פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
18/07/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 21
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, כ"ט בתמוז התשפ"ג (18 ביולי 2023), שעה 15:24

סדר היום:
 << נושא >> הגדלת מכסות של עובדים זרים בחקלאות והפחתת עלויות - סטטוס המשא ומתן בין משרד האוצר לחקלאים << נושא >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
אליהו רביבו – היו"ר
ואליד אלהואשלה
אלמוג כהן
ארז מלול
צבי ידידיה סוכות
חוה אתי עטייה
עודד פורר
יסמין פרידמן
גלעד קריב


חברי הכנסת:
אלון שוסטר

מוזמנים: 

	ד"ר אסף לוי
	-
	סמנכ"ל בכיר, גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	ענבל משש
	-
	עו"ד, ראש מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

	שושנה שטראוס
	-
	עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

	רום בר-אב
	-
	רפרנט תעסוקה באג"ת

	רחל אוברמן
	-
	עו"ד, מחלקת אומנות בינלאומית, אגף משפטי, משרד החוץ

	אביבית אסרף
	-
	מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מנהל הסדרה והאכיפה, משרד העבודה

	גאולה צמח
	-
	עו"ד, לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה

	שירי לב רן
	-
	ממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, משרד העבודה

	לינא סאלם
	-
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	אורי דורמן
	-
	מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

	אילנה דרור
	-
	כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

	יגאל דנינו
	-
	עו"ד, יועמ"ש התאחדות חקלאי ישראל

	אברהם דניאל
	-
	יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל, איגוד הפרחים

	אנה מלר
	-
	יו"ר אגודת מגדלי התבלינים בישראל

	ישראל טוטי בלוך
	-
	התאחדות מגדלי בקר לחלב, רפתן, יו"ר התאחדות יצרני החלב

	אלי אהרון
	-
	ארגון מגדלי הירקות

	ירון סולומון
	-
	המחלקה להתיישבות באיחוד החקלאי

	יפתח בן דוד
	-
	חקלאי ממושב פארן

	עדי רז
	-
	חקלאי ממושב כמהין

	שרון צ'רי
	-
	חקלאי מבאר מילכה

	אורן לזימי
	-
	מנהל בארגון מגדלי החזירים בישראל

	אילון בדיל
	-
	מנכ"ל קבוצת ערדום, חבל איילות, ארגון מגדלי התמרים בערבה

	
	
	

	
	
	

	
	
	



ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו

רישום פרלמנטרי:
חברתרגומים; מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות




 << נושא >> הגדלת מכסות של עובדים זרים בחקלאות והפחתת עלויות - סטטוס המשא ומתן בין משרד האוצר לחקלאים << נושא >>  


 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

צוהריים טובים, ברוכים הבאים. ברוך הבא חברי הקרוב חה"כ אלון שוסטר. ראשית, אני מבקש את התנצלותכם, נקראתי לאיזה שהוא דיון דחוף שמפאת חשיבותו אני מנוע מלהרחיב עליו את השיח כרגע. אז אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא מכסות ועלויות של עובדים זרים בחקלאות. הדיון המקורי, כפי שאתם בוודאי יודעים כולכם, תוכנן להיות ביום החקלאות בכנסת בהשתתפות שר החקלאות. כל שאר הוועדות ביטלו את הדיונים שלהם בנושא, לא אני. לא אני. היה לי חשוב לקיים את הדיון בהקדם האפשרי. כשאני אומר לכם חקלאים יקרים, שאני אתכם ופה בשבילכם אני מתכוון לזה. ומתכוון לממש את ההתחייבויות שלי, ככל העולה בידיי הלא ארוכות. 

אני רוצה בהזדמנות הזאת להודות לכם על סיור מעמיק ומלמד ומשמעותי. אתם מפריחים את השממה, הלכה למעשה. ותפקידנו לסייע לכם לעשות את המקסימום. אני אשמח גם כן לצאת לשטח בסיור בקו הערבה הדרומי. וכמובן הכול תוך כדי שמירה על האזרח בקצה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

תבוא בשמחה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז אני מזמין את עצמי ונענה להזמנתכם. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מחר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני לא מאמין שמישהו פה בכנסת ישחרר אותי מחר, אבל אם תצליח, בכיף. אולי על הדרך אני אבקר את אשתי וילדיי שנופשים באילת בלעדיי. בשל המחויבויות הידועות. 

אז ככה, אז אני מתחיל בבשורה אחת, אבל היא חשובה וגדולה. בשורה שאני מייחל לה המון זמן ואתם מייחלים לה המון שנים. אני גאה לבשר לכם כי לאחר מאמץ רב, שארך ארבעה חודשים, לא פחות, מאז הישיבה הראשונה בנושא במהלך חודש מרץ הצלחתי לקדם את החלטת הוועדה לאפשר לעובדים ירדנים לעבוד בחקלאות באזור הערבה. על חשבון מכסת הפלסטינאים הלא ממומשת. התחייבתי לעשות ככל שאוכל, לא הרפיתי ואני מודה לבורא עולם על שסייע בידי אכן לעמוד ביעד הכול כך חשוב ונצרך הזה. הצעד החשוב הזה שהתחיל כאן בוועדה יחזק את החקלאות בכלל, את החקלאים באזור הערבה בפרט. יחזק את הערבה שהיא פריפריה בהגדרתה ויסייע לקשרים החשובים בין ישראל לירדן ויאפשר גיוון נוסף במוצא המדינות מהם מגיעים העובדים הזרים בחקלאות. 

אני רוצה להודות למשרד החקלאות שהוביל את התהליך, לרשות האוכלוסין. וגם למשרד האוצר, שלמרות המורכבות נרתם למהלך, גייס את עצמו למהלך וידע להתנהג באופן מנהיגותי וגדול, להבדיל מהחשדות שהרבה פעמים אנחנו רואים שמשרדים ופקידים בכירים מקובעים לאיזה שהיא החלטה וקשה להם להשתחרר ממנה. אני מאושר מההחלטה מחד ולצד זאת מהשיחה היזומה שלכם אליי שבה הודעתם שביצעתם חשבון נפש נוסף ובדיקות נוספות והגעתם לתובנה שהצעד הזה הוא צעד הוגן, שוויוני, מתבקש ומבורך. 

