פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת הפנים והגנת הסביבה
11/07/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 104
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ב בתמוז התשפ"ג (11 ביולי 2023), שעה 13:45


סדר היום:
 << הצח >> 1. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - דחיית תשלום היטל השבחה אגב גירושין), התשפ"ג-2023
של חה"כ מירב בן ארי << הצח >> 
 << הצח >> 2. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - דחיית תשלום היטל השבחה אגב גירושין), התשפ"ג-2022
של חה"כ יוסף טייב, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ אוריאל בוסו << הצח >> 


נכחו:
חבר הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר

חברי הכנסת:
מירב בן ארי
יוסף טייב


מוזמנים: 
	בני ארביב
	–
	עו"ד, סגן יו"ר מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים

	שי אהרונוביץ
	–
	ממונה מסמ"ק, רשות המיסים, משרד האוצר

	יגאל גוטשל
	–
	אגף תקציבים, משרד האוצר

	רודין נפסון
	–
	רשות המיסים, משרד האוצר

	רואי זרנצקי
	–
	מנהל תחום בכיר, רשות המיסים, משרד האוצר

	תום פישר
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	הילה יופה
	–
	עו"ד, ממונה ארצית, יחידות סיוע, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

	אילן טייכמן
	–
	מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני, משרד הבינוי והשיכון

	אנדרי בלאוסוב
	–
	רע"ן הנדסה, פיקוד העורף

	גלעד אלון
	–
	יועץ לראש מטה התכנון הלאומי

	מתן רוזנברגר
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, מינהל התכנון

	מירה סולומון
	–
	מרכז השלטון המקומי

	עמיחי דרורי
	–
	מנהל תחום תשתיות ופיתוח, היחידה הכלכלית, מרכז השלטון המקומי



ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר
רעות בינג

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הצח >> 1. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - דחיית תשלום היטל השבחה אגב גירושין), התשפ"ג-2023
של חה"כ מירב בן ארי << הצח >>
<< הצח >> 2. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - דחיית תשלום היטל השבחה אגב גירושין), התשפ"ג-2022
של חה"כ יוסף טייב, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ אוריאל בוסו << הצח >>



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני פותח את הישיבה של הוועדה. על סדר היום 1. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - דחיית תשלום היטל השבחה אגב גירושין), התשפ"ג- 2023 של חה"כ מירב בן ארי. 2. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - דחיית תשלום היטל השבחה אגב גירושין), התשפ"ג-2022 של חה"כ יוסף טייב, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ אוריאל בוסו.

בבקשה, חברת הכנסת מירב בן ארי תציג לנו את החוק, ולאחריה חבר הכנסת יוסי טייב.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה אדוני היושב-ראש. תודה על הדיון הזה. תודה, יוסי. אנחנו נעשה את החוק הזה ביחד, אני מקווה כמה שיותר מהר כי זה חוק טוב.

אני אגיד בקצרה את ההיסטוריה של החוק. בעצם עד 2017 ועדות ערר לתכנון ובניה לא הכריעו האם יש לשלם היטל מס אגב גירושין. ב-2017 הייתה פסיקה שיישרה את הקו ואמרה, העברה אגב גירושין תיחשב כמימוש זכויות, אבל תקים חבות בתשלום היטל השבחה, בעצם הפוך ממה שאנחנו מביאים היום, ולמה? כי בעצם בתוך פסק הדין, פסק הדין זה רחל כהן נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בטח מכירים, נותני פסק הדין, עו"ד עמית אופק וחברי הוועדה אמרו, וחשוב לזכור את זה, שיש קשיים למשל נוכח העובדה כי על פי רוב לא מדובר בנקודת הזמן שבו הרווח, בעצם אין עסקת מכירה. דיברו גם על הבחינה האנושית, גם יוסי דיבר על זה במליאה, שחיוב בהיטל השבחה שמממשים במסגרת גירושין הוא קשה מאוד כי גם ככה הם מצויים בהליכי גירושין שזה גם ככה קושי אנושי, קשיים כלכליים, להטיל עליהם עוד מס, וגם מבחינה מקצועית לא ברור מדוע החרגה שכל כך ברורה, של העברת זכויות אגב גירושין ממס שבח, אינה עסקה, והיטל השבחה כן עסקה. זאת אומרת, יש לנו כאן גם מן הדין וגם מן הצדק לפעול לביטול ההיתר.

אני רוצה לומר שהתקשרו אליי, אני מניחה שגם אליך. אצל יוסי כבר דיבר על מקרה, אבל התקשרו אליי, ושלושה מקרים לפחות שנמצאים עכשיו פתוחים בעררים. ככל שנמהר לקבל את ההחלטה וכמובן בתמיכה של הממשלה, נוכל להקל על זוגות שכבר נמצאים. כמובן מה שתגידו מהייעוץ המשפטי. רציתי לשאול אתכם האם ההחלטה שלנו, הפסיקה תחול גם על אותם זוגות? כי זה מה שאנחנו רוצים, כמובן עם הפנים קדימה אבל גם לעזור לאותם שלושה עררים שנמצאים עכשיו בוועדות מקומיות ומחכים לסעד הזה שלנו. צריך לזכור, אין כאן הליך של מכירה. יש כאן גירושין. זה הליך שנשאר בתוך המשפחה. אם במס שבח הצליחו, אין סיבה שלא יהיה בהיטל השבחה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זה לא רק סתם הליך של גירושין, זה בעצם חלוקת הרכוש. חלוקת הרכוש היא באה להסדיר את ההליך הקשה של גירושין שגם ככה הוא קשה, אז לבוא היום וגם לנקב איזה כרטיסייה ולקחת על זה כסף אין הצדקה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

