פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת העבודה והרווחה
17/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 91
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"ח בתמוז התשפ"ג (17 ביולי 2023), שעה 10:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב-2022 << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
טלי גוטליב
אלי דלל
חילי טרופר
אפרת רייטן מרום

חברי הכנסת:
רם בן ברק

מוזמנים: 
	לימור לוריא
	–
	ראש אגף שיקום, משרד הביטחון

	אורן איילון
	–
	ס' ר' את"ק ור' היחידה לתקציבי משהב"ט, משרד הביטחון

	ערן יוסף
	–
	סגן בכיר ליועמ"ש למשפט מנהלי, משרד הביטחון

	דורון נגרין
	–
	ע' ליועמ"ש לשיקום נכים, משרד הביטחון

	יואב סטשבסקי
	–
	משפט ציבורי-חוקתי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	דן נימני
	–
	רפרנט ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

	עידן קלימן
	–
	יו"ר ארגון נכי צה"ל

	אייל בן שושן
	–
	יועמ"ש, ארגון נכי צה"ל

	יעקב קובי אטיאס
	–
	ס' מנהל אגף טיפול בהלומי קרב, ארגון נכי צה"ל

	איציק שושן
	–
	חבר ועידה ארצית, ארגון נכי צה"ל

	עובי בן חיים
	–
	ועד ארצי, ארגון נכי צה"ל

	רינת גולד גזית
	–
	יועצת חיצונית לארגון נכי צה"ל

	מיכאל מיקי בנימין
	–
	חבר, ארגון נכי צה"ל

	איציק סעדיאן
	–
	נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

	שי קרפלס
	–
	נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

	רוסלנה קרפלס
	–
	אשת נכה צה"ל

	דנה פנחסוב
	–
	נכת צה"ל, ארגון נכי צה"ל

	דניאל גיני
	–
	נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

	לוי מכטייב
	–
	נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

	דניאל אלמקייס
	–
	הלום קרב, נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

	רז חג'ג'
	–
	חבר, ארגון נכי צה"ל

	שפרה שחר
	–
	מנכ"לית עמותת בית חם לכל חייל

	רותי פרמינגר
	–
	חברת ועד נציגת ארגון נפגעי פעולות האיבה בכנסת

	קובי זכאי
	–
	עו"ד, נכה צה"ל

	נתנאל שקד
	–
	רו"ח, נכה צה"ל

	נדב וירש
	–
	פעיל חברתי הלומי קרב, נכה צה"ל

	מרדכי רוזנברגר
	–
	ממייסדי עמותת הלם קרב

	גל רויטשטיין
	–
	נכה צה"ל

	דוד נתנאל בן עמרה
	 
	 





ייעוץ משפטי: 
יעל סלנט

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל
אורית ארז – סגנית מנהלת הוועדה

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 33), התשפ"ב-2022, מ/1574 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שלום רב וברוכים הבאים לוועדת העבודה והרווחה, התאריך 17.7.2023, כ"ח בתמוז התשפ"ג, הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מספר 33). כבר קיימנו דיונים על הסעיפים השונים, היום אנחנו רוצים להשלים את השינויים וההטבות שעשינו בהמשך החקיקה. 

יש לנו היום שני דיונים, יש לנו דיון עד 12:00 ויש לנו דיון מ-12:30. בחלק השני אני ארצה לתת לכם להתייחס לפנייה שקיבלנו מכמה חברים. בשלב הזה בדיון אני רוצה להשלים את תיקון חוק הנכים כפי שנעשו השינויים. המכתב שלכם מונח בפנינו, כל החברים קיבלו אותו ואנחנו נעסוק בו בדיון השני. היועצת המשפטית, בבקשה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

בדיון הקודם עצרנו בחלק של הדיור, השלמנו אותו, אבל יש כמה תיקונים ממש קטנים שנוספו בעקבות הדיון האחרון. תסתכלו בקובץ של הדיור שאצלכם בסימן משנה ז', יש סעיף שהוספנו, שתיכף נראה את ההשלמה שלו בחלק העיקרי, אבל יש סכומים, גם בדיור וגם בניידות, שניתנים בגובה של לא יותר ממה שהנכה שילם בפועל. 

יש לנו סעיף שהוספנו בחלק הראשון, שתיכף נגיע אליו, אבל כאן אנחנו כותבים לגבי הדיור: סיוע בדיור, סכום מרבי, סיוע במענק או במלווה לפי העניין, כאמור בסעיפים 9ג, 9ד, 9ה, 9ו, 9ז, 9ח, 9י, 9יא, 9יד, 9יד1, 9טו(2), (4), (5), (6) ו-(7) לא יעלה על הסכום ששילם הנכה בפועל. אתם רוצים להגיד במילה מה זה סוגי הסיוע האלה? 

 << אורח >> דורון נגרין: << אורח >> 

כמו שאמרת, זה סיוע שניתן רק כנגד מימוש בפועל, זה לא ניתן בצורה אוטומטית וללא הוכחה של הוצאה בפועל. את רוצה שנדבר על הסעיפים עצמם? למשל שכר דירה, שכר דירה לסטודנט, סיוע ברכישת דירה ראשונה, סיוע בהחלפת דירה, סיוע בהחזר הלוואת משכנתא, שיפוצים, התאמות דירה, רכישת מעלון. אותם סעיפים שנוגעים לגבי הנכים בנכות מיוחדת. אני חושב שבזה זה מתמצה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את מקריאה את הנוסח החדש? 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

כן. יש כאן עוד תיקון. בעמוד 19 מדברים על סיוע לנכה בעל דרגת נכות זמנית ואומרים שצריך שבמועד פניית הנכה למימוש הזכאות תוקפה של דרגת הנכות הזמנית הוא לתקופה שלא תפחת משישה חודשים, והיה כתוב שרופא מוסמך קבע כי יש יסוד סביר להניח שדרגת הנכות שתיקבע בתום תקופה של דרגת הנכות לא תפחת מ-20%. בעצם התיקון שזה לא רופא מוסמך שהסמיך שר הביטחון, אלא אנחנו משתמשים כבר ברופאים שקיימים לנו בחוק, שזה רופא מוסמך ראשי, סגנו, רופא מוסמך מרחבי או רופא מוסמך מחוזי. לא צריך להסמיך רופא ספציפית בשביל הסעיף הזה, זה החידוד.

בעמוד 20 בסעיף של ועדת החריגים. יש פה שני סעיפים שכפי שדיברנו נוספו בעקבות המסקנות של הוועדה בראשותו של שרשבסקי והקראנו את פסקה (9) ואמרנו שמדובר על סיוע במענק או במלווה לפתרון דיור שלא לפי הוראות סימן זה, לנכה עם פגימת ראש או פגימה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר-חבלתית ובלבד שסכום הסיוע לא יחרוג מסך כל הסיוע שהנכה זכאי לו לפי סימן זה במענק או במלווה לפי העניין. 

כלומר מדובר כאן, כמו שהסביר, היועץ המשפטי של משרד הביטחון, בסיוע לצורך פתרון שהוא לא לפי הוראות החוק הזה, הוא לא לקניית דירה, לא לרכישת דירה, לא להחלפת דירה, לא לשכירת דיור, אלא סיוע אחר, למשל דובר על מגורים בקרוון או דברים מהסוג הזה. החידוד פה זה שהסיוע יהיה המקסימום שניתן כמענק או המקסימום שניתן כמלווה, אבל כל אחד לפי המסלול שלו. אם הסכום ניתן כמענק אז המקסימום יהיה כמענק בגובה המענק, והמקסימום כמלווה כגובה המקסימום במלווה. פשוט מבחינת סוגי הסיוע.

 << אורח >> דורון נגרין: << אורח >> 

אפשר גם כמובן גם וגם, בתנאי שהם זכאים לגם וגם. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

גם וגם, אבל כל אחד לפי המקסימום של המסלול שלו, של המענק או של המלווה. 

 << אורח >> דורון נגרין: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

העיר משרד הביטחון, אתם רוצים להעיר על שני הסכומים החדשים ששלחתם? מדובר במענק לשם החזקת דירה. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

אם תוכלי רק להגיד את הסכומים כי אין את זה עלינו, אבל אני אסביר למה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

בסעיף 9טו1(א) ו-9טו1(ב). 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אין את זה בדפים שלך. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

יש את זה בסעיף עצמו, בסעיף 9טו. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

הסכומים האלה היום מתעדכנים לפי הוראות האגף, כל עוד החוק לא עבר, ובדיוק אתמול התפרסם מדד שמאפשר את עדכון הסכומים עוד לפני שהחוק עובר ולכן אנחנו רוצים לשים את הסכום המעודכן, הוא כמובן גדול יותר. בסעיף קטן (1) הסכום הוא 16,639 ובסעיף (ב) הסעיף 5,661. אני אדגיש שמרגע שחוק עובר כל עדכוני המדד לפי הוראות מתבטל והעדכונים יהיו לפי ההסדרים שקבענו בחוק. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

כן, תיכף נראה את ההסדר הזה, עוד לא דיברנו עד הסוף על התוכן שלו. 

עכשיו אני מתייחסת לנוסח שהופץ לקראת הדיון היום. מבחינת שיטת העבודה אנחנו נעבור על כל מה שמסומן בצהוב שזה תיקונים או הבהרות או סיכומים שהיו בוועדה. אני מפנה אותנו ישירות לעמוד 2, תיקון סעיף 3. במקור סעיף 3 לחוק הנכים, התבקש למחוק אותו ובעקבות דווקא ההערות שנשמעו פה בוועדה הוחלט להשאיר את סעיף 3, אבל הוא מצריך התאמות.

סעיף 3 זה הסעיף שמסמיך את שר הביטחון בצו בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת להעלות את שיעור השכר הקובע, שיעור הדרגה הקובעת ואת שיעורי התגמולים המשתלמים לפי חוק זה. לאור הדיון הוחלט לא למחוק את הסעיף, אבל צריך לעשות בו התאמות. 

	
	
	בסעיף 3 לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילים "שיעור השכר הקובע" יבוא "סכום השכר הקובע וסכומי התגמולים המשתלמים על פי חוק זה".



 הדרגה הקובעת לא רלוונטית כי עברנו לסיפור של הסכומים. 

התיקון הבא באותו עמוד, תיקון לסעיף 4ו. אני אגיד במילה למה נדרש התיקון של סעיף 4ו. סעיף 4ו מדבר על נכה שזכאי לתגמול חודשי ודרגת נכותו 10 עד 19 והוא רשאי לבחור לקבל מענק במקום תגמול חודשי. זו אותה קבוצת נכים ותיקה שהוכרה לפני 96' ואז נכים בדרגות נכות של 10 עד 19 יכלו לקבל תגמול והם גם יכלו לבחור לקבל מענק. ההבהרה שנדרשת, שככל שהבן אדם בחר לקבל תגמול חודשי אז הוא יקבל את הזכאויות הנוספות וככל שהוא בחר לקבל את המענק אז הוא לא יקבל את הזכאויות הנוספות. 

	
	
	בסעיף 4ו לחוק העיקרי, אחרי "תגמול חודשי" יבוא "וזכאויות נוספות"


 
כלומר המענק הוא במקום התגמול החודשי ובמקום הזכאויות הנוספות. 

התיקון הבא בעמוד 3 למטה. תיקון סעיף 7. יושב ראש הוועדה ביקש לשנות את השם של הסעיף הזה, לסעיף קראו 'תגמולים מיוחדים', ובעצם מכיוון שהוצאנו ממנו את ה-100 פלוס ונשאר שם רק התגמולים של מי שאיבד את כושרו להשתכר, אז שינינו את שם הסעיף. 

	
	
	(1) בכותרת השוליים, במקום "תגמולים מיוחדים" יבוא "תגמול לנכה שאינו מסוגל להשתכר למחייתו";



 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

בזה נפרדנו מהמונח נכה נצרך. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

בשעה טובה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

השאלה אם המילה נכה עדיין צריכה להישאר, או אפשר לעדן אותה. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

שאלה טובה. התלבטנו, השינוי מייצר מורכבות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה יצטרך להיות שינוי מותג כולל בכל המערכות וכל החוקים וכל הספרים וכל הארגונים, זה נושא לדיון אחר, אני חושב שזה שייך יותר למשרד הביטחון מאשר לוועדת העבודה והרווחה. אבל פה את המילה 'נצרך' הורדנו. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

יכול להיות שזה פרויקט שצריך לחשוב עליו, אבל באמת - - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

- - - מינוח אחר, אבל הוא חייב להיות במילה אחת. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

בכל מקרה במסגרת זמנים הנוכחית זה לא משהו אפשרי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני חושב שמשרד הביטחון יכול לפנות לאקדמיה ללשון למצוא דבר שהוא במילה אחת עם שלוש אותיות. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

יש גם דינים אחרים, יש את חוק הביטוח הלאומי שמדבר על נכים כלליים ועל נכי עבודה ונכי רדיפות הנאצים, יש הרבה מאוד שימוש במונח נכה שהוא מחוץ לעולם של משרד הביטחון, אז יכול להיות שצריך לעשות חשיבה כוללת. 

אני מפנה את תשומת ליבכם, בעמוד 4, זה התגמול של מי שאיבד את כושרו להשתכר. דיברנו עליו והקראנו אותו, אבל יש כאן חידוד. 