אז מעבר להסכמות שהיו בעל פה חשוב לומר הכול לפרוטוקול. מהם הצעדים שכן מתקיימים בממשלה, מהו לוח הזמנים להגעת העובדים הירדנים לערבה. התייחסו לאחוז מימוש מכסת הפלסטינאים מאיו"ש ומעזה ולאחוז מכסת הירדנים המנוצלות כיום. אני רוצה רק להבהיר, יש כ-4,000 עובדים פלסטינאים שמורשים להיכנס ולא מממשים את זכותם. וכרגע אנחנו מדברים על מכסה של 500. אז א' אני אשמח להתעדכן במידה והצורך יעלה אני אשמח לדעת, לסכם כאן עם כלל המשרדים הרלוונטיים, גם עם נציגי רשות האוכלוסין וגם עם נציגי האוצר, שלא נצטרך לעבור את כל המסע הזה מחדש. אנחנו מושכים על פי צורך. היה ויתברר שהמהלך הוא מבורך ומצליח והצורך הולך וגובר, שנרחיב ככל ועדיין המכסה תישאר פנויה מצד הפלסטינאים. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

יושב הראש, אני מוסיף למשרדים שפעלו עד עכשיו את משרד החוץ, שכרגע המשימה מוטלת על כתפיו. משרד החוץ צריך לבצע את המהלך. או אם הם לא יכולים לפרט אותו אז זה לא עניין פשוט. צריך לעבוד שם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. בסדר גמור. אז אנחנו נתחיל עם משרד החקלאות ברשותכם? מי נציגי משרד החקלאות שהגיעו היום? ד"ר אסף לוי. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >>  

תודה אדוני יושב הראש. צוהריים טובים לכולם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

סמנכ"ל במשרד החקלאות. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >>  

עדיין. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

סמנכ"ל בכיר. סמנכ"ל הוא כבר בכיר. אז בוא נבהיר, סמנכ"ל בכיר עם אופציה בבוא העת להיות מנכ"ל. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >>  

בבוא העת, לא כרגע. אני לא עושה הפיכה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בבוא העת. אנחנו לא מכירים את המושג הזה. אחרי זה תסביר לי מה זה הפיכה. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >>  

צוהריים טובים אדוני. אני מאוד שמח על הפתיח ועל הדברים שנאמרו גם בפתיח על חשיבות החקלאות וגם על קידום הבאת עובדים ירדנים באופן יומי לחקלאות בערבה הדרומית. אני בטוח שזה ייתן מענה לצורך העכשווי בפער שיש בין המכסה של העובדים הזרים בכלל לבין הביקוש לעובדים זרים בחקלאות. 

אני מבקש להזכיר לוועדה, ואמרנו את זה פעם קודמת, שאנחנו במשרד עושים סקר נרחב של פעם בין שלוש לארבע שנים, על כל דרישות החקלאות. כל חקלאי נדרש למלא ולהסביר איזה חקלאות יש לו ומה גודל השטחים. ויש לנו מפתח מאוד מסודר שאומר מה תשומת העבודה הסחירה לכל גידול ואנחנו מגדילים. והביקוש הנורמטיבי בהתאם לתחשיב הזה עומד על מעל ל-51,000 עובדים. כאשר המכסה בפועל עומדת על 31. ואני מבקש להזכיר ששר החקלאות ופיתוח הכפר פועל מול משרד האוצר ומול הממשלה לפעול להגדלת המכסה הכללית ולפתוח מדינות נוספות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הוא שוחח איתי בעניין. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >>  

אני יודע אדוני. ואנחנו מודים שוב על כל העזרה ועל כל הרוח הגבית בשביל לעזור לחקלאות. בחדר הזה ובבית הזה אני לא צריך להסביר למה החקלאות היא ערך ולמה צריך לשמר אותה. מבחינת כל הגורמים, גם של ביטחון מזון, גם תפיסת שטחים. מרבית החקלאות נמצאת בפריפריה. לא בין חדרה לגדרה. מעבר ועל גבולות המדינה. למשל אנחנו מדברים על הערבה הדרומית והערבה התיכונה, תופסים גבול של מדינת ישראל של מעל ל-130 ק"מ בשבעה יישובים. אם החקלאות לא תהיה שם אז נצטרך הרבה כוחות מילואים וצבא כדי לשמור על גבולות המדינה, גם אם יש לנו הסכמי שלום. 

לכן הפתרון של הירדנים ייתן מענה עכשווי ומהיר. ובאמת אני מודה לכולם, גם במשרד האוצר וגם במשרד החוץ. וכמובן בראש ובראשונה לרשות האוכלוסין שהם שותפים אמיתיים שלנו במשרד לכל בעיה ולכל צורך. אנחנו מאוד מקווים שנקדם את זה בהקדם. אני מאמין שאנחנו צריכים לקדם את החלטת הממשלה ולהוציא את זה לפועל. ואני אשמח לענות על כל שאלה נוספת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. אז אני עדיין לא מנתק את תחילת השאלה הראשונה שהיא המהות. אנחנו מצד אחד רוצים לקבל לוחות זמנים לצאת לדרך, כשאנחנו יודעים שהם כבר נקלטו. כדי שמאז אנחנו נבצע איזה שהוא מעקב ותחזרו אליי, אני אשמח גם לצאת לשטח בפועל ולראות באמת אם אכן הציפייה שלנו לתרומה להורדת העומס מתממשים. ובהתאם לזה, לאפיין שוב פעם ולזקק את הכמות הנדרשת כדי שנוכל להמשיך איתה כרגע. אז אני מבקש שתשיבו לי מהם לוחות הזמנים הלכה למעשה שאנחנו קובעים. 

 << אורח >> ד"ר אסף לוי: << אורח >>  

אז אני אפתח ואז אני אבקש מחבריי עזרה. אני מניח שהשלב הראשון שלנו זה קידום החלטת ממשלה שמאפשרת ומנחה בעצם לעשות את הפעולות הנדרשות. אני יודע שמשרד החוץ, ואני חלק מהקבוצה שמקדמת את זה. הייתה לנו ישיבה, אני לא אגיד ראשונה, כי התכתבנו במייל, אבל הייתה ישיבה פרונטלית ביום חמישי האחרון, שמרבית משרדי הממשלה הבינו את הצורך והביעו מחויבות לקדם את ההחלטה. אני אשמח שחברתי ממשרד החוץ קצת תעזור לנו בלוחות הזמנים כדי שנוכל להבין. כי בסוף הם מקדמים את המחליטים. אנחנו נעזור ככל שנדרש. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

תודה רבה. עו"ד רחל אוברמן ממשרד החוץ. אין לי הרבה מה להוסיף כאן. זה איזה שהיא עבודה שבתהליך הצעת המחליטים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תוך כדי העבודה הבין משרדית של אותה ועדה שהוקמה?

