פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
18/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 20
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, כ"ט בתמוז התשפ"ג (18 ביולי 2023), שעה 13:00



סדר היום:
 << נושא >> משבר כח האדם במוסדות רווחה וסיעוד << נושא >>  

בהשתתפות מר יעקב מרגי, שר הרווחה והביטחון החברתי

נכחו:
חברי הוועדה: 
אליהו רביבו – היו"ר
חוה אתי עטייה


חברי הכנסת:
יונתן מישרקי
איימן עודה
אלון שוסטר

מוזמנים: 
שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי
	ינון אהרוני
	-
	מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי

	רקפת בן גיא
	
	סמנכ"לית בכירה מנהל מוגבלויות (מינוי בפועל), משרד הרווחה והביטחון החברתי

	עומר פייטלסון
	-
	מנהל תחום בכיר (כלכלת רווחה), משרד הרווחה והביטחון החברתי

	דניאל אבידן
	-
	רמ"ט מנכ"ל, לשכת המנהל הכללי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	שושנה שטראוס
	-
	עו"ד, סגנית יועמ"ש, רשות האוכלוסין וההגירה

	ענבל משש
	-
	ראש מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה 

	לינא סאלם
	-
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, רפרנטית עובדים זרים, משרד המשפטים

	רום בר-אב
	-
	רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

	צפי הלל דיאמנט
	-
	מנהלת מח' ליישום סטנדרט בסיעוד בגריאטריה, משרד הבריאות

	אביבית אסרף
	-
	מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מנהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

	סיגל פרץ יהלומי
	-
	מנכ"לית אקי"ם

	עירית גזית
	-
	מנהלת מחלקה משפטית, אקי"ם

	אברהם שחר
	-
	מנהל בית רחל ליצק אחוה

	עידית סרגוסטי
	-
	מנהלת תחום יישום מדיניות "בזכות", המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות

	אביטוב זלקין
	-
	מזכיר "קדם" – האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל

	אלכס פרידמן
	-
	מייסד ויו"ר "נכה לא חצי בן אדם"

	ארז כהן
	-
	"נכה לא חצי בן אדם"

	דניה סגל
	-
	אמא לאדם עם מוגבלות, באמצעות אקי"ם

	שולרית קנטר
	-
	הורה לאדם עם מוגבלות, באמצעות אקי"ם

	לאה אברהמי
	-
	אחות לאדם עם מוגבלות

	סמי סעיד
	-
	רכז, ההסתדרות הלאומית

	רותם אייזק
	-
	ראש תחום רווחה ואפוטרופסות, אלו"ט 

	
	
	




ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים; מיטל פורמוזה






רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות




 << נושא >> משבר כח האדם במוסדות רווחה וסיעוד << נושא >>  


 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מקדם בברכה את הגעתו של כבוד שר העבודה והרווחה. שר הרווחה, שעושה גם הרבה עבודה, מר יעקב מרגי, שביקש לקיים דיון בנושא מאוד חשוב. שעוסק במחסור הקשה בעובדי סיעוד. ואני מקדם בברכה גם את הגעתו של חבר הכנסת איימן עודה, ברוך הבא. 

 << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

תודה רבה. "שוקראן גזילה".

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בכבוד אדוני השר, הבמה לרשותך. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

תודה ליושב ראש הוועדה. קודם כל, זה לא מובן מאליו בלחץ והאילוצים והנושא הזה על סדר היום. אני רוצה ככה על רגל אחת לומר מה הרציונל, למה אנחנו מקיימים היום דיון. החברה הישראלית, בכלל, מדינת ישראל סובלת ממשבר תעסוקה חריף מאוד. חריף מאוד בתחומים רבים. הכרתי אותו כיו"ר ועדת חינוך במקצועות הטיפוליים. אנחנו שומעים כנ"ל בתחום הבריאות. ואני מגיע למשרד הרווחה עם הפרישה הענקית של המשרד ומוטת הכנפיים, במיוחד אני אתעסק במנהל מוגבלויות שלנו שהוא תופס כמעט 40% מתשומת הלב של המשרד, הן מבחינה תקציבית והן מבחינת העשייה. 

והנה אנחנו נחשפים למצוקה קשה. קשה, במקצועות, במטפלים ומטפלות במסגרות של הרווחה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ובכוח עזר. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

בוודאי. עכשיו, מי כמוני, אין ספק אם היו לי ידיים עובדות מהחברה הישראלית, לא היינו כאן היום בדיון, הייתי הולך לעסוק בנושאים אחרים שחשובים לנו. אבל אחד הכלים, והוא לא הכלי היחידי, אחד הכלים, אנחנו מנסים במקביל גם לשפר את השכר, עד כמה שאפשר, זה לא תלוי בנו בלבד. אחד הכלים שאנחנו מנסים למצוא בו פתרון, הוא הצליח במסגרות הבריאות, זה סוגיה של להביא עובדים זרים. שוב, לא להציף את הענף. אני מכיר את החששות, לא כל מוגבלות יכולה להיות, ואף אחד לא רוצה להביא פה אנשים שלא יוכשרו ולא, הכול יהיה בשום שכל, עם הכנה, עם עבודה. וזה דווקא למסגרות שיבקשו זאת. ואנחנו כמובן נבחן את הצורך ונאשר. אנחנו בתחילת התהליך. זה לא מובן מאליו, אני אומר לכם, לא מובן מאליו בכלל. התחום הזה זוכה להתייחסות בסוגייה של עובדים זרים. אנחנו מכירים את סוגיית העובדים הזרים בענפים מוכרים כמו הסיעוד. ולהבדיל בתחומי המסחר, מלונאות, מסעדות. אבל לא מכירים את זה בתחום הטיפול של הרווחה. 

אני שמח להודיע פה ולומר שראש הממשלה באמת שם את משרד הרווחה ראשון בהצגה של היעדים של המשרד, בהצעת יעדי המשרד, תוכנית עבודה. אנחנו הראשונים שהצגנו. ובין מכלול האתגרים שהמשרד מתמודד איתו ואנחנו נתמודד איתם בשנים הקרובות, שם את אוזנו ואת עינו מבחינת המצגת סוגיית משבר כוח האדם. והייתה שם, באמת, היה קשב בממשלה. והסוגייה הזאת התחילה לנוע. ניתנה הנחיה גם למשרד האוצר וגם לגורמים נוספים בממשלה להתחיל לבחון נתונים. אנחנו בעבודה, אני רוצה כאן לומר, אנחנו בעבודה חשובה, איכותית מול משרד האוצר. מתקדמים, עם נתונים. אני שמח שהם דורשים נתונים. זה לא דבר ערטילאי. אנחנו מגובים בנתונים, נדרשים עוד לתת נתונים. ואנחנו באמת רוצים דבר אחד לנגד עיניי: לתת מענה אנושי, סביר. זה לא להתפנק. אני לא מדבר על מותרות. מענה אנושי, סביר, לאוכלוסיות שהכי זקוקות לנו. 

אם זה, אני חושב, אני רואה בזה שליחות. ואני מזמין, אדרבא, מזמין, אני לא יודע אם יש קשב רב באוכלוסייה לסוגיית המוגבלויות. אני באמת הייתי מבקש מחברי הכנסת, בתיאום, לעשות סיור במסגרות האלה, כדי להבין את גודל השליחות, גודל העשייה. אתם יודעים, יש אמירה בכנסת שאומרים לך אתה עושה עבודת קודש. זה מלווה בשני פרמטרים: עבודה קשה, תגמול נמוך. עושים עבודת קודש בתנאים קשים מאוד, אובייקטיביים, אבל קשים מאוד. ותנאי השכר לא, אני מכיר את המגבלה של המשק הישראלי עם סוגיה של, כשאתה חותם הסכם שכר עם קבוצה מסוימת מיד זה כמו מגדל קלפים, משיק וחל על מסגרות אחרות. לכן קשה מאוד להניע כאן קבוצות מסוימות לשיפור בשכר. יש הכרה בצורך. אבל על 50 מיליון או 200 מיליון ברווחה זה יכול לעלות לאוצר המדינה ב-10 מיליארד. בסוף, כשאתה מרחיב את זה לכל המסגרות הדומות. ראינו את זה עם הסכם השכר עם המטפלות במשרד החינוך, שזה נושק עכשיו גם אלינו, לכלל המסגרות. 