נכון, אדוני. זהו, סיימתי, תודה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

טוב, עכשיו אני אבקש מחבר הכנסת טייב, אבל התחלת להגיד את ההיסטוריה של החוק, אז אם אני זוכר היטב, ההיסטוריה של החוק התחילה בהצעת חוק של חבר הכנסת משה אבוטבול שהיום הוא סגן שר והוא לא יכול להגיש. לנעליו הגדולות נכנס חברנו יוסי טייב. בבקשה.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

טוב, לקחת לי את פתיחת הנאום, אבל כן אני רוצה להודות לסגן שר החקלאות חבר הכנסת משה אבוטבול. אני זכיתי באמת לקבל את החוק הזה בירושה, איך שאומרים, ואני אשתדל להשתמש בירושה בצורה הטובה ביותר. 

כפי שאמרת והסברת את זה בצורה טובה ביותר, אין סיבה שיהיה הבדל בין מס רכישה על היטלי השבחה. אין באמת פה איזושהי עסקה אמיתית. יש בסך הכול העברת זכויות. בעקבות אותו חוק שקיבלתי בירושה, קיבלתי גם מספר פניות, ביניהן עולה מצרפת שלצערנו מתגרשת, וחלק מהאפשרות שלה לקנות את הדירה היה עם סכום מוגבל ומשכנתא שהיא לקחה כדי לקנות את הזכויות של בעלה באותו נכס, שאגב, הילדים חיים איתה תחת אותה קורת גג. 

בעקבות אותו היטל השבחה שהוועדה המקומית מבקשת להטיל עליה, היא בעצם עכשיו מסתפקת האם לרכוש את אותם חלקים או פשוט לוותר על זה ולעבור לשכירות או לעבור לדירה יותר קטנה, דבר שפוגע בצורה ישירה גם בילדים שגרים איתה תחת אותה קורת גג. אני חושב שמן הראוי לתקן את העוול הזה כמה שיותר מהר, וכפי שאמרה חברת הכנסת מירב בן ארי, אני פונה גם לייעוץ המשפטי לבדוק האם כשהחוק ייכנס ותחולתו של החוק ייכנס לתוקף, האם אותם תיקים שנמצאים כרגע בערר, יוכלו לחול עליהם בצורה כזו או אחרת בצורה רטרואקטיבית? תודה רבה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

זו השאלה שהכי מעניינת אותי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כן, כן, אבל בואי לא נהפוך את זה לשאלה, כי אחר כך - - - 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נקבע את העיקרון קודם.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

ברור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

היועץ המשפטי יתייחס לכל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לפני שאנחנו נכנסים לגוף העניין, אני מציע לוועדה קודם כל למזג את שתי הצעות החוק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

נכון.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

נכון, להצביע על המיזוג. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אוקיי. אם ככה, אני מעלה להצבעה את מיזוג שתי הצעות החוק שהקראתי קודם. מי בעד המיזוג, ירים את ידו? מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים. 

הצבעה

אושר

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

המיזוג אושר. 

אנחנו נפתח את הדיון עכשיו והיועץ המשפטי יסכם את זה אחר כך אחרי שנשמע את כל - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אולי להיפך. אני רוצה להתחיל במשהו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בבקשה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה חשוב כי אני רוצה שתתייחסו. 

הצעת החוק כפי שהוגשה על ידי המציעים מתייחסת למצב של גירושין. כפי שאנחנו יודעים, מצבים של פירוד בין בני זוג הם לאו דווקא מצבים של גירושין. יש מצבים של ביטול נישואין שלא היו תקפים מלכתחילה, זה לא נחשב גירושין מבחינה הלכתית, ויש מצבים נוספים שבהם יש התרת נישואין בין מי שאינם יהודים, לא נחשב כגירושין. זה לפי דין דתי אחר. יש גם מוסד שנכנס בשנים האחרונות לדין והוא פסק דין לחלוקת רכוש עוד בטרם ההליך הדתי מסתיים, הליך הגירושין הפורמלי, כאשר יש קרע בין בני הזוג שהוא קרע מתמשך ויש פסק דין לחלוקת רכוש גם עוד בטרם הושלם הליך הפרידה הפורמלי, לכן בנוסח שהנחנו בפניכם, על דעת המציע, אני מצטער, חבר הכנסת טייב שלא תיאמתי את זה גם איתך, חשבתי שזה מספיק לתאם עם חברת הכנסת בן ארי - - - 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

תאמת איתה, תאמת איתי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כך הנחתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא בכל נושא.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

בנושא הזה.

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

בוא נעשה בוועדת הפנים. ועדת חוקה, אני לא יודע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מה שתחת חסותנו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מכל מקום, ההצעה שהונחה בפניכם מטעמנו מתייחסת לכל המצבים האלה שבהם בעצם רואים את העניין כמקביל לגירושין, זאת אומרת הליך שהוא באמת הליך של פירוד שמתקיימים בו תנאים מאוד ברורים שנקבעו בחוק יחסי ממון בין בני זוג, איך מכירים בהליך הזה כהליך פירוד, ושיש פסק דין כמובן לחלוקת רכוש. 

ההצעה שמונחת בפניכם מתייחסת לכל מקרי הפירוד שהחוק מכיר בהם כמקרים שבהם נעשית חלוקת רכוש.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

יש לזה הגדרה, נכון?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן, זה מופיע בנוסח שמופיע בפניכם ותיכף אנחנו נעשה הקראה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זה גם הגדרה שמקובלת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אנחנו הלכנו אחרי החוק שמתייחס לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג, וחוק יחסי ממון כמובן. חוק יחסי ממון שמדבר על איזון המשאבים בין בני זוג שנפרדים, הוא הבסיס שקובע את המקרים שבהם ניתן לקבל פסק דין לחלוקת רכוש. אמרנו שבכל המצבים האלה שמצבם כמו גירושין, מתייחסים לזה כאילו מדובר בגירושין לצורך העניין.

