פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



58
הוועדה לביטחון לאומי
12/07/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 57
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום רביעי, כ"ג בתמוז התשפ"ג (12 ביולי 2023), שעה 9:00

סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות - הוראת שעה), התשפ"ב-2022 << הצח >>  

<< הצח >> לעניין סעיף 10 להצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 23), התשפ"ב-2022 << הצח >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
צביקה פוגל – היו"ר
מירב בן ארי
שרן מרים השכל
סימון מושיאשוילי
חמד עמאר
נאור שירי
עאידה תומא סלימאן

חברי הכנסת:
איימן עודה

מוזמנים: 
	אפרת ליפשיץ
	-
	עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

	ד"ר גדי פרישמן
	-
	מדען הראשי המשרד לביטחון לאומי

	אליעזר רוזנבאום
	-
	משנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי 

	רפ"ק טל פז מזרחי
	-
	קמ"ד אח"מ וטכנולוגיות יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי 

	כנרת מגן אלמליח
	-
	מנהלת תחום תכנון ניהול וארגון, המשרד לביטחון לאומי 

	רחל ספירו
	-
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	אילת ששון
	-
	ממונה ייעוץ משפטי, לשכה משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	חנית אברהם בכר
	-
	עורכת דין בלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

	טל הוכמן
	-
	קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל

	מאירה בסוק
	-
	עו"ד, יועצת משפטית נעמ"ת

	קרן הורבוביץ
	-
	עו"ד, מנכ"לית מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן

	דניאל עמירם
	-
	מייסד העמותה לשוויון בהורות – ה.ל.ב.

	
	
	


ייעוץ משפטי: 
איילת לוי-נחום
גלעד נווה
עידו בן יצחק

מנהלת הוועדה:
לאה גופר

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים; מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
 << נושא >> הבהרה לעניין סעיף 10 להצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 23), התשפ"ב-2022 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בוקר טוב. תודה רבה לכל מי שטרח והגיע לדיון החשוב הזה. התחלנו אותו השבוע ביום שני, אם אני זוכר נכון. אמרתי שנעשה כל מאמץ לסיים את החקיקה עד סוף שבוע הבא. אז השבוע הזה יש יום דיון. בשבוע הבא יהיו עוד שני דיונים. ואני מקווה שנוכל להתקדם ובאמת בסוף שבוע הבא להצביע ולהעביר את החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאה. 

אנחנו נפתח את הבוקר הזה עם איזה שהיא הערת הבהרה של היועץ המשפטי שלנו לנושא אחר אמנם, אבל צריך לעשות את ההבהרה הזאת כדי שהיא תירשם בפרוטוקול. עידו תכף יסביר את הדברים. מיד אחרי זה אני אאפשר לחבר הכנסת איימן עודה שביקש רשות דיבור למספר דקות. ואחרי זה נחזור לענייננו החשובים בעניין הפיתוח הטכנולוגי, הפיקוח הטכנולוגי שאנחנו מבקשים כדי לאפשר מענה טוב יותר לאלימות במשפחה. אז לפי הסדר, עידו בבקשה. 

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >>  

כן. בתיקון שאושר ביום שני בוועדה לחוק כלי ירייה נדון סעיף 10 שמתקן את סעיף 11 לחוק כלי הירייה, שעניינו ההמלצה או הקביעה של קצין המשטרה לעניין שפקיד רישוי נותן רישיון. היה, כשניסחנו את החוק ראינו שיש פער כפי שהוצג לוועדה הנושא כפי שהוא במהותו לבין הביטוי המשפטי שלו. אז אני רק מבהיר, בסעיפים המדוברים אליהם התייחס סעיף 11, 9 ו-10 בעניין יישוב ראוי ומפעל ראוי, העמדה של קצין המשטרה לעצם הרישיונות שניתנים מכוח באותם יישובים ומפעלים תהיה מחייבת. לעניין היישוב והמפעל כשלעצמם זה יהיה המלצה. המשמעות היא שלא יהיה תיקון בנוסח של החוק כפי שהוא הוגש בכחול. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ולכן אין צורך לעשות שום דבר מעבר להבהרה. תודה רבה עידו. חה"כ איימן עודה, בבקשה. 

 << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

תודה רבה לך כבוד יושב הראש. חברות וחברים. היום, כולל היום הבוקר נרצחו שני אזרחים ערביים. אחד עובד שיצא עם השחר לעבודה שלו והוא נרצח, והשני הוא רופא שיניים מהכפר ג'ת שנרצח אתמול. חשוב להגיד לכם שהחברה שלנו אף פעם לא הייתה ככה, אף פעם. אנחנו, אני זוכר את עצמי בהיותי ילד ונער, כששמענו שמישהו רצח בן אדם אחר הרגשנו שהצבע של האוויר נהפך להיות שחור. לא האמנו שזה יכול לקרות. לכן מה שאמר המפכ"ל שזה טבעם של הערבים, תתארו לעצמכם כמה אמירה גזענית וגסה. כמה אמירה גזענית וגסה. וגם אם עושים השוואה בין הפלסטינים בישראל לפלסטינים בגדה המערבית או בעזה, בגדה המערבית נהרגים מידי שנה בין 25 ל-30 אנשים. ויש שם 3 מיליון פלסטינים. פה במדינת ישראל נהרגים 120 ויש מיליון וחצי. בעזה פלסטינים מול פלסטינים נהרגים משהו כמו 22 אנשים בשנה. ובעזה יש 2 מיליון פלסטינים. פה בישראל מיליון וחצי ונהרגים 120 בשנה. אותו דבר בירדן, 60% פלסטינים. גם הרצח זה לכל מיליון אנשים 10 אנשים בשנה. זה לפי המדד הבין לאומי, לצערי הרב, גם באירופה, לכל מיליון אזרחים 10 אנשים. 

לכן קרה משהו בקרב האוכלוסייה הערבית, קרה משהו. לדעתי אנחנו איבדנו את המבנה המסורתי, אבל לא הרווחנו את המדינה. אז יש חלל ריק שכל הפשיעה נכנסה בתוך החלל הריק. כבוד יושב הראש, באתי לבקש ממך לקיים סדרת ישיבות בנושא הזה, ישיבות עקביות, עד שכולנו נצא עם מסקנות מטעם הוועדה. הוועדה שאתה עומד בראשה. למה אני מבקש את זה מהוועדה הזו? כי יש ועדה שהוקמה בראשות ראש הממשלה וזה צעד חשוב, אבל אין בה פרלמנטרים. והכוח והייחוד של הוועדה הזו שיש בה פרלמנטרים. לכן חשוב שהפרלמנט של הכנסת יגיד את דעתו בנושא ויעביר המלצות גם לוועדה שעומד בראשה ראש הממשלה. תודה רבה לך. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה רבה לחבר הכנסת איימן עודה על דברים מאוד חשובים, מאוד נוגעים. קיימנו כבר דיונים בעבר ואני מבטיח לך שגם נקיים דיונים בעתיד. מכיוון שזה נושא שאנחנו לא יכולים לעבור עליו לסדר היום. 

 << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

תודה רבה לך. אני, מן הסתם, תומך בחוק הזה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ברור. נחזור לענייננו. 




 << נושא >> הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות - הוראת שעה), התשפ"ב-2022, מ/1572 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

התכנסנו כאן כדי לדון בהצעת החוק למניעת אלימות במשפחה, מה שנקרא פיקוח טכנולוגי או מה שאנחנו קוראים איזוק אלקטרוני. אנחנו בדיון הקודם השקענו הרבה מאוד זמן ומחשבה בסוגיות השונות, היותר מהותיות. נתנו לכל הגורמים להביע את דעתם. הייעוץ המשפטי יצא מהדיון הקודם, התיישב על המדוכה, עבר על התיקונים וההצעות הנדרשות בהתאם למה שאושר בוועדת השרים ובדיון הממשלה המוקדם. הצעת החוק הונחה בפנינו. אני חייב לומר שהשקעתי לא מעט זמן בלעבור על ההצעה בעיון רב. במקומות שבהם הייתי צריך גם התייעצתי עם מי שצריך מהייעוץ המשפטי כדי להבין את הדברים. 

אני אומר לכם שהצעת החוק המונחת בפנינו, חלק גדול ממנה, אני לא רוצה לקבוע כמה ברוב, אבל חלק גדול ממנה נשען על ההצעות בכלל ועל ההצעה האחרונה בפרט שהוצעה עוד בממשלה הקודמת. השינויים שביקשנו להחיל מונחים בתוך ההצעה. נדמה לי שהם גם מודגשים למי שרוצה לעיין בהם במדויק. ואני מקווה, כמו שאמרתי בפתיחה, שאנחנו נצליח עד סוף שבוע הבא לסיים את הדיון ולהגיע להצבעה ולהעביר את החוק המאוד חשוב הזה במליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. 

אנחנו נעבור סעיף סעיף בחוק. נראה איפה יש לנו אי הסכמות או הסתייגויות שצריך לדון בהם. כי מאחר ויש פה קשר כמעט רצוף בין סעיף לסעיף יהיה חבל לעבור לסעיף הבא לפני שדנו בסעיף הנוכחי. הדיון היום יסתיים בשעה 10:45. חבר הכנסת נאור שירי, בשלב שבו תרצה לומר משהו, נאפשר לך. איילת, בבקשה. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

טוב. כמו שאמר יושב הראש, אנחנו הפצנו לפני יומיים לחברי הכנסת, גם בגלל ההערה שעלתה בדיון הקודם על זה שאין נוסח, כך נטען. אין נוסח שמשלב את הערות הממשלה או את ההערות שהתקבלו בוועדת שרים יחד עם הנוסח שעבר דין רציפות. אני מציעה, בהמשך להצעתו של היו"ר, שנתחיל בהקראה רציפה, סעיף סעיף. ובכל מקום שיהיו שאלות או כמובן לנו כייעוץ משפטי או לאחד מהגורמים שנוכחים כאן, אז הם יעלו. אני לא יודעת אם נוכל לתת פתרון לכל שאלה שתעלה היום, אבל אנחנו נרכז את הדברים ואם יהיה צורך גם נחזור אליהם בעתיד. 

אני גם מבינה שלחלק מהדברים עדיין אין תשובות. כמו למשל השאלה איפה תוקם היחידה. יש מחשבות. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש תשובות. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

אה, יש תשובות. אז א', נשמע את התשובות. ב', נצטרך לבחון מה המשמעות של התשובות האלה מבחינת החקיקה. כיוון שאני יוצאת מנקודת הנחה שהמיקום של היחידה משפיע על תפיסת ההפעלה ותפיסת ההפעלה יכולה להשפיע על החקיקה. אז אנחנו נעבור סעיף סעיף, נתחיל מההתחלה, אני אתחיל להקריא ונתקדם. בסדר?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בבקשה, יפה מאוד. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

	חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ב-2022

	פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה
	1.
	בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד תום שלוש שנים מהיום האמור (להלן – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 (להלן – חוק למניעת אלימות במשפחה), כך:

	
	
	(1)
	בסעיף 1 - 

	
	
	
	(א)
	לפני ההגדרה "בית משפט" יבוא:

	
	
	
	
	""אבטחת מידע" – כהגדרתה בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981;

	
	
	
	
	"אמצעי פיקוח טכנולוגי" – מכשיר טכנולוגי או יישום, המאכן את הימצאו של אדם ומתריע במקרה של הפרת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי או במקרה של כניסת מפוקח לטווח אזהרה, שאישר השר לביטחון לאומי או מי מטעמו לפי סעיף 3ו;";

	
	
	
	(ב)
	אחרי הגדרה "בן משפחה" יבוא:

	
	
	
	
	""גורם סיוע אזרחי" – נציג חברה מפעילה שמנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי הסמיכו לשמש גורם סיוע אזרחי לפי סעיף 3ד;

	
	
	
	
	"הערכת מסוכנות" – הערכת הסיכון, לרבות רמת הסיכון, לקיומה של התנהגות כאמור בסעיף 3 כלפי בן משפחה, אשר צו הגנה כהגדרתו בסעיף 2 התבקש להגנתו;




 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

היא רצתה לשאול שאלה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אה, בבקשה. אם זו שאלה שנוגעת לעצם העניין, בבקשה. 

 << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >>  

דיברנו על זה טיפה בדיון הקודם. האם הערכת מסוכנות היא הערכת מסוכנות שהיא על בסיס איסוף או גם על בסיס אבחון והאם יש מקום לפרט את זה בהגדרות? 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

אז השאלה אם זה שאלה לעניין ההגדרות או לעניין הסעיף? אני מציעה שנעבור על ההגדרות, מכיוון שאחר כך אנחנו נכנסים לתוכן וזו הערה חשובה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מאוד. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

שעלתה גם במסמך ההערות שלכם וגם זו שאלה שצריך לדון בה. אני מציעה שנעבור על סעיף ההגדרות ואחר כך ניכנס לסעיפים עצמם. בסדר?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מצוין. תמשיכי. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

	
	
	
	
	"חברה מפעילה" – חברה אחת או יותר, שהמדינה התקשרה עימה למטרה ממטרות אלה:

	
	
	
	
	
	(1) הספקה, התקנה, הפעלה ותחזוקה של אמצעי פיקוח טכנולוגי;

	
	
	
	
	
	(2) הסתייעות לביצוע תפקידה של יחידת הפיקוח הטכנולוגי, לפי הוראות סעיף 3ג(א);

	
	
	
	(ג)
	אחרי ההגדרה "חסר ישע" יבוא:

	
	
	
	
	""טווח אזהרה" – תחום הסמוך גיאוגרפית לטווח ההפרה, כפי שיקבע בית המשפט בצו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, אשר בו מתנהל מעקב אחר מיקומו של המפוקח בהתאם להוראות חוק זה;

	
	
	
	
	"טווח הפרה" – אזור, יישוב או מקום מסוים אחר שבית המשפט אסר על המפוקח להיכנס אליו בצו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, או אזור שבו נמצא בן המשפחה שלהגנתנו ניתן צו הגנה כאמור שבית המשפט אסר על המפוקח בצו הגנה כאמור להימצא במרחק מסוים ממנו;

	
	
	
	
	"טכנאי" – נציג חברה מפעילה שהוסמך לשמש טכנאי לפי סעיף 3ד;

	
	
	
	
	"יחידת פיקוח טכנולוגי" – היחידה שהוקמה לפי סעיף 3ג(א);