	
	
	(1) נכה שקצין תגמולים קבע כי אינו מסוגל להשתכר למחייתו באופן קבוע ומלא בשל נכותו ישולם לו במקום התגמולים האמורים בסעיפים 5, 5א, 6 - - -



והסבירו לנו במשרד הביטחון שזה גם במקום התגמול לפי סעיף 43(ב)(1) והתקנות לפיו, שזה תגמול שהוא תט"ר. אתם רוצים להגיד על זה מילה כדי שנבין על מה מדובר? 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

זה בדיוק מה שאמרת, זה תגמול שהוא חלופי לכל תגמולי הקיום ושכחנו את תגמול הקיום לפי 43. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

באותו עמוד ב-2(ג), זה תיקון שהוא יותר נוסחי. 

	
	
	(3) במקום פסקה (5) יבוא:

	
	
	"(5) לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת לפי סעיף 5א תשולם תוספת של 40% מהתגמול המשתלם לו לפי סעיפים 5 ו-5א."



כלומר לוקחים את התגמול הבסיסי שמגיע לו, את התוספת של ה-40% ועל זה מלבישים את ה-40% של התגמול של מי שאיבד את כושרו להשתכר. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

למה זה רק ל-100 פלוס? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, זה למי שאיבד את יכולתו להשתכר. זה לכולם, לכל מי שאיבד את יכולתו להשתכר. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

אני אסביר. בסעיף של תגמול נצרך, בתוך תגמול נצרך יש מדרגות לדרגה א' סכום כזה, לדרגה ב' סכום כזה, אנחנו הגענו לדרגת נכות מיוחדת וזה הסעיף שמתייחס אליה, הוא אומר איך לחשב את התשלום עבור הדרגה הזאת. לכל הדרגות האחרות יש את הסעיפים שלהם, פשוט פה אנחנו מתקנים את תת הסעיף של דרגת הנכות המיוחדת בתוך הנצרך. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

ונגיד, התיקון כאן הוא פשוט תיקון של נוסח. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

טכני לחלוטין. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עניין ניסוחי בלבד, כי הוציאו אותו מדף אחד והכניסו בסעיף הזה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

הוא כבר היום קיים בחוק, נכה שדרגת נכותו היא 100 מיוחדת שנקבעה לפי כללים שפורטו בתקנות תשולם תוספת של 40% מהתגמולים הרגילים. פשוט בגלל שהגדרנו את זה כבר ואנחנו מפנים להגדרה של סעיף 5א זה תיקון של נוסח, במהות הוא היה שם גם קודם. 

התיקון לסעיף 7ד. סעיף 7ד הוא תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת והקראנו אותו והסברנו אותו ואמרנו שאנחנו העלינו לחוק גם את מי שקיבל קודם תגמולים בדרגות נכות נמוכות מכוח הוראות האגף ורצינו רק לדייק שזה פגימת ראש, פגימה נפשית ובכלל זה הפרעה בתר-חבלתית. זה המונח שהשתמשנו בכל מקום ולכן רצינו לחדד גם פה, למרות שזה ברור שזה חלק מפגימה נפשית. 

יש לנו תיקון לסעיף 7ה. סעיף 7ה מדבר על זה שסעיפים 7(ג)ו-(ד) לא יחולו על נכה המקבל תגמולים לפי סעיף 6 או 7|(א) עד 7(ג) וכן על נכה המקבל תגמול לפי סעיף 43(ב)(1) והתקנות לפיו. בגלל שתיקנו את סעיף 7 אז פשוט במקום 7(א) עד (ג) אנחנו אומרים סעיף 7, כי יש שם רק את התגמול למי שאיבד את כושרו להשתכר ואין שם את התגמול של דרגת נכות מיוחדת. 

אני מפנה אתכם לעמוד 6, מתוך פרק שני1. אנחנו הגדרנו מהי דרגת נכות כוללת ואנחנו מבקשים להוריד את ההגדרה מפה כי יש רק מקום אחד שמתייחסים למונח הזה בתוך פרק הניידות, ותיכף נראה את ההשלמה של זה שם, ולכן אנחנו רק מורידים את ההגדרה הזו משם ובסעיף שמדבר על זה שמתחשבים בפגימות שהן לא פגימות מוכרות, וקיבלנו על זה הרבה הערות, נגיע אליהן תיכף, אז זה פשוט נכתב בסעיף עצמו ולא פה בסעיף ההגדרות. 

בעמוד 7, זה לא מסומן, אבל בגדול בכל מקום שמדובר על פגיעה עברנו לדבר על פגימה. אז רק תיקנו. 

זכאויות נוספות, הורדנו בסעיף 9א1, את אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת רק משום שיש לנו סעיף כללי שאומר שכל התקנות לפי פרק שני1 יובאו לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולכן מכיוון שזה בתוך פרק שני1 אז לא צריך גם הוראה פרטנית בתוך סעיף 9א1, לכן זה נמחק. 

אנחנו בעמוד 8. זה רפרנס למה שדיברנו עליו קודם בפרק של הדיור, על ההטבות שמצריכות הוכחה או שלא משלמים עליהן יותר ממה שהנכה שילם בפועל. אז בסעיף קטן (ג) אנחנו אומרים ש'נכה זכה לקבל זכאויות נוספות המפורטות בפרק זה בכפוף להוראות סימן זה וסימנים ב' ו-ג' ובלבד שהסיוע שיינתן כאמור יהיה בסכום שלא יעלה על הסכום שהנכה נדרש לשלם בפועל, ככל שהדבר נדרש בחוק או בתקנות לפיו'. בעצם ניסינו למפות את כל ההטבות האלה בחוק, בדיור דיברנו על זה קודם ותיכף נדבר על זה גם בניידות. 

התיקון באותו עמוד, בעמוד 8, סעיף קטן (ה), ביקשו מאיתנו במשרד הביטחון לשנות את המילה תובע זכאות נוספת למונח מבקש זכאות נוספת. זה משהו שהוא בסמנטיקה. אני אגיד שיש עוד מקומות בחוק שנאמרת המילה תובע, אבל בסדר. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> 

אני גם חושבת שזה חשוב, כי כשרוצים לתבוע יתבעו, אבל קודם מבקשים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

הוא תובע את הזכות שלו לתגמול, הוא תובע הרבה דברים, אבל זכאות נוספת הוא מבקש. בזכאות נוספת אמרנו שיש חלק עם בקשת בקשה וחלק שהם עם הגשת בקשה, אז נגיד שהוא מבקש, זה גם מתכתב עם העניין של הבקשה. 

בעמוד 10, בסעיף 9יט. זה תיקון שהוא תיקון של נוסח. נכה שדרגת נכותו קבועה יקבל את הזכאויות האלה. הקראנו גם בדיון הקודם ודנו במה זכאי מי שמקבל דרגת נכות זמנית. 

יש כאן הערת צד בעמוד 10. בדיון ביום 20.6 משרד הביטחון אמר שהוא יבדוק מה המשמעות של מתן זכאות בניידות, זכאות לרכב רפואי למי שדרגת נכותו בשל הפרעה בתר-חבלתית או פגיעת נפש או ראש היא 35% ומעלה, כי היום הדיפולט אומר שרק מי שהוא 50% לפחות, משרד הביטחון הבטיח לבדוק את המשמעויות.

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

ואכן בדקנו. מדובר ב-2,628 אנשים, המשמעות התקציבית של זה היא 158,001,400 שקלים ולצערנו אין באפשרותנו להכניס את זה בתיקון הנוכחי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היה משהו ששר הביטחון אמר שיכירו ב-35% נכות. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

בדיוק אנחנו מורידים את הסף לזכאות למענק לדיור, מ-50 ל-35%. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כאילו יש לו 50%. את אומרת שזה רק לדיור? 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

נכון, אדוני. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אז אנחנו יורדים מההערה הזאת, אני מבינה. בעמוד 11 בפסקה (2א), זה סעיף שהוסף לבקשת יושב ראש העבודה, התחשבות מיוחדת במי שיש לו ארבעה ילדים לפחות או מי שיש לו הפרעה בתר-חבלתית ויש לו שלושה ילדים לפחות והוא מלווה בכלב שקיבל ממשרד הביטחון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה לא רק כלב נחייה, גם כלב - - -

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

לא כלב נחייה, בכלל, כלב שירות, כלב שקיבל ממשרד הביטחון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, זו ההגדרה הכי טובה, שקיבל ממשרד הביטחון, לא צריך להגביל אותו. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אנחנו אומרים שני דברים ביחד, גם יש לו הפרעה בתר-חבלתית. פה זה רק למי שיש לו הפרעה כזאת ולא נפש או ראש או דברים אחרים ויש לו שלושה ילדים לפחות והוא מלווה בכלב שהוא קיבל ממשרד הביטחון, או אם יש לו ארבעה ילדים לפחות אז הוא לא צריך שיהיה לו את הפגימות האלה, מספיק שיש לו ארבעה ילדים לפחות והוא עומד בתנאי הזכאות האחרים אז הוא יקבל 169,330, להלן רמת סיוע 2א לנכה שזכאי לרמות סיוע 1 או 2 ומתקיים בו אחד מאלה, כלומר הוא גם עומד בתנאים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בדקתם שזה מחיר של ואן. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

כן, יועץ הרכב שלנו בדק את זה. 

 << אורח >> מיכאל מיקי בנימין: << אורח >> 

אדוני, אני רוצה לתת הערה בנקודה הזאת. אני מבין מצב של ארבעה ויותר, ארבעה זה אומר - - -

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אבל אולי לפני ההערה, תרשה לי להשלים רק את הנושא הספציפי הזה, זה קצת מקפיץ אותנו קדימה לוועדת החריגים כי אני חושבת שמשרד הביטחון ניסה לתת פתרון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תרשמו את ההערות, יש לנו מספיק זמן. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

פשוט נראה לי שכדאי שתהיה כל התמונה ואחרי זה נעיר על שני הדברים האלה ביחד. בתוך ועדת החריגים סבר משרד הביטחון, בתוך ועדת החריגים גם ניתן פתרון שמאפשר לאשר סיוע לנכה בסכום העולה על רמת הסיוע החלה לגביו לפי סימן זה אם מצאה הוועדה הזאת כי עקב נכותו או עקב מאפיינים גופניים מיוחדים, או מאחר שיש לו שישה ילדים לפחות או חמישה ילדים לפחות וכלב שקיבל ממשרד הביטחון הוא זקוק לרכב בעלות גבוהה מרמת הסיוע שהוא זכאי לה, כאמור לשם התאמתו לצרכי הנכה עקב נכותו או מאפייניו כאמור. כלומר יש כאן עוד איזה שהיא אפשרות לחרוג מעבר לרמת הסיוע המיוחדת הזאת שהוספה. 

אנחנו אומרים, מאחר שיש לו שישה ילדים לפחות או חמישה ילדים לפחות וכלב שקיבל ממשרד הביטחון. כלומר אם אין לו כלב צריך שיהיה לו שישה ילדים לפחות כדי שוועדת החריגים ה זאת תוכל לתת לו פתרון. אולי תסבירו למה בניתם את זה בצורה כזאת, מה הרציונל. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

אני אסביר. אנחנו מלכתחילה חשבנו שנכון שהדבר הזה יבוא לוועדת החריגים. ביקש היו"ר שאנחנו נבדוק את המצב אולי היותר סטנדרטי של מעל שלושה ילדים, שיש רכבים שאנחנו יודעים שמותרים לזה, גם בשירות המדינה, גם במקומות נוספים. קיבלנו את ההמלצה והכנסנו סעיף אוטומטי של ארבעה ומעלה או שלושה ומעלה וכלב. 

לגבי מעבר לזה, אי אפשר לבנות מנגנון לכל מספר ילדים, יש סוגי רכבים שונים, זה גם מתלבש על סוגי הנכות ונתונים נוספים של הנכה ולכן מעבר לוואן הזה שדובר עליו ברמה הנוספת שהכנסנו הדברים ייבחנו פרטנית בוועדת החריגים. אני אגיד עוד פעם, זה לא ועדת ל', זה ועדת חריגים שמתכנסת כל חודש פחות או יותר, התהליך בו הוא יחסית מהיר, הבדיקות מתבצעות עבור הנכה קודם כל מול מהנדס רכב, מול רכבים רלוונטיים, מתאימים לנכה רכב המתאים לצרכים שלו בהתייחס לכל הנתונים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה להגיד לך שמבחינת ניסוח, אני לא משפטן, אבל אני מנסח כבר בערך 45 שנה, חמישה ילדים וכלב, זה קצת מעליב אותי. 

 << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> 

הרב אייכלר, ברכב פרטי שני ילדים תופסים אחד בכל צד של המושב האחורי, הנכה ובת הזוג שלו מקדימה, איפה נכנס הכלב? הוא עובר אוטומטית לתא המטען. רוב הרכבים הפרטיים, תא המטען שלהם הוא נמוך, סגור, עם דלת, לכן צריך לתת פה אפשרות לנכה שיש לו כלב שירות ושני ילדים לעלות לוועדת חריגים לקבל רכב עם תא מטען מותאם לכלב שירות. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

הזכות לעמוד בפני ועדת חריגים קיימת בכל סיטואציה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברוך שכיוונתי, גב' לימור, אם באמת ועדת החריגים מוסמכת לקבוע כל דבר, אז תעשי לי טובה, תכתבי לפחות חמישה ילדים ו/או כלב שקיבל ממשרד הביטחון. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

מקובל, אדוני. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אז אנחנו מורידים את השישה? במקום שישה ילדים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, לא במקום. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אתה אומר מספיק שיש לו חמישה ילדים ויהיה צריך לאפשר לו לגשת לוועדת החריגים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, בדיוק, ו/או כלב. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

אין לנו בעיה, שזה למעלה משישה ילדים או כלב והוועדה תשקול. לא חמישה וכלב. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

כל הליך החקיקה הזה זה כדי למנוע ועדות חריגים, האם הם יכולים להסביר מה זה ועדת חריגים ובמה זה כרוך? כי בוועדת ל' למשל זה קריעת ים סוף. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם שמת לב עשינו פה שינוי שבעל משפחה עם ילדים לא צריך ללכת לוועדת חריגים, אבל אם הוא רוצה רכב עוד יותר גדול, בגלל שיש לו שישה ילדים או חמישה ילדים, או מי שיש לו גם כלב, אז הוא הולך לוועדת חריגים וועדת החריגים מוסמכת להחליט כל אחד לפי מצבו את ההגדלה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

הסיכום לגבי ועדת החריגים. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

שישה ילדים או ילדים ואן, או יש לו כלב שקיבל ממשרד הביטחון וועדת החריגים תשקול. 