גם בדקנו ברשות המיסים שבחוק מס שבח באמת מדברים רק על גירושין באופן פורמלי, אבל ההנחיה המקצועית של רשות המיסים לעניין מס שבח ומס רכישה היא להתייחס גם לשאר המצבים של פירוד בין בני זוג כאילו היו גירושין, אבל מכיוון שברשויות מקומיות אין לנו גוף מנחה שיכול להגיד שזאת הפרשנות המוסמכת של החוק, אנחנו מציעים לכתוב את זה במפורש בנוסח הצעת החוק, את כל המקרים הללו. 

מה שאני מציע, שלפני שנפתח לדיון, אנחנו נקריא את הנוסח של ההצעה ונשמע את ההתייחסות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כן, נעשה את ההקראה ואחר כך להתייחסות משרדי הממשלה.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – דחיית תשלום היטל השבחה אגב פירוד), התשפ"ג-2023

תיקון התוספת
השלישית		1. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, בתוספת השלישית, בסעיף 1				(א) בפסקה (3) להגדרה "מימוש זכויות" - 

(1) אחרי "ללא תמורה מאדם לקרובו" יבוא "או העברת זכויות הנעשית על פי פסד דין לחלוקת זכויות במקרקעין אגב פירוד, בין אם היא העברה בין בני הזוג ובין אם היא העברה מהם לילדיהם".
 
(2) אחרי "כהגדרתו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961" יבוא: "בפסקה זו – 

(1) "פירוד" – אחד מאלה: 
(1) התרת נישואין כהגדרתה בסעיף 2(ד) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973;

(2) קביעת הסדר איזון משאבים בידי בית משפט או בית הדין על פי בקשה לפי סעיף 5א לחוק יחסי ממון, או קביעת הסדר אחר בידי בית המשפט או בית הדין לחלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדו ובכלל זה לחלוקת זכויות במקרקעין ביניהם;

(2) "פסק דין לחלוקת זכויות במקרקעין" – פסק דין שנקבעה בו, בין השאר, חלוקה של זכויות במקרקעין בין בני זוג בשל פירוד."

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אוקיי, אז כפי שאמרתי, זה מכסה את כל המצבים שחוק יחסי ממון מכיר בהם בפסק דין לחלוקת רכוש, ולכן אנחנו הולכים אחר הדין הכללי בעניין הזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

טוב, נתחיל. משרד המשפטים. 

 << אורח >> תום פישר: << אורח >> 

קודם כל אני אגיד שהממשלה כפי שהתקבל בוועדת שרים לחקיקה, תומכת בהצעת החוק, אז כמובן שאנחנו תומכים. יש לנו רק כמה הערות לנוסח, לפחות לי. יכול להיות שיהיו בהמשך עוד, אבל בהגדרה של "פסק דין לחלוקת זכויות במקרקעין" - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

חבל שלא עשיתם את התאום הזה עוד קודם, אז היינו חוסכים אולי - - - 

 << אורח >> תום פישר: << אורח >> 

ניסינו. ברגע שמתחילים לתקן אז נוצרים מורכבויות נוספות. בהגדרה של "פסק דין לחלוקת זכויות במקרקעין", בסופו כתוב "בשל פירוד". אם עושים את הפעולה של העתק-הדבק לתוך הפסקה עצמה, אז יהיה כתוב: חלוקה של זכויות במקרקעין בין בני זוג בשל פירוד אגב פירוד, לכן צריך לחדד פה את הדבר הזה, גם המילים "אגב" ו"בשל". לדעתי עדיף "אגב". צריך או להוריד את זה מהרישה של הסעיף או להוריד את זה מההגדרה, וגם אם עושים את הפעולה של העתק-הדבק של פסקה 2 להגדרה "פירוד" לתוך המונח "פירוד", גם אז יוצא סתירה פנימית בתוך הסעיף, כי יש פעמיים התייחסות לפסק דין שניתן, אז צריך לעשות איזשהו הבהרה בנושא.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הניסוח הזה לקוח מחוק חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג, המבנה של הניסוח והכול, אבל בענייני ניסוח אנחנו בהחלט נגיע להסכמות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הוא לא מתווכח על זה, רק הוא אומר, תתאים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

את הניסוח. כן, בסדר גמור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מעבר לכך?

 << אורח >> תום פישר: << אורח >> 

תומכים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

רשות המיסים? משרד האוצר? 


 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

לא. אין - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא רלוונטי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

רק תאשר לנו את העניין של הפרשנות הנוהגת אצלכם לגבי ההוראה שמתייחסת בחוק רק לגירושין. 

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

אצלנו בעצם עד תיקון 55 היה נוסח אחר שדיבר על פסק דין בהליכי גירושין. שינו את זה בתיקון 55 לפסק דין שניתן אגב הליכי גירושין. המשמעות היא שבעצם אנחנו מחילים את זה כשאנחנו רוצים פסק דין שניתן, כל אחד לפי הפרידה שאצלו, לפי מה שנהוג אצלו, אבל בהחלט חייב להיות פסק הדין הזה וכן הליך שבו בעצם יש הפרדה של התא המשפחתי לפי חוק מיסוי מקרקעין.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן, כן, גם אצלנו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אבל השינוי שאתם מציעים כאן הוא בעצם לא בנוסח שלהם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הנוסח שלהם מדבר על גירושין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

למה, מה ההבדל?

