמדיניות הוועדה המחוזית היא לאשר היתרי בנייה רק במקומות בהם יש כוונה להקים יישובי קבע או בקרבה לסימבול להקמת יישוב קבע חדש, הדיון דיון ארוך וממושך ובסופו של דבר הציטוטים וזה, אין סיכוי שאנחנו נחזור אליכם עם עוד בקשה במסגרת הקלה יושב ראש אין הקלות יותר ועוד דמות אין הקלות יותר וכו' וכו', כשחלק מהגורמים שם מעלים את החשש מה יקרה בסופו של דבר אם יש בעצם כביש שנסלל למקום, וקו חשמל שנסלל למקום, אז בסופו של דבר זה הולך להיות יישוב ובעצם להוות תמריץ שלילי להסדרה. עכשיו אני רציתי כן להראות את התמונות, כי בסופו של דבר במרכזי השירות שכן אושרו, בתחילה אושרו אך ורק אנחנו מדברים על 2002, 2002 זה לפני הקמת מועצה אזורית אל קסום ונווה מדבר. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> זאת אומרת שהחשש שלך אני מנסה לרדת לסוף דעתך, חשש שלך שעל כל מרכז שירות יקום סביבו כפר, זה החשש. << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> זהו, לכן רצית להראות תמונות כי זה לא חשש, אלו פשוט - - - << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> העובדות. << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> טוב מראה עיניים, אז אני אומר ניקח לצורך העניין את אבו קוידר על כביש 25, יושב אותו מרכז שירות, הוקם לשם כל הקמת מרכז שירות צריך בעצם להקים מחלף וגשר וכביש וקו מתח גבוה, והמקומות האלה פשוט הולכים ומתפתחים, אני הבאתי תצלומי אוויר בעצם, גם אגב הוא בנוי על קרקע פרטית בבעלות יהודית אבל זה לא כל כך חשוב, ובעצם אפשר לראות את הצמיחה של אותו מתחם מ-2005 ועד לימינו אנו ב-2023, כנ"ל באל פורעה על כביש 31, מחלף עצום בגודלו, הוא בעצם נמשך כביש - - - << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אז מה הפתרון שלך? << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> רק שנייה אני אסיים, נמשך כביש של כמה קילומטרים, ובעצם ממתחם של חמישה, שמונה קרוואנים אנחנו מדברים היום על עשרות רבות של - - אל פורעה הוא כפר לא מוכר? הוא עדיין לא בסופו שנייה רגע תקשיבו אני רק אסיים, כנ"ל לגבי התנגשויות עם תמ"מים תוכניות מתאר, אחרות לצורך העניין מרכז השירות במבואות ערד יושב בריחוק מהיישוב הבדואי שמתוכנן במסגרת הקמת התוכנית, החלטת הממשלה להקמת יישוב בדואי - - - << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אני חשוב לי שתסביר לי משהו אברהם נכון? אברהם אתה גר בנגב? << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> אני לא גר בנגב אבל אני נמצא שם מספר פעמים בחודש. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אתה מפסיד, ראשית אתה מפסיד שאתה לא גר בנגב, דבר שני פשוט רציתי לשאול אותך כתושב הנגב מה באמת מטריד אותך? זה מה שאני מנסה להבין, כתושב הנגב מה מטריד אותך? כי אותי יותר מטריד מאולי הבלגן בהסדרה, אותי יותר מטריד ש-5,000 ילדים לא נמצאים במערכת החינוך, כי הפוטנציאל של 5,000 ילדים כל שנה לא נמצאים במערכת החינוך, הפוטנציאל להתנגשות הוא הרבה יותר קשה מאשר מה שאתה מדבר עליו. אני לא יכולה להתכחש לדאגות שלך, זה מה שאתה מרגיש, אני מכירה את האג'נדה של העמותה, להגיד לך שאני מסכימה עם האג'נדה שלה לא אוקיי? אבל אני לא יכולה להתווכח עם דעות, אני לא יכולה להתווכח עם מה שאתם חשים ואני מכבדת זה ההבדל. << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> רק באמת לאורך היום היו מספר דיונים ואת אותם דברים נאמרו גם בוועדת החינוך, אנחנו בהחלט שותפים לאותם, אגב הנושא הזה של המבנים היבילים עלה גם כמצוקה גם בחברה החרדית, אני סיפרתי באופן אישי לפני 10 שנים הייתי מורה בבית הספר שלימדתי היו רק קרוואנים, והיום הילדים שלי לומדים באותו בית ספר עם אותם קרוואנים, זה לא מצוקה ששייכת היא לא נחלת החברה הבדואית בלבד וזה אירוע כלל ארצי בנושא של משרד החינוך. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> כמה ילדים בחברה החרדית לא נמצאים במערכת החינוך? << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> או יפה אז ולכן, ולכן הפתרון בסופו של דבר המראות הללו של מרכזי השירותים החיוניים זה ניסיון להציב פלסטר על בעיה הרבה יותר שורשית בסדר? << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> שהיא? << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> שהיא גם הנושא של ההסדרה, כי בסופו של דבר ההסדרה, בסופו של דבר ההסדרה זה אירוע שאמור לתת מענה לכלל תושבי הנגב יהודים כבדואים, תכנית החומש 2397 הקצתה שליש מהתקציב שלה לצורך הקמת מבני חינוך, אגב וגם מ- - - << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> מאיזה שנה התוכנית הזו? << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> מ-2017, רק בערך שליש מהכספים הוקצו כ- - - << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אז אולי תשאל את ראש הממשלה שהיה ב-2017 מה הוא עשה עד 2021. << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> אז אני אגיד לך מה אומר מרכז השירות, ה-ממ"מ מה הוא כותב על זה בעצם בפרסום האחרון שלו, שרק 400 מיליון שקלים מוצו כי בעצם השלב הזה ביישובי הקבע הבדואים הכוונה, זה נתקל בחסמים בעיקר בגלל הנושא של תביעות הבעלות. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> ברור, אבל גם בזה, לא אבל מה חשבתם? רגע שנייה זה לא הדיון אוקיי אבל אני חייבת לומר לך משהו, כשבנו את המרכז שניהלנו עליו דיון עידן הנגב, בנו מרכז שהוא דוגמה ומופת לחיים המשותפים בנגב, אוקיי? זה בני שמעון אתה מכיר אתה מכיר? זה בני שמעון רהט וזה, וגם שם היו בעיות עם תביעות בעלות וגם שם זה ובסוף פתרו, אז אני לא אומרת, ברור לי שזה סבוך ברור לי שזה, אבל יותר מטריד כרגע שיש אזרחים שצריכים לקבל את מה שהמדינה מחויבת לספק להם, זה אנחנו חייבים לתת, אני מבינה את הדאגות שלך. << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> על זה יש הסכמה, ולכן אנחנו חושבים שזה במסגרת הפלסטר אלא במסגרת פתרון כולל. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> למה אי אפשר לעשות במקביל? << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> כי אנחנו רואים שהמציאות הזאת בסופו של דבר מקבעת, היא מהווה תמריץ שלילי להסדרה והיא לא נותנת באמת מענה אמיתי לאותם תושבים, להוסיף עוד קרוואנים במרכזי שירות זה באמת לא נותן מענה לתושבים חד משמעית. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אז מה כן? << אורח >> יוליה קוסמן גלעד: << אורח >> מרכזי השירותים הזמניים אמור לתת מענה לתקופת הביניים, בגלל זה הם יבילים וזאת ההגדרה. << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> נכון אבל תקופת הביניים למשל, אם ניקח את אבו קוידר למשל - - - << אורח >> יוליה קוסמן גלעד: << אורח >> זה שהיא מתמשכת זה בגלל שהמדינה לא מדברת עם התושבים, אבל המענה הוא לתקופת הביניים. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> סליחה שניה רגע, אוקיי תודה. אנחנו נמשיך לדוברים הבאים. איפה חיים קאדן? יצא. אוקי, אז ג'מעה אזברגה. << אורח >> ג'מעה אזברגה: << אורח >> טוב תודה רבה גברתי, אני מאוד מודה לחברי יוסף עטאונה על היום הזה שאנחנו עשינו אותו בשנים קודמות, הסיפור של 5,200 ילדים שהם לא נמצאים במסגרת, אני הייתי חבר כנסת ב-2017 עד 2019 זה חזר כל שנה על עצמו ביום הנגב, וגם בדיונים אחרים בוועדת הילד ובכל מיני. אני אומר לך אני רוצה להתחיל מאיפה שהתחום שלי, התחום שלי מערכת הבריאות אני זאת אומרת עבדתי 22 שנה במערכת הבריאות, הייתי פנסיונר של מערכת הבריאות ואני אומר לך זה לפי חוק בריאות ממלכתי חובתה של המדינה לפי חוק בריאות ממלכתי שחוקק בשנת 