פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ישיבה משותפת לוועדת הכלכלה 
ולוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
16/07/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 181
מישיבת ועדת הכלכלה
פרוטוקול מס' 15
מישיבת הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
יום ראשון, כ"ז בתמוז התשפ"ג (16 ביולי 2023), שעה 13:00


סדר היום:
 << נושא >> הקלת נטל תשלומי המשכנתאות על הציבור << נושא >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – יו"ר ועדת הכלכלה
אברהם בצלאל – יו"ר הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
צגה מלקו

חברי הכנסת:
ינון אזולאי
אחמד טיבי


מוזמנים: 
	יפתח עשהאל
	-
	רפרנט שייכון באג"ת, משרד האוצר

	לאה עלמו
	-
	רפרנטית שיכון ומקרקעין באגף החשכ"ל, משרד האוצר

	זהבה בוכהולץ
	-
	הפיקוח על הבנקים, היחידה הכלכלית, בנק ישראל

	ד"ר זיו נאור
	-
	מנהלת היחידה הכלכלית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

	ד"ר יוסי סעדון
	-
	ראש האגף הפיננסי, חטיבת המחקר, בנק ישראל

	ד"ר נמרוד שגב
	-
	האגף הפיננסי, חטיבת המחקר, בנק ישראל

	רון שטיין
	-
	אחראי רגולציה, הבנק הבינלאומי

	עירן פאר
	-
	מנהל יחידת רגולציה, בנק הפועלים

	גלי כספרי
	-
	איגוד הבנקים

	טיבי רבינוביץ
	-
	איגוד הבנקים

	נופר יעקב
	-
	יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות

	ברוך פיירשטיין
	-
	חבר הנהלה, חבר הוועדה המקצועית, התאחדות יועצי המשכנתאות

	גיל יהלום
	-
	חבר הנהלה, איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל

	שרון לוין
	-
	מנהלת הסברה, עמותת "פעמונים"

	ד"ר שלמה נס
	-
	עו"ד, רו"ח, משרד עורכי דין דורון טיקוצקי נס

	שמעון גרוס
	-
	עו"ד, עורך מזכר נס

	חגית בן אהרון
	-
	עו"ד, בעלת משרד פרטי, פורום נשות ש"ס

	
	
	



מנהלי הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה – מנהלת ועדת הכלכלה
יונתן בן הרוש – מנהל הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה

רישום פרלמנטרי:
חבר המתרגמים; מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> הקלת נטל תשלומי המשכנתאות על הציבור << נושא >>  


 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אני פותח את הישיבה. הנושא היום הקלת נטל תשלומי המשכנתאות על הציבור. בעיקר בעקבות ההצמדה והריבית קצת גבוהה. ישיבה משותפת על הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה בראשות חה"כ אברהם בצלאל. 

לפני שמתחילים, תכף אני אתן לאברהם בצלאל כמובן לומר דברים. אנחנו בבוקר ישבנו, גם אני וגם אברהם, עם בנק ישראל, על הדברים בעיקר - - - ממה שכתבת. גם פריסה, הגדלת הפריסה ל-30 שנה למשכנתאות קיימות על מנת להקל על האנשים. למשל אם אדם כבר משלם חמש שנים, אז הוא יכול לפרוס שבע שנים, הוא יכול לפרוס עוד פעם את הכול ל-30 שנה. כמובן בהסדר עם הבנקים. גם הנושא של הגרייס, שהוא יכול במצב הנתון במקום לרוץ למכור את הדירה בגלל קשיים, אז הוא יכול להפסיק לשלם משכנתה לתקופה שתהיה מוסכמת עם הבנק. בנק ישראל צריך לבוא ולומר כמה חודשים הוא יכול לעשות את זה מצד אחד. 

מצד שני, מי שלא רוצה להפסיק לשלם הוא יכול חלק במשכנתה, בעיקר העלייה של הריבית, תוצאה של עליית הריבית, לדחות אותה לתקופת זמן ואחר כך עוד פעם לפרוס אותה, בלי לפרוס את כל המשכנתה. אלה שני הדברים שאני ביקשתי, שהם מעבר. כתבת אותם, אבל זה מה שחשוב לי כרגע. כי הנושא של המשכנתה כרגע, הנטל על האזרחים לבד, במיוחד על זוגות צעירים. גם כאלה שזכו במחיר למשתכן והם לא יכולים לעמוד בתשלומים. כי בדרך כלל כשאדם לוקח משכנתה, קונה דירה, הוא על הגבול של לסחוט את העסק עד הסוף. לוקח הלוואות מההורים, הלוואות מהבנק, הלוואות גישור. כל מיני דברים. ובסוף אם המשכנתה קופצת לו ב-1,000 ומשהו שקלים הוא לא מסוגל לשלם את זה. וההורים גם לא יכולים לעזור לו, כי הם עזרו לו בקניית הדירה. אז אנחנו בתוצאה של אין מוצא ובעניין הזה, זה מה שחשוב לי כרגע. פחות הדברים ארוכי הטווח שאתה הצגת. וזה אני הבנתי מבנק ישראל שהוא בעד העניין הזה. אתה אמרת לי שהבנקים גם מוכנים. אם הבנקים מוכנים, הבנק ייתן לדעתי את ברכתו. תכף הם ידברו ונוכל להתקדם עם העניינים האלה. 

בלי קשר, אנחנו מקיימים את הישיבה הזאת, אז קראתם, בנק ישראל קרא את המסמך. ראיתי כל כך הרבה הערות, שישבת איתי, אז בטח יש לכם מה להגיד לגבי סעיף וסעיף. במקרה הזה, עו"ד נס, אנחנו מכירים אותו בלי קשר. ולא בגלל אשתו, בגלל מה שהוא עושה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אני מכיר אותו בגלל אשתו. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אתה מכיר. אבל אני מכיר אותו בלי קשר. גם את אשתו, בלי קשר. אבל צריך להבין דבר אחד: עו"ד נס, המשרד שלו בין השאר מתעסק בנושא של הוא מלווה חייבים, פושטי רגל, דברים מן הסוג הזה. ולכן יש לו מידע גדול מאוד בתחום. אפשר לבוא ולומר שעשה דוקטורט אפילו בעניין הזה. הוא גם דוקטור, אבל פה הוא עשה דוקטורט מיוחד. עבודה מיוחדת.

אני רואה עוד עורך דין פה, עו"ד שמעון גרוס. בסדר. אז עוד מעט חבר הכנסת ידבר ואחר כך אנחנו נעביר לבנק ישראל כמה מילים ואחר כך אליכם. אחרי שאתה תסיים לדבר אתה גם תנהל את הישיבה, לא אני. בסדר? כן, אני רוצה שאתה תנהל את הישיבה, בסדר? 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

טוב, צוהריים טובים. כמובן ברשות יושב הראש חה"כ דוד ביטן, ידידי היקר, דבר ראשון תודה רבה שנענית לישיבה הזאת. אני פה נמצא למעלה מחצי שנה בוועדה הזאת. ורוב מה שאתה מתעסק זה ביוקר המחיה ואיך לעזור בסוף לאזרחים. אני יודע שאומרים ליבך, ככה מכל העצמות שלך הן פשוט "כל עצמותיי תאמרנה", אני אקרא לזה ככה. זה איך לעזור ולדאוג לאזרחים, בפרט בתקופה הזאת. איך אתה אומר? לא יעזור לכם שום דבר, אנחנו נוריד את יוקר המחיה. אנחנו נילחם, אנחנו נעשה את הכול. ואתה עושה את זה גם בוועדה הזאת. וגם תודה רבה לדיון שהיה הבוקר אצלך בלשכה. דיון ענייני, רציני. ואני שמח שכבר שם הגעת, איך אומרים, לכמה פתרונות תוך כדי ישיבה. ואני מקווה שגם בדיון הזה עכשיו נגיע לעוד פתרונות, כי בסוף הרצון שלנו אחד: לעזור לאזרחי מדינת ישראל, בפרט בתקופה הקשה שהם נמצאים בה. זה לא סוד וזה דבר שמוסכם על כולם שאנחנו נמצאים כרגע במשבר רציני. אמנם אנחנו נמצאים גם במשבר בנושאים אחרים, אבל בוודאי שהנושא של משבר של יוקר המחיה הוא דבר שנוגע לכל בית ולכל כיס, בוודאי בנושא הזה של המשכנתאות. 

דבר ראשון, כשאני רואה פה את כל החברים גם מבנק ישראל וגם מהבנקים האחרים שנמצאים איתנו פה זה רק מראה על הנכונות שלכם, על הרצון, על ההבנה. ואני שמח מאוד שבאמת הגעתם בהרכב גדול מאוד. אני אגיד מילה על הצד השני, חברי הכנסת פחות נמצאים. גם כי עסוקים בוועדות אחרות וגם בדברים אחרים. אבל אני מאמין שיצטרפו אלינו. כבר כמה ח"כים, רק שהם שמעו על עצם הרעיון הזה של הוועדה הזאת הם דיברו איתי שהם יעשו כל מאמץ להגיע, כי חשוב להם להגיע ולהגיד את מה שהם שומעים ומה שהם חווים והפניות שמגיעות אליהם בלי סוף. 

אני רוצה גם לציין פה כמובן את עו"ד ד"ר שלמה נס, שהוא וכל באמת הלשכה שלו והמשרד שלו, משרד גדול שמתעסק כל כך הרבה עם חייבים ועוזר לכל כך הרבה אנשים. לקח את זה ברצינות, כמו כל דבר שהוא לוקח. קיימנו כמה וכמה ישיבות, הכין מסמך מאוד מאוד מפורט ורציני. עשה עבודה גדולה. וכך אנחנו יושבים פה הרבה בזכותו, שדחף אותנו לסיפור הזה ביחד עם שימי קרוס, עורך הדין. 

ואני מקווה שבאמת, הרצון שלי זה שנעבור נושא, כמו שאמר חה"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, שאנחנו קודם רוצים לעזור לאנשים שכבר יש להם משכנתאות, איך אנחנו מקלים עליהם, איך אנחנו דואגים לצאת מהחדר הזה כשהם לא מעלים את התשלום החודשי שלהם, לפחות בחודשים הקרובים. עד, איך אומרים? נקווה שמשהו יקרה. משהו אחד קרה, שבינתיים עצרו את הריבית. נקווה שגם היא תרד, הריבית. אבל לפחות הנגיד הבין שחייבים לעשות איזה עצירה. אני לא חושב שזה רק בגלל, כן, בוודאי מסתכל על האינפלציה, הוא מסתכל על הכול. אבל בוודאי גם רחשי הציבור גם מגיעים לאוזניו והוא מבין שאי אפשר להמשיך ככה. בוודאי שבסוף האזרחים נאנקים תחת העול הכבד שנמצא עליהם. 

אז אני מאוד מקווה שנשב פה, ואני מודה גם לחברת הכנסת שהגיעה, שנמצאת איתנו פה, צגה. ונתחיל, כמה מילים בנק ישראל ומשם עו"ד שלמה נס, אני אשמח לשמוע, לעבור רעיון לראות מה כן ישים, מה כן אפשרי ולהתקדם עם זה הלאה. תודה רבה לכולם. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

ד"ר זיו נאור, אני מנהלת את היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים. אז קודם כל, כן, יש עלייה בהחזרים החודשיים. עלייה ממוצעת עומדת על כ-800 שקלים ללקוח לחודש. זה קצת משתנה בין הלקוחות השונים, כתלות בגודל ההלוואה המקורית שנלקחה, כתלוי במסלול ובתמהיל ההלוואה. ככל ששיעור הריבית המשתנה גבוה יותר, ככל ששיעור ההצמדה לאינפלציה גבוה יותר, כך העלייה היא משמעותית יותר. המשמעות היא בעצם שהלקוחות שלקחו הלוואות בתקופה המאוחרת יותר, זאת אומרת בעיקר בשנת 2021-2022, לקחו גם הלוואות גדולות יותר וגם שיעור הפריים שלהם גבוה יותר. בסופו של דבר העלייה אצלם היא משמעותית יותר. 

כשאנחנו באים ואנחנו מסתכלים ומנסים לבחון במונחי PTI, ואולי תכף נמרוד מחטיבת המחקר של בנק ישראל יפרט קצת יותר על הבדיקה שהוא עשה, אנחנו רואים שהשינויים הם פחות משמעותיים. PTI זה שיעור ההחזר החודשי מהכנסה. אנחנו רואים שבמונחי שיעור החזר חודשי מהכנסה העלייה היא פחות משמעותית. חשוב לציין שבינתיים כשמסתכלים על איכות תיק האשראי אנחנו לא רואים עלייה בפיגורים. הלקוחות ממשיכים לשלם את המשכנתה כסדרה. ובכל מקרה, עדיין, למרות כל מה שאמרתי עד עכשיו או בגלל כל מה שאמרתי עד עכשיו, נגיד בנק ישראל קרא למנכ"לי הבנקים לשיחה ובעצם אמר להם שהוא מעוניין לראות עשייה של ממש בתחום המשכנתאות. הוא שלח אותם לנסות ולראות כיצד הם יכולים לסייע לזהות את הלקוחות שמתקשים בתחום המשכנתאות ולסייע להם. 

אני אגיד שזה היבט אחד מתוך שורה של היבטים שבהם הוא ביקש לראות מהם עשייה וזה כאמור אחד מהם. ואכן כל הבנקים התגייסו. וכל הבנקים מציעים היום ללקוחות שהם מזהים כלקוחות מתקשים, ואולי תכף הבנקים יפרטו כל אחד את הצעדים שלו, עושים עשייה מהותית שמשמעותה ספיגה של, ממש הבנקים שמים יד בכיס על מנת לסייע לאותם לקוחות מתקשים. אז זה משהו שחשוב לומר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אוקיי. בסדר גמור. נתחיל עם עו"ד שלמה נס, ד"ר שלמה נס, בבקשה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

כן. אני רוצה בבקשה להתחיל בכמה משפטים כלליים לפני שניכנס רגע לדברים עצמם. סליחה שאני אומר את זה, ונתונים מחקריים זה נחמד, אבל יש מציאות. מדובר בבני אדם. והציבור נאנק מעליית הריבית בעניין הזה. וזה לא גבינה שאתה יכול לקנות או לא לקנות בסופר. זה כל 1 או 2 בחודש יורד לך במשכנתה בבנק. ומדובר בפערים משמעותיים. ממה שאני קיבלתי מנתוני הבנקים מדובר בסכומים שהם למעלה ה-1,200 שקלים בממוצע. אבל לא חשוב, גם אם זה 1,000 או גם אם זה 900 זה מעיק מאוד על כל הציבור כולו. זה נוגע לכולם. 

חוק בנק ישראל, בסעיף 3 שלו אומר שמטרות בנק ישראל זה גם לדאוג ליציבות מחירים. מחיר הכסף זה גם אחד המחירים, דרך אגב. אבל גם כתוב שם לסייע לממשלה לצמצום פערים חברתיים. כך שזה דבר שהייתי מצפה כשמעלים את הריבית בצורה כזאת דרמטית בתקופה כזאת קצרה, שיתלוו לזה צעדים לסייע לציבור. קרה קורונה, היה משבר. גם אז היינו צריכים לבוא ולפעול, ואני סייעתי למשרד הכלכלה גם אז, לבוא ולראות איך מצילים את העסקים. אז היה קשה קצת לפעמים למערכת לקלוט את זה ולא עשו את כל מה שהיה צריך לעשות. יש ציבור גדול ששילם מחיר על זה. אבל כשכולם מבינים שהריבית עלתה בצורה כל כך דרמטית בצורה כל כך קצרה צריך לעשות משהו, לסייע לציבור. נוטלי המשכנתאות, שזה רוב הציבור, כן? לא יודעים איך לממן את הדבר הזה. ולכן זו המציאות. 

אני דיברתי עם הבנקים, אנשים בכירים מאוד בבנקים. הנתונים האלה גם נמצאים אצלם. הם מוטרדים מאוד, אגב, הבנקים. הופתעתי. הופעתי לראות שגם מוטרדים מאוד ומודעים לזה ואומרים שיש מבול של פניות של אנשים שמנסים לחלט משכנתאות, להחזיר משכנתאות. לשנות את המשכנתאות. כל דבר לראות איך מקלים על הדברים. וברור שבשורה האחרונה בן אדם לא ירצה שהבנק ייקח לו את הדירה ואת הבית שלו וייכנס לפשיטת רגל, אז הבן אדם לא ייסע לחופשה ולא ישלח את הילדים לקייטנה ולא יעשה דברים אחרים. וכולם ינסו לראות איך נאבקים עם זה, אבל הציבור נאנק תחת העניין הזה. 