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

פסק דין אגב הליכי גירושין זה כאילו אגב הליכי פרידה, אפשר להגיד, אבל כן שבעצם כמו שאנחנו מפרשים את התא המשפחתי, ודיברנו על זה פה בוועדה גם על תא משפחתי, אז שיש בעצם פירוק של התא המשפחתי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מכיוון שרשות המיסים היא רשות אחת, הם פירשו את החוק בהוראות ביצוע של רשות מיסוי מקרקעין, שגירושין זה גם פירוד שהוא לא גירושין אלא פירוד אחר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הבנתי, ופה אין לך את האפשרות לעשות את זה, לכן צריך להכניס את זה בתוך החוק. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אוקיי. מטה התכנון. 

 << אורח >> בני ארביב: << אורח >> 

אין לנו הערות מהותיות. בדיוק מה שדיברתם עכשיו, אני רק אגיד שני דברים. ראשית, כיוון שמדובר כפי שנאמר פה כרגע, בהשוואה לחוק מיסוי מקרקעין למרות השינוי בנוסח ששם נכתב "אגב גירושין" ופה אנחנו מכניסים את ההגדרה "פירוד", אבל במהות אנחנו מבינים שזה השוואה כפי שנאמר פה על ידי נציג רשות המיסים. בפועל זה השוואה למרות ששם המונח הוא "אגב". שוב, לא הבנתי אם זה פסיקה או הנחיה. אם תוכל לחדד את זה, אבל בשורה התחתונה כיוון שמדובר בהשוואה, אנחנו לא מתנגדים להצעת החוק. 

חשוב להגיד, זה מובן מאליו, אבל לא מדובר פה על פטור. זה גם נכון שזה יופיע בסעיף הזה. זה בסך הכול "לא יראו כמימוש" ובמכירה הבאה כמובן שתהיה חבות בהיטל השבחה. זה בסך הכול לא מימוש. זה לא פטור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זה ברור. 

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

גם בחוק מיסוי מקרקעין, דרך אגב, זה לא פטור. זה פשוט לא מכירה. זה לא נכנס בכלל לחוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כן, שם ותפקיד. 

 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> 

גלעד אלון, יועץ לראש מטה התכנון. רק בשביל החידוד למה שהוא אמר. המשמעות היא שבני זוג, אם הם מחליטים לא לשלם בשלב הזה ואז ישלמו חצי-חצי היטל השבחה, אחד מבני הזוג נושא עליו את התשלום של כל היטל ההשבחה במימוש הבא, שזה משהו שהוא צריך לקחת בחשבון שלו, אבל זה משהו שצריך לדעת אותו. 

 << אורח >> מתן רוזנברגר: << אורח >> 

זאת אומרת, במסגרת הייעוץ המשפטי שיקבלו בני הזוג שנפרדים, הם אמורים להבין שאותו אחד שמקבל את הדירה על שמו, הוא יישא בהיטל השבחה מלא לעת המכר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

צריך שזה יהיה ברור. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זאת המשמעות, כן. 

 << אורח >> מתן רוזנברגר: << אורח >> 

חשוב שהציבור יידע את זה. 

 << אורח >> תום פישר: << אורח >> 

מכיוון שבהליכי גירושין זה לא הסכם רגיל, זה לא מכר. יש איזושהי חבילה שכל אחד מוותר על משהו שהוא לא בהכרח ממון בדיל הכולל, לכן אנחנו לא יכולים להגיד שהוא מכר את הזכויות בדירה. יש פה מכירה אבל זה לא מכירה שהתמורה בעדה היא הסכום של הדירה, המלא.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, הוא קיבל את החלק הזה. בסיבוב הבא משלם.

 << אורח >> תום פישר: << אורח >> 

בהליכי הגירושין צריך לקחת בחשבון - - -

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 

כן, על החלק הזה, יושבת עליו - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

יושב עליו כל החבילה. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 

כן.

 << אורח >> תום פישר: << אורח >> 

מה שחשוב לומר פה לפרוטוקול, שבמסגרת הליך הגירושין הצדדים צריכים לקחת בחשבון שבן הזוג שעל שמו תירשם הדירה יצטרך לשאת בחבות היטל השבחה בהמשך. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ככל שקיימת. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

ברור, כי זה יהיה נכס שלו.

 << אורח >> תום פישר: << אורח >> 

צריך לקחת את זה בחשבון במסגרת הליך הגירושין. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לגבי השווי, זה משפיע על השווי כמובן. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

גם זה שקונה את החצי השני לוקח משכנתא שנייה, לפחות ממה שאני מכירה מסיפורים. 

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

דרך אגב, בחוק מיסוי מקרקעין זה מובהר בתוך הסעיף, שבמכירה עתידית יהיה שווי הרכישה המלא שהיה ללא העסקה ביניהם.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא כדאי כי בחוק התכנון והבנייה יש התייחסות גם למקרים אחרים שבהם זה לא נחשב מימוש, כמו ירושה, כמו העברה לקרוב ללא תמורה. לא נעשתה הבהרה כזאת ולעשות הבהרה ספציפית - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אם יהיה הבהרה פה, אז זה ישנה שם ואז נצטרך לתקן גם שם. אנחנו בסוף מושב ואין לי זמן. טוב, בסדר.