	
	
	
	
	"מאגר מידע" – המאגר שהוקם לפי סעיף 3ז(א);

	
	
	
	
	"מברר" – עובד המשרד לביטחון פנים שמונה לפי סעיף 3ג(ה);

	
	
	
	
	"מוקדן" – נציג חברה מפעילה שהוסמך לשמש מוקדן לפי סעיף 3ד;

	
	
	
	
	"מנהל יחידת הפיקוח הטכנולוגי" – עובד המשרד לביטחון לאומי שמונה לפי סעיף 3ג(ב);

	
	
	
	
	"מעריך מסוכנות" – מי שמונה לפי סעיף 6ב;

	
	
	
	
	"מפוקח" – מי שניתן כלפיו צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי;

	
	
	
	
	"עבירת אלימות" – עבירה לפי סעיפים 192, 245, 300 עד 301ג, 329, 333, 345 עד 348, 351, 377, 380, 382(ג), 427 או 428 לחוק העונשין, התשל"ז-1977;

	
	
	
	
	"עבירת אלימות במשפחה" – עבירת אלימות כלפי בן משפחה;

	
	
	
	
	"עובד סוציאלי לפי חוק" – כל אחד מאלה:

	
	
	
	
	
	(1) עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), הת"ך-1960;

	
	
	
	
	
	(2) עובד סוציאלי לפי חוק ההגנה על חוסים, התש"ו-1966;

	
	
	
	
	
	(3) עובד סוציאלי לעניין סדרי דין כהגדרתו בחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955;

	
	
	
	
	
	(4) עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969;

	
	
	
	
	
	(5) עובד סוציאלי לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981;

	
	
	
	
	"צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי" – כמשמעותו בסעיף 3ב(ג);

	
	
	
	(ד)
	אחרי ההגדרה "קטין" יבוא:

	
	
	
	
	""קצין משטרה מוסמך" – קצין משטרה שהמפקח הכללי של משטרת ישראל או מי מטעמו הסמיכו לצורך מתן המלצה על טווח אזהרה וטווח הפרה לפי סעיף 3ג(ב);



 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

סליחה שנייה. מה ההבדל בין אזהרה להפרה? פיזי. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

אפשר להתייחס? 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

אנחנו במעלה הדרך כשגיבשנו את תפיסת ההפעלה הגענו למסקנה שנכון שיהיו שני מעגלים: מעגל אחד זה מעגל ההתראה, קרי זה אותו טווח שבו המוקדן יכול לשוחח עם הבן אדם. כי יכול להיות שהוא עשה את זה בשוגג, בתום לב, שהוא נכנס לאזור. מעיר לו, הוא נסוג לאחור. או שבמקרים אחרים שהוא לא מתכוון ללכת לאחור ולהיכנס פנימה לאזור ההפרה. לכן לקחנו איזה שהוא מקדם שבו יהיה אפשר, יאפשר למוקדן להתנהל מול המפוקח. אני חושב שזה פתרון נכון. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אזור ההפרה זה בצו בית משפט. נכון?

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

לא, ההפרה זו עבירה. כשהוא נכנס להפרה, זו עבירה. זה כבר מעורבות משטרה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

בהפרה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

בהפרה מעורבת משטרה. בהתראה זה אין צורך.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, כי רשום גם בטווח האזהרה שתחום הסמוך גיאוגרפית לטווח ההפרה כפי שקבע בית המשפט. אז לצורך העניין, יכול להיות שמישהו יחיה בטווח האזהרה ולא בטווח ההפרה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

לא. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אני אחדד. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

יכול להיות שזה הבית שלו. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

לא, לא, לא. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

אז תסבירו את זה, את ההבדלים. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אני אחדד את הכוונה. בסדר? רחל ספירו ממשרד המשפטים. אני אחדד. בעצם בהמשך, כפי שנראה, לבית המשפט כשהוא מורה על צו הגנה בתנאים של פיקוח טכנולוגי הוא אמור לקבל חוות דעת מהיחידה לפיקוח טכנולוגי, שבעצם מציעה איזה שהם מעגלים כמו שחברי כאן אמר, של טווח אזהרה וטווח הפרה. טווח האזהרה נועד בעצם להיות אזור התראה. אוקיי? הוא עדיין יהיה מעוגן בבית המשפט, בהחלטה של בית המשפט, אבל לא מדובר בהפרה של הצו. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

הוא לא יהיה מעוגן בבית משפט. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

לא, זה יהיה מעוגן בהחלטה של בית המשפט. אבל אין לזה נפקות מבחינת ההפרה של הצו. עצם זה שהוא נכנס לאזור טווח האזהרה אין המשמעות של זה הפרה של צו ההגנה. רק אם הוא נכנס לתוך טווח ההפרה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אתם יודעים פיזית מה המרחק?

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אז בעצם זה תלוי מקרה ומקרה. יצטרכו לבחון, בהתאם לנסיבות. כשנגיע לסעיפים הרלוונטיים נראה שגם יש, בית המשפט יכול לבקש מהיחידה להתייחס לנסיבות שיש בהקשר הזה. וזה חשוב מכיוון שבעצם לראשונה, מעבר להרחקה מאזור גיאוגרפי, שאומר שבית המשפט יכול להורות בצו הגנה לא להיכנס לאזור מסוים, פה הוא גם יכול להגיד לא להתקרב לבן המשפחה. בעצם מה שלא היה אפשרי לעשות בלי האמצעי הטכנולוגי, בלי הצימוד. ובעצם יש תנועה של שני בני משפחה בו זמנית. ולכן, כדי שגם הבן אדם יידע שהוא מתקרב לאזור שהוא לא אמור להתקרב אליו, טווח האזהרה נועד להיות המרווח הזה שיאפשר את הניהול. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל אין תנועה של שניים. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

יש, בעצם לפי ההצעה יש אפשרות לבית המשפט לקבוע באמת לבן אדם לא להתקרב לאזור גיאוגרפי מסוים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

כן, אבל אין תנועה של שניים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אין על האזהרה. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

לא, רגע, שנייה. ויש אפשרות בעצם גם שזה יהיה מעקב כאילו דינמי. כמובן רק בהסכמה של בן המשפחה המוגן. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

שהוא צריך איכון. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

שניהם בעצם יהיו עם מכשירים. אחד זה יהיה צימוד, אחד זה יהיה איזה שהוא מכשיר. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אפליקציה?

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

לא יודעת. זה כבר תלוי בתפיסת ההפעלה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

אולי נגיד כמה מילים על הטכנולוגיה? 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לי אין בעיה, אם אתה רוצה, בשמחה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, לא, לא, אנחנו נגיע לזה. בוא. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אבל הרעיון היה גם בעצם לאפשר, בן אדם לא יידע באופן טבעי שהוא מפר את הצו. ולכן צו האזהרה אמור לאפשר גם את הדבר הזה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אולי שהמוקדנים יהיו על זה, סליחה על. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

לא, אנחנו קבענו לפתיחת התוכנית שני מוקדנים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

על כמה מוגנים, מוגנות?

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

עד 200. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

עד 200 לאחד או שניים?

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

שניים, שניים. שני מוקדנים. יש עוד אחמ"ש, אחראי משמרת, שהוא עובד מדינה. ויש עוד כנראה משגר. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לפי איזה כלל אצבע זה נקבע?

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

לפי מפתח, יש לנו חברת ייעוץ, שעשו את הניתוחים של כמות הפרות, כמות אירועים שצריך לטפל בהם. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

וזה מערכת שוב כזאת?

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

כן, מערכת שוב שלמפוקח יש פלאפון וצמיד, ולאישה יש מכשיר פלאפון. והוא מנטר. המערכת מנטרת את ההתנהלות, את התנועה של שניהם. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

200 זה לא, זאת אומרת, זה לא יחס די?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נדבר על זה בהמשך. הערה לגיטימית. לפני, אני רוצה, לכל מי שמתחבט, כמו חה"כ נאור שירי בעניין הזה, אני אתן לזה את הדוגמה הטובה ביותר פה. במרכז המעגל עומד בן המשפחה. כשאתה נמצא כאן אתה בטווח האזהרה שלו. כשאתה חוצה את הקו של השולחן אתה נמצא בטווח ההפרה. הטווח שבין שניהם הוא הטווח שבו עדיין ניתן לו להיות ללא זה שהוא הפר את הצו. הבנתי נכון?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

כן. ואז הוא מקבל טלפון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, הוא מקבל טלפון כבר באזהרה. או הודעה כבר באזהרה "אתה מתקרב לטווח ההפרה". אוקיי? על הטכנולוגיה אנחנו תכף ניתן לך זמן להציג, זה מידע מאוד חשוב. אבל בואו רגע נאשר את הסעיף הזה של ההגדרות. בבקשה, כן?

 << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >>  

שאלה קטנה לעניין רשימת העבירות בחוק העונשין. ראיתי לדוגמה שסעיף 3(3)(5) חבלה או פציעה בנסיבות מחמירות לא כלול, אבל הוא מבוסס על סעיף 3(3). אז השאלה שלי, אולי משרד המשפטים, מדוע זה לא הוזכר? או שההנחה שבגלל שזה סעיף שמסתמך נעברה עבירה לפי סעיף 3(3) חבלה בנסיבות מחמירות, האם זה כולל או לא?

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

רחל, את חושבת שצריך להכניס את הנסיבה המחמירה או שזה מובן מזה שזה נכלל?

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

איזה סעיף, סליחה?

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

3(3)(5) בחוק העונשין. 

 << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >>  

גם 3(3)(4). 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אני חושבת, עוד פעם, הרעיון היה יותר לכיוון העבירה עצמה, אבל נבחן את זה, כאילו, אם צריך. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תבחנו את זה, מצוין. בסדר גמור. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

אז אנחנו משחירים את זה. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

בגלל זה לא הכנסנו את זה. אני אומרת, אם זה רק הנסיבות, העבירה עדיין נמצאת. היא עדיין נחשבת עבירה. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

אבל הכוונה היא שבנסיבות מחמירות, הכוונה. לא אם זה כתוב או לא. זה ייכלל, נכון? אוקיי. אם זו הכוונה ונצטרך להבהיר מבחינת נוסח, אם נחשוב שנצטרך להבהיר מבחינת נוסח אנחנו נבהיר. בסדר?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מצוין. תודה על ההערה. עוד?

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

לי יש שאלה לגבי קצין מוסמך, ההגדרה קצין משטרה מוסמך. מה דרגתו של הקצין, מי הוא, מה הוא? יש פה אמירה כללית של המפכ"ל שממנה אותו. אבל מה דרגתו של הקצין הזה? 

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

אנחנו לא נרצה בשלב הזה, עוד לפני שתפיסת ההפעלה ככה - - -

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

אבל יש פה חקיקה. 

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

אבל למה צריך?

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

אנחנו מחוקקים עכשיו בכנסת. אנחנו צריכים להבין מי זה הקצין הזה, מה דרגתו? איזה פונקציה זו? יש פה, יש לו סמכות משמעותית. 

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

ההכרעה האם זה יהיה קצין ממגזר האג"מ או מגזר האח"מ. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

לא, לא ממגזר. מה דרגתו של הקצין?

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

אני אשמח אם אני אוכל לסיים. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

אוקיי. 

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

לעניין הדרגה, אני מאמינה שזה יהיה רב פקד. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

אוקיי. 

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

אבל אני לא יכולה עדיין להתחייב על זה. אני אבדוק את זה ואני אעדכן. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אנחנו נגדיר את זה אבל. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

אנחנו נרצה להגדיר את דרגתו, זו הכוונה. 

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

זה מאוד, כאילו, לא ברור לי למה אנחנו צריכים להגדיר את זה. זה יכול להיות פלואידי, כי זה בסוף התגובתיות פה היא - - -

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

לא, פלואידי באיזה מובן? ברור - - - קצין משטרה בדרגה שהיא מתאימה לסמכות שניתנת לו פה. הוא בכל זאת ממליץ, נכון?

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

תהיי בטוחה שזה יהיה על סמך תבחינים ומפלי פשיעה ויהיה לזה נוהל שלם שיתעסק בזה. זה לא יהיה, את יודעת, לפי כיוון הרוח. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

לא, זה ברור. 

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

אז המומחיות והתבחינים שישמשו ויתוו את שיקול הדעת של הקצין יהיו. להגיד לך בסד זמנים שאותו קצין יצטרך להגיע לבית משפט ולתת את ההצהרה לגבי הטווחים – אני הייתי מעדיפה לא לנעוץ את זה, כי לאפשר יותר גמישות בדבר הזה. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

בסדר, בואו תבחנו את זה. אני אשמח אם תבחנו את זה. 

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

אני אבדוק את זה. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

אני לא מדברת על מי מגיע לבית משפט, אני מדברת על מי ממליץ. על מי האחריות או מי נותן את חוות הדעת המקצועית. 

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

בסוף זה אותו דבר. אוקיי. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

מדובר בקצין מהתחנה המרחבית. מי שעושה את הניתוח עושה את זה הקצין מהתחנה, מתחנת המשטרה. ככל שהוא צריך להיעזר בעובדים סוציאליים או ביחידת הרווחה של הרשות המקומית אז הוא עושה את זה. הוא זה שמגבש את כל הנתונים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אליעזר, בסעיף הזה מופיע קצין משטרה או מי מטעמו. ה-'מי מטעמו' כבר לא חייב להיות קצין. וזאת נקודה מאוד חשובה. ולכן אם ההגדרה בסוף תהיה 'קצין משטרה', אז בסדר. אבל אם זה יתחיל להיות 'מי מטעמו' – אנחנו כבר מתחילים לדון גם בכאלה שאינם קצינים. 

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

חשוב לי להבהיר, גם אם אנחנו מדברים, ואני כאן מרחיבה את לייזר. אנחנו מדברים על אותו קצין או מי מטעמו. בוא רגע נקרא לילד בשמו. גם אם זה יהיה נגד, שמכיר את תא השטח, תאמין לי לא פחות טוב מאותו קצין, אם לא יותר. ולכן אני לא אחטא אם אני אומר שהוא שמכיר את המרחקים, את הצפיפות, את היכולת להגיע, דרכים עקיפות להגיע לאותו מקום – יש חשיבות יתרה לזה. לכן אני חושבת, זו הסיבה שגם אמרתי קודם לכן, שלקבוע דרגה זה בעיניי קצת יכשיל את המהלך. אבל אני כן אבדוק את זה בגדול. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

בכל מקרה, רק יובהר שהמילים 'מי מטעמו' מתייחס למפכ"ל ולא לקצין שאמור להכין את חוות הדעת. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אוקיי. אז גם את זה, אולי גם לזה צריך הבהרה. כי בסופו של דבר נדמה לי שהדבר הכי חשוב פה זה לאו דווקא הדרגה אולי, אלא יותר המומחיות והכרת השטח. אבל תגדירו את זה. זה מה שצריך להיות. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

אז רגע, אז לא המפכ"ל מסמיך אותו? זה יכול להיות גם מי מטעם המפכ"ל? 