אז שוב, אני רוצה לסכם. אני באמת רוצה גם להניח את דעתם שמי שחושש, לא מכיר. גם אנחנו עדיין לא מכירים את זה מאה אחוז. אנחנו לומדים, נלמד, נלווה את זה, נכין. יש לנו צוות ניהול חזק במשרד שמחויב לזה, מכיר את הצורך. חי את זה 24/7. וכן, החששות שעולים ממכתבים שקיבלנו אנחנו מכירים אותם. ואנחנו נתאים את זה ונעשה הדרכות והכשרות. ולא כל מוגבלות. יכול להיות שיש מוגבלויות שזה לא. יכול להיות שיש מסגרות שאם הן מסתדרות ואחוז החוסר שלהם הוא לא עונה, הם לא יתועדפו. אנחנו נתעדף אותם לפי הצורך ובמידת הצורך. ויש לנו, אנחנו יודעים למפות את הצרכים שלנו. עשינו זאת ורוצים להניח את דעתם של החוששים. תודה אדוני יושב הראש. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מאוד מודה לך אדוני כבוד השר. אני מבקש לוודא פה בפני הנוכחים שאני עד ממקור ראשון לרמת הרגישות הכול כך גבוהה וכל כך עצומה של כבוד השר, שאנחנו מרבים לדבר על הנושא ולבחון אפשרויות. הנושא זורם בדמך אדוני השר. אין ספק שהניסיון והכישורים שאתה מביא איתך לא היו מספיקים אם לא היית מביא איתך שק של חמלה והבנה, כמי שיודע לצאת ממעמדו וממצבו, תודה לאל, ולחשוב שהוא עכשיו נמצא באותו מוסד. פשוט ככה. אני מודע לזה. אני מודע לזה, אני גם מעודד לעצם העובדה שאתה מבין את המגבלות. בסופו של דבר מדינת ישראל, עם כל המשרדים הרלוונטיים, שומרת בקנאות על האפשרות ועידוד ידיים עובדות ישראליות. ואני מודה לך על כך שאתה ממש מבין את המגבלה ואת הרצון של כל הגורמים לשמור על אותה משוואה עדינה. שמצד אחד לא להחליש ולא לנוון ידיים ישראליות עובדות תרתי משמע ומצד שני להיות רגיש מספיק. ובאמת יש צורך ואנחנו מזהים שיש צורך, אז לא לאפשר למצב שבו יהיה וואקום שבו מוסדות שלמים פשוט קורסים, מקריסים את עצמם כלפי פנים. וכל זה על חשבון אותם שוהים. 

אני רק אומר שאנחנו נצטרך לקחת פה בחשבון, בהנחה ובעזרת השם נגיע לתוצאה מיוחלת, שיש עוד משוואה של הלנת השוהים שיגיעו. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

בוודאי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה נושא שצריך לתת עליו ראייה רווחה. כי להבדיל ממוסדות סיעוד שהם פעילים 24/7 ובתים של מטופלים וכן הלאה, כאן יש מוסדות שלפחות בחלקם הגדול, הם בקהילה. הם יומיים. הם מתחילים בוקר, מסיימים אחר הצוהריים. מה קורה הלאה? אז אולי אפשר לחשוב להשתמש באותם ידיים שנביא כשנזכה להביא, בעזרת השם, לתת מענה, הם גם יוכלו להשתכר יותר וגם לתת מענה לתגבור מחוזות אחרים שכבר נעזרים ומקבלים היום הכרה בצורך. כדי שיתנו מענה ועל הדרך יהיה להם היכן ללון, דבר שיגביר את האטרקטיביות שלהם להגיע. 

אני אשמח לפנות ולתת את רשות הדיבור לחברינו, חה"כ איימן עודה. 

 << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

תודה רבה לכם, כבוד יושב הראש, כבוד השר, כל הנוכחים. רציתי להעלות סוגיה שתפתור לדעתי חלק ולו קטן מהבעיה. פונים אליי מספר משפחות ואומרים לי שבמקום להביא מטפלות מהמזרח הרחוק, כמו שעושים עם העובדים הפלסטיניים. אפשר להגיע למן הסכם עם פלסטינים, פלסטיניות מהגדה המערבית. אתם יודעים שמגיעים מידי יום אלפים ולפעמים עשרות אלפים פלסטינים שעובדים בתוך מדינת ישראל. שהם כולם, רובם ככולם גברים, מגיל 20 עד גיל 50. אז בעניין למשל הטיפול והסיעוד, אני חושב שגם מבחינה, אנשים שפנו אליי מנצרת. אז מבחינה, כבוד השר? כבוד יושב הראש. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה בעניין שלך. 

 << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כן. אז מבחינה תרבותית, אורח חיים, מבחינת אוכל, מבחינת זה, זה הכי קרוב. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שפה. 

 << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

שפה. אני חושב שזה יכול לפתור חלק מהבעיה. ואפילו מבחינת מחירים זה לא מטוס שמגיע ממזרח הרחוק, זה הכי קרוב. אני חושב שצריך לבדוק את הנושא הזה באובייקטיביות. תודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, אני מאוד מאוד מודה לך. אתה מדבר על אותם מוסדות שבהם מטופלים אנשים מהמגזר הערבי. אני מניח. 

 << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

תשמע, אם אחד יסתכל למשל ביני לבין מרגי וישראל מי יהודי, מי ערבי, גם מבחינה תרבותית ואורח חיים, אני חושב שהדברים מסתדרים. לא הכי רחוקים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. אז ראשית, אני חושב שזה נושא ששווה לשקול אותו. אנחנו שוקלים אותו גם לעניין הסיעוד הביתי. זה נושא שאני מפתח אותו, עם עוד חברי כנסת מהמגזר. ואני חושב שלחלוטין לא צריך לשלול את האפשרות של לתת מענה. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

הוא קיים, אני חייב לציין שהוא קיים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עדכן אותי עכשיו שהוא קיים ויש כניסה כבר. אבל לחלוטין תפיסת העולם של מדינת ישראל היא על פי מדרוג. קודם כל רוצים להעסיק ידיים ישראליות. ולאחר מכן, אם מגיעים למסקנה שרוצים להיעזר בידיים לא ישראליות אז העדיפות הגבוהה ביותר היא של עובדים מהרשות. כדי שנוכל לעודד גם כן את הכלכלה. הזמינות גבוהה יותר. יש יתרון הרבה יותר גבוה לעניין הלנה. וזה דבר שהוא נכון. הוא באינטרס של מדינת ישראל. לאחר מכן עוברים למחוזות שמעבר לים. 

כרגע אנחנו נמצאים בנקודה שבה אני אבקש את התייחסות רשות האוכלוסין ומשרד האוצר ושאר המשרדים הרלוונטיים, לעצם הצורך העקרוני. האם הם מבינים ש-once אין מנוס מלהעסיק ידיים זרות, כאלה ואחרות, קודם כל. כשיכירו בכך ונסיים את הדיון ונראה עין בעין, אז אנחנו נוכל לפנות באמת לפרקטיקה. כרגע אנחנו בינתיים מנסים לקבל את ההתייחסות ולראות איך אנחנו באמת מגשרים ויוצרים את אותו איזון, כפי שביטאתי אותו גם בשיחות הקודמות שלי, האישיות, עם כבוד השר, לבין עידוד הכלכלה הישראלית לבין הצורך בנקודת זמן שבה אין מספיק ידיים ישראליות. ואני אשמח קודם כל לקבל את התייחסות ראש מנהל עובדים זרים עו"ד ענבל משש. לאחר מכן אנחנו נעבור לאוצר ואני אשמח להקשיב לעוד גורמים לאחר מכן. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אז שלום אדוני יושב הראש ושלום לכבוד השר. כמובן שכל נושא הסדרת העסקת עובדים זרים מעוגן בהחלטות ממשלה. 

אז כמו שאמר השר, באמת, אנחנו מכירים גם את הצורך והייתה ישיבה קודמת של שר הפנים עם שר הרווחה בנושא הצורך בידיים עובדות במוסדות שבפיקוח משרד הרווחה. אני אגיד שכבר היום יש שתי החלטות ממשלה שמאפשרות העסקת עובדים זרים ופלסטינאים במוסדות הסיעוד שמפוקחות על ידי הרווחה. אז יש לנו החלטה מ-2018 שמדברת על כ-1,000 עובדים פלסטינאים, שמועסקים גם במוסדות של הרווחה וגם במוסדות של הבריאות. וככלל, המכסה הזו מנוצלת כמעט באופן מלא. אז כך שיש לנו עובדים פלסטינאים שכבר מועסקים. בנוסף, הייתה החלטת ממשלה 183 ואחר כך מ-2020, והחלטה נוספת 1888 שתוקנה באוקטובר 2022 ואפשרה 250 עובדים למוסדות, למעונות שמפוקחים על ידי משרד הרווחה. 

הייתה לנו עבודה מקצועית משותפת עם משרד הרווחה. ממש בימים הקרובים צריך להתפרסם נוהל שמאפשר העסקה של כ-250 עובדים במוסדות של הרווחה. זה נותן מענה חלקי ביותר, לפי מה שהוצג לנו על ידי שר הרווחה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למה דווקא 250?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

זה מה שקבעה הממשלה בהחלטה הקודמת. הייתה מכסה של 2,000 שחולקה 1,750 בריאות, 250 רווחה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ואני שואל, אם זה הסתמך על בסיס איזה שהיא עבודת מטה שידעה לשקף את הצורך הלכה למעשה? יכול להיות שצריך 100? אולי צריך 2,000?

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

אבל חשוב לומר שאותה החלטת ממשלה מתייחסת לאזרחים ותיקים, לא למוגבלויות. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

נכון. היא מתייחסת לטיפול בזקנים ותשושים במעונות לזקנים. וזה משהו שאנחנו נוציא לפועל ממש בימים הקרובים, אחרי שעברו עלינו המלצות של משרד הרווחה וסיימנו את העבודה המקצועית.

לגבי מעונות נוספים, כפי שהשר ציין, אז אנחנו יחד איתם ישבנו ועשינו, יותר נכון הם עשו עבודה מקצועית, ובשלב הזה זה מקודם על ידי שר הרווחה, שר הפנים וכמובן בשיתוף האוצר. אז מבחינתנו הבנו את הצורך, שמענו את המצוקות ואנחנו ערוכים לסייע ולתת מענה. 