 << אורח >> מתן רוזנברגר: << אורח >> 

אני רק אגיד, אנחנו נבדוק את זה בהמשך. אני לא בטוח שצריך תיקון בנוסח החוק בהקשר הזה, אבל בדיוק מה שנאמר פה, שתהיה חבות מלאה לעת מכר של אחד מבני הזוג שקיבל את הדירה, תיתכן שאלה האם הוא החייב בהיטל כי הוא היה בעלים במושה, זאת אומרת בשותפות עם בת זוגו לעת אירוע המס לעת אישור התוכנית, ויכול להיות שהוא יטען שהוא חייב רק במחצית, וצריך לראות אותו כנכנס בנעלי החייב באופן מלא כמו שעשינו לאחרונה לעניין קשיש. אנחנו נבדוק את העניין הזה. יש פה איזושהי מורכבות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אנחנו לא רואים שום מורכבות בעניין הזה. זה בדיוק כמו העברה בין אדם לקרובו. 

 << אורח >> מתן רוזנברגר: << אורח >> 

זה בדיוק ההבדל.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אין שום הבדל. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

מה ההבדל?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

טוב, את הפיין טיונינג הזה אנחנו נשאיר בין השנייה לשלישית, למרות שעמדתו של היועץ המשפטי של הוועדה נאמרה בתקיפות יתר אפילו. אני מרמז לכם פשוט לבדוק את עצמכם. 

מירה סלומון, מרכז שלטון מקומי.

 << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> 

עמיחי דרורי, מרכז שלטון מקומי. אנחנו לא מתנגדים להצעה בנוסח הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אנחנו מברכים אותך על תפקידך. אני לא זוכר כבר אם היית פה אצלנו בתפקיד הזה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

היה. 

 << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> 

היחידה הכלכלית, מנהל את תחום תשתיות ופיתוח. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

תודה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

ואתם מברכים. מה אמרת? 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

שהם לא מתנגדים. 

 << אורח >> עמיחי דרורי: << אורח >> 

לא מתנגדים. לברך זה - - - 


 << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> 

הפולניות לא מאפשרת לברך. לא מתנגדים. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

תברכו, תברכו, לא קרה כלום.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

חכו קצת, זה יעבור לכם. אוקיי. משרד הרווחה. 

 << אורח >> הילה יופה: << אורח >> 

אני מטעם משרד הרווחה, עו"ד הילה יופה. אין לנו הערות.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

פעם עשיתי חוק שאם נגמר לך המבצע, אז 21 יום לפני תקבל הודעת SMS שאומרת, נגמר המבצע, תתקשר. אתה זוכר? תמיד היו מכפילים לנו. ישב נציג של YES. איתן כבל היה יו"ר ועדת כלכלה בכנסת ה-20, ואז הנציג של YES אמר, כן, אנחנו לא מתנגדים, אז איתן אמר לו, תקשיב, גם לך כשייגמר המבצע תקבל SMS, נכון? אפשר גם לברך כי חס וחלילה לא מאחלת, אבל כל אחד יכול - - - . שלא יקרה, בקיצור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

משרד האוצר, אני מבין שגם אתם מברכים. שם ותפקיד. 

 << אורח >> יגאל גוטשל: << אורח >> 

יגאל גוטשל מאגף תקציבים, משרד האוצר. אני מוכן גם לברך.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אנחנו נצטרך לבדוק לקראת הקריאה השנייה והשלישית איך זה משפיע על חוק המטרו כמובן. אם הפטור הזה יהיה גם בחוק המטרו. נצטרך לבדוק זאת. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

טוב, תבדוק את זה היום. 

 << אורח >> תום פישר: << אורח >> 

למיטב זכרוני אין הבחנה בהגדרת מימוש בין חוק המטרו לבין התוספת השלישית.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אם חוק המטרו הולך אחר התוספת השלישית, אז סבבה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בהזדמנות זו אני רוצה גם להעלות נושא נוסף שהוא בעצם, תיכף עו"ד תומר יאמר אותו, אבל למי שזוכר, במסגרת הדיונים בחוק ההסדרים הובהרה ההגדרה ביחד עם פיקוד העורף לגבי הנושא של חדר מחוזק במקום ממ"ד במקומות שאי אפשר לעשות ממ"ד. חדר מחוזק לגבי זה שהמטראז' שלו הוא לא חלק - - - 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

שזה לא נחשב סטייה מתוכנית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כן, סטייה מתוכנית וזה ממילא גם לא שטח עיקרי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זאת אומרת שאפשר לבנות ממ"ד גם אם התוכנית חדר מחוזק כמו ממ"ד. במצב שבו אי אפשר לבנות ממ"ד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כן. זה נוסח בצורה הזאת אבל היה אלמנט אחד שקשור לנושא של היטל השבחה. כמו שבממ"ד אין היטל השבחה, כאן לא ציינו מפורש את הסעיף שזה צריך לחול גם על זה, ועכשיו אני אתן ליועץ המשפטי להסביר את זה בדקה וחצי-שתיים, ואנחנו רוצים להוסיף את זה לתוך נוסח - - - 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אתה עושה עוד סבב של משרדים על הממ"ד שלך?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

למה?

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, כי אני פשוט חייבת ללכת לעוד ועדה. אפשר רק להצביע?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, זה בא ביחד. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אז תקראו לי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

נקרא לך להצבעה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

אני אלך ואחזור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

עו"ד רוזנר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן, אני רק אסביר בקצרה שוב את מה שהיושב-ראש כבר בעצם אמר. החוק תוקן לאחרונה כך שבמצבים שבהם לא ניתן מבחינת הנחיות הרשות המוסמכת והמצב בפועל להוסיף ממ"ד למבנה, ההקלות שניתנו מבחינה תכנונית מהותית במובן הזה שהוספת הממ"ד לא נחשבת סטייה מתוכנית, יינתנו גם למצב שייבנה חדר עם שיפורי מיגון לפי הנחיות הרשות המוסמכת, פיקוד העורף לצורך העניין, ובמצב כזה גם החדר המחוזק לא ייחשב כסטייה מתוכנית. מה שזה אומר זה שלמעשה זה לא נכלל בשטחי הבנייה שהתוכנית קובעת ואפשר להוסיף אותו מעל שטחי הבנייה האמורים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כמו ממ"ד בעצם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן, במצב שבו אי אפשר לבנות ממ"ד. 