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

כן, למשל ראש אח"מ או ראש אג"מ. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל יכול להיות גם לא. מה זה למשל?

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

אבל יכול להיות גם לא. אז צריך להבהיר מי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

יכול להיות שהוא גם יסמיך אותי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני לא בטוח שזה היה עושה את העסק יותר טוב, אבל כן.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני חושב שאולי כן. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

צריך לחזור. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ברור. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

תבדקו את זה. בסדר? אתה רוצה להמשיך להקריא?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עוד משהו על סעיף ההגדרות, עוד הערות? איילת, אנחנו יכולים להמשיך. נכון? 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

כן. גלעד, תמשיך להקריא. בסדר?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בבקשה גלעד. 

 << דובר >> גלעד נווה: << דובר >>  

	
	
	(2)
	בסעיף 2 - 

	
	
	
	(א)
	בסעיף קטן (א) - 

	
	
	
	
	(1) 
	בפסקה (1) בסופה יבוא "או להיכנס למקום מסוים אחר שבו שוהה בן משפחתו באופן קבוע במהלך שגרת חייו, לרבות מקום עבודתו, או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותו מקום";

	
	
	
	
	(2)
	אחרי פסקה (3) יבוא:

	
	
	
	
	
	"(4) להימצא בתחום מרחק מסוים ממקום הימצאו של בן משפחתו, ביודעו כי בן המשפחה נמצא באותו מקום.";

	
	
	
	(ב)
	אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

	
	
	
	
	"(א1) על מתן צו הגנה לפי סעיף קטן (א)(1) או (4) יחולו הוראות סעיף 3ב לעניין שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי.";

	
	
	(3)
	בסעיף 2ג(א), ברישה, אחרי "בסעיף 2(א)(1)" יבוא "או (4)";

	
	
	(4)
	בסעיף 2ו - 

	
	
	
	(א)
	האמור בו יסומן "(א)";

	
	
	
	(ב)
	אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

	
	
	
	
	"(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) נתן בית המשפט צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, ימסור הודעה על מתן הצו ליחידה לפיקוח טכנולוגי.";



 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

עצור. אנחנו פה מתקנים את הסעיף של צו הגנה. רחל או אפרת, אתם רוצים להסביר איך אנחנו מתקנים את הסעיף הזה? כי זה אחד מהסעיפים המרכזיים. מה בדיוק עשינו פה בתיקונים שקרא גלעד. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

כן. בעצם זה תיקון של סעיף 2 לחוק הקיים. שהרישה שלו זה "בית משפט רשאי לתת צו האוסר על אדם לעשות את אלה, כולם או מקצתם, או לקבוע להם תנאים". בסדר? ובעצם יש פה שני שינויים: סעיף קטן (1) לחוק הקיים אומר "להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בה" – זה הסעיף הקיים. ובעצם התוספת היא "או להיכנס למקום מסוים אחר שבו שוהה בן משפחתו באופן קבוע במהלך שגרת חייו, לרבות מקום עבודתו, או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותו מקום". בעצם הכוונה הייתה גם לאפשר לבית המשפט לקבוע הרחקה מאזור גיאוגרפי נוסף שבן המשפחה המאוים או המוגן נמצא בדרך קבע באותו אזור, או בשגרת חייו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

שזו תוספת להגנה על בן המשפחה המאוים. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

כן, בדיוק. זה, אגב, יכול להיות גם בצו הגנה רגיל. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מה המעגל של בן משפחה? 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

בן משפחה הגדרה זה לרבות מי שבן משפחה בעבר, זה בן זוג, הורה, בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוג של הורה, סבא או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח, אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית. 

והתיקון השני לסעיף 2. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

בני דודים לא נמצאים במעגל הזה?

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

סליחה?

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

בני דודים?

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

כרגע לא. כן. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

בחברות מסוימות הקשר מאוד קרוב. ועלול להיות, כן, אדם מעורב בסיפור. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

כן. אני אציין שיש גם חוק נוסף שנקרא חוק מניעת הטרדה מאיימת, שאפשר לקבל צווי מניעת הטרדה מאיימת, כך שגם בני דודים יוכלו לגשת לקבל צו כזה לפי החוק האחר. אם אין הגבלה מי יכול לבקש בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל זה לא קשור לפה?

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

זה לא חל עליו האיזוק. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

נכון, לא חל האיזוק, אבל אני אומרת בכללי. ותיקון נוסף לסעיף 2. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

רגע, שם יש בן דוד?

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

שם אין הגבלה לצדדים. זה יכול להיות גם שכן. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

הבנתי. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

הסעיף השני שהוא כן תיקון שאפשר להכניס אותו בזכות האמצעי הטכנולוגי זה בעצם תוספת לאיסורים שבית המשפט יכול להורות. ואני אקריא אותו שוב. "בית המשפט יכול לאסור להימצא במרחק מסוים ממקום הימצאו של בן משפחתו", שזה בעצם הדינמי. "ביודעו כי בן המשפחה נמצא באותו מקום". זאת אומרת, האיסור הוא בהפרת הצו זה רק שהוא יודע שהוא נמצא באזור מסוים והוא בכוונה או בטעות, לא משנה, אבל הוא בעצם נכנס לאותו אזור. ואז יש הפרה של הצו. וזה בעצם סעיף שלא קיים היום בחוק. והוא מתאפשר בזכות האמצעי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עוד הערות, שאלות הבהרה? כן, בבקשה. 

 << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >>  

שאלה. קודם כל, ננזפתי שלא הצגתי את עצמי. אז עו"ד קרן הורוביץ. שאלה, כי אני רואה שאחרי זה אנחנו עוברים לסעיף (3). מה תרשים הזרימה של קבלת צו בפיקוח אלקטרוני? בסעיף (2)(ד) יש התייחסות אם זה במעמד שני הצדדים, במעמד צד אחד. מאחר ועל מנת לקבל צו לפיקוח אלקטרוני צריך לעשות הערכת מסוכנות, אז בעצם, עצם הגשת הבקשה, בזמן הגשת הבקשה מן הסתם אין הערכת מסוכנות. אז האם אפשר להגיש את הבקשה ולבקש הערכת מסוכנות במעמד צד אחד או שגם את זה צריך במעמד שני הצדדים? אני לא הצלחתי להבין עד הסוף איך זה אמור להתנהל, תרשים הזרימה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הבהרה ראויה. כן, בבקשה. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

זה יגיע גם בהמשך. בעצם גם מבוקש לתקן את סעיף 4 לחוק. שסעיף 4 מורה על התייצבות של הצדדים בהליך. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

על הנוהל של הדבר הזה, נכון. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

כן, התייצבות של ההליך. ובעצם מבהיר שצו הגנה בתנאי של פיקוח טכנולוגי יכול להינתן רק במעמד שני הצדדים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

ואם צד אחד לא מגיע?

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

בדיוק. וכמובן שאם צד אחד אינו מגיע זה נחשב שיש, יש אפשרות גם לתת בהיעדרו. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

כמה פעמים הוא צריך לא להגיע בשביל שייחשב כהעדרו? לתת צו?

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

עוד פעם, זה תלוי בבית המשפט וכמה הוא משתכנע בראיות שהובאו בפניו. אין פה, הסעיף, זה בעצם תיקון לסעיף 4. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אז למה לא להכניס תיקון שאם הוא לא מגיע בפעם הראשונה. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אוקיי, בסדר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

רגע, אנחנו תכף נגיע לסעיף הזה. אנחנו נגיע לסעיף הזה. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

כן. אני רק אציין שבעצם מה שכתוב פה בסעיף 4 ואני אתרגם את זה להצעה, זה שצו הגנה בתנאי של פיקוח טכנולוגי ייתן רק במעמד שני הצדדים, אלא אם כן הוזמן המשיב כדין ולא התייצב לדיון. זה הסעיף. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

זה מינימום פעמיים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, לא, מה פתאום. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

לא כתוב מינימום. זה דורש פעמיים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני יודע שלא כתוב פעמיים. אבל אם אומרים שהוא, הוא הוזמן פעם אחת ולא הגיע. בסדר? היה בתור בקופת חולים. בהגדרה, אתה מחייב הזמנה פעם שנייה. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

צריך קודם כל להגדיר את בקשת הערכת המסוכנות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל אפשר גם שלא. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

הוא גם יכול לבקש דחיית מועד דיון. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אפשר גם שלא. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אבל הצימוד או האיזוק לא נעשה באופן אוטומטי. הרי השופט צריך להשתכנע שאפילו במעמד שלה לבד, או של בן אדם אחד, השופט צריך להשתכנע שיש מקרה של סכנה. שיש מקרה פה שהוא חריף כדי לפסוק. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מה שאתם מבקשים, חבריי חברי הכנסת, זה למנוע מבית המשפט את שיקול הדעת בעניין הזה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אנחנו לא מונעים. אנחנו באווירת הימים האלו, אנחנו מצמצמים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אה, אוקיי. סליחה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אנחנו רוצים לצמצם. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

סליחה, אז לא הבנתי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אנחנו לא מונעים. 

 << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >>  

השאלה אם אפשר לבקש את הערכת המסוכנות במעמד צד אחד?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אתם חברים שלי פה בוועדה. אני לא שופט את זה כאופוזיציה לחלוטין. רחל, אנחנו נגיע לסעיף הזה. ההערה היא הערה נכונה. האם להגביל את בית המשפט או לא להגביל את בית המשפט להחליט את ההחלטה הזאת. בואו נגיע לסעיף הזה ונדון בו. כי נדמה לי שזאת הערה ראויה וראויה גם לדיון. 

עוד הערות, הבהרות, שאלות? תודה. גלעד, אפשר להמשיך. 

 << דובר >> גלעד נווה: << דובר >>  

	
	
	(5)
	אחרי סעיף 3א יבוא:

	
	
	"צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי
	3ב.
	(א) בצו הגנה לפי סעיף 2(א)(1) רשאי בית המשפט לכלול הוראה על שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי, אם מתקיימים התנאים לפי סעיף קטן (ג), ואם הצו ניתן להגנתו של בן משפחה שהוא קטין – גם התנאים לפי סעיף קטן (ה). 

	
	
	
	
	(ב) לא ייתן בית המשפט צו הגנה לפי סעיף 2(א)(4) אלא אם כן הצו הוא להגנתו של בן משפחה שאינו קטין או חסר ישע, מתקיימים התנאים לפי סעיף קטן (ג) ובית המשפט כלל בצו כאמור הוראה על שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי כלפי המפוקח וכלפי בן המשפחה שלהגנתו ניתן הצו בהתאם להוראות סעיף קטן (ד). 

	
	
	
	
	(ג) ואלה התנאים למתן צו הגנה הכולל הוראה לשימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי, כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) (בחוק זה – צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי):

	
	
	
	
	
	(1)
	בית המשפט שוכנע כי מתקיימים תנאים אלה:

	
	
	
	
	
	
	(א) שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי נשרד, בנסיבות העניין, בשל חשש ממשי להפרה של צו ההגנה או בשל סכנה גבוהה הנשקפת מהאדם שכלפי ניתן או מתבקש הצו, לבן המשפחה;

	
	
	
	
	
	
	(ב) האדם שכלפיו מתבקש צו בתנאי פיקוח טכנולוגי, הורשע בעבר בעבירת אלימות או בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה, ישנה הצדקה להטלת הפיקוח, או שהוגש נגדו כתב אישום העבירות כאמור, או שהופר צו הגנה קודם שניתן נגדו;

	
	
	
	
	
	
	(ג) התקבלה הערכת מסוכנות לפי סעיף 6א או שהובאה בפני בית המשפט הערכת מסוכנות קודמת הרלוונטית לבקשה;

	
	
	
	
	
	
	(ד) לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נועד השימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי בדרך המגבילה פחות את פרטיותו וחופש התנועה של האדם שכלפיו ניתן או מתבקש הצו;

	
	
	
	
	
	(2)
	על אף האמורה בפסקאות 1(ב) ו-(ג) רשאי בית המשפט לתת צו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי במקרים חריגים, מנימוקים שיירשמו, גם אם לא התקיימו אחד או יותר מהאמור בפסקאות (ב) ו-(ג), אם שוכנע מהראיות שהובאו בפניו כי קיימת סכנה גבוהה וממשית לחייו של בן המשפחה;

	
	
	
	
	
	(3)
	על פי עמדת יחידת הפיקוח הטכנולוגי שהובאה בפני בית המשפט, קיים אמצעי פיקוח טכנולוגי פנוי מתוך מכסת האמצעים הטכנולוגיים שנקבעה לפי סעיף 3ט, בכפוף לכף שנקבעה מכסה כאמור וקיימת היתכנות לשימוש באמצעי כאמור בנסיבות העניין; עמדת יחידת הפיקוח הטכנולוגי תכלול, בין השאר, התייחסות לטווח ההפרה ולטווח האזהרה המומלצים על פי חוות דעתו של קצין משטרה מוסמך אשר תצורף לעמדה המוגשת; בית המשפט רשאי לתת ליחידת הפיקוח הטכנולוגי הנחיות מיוחדות לעניין השיקולים שבהם תתחשב בעמדתה, וזאת לשם התחשבות בצרכיו של מי שכלפיו ניתן או מתבקש הצו ושל בן המשפחה שלהגנתו ניתן הצו; עמדת יחידת הפיקוח הטכנולוגי תובא בפני בית המשפט בתוך 96 שעות מהמועד שבו ביקש בית המשפט לקבלה;



 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

נעצור פה, כי זה סעיף ארוך. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן. בואו, בבקשה. כן, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אני מבינה עד סעיף (2). לא הבנתי אם התנאים חייבים להיות מצטברים, כי לא השתמשתם במילה 'מצטבר'. אבל כשאני מסתכלת על (2) אני מבינה שהתנאים, לפחות (א), (ב), (ג), (ד) אתם מתייחסים אליהם בניסוח, מתייחסים כאילו אלה תנאים מצטברים, שחייבים להיות כולם ביחד כדי לקבל את האיזוק. ואם לא, אז משאירים פתח לשופטים שיתעמקו יותר, יתרשמו ויקבלו החלטה. 