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

אני רק יכול להגיד שמי שמקבל 35% אמור לקבל החזרי נסיעות על טיפולים ושלוש שנים החזר נסיעות על טיפולים, אני לא יודע אם זה בדיוק לא אותו דבר כמו רכב, שלוש או שלוש וחצי שנים. אני יכול להעיד על עצמי שיש לי כלב ממשרד הביטחון, אבל אני לא לקחתי כלב שהוא מה שנקרא כלב שירות כי הבנתי שהרבה מחכים לפניי ולא הייתי מוכן, לקחתי כלב שאני לא מקבל החזר ממשרד הביטחון עליו ויש לי בעיות לעלות איתו במוניות. 

עד שכל הפוסט טראומטיים יקבלו את הכלבים שלהם יש לנו עוד המון המון המון זמן ויש כאלה שלוקחים כלב לבד וזה מהווה לנו פרוצדורה. גם אנשים שיש להם תעודה שעולים עם כלב למוניות, הרבה לא רוצים לעלות למונית, מעדיפים שלא. ככה שאני חושב שזה יכול לחסוך בדיעבד. 

 << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> 

הנושא של נסיעות רפואיות, אני יכול לתת דוגמה, יש לנו חבר בסדנת גל שעד היום הוצא עליו מעל חמישה מיליון שקל על מוניות להביא אותו לתל השומר לסדנת גל. 

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

בגלל שיש לו רכב הוא לא צריך להסתמך על זה שאם יחזירו לו את הכסף, הוא ישלח טפסים ואם יחזירו לו, לצאת מהבית או לא לצאת מהבית לטיפול. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז הפתרון הכי טוב, אני חושב, למה שהעלה איציק זה כן לספק כלב של משרד הביטחון. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

אני אגיד שכל הסיפור של כלבי השירות הוא חדש, הוא מתקיים כמה חודשים, אולי שנתיים, משהו כזה, והוא בתהליך והוא נבנה. מצד שני אני לא חושב שאפשר להגיד שאנחנו נספק רכב יותר גדול לכל מי שמחזיק כלב באשר הוא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, לכן הגדרתם את זה, כלב ש - - -

 << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> 

לפי חוק כלב שירות חייב לנסוע בתא מטען עם אמצעי בטיחות לשמור על הכלב. אתם משקיעים קרוב ל-200,000 שקל בכלב הזה, אם הוא לא יהיה מוגן מתאונת דרכים אתם תצטרכו להשקיע עוד 200,000 שקל בכלב הזה. אז כשאתה קונה כלב תמגן אותו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

גל, אנחנו באמצע הקריאה. מה שאמר איציק, הפתרון זה שכן תיקח ממשרד הביטחון כדי שתוכל להיות מכוסה.

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

לדעתי כן, שלוש השנים וחצי האלה, אתה פעם בארבע שנים קונה את הרכב, ההוצאות שאתה משלם על הבן אדם במוניות ובדברים שלו זה בערך נראה לי יוצא אותו דבר, אולי שלושת רבעי ולא כל, אבל עדיין זה סוגר פה עוד איזה שהוא משהו של ראש שקט, שמי שרוצה לעלות לרכב שלו יש לו כלב, יש לו טיפול, יש לו את הרכב שלו. זה הרבה יותר זמין ונוח לבן אדם שהוא נמצא ב - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו מבקשים ממשרד הביטחון לרשום את השאלה שאני רוצה לשאול, אבל לא עכשיו, מה קורה לגבי הסעות רפואיות למי שאין לו רכב.

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

אני לא הייתי מקבל כל כך. אני הייתי 20% ולא הייתי הולך להמון המון טיפולים בגלל זה. היו שולחים אותנו באוטובוסים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו נקבל תשובות בעניין הזה. ברגע שאנחנו נכנסים עכשיו לעניין של הסעות רפואיות זה שעה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אבל יש זכאות כזאת, מי שהולך לטיפול רפואי. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

כל אדם שאנחנו מממנים את הטיפול הרפואי שלו מקבל החזר נסיעות הלוך וחזור, אדוני היושב ראש. 

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

כן, אתה צריך להביא בדיוק את הדלק ולאיפה הלכת, קילומטרים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה היה חשוב מאוד שלימור נתנה את התשובה, אבל תמשיכי עם השינויים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

רק נגיד שזה באמת כלב שהוא קיבל ממשרד הביטחון. אם זה כלב אחר זה לא פה. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

מה שאיציק הסביר זה שיש תור מאוד מאוד ארוך לכלבים של משרד הביטחון. 

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

כן, זה לא כמו שאומרים את זה פה. יוצאים שלושה כלבים. יש המון אנשים שלא רוצים לקחת דווקא ממשרד הביטחון, לא רוצים את אלה, רוצים כלב אח, מישהו שהוא גם לא כל כך מוכר שאמור להיות צמוד אליך כמו חייל, זה מגביל אותנו. אז אנחנו אומרים לא כלב, אז אולי – אתה מתלבט בין רכב לכלב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני הבנתי ממך, איציק, שהסיבה שהוא לא רוצה כלב ממשרד הביטחון זה לא בגלל שהוא לא רוצה אלא בגלל שאין מספיק.

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

רצו להביא לי לפני כולם ואני לקחתי אחד - - -

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

הוא לא רצה לעקוף אנשים בתור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אוקיי, אתה צדיק, אבל צריך לבקש ממשרד הביטחון להזדרז יותר. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

אבל זה משהו שקשור באילוף. 

 << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> 

כלב שירות זה לא מוצר מדף, זה לא משהו שאפשר להגיד אנחנו צריכים כלב ובאים ולוקחים, זה תהליך של כמעט שנתיים להכין כלב. מה שאיציק מנסה להציף פה זה שבינתיים יש היום נכי צה"ל שרוכשים עצמאית כלבים ולכלבים האלה אין אישורים כמו שיש לכלבים שאתה רואה פה בוועדה.

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

בדיוק, הם משלמים מכספם כל חודש. 

 << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> 

ואז כשהם באים לנסות להגיע לבית חולים או לכל מקום הם נתקלים בבעיות מבחינת תחבורה ציבורית וכו' ובגלל זה הוא מבקש, אם יראו לנכון, אנשים כאלה שלקחו כלב תמיכה רגשית או שיש להם בעזרת משרד הביטחון כלב שהוא לא כלב מחונך למצב שלהם, אבל משרד הביטחון מודע לזה שבלי כלב הם לא יוצאים מהבית, ויש להם 35%, שיאפשרו להם לעלות לוועדת חריגים לרכב כדי שיוכלו לצאת מהבית עם הכלב. 

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

יש לי חברים הלומי קרב שמתעלפים, לא ראיתי פוסט טראומה שמתעלפים ברמה כזאת, זה הציל לו את החיים. הוא לא בן אדם מוכר משרד הביטחון, לא קשור, אבל כלב להלומי קרב ספציפית הוא כמו לוחם. אתם יודעים כזה לוחם ללוחם, כולו לב, הוא מאוד מאוד עוזר בפציעה הזאת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ראינו. נדב, אם אתה תתחיל לספר על הכלב זה יהיה המון זמן. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

אבל מה שנטען כאן זה שהכלב הוא הכרחי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה רצית לדבר על הסעיף הזה? 

 << אורח >> איציק שושן: << אורח >> 

אני ישבתי בוועדת הרכב של 'נפש אחת', גם כשמאי רכב וגם כנכה צה"ל. אז לגבי הג'יפונים, זה מספיק נותן מענה לכלב נחייה או כלב שירות כי יש דלת אחורית והוא בתוך חלל הרכב והוא נושם והכול בסדר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ג'יפונים לאנשים בני גילי אתה צריך להסביר מה זה. 

 << אורח >> איציק שושן: << אורח >> 

ג'יפ. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ג'יפ שהוא לא ג'יפ. 

 << אורח >> איציק שושן: << אורח >> 

זה נקרא ג'יפון. 

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

הוא לא ארבע על ארבע. 

 << אורח >> איציק שושן: << אורח >> 

הוא לא ארבע על ארבע, הוא לא חייב להיות ארבע על ארבע. שלדת סדן זה הרכב הפרטי שזה באמת שלושה מושבים מאחור ואז אם הכלב יישב - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה מדבר על הוואנים הקטנים. 

 << אורח >> איציק שושן: << אורח >> 

כן, על הוואנים הקטנים. לגבי רכב למשפחות ברוכות ילדים, חשוב שיהיה מצוין – יש למשל לצורך העניין היום את המאזדה 5 שזה נותן מענה, מדי פעם אין, אז חשוב שיהיה בהגדרה שכל פעם לפי סוג רכב שיש שנותן את המענה, כי לא תמיד יש. אב טיפוס נגמר, החברה מפסיקה לייצר, שיהיה איזה שהיא פסקה שמה שיהיה - - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

איציק, זה בסדר, בוועדת רכב חריגים נותנים את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היועץ המשפטי של משרד הביטחון, מה שאמר השמאי יש בחוק הזה? 

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

אני חושב שאפשר לקחת איזה שהיא עמלה קטנה גם מבן אדם שהוא 35%. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

הנוסח נותן פתרון, כי הנוסח מדבר על סכומים ולא על רכב מסוים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

והג'יפון שהוא מדבר עליו עומד בסכום הזה? 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

הסכומים האלה נקבעו על בסיס סוגי רכבים שמתאימים לצרכים שדובר עליהם. בסכום הזה אפשר למצוא רכב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת בחוק זה מכוסה? כי אני לא נכנס לפרטים. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

כל נכה יבחר איזה רכב שהוא רוצה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אמרתי פעם אחת, תיכף חברות הרכבים ישימו פה שלטים לאיזה רכב יש ביצועים יותר טובים ואני אצטרך ללמוד מה זה חשמלי ומה זה היברידי וכל הדברים האלה שאני בדורי עוד לא ידעתי. 

 << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> 

כבוד הרב, יש לי שאלה ללימור בעניין הורדת אחוזי הזכאות לרכב. את דיברת על פילוח של 2,600 זכאים. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

2,700. 

 << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> 

2,700 בשווי של? 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

158 מיליון שקלים. 

 << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> 

אני אפתח כאן דיון, אני לא בטוח שנוכל להעמיק בו, אבל אני רוצה לדבר על דרגת הנכות המיוחדת שהאגף המציא, 40% נכות ל-PTSD. היא לא קיימת בחוק, זה בין 30 ל-50, בין ניכר לקשה. אני ייצגתי מספר נכים בוועדות. 

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

אין דבר כזה, 50 זה 50, אין 30. 

 << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> 

יש 30 בחוק ויש 50 בחוק, 40 בין ניכר לקשה. יש לכם פילוח של כמות הזכאים ב-PTSD עם 40% נכות?

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

יש ואני אתן את המספר המדויק. 

 << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> 

אני חושב שהנכים האלה, בין ניכר לקשה עם PTSD זכאים לרכב רפואי. להשאיר אותם מחוץ למעגל הזה, ואתם מוצאים את הפרקטיקה הזאת של הנכים שמנסים לעלות מ-40 ל-50 והם לא נכים, הם מתעקשים שמגיע להם 50% כי הדרגה הזאת לא קיימת בחוק והם רוצים את הרכב והם רוצים את הזכאויות. 

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

הרב אייכלר, אפשר להגיד שזה התעסקות רבה של המון נכים בלהגיע ל-50 נטו בשביל הפרוצדורה של הרכב. 

 << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> 

המרוץ ל-50 אני קורא לזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ארבעה אנשים מדברים גם אני לא שומע. 

 << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> 

כבוד הרב, אני חושב שאם האגף ישקיע עוד מעט מחשבה במתן זכאויות נוספות לפצועי PTSD שקיבלו דרגת נכות של 40% יפטור הרבה מהם מלהגיע שוב ושוב לוועדות בניסיון להעלות את אחוזי הנכות ל-50. אם הורדו את הזכאות לדיור ל-35% אז אני חושב שאת הזכאות לרכב צריך להוריד ל-40%. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני שואל, לאור השאלות של – מה השם שלך? 

 << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> 

רז חג'ג'. דרך אגב, כבוד הרב, אבא שלי מסר שסבא שלי עליו השלום עבר עם השם הזה את מחנה העבודה ג'דו בטריפולי, רק שיידעו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברוך ה'. לימור, אני רציתי לשאול בעקבות השאלה של חג'ג', האם בוועדת החריגים יש לכם סמכות לתת גם למי שאין לו את ה-50% רכב במקרים מיוחדים, למשל ב-PTSD? 

 << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> 

לא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אין לכם סמכות. אפילו לא ב-ל'? 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אז מה יעזור לנו? 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

מה יעזור ועדת חריגים? 

 << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> 

ועדת ל' זה הלוואה, נותנים לו הלוואה לקנות את הרכב, הוא צריך להחזיר את הכסף, זה לא ועדת חריגים. 

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

הרב, אני חייב להגיד עוד פעם, אמרתי את זה פעם אחת בוועדה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

איציק, אני מדבר עכשיו בשבילך ובשביל החברים, אז תן לי רגע. האם את רוצה, גב' לימור, שאנחנו כוועדה ניתן לכם סמכות ל - - -

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

אמרתי לך שאני הייתי אז צריך את התו נכה יותר משאני היום שכל הגוף שלי 100%. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

גם הוועדות עולות כסף. 

 << אורח >> מיכאל מיקי בנימין: << אורח >> 

לגבי הסיפה, אדוני, צריך הבהרה, ועדת חריגים זה למעשה לטעמי משמיט את כל מה שנאמר לפני. רשום פה, בעמוד 29 למטה, לעניין זה שר הביטחון ועדת מומחים שתמליץ לוועדת החריגים לניידות על הצורך בהתאמת רכב לנכה עקב נכותו, או עקב מאפיינים גופניים מיוחדים. מה זה אומר מאפיינים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה זה הסעיף הזה באמת? 

 << אורח >> מיכאל מיקי בנימין: << אורח >> 

זה כאילו משמיט את כל מה שנאמר לפני. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה זה סותר, מיכאל? 

 << אורח >> מיכאל מיקי בנימין: << אורח >> 

אם אפשר להסביר את זה. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

אני אסביר. קודם כל הוועדה, כמו כל חוק הנכים, מתעסקת קודם כל עם הנכות של הבן אדם ונכות היא גופנית, מנטלית, נפשית, הכול בפנים, הוספנו כאן מאפיינים גופניים מיוחדים, הכוונה לאנשים גבוהים מאוד, נמוכים מאוד, שמנים מאוד, ארוכים, קצרים, שההתאמה שלהם היא לא בגלל הנכות אלא בגלל המבנה של הגוף שמצריך רכב מסוג אחר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מיכאל, התשובה סיפקה אותך? 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זה מעבר לנכות המוכרת. 

 << אורח >> מיכאל מיקי בנימין: << אורח >> 

אני מנסה להבין אם זה שייך לאותו סעיף, למה שזה לא יהיה בסעיף נפרד? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, בעניין זה, זה דווקא טוב שזה יהיה בעניין הזה. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

אם לוועדת החריגים אין סמכויות אז מה עשינו? אם לוועדת החריגים אין סמכויות לתת למי שיש לו פחות מ-50% אז למה לטרטר את הבן אדם לוועדת חריגים? 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

ערן, האם ועדת המומחים הזאת היא אמורה לייעץ גם לגבי זה שיש לו יותר ילדים או רק לגבי ה - - - 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

הכוונה לאנשים מקצועיים, מהנדסי רכב, אנשים שהנכה עומד בפניכם והם בודקים את ההתאמה שלו. לא צריך מהנדס רכב בשביל להגיד כמה ילדים נכנסים במושב, אבל יכול להיות שהוא יגיד שזה רכב מספיק גדול, יש מושב אחורי, כל הדברים האלה. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

בסדר, אבל זה לא עוזר לאנשים שרז כרגע דיבר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היית באמצע תשובה, אתה אמרת שהמומחים האלה יקבעו לכל נכה להתאים לו לפי הצרכים שלו. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

נכון, כשמדובר במאפיינים האישיים שלו, הנכות וכן הלאה, הם בודקים אותו פיזית. לגבי מספר הילדים הבדיקה היא של סוג הרכב, האם הרכב הזה מאפשר כניסת ילדים, מאפשר כניסת כלב, כן מאחורה, לא מאחורה, דלתות, זה מומחים שמייעצים לוועדת החריגים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

בעמוד 12, שוב פעם, נכה שבשל פגימת ראש בפסקה (ג). את פסקה (ו) הורדנו, נכה ש'דרגת נכותו בשל פגיעת גפה עליונה היא 50% לפחות ונוסף על כך דרגת נכותו בשל ליקוי ראייה בעין אחת היא 30% לפחות', הסיבה שהורדנו זה שזה בעצם נכנס לתוך פסקה (ב) שאומרת שדרגת נכותו בשל פגימה בגפה עליונה אחת היא 50%. בסעיף (ו) יש עוד כל מיני תנאים שלא צריך אותם. 

התיקון הבא בעמוד 13. התיקון הוא מבהיר את הסיפור של סכום ההוצאה בפועל ככל שזה נוגע לרכישת רכב רפואי. ואנחנו אומרים:

	
	
	(1) נכה זכאי לקבל סיוע ברכישת רכב רפואי ראשון שהוא רכב חדש, בדרך של מענק בשיעור של 85% מסכום רמת הסיוע לפי סעיף 9יט או מהסכום ששילם בפועל, לפי הנמוך, ומלווה שיחולו עליו הוראות סעיף 22 בשיעור של 15% מסכום רמת הסיוע כאמור או מהסכום ששילם בפועל לפי הנמוך - - - 


 
כלומר רמת הסיוע זה המקסימום. אם הוא קנה רכב יותר מרמת הסיוע הוא יקבל את רמת הסיוע 85/15, ואם הוא קנה בפחות מרמת הסיוע אז הוא יקבל 85/15 לעומת הסכום שהוא שילם. 

	
	
	סיוע כאמור יינתן לנכה שבמועד פנייתו למימוש הזכאות מתקיים אחד מאלה:

	
	
	(1)  יש לו רישיון נהיגה, ובלבד שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים לא קבע כי הנכה אינו כשיר לנהיגה;



וזה פה תיקון שהוסף בעקבות הדיון הוועדה, בעקבות הקשיים שעלו עם המרב"ד. הוועדה החליטה שכל עוד הוא לא נפסל לנהיגה, כל עוד לא נקבע שהוא לא כשיר לנהיגה הוא יכול ל - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת הוא לא צריך לפנות למרב"ד אלא אם כן יש לו - - - 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

שינינו את ברירת המחדל, אם קודם כל אדם הופנה למרב"ד אמרנו לא, אם רופא הפנה אותו למרב"ד ואם המרב"ד קבע שהוא לא כשיר אז הוא לא כשיר, בכל מצב אחר ברירת המחדל היא שהוא כשיר. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

זה בעקבות ההערות שעלו כאן בוועדה מטעם המשתתפים על הקשיים ועל כל הדברים שכרוכים בגישה למרב"ד. 

	
	
	(2)  קצין התגמולים שוכנע כי אדם אחר ינהג ברכב בעבורו.



כלומר גם אם בסוף אין לו רישיון נהיגה והוא לא כשיר לנהיגה קצין התגמולים יכול לאשר אם הוא שוכנע שיש מישהו אחר, אדם כלשהו, ואני חושבת שדיברנו על זה ארוכות. 

 << אורח >> קובי זכאי: << אורח >> 

המרב"ד נכנס לפה שלא לצורך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה זוכר את הדיון על המרב"ד? 

 << אורח >> קובי זכאי: << אורח >> 

בוודאי שאני זוכר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה רואה את השינוי? 

 << אורח >> קובי זכאי: << אורח >> 

כן, אבל השאלה למה צריך בכלל לציין את המרב"ד כשהמרב"ד קיים בכל מקרה על פי הנהלים והחוקים הקיימים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז זה בדיוק מה שכתוב פה, שאם מרב"ד החליט על מישהו שהוא לא כשיר לנהיגה אתה לא רוצה אותו כשכן על הכביש. 

 << אורח >> קובי זכאי: << אורח >> 

נכון, אבל זה קיים ממילא גם לא בחוק הנכים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה זה מפריע לך? 

 << אורח >> איציק שושן: << אורח >> 

אלה שנמצאים כרגע בתור למרב"ד ובינתיים יש הקלה ולא צריך אז אפשר לנפות אותם ולהוריד אותם מעינוי הדין הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברגע שהחוק יחוקק, אם אני מבין נכון, אז כך יהיה.

 << אורח >> איציק שושן: << אורח >> 

אז שיודיעו לכל אלה כשיחוקק שהעניין בטל ומבוטל. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

יהיו הוראות מעבר בעניין הזה? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא חשבנו. 

 << אורח >> איציק שושן: << אורח >> 

מה קורה עם אלה שעכשיו ממתינים? 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אם אגף השיקום כבר הסכים שלא צריך מרב"ד למה יש עוד אנשים שמחכים למרב"ד כרגע? למה לא לעצור את זה כבר עכשיו? 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

כי זו ההוראה הקיימת ואנחנו רוצים להעביר את החוק כדי שהיא תתבטל. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זאת אומרת שמי שנמצא עכשיו בעיצומו של הליך מול המרב"ד הוא יוכל להפסיק אותו באמצע? 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

אם רופא של אגף השיקום הפנה אותו למרב"ד כי הוא חשב שיש צורך אז הוא יעבור את התהליך. אין קביעה כזו, אם אין רצון של הרופא לבדוק אז ישחררו אותו מהתהליך. 

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

לא, אבל אלה שנמצאים עכשיו, שהזמינו אותם מהמרב"ד. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

יסתכלו פרטנית הרופאים של אגף השיקום אם כן או לא ויקבעו. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אבל שחררנו את זה שזה לא ברירת המחדל, זה מה שחשוב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה הדבר הגדול. חוק זה דבר לשנים, אפילו לדורות לפעמים, זה לא משהו שלפני חודשיים או לעוד חודשיים. 

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

האנשים פה חווים את זה על בשרם אז הם אומרים את זה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

עמוד 14 למעלה זה אותו תיקון שמדבר רק על המועד של החלפת הרכב, 'ובלבד שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים לא קבע כי הנכה אינו כשיר לנהיגה', זה אותו הסדר. 

אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם לעמוד 15. עמוד 15 מדבר על נכים בעלי דרגת נכות זמנית. אם קודם דיברנו על מה קורה עם דרגת נכות קבועה, עכשיו זה מדבר על הזמני ואנחנו אומרים שיחולו הוראות סעיף 9כ. מה זה הוראות סעיף 9כ שהרגע עברנו עליהן? הן מדברות גם על איך מקבלים רכב רפואי ראשון ומה התנאים לקבלת רכב רפואי ראשון, אותו רישיון נהיגה, אותו אישור של מרב"ד, גם על שיעורי הסיוע שהיו חסרים לנו, מה קורה עם דרגת נכות זמנית. לא הובהר שזה היה 85/15, אז עכשיו כשאנחנו מפנים ל-9כ אנחנו מבהירים גם את העובדה הזאת וכמובן גם את פרקי הזמן להחלפה ככל שדרגת הסיוע הזמנית נקבעת כזמנית מספר פעמים, ואם לא אז זה פשוט לא יהיה רלוונטי. 

לכן מאותה סיבה הפנינו לסעיף 9כ בסעיף קטן (א) ובעמוד 16 למטה מחקנו את פסקה (3) כי בעצם זה שיש לו רישיון נהיגה והמרב"ד וקצין התגמולים משוכנע כי יש אדם אחר, הכול נכלל ממילא בהוראות של סעיף 9כ.

במרכז העמוד דובר על זה שהסיוע יינתן אם רופא שמינה שר הביטחון קבע שיש יסוד להניח שתוקף דרגת הנכות הזמנית תוארך לתקופה של שישה חודשים לפחות ושדרגת הנכות שתיקבע בתום התקופה של דרגת הנכות לא תפחת מזו המזכה ברכב רפואי, ובעצם אנחנו מתקנים ואומרים לא רופא שמינה שר הביטחון, כמו שעשינו קודם, לא צריך למנות רופא במיוחד לזה, זה יהיה הרופא המוסמך הראשי. וגם הסבירו ממשרד הביטחון שהוא ממילא זה שקובע.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש רופא כזה, לא צריך להמציא אותו. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

כן, הוא גם מוגדר בחוק. בעמוד 17 סעיף 9כו עוסק כולו בדמי הניידות. התיקונים שאתם רואים, כולם מסומנים בצהוב נובעים מהוספת רמת הסיוע למי שיש לו ארבעה ילדים לפחות, מה שעברנו קודם, הוספת רמת סיוע 2(א). אז אנחנו אומרים שמי שזכאי ברמת סיוע 2(א) יהיה זכאי לדמי ניידות של 1,333.76 שקלים חדשים, ואם הוא זכאי לרמת סיוע 2(א) וגם יש לו דרגת נכות בשל הפרעה בתר-חבלתית – אולי פה לא צריך לפי סעיף 10(ב) כי כבר הגדרנו אותם. אני אוריד את זה. אז הוא זכאי לסכום המוגדל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בתר-חבלתית זו ההגדרה של – 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

של הפוסט טראומה. לכן זה מיותר להפנות ל-10(ב), והוא יקבל 1,460.79. אז יצרנו גם דמי ניידות לקבוצה הזאת של רמת זכאות 2(א) שהוספנו. בפסקה (5) הורדנו בסעיף 9יט(ב) את פסקה (ו) בגלל הכפילות לפסקה (ב) ופסקה (ב) כבר נמצאת. 

