פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה לביטחון לאומי
15/10/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 76
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום ראשון, ל' בתשרי התשפ"ד (15 באוקטובר 2023), שעה 11:00


סדר היום:
 << נושא >> כיתות כוננות ביישובים << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
צביקה פוגל – היו"ר
מירב בן ארי
עמית הלוי
שרן מרים השכל
צבי ידידיה סוכות
משה סעדה
אריאל קלנר
שמחה רוטמן


חברי הכנסת:
מיכאל מרדכי ביטון


מוזמנים: 
	אפרים פרץ
	–
	רמ"י ישובים ומתנדבים מג"ב, המשרד לביטחון לאומי

	אבשלום פלד
	–
	סמפכ"ל מ"י, משטרת ישראל

	אבשלום אלמליח
	–
	רמ"ח מתנדבים ומש"קים מ"י, משטרת ישראל

	אביה פרון
	–
	רפרנט בט"פ ואכיפה באגף תקציבים, משרד האוצר

	אלון ביטון
	–
	ראש תחום הביטחון, מרכז השלטון האזורי

	איציק אשכנזי
	–
	מנכ"ל מרכז השלטון האזורי, מרכז השלטון האזורי

	שי חג'ג'
	–
	יו"ר מרכז השלטון האזורי, מרכז השלטון האזורי

	שי  שמאי גליק
	–
	מנכ"ל, ארגון בצלמו

	עקיבא הכהן
	–
	מנכ"ל, ערי ישראל



מוזמנים באמצעים דיגיטליים: 
איתי הופמן	– ארגון הרבש"צים הארצי
איתי לוי	– ראש המינהלת נציג פקע"ר, צה"ל

ייעוץ משפטי: 
עידו בן יצחק

מנהלת הוועדה:
לאה גופר

רישום פרלמנטרי:
הדס צנוירט


 << נושא >> כיתות כוננות ביישובים << נושא >>   


 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בוקר אור לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לביטחון לאומי. אני רוצה להזכיר לכולנו שאנחנו במלחמה. החיילים שלנו נלחמים עדיין בתוך שטח מדינת ישראל, וחלק לא קטן מתכונן למלחמה בתוך שטח אויב, גם ברחבי רצועת עזה וגם בגבול הלבנון. 

השבוע שחלף הוכיח לנו, מול מי אנו נמצאים ומול מי אנו מתמודדים. כיתות הכוננות, רב"שים, אזרחים עם נשק, שוטרים שהגיעו, משמר הגבול שהגיע לאזור, חיילים, חלק באופן עצמאי וחלק מתוך היחידות - כל האנשים האמיצים האלה, שאנו קוראים להם גיבורים בימים אלה, מנעו מעם ישראל טבח הרבה יותר גדול מהטבח שאנחנו לצערי חווים. אני מניח שאני אומר את זה בשם כולנו כי עם ישראל צופה בנו כרגע, וכולנו שותפים בצערן ובכאבן של המשפחות השכולות. כולנו מאחלים החלמה מהירה לפצועים, ומתפללים לשובם המהיר של השבויים, החטופים, לצערי גם הגופות שנמצאות שם. אבל בשעה הזאת ובדיונים שאני עושה היום יש מטרה אחת: לאפשר לכל מי שרוצה לחזק את הביטחון האישי שלו ואת הביטחון היישובי שלו, לאפשר לו את הכלים כדי לעשות זאת. אין פה פוליטיקה, אין פה ימין ושמאל. יש פה מטרר אחת משותפת: להחזיר לעצמנו את היכולת להגן על עצמנו ולהוציא מהלקסיקון שלנו שתי מילים: לאחת קוראים חמאס ולשנייה קוראים חיזבאללה. הילדים והנכדים שלנו נמצאים עכשיו שם, מוכנים לעשות את המשימות האלה. אנחנו פה כדי לעזור למי שלא נמצא שם להיות מוכן לכל צרה שלא תהיה.

במהלך השנים האחרונות בשל סיבות רבות ומגוונות שלא נדון בהן פה, כיתות הכוננות השתנו. חלקן בוטלו, חלקן צומצמו. נשק נלקח מהן. נעשתה הפרדה בתקופה האחרונה של בין כיתות כוננות ששייכות לצבא, כאלה ששייכות למג"ב או למשטרה. אנחנו לא דנים בזה היום. אנחנו דנים היום ומנסים לרכז המלצות למשרד לביטחון לאומי ולמשטרה איך לעשות את ההגנה האזרחית טובה יותר. זו המשימה העיקרית שלנו פה היום בדיון.

המציאות העכשווית של מלחמה מחייבת אותנו לקבל או לגבש המלצות מהירות. בלי ויכוחים. אולי לא נגבש את כל ההמלצות הכי טובות אבל נגבש המלצות טובות. המבחן עכשיו הוא מבחן של זמן, ואין לנו זמן. אנו חייבים לצאת מפה כמה שיותר מהר עם המלצות נכונות בדיון הזה ועם תקנות חדשות בדיון הבא שנקיים מייד אחריו. 

נפתח את הדיון בסקירה של הסמפכ"ל והגורמים המקצועיים נכון על סטטוס המוכנות של כיתות הכוננות לרגע זה. אני מזכיר לכולנו שבפעם הראשונה בהיסטוריה המשטרה, המשרד לביטחון לאומי רכשו עשרו אלפי כלי נשק כדי לצייד את כיתות הכוננות. זה לא קרה מעולם בעבר, זה לא קרה מעולם במשרד, אבל זה קורה עכשיו וטוב שזה קורה.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

מי אחראי על זה עד עכשיו? הצבא?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מי רכש נשק עד היום? הצבא, אבל תכף הסמפכ"ל ידבר על זה. התכוונתי לקיים את הדיון הזה בכל מקרה אבל הייתה גם בקשה של חברת הכנסת שרן השכל לקיים את הדיון הזה ולכן אתן לך לומר כמה מילות פתיחה ומייד אחרי זה הסמפכ"ל. בבקשה.