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

זה אכן עבודה בין משרדית. לא ועדה שהוקמה, זה נמצא באיזה שהוא תהליך של עבודה בין משרדית. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הוקם צוות בין משרדי, זה נוגע בזה?

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

צוות. זה לא צוות שהוקם, זה כל המשרדים הרלוונטיים, כל הגורמים והמשרדים הרלוונטיים שעוסקים בנושא. ולגבי לו"ז אני אוכל להעביר לכם אחרי הדיון בתיאום עם הגורמים הרלוונטיים במשרד שלי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כמה זמן את זקוקה?

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

אני אפנה מיד כשאני אחזור למשרד ואני אבקש שנעביר לכם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אני שואל, זה עניין של יום, שבוע? 

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

אני אתייעץ ואני אחזור אליכם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אם זה יוכל להתקיים תוך כדי התייעצות טלפונית בצד תוך כדי הדיון אני מאוד מאוד אשמח. כי אני רוצה לצאת מכאן עם מועדים. אני רוצה לדעת תוך כמה זמן אם אני מניע את הרכב ומגיע לאיזה שהוא משק ואני פוגש שם עובד ירדני. 

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

אוקיי. בסדר, מובן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יש מכשול אחד שמשרדי הממשלה אמורים לראות עין בעין ולהתכנס לכדי החלטה. ויש אירוע אחר לגמרי שעד שהיא יוצאת לפועל. ואני לא מתכוון לדשדש את זה ולהסתפק בהסכמה. אוקיי? 

אז ככה, בתשובת משרד האוצר לוועדה נכתב כי, בנושא אחר, הוקם צוות בין משרדי בהובלת משרד העבודה לבחינת סכומי הניכויים המותרים משכרו של העובד הזר, לרבות עלות מגורים. סכום שניתן להוריד משכרו של העובד הזר שאינו מותאם למחירי הדיור הקיימים היום במדינה. אפרופו, אני פותח רגע את נושא המגורים. יש נושא נוסף שאני נדרש אליו, זה לעניין הסדרת המגורים בשטח שלא מיועד למגורים. אנחנו חייבים לתת על זה את הדעת, חייבים לתת פתרון. אי אפשר להתעלם מכך. אז קודם כל השאלה הראשונה. וכמובן שבתוך זה אני מברך בראשית הדברים על הקמת הצוות לנושא החשוב הזה. מי עונה לי?

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>  

אני. אביבית אסרף, משרד העבודה. אז כמו שכבודו אמר, באמת ישנו צוות שאמור לבחון את תקנות המגורים, הניכויים המותרים למגורים. כרגע הנושא הזה נמצא בבחינה משרדית שלנו, גם כן לכמה, להבין את היחסים בשוק עצמו, את הצרכים בשוק עצמו. במקביל, הצוות יתכנס ויבחן את התקנות, אבל לא רק לעניין החקלאות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ענית לי כבר על השאלה הבאה שלי. 

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>  

לכלל הענפים שבהם מועסקים עובדים זרים. במטרה לבנות מתודולוגיה שנוכל להחיל אותה על יתר הענפים שלפיה נדע את הצרכים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נפלא. אז כבר חסכת לי שתי שאלות. אבל הקרובה הייתה על זה. ואני אשמח לדעת ראשית אם נקבעו לוחות זמנים. אם כן, אני מבקש לדווח אותם לוועדה. 

 << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >>  

אוקיי. אנחנו נוכל להעביר בהמשך לוחות זמנים מדויקים. כי זה כרגע נמצא בסקירה וזה צריך גם לצאת להיוועצות ציבור. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, גם את השלבים אני מבקש למדד בזמנים. בסדר? ומעבר לכך, אני אשמח לדעת האם לדעתכם גם לתת התייחסות ולמצוא פתרון לעניין המגורים של העובדים הזרים בחקלאות שאינם במקומות מיועדים במקור למגורים. כמו שאתם יודעים, חלק גדול מהעובדים הזרים לנים במבנים שנבנו בעבורם, מאובזרים ונעימים וממוזגים לחלוטין. אני ביקרתי בכאלה. אך הם נבנו בשטח החממות. זה טבעי, כך משהו שלא ממציאים את הגלגל. והרשויות הרלוונטיות מכבידות ולא פורצות את הגבול בהתרת חסמים במתן אישור חריג. השאלה אם אתם מתכוונים לגעת בנושא הזה? כי הוא נושא מהותי מאוד. 

 << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>  

זה עניין של המנהל אדוני. מנהל מקרקעי ישראל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ברור לי. אין ספק שזה לא חונה אצלם, אבל הואיל והוועדה הזאת הוקמה לתת מענה וסעד לנושאים שהם סביב המגורים, הדיור, זה חלק בלתי נפרד. וזה מוקש עצום. וצריך לדעת האם הועדה הבין משרדית הזאת פונה למנהל התכנון ולרשויות התכנון האזוריות והמחוזיות ומסדירים איתם את הנושא. אני חושב שיש לזה משקל לא מבוטל. לא מבוטל. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

תודה יושב הראש. אני ברשותך, עם כל הכובעים שלי, אני רוצה להסיר אותך, כך מקובל בעולם הגדול. ביהדות פחות. לא חייבים להוריד את הכובע כדי לכבד, לא תמיד. בכל מקרה, ישר כוח. בכלל על הוועדה הזאת. זה לא טריוויאלי שלוקחים נושא שהוא לכאורה אחד מיני רבים ואתה מצליח למצוא בוועדה הזאת את היכולת לחצוב עשייה שיש בה משמעות חברתית וכלכלית ממדרגה ראשונה. 

