פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת הכספים 17/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 196 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ח בתמוז התשפ"ג (17 ביולי 2023), שעה 10:10 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(מס רכישה) (תיקון), התשפ"ג-2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק יונתן מישרקי ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהלת הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> הצעת תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(מס רכישה) (תיקון), התשפ"ג-2023 << נושא >> << נושא >> הצעת תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(מס רכישה) (תיקון), התשפ"ג-2023 << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אנחנו פותחים את הישיבה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מי שהייתה אשתו של הנספה ביום מותו ובכלל זה אישה שגרה יחד עמו והייתה ידועה בציבור של מי שהיה בעלה שנספה ביום מותה, של ילדו של נספה , של הורה, של אחיו או אחותו. חוץ מזה ההפניה בעצם נעשית לכל אלה ואומרת "לרבות הורה של נספה ואלמנתו שאינם זכאים לתגמולים מחמת גילם או שיעורי הכנסותיהם ויתום עד גיל 40. אתם בעצם מבקשים בדבר הראשון לתקן כך שיהיה לא עד גיל 40 אלא עד גיל 50. נכון? << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> נכון. אנחנו רוצים להרחיק מתוך הבנה העסקאות המקרקעין, הגיל שבו רוכשים דירה, הוא גבוה יותר מאשר בעבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך הגעתם דווקא לגיל 50? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> כעקרון עד לשנות ה-90 הגיל היה 30. אני מזכיר שהתקנה מאפשרת פעמיים בחיים לקבל הקלה ברכישת דירה לצורך המגורים הרוכש וזה עד גיל 30. בסופו של יום הגילים הולכים ועולים. זאת אומרת, אם זה בגלל שאולי מתחתנים בגיל מבוגר יותר, אולי בגלל עליית המחירים וכולי, אז אנשים קונים בשלב מאוחר יותר את הדירה. בעבר העלו את זה לגיל 40 ובשנים האחרונים קיבלנו, רשות המיסים ומשרד האוצר פניות בעיקר מארגון אלמנות ויתומי צה"ל שיש יתומים רבים שרוכשים את הדירה השנייה בחייהם בעשור החמישי. ביקשו מספר פעמים והראו לנו מקרים וכולי שאנשים קונים בגיל 40 ומשהו. שר האוצר קיבל את הבקשה. זו בקשה שעלתה לפני מספר שנים. שר האוצר הנוכחי קיבל את הבקשה והיות לא מדובר כאן בעלות תקציבית ניכרת, קיבל את הבקשה ואנחנו מבקשים להעלות לגיל 50 את האפשרות כך שיתום צה"ל שירכוש עד גיל 50 יוכל ליהנות מההטבה הזאת, כמו שאמרנו, פעמיים בחיים כשהוא רוכש דירה למגוריו. << אורח >> יפתח עשהאל: << אורח >> אני רק אבהיר שמבחינה תקציבית, מבחינת חוק יסודות התקציב, חוק יסודות התקציב מאפשר לעשות פעולה והממשלה יכולה לתמוך זה וזאת פעולה בלי פעולה מאזנת כל עוד העלות היא פחות מ-6 נקודה משהו מיליון וכאן באמת הצעד הוא עלות זניחה שלא נכללת בתוך הנומרטור. לכן ניתן להעביר את זה בלי מקור תקציבי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסיפא של ההגדרה מתייחסת "לרבות אלמנה של נספה שנישאה ונישואיה השניים הופקעו וחל עליה סעיף 12א(ג) לחוק האמור" – יימחקו". זה הסעיף שאליו התייחסת כסעיף שבוטל היום בחקיקה . << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> כן. ב-2009. בתיקון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 11א(ג) התייחס למצב שבו פקעו הנישואין השניים על ידי גירושין מבן הזוג או כתוצאה ממות בן הזוג. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> פטירה או גירושין. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל מבחינה מהותית לא משתנה שום דבר. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> לא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ההפניה היא רק טכנית. מוחקים אותה כי הסעיף נמחק. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל היא תהיה זכאית גם אם נישאה מחדש. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אם הסעיף ההוא נמחק, למה אתם לא משאירים את זה כאן? למה מוחקים את זה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 12א(ג) נמחק. ההפניה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> למר לא לומר לרבות אלמנה של נספה שנישאה ונישואיה השניים הופקעו? << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> לפי חוק המשפחות זה כולל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם אני מבינה נכון, כשמסתכלים על הגדרה של בן משפחה של חייל שנספה במערכה, הוא מתייחס בסעיף קטן (א) בתוך חוק משפחות חיילים שנספו במערכה לסעיף קטן (א) ואומר שמי שהייתה אשתו של נספה ביום מותו ובכלל זה אישה שלפני מות הנספה גרה יחד עמו וביום מותו הייתה ידועה בציבור, אף אם נישאה לאחר. זאת אומרת, כבר מכוח חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, אף אם נישאה לאחר, זה יחול עליה. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> מה שכן, בדברי ההסבר נפלה איזושהי טעות מבחינת ההסבר. מבחינת הנוסח, הנוסח הוא מדויק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה הטעות שנפלה בדברי ההסבר? יש דברי הסבר לתקנות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ליבנו את הטעות הזאת. אנחנו כרגע לא רואים לפנינו את דברי ההסבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתה רוצה להתייחס לטעות. מעניין לשמוע. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תגידו לנו איפה הבעיה בהסבר. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> בעקרון מה שקרה זה של"הלרבות" מושתת כולו על סעיף שלא קיים. זה הטעם הראשון למחוק אותו. הטעם העיקרי למחוק אותו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה הטעות בברי ההסבר? << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> הסיפא האמורה נוספה "בתקופה שאלמנה שנישאה לאחר מות בן זוגה לא נחשבה כ... לצורך קביעת זכאותה לתגמולים לפי חוק משפחות חיילים והיא נועדה לאפשר גם לאלמנה כאמור לקבל את הקלת המס במס רכישה". זה לא נכון. היא לא נועדה לאפשר גם לאלמנה כאמור לקבל הקלת מס רכישה. ה"לרבות", ה-(א) קטן בסעיף שנמחק לוקח מאישה שנישאה בשנית והמשיכה בחייה את הזכאות לתגמולים. סעיף (ג) קטן היא חריג לזה והוא אומר שככל שהנישואין האלה פקעו, היא זכאית לתגמול, קל וחומר להטבות מס אחרות. "הלרבות" מתיישב לגמרי עם התיקון הישן. כאן כתבנו בסוף. בעקרון זה נכון ב-95 אחוזים אבל פשוט היו כמה מילים בסוף שהיא לא נועדה באמת לאפשר לאלמנה כאמור את הקלת המס במס רכישה כי חוק המשפחות בלאו הכי נותן בסעיף 12א(ג). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נסכם שוב. הרעיון הוא לעשות תיקון טכני בעניין הזה. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> בדיוק. כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הזכאות של אותה אישה שנישאת מחדש לא נפגעת. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> לא נפגעת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היא תמשיך ותהיה זכאית להטבות. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אפשר להקריא. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה) (תיקון), התשפ"ג-2023 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9 ו-115 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג-1963, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. תיקון תקנה 1 בתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974, בתקנה 1 – (1) בהגדרה "בן משפחה של חייל שנספה במערכה" - (1) במקום "ויתום עד גיל 40" יבוא "ויתום עד גיל 50". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף קטן (א) מתייחס לתיקון הגיל, כמו שאמרת, שעלה מ-40 ל-50. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אגב, בלשון הקודש זאת טעות כי יתום אחרי נישואיו אבל זה לא משנה. ההגדרה של יתום היא עד הנישואין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. אם אבא שלי נפטר אחרי שהתחתנתי, אני לא יתום? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אמרתי קדיש? כי אני יתום. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא. אמרת קדיש לכבד את אבא שלך. אתה צריך לכבד את אבא שלך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אני יתום. אמנם אני לא מקבל קצבה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לחזור על זה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כל. יתום הוא עד נישואיו. זה שאתה אומר קדיש, זה לכבד את אבא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איפה זה כתוב? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כתוב שגר, יתום ואלמנה. האיסור, לא לענות את הגר, את היתום ואת האלמנה, האלמנה היא כל הזמן אלמנה והיתום הוא בגדר יתום עד נישואיו. זה מה שאתה רוצה להגיד? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת אומרת, עכשיו מישהו יכול לענות אותי כי אני אחרי הנישואין. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> (2) המילים "ולרבות אלמנה של נספה שנישאה ונישואיה השניים הופקעו וחל עליה סעיף 12א(ג) לחוק האמור" – ימחקו . (2) בהגדרה "נפגע" במקום "ויתום עד גיל 40" יבוא "ויתום עד גיל 50". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תתייחס להגדרה נפגע כי קודם לא התייחסת אלי ה. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> הגדרה של נפגע. גם שם יש אמירה בסיפא. אני אקריא אותה: "בן משפחה שנפגע כמשמעותו בחוק האמור זכאי לתגמול ויתום עד גיל 40". גם שם יש הגבלה עד גיל 40 ואנחנו מבקשים לתקן גם שם ולעלות את הגיל ל-50 במקום 40. 2. תחולה תקנות אלה יחולו על מכירת זכות במקרקעין ביום תחילתן של תקנות אלה או לאחריו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ממתי התחולה? << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> מיום הפרסום. ביום תחילתן של תקנות אלה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מה זה "או לאחריו"? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תמיד עולה השאלה - כשאנחנו מגיעים למיסוי מקרקעין - לגבי התחולה כי כשכותבים מיום תחילתן של תקנות אלה ולא קובעים איזשהו תאריך או יעד או מועד, זה יוצר אי ודאות בימי שקרובים לפרסום התקנות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> למה יש את המילה "או אחריו"? תגידו "מיום תחילתן של תקנות אלה". << אורח >> קריאה: << אורח >> מיום פרסומן. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> אפשר לשנות ולומר ש"תקנות אלה יחולו ביום פרסומן ברשומות". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא. אנחנו לא משנים את זה בצורה כזאת. זה הסטנדרט. אתם יודעים להגיד כמה זמן ייקח לפרסם את התקנות? דיברתם עם הנסחות? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא מדובר באלפי אנשים שהתקנות האלה יחולו עליהן. הן חלות על יתום מאוד מאוד ספציפי. יחכו שלושה ימים וזה יתפרסם. בניגוד למקרים אחרים שבאמת אתה יכול ליצור בעיה, במיוחד במקרים שאנחנו מחמירים, כאן יש גם הטבה וגם זה חל רק על קבוצה מאוד מאוד מצומצמת של אנשים. זה יתפרסם עוד כמה ימים ברשומות, במקום ליצור איזושהי תקלה של חקיקה רטרואקטיבית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא חוזר מתחילת שנה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. זה תלוי עסקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואם הוא חתם על העסקה לפני חודשיים ועדיין לא הסתיימה, זה עדיין לא נחשב? רק כשזה עובר בטאבו? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח > > לא. יום המכירה. חוק מיסוי מקרקעין קובע את יום המכירה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם זיכרון דברים תופס? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יכול לתפוס. כן. תלוי מה שי בזיכרון דברים. זיכרון דברים יכול לתפוס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אומר זיכרון דברים שהוא מחייב. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. לפי חוק החוזים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מי בעד אישור התקנות? מי נגד? מי נמנע. הצבעה אושר << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> התקנות אושרו. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:28. << סיום >>