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

תודה רבה לך אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת פוגל, ותודה רבה על הדיון. אני חושבת שדיון צריך להתקיים בשבוע הבא – שבוע שעבר עוד, כי בסוף הכוח שלנו הוא לתת כוח לאנשים האלה שנמצאים בחזית והתפקיד שלנו הוא לוודא שהכול מתנהל כשורה לפתוח פקקים. 

אולי אפתח, אני מצדיעה לכם אנשי המשטרה ואנשי מג"ב, לכל האנשים שלכם, לשוטרים שחירפו את נפשם וירדו עם קריאה, בלי קריאה לאזור, לכל אנשי תחנות המשטרה בדרום שפשוט התייצבו. אתם גיבורים שלנו. אנו סומכים עליכם. תשמרו עלינו ותשמרו על עצמכם. תודה לכם.

אני החל משבוע שעבר מקבלת המון טלפונים של ישובים וקיבוצים, שאין להם כוננות, אין להם חימוש, אין להם כלום, ואחרי מה שקרה בשבת - הכול השתנה. אין ישוב ואין קיבוץ שיכול להישאר ללא נשק וללא הגנה. אנו חייבים לוודא שהם כולם חמושים, מוכנים וערוכים לכל תרחיש. אז קודם כל בשבוע הזה התבצעה פעולה של מג"ב שאכן חילקו לא מעט נשקים וחימשו לא מעט כיתות כוננות. אני יודעת שיש עוד מחסורים רבים ואנו פה לשמוע את הסקירה אבל אדוני היושב-ראש, אני חושבת שהמשימה העיקרית שלנו כרגע בתוך מלחמה היא לדעת ולבקש לנתב את המאמצים בצורה אפקטיבית ונכונה. כשמג"ב מתכללים את הכול וכבר התחילו לחלק נשקים והכול ממופה, לא נכון שהצבא יתחיל לפתוח אותו מערך מקביל. מג"ב צריכים עוד נשקים כדי לחמש עוד יותר את הישובים. חייבים עוד. זה לא מספיק הכמות שיש. והתפקיד שלנו הוא לראות איך אנו מעבירים כמות אדירה של נשקים ארוכים ותחמושת מהצבא לידי המשטרה כדי שיגיעו לידי האזרחים, כי בסוף הם קו ראשון. ישובים מבודדים, ישובי צמודי גדר, אנו רואים את זה גם עכשיו – הם קו ראשון והם צריכים את הנשקים האלה. זו המטרה העיקרית שאליה אנו צריכים להגיע. כמובן אנו פה כדי לשמוע את הסקירה. רק אתנצל מראש – יכול להיות שאצטרך לצאת באמצע – יש לנו תדרוך של פיקוד העורף, של ועדת חוץ וביטחון שאני חייבת להגיע אליו והדיון נדחה בחצי שעה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני מקווה שעם ישראל יידע בעתיד עד כמה חברי הכנסת למרות שלא רואים אותנו בכל מקום עדיין עובדים כל כך קשה למען המטרה המשותפת הזאת. תודה על דברי הפתיחה שלך. בואו ניתן לסמפכ"ל, בבקשה.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

בוקר עצוב. אני רוצה לשקף לכם, אני כסגן המפכ"ל מוביל את בניין הכוח במשטרה על כל המשמעויות של זה. רוצה לשקף לכם בקצת ומשם אגיע לכיתות הכוננות כי אני זה שמוביל את זה מהמשטרה יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים במשטרה. אני רוצה לשקף לכם על מה אנו עוברים בשבוע האחרון וזה ריצה מטורפת להשלים פערים בשטח אבל גם ריצה מטורפת על נושא כיתות הכוננות. בפתח הדברים אציין שהמשטרה לא עומדת לבדה. יש המשרד לביטחון לאומי שהיוזמות שם מטורפות של המשרד לבל"מ עם המשטרה, אפילו נושא שפחות קשור למשטרה – הנושא של רשיונות נשק לאזרחים והגדלת הכמות שלאזרח יהיה נשק, שזה מדיניות השר - יותר מהוכפל עד ערב פרוץ המלחמה הזאת ואני מניח שכרגע עובדים להגדיל את זה. זה גם דבר שאנו תומכים בו אבל זו יוזמה בלתי רגילה שלא הייתה שנים.

בנושא כיתות הכוננות אנו יושבים על המדוכה מספר ימים יום, לילה בלי הפוגה. לפני שאגיע למספרים ואעשה סדר, איזה ישוב שייך למה – חברת הכנסת השכל אמרה שהכול השתנה. איום הייחוס שהיה לגבי כשאתה בא לבנות כיתות כוננות, היה שריר וקיים. בעיקר הנושא של פח"א, חדירת מחבלים ופיגועי טרור, זה יכול להיות גם אפסד"לים על רקע טרור וכו'. אבל כנראה שאמרה חברת הכנסת השכל, הכול השתנה. כנראה שהאיום הזה הלך לקצה והוחמר מאוד, כנראה בגלל כושר ההרתעה שלנו שלפחות בזמן זה כנראה נפגע ובעיקר מה שלנו כמשטרה חשוב זה תחושת הביטחון של האזרח. תחושת הביטחון של האזרח נפגעה. אם אשתי דורשת נשק, זה אומר הכול.