1993, חובתה של המדינה להנגיש במרחק סביר, אגב בנגב כל מערכת הבריאות אנחנו בתחתית, גם שרותי בריאות אם זה טיפת חלב משרד הבריאות עם כל הכבוד לפרופסור המלומד שיושב לידי, ואני אומר לך וגם איתו קיימתי ישיבות ולא מתקדם שום דבר. מערכת הבריאות נמצאת במצב גרוע וכולנו יודעים את זה, יש לנו מיליונים שמושקעים גברתי היושבת ראש בהסעות ילדים שהם בני חמש ומתחת לחמש, שזה בסביבות מאות מיליונים, מאות, אני אומר אנחנו לא יודע אם אני לא טועה זה עניין של 60 מיליון בשנה שאפשר לבנות 10 בתי ספר עם ה-60 מיליון שקל, זה בזבוז גם כספי ציבור וזה אני לדעתי עבירה על החוק, מטריד אותי אחד כמו הנציג של רגבים שיושב פה ומטיף מוסר, והוא חושב הוא היחידי אזרח פה, ואנחנו אפילו אין לנו מקום פה בארץ הזאת למרות שאנחנו הילדים אוקיי. << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> לא שמעת את זה ממני בכל אופן. << אורח >> ג'מעה אזברגה: << אורח >> אז אני שמעתי אותך טוב מאוד, ואני הסעות ילדים בזבוז אחד גדול, אני מדבר על מדינות ה- OECD בעקבות הסיור שהיה על מדינות ה- OECD במדינת ישראל, שמדינת ישראל ביקשה להצטרף היה דוח פשוט מבייש גם למגזר הבדואי למגזר הערבי בכלל, וגם למגזר החרדי אגב שתבין, מדינת ישראל זאת אומרת בשני האוכלוסיות האלה זה אלה שמושכות אותה למטה. עכשיו לגבי תמותה תינוקות ש-12 לאלף שזה מספר אחד בעולם, יתווכח אתי אולי הפרופסור המכובד אבל בכל זאת זה המציאות, אנחנו מדברים על היפגעות של ילדים במגזר הבדואי מוביל בהיפגעות ילדים אם זה תאונות בית ואם זה תמותה כתוצאה מפגיעות של ילדים. אנחנו מדברים על נגב שעובר פיתוח אדיר וזה דבר מבורך, אבל הוא פוסח על המגזר הבדואי, חס וחלילה אסור לעשות פיתוח, ואם אנחנו מדברים כבר, כל המגזר הבדואי שהוא גם הכפרים המוכרים והכפרים הבלתי מוכרים, אני לא קורא לזה מגזר ואני לא קורא לזה פזורה, לא מוכן לקרוא לזה פזורה, ואנחנו חייבים לקרוא לזה כפרים, כפרים לא מוכרים בשנת 2023 זה בושה וחרפה למדינת ישראל ולדמוקרטיה של מדינת ישראל, ואני חושב שזה קודם כל היהודים צריכים להתבייש לפני שאנחנו מתביישים. אני חושב שיש לנו תהליך שירות פינוי למשל אשפה, הכפרים הבלתי מוכרים הפכו להיות זוהמה של הנגב, אני אומר לך בנוסף למפעלים הכימיקלים שנמצאים שם, גם הפינוי אשפה לא קיים, לא קיים ממנו והלאה, אנחנו מדברים על זאת אומרת מסחר במרכז השירותים שאנחנו מבקשים מסחר, לא קיים דבר כזה מסחר, אם במקרה הטוב בונים גן או בית ספר בכמה קרוואנים, שזה אחרי 10 שנים את יודעת המחיה של הקרוואן צריך להיות 10 שנים, אחרי 10 שנים צריך לזרוק לפח או להחזיר אותו לעיבוד חוזר שזה לא קיים, ואני אומר לך יש כמובן שהם יותר מעשר שנים, זה עבירה אנחנו עושים עוול לעצמנו, לילדים שלנו. אני מדבר כחברה יהודים ערבים זה לא משנה, ואני מסכים איתך שהנגב זה לא רק יהודים הנגב גם ערבים שליש מהאוכלוסייה, וצריך לקחת את זה בחשבון, כשמתכננים מתחם לא לוקחים לא ייצוג כמו שאומרים פה, לא ייצוג ולא שואלים את האוכלוסייה, כל התכנון העולמי התהפך, היום שואלים אוכלוסייה לפני שהם מתכננים את צורת המגורים, אצלנו לא קיים דבר כזה. ובא אחד שמטיף לנו מוסר השתלטות על קרקעות, זה בלוף אחד גדול, מגרש במגרשים מגרש כדורגל קטן או כדורסל או לא יודע מה, שבשביל שהתינוק או הילד הזה ישרוף את הזמן שלו במקום באנרגיה הזאת החיובית, הוא הולך את יודעת לאן לסמים ולמסחר בנשקים ואנחנו לא רוצים את זה, אף אחד לא לוקח את זה בחשבון, ואני מבקש מהוועדה שייקחו את זה בחשבון. עכשיו אני רוצה לענות על מה הציפייה שלנו, חשם זנה לא דוגמא, חשם זנה זה דוגמא רעה אני אומר לך, חשם זנה זה דוגמא הכי רעה שיכולה להיות, מינהל התכנון עם כל הכבוד למינהל התכנון שישאלו את האנשים שגרים בשטח שיושבים שם. אני רוצה להגיד מה הציפייה שלי עוד פעם, אני מצפה לצאת מהדיון הזה בסיכום