באשר לחקלאות, אני רוצה קודם כל להודות לכל מי שהיה לו יד ורגל בדברים החשובים שאמרת על החיבור עם הירדנים. יש כאן הישג ראוי מאוד גם לשכנות הטובה עם הממלכה הסמוכה, השכנה, וגם לכלכלה בדרום הארץ. בעיקר ענף התמרים. הסוגייה הכללית שאנחנו מדברים עליה, שבאמת רצינו לעסוק בה ביום החקלאות שנבצר מאתנו ועוד נקיים אותו בהמשך בכנס הבא, הוא סוגייה קריטית. משום שיש מספר לא עצום של נושאים שמכבידים על החקלאות הישראלית ועל החקלאי הישראלי. אז יש לנו לצד העובדים הזרים יש את העלויות העצומות. המים לדוגמה. ויש לנו כמובן צורך לסיים כבר סוף סוף את הסאגה הבלתי נגמרת של המציאות הבלתי אפשרית שבה על פיה שר האוצר מודיע שיש, הוא השקיע מיליארדי שקלים בחקלאות הישראלית בעוד שמה שהוא השקיע הוא וקודמו זה בהסרת המכסים על הייבוא לארץ. ומה שהיה צריך להשלים את זה ולאזן את התמונה לא מתבצע. פשוט לא מתבצע. ואני, אני מבקש לתבוע, ואני אשמח אם גם הוועדה הזאת תהיה כן שיגור לדרישה הזו, לסיים את הפרשה בין משרד החקלאות, החקלאים ומשרד האוצר. יש כסף וצריך פשוט להגיע להבנות. 

באשר לעובדים הזרים, יש עוד סאגה שלמה של צורך לאפשר לחקלאים שמוכנים לשלם, נכון שרוצים לשלם פחות ממה שמשלמים כרגע, זה הגיוני, זה ברור. צריך לעבור נושא אחר נושא. אבל זה בעיקר מופיע בהסכמות שהתקבלו לפני שנה. ואני מבקש מהאוצר, דרך נציגו שנמצא פה, להעביר את הבקשה על סף התחינה, בשם משפחות של מושבניקים, תאגידים חקלאיים, שקורסים תחת הנטל שהמדינה לוקחת לעצמה רק משום שהיא יכולה. 

אז אנחנו יודעים מה צריך לעשות, להוריד את העלויות. לאפשר למי שמוכן לשלם את העלויות האלו לשכור את שירותיהם הטובים של עובדים שבאים כדי לעבוד איתנו. ואני מקווה שנצליח בשבועות הקרובים וגם פה להתקדם. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעד מה חברי הטוב. אני קודם כל מודה לך על הצפת הנושא שוב פעם. למרות שאתה יודע, באנו ביום חגיגי, ואתה נוגע בנושא שעוד אין עליו הסכמות. צריך לגעת בכל. מיד נציג משרד האוצר יתייחס. אני מודה לך קודם כל על דבריך החמים. רק, אתה מגיע לפה בין שלל נושאי דיוני הוועדה. ואני תמיד אומר שכל נושא שאני דן בו, בכל אחד מהענפים שמסתייעים בעובדים זרים, זה הנושא שלכאורה הוא היחיד שמעניין אותי וכל כולי רתום אליו. כשאני עוסק בעובדים זרים לסיעוד, אז זה עולמי. זה באמת גולת הכותרת של העיסוק שלי בוועדה. וכשאני עוסק בכפל סמכויות מול ביטוח לאומי וחברות הסיעוד ובהעסקה פרטית ישירה אז זה הנושא המרכזי. 

כרגע זה הנושא המרכזי. כולם היו בניי. אני לא מתכוון לשחרר אף אחד מהמושכות. אנחנו נעבור לנציג משרד האוצר. לאחר מכן יש לנו פה נציגים של רשות המיסים? רשות המיסים? טוב, אז יהיה עוד אתגר אליך. אני מבקש לציין הערה לרשות המיסים על זה שאישרו את השתתפותם ולא הגיעו. בבקשה. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

ביחס לשאלתו של חבר הכנסת שוסטר, כפי שהוזכר גם על ידי נציג משרד החקלאות. יש עכשיו שיח כולל בין משרדי החקלאות והאוצר, השרים מעורבים בנושא הזה באופן אישי. וכולם מאוד מאוד נחושים ורוצים לסיים עם האירוע הזה בהקדם. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

על זה נאמר אצלנו השיח בוער ואינו אוכל. לא הגענו עדיין. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

הוא בוער לכולם. ובהחלט גם לשרים אני חושב. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

בהצלחה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

בינתיים אין תוצאות והמכס יורד, זה מה שקורה בינתיים. נכון אלון? חה"כ שוסטר. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כן, זה בדיוק מה שאמרתי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חה"כ שוסטר ביטא את זה באופן שלא ניתן לתרגם את זה אחרת. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

נכון. צריך לעצור את הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין יותר ברור מאיך שהוא ביטא את זה. לפני שאני עובר לשאלה הבאה אליך, אני רוצה רגע רק לוודא. על פי מיטב הבנתי בכל נושא הבאת העובדים הירדנים אתם סיימתם את חלקיכם במתן האישור. או שמא יש לכם עוד נושא שאתם אמורים לחוות עליו את הדעת באותו שיח?

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

כפי שהסביר גם אסף אני חושב, השלב הבא הוא בעצם גיבוש החלטת ממשלה. שבה כמובן אנחנו ניקח חלק עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים לנושא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אבל אתם את דבריכם כבר אמרתם. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

לסוגיה הזאת כן. אנחנו צריכים לדבר בדיוק על - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אם זה לא, תסבירו לי כרגע. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

אני חושב שיש כל מיני פרטים שצריך לסקור לגבי מועד ולגבי הכמות וכן הלאה, אבל הסכמה עקרונית יש. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

קודם כל, גם הכמות נידונה והובהרה. מועד לא תלוי בכם. זה הליכים בירוקרטיים שאמורים לגבש צוות הבין משרדי שאמור לקדם את זה. ואני רוצה לדעת אם לכם יש עוד say. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

אתה מדבר על סוגיית הליקויים?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, לא. הבאת העובדים הירדניים. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

אני חושב שהכמות המדויקת אנחנו צריכים לשוחח עליה המשרדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כמובן שאני לא אתנגד אם אתם תגיעו להבנה שצריך להגדיל את המכסה. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

אנחנו נבחן את זה. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

חה"כ רביבו, סליחה שאני מתפרץ. אבל לא צריך לקשור את זה בדברים האחרים. קוראים לי אורי דורמן. ואני מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל החדש. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