אז קודם כל, זאת המציאות. בואו נבין אותה. אנחנו עוסקים במשהו שהוא נוגע לכולם. זה לטובת הבנקים, לטובת הציבור, לטובת המדינה – זה משהו לא אישי, זה משהו כללי. אז זה דבר ראשון. ובתקופת חירום צריך להתנהל באמצעי חירום. כמו שבקורונה עשיתם את זה. ואני אומר את זה לשבחכם. בסופו של דבר בנק ישראל נענה ועשה חלק מהדברים בתקופת הקורונה גם כן. גם עכשיו זו תקופת חירום. צריך לעשות את הצעדים האלה. הנגיד אמר השבוע שהריבית תישאר גבוהה לפחות שנה-שנה וחצי. זה אומר שיש תקופה שצריך לראות איך עוזרים לציבור לשרוד אותה, להתגבר עליה ולחצות אותה בשלום. אגב, יו"ר הקבלנים אמר הבוקר שגם זה שהאינפלציה לא עלתה זו לא בשורה לדיור. זה לא פותר את בעיית שור הדיור. ואנחנו יודעים בשוק הדיור יש בעיה קשה מאוד. גם בשוק הדיור היום. אני יכול לתת פה הרצאה. זה לא הנושא שלנו כרגע, על הפרויקטים של הפינוי בינוי והתמ"אות, איך נתקעים. וכל הדברים, הכול נובע מעליית הריבית. מי שמימן לפני חצי שנה ב-3% היום לא יקבל למעט דו ספרתי. זה המצב בשוק. חכו תראו את העסקים שבדרך. ואני אומר את זה על סמך מה שאנחנו רואים אצלנו כבר. אבל אנחנו כרגע מדברים על משכנתאות שגם זה משליך על העניין. גם על עסקים צריך לדאוג להם. 

מה שאני מציע פשוט בואו נעשה בקצרה, ניקח נקודה נקודה. נראה מה כן אפשרי, מה לא אפשרי. אני אומר מראש, המטרה של יושבי ראש הוועדות פה, גם חה"כ דוד ביטן, אברהם בצלאל, זה לצאת מהישיבה שהציבור יודע שהוא יכול לחזור לשלם על המשכנתה כמו שהוא שילם לפני כמה חודשים או שנה ולשרוד. זו המטרה כרגע של הפתרון. אם עשינו את זה, לא מעניין אותי איך עשינו את זה, הצלחנו להביא תוצאה. אז בואו ניקח נושא נושא ונדבר עליו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אולי ניתן כמה מילים אולי לחברי הכנסת, רוצים להגיד איזה מילה, שתיים? ינון, צגה? רוצים להגיד כמה מילים או עוד מעט? אז אולי צגה, רק מילה שתיים לפני שאנחנו צוללים?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

כן. קודם כל, חברי כנסת, יו"רים המשותפים, אני מאוד מעריכה. זה באמת נושא מאוד מאוד חשוב. העניין של משכנתה לא מספיק שמחיר הדירה כל כך גבוה ומשכנתה בריבית כל כך קצרה שעולה. דווקא מה שאני יודעת לפי הממוצע זה הגיע ל-1,200 שקלים לחודש. תחשבו על זה, מי יש לו משכנתה ברובו? זוגות צעירים. זוגות צעירים עם הילדים, עם החופש הגדול עכשיו. בשנה, תחשבו, בממוצע יוצא להם כמעט 15,000 שקלים בשנה עלות. ולכן אני חושבת שיש מקום לחשוב על זה. זה באמת איך נעזור להם. וזה שאשראי שלהם לא נפגע והכול הולך, זה אומר במקום אחר נפגעו בחיים שלהם. בחיי היום יום שלהם חסכו על החינוך של ילדים, על הבריאות, על התרופות ועל החוגים. הרבה דברים חסכו במקום זה. אז לכן זה לא נראה לי שהתשובה מספיק חזקה להסתכל על האשראי בלבד. תודה לכם. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה. כן, עו"ד שלמה נס, בבקשה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

תודה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

רק שאלה. מבנק ישראל נמצאים פה? 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

סוללה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, יש לי הרבה. בסדר, בהמשך אנחנו נשמע אותם. כי בוועדת כספים שאנחנו עושים דיונים לא תמיד מגיעים, אז הם מכבדים אותך, דוד, זה טוב, ואת אברהם. יש לי גם כמה שאלות אליהם. שאלות המשך. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

קשור לדיון?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

הכול קשור לדיון. תגיד לי, פעם ראית שאני מדבר על הבנקים?

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

לא, אני שואל. לא הגיעו שם, אז אתה רוצה לשאול פה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא. יכול להיות שהם חשבו ששם אי אפשר לדון על הבנקים אז הם באים לפה, אז הם מכבדים אותך. אז אני, אנחנו נשאל אותם. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

קודם כל, הם מכבדים תמיד. לא, לא, גם אתכם וגם פה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, לא, אצלנו זה כנראה משהו אחר. אבל אני גם אשמע את העמדה שלהם ויש לי גם אליהם שאלה, על מכתבים שאתה שולח ועדיין לא מקבל תשובות. בסדר, אוקיי. שאלות שהיו אמורים לענות. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

אנחנו צריכים לברוח עכשיו?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, אל תברח. תישאר. רק תענו לנו את האמת, לא צריך לברוח. אתה יודע, בנק ישראל, כשמגיעים לוועדת כספים אתם יודעים את השאלות, רשימה של שאלות שאחר כך לא הייתם מוכנים להגיע לענות עליהם. תשאלו את הנגיד, שהוא מתכתב עם ראש הממשלה על איזה חוק שצריך לעבור טרומית. רק שייתן לי תשובות בכתב שהיום אני מוציא לו. כבר אני אתן לך בשביל זה שתוכל להגיד לו גם, שיתכונן עם התשובה. ושלא ישלח לי עם ראש הממשלה, כי ראש הממשלה עכשיו מאושפז. אז שיעשה לי טובה, שלא יפריע לראש הממשלה. אני רוצה לדעת על הריבית ביתרות העו"ש שיש לי חוק שביקשתי אותו בטרומית והוא אמר שהוא קורא לכל הבנקים. אז אני רוצה לדעת את הנתונים למשל של הבנקים, מה כל אחד עלה. איך הם נתנו, מה העלו ביתרות על הריבית. ושלא יטריח את ראש הממשלה. ראש הממשלה לא מרגיש עכשיו טוב. הוא יכול לפנות אליי ישירות, לענות לי על זה ישירות. כי גם אני לא רציתי אז להטריח את ראש הממשלה, יש לו דברים יותר ברומו של עולם מאשר טרומית. שבנק ישראל יגיד לנו מה קורה עם זה. כי באותו שבוע בדיוק קפץ הדולר, בגלל המכתב שלו קפץ הדולר באחוז. אז אמרו בגלל הטרומית שלו. אז טוב מאוד שגם אני עושה שינוי בכלכלת ישראל. 

אז שיענו. שיענה לנו ולא רק לקרוא לבנקים ולשכוח מהציבור. ואם הוא רוצה פתרון למשכנתאות עד סוף הדיון אני גם אתן לו פתרון למשכנתאות ונראה איך הוא מתנהל. בסדר? אז שלא יזלזל בנו כחברי כנסת. ביקשתי תשובות על המושלך, קיבלתי על המושלך תשובות? כשהייתם צריכים לבוא לתת לנו בוועדת כספים, דיון אחרי זה לא הגעתם. למה להוראות קבע? נתתם לנו תשובות למה בהוראות קבע אתם עדיין לא מחשיבים את זה כמו צ'קים שחוזרים באותו יום? שזה נחשב במאגר ושזה לא מקבלים את זה אם הוא הפקיד אותו יום מזומן? כן מחזירים הוראת קבע, לא מחזירים לו את הכסף על זה? ברחתם מוועדת כספים לא להגיע. אז חשבתם שאני לא אבוא ביום ראשון? אז אני מגיע לפה, בשביל לקבל תשובות גם על זה. 

גם בשביל המשכנתאות של אותם אלה שנאנקים. לא העיקר לזרוק אותנו בריביות למעלה ואותם אנשים, אני דיברתי עם בנקאים והם אמרו לי שהם מחזירים היום משכנתאות ושאנשים מחפשים למכור את הדירות שלהם. אני נמצא עם האנשים האלה, החלשים האלה. אני עובד איתם, אני שומע אותם, אנחנו מקבלים אותם. אז כשנגיד בנק ישראל בא ואומר לא העליתי החודש הזה את הריבית. תודה רבה. באמת, מתנה הוא הביא לנו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

נקודה אחת, אנחנו לא מזלזלים בחברי כנסת ואנחנו מכבדים אותם מאוד. אנחנו עובדים המון המון שעות בגלל כל מיני הצעות וכל מיני הערות שאתם שולחים. וזה כמובן התפקיד שלכם. ואנחנו, להגיד שאנחנו מנותקים אלה מילים - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא אמרתי שאתה מנותק, אמרתי שאני מחובר. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

אוקיי. גם אנחנו מחוברים. אני גם תושב באר שבע וכו' וכל הדברים היפים האלה, גם אני נמצא שם. אנחנו רואים ואנחנו מעבירים את המסרים למקומות שצריך להעביר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אז בוא אני אגיד לך משהו. אתה, אני לא רציתי, אתה יודע מה? נורית, אתה מכיר אותה?

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

בהחלט. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

יופי, תודה. היא נמצאת פה?

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

לא. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

היא לא נמצאת פה. אז בבקשה, אני אף פעם לא אמרתי את השם שלה. אבל אני אגיד את השיח שהיה ביני ובינה. התקשרה אליי ערב ההצעה שלי ביום חמישי, דיברה איתי. שביום ראשון עולה לדיון בוועדת שרים חוק הריבית על העו"ש. בסדר? על יתרות העו"ש. וכשאני מדבר איתה והיא אומרת לי שמע, יש פה בעיה עם שר האוצר, לא שר האוצר, שהוא יהיה מוסמך. אמרתי לה יעבור בטרומית, כל מה שתבקשו תקבלו. לא יזוז בלעדיכם, סנטימטר לא זז בלעדיכם. שר האוצר ירד מהפרק, לא יהיה באישורו, רק באישור הנגיד. מה שהנגיד יחליט זה מה שיהיה. בסוף הוא כותב איזה מכתב לראש הממשלה, זה מפריע, זה עושה. מה קרה? טרומית. שום תשובה עניינית לא הייתה שם, שום תשובה עניינית. ואני מכבד את הנגיד, והוא יודע כשהוא מגיע אני עושה לו את הכבוד הראוי לו. ואני מכבד אותו בגלל שהוא כלכלן, בגלל שמי הוא הבן אדם, הכול. אבל הוא לא יזלזל בי. ולא יכול להיות שאני אדבר, אתן מילה ובסוף הוא ילך עם זה לראש הממשלה. על מה? על טרומית? 

אבל אתה יודע מה קרה? אני כן מבסוט מדבר אחד: שהצלחתי לעשות שינוי. כי לולא זה, לא היה שינוי, הבנקים לא היו באים אליכם ואומרים אנחנו מעלים את הריבית על העו"ש. על היתרות בעו"ש. כן עשיתי שינוי מאז שהגשתי את זה. והוא ידע שהגשתי את החוק הזה. ודיברתי איתו גם על זה. אבל זה עשה שינוי. אני לא צריך קרדיט. קרדיט אני לא צריך. אני מבטיח לך שלא צריך קרדיט. באו אליי בנקים ואמרו לי בוא תבחר מה אתה רוצה. נתנו לי רשימה וקח את הקרדיט עליך. אמרתי להם אני לא רוצה קרדיט, תעשו את זה בלעדיי, אפילו לא מגיש על זה חוק. והבנקים פה מכירים את היושרה שלי. הם מכירים את היושרה שלי שאני לא זקוק לקרדיט. ואתה תראה את זה, וגם בחיסכון לכל ילד עשיתי שם שינוי. החוק עדיין נמצא בשנייה ושלישית, הוא יגיע השבוע. אבל אתם מתנגדים גם שם לעוד דברים. אבל גם שם נעשה שינוי. גם בחיסכון לכל ילד נעשה שינוי בין הבנקים. שזה עבר ברירת המחדל לקופת גמל. בסיכון גבוה. כי רק הגשתי הצעת חוק. 

אבל אתם מבינים? אתם צריכים להבין דבר אחד: כשאנחנו, חברי כנסת, מגישים לכם הצעת חוק, היא תעבור בטרומית. זה בעצם עוזר לבנק ישראל לקדם את המטרות, אלא אם כן יש מטרה אחרת. אבל אם המטרה היא באמת להביא את הבנקים למצב שהם באים ונותנים מהכיס שלהם, זה המצב, זה הדרך לעשות את זה. רק ככה הם מבינים. ואולי גם רק ככה אתם תבינו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה חה"כ ינון אזולאי. בבקשה שלמה, עו"ד, דוקטור. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

טוב. נקודה ראשונה, הבנקים גם בשיחות שהיו לנו איתם ביקשו את האפשרות שתיתנו להם את הגמישות הזאת. להאריך את משך תקופת ההלוואה של המשכנתה. בעבר, אני מזכיר לכם, לא הייתה בכלל הגבלה. זו הגבלה שנוצרה רק ב-10 שנים האחרונות. אבל יש זוגות צעירים ויש אנשים שבאמת יש להם זמן לשלם את זה. אין שום סיבה, במקרה והבנק מגיע למסקנה שהוא יכול לפרוס את זה לעוד כמה שנים, לתת פריסה ארוכה יותר. זה רגולציה של בנק ישראל. תנו את שיקול הדעת לבנקים, שהבנקים במקרה שהם מחליטים שזה אפשרי, יוכלו לפרוס את ההלוואה לעוד חמש שנים. זו נקודה ראשונה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

תתייחס נקודה נקודה. זה מה שאמרתי בהתחלה. בעניין הזה מסכימים, אין בעיה. בהלוואות קיימות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

רק שם ותפקיד ידידי, שם ותפקיד לפרוטוקול. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי חטיבת המחקר וגם גר בבאר שבע ומכיר הרבה אנשים שעליהם אנחנו מדברים. וחי איתם ומחובר גם לקרקע וגם את המחוברות הזאת מביא גם לבנק ישראל לדיונים. זה נראה לי חשוב להגיד את זה. 

אני רוצה להגיד נקודה באופן כללי, כי הנקודה שעכשיו העלית בנוגע להארכת חיי המשכנתה זה משהו שבאופן כללי גם אני מעיר אותו באופן כללי על המסמך. תראו, רוב ההצעות שיש במסמך הזה, כולל ההצעה הזאת של הארכת משך חיי המשכנתה, שזה הארכת חיי המשכנתה, דחיית תשלומים, הגדלת ה-LTV שיעור המימון וכו'. שימו לב, כל הדברים האלה, אלה דברים שהמשמעות שלהם היא משמעות אחת: להכביד בנטל התשלומים בסופו של דבר על הלקוח. ומי שייהנה מהרווח הזה, זה בסופו של דבר הבנקים. צריך לשים את זה על השולחן. אנחנו צריכים להיות זהירים באפשרויות שאנחנו מציעים ללקוחות ובאפשרויות שאנחנו מציעים ללווים. אנחנו לא צריכים לספק להם חבל. כשאנחנו מציעים להם להאריך את המח"מ או את ההלוואה מ-30 ל-35 שנה, המשמעות היא בהלוואה קיימת כיום היא הוזלה אמנם של 28 שקלים בתשלום החודשי הממוצע, בתשלום החודשי. אבל בסופו של דבר זה מגדיל להם. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ל-100,000. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

עבור 100,000, כן. עבור 100,000 שקלים זה מקטין ב-28 שקלים, אבל מגדיל להם את סך כל התשלומים הצפויים ב-למעלה מ-20,000 שקלים. אז זאת נקודה אחת. צריך לשים לב. גם כשאנחנו עכשיו, רגע, כשאנחנו מגדילים את ה-LTV, כלומר את שיעור המימון או שאנחנו נותנים כל מיני הקלות: פריסה, דחייה וכו', מה המשמעות של זה? זה יותר ריבית. למי יהיה יותר ריבית? למי? לאנשים האלה, בדיוק שעליהם אנחנו מנסים להגן. מה יקרה? האם בתשלום הריבית הזאת, בהקטנה הזאת, מה הם יעשו? הם פשוט יקלו את ההוצאות שלהם? אולי הם ייקחו הלוואה יותר גדולה וייקנו בית שהוא מעבר ליכולת שלהם? אולי הם ייקחו הלוואה נוספת כדי לצרוך איזה שהוא משהו? 

בואו, אותנו גידלנו עם צריכה שהייתה מידתית להכנסה שלנו. צריך קודם כל לשנות כאן איזה שהיא תפיסה. צריך לדעת שצורכים בהתאם ליכולות. והלוואות, הנגישות של ההלוואה, או למעשה הדחיפות של ההלוואה, שכאן מה שהמסמך הזה מנסה לעשות זה לדחוף אשראי, הדברים האלה בסופו של דבר הם חבל תלייה שנותנים אותו ללווה. צריך להבין את הדברים האלה. צריך להנגיש אשראי, אבל לא לדחוף את האשראי. וצריך לשים לב לדברים האלה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

לא, לא, סליחה, רק רגע. יש כיום בעיה לאנשים לשלם את המשכנתה. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

בגלל ההצמדה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

רגע, רגע, רק רגע. בגלל ההצמדה והריבית. הריבית הגבוהה. כי זה לא רק הריבית. הייתה הצמדה של 5.2% ב-2022, שזה גם העלה את המשכנתה. עכשיו, אנחנו מדברים כרגע, עזוב רגע עכשיו את הנושא של הפריסה כי הוא רוצה לפרוס. כרגע הוא לא מסוגל לשלם את המשכנתה. אז זה משולב. מדברים על זה שכרגע הוא יכול לא לשלם את המשכנתה לתקופה. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

אבל לשלם - - -

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

רגע, רגע. או חלק ממנה או חלק ממנה. ואחר כך, כשהוא יתחיל לשלם יש לו שתי אופציות: או לפרוס את כל המשכנתה, עם החוב שנוצר כתוצאה מאי תשלום לתקופה ארוכה יותר או לקחת רק את מה שהוא לא שילם ולקבל על זה פריסה. בלי קשר לתשלום המשכנתה. לתת ללקוח ולבנק לעשות את הסיכום הזה לפי יכולת ההחזר שלו. זה לא קשור ל-28 שקלים. זה קשור לעובדה שהוא לא מסוגל. ואז הוא צריך למכור את הבית, כי הוא לא יכול לשלם. הוא לא יכול לעמוד בזה בשום פנים ואופן. 