עמוד 19 זה תיקון שבא להגיד שמשרד הביטחון לא נותן סיוע במימון שיעורי נהיגה, אלא הוא ממש מממן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז גם ה-(ב) צריך לרדת. לא סיוע במימון, אלא לקבל מימון של שיעורי נהיגה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

נכון וזה נכון לשני המקומות, גם לשם הסעיף וגם בתוך הסעיף. זה המצב היום שהוא מקבל מימון מלא, משרד הביטחון? 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

יש תקרה בזה? 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

מימון זה מימון מלא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה שזה עולה, אחד צריך 20 שיעורים, אחד צריך 30 שיעורים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

לא, אבל כן כתוב בתנאים ובסכומים שיקבע שר הביטחון. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

יש תעריף לשיעור נהיגה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

כתוב בתנאים ובסכומים שיקבע השר, זאת אומרת שיש להם הסמכה לעשות תקנות. תיכף נראה בהוראות מעבר שכל עוד אין תקנות אז יחולו הוראות האגף בהקשר הזה, שאני לא יודעת בדיוק מה הן אומרות.

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

עדיף שמישהו יידע מה הן אומרות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לגבי מה את שואלת עכשיו, בעמוד 20? 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

צריך להשלים את הסכומים, אז אנחנו אחרי ההפסקה – 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אוקיי, כי עכשיו פתאום זה נשמע מימון מלא, אלא שזה סיוע במימון. אם יש תקרה וכל מיני דברים כאלה. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

כן, אז אנחנו נבדוק ונחזור. 

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

היא צודקת, מימון זה מימון. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

תחזרו עם זה. עכשיו אנחנו מגיעים לעמוד 20. קודם נסביר את התיקון שעשינו בסעיף 9לא ואז נעלה את השאלות שעלו מהדיון האחרון ונראה מה התשובות. סעיף 9לא מדבר על נכות שהוכרה בשל החמרת מחלות מסוימות, כלומר חלק מהנכות נובעת מהשירות וחלק מהנכות היא לא נובעת מהשירות.

דבר ראשון אני מפנה את תשומת ליבכם בעמוד 21, אתם זוכרים שהורדנו דרגת נכות כוללת וכאן הוספנו את ההגדרה כדי להסביר מה זה אומר. 

	
	
	(2) לעניין סעיף זה יראו דרגת נכות כוללת כדרגת הנכות שהייתה נקבעת אילו אירעה המחלה או החבלה כולה בתקופת השירות ועקב השירות. 



אני מזכירה שבדיון האחרון הוועדה ביקשה ממשרד הביטחון למצוא נוסח רחב יותר. נשאלה פה השאלה למה ההחמרות האלה והלכו וחזרו ולא בדיוק הייתה תשובה. אני אציין שגם קיבלנו פנייה מנכה צה"ל ששואל בדיוק את השאלה הזאת, למה חלק מההחמרות נכללות בסעיפי ההחמרה האלה וחלק מההחמרות הן לא נכללות. אנחנו רואים שההחמרות שנכללות הן כאלה, אם הוכר בשל החמרת מחלה או חבלה בגפיים תחתונות דרגת נכותו בשל ההחמרה אינה פחותה מ-15% ובלבד שדרגת נכותו הכוללת בשל פגימה בגפיים תחתונות אינה פחותה מ-20%, ואם הוא הוכר בשל החמרת מחלת לב דרגת נכותו בשל ההחמרה אינה פחותה מ-25% ובלבד שדרגת נכותו בשל מחלת הלב אינה פחותה מ-50%. קיבלנו כמה פניות מנכים בדיוק על הדבר הזה. 

 << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> 

גם בנושא הפוסט טראומה, מפקד בריאות הנפש של צה"ל הצהיר שצה"ל לא רואה באירועי חיים מקדימים לשירות כאירוע מוביל לפוסט טראומה, אז כל מי שמוכר 50%, 25% על חשבון הבית - - - 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זו תשובה מצוינת לשאלה אחרת לגמרי. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אני רק אגיד שקיבלנו פנייה שביקשו מאיתנו להגיד את הדברים בוועדה ואני חושבת שתמצתנו בגדול את עיקרי הטיעון, שאלו למה ההחמרות האלה, מי שמוכר על ריאות למשל, למה מסתכלים רק על הנכות המוכרת ואומרים זה לא צודק, זה יוצר מצב שהוא מפלה. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

אני אנסה להתייחס, התייחסנו לזה גם בדיון הקודם. הכלל לגבי כמעט כל הזכויות של הנכים אנחנו מסתכלים תמיד על נכות מוכרת, על הנכות שמורכבת מהנכות הרפואית שלו והחלק שלה בשירות. יש אנשים שהנכות שלהם נובעת מכמה דברים, זה יכול להיות אירוע קודם, זה יכול להיות אירוע מאוחר, זה יכול להיות כל מיני דברים, משרד הביטחון, אגף השיקום, מטפל מבחינת ההטבות והתגמולים בנכות מוכרת. טיפול רפואי זה אירוע אחר, אנחנו מטפלים גם אם יש החמרה. 

הרכב הרפואי ניתן ככלל על נכות מוכרת, כמו שאר ההטבות, ויש פה שני חריגים. חריג אחד שאנחנו יודעים להסביר אותו די בקלות, סיפור הרגליים. כמו שלגבי כלל הנכויות אמרנו שאנחנו מסתכלים על נכות מ-50% ומעלה, אבל לגבי רגליים אנחנו מקלים מאוד, כי אנחנו מבינים את הצורך של נכים פגועי רגליים ברכב רפואי, אנחנו נותנים, לגבי נכים שמוכרים באופן מלא התנאי הוא 30% ולא 50%, גם כאן אמרנו שגם אדם שמוכר באופן חלקי אנחנו הולכים לקראתו ונותנים, אני חושב שזה הגיוני. 

לבוא ולהגיד מכאן שמרחיבים על כל הנכויות ועל כל המחלות וההחמרות זו הרחבה מאוד משמעותית שאנחנו לא חושבים שיש לה מקום. הסיפור של מחלת הלב, אנחנו מודים, אין פה איזה הברקה, אנחנו לא יודעים מאה אחוז להסביר אותו, זה משהו היסטורי שאנחנו סוחבים. זה התחיל מאיזה שהוא פסק דין שקבע לגבי אדם אחד והוחל על כלל האנשים עם הנכות הזו. כיוון שאנחנו לא רוצים לגרוע זכאויות ולא רוצים לייצר דור א' ודור ב', אז האפשרות היא או לקבל את האנומליה הזו של הלב או להרחיב בצורה לא הגיונית לגבי כלל הפגימות ואנחנו לא חושבים שזה נכון. 

 << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> 

מה זה כלל הפגימות? כל הפגימות או הפגימות הקשות? 

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

אתם יודעים שהיום שיניים אתם מטפלים מ-20%, אתם יודעים שזה עושה בעיות, אז אפילו שיניים אתם נותנים, אז ברור ומובן מאליו שכל מה שנלווה מזה - - -

 << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> 

אם צה"ל מחליט לגייס בן אדם עם מחלת ריאות ותוך כדי השירות כשהפכו אותו לחייל קרבי לוחם יש החמרה במצב שלו צה"ל צריך לקחת על זה אחריות, לא? 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

נכון, זה אתם. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אותו אחד שפנה ביקש בעצם להגיד שגם מי שמוכר על מחלות קשות בשל החמרה של מחלות קשות, גם הוא - - - פשוט ביקשו מאיתנו להציג את הפנייה הזו. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אם אפשר לומר, אנחנו רוצים להתקדם עם החוק ודוד פה הציג, דוד הוא זה שכתב את המכתב, בגלל שהוא ביקש לומר - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הוא דיבר על מחלת ריאות קשה. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

לא צריך להתבייש חלילה, הוא סובל מגמגום אז הוא ביקש שאני אדבר בשמו כרגע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל יש לו מחלת ריאות קשה.

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

בדיוק, ולכן אני חושב שהתשובה של היועץ המשפטי של משרד הביטחון היא לא ממש מתקבלת על הדעת, אבל אני כן חושב שאנחנו צריכים לעשות על זה עבודה רצינית ולבדוק איזה מחלות יש להן קשר ישיר לתנועה. אני כן חושב שמחלת ריאות היא בהחלט מחלה שצריך להתייחס אליה באותה רצינות כמו מחלת לב כי היא משפיעה על יכולת ההליכה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו קיבלנו פה פניות על 30 סוגי מחלות. 

 << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> 

כבוד הרב, זו הרשימה שדוד צירף למכתב שלו, של המחלות הקשות, שאם תראה, מופיע שם גם תשישות נפש. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

רז, סליחה, אנחנו רוצים לקדם את החוק, אנחנו חייבים היום לגמור עם זה. יש לנו גם את מושב החורף, אני חושב שאנחנו צריכים לעשות שיעורי בית רציניים מאוד לגבי הרשימה של המחלות שדוד הציג. 

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

אבל יש כרגע אנשים חולי סרטן. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אבל כל החוק יתעכב. אנחנו נטפל בזה אחר כך. 

 << אורח >> נדב וירש: << אורח >> 

אבל עד עכשיו לא עשו עם זה שום דבר. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אבל, נדב, זה לא משנה, כי אם עכשיו עצרנו הכול אז - - -

 << אורח >> נדב וירש: << אורח >> 

אף אחד לא מבקש ממך לעצור. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

ההערה של דוד היא הערה רצינית, צריך לעשות שיעורי בית ולחזור עם תשובות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש לי איזה רעיון. היות שאני חושב שחקיקה ראשית לא צריכה להיכנס לפרטים כל כך כאלה, לכן אני מציע, אולי, אם אתם תסכימו, שתקימו ועדת חריגים לגבי מחלות נלוות, שאם למישהו יש בעיה - - -

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

מחלות נלוות שהגיעו לפני הצבא או שהתפתחו בעקבות המקרה? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, אותו נוסח של מחלות לב שכתוב פה, אז שיהיה גם דברים כמו מחלת ריאות קשה, שהוא לא יכול ללכת, הוא לא נושם טוב, יש פה 30 סעיפים, תעברו על זה ותראו, אם בן אדם חולה סרטן והוא צריך להגיע לבתי חולים ודברים כאלה, אני לא יודע, אתם תחליטו על זה, אבל תקימו ועדת חריגים שתהיה לכם סמכות בחוק להחליט שהאיש הזה יכול לקבל. 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

אנחנו מעדיפים, אדוני היושב ראש, בגלל שבאמת יש פה רשימה של מחלות שיש מנעד מאוד גדול של תפקוד, סרטן יכול להיות גם סרטן השד שמאפשר עדיין, לכן תנו לנו לעשות עבודה ולראות באמת ולדייק, והמקרים שאנחנו נחשוב כמו מחלות ריאות - - - 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

למה לא עשיתם את העבודה עד היום? 

 << אורח >> לימור לוריא: << אורח >> 

מה שנחליט להרחיב נוכל להביא בפרק הבא. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

בחקיקה של המושב הבא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

או אפשר גם בתקנות. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

כיוון שנכנסנו לקטגוריות של פגועי רגליים והלב כאן לא נוכל להוסיף בתקנות. אם נחליט שמוסיפים מחלה נוספת נחזור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז בפרקים הבאים תחשבו על זה ונדבר על זה. נדון על זה בפרקים הבאים, אבל טוב שהעלית את זה, דוד, זה מאוד חשוב. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

עמוד 22. זה אותו תיקון שהצגנו בנוגע לזה שהוא לא נפסל לנהיגה, אז אותו נוסח שעשינו לגבי מי שזכאי לרכב רפואי הוא הנוסח למי שזכאי לרכב רפואי בבעלות המדינה. סעיף קטן (ב1), אני חושבת שדיברנו והקראנו ואפשר רק להתרשם שזה הוסף גם לדרגת נכות מיוחדת. 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

חשבנו קדימה, בעמוד הבא זה ממשיך. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

עמוד 23, כמו שאייל אמר, זה אותו רעיון, רק במועד ההחלפה בדרגת נכות מיוחדת. בעמוד 25, מדבר על מימון שיעורי נהיגה ומבחני נהיגה. נכה שאין לו רישיון נהיגה אלא אם כן המכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע כי הוא לא כשיר לנהיגה. 

 << אורח >> גל רויטשטיין: << אורח >> 

יש לי שאלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בדיון השני ב-12:30 תהיה לנו אפשרות לעשות דיון. אז אנחנו נקריא את הדברים שיישארו ואז נעשה דיון על כל הדברים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

בעמוד 27, למטה, מה שמסומן במחיקה. עלתה פה הערה של הוועדה, הייתה הוראה שאמרה שאם הרכב הרפואי נמכר בידי יורשי הנכה לפני שחלפו 42 חודשים ממועד רכישתו אז היורשים יידרשו להחזיר לאגף שיקום נכים חלק מסכום הסיוע שקיבל הנכה לרכישת הרכב בתנאים ובסכומים שיקבע משרד הביטחון. בעצם בעקבות דרישת יושב ראש הוועדה משרד הביטחון נעתר לבקשה והסכים להוריד את הסעיף הזה. זאת אומרת שלא משנה מתי הרכב נמכר, היורשים לא צריכים להחזיר את הסכום למשרד הביטחון. 

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

מעניין אותי, מי שהולך לעשות את זה שייקח אותי איתו, אני רק רוצה לראות. או ששולחים את זה בטופס באינטרנט. כאילו מישהו מסוגל להגיד לאלמנה? 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

לא, זה ירד. 