מה שצריך לקחת בחשבון זה נושא האגרות. שלא נגיע למצב כמו שהיה לנו במוסדות של הבריאות. כיוון שהאגרה היא אפילו יותר גדולה ומשמעותית מאגרות במוסדות שבפיקוח הבריאות, אז צריך לקחת את זה בחשבון. ובשלב הזה זה בשיח בין משרדי בין גורמי המטה וכמובן השרים של שלושת המשרדים שמובילים את הנושא. אנחנו עומדים כמובן לרשות משרד הרווחה ונעשה כל מה שנדרש כדי לסייע להם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב. אני מאוד מודה לך. ואני עדיין מבקש, גם אם לא בדיון הזה, גם אם לא תוך כדי דיון, לקבל את ההתייחסות. ואני שואל כאן את גורמי המקצוע ומיד אני אשמח לקבל גם את התייחסות או של מנכ"ל המשרד, מר ינון אהרוני. האם התוצאה של אותה הקצאה היא פועל יוצא של הגשת נייר עמדה שלכם עם אפיון הצרכים והמספרים הנדרשים. מיד אחרי האוצר אתה מקבל את רשות הדיבור. בבקשה. נמצא איתנו עו"ד רום? 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

עוד לא עורך דין. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא עורך דין. אז תיגש בבקשה ללמוד משפטים. כל תשובה שהוא עונה לי הוא עונה לי אותה בניסוח משפטי. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

תודה. אני רום בר-אב מאגף תקציבים במשרד האוצר. כפי שצוין פה, משרד הרווחה הציפו את הצרכים כפי שהם מבינים אותם. ואנחנו נמצאים במהלך תהליך מקצועי של אפיון של כל הצרכים וכל הדברים שהם העלו במוסדות הרווחה של השוהים בעלי מוגבלויות. כפי שצוין, יש עבודה מקצועית. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, אני מתנצל, בבקשה. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

אז כפי שאמרתי, משרד הרווחה הציפו את הצרכים שלהם. אנחנו נמצאים במהלך תהליך מקצועי משותף של אפיון הצרכים. כפי שצוין, שיתוף הפעולה הוא הדוק ומאוד פורה ואנחנו מקווים שנסיים בשבועות הקרובים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מודה לך ואני אשמח בבקשה לדעת קודם כל מה עמדת משרד האוצר לכשאנחנו נבקש לעדכן עמדת הממשלה הגדלת הצורך של אותו מספר מתוכנן. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

של מה שאנחנו דנים עליו עכשיו?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

העבודה המקצועית שאנחנו מבצעים כרגע אמורה לתת מענה למצב כפי שאנחנו מבינים אותו. ולכן לא אמור להיות צורך עתידי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ולשם אני מנסה להגיע אתכם. אתם מבינים אותו כי קיבלתם איזה שהוא מספר ואתם מדייקים את עצמכם אליו. אני שואל, חשוב לי מאוד, כשיש לגוף מסוים בקשה או דרישה או ציפייה מגוף אחר, זה בדרך כלל בעקבות עבודת מטה שמאפיינת את הצורך. אני לא בטוח שהצורך הזה אכן אופיין. ויכול להיות שמאפס להגיע ל-200 או 250 זה הישג. וזה באמת הישג עצום. אבל אני לא רוצה לתת פלסטר. אני רוצה לתת מענה. כדי שכשהצוות המשרדי או שכבוד השר יזמין אותי לסיור במוסד כזה או אחר, אנחנו נראה שבאמת יש טיפול שורש ולא אקמול. אני לא רוצה להגיד רק 'הבאנו'. 'הבאנו' זה לא מספיק לי. אני רוצה לדעת שהבאנו ונתנו מענה לצורך. כי הוא צורך קיומי. ולכן אני מבקש את ההתייחסות שלך. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

אם אני מבין נכון, יו"ר הוועדה מתכוון להחלטה הקודמת. להחלטה כפי שהסבירה ענבל משש, החלטה 183 שהזכרנו עובדים זרים, עובדים באזרחים ותיקים. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

זה באזרחים ותיקים בלבד. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

אזרחים ותיקים, בדיוק. לא מדברים על העבודה הנוכחית. כן. אז אני לא לקחתי חלק בעצמי בעבודה הזאת. אני בטוח שנעשתה עבודה מקצועית, כי כך אנחנו עושים. אני יכול לבחון מה נעשה. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

אני אומר לך, חוץ מלחקור איזה סוג נעל אני נועל ומספר הנעלים שאני נועל, הם שאלו את כל השאלות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. אתה יודע, אני שמח. אתה יודע אדוני השר? כי כששואלים הרבה זה אומר שרוצים להגיע לחקר האמת. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

או להתיש אותך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא. אתה לא בן אדם שניתן להתיש אותו. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

תודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בסדר? אז בואו, תקשיבו, אנחנו רוצים לדעת, כשמשרד האוצר, אני לא חושש בו חלילה שהוא לא מגיע בידיים נקיות. אני מוכן להעיד שזה יהיה נושא הדיון הבא בסיום הדיון הזה שנכנס. שמשרד האוצר התעקש על נושא מאוד מאוד מסוים במשך המון זמן. ביצע עבודת מחקר. הצלחתי לשכנע אותו בצדקת דרישתי וביוזמתם הם התקשרו להגיד 'תעצרו, אתם צודקים. הבנו את זה אחרת. אנחנו נותנים אישור'. אז הם לא כאלה אטומים. 

אני כאן מבהיר, ככל ששאלו את אדוני וצוות משרדו יותר שאלות זה רק מסביר עד כמה שאנחנו רוצים באמת לגעת באצבע בנקודה האמיתית ולטפל בה ולא רק לסמן וי. אז עכשיו אני מבקש להעביר את רשות הדיבור למנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי. ולאחר מכן אני גם אעבור לאיזה שהיא המלצת המשך. 

 << אורח >> ינון אהרוני: << אורח >>  

תודה רבה אדוני יושב הראש. אני בהמשך למה שנאמר פה על ידי הדוברים השונים, אנחנו באמת עושים עבודת מטה. אנחנו כבר ממש בסיומה. גם מול משרד האוצר וגם מול רשות האוכלוסין וההגירה, מול ענבל ומנכ"ל הרשות. בין השרים מתקיים שיח כל הזמן. ואני חושב שאנחנו הצגנו את הנתונים. הצגנו את הקושי ואת הצרכים שנמצאים בשטח. הוכחנו את זה במספרים, אני חושב באמת כפי שהשר אמר, ענינו על כל השאלות, הצגנו את כל הנתונים בצורה שקופה לחלוטין. אספנו את המידע יחסית בזמן קצר. ואנחנו ממש בישורת האחרונה לסגור הבנות ביחד עם משרד האוצר ועם רשות האוכלוסין. ואני מניח ומקווה שבקרוב תהיה הצעת מחליטים לממשלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. אני מודה לך. אני אשמח עוד לפני שזה מגיע לשם לקבל אינדיקציה כלשהי אם אותו מספר קולע לפחות באופן פרופורציונלי. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

אני חושב שיש לנו את הנתונים. רקפת כאן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עוד יותר טוב. אז בוא נעביר את זה עכשיו. אוקיי, בבקשה. אז הגב' רקפת בן גיא, סמנכ"לית, בבקשה. 

 << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>  

סמנכ"לית מנהל מוגבלויות. אני רק אומר כמה המצב חמור. יש פה מספיק נציגים ואני משערת שהם תכף יאמרו, כי הקול שלהם הכי חזק ואני שומעת אותו הכי חזק כל הזמן. אני חושבת ששני דברים חייבים לצאת מפה. מבחינתי, אני בסוף מייצגת את הצד המקצועי, לפני שנדבר על המספרים. 

אחד זה המהירות. אנחנו בקריסה. אני רוצה לתת פרופורציות. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

כל יום שזכיין כלשהו, מפעיל כלשהו, לא אומר מי, אני מבקש לסגור את המסגרת, זה נס. בתחומים אחרים אנחנו כבר מתחילים לקבל קושי. במקומות הרחוקים יש כבר קושי. אני מתמודד עם סוגיה של סגירת מעון, מסגרת בערד. וכל יום. לכן כמה שבועות לא השלמנו עם האמירה של משרד האוצר. כמה שבועות זה מושג ערטילאי. אנחנו נרצה לתחם את זה בזמן. 

 << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>  

אני ברשותך אמשיך. אנחנו מדברים על מחסור כללי של, והוכחנו את זה כבר בנתונים מכל הכיוונים שרק צריך, על 33% מחסור בכוח האדם הזה. כאשר מתוכו, אני רוצה לעשות הבחנה, אנחנו לא רוצים מחר בבוקר שכל אנשי הטיפול יהפכו להיות עובדים סיעודיים. עשינו בתוך התהליך הזה סדר.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה אנחנו לא רוצים, ברשותך?

 << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>  

אנחנו לא רוצים שכל אנשי הטיפול יהפכו לעשות את העבודה הסיעודית, זו לא המטרה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, אנחנו לא שם. 

 << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>  

נכון. ולכן אני אומרת, אני עושה הבחנה במספרים. יש לנו כרגע מחסור שמדבר על 2,500 עובדים שהם הדרג הנמוך. שמתוכם אנחנו הצבענו בתוך מסגרות הקהילה ומסגרות הדיור על מספר של 1,500 עובדים. ואני רוצה להתייחס רגע לאיזה שהוא משהו שמושרש פה גם היום בתוך הדיון ולטעמי לא עלה בפעם הקודמת ואני חושבת שהשר מרגיש את זה. אנשים עם מוגבלות, לא צריך להיות קשישים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לכן אני הפרדתי שלא מדובר בסיעודיים. 

 << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>  

לא, אבל אני רוצה להסביר שגם ההחלטה הקודמת שזה הולך לקשישים, אנחנו לפחות 25% מהאנשים עם מוגבלות הם אנשים שצריכים שירותי סיעוד. זה build-in בטיפול בהם. זאת אומרת, זה חוסר הבנה למה נקרא סיעוד בישראל. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

נתפס בחברה הישראלית כאילו סיעוד זה נחלתם רק של האזרחים הוותיקים. 

 << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>  

זה לקשישים, כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אנחנו דנים בזה ביום יום. זה לא. 

 << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>  

אני מעדיפה להאמין במה שאמר כרגע השר ולא להאמין שפשוט לא הסתכלו לכיוון הזה. אני גם אומר שאתמול היינו יד ימין צריכה לדבר עם יד שמאל. המדינה הולכת לתהליך מאוד מאוד רציני של הפחתת מספר הדיירים בתוך המסגרות החוץ ביתיות. העברתם לדירות יותר קטנות. 4, 6, 12 אנשים בדירה. מי יטפל באנשים האלה אם כרגע כשאני במספרים יותר גדולים אין לי מטפלים? זאת אומרת ב-1.1.2024 אני צריכה להציג תוכנית מול כנס מאוד יפה של איך אני מוציאה אנשים לקהילה. ומי יטפל באנשים האלה כשהמספרים יצטרכו להכפיל את עצמם? אני חושבת שאנחנו לפני, אם מותר לי להגיד את זה, קטסטרופה בנושא הזה. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

אני יכול לספר נתון, לומר נתון, שתבינו, בפער של 10 שנים. מספר המאובחנים על הרצף, באוטיזם רק, רק באוטיזם, שזה אחת מהמוגבלויות. אמנם היא מיוחצנת, אבל היא אחת מהמוגבלויות שאנחנו מטפלים בהם. הגידול בעשור פי שישה. אם התמודדנו עם כ-6,000, אנחנו אחרי עשור מתמודדים עם 36,000. הקצב הוא לא נתפס. רק כדי להבין גם על הקצב. קצב קבלת ההחלטות. אם הגענו למצב שאנחנו, למרות התהליכים שמתקיימים ובמקביל יש גם דיון בוועדה בכנסת כדי לתת את הרוח הגבית, אנחנו במצב של צורך במתן מענה מיידי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב. אז אני מבקש לבטא את גישתי לנושא, אדוני השר. אני לא חושב שבאמת יש גידול עד כדי כך גדול באחוז האוטיסטים במדינת ישראל, שנמצאים על הרצף. אני משוכנע שהיום האבחנה היא יותר מדוקדקת ויש יותר ביטחון להורים לצאת ולבדוק את זה אצל הילדים שלהם. ולצד זאת יש עוד השפעות של אכילה, יש גידול אבל הוא לא כזה. את רוצה לסיים את דברייך או שסיימת? 

ואני מעביר את השאלה לנציגי משרד הבריאות. האם מקובל עליכם שעל פי החלטת הממשלה לתוספת כוח האדם למוסדות הרווחה על חשבון מכסת מוסדות הבריאות שלא מנוצלת?

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

שמי צפי הלל דיאמנט, אני האחות הראשית באגף לגריאטריה במשרד הבריאות. ואני רוצה להקדים ולומר שהחלטת הממשלה להבאת פלסטינאים למוסדות סיעוד, מאחר והמכסה לא נוצלה, אנחנו פנינו בהצעה למשרד הרווחה ולרשות האוכלוסין וההגירה והרחבנו את הנוהל והצענו עובדים למוסדות הרווחה. זו הייתה יוזמה של משרד הבריאות וזה כבר נעשה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מתי?

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

הנוהל עודכן לדעתי ב-2021. כשראינו שהמכסה של 1,000 עובדים פלסטינאים לא מנוצלת על ידי מוסדות הבריאות הצענו הגדלה של המכסה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למי פניתם?

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

למשרד הרווחה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, אז עוד מעט אני אבקש את ההתייחסות שלהם. ואני אשמח לבחון את זה במקביל לאותה שאלה פשוטה ששאלתי. 

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

שנייה, אם כבודו ירשה לי. מאחר והמכסה הזאת נוצלה, כמו שחבר הכנסת עודה אמר, אולי יש מקום להרחיב ולהגדיל את המכסה בהחלטת הממשלה כדי שתהיה מכסה נוספת. כי יש לנו מוסדות שמעוניינים בעובדים פלסטינאים נוספים. שזה דבר אחד בעניינו. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

כשאת אומרת, את מתייחסת למוסדות של משרד הבריאות. 

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

החלטת הממשלה - - -

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

עזבי את ההחלטה. כשאת אומרת 'יש לנו צורך'. על משרד הבריאות בלבד. 

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

אני מדברת רק על מוסדות הבריאות. וגם כן, כל החלטות הממשלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, לא. מה זאת אומרת מוסדות הבריאות? שנייה. אתם אומרים שלכם יש הקצאה לא ממומשת. 

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

כבר לא, הייתה. הייתה. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

לא בפלסטינאים, בזרים. הוא שאל על זרים, את עונה על פלסטינאים. 

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

ולגבי זרים. כרגע המוסדות שלנו, של משרד הבריאות, מעוניינים בעובדים זרים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא מנצלים את המכסה שלהם. 

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

הסיבה שהם לא מנצלים - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא משנה למה. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

לא, בוא נשמע את הסיבה. בוא נשמע את הסיבה. 

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

כבודו, המוסדות צמאים לעובדים. יש כאן נציגי ארגונים ומוסדות שיוכלו לדבר טוב ממני בנושא. אבל הם לא מנצלים כרגע את המכסות של עובדים זרים מהסיבה שיש אגרה שהם טוענים שהיא יקרה להם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נושא לדיון. ואנחנו מנהלים על זה דיונים. ואני לא מתכחש לזה. 

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

כבודו, עוד דבר, אם תרשה לי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני אומר, תראו, עו"ד משש לא תתנגד לכך שבמידה והעברתם אלינו, זאת אומרת לצורך מימוש מתן מענה לאותו צורך של משרד הרווחה. תעבירו ואז תהיה הסדרה בנושא אותה אגרה נצטרך לתת את המענה בשביל להעביר אליכם עוד, אנחנו לא נתכחש לזה. אני אומר, כרגע יש לכם מכסות פנויות. אתם לא משתמשים. למה זאת לא השאלה? לא משתמשים. אני שואל אם יש לכם התנגדות שבסך הכול 250 מהם נוכל לממש אותם לאותו צורך של משרד הרווחה, שהוא צורך קיומי. 

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

זה כבר נעשה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, זה נעשה לפלסטינאים. 

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

לא, זה נעשה גם לעובדים. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אבל לא על מוגבלויות. זה נעשה על קשישים והם רוצים עכשיו מכסה של בעלי מוגבלויות מתוך ה-1,750 שניצלתם רק 1,067 וגם יש את העניין של האגרות, שמעל מחצית לא שילמו את האגרות. 

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

תראו, מוסדות הבריאות צריכים את העובדים.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תשמעי, אני לא נוגע בזה בכלל עד כמה צריכים ואני גם לא רוצה להתנצח אתכם אם אתם באמת צריכים למה אתם לא מושכים רק בגלל אותה אגרה. אני אומר עזבו את זה בצד. כרגע אתם לא מממשים. שמורה לכם זכות שהיא לא ממומשת מסיבה כזו או אחרת, שהיא נידונה גם אצלי פה בוועדה. אני אומר, עד שיימצא פתרון מתוך אותה מכסה ששמורה לכם, אם נראה לכם מספיק הוגן ומתוך ערבות הדדית והבנה של אותה מצוקה שהיא קיומית והיא ממשית רגעית, ממש מיידי. לתת מענה של 250 מתוך אותם 600 ומשהו שלא מנוצלים. לא אמרתי גם את כולם. 

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

למשרד הרווחה יש 250, בהחלטת הממשלה יש 250 שעדיין לא נוצלו. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

לאזרחים ותיקים. אני לא רשאי לקחת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא מדבר על זה אבל. למה לקחת אותי למקומות אחרים, חברים? שאלתי שאלה פשוטה. מי שנמצא אצלי פה בדיונים יודע שאני אוהב שאלות פשוטות, תשובות פשוטות. 

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

אז התשובה היא שאני לא יכולה לאשר כזאת הסכמה בשלב הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי, ענית לי. לקח לנו שמונה דקות, ענית. עכשיו אני אשמח לדעת למה. 

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

למה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן. 

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

כי המוסדות של משרד הבריאות צריכים את העובדים האלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ולא מושכים אותם. 

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

הם לא מושכים מסיבה שהיא ידועה ודיברנו עליה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי, אוקיי. אז אני חוזר לעו"ד משש. שואל אותך שאלה. בסוף כל ההקצאות עוברות דרככם. יש לנו פלח מסוים במשרד הבריאות שיש לו הקצאה שהם לא מממשים אותה. ויש לנו אזור מסוים במשרד הרווחה שזקוקים נואשות ומבקשים לממש אד הוק. האם מקובל עלייך להקטין את המכסה שלא מנוצלת בעת הזאת במשרד הבריאות בכמות של 250 ולהעניק אותה למשרד הרווחה?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אני חושבת שאני לא מעל החלטת ממשלה. אז אני לא יכולה להגיד את דעתי או עמדתי. זו החלטת ממשלה. אנחנו גוף ביצועי. עושים מה שהממשלה מורה לנו, מבחינת מדיניות. אם הממשלה תחליט אין לנו שום בעיה לתת מענה. אבל זו עבודה, עם כל הכבוד, של השרים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. אז יש לנו ככה: גם את עניין החלטת הממשלה בנושא, גם לנסות לרכך ולדבר על ליבם של נציגי משרד הבריאות כדי שיואילו בשיתוף פעולה רחב להעביר אלינו, לצורך הנושאים שכרגע אנחנו דנים בהם. ובמקביל לזה לפעול בערוצים העיקריים שאיתם אנחנו רוצים לקדם את החלטת הממשלה כדי להקצות את אותה הקצאה נדרשת. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

ברשותך אדוני יושב הראש, אני באמת, הצרכים של משרד הבריאות זה צרכים של משרד הבריאות. זה לגיטימי, אני לא חושב שזה צריך לבוא משם. גם יש החלטת ממשלה. כמו שאני לא רשאי לקחת מאזרחים ותיקים למוגבלויות, כנ"ל היא לא יכולה. אין לה את המנדט הזה על פי החלטת ממשלה. 