תבינו, גם העסקים במצב לא טוב היום. בכל העסקים במדינה יש ירידה בהכנסות. אני לא יודע מה האוצר אומר על זה, אבל אחרי ראש השנה, אחרי החגים אנחנו נתחיל להרגיש את זה. אז יש גם ירידה בהכנסות. יש דברים מסוימים. ולכן צריך את העזרה, ללא קשר כרגע לעקרונות שאתה מדבר עליהם עכשיו. ללא קשר. יש נקודתי דבר שאפשר לטפל בו וצריך לעזור בו, זה הכול. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

העניין של העסקים. מה קרה בקורונה? דחפו להם הלוואות. דחפו להם אשראי, כי זה טוב להם. זה טוב לכולם והם הרגישו - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

בעסקים היה סיפור אחר. אני יודע, אני מכיר את הסיפור של העסקים. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אתה יודע למי נתנו אשראי בקורונה? אתה רוצה לדבר על זה? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

בוא, בוא נדבר. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אתה יודע למי זה הלך? לא לאלה שהיו צריכים את זה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

בדיוק. ערבות המדינה, את הקרן בערבות המדינה, מי זכה בקרן בערבות המדינה? העסקים המסכנים בסופו של דבר לא זכו. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

עזבו את העסקים, עזבו את העסקים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, הוא מדבר על עסקים, זה לא נכון. זה לא נכון העסקים. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

הזכיר את זה. נדבר על זה פעם אחרת. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

אני רוצה להגיד בעניין הזה, העסקים יש כאן דוגמה. דחפו להם אשראי וכשנגמרה הקורונה מה קרה להם? עכשיו אנחנו רואים את התוצאות. עכשיו אנחנו רואים את התוצאות שהם צריכים להחזיר את האשראי. אז מה זה אומר?

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אבל אם לא היו דוחפים להם לא היה להם עסק. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

הם היו מתים באותו יום. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

שכחת. נו, באמת. אתם מסתכלים על זה לא נכון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אגב, גם ערבות המדינה, אם היו נותנים להם כמו שצריך, הם לא היו מגיעים גם למצב הזה. הרי מה קרה? אנשים שלא אישרו להם כסף בערבות המדינה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

עסק לא היה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

הם נפלו, לא אלה שאישרו להם את ערבות המדינה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

בואו נעשה רגע סדר. סליחה, סליחה, רגע, סליחה שאני אומר רגע. אנחנו הנחנו על השולחן כלים שונים ואפשרויות שונות. הנחנו בכוונה מגוון של דברים, כי יש הבדל בין לקוח מסוים ללקוח אחר והיכולת שלו. הדברים האלה באו לתת גמישות שאפשר להקל על הציבור לשרוד את התקופה הקשה הזאת. היא תקופה קשה, תקופת חירום שלא תיגמר בחודשיים, כולנו מבינים את זה. ולראות איך מצליחים לשרוד את תשלומי המשכנתאות. 

עכשיו מה? יכול להיות שבמקרים מסוימים, אף אחד היום לא ייקח את הדבר הזה בשביל להגדיל משכנתה, להגדיל דירה. להיפך, אנשים היום מצמצמים את הדירות שלהם. מנסים למכור את הדירות שלהם, לא יכולים למכור כי אין שוק. בשביל ללכת לדירות קטנות יותר. אבל בואו נשים את זה רגע בצד. זה לא הבעיה היום. הבעיה היום היא איך לתת לבנק וללקוח חבילה של דברים שיוכלו לתת לו את האפשרות לבוא ולשרוד. אז כאשר מדובר בזוג צעיר למשל או מישהו שיכול, אין שום סיבה לא להגיד לבנק שהבנק אומר אני מוכן לתת לו, לפרוס את זה לתקופה ארוכה יותר ולתת לו את האפשרות הזאת. זו הייתה ההצעה, כאפשרות. כאפשרות אחת. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

תחבר את זה גם עם העניין שכרגע הוא יכול לדחות את התשלומים. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

האפשרות השנייה, אז בוא נחבר את האפשרות השנייה, כמו שעשו בקורונה. קח את עליית הריבית הזאת. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

מה שעשו בקורונה היה מצוין, שלא יהיה ספק. הרוב של הדברים שעשו היו מצוינים. וזה בסדר גמור, אין כאן ספק. הקורונה זו תקופה שונה מהתקופה הזאת. בואו נניח גם את זה על השולחן. יש הבדל בין מצב שבו עשרות אלפי עסקים פשוט לא מכניסים שקל, לבין מצב כזה שהריבית עלתה ב-5% או 4% ומשהו. יש הבדל בין הדברים האלה. ומה שעשו בקורונה זה דבר בהחלט מבורך, אבל צריך לשים לב שיש לא מעט אנשים שאהבו את מה שעשו ולקחו את מנת הסוכר הזאת ושתו אותה ואכלו אותה ובסופו של דבר הם משלמים את המחיר. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

בסדר, מה לעשות? 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

כן, אבל כל אחד שאתה נותן לו משכנתה יש אנשים שמנצלים את זה והדברים האלו. אבל להגיד שזה רוב הציבור שמזה הוא קונה דירה יותר גדולה? אנחנו מקבלים דיווחים כל הזמן מאנשים שמחפשים להקטין את הדירות שלהם ולמכור ולקנות דירה יותר קטנה, כי הם לא עומדים בזה. ונמצאים פה עורכי דין שאני מאמין שגם הם נמצאים, יש פה עורכי דין, גברת חגית בן אהרון, שעושה הרבה משכנתאות, הרבה חוזים. והיא מכירה גם את זה מקרוב. אני מאמין שעם מי שתדבר ועם מי שתשמע, זו המציעות. אנשים מחפשים לקנות דירות יותר קטנות. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אבל דוקטור, דיברנו על זה בבוקר. יש הצעה על השולחן, שאמרתם לי שאתם לא נגד זה. אז בוא תגיד לנו מה העמדה? עמדה, דבר אחד, זאת אומרת דבר כזה: לדחות תשלומי משכנתה לתקופה מסוימת שנקבע וההחזר שלה יהיה דרך או פריסה של המשכנתה כולה, יחד עם החוב שנוצר ליותר זמן או רק בחירת הלקוח שהוא לוקח את החוב שלו. נגיד הוא לא שילם חצי שנה, הוא חייב 20,000 שקלים, את זה הוא פורש לתקופה מסוימת בנוסף למשכנתה. 

מה העמדה שלכם? האם לזה אין לכם התנגדות? וזו בשורה לאנשים. כי זה מאפשר להם להרים את הראש כרגע, במצב הנתון. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

אז בנק ישראל אינו מתנגד לשני הדברים האלה. בעצם שני הכלים האלה כבר נמצאים היום בידי הבנקים והם עושים בהם שימוש על מנת לעזור ללקוחות. ניתן לפרוס את המשכנתה ל-30 שנה מרגע הפריסה. ובכך בעצם להקטין את ההחזרים החודשיים הזמינים. זה פתרון אחד. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

את נותנת להם אפשרות לעלות מעבר ל-30 שנה? 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

לא. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אז לא. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

עד ל-30 שנה. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אז מי שלקח ל-30 שנה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

30 שנה אז אין לו. אם הוא לקח 30 שנה והוא עכשיו 10 שנים בתוך המשכנתה נשאר לו 20 שנה. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

הוא יפרוס ל-30 שנה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אם הוא שילם 5 שנים. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אם אחד קנה לפני שנה דירה ל-30 שנה פרס, מה תעשי?

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

שילם כמה שנים? 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

שנה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אז הוא מוסיף את השנים שהוא שילם. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

לא, היא אומרת עד 30 שנה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

תורידו את המגבלה. תורידו את המגבלה לתקופה הזאת. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אז למה להגביל את זה?

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

רוב הלקוחות מראש לא הגיעו ל-30 שנה. ולכן בעצם בפריסה ל-30 שנה יש איזה שהוא ערך. המגבלה הזאת ל-30 שנה היא מגבלה שמאוד מקובלת בכל העולם. יש הוראות לגבי התקופה המקסימלית לפירעון לגבי שיעור ההחזר החודשי המקסימלי. זה הכול דברים שנועדו לתחום את היקף הסיכון שהבנקים לוקחים על עצמם. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

רגע. אבל אמרת בבוקר - - -

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

שנייה. שאני לא פותחת מעבר ל-30. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

רגע, לא. אם הוא שילם נגיד 4 שנים, בסדר? לקח ל-30 שנה. אז הוא שם יכול לקחת עוד פעם ל-30 שנה. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

עוד פעם, בסדר. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אז תוציאו הנחיה לבנקים שאתם מאשרים ללקוחות לפרוס עד 30 שנה, גם כאלה ששילמו חלק מההלוואה. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

זה קיים. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

רגע, רגע. שתיים, תנו הנחיה שכל עליית הריבית שנוצרה בשנה האחרונה לא לחייב אותם. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

ד"ר נס, רגע, לא. גם בזה צריך להגביל. הכוונה אם עכשיו הוא שילם 20 שנה לא יתנו לו עוד 30 שנה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

תלוי בן כמה הוא. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

זאת אומרת, הם צריכים להגביל. הם צריכים לבוא ולומר אפשר לפרוס שוב פעם ל-30 שנה, הלוואה קיימת, בתנאי שנגיד 5 שנים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, הבנק מסתכל גם על הגיל של הלקוח. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

בסדר. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

זה בהתאם לשיקול דעת הבנק. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אני לא אומר שלא צריכה להיות מגבלה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

איך את אומרת שהבנקים יכולים זה לא פתרון. צריך להוציא הנחיה לבנקים. כל עליית הריבית שנוצרה בשנה האחרונה כתוצאה מהעלייה הדרמטית הזאת לא לחייב את הלקוחות. לתת להם לרדת חזרה לתשלומים הנורמליים. לשים את זה כמחסנית, כמו שעשית בקורונה. ואחר כך לפרוס את זה או לפתור את זה אחרת. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אני אשאל אותך שאלה על מה שהוא אומר ד"ר שלמה, נכון? אני אשאל רק שאלה. נגיד, את אומרת שרשאים הבנקים. מה קורה, עכשיו הלקוח הזה, בתקופה הזאת, חזרו לו שלוש פעמים משכנתה. הבנק יגיד תשמע, אתה לקוח, גם ככה אני לא יודע איך אני מתמודד איתך. הנחיה גם תקפה, שהרשאי יכול להגיד שמע, אני רשאי, אני לא חייב. ההחזרים שלו לא טובים. אבל לעזאזל, עכשיו כל מה שקרה בגלל עליית הריבית. אתם אומרים לבנקים שהם רשאים או שאתם מנחים אותם אם קרה לו את החזר המשכנתה בשנה האחרונה בגלל עליית הריבית הם חייבים לעשות לו את המחזור הזה?

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

בוא נתחיל מזה שהאינטרס של הבנק והאינטרס של הלקוח במקרה הזה הוא זהה וזה שההלוואה תשולם כסדרה באופן מלא. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, אבל כל פעם אתם מחזירים אותי. אני מכיר את זה. הרי כל פעם אתם מחזירים אותי לאותו מקום. אומרים לי תשמע, הבנקים צריכים לשמור על הכסף כי זה הכסף שלך ושלי. נכון? נכון זה מה שאתם אומרים? זה הכסף של הציבור. אני מסכים איתך. אבל בשנה הזאת גרמתם לו, לא משנה עכשיו מה, עליית הריבית גרמה לו שההחזר של המשכנתה יהיה. חזרה לו משכנתה שלוש פעמים מתוך ה-12 חודשים שהיו עלייה בריבית. שלוש פעמים, ארבע, שש פעמים חזרה לו משכנתה. עלה ב-20% במשכנתה שלו. מה אתם רוצים? שהבן אדם ילך לגנוב? ילך לשוק אפור? הוא בדרך לשם. אז אנחנו אומרים חזר לו. אתם אומרים לבנק רשאי. אומר שלמה נס, אומר תנו להם הנחיה. בהנחיה אין להם שיקול דעת. גם אם אותו אחד נמצא בבעיה, הרי עד עכשיו לפני העלייה לא חזרה לו משכנתה. מתי חזרה לו המשכנתה? בעלייה. אז הבן אדם הזה בן אדם נורמטיבי, בן אדם שמקבל פרנסה והכול בסדר איתו. אם הייתה לו בעיה בהכנסות, כמו שהיית אומרת לי בקורונה שמע, עכשיו הוא לא עובד. ואז עשיתם איזה שהוא פתרון. אבל עכשיו הוא עובד. וגם לפני זה, גם לפני עליית הריבית קרה לו משהו, אני אגיד לך בסדר. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

חבר הכנסת אזולאי, אתה מערבב. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, אני לא מערבב. כי אני אומר ברגע שחזר לבן אדם. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

רגע, רגע. אנחנו בחיים לא נתקדם לשום מקום. קודם כל, שלב ראשון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא רשאי. אבל רשאי זה לא עוזר לך. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

רגע. אבל בסדר, אנחנו נדבר איתם על זה. עזוב רגע עכשיו הוא לא שילם כמה תשלומים ואז הוא נכנס לאיזה נקודה אדומה. עזוב את זה רגע, נדבר על זה גם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אבל זה הרגע. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

לא, כרגע ההצעה שעומדת על הפרק, וזה אני כן מבקש מהבנק שיסכים בעניין הזה. כיוון שפה אנחנו, הבנק הרגיל לא מפסיד, הבנק למשכנתאות, לא מפסיד. מצד שני, הלקוח יכול לפרוס את זה בצורה שונה. פה אנחנו כן רוצים שתתנו הנחיה. מה זה תחייב את הבנקים? בסופו של דבר, אתם יודעים איך לעשות את זה באופן שהבנקים כן יעשו את זה. אני לא אכנס לכם לעבודה. אבל בגדול, אם, קודם כל, איזה שהיא הנחיה שכל אזרח יכול לא לשלם את המשכנתה נגיד לחצי שנה, בסדר? עד שיתברר המצב. לאחר מכן, הכסף הזה ייפרס עוד פעם, או בדרך של פריסה רק לגבי מה שהוא לא שילם או יכול לפרוס את המשכנתה שלו שוב פעם. הכול, אני מסכים אתכם, ואני בניגוד למה שאומרים, אני לא חושב שאם, ש-30 שנה זה בסדר גמור. אבל ברור שצריכה להיות איזה שהיא תקופת זמן. נגיד אם הוא לא, אם מוגבל, שאם הוא משלם את המשכנתה חמש שנים, שש שנים, הוא יכול לפרוס ל-30 נוסף. אם הוא משלם את המשכנתה יותר מזה, אז הוא לא יכול. 

אנחנו צריכים לדעת, הבנקים והלקוחות צריכים לדעת. ברור שאם הוא משלם 20 שנה ועכשיו יש לו בעיה ונשאר לו עוד 10 שנים אז פריסה של עוד פעם ל-30 שנה היא בעייתית. זה באמת צריך הסכמה גם של הבנק. זה דבר ראשון. זה לדעתי אתם כן יכולים לתת הנחיה. כמו שעשו בקורונה. בקורונה זה לא היה שיקול דעת. הוא יכול היה לא לשלם. זה היה איזה שהיא קופסה שאושרה, לא יודע מה, איך אישרו את זה. בסוף זה. 