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

הבנתי, מי היה עושה את זה? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם אתה רוצה לדבר בבדיחותא רציתי לשאול מה קורה עם הרכב, הוא בן 42 חודש, האם עדיין אפשר למכור אותו? 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

בעמוד 28 זה רכב חלופי וזה רק תיקוני נוסח ודברים שסוכמו עליהם. אמרנו שנכה עם פגימה בגפיים תחתונות שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע כי יש להתקין ברכבו דוושת האצה בצד שמאל, זה בעצם תוספת, או מנגנון יד, זה היה שם גם קודם. אם טרם קיבל את הרכב הרפואי שנרכש או אם נקבע שהרכב בבעלותו בלתי כשיר לנסיעה בשל תקלה שמחייבת את השבתתו, אז קצין התגמולים יהיה רשאי לאשר לו השאלה זמנית של רכב חלופי ממאגר הרכבים של משרד הביטחון.

הסעיף הורחב, קודם דובר רק על מנגנון יד והוסף לזה גם את דוושת ההאצה ובדיון עלתה השאלה האם יש עוד סוגים של התאמות שיכול להיות שהרכב הזה יצטרף, שצריך להוסיף אותן לחוק. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

יכולים להיות מיליון סוגי התאמות, אבל אי אפשר שהמשרד יחזיק מאגר שיש בו את כל סוגי ההתאמות הרלוונטיים. אלה הדברים הבולטים המרכזיים שעלו במהלך השנים ולכן התייחסנו אליהם כאן במפורש.

 << אורח >> איציק שושן: << אורח >> 

יש תקנה של משרד התחבורה שרק צריך פשוט לעשות אכיפה, של כל חברת רכב, ליסינג, שכירות, זה קיים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זו הערה מאוד חשובה. אתה אומר שזה קיים. 

 << אורח >> איציק סעדיאן: << אורח >> 

אבל הוא צודק, צריך להוציא את האנשים מהבית, ככל שאפשר לעזור להם לצאת מהבית זה – 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

עמוד 29, על ועדת החריגים דיברנו, שהוספנו את שישה הילדים לפחות או כלב שקיבל ממשרד הביטחון, אז אפשר יהיה לדון בוועדת החריגים. 

עכשיו אנחנו מגיעים לעמוד 31. זה סעיפים שלא דנו בהם עדיין. סימן ד': ועדת חריגים לזכאות נוספת. אם אתם זוכרים, הייתה לנו את ועדת החריגים בסימן של הדיור, הייתה לנו את ועדת החריגים בסימן של הניידות והיא ממש פה לפני ועדת החריגים הזאת, ויש לנו עוד ועדת חריגים, שהיא ועדת חריגים לזכאות נוספת, ונקרא ונסביר מה זה אומר. 

	 ועדת חריגים לזכאות נוספת
	9לח.
	(1) שר הביטחון יקים ועדה שתהיה מוסמכת לאשר את כל אלה (בסעיף זה – ועדת חריגים לזכאות נוספת):

	
	
	(1)  הגדלת הסכום הכספי הקבוע לזכאות נוספת מסוימת לפי פרק זה למעט לעניין סימן ג' - - -



כלומר בעצם זה יחול כרגע רק על דיור ולא יחול על ניידות, כי בניידות יש את ההוראות של ועדת הניידות. 

	
	
	במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שהתקיימו בנכה כל התנאים לקבלת אותה זכאות נוספת;

	
	
	(2)  על אף האמור בסעיף 18א(א), מתן זכאות נוספת המנויה בתוספת שקצין תגמולים מצא כי לא ניתנה לנכה הזכאי לה, אף שהתקיימו בו התנאים לקבלתה, בעד תקופה שבה לא ניתנה, העולה על שבע שנים;



אם אתם זוכרים, רק כדי להשלים את התמונה, סעיף 18א(א) מדבר כולו על איך משלמים זכאויות נוספות. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

אני אולי אסביר לנוכחים, יש כל מיני מילים בז'רגון שאנחנו מבקשים להיפרד מהן. יש מה שנקרא ועדה מייעצת שיש לה שתי סמכויות, לייעץ ל-ל', זה לא משנה, כי הסמכות היא של ל' ויש סמכויות שנגמרות במייעצת, זה ז'רגון של אגף השיקום. הדבר השני שיש זה הקרן הסוציאלית. משני הדברים אנחנו נפרדים, מחליפה אותם ועדת החריגים שקונה את הסמכויות של שני הגופים האלה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

סעיף 18א(א) מדבר על זה שזכאויות שהן קבועות בתוספת זה זכאויות שניתנות באופן אוטומטי ולא צריך להגיש בקשה, ואם מאיזה שהיא סיבה לא שולמה הזכאות הזאת באופן אוטומטי אז משרד הביטחון צריך לשלם אותה לתקופה שבה היא לא ניתנה ושלא תעלה על שבע שנים. מה שהקראנו עכשיו זה שיש אפשרות לחרוג משבע השנים האלה במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

	
	
	(3)  על אף האמור בסעיף 18א(א), מתן זכאות נוספת המנויה בתוספת שקצין תגמולים מצא כי לא ניתנה לנכה הזכאי לה, אף שהתקיימו בו התנאים לקבלתה, בעד תקופה שבה לא ניתנה, העולה על שבע שנים;



זה מה שהקראנו כבר. 

	
	
	(4)  מימון שירותים והחזר הוצאות אינם מוסדרים בפרק זה הנובעים מהנכות, הקשורים אליה ומיועדים לשיקום ורווחת הנכה, בסכום מירבי של 67,559 שקלים חדשים במקרים חריגים ונדירים שלא ניתן היה לצפותם.

	
	
	(2) שר הביטחון יקבע את הרכב ועדת החריגים, ובלבד שאחד החברים בה יהיה נציג הארגון היציג, את סדרי עבודתה של הוועדה, את שיעורי ההגדלה המרביים שהוועדה יכולה לאשר ואת אמות המידה לאישור זכאויות נוספות. 



זה סעיף ועדת החריגים ועכשיו נקריא את סעיפי ניגוד העניינים, שזה 9לט ואת סעיף החלת הדינים ואת סעיף שמירת הסודיות, שכל הסעיפים האלה רלוונטיים לכל הוועדות שדיברנו עליהן, הדיור, הניידות והוועדה הכללית. 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

אנחנו מבקשים, יושב ראש הוועדה, באופן חריג מראש להגיד שלסעיף ניגוד העניינים אנחנו מבקשים להתייחס מתי שתגידו, מה שתחליטו בסדר ההקראה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אז בואו נקרא שנבין על מה אנחנו מדברים ונתקדם משם. 

	ניגוד עניינים
	9לט.
	(1) בסעיף זה – 

	
	
	"בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);



 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה זה הורה הורה, סבא וסבתא? 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מתו הסבים והסבתות? 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

זה הניסוח של משרד המשפטים. יכול להיות שאפשר לפשט את זה, אנחנו אחרי זה נבדוק עם הנסחית איך היא מציעה, אבל אנחנו מסתמכים פה על איזה שהוא – תיכף יואב אולי יסביר בכמה מילים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יואב, אתה תהיה פעם סבא, אתה לא תרצה שיקראו לך הורה הורה. 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

זה נלקח מתבנית החקיקה. אפשר גם לקרוא סבא, אני חושב. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

	
	
	"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

	
	
	"הוועדה" – אחת מאלה:

	
	
	(1)  הוועדה המייעצת לדיור שהוקמה לפי סעיף 9טז;

	
	
	(2)  ועדת חריגים לניידות שהוקמה לפי סעיף 9לז;

	
	
	(3)  ועדת החריגים שהוקמה לפי סעיף 9לח;

	
	
	"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

	
	
	"ניגוד עניינים", של חבר הוועדה – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;

	
	
	"קרוב", של חבר הוועדה – כל אחד מאלה:

	
	
	(1)  בן משפחה של חבר הוועדה;

	
	
	(2)  אדם שלחבר הוועדה יש עניין במצבו הכלכלי;

	
	
	(3)  תאגיד שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;

	
	
	(4)  גוף שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.



ועכשיו ההוראות האופרטיביות שמכילות את ההגדרות. 

	
	
	(2) לא ימונה לחבר הוועדה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה.

	
	
	(3) חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.

	
	
	(4) נודע לחבר הוועדה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה האמור היושב ראש – יודיע על כך לשר הביטחון.

	
	
	(5) על אף האמור בסעיף זה, חבר הוועדה שהוא נציג הארגון היציג רשאי להביא בחשבון גם את ענייניו של הארגון היציג, אם הם קשורים לתפקידי הוועדה, ולא יראו אותו כנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.

	החלת דינים
	9מ.
	חברי הוועדה, כאמור בסעיף 9לט, שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי הוועדה, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה:

	
	
	(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979;

	
	
	(2) חוק העונשין, התשל"ז-1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

	
	
	(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969;

	
	
	(4) חוק שירות המדינה (סיווג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959 – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;

	
	
	(5) פקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;

	
	
	(6) חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ"ט-1969.


 
ועכשיו אנחנו מגיעים לסעיף הסודיות ואז אולי משרד המשפטים יסביר לנו קצת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תקריאי את זה קודם.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

סעיף הסודיות, אני רק אגיד במילה, הוסף בעקבות ההערות שעלו כאן בדיונים. עלו בכמה הזדמנויות הערות שמידעים שמגיעים לוועדת החריגים דולפים או נעשה בהם שימוש שלא למטרה שלשמה המידע ניתן ולכן הוספנו סעיף סודיות מפורש. אני חושבת שבדיון האחרון גם יואב מייעוץ וחקיקה הסביר מה הנפקות של סעיף הסודיות ואמרנו שנוסיף, אז אני אקריא אותו. 

	סודיות
	9מא.
	חבר ועדה כאמור בסעיף 9לט שהגיע אליו מידע כחבר ועדה, חובה עליו לשומרו בסוד והוא אינו רשאי לגלותו אלא לשם מילוי תפקידו ובהתאם להוראות כל דין."



אז עכשיו אולי כמה מילים ממשרד המשפטים, גם על המודל של ניגוד העניינים, גם על החלת הדינים, מה זה אומר שהדינים האלה חלים מבחינת ההוראות האופרטיביות שהן מחילות על מי שהוא אינו עובד המדינה כפי שהן מוחלות על עובד המדינה, מה תפקידו של נציג הארגון היציג, כמי שבעצם מייצג את אינטרס הנכים כנכים. 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

ראשית, ניגוד העניינים נמצא כאן בגלל שמדובר בוועדה מעין שיפוטית. ועדה מעין שיפוטית היא ועדה כמו שהוסבר קודם, היא דנה בעניינים רגישים של אדם, הוא נחשף במצבו הכלכלי, הרפואי והוא מוסמך גם לאשר לו הטבות כלכליות לבן אדם פרטי. 

בדרך כלל בוועדות מעין שיפוטיות, בשונה מוועדות שהן ועדות שמתקנות תקנות כלליות, שבהן לא נדרש סעיף ניגוד עניינים, בוועדות מעין שיפוטיות בפרט, גם בוועדות אחרות, לפעמים נדרש ניגוד עניינים, אבל בהחלט בוועדות מעין שיפוטיות שבהן דנים בענייניו ובהטבות כספיות משמעותיות כלפי בן אדם מסוים - - -

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> 

יואב, אנחנו לא שומעים כל כך. 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

כאשר הוועדה דנה בהטבות כספיות משמעותיות אז כמובן שחייבים שכל אחד מחברי הוועדה שמצביע ומחליט בנידון הוא לא יהיה נמצא בניגוד עניינים, כמובן שלא יהיה אח של מי שדנים בעניינו וכך כל הדברים האחרים, גם בעל עניין, אם הנכה הוא בעל שליטה בחברה והוא משקיע בחברה שלו אנחנו לא נרצה שהוא יהיה בוועדה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

איזה חברה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש לו פוליסת ביטוח, אז כשבא מישהו מהביטוח אסור לו להיות שם. אני אומר את זה בצחוק. אבל הוא מתכוון שיש לו עניין בו. 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

כל דבר שיכול להיות עניין אז אנחנו לא נרצה שהוא יהיה שם בשביל שההחלטות שלו לא יושפעו משיקולים זרים וכדאי לקבוע את זה למניעת ניגוד עניינים מראש. זה דבר אחד. 

דבר שני, על אף כל הדברים האלה הוסכם, זה גם הוסכם על משרד המשפטים, שחבר ועדה שהוא נציג הארגון היציג, אז עצם זה שהוא שוקל את השיקולים, עצם העובדה שהמחוקק מורה שהוא יהיה נציג הארגון היציג, אז כמובן עצם העובדה שהוא נמצא בוועדה ומביא את השיקולים, השיקולים של הארגון היציג זה לדאוג לרווחת הנכים, לדאוג לחברי הארגון שהוא מייצג אותם, הרי בסופו של דבר הארגון היציג לא מייצג רק את מי שמשלם דמי ארגון, אלא את כלל נכי צה"ל, אז כמובן עצם העובדה שהוא מייצג אותם ופועל בשם הארגון זה לא יהיה בגדר של ניגוד עניינים. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> 

אפשר להעיר, אדוני? 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

אני רק אשלים עוד כמה מילים, גם לגבי החלת דינים. אז הדינים האלה חלים על כל עובד מדינה שעוסק בדברים בשם הציבור. יש דינים שחמורים יותר שחלים על שופט שהוא נמצא בדרך קבע במצב שהוא מחליט החלטות שיפוטיות. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

למה לא הכנסתם את חוק הגנת הפרטיות? 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

אנחנו מכניסים וזו תהיה הפסקה השלישית שלי. בגלל זה חוק שירות הציבור (מתנות), לקבל מתנות ממי שהוא נמצא בוועדה יהיה לו אסור, כמובן לקבל הוראות של שוחד והפרת אמונים שיהיו נוגעים לתפקיד שהוא נמצא בו. וגם הוראות נוספות שהחלנו פה גם לגבי הגבלות לאחר פרישה, שיום אחרי שהוא דן בעניינו של אותו בעל חברה הוא לא יילך לעבוד אצלו. 