אני חושבת שזה, במיוחד בנושא, והתייחסתי לזה בישיבה הקודמת, בעניין הסעיף שמדבר על הרשעה קודמת או לפחות רישום כלשהו מבחינת האדם שנגדו הוגשה בקשת הצו. אני חושבת שזו הגבלה מאוד חמורה. ועלולה להפיל הרבה מבקשי צו. אני אשתמש בשפה שהיא לא מגדרית גרידא. מחוץ לטווח הזה. ועלולה לסכן את חייהם. כי בסופו של דבר למשל אם אני מסתכלת על מספר הנשים שנרצחו, ואני עוקבת אחרי זה כבר הרבה שנים, לפחות בין 40% עד 50% מהנשים שנרצחו במדינת ישראל לא הייתה תלונה קודמת. או לפחות המשטרה והרווחה הצהירו שהיא לא מוכרת. הם לא מכירים, הם לא יודעים על קיום אלימות קודמת. 

כלומר, אם אישה כזו פונה לבית המשפט ומסיבה מסוימת, אני לא יודעת, השופט לא השתכנע, השופט לא התעמק. וכבודם במקומם מונח, אנחנו יודעים באיזה לחצים הם עובדים. ואנחנו יודעים שהרבה פעמים החוק נתן להם אפשרויות והם דילגו עליה. אז אני לא הייתי שמה את הסעיף הזה כסעיף מחויב לפי החוק ומגביל בצורה חמורה ביותר ופוגע במטרה העיקרית של החוק. הרי החוק בא כדי לתת שני דברים: גם להגן על החיים וגם לאפשר שגרת חיים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נכון מאוד. תודה רבה חה"כ עאידה תומא סלימאן. אנחנו תכף נענה. נאור שירי, אתה רוצה משהו?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני מניח שדיברתם. למה נמחק בסעיף (א) "לרבות הפרה של צו הגנה קודם או הרשעה קודמת בעבירות"? 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תכף נענה לך על השאלה הזאת, בהחלט. למה נמחק החלק הראשון. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

ואני רק מוסיף לדברי חברתי פה שאנחנו לא רוצים לצמצם את זה. נכון?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ברור. השאלה היא שאלה חשובה מאוד. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אה, ועוד שאלה, סליחה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כי אני, בניגוד אלייך, דרך אגב, יכול להיות שאני הבנתי לא נכון. זה 'או' ולא 'מצטבר', אבל תכף נשמע את התשובות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, - - - זה בטוח מצטבר. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

לא, לא. זה מופיע כמצטבר, במיוחד כשאומרים 'על אף האמור'. כלומר, על אף שחייבנו שזה יהיה מצטבר, אם לא התקיים אחד מהתנאים, יש לשופט. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

נסיבות חריגות. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אבל יש לי עוד שאלה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בבקשה. רק נשאיר זמן גם לתשובות, עאידה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כן, כן. בסעיף (3) מדברים והיה כאילו מהמכסה, אני לא מוצאת. כאילו, אם המכסה הייתה מלאה, ה-200 כבר הונפקו, כן. אמצעי פיקוח טכנולוגי פנוי מתוך המכסה. ולא היה פנוי, וכל התנאים מתקיימים, והשופט רוצה לתת או השופטת. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תכף נשמע את התשובה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אוקיי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

וגם איזה אמצעים יש חוץ מזה? זאת אומרת, יש עוד חוץ מהצימוד? 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני מניח שתכף נשמע. כן, בבקשה. אני רוצה לשמוע את השאלות, כדי שנוכל לרכז גם את התשובות. בסדר? בבקשה. שאלות או הערות. בבקשה, כן. 

 << אורח >> טל הוכמן: << אורח >>  

טל הוכמן, מנהלת קשרי ממשל בשדולת הנשים. שאלה לגבי סעיף (א). האם, דיברנו על זה בדיון הקודם, על הקושי להוכיח, להראות סכנה גבוהה. האם ניתן גם להוסיף את הניסוח של "או פגיעה ממשית באורח חייו של המאוים"?. שאלה ראשונה. 

שאלה שנייה, מה קורה אם לא עושים את הערכת המסוכנות? זאת אומרת, קצת בהמשך לשאלתה של חה"כ עאידה תומא סלימאן, מה קורה אם הערכת המסוכנות, או שהמכסה נגמרת או שפשוט לא מספיקים לכתוב אותה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

שאלה טובה. כן?

 << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >>  

סעיף (ד) אני לא ממש הבנתי למה הכוונה. "לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נועד השימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי בדרך המגבילה פחות את פרטיותו וחופש התנועה של האדם שכלפיו ניתן ומבקש הצו". האם הכוונה רק לחשוד בפגיעה או גם מי שנפגע?

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

איפה זה?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

סעיף (ד). 

 << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >>  

תמיד יש אפשרות להגיד לאישה 'צאי למקלט'. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

שאלה טובה. אנחנו תכף נקבל עליה תשובה אני מקווה. עוד, הערות, הבהרות?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני רק שאלה. מה זה גם בסעיף, לא רק שאלה. אבל שאלה נוספת. מה זה סכנה ומה זה סכנה גבוהה? בסעיף (א), מה ההבדלים? 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אוקיי. עוד? כן, בבקשה, דניאל. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

יש לי כמה שאלות בנוגע להצעת החוק. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

שאלות, לא עמדה. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

שאלות, שאלה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בבקשה דניאל. רק שם וכתובת, כדי שכולם יכירו. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

דניאל עמירם, העמותה לשוויון בהורות – ה.ל.ב. מי בעצם עושה את הערכת המסוכנות? כי אם עובדים סוציאליים עושים את הערכת המסוכנות - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, לא, עכשיו אתה מביע דעה. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

לא, אני שואל שאלה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

שאלה, מי עושה?

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

מי עושה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יופי. ותכף תקבל תשובה. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

עכשיו אני רוצה שנייה, אני רוצה להרחיב רגע. כי העובדים הסוציאליים בהוראות הע"ס 3.28 שמדברות על אלימות במשפחה, ההוראה עצמה היא מאוד מגדרית בעניין שיוצאים מתוך נקודת הנחה, וזה גם מה שכתוב שם, שהגבר הוא האלים והאישה היא הקורבן. אז זה נראה לי קצת משחק מכור. בגלל זה אני שואל. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

שאלה טובה. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

אולי יהיה שווה גם לתקן את 3.28 ולעשות אותה קצת פחות מגדרית. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עוד? אמרת שיש לך יותר משאלה אחת. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

כן, אבל אני עוד אמשיך אחר כך. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בהמשך אתה אומר. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

כן, כן. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עוד ידו נטויה. 

 << אורח >> טל הוכמן: << אורח >>  

שאלה נוספת. האם אפשר להכניס שמכיוון שיתכן שיש מצב שאדם לא הורשע מפאת רקע נפשי, האם עדיין בכל זאת בסעיף (ב) הוא יוכל להיות תחת ההגדרה הזאת?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אוקיי. 

 << אורח >> טל הוכמן: << אורח >>  

זה ברור?

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

אני חושבת שהסעיף מדבר על הורשע בעבירה. 

 << אורח >> טל הוכמן: << אורח >>  

אז מה קורה כשאדם לא הורשע מפאת הרקע הנפשי שלו?

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

אז הוא לא הורשע. כרגע זה הנוסח. בואו נשמע את ההסבר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן, בבקשה, רחל. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

כן, אני אתחיל ואם צריך חברתי תמשיך. קודם כל, באמת זה הסעיף שנעשו בו רוב השינויים, בהמשך להחלטה של ועדת שרים. כשאנחנו דיברנו על תנאים, התנאים המצטברים, ולכן הם גם כתובים באותו סעיף, זה לשאלתך יושב הראש. אבל למרות התנאים המצטברים יש אפשרות לחריגים. ופה אני עונה לאחת השאלות, שהחריג נועד באמת לתת מענה למקרה שהוא חירום, קונקרטי, משהו שכן אפשר להגיד שללא צו ההגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי אנחנו, זה באמת משהו שבית המשפט יצטרך לבחון בהתאם לנסיבות שיובאו בפניו. 

אני כן אציין שכבר היום בית המשפט שנותן צווי הגנה הוא בוחן את הראיות שיש בפניו כשהוא מחליט האם לתת צו הגנה או לא. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

את יכולה לתת דוגמה למשהו חריג?

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

עוד פעם, אני חושבת שזה מקרים שמחר בבוקר יש איזה שהוא סיכון שלא מאפשר את, בעצם צריך מענה בכל מקרה. וגם אני יכולה אולי להפנות לחברותיי ממשרד הרווחה. אבל כן אנחנו יודעים שיש מקרים כאלה, שאין עבר פלילי או איזה שהן נסיבות פליליות ועדיין בכל זאת נדרש הצו הזה. ולכן סעיף החריגים נועד לתת לזה מענה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אז לא ענית לי. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

אז אני אפנה למשרד הרווחה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אין בעיה, משרד הרווחה יענה. למה לעשות את זה מצטבר רק? 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

עוד פעם, אני אומרת שזה השינוי העיקרי שנעשה בעקבות הבחינה הממשלתית על ההצעה. אנחנו, עוד פעם, יש פה איזה שהוא מדרג. כן יש תנאים מצטברים, יש חריג. וצריך לזכור שאנחנו מדברים גם על הוראת שעה של שלוש שנים, שהחוק הזה ייבחן. זאת אומרת, אם בסוף אנחנו נראה שאנחנו - - -

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

איך אנחנו אוהבים הוראות שעה. 12 שנים. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אבל סליחה, אני שאלתי גם בישיבה הקודמת. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בואו, אי אפשר, תנו לה לתת תשובה. אנחנו כל הזמן רק מפריעים לה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, לא. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

למה מפריעים לה? היא סיימה, היא נתנה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

היא לא סיימה, חה"כ עאידה תומא סלימאן. תנו לה לסיים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

טוב, אוקיי, ניתן לה לסיים. 

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

נקודה אחרונה אני אגיד שגם בתוך הסעיף שדורש נסיבות פליליות יש גם איזה שהוא מדרג. זאת אומרת, זה לא רק הרשאה. זה יכול להיות גם כתב אישום שהוגש. זה יכול להיות הפרה קודמת של צו. שזה גם מכניס לפה את האנשים שכנראה היה בעבר אולי צו הגנה והפרו את צו ההגנה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מי יכול לתת לנו תשובה למה נבחר המצטבר? מתוך מה הגענו למסקנה שאנחנו צריכים להיות במצטבר?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אתה רוצה שאני אתן תשובה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, אני לא רוצה שתיתן תשובה. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

המחשבה הייתה, בדיונים שנעשו בהצעת החוק כשהיא הובאה בפני הממשלה הנוכחית, לראות איך אפשר לאזן בצורה יותר מיטבית בין השיקולים השונים שבחוק. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

איזה שיקולים?

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

איזה שיקולים?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

די, נו. תנו לה רגע לסיים. אחרי זה תשאל. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

טוב. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אתה גם לא מבקש רשות ואתה ישר קופץ, נאור. עד עכשיו נתתי לך. עכשיו בואו נסיים את זה. קדימה, בבקשה. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

זאת אומרת, יש פה איזה שהוא ניסיון להבנות באופן מסוים את שיקול הדעת של בית המשפט. כך שיהיה ברור באילו מקרים בצורה מובהקת בעצם ראוי לתת את הצו בפיקוח טכנולוגי. ואני אזכיר, הכללים האלו נועדו באופן מסוים לתנאי הפיקוח הטכנולוגי. כך שזה לא משפיע כהוא זה את האפשרות לתת צו הגנה רגיל. זה נשאר כפי שהיה בחוק הקיים בנוסח הנוכחי שלו. אנחנו פה מוסיפים אפשרות שהמשמעות שלה היא מעקב 24/7 אחר בן אדם. ובאיזונים שבין האינטרסים השונים ראתה לנכון הממשלה לצמצם את התנאים שבהם יינתן, תינתן, יינתן המעקב הזה, בעצם הטכנולוגי. וכמו שחברתי אמרה, מדובר בהוראת שעה. היא תיבחן במהלך ההפעלה שלה, היא תיבחן. אם אנחנו נראה שצריך להכניס שינויים נוספים אנחנו נבחן זאת. אבל בתור התחלה, ונאמר גם בדיון הקודם, אנחנו שמים פה רגל בדלת. בתור התחלה האיזונים האלה נראו האיזונים הראויים. כאשר, כאמור, במקרים שהם באמת חירום, קונקרטיים, תמיד ישנה אפשרות להשתמש בסעיף החריגים. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

רגע, אבל אפרת, סעיף החריגים - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

שנייה, שנייה איילת. בהמשך לעניין הזה, אוקיי, הבנתי. יש 200 ועכשיו מגיעה הגברת ה-201 ורוצה, בית המשפט מגיע למסקנה שהיא צריכה לקבל את אותה הגנה של איזוק אלקטרוני. מה אז? או מגיעות 10 באותו יום, לא אחת. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

אז סעיף המכסות נקבע, השיקול שעומד מאחוריו הוא שיקול תקציבי. זאת אומרת, זו דרישה למעשה של משרד האוצר. אם יש פה נציג של משרד האוצר הוא בוודאי יוכל להסביר מה עומד מאחורי זה. כך זה גם קיים בפיקוח האלקטרוני שקיים כיום בחוק המעצרים שמופעל על ידי שירות בתי הסוהר. ישנה מכסה. ובשנים הקודמות, בתחילת הדרך של הפיקוח האלקטרוני השב"סי, כשהגיעו למכסה באמת הייתה הודעה לבית המשפט מבעוד מועד שהם עומדים להגיע לתום המכסה. והשופטים יידעו שאין יותר כלים להנפיק בעצם. אז ככל שזה יהיה המצב, כמובן שיודיעו לבתי המשפט. השופטים אמורים לדעת מבעוד מועד כמה אמצעים עומדים לרשותם. ובמקרים כאלה, לכן יש את הסעיף שמאפשר, בעצם המכסה נקבעת בצו של השר. בהסכמה של שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור של הוועדה. הוועדה הנכבדה שאנחנו יושבים בה. ולכן ככל שיראו שיש התקרבות לסף ויש באמת צורך בהגדלת המכסה זה ייבחן. זה ייבחן גם מול משרד האוצר. וככל שיהיה צורך להביא צו חדש עם מכסה גבוהה יותר אז זה ייבחן וייעשה. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