הוראה נוספת שלא תוקנה במסגרת חוק ההסדרים התייחסה לנושא הפטור מהיטל השבחה שקיים היום בחוק לגבי ממ"ד ולא תוקן לגבי המצב השני שדיברנו עליו כרגע, שהוא החדר המחוזק, לכן מה שקרה בפועל, שבעקבות תיקון החוק התקבלו פרשנויות שונות ברשויות מקומיות שונות. חלק מהרשויות המקומיות פירשו את החוק כך שהפטור הקיים חל גם על המצב הזה של חדר עם שיפורי מיגון, וחלק מהרשויות פירשו שמכיוון שלא נקבע במפורש, אז הפטור חל רק על ממ"ד ולגבי חדר עם שיפורי מיגון תחול חבות בהיטל השבחה. 

אני מבין שהיושב-ראש מציע בעצם להשוות את המצב גם בנושא של הפטור מהיטל השבחה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

יש את הנוסח שבעצם אז פספסנו. תקריא את הנוסח ואז נשמע התייחסויות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

שיתייחסו בינתיים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אוקיי. נתחיל עם פיקוד העורף. 

 << אורח >> אנדרי בלאוסוב: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, אני באתי להתייחס לעניין שיפור המיגון. אם יעלו שאלות, הבהרות וכו'. 

בעניין ההשבחה אנחנו נצטרך לבחון את זה קודם כל בפרקליטות אחרי שזה ייכתב. אני לא יכול להתייחס כאן לחיוב או לשלילה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הבנתי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ברמה העקרונית אני מניח שמתן הקלה לאזרח שרוצה לבנות חדר עם שיפורי מיגון במצב שאי אפשר לבנות ממ"ד, רק תעודד הקמת - - - 

 << אורח >> אנדרי בלאוסוב: << אורח >> 

אנחנו תמיד בעד הקלות ולבנות עוד ועוד מיגון, אבל שוב, כשזה יעלה - - - 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, אני לא מבין למה צריך לחלק? אם אתה מחשב את זה כממ"ד לכל דבר, גם לעניין היטלי השבחה. זה משהו שהוא באמת מובן מאליו.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נכון. זאת ההצעה. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

אני יודע, לכן אני לא מבין מה צריך לבדוק פה. זה משהו שהוא מובן מאליו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לכאורה, ודאי. זה הרי לא פוגע במיגון. זה מעודד מיגון וזה מה שהוא גם אמר. אתה יכול לבדוק את זה תוך כדי? אם זה אפשרי אז הוועדה תודה לך.

 << אורח >> אנדרי בלאוסוב: << אורח >> 

אני חושב שזה מורכב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אוקיי, אם תצליח אז כן, ואם לא אז אנחנו נראה איך אנחנו מתקדים עם זה.

מינהל התכנון. לא תשובות פורמליות, תשובות אמיתיות. 

 << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> 

מטה התכנון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

חברים, אתם כבר הספקתם להכיר אותי. אנחנו עושים דברים פרקטיים. בחקיקה הקודמת כשהבאנו את זה בתוך חוק ההסדרים, אז זה באמת לדעתי פתר הרבה בעיות ונתן את ההקלה הזאת ומעודד את האנשים לעשות חדר מיגון כמו שצריך, כמובן בפיקוח ובחתימות של פיקוד העורף. מה שמתברר, שאנחנו פשוט פספסנו להחיל את זה גם בסעיף הזה, כי ההיגיון הוא אותו היגיון. מי שיודע לשכנע אותי שממ"ד, לא צריך לשלם עליו היטל השבחה, מבין את זה גם כן, לכן אני רוצה פשוט לטייב את הדברים ולא להשאיר מחלוקת, רשות אחת תעשה ככה ורשות אחרת תעשה ככה וכו', אז תשובה עניינית לעניין. 

בבקשה, מטה התכנון. 

 << אורח >> בני ארביב: << אורח >> 

אני אגיד את האמת, שמעתי על ההצעה הזאת רק לפני פחות משעה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

ביקשתי לא תשובה פורמלית.

 << אורח >> בני ארביב: << אורח >> 

אני יודע, אבל אני חייב להגיד את זה. אין לי כרגע עמדה רשמית של משרד הפנים. אנחנו מבקשים להביא את הנושא הזה גם בפני שר הפנים אחרי שנשמע את עמדת השלטון המקומי, אבל אני אתייחס רק ברמה המהותית. 

אני רוצה לחדד. יש שני מצבים של חדר מחוזק. יש מצב לקחת חדר קיים, להפוך אותו לחדר מחוזק, שזה האירוע של היטל השבחה, לדעתי לא קיים, שוב, אפשר לדבר על זה אבל במצבים כאלה אני לא בטוח בכלל שתהיה חבות בהיטל השבחה. 