כל הדברים האלה, וזה המשפט הראשון שכתוב פה, שחברי הוועדה שאינם עובדי המדינה דינם בפעולתם כחברי הוועדה כדין עובדי המדינה. מחילים עליהם בצורה שוויונית את כל ההגבלות שחלות על עובדי המדינה.

כמובן יש פה הוראות לגבי זה שאם הוא חותם על דברים שזה יהיה תעודת עובד ציבור כדין מישהו שהוא עובד מדינה שחותם על מסמכים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הוא חותם על מסמך סודיות כזה? 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

לא, לפי פקודת הראיות, זה סעיף שולי פה, אבל הוא גם נזכר, שעובד ציבור שחותם על מסמך, הוא לא צריך להיחקר עליו, אלא אפשר להציג אותו כראיה בבית המשפט, אם יש החלטה של הוועדה שהוא נכה או שמאשרים לו זכאות מסוימת, אז זה מספיק ראיה? אז גם חבר ועדה שאינו עובד המדינה חותם אז יחולו עליו גם הזכויות כביכול שחלות גם על עובד המדינה. 

והסעיף האחרון זה לגבי סעיף הסודיות, שבעיקרון לפי סעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות, גם בלי הסעיף הזה, אסור לעשות שימוש במידע שנמסר לבן אדם שהוא מידע פרטי של בן אדם אחר. הסעיף הזה מכיל את הוראות סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות שאומר שאסור לגלות שום מידע. גם אם הוא לא עושה בזה שימוש אסור לו לגלות לאחר את המידע שהגיע אליו. כמובן שזה מידע סודי, כמובן שהוא מידע פרטי ויכול להיות מזה נזק רב לאותו נידון בוועדה, לאותו נכה. אז כמובן גם משרד המשפטים הסכים עם ההצעה פה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל יש לי שאלה, למה לא כתוב פה שהוא צריך לחתום על משהו? 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

אין צורך לחתום. ברגע שיש חובת סודיות שקבועה בדין אז חתימה זו התחייבות שבן אדם מקבל על עצמו מכוח חוזה. פה ברגע שזה קבוע מכוח הדין גם שופט, אדם נמצא לפניו, הוא לא צריך לחתום על מסמך שהוא מתחייב שלא לגלות, זה כתוב בדין. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

על הסנקציות וההגנות של חוק הגנת הפרטיות. 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

ויחולו עליו סעיפי העונשין כמובן של חוק הגנת הפרטיות שיש גם ענישה פלילית וגם ענישה אזרחית על הפרת סודיות. 

 << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> 

זאת אומרת שאם הייתה בהחלת הדינים חוק הגנת הפרטיות הסעיף הזה היה מיותר. 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

חוק הגנת הפרטיות חל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הסיבה שיש את הסעיף הזה, כי בוועדה יושבים לא רק עובדי מדינה. 

 << אורח >> רז חג'ג': << אורח >> 

אני יודע, אבל אם עשינו החלת דינים ואחד מהם זה חוק הגנת הפרטיות, אז אין צורך בסעיף הזה. אבל לא משנה. 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

סעיף סודיות לפי חוק הגנת הפרטיות אומר, סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות אומר שחובת סודיות שנקבעה בדין אסור לגלות אותה לאחר. אז ממילא חייבים להחיל את חובת הסודיות הזאת בדין באופן מפורש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם ביקשתם להתייחס.

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

כן. במעלה הדרך הסעיף הזה נוסף אחרי שאנחנו כבר הגענו להסכמות עם משרד הביטחון, זה סעיף שלא היה על דעתו של הארגון, הוא סעיף שנכפה עלינו מטעם משרד המשפטים. מבחינת הארגון קטגורית אין לנו בעיה לסעיף ניגוד העניינים, זה בסדר, רק שהסעיף הזה הוא מנותק מהחוק, הוא סעיף שלא קשור לחוק הנכים, יש בו התניות של חברה, בעלי מניות, הוא רחב מדי, הוא לא רלוונטי לחוק. 

אנחנו הצענו נוסח הרבה יותר פשוט, זה לא קיים בחוקים מקבילים אלינו. אני יכול לתת לוועדה לא מעט מקרים שאנחנו בדקנו וגם בחוקים מקבילים אין את הסעיף הזה לגבי ועדות חריגים כאלה ואנחנו הצענו נוסח הרבה יותר מצומצם שמקבע את סוגיית ניגוד העניינים. לצערי הרב לא היה שיח פה בנושא הזה, משרד המשפטים אמר שאלה ההנחיות שלו וזה הנוסח שהם חייבים לרוץ איתו קדימה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

איזה מילה בסעיף הזה מפריעה לך? 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

קודם כל הפורמט עצמו הוא פורמט שמתייחס לא לוועדות חריגים כמו הוועדות האלה. לשם דוגמה בעל שליטה בחברה במניות. אנחנו מדברים על ועדת רכב, חריגים לדיור ורכב, אלה דברים שלא קשורים. דיברת על כל סעיף הבן, דודה וכו', יש היום סעיפים הרבה יותר פשוטים שמגדירים ניגוד עניינים בפסקה אחת במקום שני עמודים מתוך חוק הנכים שמוגדרים כרגע לכל סוגי ניגוד העניינים. 

בנוסף לזה באופן ספציפי בסעיף (ה) פה נקבע בנוסח הזה שהארגון יכול להביא בחשבון את ענייניו במסגרת הוועדות הללו. ארגון נכי צה"ל נמצא שם על תקן של נציג של ציבור נכים, הארגון רואה מולו את החבר שיש לו בעיה בוועדת רכב חריגים, בוועדת דיור, אין לארגון שיקולים רוחביים, הארגון מבחינתנו נמצא שם ומסתכל על הנכה עצמו והוא צריך לשקול את השיקולים של הנכה בלבד ומבחינתנו לכתוב דבר כזה זה פשוט חוטא למטרה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה נותן לך הגנה. 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

לא, אני לא ביקשתי הגנה.

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אני לא רוצה את ההגנה הזאת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עידן, אם תהיה חבר ממשלה - - - 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אני לא רוצה את ההגנה הזאת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עידן, אני רוצה לענות לך משהו. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

לא, דווקא ליום שאני לא אהיה פה אני לא רוצה את ההגנה הזו, לא יהיה מצב שיהיה דיון אפילו תיאורטי שבו הארגון ישים את טובתו לפני טובת הנכה. לא יהיה מצב כזה ואסור שייכנס לחוק דבר כזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עידן, אני רוצה לספר לך משהו. רק בשבוע שעבר אמרה היועצת המשפטית לממשלה לשרי הממשלה, היות שאתם עוסקים בהפגנות, שזה נגדכם, אז אתם בעלי עניין. אז לכן אני רוצה להגן עליכם, שכשאתם באים לוועדה שלא יגידו שאתם דואגים לארגון. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

זה יפה, אבל עדיין אני חושב שזו אמירה שהיא לא ערכית מבחינת ההיסטוריה והדנ"א של הארגון. מבחינתי כיושב ראש הארגון, כאשר נציג ארגון נכנס לוועדת חריגים, יש לו תפקיד אחד בלבד, למצות את הזכויות של הנכה ולהגן עליו. אין שום מצב, אפילו לא תיאורטי, שבו יהיה עניין של איזה שהיא טובת ארגון לעומת טובת הנכה ולנציג הארגון תהיה רשות לדון על טובת הארגון ולא על טובת הנכה. 

אני אומר את זה ליום שאנחנו לא נהיה פה, שיהיו אנשים אחרים. זה החוק, אני חושב שחשוב מאוד שבחוק יהיה מאוד מאוד ברור שלארגון יש תפקיד אחד וזה להגן על זכויות הפרט. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אבל אני חושבת שזאת הייתה הכוונה בסעיף, כלומר הארגון כמי שמייצג את טובת הנכים. בגדול ארגון הנכים מייצג את טובת הנכים, הוא מייצג את רוב ציבור הנכים. אני חושבת שזאת הייתה הכוונה. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אני לא יודע. אני אומר סתם תיאורטית שאם נציג הארגון יישב בוועדת חריגים ויילחם על זכויות הפרט ותהיה הצעה ויגידו לו: אתה יודע מה, אתה תוותר בנכה הזה, כלומר אל תגן עליו ואנחנו ניתן לארגון משהו. לא יודע, יכול להיות שתהיה הצעה כזאת, אני לא מוכן שזה יהיה שם. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

לא, אבל זה לא מה שכתוב, כתוב אם הם קשורים לתפקידי הוועדה. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אני מבין מה שאת אומרת, אבל האותיות לא נעימות לנו. הניסוח, הדרך שבה זה מוצג, מבחינתי זה מעורר אי נוחות, כי היא כאילו מייצרת דיפרנציאציה בין האינטרס של הארגון לאינטרס של הנכה והאינטרס חד הוא. זה בדיוק מה שהיועץ המשפטי שלנו אמר, שלא מתאים הפורמט הזה של דיני חברות. 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

הסעיף הזה הוא באמת סעיף מיוחד, אין לנו התנגדות להוריד אותו. 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

לא, רגע, אני אדייק. 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

הסעיף הזה הוא סעיף של הבהרה. אני אסביר. 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

ברשותך אני אשלים את הטיעון ואז תסביר. קודם כל הסעיף במקור, הרעיון היה שאם מורידים את הסעיף אז כל נכה נמצא בניגוד אינטרסים מובנה בעצם זה שהוא בוועדה. למשל מישהו דן בסוגיית רכב, אז נכה שיש לו זכאות לרכב נמצא. הרעיון היה צריך להיות נוסח שאנחנו הצענו, שעצם החברות שלו בארגון ועצם היותו נכה צה"ל לא יהווה ניגוד עניינים כי בסוף מדברים על דברים שיש להם השפעות. זו הייתה הבקשה שלנו. אם אתם רוצים להוריד את סעיף (ה), אז רק לדייק את זה, אם אתה רוצה אני אקריא נוסח מוצע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה שלחת את הנוסח שלך ליועצת המשפטית לוועדה? 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

לא, כי לא היה שיח על זה. 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

וברשותכם, עוד שאלה, היינו רוצים לקבל תשובה ממשרד המשפטים למה בחוק משפחות חיילים אין סעיף ניגוד עניינים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הוא אמר לך שהוא לא צריך את זה. 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

לא, לא את כולו, הוא דיבר על סעיף (ה).

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה הסעיף שמפריע לך, לא? 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

לא, באופן כללי. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

אנחנו שואלים על כל הפרק הזה, כל מספר הסעיפים האלה לא מופיעים בחוקים מקבילים, אז למה? 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אני רוצה לזקק את השאלה. הרי אתם אומרים, מבחינה מהותית זה ברור לנו שלא צריך להיות ניגוד עניינים באשר שהוא ניגוד עניינים ואם יש ניגוד עניינים לא מתאים שחבר הארגון היציג יישב בוועדה והעיקרון הבסיסי מוסכם, אין פה שאלה. אז מה שמפריע לכם, אני לא מצליחה להבין, חוץ מזה שזה כתוב ארוך וההסדר הוא מקיף, אני לא מצליחה להבין מה מפריע. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> 

אני יכולה להסביר משהו, אדוני? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בתור עורכת דין? 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> 

גם, אבל גם מישהי שיושבת שנים רבות בוועדות שונות ומייצגת אנשים. אני חושבת, כמו שאמר אייל, זה לא נמצא בכל החוקים וזה לא סתם לא נמצא. אנחנו משרתים את האנשים, הנושא של ניגוד עניינים, זה חולש על כל פעילות שלנו. כל בן אדם שחושב שהמייצג שלו או מאן דהו, זה לא משנה, נמצא בניגוד עניינים, פתוחה בפניו היכולת להגיש תביעה, להגיש בירור. 

אני חושבת שיש פה איזה שהיא אמירה שאם אתה רושם את זה פה, מה זה אומר? שכל החוקים האחרים שזה לא מופיע כן אפשר ניגוד עניינים? אני חושבת שזה דבר שאין לו מקום פה, כי המתבקש הוא לעבוד, ואנחנו אנשים שיש לנו עשרות שנים של ניסיון עם אנשים נוספים איתנו, לא רק אנחנו, ואני לא מבינה למה דווקא פה נזקק משרד המשפטים להוסיף כאלה דברים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

נציג הארגון היציג, למשל בחוק משפחות, לדעתי זה נציג הזכאים, עד כמה שאני זוכרת, ולא נציג הארגון היציג, וכאן נוצר איזה שהוא צורך. הרי ברור שהוועדות צריכות להישאר נקיות, אין שאלה, ולכן עדיין אני לא מבינה איפה המחלוקת. 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

אנחנו רוצים, במקום סעיף (ה) שכתוב כרגע שיהיה כתוב: על אף האמור בסעיף זה, נציג הארגון היציג שהוא נכה צה"ל או בעל תפקיד בארגון היציג לא ייחשב כמצוי בניגוד עניינים בשל כך בלבד. 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

אין צורך בהוספה כזאת. עד כמה שמדובר בנציג ועד כמה שמדובר בנכות כללית, בנכות שהיא לא ספציפית, שהיא לא איזה משהו מיוחד שדנים ב - - -

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

אבל הוועדות האלה דנות באופן פרטי באנשים, זה מה שאני רוצה להסביר. 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

נכון, אני אומר, כמו שבן אדם שיש לו ילד אז הוא יכול לדון ולהצביע בעד העלאת קצבאות ילדים, גם אדם שהוא נכה כללית אין בזה ניגוד עניינים, בעצם זה שהוא נכה והוא מצביע בעד ההעלאה של סכום לנכה צה"ל או למישהו אחר. אין צורך לכתוב את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בוא נסכם שאתה מעביר נוסח שאתם רוצים, היועצת המשפטית תדון על זה.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אני לא יודעת לקבל החלטה. בסוף אני לא מבינה בכלל איפה הקושי, אני באמת אומרת, תסבירו איפה הקושי. אם יש סעיף ניגוד עניינים שאומר משרד המשפטים שככה הם נוהגים היום, ככה כותבים היום.