אבל מה שצריך להבין בסעיף זה שיכולה להיות, יכול להיות מצב שבו בית המשפט אפילו סבור שגם אם לא מתקיימים אחד מהתנאים שאנחנו מוסיפים פה, הוא חושב שצריך לתת לאותה נפגעת צו הגנה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לאותו בן משפחה. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

לאותו בן משפחה, סליחה. ורק בגלל שאלת המכסה. למרות שאפילו בית המשפט הפעיל את הסעיף החריג אנחנו לא, אנחנו נישאר במצב שאותו בן משפחה לא מקבל צו הגנה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

ועל זה אני עמדתי. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

את זה הוועדה צריכה להבין. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

זה המצב. כך הוא קיים גם בפיקוח האלקטרוני השב"סי. ומעבר לזה, יש החלטות. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

יש הבדל. בפיקוח השב"ס אנשים - - -

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

נכון. זה הדגשתי מלכתחילה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עאידה, רגע. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

ואני חוזרת על זה שוב. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אנחנו מנסים להבין. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

זה בסדר, גם אני. אבל אני גם רוצה להבין בדיוק כמוך. אני לא יכול כשהם מדברים שאת תדברי במקביל. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אני לא מדברת, אני מנסה לשאול שאלה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

את מדברת במקביל. וכשאת שואלת שאלות אני לא נותן לאף אחד להפריע לך. אז אל תפריעי כשנותנים תשובות. תודה. בבקשה. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

אני אזכיר שוב, שכשאנחנו מדברים על המכסות אנחנו מתכוונים לתנאי הפיקוח הטכנולוגי בלבד. הכוונה היא לא חלילה שלא יינתן צו הגנה רגיל, זה בוודאי יוכל להינתן. רק שלעניין התנאי של הפיקוח הטכנולוגי זה תלוי מכסה. וכך זה קיים גם בפיקוח האלקטרוני השב"סי. ואין מה לעשות. זה המצב, כיוון שהוא תלוי תקציב ואלה דברים שצריכים להילקח בחשבון. 

מעבר לזה, כמובן יש את המכסה של הערכות המסוכנות של הרווחה, שעליהם ידובר בנפרד. זה גם תלוי אחד בשני. זה לעניין של המכסות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני יכול, אליעזר, להבין מהעמדה של המשרד לביטחון לאומי למה 200 ולמה, ממה הגענו לזה? זאת אומרת, למה לא 300?

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

אז אני אומר, מה שאפרת אמרה, הנושא התקציבי, הנושא הזה נדון בממשלה ומנכ"ל משרד רוה"מ הוא זה שתכלל בסוף את איגום המשאבים ליציאה לדרך עם הפרויקט ולכן זה עבר. אבל כפי שגם אמרה אפרת, זה צו של השר. לא צריך תיקון חקיקה. גם באישור של הוועדה. ולכן ככל שנבין שאנחנו מתקרבים לחלק העליון של ה-200 נרים דגל. אנחנו במכרז, הוא עוד לא התפרסם, אבל יש שם מחשניות של עד 1,500 זוגות, שהספק אנחנו יכולים להזמין ממנו. ויש תעריפים למחסניות של קוונטים שקבענו אותם. כך שהתשתית תהיה מוכנה. אין איזה שהוא פער תשתיתי או איזה שהוא פער ביכולת לספק את ה-202 או 210 או 215. החלטה, כמה שקלים והמשך תנועה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אוקיי. שאלות? חברות הכנסת, חברי הכנסת? בבקשה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כן. זה בעיה שכאשר קופצים מסעיף לסעיף אנחנו כבר לא יודעים מה לשאול. בעניין של השב"ס, בדרך כלל האיזוק, קודם כל בעניין של המכסה. איך השופטים יידעו בעניין המכסה? הרי 10,000 מוצאים כל שנה. כלומר, יש לחץ ויש מעגל שהוא מהיר. מה המנגנון? אנחנו, כשאנחנו שואלים את הנהלת בתי המשפט על סטטיסטיקה ועל דרך איסוף מידע אין כמעט. אז איך אתם תיידעו? איך אנחנו נהיה בטוחים שהמידע יגיע לשופטים בזמן ובנקודה הנכונה. זה דבר אחד. 

הדבר השני, בעניין, מה הייתה הנקודה? לא, כי פשוט לפעמים הם אומרים משפט והוא לא מובן ואנחנו מנסים לקבל הבהרה באותה נקודת זמן. ואז כשעוברת רבע שעה אני כבר לא יודעת על מה רציתי לשאול. ומבחינת הדרך שאנחנו מתנהלים בה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אז בואו נקבל בינתיים תשובה על השאלה של איך בית המשפט יודע שאנחנו נמצאים בסופה של המכסה. כן?

 << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >>  

אז אני אתייחס. שלום, חנית אברהם בכר, מהלשכה המשפטית מהנהלת בתי המשפט. אז חברת הכנסת, יש, בעצם דיברת פה על שני דברים שונים: לגבי מספר הבקשות שהוגשו למתן צו הגנה, את זה יש לנו, אנחנו מספקים אותו. לצערי, אין לנו את הנתון כמה התקבלו מתוכן. זה יקרה, עובדים כיום על ממשק של צווי מעצר. לצערי, זה לוקח זמן. קיווינו שזה יקרה כבר, אבל זה יקרה בעתיד הקרוב. כך שהנתון הזה וידאתי, ביקשתי שבמסגרת הממשק החדש גם הוא, נוכל להעביר את המידע הזה. אז זה אחד. 

לגבי המכסות, זה משהו אחר. אני יכולה לספר לכם שיש למשל מכסות של פיקוח אלקטרוני במעצרים או בשחרור על תנאי ממאסר, אנחנו מקבלים את המכסות האלה. יש לנו שופט שהוא ממונה, זה נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה היום. הוא זה שאחראי. הוא מקבל את המידע הזה על המכסות והוא מעביר את זה מיד לכל השופטים. ברגע שאנחנו מקבלים את המידע הזה לדוגמה מהמשרד לביטחון לאומי, השופט הזה מקבל את המידע. מעביר אותו מיד לכל הנשיאים והמידע יועבר לשופטים. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

השאלה השנייה שרציתי לשאול. כשנשאלו בעניין המכסות ומה יקרה אם תגיע אישה או בן משפחה ה-201. התשובה הייתה הסבר למה נקבעה המכסה, לא נאמר מה החוק אומר כאשר מגיעה ה-201? עם כל הכבוד לשיקולים של האוצר, אין תשובה בחוק של מה קורה במקרה הזה? השופט עומד מול בן משפחה והוא רואה שמחויב, המצב, הסכנה, מחויבת להוציא צו על איזוק. והמכסה אומרת לו לא. מה אנחנו אומרים לו, המחוקקים בחוק הזה? לא נתתם. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

אז בעניין הזה הצעת החוק ברורה והיא מציינת שהשופט למעשה צריך לראות שקיים אמצעי פיקוח טכנולוגי פנוי מתוך מכסת האמצעים הטכנולוגיים שנקבעה לפי סעיף 3ט. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

ולא היה פנוי? מה הוא יעשה?

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

זה אומר למעשה שאין מכסה וזה לא התקיים אחד מהתנאים המצטברים. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

לא, אבל השאלה אם אפשר לייצר, אני מנסה להמשיך את שאלתה של חברת הכנסת. השאלה אם אפשר לייצר מנגנון לגבי בן משפחה שמצוי בסיטואציה הזאת? האם יש אפשרות לייצר מנגנון של לפחות אוקיי, אין מכסה. אבל אולי עוד מעט תהיה מכסה. איזה שהיא בחינה חוזרת? כי אנחנו בעצם, בגלל העניין התקציבי משאירים פה - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מסכנים אנשים. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

משאירים פה מישהו שנמצא בלי הגנה. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

חשוב להבין שהמכסה היא, לפחות בהקשר של כלי הפיקוח, זה מכסה בעת ובעונה אחת. זאת אומרת, כשמדברים על 200 – 200 בעת ובעונה אחת. עכשיו, הצו כאמור מוגבל בצו. ולכן בנקודת זמן מאוחרת יותר סביר להניח שישתחרר כלי מסוים ויפנה מקום לאדם אחר. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

ואז מה? 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

אז בית המשפט יקבע דיון עוקב או יעקוב אחרי זה, זה כבר שיקול דעת של בית המשפט. אם יתפנה כלי, אז בוודאי שהוא יוכל להשתמש בכלי הקיים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אנחנו רוצים הבהרה פה, כל המחוקקים שנמצאים כאן, רוצים הבהרה שתבטיח לנו שלא ייווצר מצב שבו מגיע מישהו לבית המשפט. מגיע לו לקבל את אותה הגנה על ידי איזוק אלקטרוני ולא המכסה היא זו שתעצור. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כבוד יושב הראש, אם יורשה לי. אתם שמתם את העניין של המכסות כאחד הקריטריונים המצטברים. היה אפשר להשאיר את הקריטריונים למען בדיקת האם מישהו נמצא מולנו כבן משפחה שהגיש את התלונה זכאי לקבל את ההגנה הזו. ורק אחר כך, כלומר, התנאי של המכסות לא יהיה בין המצטברים לשיקול הדעת להחליט אם זכאי או לא. צריך להחליט קודם כל אם בן המשפחה שהגיש את הבקשה זכאי לקבל את ההגנה הזאת. ורק אחר כך לבדוק את. אי אפשר להכניס את זה כתנאי מצטבר להחלטה. זהו, עכשיו נזכרתי מה היה המשפט. 

אמרת שאנחנו רצינו לבנות את שיקול הדעת של השופטים. בעיניי איך שבניתם את זה זה לצמצם את שיקול הדעת של השופטים במקרה הזה. ולאו דווקא לתת להם את האפשרות הזאת. כי בסופו של דבר אתם אומרים להם קודם כל הם צריכים להתמלא כל התנאים האלה ועוד לבדוק אם המכסה. איזה שיקול דעת? בעצם אתם צמצמתם להם את שיקול הדעת. ברגע שאמרתם שכל התנאים האלה מצטברים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן, בבקשה חה"כ נאור שירי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני רק אנסה להמשיך ואז אני אחזור לשאלות שלא קיבלתי עליהן תשובות. כשמישהו בא להגיש, כשמישהו זכאי לקצבה מסוימת עקב נכות שיש לו, מוגבלות מסוימת, אף אחד לא בא וחלק מהתנאים בוועדה, תקנו אותי אם אני טועה, באים ואומרים רגע, אנחנו צריכים שנייה לדבר עם נציג משרד האוצר אם אנחנו יכולים או רשאים לתת לך עכשיו איזה הנחה, לא יודע, באגרה מסוימת שאתה מקבל. נכון? אז אותו כנ"ל פה. לא יכול להיות ששיקול תקציבי יהיה משהו מצטבר לזכאות שהיא זכאות שצריכה להיות אובייקטיבית. 

עכשיו, אני חוזר לשאלות שלי, שעדיין לא קיבלתי תשובה: מה ההבדל בין סכנה לסכנה גבוהה. למה נמחק בסעיף (א) ההרשעה הקודמת, ודוגמה למקרה חריג. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בהחלט. כן, בבקשה. כן גברתי, אני רואה שאת מאוד רוצה לומר משהו. 

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>  

עו"ד מאירה בסוק, נעמ"ת. להוסיף לדבריה של חברת הכנסת עאידה, אני מרגישה שמה שיקרה זה שהשופט יתחיל עם הנושא התקציבי. קודם כל, למה לו בכלל להתחיל להתעסק עם כל הדברים האחרים? הוא יבוא ויגיד רגע, אין לי בכלל מכסה. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

או עומדת להיגמר המכסה. 

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>  

המכסה נגמרת, נגמרה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הערה חשובה. אנחנו נקווה לקבל עליה תשובה. 

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>  

הדבר השני, אני לא ראיתי בכל הסיפור הזה משהו שאותו ראינו בפגישה הקודמת, איפה עומד פה המתמודד נפש? שאין עליו כתב אישום והוא צריך להיות כאן כתוב. כי אנחנו מאבדים חלק מהאנשים שצריכים לקבל את צו הפיקוח האלקטרוני. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הערה חשובה, בהחלט. כן? בבקשה. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

אני אתחיל וחברותיי מהרווחה מן הסתם יוכלו להשלים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אליעזר, אני מקווה שאנחנו רושמים את כל ההערות האלה. כי בסוף גם אם אין תשובות, נצטרך לומר שאין תשובות. או לפחות לא מקובלות השאלות. כן, בבקשה. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

אני אתחיל, אני אומרת שראשית הדוגמה שניתנה פה לגבי מתמודד הנפש, אנחנו סבורים שאחת הדוגמאות שיכולה להיכנס לסעיף החריגי. זה דבר ראשון. 