כיתות הכוננות תמיד היו במשטרה, בעיקר במג"ב. אעשה סדר.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

רק ברשותך, יש פה שתי נקודות: אחת, אשמח שתתייחס למספר הנשקים, אם יש בירוקרטיה כי עזרנו פיזית גם בנתב"ג. שתיים, מספר – הגדלת התקינה בכיתות הכוננות. אם כיתת הכוננות כיום היא X, חוץ מזה שחסר נשקים, כרגע אנו רוצים להגדיל את כיתות הכוננות. איך לעשות את זה כדי שכשיבואו נשקים יהיו- - -

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

אגיע לזה. כיתות כוננות היו במשטרה בעיקר במגזר הכפרי בהובלת מג"ב. יושב אתנו אפי שהוא רמ"ח ישובי מג"ב. לידו יושב אבשלום שהוא ראש מחלקת מתנדבים באגף המבצעים במשטרה שהוא אחראי על כל הצד הכחול בעניין ותכף אעשה סדר בזה. תמיד היו לנו ישובים. כחלק מהפקת הלקחים של שומר חומות ישבו על המדוכה אנשי אג"מ, הייתה הפקת לקחים, ואמרו: אנו צריכים לפתוח כיתות כוננות גם בישובים שנחשבים עירוניים, שהם ת"פ המשטרה הכחולה, שלא היה בעבר. נעשתה עבודת מטה, נפתחו ארבע כיתות כוננו בישובים שנחשבים עירוניים כולל עיר אחת מעורבת כפילוט. זה קרה בשנה האחרונה. עבודת מטה כזו לוקחת זמן שאין לנו אותו עכשיו ולכן יש לנו תשתית ידע אבל במג"ב היינו עם תשתית מאוד חזקה ויציבה, וכרגע אנו הולכים ותכף אדבר על המספרים.

בעניין חלוקת תחומי האחריות: יש ישובי קו עימות, בהחלטה של צה"ל, פיקוד העורף. מי שאחראי שם זה צה"ל. זה אנו מכירים לצערנו את כל ישובי קו עימות בעוטף עזה.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

הדיון היום הוא על כיתות כוננות שהם לא ישובי קו עימות?

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

לא. רק משטרה. אני לא מוסמך.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

ועוטף ירושלים?

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

עוטף ירושלים זה מג"ב, זה שלנו.

<< דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

רציתי לדעת האם זה עבר סופית.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

יש חלוקה שמית של כמה ישובים שעברו.

<< אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

בדיוק. אני לא מדבר על צה"ל פה. זה ישובי קו עימות.

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

גבול הצפון?

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

לא כולם. 0 עד 4 זה קו עימות, צה"ל, ואחר כך זה שלנו. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

למרות שהחלטת הממשלה הרחיבה עד 7 אבל אתה אומר, לא רלוונטי לכיתות כוננות. מעניין שבכסף הם כן.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

ככל שנפריע לאבשלום לתת את הסקירה שלו כדי שנבין את המצב - כך נתמהמה. חבל. ניתן לו את האפשרות. השאלות שלכם הן נכונות.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

רק רציתי לדעת למה הצבא לא פה והסביר לי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

565 ישובים נמצאים היום באחריות משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי שזה גם משטרת ישראל וגם מג"ב, כולל ערים. גם ערים מעורבות.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

זה מעבודה מהלילה. כל הלילה עבדנו על זה אז תכף אומר את המספרים המעודכנים. מה שהיה עכשיו ערב פרוץ הקטסטרופה הזאת, היה לנו בת"פ מג"ב 96 ישובים, 54 בישובים שאנו מגדירים אותם ביטחוניים ועוד 42 שאנו מגדירים אותם מועצתיים. אם תרצו פירוט מה התפקיד של כל אחד, אפי יסביר. בישובים שאנו מגדירים אותם עירוניים היו ארבעה ישובים סך הכול ששם הוקמו כיתות כוננות שהם ת"פ משמר אזרחי הכחול הקלאסי. מה שעכשיו עשינו, בעצם מאז פרוץ האירועים האלה, אמרנו: מה שחשבנו לעשות והתחלנו לעשות במשטרה הכחולה בישובים העירוניים טיפין טיפין, עשינו ארבעה ישובי פילוט ואמרנו: נפיק לקחים – אין יותר פילוטים. עכשיו רצים קדימה יחד עם המשרד לבל"מ, ועשינו רשימה. היא על פי תבחינים, סמוכי גבול, סמוכי תפר, ישובים בערים מעורבות וכו' כדי לדעת מה אנו נותנים קודם ומה אחר כך. מגדירים כרגע טנטטיבית ולא על פי מודל תיאורטי שאנו בשישה שבועות רוצים לגמור את כלל הישובים שתכף אתן את המספרים. אנו מדברים על – מחלק את זה לישובים במרחב הכפרי שזה מג"ב ובמרחב העירוני – תחנות המשטרה. כולם בניי. 

אנחנו סימנו שאנחנו רוצים, יש לנו היום במגזר הכפרי 111 ישובים בסך הכול, ואמרנו שאנו רוצים להגדיל את המספר ל-565 ישובים במרחב הכפרי. השבוע הצלחנו לצייד, לגייס אנשים, לצייד אותם בתוך המרחב הכפרי, הצלחנו לבנות 368 כיתות כוננות.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

כמה אנשים זה כיתה?