שיהיה אפשרות לשבת עם מה שנקרא הכפרים או נציגי הכפרים הבלתי מוכרים, יעלה ועטייה אל עסם וכולם, מול הרשות להתיישבות הבדואים, הרשות להתיישבות הבדואים אין אפילו אין בדואי אחד שעובד שם, חוץ מאחד שאנחנו לא יודעים אותו, יגאל בוסקילה לא הסכים אותי בסדר, אבל אני יודע בוודאות, מה זה רשות להתיישבות הבדואים, אפילו ישוב אחד לא הקימו רק אחרי החלטה של חשם זנה החלטת ממשלה. אז אני מצפה שיהיה תהליך עבודה מסודר, עם יעלה מול הרשות להתיישבות הבדואים אוקיי או לא יודע לקרוא לזה הרשות, שיהיה מסודר, נשב יש 20 שאתם חושבים שצריך 20 מרכזים שירותים, יגאל בסקילה אומר אפילו אין אחד בקנה שלנו, אז בואו נמצא מקום באמצע בוא נדבר, אבל להיות אטומים ולהמשיך להיות בשכל או בחשיבה של רגבים אנחנו לא נגיע רחוק, תודה רבה. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> תודה. חסון אלערבה. << אורח >> אלערבה חסון: << אורח >> אני רוצה לדבר על כמה נושאים, א' על הסיבה של הילדים שלנו בנגב, אני גם לא מוכן לשמוע ולדבר על ועדת התיישבות הבדואים, אנחנו חיים במדינת ישראל ובמדינת ישראל אי אפשר לשים לכל עדה ולכל מי זה משרד בנפרד שלה, אנחנו חיים במדינת ישראל, אנחנו חלק בלתי נפרד מאזרחי מדינת ישראל, ממשרד הפנים, ממשרד השיכון והבנייה, ממשרד החוץ, מכל המשרדים, למה צריך לעשות וועדה כזו או ממחלקה להתיישבות או רשות להתיישבות הבדואים, אנחנו לא מתיישבים אנחנו לא מתנחלים לא שום דבר, אנחנו אזרחי מדינת ישראל ומדינת ישראל היא שייכת לכולנו, והיא אהובה על כל אזרחי מדינת ישראל ערבי כיהודי לא משנה, אי אפשר לבוא ולתת לעמותות כמו רגבים להשתלט ולגרום נזקים, והיא גורמת נזקים לנו במגזר ובכלל בכל האוכלוסייה והאזרחים במדינה, היא גורמת לשנאה ולאיבה גורמת לשנאה ואיבה, היא המטרה שלה לגרש את האוכלוסייה הערבית מהנגב, אין מה לעשות זאת המטרה שלה וכולנו יודעים את ההיסטוריה שלה. עכשיו בוא נסתכל איך אני יכול לבוא היום לילד קטן ברגע שאנחנו רואים איך שהם הורסים את הבית שלו, הבית של ההורים שלו והוא נשאר בחוץ, שנה שעברה בחורף הרסו שבעה בתים למשפחת עבול. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אבל שניה אתה קצת סותר את עצמך, כי הרגע אמרת שאתה רוצה שיתייחסו אליכם כמו לכל האזרחים בכל מקום, וכל האזרחים בכל מקום אם הם בונים ללא אישורי בנייה אז הורסים להם, אז אי אפשר מצד אחד להגיד אנחנו דורשים. עכשיו אני מודעת לכך שהמצב אצלכם הרבה יותר מורכב, אבל אנחנו חייבים גם להיות הוגנים, אז כן דרושה רשות להסדרה מכיוון שהדברים הרבה יותר מורכבים, תביעות בעלות זה לא משהו שקיים במקומות אחרים, התרבות היא אחרת, יש דברים שהם שונים, אז לכן יש את הרשות להסדרה. << אורח >> אלערבה חסון: << אורח >> חבר'ה תעשו אבל תרשו לי רק סליחה, את שואלת את אומרת לי אין רישיון אין אישורי בנייה אין, מי נותן את האישורים? מי שנותן את האישורים זה הממשלה המשרדים של הממשלה, הרי לאן אני אפנה לאן אני אפנה? אני יכול להגיש אלף פעם ופעם אחד תכניות, אבל לא יתנו לי, לא שאני לא רוצה, אני מושיט יד. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> יש אנשים שיש להם הרי אישורי בנייה יש מקומות. << אורח >> אלערבה חסון: << אורח >> אין אפס, אבל תסתכלי אם את לוקחת בחשבון, אני מבין שאת תושבת הנגב והבנתי מהדברים שלך שכל כך הרבה מעניין אותך הנגב וטובת הנגב וטובת כל אזרחי הנגב, הרי אם היום הולכים רגבים עם הממשלה הקיימת היום וזה הולכים להקים 12 יישובים לבני דודים שלנו היהודים, למה? ולא מקימים יישוב אחד לערבים, הרי הערבים 30% בנגב, מגיע לערבים 30% מכל היישובים שנמצאים בנגב, אם זה מושבים ואם זה קיבוצניקים ואם זה ערים, אנחנו 30% אי אפשר להתעלם מהעובדה הזו, גברתי אי אפשר להתעלם מהעובדה הזו. אם אנחנו 30% מגיע לנו כל דבר 30% לפחות, המינימום אנחנו אפילו לא אומרים 