לעניין המכסה, בסופו של דבר צריך לזכור שמדובר פה, אין מה לעשות, מדובר פה בכלי שהוא משאב מוגבל מבחינת המדינה. ובדיוק כמו שקיים גם בפיקוח האלקטרוני של דיני המעצרים, ששם התוצאה היא אפילו עלולה להיות יותר הרת גורל, כי אדם ייכנס למעצר מאחורי סורג ובריח אם אין מכסה. או לחילופין ישוחרר ויסכן את ביטחון הציבור. כך שבכל זאת המחוקק החליט כן להכניס את סעיף המכסות כדי לאפשר למנגנון הזה כולו להיקבע בצו ועל פי המכסות הקיימות. ואנחנו רואים שבינתיים הדברים מתנהלים. כיוון שאנחנו כן פונים לוועדה. כבר נקבע צו אחד. אנחנו כרגע נמצאים במצב של עלייה. אנחנו מתכננים מראש כבר פנייה לוועדה כדי להגדיל את המכסות. זה דברים שהמדינה עוקבת ונמצאת מה שנקרא עם יד על הדופק. כשצריך אז כן, מגדילים את המכסות. וצריך להתחיל איפה שהוא. אנחנו נמצאים בפרויקט שעבדו עליו המון. כלומר, הייתה עבודת מטה רחבת היקף עליו, בין משרדית. צריך להתחיל אותו. לא סתם הוא נקבע להוראת שעה. אנחנו צריכים להתחיל אותו בצורה יחסית מצומצמת כדי שאפשר יהיה ללמוד ממנו, להסיק את המסקנות. ולאחר מכן, ככל שיהיה צורך, שנגדל בהתאם. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

השאלה אם אנחנו מחוקקים היום, אנחנו יודעים מה הולכת להיות המכסה. נכון? השאלה אם המכסה נקבעה מתוך ידיעה שזה דבר, משאב שהולך להסתיים לי מיד בקרוב או שהצבתם איזה שהיא מכסה שאתם יודעים שאנחנו יכולים לעמוד בה בטווח הזמן הקרוב. כי אני מבינה שאין נתונים לגבי כמה צווי ההגנה בפיקוח טכנולוגי צפויים להיות מוגשים. על סמך מה נקבעה המכסה? כי אם אני יודעת שאני הולכת לקבוע מכסה שהיא מצומצמת מאוד, ומחר בבוקר היא "תסתיים", אז יש הבדל. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תראו, אני רוצה להבהיר את הנקודה בבקשה. יש פה בקשות מאוד רלוונטיות לבדוק את החוק הזה, את הסעיף הזה מחדש. לראות מה נכון בו ומה לא נכון בו ועל מה אנחנו באמת רוצים להתמקד. אני מציע שתשבו פעם נוספת על הסעיף הזה. הוא אחד הסעיפים הכי חשובים בחוק הזה. ונבחן אותו פעם נוספת לאור ההערות שעלו פה. אני רק רוצה לנצל את ההזדמנות, האיש הטכנולוגי? אני חושב שזו הזדמנות נהדרת רגע לעשות 'עצור' ותסביר לנו רגע על הטכנולוגיה של האירוע. ומיד אחרי זה חה"כ שרן השכל תשאל את השאלות. רגע, לפני שאתה מתחיל, בבקשה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

רק סליחה, לא קיבלתי עדיין תשובה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אתה תקבל את התשובות, אני לא אוותר עליהן. גם אני רוצה לדעת מה ההבדל בין מסוכן למסוכן מאוד. ברור. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אז ככה, שתי שאלות: אחד, אם המכסה נקבעת לפי סעיף ט3 האם נדרש תיקון חקיקה כדי להעלות את המכסות? 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

זה צו. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

זה מנגנון של צו. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

ומה, הוא מאושר על ידי הוועדה? 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

על ידי הוועדה. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אוקיי. ומה הסכום של כל אזיק אלקטרוני? אם הם מתמחרים את זה וזה על פי האוצר, אז מה, כמה זה עולה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בואי נשמע. מעולה. אני רק חוזר פעם נוספת להערה של חה"כ נאור שירי. גם אם אין תשובות מותר להגיד אין לנו תשובה עכשיו, נבדוק את זה אחר כך. כי הוא שאל שתי שאלות רלוונטיות: מה ההבדל בין סיכון לסיכון גבוה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

סכנה לסכנה גבוהה. למה נמחק סעיף (א). ומה זה מקרה חריג. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אז אני אשמח שתענו לי אחר כך. בינתיים בואו רגע ניתן לטכנולוגיה להציג. בבקשה. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

ד"ר גדי פרישמן, המדען הראשי במשרד לביטחון לאומי. בעניין הטכנולוגיה, אנחנו מדברים על צמיד שנמצא על רגלו או ידו של המפוקח, ביחד עם מכשיר שידור. ומהצד של המאוימת יש לה מכשיר שידור שמכשיר שידור בשליטה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בן המשפחה. במקום 'המאוימת', 'בן המשפחה'. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

בן המשפחה, סליחה. נמצא מכשיר שמעין פלאפון קטן, שמאפשר להיות איתה בקשר. לשוחח איתה, להעלות אותה מול המוקדן. ובמקביל גם מיקומה נקלט במוקד. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

רק באותו רגע שבו יוצרים איתה את הקשר מיקומה נקלט. או שיש מעקב כל הזמן?

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

ברגע, נחזור שנייה למעגלי האזהרה ומעגלי ההתראה. ברגע שנכנסנו לטווח מעגל האזהרה אנחנו רואים גם את בן המשפחה וגם את המפוקח היכן הוא נמצא על גבי המפה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני רוצה עוד פעם להבהיר, עד אותו רגע אין מעקב אחרי שניהם. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

אין מעקב אחרי שניהם. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נשמרת להם הפרטיות. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

ישנה, אנחנו יודעים איפה הוא, אנחנו לא מנטרים את המיקום. בנקודת הזמן הזאת אנחנו לא מנטרים את המיקום. המערכת יודעת בכל רגע נתון היכן הם נמצאים. אבל המערכת, השו"ב, מקבלת אינדיקציה ברגע שנכנס או למאגר האזהרה או למאגר ההפעלה. 

אז יש שתי שיטות הפעלה. הפעלה דינמית, שבה אנחנו מייצרים מעגל וירטואלי סביב בן המשפחה וסביב המפוקח. וברגע ששני המעגלים נכנסים לאותו הטווח המערכת מתריעה. יש גם אפשרות להפעיל את המערכת במקומות סטטיים, שבהם אנחנו מגדירים מראש מקומות שאין להתקרב, בתי ספר, בית, מקום עבודה וכו'. ולכן ברגע שהמפוקח מתקרב לאזור הסטטי שהוגדר במערכת. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

זה מין פוליגון כזה. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

זה מין פוליגון שאתה. אלה שתי שיטות ההפעלה העיקריות, הפעלה דינמית והפעלה סטטית. מן הסתם, המערכות הן מערכות GPS ותקשורת. הן יכולות לדבר גם בינן לבין עצמן וגם כמובן עם מערכות תקשורת ומערכות wi-fi וסלולר. אנחנו לאורך הזמן למדנו את החסמים הטכנולוגיים שקיימים במערכות ואנחנו משתפרים כל הזמן. ובמכרז החדש אנחנו נייצר הגנות תקשורתיות עד כמה שניתן כדי לזהות בזמן המהיר ביותר את המיקומים המדויקים ביותר של בן המשפחה והמפוקח. 

צריך לזכור שהמענה הוא מענה של הטכנולוגיה, מערכות השידור למיניהן, של מערכת השו"ב שמאפשרת לנו לקבל את התמונה בזמן אמרת של הזה. וכמובן, תפיסת ההפעלה. שתפיסת ההפעלה צריכה להיגזר משני הרכיבים שתיארתי עליהם. 

נקודה נוספת, צריך שיהיה שיתוף פעולה בין בן המשפחה, מפוקח והמערכות. יש אפשרות לתקשורת. להגיד ישנה כרגע איזה שהיא סכנה, היכנסו למקום מסתור עד שיגיע המענה. תהיו איפה שנמצאים האנשים סביבכם וכו' וכו'. זה חלק מתפיסת ההפעלה שצריכה להיות מפוקחת. 

אחת השאלות שהמערכת תצטרך להתמודד איתה, אם אני אתן דוגמה משאלות הפיזיקה הטריוויאליות: אופנוע יוצא מבאר שבע ומכונית יוצאת מחיפה, מי יגיע קודם? אז יש הרבה פרמטרים שמשפיעים על ההגעה ותפיסת ההפעלה צריכה לתת את המענה ובהתאם לכך ייקבעו מעגלי האזהרה וההתרעה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אותו מוקד, חדר מלחמה, החמ"ל הזה, שמרכז את כל הפרטים על אותם אלה שכרגע נמצאים או עם המכשיר או עם האזיק – כמה פעולות, כמה אנשים או כמה אירועים במקביל הוא יכול לעקוב או יכול לתת מענה?

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

מוקדן, שני מוקדנים. שניים יושבים שם. 

 << אורח >> כנרת מגן אלמליח: << אורח >> 

שני מוקדנים, עד 400, שזה 200 זוגות. רמות השירות שהוגדרו זה שני מוקדנים. מוגדר להם זמן מענה וזמן טיפול בכל קריאה. והחברה המפעילה תצטרך להיצמד לאותן רמות שירות שייקבעו. ובהתאם לצורך היא תפעל להגדיל את מכסת המוקדנים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אנחנו נדע מה ההגדרות לחברה. נכון? אליעזר?

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

כן, כן, זה יופיע. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

אני אציין עוד דבר. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אפשר לשאול אותך שאלה? כשיש את האזהרה - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

רגע, רגע, סליחה גברתי. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

גם האישה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא מתפרצים אצלי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

סליחה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

ואני אציין שברגע שישנה כניסה לאזור, לפוליגון, לאזור ההפרה, ישנה הפעלה כמובן מיידית של משטרת ישראל. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אבל האזור הוא אזור משתנה. אם היא נמצאת בקניון, אז רואים את זה. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

האזור משתנה, אבל אנחנו רואים את זה. גם למשל כניסה, גם כניסה לקניון זה חלק מתפיסת ההפעלה. אנחנו צריכים ליידע שנמצאים כרגע בקניון. אנחנו רואים את זה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל החברה שרואה היא חברה פרטית. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חברת הכנסת מירב בן ארי, את עובדת בחברה?

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

האמת שביקרתי שם. זה היה מרתק ואני ממליצה לכולם. המלצתי גם אז לעאידה. את זוכרת?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ואני הולך לבקר שם גם בעוד שבוע או שבועיים. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

זו הדרך הכי טובה לראות איך זה עובד. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אם לא שמתם לב, חה"כ מירב בן ארי יושבת פה איתנו. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

ואני גם מנהלת את ועדת ביקורת, אבל היה חשוב לי לבוא. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ולי היה חשוב שתבואי. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

ואני תכף אחזור. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן שרן, בבקשה. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אני מנסה להבין. זאת אומרת שבעצם, ניקח מקרה קיצון. לא קיצון, אבל ניקח מקרה שבו העבריין יודע מה סביבת המגורים בעצם של האישה, מגיע לקניון. הוא מקבל גם התראה שהיא נמצאת בקניון והוא צריך להתרחק?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זאת אומרת שהוא יכול לעקוב אחריה ולדעת?

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

לא בקניון, בטווח. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

בטווח. אבל זה העניין. השאלה היא, ההתמודדות בעצם עם העניין הזה שהוא יכול לדעת בכל רגע נתון גם איפה היא נמצאת. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אנחנו לא אומרים לו איפה היא נמצאת. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, לא, לא אומרים לו איפה היא נמצאת. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

מרחק האזהרה שייקבע בצו הוא גבול ההתראה. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

רגע, איזה מרחק?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עוד לא קבענו. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

כל מקרה ייקבע לגופו. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אני ארצה רק להגיד, אם נגיד זה טווח של 500 מטר, לא יודעת, קילומטר או משהו כזה. אדם אובססיבי יכול כאילו להסתובב בטווח הזה ופעם אחר פעם לנסות כאילו התראה על איפה האישה נמצאת. זה כאילו, אתה מבין למה אני מתכוונת?

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

בוודאי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

קשה לי להאמין שכשאתה מקבל 360 מעלות של קילומטר שזה טווח האזהרה שאתה מתחיל לנסות לעשות עכשיו כמה נקודות כדי להבין איפה היא. זאת אומרת, זה יכול להיות. תיאורטית זה יכול להיות. אבל קשה לי להאמין שיש לו את המכשור לעשות באותו שלב את ההצטלבויות של הפוליגונים ולהגיד היא נמצאת כאן. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כשהבן אדם אובססיבי או חולה, או עם בעיות נפשיות. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

כן, אבל זה פוליגון רחב. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אבל אני מזכיר שברגע שהוא נכנס מטווח האזהרה לטווח ההפרה גם יש מישהו שעשוי להיות בדרך אליו. אז בואו נשים את הדברים על דיוקם. בבקשה אדוני, כן?

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

יש מישהו שברך אליו. ובנוסף, זה כלי שמאפשר לנו לראות את אותו משחק של ההפרות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בדיוק. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

וזו פעם ראשונה שיהיה כלי לעקוב אחר הפרות הצווים. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

בדיוק. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

הכוונה היא שקצין המשטרה בתחנה יגיש לבית המשפט את כל הנתונים על מנת לבקש מהשופט טווח מספיק גדול כדי שאפשר יהיה לנהל את האירוע הזה. עכשיו, זה לא פתאום עכשיו שניהם נחתו בתוך הקניון. ברגע, נגיד שהבעל הגיע לקניון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

המפוקח. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

אוקיי, המפוקח. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ובן המשפחה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

ובן המשפחה מתחיל לנוע. ברגע שתהיה התקרבות אנחנו נקבל התראה. מיד מנהלים, יש איזה שהוא מוקדן שהוא מנהל את האירוע הזה. יש אחמ"ש, יש שני מוקדנים, יש אחמ"ש, אחראי משמרת. יש משגר. יש מספיק בעלי תפקידים שינהלו את האירוע הזה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

המשגר הוא זה שמפעיל את המשטרה?

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

בדיוק. המשגר הוא כדי להפעיל את הסיור.

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

אני רק רוצה לחדד. קצין המשטרה לא מגיש את המסמכים לבית המשפט. חוות הדעת שלו מצטרפת לחוות הדעת שמוגשת לבית המשפט. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ברור. 