עכשיו הוא מעלה עוד סוגיה, שהיא לא קשורה לסוגיה הראשונה. כי אנחנו אומרים הלקוח יכול להפסיק לשלם אם הוא מרגיש שהוא נחנק. זה עניין אחד, זאת ההצעה. לגבי מה שהוא אומר שאם יש אדם שקיבל נורה, נקודה אדומה, על זה שהוא לא, חזרו לו שניים שלושה תשלומים במשכנתה, בגלל המצב הנתון – אז זה כאילו הוא אומר, חה"כ אזולאי אומר תבטלו לו את העניין של האדום הזה. תאפשרו לו גם להיכנס לאותו הסדר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

בשנה הזאת, של הריבית הגבוהה. אני לא מדבר לפני. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

בסדר, אני אומר, תאפשרו לו גם להיכנס לאותו הסדר. אלה שתי ההצעות. וזה לדעתי בלי קשר למסמך. זה מופיע גם במסמך של נס. זה בדיוק הנקודות שצריך לטפל כרגע באלה שנוטלים משכנתאות על מנת שיוכלו לעבור את התקופה. וזה לא צריך תיקון חקיקה. צריך הסכם מול הבנקים מול בנק ישראל. לא חייבים לגמור את זה היום. את אומרת לי אנחנו צריכים לשבת עם הבנקים על זה? בסדר, תשבו. עוד לא שמענו את העמדה של הבנקים. ואז אפשר לסיים את זה בשבוע הבא. אין בעיה, יש זמן. אבל אנחנו רוצים לסיים את זה. אנחנו רוצים שבעניין הזה תהיה בשורה. גם של בנק ישראל, גם של הבנקים. ולדעתי, אם תעשו את זה, כבר יפסיקו עם הצעות החוק וכל מה שקורה מסביב. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא מתחייב. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

לא, אני אומר באופן טבעי אתם תפסיקו. מדוע? כיוון שאם אתם פתרתם את הבעיה לאנשים אז אין צורך גם בהצעת החוק. אני אומר את זה בשמם. הבנתם? כי זו הבעיה, שמנסים למצוא לזה פתרון לעניין הזה. אני חושב שהמדינה צריכה לעזור עוד קצת, בדיוק כמו שהיא עוזרת בנקודות זכות למעמד הביניים בכל מיני דברים. יכולים לעזור בנקודות זכות, על זה אנחנו לא נוותר. אבל זה מול המדינה, זה לא קשור, מול משרד האוצר. אבל לדעתי זה פתרון שאפשר לעשות אותו עכשיו כדי לפתור את הבעיה העכשווית. אחר כך לד"ר נס יש לו כל מיני רעיונות שקשורים למשכנתה. אני הבנתי שהתכוננתם, יהיה דיון על זה. 

אם בעניין הזה אתם מוכנים ואם אתם, ברור שצריך לשבת עם הבנקים ולהוציא הנחיה מסודרת. אז בואו, זאת ההצעה. תחשבו על זה עד שבוע הבא. תשבו עם הבנקים. אם יש לכם תשובה חיובית, תתייחסו. אם יש לכם תשובה שלילית, תתייחסו לזה רק בשבוע הבא אחרי שתשבו עם הבנקים. זה הכול, פשוט מאוד. אני לא יודע, זה לא מסובך כל כך הדבר. באמת שלא. ואז אני מאמין שירדו מכם גם חברי הכנסת. כי אם נפתרה הבעיה לאנשים אז אין צורך גם בהצעות חוק ולא צריך כלום. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

לגבי דחיות התשלומים. הבנקים רשאים לאשר ללקוחות דחיות תשלומים לתקופה בהתאם לשיקול דעתם ובהתאם לצורכי הלקוח. אנחנו חושבים שכרגע זה לא הכלי הנכון, נוכח ההתפתחויות. הכלי הנכון נוכח ההתפתחויות זה כלים אחרים. לצורך העניין, פריסות הרבה יותר מתאימות מאשר דחיית החזרים. כי בואו נזכור למה אישרנו - - -

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

זה לא עובד כשאתם אומרים 'יכולים'. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

למה אישרנו דחיות תשלומים במהלך תקופת הקורונה?

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

את אומרת שההנחה זה 28 שקלים. מה זה עוזר?

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

מכיוון שזה היה מתאים בין התשלומים לבין הצרכים של הלקוחות. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

למה פריסה יותר גדולה? 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

גם היום. אל תשאירו שיקול דעת, כי זה לא קורה, זה לא עובר. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

תחייבו, תחייבו. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

תגידו, תעשו את זה, כמו שעשיתם בקורונה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

מה? את אומרת בעצמך שהפריסה נותנת 28 שקלים. מה יעזור לו?

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

יש שנתיים ריבית גבוהה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

ההיפך, אם את נותנת לו לא לשלם כרגע ולפרוס אחר כך את החוב זה הרבה יותר טוב. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

הפריסה שאני נותנת 28 שקלים היא במעבר בין 30 ל-35 שנה.

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

בסדר, לא משנה. אז זה לא נותן לו הנחה. זה לא עוזר לו כרגע הנחה של 200 שקלים במשכנתה. זה לא מה שיציל אותו. כשהוא בעצם התווסף לו 1,500 שקלים למשכנתה. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

הקפאת תשלומים, זאת אומרת לא לשלם את המשכנתה במשך כמה חודשים. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אם הוא רוצה, הוא לא חייב. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

זה כלי שהוא מאוד מאוד עוצמתי ומאוד לא מתאים למציאות של היום. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

לא, לא, רק את התוספת ריבית אמרתי. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

לא, אני בעד כל המשכנתה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

קחי את התוספת ריבית שנוצרה בשנה האחרונה. שימי אותה בצד, שהריבית תרד עוד שנה-שנה וחצי, הוא יוכל לשלם את זה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אני הייתי בעד הקפאה מוחלטת, אבל מוכן גם תוספת ריבית. 

 << אורח >> ד"ר נמרוד שגב: << אורח >>  

ד"ר נמרוד שגב, מאגף הפיננסים. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

כולם דוקטורים אצלכם? לא הבנתי את הסיפור הזה. את לא דוקטור. גם את דוקטור?

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

אני? כן. 

 << אורח >> ד"ר נמרוד שגב: << אורח >>  

משהו לגבי עליית הריבית שהיה חסר במסמך. הדבר מספר 1 שפוגע בשכבות החלשות, שפוגע בציבור בישראל זה האינפלציה. זה יפגע להם יותר במשכנתה, זה יפגע יותר בכלכלה וזה יפגע יותר באיכות החיים. והדבר מס' 1 שבשבילו הריבית עלתה זה כדי שהאינפלציה תרד. היא לא עלתה סתם. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

בסדר, מוסכם, מסכים איתך. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

זה בסדר, זה אנחנו מבינים את זה. 

 << אורח >> ד"ר נמרוד שגב: << אורח >>  

רגע, לא. וצריך לשים לב שכל הצעה שבה ההשפעה של עליית הריבית בעצם מתבטלת או מושפעת יכולה גם להשפיע בסופו של דבר על האינפלציה ועל התמסורת אל המדיניות המוניטרית. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אז אתה טועה, סליחה. 

 << אורח >> ד"ר נמרוד שגב: << אורח >>  

רק רגע, אני אגיד. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אגב, אתה יכול לענות כי אתה גם דוקטור. אנחנו לא דוקטורים, אתה דוקטור, שלמה. 

 << אורח >> ד"ר נמרוד שגב: << אורח >>  

הדיון הוא חשוב. לאנשים עלה בצורה משמעותית, וזה נכון. וללא ספק חשוב לזהות מי קשה לו ומי לא מצליח ולעזור לו. אבל חשוב גם לשים לב לדברים שיש הרבה מאוד מחזיקי משכנתאות שמסוגלים לשלם את העלייה בהחזר. הדיון חייב להיות לא רוחבי על כל המשכנתאות. כיוון שאנחנו מסתכלים על כל הנתונים. אנחנו רואים את היחס החזר מהכנסה. אנחנו רואים את העלייה. אנחנו רואים מי מסוגל לשלם. ויש הרבה מאוד אנשים שזה עלה להם, זה נכון. אבל זה חלק מהמנגנון של העלייה של המדיניות המוניטרית וצריך לשים לב. כי נאמר כאן לבדוק איך כל ההחזרים חוזרים ללפני שהריבית עלתה. אבל זאת עליית הריבית. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

כן, אבל מדובר פה על עלייה, על עלייה של ריבית. אני חושבת, מה שאתה מספר כולנו יודעים את זה, לא צריך לחזור על זה. סליחה שאני אומרת את זה. אבל יחד עם זאת, אנחנו מדברים על הריבית. בן אדם מה שהיה משלם עכשיו עלה בגלל הריבית. את הריבית הזאת, איך נפתור את הבעיה? זו הנקודה נראה לי. לא?

 << אורח >> ד"ר נמרוד שגב: << אורח >>  

אבל אם בן אדם מתקשה בהחזר אז בהחלט צריך ויש את הפתרונות וחלק מהבנקים עושים את זה וצריך לחשוב וזה בסדר. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

כל הבנקים עושים. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

לא, צריכה להיות הנחיה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

בואו נעשה רגע סדר. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אני לא מבין את מה שאתה אומר. אתה אומר ההצמדה, אני מסכים איתך שההצמדה היא יותר מהריבית אפילו. נכון. בשביל זה מה שאתם עושים להוריד את ההצמדה היא דבר חשוב. אנחנו לא מתווכחים על זה כרגע. עכשיו אנחנו מדברים על פתרונות לתוצאות שזה גרם, גם ההצמדה וגם הריבית. זה הכול. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אני השתדלתי לדבר על הדברים שאני חושב שהם יכולים להיות מוסכמים. אבל אם אתה רוצה אני אגיד על זה דקה. חלק, קטונתי, בסדר? אבל כולנו יודעים שחלק מעליית המחירים שנוצרה היא עלייה של עלויות. היא לא ביקושים. כשהחשמל והדלק עלה והדולר וכל הדברים האחרים, חלק מהאינפלציה נוצרה מביקושים. מאה אחוז. החלטתם שגם את זה צריך כלי בשביל לבוא ולהקטין את האינפלציה, כמו שעשו בעולם? בסדר. יש נגיד. מה לעשות? יש לכם את הכוח לעשות את זה. עשיתם את זה. למרות שבעיניי להעניש את ציבור נוטלי המשכנתאות כי החשמל שלהם גם עלה וגם העליות שלהם גם עלו, זה הענשה כפולה. הרי המחירים שלהם עלו כי הריבית עולה והעסקים העלו את המחירים כי הריבית עולה. והדולר עלה אז המחירים יעלו. ובסוף אתה גם מטיל עליו משכנתה. המשכנתה היא משכנתה ל-20-30 שנה על דירה. מה זה קשור לזה שאתה רוצה להקטין אינפלציה? תבחין בין הטווח הקצר, ששם ההלוואות לטווח קצר תעלה את הריבית, כי אתה רוצה להקטין את הביקושים. מאה אחוז, בסדר. על אוברדרפט ואשראי לטווח קצר. לבין משכנתה ל-30 שנה. אין לזה, אתה רק מעניש ציבור שהוא, באמת, יש לו את הדירה, הוא קנה את הדירה שלו, עכשיו הוא לא עושה כלום עוד 30 שנה צריך לשלם את המשכנתה.

אפשר להבחין בין סוגי המתווים האלה של הריבית. כתבתי את זה במסמך, שמתי את זה בצד בסוף, כי אמרתי אני יודע, זה דבר תקדימי. נתנו לכם רעיונות. זו החלטה של בנק ישראל. אף אחד לא יתערב לכם בדבר הזה, אבל אפשר לשקול את זה. יש גם בעולם דברים כאלה, בדקנו. יש דברים כאלה בעולם. אפשר לעשות, לא כל עליית ריבית צריך ישר גם למשכנתאות להעלות את הריבית. אפשר לשנות את זה. זה לא קשור לנו, לא קשור להקטנת האינפלציה. אבל בוא נחזור רגע לעניין עצמו. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

אבל דווקא בזה יש לנו יתרון. יתרון, במירכאות או לא במירכאות, בזה שאנחנו אצלנו מעלים את הריבית למעשה זה משהו שמשפיע גם המלאי, לטוב ולרע. זה למעשה מזרז את התמסורת שבין העלאת הריבית לאינפלציה. אבל אני לא יודע אם אנחנו רוצים לפתוח את הנושא הזה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אבל בסופו של דבר מה שהוא אומר, פגעתם בסופו של דבר בעליית ריבית. פגעתם ברוכשי הדירות. במיוחד באלה שרוכשי דירות ראשונות. אלה שרוכשי דירות שניות, הם מעלים את השכירות בסופו של דבר, אז שם לא צמצמתם את המחיר, כי המחיר של השכירות ממשיכים לעלות. השכירות הרי יכול לעלות ב-30%. מצד שני, אתה אומר מי לקח? זה שלקח את הדירה הראשונה, אותו זוג צעיר, או אותו זוג שפעם ראשונה אחרי עשרות שנים זכה לקנות דירה. הוא בסופו של דבר היום צריך לשלם יותר כסף על הריבית הזאת שזה מעלה לו במאות שקלים ואם לא באלף ומשהו שקלים לחודש. זה דבר שהוא הזוי. ועל זה אומר שלמה נס זה לא נכון, זה לא הצד הנכון בוודאות שעשיתם. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

מה שרציתי להגיד, אתה עושה את הצעדים שלך לאינפלציה. נתנו רעיון, תעשו עם זה מה שאתם רוצים. אבל הציבור הזה שמשלם יותר בסופר, משלם יותר על כל דבר שהוא עושה היום, גם משלם יותר על המשכנתה. ושם הוא כבול. וזה כסף גדול והוא נחנק. לכן מה שביקשנו, תעשו כמו שעשיתם בקורונה. תיצרו את זה כמחסנית את כל עליית הריבית הזאת, שתחכה עד שהריבית תרד עוד שנה-שנה וחצי. ואז יפרסו אותה מחדש, יעשו איתה מה שצריך, זו אפשרות עכשיו. 

שתיים, זוג צעיר לקח הלוואה ל-20-30 שנה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה קיים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, אבל בהנחיה, לא ב-'רשאים'. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אני מוותר על הבקשה של לא לשלם את המשכנתה. לא לשלם את תוספת הריבית, זה הכול. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

אולי רגע אנחנו נדבר על הצעדים הקונקרטיים שהבנקים נקטו. כי הבנקים באמת נקטו צעדים בדיוק בכיוון. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

רגע, רגע, תכף נחזור לבנקים. אם אתם תתנו הנחיה הם יעשו את זה. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

נכון. וצריך לדבר עליו. הבנקים סופגים עליות ריבית. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

חלק, חלק מהם. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

מי?

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

בנק הפועלים למשל - - -

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

בואי לא נתווכח על הבנקים, עזבי את זה. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

אבל שנייה. בואו והם יציגו לכם את הצעדים. הם סופגים את הריבית. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אנחנו יודעים מה הם עושים עד כה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

קיבלתם את זה מצוין. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

הכול דברים חדשים. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

רגע, אני רוצה אבל להיות ברור. עזוב את זה. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

- - - בנק ישראל חדש מלפני שבוע. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

רק רגע, דוקטור. אני כבר לא יודע, דוקטור, כולם דוקטור. דרך אגב, גם היא דוקטור וגם הוא דוקטור, כן? אני דוקטור כבוד בגיאורגיה, דרך אגב. דוקטור לשם כבוד קיבלתי. אבל בואו נסכם לפחות את החלק הזה. בסדר? תגידו לי אם כן או לא, כדי שנוכל להתקדם. זו תהיה החלטה, בשורה לציבור. אתם מסכימים להנחות את הבנקים להקפיא, אחר כך נקבע כמה זמן, את התשלומים של התוספת המשכנתה כתוצאה מעליית הריבית והאינפלציה, מתאריך מסוים עד תאריך מסוים, שלא נגיד אותו עכשיו. ואת הכסף, ואת התשלום הזה ישלמו בסוף התקופה בפריסה שהלקוח יחליט האם הוא פורס את כל המשכנתה או רק את התשלום הזה. זה מוסכם?

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

אנחנו מוכנים לחזור לבנק ולעשות עבודת מטה על הנושא. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

עוד עבודת מטה? אמרתם שאתם מסכימים, מה קרה עכשיו? אתה רמזת לה על עבודת מטה, ראיתי את זה. בשביל מה? ראיתי שרמזת לה תגידי עבודת מטה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אתם, אינטרס שלכם, תעשו את זה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אני לא מבין את זה, מה? אנחנו מייצגים את הציבור ואתם לא? עזבו, חבר'ה. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

ברור שאנחנו מייצגים את הציבור. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

זה לא מי יודע מה. אם יש לי תוספת, רגע. אם יש לי תוספת של 1,200 שקלים. נגיד שיש לי תוספת, אז אם אני עושה את זה שנה וחצי, כמה זה תוספת? 20,000? זו בדיוק הבעיה שלכם? הבנקים יתמוטטו מהעניין הזה?

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

אני רק אומר מה אמרתי. אני חושב, זכרתי שאחד הבנקים לפחות עושה משהו דומה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

בסדר גמור. אם הוא עושה, על הכיפאק. אני רוצה שזה ייצא הנחיה מכם. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

משהו דומה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אתם רוצים שלושה ימים לעניין הזה? אין בעיה. קחו שלושה ימים, שבוע הבא נשב על זה. אני לא אוותר בעניין. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

ותוסיף לזה את מה שהם אמרו קודם לכן, שמי שפרע חלק מהתקופה של 30 שנה ורוצה לפרוס עד 30 שנה בהנחה שזה בטווח נורמלי, גם תתנו הנחיה. כי אנשים פשוט צריכים את זה, מה לעשות?

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

זה כבר קיים בהוראות. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אז תתנו לבנקים הוראה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

מה, מה? אתם מפחדים לתת הוראה לבנקים? תנו להם הוראה. הנה, מי זה הבנקים? בינתיים הם מרוויחים על חשבוננו 26 מיליארד בשנה. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

אני לא יכולה לתת לבנק לפרוס ל-30 שנה. זה תלוי בבנק ובלקוח. הם רשאים לפרוס ל-30 שנה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

ברור שזה תלוי. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

מה זה בבנק ובלקוח? אבל אם הלקוח רוצה, הבנק יכול להגיד לו לא?