אני כן רוצה שהדיון הזה יתמקד כרגע בלהאיץ את הדיונים כדי להביא החלטת ממשלה כמה שיותר מהר, ייעודית לסוגיית מנהל מוגבלויות במשרד הרווחה. זו המטרה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מקבל את זה, אדוני השר. ולצד זאת אני אומר התהליך הוא תהליך מורכב, ממושך. אתה יותר מהרבה אחרים פה בדיון ער לצרכים הקיומיים לצורך הקצאה. ויש לנו פה הקצאה לא ממומשת. ולכן אני מצפה ממשרד הרווחה המסור מאוד שיפעל לטובת העברת החלטת ממשלה לטובת העתקת המכסה הלא ממומשת. 

אני מעביר את רשות הדיבור לחברי חה"כ אלון שוסטר. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אני רוצה לחדד. אתה מציע להעתיק את המכסה הלא ממומשת איפה? במשרד הבריאות?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ממשרד הבריאות למשרד הרווחה. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

הבנתי. לא, לא, לרגע חששתי שזה מה-לא ממומשים בסיעודיים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, לא. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אוקיי, בסדר גמור. אני מציין שיש הצעת חוק שאני מנסה לגלגל ואני אשמח לסיוע, להפחתת עלות האגרה במוסדות הסיעודיים. אני חושב שמוסדות שהמדינה מתקצבת ורוצה לראות אותם פועלים במרחב הציבורי לטובת מי שזקוק צריכה להיות בעלויות הגיוניות. 

המחסור בעובדים מעמיד את כולנו, אנחנו כולנו או בנים או הורים או נהיה אנחנו זקוקים למוסדות הללו, בפני דילמה נוראה. או שיהיה חסר לנו כוח אדם מתאים או שאנחנו ניכנס לגירעון בהענקת שירותים מתאימים. כן? מי שלא יכול לתת את כוח האדם הוא נמצא בדילמה הבלתי אפשרית כתוצאה מהעלות הזאת. וזאת הזדמנות, עוד פעם, לשלוח את תחינתנו הייתי אומר, המשותפת, בפני מי שצריך לקבל. אני מניח שחברינו מהאוצר יוכל לחזור ולהסביר מהו ההיגיון הנוקב כל כך שמתגבר על המחסור החריף הזה שקיים בענפים שונים. כרגע אנחנו עוסקים בסוגייה, בחולייה החלשה הזאת. הרי כבר אמרנו ודשנו בעניין שבני הארץ הזו ששפת אימם ערבית או עברית מתקשים בחלק מהעבודות. ואנחנו זקוקים למצוא דרך לפצות על הגירעון הזה ולא להכניס את כולם לאנורקסיה במשאבי האנוש הקריטיים האלה שהם נוגעים בחיי אדם ובכבוד חיי האדם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, אז אני לפני שאתה יוצא לדיון הבא שלך אני מבקש רגע להתייחס. כולנו תמימי דעים בצורך, כפי שביטאת אותו. ואני, ואתה יודע, ביטאתי את זה אצלי בדיונים, עד כמה אני פתוח ומגויס לתת מענה לעניין גובה האגרה המדוברת. יחד עם זאת, אי אפשר להסתיר שיש פה משהו שהוא קצת לא הוגן. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >>  

יש רציונל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, כן, כן. לא, לא. יש הרבה מעבר לזה, אדוני השר. אני רוצה לבטא את זה בדיוק הרגע. זה בדיוק העניין. מ-day one, לפני שהגיעו העובדים היה ידוע שיש להם אגרה. ידעו את זה, אישרו את זה, הבינו את זה. הוחלט לפנים משורת הדין, לאור כל החוויה הלא נעימה שהעולם לא נערך אליה עם התפרצות הקורונה, שלתקופה מוגדרת ומוגבלת לא תיגבה אגרה. והיה ידוע מה התאריך שמאז תיגבה האגרה. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

הרציונל המנהלי ברור לי. כשאתה מסתכל בשטח מה קורה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז ככה: אז ראשית, היה ידוע. קיבלו עובדים ולאחר מכן בעת שבה היו צריכים כבר לשלם אמרו שלא יכולים לשלם. עכשיו, אמרו שלא יכולים לשלם והם לא משלמים. זה לא שאמרו אנחנו משלמים, אבל אנא מכם תפעלו לטובת המטרה החשובה הזאת. אז גם ידעו, גם הסכימו למפרע, גם קיבלו תקופה מאוד מאוד ממושכת, אי אפשר לבטל אותה, שבה הם היו פטורים מאגרה. וגם כשהגיעו לעת שבה היה צריך לשלם, במקביל לזה שהם משתמשים בנו ומפעילים אותו ומגייסים אותנו, גם באופן חד צדדי מחלישים את טענותינו ועמדתנו ולא משלמים באופן חד צדדי. 

החמור הנוסף זה שיש תחושה של תיאום עמדות. יש פשוט תחושה של תיאום עמדות. ואם משרד האוצר או מנהל עובדים זרים יודע לתת לי נתונים אחרים אני אשמח להקשיב. אבל הצעד הזה מתפרש בעיניי כצעד כוחני. כניצול סיטואציה. ולהפסיד מניות אצל מי שנרתם וגייס את עצמו באופן המובהק ביותר. אני ביטאתי את זה בצורה שלא היה ניתן לפרש את עמדתי באופן שונה ולהחליש את עמדתי ולהוריד את הרוח מהמפרשים שלי לפעול למענכם. אז זה משהו שאני מבקש לבטא אותו כאן. בסדר?

ומעבר לזה, אדוני השר גם צודק. יש רציונל. זה לא היה שרירותי בהטלת האגרה. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אני לא אומר שזה שרירותי. אבל חסרים אנשים. חסר כוח אדם, זו עובדה, זה מה שחסר. אני לא רוצה לחשוב שפוגעים בהורים שלנו כדי להשיג את ההקלה הזאת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב. אז אנחנו נפרדים כרגע מכבוד השר. צוות משרדו הבכיר עדיין נמצא. הוא נאלץ להגיע לוועדת כספים ששם יסביר למה אני לא יכול להגיע. אז תודה רבה אדוני השר. אנחנו נמשיך לקדם את הנושא ולעקוב אחריו גם בדיוני הוועדות. 

אני מבקש לתת את רשות הדיבור לגב' סיגל יהלומי פרץ, מנכ"לית אקי"ם. 

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

תודה רבה אדוני יושב הראש. קצת תמונה כללית על מה אנחנו עוברים. כדי שככה, מה שהשר אמר ומה שסמנכ"לית המשרד אמרה זה משהו, באמת, וגם המנכ"ל, זה באמת באמת בקטנה. אנחנו מדברים על 33% חוסר של כוח אדם בטיפול בכ-40,000 אנשים עם מוגבלות. אנחנו מדברים על כ-2,500, קצת יותר. במוגבלויות 2,500. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

רק למוגבלויות. ואני מבקש לדעת כמה מהם הם לא עובדים מקצועיים. מהחוסר. 

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

הם כולם עובדים, תראה, אנחנו היינו רוצים שכולם יהיו עובדים מקצועיים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא. תחלקי לי בבקשה, אם ניתן, כי זה משהו שהוא ממש חשוב לצורך הבנה. 

 << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>  

זה קצת טריקי. במשרד הרווחה אנחנו עובדים - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני אסביר מה ואז תראו שזה הרבה פחות טריקי. אני אבקש שתאפיינו לי מה המספר של אותו צורך שלא יכול לקבל מענה על ידי עובד זר לא מוכשר, לא מנוסה, לא מלומד, לא מוסמך. בסדר? זאת אומרת, תגידי לי יש לי צורך ב-2,100. 500 מתוכם once חייבים להיות נושאי תעודה ברורה וניסיון ופרקטיקה. אני יודע שאני מדבר על השאר. כיוון שקיבלתי ממנה מספרים, אני מבקש, ותבינו שזה לא טריקי. שאלה מאוד פשוטה. כשאת אומרת לי מתוך 2,000, לצורך העניין, יש לי 500 שחייבים להיות מאופיינים כנושאי תעודה והסמכה ופרקטיקה אפילו, אני לא מכניס את זה לאותה משוואה. בסדר, הבנתם?

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

כן, כן, הבנתי. אני אתן רגע את התמונה הכללית. 	

 << אורח >> עידית סרגוסטי: << אורח >> 

מה לגבי דוברי עברית? 

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

בדיוק. בואו רגע ניתן את התמונה הכללית, בסדר?

 << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>  

ואז ברשותך, אני אתן לך את המסמך שהוגש לאוצר. כי אני חושבת שהוא, רק על מוגבלויות הוא נותן תמונה מלאה על מספר המטפלים. כל מי שנופל על הסקטור של מטפלים. אנחנו בסך הכול מתוכם ביקשנו בדיור 15% ובקהילה 25%. זאת אומרת, אנחנו סימנו את מי שעושה את העבודה הסיעודית. אני יכולה לתת לך את המסמך שיהיה לך את זה מסודר. 

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

צריך להגיד את זה לפרוטוקול, ינון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני צריך לדעת. 

 << אורח >> עידית סרגוסטי: << אורח >>  

נשמח גם לשמוע את הפרטים, רקפת. נשמח לשמוע גם את הפרטים מה זה נקרא עובדים לא מקצועיים ומי יכול לעבוד שלא יודע שפה עברית.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. בואי שבי רגע פה. אני רוצה שתסבירי את זה למיקרופון. בסדר?

 << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>  

חבל שלא ידעתי מראש, כי הייתי עושה את זה במצגת. אבל אנחנו פילחנו את כל צורות המסגרות. קודם כל חילקנו את זה לדיור וקהילה. ונקבנו במסגרות שלנו, כל המעונות שיש לנו, המעונות וההוסטלים שיש לנו. המעונות שיש לנו בסך הכול בדיור הגענו ל-161 סוגי מסגרות. עוד פעם, סוגי מסגרות. מספר הדיירים שיש לנו במסגרות הדיור של המעונות 8,492. זה לא סך הכול. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זאת אומרת, אלה מסגרות שמקיימות פעילות מסביב לשעון. 

 << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>  

כן. יש 18,000 אנשים עם מוגבלות. כאשר בעצם אנחנו חילקנו את המשמרות, כי לא בכל המשמרות צריך. ובסוף התוצאה של הכמות של העובדים הזרים שאנחנו מבקשים בדיור היא 563. 

 << אורח >> עידית סרגוסטי: << אורח >>  

לאיזה תפקידים?

 << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>  

אנחנו פילחנו, לכן עשינו את זה. כי ברור לנו שאנחנו לא רוצים, הרי בגלל שבתעריף של המשרד, אתם מכירים את זה, הרי זה לא סוד. לא מחולק לי מדריך, מטפל, איש סיעוד. אבל בסופו של דבר, הבן אדם שמטפל בשורה התחתונה עושה מספר דברים. הוא גם עושה באמת את הסיעוד, הוא גם עושה את ריכוז ההדרכה. אז לקחנו רק את החלק הסיעודי שבתוך הדבר הזה. כשבתוך הדיור הגדירו את זה כ-15% ובתוך הקהילה הגדירו את זה כ-25%. 

 << אורח >> עידית סרגוסטי: << אורח >>  

שזה בן אדם שסביר שלא ידע עברית ולא יוכל לתקשר?

 << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>  

רגע, רגע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את יכולה בבקשה לומר מי את? שנייה, תעצרו, שנייה. תעצרו. אני רוצה לספר לכם, יש לי פטיש. לא נעים להשתמש בו בדרך כלל, אז לא היום. ברשותך, מה שמך גברתי?

 << אורח >> עידית סרגוסטי: << אורח >>  

קוראים לי עידית סרגוסטי ואני מארגון "בזכות". 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. ברוכה הבאה. ועכשיו תאמרי לי מה את, כדי שנדע להתייחס. 

 << אורח >> עידית סרגוסטי: << אורח >>  

שאלתי שאלה, האם האפיון של התפקידים שרקפת התייחסה אליהם מביא בחשבון שמדובר באנשים שצריכים לעבוד עם אנשים עם מוגבלות והדבר הבסיסי שבן אדם צריך זה יכולת לתקשר עם מי שהוא מטפל בו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני אומר לך איך אני יודע לגשר על זה, לפי תפיסת עולמי. בסדר? 

 << אורח >> רקפת בן גיא: << אורח >>  

אנחנו נגשר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז אני אומר לכם קודם כל, לכולכם, איך אני מניח כדעת הדיוטות איך ניתן לגשר על הצורך המאוד ברור והצודק הזה. אני לא מצפה שלכיתה מסוימת ייכנסו מאה אחוז עובדים זרים שיש להם בעיה שפתית עם המטופלים ולכיתה אחרת ייכנסו רק עובדים ישראלים נושאי שפה. תמיד תהיה אינטגרציה. ואם בכיתה מסוימת, למה לא?

 << אורח >> עידית סרגוסטי: << אורח >>  

לא, אני לא אומרת שלא תהיה אינטגרציה. אני רק אומרת שבסופו של דבר האינטגרציה הזאת לא תיתן את המענה המספק כשמדובר ברבע מהעובדים לפי מה שרקפת אומרת. אני אשמח להתייחס בצורה מסודרת בהמשך. 

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

אז ברשותך, אדוני יושב הראש, אני רגע אמשיך את התמונה. קודם כל נדבר על החוסר שמדבר על 7,500 ילדים בהארכות יום. ילדים בבתי הספר לחינוך מיוחד ובגני הילדים שיש להם הארכת יום עד 14:30, עד 17:30 או 18:00. שאז הם עוברים למשרד הרווחה. הם לא במשרד החינוך בשעות האלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ברשותכם, אני מבקש לנסות לצמצם את זה לפריזמה של אותן כיתות טיפוליות. בסדר? כי אם אנחנו נתפזר לכל כך הרבה לא נוכל לדייק את זה. 

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

אנחנו נדייק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני רוצה, אני יודע שיש גן טיפולי של אקי"ם לצורך העניין, שמגיעים אליו, או של אסיף באסף הרופא או לא יודע מה. שמגיעים אליו 7:00 בבוקר, יוצאים ממנו ב-16:00 אחר הצוהריים. אוקיי? יש לנו עוד 9 דקות לדיון. 

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

אוקיי, אז בוא נזדרז. אז אני אומרת, יש לנו צרכים משתנים. בקהילה יש את אותם 7,500 ילדים. יש לנו כ-12,000 אנשים בתעסוקה, ליווי לשוק החופשי. תחשוב, מדריכים שמלווים אנשים לשוק החופשי. אין שום רלוונטיות לעובדים זרים בנושא הזה. ויש לנו כ-18,000 אנשים בדיור, 365 ימים, כמו שאתה דיברת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לאו דווקא. אני אומר, זה בסדר שאנחנו ניתן מענה גם כן למוסדות שיקומיים סיעודיים שהם יומיים, שהם בקהילה. ונחלק פר שעה, כדי שאנחנו נוכל להגיע לאותה משוואה. אם אנחנו נתחיל להתייחס למי שנמצא בכיתה קטנה בבית ספר רגיל או בבית ספר לחינוך מיוחד ואז הוא עובר לעוד שעתיים זה קצת מפזר אותנו. בסדר?

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

כן, נכון. מה שאני אומרת זה שמבחינתנו, מבחינת העמדה של אקי"ם, בגלל שאנחנו במצוקה הנוראית הזאת, הפתרון האמיתי והרלוונטי הראשי, והשר התייחס לזה – זה העלאת השכר. אני מזכירה לכם שמאפריל 2018 עד אפריל 2023 שכר המינימום לא עלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אנחנו לא שם. 

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

לא, לא, לא. אני לגמרי עוברת איתך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא. אני רוצה לתת אפשרות ביטוי לכל כך הרבה אנשים שהטריחו את עצמם. 

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

אוקיי, אוקיי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני רוצה למקד רק באותו צורך של עובד זר שיידע להתממשק בסך העבודה במקומות שזכאים לנים בהם ובמקומות שהם בקהילה. 

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

של קהילה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בדיוק. 

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

מה שאני רוצה לומר, ושלחנו את זה בנייר העמדה שלנו, שאנחנו מאמינים שכ-10%, אוקיי? כ-10% מכלל העובדים, אם הם יהיו, עובדים לסיעוד כמובן, לא למלווים בתעסוקה ולא לדברים מהסוג הזה. אם הם יהיו כ-10% מכלל העובדים לנושא ניקיון, לנושא סיעוד, רחצה וטיפול מאוד מאוד, החלפת טיטולים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז אני אסביר, אני אסביר. לא, תעצרו רגע. יש הבדל בין ניקיון והגשת אוכל מחד לבין החלפת טיטול ומקלחת מאידך. אני ביקרתי במוסד סיעודי. מוסד סיעודי כלשהו. עם צורך עצום. ואז תוך כדי הסיור אני פוגש עובדים זרים שהם מגישים אוכל. ואני יודע למצוא ישראלים שהם מגישים אוכל. 

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

אבל זה לא stands alone, אתה יודע.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא. אני אסביר לך. לא, לא, אני אסביר לך. רוב המשמרת שלהם זה מה שהם עושים. ועובדים בסיעוד שהם עובדי תחזוקה, שמתקנים מיטות וכיסאות גלגלים ומחליפים מנורות. ולא לשם אני מכוון. אדרבא, זה מוריד את הניקוד של מי שאני מוצא את זה אצלו. ואני עוקב אחר כך. 

אני מבקש לדעת, תבצעו איזה שהיא הפרדה בין עובדים, זה כמה מדרגים: יש מנהל ויש מקצועיים ויש עובדי סיעוד ויש כוח עזר שבו אני יכול למצוא ישראלים. אז 1, 2, 4, לא מעניין אותי במשוואה. 3 מעניין אותי עד מאוד. את זה אני רוצה לדייק. לאמוד את זה לכמות ולהבין על בסיס מה בונים, בהנחת העבודה במשרד האוצר ובהחלטות הממשלה, ובמשרד הרווחה, את אותו מספר שעוד לא קיבלתי עליו תשובה. רק על זה אני מקיים את הדיון. בסדר?