השאלה שאדוני מדבר עליה מתייחסת למקרים יחסית נדירים כפי שהבנתי מנציג פיקוד העורף, שמדובר על תוספת חדר. בדרך כלל כשמדובר בתוספת, פיקוד העורף מחייב ממ"ד, אבל יש מקרים נדירים שבהם לא ניתן אכן לאשר ממ"ד מסיבות הנדסיות שאפשר לקבל הסבר מנציג פיקוד העורף. השאלה המתעוררת, שכמוסיפים חדר שהוא לא ממ"ד מסיבות הנדסיות, האם תהיה חבות בהיטל השבחה? פה גם אני רוצה להסביר. השאלה לא מתעוררת על שטחי הבנייה, כי לא ניתן גם לפי הדין היום. אינני יודע מה חוסר האחידות בוועדות המקומיות. לדעתנו הדין מאוד ברור. לא ניתן לחייב היטל השבחה על שטחי הבנייה שנוספו מכוח החוק שאדוני העביר במסגרת חוק ההסדרים האחרון, כי זה לא עקב אישור תוכנית. שטחי הבנייה ניתנו מכוח החוק ולכן אין פה אירוע מס. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, זה הקלה. מה זאת אומרת? צריכים הקלה.

 << אורח >> בני ארביב: << אורח >> 

מה שאין כאן, בנוגע לקווי הבניין. אם החדר המחוזק הזה מצריך סטייה מקווי בניין ואז מבקשים הקלה, אז אפשר וצריך לפי הדין היום, בשונה מממ"ד, לחייב בהיטל השבחה על ההקלה, ואדוני בעצם מבקש שגם ההקלה בקווי בניין, זאת אומרת לא שטחי הבנייה, גם ההקלה בקווי בניין שמאפשרת את אותה בניית חדר חדש מחוזק, ההקלה הזאת לא תהווה אירוע מס בדומה לממ"ד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אם אדוני יסביר לי מה ההבדל בין זה לבין ממ"ד. 

 << אורח >> בני ארביב: << אורח >> 

אני לא אמרתי שאני יודע לתת הסבר. אני מסביר את המסגרת של הדיון. המסגרת של הדיון היא לא קשורה ללקחת חדר קיים ולהפוך אותו לחדר מחוזק, כי שם אין השבחה ואין אירוע מס. היא לא קשורה לשטחי בנייה, היא קשורה להקלה בדרך כלל בקווי בניין. זה מסגרת הדיון. הבהרתי את מסגרת הדיון, לא מעבר לזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

משרד המשפטים, בבקשה.

 << אורח >> תום פישר: << אורח >> 

כמו שבני אמר, אין לנו פה עמדה ממשלתית שנוכל להציג. רק שאלה. בנוסח כתבתם: "השבחה בשל בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור", ש"השטח כאמור" מתייחס לשטח שקבע שר הביטחון לפי חוק ההתגוננות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> תום פישר: << אורח >> 

האם התכוונתם לשטח הממ"ד, זאת אומרת ה-12 מטר שקבוע שם לעניין ממ"דים או שהשר קובע גם שטח לעניין חדרים עם שיפורי מיגון? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

פיקוד העורף, בבקשה. 

 << אורח >> אנדרי בלאוסוב: << אורח >> 

אני אגיד בשתי מילים. אם יש לנו בנייה חדשה, תמיד נבנה ממ"ד. אם בן אדם מבקש פטור ממיגון, למשל הוא מרחיב את הדירה שלו ובונה על הגג, אין לו זכויות מתחת. מסיבות הנדסיות הוא לא יכול להוריד את הקירות עד היסודות, אז הוא מקבל מאיתנו פטור. לנו יש את הסמכות לתת לו פטור. הפטור בא בתנאים. התנאים הם הקמה של שיפור מיגון. שיפור מיגון, יש לו הגדרות משלו לשטחים שהוא מחויב להיות בהם. יש מפרט שאנחנו קבענו, הוא נגזר מתוך התקנות לחוק, מפורשות, מה השטח. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

השטח המינימלי. 

 << אורח >> תום פישר: << אורח >> 

שהוא לא כמו ממ"ד.

 << אורח >> אנדרי בלאוסוב: << אורח >> 

הוא לא כמו ממ"ד. יש לו את הכללים שלו. 

 << אורח >> תום פישר: << אורח >> 

כתוב פה "השטח כאמור" וזה מפנה לשטח של ממ"דים, לכן אולי צריך - - - 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

"שטח שנקבע כאמור". 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

"שנקבע כאמור". "נקבע על ידי שר הביטחון".

 << אורח >> אנדרי בלאוסוב: << אורח >> 

"כאמור בהתאם להוראות הרשות המוסמכת" שזה בגדול מה שאנחנו מגדירים - - - 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה הנושא שגם כתבנו בסעיף.

 << אורח >> תום פישר: << אורח >> 

זאת השאלה שלי, האם שר הביטחון במסגרת חוק ההתגוננות, שר הביטחון קובע גם את השטח של חדרים עם שיפור מיגון? 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 

לפי חוק ההתגוננות.

 << אורח >> אנדרי בלאוסוב: << אורח >> 

אבל זה נגזר מחוק ההתגוננות. 

 << אורח >> תום פישר: << אורח >> 

אז זה לא שטח שקובע השר. זה מה שהוא מחדד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בטח שכן. 

 << אורח >> אנדרי בלאוסוב: << אורח >> 

אני אחדד את זה. החוק מגדיר שפיקוד העורף יכול לכתוב מפרטים. במפרטים האלה כתבנו - - - 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

המפרטים הם חלק מתקנות ההתגוננות האזרחית.

 << אורח >> אנדרי בלאוסוב: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

התקנות של שר הביטחון. 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 

זה בעצם מה שיש בנוסח של התיקון שהעבירו בהסדרים. זה נסמך על אותו נוסח.