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

זה לא בכוח. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

לא, אם הלקוח רוצה. לא, אני שואל אם הלקוח רוצה, הבנק יכול להגיד לו לא?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אם הבנק טוען שהוא בגיל מבוגר והוא לא יכול, אז כן. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

אם הלקוח בן 50, יכול להיות שזה לא לטובתו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אם הלקוח בן 30 בשיא כוחותיו, מרוויח. אני שואל אותך. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הבנק יכול לתת. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

דוד, אבל אתה לא שם לב. סליחה, אבל אתה לא שם לב לשורות שהיא אומרת לך. אם הלקוח והבנק רוצים. כלומר, צריך פה את שני הצדדים. אם יש הנחיה לא צריך את שני הצדדים. צריך הנחיה, זה צד אחד, כשהלקוח רוצה. היא אומרת לך יש הוראה. ומה ההוראה אומרת? שהבנק רשאי. אתה יודע, כשאתה רוצה לקבור משהו במוניציפלי אתה אומר העירייה רשאית. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

ומה קורה עם הלוואה חדשה? אם הבנק רוצה וזה לא רוצה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

רק רגע, עדיין לא התקשרתי איתך, הכול בסדר. לפני שהתחתנת עם הלקוח הכול בסדר. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אזולאי, רגע. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אבל אחר כך אתה לוקח אותו, כשאתה מתחתן איתו, אתה מחליט כבר מתי לגרש אותו. זה הבעיה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

ינון, ינון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

זה לא דו צדדי. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

ינון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

כן?

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

תבחין, הנושא של לא לשלם לתקופה מסוימת, שנקבע אותה עד שבוע הבא, את ההפרשים, זה לא רצון הבנק. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אבל זה צריך עבודת מטה בשביל זה, זה לא בטוח. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

לא צריך, הם כבר אמרו שהם מסכימים. זה יהיה להם שלושה ימים עבודת מטה. הם צריכים לדבר עם הבנקים, בקיצור. זה הוראה. הבנקים לא יכולים להגיד לא. לגבי הפריסה, הפריסה אני גם חושב שצריך לתת את זה, צריך לתת הנחיה שזו ההמלצה. והבנקים צריכים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אז היא אומרת לך זה קיים. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

מה? אני לא ראיתי שזה קיים. 

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

אני רגע רוצה להעלות עוד נקודת רוחב. עוד נקודת רוחב. כל הזמן מדברים פה על הבנקים. אנחנו כשערכנו את המסמך ועשינו הרבה, דיברנו עם אנשים ובדקנו, אז יש באמת הרבה מגבלות. נוהל בנקאי תקין וכל הדברים שחלים על הבנקים. האנשים שקשה להם לשלם, חלקם מה עושים? הולכים לחברות ביטוח או לגורמים מלווים חוץ בנקאיים. שהרגולציה שלכם, עד כמה שאני מבין או עד כמה שראיתי, או לא חלה עליהם או פחות חלה עליהם. כלומר, חברת ביטוח יכולה לתת ל-50 שנה. אני לא מדבר על הריבית שלה שהיא יותר גבוהה. זאת אומרת, אתם צריכים בסופו של יום לתת גם שוק תחרותי. אלינו באים אנשים שנקלעו לקשיים. הוא אומר יש לי משכנתה בחברת X, כי לרשום משכנתה גם אדם פרטי יכול. והריבית שלי הרבה יותר גבוהה. ופרסתי אותה להרבה שנים, זה כבר לא משנה. אתם חייבים גם לקחת את זה בחשבון בכל החלטה שתתקבל. שהבנקים חייבים להיות תחרותיים גם לגבי התקופה. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

אנחנו מאוד בעד שגם החברות שאתה מדבר עליהם ייכנסו לרגולציה שיש לנו בנוגע למשכנתאות, כולל גם השקיפות, כולל הרפורמה במשכנתאות. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

דרך אגב, על זה היה דיון בוועדה ואתם לקחתם את הנושא הזה שאתם עושים עבודת מטה. רק רגע, אני לא שוכח שום דבר. אבל מה שינון אזולאי אומר שהפריסה צריכה להיות חובה ולא זכות. תשקלו גם את זה. אל תתנו לי תשובה עכשיו. בסדר? 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אוקיי, נקודה הבאה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

נקודה הבאה. אבל קחו בחשבון ששבוע הבא אני עושה ישיבה על זה. אוקיי? 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

תשעה באב? בשבוע של תשעה באב?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

הוא אומר לא נעים לו לבוא לבשר בשורות טוב בשבוע של תשעה באב. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

למה, מה הבעיה? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>  

אבל זה דבר אבד. למה אם נצליח להוציא את זה מכם, דבר האבד וזה מותר. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

תוציאו הנחיה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

צריך שזה יהיה, כמה חודשים אפשר לדחות ואיך הפריסה לאחר מכן. תחשבו על זה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

וקחו בחשבון שהריבית, נגיד אמרתי, תהיה שנה-שנה וחצי לפחות גבוהה מאוד. הדבר הנוסף, יש ציבור גדול מאוד שמנסה לעשות החלפה של המשכנתה, שחלוף משכנתה ודברים דומים לזה. הכללים שקבעתם לגבי העניין של ההכנסה הפנויה. שהמשכנתה מוגבלת מאחוז כזה או אחר מההכנסה הפנויה, הורג את הבנקים. אני אומר לכם, הורג את הבנקים. לפעמים זה גם לא הגיוני לחלוטין. יכול להיות, סתם, שלבן אדם יש פיקדון מיליון שקלים בחשבון שלו, זה לא נספר. יש לו עוד דירה, לא נספר. ההורים שלו אומרים נעזור לו, לא נספר. כל מיני דברים כאלה לא נספרים. תנו גמישות לבנקים לתקופה הזאת לפחות לעשות שחלוף של משכנתאות. כי הכללים של חישוב ההכנסה הפנויה, במיוחד בתקופה הזאת, אחרי שהריבית עלתה וההוצאות עלו וכל המחירים עלו, לא מאפשר לחלק מהמקרים לעשות שחלוף משכנתאות. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

שאלה ברשותך, בנוגע לפיקדונות. האם למעשה המשמעות היא שהפיקדון צריך להיות שמור לאורך כל חיי המשכנתה אם נותנים לו PTI למשל של 45%?

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

לא, אני אסביר לך. הבנק מכיר את הלקוח ובודק אותו. תאמין לי, הבנק בודק אותו, כי יש לו אינטרס יותר מכולנו. כולנו יודעים את זה. הבנק אומר אני רוצה לתת לו לקחת הלוואה חדשה ולפרוע את ההלוואה היקרה ולנסות ולעזור לו. אני לא יכול לעשות את זה, כי כללי בנק ישראל לא נותנים לי. גם אם אתה מראה לו, עזוב, יש כל מיני אפשרויות שאתה מראה לו. שאני יודע שהוא יכול לשלם את זה. ההורים שלו חותמים, יש להם כסף, יש, כל מיני דברים. תן להם אפשרות לעשות את השחלוף משכנתה. הכללים האלה הם מקשים לעשות את המהלך הזה. וזו טעות. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

שנייה. זיו, אני לא לגמרי הבנתי. כי במסמך אני הבנתי משהו אחר, ממה שכתבת. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

למה? זה כתוב בסעיפים 4 ו-5, ביחד. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

הבנתי את זה קצת אחרת. אני הבנתי את זה קצת אחרת. אנחנו מדברים על PTI גבוה יותר או להתחשב בנכסים?

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

גמישות בחישוב ההכנסה הפנויה שבשיקול דעת הבנק. אם הבנק משוכנע שיש לו אפשרות כזאת. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

שנייה, כבר היום זה 50%, ה-PTI המקסימלי. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

כן, אבל לא מחשבים את זה. תאמין לי, אני גם מכיר את זה. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

שנייה, שנייה. באמת אני רוצה להבין. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

ההוראות של בנק ישראל לגבי אופן חישוב. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

ד"ר נס, באמת אני רוצה להבין. היום ההוראה מדברת על 50%. אז מה? מעבר לזה נעלה את זה ל-60? זו הכוונה?

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

לא. מה שהוא אומר ההגדרה של כיצד יש לחשב את ה-PTI. ההגדרה שלנו היא מאוד ברורה ומאוד מדויקת ואנחנו חושבים שזו הדרך הנכונה. נעשתה עבודה בפיקוח לא מזמן לגבי הנושא הזה וההחלטה הייתה להשאיר את ההגדרות של ה-PTI על כנן. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אז בתקופה של היום זה יוצר מצב שאנשים בגלל שההכנסה הפנויה שלהם קטנה וגם כתוצאה מהעלאת המחירים לא יכולים לעשות שחלוף משכנתה ורוצים לשפר. והבנק אומר אני יודע שאתם יכולים לפרוע. ואין לי שום בעיה. סתם, אני אביא לך רשימה של דוגמאות. והם לא יכולים לעשות את זה, כי לכם יש כללים שהשתכנעתם במחקר שהם טובים, אבל הם לא מתאימים למה שקורה היום. תנו לתקופה של היום, לפחות לבנק, גמישות בשחלוף ההלוואות. אנשים רוצים להוריד את ההלוואות היקרות ולעבור להלוואות ארוכות יותר וזולות יותר. והבנק רוצה לעשות את זה, והבנק מגן על עצמו ואומר אני לא יכול. אני שמעתי את זה אפילו על עצמי שמעתי את זה. אמר לי הבנק אני לא יכול, יש לי כללי בנק ישראל. אין לי ספק שתוכל לשלם את זה. אני שמעתי את זה מעשרות אנשים. והבנק אומר לי אני רוצה לשחלף את המשכנתאות ואני לא יכול, כי בנק ישראל אומר אתה לא יכול. 

עכשיו, היום זה יותר חמור. כי היום ההכנסה הראשונה ירדה בגלל עליית המחירים וכל מה שקרה. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

ההכנסה הפנויה לא לוקחת בחשבון את המחירים. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

הבן אדם תקוע. אתם תוקעים אותו, אתם משאירים אותו תקוע. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

ההכנסה הפנויה איננה לוקחת בחשבון את המחירים. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

לא, טוב, בסדר. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

האם במקרה הזה באמת הגיעו איתך ל-50%? כאילו, אמרו אוקיי, בנק ישראל לא מרשה לנו. בוא ניתן לך את - - - שבנק ישראל מרשה?

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

לא, זה בגלל כל מיני הגדרות. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

לא, באמת, באמת. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ההגדרה מה הכנסה הפנויה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אם זה לא דיבידנד זה לא נספר. אם זה לא פיקדון שהוא משועבד כמו שאתה אמרת. יש כללים. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

ד"ר נס, השאלה היא האם במקרה הזה באמת לקחו את המקסימום שהם יכולים שזה 50% על ההכנסה שבנק ישראל?

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

הם מנסים, הם לא מצליחים. הם אומרים, עכשיו מה הלקוח נשאר? תקוע בהלוואה יקרה והוא לא יכול לשחרר. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

סליחה, אני מנסה להסביר את עצמי. נניח בן אדם, המשכורת שלו היא 10,000 שקלים הכנסה פנויה. בסדר? עכשיו, הוא יכול לקחת 50%. לפי ההוראה, לפי ההוראה של בנק ישראל. השאלה אם הוא מראה, הוא בא לקחת והבנק אמר לו לא, רק 35% כי זה מה שאני נותן. השאלה אם כשהראית לו את כל התוספות וההצעות שיש לך הוא הסכים להעלות ל-50%?

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

בגלל התקרה שלכם וגם כתוצאה מעליית הריבית עכשיו הסכום שהוא צריך יותר גבוה, כי הוא צריך לשלם את הריבית הזאת. לפרוס אותה ולשלם אותה. אתם חייבים לתת לבנק איזה שהיא גמישות. כשהבנק אומר אני שקט, אני יודע שהוא יכול לפרוע את זה, אני אבוא לקראתו. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

מה שאני מנסה להגיד - - -

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אני אוסיף לזה, אגב, את סעיף 3 אם אתה רוצה. הרי רוב הציבור, יש לו גם הלוואה על הרכב. יש לו איזה הלוואה שהוא לקח לחופשה או משהו אחר. וההלוואות האלה יקרות. גם שם הפריים דופק חבל על הזמן. ואומרים אנחנו רוצים לצרף את זה להלוואה ארוכת טווח, בריבית נוחה ולא לחלק כרגע. אי אפשר לעשות את זה גם בגלל ההגבלות שלכם על האחוז לעומת הדירה וגם בגלל החישוב של ההכנסה הפנויה. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

אני מבין. מה שאני מתכוון זה שאנחנו כמעט, אנחנו לא רואים בכלל משכנתאות שמתבצעות ב-PTI ש-50%, מעל 40%. כלומר, אם באמת הבנקים באים אליך ואומרים תשמע, אנחנו רוצים, אבל ההנחיה של בנק ישראל לא מאפשרת לנו, הייתי רוצה לראות, הייתי מצפה לראות שהמגבלה האפקטיבית היא באמת 50%. אבל המגבלה בפועל היא 40%. כלומר, היא מתחת למגבלה של בנק ישראל. אז כאן משהו לא כל כך מסתדר לי. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אני לא יודע את המחקר, אני יודע מה השיחות ואנשים אומרים. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

אנחנו רואים, באמת חשוב, תבינו, אנחנו יושבים במאגר האשראי. אנחנו יושבים על מאגר האשראי ואנחנו רואים את כל הציבור, את כל הלווים. כל הלווים. בגלל זה כשאנחנו מדברים על 800 שקלים לחודש בממוצע או 1,200 אנחנו רואים הכול, כולל עד האזרח הקטן, במקום השולי ביותר לכאורה. אנחנו רואים הכול. ולכן אנחנו גם לא רואים ביצועים של מעל 40%. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

יכול להיות שהבנק שומר מרווח ביטחון. יכול להיות שזה יוצא מכל מיני דברים. אבל בסופו של דבר כשהוא רוצה לצרף את הלוואת הרכב, הלוואת החופשה שלו, הלוואת המימון ללימודים לילדים שלו באוניברסיטה וכו', לצרף את זה להלוואה, אתם מגבילים אותו. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

ואם הבנק מאמין לו ביכולות שלו אז הוא יביא אותו ל-50% שזו המגבלה הפיקטיבית שלי. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אבל זה מה שהם אומרים, הם אומרים לי שהכללים שלכם מקשים עליהם. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

אוקיי, אני מסכים. אנחנו צריכים ללמוד, נשמע גם את זה. אבל שוב, לגופו של עניין, הייתי מצפה, אם כל מה שאתה אומר הייתי מצפה לראות לפחות כמה ביצועים בשיעור של 50% PTI ואנחנו לא רואים. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

טוב, אני מציע שתשקלו את הדברים. כי בתקופה של היום באמת זה נדרש. כי אנשים נשארים תקועים בהלוואות יקרות, כשהם לא יכולים לשחלף אותם בגלל הזה. את התקופה של היום לפחות, תנו תקופת ביניים, הוראת שעה, לשנתיים הקרובות. אפשר לבצע שחלוף גם אם זה לא בדיוק בהתאם לכלל של ה-PTI הזה. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

כשאתה אומר שחלוף, למה בדיוק אתה מתכוון? אתה מתכוון על מחזור בתוך הבנק או על מחזור בבנק אחר? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

או-או, לא, או-או. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

בתוך הבנק. גם בבנק אחר. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

מחזור בתוך הבנק אינו דורש חישוב מחדש של ה-PTI ולכן בעצם אין זה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אז בנק אחר כנראה, לא יודע. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

אלא אם כן ההלוואה באמת גדלה, כמו שאתה מתאר, במקרה של הוספת הלוואות אחרות. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אבל זה מה שקורה. הוא רוצה, הוא אומר אני רוצה להוריד מעצמי את הנטל הכבד. רוצה לעשות סדר. הנה ההלוואות שלי, תפרסו לי לתקופה ארוכה. יש משכנתה, לא יכולים. זה מה שהם אומרים. עכשיו, תבדקו את זה. חבל. זה אינטרס. זה לא דרמה הוראת שעה לתקופה כזאת, באמת לא. זה גם הגיוני, זה גם יקל על האנשים. כי זה יוריד מהם הלוואות יקרות. זו המטרה. 