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

אז אני רוצה לומר שמה שמשרד הרווחה אסף הוא מאוד רלוונטי. יש לנו ב-אקי"ם 1,100 עובדים. כשאנחנו מפרסמים משרות לניקיון או לעבודה סיעודית לא מגיעים. המצב של סגירת מסגרות שסיפרו לך עליהם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מתנצל, מבין אותך. מבין אותך. 

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

עכשיו, יש לי בקשה לשני דברים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני רק מסביר משהו אחד, ואני פונה פה לכולכם. שאף אחד לא יצפה ממני למצוא אותו שותף לצידו בהגדלת מכסות לעובדים שאני יכול למצוא בהם ידיים ישראליות. 

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

בוודאי, איזו שאלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אל תצפו. 

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

אנחנו לא רוצים את זה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

להגיד לי עובדי ניקיון לא מגיעים ישראלים, לא אוכל את זה. לא מקבל את זה. 

 << אורח >> סיגל פרץ יהלומי: << אורח >>  

במשך שנים אקי"ם התנגדה לעובדים זרים. אנחנו ארגון הורים, כמו שאתה מכיר אדוני יושב הראש. יושבות פה גם אימהות אצלנו. התנגדה שנים. המצב הנוכחי מעולם לא קרה. הקריסה היא כל כך גדולה ולכן אנחנו, יחד עם המשרד, חושבים שזה דבר נכון לעשות, אך במשורה. כ-10% בלבד לעובדי סיעוד. 

ודבר נוסף, אף אחד מהם לא ייקלט אצלנו אם לא יהיה פטור מאגרה. אין לנו שום אפשרות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. לפני שאני עובר לגב' לאה אברהמי שהיא אחות לאדם עם צרכים מיוחדים ומתגורר במעון. לאה אברהמי כרגע מדברת. אני רק אומר לכם ואני מדייק אתכם, עוד לפני דברי הסיכום שלי לדיון הנוכחי. אני מצפה ודורש מכל מי שרלוונטי לנושא שאני מדבר עליו שיאפיין לי את אותה כמות רק לאותו סעיף שאני מדבר עליו. ככל שתצפו ממני להרחבה תקבלו אותי פחות במה שאני מכיר ומבקש לקדם כצורך. ואני מקשיב למה שאת מדברת על אותה אגרה. והיא נושא לדיון בנפרד. אוקיי? תודה. אז אנחנו עוברים לגב' לאה אברהמי ולאחר מכן לחה"כ יונתן משריקי. לאחר מכן אדוני. לאה אברהמי. 

 << אורח >> לאה אברהמי: << אורח >>  

היי, אז קודם כל, תודה על האפשרות לדבר. אני שומעת את כולכם וזה נראה באמת שכבר מה שנקרא done deal ואני באה מהשטח. אני נמצאת בהרבה קבוצות ומשפחות חרדות מהמהלך הזה של העברת עובדים זרים לטפל בבני המשפחות שלנו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כי למה?

 << אורח >> לאה אברהמי: << אורח >>  

אני רק אגיד גם שבחוויה שלי ושל עוד הרבה אנשים זה בעצם יפתור בעיה כדי לפתור את הבעיה, המצוקה הקשה שיש, ויש מצוקה. ויצירה של בעיה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ומה הצעתך?

 << אורח >> לאה אברהמי: << אורח >>  

אז קודם כל, כמובן העלאת שכר. אני יכולה כבר לקפוץ לסוף. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז בואי, שנייה. ברשותך. שנייה, שנייה, תעצרו רגע. תעצרו, תעצרו. אני מחלק את זה ככה: הדיון הזה עוסק אך ורק בסוגייה שלשמה התכנסנו. אך ורק. אני שמח שאת מבטאת את המצוקה ואת החשש ואת משמיעה אותה, אבל לא פותחים את זה לחלופות אחרות כרגע. בסדר?

 << אורח >> לאה אברהמי: << אורח >>  

אני לא מדברת על חלופות. אני רוצה להבהיר מדוע הבאת עובד זר - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא. כשאת מדברת על העלאת שכר את מדברת על חלופה. 

 << אורח >> לאה אברהמי: << אורח >>  

אוקיי. אז אני רוצה, ברשותכם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חבל, אם כל רגע תצביעו זה לא יקדם אותנו, אני מתנצל. 

 << אורח >> לאה אברהמי: << אורח >>  

אני לא מדברת על חלופה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אני לא מדבר עלייך. סליחה גברתי, הצבעתם בלי סוף. חלקכם כבר דיברתם ואתם ממשיכים להצביע. אני ראיתי, נרשמים. ככל והזמן יותיר לנו אני נותן. יש פה איזה שהוא מדרוג שאני מקבל ממנהלת הוועדה. בבקשה, רק תסיימי. 

 << אורח >> לאה אברהמי: << אורח >>  

אוקיי. אז שוב, אני כתבתי, אני לא אקרא את הכול. למרות שגם כשהתאמנתי בבית זה לא היה יותר מכמה דקות. אז קודם כל, מי שנמצא בימים ובלילות עם בני המשפחה שלנו הם מטפלים ומטפלות. בדיוק כמו אצלנו, האווירה שיש במשך היום בבית והקשר הבין אישי עם האנשים איתם אנחנו נמצאים הוא הגורם העיקרי לתחושת הרווחה שלנו. לא יתכן שאנשים שיטפלו בבני המשפחה שלנו לא ידעו את הדבר הבסיסי שזה השפה שלהם. אני מתייחסת למה שאמרת שלא כולם יהיו עובדים זרים. גם פעולה של החתלה יש בה מן האינטימיות. 

עכשיו, אין שום סיבה, אני אמשיך. אנשים עם צרכים מיוחדים הם הרבה פעמים אנשים עם חוויה קיומית שמלווה בחרדה ובחוסר ודאות. לכן קיימת הנחיית טיפול לפיה לפני שניגשים לבצע כל פעולה כלפי אדם עם צרכים מיוחדים, כגון טיפול רפואי, החתלה, יש לתקשר ולהסביר לאדם מה אנחנו עתידים לעשות. על מנת לתווך ולהקל עבורו את הפעולה. הדבר הזה לא יתאפשר במידה ויטופלו על ידי אנשים שאינם דוברים את השפה. 

עניין שני של עובדים זרים, אדם לא יכול לשער או באמת לדעת איך הוא ירגיש לעבוד במעונות עם אנשים עם צרכים מיוחדים. גם אם הוא למד סיעוד וקיבל את כל הזה בארץ מוצאו. חלק מהעובדים הזרים משלמים הרבה מאוד כסף, כולנו יודעים, כדי להגיע לישראל. ויש כאלה שמחכים 10 חודשים עד המסמכים. וגם אם ירגישו שהעבודה הזאת לא מתאימה להם וקשה, הם עדיין יישארו מחוסר ברירה. האם אלו האנשים שאנחנו מעוניינים שיטפלו בבני המשפחה שלנו? אנשים שמרגישים כלואים בתוך הסיטואציה, ללא משפחותיהם, ללא שפה וחובות כספיים והלוואות. למצב נפשי כזה יש השלכות וכולנו יודעים ומבינים מהם. ואת ההשלכות ייספגו חסרי האונים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, אז תראי גברתי. 

 << אורח >> לאה אברהמי: << אורח >>  

אני יכולה להוסיף?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא. 

 << אורח >> לאה אברהמי: << אורח >>  

באמת, זה כמה דברים. אבל יש לי עוד הרבה נושאים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני רק רוצה להסביר לך משהו גברתי. בסדר? אני רוצה רגע לדייק אותך. שנייה. הקשבתי והקשבנו בקשב רב, חרף העובדה שאני בכל מקרה יודע מה אני הולך לומר לך בסוף. בסדר? הדיון הזה עוסק בעניין מכסות של עובדים זרים לתחום הרווחה והביטחון החברתי. את מציגה תזה שמסבירה באופן מאוד מאוד מנומק למה זה לא הפתרון הנכון. אני מבין, אני לא שולל. אני לא נוגע בזה. את הדיון הזה את צריכה לנהל מול הנציגים הרלוונטיים במשרד הרווחה והביטחון החברתי. כאן דיון אחר. שמעתי שאת חושבת שזה לא נכון. הבנו כולם. הבנו כולם. המשך הדיון בסוגיה לא שייך לכאן. 

אני מעביר, ברשותכם, את רשות הדיבור לחברי חה"כ יונתן משריקי. לאחר מכן הדוברת תהיה רותם אייזק.

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>  

תודה רבה אדוני יושב הראש. אנחנו, קודם כל הנושא של עובדים זרים הוא גם קרוב לליבך, אבל גם מתוקף תפקידך אתה עוסק בו רבות. אנחנו עסקנו בו הרבה מאוד גם בוועדת כספים, שאתה מרכז הוועדה, מרכז הקואליציה בוועדה. זו לא פעם ראשונה שאנחנו עוסקים בנושא הזה. המצוקה היא קשה. עובדים ישראלים לא מוכנים לעבוד, לצערי הרב, בנושא, בסיעוד. אנחנו נתקלים פה במחסור גדול מאוד במדינה. זה בא לידי ביטוי במוסדות רווחה, זה בא לידי ביטוי בבתי חולים סיעודיים. המצוקה היא קשה. 