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

תלוי. תכף אפי ידבר על זה. תלוי בישוב, איך מוגדר, איזה סוג.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בין 5 ל-12.

 << דובר_המשך >> אבשלום פלד: << דובר_המשך >>   

השבוע הצלחנו 368 כיתות כוננות להקים קודם כל במגזר הכפרי, ששם יש לנו תשתיות מוכנות והיה לנו קל יותר, בסיוע גדול מאוד, המשרד לבל"מ לקח על עצמו את דחיפת הנושא, יש ממלא מקום מנכ"ל עם אלעזר ובזמן שיא הצלחנו להטיס, חילקנו השבוע 3,210 כלי נשק חדשים שרכשנו אותם מעכשיו לעכשיו. זה חסר תקדים.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

היום עוד 430.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

נכון. שלחנו שני אנשים שלנו דרך אלעזר המנכ"ל לארצות הברית למפעלי נשק לבחון את הנשק כדי שנוכל. אנו בסוף רוצים להגיע לסדר גודל של כ-20,000 כלי נשק. כיתות כוננות במגזר הכפרי, אם היו לנו 111, הדרמה פה, שאנו רוצים להוסיף עוד כ-400 כיתות כוננות שקראנו להם מרחב עורפי, שלא עונים לתבחינים של קו תפר או סמוכי גבול.

במרחב העירוני, שפה האתגר הגדול שלנו, אחרי שניתחנו הכול לפי התבחינים של מה בעדיפות העליונה כרגע ומה אחר כך, שאחר כך – מדברים על טווח של שישה שבועות, שזה מאוד-מאוד מאתגר, אנו מדברים בסך הכול על 347 ישובים, מהם גם ישובים שהם מטרופולין, ישובים גדולים מאוד ששם תהיה יותר מכיתת כוננות אחת. זה מנותח כרגע, עבדנו על זה כל הלילה. כל הבוקר היינו עם האוצר כדי לדבר על זה, על 347 ישובים במרחב העירוני. יש עוד קטגוריות שאנו רוצים לגעת בהן כמו חוות בודדים.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

במרחב העירוני יש הפיקוח העירוני. הם חמושים. אפשר מייד להכניס אותם.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

השוטרים בהם חמושים, לא המפקחים. נדבר על זה.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

יש סמכויות אבל הוא רק נוסע ליד השוטר.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

הוא לא מוגדר לוחם.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

זה אוכלוסייה זמינה?

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

זה בדיוק האתגרים שלנו – אחרי שנעבור היום בעז"ה את האוצר, הקמנו מינהלת, איך אנו עושים זאת מהר. מי שעובד אתנו זה גם החברה למתנ"סים וגם הרלב"ק שהם רצים קדימה ועושים עבודה למפות אנשים בישובים שנוכל לגייס. הכול במקביל. יש לנו פרויקטורים לטובת חלוקת הנשק. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

המשרד לביטחון לאומי הביא את שמעון לביא מפקד מחוז צפון, הוא האחראי לנושא חלוקת הנשק.

 << דובר_המשך >> אבשלום פלד: << דובר_המשך >>   

הוא עובד איתי. עשינו סדר איך אנו עושים זאת כי יש כל כך הרבה גורמים שרוצים להיכנס, בטוב, לשפר ולעזור כדי למנוע שייפלו דברים בין הכיסאות, אני מרכז את כל הנושא – גם את שמעון ועוד פרויקטים שיש לנו, מרכז את זה מול המנכ"ל של הבל"מ, מעלינו המפכ"ל והשר שלוחצים מאוד. השר מאוד לוחץ על זה, רוצה שזה ייצא לפועל כבר.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

נשק זה גם אפוד קרמי?

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

זה סל אמצעים. יש סל אמצעים שזה מיגון גבוה, שזה אפוד קרמי, קסדה. 

 << אורח >> שי חג'ג': << אורח >>   

לא קיבלנו אפודים. שום סל.

<< אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

עובדים על זה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מה חסר – קיבלנו מאות אם לא אלפי מכתבים והערות וזה בסדר. השאלה היא מה סדר העדיפויות ועל זה אנו רוצים להשפיע. גם ציוד רפואי. אני אומר זאת כאחד שמסתובב שבוע ומחפש לראות מה חסר. בואו נגבש יחד המלצות נכונות. בואו ניתן לסקירה הזו להימשך כדי שיהיה לנו על מה לדבר אחר כך. כרגע יש לנו יותר סימני שאלה מסימני קריאה.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

רק תתייחס לסל.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

סל האמצעים כולל רובה M 16 ולא - יש גורם שרוצה לתת לנו את המטאטאים האלה, שאף אחד לא רוצה לקחת שכשהיינו טירונים היה לנו אלא רוצה M4, M5, איכותי. זה כולל קסדה, שכפ"ץ קרמי, אפוד זוהר. זה כולל  סל אמצעי שסימנו אותו. רק לסבר את האוזן, את ה-M5, M16 לשעבר, הרבה יותר קל לקנות. קונים, מגיע – הרבה יותר קשה הקסדה והשכפ"ץ. זה תהליך ייצור של שבועיים. אנו על זה. התקשרנו עם חברות. אנו בתהליכי רכש.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>   

אבל זה לא תלוי אחד בשני.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

נכון.