קודם כל, בשעה טובה, ברוך הבא. אני מקווה לראות אותך באופן נמרץ כמו שראינו את חברינו אבו וילן. ואני בטוח שאתה נכנסת לנעליים גדולות ומקווה וסמוך ובטוח שאם בחרו בך כך, אז הן ראויות לך ואתה להן. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אתה נותן לי דקה? אני רוצה קודם כל לברך אותך מאוד. אתגר עצום. מצד אחד לייצג את הסקטור הזה, שסובייקטיבית מרגיש חבול ואני חושב שגם אובייקטיבית המציאות היא מאוד מאתגרת. והדרך היא תהיה דרך משולבת של לנצל לא רק את הלב הטוב של השדולה החקלאית שמורכבת משלל סיעות הבית, אלא גם את הוועדות השונות. ואני חושב שאליהו רביבו, חבר הכנסת, הוא דוגמה טובה איך אפשר מכיוון שהוא לא בא משם במהות. הוא לא גדל לתוך זה. המשימה שלנו היא לדבר אל הלב החם והמבין, משום שבלי חקלאות חזקה ותוססת, לא רק שאין לנו לבסס ביטחון מזון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה אינטרס לאומי, מה זאת אומרת? זה לא פחות מזה. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זה אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה ואני כל כך שמח על כך שיש הבנה ברורה עם מכשולים גדולים כפי שציינתי קודם. נעבוד ביחד בהכרה שבלי לעבוד ביחד נישאר כל אחד במקומו. אורי מגיע, יושב הראש, מגיע מקצווי הארץ הצפוניים. אז לאורך הבקע. אתה בא מגליל עליון, אבל מאיפה?

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

קדמת צבי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

גם לשם אפשר להגיע?

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

ברור, תמיד. מחר בבוקר, כמו שאמר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אל תזמינו בן אדם לאכול ארוחת צוהריים ביום כיפור כשהוא צם. תזמין אותי כשאני יכול לצאת מפה. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

אנחנו נעשה את זה. 

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

בהצלחה. 

 << אורח >> אורי דורמן: << אורח >>  

זה חלק משמעותי. טוב, תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בחפץ לב. אז אני חוזר לרשות האוכלוסין. שמת לב עו"ד משש שלאחרונה את פחות נדרשת לתת תשובות?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

מצוין. אני כבר יכולה לשלוח מישהו אחר במקומי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, יש גבול. עכשיו אני אומר להם להוציא מהמגירה את השאלות שהעלו אבק. טוב, אז במכתב של שר החקלאות, גברתי, המכתב שלו לוועדה אשר בדיון המקורי היה אמור להיות כאן ולהציג את המכתב. המלצת משרד החקלאות בטווח המיידי, מאחר וניתן להכניס את ענף החקלאות להסכמים אשר נמצאים בישורת האחרונה הודו ונפאל. עוד נכתב כי עיכוב במשא ומתן מול וייטנאם מתעכב מצידם. יש משהו שאת יודעת להוסיף, לעדכן?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אני אפנה לרחל, בבקשה. את רוצה?

 << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >>  

כן, לא. המשא ומתן עם וייטנאם לא מתעכב בגללם. הצדדים הולכים להיפגש בסבב משא ומתן. אני חושבת שדיברנו, אין עוד איזה שהוא תאריך מדויק. אבל אני מעריכה שאחרי החגים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יש מועד של כינוס הוועדה להסכמים בילטרליים כדי לדון בפניית שר החקלאות?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

קודם כל, כבר יש החלטה בוועדה הקודמת. אנחנו מכנסים את הוועדה על פי צורך. זו ועדה פנימית בראשות מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה איל סיסו. יחד עם משרדי הממשלה. וזה לא משהו שצריך לקבוע הרבה זמן מראש. ואנחנו, יש החלטה כבר לצאת אל הדרך על נפאל ו-וייטנאם, גם על וייטנאם יש כבר החלטה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני אגיד לכם משהו. מעבר לאותה פנייה של השר פנה אליי שגריר וייטנאם, פנה אלינו ממש בנושא הזה. וככל ויש שלבים שהם יכולים לקדם, לזרז, להשיב, להקל, דברו איתי, אני אחזור אליו. בסדר? זה נושא שהוא מאוד מאוד חשוב. 

טוב, אני אשמח בבקשה לדעת האם החלטת הממשלה לעובדים הירדנים היא רק לחקלאות או גם לענפים אחרים? כדי שזה לא יתעכב לנו סתם ככה. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

הנוכחית או זו שרוצים לקדם? הקיימת, סליחה, או זו שרוצים לקדם?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הקיימת היא זו שאנחנו רוצים להחיל. 

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

אז לגבי ירדן, אז יש 2,300 עובדים, בהתאם להחלטת ממשלה. 2,000 לענף התיירות, 300 לענף, מחולקים פחות או יותר לבניין ותעשייה, כולם עובדים באילת, כניסה יום יומית. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה עם תשתיות?

 << אורח >> ענבל משש: << אורח >>  

גם, זה בתוך הסל, בתוך ה-300. זה שתי מכסות נפרדות. ככלל, פרויקט אזורים מאוד מוצלח. אחד משיתופי הפעולה באמת המוצלחים, שנותנים מענה גם בשיתוף פעולה אזורי וגם מענה לצרכים בעיר אילת שיש לה צרכים ייחודיים בגלל הריחוק הגיאוגרפי שלה בין היתר. ואנחנו מאוד מאוד, לפחות אנחנו, גם בעד הפרויקט הזה וגם מאוד מעריכים את התרומה שלו. אז זה מה שיש כרגע. יש כוונה לגבי חקלאות והסכמה של האוצר, כפי שדובר פה. לגבי ענפים אחרים אז יש שיח בין משרדי שטרם הגיע לידי מיצוי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז אני אשמח בבקשה לדעת, השאלה הזאת מופנית לאוצר, נציג האוצר. אבל כל מי שיוכל להועיל לי אני אשמח שיתייחס. במידה ואני אבקש לבדוק שימוש באותה מכסה שעומדת לפלסטינאים ולא ממומשת והיא מעבר למה שאנחנו מדברים על החקלאים, להשתמש בה להבאת ירדנים נוספים שלא לעניין החקלאות, לאילת. מה תהיה עמדתכם?