אני עוסק בזה הרבה מאוד גם מול משרד הבריאות בהקשר הזה. הפטור מאגרות זה פשוט must היות ובתי החולים לא מסוגלים, בתי אבות, לא מסוגלים להחזיק באופן שוטף את העובדים הללו. זה דבר שהוא חשוב. אני עובד על זה. היו לי גם כן שיחות עם השר בעניין הזה. הייתי מאוד מאוד שמח לשמוע את נציגת משרד הבריאות בעניין הזה. מה הם חושבים לעשות. יושב פה גם נציג שמייצג את בתי החולים הסיעודיים. שהמצוקה היא באמת זועקת לשמיים. ענבל גם כן, יקירתנו משכבר הימים, תשמח להגיד. גם כן עוסקת בעניין הזה. 

מה הפתרונות המוצעים? אני מבין שכרגע יש עובדים שנמצאים פה או ללא מעמד או שבתי החולים לא יודעים לשלם עבורם את האגרות?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חלק מהנושאים שאתה מדבר דנו עליהם, אבל אנחנו ניתן לזה התייחסות. 

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>  

אני הגעתי עכשיו. אני הייתי תוך כדי זה דיון בוועדת הכספים. הייתי מאוד מאוד שמח לשמוע את העמדה שלהם. תודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

הנושא הופנה למנכ"ל שלנו. יש כרגע שינוי של כל התהליך הסיעודי והמימון של האשפוז הסיעודי. אבל ההחלטה בסופו של דבר האם לבטל או לא לבטל את האגרות היא בסמכות האוצר. במידה והאוצר יאמר שהוא מבטל, נפלא. אם הוא יאמר שהוא לא יבטל, המנכ"ל שלנו צריך לתת לזה מענה. 

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>  

עלו כמה פתרונות בעניין הזה, עד כמה שאני יודע. לגבי עד סוף שנה או אולי לתת תקציב לאותם בתי חולים ובתמורה לזה הם ישלמו את האגרות. את לא יודעת להגיד עכשיו מה הסטטוס של זה. נכון?

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

אני לא יודעת לומר, אני מתנצלת. 

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >>  

טוב, בסדר. 

 << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >>  

זה נמצא אצל אגף התקציבים והנציגים שלהם לא כאן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, אוקיי. אז אנחנו מקשיבים לגב' רותם אייזק, ראש תחום רווחה ואפוטרופסות באלו"ט. 

 << אורח >> רותם אייזק: << אורח >>  

היי, שלום. אז קודם כל אני אגיד שהעלינו הבוקר נייר עמדה שבאמת חשוב לנו שתראו ותהיו מודעים לעניינים. אני מבינה את מסגרת הזמנים ואני אשתדל ככה לקצר. 

בסופו של דבר המשבר הזה הוא ברור והוא ידוע לכולנו, בטח אנחנו שמפעילים לא מעט מסגרות. הבעיה בסופו של דבר שזה פתרון שהוא פתרון שהוא לא מותאם. אנחנו לא יכולים לקחת את הפתרון הזה ולחשוב שעכשיו אנחנו נוכל בעצם לפתור את המשבר הזה בצורה הזאת. וזה איזה שהוא פלסטר שהוא פשוט לא מספיק בשלב הזה. 

אז אמרתם לא להעלות פתרונות, אז אני לא אעלה את כל הפתרונות שהצגנו בנייר עמדה והם חוזרים על עצמם של באמת העלאת שכר והגדרת המקצוע הזה כפרופסיה עם תמריצים ועם תנאים מתאימים וראויים. אבל אני כן אגיד שיש פה קשיים בסופו של דבר, גם שר הרווחה גם התייחס לזה, זה לא מתאים לכל מוגבלות. בטח לאנשים עם אוטיזם, שהקושי המרכזי שם הוא התקשורת. רוב האנשים במוסדות האלה הם לא וורבליים או כמעט ולא וורבליים. 

 << אורח >> לאה אברהמי: << אורח >>  

גם סיעודיים יכולים להיות אוטיסטים. וגם להם מגיעה שפה. 

 << אורח >> רותם אייזק: << אורח >>  

ובסופו של דבר גם יש, צריך להסתכל איך אנחנו רואים את המקצוע הזה ואת הענף הזה. והשאלה אם הכנסה עכשיו גם אם 10%, 15%, 25%, השאלה אם זה לא יהפוך את זה, כמו שקרה במקצועות אחרים בארץ, יהפוך את זה לענף שכולו מתבסס על עובדים זרים. ועובדים ישראלים לא ירצו להישאר בענף הזה וגם ככה קשה לנו לגייס עובדים זרים, מה יקרה כשזה יהיה ענף כזה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מאוד מודה לך על עמדתך. גב' דניה סגל? בבקשה. אני רק אציין שאת יושבת ראש סניף אקי"ם. 

 << אורח >> דניה סגל: << אורח >>  

סניף תל אביב, כן. וחברה בוועד עמותה של אקי"ם. אבל אני בראש ובראשונה אמא. ויש לי בת שנמצאת בהוסטל כבר 18 שנה. היא מוגבלת בארבע גפיים, עם מוגבלות שכלית קלה. ולפני כמה ימים דיברתי איתה בטלפון. אז היא אומרת לי 'אמא, ישבתי שעתיים בשירותים ואף אחד לא בא'. אז אין לה מושג כל כך מה זה שעתיים. אבל הכוונה הייתה שהיא ישבה הרבה זמן ואף אחד לא בא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הרבה יותר ממה שצריך. 

 << אורח >> דניה סגל: << אורח >>  

נכון. אז ידוע לנו שיש את המצוקה הזאת. ואנחנו באמת בעד העלאת השכר של המטפלים הישראלים, אבל אנחנו כרגע צריכים גלגל הצלה. וזה אומר שצריכה להיות לנו האופציה לקבל עובדים זרים שיבואו ויעזרו לנו. כי אנחנו במצב של באמת עוד מעט לא יישארו שם עובדים. 

ומה אני רוצה להגיד? יש כאלה שחוששים מעובדים זרים שלא יודעים את השפה. קודם כל, זה לא קשור בכלל. הייתה לה מטפלת פיליפינית שנים והיא הסתדרה איתה מצוין בלי לדעת את השפה בכלל. אבל יש הרבה עובדים זרים פה בארץ שעובדים עם אנשים מבוגרים והם הולכים ומתים ונשארים פה ללא עבודה. הם מדברים את השפה, הם נמצאים שנים כבר בארץ. אין שום סיבה לא לקבל אותם. חוץ מזה, שתיקחו בחשבון שיש לנו בארגון צוות מקצועי שבוחן את כולם. יש לנו מחלקה של משאבי אנוש, מנהלי כוח אדם, עורכי דין, פסיכיאטרים, מי שאתם לא רוצים, שבודקים לגופו כל אדם שנכנס. מדובר בעיקר על נשים. אבל זה דבר שיכול לבוא פתרון מהיום למחר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מאוד מודה לך גברתי. אני רק אדייק. בתך סובלת מפיגור שכלי קל. ופה דיברו על עניין עם אוטיזם, הרגישויות הן אחרות. 

 << אורח >> דניה סגל: << אורח >>  

לא משנה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה, אין בעיה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה שונה, זה אחר. זה נושא שחייב להיות מדויק. 

 << אורח >> דניה סגל: << אורח >>  

מה זה משנה? אבל היא מוגבלת, היא צריכה עזרה. היא מוגבלת בארבע גפיים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני לא מדברת על הבת שלך. 

 << אורח >> דניה סגל: << אורח >>  

היא לא יכולה לדאוג לעצמה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני לא מדברת על הבת. במוגבלויות יש צרכים שונים. כל אחד עם הצורך שלו, זה שונה ועל זה אני מתכוונת. 

 << אורח >> שולרית קנטר: << אורח >>  

סליחה. אבל הבן שלי עם פיגור הרבה יותר מורכב, נמצא באותו הוסטל במקום הזה. אני מתנצלת שאני מתפרצת, אבל זה לא יכול להיות חד כיווני לאלו"ט. גם אנחנו, אקי"ם, זקוקים מאוד לכל הילדים והאוכלוסייה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

גברתי. 

 << אורח >> שולרית קנטר: << אורח >>  

רגע, רגע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה רבה. לא, לא, ברשותך. סליחה, את לא ברשות דיבור. אני נאלץ לסיים את הדיון. אף אחד לא אמר, חלילה, שכשאקי"ם מדברים הם מדברים ומרחיקים את אלו"ט. כמו שכשאתם פונים אתם לא מחריגים את אקי"ם. 

 << אורח >> שולרית קנטר: << אורח >>  

אוקיי. שמחים לשמוע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לי זה היה ברור, אני מניח שלכולם. 

1. אני קורא למשרד הרווחה, בהמשך לשיח שנעשה בוועדה לקדם תיקון החלטת הממשלה להקצאת 250 עובדים למוסדות הרווחה, על חשבון המכסה הלא מנוצלת של משרד הבריאות. ובד בבד לסיים ולדייק את הצרכים כדי שאנחנו נפעל באופן נמרץ לקדם החלטת ממשלה להקצאה ריאלית של הצרכים. 

2. הוועדה קוראת למשרד האוצר ולמשרד הרווחה לקדם בהקדם את התהליך להוספת מכסת עובדים זרים שתיתן מענה מלא לקשיים של מוסדות הרווחה, כפי שהוצגו בדיון. 

3. הוועדה תקיים סיור במספר מוסדות רווחה במידת הצורך, ואני אומר לכם שהוא כבר קיים, כדי לראות מקרוב כפי שהשר הציע, את עבודת הקודש של המטפלים והצוות במוסדות הסיעוד האלה. 

הישיבה נעולה. 

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:15. << סיום >>