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

יש מספר יוזמות אזרחיות עם ציוד של קסדות ושכפ"צים שלא מאפשרים הכנסה לארץ. זה לכיתות כוננות.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

אומר מילה על זה וגם על מה שאמרת קודם שצה"ל רוצה להכניס דברים. לגבי הציוד, יש לי צוות של מומחים מהמשטרה, מאגף המבצעים ואגף הלוגיסטיקה שבודקים כל הצעה כזו אם זה לתרומה ואם זה לרכש. חלק גדול מהציוד הזה לא תקין ואנו לא לוקחים אותו. למשל הגיעה חברה, אומרת: תיקנו, מחיר זול, שכפ"צים קרמיים. בודקים – בחוץ זה קרמי, באמצע זה עץ. זה כדור חודר אותו בלי בעיה.

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

יש מוקד שאליו אפשר להפנות גורמים אזרחיים שרכשו, שרוצים להעביר לכם ציוד? יש לי שתי יוזמות של אנשים שרכשו ציוד ורק רוצים להעביר אותו.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

זה לא עדיף מכלום? רק שואל.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

לא. לי בסוף יש אחריות. אני נושא גם באחריות ממלכתית, נושא גם באחריות פלילית וגם באחריות לחיי האנשים שלי. חבר כיתת כוננות הוא איש שלי. אני לא מוכן לתת ציוד שהוא לא עבר את המומחים שלנו מבחינת רמת המיגון שלו. יש המון פניות אלינו. אנחנו בודקים הכול. הקמנו מוקד אצל אותם מומחים.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

האויב של הטוב הוא הטוב ביותר.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

לא מסכים איתך. זה חיי אדם. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

מהו צוות הבדיקה?

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

חברת הכנסת השכל דיברה על לאן אפשר להפנות יוזמות. ניתן לכם את זה.

כשמדברים על ציוד מיגון, אנחנו כישראלים, כיהודים לא מזלזלים בחיי אדם ולכן חוץ ממה שממגן הכי טוב, לא ייכנס אלינו שום דבר. יש לי אחריות לחיי השוטרים שלי. זה אחד.

שנית, דיברת על ניסיון של צה"ל להיכנס. פה זה הערה חשובה. יש ניסיון - וכל הכוונות טובות. בתוך שטח הבט"פ כלומר החלטת הממשלה מ-1974 שמשטרת ישראל אחראית על ביטחון הפנים, לא ייכנס שום גורם שלא דרך המשטרה. אנו לא רוצים מליציות ברחובות. כל יוזמה, כל ראש רשות שרוצים לרכוש, הערב אני נפגש עם הצבא, עם המפכ"ל ועם אנשי הבל"מ נפגשים כדי לדון איך לא ייכנסו שלא דרך המודלים והתהליכים המשטרתיים. אנו לא רוצים אנשים חמושים ברחוב שאף אחד לא שולט בהם בתחום משטרת ישראל. ניקח את כולם בברכה אבל נכניס אותם ת"פ תחנות המשטרה המרחבי האזורי. עד כאן.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תודה. רגע לפני שבאים אליכם, אפי ואבשלום, להתייחסויות המקצועיות שלכם, חברי הכנסת, שאלות או הכוונה, בבקשה. הבטחתי למיכאל להיות הראשון. בבקשה.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

היושב-ראש, דיון דחוף. עוצמת כיתות הכוננות המבצעית הוכחה. טווח הטרור בג'יפים מגיע לאופקים ולשדה תימן והיה יכול להגיע בשבע דקות לבאר שבע. זה שינוי קונספציה רציני. צריך תוך שבוע בישובי צפון, דרום, עוטף, קו התפר ואיו"ש כיתות כוננות. מה ששמענו פה מעודד זה אפקטיבי אבל רק במגזר הכפרי וזה מדאיג מאוד. האם לא מגיע לאופקים שתקום מיידית שם כיתת כוננות? האם לא מגיע לבאר שבע שיקומו שם שבע כיתות כוננות מיידות? האם הם לא בסיכון? לכן מה שאני אומר שמה שצריך לקבל פה תשובות ואהבתי מה שאמר הסמפכ"ל, שהוא לוקח אחריות גם על המגזר העירוני, אך יש להקים בינתיים, תראו את המשל הזה. יש לנו בירוחם התארגנו, מצאנו 150 אקדחים, אולי מעל 100 גויסו. אנו עושים שמירות 24 שעות בהתנדבות. ביקשתי לקבל נשק מהמשטרה, אני רב סרן במילואים, פלס"ר, מפקד צוות בסיירת, בגולני, מ"פ בבה"ד 1. לא נתנו לי נשק. השגנו חמישה נשקים. לא ניתן להעבירם בין אנשים. אם הסמפכ"ל רוצה להיות הגון עם אזרחי ישראל, האפקטיביות שנוצרה פה במגזר הכפרי היא מעולה. אני מוריד בפניכם את הכובע על 4,000 הנשקים שחילקתם. תעתיקו את זה לשלומי, לקריית שמונה, לבאר שבע, לאופקים. אופקים אכלה אותה, שילמה מחיר אבל קריית שמונה לא יהיה תוך שבוע 4 כיתות כוננות? ושלומי לא יהיו 4 כיתות כוננות? מחבלים חיזבאללה כבר טיילו במרכז המסחרי.

יש לי בקשה מעשית – ביום חמישי דיון מעקב, כמה כיתות כוננות קמו במגזר העירוני שהוא נגב, גליל, קו התפר, ומה הסינרגיה? אי אפשר שהאזרחים יסתכלו בטלוויזיה ויגידו: המשטרה אחראית על משהו והצבא על משהו? יש פה מטה אחוד, מה שהזכיר הסמפכ"ל, מטה אחוד לכיתות כוננות בישראל, כיסוי מלא, 264 רשויות, עדיפות ל-150 ראשונות תוך שבוע וה-100 אחרונים לפי מצב הרכש.