20%, תנו לנו 10% ואתם תראו איך שאנחנו נקים, יש 550 יישובים לבני דודים שלנו היהודים בנגב, ולנו כמה יש 10? מגיע לנו אם אנחנו לוקחים את ה-30% מגיע לנו 150 יישובים 150 ישובים מתוך 550, איפה אנחנו נמצאים? זה הדברים האלה שגורמים לנו וגורמים לנו הרבה בעיות עם הילדים שלנו עם החינוך, הילד שרואה איך הרסו את הבית של אבא שלו ואמא שלו, ואיך השאירו אותו בחורף בגשם, אני בטוח אם את היית נמצאת באותו יום שהרסו שבע בתים למשפחת אלעול ואת בתוך גשם היה גשם, אני לא יודע איך את כפי שאני הבנתי ממך היה מאוד מאוד כואב לך. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אני לא הייתי עומדת בזה, נכון זה כואב לי גם לשמוע שלא תבין לא נכון זה מאוד מאוד כואב לי לשמוע, אני רק מציינת שזה מאוד מאוד מורכב. << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> סליחה אפשר כאן להגיב על הדבר הזה? << אורח >> אלערבה חסון: << אורח >> תסלח לי אני אסיים את הדברים ואחר כך תגיד מה שאתה רוצה. עכשיו עוד משהו יש כמה דברים, עכשיו גם כן אצלנו המינהל בנגב הוא עושה הרבה סכסוך בתוך המגזר הערבי, הוא מה הוא עושה? מביא משפחות מהפזורה, נותן להם את המגרשים של התושבים שנמצאים, ניקח דוגמא ברהט כמה פעמים היה רצח בגלל השטחים האלה כתוצאה מהמינהל המינהל עושה את הדברים האלה, אני חושב שצריך גם להגיד למינהל סטופ אי אפשר לעשות את הדברים האלה. עכשיו עוד משהו עוד נושא כמה נושאים אבל לא חשוב, יש גם כן הפשע במגזר הערבי, את יודעת המשטרה איך היא מתעלמת מהמגזר הערבי, אני רוצה להביא לכם שלוש דוגמאות, משמר הנגב כדור אחד פגע באיזה אוטו במשמר הנגב, 12 שעות תפסו את היורה ולא היה שם מצלמות לא כלום, בכביש של שובל משמר הנגב יש שם חורשה ליד בית הקברות המוסלמי, יום אחד גם כן אבן נכנס לרכב מקיבוץ שובל, גם 12 שעות תפסו את זורק האבן היורה, היה אצלנו רצח או הריגה מהמסתערבים בתוך רהט הרגו את אלהרבט, עד היום לא כלום אומרים לא אדוני זה היה מחבל, מה זה מחבל איך זה יכול להיות מחבל? המשטרה עושה גם כן בשיתוף פעולה עם המינהל עם כל השטויות האלה, הם עושים לנו עוול מעל ומעבר, והם גורמים לשנאה, והם מביאים את השנאה בינינו. אנחנו שכנים עם הרבה קיבוצים ומושבים מאז ילדותי ועד היום אנחנו כמו אחים, אחים ממש, את יודעת מה אף אחד לא את לא שומעת לא הוא יהודי, היום את שומעת מהילדים בבתי הספר וואלה היהודי עשה והיהודי הרג, הילדים רואים לא רק בשטחים הכבושים אלא גם אצלנו יש דברים כאלה, וזה אסון, זה דברים שהם גורמים רק לשנאה ואיבה. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אדוני אבל תחתור לסיום כי אנחנו רוצים לתת הזדמנות לעוד אנשים לדבר. << אורח >> אלערבה חסון: << אורח >> אני מסכים איתך בסדר. עכשיו גם כן יש בנגב איזה 1,000 הוא יותר מ-1,000 איש בפזורה עם תעודת זהות ישראלית, עם תעודת זהות ישראלית כחולה אבל בלי אזרחות, האבא שלו יש לו אזרחות, אמא שלו יש לה אזרחיות, האח היותר גדול יש לו אזרחות, האח היותר קטן יש לו אזרחות? הוא אין לו אזרחות. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אני לא מבינה בסוגיה הזאת, אבל הדיון הוא על מרכזי השירות, אנחנו חייבים להתמקד אני מניחה שנדון על זה באיזשהו דיון אחר, אבל אני חייבת להתמקד, לא חסר סוגיות לנהל עליהם דיונים. << אורח >> אלערבה חסון: << אורח >> בסדר אין בעיה, עכשיו עוד - - - אני רוצה לנצל הזדמנות אם אני בוועדה, שהוועדה גם ישמעו את כל מה שכואב לנו. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אני מבינה, אבל מכיוון שזמננו קצר והדיון הוא על נושא מאוד מאוד ספציפי, אז תשתדל לדבר בבקשה רגע לסיים ולדבר על הנושא הספציפי בבקשה. << אורח >> אלערבה חסון: << אורח >> עכשיו בבתי הספר בחינוך אם את תלכי ולראות בפזורה בתי ספר מפחונים, מפחונים. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> הייתי וראיתי, אני מכירה. << אורח >> אלערבה חסון: << אורח >> בתוך הכפרים הפחונים איך זה יכול להיות, אני רוצה לראות מהאדון הנכבד הזה מרגבים, שבהתנחלות איפה שהוא מתנחל בשטחים, הוא אומר לך הרי הוא לא תושב הנגב, הוא תושב ההתנחלויות - - - << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> אתה מדבר על ההתנחלויות למרות שאתה תושב הנגב, אז אם זה כזה משוואה - - - << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> לא לא חבר'ה, עזבו, אל תיכנסו לזה, אני מבקשת. << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> אפשר לא לרדת לפסים אישיים - - - << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> שנייה, ללמוד בפחון זה לא תקין באף מקום. << אורח >> אברהם בנימין: << אורח >> זה גם נכון. << אורח >> אלערבה חסון: << אורח >> במושב, מועדון נוער מועדון נוער אם זה היה בפחון מה היו עושים בתוך מושב? איך אתה לוקח יישוב של 10 או 15 אלף נשמות שם יושבים גרים והוא 1,000 משפחות בתים, ואין להם לא בית ספר, לא גן ילדים, לא כביש אפילו שעברו, לא מים לא כלום איך זה יכול להיות? << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אני מסכימה. << אורח >> אלערבה חסון: << אורח >> בבתי הספר האלה שאתה, הרי צריך אנחנו המטרה שלנו היא ללמד לעשות חינוך, לתת חינוך להבא לגיל הבא לגיל הרך הזה, שהילדים האלה יידעו שהם אזרחי מדינת ישראל לכל דבר ומקבלים את מה שמגיע להם. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> תודה רבה, לא שנייה רגע יש סדר דוברים אנחנו ממש על הדקות האחרונות, ושולמית רשות מקרקעי ישראל מחוז דרום, את רוצה להתייחס? את בזום? שלום שולמית את שומעת? << אורח >> שולמית אליהו: << אורח >> כן אני עכשיו שומעת, אבל מה שאני רוצה לומר זה בעצם, ייתכן שהדברים יחזרו על עצמם אבל אני רוצה שהדברים יהיו בהירים לכולם. אנחנו למעשה ביישובים הבלתי מוכרים הקצנו כבר כמה שטחים אוקיי? שטחים שהם בעצם פועל יוצא של אותו תמ"מ 14 שבא ואמר, בואו נמצא פתרון לאוכלוסייה שמתגוררת בכפרים הבלתי מוכרים וניתן להם את האפשרות להקים שירותים ציבוריים. אנחנו על בסיס אותם איתורים הקצנו את הקרקע, לעת עתה אין ברשות מקרקעי ישראל כאלה בקשות, זאת אומרת אני מציע מה שיעלה קודם אמרה, זה באמת להרחיב אולי את האיתורים, אבל זה לא התפקיד שלי, זה תפקיד של ועדה מחוזית, זה תפקיד של רשות הבדואים שלה יש את כל המידע, והיא בעצם המובילה של כל הפרויקט הזה יחד עם משרד החינוך. אנחנו פועלים על פי נוהל, יש קרקע, יש בקשה, יש המלצה אנחנו מקצים את הקרקע, וכך אנחנו נוהגים גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי, זאת אומרת אין כאן נוהל למגזר כזה או אחר כולם כאחד, יש קרקע, יש חוק, יש תב"ע, יש תמ"מ אנחנו מקצים את הקרקע ללא בעיה ואפילו נותנים לזה עדיפות. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> תודה רבה. המשרד לביטחון פנים רוצה להוסיף משהו? << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> כן. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> כן בבקשה. << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> הדובר הקודם בלשון המעטה לא דייק כמעט בשום דבר שנאמר כאן, באלעול למשל לא נהרסו שבעה מבנים נהרסו 20 מבנים והמטרה הייתה להסדיר את כולם לתוך שכונה שנמצאת בסמוך אליהם, שמדברים איתם כבר שנים על לעבור להיכנס לתוך השכונה הזו ולקבל שירותים שאנחנו מדברים עליהם מהעיירה - - - << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> יש שם איומי רצח. << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> ואין שם שום דבר זה תביעות בעלות שלהם, את לא מכירה, תהיי בקיאה בפרטים בדיוק ככה. אחת הבעיות הקשות ביותר של מתן שירותים זה חוסר רצון של האוכלוסייה בלהיכנס לתוך יישובים מוסדרים כמו בביר הדאג' ויישובים אחרים, אני לא אומר שהמדינה כאן לא נושאת באחריות על איטיות בהסדרה זה דבר אחר. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> לא רק איטיות בהסדרה, תחשוב שנייה בוא אתה יודע נורא קל לנו להגיד, מה למה הם לא נכנסים ליישובים שהקמנו ועשיתי סיור וראיתי, אבל אנחנו מדברים פה על תרבות אחרת על דברים שונים, על בעיות בתוך, אני הייתי שם והקשבתי לשני הצדדים באמת ולא פעם אחת ולא פעמיים ולא שלוש וסיור בכפרים הלא מוכרים המון הייתי, ואני שומעת על שתי משפחות שהאיבה ביניהם חוצה כבר דור וחצי, ורוצים להכניס אותם לאותו ישוב, וזה אכן עלול להיגמר ברצח, או כל מיני מקרים כאלה שיש שם שהתרבות היא אחרת, והתחושה לפעמים שאנחנו כופים עליהם מהר ועכשיו וזה, יש איזושהי תחושה כזאת, הרי הרצון של כולנו להסדיר את זה ושיהיה סדר. << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> במקרה הזה אין המקרה מעיד על הכלל, כי הכלל הוא בדרך כלל שכן אפשר להסדיר. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אז למה הם לא נכנסים? << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> מכל מיני סיבות שבואי ניקח את הדברים עוד קדימה, למשל ביר הדאג' אנחנו כבר, יגאל תקן אותי מ-2003? מ-2003 אנחנו מנסים להסדיר ולהכניס אותם פנימה, היישוב כמעט מוכן, אין היענות לכניסה פנימה. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> למה? << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> מכל מיני סיבות שלהם, ואורח החיים שלהם - - סלח לי אל תפריע לי. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> רגע אדוני מי אתה? << אורח >> שמואל דוד: << אורח >> שמוליק דוד משתיל, היישוב שהמדינה נסוגה שלוש פעמים מההתחייבויות שלה לאוכלוסייה, תוכנית המתאר לא קוימה, אזור התעשייה לא הוקם, תחבורה ציבורית בקושי נמצאת, כביש הגישה לקח להם שנים על גבי שנים כדי - - - << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> הבנתם איפה הבעיות? << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> מה שהצעקן הזה אומר כאן, הוא נכנס לי באמצע הדברים זה פשוט לא נכון. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> רגע רגע אדוני משתיל תן לו לסיים. אבל יכול להיות שהוא מגזים, אבל בהכרותי עם משרדי ממשלה ומדינה והיותי שמונה שנים חברת מועצה ושנתיים בכנסת, הפערים בין מה שהמדינה לצערי כן, מבטיחה ועושה בשטח גם מבחינת זמנים וגם מבחינת שירותים, לעיתים הפער הוא עצום, אז אני שואלת אם זה המקרה פה? << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> במקרה הזה למשל של אל ערה או ביר הדאג', זה המקרה הוא שהמדינה באמת באה ונתנה כאן הרבה מעבר למה שהיא רשאית לתת ונענינו בשלילה. << אורח >> יוליה קוסמן גלעד: << אורח >> למה מעבר? למה המדינה ראשית לתת לבאר מילכה וכמהין ולא רשאית לתת לכפרים הבדואים למה? << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> אני לא מכיר את מה שאת אומרת, אני מכיר את מה שאני מדבר עליו. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> אבל רגע, האם דברים סוכמו לפני? באמת מסקרן אותי זה לא הדיון, אבל האם דברים סוכמו לפני? הובטח 1, 2, 3 והאוכלוסייה אמרה כן, אם יהיה 1, 2, 3 אנחנו ניכנס? << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> הובטח 1, 2, 3 האוכלוסייה אמרה כן, האוכלוסייה לא נכנסה פנימה. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> ואיך היא מסבירה מה היא אומרת? << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> היא רוצה יותר. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> מה זה יותר? << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> אני אסביר, אם אתם נותנים נחלה של חמישה דונם שזה אומר דונם וחצי למגורים שיש בו לפחות ארבע יחידות דיור ועוד שלושה וחצי דונם לחקלאות לאוכלוסייה שמתגוררת בשטח, והם רוצים לא רק את זה, אלא שזה יינתן לאחד למשפחה אחת, מעבר לזה שלתת את זה למשפחה אחת - - - << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> אני מבקשת שאת הדיון על ביר הדאג' נעשה עם תושבי ביר הדאג'. << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> אבל אתם מעלים את זה. << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> הוא העלה לא אנחנו. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> טוב עזבו בואו נתקדם, אנחנו לא נצא מזה, אנחנו לא נצא מזה, אתה רוצה להוסיף עוד משהו? סיימת, תודה רבה. תקשיבו יש לנו שתי דקות כן הערה בטח. << אורח >> אבי לוי: << אורח >> הערה קטנה, אבי מפקד יואב, הוא טען שא ע'רה היה בגשם, וכולם פה ככה החמיצו, זה היה לפני חודש וחצי לא גשם לא יום סגרירי. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> תשמעו, רגע רגע לא להתפרץ שנייה יש לנו שתי דקות לא שנייה. << אורח >> יעלה רענן: << אורח >> שאלה, שאלה. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> לא עכשיו לא תנו לי לסיים שנייה כי אנחנו צריכים לפנות את החדר, אני רק אעיר הערה שלי, אין ספק שברור לי וגם אני חושבת שהבהרתי את זה בפניו, אתם רוצים את אותו יחס אז יש את אותו דין, אבל להרוס מבנה זה משהו כנראה שהילדים ושלי ושלך לא יעברו את זה אף פעם, והילדים האלה עוברים את זה על בסיס קבוע לראות, וזה מייצר שנאה והלוואי והיה ניתן להימנע מזה זה הכל, גם אתה לא נהנה ללכת ולהרוס מבנים. << אורח >> גיל פינקלשטיין: << אורח >> על זה אין ויכוח. << אורח >> אבי לוי: << אורח >> נכון אנחנו מסכימים, לכן גם הוצעו להם פתרונות. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> נכון, אבל שנייה תקשיבו, אני חייבת לפנות את החדר ואני גם צריכה לחזור לוועדת חוקה, משפט אחרון שלכם ואני אסכם. << אורח >> מור מיטלמן: << אורח >> אני פשוט בגלל שאנחנו מלשכת התיכנון אז חשוב לי להגיב, באמת הוכנה התכנית הזאת בערך בשנת 2001 בשיתוף עם עמותת סיכוי בשיתוף עם משרדים נוספים, הוביל את זה המשרד לשוויון חברתי האגף לפיתוח חברתי וכלכלי, ובעצם הם היו אמונים האגף לפיתוח חברתי וכלכלי על הגשת התוכנית, ממה שאני הבנתי זו הייתה רוח פוליטית שהחליטה לא להגיש אותה באמת את האיתורים האלה, ואנחנו לא יכולים על דעת עצמנו לקדם את התוכנית הזאת. << אורח >> יגאל בוסקילה: << אורח >> גברתי, יש הפנייה של מנכ"ל רשות הבדואים מלפני באוגוסט שנה שעברה, אמרתי שהוגשו אני גם אעביר את זה אין לי בעיה. << דובר >> היו”ר יסמין פרידמן: << דובר >> שנייה, אני צריכה לסכם ואני אסכם, למרות שחבר הכנסת השאיר לי כל מיני סיכומים, אבל מכיוון שהדיון התגלגל קצת למחוזות אחרים אני מרשה לעצמי לסכם בעצמי. למדתי המון היום בנושא שלא הייתי בקיעה בו לעומק, ואני האמת קצת מזועזעת ממה שקורה בשטח, מקצת אללה באב אללה, קצת לא ברור מי אחראי על מה, איפה זה מתחיל איפה זה נגמר, מי הגוף שמתכלל את הכל. אני לוקחת על עצמי להיכנס לעומק הדברים, ללמוד את הנושא עוד יותר לעומק, להבין מי נגד מי, אני אשב גם איתך ברשותך כדי שתלמד אותי, אתה תלמד אותי את כל מה שאני צריכה לדעת, ונעזר אחד בשני כדי לנסות לפתור את זה. אני חושבת שזה חשוב לנו כתושבי הנגב, לא משנה איפה נולדנו, באיזה כפר באיזה עיר באיזה צד עם איזה לאום, זה חשוב, זה מטרה משותפת שכולנו צריכים לרצות בה, אני מתכוונת לצלול בזה ולקחת את זה על עצמי ולזמן דיון נוסף בקרוב, יש לי פגרה יש לי מספיק זמן ללמוד את זה. אני סוגרת את הדיון, תודה רבה לכל מי שהגיע, וסליחה בפני מי שלא הספיק לדבר אני ממש מתנצלת. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:30. << סיום >>