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

אנחנו צריכים לבדוק כל מקרה לגופו. אין לי איזה תגובת מחברת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. כמה זמן אתה צריך בשביל לקבל, להגיע למסקנה אחרי הבדיקות שלך?

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

תלוי מה השאלה המדויקת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז הנה, השאלה היא כזאת: מתוך מאה אחוז, המכסות שעומדות לפלסטינאים, הם מנצלים לצורך העניין 40%. אנחנו לוקחים מתוך מה שנותר כמות שמוגדרת, שעכשיו נידונה, 500, 600, 480, עוזב את זה רגע. זה, אנחנו נתעדכן יותר מאוחר. לחקלאים בערבה. בסדר? לטובת הכנסת ירדנים לחקלאים בערבה. במידה ונשאר, אנחנו יודעים שיישאר עוד פול שמצד אחד לא בתוך המכסה של החקלאים לערבה, ומצד שני לא ממומש מצד כניסת הפלסטינאים. משמע הוא פנוי. האם יש לכם התנגדות במידה ואני אבקש להשתמש באותו פול להכנסת עובדים ירדנים לשאר הענפים המאושרים באילת? שאלה לא מורכבת. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

אז צריך לבדוק כל ענף לגופו ולבחון מה קורה בו.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, אז הבקשה שלי אליך היא כזו, ברשותך. תסתכל בראייה כללית, כתשובה עקרונית אם ישנה התנגדות. אם לא, נאפיין איזה ענפים כן יכולים ואיזה אתם פחות זורמים איתנו. כדי שנוכל לפנות לעוד מצפים לישועה באילת ובסביבותיה, בשאר הענפים. בסדר?

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

ברשותך, אני מעדיף שלא לתת תשובה כללית. כי אני כן רוצה לבחון כל מקרה לגופו ולא לתת תשובה שהיא - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז תבחן כל מקרה, זה מה שאני אומר. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

גם את מצב התעסוקה באילת, את מצב דורשי עבודה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בסדר גמור. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

מאוד חשוב לנו לבדוק את הדברים האלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מקבל את זה. אבל כן תבחן באופן אקטיבי כל ענף. תתייחס אליו. מה שלא נזיז רגע הצידה, מה שכן נראה איך אנחנו באמת נותנים לזה ביטוי ונבוא עם בשורה. כי המכסות האלה קיימות. לכם זה פחות אמור לעניין אם בן אדם נכנס מפה או משם ואם הוא נתן מענה בנושא אחד או בנושא אחר. ובלבד שבאמת יש צורך והצדקה. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

אז אני רק אשמח להעיר על זה הערה. אילת, בגלל הריחוק הגיאוגרפי משאר אזור הארץ, היא כן שוק עבודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

אני אומר שאילת היא שוק עבודה שהוא קצת יותר מנותק מכל הארץ. לכן זה כן אירוע שנכון לבחון אותו לגופו ולא בטוח שיש פה תחליפיות מלאה עם אזורים אחרים בארץ. אבל כאמור צריך לבחון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. תודה רבה. ואני חוזר ברשותך לעניין הדיור של העובדים הזרים בחקלאות. עוד איזה שהוא נושא שעלה בסיור הוועדה שקיימתי. אחת הסוגיות שהועלו הוא שרשויות המס לא מכירות בהוצאות של חקלאים על מגורי עובדיהם. למשל המבנה, השיפוץ, הריהוט, התחזוקה. זו הוצאה שהיא פר אקסלנס לצורך עבודה. ואני רוצה לדעת מתוקף איזה חוק או מסקנה, נתונים, הגעתם לאותה מסקנה שרשות המיסים לא מכירה באותן הוצאות כהוצאת עבודה ישירה. 

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>  

אני לא איש רשות המיסים ולכן זה לא תחום העיסוק שלי או האחריות שלי ואני לא יודע לענות על השאלה הזאת. אבל כמובן אני אשמח לסייע. 

 << אורח >> יפתח בן דוד: << אורח >>  

מר רביבו, עסקנו בזה לא פעם ולא פעמיים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני לא. 

 << אורח >> יפתח בן דוד: << אורח >>  

לא, לא, החקלאים. ויש שני דברים: אי אפשר לקזז את המע"מ, זה מוכח כהשקעה לא כהוצאה. והיא מפוזרת לפי הפחת לאורך השנים. המע"מ אינו מקוזז כי זה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

השקעה, מכובדי, זה לעניין המבנה. אני מדבר מעבר לכך. יש שיפוץ, יש תחזוקה, קונים מכונת כביסה, ממזגים להם את החדר. 

 << אורח >> יפתח בן דוד: << אורח >>  

מוכר. אי אפשר לקזז את המע"מ היות וזה לרווחת העובד. זו ההגדרה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, זה מוכר, אבל לא ניתן לקזז מזה מע"מ. 

 << אורח >> יפתח בן דוד: << אורח >>  

מע"מ לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זאת אומרת שזה לא מוכר כהוצאה. 

 << אורח >> יפתח בן דוד: << אורח >>  

זו הוצאה מיוחדת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז הנה, אז לכן אני מדייק את זה. בין מוכר שרשות המיסים מתייחסת לזה בניכוי מסוים, לבין מוכר כהוצאה ישירה שאז מקזזים גם את המע"מ יש הבדל. והרבה כסף נמצא שם. 

 << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>  

אני, מה שאני יכול להגיד לך אדוני. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אם אפשר בבקשה למיקרופון. למרות שהיית אצלי אתמול, הפרוטוקול צריך לדעת שם ותפקיד. איגוד מגדלי הפרחים, הסתדרות. אני יודע, אבל הפרוטוקול צריך לדעת. 

 << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>  

אוקיי. דניאל אברהם, איגוד מגדלי הפרחים והתאחדות החקלאים החדשה בלשכת המסחר. אני יכול להגיד לך אדוני שאנחנו כן מגישים את זה, כן אנחנו מזדכים במע"מ. אין שום בעיה בעניין הזה. נכון, לגבי מבנים זה השקעה. זה הולך להשקעה ואנחנו כן מקבלים את המע"מ. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב. אז הנתונים שאני קיבלתי הם שגויים. מר צ'רי, בבקשה. 

 << אורח >> שרון צ'רי: << אורח >>  

זה לא חוקי. כל הוצאה שהיא לטובת העובד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה, מר צ'רי, שם, עיסוק. 