אני רוצה לומר מילה טובה לאלוף לונה שעובד מולכם. חייבים לייצר את הסינרגיה לדבר הזה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תודה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

תוחדה רבה. הייתי בממשק עם הרבה מהפקודים שלכם ואתם עושים עבודה מצוינת. אסור להפסיק אותה כולל בשבתות, לא רק המשל"ט לדעתי. כל מי שמחלק נשקים צריך לעבוד בשבת לדעתי על מלא. זה קרה בחלק מהיחידות, לא בכולן. צריך להיות בכולן. לגבי מספר הנשקים, האם יש לכם מספר שאתה אומר: לשם אני שואף? מה ששלחת לארצות הברית, אתה אומר: כרגע חילקתי 4,000, יש לי 565- - 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אמר שרוצה להגיע ל-25,000 רק במגזר העירוני. תוספת.

 << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אוקיי. זה מתחבר להערה של מיכאל, איפה הממשק עם פיקוד העורף וכו'. שנית, לגבי תקינת כיתות הכוננות, עברנו הרבה ישובים שדיברו אתנו. בסוף יש תקינת כיתות כוננות גם בקו התפר. האם אתם שוקלים להגדיל את זה? מעלה החמישה – 12. לא יעזור גם אם אביא להם נשק.

שאלה שלישית לגבי רכישה, יש פרוצדורה שגם רשות יכולה לרכוש בעצמה נשקים, דרך המפעל בכרמיאל. איך היא עובדת? יושב פה ראש רשות ששאל אותי, שי חג'ג', איך הוא יכול לרכוש נשקים בעצמו, מפעל חיוני. הבנתי שרשות זה חלק מההגדרה הזו. הכול דרך כיתת הכוננות. איך הפרוצדורה הזאת? הרבה רשויות אומרות: נקל על המדינה, יש לנו כסף, נרכוש. חלקם עשו את זה בעבר. איך הפרוצדורה הזו עובדת, שנוכל לתווך את זה לראשי רשויות?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תודה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>   

אני אחרי סיורים ולאחר פגישות במרחב העירוני אני מצטרף למה שמיכאל אמר. המצב החירוני בעיקר מכיר את הצפון אבל הדרום חטף, יש מעלות תרשיחא, נוף הגליל, עכו, רמלה שהייתי הבוקר. צריך את התשובות. לא ארחיב בנושא כי כבר נאמר. 

יש מקומות וישובים שבהם נשקים מחולקים פרטנית – אדם חותם על נשק, ויש מקומות שבהם יש אחראי שמקבל ומחלק. השיטה של האחראי הרבה יותר טובה כי אז אפשר להעביר את הנשק מאחד לשני והוא האחראי והנשק לא הולך לאיבוד. חשוב ליישם את זה בכל המקומות – זה עלה בסיור אתמול בלילה.

יש הנושא של מחסניות, כמובן, נשק עם מעט מחסניות זה לא שווה הרבה. יש הנושא של הרשיונות. אנשים כשירים לחלוטין, נורמטיביים לחלוטין לא מקבלים נשק בגלל כל מיני משפטים בנושא תעבורה. לאדם יש משפט בנושא תעבורה על קנס בשווי 500 שקל והוא אחראי על הביטחון בישוב - וזה מה שתקע לו את הפרוצדורה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

לא נתחיל לפתור פה בעיות פרטיות.

 << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>   

זה לא פרטיות. זה מערכתי. פרטי יש עוד הרבה. אני בכוונה לא יורד לפרטי. יש לי קובץ מאורך ארוך עם הרבה דברים פרטיים פר ישוב. לא נכנס לזה. תבחינים. כנ"ל לגבי אנשים שלא מקבלים נשק שיקבלו הסבר, למה לא קיבלו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

זה לא הדיון הזה. זה הדיון הבא.

 << דובר_המשך >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אז לא ארחיב. נושא נוסף, בנושא הבקשות לנשק שמגיע אליכם, למשרד לביטחון לאומי, השאלה אם אפשר להוריד את זה לרמת המועצה, למשטרה במועצה, שהבדיקה תיעשה אפילו במטווח. במקום שהכול יתנקז לצוואר בקבוק וייתקע.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

לאנשים פרטיים?

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>   

כן, או אפילו של כיתות הכוננות. זה לא משנה. אדם מגיש בקשה, אומר: אני רוצה לקבל. כפרטי. סליחה. זה לא עניין של תבחין אלא של הפרוצדורה עצמה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

חבר הכנסת משה סעדה, בבקשה.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

מדינת ישראל עוברת  תקופה מאוד קשה. המספרים לא נתפסים. רק כשאתה הולך לנחם, ואני חוזר מניחום משפחה בירושלים, ואתה תופס את האדם הבודד ואתה יושב מול אבא, שאיבד את היקר שלו, מתחיל להבין את גודל האובדן. כשביאליק כתב את על השחיטה על הפרעות בקישינב ב-1903, ודיבר על נקמת ילד לא ברא השטן, הוא דיבר על 50 אנשים שנטבחו. אנו מדברים על 1,500. תרפ"ט, שנצרב בתודעה של כל יהודי במדינת ישראל, היא חלק מהחזון הציוני שבא לתקן את מאורעות תרפ"ט, מדובר על 136. יש פה אירוע לא נתפס ולא נתקן כרגע את כולו אבל כן מעבר לאובדן הקשה הזה גם הלכה תחושת הביטחון הפשוטה של האזרח. כולנו פה אבות לילדים או אחים. התחושה שאני שולח את הילד שלי, הרגשתי היום בטוח באופן מוחלט והתחושה הזאת נסדקה לחלוטין, וזה קשור למרחב הכפרי ולעירוני בכל בית, בכל ישוב, בכל כפר, בכל בית כנסת, בכל בית ספר מחר בבוקר. ולכן אני שואל את עצמי איך לחשוב מחוץ לקופסה? כי אני שומע את מה שאתה אומר אבשלום ומבין אותך כי זה לוקח זמן. אי אפשר לעשות הכול בשנייה ועדיין איך אפשר לחשוב מחוץ לקופסה ואני רוצה להעלות שאלה.