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

כן, אני רק אשלים שהסעיף הזה הוא בהתאם לתבנית חקיקה שהוסכמה גם בין הממשלה למשרד המשפטים, גם בין הייעוץ המשפטי בכלל של הכנסת, וזה נכנס בחוקים חדשים מ-2019. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש עוד חוקים שיש את זה? 

 << אורח >> יואב סטשבסקי: << אורח >> 

כן, יש עוד חוקים, גם בחוקים סוציאליים. כמובן שיש חוקים נוספים שראוי היה שזה יהיה גם באופן יותר ברור. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >> 

יואל בריס, הממונה על ההסדרה, גם בעד זה? הוא היועץ המשפטי של ההסדרה. 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

היושב ראש, יעל, אני מבקש להגיד ככה, אנחנו מבינים את לוחות הזמנים, קטגורית היה חשוב לנו לומר את הדברים, איך הסעיף הזה נוצר במהלך תהליך החקיקה. לגבי קונקרטי, מה שאפשר לעשות בלוחות הזמנים הללו, אנחנו מבקשים, בסעיף (ה) כתוב 'על אף האמור בסעיף זה חבר הוועדה שהוא' – כל מה שכתוב בסעיף הזה, אנחנו רוצים שבמקום זה ייכתב: על אף האמור בסעיף הזה נציג הארגון הנציג שהוא נכה צה"ל - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה אתה מוסיף את זה? למה אתה מגביל את עצמך? 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

אני מוריד את סעיף (ה) הקיים, אנחנו רוצים להחליף את הנוסח. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל פה לא כתוב שהוא צריך להיות נכה צה"ל. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

נציג הארגון היציג, לא צריך שהוא נכה צה"ל. 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

נציג הארגון היציג, הוא בעל תפקיד בארגון. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

מה זה משנה אם הוא בעל תפקיד בארגון, ומה זה בכלל בעל תפקיד? 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

נציג הארגון היציג לא ייחשב כ – לא, אנחנו רוצים להסביר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תעשה את זה עוד יותר קצר. 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

אז על אף האמור לעיל נציג הארגון היציג לא ייחשב כמצוי בניגוד עניינים בשל כך בלבד. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

בשל חברותו בארגון בלבד. 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

בשל חברותו או תפקידו בארגון. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

על אף האמור בסעיף זה נציג הארגון היציג לא ייחשב כמצוי בניגוד עניינים, בשל מה? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בשל כך בלבד.

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >> 

בשל כך בלבד. הוא יכול להיות גם חבר ארגון וגם עובד ארגון. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

בשל חברותו או תפקידו בארגון. אוקיי, אז, אייל, על אף האמור בסעיף זה נציג הארגון היציג לא ייחשב כמצוי בניגוד עניינים בשל חברותו או תפקידו בארגון בלבד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

החלת דינים.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

החלת דנים הקראנו, דנו ויואב הסביר. תיקון סעיף 10, הצגנו אותו יחד עם ההצגה של ההגדרה, זה תיקון בנוסח. בגלל שהתיבה הזאת נכנסה לתוך ההגדרה אז לא צריך אותה כאן. 

אני רק אפנה את תשומת ליבכם שבאותו עמוד, 35, בניכוי של תשלומי היתר משרד הביטחון הסכים להאריך את פרק הזמן מ-30 ימים לטעון את הטענות לעניין ניכוי תשלומי היתר ל-60 ימים ולכן תיקנו את זה כאן. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

בעמוד 39 יש לנו תיקון טכני קטן, בסעיף 36א צריך להוסיף גם את סעיף 5א ברשימת הסעיפים שמופיעים בסעיף. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

מה המשמעות של התיקון הזה? 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

אני מזכיר, הוספנו את 5א של תגמול נכות מיוחדת, לא הוספנו אותו כאן בטעות. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

בסדר, אנחנו נכניס את זה לנוסח. עמוד 40. הוספנו כאן בסעיף של הביצוע ותקנות. אנחנו נצטרך עוד לנסח את הסעיף הזה, אבל במהות צריך להיות ברור שכל התקנות לפי פרק שני1 יותקנו לאחר התייעצות עם הארגון היציג ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. לכן לא ציינו את זה בכל מקום בפרק שני1. יכול להיות שיהיה צריך לנסח את הסעיף, אבל במהות אני חושבת שהבנו על מה מדובר. 

בעמוד 41, אם אתם זוכרים היו לנו כל מיני הוראות של עדכון, גם בפרק של הדיור, גם בפרק של הניידות, גם בפרק של התגמולים, וזה יצא נורא נורא מסורבל כי לא היה לנו ברור מה מעודכן, לפי מה מעודכן. גם על דמי הניידות דיברנו על חריג למנגנון העדכון והוועדה החליטה שלא צריך חריג ובסוף ראינו שכן יש את החריג הזה לגבי כל יתר הדברים ולכן אולי גם ראוי שיהיה לגבי דמי ניידות ולכן איחדנו את כל הוראות העדכון לשם הפשטות באותו סעיף וננסה לעבור על זה לאט ובזהירות. 

על עדכון התגמולים, אני חושבת שאורן הסביר באריכות בדיון שדנו בעדכון התגמולים ולכן אין טעם להקריא את הסעיף של עדכון התגמולים, סעיף 49 לחוק. אתם רוצים שנקריא? אני חושבת שעברנו את הסעיף הזה ואורן הסביר והכול בסדר. אז את סעיף 49 עצמו אנחנו לא נקריא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כבר הקראנו אותו. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

הקראנו אותו, לכן את סעיף עדכון התגמולים עצמו לא נקריא, אבל בגלל התיקונים שעשינו בצורה מרוכזת בעמוד 44 נקריא בצורה מרוכזת את עדכון הסכומים של הזכאויות הנוספות. 

	עדכון סכומים של זכאויות נוספות – סיוע כספי
	50.
	(א) (1) הזכאויות הנוספות הניתנות בדרך של סיוע כספי לפי פרק שני1 יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי;

	
	
	(2) ירד המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, לא יעודכנו סכומי הזכאויות הנוספות וביום העדכון הבא שבו חלה עלייה של המדד החדש לעומת המדד הבסיסי האמור יעודכנו סכומי הזכאויות הנוספות כאמור בפסקה (1) בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי האמור, והכול אלא אם נקבע במפורש אחרת.

	
	
	(3) בסעיף קטן זה - 

	
	
	"המדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;



כלומר כל מקום שבו לא כתבנו במפורש שחל מדד אחר הדיפולט הוא מדד המחירים לצרכן. 

	
	
	"המדד הבסיסי" – המדד האחרון שפורסם לפני יום העדכון הקודם;

	
	
	"המדד החדש" – המדד האחרון שפורסם לפני יום העדכון.


 
אז אמרנו, ברירת המחדל זה מדד המחירים לצרכן, זה פעם בשנה, וזה מנגנון של עדכון שתיכף את המנגנון עצמו, אורן, אולי כדאי שתסביר. ועכשיו אנחנו מגיעים לחריגים לכלל הזה של מדד המחירים. 

	
	
	(2)  על אף האמור בסעיף קטן (א), סכומי רמות הסיוע לפי סעיפים 9יט ו-9לב(א) - - - 


 
9יט זה רכב רפואי ו-9לב(א), לדעתי גם (ב), נבדוק את זה, כל הסכומים שקשורים לרמות הסיוע, לדעתי זה גם לב(ב).

	
	
	- - - יעודכנו ב-1 בפברואר של כל שנה בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; בסעיף קטן זה – 

	
	
	"המדד" – מדד מכוניות חדשות כפי שפורסם בלוח מדד המחירים לצרכן (כולל מס ערך מוסף) של מוצרים ושירותים נבחרים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; 

	
	
	"המדד הבסיסי" – הממוצע השנתי של המדד שחושב לפני המועד שבו בוצע לאחרונה עדכון סכומים לפי סעיף זה;

	
	
	"המדד החדש" – הממוצע השנתי של המדד בשנה שקדמה למועד העדכון.

	
	
	(3) על אף האמור בסעיף קטן (א), דמי הניידות כמפורט בסעיפים 9כו ו-9לב(ד) יעודכנו פעמיים בשנה ב-1 בינואר וב-1 ביולי לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; בסעיף קטן זה – 

	
	
	"המדד" – מדד דלק ושמנים לכלי רכב כפי שפורסם בלוח מדד המחירים לצרכן (כולל מס ערך מוסף) של מוצרים ושירותים נבחרים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

	
	
	"המדד הבסיסי" – המדד האחרון שפורסם לפני יום העדכון הקודם;

	
	
	"המדד החדש" – המדד האחרון שפורסם לפני יום העדכון

	
	
	(4) סכומי הזכאויות הנוספות שעודכנו כאמור בסעיף זה יעוגלו כלפי מעלה לשקל החדש השלם הקרוב.



רק זכאויות נוספות מעוגלות? התגמולים לא מעוגלים, לכן ראינו את כל הסכומים המוזרים אלה בחוק.
 
	פרסום סכומים מעודכנים
	51.
	שר הביטחון יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של האגף הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיפים 49 ו-50.



גם התגמולים וגם הזכאויות הנוספות ועכשיו יש לנו את הסייגים לעדכון. 

	סייגים לעדכון סכומים
	52.
	(1) על אף האמור בסעיף 49, שר הביטחון, בהתייעצות עם הארגון היציג, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, במקרים חריגים, את שיעור העדכון של סכומים לפי סעיף 49, לתקופה מוגבלת שתיקבע ובלבד ששיעור העדכון שייקבע כאמור לא יהיה שלילי;



כלומר למרות המנגנון שקבוע לעניין התגמולים אפשר לעשות מנגנון אחר, אבל המנגנון הזה הוא לתקופה מוגבלת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מעלים בקודש ולא מורידים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אני מזכירה ברקע של הדברים שיש לנו גם את הוראות סעיף שנשארו בחוק. ערן, אולי תסבירו אחרי זה במילה גם מה היחס בין סעיף 3 שנשאר לבין זה. 

	
	
	(2) על אף האמור בסעיף 50 שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע דרך עדכון אחרת לגבי זכאות נוספת מסוימת שהיא סיוע כספי."



אני אסביר. כל זכאות נוספת שהיא סיוע כספי, וכאן אני חוזרת גם לאותם דמי ניידות שדיברנו עליהם וגם לסכומים של הדיור וגם לסכומים של הרכב, כל מה שהוא סיוע כספי שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה יכול לקבוע דרך עדכון אחרת. זה נועד לאפשר גמישות במקרים שבכל זאת צריך איזה שהוא מנגנון אחר. זה חל גם על הדיור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אפשר לעבור לתוספות? 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

אני חושבת שכדאי שאורן יסביר לנו גם את המנגנון של מדד המחירים, את החריגים למנגנון, את אופן העדכון לפי ממוצע, הכול. 

 << אורח >> אורן איילון: << אורח >> 

בעיקרון ברירת המחדל, כפי שנאמרה, היא עדכון במדד המחירים לצרכן שהוא נמדד לפי מדד חודשי ספציפי. מצאנו לנכון להחריג כמה הטבות כדי להתאים את המדד שהן צמודות אליו, שהוא יתאים לסוג ההטבה ושיעודכן בהתאם למה שקורה בשוק לאותה הטבה. 

אז האחד זה מדד המכוניות החדשות שבו אנחנו לקחנו ממוצע שנתי ולא חודשי, כי יש כל מיני הטיות במדד הזה כשהמדינה מחליטה שהיא מורידה מיסים או מעלה מיסים. בדרך כלל זה קורה בינואר וזה מאוד משפיע על מדדים ספציפיים, כי אז היבואנים נתקעים אם מכוניות או שכולם מחכים לשנה הבאה שהמיסים יירדו, אז אמרנו שנלך פה על ממוצע שנתי, שזה יהיה יותר משקף. 

ויש את המדד של הניידות, שהוא צמוד לשמן ולדלקים, כי עיקר העלות פה זה למעשה הדלק ואז קבענו מדד שהוא צמוד לדלק ובגלל התנודתיות גם לקחנו עדכון של פעמיים בשנה. למעשה יתר ההטבות פשוט יהיו צמודות למדד המחירים לצרכן. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

רק אם אפשר הערה קטנה טכנית. דיברנו על סכומי זכאויות, יש סעיף שקבוע בסעיף 9ב(ב) שמתייחס לגובה הערך של דירה, 580,000 שקל, אנחנו צריכים שגם הוא יוצמד. כיוון שהוא לא סכום זכאות צריך להפנות אליו במפורש. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >> 

לפי מדד מחירים? 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >> 

מדד מחירים לצרכן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו נסגור את הישיבה. היינו אמורים ב-12:30 להתכנס שוב, אבל כדי שנוכל לברר את הדברים שהועלו פה אז אנחנו נפתח את הישיבה הבאה ב-13:00. תודה רבה, הישיבה הזאת נעולה. 



 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:55. << סיום >>