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

זה לא שעכשיו אנחנו מפרטים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חה"כ נאור שירי חייב לשאול שאלה. בבקשה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אני מבקש. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

השאלות שלך במצטבר. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

כן. נניח ואחרי, שאלה שנייה פרקטית בנוגע לתפעול של זה, כי אני לא מצליח להבין. החברה הפרטית מקבל אינדיקציה שנגיד חדרו לטווח האזהרה. היא מחייגת באופן אוטומטי? היא מרימה טלפון ל-100? יש לה חיוג מהיר, לא יודע, למשגר בתחנה המרחבית? והאם המשגר הזה הוא מישהו ספציפי או שהוא כחלק מהתחנה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מצוין. בבקשה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

צריך לזכור. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

התלבטתי אם לשאול את מירב את זה האמת. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

היית שואל, הייתי אומרת לך. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

מבחינת יחידת הפיקוח: ביחידת הפיקוח יש מספר יחידות. בתוך המבנה יש את המשל"ט ששם יושבים המוקדנים, יחד עם אחראי משמרת, יחד עם המשגר, כפי שאנחנו מתכננים את זה. עם מחיצה שקופה, זכוכית, כל מה שקשור. יש תא משטרה. שזה כתף אל כתף, זה לא באיזה שהוא מקום אחר, בניין אחר. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אז המוקדנים יושבים במשל"ט. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

המוקדנים יושבים במשל"ט. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

המוקדנים יושבים במשל"ט, סבבה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

בסמוך יש את המשטרה. בתא המשטרה יש בעלי תפקידים, אנשי מודיעין, אנשי אח"מ, בקיצור. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, בסדר. אני רק רוצה להבין את ההליך, הזמן בין האינדיקציה לטלפון. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

ברגע שאותו בן משפחה נכנס לאזור ההתראה החלון נפתח, מודיעים כבר למשטרה, בהיכון. כלומר, יש תהליך שלם, ומי כמוך מכיר מה זה משל"טים של עבודה דינמית ומשולבת. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

שנייה, שנייה. הכוח המשטרתי הוא כוח שמיועד למשימה הזאת? הוא זמין למשימה הזאת?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

סיור של המשטרה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

אבל אנחנו גיבשנו, בשונה ממדינות העולם, אנחנו חושבים שזה נכון, כוח סיוע אזרחי. מקביל, דומה לסיירת הבנקים, מי שמכיר. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

כן, של אלקטרה נגיד. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

לא יודע אלקטרה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

לא משנה איזה. לצורך העניין, כשעשינו את - - - זה היה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

אנחנו חושבים שכדי להגביר את המענה או לתת מענה טוב יותר. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

ראשוני. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

אנחנו חושבים שנכון יהיה להקים, זה מתומחר היחידה הזאת, כך שברגע שנכנס לאזור ההתראה כבר האופנועים כבר מונעים ומוכנים לרוץ למערכה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

בדרך אל המוגן בצו. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, אני רק רוצה לשאול אם אנחנו יכולים להכניס את זה לסל העבירות שיכולים לטפל בשיטור העירוני, בהמשך לדיונים אחרים שיש לנו. לא, זאת שאלה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, זה לא, זה כוח, צריך לומר, אותן חברות, אני ציינתי את אלקטרה, אבל יש עוד חברות צריך לומר. זה כוח שצריך לומר, הוא אזרחי. הוא נותן, הוא יכול להגיע לאירוע, להרגיע אותו, לתת כוס מים. עשינו את זה בקופות חולים עם אלימות נגד צוותים רפואיים, שהיא לוחצת על הלחצן באפליקציה ומגיעים שני אופנוענים. הם נראים נורא מרשימים, אבל אין להם שום סמכויות. הם לא שוטרים. הם לא שיטור עירוני. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

האמת שזה גם ככה יהיה בשיטור העירוני. כי זו עבירה מסכנת חיים והם יפעילו אותם. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, תאמין לי שלא. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

התפקיד של היחידה של המענה אזרחי זה להגיע, לוודא שהאישה נמצאת במקום מוגן ובן המשפחה לא יכול להגיע אליה. זה התפקיד. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חברת הכנסת מירב בן ארי. רגע, אני הבאתי אותך כדי לנצל את הידע, לא בשביל לנצל את הווליום. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

כן, כן, אני רק מחזקת את לייזר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

במיוחד עכשיו, אחרי הקורונה, הוא צריך את החיזוק הזה. כן, סליחה?

 << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >>  

האנלוגיה היא בעייתית. כי לפי החוק היום, בהפרת צו הגנה צריך לעצור את הבן אדם, אלא אם כן קצין בשטח אמר שלא צריך לעצור. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נכון. 

 << אורח >> קרן הורוביץ: << אורח >>  

עכשיו, פה אם מגיע כוח אזרחי הוא לא יכול לעצור. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

אבל הוא לא אמור לעצור. אנחנו מדברים פה על גורמים שונים, חשוב להבהיר. וגם לגבי כל אחד מגורמי המקצוע בכל המערך הזה יש סעיף חוק ספציפי שמיועד אליו, שמפרט מה הסמכויות שלו, מה הדברים שהוא צריך לעשות. כמובן שהכול ייקבע על פי תפיסת ההפעלה. אבל גם לגבי המוקדן שנשאל מקודם, יש סעיף מסוים בקשר אליו שמפרט מה התפקיד שלו ומה הסמכויות שהוא צריך לעשות. ומפנה גם לנוהל שייקבע, שהוא כמובן ייקבע בהתאם לתפיסת ההפעלה. וחשוב להבהיר שמדובר בשני גורמים שונים ולא צריך לערבב ביניהם. זאת אומרת, גורם סיוע אזרחי מיוחד רק לאותו מוגן בצו. ומי שאמור להתמודד עם המפוקח זה כוח שיטור עם הסמכויות הקבועות שלו. ולא לערבב בין שני הדברים האלה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ברור. עוד משהו?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, אני רק רוצה לסיים את השאלה, כי אני אמרתי משהו 'שיטור עירוני' וכולם התפרצו לדיון. לא התחלתי את השאלה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תמתין, רגע. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מה תמתין? אני הייתי באמצע שאלה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני יודע. עדיין, מותר לי להפסיק אותך. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל לא שאלתי את השאלה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אז אני אתן לך לשאול. כן, אליעזר?

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

רצו לדעת נתונים, על האומדנים, על העלויות. יש לנו חברה כלכלית שמייעצת לנו בהיבט של האומדן הכלכלי. מישהו מחברי הכנסת שאל לגבי עלויות. אני חושב ששרן, לא? 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, הוא עסוק. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

זה לא הוא שאל, זאת שרן. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זאת אני שאלתי. ואני עכשיו שאלתי אותו שאלה אחרת. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

האומדן שלנו זה לפני מכרז. יכול להיות, אנחנו מקווים שהמחירים יהיו הרבה יותר נמוכים. אנחנו מדברים על עלות חד פעמית להקים את המשל"ט ואת התשתית הפיזית והטכנולוגית, כל מה שקשור, מדברים על 5 מיליון שקלים. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

שתוקצב כבר. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

חד פעמי. שתוקצב. ולאחר מכן, כפי שאמרתי, אנחנו בנינו את המכרז במחסניות של 100 זוגות, 250 זוגות, 500 זוגות, 1,000 ו-1,500. אלה הקוונטים, המחסניות. המתמודדים יגישו את ההצעות שלהם כאשר ב-100 האומדן שלנו יום פיקוח 164 שקלים, הצמיד והמכשירים. הנושא של המענה האזרחי, זה ליום, מבחינת המערכת הטכנולוגית. וזה כולל גם השירות, כולל, בקיצור השו"ב כל מה שקשור בהיבט של עלות שוטפת. אני מדבר על 100. אחרי זה אפשר, הנתונים קיימים כאן. 

ולגבי הנושא של המענה האזרחי, אנחנו מדברים על צוות, זוג על אופנוע – 400 שקלים. מה עוד יש לנו כאן?

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אפשר לקבל שנתי?

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

סך הכול ל-200 זוגות אנחנו מדברים על - - -

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

דיברת על 100 זוגות. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

אני אומר, ב-200 זוגות אנחנו מדברים על 66. 250, אין לנו 200. 250 על 66 שקלים לזוג. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אפשר לקבל עלות שנתית? אף אחד לא יתחיל עכשיו לזכור וזה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

בסדר. עלות שנתית אנחנו מדברים על ה-200 – 39,213,000. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

39 מיליון?

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כולל ההקמה?

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

כולל ההקמה, כולל התקנים, כולל עובדים סוציאליים. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כלומר הפעלה 34 והקמה 5. כך אני מבינה. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

רגע, זו עלות שהיא מקבילה גם למה שאתם עושים היום עם אסירים שהם בעצם בהסגר ביתי?

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

לא, לא. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

גם איזוק של אסיר הוא בבית. ופה האיזוק הוא מטייל וזה ההבדל הכי משמעותי. אזיק צריך להיות בבית עם האזיק עליו בחלופת מעצר. פה הוא יכול להסתובב. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אוקיי. חה"כ נאור שירי, רצית לשאול. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

תודה. רציתי לשאול אם אחרי הפרה של נגיד מישהו שאם 4-5 פעמים הפר את הטווחים או, לא יודע, 6 פעמים. יש איזה אינדיקציה שמעלים אותו ברמת סיכון, מזמנים אותו רואים שיש פה איזה דפוס פעולה שהוא עובר ל-level אחר של איום? מבחינת תפיסת ההפעלה. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

מדברים על הפרה? ככל שהוא נכנס לטווח ההפרה אנחנו נכנסים כבר לאזור הפלילי. זאת אומרת, המשטרה תזמן אותו לחקירה, יכול להיות שתעצור אותו. זה אנחנו כבר נכנסים, יוצאים מהמסלול האזרחי של צו ההגנה ונכנסים למסלול פלילי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אבל יש שני טווחים: טווח אזהרה וטווח הפרה. טווח האזהרה הוא לא בתחום הפלילי, הוא סעיף שהוסף פה. את לא תגיעי עכשיו לחקירה פלילית בגלל טווח אזהרה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

אני יכולה לענות לך וללכת? כי אני חייבת לחזור. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

רגע, רגע, תבקשי אישור. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, רק שאלתי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אצלך בוועדה ככה היו מתפרצים?

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, לא, שאלתי אם אני יכולה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, אז תשאלי אותי, לא אותו. תודה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

אוקיי. ואז אני באמת הולכת, לחזור לנהל את ועדת ביקורת. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בואו, נרוויח את זה שהיא הולכת. כן?

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

אני רק רוצה להגיד לך משהו. הפוליגון הוא רחב, אוקיי? יכול להיות שהיא בקניון, בקסטרו והוא נמצא בחניה של ביג. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מה יש לכם עם קניון?

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

שנייה, אני אסביר לך. ואז הוא לא באמת התכוון להפר, הוא באמת בא לחניה. הוא בכלל לא ידע שהיא שם, בתוך הביג, לצורך העניין. ולכן אין כאן אירוע. באים, מתקשרים אליו, אומרים לו תקשיב, אתה בתוך הפוליגון, תעזוב. הוא קם ועוזב. אם הוא נכנס לפוליגון באזור ורואים שהוא נשאר שם או מתקרב אליה. כי רואים אותם. אני ממליצה לכולם ללכת לראות את זה. זה חברה ישראלית שעושה את זה לכל המדינות. רואים ברגע שזה, אז באמת מגיע הכוח האזרחי, אותם שני אופנוענים שנראים נורא מרשימים ובאים עוצרים ואומרים לו תירגע. אבל כל אירוע אחר. 

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

לא, לא אומרים לו. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, לא באים אליו, הם באים אליה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

אליה. אליה. כדי לשמור אותה. מה שאין לה היום בכלל. וכמובן אליו, אם הוא מתקרב, תגיע המשטרה. סליחה, אני הולכת לנהל את ועדת ביקורת. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

תודה מירב. את יכולה להיות פרזנטורית מעולה לחברות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן? נאור, קיבלת את התשובה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אז התשובה היא שלא. מהמשטרה אני מעדיף לקבל את התשובה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

אשמח שתחזור שוב על השאלה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אם יש בטווח האזהרה, לא טווח ההפרה, ריטואל חוזר של משהו שרואים אותו באופן רציף שקורה פעם אחר פעם, 6-7 פעמים. האם יש איזה שהיא אינדיקציה שמעלים את זה ואומרים אולי יש פה איזה משהו שחורג מהטעות שבמקרה הגיע, לא משנה, לביג, משהו ארעי. האם יש משהו במשטרה שאומר אולי צריך להתייחס לזה?

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

ככל שיש הפרה לא ממשיכים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, לא, הוא לא מדבר על הפרה. בואי, אני רוצה להבהיר את השאלה, כי זו שאלה חשובה. כי כשמפוקח עוקב אחרי בן משפחה, ואני מתעקש על המינוחים האלה, ולא 'הוא והיא', אלא 'מפוקח ובן משפחה'. והוא עוקב אחרי אותו בן משפחה. ואנחנו רואים שבמהלך שבוע, שבועיים, שלושה, יש אלמנט קבוע שהוא מגיע לטווח האזהרה. מקבל את האזהרה, מתרחק. זאת אומרת, דניאל, תירגע. האם יש מישהו שבא ואומר רגע, יש פה התנהגות קבועה, אולי יש פה משהו חריג?

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

אז מי שצריך לתת את התשובה בעניין הזה זה לא משטרה, זו יחידת פיקוח. כי המטרה שאנחנו נכנסים לשלב פעולה זה כשיש חשד להפרה מכוונת או שיש חשש ממשי לחיי אדם. זאת אומרת, המשטרה הניידת לא תגיע על כל קריאה. היא תגיע אחרי שהיא מקבלת או שיש חשש מיידי לחיים או שעכשיו נמצא יחידת כוח הסיוע האזרחי נמצאת בשטח ומתריעה. דגל אדום, המשטרה צריכה להגיע. זאת אומרת שאני, ככל שזה הפרות שהן לא מכוונות, ונראה לי שעל כך אנחנו מדברים, אין סיבה שהמשטרה תיכנס. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, דווקא אנחנו מדברים על כן מכוון שנראה לא מכוון. 