דבר נוסף, שאתם יצרתם את זה לפני למעלה משנה, זה לא התקדם. יש, תקראו לזה משכנתה הפוכה, תקראו לזה לא משכנתה הפוכה. אבל זה מקרים שבהם אפשר לתת הלוואת משכנתה רק לפי ערך הנכס. לא קשור בכלל להכנסה הפנויה. זוג מבוגר, רוצה לסייע לילדים שלו להתחתן ולרכוש דירה. אז הוא אומר אני אתן לכל אחד הלוואה חצי מיליון שקלים או 700,000 שקלים, משהו כזה. יש לי דירה, אני משבט אותה. הבנק יודע, מוכן לתת לי את זה. כמו שחברות ביטוח או גופים אחרים מוכנים לתת לו את זה. תנו לו את האפשרות הזאת. אין לו הכנסה פנויה. עכשיו יש לו הכנסה פנויה קטנה יותר, כי הוא בפנסיה. הוא מתקרב לפנסיה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

גם הבוקר דיברנו על זה, ואמרתי ששנה זה בעבודה. השאלה מתי תיגמר העבודה של השנה הזאת. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

נאמר את זה ככה. אכן זה נמצא אצלנו בעבודה. באמת הוצאנו, כמו שאמרת, ציינת נכון שהוצאנו נייר לפני שנה אולי. אבל הוצאנו וזה נמצא אצלנו בעבודה. למה בעבודה? כי צריך להבין, משכנתה הפוכה זה עסקה פיננסית שהיא גרועה ללווה. אז אנחנו קצת התלבטנו בעניין הזה. אנחנו עוד יושבים על העניין הזה, אבל זה נמצא אצלנו. זה נמצא אצלנו, ושוב, צריך להבין. אני בתור איש מימון פיננסי, אני לא ממליץ לאנשים לקחת משכנתה הפוכה. כי יש תקופה ארוכה של שנים, של הרבה שנים שהיא רק צוברת ריבית. בסופו של דבר נגמרה התקופה, הוא צריך, לוקחים לו את הדירה ואז הוא מקבל גרושים או שהיורשים לא מקבלים כלום. שוב, זה כלי פיננסי קיים, הוא, אם הכול יעבור אז כנראה הוא גם יופיע גם כחלק מהכלים, מהאפשרויות. אבל אני אומר בתור מי שמתמחה במימון, אני לא ממליץ לאנשים הקרובים שלי ולאנשים שמתייעצים איתי לקחת את האפשרות הזאת. אבל שוב, זה כלי שככל הנראה, סיכוי גדול שכנראה הוא כן יהיה. אבל שוב, זה עדיין בדיונים. עדיין עוד כמה סגירות אנחנו נמצאים על העניין הזה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

טוב, הנושא של ההגבלה של התקרה לערך הנכס. אפשר להעלות את זה, מחירי הדירות הרי יורדים. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אתה מדבר על ה-LTV. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כן. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

הרי מחירי הדירות עולים כל הזמן, ואם יהיה לו עוד 5% כדי להוריד את כל ההלוואות האחרות שלו ולהקל עליו, תנו את זה. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

גם כאן, בוא, סליחה שאני קצת שלילי בחלק מן הדברים. אבל באופן כללי אנחנו מאוד מנסים לראות איפה אנחנו יכולים לסייע. אבל בוא ניקח את ה-LTV הזה, את הנושא הזה. אנחנו מדברים היום על 75% לדירה ראשונה, 70% דירה שנייה, 50% להשקעה. בוא נסתכל מה היה קורה אם לפני כמה שנים המגבלה הייתה 90%. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

לא 90%, אמרתי 5% תוסיף. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

אוקיי, 80%, בסדר? 80% לדירה. זה אומר שהיום המצב שבו בגללו אנחנו מתכנסים היום המצב היה הרבה יותר קיצוני. בואו נתחיל מזה. השאלה מה קורה, מה קורה כשאנחנו עכשיו משחררים את המגבלה הזאת. לאן זה מוביל? האם זה מוביל לקנות את אותו נכס בדיוק שתכננתי, אבל אז אני עם יותר אשראי ואז אני קונה את אותו נכס או לחילופין - - -

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

רק ללווים קיימים. רק ללווים קיימים. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

לא, לא, רגע, שנייה, שנייה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

ללווים קיימים. הנה, הקלתי עליך. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

שנייה, ד"ר נס, ד"ר נס. אוקיי, בסדר. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

אתה מדבר לכל מטרה?

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

לא, אנחנו מדברים למעשה על משכנתה מראש של 75%. על זה אתה מדבר, על ה-LTV של משכנתה שלוקחים אותה מראש. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

מה קורה בעולם בסיפור הזה? לא בישראל דווקא, בעולם כללית. יש מגבלה או אין מגבלה? 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

יש מגבלה. אולי נמרוד?

 << אורח >> ד"ר נמרוד שגב: << אורח >>  

מגבלת LTV היא דבר מאוד מאוד מקובל בעולם. אחת מהמגבלות הרגולטוריות הכי מקובלות בעולם. יש שונות גדולה ברמות, באחוזים. אבל זה מגבלה שהיא מאוד מאוד מקובלת. ברוב המדינות יש מגבלת LTV כלשהי. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אבל כמה? מישהו יודע להגיד לנו מה קורה?

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

תלוי באיזה מדינה. יש מדינות שהן שמרניות מאתנו, יש מדינות שהן פחות שמרניות מאתנו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בארצות הברית למשל, סתם?

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

בארצות הברית, בדיוק, בארצות הברית הם היו פחות שמרניים מאתנו. אבל זה חלק ממה שיצר אצלם את המשבר הכלכלי. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

ד"ר נס, מ-70% ל-75%, בסוף ה-5% האלה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

ללווים קיימים תוסיף 5% לתקופת ביניים. תקל עליהם. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

רגע, מה הכוונה? נראה לי שיש גם איזה משהו שבאמת אני רוצה להבין. גם, לא, אם אנחנו מדברים, על מה אנחנו מדברים? הלוואות חדשות למשכנתה, משכנתה חדשה או שאנחנו מדברים על הלוואה לכל מטרה בהלוואות קיימות?

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

גם וגם, אבל לווה קיים. שכרגע נחנק עם הריבית הגבוהה שיש לו. ואז הוא אומר אני רוצה לפרוס לתקופה ארוכה חלק מהמשכנתה. הבנק אומר לו לא, אני לא יכול, כי אני מוגבל באחוז. תוסיף 5%. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

אוקיי, למדתי את זה היום. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

לא הזרמת כסף למשק, לא שום דבר, רק הקלת על המצב הקיים. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

אני מבין. הבנתי, עכשיו אני מבין. אתה מתכוון, אגב, אם אתה עובר לבנק אחר באותה שנייה, אז אתה כן יכול לקחת את ה-LTV המקורי. בסדר, אוקיי, הבנתי. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

טוב. נושא אחר. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אגב, זה גם פה אותו דבר עם חברות הביטוח. צריך לזכור, שגם להם אין מגבלות. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

נכון. יש ארביטרז' רגולטורי, מאוד משמעותי. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אפשר לעשות. רק תקלו, תקלו, כי זה חלק מההקלה. הבנקים רוצים חבילת כלים לראות איך מקלים על הלקוח הספציפי הזה, להקל עליו. והוא אומר תפרסו, לא יכול. זה חלק מהמשחק הזה שיוכלו לעשות את זה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אנחנו נשמע איזה מילה גם מגב' נופר יעקב. 

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

תודה רבה, צוהריים טובים לכולם. אנחנו בהתאחדות יועצי המשכנתאות בהחלט מרגישים את המצוקה של משקי הבית. וכמו שאמרה ד"ר זיו, בהחלט אנחנו רואים את הבנקים נרתמים לאירוע, אבל עדיין זה לא חוסך מבנק ישראל לתת פתרונות למצב. באמת, הנקודה הראשונה שדיברתם עליה והיא מאוד קריטית זה גמישות בניהול ההלוואה של ציבור הלווים. כמו שעכשיו התאפשר לנו להאריך אותה, באותה קלות יתאפשר לקצר אותה. וזה מאוד קריטי, גם הנושא של שמירת התנאים בהלוואה הקיימת לצורך הארכת הרכיב שהתייקר. אם זה פריים או ריבית משתנה. חשוב מאוד לא לפגוע בתנאי ההלוואה הקיימים. 

ואני רוצה לגעת בנקודה של מחזור הלוואות והלוואות לכל מטרה. היום משפחה שרוצה למחזר את ההלוואות הקצרות והיקרות שלה לתוך המשכנתה מוגבלת למימון של עד 50% מימון משווי הנכס. בתקופת הקורונה אפשרתם הקלה עד 70%. ונכון, אנחנו לא רוצים להגדיל את צריכת האשראי, אנחנו מבינים את המשמעות של התקופה ושל הצורך בהורדת האינפלציה. אבל אנחנו נתקלים במשפחות רבות בקושי להתמודד עם עליית ההחזרים החודשיים דווקא של ההלוואות הקצרות והיקרות הללו ואין לנו פתרון. והפתרון הוא בעצם לקחת משכנתה של מיליון שקלים ולפגוע בה, כדי להוריד את ההחזר החודשי. במקום לקחת הלוואה של 150,000-200,000 אשראי צרכני להכניס אותו לתוך המשכנתה בפריסה נוחה יותר, בהחזרים נוחים יותר. וזאת מצוקה מאוד גדולה ואנחנו חושבים שזה פתרון שכבר ממחר, כמו שאמר אדוני יושב הראש, כבר ממחר נוכל לתת בשורה לציבור הלווים אם בהחלט תפתחו את האפשרות הזאת, הוראת שעה לציבור המשכנתאות. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

הכנתם גם נייר מאוד יפה, אני קראתי אותו. וזה חלק מהדברים שנמצאים פה לגבי הקנסות. קנסות פירעון מוקדם. אני מצטרף אליהם ואני מוסיף אותם למה שאנחנו גם כתבנו קצת על זה. ואני מציע, כדי שזה יהיה יעיל ואפקטיבי, ויש בעיה פה, יש פה בעיה, והבנקים היום יש להם רווחים. לא זה העניין שלהם. שתחפשו דרכים גם איך להקל על הקנסות פירעון מוקדם בתקופה הזאת. זאת הזדמנות. דווקא זו הזדמנות מצדכם היום, כי הבנקים, אין בעיה. ועכשיו כולנו מבינים את העניין הזה שכן כדאי לפעמים לעשות - - - משכנתאות. 

 << אורח >> נופר יעקב: << אורח >>  

היום אנחנו צופים שהריביות ירדו ולכן המשכנתאות בריבית הקבועה מראש יש סיכון מובנה מאוד גדול לציבור נוטלי המשכנתאות. וזו בהחלט נקודה שצריך לחשוב עליה בזמן הזה. גם אולי לבטל את המגבלה הזאת בתקופת הזמן הזאת. וגם כמובן לחשוב על שיטות אחרות לטיפול בעמלות פירעון מוקדם. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אז יש לכם פה מגוון של דברים בעניין של הקנסות. אני מצטרף לזה ובהחלט הזדמנות להקל קצת על הנושא הזה גם כן. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

רק עוד ככה, אנשים כבר אמרו, עוד איזה מילה נשמע מעו"ד חגית בן אהרון, כמה מילים. 

 << אורח >> חגית בן אהרון: << אורח >>  

שלום וברכה. אני ממש שמחה להיות כאן ולהביא את הקול של אנשי השטח. אני עורכת דין שמתמחת במקרקעין וחוזים. ומנהלת פרויקטים בנדל"ן, כך שאני מכירה גם את הצד של היזמים וגם את הצד של הרוכשים הפשוטים. ואני חושבת שבאמת, צריך לבדל בין בעלי דירה יחידה שלקחו משכנתה על קורת גג, משהו בסיסי, שכל בן אדם רוצה לעצמו. לבין משקיעים, כאלה שלקחו מימון עסקי וכל זה. יושבים אצלי אנשים במשרד שלפני שנה ושנה וחצי באו בהתרגשות, שתו לחיים, קנו את הדירה הראשונה שלהם או שדרגו לדירה נוספת. והייתה שמחה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

דירה גדולה יותר, לא דירה נוספת, דירה גדולה יותר. 

 << אורח >> חגית בן אהרון: << אורח >>  

לדירה, סליחה, לדירה גדולה יותר. שדרגו את עצמם, שדרגו את החיים, התקדמו קדימה. וכל כך שמחתי בשבילם. והיום הם באים אליי אחרי שהיה להם יועץ משכנתה והם ישבו מול פקידי הבנק והיה להם סוג של הסתמכות וודאות כלכלית. זה לא אנשים מופרעים, זה לא אנשים שחיים מעבר ליכולות שלהם. והם באמת, כמו שאמר ד"ר שלמה נס, הם לקחו את המשכנתה עד המקסימום של ההחזר שהם יכלו, שהם ידעו שהם יכולים לעמוד בו. ואף אחד לא צפה את השיטפון הזה שיתחיל ממרץ-אפריל 2022. הם באים אליי היום, עוד לפני שעברו 18 חודש מהרכישה שלהם, הם רוצים כבר למכור את זה. ואני רק מנסה להחזיק אותם עוד חודש ועוד חודשיים, לפחות שלא ישלמו את מס השבח שחל עליהם על הדירה. 

אבל היום, זה עצוב להגיד, אם הם ירצו לחזור לדירה הקטנה הקודמת שלהם, בגלל האינפלציה הם כבר לא יוכלו לחזור לדירה הקטנה. זאת אומרת, הם עשו כזה מהלך שטותי. למרות שהם התייעצו עם אנשים מאוד חכמים, אבל אף אחד לא היה נביא להגיד להם מה הולך להיות. והם בעצם לא יכולים לחזור לשכונה הקודמת שלהם. אחרי שהם העבירו ילדים, מוסדות לימוד. והם לא יכולים להגיע למצב כלכלי שפוי. הם הולכים לעבור לדירות שכורות. אני לא יודעת מה קורה. אבל זה ממש משבר עצוב. 

נכון, יש אינפלציה והכלי באמת האפקטיבי שבחרתם לעשות זה לעלות את הריבית. אבל צריך לבדל, באמת העלאת הריבית היא כלי משמעותי. ובאמת אנחנו רואים את התוצאות, שוק הנדל"ן בעצירה, הטירוף נעצר. הייתי עושה עסקאות, כמו שהגדרתי את זה, זה היה ממש תקופה של שנה וחצי של רעידת אדמה בשוק הנדל"ן. הייתי פותחת את המשרד שלי ב-23:00-24:00 וגם עורכי דין חברים זה מה שהם עשו. למה? כדי שתבואי עכשיו לעשות את העסקה, כדי שהמוכר לא יעלה את המחיר מחר. אם אנחנו לא נחתום היום על מסמך, אז מחר הדירה תהיה ב-50,000-100,000, סכומים עפו באמת בלי קשר לגבול המציאות. 

אז אין מה לומר שהעלאת הריבית היא בעצם עשתה איזה שהוא מעצור. אנשים התאפסו על עצמם, המחירים התאפסו על עצמם. אני מקווה גם שתהיה איזה שהיא ירידה להיגיון, למחיר הגיוני. אבל אי אפשר לתת לאנשים האלה שבעצם קנו לעצמם דירה יחידה או שדרגו את החיים שלהם, לתת להם מכה על מכה על מכה. אני חושבת שהצעת החוק שאברהם בצלאל, חה"כ בצלאל מקדם, בעצם סוג של מענק לרוכשי דירה יחידה, שיש, אפשר לעשות מנגנונים שמזהים את רוכשי הדירה היחידה. זה לא קשור לבנקים. הבנקים מעלים ריבית בצורה רוחבית כי זו המטרה של עצירת האינפלציה. אבל המדינה בתור רגולטור ובתור זו שנהנית מהמס על רווחי ההון האדירים האלה שנגבים מהמשכנתה שעולה ומהריביות שעולות במגזר העסקי ובכלל המגזרים, וגם מהמשקיעים, פשוט לעשות החזרה. כל חודש. כמו שהיה מענקי קורונה חודשיים, גם יהיה מענק חודשי לבעלי דירה יחידה, מרווחי ההון האלה. זה ייתן להם את האוויר לנשימה ויאזן את הבחירה שהם אוכלים את עצמם. זה אולי גם באמת יעזור להם להישאר עם ההחלטה שלהם ועם הדירה שלהם. שלא נוצף פה בדירות שיוצאות לשוק ללא קונים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

טוב, בסדר. שמענו. גיל יהלום, איגוד היועצים. כמה מילים גם ממש בקצרה. רק בקצרה בבקשה, כי גם הזמן קצר. 

 << אורח >> גיל יהלום: << אורח >>  

שתי דקות על השעון. אנחנו מדברים על המשכנתה, אבל אנחנו לא יכולים להתנתק מסך ההתחייבויות של משק בית. דובר פה על עלייה של 800 שקלים, 1,000 שקלים. עם כל הכבוד לסכום, אני לא חושב שזה מה שמכביד על המשפחה, לסך כל ההתחייבויות של ה-ביחד, הם אלו שגורמים למשפחה להגיע למצב שהם לא יכולים לעמוד בתשלומים. או במילים פשוטות ההלוואות הצרכניות שהם לקחו, לרוב לקנות דירה צריך הון עצמי. היום במחירי הדירות, כדי לעמוד בהון העצמי הנדרש הם לוקחים הלוואות מכל הבא ליד. מקרן השתלמות, מהבנק. ואלו הסכומים שלמעשה מכבידים עליהם. 

כדי לפתור את הבעיה הזאת, ודיברו על זה כאן, לעלות את ה-LTV מ-50, אפילו כהוראת שעה. מ-50% ל-70%. אני מדבר על משכנתה קיימת. לצורך סגירת ההלוואות הצרכניות, לא להגדיל את האובליגו שלהם, אלא אך ורק לצורך סגירת ההלוואות הצרכניות. ואז למעשה היתרה הפנויה תהיה הרבה יותר נורמלית למשק בית. 