 << אורח >> שרון צ'רי: << אורח >>  

שרון צ'רי, חקלאי מבאר מילכה. על גבול מצריים. כל הוצאה שהיא לטובת העובד: מכונת כביסה, כרית, מזגן, מגורים – כל מה שקשור לעובדים איננו מוכר במע"מ. הוא מוכר כהוצאה במס הכנסה ואתה לא מקבל עליו החזר במע"מ. זאת הבעיה. 

 << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>  

אז הוא כן מוכר במס הכנסה. 

 << אורח >> שרון צ'רי: << אורח >>  

הוא לא מוכר במע"מ. אין החזר מע"מ על זה. כשאתה קונה דשן, כשאתה קונה דשן אתה מקבל החזר מע"מ 17%. כשאתה קונה כרית לעובד אתה לא מקבל את ה-17%. 

 << אורח >> יפתח בן דוד: << אורח >>  

אברהם, תן לרשות המיסים תשובות. חבל על הזמן. 

 << אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>  

בפועל, אני מדבר איתך בפועל, מתקזז. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. 

 << אורח >> שרון צ'רי: << אורח >>  

חוקי, הרואה חשבון שלי אומר שזה לא חוקי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה. חברים. הלוואי וכל הוויכוחים יהיו כאלה. עדיין, אנחנו מעבירים את זה לרשות המיסים להתייחסות. ואת התשובה שלהם, אנחנו נבדוק איפה יש יותר דיוק. לפני שאנחנו ניגש לדברי הסיכום, ואני מאחל לעצמי שכל דיון יהיה כזה פורה עם בשורות טובות, בעזרת השם. אני מבקש לפנות לשתי דקות למר אילון בדיל, ארגון מגדלי התמרים בערבה. 

 << אורח >> אילון בדיל: << אורח >>  

כן. ערדום, המפעלים האזוריים. אני מייצג את מגדלי התמרים בערבה. את כל החקלאים, אבל גם את מגדלי התמרים. אני מבקש, כבוד יושב הראש, לברך אותך. מבחינתי זו ישיבה מאוד מאוד חגיגית. אנחנו מגדלי תמרים מהוותיקים והמפורסמים בעולם. מעל 9,000 טון תמרים יוצאים לייצוא. אין מקום שלא מכירים את המותגים שלנו ונחשב לתוצרת הטובה ביותר. 

במשך ארבעה חודשים ראית את הצורך, ראית את הבעיה. הובלת אותנו בבטחה, גם אם לא תמיד היינו סבלניים. ואני מודה לך על זה מאוד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תכונה שמובנת כאן בוועדה. אתם לא אשמים. 

 << אורח >> אילון בדיל: << אורח >>  

אנחנו מבינים שיש פה עוד עבודה בירוקרטית. אני מבקש ממך שתלווה אותנו ביד הבטוחה הזאת שליווית אותנו, כדי שנגיע לתוצר המבוקש. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מר אילון, תקשיב. אני אומר את זה כאן בפני כולם, בשידור, לפרוטוקול. אני לא מתכוון להרפות מהנושא. ומבחינתי זה מפעל פיס שאני אמור לקבל את הטופס שלו, ואני לא מרפה עד שאני לא מקבל אותו. זה שלי. בסדר? ובלי נדר כשהם ייכנסו אני אעמוד איתך ונראה אותם יחד נכנסים. טוב?

 << אורח >> אילון בדיל: << אורח >>  

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. אז ברשותכם, אני מתכנס לדברי סיכום. 

 << אורח >> עדי רז: << אורח >>  

אם אפשר דבר קטן, אני מגדל עגבניות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בבקשה. שם, שם משפחה?

 << אורח >> עדי רז: << אורח >>  

שלום. שמי עדי רז, מגדל עגבניות בגבול מצרים. שרי, מגדל עגבניות ומלפפונים. מוצר בסיסי בכל בית בישראל. אני, כמה דברים. קודם כל, תודה על זה שאתה לקחת את זה על עצמך ואתה פותח יריעה רחבה. גם את המנהל וגם את הגז ועוד הרבה דברים, ולא רק את העובד הזר. 

אני חייב להגיד שהאוצר הלך במהלך לפני ארבע שנים של כמה פעימות של הורדת מכסים. הוריד את המכסים של העגבנייה ב-50 אגורות, נתן לחקלאי הטורקי מענק של 50 אגורות. זה לא מגיע לעקרת בית, זה מגיע לחקלאי הטורקי. בינתיים החקלאי הישראלי לא קיבל כלום. לא קיבל כלום בתמורה. 50 אגורות נתנו לחקלאי טורקי, המדינה מסבסדת היום 50 אגורות והחקלאי הישראלי לא מקבל כלום. מה קורה פה? אני לא מבין. כאילו, הרגולציה היא כל כך קלה. מהחקלאי הטורקי, - - - כל כך קשה, תנו לי עובדים כמה שצריך אני אדע לייצר עגבנייה בפחות כסף. הדברים מאוד פשוטים. אני מבקש להתייחס לזה, לדעת מה קורה. השום כבר נגמר בארץ. אין שום. והמחיר לא ירד, המחיר רק עלה. אז מה קורה פה? מי נותן את הדין על זה? 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני אבקש מהגורמים הרלוונטיים לתת התייחסות. גם אם לא כרגע, לשלוח לנו, וזה יפורסם כבר באתר. אני מודה שבתחילת דבריך רציתי לומר לך 'זה לא שייך לדיון'. אבל אז אתה הגעת לנקודה שבה זה פר אקסלנס הדיון. ואין ספק שהתרת חסמים והקצאת משאבים אנושיים הם כלי חשוב מאוד מאוד בהנעת תהליך הצמיחה והצדקת קיומו. בבקשה, אבל לסיום, כי אסור לי עוד לקיים את הדיון. 

 << אורח >> ישראל טוטי בלוך: << אורח >>  

ישראל בלוך, מהתאחדות יצרני החלב. אני באתי הנה בגלל מה שהציג אסף לוי, ד"ר אסף לוי, על הפער בין הצורך לבין המכסה שיש בעובדים זרים. ברפת למשל, התקנה היא שרפת מקבלת עובד אחד. רפת של 10 מיליון ליטר ורפת של 500,000 ליטר. מקבלת תאילנדי אחד או עובד זר אחד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אבסורד, לחלוטין אבסורדי. 