 << אורח >> רפ"ק טל פז מזרחי: << אורח >>  

אם הוא קיבל את הטלפון, ואולי המשרד יענו לנו. כי זה יחידת הפיקוח. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני אשמח לקבל תשובה מהמתכננים. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

אנחנו למעשה עוד פונקציה בתוך היחידה, יש רשמים ויש מבררים. הרשמים עובדים בעיקר מול הנהלת בתי המשפט, מול בתי המשפט, קבלת צווים. בקיצור, כל תהליכי העבודה והמבררים. זו אחת מהמשימות שאותם מבררים יעשו ניתוח של כל ההפרות באזור ההפרה. באזור האזהרה. ויש בשביל זה מפקד יחידה ונראה מה עושים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני ממליץ לקחת את הנושא הזה שדיבר עליו חה"כ נאור שירי ולרשום אותו אצלנו כמאפיין שאולי כדאי להכניס אותו לתוך התכולה של המערכת, שתדע לתת אינדיקציה אם משהו חוזר על עצמו, שזה ראוי לתשומת לב. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כאילו, מה הגבול שאתם כאילו תיקחו אותו ותעצרו אותו? אם הוא עבר ביום אחד ארבע פעמים או חמש פעמים? שיהיה איזה משהו מוגדר. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

באזור ההפרה זה הולך לטיפול משטרתי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא הפרה, אזהרה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

אז המבררים שלנו הם אלה שמטפלים ובודקים ומנתחים ועושים את כל מה שצריך לעשות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

רק צריך להיות בתוך נהלי העבודה של אותו צוות, של יחידת הפיקוח. נכון. צריך להיות משהו שמאיר את תשומת הלב אם יש משהו שחוזר על עצמו. זה הכול. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

נגיד סוג של נוהל, שחמש פעמים ביום שהוא הפר אז מעבירים לטיפול משטרתי. המשטרה תעצור כבר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

שרן, בואי נשאיר להם. אנחנו ביקשנו נוהל. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, אמרתי דוגמה. אני מנסה להבהיר כדי שיבינו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אה, אוקיי. חה"כ עאידה תומא סלימאן, בבקשה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אני רוצה להבין. בדיוק כשהתחלנו לדבר על כמה פעמים שזה יכול להיות הפרה או אזהרה, בתחום האזהרה. אנחנו מדברים על יישובים וכל הזמן כשנותנים את הדוגמה קניון. כלומר, מה שיש לנו בראש זה ערים גדולות ומרחב מאוד גדול. כאשר המציאות היא לא כזאת. יש כפרים, יש יישובים קטנים. ואז, ואתה אמרת, אליעזר, שהמשטרה גם תכוון לאיזה מרחקים אנחנו נרצה שזה יהיה מכוסה. איך נתייחס למצבים שבהם גם המפוקח וגם מי שבקשת הצו נמצאים במעגל מאוד קטן, כך שכל תזוזה נגיד קופת חולים או דואר או אני לא יודעת מה, עלול להביא למצב שהם נכנסים לתחום האזהרה? איך אפשר לעזור בקביעת יעדים כאלה? או האם, כי חשבתי לי, הרישום הזה של אזהרות גם כן יעזור להם להבין מהו הטווח שרציונלי ואפשרי במקרים ספציפיים. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

לאחר שהשופט יחליט שאכן הוא מטיל את צו ההגנה עם פיקוח אנחנו נצטרך לדייק מספר מקומות גנריים נקרא להם, שהאישה פוקדת אותם. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בן המשפחה. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

כן, בן המשפחה. הסופר, קופת חולים, הבנק, בית הספר. נצטרך למפות את אותם מקומות שאנחנו נצטרך לדעת עליהם ולסמן אותם כדי לצמצם. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אוקיי. אז יש עבודה שנעשית בזה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני רוצה לעשות לך את זה יותר קשה רגע. המפוקח ובן המשפחה גרים באותו מושב, לא כפר, מושב. שהטווח מקצה לקצה הוא בערך קילומטר. והשופט החליט שזה צריך להיות הטווח, כלומר קילומטר. הרי בכל שלב הוא מפר אותו. מה אז קורה?

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

קודם כל, אנחנו נגיד לשופט שזה לא מתאים. לא מתאים לתוכנית. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כלומר, קביעת המרחק היא נעשית בתיאום גם כן אתכם? לאחר שבדקתם?

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

קצין המשטרה, בוודאי. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

קצין המשטרה מכיר את תא השטח. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

ובעניין השפה, כשהרוב שמדברים עליו הוא נשים, אפשר להשתמש במילת, בשפה שהיא מכוונת לנשים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני אמרתי לך בדיון הקודם שכשנכנסתי לעומק העניין ולמדתי את זה הבנתי שלא מדובר רק בין בעל אלים לאישה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

ברור. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אלא הרבה דוגמאות אחרות. ולכן אני מעדיף עדיין להיצמד להגדרות. אנחנו תכף אמורים לסיים, כך שאם לדוקטור יש משהו חכם להגיד לנו, אנחנו נשמח לשמוע. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

לגבי ההערה האחרונה אני רק אציין שאנחנו נגדיר את זמן התגובה במרחב הכפרי ובמרחב העירוני. כרגע אנחנו מדברים על מספר דקות של בין 7 ל-9 דקות במרחב העירוני שבו יכולת התגובה תהיה יותר מהירה. לבין 15-20 דקות במרחב הכפרי. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אני לא דיברתי על זמן תגובה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, לא, אבל זו נקודה חשובה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

לא, זה חשוב. אבל אני דיברתי יותר על הטווח של האזהרה. 

 << אורח >> אפרת ליפשיץ: << אורח >>  

בית המשפט למעשה ירחיק אותו לטווח יותר רחוק. וזה גם נעשה היום בצו שכבר קיים לפי הנוסח הנוכחי של החוק, הצו הרגיל. גם, בית המשפט לוקח את זה בחשבון את שגרת החיים של שני הצדדים ועל פי זה הוא קובע את ההרחקה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

שאלה קטנה נוספת לגבי הטכנולוגיה. יש SLA במכרז לפתרון תקלות? lost signal וכזה? 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן, כן. היית שואל אותי גם הייתי עונה לך. דניאל, אני רואה שאתה, שאלה. לא הבהרה, לא עמדה. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

לא, שאלה. שאלה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

שאלה. בבקשה. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

בעצם אם אישה לא מסתובבת עם מכשיר הטלפון הזה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בן המשפחה. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

אישה, בן המשפחה, סליחה. אתה צודק. בן המשפחה לא מסתובב עם מכשיר הפלאפון הזה עליו כל הזמן אי אפשר לזהות הפרה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן, התשובה היא כן. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

אז ברגע שהיא באה, אני חייב לשאול את השאלה הזאת. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

בפוליגונים הסטטיים ניתן יהיה. בפוליגונים הדינמיים אנחנו חייבים לקבל את שיתוף הפעולה. לא נקבל את שיתוף הפעולה תהיה פה בעיה. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

אז יש פה איזה שהיא בעיה. כי בשורה התחתונה, אישה לצורך העניין, אישה שמוציאה צו הגנה כנגד גבר היא בעצם יכולה להפר את הצו?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

לא. זה לא. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מה זאת אומרת? הצו, כלפי מי הצו?

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

זה שהיא מתקרבת אליו?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

כלפי מי הצו? 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

כנגד הגבר. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

הצו יכול להיות מופר על ידי מי שהוצא נגדו הצו. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

יופי. אז במקרה כזה, אם האישה מתקרבת אל הגבר אז בעצם ההפרה היא על הגבר?

 << אורח >> רחל ספירו: << אורח >>  

לא, ההפרה לא תהיה עליו, כיוון שהוא חייב לדעת שהוא מפר. זאת התשובה. האזהרה אבל אין לה משמעות משפטית לאזהרה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל הם אומרים עוד אזהרה ועוד אזהרה, יש לה משמעות. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

אני שואל עוד פעם, אם אישה מפרה את הצו הזה ואין שום יכולת לבוא ולפקח עליה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

איך מפרה, איך מפרה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

שהיא מתקרבת אליו. הוא נמצא במקום מסוים והיא באה למקום הזה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל זה לא נחשב הפרת צו, כי הצו הוא לא כלפיה. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

אבל למה לא לעשות את זה? למה אני לא לעשות את הצו הזה צו הגנה הדדי?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

כי הצו הוא לא צו הגנה הדדי. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כי היא לא מאיימת. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

אבל למה, מה הקשר? אבל היא יכולה להפר את הצו. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אבל היא לא איום כלפיו. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אבל היא לא איום כלפיו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

השאלה ברורה. בוא נקבל את התשובה. אתה רק רוצה לשאול או בלי תשובה? לא, לא, אין עוד. אנחנו מסיימים דניאל. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

יש לי עוד שאלה קטנה קטנה וחשובה. מה קורה במעברים של הילדים? מה קורה עם המעברים האלה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, לא, זה לא פה. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

יש פה תקלה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

זה לא פה. עזוב, זה לא לעניין. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

למה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ככה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

הוא מתכוון שמתקרבים פיזית. ברגע שמעבירים, נגיד היא מוסרת לו את הילדים או הוא בא לקחת את הילדים ואז הם נמצאים בתוך. זאת הכוונה?

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

כן, כן, מה קורה אז?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

במסגרת הצווים זה לא יקרה, כי הם לא יכולים להתקרב אחד לשני. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

הם לא יכולים להתקרב, אבל עדיין הוא האבא של הילדים. עדיין הוא צריך לראות את הילדים. מה קורה אז?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אז מישהו אחר יביא לך את הילדים, לא האישה. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

לא אליי. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אבל בדרך כלל רואים אותם במסגרת של רווחה. זאת אומרת שהילדים מגיעים - - -

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

לא, ממש לא. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא תמיד?

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

זה שהוא מורחק מאישה או מבן משפחה הוא עדיין לא מורחק מהילדים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

דניאל, הבנו. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

הם יגיעו להסדר שמישהו יביא לו את הילדים. 

 << אורח >> אילת ששון: << אורח >>  

בית המשפט קובע את הסדרי העברה של הילדים, גם היום. בית משפט לא יביא למצב שבו מופר צו ההגנה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, מי גברתי?

 << אורח >> אילת ששון: << אורח >>  

סליחה, אני מתנצלת. אילת ששון, עורכת דין מהלשכה המשפטית של משרד הרווחה. גם כיום כשניתן צו הגנה, במקרה שבו יש ילדים, נקבע הסדר העברת הילדים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נכון, אני יודע. טוב, אליעזר, התייחסות לדברים שנאמרו פה, לפני שאני מסכם. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

לגבי שאלתו. אז כמו שאמרתי, המוקדן או שהוא עובד מול - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא, פה הועלתה נקודה אחרת שיכול להיות שהדוקטור ייתן לנו תשובה עליה. המפוקח יושב בבית קפה. 

כ << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

לא, הוא במקום העבודה שלו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

במקום העבודה שלו. ובן המשפחה מתקרב אליו, לא הוא התקרב. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

המוקדן מדבר עם בן המשפחה, אומר לו את זה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אומר לבן המשפחה אתה מתקרב? 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

זאת אומרת לא תהיה פה חובה באותו רגע על אותו מפוקח לעזוב את מקום העבודה, כי מישהו אחר התקרב אליו. 

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

הם גם יודעים שזה מקום העבודה שלו. ברור. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בסדר? הבנו את התשובה? 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

אבל מה קורה אם נכנס לתוך ההפרה? תחום ההפרה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

דניאל, הבנו. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

לא, הוא אומר על תחום האזהרה. אני אומר על ההפרה. יש הפרה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

הם רואים מי התקרב. הם רואים מי בתנועה. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

אבל אי אפשר לבוא - - -

 << אורח >> אליעזר רוזנבאום: << אורח >>  

נעצור אותה שם. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

אתם עושים פיקוח על צד אחד ולא עושים פיקוח על הצד השני. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

דניאל, לא נכון. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כן, כן. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בוא, אתה רוצה להתווכח, לא פה, זה לא המקום עכשיו. פה שואלים שאלות ומקבלים הבהרות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מה הגזרה השווה בין מפוקח לבין משפחה? אני לא מבין את נקודת המוצא הזאת. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

אבל אם אתה עושה פיקוח. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חה"כ נאור שירי, אל תגרור אותו. זה אין ויכוח פה בכלל. 

 << אורח >> דניאל עמירם: << אורח >>  

אז אני מסביר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

דניאל, אין לך מה להסביר. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אין לך מה להסביר, אני לא שואל אותך. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אדוני הדוקטור, משהו שאתה רוצה להוסיף? ברח לי השם, בגלל זה אני ממשיך לקרוא לך דוקטור. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

גדי. אני רק אוסיף שבנקודת הזמן הזאת אנחנו כמובן ניעזר במוקדנים ובמבררים, ברגע שיש כניסה לאזורי האזהרה. אבל בראייה עתידית ובראייה טכנולוגית פיתוחית כמובן ישנן היום מערכות שיכולות לדעת גם התנהגויות ספציפיות. והמערכת תוכל לזהות דפוסי התנהגות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

יפה מאוד. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

ולהתריע על בסיס זה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

זה אחד הדברים הכי חשובים במערכת, לזהות דפוסי התנהגות. חה"כ נאור שירי דיבר על זה בהתחלה, זה נכון מאוד. אם אנחנו נדע באמת לעשות את זה. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

מערכת עתידית. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בסדר, ברור. לא חשבתי שזה יקרה מחר בבוקר, אבל אפשר לעקוב אחרי זה. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

ומשפט אחרון, אני חושב שזה חשוב לדעת שישנן מערכות כאלו בחו"ל, לא מעט. מיושמות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ויש ממי ללמוד. 

 << אורח >> ד"ר גדי פרישמן: << אורח >>  

ויש ממי ללמוד. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אפשר לשאול רק בעניין הזה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אין שאלות יותר, סיימנו. אמרנו 10:45 אנחנו תכף צריכים לרוץ למליאה. אז אני רק רוצה לתת לאיילת לומר דברי סיום. 

 << דובר >> איילת לוי-נחום: << דובר >>  

טוב, אנחנו עצרנו באיזה שהיא נקודה. נראה לי שנצטרך להתייחס לכמה נקודות בדיון הבא, שעלו בדיון הזה. לגבי הכוח האזרחי והכוח המשטרתי, אנחנו נצטרך לגעת בזה בסעיפים הבאים. אני חושבת שזו שאלה מורכבת. אמרת שהמודל הזה שלנו, של הפעלת כוח אזרחי, הוא שונה ממה שקיים בעולם. אנחנו נצטרך לראות איך אנחנו מתמודדים עם זה. כי בעיניי זו לא סוגיה כל כך פשוטה שיש פה כוח אזרחי שנכנס. ולפעמים טווח האזהרה וטווח ההפרה יכולים להיות מאוד סמוכים. אז נגיע לסעיפים האלה בדיון הבא ונתמקד בהם. אבל נראה לי שיש לנו לא מעט עבודה כבר מהדיון הזה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הדיון הזה היה מאוד חשוב. השאלות שהועלו כאן ונקודות ההבהרה והערות הן מאוד חשובות. וזה בסדר גמור, בדיוק בשביל זה אנחנו עושים את זה. אנחנו ניפגש פעם נוספת ביום ראשון לדיון המשך של העניין הזה. אני לא מתכוון להרפות מזה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

לקרוא לי בשבת שלי לעבוד?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

גם אני עובד, עאידה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

בשבת?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בוודאי. אני אמנם בעוצמה יהודית, אבל אני החילוני. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

הם יודעים?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

חילוני מחמד. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

הם יודעים שאתה עובד?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הם יודעים, הם יודעים. תודה רבה לכם חברותיי חברות הכנסת. תודה רבה למנהלת הוועדה. ניפגש ביום ראשון. להתראות.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:45. << סיום >>