הדבר האחרון, ובזה אני אסיים. דיברו פה על הקפאת העלאת הריבית לתקופה מסוימת. אני חושב, לא נכנס לוויכוח באמת אם זה נכון או לא נכון, בין שני צידי השולחן פה. אבל אם יוחלט כן לבצע את זה, אני חושב שחובה עלינו, חובה על הבנקים להסביר ולהנגיש ללווים את המשמעות הכספית של המהלך הזה. שידעו מה המחיר שהם ישלמו על ההקפאה הזאת. יתכן וחלק מהם יאמרו לא בשבילנו, אנחנו מעדיפים לשלם. כי בסופו של דבר כל אחד רוצה להקפיא, אבל הוא צריך להבין את המשמעות של מחיר הכסף. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה. תודה גיל. עוד, ככה בשתי מילים את שרון לוין, עמותת "פעמונים". רק בקצרה. 

 << אורח >> שרון לוין: << אורח >>  

בקצרה, כן, תודה. אז ב-"פעמונים" אנחנו מלווים משפחות להתנהלות כלכלית נבונה. מלווים משהו כמו 12,000 משפחות בשנה, בעזרת המתנדבים שלנו. בכל הארץ, פריפריה ומרכז אנחנו רואים את נטל המשכנתאות באמת שמאוד מאוד משפיע על התנהלות משק הבית והעומס על התקציב המשפחתי. מתחברת מאוד למה שגיל אמר, בנושא הזה של להסביר למשפחות מה זה אומר עליית הריבית. זאת אומרת, הרבה פעמים מדברים על עליית ריבית וזה נראה להם באחוזים נמוכים, וזה נראה להם אה, בסדר, אז אני אקח את ההלוואה הזאת, כי זו נשמעת לי הצעה טובה. והם לא מבינים את המשמעות של מה זה אומר לאורך זמן. ולכן אנחנו כן היינו רוצים לראות שההסבר על ידי הבנקאים יהיה במילים פשוטות, בהסבר שאנשים יכולים להבין אותו בכסף, לאו דווקא באחוזים של ריבית, כדי שזה יהיה מובן וברור. 

וגם מתחברת לכל מה שנאמר כאן על הוויתורים שאנשים עושים כדי לעמוד בהחזר הזה. זה ויתורים על מזון בסיסי, על תרופות, על חוג לילד. באמת דברים מאוד מאוד בסיסיים, כדי שאנשים יוכלו לעמוד בכל ההחזרים ובכל ההלוואות שהם לקחו. אז צריך לקחת, לראות את כל התמונה ולא רק את הסיפור של המשכנתאות. תודה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

יש נקודות נוספות?

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

בקצרה נעבור כמה נקודות נוספות, בקצרה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

עו"ד שימי גרוס, בבקשה. 

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

טוב, אנחנו, קודם כל, בהמשך לכל מה שאמרו, אז כל המסמך הזה נולד בעצם מהשטח. מאנשים שאנחנו שמענו אותם ודיברנו איתם ובדקנו וקראנו ולמדנו. עכשיו, אחת הבעיות שיש, שגם זה קשה לנו להבין למה זה קורה. כל הסיפור של משכנתה מדרגה שנייה. או אנשים שלקחו משכנתאות בעבר או אנשים שיש להם משכנתה שכבר היא תקופה ארוכה או סכום נמוך או ערך הדירה שלהם עלה. והם כרגע לחוצים בכסף מסיבה כזו או אחרת. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

למה לא כל כמה שנים בודקים באמת את ערך הדירה?

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

שנייה רגע, חה"כ בצלאל. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

הוא קנה דירה ב-80,000 דולר, ב-100,000 דולר והיום הדירה שלו שווה 2 מיליון. אז אוטומטי האחוזים שלהם אחרים לגמרי. סתם, למה לא? בפרט בתקופה כזאת. 

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

גם על זה כתבנו, זה סעיף. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אתה יודע שבדוחות הכספיים שינו, כבר לא רושמים את המחיר ההתחלתי, אלא מחיר עכשווי עכשיו. נכון? בדוחות כספיים של חברות וזה. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

גם פה הם רשאים אבל. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

עוד פעם ה-"רשאים". ד"ר זיו, רשאים ורשאים, נו, אז מה אנחנו? ואם הבנק לא ירצה לתת את הדברים האלה ואין לו שום עניין. בסוף צריך שיהיה, כשאתם רוצים אתם יודעים לתת החלטות ולהגיד את מה שאתם רוצים. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

לא שמענו את הבנקים עדיין. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

ואיך אומרים? להעביר את ההנחיות. וכשזה, אומרים רשאי, רשאי. כן. 

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

אגב, הבנק מקבל מבנק ישראל 'רשאי'. מבחינת הבנק הוא נותן כסף, הוא מרוויח מזה. רק שבא בן אדם ורוצה לקחת משכנתה מדרגה שנייה, קורים שני דברים שלשניהם יש, בגדול, במבחן התוצאה, יש להם קשר. הדבר הראשון זה שהבנק מסרב לתת משכנתה מדרגה שנייה. כי החוק אומר לו אתה רשאי, אתה לא חייב. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

לא, לא. פה ספציפית הם צריכים, אלמלא מצב שיש להם סירוב סביר. 

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

סירוב סביר. אבל אני יכול להביא לכם ערימה של מכתבים מה זה סירוב סביר. הבנק אומר תשמע, אני לא מקבל את השמאות שלך, אני לא מקבל את ההכנסות שלך. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

מה אתה רוצה?

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

אני רוצה שברגע שזה מגיע עד למצב השוק של היום, למשל עד 75% מערך הדירה, חייבים לתת משכנתה מדרגה שנייה. אלא אם יש נסיבות, אגב עילת הסבירות. אלא אם יש נסיבות חריגות שלא לתת. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אבל זה מינוף אדיר מאוד. 

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

לא, עד 75%. יש היום לבן אדם 30%. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אתה קונה דירה, מתחיל לקנות, אז אומרים לך 75%. לאט לאט אתה מחזיר אותה ואתה בא ואומר שכל שלב - - -

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

פה הערך של הדירה קפץ. בא בן אדם, קנה דירה, הבניין שלו עבר תמ"א. הדירה שלו, הערך שלה עלה ב-30%. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אני לא בעד זה. לא בעד זה. כי זה יגרום לאנשים למנף את עצמם כל הזמן. 

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

אז קודם כל, אפשר לעשות את זה כהוראת שעה. אפשר לעשות את זה כהוראת שעה. אפשר לקרוא את זה רק להלוואות קיימות. אבל כל הסיפור הזה, כל הסיפור, אנשים היום בקושי, רוצים לקבל עוד כסף. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אתה מדבר על מי שלקח משכנתה?

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

מי שלקח הלוואה קיימת. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

או לעסק, לעסק. 

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

לא, לא, אנחנו מדברים רק על דירות, אנחנו לא בעסקים. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

דירה, אם אנחנו פותרים לו את הבעיה של הריבית, אי אפשר את כל המהלכים לשים על אותו סל. אם אתה פותר לאנשים את הבעיה למשל עכשיו, עם התוספת. 

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

אנחנו מביאים רעיונות. אנחנו נראה מה בסוף הכי יעיל. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

בסדר, אין בעיה. אבל אם אתה פותר את הבעיה כרגע של התוספת ריבית, אוקיי? ופריסה מחודשת, מה אתה צריך את כל הדברים מסביב?

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

עכשיו, כהמשך לכך, כשבא בן אדם וכן רוצה לחדש את המשכנתה או לשחלף אותה או הוא זכאי לקבל משכנתה מדרגה שנייה, גם לפי שיטת הבנק, באים וכל כך הרבה מקשים עליך. איך אמרו לי אנשים? זה מוציא את כל החשק. לך תתחיל להביא, הבנק מכיר אותך, אבל עדיין לך תביא, תתחיל להביא שמאות חדשה, תתחיל להביא, בוא נבחן את ההכנסות שלך מחדש, בוא תפתח תיק מחדש. 

 << אורח >> גיל יהלום: << אורח >>  

חריגת בנייה חייבים שמאות. אולי יש חריגת בנייה?

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

אבל אתה כבר עם המשכנתה על זה. אז מה אם יש חריגת בנייה? אני לא משנה לך בטאבו שום דבר. אתה נתת לי, להיפך, הערך של הדירה יכול - - -

 << אורח >> גיל יהלום: << אורח >>  

אם תהיה חשוף לעוד סכום? חייבים שמאות. 

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

אבל הבנק יש לו שמאות כבר. יש לו שמאות. 

 << אורח >> גיל יהלום: << אורח >>  

לפני 15 שנה. 

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

בסדר. אז מה יכול להיות, שהערך רק עלה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הדירות לא ירדו. 

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

הדירות לא ירדו ב-15 שנה האלו. אתם מאוד מקשים על האנשים, מאוד מקשים על האנשים לקחת את המשכנתה מחדש ואנשים מתייאשים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

ב-15 שנה האלה הדירות עלו פי שלוש ופי ארבע. 

 << אורח >> גיל יהלום: << אורח >>  

אתם מסתכלים על המחיר, אבל יש פרמטרים נוספים בשמאות, זה לא רק המחיר. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אני אציין כמה נקודות בקצרה, נוספות. השארתי לסוף את הדברים הפחות. אחד, חלק מהבנים, ואני אומר את זה לחיוב, בסדר? בנק הפועלים ספג שלוש פעמים את עליית הריבית על המשכנתאות. חלק גדול מהבנקים לא עשו את זה. אני חושב שבנק ישראל יכול במקרים מסוימים בהחלט להגיד לבנקים עליית הריבית הזאת לא מעלים את המשכנתאות. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

כל הבנקים עשו משהו, ואני אשמח שהם יסבירו מה הם עשו. כי זה באמת, הם עשו צעדים מאוד מאוד יפים. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

בסדר, אבל לא כולם עשו את זה. ולכן יש להם מספיק אפשרות לספוג חלק מעליית הריבית הזאת שבאמת לא צריכה לחול - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

ד"ר נס, אם אנחנו כבר מדברים עליהם אישית, אז בוא, הנה הם נמצאים פה. אז שלפחות יגידו בקצרה ממש אבל. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אני חייב ללכת. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא, לא היית רוצה, ברגע שמדברים. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

לא, אתה תישאר. אני חייב, יש לנו ישיבות שקשורות למוסכים ולביטוחים עוד מעט. אני רק ממתין לכם קצת לתשובות. תשקלו גם את העניין של ה-50%-70%, זה גם כן יכול לסייע המון. אבל תשובה מהירה תנו על הנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אנחנו לא רוצים למרוח את הדבר הזה. אני חשבתי שכבר היום נצא פה עם בשורה. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

בסדר, אז נצא בעוד שלושה ימים, לא נורא. שהם יבדקו את העניינים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

איך ינון אמר קודם? הם לא יגיעו לדיון הבא. אבל אצלך הם יגיעו אני מאמין. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

למה שלא יגיעו?

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

הדיון שלא הגענו אליו זה היה דיון שנקבע בזמן דיוני ריבית ובנק ישראל לוקח את דיוני הריבית ברצינות גדולה מאוד. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

כל הדוקטורים דנים על הריבית?

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

רובם. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

מה, את רצינית? חשבתי שאתם לוקחים את הריבית של ארצות הברית. טוב. אז אני הולך, אבל תסלחו לי, בסדר?

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

תודה רבה לך. 

 << דובר >> דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה): << דובר >>  

אז אני מחכה לך עד יום ראשון. ניתן להם עד יום ראשון. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

לחשוב, שנייה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זה לא לחשוב. אני מבין שאתם חושבים. אני מנקודת הנחה שאתם כבר תקופה ארוכה שומעים את הציבור. אין לי ספק, אתה אומר אני מבאר שבע, ד"ר סעדון, משלנו, לא? אני אומר, איך אתה אומר? אתה נמצא בבאר שבע, שכונה ד', מכיר את האנשים, פוגש אותם. אין לי ספק שאתה גם שומע את רחשי הציבור. הרי זה לא, המסמך הזה לא נולד ביום אחד או באיזה גחמה או איזה חלום בלילה שהחלטנו לעשות את הדבר הזה. יושבים, שומעים את האנשים תקופה ארוכה. יושבים פה אנשים רציניים. לכן אני אומר, כשאתם אומרים שאתם צריכים לחשוב, אני מבין שגם אתם חושבים על פתרונות כל הזמן. פה יש, איך אומרים? מנסים פה לעזור או לנווט או יותר למקד. אבל בוודאי שנרצה לשמוע מבחינתכם, מבחינת בנק ישראל, מה אתם חושבים שצריך לעשות במיידי? כי צריך לעשות משהו במיידי. זה לא דיונים שצריכים לחשוב מה נעשה עוד חצי שנה או עוד שנה? אנחנו צריכים כאן ועכשיו לעשות את זה. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

אז בנק ישראל לקח את הבנקים לשיחה והסביר להם שאנחנו מצפים מהם לקחת חלק בסיפור. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כן, אבל 'רשאים'. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

זה לא מספיק. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אבל כל עוד שאין הנחיה, אין הנחיה, וזה לא מחייב אותם. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בואו נשמע את הבנקים.

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

גלי כספרי, איגוד הבנקים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אז את מדברת בשם כל הבנקים?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

כן. כל הבנקים שחברים באיגוד הבנקים. קודם כל, אני רק כהערת אגב, דובר פה רבות על מה שהיה במשבר הקורונה. אז אני רוצה להזכיר לכולם שבמשבר הקורונה, במרץ 2020, עם הסגר הראשון, הבנקים מיהרו ועוד לפני שהיו הנחיות והוראות וכו' וכו' ועוד לפני שהיו מתווים, הציעו הצעות מאוד משמעותיות לכל ציבור נוטלי המשכנתאות. של גרייס ודחייה והקפאות ופריסה וכו' וכו'. ואגב, מעט מאוד אנשים ניצלו את זה. למה מעט מאוד אנשים ניצלו את זה? כי רוב האנשים שיכולים לעמוד בהחזרים לא רוצים להגדיל את ההלוואה שלהם. 

ואחר כך, לא היו הוראות של בנק ישראל, אלא היה הסדר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

את מסתמכת על מה שאמרנו פה, שבסוף כשנותנים יותר או אשראי במקום 50 ל-70, אנשים לא ייקחו יותר סתם או יגדילו סתם דירה. זה דווקא נותן, איך אומרים?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אבל גם אז לא הייתה הוראה, היה הסדר של הבנקים. הסכם וולונטרי. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אבל לא היה ריבית גבוהה. הריבית לא עלתה באותה תקופה. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אבל אז, כזכור, היה משבר נוראי. עשרות אלפי אנשים יצאו לחל"ת, לא קיבלו משכורות. עסקים לא עבדו, המשבר היה הרבה יותר דרמטי ממה שקורה עכשיו. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

בדיוק. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

עכשיו רגע, זה היה בקורונה. זאת אומרת, לא הייתה הוראה, היה הסדר וגם אותו מעט ניצלו. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אין מה להשוות. אין מה להשוות. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אז היה משבר הרבה יותר חמור, אני מסכימה. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אבל אין מה להשוות. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

בדיוק. עכשיו, לגבי מה שקורה עכשיו, יש הרבה צעדים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני אגיד רק מילה אחת, אתם לא רואים את המצב הדרמטי בגלל שאתם אומרים שאת המשכנתאות אנשים משלמים. אבל בסוף זה על חשבון מלא דברים אחרים ובסוף גם זה יקרוס יום אחד. אם אנחנו לא נעצור כאן ועכשיו המשבר יהיה הרבה יותר חמור. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אני רוצה, אני רוצה להסביר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כי זה לא בתקופת הקורונה שאנשים לא עבדו ואמרנו בואו נבוא. אנשים עובדים והם לא עומדים בזה, וברגע שהם יקרסו אז לא יעזור שום דבר. כל דבר שנעשה לא יוציא אותם מהדבר הזה. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אתה צודק אדוני. ולכן מה שכל הבנקים עושים דבר ראשון זה לעבור על כל רשימות הלווים שלהם ולראות למי מהלווים עלולה להתעורר בעיה. אנחנו מנסים לנטר ולראות מי מהלווים ייקלע לקשיים ולנסות לפתור לו את הבעיה מוקדם ככל האפשר. כי מוסכם שככל שמחכים עם הבעיה הזאת היא עלולה להיות גדולה יותר. ולכן כבר בשלב הזה עושים את הניטור הזה, עוברים על הלווים, רואים למי יכולה להיות בעיה. וכשמאתרים את הלקוחות האלה, הבנקים מציעים סל של פתרונות. לכל בנק יש פתרונות שונים. אני אגיד פה כמה מהצעדים שנעשים: צעד אחד למשל, ספיגת חלק מעליית הריבית. צעד שני תשלום ישיר ללווה של סכום מסוים ללקוח שעלה לו הריבית בסכום מסוים, נותנים לו איזה שהוא סכום מתוך העלייה הזאת. הבנק נותן לו כסף. צעד נוסף זה מתן הלוואה ללא ריבית וללא הצמדה, שוב, עבור אותה עלייה של ריבית שהלקוח ספג. צעד נוסף זה צמצום או ביטול של ריבית האוברדראפט ללקוח שיש לו משכנתה. צעדים נוספים זה מחזור ההלוואה, זה פריסת ההלוואה לתקופה ארוכה יותר. זה פריסה רק של חלק של הפריים, זו הקפאה זמנית. כל הצעדים האלה, ויכול להיות שעכשיו שכחתי משהו. כל הצעדים האלה הבנקים כבר היום עושים. אבל שוב, זה חשוב מאוד שזה יאמר. נכון לעשות את הצעדים האלה רק עבור לקוחות שבאמת עלולים להיקלע לקשיים. לא עבור כלל הלקוחות. זה לא יהיה נכון. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אפשר להתייחס רק למה שאמרת? למה הציבור לא יודע אם זה מספיק או הסברה? אני מדבר גם על הדברים שנעשים וקורים. בסוף, איך אומרים? יש עוד ציבור שאתה לא מכיר בו, אולי שאתם לא מזהים אותו. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

קודם כל, גם הישיבה הזאת, גם הישיבה הזאת, אני חושבת שאחד הדברים הטובים שייצאו ממנה, אם כתוצאה מזה אנשים יהיו יותר מודעים לאפשרויות האלה. אני חושבת שטוב שיש ישיבה כזאת. ומעבר לזה, הבנקים בהחלט - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כן, אבל למה הבנקים כבנקים לא דואגים להסברה?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

הבנקים עושים קמפיינים. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אם הלקוח מבקש הם לא נותנים את המידע. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

ומדברים באופן ישיר עם הלקוחות שלהם שזקוקים לסיוע הזה. בשביל זה לא צריך קמפיין, בשביל זה אפשר לדבר באופן ישיר עם הלקוח שזקוק לזה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא נראה לי שאתה יכול לפספס את הקמפיינים שיש היום בתקשורת. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זה על משהו אחר, זה לא על זה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה לא על משהו אחר, זה על זה. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

בהחלט יש קמפיינים, יש פרסום, יש הסברה. ופנייה ישירה ללקוחות שהבנקים מאתרים ככאלה שזקוקים לסיוע הזה. ושוב, כל דבר שיעלה את מודעות הציבור, כמו הישיבה הזאת, אני חושבת שזה טוב לכולם. 