 << אורח >> ישראל טוטי בלוך: << אורח >>  

מה זאת אומרת?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה אבסורדי, אתה צודק. 

 << אורח >> ישראל טוטי בלוך: << אורח >>  

אה, כן, ברור. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ברשותך, כדי שנהיה מעשיים. 

 << אורח >> ישראל טוטי בלוך: << אורח >>  

לא, אבל אני קיוויתי שאנחנו באנו הנה לטפל. מצאנו פתרון ב-500 האלה, ואני מברך על הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא נסתפק בהם ככל ונצטרך. 

 << אורח >> ישראל טוטי בלוך: << אורח >>  

חסר 20 עובדים זרים בחקלאות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, אז תקשיב. 

 << אורח >> ישראל טוטי בלוך: << אורח >>  

וזה לא תענוג גדול לשלם משכורת לעובד זר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז אני מבקש רגע להציע הצעה, כדי שאנחנו נביא הישגים גם בזה, בעזרת השם. אני מזמין אותך ופונה אליך להעלות את טענותיך, שנשמעות מאוד צודקות, לוועדה. כדי שנוכל לטפל בזה. אני לא מסתפק במילים. אני רוצה לפנות ולקבל תשובה מוסמכת, כתובה, שמחייבת את המשיבים גם כן. אוקיי? 

טוב, אז ככה. משפט, מה שנקרא, פתיחה וסיום. 

 << אורח >> אורן לזימי: << אורח >>  

תודה רבה. אז אורן לזימי, מציג לוועדה את עמדת מגדלי החזירים בישראל, ארגון מגדלי החזירים. אני באמת אשתדל לקצר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה לא יכול להיות יותר מדקה, אני מצטער. 

 << אורח >> אורן לזימי: << אורח >>  

בסדר גמור. אני רוצה להדגיש את העובדה שמגדלי החזירים בישראל זה ענף קטן שלמעשה הוא צריך בין כ-60 ל-80 עובדים זרים ובזה נפתרה הבעיה. לא אלפים. אני רוצה להדגיש את הנקודה העיקרית שאמרתי אותה גם בדיון הראשון שהיה לוועדה, אם אתה זוכר. שמבלי לגרוע מהצורך של מגדלי בעלי חיים אחרים, בעוד שענפים אחרים יכולים למלא את החוסר בכוח אדם בעובדים מקומיים, ענף גידול החזיר במדינת ישראל מתקשה. מטבע העיסוק הספציפי הזה של גידול חזיר. אתה מסתכל על עובדים יהודים ומוסלמים, לא מעוניינים לעסוק בתחום הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז הירדנים הם לא כתובת. 

 << אורח >> אורן לזימי: << אורח >>  

מאוד קשה להעסיק עובדים לתחום הזה. גם אם מוכנים לשלם יותר. יש אידיאולוגיות ופשוט קשה. מצוקתנו היא כל כך גדולה שאני אפילו לא מעלים נושאים שקשורים לעלויות וכאלה. אני רק רוצה להדגיש שבגלל, לאור כל זאת, אנחנו מבקשים הקצאה חדשה ומיוחדת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ביטאת את זה כבר באחד הדיונים הקודמים. 

 << אורח >> אורן לזימי: << אורח >>  

נכון. ואני רוצה להעלות את זה שוב, כי זה דיון רלוונטי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ואנחנו נתפנה לחפש דרך לקבל מענה גם לנושא הזה. 

 << אורח >> אורן לזימי: << אורח >>  

שוב אני מדגיש, בין 60 ל-80 ופתרנו את כל העניין של כל ענף החזירים בישראל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. תודה, תודה. בבקשה. 

 << אורח >> אנה מלר: << אורח >>  

אני מגדלת תבלינים, מבקעת הירדן. שמי אנה מלר. ורק רוצה להגיד דבר אחד. יש לנו עובדים זרים, והרבה. ענף התבלינים זה דורש הרבה ידיים עובדות. אבל העלויות שלנו הם 50% מההוצאות. אנחנו פשוט לא עומדים בזה. אנחנו מתחרים עם מדינות אפריקה, עם מדינות, עם מרוקו, לא יודעת, כל מיני מדינות כאלה שמביאים עובדים. גם באירופה יש עובדים זרים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

גברתי. 

 << אורח >> אנה מלר: << אורח >>  

50% מהעלויות ולא מסוגלים לעמוד בזה. לכן כשראיתי פה, באתי לפה כי ראיתי את הכותרת עלויות. אמרתי ברוך השם, סוף סוף מישהו נותן על זה את הדעת. אז אני מבקשת ממך מאוד, אני מבינה שאין זמן היום. אבל בואו נקיים דיון מעמיק, יש פה את יגאל דנינו, שהוא עורך דין של התאחדות. ויש לו הצעה מאוד רצינית בקטע הזה ומלומדת ובדוקה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב, אז אני מתחייב בפניכם, הגיעה פנייה מעו"ד דנינו לוועדה. הנושא לא יישאר ללא מענה. בסדר?

 << אורח >> אנה מלר: << אורח >>  

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

1. הוועדה מבקשת ממשרד החוץ להודיע לוועדה תוך כמה ימים את לוחות הזמנים להבאת העובדים הירדנים לעבודה בחקלאות. 

2. הוועדה מבקשת ממשרד העבודה להעביר לוועדה לוח זמנים של כל השלבים בנושא בחינת סכומי הניכויים המותרים משכרו של עובד זר בחקלאות וביתר הענפים תוך מספר ימים. 

3. הוועדה מברכת על הכנסת המדינות נפאל ו-וייטנאם לענף החקלאות ומבקשת לקדם זאת מהר ככל הניתן להגברת תחרות, לעודד יצירת משוואה הגונה ושפויה. 

4. הוועדה תקיים סיור בערבה הדרומית. 

5. הוועדה רואה בחומרה את היעדרותו של נציג רשות המיסים מהדיון. מבקשת מידע על ההכרה בהוצאות החקלאים על מגורי עובדים ויתר ההוצאות שהם מוציאים. 

6. הוועדה מבקשת ממשרד החקלאות להעביר פנייה רשמית לרשות האוכלוסין לטובת הסכם בילטרלי מול נפאל, בדיוק כפי שביקש השר. 

אני מאוד מאוד מודה לכם. בשורות טובות וחג שמח לחקלאים. הישיבה נעולה. 




 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:09. << סיום >>