פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 54 ועדת הפנים והגנת הסביבה 16/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 107 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום ראשון, כ"ז בתמוז התשפ"ג (16 ביולי 2023), שעה 11:55 סדר היום: << נושא >> הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון – הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר יוליה מלינובסקי חברי הכנסת: ולדימיר בליאק אחמד טיבי מוזמנים: אסתר אברג – ראש תחום בחירות, משרד הפנים קורל יוסף – עו"ד, עוזרת משפטית בלשכה המשפטית, משרד הפנים ורד בכר – מנהלת תחום בכירה שומה, משרד האוצר איציק אורבך – מנהל תחום מפקח ארצי ניכויים, רשות המיסים, משרד האוצר אפרת ריץ' – עוזרת ראשית ליועץ המשפטי ברשות המיסים, משרד האוצר גדליה הבר – עו"ד, לשכה משפטית, משרד העבודה ליהי קושנר גינוסר – עו"ד, משרד המשפטים שרית דמרי דבוש – עו"ד ראש תחום, ביטוח לאומי דין ליבנה – יועמ"ש ועדת הבחירות המרכזית איתיאל ניימן – מנכ"ל, מפלגת "עוצמה יהודית" משה שיפמן – רו"ח, מפלגת "יהדות התורה" ייעוץ משפטי: תומר רוזנר גלעד קרן ברק קיבוביץ' מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: רעות חביב, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון – הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2023 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלום ובוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הועדה. על סדר היום הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון – הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג, פ/3671/25, של חברי הכנסת יעקב אשר, דוד ביטן, ארז מלול, עודד פורר, אוהד טל, ולדימיר בליאק וזאב אלקין. אוקיי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המציע יציג. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המציע יציג. הדברים הם מאוד פשוטים. אנחנו היום בסדרה של דיונים שבעקבותיהם גם עבר החוק, תיקונים בחוק הבחירות לרשויות המקומיות. חלק גדול מההסתכלות שלנו הייתה גם כן על השוואה של הדברים מבחירות לכנסת, מפעילות וועדת הבחירות לבין פעילות ברשויות המקומיות, ששם זה מנוהל על ידי משרד הפנים, על ידי הפיקוח על הבחירות במשרד הפנים. כמובן בהתאמה. יש דברים שהם תואמים, יש דברים שהם אינם תואמים ויש דברים שהיה צריך להתייחס אליהם בצורה אחרת. וזה היה חלק מהחקיקה שעשינו. זו גם הזדמנות להודות לדין ולכל הצוות, גם תמסור את זה כמובן למנהלת ועדת הבחירות, אורלי, שעבדנו ביחד והסתכלנו על הדברים ביחד. בתוך הדברים אנחנו או שכחנו או שלא שמנו לב, או תבחרו את מה שאתם רוצים, ולא טיפלנו בנושא – נושא נוסף – שכיום לפי החוק בבחירות לכנסת תיקנו את מועד הזמן שבו ההגדרה של עבודה של הבחירות, שיש בה כל מיני אלמנטים מיסויים כאלה ואחרים, הוארכה מ-30 יום. זאת אומרת, היו כמה שלבים, נדמה לי, נכון? פעם זה היה 15 יום. יכול להיות שהיה פעם 15 יום? או שאני טועה? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה התחיל ביום הבחירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה התחיל עם יום הבחירות. היה פעם באיזושהי וריאציה 15 יום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, כן, היה 15. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואחר כך זה עלה ל-30. ובסופו של דבר הוחלט לעשות את זה 60 יום, שבהם בעצם זה מתפרס על מנעד יותר גדול של עובדים. זאת אומרת, אולי פחות עובדים כי רוב העובדים ביום הבחירות וממש הימים שקרובים אליו, על חלק גדול מהעובדים, דווקא באותם חלקים שהם גם קשורים לבחירות עצמן אבל גם קשורים בתקינות הבחירות – בהעברת המסמכים, בהכנה של כל הדברים הללו לדו"חות המבקר, ולהעביר למשרד הפנים וכולי-וכולי. ששם צריך להעסיק אנשים יותר זמן. גם לפני הבחירות וגם אחרי הבחירות. כי המפלגות אמורות להגיש את הדברים. ולכן אנחנו הגשנו את ההצעה הזאת, של הארכה של הסעיף הזה ל-60 יום. רגע, אני אתן לך עכשיו בתור מגיש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, שאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. תמשיך להציג, כמגיש. והשאלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מציע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ומציע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה חל על כל סוגי העבודה? על כל סוגי העובדים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עבודה בקשר לבחירות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עבודה בקשר לבחירות, כמובן, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אותן הגדרות, אני חושב, אני אומר לפחות רציונל. באותן הגדרות שמוגדרות היום, זה יחול עליהן גם כן, כן, וודאי. תראה, אם יש הבדל בין דברים, אני לא יודע מה קיים בכל המנעד, אם יש דברים על אלה שעובדים יום אחד רק בקלפי, בקלפיות, או זה, אם יש הגדרות אחרות. זה נשאר, ההגדרות האלה לא משתנות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, כלומר, אני מתכוון, נניח השנה יש בחירות לרשויות המקומיות ב-30 באוקטובר, נכון? כמדומני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 31. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 31, סליחה. ואם מועמד מסוים מעסיק, לא יודע, מנהלת מטה שמתחילה לעבוד ב-31 ביולי, כן? כלומר, עד מועד מסוים משלם מס רגיל, ואז מאותו מועד לפי החוק, כן? 45 יום לפני הבחירות היא תיכנס למסגרת אחרת, נכון? שהיא בעצם תשלם מס מיוחד שהוא לא מס הכנסה. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> לא. כי ההגדרה מדברת על מי שמועסק - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובה. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> ההגדרה מדברת על מי שמועסק בתקופת הבחירות בלבד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בתקופת הבחירות בלבד. אוקיי, הבנתי. כלומר, מי שהתחיל לעבוד יום לפני תקופת הבחירות משלם מס הכנסה רגיל, כלומר, ולא מס מיוחד. << אורח >> קריאה: << אורח >> על כל התקופה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> על כל התקופה. אוקיי. כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בעצם גם מבנה את שיקול הדעת של מתי לקחת זה. ברור שיש מפלגות שצריכים, לא יודע - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי יש פה סוג של תכנון מס, כלומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סוג של. כן, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם לא היה משהו כזה לא הייתה לך פרנסה לפני שהיית חבר כנסת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא מתלונן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אדוני היועץ המשפטי אתה רוצה להתחיל? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אני רק אציג את הצעת החוק בצורה יותר – << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תציג אותה יותר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הצעת החוק, החוק הקיים בעצם קובע שיעור מס אחיד על כל מי שעובד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לאיפה את הולכת? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לחוקה, יש לי שם גיהינום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לכולנו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כשאני ארצה מנוחה קצת ולהירגע - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל את צריכה לחזור. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אחזור, אני אחזור. טוב שאתם קרובים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין, שם את סתם מדברת. פה לפחות יצא משהו ממה שאת אומרת (בהלצה). כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ובכן, החוק הזה בעצם קובע שיעור מס אחיד של 25% על כל מי שמועסק בתקופת הבחירות, שזה הנושא שאנחנו דנים בו, בעבודות שקשורות לבחירות, וכן קובע שבאותה תקופה גם ישולם שיעור מאוד-מאוד מופחת של ביטוח לאומי על ידי העובד, ולא ישולם מס בריאות על ידי העובד. וכרגע, לגבי הכנסת הייתה הוראת שעה שהעריכה את התקופה ל-60 שמסתיימים 14 יום לאחר הבחירות. כלומר, 45 ימים לפני - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגע בכנסת בהוראת שעה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה התחיל כהוראת שעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה התחיל כהוראת שעה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במספר בחירות, ולכן מכן זה הפך להוראה קבועה. לגבי שאר סוגי הבחירות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, היו כל-כך הרבה בחירות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי שאר סוגי הבחירות, אני רוצה להפנות את תשומת הלב לשני דברים. אחד, שמדובר פה בסוגים שונים של בחירות. אנחנו מדברים על החבירות המוניציפליות. מדובר פה בסוגים שונים של בחירות. בין אם זה בחירות כלליות ובין אם זה בחירות מיוחדות שנעשות ברשות מקומית אחת, כלומר בחירות לראש הרשות או למועצת הרשות או לשניהם במועד מיוחד שלאו דווקא במועד הכללי. ונושא נוסף, וזה חשוב לי להפנות את תשומת הלב, זה לנושא של בחירות מקדימות – "פריימריז". לגבי פריימריז אנחנו חושבים שצריך לשקול היטב אם בכלל להרחיב את זה לנושא של 60 ימים, כי שם מערכות הבחירות הן בדרך כלל קצרות מאוד ולא מתפרסות על תקופה יחסית ארוכה. והשאלה היא אם יש מקום גם בבחירות מקדימות – פריימריז – לתת את האפשרות להארכת התקופה ל-60 ימים, לשיקול דעת הוועדה. אני לא בטוח שזה נכון. ולגבי בחירות מוניציפליות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היום כמה ימים זה בפריימריז? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 30. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 30. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. לגבי בחירות מוניציפליות, גם כאן אולי יש מקום להבחין בין בחירות כלליות, שבהן באמת יש עבודה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, פריימריז זה יותר הולך בבחירות לכנסת, לא כל-כך - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, כן, כן. בחירות לכנסת. אם כי החוק לא מבדיל, בדרך כלל זה בבחירות לכנסת. מהניסיון של השנים האחרונות, התקופה שבה מתקיימים פריימריז היא תקופה יחסית קצרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא לא מתפרסת על פני 60 ימים, ובטח לא, לכן אנחנו חושבים שצריך לשקול אם לגבי בחירות מקדימות צריך להחריב את התקופה בכלל. לגבי בחירות מוניציפליות, גם כאן יש מקום לשאלה האם אנחנו מדברים על תקופה כזאת גם כשמדובר בבחירות מיוחדת, למשל בחירות לראש הרשות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל, גם בחירות מיוחדות זה בדרך כלל רק שלושה חודשים, נכון? מיום ההכרזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, יש מקרים, אפשר לשאול את משרד הפנים, אבל יש הרבה מקרים שזה הרבה פחות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הרבה פחות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם ראש עיר נפטר או כל מיני דברים כאלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז זה פחות מ-90 יום? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדרך כלל זה יוצא פחות. אפשר לשאול את משרד הפנים, הם נמצאים פה, אני חושב שאפשר לשאול. ויש מצבים שבהם באמת הבחירות הן יחסית בחירות, מה שנקרא, בזק, שצריך לחשוב אם בכלל יש מקום לעשות את זה, להאריך את התקופה בצורה כזאת גם לגבי אותם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה בחירות בזק? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם יש בחירות רק נגיד לראש רשות מקומית שהתפטר או ראש רשות מקומית שנפטר, אז עושים בחירות מיוחדות לראש הרשות, ובדרך כלל זה נעשה יחסית מהר. וצריך לשקול אם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבחירות כאלה חלים כל החוקים האחרים שקיימים בבחירות? זאת אומרת, תקצוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. התקצוב הוא שונה. אם זה בחירות מיוחדות התקצוב הוא שונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, יש תנאים שונים למימון כאלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במימון הבחירות זה שונה. כן, המימון הוא שונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שונה בפחות מרגיל או? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא זוכר לומר, אבל אני זוכר שזה שונה. אפשר לבדוק את זה עם הזה, אבל בבחירות כאלה יש פחות - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התקרה היא שונה, כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התקרות הן שונות, כן. וזו שאלה שאתם צריכים להחליט בה. שאלה נוספת שאנחנו רוצים להעלות כאן היא לגבי הנושא של ביטוח לאומי. בעצם לפי החוק הקיים, זאת אומרת זה לא משהו שהוא חדש, כיוון שזה מגיע לכאן בפעם הראשונה אנחנו רוצים לבדוק את הנקודה. העובדה שאנשים שמועסקים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכאן, אתה מתכוון לוועדה הזאת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לוועדה הזאת, כן. העובדה שאנשים, לפי החוק הקיים, משלמים, העובדים משלמים רק על ענף ביטוח נפגעי עבודה, שזה אחוז ומשהו מהשכר, ולא משלמים על כל ענפי הביטוח האחרים. והשאלה שנשאלת כאן היא האם זה עשוי לפגוע בעובדים במובן הזה, למשל לגבי זקנה – האם זה פוגע בוותק שלהם מבחינת צבירת ותק בעבודה או צבירת ותק לביטוח, ביטוח זקנה ובענפי הביטוח האחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה היא גם על ה-30 יום, האם 30 הימים האלה גם פוגעים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, אבל יש הבדל. 30 יום - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אתה אומר שאנחנו צריכים בבואנו להגדיל את - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לבחון את כל הקצבאות – דמי לידה, דמי אבטלה - אם זה משפיע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם זה משפיע. או שיש אפשרות, או שבמצבים האלה העובד נדרש להפרשה כמו מי שאינו עובד. בקיצור השאלה היא מה קורה, מה הדין בביטוח לאומי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי יודע לתת לנו את התשובה? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> עורכת דין שרית דמרי, מהשלכה המשפטית בביטוח לאומי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלום. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אז אני אסביר בקצרה, ויש שאלות שצריך עוד לחדד. הוראת החוק קובעת שהשכר שמשולם אינו שכר עבודה. ולכן זה משפיע בשני הכיוונים. מהכיוון האחד לא גובים דמי ביטוח, אלא רק על ענף נפגעי עבודה, כמו שאמר לך היועץ המשפטי, ומהצד השני זה לא נחשב לצורך גמלאות מחליפות שכר. כלומר, אם דמי לידה, זה לא ייחשב לצורך דמי הלידה וחישוב הזכאות לדמי הלידה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה מבין? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אבטלה, שזה גמלה מחליפת שכר, זה לא נחשב. אני יכולה לתת אפילו דוגמא מעולם אבטחת הכנסה. יכול להיות שמי שיהיה, שמקבל אבטחת הכנסה ועובד בתקופת הבחירות הסכום הזה לא נחשב לו כהכנסה והוא יכול לקבל גם וגם. אבל זה, זו החשיבות. מבחינת תקופת ביטוח - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל מה ששואל היועץ המשפטי, איפה אנחנו גורמים להרעה במצבו של אותו עובד? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם יש שינוי בתקופת ההכשרה מבחינת הקצבאות? האם זה משפיע איכשהו? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> האם זה נחשב לו לתקופת הכשרה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, כן. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> למיטב ידיעתי לא, אבל תנו לי כמה דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זו נקודה חשובה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא רק לתקופת הכשרה, גם לגבי ותק זקנה למשל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> ותק זקנה, שוב, צריך לזכור שוותק זקנה זה מתפרס לכל שנות העבודה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אכן, אכן, אבל החודשיים האלה ייחשבו לו לוותק זקנה או לא? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> למיטב ידיעתי לא, אבל אני רוצה לוודא את זה לפני שאני נותנת את התשובה הסופית לוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשעשו את זה בכנסת לא בדקו את כל העניין הזה? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה היה טרום תקופתי, זה תיקון חקיקה, זה הוראת חוק משנת 1996. אני לא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. ההגדלה הייתה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ההגדלה הייתה ב-2022. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> נכון, אבל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול שלא שאלו אז את השאלות האלה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אז יכול להיות שלא, אני עכשיו אבדוק את זה, אני רוצה לוודא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היועץ המשפטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז בואי, אנחנו צריכים תמונה מלאה על העניין הזה, ויכול להיות שצריכים לשקול מחדש את העניין במובן הזה שבאותם מקרים שהעובד עלול להיפגע מזה שלא מפרישים לו, אלא אם כן אתם תאמרו שהוא יכול להפריש בעצמו כמו אדם שאינו עובד. למשל. אוקיי? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל התשובה היא צריכה להיות רוחבית לגבי כל סוגי הקצבאות. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> כן, כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ושוב, השאלה האם יש אלטרנטיבה במובן הזה שאם עובד שרוצה לא לפגוע בעצמו יכול להפריש המסכום שהוא מקבל או, לא משנה, מכל סכום אחר, את. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל בסוף גם יש את העובד עצמו שמחליט מה הוא רוצה או לא רוצה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אז אתה לא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא צריך לדעת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל הוא צריך להיות מודע לזה. כן, כן, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא צריך להיות מודע איזה זכויות - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למשל אישה בהיריון, כן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היא אמורה לדעת האם 60 הימים האלה ייכנסו לתקופת ההכשרה או לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא ייחשבו, לא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי זה יכול להיות קריטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה אפילו יותר גרוע מתקופת הכשרה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה לא ייחשב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא ייחשב לה אפילו לחישוב השכר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה לא ייחשב לצורך דמי הלידה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא ייחשב, אוקיי. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה חד משמעית. חד משמעית. ואני כן חייבת להגיד. בביטוח לאומי אין מנגנון של רשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון, זהו, אין דבר כזה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אתה לא יכול להחליט אם אתה מעוניין לבטח את עצמך או לא מעוניין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, השאלה שאני שואל שוב. אדם שאינו עובד, אוקיי? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> הוא משלם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא יכול לשלם, הוא משלם את המינימום. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> הוא משלם את הסכום המינימלי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יפה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה נקרא הסכום המינימלי. זה בעיקר תשלום, עיקרו תשלום בעד ביטוח בריאות. ובערך בין 60 ל-70 שקלים זה ביטוח לאומי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> וזה מכסה לו את כל הקצבאות? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה מכסה קצבאות שאינן קצבאות מחליפות שכר. כלומר, זה רלוונטי לנכות כללית, לזקנה, לשארים. זה לא רלוונטי לקצבאות מחליפות שכר כמו אבטלה, דמי לידה, חדלות פירעון – כל הגמלאות שהן מחליפות שכר, זה לא, התשלום המינימלי לא מכסה כי ההבנה היא שאתה לא עובד, אז אתה לא צריך להיות מבוטח בגמלאות מחליפות שכר באותה תקופה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי. אז מה - - - << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני בודקת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, מעבר לשאלה, אנחנו צריכים תשובות לשלוש שאלות. א' לגבי הגמלאות שאינן מחליפות שכר. כלומר, מה אנחנו יכולים לעשות כדי, האם אנחנו צריכים לקבוע את ההוראה שבעצם הוא ישלם את התשלום המינימלי כאילו שהוא אינו עובד. אוקיי? לצורך העניין הזה, את הסכום המינימלי. שתיים, לגבי גמלאות מחליפות שכר, האם אנחנו חייבים שתהיה הפרשה כדי שהוא יזכה בזכויות או לא, או שיש אלטרנטיבה אחרת. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני רוצה רק להעיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> דין ליבנה, היועץ המשפטי של ועדת הבחירות. צריך לזכור, עיר המועסקים במסגרת חוק מיסוי תשלומים בתקופת הבחירות זה עובדי יום בחירות. כשאני אומר עיקר זה בבחירות האחרונות 70,000 עובדי יום בחירות, כמה מאות בודדים, לדעתי אפילו ברמה הנמוכה, של עובדים שעובדים תקופה יותר ארוכה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה אצלך, זה לא אומר. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא אומר שמדברים על המפלגות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות יותר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הוא מדבר רק על מה שאצלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, על העובדים שלך. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כן, כן. אני יכול לדבר רק על - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, עובדי המפלגות אני שואל. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כן, לא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא כמה מאות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> רק על עובדי תקופת, רק על עובדי וועדת הבחירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> עכשיו, להגיד שאדם יקבל, על עבודה של יום שבו הוא מקבל שכר מאוד-מאוד גבוה. מזכיר וועדת קלפי, למשל, שמקבל כ-3,000 שקל על יום עבודה אחד. אם נגיד שזה יכול להיכנס לקצבת מחליפת הכנסה, מה, נחשב לו דמי אבטלה לפי 90,000 שקל לחודש? על יום עבודה אחד, חד-פעמי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, מחשבים בממוצע לשלושה חודשים לפני. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> לא, אבל יש כל מיני הוראות - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> יש יקפיץ את הממוצע באופן קיצוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, לא. נכנסים פה ל- - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא משנה, אז על יום הבחירות לא צריך לתת, אבל מי שעובד תקופה זה משהו אחר. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> וגם יש פה שאלה מאוד-מאוד חשובה לגבי, לפחות אצלנו, עיקר העובדים שמועסקים במסגרת הזו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנושאים הללו עלו אצלכם בזמנו? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא, כי מדובר בסוף בעובדים שזה בשבילם עבודה נוספת, עבודה שנייה לאחר צוהריים. מראיינים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא רק העובדים שלך. אני מתכוון, כשאתה שינית את החוק, שינו את החוק ואתם הייתם חלק משינוי החוק. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אנחנו היינו היוזמים אפילו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפילו היוזמים, אוקיי. והסתכלתם כמובן גם על העובדים של המפלגות, לא רק על העובדים שלכם. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> השאלה הזאת לא עלתה ואף אחד לא פנה, לא בדיעבד ולא מראש, שהוא נפגע מכך או שהוא רואה שמשהו לא בסדר. עכשיו, כמובן שכפי שאמר היועץ המשפטי, יכול להיות שהוא יגלה את זה בקצבת זקנה בגיל 67. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל קשה לי להאמין - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> רק קשה לי להאמין שבגלל חודשיים פעם בכמה שנים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ישתנה בצורה דרסטית כזו. בטח כשמדברים על רשויות מקומיות ששם לפחות זה פעם בחמש שנים באמת ולא כמו ברשויות אחרות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> וגם צריך לזכור שבסוף החוק הזה חוקק בשביל הפשטות. פשטות גם לגורמים שמנהלים את הבחירות, גם למפלגות, גם לעובדים וגם לרשויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שכן, יכול להיות שצריכה להיות יותר הסברה בעניין הזה. זאת אומרת, יותר הבהרה של הנקודות האלה, שעובדים צריכים להיות מודעים לכך. תראה, אני לא חושב שנוכל היום, בבואנו להאריך מ-30 ל-60. הרי, גם 30 יום זה נזק לאותם אנשים, אם נלך מהכיוון הזה כן? אז אנחנו נשמח, באמת, נשמח אם את בודקת בינתיים. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> כן, כן, אני בודקת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על מה זה חל ועל מה לא. אבל אני חושב שאם נתחיל להיכנס לתוך ההבחנות האלה ונתחיל לתקן אותן אחת-אחת, יש לכל דבר השלכה מהותית על זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, התשובה היא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה, דקה. זה גם יכול לגרום לעיוות של דברים, ואולי פה יבוא תכנון המסה הלא טוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, עוד שאלה באותו נושא. אם אותו עובד בתקופת הבחירות מעוניין להיות מועסק כעובד רגיל ולא כעובד בתקופת הבחירות, הוא יכול לעשות את זה? המעסיק יכול לעשות את זה או לא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זהו, אז לא. זה מה שהם אומרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, נכון? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כל מי שעומד בקריטריונים של החוק זאת אומרת שהוא עובד בתקופה המזכה, מרוויח בכל התקופה מתחת לסכום המזכה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> והוא עובד בשביל משלם. זאת אומרת וועדת הבחירות, מפלגות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, הוא יהיה מועסק כי הוא עובד בתקופת הבחירות. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אז הוא נחשב כך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> ולא במקצוע הקבוע שלו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואין לו זכות בחירה. זאת אומרת, גם אם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה התקרה, אגב? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> 18,000 שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 18,000 שקל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לחודש או לכל התקופה? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא, לכל התקופה. לכל תקופת הבחירות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, אנחנו לא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למשל עובדים, רק להבין, עובדים שמרוויחים שכר מינימום או נגיד עד 8,000 שקל לצורך העניין, הם ייפגעו מהדבר הזה. הם משלמים יותר מס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ובאופן תיאורטי, אם אנחנו מגדילים - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל זה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם אנחנו מכפילים את התקופה, לא נכון גם להגדיל את התקרה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הגדילו אותה כשהגדילו את התקרה בכנסת ל-60 ימים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כבר הגדילו את התקרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלה באוויר. מרחפת באוויר. מישהו רוצה לומר משהו ממשרדי הממשלה השונים? משרד הפנים. אוקיי, בוא, אז אלה השאלות שנשאלו. אני אומר כך בגדול, זאת אומרת, נחכה אולי כמה דקות, אולי אפילו נעשה איזו הפסקה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני מתנצלת, זה לא שאלות שהועברו אלינו מראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אז אני מתנצלת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, בסדר, בסדר. בלי לחץ. יכול להיות שנעשה כמה דקות הפסקה אולי בדיון כדי גם לחשוב. בואו רגע נשים את זה. זאת אומרת, אני אגיד לך בגדול על מה אני מסתכל. אני לא בטוח שאנחנו במצב עכשיו של לבוא ולהיכנס לכל פרמטר בנפרד. אלא אם כן יש לנו איזשהו משהו שהוא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אפשר לעשות פתרון מאוד פשוט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לגבי המס, אפשר לקבוע סכום אחיד שהוא יכסה את כל הדברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל השלכה של סכום כזה אחיד שיכסה את כל הדברים של פנסיות, חופשות לידה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא פנסיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז מה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שוב פעם, אפשר לעשות, כמו שעשו שיעור אחיד של מס, של 25%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שגם זה צריך לדבר עליו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, אבל זה כרגע הרשימה שנקבעה, שזה גם אפשר לדבר עליו. זה כמובן עניין של הכנסות והוצאות. יכול הביטוח הלאומי, לאו דווקא לעכשיו, יכול לבוא לתחשיב לדיון הבא שיהיה ולהגיד, אנחנו חושבים שצריך להטיל, נגיד, לצורך העניין, 3% "פלט", מה שנקרא, על הסכום, וזה יכסה את הכל. לצרוך העניין. ואז אנחנו לא פוגעים בעובד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אתה מעלה אותו שיעור מס. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> הוא משלם 28% ולא 25%. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא יקבל ביטוח - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, מה היה הרציונל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא יקבל ביטוח פשוט. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה היה רציונל מלכתחילה לגבות רק על ענף נפגעי עבודה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מוזר מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תשאל אותי. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> כדי שהוא יהיה מבוטח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא יודע, אני לא הייתי פה. אתה היית פה תמיד אבל אני לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאמרו לך המחוקק, לא התכוונו רק אליי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הרי מה אמרת לי, כן? ולא פעם. "אתה תהיה פה מספיק זמן כמוני אז אתה תלמד". אז אני שואל אותך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל לא הבטחתי שאני המורה. אתה תלמד, אני בטוח, כי אתה חרוץ. אתה תלמד. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נפגעי עבודה יש לנו כל הזמן. יש מזכיר וועדת קלפי שנדרש בדרך לקלפי. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> חס וחלילה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> חס וחלילה, זה קורה פשוט. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> צריך לבטח אותו. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה לא, רק עכשיו טילפנו בתביעה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, ברור שזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה ברור לי. אני שואל משהו אחר – מה היה הרציונל להוריד את המרכיבים האחרים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אישה בהיריון לדוגמא. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> הרציונל היה שהאנשים האלה הם לא עובדים רגילים, אלא הם באים בסוף, וצריך לזכרו שהחוק הזה חוקק ב-1996 על יום הבחירות בלבד. זה הרצים, האנשים שעושים תעמולה בשביל המפלגות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה לפחות ב-1996 היית בארץ, אני לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אצלו זה עובדי מדינה, ברוב המקרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל גם ברשויות זה יכול להיות. וגם במפלגות. סתם ככה, אם אתה נתח את כמות העובדים, כמה עובדים הם עובדים מלאים? יש הרבה שעובדים חצי משרה, נשארים בעבודה שלהם. רוב העובדים שלו זה וודאי. אבל גם במפלגות. אף אחד לא בא ליום עבודה, חוץ מכמה בודדים, מנהל הקמפיין או מנהל הזה, ששם תאמין לי זה לא הסכומים האלה ולא כאן ולא זה הסיפור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עדיין העובדת שבהיריון - - - << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני קיבלתי את התשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> כפי שאמרתי, זה לא נחשב לתקופת הכשרה בכלל. זה לא נחשב הכנסה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכלל בתקופת הכשרה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> ככל שהוא רוצה להמשיך, הוא לא רוצה הוא חייב, אם בתקופה הזאת אם אין לו עבודה אחרת הוא ישלם מה שמכונה אצלנו 'לעלע' – לא עובד לא עצמאי. כלומר, הוא ישלם את הסכום המינימלי. אם הוא עובד בעבודה אחרת אז הוא כמובן מבטוח בעבודה האחרת לצורכי ביטוח לאומי. אם הוא לא עובד בשום עבודה אחרת וזה העיסוק היחיד שלו באותו חודש, אז לשם המשך הביטוח בביטוח לאומי הוא חייב על פי חוק, זה לא בחירתו, הוא יצטרך לשלם את הסכום המינימלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וזה מה שעשו כולם עד היום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, מי אומר? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> ואז הוא ממשיך להיות מבוטח בכל יתר הגמלאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן, כן, אומרים לי כן. יש פה נציגי מפלגות? ששילמו זה, וברור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הוא שילם את הסכום המינימלי לצורך העניין, היא שילמה את הסכום המינימלי לצורך העניין, אוקיי? והיא בהיריון בחודש השביעי, אוקיי? ועכשיו כשהיא תצא לחופשת הלידה, יחשבו לה את הסכום הזה? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> לא. זה לא הכנסת עבודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי זה לא הכנסת עבודה, כן? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה לא הכנסת עבודה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה כן הכנסת עבודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא הכנסת עבודה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בתוך החוק, כן? אז צריך לחשוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לכן, גם אם היו משלמים מס הכנסה זה מס מיוחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל האפשרות לזה זה רק בחודשים מסוימים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה אם יש אפשרות - - -, מה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני כבר לא זוכר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה? דמי לידה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שלושה חודשים אחרונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני כבר לא טיפלתי בזה כבר הרבה שנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שלושה חודשים אחרונים לפני - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא יש תקופת הכשרה. לדעתי זה עשר מתוך 14, או 15 מתוך 22, נכון? משהו כזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. בדיוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש ממוצע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש ממוצע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא ממוצע, זה חלק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא ממוצע. זאת אומרת, אתה יכול - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה 15 מתוך 22 או 10 מתוך 14. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> יש, גם בעקבות הקורונה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אני רוצה לשמוע אותך. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> גם בעקבות הקורונה יצרנו כללים שהם יותר מיטיבים עם דמי לידה. היא יכולה לבחור שלושה, זה תלוי איזה קופה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי, זאת אומרת, זה לאו דווקא שלושת החודשים האחרונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, זאת אומרת שבן אדם יודע ועושה את החשבון הזה. השאלה, בעצם מה שאתה שואל היא שאלה אחת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה, אין לו ברירה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, השאלה מה הגובה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה "אין לו ברירה". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, לא. השאלה זה לא הגובה, השאלה זה תקופת ההכשרה. כלומר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לייצר מצב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא לא חייבת לעבוד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נו. האמירה הזאת היא מאוד בעייתית, מה שאתה אומר עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה גורם לאנשים, שרוצים להיות מבוטחים ורוצים זה, היא לא תוכל לעבוד בגלל שאין לה אפשרות לבטח את עצמה. זה בעייתי מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, רגע, רגע, רגע. זה בעייתי בצורה שאתה מציג אותה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל זה המצב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. לפי איך שאתה מסתכל על זה, זה המצב. אני מסתכל על משהו אחר. אני אומר, בן אדם שעובד בעבודה מסוימת, כן? לפעמים הציעו לו עכשיו איזו עבודה זמנית באיזה מקום לחודש-חודשיים להרוויח יותר כסף. נגיד מקבל אישור ממקום העבודה לרדת לחצי משרה לחודשיים וכולי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין שום בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא עושה את הקלקולציה שלו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אבל אז מורידים לו מהמשכורת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע, אבל רק להקשיב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא שואלים אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן שואלים אותו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. אם הוא עובד בעבודה, כל עבודה שאתה עובד בה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיב, שנייה, תומר. אתה סובל אותי כל-כך הרבה זמן אז עוד דקה רק תקשיב. אני בא ואומר, אני מסתכל כרגע על ההחלטה של מישהו שאומר "אני אלך לעבוד בבחירות". לא כולם חייבים לעבוד בבחירות, וגם לא מדובר על חברי וועדות קלפי או מזכירים, שזה יום אחד, שזה לא הדבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא הבעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שזה לא הבעיה, אוקיי? אז בוא נוריד את כל זה. עכשיו מדובר על בן אדם שרואה מודעה ממפלגה מסוימת "מחפשים עכשיו רכזים" או לא יודע מה. לא כל אדם רגיל מהשורה שעובד עבודה מלאה הולך ואומר "אני עוזב הכל", אלה הם מי שזה טוב לו להשלמה נוספת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> או שיש לו את האפשרות הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> או שיש לו את האפשרות הזאת, או שהוא, החיידק הפוליטי שלו כל-כך שהוא מוכן להיות חלק מהמשימה וגם להפסיד בעבורה, הוא היה מכון גם להתנדב אבל הוא הולך לזה. לכן, שם יש את הבחינה. אני מסכים איתך, שביום שנכנסת לעניין אז אתה אומר שהם יכולים להפסיד זכויות שיש להם וכולי. אני בא ואומר דבר אחד, שני דברים במצטבר. אחד, אם כל מה שאתה אומר אתה צודק אז יש לי בעיה גם על ה-30 יום. ודבר שני, בנושא הזה של ליידע את העניין, זאת אומרת שצריך להיות ברור מה זה נקרא עבודת בחירות. מה אתה מרוויח ומה אתה עלול להפסיד. הנקודה הזאת שלקחת כדוגמא, למשל מדמי לידה והכל, שוב, אנשים לא באים ונכנסים לעבוד בבחירות, לא רצים לזה - בודקים את עצמם איך זה משפיע, צריך לבקש אישור ממקום העבודה, בודקים מה זה משפיע עליהם ומה זה. אם זה כזאת השפעה שמבחינה משפטית אנחנו בעצם גורמים פה להרעה של אנשים. הרעה של 30 יום היא מבחינתי אותו דבר כמו הרעה של 60 יום, היא רק כפולה, זה הכל. אבל היא אותו דבר. היא אותו דבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זו תקופה יותר משמעותית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא יותר משמעותית, זה נכון. אבל אני חושב, עוד פעם, אני אומר עוד פעם, אם יש אפשרות, אם, בואו נאמר, ניתן לכם חשיבה אם אתם יכולים לבוא ולתת פתרונות לדברים הללו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פתרון פשוט. אפשר למצוא פתרון פשוט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פתרונות פשוטים מבלי שאנחנו משליכים עכשיו על כל מערך הפנסיה במדינת ישראל, שכולם ירוצו לעבוד בבחירות בתקופה מסוימת כי זה יכול להגדיל להם את הממוצע בפנסיה, או לא יודע מה שלא יהיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אגב, השאלה הזאת היא שאלה שאנחנו באמת צריכים לשאול את וועדת הבחירות. מעניין אותי. האם עושים להם הפרשה לפנסיה לתקופה הזאת? אני לא חושב שכתוב בחוק שזה לא סוג העבודה לעניין פנסיה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לעובדי תקופת הבחירות שחל עם החוק הזה אנחנו לא מפרישים לפנסיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על סמך מה? << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> על סמך זה שזה לא שכר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, כתוב לעניין, לעניין זה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> על אף הוראות כל דין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כל דין, לרבות צו הרחבה לפנסיה חובה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה לא כתוב לעניין חוק זה, כתוב - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, זה לא הכנסת עבודה לכל דבר ועניין. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> לא רואים את זה כשכר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר. אז פה, פה יש איזשהו היגיון שאומרים שזו תקופה קצרה, זה חודשיים, אתה זה. כיוון שזה פחות משלושה חודשים, לא פוגע בזכויות הפנסיוניות, אוקיי? אי הפרשה של שלושה חודשים. אבל אנחנו שומעים מביטוח לאומי שזה כן פוגע, אז בואו, צריך. אולי ביטוח לאומי ייתן לנו מענה, פתרון פשוט וענייני לדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, כן. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> לא, אדוני, זה משהו שצריך להביא למנהלת המוסד. אני מניחה שהפתרון הוא יהיה אולי לגבות דמי ביטוח לאומי כמו שכר עבודה, ואז, אבל צריך שיהיה כתוב שלעניין חוק ביטוח לאומי יראו בזה כשכר עבודה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, גם במס הכנסה עשו הסדר מיוחד, אז גם פה אפשר לחשוב. זה לא צריך להיות עם הראש בקיר, מה שנקרא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תראו, אני - - - << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אנחנו מכירים בביטוח לאומי מודל שאומר או שזה שכר עבודה, ואז אתה מבוטח לגמלאות מחליפות שכר, או שזה לא שכר עבודה ואז זה מבוטח אחרת. לייצר מודל חדש - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מהצד שלו בסוף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ב-'לעלע'. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הרי, בסוף לפחות בהגדרה מדובר בביטוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 'לעלע'. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואם אתה רוצה להנות מהביטוח אז תפריש את הפרמיה, כן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ברור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי שלא מפריש את הפרמיה לא יכול להנות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אז לייצר מודל חדש שהוא לא זה ולא זה מחייב מאיתנו כמובן להביא את זה למנהלת ביטוח לאומי, לבחון את המודלים, אני לא יודעת איזה מודל, לחשוב על איזשהו מודל חדש, אני לא מכירה. אם לוועדה יש רעיון למודל אנחנו נשמח לשבת ונבחן אותו. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> וצריך לזכור גם את הסיבוך שזה יכול לגרום על כך שנחשב על שכר של יום אחד שהוא גובה גמלה של כמה חודשים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון, נכון. לא, יש פה הרבה השלכות רוחב בנושא הזה. אבל שוב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תראו. אוקיי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה נועד להיות חוק - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וזה גם מעלה את המיסוי לכאורה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה, כמובן מעלה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם אתה מפריש. אם אתה מפריש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> פרמיה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, בסדר, זה ברור, אבל לזה כבר נכנסים לביטוח אחר אם זה מס או ביטוח. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, אבל דיברת בכלל על הסיפור הזה למה יש מיסוי על עבודה ביום הבחירות? מצטערת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד לא. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> עוד לא. אז תרשו לי, כי אני צריכה לחזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. רשות הדיבור לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מצטערת. מה שטוב, ששתי הוועדות שלי הן ממש דלת מול דלת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חבל שיש פה קיר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש את הסיפור הזה, מי עונה לי? מי מקשיב? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש את הסיפור הזה שמישהו עובד ביום הבחירות, או תאריך שנקוב כיום הבחירות, כמדומני זה 30 יום, יש שם מיסוי של 25%. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תקופת הבחירות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תקופת הבחירות, כן. מיסוי אוטומטי 25%. ואני, כי עברתי המון מערכות בחירות, ומאוד קשה לגייס אנשים לעבוד בבחירות. ואתה צריך כוח אדם איכותי. וכשאתה מחפש אותם זה מאוד בעייתי. ואני לא מצליחה להבין למה המדינה צריכה לגבות את 25% האלו. מה? זה כסף שכבר מגיע לאנשים. למה בכלל 25%? מי קבע את ה-25%? מאיפה זה בא? למה 25 ולא 15? ולמה לא 0? מה ההיגיון מאחורי הדבר הזה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובה. שם ותפקיד. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> עורכת דין אפרת ריץ', רשות המיסים. שיעור המס של 25% משקף, זה כמובן נקבע על ידי המחוקק, וזה משקף איזשהו שקלול של שיעור נורמטיבי שהוחלט שהוא זה שנכון, כי יש אנשים בעלי הכנסה גבוהה יותר, יש אנשים בעלי הכנסה נמוכה יותר. זה משקף גם את ההתייחסות גם לביטוח לאומי. וזה השיעור הנורמטיבי שנקבע שהוא נכון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה ההיגיון? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע, רגע, רגע. זה חשוב מה שאמרת עכשיו. זה משקף גם את ההתייחסות לביטוח לאומי? באיזה מובן? << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> יש, עשו איזה שיעור שמשקף גם את ההתייחסות, למיטב ידיעתי, כמו שגם אמר היועץ המפשטי שלוועדת הבחירות, שלו היו רוצים להוסיף איזשהו רכיב לביטוח לאומי היה צריך להעלות את השיעור. כי כל השקלול הזה משקף גם משהו של ביטוח לאומי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא קשור לביטוח לאומי. לא משלמים שם ביטוח לאומי. לא, זה לא קשור. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> אני אומרת, השיעור הזה שנקבע, למיטב ידיעתי, משקף גם התייחסות לביטוח לאומי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר משהו בהקשר הזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הבנתי. עוד פעם, סליחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה, רגע, אבל לא קיבלנו תשובה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, לא. איך זה משקף התייחסות לביטוח לאומי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא ביטוח לאומי, אני מדבר בכלל, על מיסוי. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> אז שוב, המיסוי, שיעור המיסוי, שיעור המס המיוחד שנקבע, אמרתי בהתחלה, משקף איזשהו שיעור נורמטיבי שהיה צריך לקבוע אותו באופן רחב ככה שיתאים לכלל האוכלוסייה שעובדת ביום הזה. זה מס אחר, זה משהו שלא רוצים להיכנס לסיבוכים ולכל מיני חישובים. זה אמור להיות חישוב פשוט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, השאלה אם עשו פרופיל של האנשים שעובדים בבחירות בדרך כלל. האם זה אלה בעלי ההכנסות הגבוהות מאוד או שלא? או שבדיוק הפוך, כי זה היה משנה את כל התמהיל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב, קודם כל אני חושב שאם בן אדם עובד אז ראוי שהוא ישלם מס, באופן כללי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה על השאלה ההיא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל מה שכן - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו השאלה כמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא בטוח, וגם עברתי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה כמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה מערכות בחירות גם מהצד של המפלגה וגם מהקריירה המקצועית שלי. אני לא בטוח שאלה שעובדים בתקופת הבחירות, המס השולי שלהם מגיע ל-25%. אני מדבר על הרוב, כן? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לדעתי, אם אנחנו ניקח את הממוצע, אם פעם נעשה בדיקה, אז המס השולי הממוצע שהעובדים האלה משלמים הוא הרבה יותר נמוך מ-25%. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש פה כמה פרמטרים. בדרך כלל אנשים עובדים בבחירות, בתקופת הבחירות משני טעמים. טעם ראשון זה שהם מזדהים עם המפלגה והם רוצים דווקא לעבוד במפלגה הזאת, כי יש בחירה. זאת אומרת הם באים כפעילי המפלגה. ושיקול נוסף, שהוא לא פחות חשוב, זה הפרנסה. זה גם נותן איזושהי השלמת פרנסה וזה גם כן עוזר מאוד. אתה גם עושה משהו במה שאתה מאמין ואתה גם כן, בנוסף, בשביל זה המדינה משקיעה כסף. אחרת היו אומרים שהבחירה ביום הבחירות או בתקופת הבחירות תהיה, אתה יודע, בהתנדבות מלאה. אני, אדוני יושב הראש, חושבת, אני חושבת שבנסיבות העניין, ואני בעלת ניסיון של שנים רבות במערכות הבחירות גם המוניציפליות וגם של הכנסת, לא הבנתי את התשובה של רשות המיסים לאיך זה קשור לביטוח לאומי. כמדומני, מההכנסה מתקופת הבחירות אין בכלל תשלום ביטוח לאומי, יש רק 25% מס הכנסה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש ביטוח תאונות עבודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תאונות עבודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ביטוח תאונות עבודה. שזה כמה מתוך כל הזה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אחוז נקודה משהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקיי. אני חושבת, אדוני יושב הראש, אנחנו צריכים לפעול, ואני יודעת שיהיה על זה עכשיו צעקות וזעקות, לפעול כדי להוריד בכלל את המס הזה. אני הייתי הולכת על מס 0, כי אני רוצה לעודד את הציבור הרחב, אל תעשי לי ככה, יכול להיות שאת לא מסכימה. יכול להיות, דעתי. כשאת תעבדי מטעם המדינה בבחירות את תקבלי משכורת כי המדינה תשלח אותך. את לא תעבדי את זה בעבודה נוספת. מי שבא לעבוד בתקופת הבחירות זה פעילי נפלגות או אותם אנשים שרצים לכל מיני רשימות. ודווקא האנשים האלו, בדרך כלל לאלו שיש להם כסף אומרים "אל תשלמו לי, אני אעשה את זה בהתנדבות". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפרופו עידוד הדמוקרטיה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. אנשים, לאלו שהם עשירים או הכנסה גבוהה, הם אומרים "אני בא לעזור, אל תשלמו לי שום דבר", ודווקא באים אנשים שצריכים את ההכנסה הזאת. לא יקרה כלום. אני הייתי שואפת להגיע ל-0, לפטור את זה בכלל ממס, לעודד אנשים, במיוחד צעירים. אנחנו רואים את זה. באים הרבה חבר'ה צעירים, סטודנטים, חיילים משוחררים, שהם עדיין עוד לא מצאו את עצמם או בתקופת החופשות והם עובדים. אגב, אתה יודע שילדים מגיל 16 עד 18 פטורים, אגב. יש את הדבר הזה, הם לא משלמים מס הכנסה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתחת לגיל 18, כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם משלמים מס רגיל. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הם לא משלמים כלום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משלמים, מה שהם לא משלמים רגיל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> משלמים מס שולי, כן. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה זה רגיל? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מס הכנסה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מס הכנסה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הם לא משלמים כלום בתקופת הבחירות מ-16 עד 18. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון, כי הם לא מגיעים לתקרה. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> הם לא מגיעים לסף המס. זו הסיבה שהם לא משלמים, זה לא בגלל שהם פטורים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת, תיאורטית, שתבינו מה אני יכולה לעשות. שטיקים וטריקים, אני לוקחת ילד בן 16 או 18 ורושמת עליו הכל, לא משלמת כלום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זו עבירה פלילית. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> אנחנו לא בשטיקים וטריקים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר, זה מה שקורה. אתם מעודדים את העבירות. כי בסוף 25% זה הרבה מאוד כסף. ומי החליט שזה 25? מתשובתך, זו הייתה תשובה אמורפית מאוד, אני אשמח לראות תחשיב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תחשיב. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תחשיב. מי חישב? איך חישבו? מאיפה זה בא? מה התחשב לביטוח לאומי? איזה אוכלוסיות? אנחנו יכולים לראות, הכל הרי, הכל מדווח, נכון? מי עובד, איפה עובד, שמות, תעודת זהות, מה הפרופיל. בואי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואפת להוריד את זה ל-0, ואם יגיע לעשרה אחוז אני אהיה מרוצה. אבל אני רוצה פטור מלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אני רוצה לומר דבר בעניין. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> והמדינה תספוג את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אשמח גם לשמוע את ולדימיר אחר כך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> וסגרו לנו חדר ראשון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר דבר אחד. אני מבין מה הרציונל שלכם שבעצם ה-25% זה משהו שהוא - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> סתם. מצאו מהאצבע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, יוליה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> טוב, אני חוזרת לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל את אמרת. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני סומכת עליך, תעדכן אותי. לא, כי אני פשוט, מצטערת, אני בריצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר גמור, ד"ש לרוטמן. אני אומר דבר כזה. אני מבין את הרציונל. זאת אומרת, עם הרציונל הזה שאתם אמרתם אני גם יכול להבין למה זה לא צריך להיות 0, אוקיי? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, זה לא צריך להיות 0. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור שלא. ברור שלא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הרציונל זה לא לשלוח עכשיו עשרות אלפי אנשים לעשות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע, רגע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תיאום מס ברשות המיסים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יפה. לא, אבל השאלה מה הרציונל ב-25. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני עכשיו מדבר על מה שאמרה יוליה, אני מדבר על מה שאני אומר, אוקיי? ומה שאני אומר כחבר וועדה לפחות כרגע, אני שואל, האם, כי נתתם תשובה שבעצם בניתם את זה על סמך איזשהו תחשיב של ממוצע. אבל תחשיב כזה מאוד חשוב לדעת לברר אותו ולבדוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה ההנחות שלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הנחות העבודה הראשוניות שלו. כי בסוף זה מתחבר לחיים. עכשיו, אני לא רוצה שהמדינה תפסיד. אני גם לא רוצה שהמדינה תרוויח על בחירות. למה? כי המושג הזה של בחירות, ולעודד אנשים להיות מעורבים בעבודה הזו, ושיהיו אנשים גם סבירים וזה, זה גם, כמו שהיא אמרה, יש כאלה צעירים שיכול להיות שהם נכנסים פעם ראשונה לעבודה בדיוק בתקופת שחרור או בתקופה כזו או אחרת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, יש לי פתרון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, דקה. אני רוצה לשמוע אותך, אני ביקשתי לשמוע אותך. תן לי, אני אציב את השאלות ואחר כך נשמע גם אותך, ואז הם יענו לנו. אני בא ואומר, אני כן הייתי רוצה שתבדקו אם התחשיב הזה לא מוטה קצת לכיוון מסוים. בגלל שבסוף, בסוף, מנהלים בכירים ואנשי, אנשים שמרוויחים סכומים גדולים שהפרשות המס שלהם הן גבוהות, שסחבו את זה לכיוון ה-25%, את הממוצע שלכם, לדעתי הם מעטים מאוד בזה. באופן יחסי. הערכה שלי. אין לי על זה שום מדע מדויק. אני חושב שהנתונים האלה קיימים אצלכם בצורה כזו או אחרת. רוב הציבור זה הציבור היותר שמוכן להתאמץ קצת יותר כי יש לו הזדמנות להרוויח קצת יותר. זה מתחבר לו גם לאג'נדות פוליטיות או מה. אלה אנשים שפחות, שיותר לוחץ עליהם הכסף מאשר מישהו שמרוויח שכר בכירים, שלא מתאים לו גם, לא סמנכ"לים ולא מנהלי אגפים וזה, לבוא ולהתחיל לעבוד עבודת בחירות ולקבל את הנדבה הזאת מכמה מפלגות. ולכן אני מבקש, אנחנו לא, אנחנו היום נצבע ונצביע כרגע על הנוסח של החוק עצמו בלי שום שינוי. אנחנו מעלים עוד דברים, ניתן לכם גם להעלות דברים נוספים. אבל אני כן הייתי רוצה חשיבה בעניין הזה. אבל, את התשובה ואת החשיבה מהרגע שהוא יסיים לדבר. כן, ולדימיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני, ממש בקצרה בהקשר הזה. אני קודם כל חושב שההערה של תומר לגבי הבחירות המקדימות, צריך לחשוב עליה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על הפריימריז. גם אני. גם אני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם לכלול או לא לכלול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב ש-30 יום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי בדרך כלל זה פחות מ-60 יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וצריך לתת על זה את הדעת. לגבי מס הכנסה או מס מיוחד. העובדים במדינת ישראל משלמים מס הכנסה לפי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רק מפחד בקטע של הפריימריז, שגם אתה וגם אני מסכימים על זה, כי אנחנו במפלגות שאין בהן פריימריז. אז יכול להיות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז זה לא כל-כך פייר, צריך ללמוד גם את האחרים. אבל לפחות אמרת את דעתך, זה בסדר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> העובדים במדינת ישראל משלמים מס הכנסה לפי מדרגות. זה מתחיל מעשרה אחוז ומסתיים ב-47, ובמקרה של מס עשירים זה מגיע גם לחמישים אחוז. כדי להגיע לממוצע של 25 אחוז אנחנו מדברים על סכומים יחסית גבוהים. אני, שוב, אין לי את התשובה כרגע, אבל אני מניח שזה לא 10,000 שקל בחודש אלא הרבה יותר. 20,000, אפילו לדעתי לכיוון 30,000. עכשיו, אנחנו מדברים על התקרה של 18,000 - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא ריאלי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים על תקרה של 18,000 ב-60 יום. כלומר, 9,000 בחודש. בואו ניקח 9,000 שקל, אנחנו נכפיל את זה ב-12, כן? אנחנו נגיע ל-108,000 שקל. בואו נבדוק מה רמת המס הממוצעת של עובד רגיל שמשלם על 100 או 110 אלף שקל בשנה. אני מניח שאנחנו נגיע לסביבות של 15 אחוז, ואפילו פחות. עכשיו, זה יכול להיות פתרון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שומע. ברור שכיוונתי לדעת של רואי חשבונות מדופלמים. אוקיי, אנחנו נשמע אתכם, אבל לפני שנשמע אתכם על שלל הדברים גם על אלה וגם על מה שאתם רוצים להעלות, כן. מי ביקש? משה. << אורח >> משה שיפמן: << אורח >> משה שיפמן, "יהדות התורה". דבר ראשון, הנושא של 25% זה, בזמנו הטבת המס הייתה הרבה יותר גבוה במדינה. המס היה יותר גבוה. ולכן 25% היה איכשהו אמצע. היום, הטבת המס גם ירדה וגם המדרגות עלו, אז היום 25% התרחק מהאמצע, התרחק מהממוצע. לכן אני חושב שיש לתמוך בהורדה של המיסוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הורדה מסוימת, לא מחיקה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, כן, ברור. ברור. << אורח >> משה שיפמן: << אורח >> עכשיו, לגבי ההגדרות של על איזה עובדים זה חל. רוב מערכות הבחירות, שכתוב פה זה בערך 45 יום לפני ו-15 יום אחרי, זה בסדר. לגבי פריימריז, בדרך כלל פריימריז היא תקופה יותר קצרה, לכן אפשר להחריג אותה, אבל מה שכן, יש פה חוסר הלימה או חוסר איזון עם ה-18,000 שקל. זה יוצא שבן אדם מרוויח על תקופה קצרה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, אתה אומר שיש היגיון בזה, אבל מצד שני זה מתחיל לעשות. << אורח >> משה שיפמן: << אורח >> כן. כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי גם זה בחירות. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> גם היום יש חוסר איזון ב-18,000. << אורח >> משה שיפמן: << אורח >> ולעשות שינויים בסכום - - - << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> היום זה 30 ו-60. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היום זה 30. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היום, ה-18,000 נכון ל-30 יום. << אורח >> משה שיפמן: << אורח >> נכון. בשביל זה, זה חלק מהמטרה של התיקון שלכן התכנסנו פה – לתקן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לתקן את מה? << אורח >> משה שיפמן: << אורח >> את הקטע שעשית 60 יום על 18,000 שקל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נראה לי אפשר לעשות לגבי הפריימריז תקרה אחרת. << אורח >> משה שיפמן: << אורח >> זה לא כדאי, אני חושב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אתם רוצים. << אורח >> משה שיפמן: << אורח >> אני חושב שזה לא כדאי, החילוקים הם יותר מידי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הייתי נכנס לשם. << אורח >> משה שיפמן: << אורח >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בטח לא בשלב עכשיו. אולי זה שווה חשיבה לקראת הבחירות בכנסת שאני מקווה שלא ממשמשות ובאות. << אורח >> משה שיפמן: << אורח >> עכשיו אני רוצה לדבר על בעיה שקיימת בבחירות לרשויות המקומיות דווקא. בבחירות לרשויות מקומיות יש הרבה רשימות שמתמודדות באופן עצמאי. ואז, כשמישהו מתמודד ממפלגה אז למפלגה יש את העוסק שלה, היא מדווחת, כמו כל מעסיק. מי שמתמודד, אם אפשר, לצורך העניין, אם אני מחליט להתמודד לרשות מסוימת או לחברות בזה, אני צריך לפתוח תיק ניכויים, צריך לפתוח כל מיני דברים, כל מיני תיקים כאלה, שאני בן אדם שהוא שכיר, אני צריך, כדי לשלם לפעילים, אני צריך, איך אני יכול לדווח להם. אז המון פעמים מה שהם עושים, לוקחים שוכרים עובדי קבלן, חברות כוח אדם, ומשלמים דרכן את התשלומים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן. << אורח >> משה שיפמן: << אורח >> ואז הם משלמים את זה בשכר רגיל, לא בשכר משכורת. כי עובדי קבלן הם לא נמצאים בשכר המיוחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, ולכן? << אורח >> משה שיפמן: << אורח >> העובדים, לכן אני מציע שלכלול פה עוד בהגדרה של משלם, גם עובדי קבלן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עובדי קבלן שעובדים עבור המפלגה. << אורח >> משה שיפמן: << אורח >> שעובדים עבור, כן, או שחברת שומרים, חברת שמירה, כל מיני עובדים מיוחדים. או סדרנים שהעיריות הולכות לשכור עכשיו, זה דרך חברות כוח אדם. סדרנים של וועדת הבחירות. כל מיני עובדים כאלה שעובדים דרך, הם עובדי בחירות רק הם לא עובדים ישירות, הם עובדים דרך חברות כוח אדם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. מישהו עוד מצד המפלגות רוצה לומר משהו? לא. בבקשה, מי ראשון? רשות המיסים? משרד הפנים? משרד הפנים בכלל על החוק עצמו. << אורח >> אסתר אברג: << אורח >> לא כל-כך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, דעתכם עליו כממשלה. << אורח >> קורל יוסף: << אורח >> אין לנו התנגדות להצעת החוק. קורל יוסף ממשרד הפנים, הלשכה המשפטית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> קורל יוסף: << אורח >> אנחנו תומכים בהשוואה בין הבחירות לשלטון המרכזי לבחירות בשלטון המרכזי, לכן הצעת החוק בנוסחה הנוכחי, אין לנו התנגדות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם לגבי בחירות מיוחדות? << אורח >> קורל יוסף: << אורח >> כל השוואה לבחירות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל זה לא אותו דבר. << אורח >> משה שיפמן: << אורח >> למה? למה בחירות מיוחדות זה לא אותו דבר? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כי יש, בחירות מיוחדות לעיתים נערכות לתקופה הרבה יותר קצרה. << אורח >> משה שיפמן: << אורח >> 45 יום לפני הבחירות, אגב, רק, יש לך, אין לך 45 יום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, זה נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מערכת בחירות זה מערכת בחירות. יש לך את ה-45 יום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, לא. הוא צודק, הוא צודק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ו-15 יום אחר כך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צודק, צודק, צודק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כרגיל הוא צודק, מה לעשות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תמיד הוא צודק. << אורח >> משה שיפמן: << אורח >> לא, לא. שימשיך כך. כן, אוקיי, משרד הפנים תודה רבה. רשות המיסים. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> כן, אז רשות המיסים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על הכל. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> בדיוק. אז אענה לשלושה דברים שאני רשמתי לי. תקנו אותי אם צריך עוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את יכולה גם להגיד דברים שלא שאלו אותך, זה בסדר. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> נקודה ראשונה לגבי שיעור המס. אנחנו מבינים שהוועדה רוצה שנבחן, זה לא היה במסגרת הצעת החוק אלא במסגרת הדיון שעלה כרגע, רוצים שנבחן את שיעור המס המיוחד שקבוע בחוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> אז אנחנו, כמובן שיש לזה משמעויות רחבות, משמעויות תקציביות כאלה ואחרות. אנחנו נעשה את הבחינה לפי הבקשה של הוועדה ואנחנו נחזור עם תשובות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק תגיד לה לוח זמנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, רק קחו בחשבון שזה צריך להיות בשבוע הקרוב, בימים הקרובים. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד הדיון של השנייה והשלישית. אנחנו כרגע לא משנים את הנוסח, אוקיי. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> כן, דבר נוסף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל חשוב לי שיבוא לידי ביטוי הרציונל. זאת אומרת, אם הרציונל, אני מבין שיש גם בעיה תקציבית, את זה אני גם מבין. קודם כל, בואו ניגע באמת, אחר כך נראה במה אנחנו נוגעים בזה. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> כן, זה כמובן לא יושב רק על העניין התקציבי. כמו שאמרתי בהתחלה, זה משקף איזשהו חישוב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז על זה, על השיקוף הזה אני רוצה את העבודה שלכם. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כולל הביטוח הלאומי, זה חשוב. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> אז אנחנו ניתן תשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. יכול להיות שיש פה איזשהו רעיון שגם יכול לפתור את הבעיה הזאת בתוך זה. אבל בואי נראה, אוקיי, לגבי הביטוח הלאומי. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> אפשר להמשיך? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, רק קחו בחשבון שיכול להיות שלוח הזמנים יתקצר בגלל אילוצי זמן של, לוח הזמנים לא של הישיבה עכשיו אלא של התשובות שתצטרכו לתת. אז תצטרכו להיכנס לעבודת חירום, מה שנקרא. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, ממש ימים ספורים, אולי אפילו בודדים. הלאה. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> דבר נוסף שרצינו להתייחס אליו שזה לגבי הנוסח המקורי של ההצעה, בלי קשר לשיעור המס שהתכוונתם שאנחנו נבחן. אנחנו מבקשים שההצעה הזאת תהיה, תיחקק, בגלל השינוי שנעשה, היא תיחקק דווקא כהוראת שעה. זאת אומרת, היא תתחיל כהוראת שעה ולא כהוראה קבועה. כמו שנעשה לגבי, השינוי שנעשה בבחירות הכלליות לכנסת, שהתחיל כהוראת שעה ורק לאחר מכן הוחלט כהוראת קבע. אנחנו רוצים לבדוק את ההשלכות של הדבר הזה, של ההגדלה של התקופה. אני מתייחסת רק לזה. יש איזשהו חשש מסוים מניצול לרעה, אפשרות של חשיפה בעניין הזה דווקא בהקשר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל החלטתם גם לבחון את זה במה שקורה בכנסת, בטח יש לכם מסקנות. כי בכנסת זה כבר - - - << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> אז זה חדש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה זה חדש? רק בבחירות האחרונות? << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> למיטב ידיעתי זה התחיל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה מערכות בחירות היו כאלה? דין. עם ה-60 יום. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני חושב ששלוש. אני לא בטוח במאה אחוז, אני אבדוק את זה. זה עלה פעמיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, זה עלה ל-45. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כן, ואז עלה ל-60. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואחר כך עלה ל-60. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> ואז נחקק כקבע. וגם לא מדובר באותה, זאת אומרת כאן מדובר על משהו רחב הרבה יותר, כי אנחנו מדברים על כל סוגי הבחירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הכל מפוזר. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> בדיוק, מפוזר ומבוזר, על כל המשמעות של זה. כי מדובר בבחירות לרשויות המקומיות, שזה משהו אחר מהבחירות לכנסת. ולכן יש לזה משמעות אחרת. ולכן אנחנו מבקשים שזה יגיע, ייחקק כהוראת שעה., שזה יחול כמובן על הבחירות הקרובות, ולא כהוראה קבועה מהסיבות שעכשיו אמרתי. ולהבין בעצם את הנחיצות של העניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו דרישה, בקשה של מי? של רשות המיסים. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> של רשות המיסים, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> והדבר הנוסף שרציתי להתייחס, לגבי מה שאמר משה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> לגבי הנקודה הזאת של הבקשה לגבי חברות כוח אדם והדבר הזה. אז צריך להבין שבעצם כשמי שמקבל את התשלום זה חברת כוח אדם או חברה קבלנית כזאת או אחרת, הסיבה שזה לא נמצא במס המיוחד היא שזו חברה שזה מהלך העסקים הרגיל שלה והיא נועדה להיות מחוץ להסדר המיוחד. זה הוראה קטגורית של החוק. זאת אומרת, מי שמקבל את התשלום במהלך העסקים הרגיל, משלח היד הרגיל שלו, הוא מחוץ לחוק. כי החוק מייעד את עצמו, את ההוראה המיוחדת הזאת, לטובת אלה הנקודתיים שעובדים "אד-הוק" במהלך הבחירות, ביום הבחירות או קצת לפני או קצת אחרי, ולא מי שזה מהלך העסקים הרגיל שלו. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון, אבל צריך לזכור, אחד שיש גם דברים חריגים שכבר נקבעו בחוק. למשל שירותי הובלה, שגם אם זה מהלך עבודתו הרגיל, המס המיוחד אמור לחול. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> לא. ובלבד שלא ניתנה במהלך עסקו. זה חל על הכל. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אם מסתכלים על הפרוטוקולים הכוונה הייתה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אז אולי אפשר ללכת על כיוון של עובדי קבלן אבל בהגדרות של למשל, שירותי אבטחה. כמו שיש הובלה - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> כן שירותי הובלה, מחשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לקחת כמה דברים שהם. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> אין החרגות. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני לא מכירה החרגות של שירותי הובלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, שירותי הובלה לא. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> לא מוחרג. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם זה במהלך עסקו הרגיל בוודאי שזה לא נכלל. << אורח >> קריאה: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל כרגע כן נכלל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. זה לא נכלל. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> זה לא נכלל. הסיפא חלה על כל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בטח שזה לא נכלל. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זו הייתה הכוונה. הכוונה הייתה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הכוונה לא באה לידי ביטוי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עזוב את הכוונה, אני שואל מה קורה בפועל. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בפועל זה לא נכלל. אמרתי שזו הייתה הכוונה, אני מצטער אם לא הייתי מספיק ברור. היום כל מי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כוונה טובה לצרף למעשה זה רק הקדוש ברוך הוא יכול. כן. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בעיון בפרוטוקול מישיבת הכספים מ-1996, הכוונה הייתה שגם חברות הובלה, שהנהגים כמובן הם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש בזה היגיון גדול. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> העובדים שלהם, ישלמו את המס המופחת, אפילו אם זה בזה. איכשהו בנוסח צריך לזכור שזה בא מהצעת חוק פרטית שנדונה מאוד-מאוד מהר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערת הזהרה מה שנקרא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, בדיוק. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> בסוף יש היום בשוק הרבה מאוד בעלי תפקידים שנשכרים באמצעות חברות. הדוגמא המרכזית שניתנה מקודם על ידי מר שיפמן היא שירותי אבטחה. זה לא העיסוק הקבוע שלך להיות שומר, אבל אתה בא להיות שומר בבחירות או סדרן בבחירות, לתקופה מאוד-מאוד קצרה. מעסיקים אותך בדרך כלל באמצעות חברה, לא ישירות, בגלל רישיון נשק וכו', וכתוצאה מכך אתה לא נהנה מהמס המופחת, למרות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדרך כלל זה גם תקופה מאוד קצרה. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ובמקרה שלו זה לא מס מופחת, בדרך כלל זה מס מוגדל. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> תלוי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> במקרים רבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אני, אצלנו ראינו דברים אחרים. אותו דבר עובדי מחשוב זוטרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> קלדנות, תמיכה. באים לזמן מאוד-מאוד קצר, שזה לא יסוכם הקבוע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 20,000 שקל בחודש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם לא מרוויחים 20,000 שקל בחודש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי? העובדים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, השאלה אבל מה - - - << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> הם מרוויחים 18,000 שקל בחודשיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אבל באופן כללי הם לא מרוויחים 20,000 שקל בחודש ששיעור המס שלהם לשיעור הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת אומרת, הם בדרך כלל נפגעים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אתה אומר שהם ייפגעו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בדרך כלל, כן. ברור שיהיו מקרים שלא. אבל כשמעסיקים עובד מדינה בכיר כקצין בטחון של ועדת הבחירות המרכזית, אז יש מצב שהוא ייפגע. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> אז זה לא חל על מי שעובד בתקופה הקבועה לכל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, סתם. בתקופה הזאת. נתתי דוגמא. << אורח >> דין ליבנה: << אורח >> זה חל רק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה, יש פה בעיה איך אתה מגדר את העניין, וזה בדיוק מה שאמרו ברשות המיסים. כי בדרך כלל, זה כאילו חברה שביום-יום עובדת לדברים אחרים, ואז לבוא ולהתאים את זה לכאן זו קצת הבעיה שלהם. שיכול להיות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בואו נאמר כך. בדרך כלל עובדי קבלן מהסוג הזה שאנחנו מדברים עליהם כאן הם עובדים שלא משתכרים בסכומים גבוהים, זאת אומרת ששיעור המס של 25% דווקא פוגע בהם. ברוב המקרים. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> הרעיון הוא שזה מחוץ לעיסוק הרגיל גם שלהם. זאת אומרת, מי שנשכר על ידי חברת כוח אדם הוא פשוט נשכר על ידי חברת כוח אדם ועושה את מה שהיא מבקשת. אבל חברת כוח אדם, זה העיסוק הרגיל שלה, אז אין כאן גם היגיון להכניס את השיעור המוטב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. מה עוד? << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> זהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זהו. << אורח >> אפרת ריץ': << אורח >> זה מבחינתנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד מישהו? אחרייך מי נמצא? משרדי ממשלה, יש פה עוד מישהו? << אורח >> גדליה הבר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> גדליה הבר: << אורח >> גדליה הבר, לשכה משפטית משרד העבודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> גדליה הבר: << אורח >> רציתי רק להעיר שהשינויים המוצעים בנוסח הם לא נדונו בוועדת שרים לענייני חקיקה, שקיבל את אישורה של וועדת שרים, אז נבקש לבחון את זה ככל שיוכנסו שינויים כמו שמוצע לגבי עובדי קבלן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, עכשיו, עכשיו ההודעה שלך היא מצוינת. היא הודעה שמתאימה למזכירות הממשלה, ובאמצעות גם מישהו מעובדי הזה. אני הייתי רוצה בתור עבודה ורווחה, או עבודה... << אורח >> גדליה הבר: << אורח >> עבודה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כלכלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עבודה, כלכלה, עבודה. << אורח >> גדליה הבר: << אורח >> רק עבודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש לך הערות שבגינן אחר כך אתה מסתתר מאחורי העניין הזה, אנחנו רגילים בוועדה לתת יד חופשית לדברים, אם זה בעיות או דברים שצריך לתקן אותם. אנחנו, לא תמיד כל חוק אצלנו בא ויוצא אותו דבר. ולכן, אנחנו מעלים את הנקודות הללו ואנחנו מבקשים את התייחסות הממשלה לשמוע. ההתייחסות הזאת שלך היא מטעם מזכירות הממשלה. עכשיו אני שואל אותך בתור אחד שאחראי על תחום מה? מה תפקידו בכוח? << אורח >> גדליה הבר: << אורח >> אני בצוות דיני עבודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בצוות דיני עבודה. אם אתה, כמשרד העבודה, חושב שההצעות האלה הן נכונות, הן פוגעות בעובד, עזוב רגע הסתכלות של החלטת ממשלה, אנחנו יודעים איפה אנחנו יושבים. אלא אם כן גם אין לך מה לומר בעניין הזה. << אורח >> גדליה הבר: << אורח >> לא, מבחינה מקצועית יש לנו, אנחנו מצטרפים להערה של אפרת שייתכן ותהיה בזה פגיעה בשכר עובדי קבלן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמה? אה, אתה מדבר על הקטע של - - - << אורח >> גדליה הבר: << אורח >> אם כוללים את עובדי הקבלן תחת התיקון המוצע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם כוללים עובדי קבלן. עכשיו לגבי הדברים האחרים שעלו פה, על המיסוי, האם אתה חושב? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שיעור המס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שיעור המס. << אורח >> גדליה הבר: << אורח >> את זה אנחנו צריכים לבחון. אין לי תשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יפה, אז עכשיו זה נשמע יותר טוב. עכשיו אתה יכול להגיד שזה וזה, אתה יודע, יש את, אני אוהב שאנשים באים לפה ונותנים יד לדמיונם הטוב, המטיב, לא הלא מטיב. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חשיבה חיובית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ובחשיבה חיובית עסקינן, הנה זה אחמד טיבי כאן בבקשה. רשות הדיבור לאדוני. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, אני מסתפק במה שאמרת במשפט האחרון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז זהו? אחמד? מה ככה לקח לך לנהל את ועדת הכספים, שעה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לקח לי שעתיים ועדת כספים לנהל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תראה איך גפני עושה את זה 24/6. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה גפני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נו, מה לעשות. טוב, אני חושב שהעלינו את כל הנקודות. אני כן מבקש שנסכם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנסכם את הנקודות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, תסכם, ברוח - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז עלה לנו, הנושאים שעלו מעבר להצעת החוק המונחת בפניכם, שתכף נקריא אותה, עלו הנקודות הבאות: צמצום התקופה לגבי בחירות מקדימות – פריימריז. השאלה אם אתם רוצים לעשות את זה כבר עכשיו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא צמצום, אי הרחבתם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אי הרחבתה, אכן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אחר לגמרי, היועץ המשפטי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אכן, אכן, אכן. אכן, אתה צודק אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתם רוצים לעשות את זה כבר או לחכות עם זה לקריאה השנייה והשלישית? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נחכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נחכה, כל השינויים אני רוצה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> טוב, סבבה. אז אנחנו נקריא, נדבר רק על השינויים שלא מופיעים בנוסח כרגע. אז אחד זה הנושא הזה. שתיים זה שיעור המס, תחשיב של שעור המס וההנחות שבבסיסו כדי לבדוק אם יש מקום לשנות אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא חווינו דעה עדיין בעניין הזה מבחינה מספרית, אבל זה תלוי מאוד - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בתחשיב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בתחשיב, כדי שנשמע פחות או יותר לאן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנושא השלישי שעלה זה הנושא של הביטוח הלאומי שאנחנו צריכים לקבל תשובות לגביו. הנושא הרביעי זה הנושא של עובדי הקבלן שדובר פה. השאלה אם אתם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תשובות לביטוח לאומי קיבלנו בחלקן, רק אולי גם אפשר לקבל איזשהו רעיון שמשתלב גם עם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הפחתת שיעור המס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עם הפחתת שיעור המס אולי. זאת אומרת, אולי הסטה של אחוז מסוים ממנו בצורה כזו או אחרת שגם תפתור את הבעיה הזאת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, ונושא הוראת השעה, שרשות המיסים ביקשה שזאת תהיה הוראת שעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בקשה של רשות המיסים שזה יהיה הוראת שעה. משהו שכחנו? לא. אם ככה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נקריא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נקריא. בבקשה, גלעד. << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון – הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג–2023 תיקון סעיף 1 1. בחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו–1996‏, בסעיף 1 – (1) לפני ההגדרה "תקופת הבחירות" יבוא: ""יום הבחירות" – כל אחד מאלה: (1) היום שבו נערכות בחירות מקדימות כהגדרתן בסעיף 28א לחוק המפלגות, התשנ"ב–1992 (להלן – חוק המפלגות); (2) יום הבחירות לכנסת; (3) היום שבו נערכות בחירות למועצה של רשות מקומית לפי סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965 (להלן – חוק הרשויות המקומיות (בחירות)), ולראש רשות מקומית לפי סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה–1975 (להלן – חוק הבחירה הישירה); (4) היום שבו נערכות בחירות למועצה של רשות מקומית או לראש רשות מקומית, שאינו היום האמור בסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), ובסעיף 3 לחוק הבחירה הישירה; (5) היום שבו נערכות בחירות למועצה של מועצה אזורית לפי סעיף 3 לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד–1994 (להלן – חוק מועד בחירות כלליות), ולראש מועצה אזורית לפי סעיף 3 לחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח–1988 (להלן – חוק בחירת ראש מועצה אזורית); (6) היום שבו נערכות בחירות למועצה של מועצה אזורית, לראש מועצה אזורית או לוועד מקומי של יישוב, שאינו היום האמור בסעיף 3 לחוק מועד בחירות כלליות ובסעיף 3 לחוק בחירת ראש מועצה אזורית;" (2) במקום ההגדרה "תקופת הבחירות" יבוא: ""תקופת הבחירות" – תקופה של 60 ימים המסתיימת ביום ה־14 שלאחר יום הבחירות;" << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אז אם ככה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רגע, עוד לא סיימנו. סיימת? << אורח >> גלעד קרן: << אורח >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז שוב אני בא ואומר, הנקודות שהעלינו, אנחנו נדון בהן בישיבה הבאה שיכולה להיות קרובה בשלושה ימים, משהו כזה. מתוכנן לכיוון יום רביעי. אז אני מבקש באמת לעשות את שיעורי הבית. אם יש לכם איזשהו פתרון גם לעובדי קבלן בתחומים מסוימים אני אשמח לשמוע, אם יש. אני מבין את המורכבות ואת הבעייתיות, אבל אני אומר בכל זאת אולי אם יהיה איזשהו פתרון, ואולי נחשוב על זה בעתיד. בכל מקרה, אם ככה, אז אני אעלה להצבעה לקריאה ראשונה את הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת הבחירות (תיקון – הארכת תקופת הבחירות), התשפ"ג, פ/3671/25, של חברי הכנסת יעקב אשר, דוד ביטן וקבוצת חברי כנסת נוספת. מי בעד? ירים את ידו. אין מתנגדים. מי נגד? אין מתנגדים. הצבעה בעד – 1 נגד – 0 נמנעים – 0 אושר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם ככה הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה וזה עולה למליאה להצבעה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:58. << סיום >>