 << אורח >> שמעון גרוס: << אורח >>  

האם הבנקים למשל הוציאו מכתבים, כמו שמוציאים דוח שנתי כזה? האם שלחו לכל מי שיש לו משכנתה, בוא תדע יש לך אפשרויות אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש?

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

הבנקים פונים. דווקא מכתבים אני חושבת שזה לא ערוץ התקשורת הכי יעיל. הבנקים מרימים טלפונים, פונים ללקוחות ומגיעים ללקוחות שזקוקים לכך. יכול להיות שיש פספוס, יכול להיות שצריך לשפר, אבל הבנקים עושים את זה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אני לא קיבלתי טלפון מהבנק. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

גם אני לא קיבלתי. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

חלק גדול מהצעדים לא תלויים - - - בלקוחות והם מתבצעים באופן אוטומטי. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא, אני אגיד לכם את האמת, יש לי איזה תחושה שאנחנו כאילו נמצאים במקום אחר. כאילו, אנחנו שומעים את רחשי הציבור, שומעים את זה קצת אחרת. ואתם מדברים פה כאילו, בכל אופן, את כאחראית על כל איגוד הבנקים, שהכול טוב והכול יפה. ודואגים, איך אמרת? אולי מפספסים משהו. אז חבל שהציבור לא מרגיש את זה ככה. אם זה כל כך טוב וכל כך נכון ומגיעים באמת, איך את אומרת? או שאפילו נותנים להם כסף. כל כך הרבה דברים, כל בנק מה שהוא עושה. אנחנו לא מרגישים את זה בלקוחות. 

 << אורח >> גלי כספרי: << אורח >>  

אז קודם כל, חלק מהצעדים, כמו שנאמר פה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני יכול להגיד לכם שאין יום שאני וצוות לשכתי מקבלים טלפונים או מיילים, אין יום. ואיפה שאת הולכת, בכל מקום, גם בשבת, כן? הדבר מהדברים שהכי מדברים איתך זה על נושא המשכנתאות. אז אני אומר, אם המצב כל כך טוב אז למה הציבור לא יודע את זה?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אני רוצה גם להוסיף פה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זה נשמע כזה ורוד. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

בדיוק. אם זה כמו שאת מספרת, הלקוח הפוטנציאלי הולך לקרוס, קשה לו, הבנק פונה אליו וכל זה, אני מאמינה שלא הייתי צריכה לקבל גם אני פנייה. גם לא היינו צריכים לשבת היום בוועדה פה. אבל יש משהו. אם בן אדם, נגיד הלקוח פונה, אולי עוזרים לו. אבל אם כל עוד שאין מודעות הזאת, יכול להיות שיש אנשים שגם לא צריכים את זה, יכולים לעמוד בזה. אם אין מידע, איך ידע? 

שנית, אני מקבלת המון פניות. המון פניות. אנשים אומרים לי שמעי, הגיע ל-1,200 שקלים החזר חודשי. גם תוסיפו, זה לא רק משכנתה. דברים יקרים, כל הדברים. הנה, עכשיו חופש גדול, ילדים צריכים להיות בקייטנה, נופש, הכול עולה. אז קורסים. אז אני חושבת שיש משהו, כאילו אין קשר בין בנקים לציבור. אני מרגישה ככה מהישיבה שלנו היום. אז אני מצפה מכם, לפחות במידה מסוימת, אולי תפרסמו משהו. אולי תהיה הודעה, או שתהיה הודעה אחידה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני מסכים להיות הפרסומאי שלכם, תעבירו לי רק את כל הפרטים, נעביר את זה הלאה. לא, אולי באמת, איך אמרת? אולי הישיבה הזאת עוזרת. לפחות, אין בעיה, תביאו את כל הפרטים. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

קודם כל, כתבנו בנייר על חינוך כלכלי שכדאי להרחיב את המידע. ויש מאבק בין הבנקים על השירות ודברים אחרים. כולם רואים את זה. אבל חלק גדול מהציבור שיש לו משכנתה לא יודע מה לעשות היום. לא מבין מה האפשרויות שלו. ואנחנו שומעים את זה באמת מכולם. וכדאי אולי באמת לצאת באיזה שהיא דרך של הסברה. זה חשוב, כי הציבור לא יודע פשוט מה לעשות היום. פשוט לא יודעים מה לעשות. 

עוד דבר אחד שאני לפחות השארתי את זה באמת לסוף. אבל אמרתי, צריך לשים את זה על השולחן, כי יש בזה משהו שכדאי לשקול עליו. לפי ההוראות של בנק ישראל, הבנקים מפקידים 7% מההון שלהם בבנק ישראל. זה בסדר. כשאין ריבית, הריבית היא אפס, בסדר. אבל כשיש ריבית, ולא נותנים לבנקים ריבית על הכסף הזה, בעיניי קודם כל זה לא הגון כלפי הבנקים. והבנקים לפחות אמרו לנו במקרה הזה של עכשיו. הם מוכנים להתחייב שכל הריבית שהם יקבלו על ההון שלהם בשנתיים שלוש הקרובות תועבר במלואה לציבור לוקחי המשכנתאות לסייע להם בדרכים השונות בשביל לשרוד. אז אני שמתי את זה. אני יודע שזה צעד חדש מבחינת בנק ישראל. אני מודע קצת לעניין. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

הצעד כבר על שולחננו והוא נמצא בעבודת מטה. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

עכשיו, הם התחייבו, וזה כדאי לרשום את זה. שהם מוכנים, כל הריבית. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כמה זה?

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

זה מיליארדים, זה 4 מיליארד שקלים לשנה זה יכול להיות. איזה 70-80 מיליארד שקלים. 

 << אורח >> ד"ר זיו נאור: << אורח >>  

הצעד לא נועד לטובת בנק ישראל. הצעד נועד כחלק מצרכי הנזילות של הבנקים וכחלק מהמדיניות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כן, אבל בסוף ברגע שהם צריכים לשים אצלכם 7%, מה אתם עושים? כלומר, מה בנק ישראל עושה עם כל כך הרבה כסף?

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

אנחנו, צריך לזכור. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

מה, דיבידנדים?

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

חלק מהפעילות שלנו אנחנו מנפיקים מק"מ, ואנחנו משלמים ריבית על המק"מ הזה. זאת אומרת, זה לא בדיוק כמו שזה מתואר כאן. זאת אומרת זה לא שקל שמפקידים אצלנו אז אנחנו מפקידים אותו באיזה שהוא מקום אחר ומקבלים. יש לנו את היתרות, זה עניין אחד. אבל זה לא אחד לאחד. צריך להכיר את כל המבנה של המאזן של בנק ישראל בשביל להבין. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

קחו את זה בחשבון. לא ניכנס לזה, כי אני חושב שאם ניכנס. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

אם אני הייתי עכשיו יועץ יחסי ציבור של בנק ישראל הייתי אומר לכם תקשיבו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני חושב, פתרון. נחייב את בנק ישראל לזה. תאמינו לי שזה יכול לעזור פה להרבה אנשים. גם הבנקים ישמחו אני חושב. 

 << אורח >> ד"ר שלמה נס: << אורח >>  

בנק ישראל נתפס בציבור כגוף רגולטורי, קר, מנותק. תאמינו, אתם יודעים את זה. יש לכם הזדמנות עכשיו לצאת ולהראות לציבור איך אתם אכפת לכם מהציבור ודואגים לו ומקלים עליו. בכל מיני דרכים של דברים שדיברנו כאן. אחלה של הזדמנות יש לכם. וזה בתקופה שאין שום חשש ליציבות הבנקים והבנקים רווחיים והבנקים רוצים לעשות חלק מהדברים והציבור משווע לזה. יש לכם הזדמנות באמת לצאת מהיום, מפה, ובעוד שלושה ארבעה ימים לחזור ליושבי ראש הוועדות פה. תאמינו לי, בנק ישראל יקבל הצדעה של פרס ישראל. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

אנחנו בנק ישראל, בסך הכול, שוב, הנושא הוא הציבור כל הזמן נמצא בסדר העדיפויות הגבוה ביותר. כי כל מה שאנחנו עושים למעשה זה לטובת הציבור. אפילו אנחנו לא מוסד לכוונת רווח. גם כשאנחנו מעלים ריבית, אנחנו למעשה מנפיקים מק"מ או כל פעולה כזאת. אנחנו מוציאים כסף על הריביות. כל הדברים האלה פעולות שבסופו של דבר היעד שלנו זה טובת הציבור והיעדים שקבעה הממשלה שזה אינפלציה וכו'. 

אנחנו עושים פעולות. אם זה פעולות שזיו תיארה, שאנחנו גם באים לבנקים כדי לשדל אותם לעשות כל מיני פעולות. העדפה שלנו היא בעדיפות אחרונה ביותר להתערב בצורה של חיוב. אם זה בריביות ואם זה בכל מיני דברים. כמה שפחות לחייב, כדי לתת לשוק החופשי. כשאנחנו רואים שזה לא קורה, אז אנחנו גם מתערבים בדברים כאלה. עשינו רפורמות, עשינו, הגדלנו את רמת השקיפות שאנחנו משקפים את המידע כדי שהציבור, הכי טוב זה אם הציבור בעצמו יבוא ויעשה את הפעילות. יראה שהריבית שמשלמים לו היא נמוכה וילך לחפש את זה בבנק אחר. יראה שהריבית על המשכנתה שביקשו ממנו רק רגע לפני היא גבוהה יותר מהממוצע שאנחנו מפרסמים ואז הוא ילך לא לבנק הזה, אני אלך לבנק הזה. ילך, יגיש כמה בקשות למשכנתה ולא בקשה אחת. כל הדברים האלה אנחנו עושים אותם. 

תראו, יש את קו המשווה, שהשקנו אותו ממש לפני כמה ימים. ויהיו עוד דברים שאנחנו עושים. שוב, הציבור הוא בראש סדר העדיפויות. בראש מעייננו, באמת. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> ד"ר יוסי סעדון: << אורח >>  

אנחנו מנסים לעשות כל הזמן. אבל צריך לזכור, גם מה שאמרת לפני דקה או שתי דקות. הנושא הזה של החינוך הפיננסי. בסופו של דבר רוב ההצלחה של המהלכים האלה היא תבוא מהציבור. אז התנהלות פיננסית נכונה היא תבוא בסופו של דבר מהציבור. הציבור צריך לעשות את הצעד הזה קדימה. צעד אחד שיקדם אותו. שוב, זה קשה. כי נושאים פיננסיים זה לא רכישה של מוצרים בסופר. כל אחד, כל אחד מתושבי הארץ יודע טוב מאוד ללכת לקנות מסטיק, לקנות קמח, לקנות חלב. אבל כשמדובר בללכת לקנות משכנתה, לקנות הלוואה צרכנית, לקנות ערבות, לקנות ניירות ערך – זה כבר סיפור אחר. אפילו אנחנו מעדיפים לדחוק את זה הצידה, כדי לא להיכנס ולחשוב. אני מדבר 'אנחנו' כאזרחים. לא אני כראש האגף הפיננסי. אלא אנחנו לפעמים מעדיפים לדחוק דברים הצידה, גם אם אנחנו יודעים שאנחנו מפסידים כמה שקלים על העניין הזה. עזוב, אין לי כוח להיכנס לעניין הזה, אני מעדיף להתעלם. אז בסדר, פה ושם אני מפסיד כמה שקלים. אבל ככל שאנחנו נהיה מודעים יותר לאפשרויות אנחנו נוכל להוביל לתחרות הרבה יותר גדולה במערכת הפיננסית שיש לנו. וזה דבר שצריך, כולנו צריכים להפנים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה רבה ד"ר יוסי סעדון. וגם גב' זיו נאור. אני, ד"ר זיו נאור. אני, כמו שאמר יושב הראש, אנחנו ניתן עד יום ראשון הבא תשובות. אני יכול להגיד שכמו שראיתם בדיון הבוקר, שהיה בלשכה, אנחנו לא הולכים לוותר על הדבר הזה. כן? בסוף האזרחים הם הכי חשובים לנו, יותר מהכול. אותם אנחנו פוגשים, לשם זה נשלחנו. ואנחנו נעשה את כל מה שצריך לעזור להם. בפרט שגם ההצעות שעלו פה על ידי ד"ר שלמה נס זה לא להכניס את היד לכיס. בסוף זה, איך אומרים? בצורות כאלה או אחרות, כל מיני לא רשאים, אלא לתת דברים ברורים לבנקים. הבנקים גם מחכים לאמירה שלכם. בכל אופן מה שאנחנו יודעים משיחות שיש לשלמה נס, עו"ד שלמה נס עם הבנקים, הם מחכים להנחיות. תאמינו לי שהם רוצים לעשות את זה. ואני כן דורש ומצפה מכם שתבואו עם תשובות ברורות. ובלי, איך אומרים? יש זמן. שבוע שלם אני חושב שזה הרבה זמן. בפרט שאמרתי, את הרקע אתם מכירים. אתם כבר חיים ויודעים את הדברים האלה ואתם חושבים על פתרונות. 

וגם על דברים שנמצאים על השולחן, גם בעבודה, גם על הסיפור הזה, ד"ר יוסי, למרות שאתה לא אוהב את הסיפור של משכנתה הפוכה. בואו נסיים את הסיפור הזה. בסוף יש הורים מבוגרים שיש להם דירה אחת או שתיים ורוצים לעזור לילדים שלהם. גם אם בסוף ייקחו להם את הדירה, אבל זה ההזדמנות שלהם לעזור לילדים שלהם, בעודם בחיים לעזור לילדים שלהם. אני חושב שהדבר הזה הוא חשוב, גם אם הוא לא הכי טוב ללקוח. אבל בסוף לא כל פתרון הוא טוב ללקוח. הוא טוב ללקוחות מסוימים.

בסוף, הסל, החבילה הזאת שהביאו לפה, עם כמה פתרונות, אם ניקח כמה מהם בסוף זה יכול לעזור להרבה הרבה אנשים. והלוואי ולא נצטרך לשבת פה עוד. אם נביא פתרונות נכונים, תאמינו לי, להסברה אני אבוא אליכם, לאיגוד הבנקים לשבת לגבי, לעזור לכם להוציא את ההסברה החוצה. אבל לא לקיים כאן דיונים. 

אני מאוד מקווה שעד יום ראשון נבוא עם פתרונות, כי הציבור משווע ומחכה באמת למוצא פי הוועדות, חברי הכנסת שמחכים. אני יכול להגיד לכם שהרבה חברי כנסת היו בדיון הזה, גם אם לא היו פה כולם, אבל תאמין לי שליבם עם הדיון הזה פה, ליבם איתנו פה.

אז תודה רבה שהגעתם, נשמח לפגוש שבוע הבא. ואני מתנצל אם מישהו לא דיבר, מישהו רצה לדבר. מקסימום בדיון הבא נשלים את הדבר הזה. זה עבר גם למנהלי הוועדה פה. למנהלת הוועדה ומנהל הוועדה שנמצאים איתנו שעשו הרבה למען הנושא הזה. וכמובן, לעורכי הדין, שלמה וכמובן כל צוות המשרד שלו שעבדו בנושא הזה. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה. 





 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:44. << סיום >>