 << אורח >> בני ארביב: << אורח >> 

אני רק רוצה להבין, אדוני היושב-ראש, אם אפשר לשאול. בממ"ד השטח המינימלי 9 מ"ר נטו, 12 ברוטו, לא משנה, זה השטח המינימלי ומעבר לזה גם אם עושים ממ"ד בשטח גדול יותר, הוא חייב בהיטל השבחה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נכון.

 << אורח >> בני ארביב: << אורח >> 

אז בהקשר הזה חדר מחוזק, בהמשך למה שתום שאל, חדר מחוזק, יש לכם שטח מינימלי שנוקב במטרים?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן.

 << אורח >> בני ארביב: << אורח >> 

והמשמעות תהיה שחדר מחוזק שעולה על הגודל הזה יחויב בהיטל השבחה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בדיוק כמו ממ"ד.

 << אורח >> בני ארביב: << אורח >> 

אז יש גודל מינימלי?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אם צריך לנסח את זה - - - 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, לא צריך. יש שטח מינימלי שהוא למיטב זכרוני קטן יותר מהשטח - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בשתי מילים, כל מה שאני רוצה בכל העניין הזה זה דבר נורמלי, שממ"ד וחדר מחוזק זה אותו דבר, לטוב ולמוטב.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא לעניין השטח המינימלי. כן, אבל במהות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא לעניין אותו שטח.

 << אורח >> בני ארביב: << אורח >> 

ברור הרעיון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אוקיי. שלטון מקומי.

 << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> 

תודה אדוני. מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. אנחנו מתנגדים לתוספת המבוקשת על ידי הוועדה. אנחנו קודם כל חוששים שהשימוש בשיפורי מיגון יביאו בעצם בסופו של יום לבריחה מהאחריות של המדינה למיגון. אנחנו מזכירים ששיפורי מיגון לעומת מרחב מוגן, אין מה להשוות מבחינת המיגון והצלת החיים שזה נותן, ואנחנו רוצים לכוון את המדינה באמצעות התמריצים ליזמים, את היזמים, את כל מי שעוסק במלאכה תמיד לבקר את האפשרות של מרחב מוגן, ואנחנו מתנגדים לזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בבנייה חדשה או במקום שאפשר לעשות ממ"ד - - - 

 << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> 

לא רק בבנייה חדשה. בבנייה חדשה כפי שאמר נציג פיקוד העורף, זה יהיה רק מרחב מוגן, לאו דווקא ממ"ד. יכול להיות ממ"ק אבל רק מרחב מוגן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מדובר במקרים בודדים. בדרך כלל זה בבנייה בקומות גבוהות או תוספת שאי אפשר לחדור פנימה.

 << אורח >> מירה סולומון: << אורח >> 

במקומות כאלה ראוי כפי שאדוני כל הזמן אומר בוועדות בראשותו, שהמדינה תקדם התחדשות עירונית ותפעל כמו שהיא צריכה לפעול, ותפעל לטפל ולתת לאנשים מענה ולא תעשה משהו שהוא, סליחה, בשפת הרחוב, פרטץ', אז אנחנו מתנגדים לדבר הזה.

בנוסף לכך, כעמדה עקרונית שלנו אנחנו מתנגדים לכך שיינתן פטור שהוא פוגע בהכנסות של הרשות המקומית בלא שיפוי מעת המדינה, לא משנה מה המטרה. שיפוי מעת המדינה צריך להיעשות כנגד פגיעה בהכנסות של הרשות המקומית. זו העמדה העקרונית שלנו. תודה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

טוב. שמענו את כולם. יש עוד מישהו שרוצה לומר בעניין הזה משהו? 

 << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> 

לא בעניין הזה דווקא. אני רוצה רגע לחזור למה שדיברנו לפני זה. רק שימו לב שרשמתם "חלוקת זכויות" ולא העברת זכויות, בניגוד לאצלנו. החלוקה זה בין בעלים משותפים. העברה זה גם שהם לא בעלים רשומים משותפים. אם הכוונה הייתה גם להעברה כמו אצלנו - - - 

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 

פסק דין להעברת זכויות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן. אנחנו בהחלט נתקן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אוקיי. באווירה אופטימית זאת תקריאי רק את הפסקה הנוספת.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

ועל מה אנחנו מצביעים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

על מה שהקראנו קודם ועל מה שאנחנו מקריאים עכשיו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מקריאים עכשיו עוד את התוספת הזאת. אני אומר שוב, אנחנו בין השנייה לשלישית נשמע גם את עמדות פיקוד העורף באופן סופי וגם את עמדות מטה התכנון ומשרדי הממשלה האחרים אם יש, ואנחנו אף נחזור ונשמע את העמדה של מרכז שלטון מקומי.

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 

	בסעיף 19(ב) בפסקה 9, בסופה יבוא – 

	"או השבחה במקרקעין בשל בניית חדר עם שיפורי מיגון בשטח כאמור בהתאם להוראות 		הרשות המוסמכת, כמשמעותה בחוק כאמור, אם לא ניתן לבנות מרחב מוגן באותו 			מבנה."

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה צריך להיות "בשטח שנקבע כאמור" כי זה באמת לא אותו שטח, זה שטח קטן יותר. בחדר עם שיפורי מיגון השטח המינימלי הוא קטן יותר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אוקיי, אם ככה, אני מעלה להצבעה את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - דחיית תשלום היטל השבחה אגב גירושין) של חה"כ מירב בן ארי, ואותה הצעת חוק של חברי הכנסת יוסף טייב, אברהם בצלאל ואוריאל בוסו, עם התיקונים והתוספות שהוקראו לקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין.

הצבעה

אושר

 << דובר >> רעות בינג: << דובר >> 

3 בעד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני רוצה להודות לכולם. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:25. << סיום >>