אני זוכר את תקופת הקורונה. אז לקחו חיילים וצירפו אותם לצוותים משטרתיים אורגניים כדי לעזור כי אמרו: אין ברירה. מדינת ישראל במצוקה והיו על זה דיונים בכנסת. יש בצבא חיילים שלא נמצאים היום בחזית וגם רוצים לתרום. קחו אותם, תצרפו אותם אד הוק לכיתות כוננות שנקים עכשיו, אחר כך, עוד כמה שבועות נצליח למסד כיתות כוננות ויש לנו המון כוח איכותי בישובים. אבל עד אז אבשלום, שלא יכול להיות מצב שיש ישוב בארץ שם חלילה יש אירוע כזה, אפילו אם לא יהיה – אני רוצה שלאימא ולאבא תהיה תחושת ביטחון.

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

יש תגבור חיילים בישובים בתיאום עם המשטרה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

ההערה שלך נכונה.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

ולסיום, בשם הכנסת אני מצטרף לשרן, מצדיע לכל אחד ואחת מכם.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

חבר הכנסת סעדה, מניפז החיילים שנמצאים בישובים שהצבא נתן. אבל בלי קשר, בקשר לכיתות כוננות הערב יש לנו פגישה עם רוני נומה הפרויקטור כדי לבחון את מה שאתה אומר פה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

זה נמצא אצלנו בתוך כל העיסוק.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

דבר אחרון, לגבי מה שאני מקווה שלא קיים – הנשקיות ושהנשקים לא נמצאים ליד האדם שנושא אותם, אני מקווה שזה מאחורינו. הייתי בהם כששמעתי שדברים כאלה קרו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תשובות אחר כך. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

אדבר בקצרה כי יש פה הרבה ראשי רשויות וחשוב לתת להם את הבמה. אני חושבת שזה דבר לא מובן מאליו ההתארגנות תוך שבוע של המשטרה. אין זמן לדבר על מה שקורה במדינה. כולנו בין ישיבות ללוויות למפונים. הייתי בשבעות של שוטרים ועל גבורתם של שוטרים עוד נדבר כשיגיע הזמן. כעת צריך לחזק את העורף ולחסל את החמאס.

יש לי רק שתי בקשות: אני ביום ראשון של המלחמה פניתי לסביבת השר כמו שאומרים, וביקשתי, ואני אומרת לך אבשלום, ביקשתי לקיים כבר ביום ראשון מוקד שבו ניתן יהיה להעביר תרומות של אפודים וחליפות ורחפנים, כל דבר לחיילי מג"ב ולמשטרה. אני יודעת, כיוון שליוויתי את מסקנות שומר חומות, שהמג"בניקים מאובזרים כראוי, ולא כפי שהיה בשומר חומות שהגיעו אפילו בלי קסדות. עם זאת ובטח לרב"שים שגם אותם ליווינו פה בטח בנושא של עוטף ירושלים. אנחנו מתעסקים בזה כל היום בקבוצת הח"כים – מוקד סדור שבו אפשר לחבר בין תורם לחיילים שצריכים. חסר לנו הטלפון. כבר בתחילת השבוע פניתי – איפה שנוכל לסייע למתנדבים שלכם, לכיתות הכוננות שלכם, אנחנו באמת יכולים. שמעון לביא, אדם רב זכויות, שיש לי הרבה דברים טובים לומר, בטוחה שיוכל לחבר עם אותם אנשים שיכולים לבדוק את התקן של הקרמי. אם תוכל לתת כאן בוועדה טלפון. היום בישיבת הממשלה תועבר החלטת ממשלה שמשחררת ציודים מהמכס כי אתה יודע – יש הרבה ציודי שתקועים. חשוב לעזור למשטרה. אם תגידו: לא צריכים כלום – זה לא נכון. לא סתם אמרתי את זה.

מילה אחרונה. כל מה שקשור לאנשים לא של התבחינים – תבחינים אין מה לדון, יש דיון. נעסוק בהם. אנשים שנלקח להם הנשק, גם למפגינים שהיו נגד הרפורמה נלקח נשק. הגיעו אליי פניות. האם אבשלום, הגישה של המשטרה לאותם אנשים שהיו לוחמים, שעומדים בכל התבחינים – שהנשק שלהם נלקח בשל הפגנות? הגיעו אליי כמה פניות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

הגיעו גם אליי. נדבר על זה בדיון הבא.

 << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

כי ההחלטה אם להחזיר את הנשק היא של המשטרה. זה מאוד חשוב.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 

המשטרה תהיה גם בדיון הבא.

<< דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

יש לנו חמ"ל של ח"כים, קואליציה, אופוזיציה. לא חסרים פה ויכוחים. אנחנו עובדים יחד, באמת. בואו ניתן לאותם אזרחים, לא משנה היכן הם, את האפשרות לקבל את נשקם בחזרה, בטח כשעומדים בכל התבחינים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני רוצה יותר לשמוע מאשר להשמיע. רק שתי נקודות מאוד חשובות. את הסיפור של כיתות הכוננות - הוא סיפור אחד. אנחנו בוגרי שומר החומות. כזכור גם בזמן וגם לאחר מכן כשעברתי ללוד לשנה למדתי את הנושא יותר לעומק. יש כיתות כוננות ויש מוכנות קהילתית, שמשלבת כוחות, וזה בעיקר חשוב דווקא בישובים החרדיים שפה יש לייצר אימונים מהירים למה שהיה פעם משמר אזרחי, שיפטרלו עם קרבינים. היום אנחנו לא שם אבל כרגע כל עוד עין על האזור, עוד עין על הכביש ושיתוף הפעולה, ובסופו של דבר בלוד בזמן המאורעות שומר החומות מה שיצר באמת שפיכת מים מאוד מהירה על מוקדי תבערה היה שיתוף פעולה הדוק של המשטרה עם המוקד – אז עוד לא קראו להם ערי ישראל, זה היה הקמת ערי ישראל. אין תחליף לקהילות המקומיות וזה לא רק מי שעובד באופן רשמי ומתחייל ונרשם לכיתת כוננות מסוימת או למשמר אזרחי מג"ב אלא לערנות הקהילתית והעברת המידע המהירה. יש לתפור בין הקהילה לתחנה לארגון שעוזר בנושא. זה כיתת הכוננות העירונית ונושא החרדים – שני נושאים שהיה חשוב לי להתייחס.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

אין כיתת כוננות עם נשקים ארוכים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תכף נקבל את המשך הסקירה. תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן על הדברים החשובים.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

אדוני, לגבי חיל הים – דיברת?

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

אדבר על זה בדיון הבא.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >>   

רוב הדברים נאמרו כבר, רק בהקשר למה שאמרה מירב בן ארי, יש היום הרבה מאוד ציוד. רוצים לתרום לכיתות כוננות. הדבר הזה מול משרד הביטחון וצה"ל נפתר. נכון לעכשיו אין נציג של המשרד לביטחון לאומי בנתב"ג שיידע למיין את זה ולקחת את זה גם לכיתות הכוננות וזה פער משמעותי מאוד כי לפחות לפי ההבנה שלנו בכיתות הכוננות יש פער עצום בציוד טקטי וזה סך הכול דורש נציג אחד או איש קשר שאנו נוכל לתקשר אותו. זה יושב עכשיו במחסנים של שדה התעופה. צריך נציג של המשרד שיעזור כדי לחלק.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

ברור. כולנו כדי לעזור למשרד. תודה רבה. אפי, בבקשה.

 << אורח >> אפרים פרץ: << אורח >>   

אשתדל לעשות זאת בקצרה. קודם כל אבהיר – יש כיתות כוננות ישוביות שהן ביטחוניות, סמוכי תפר, ויש כפי שאמר הסמפכ"ל כיתות שהן קו עימות שאינן באחריות משטרת ישראל. כל כיתות הכוננות שהן סמוכי תפר שהן ביטחוניות ישוביות היו קיימות ומלאות עם הציוד – אמנם לא חדש, לא מלא, אבל עם נשקים, עם ממונים, עם הכול, בלי שום קשר לאירועים האחרונים. הייתה להם מוכנות בכל הארץ לקראת החגים.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

הנשקים אצלו או בנשקייה?

 << אורח >> אפרים פרץ: << אורח >>   

שאלת השאלות. בישובים שרצו לקבל את הנשקים וללכת איתם הביתה אישרנו להם כל החגים להיות עם הנשקים שלהם בבית. יתרה מזאת, גם רכבים למתנדבים בישובים הביטחוניים אישרנו ללכת איתם בתי כנסת ולהסתובב על התפר במהלך השבת לכיתות הכוננות רק בישובים הביטחוניים. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

0 עד 4 זה של הצבא?

 << אורח >> אפרים פרץ: << אורח >>   

המספרים האלה והטווחים נכונים אבל לא בכל מקום. בסוף מי שמגדיר את האיום לגבי ישובים זה פיקוד העורף. יש ישובים שהם אפילו 200 מטר מהגדר והם באחריות משטרת ישראל ויש ישובים שהם אפילו יותר מהעומק של 4 ק"מ ועדיין באחריות צה"ל. תלוי באיום ובאזור. יש ישובים למשל במועצה אזורית מטה יהודה שיש ישובים שיושבים על הגדר עצמה. והם עדיין באחריות משטרת ישראל. כל הישובים האלה מבחינת התקן שלהם זה 12 בצוות בכיתת כוננות. אומנו, קיימים. בישובים חזקים וטובים יש יותר מ-12 אנשים בכיתת כוננות. יש אלה שאנו מודעים להם שיוצאים למילואים באירועי החירום ויש יותר מבוגרים שכבר לא במילואים והם תופסים את הצוות כיתות הכוננות כמו בימים האלה עם הנשקים של המשטרה, רובים של כיתת כוננות. 

יפה אמרו פה, מעבירים בין נשק לנשק. בכיתת כוננות כזו יש חדר נשק ויש אחראי שם שנקרא מש"ק ביטחוני שנותן אם זה בהתנדבות - שהם הרבה בתוך כיתות הכוננות שהם מתנדבי מג"ב שמחליפים את הנשקים, יוצאים למשימות כאלה ואחרות ומשתמשים בנשקים האלה בתוך הישוב. מתנדב יח"מ – יש לנו בסיסי הפעלה בהרבה ישובים כאלה, שעוברים את כל תהליכי הגיוס למתנדבים. יש אפשרות מחדרי הנשק ומבסיסי ההפעלה להעביר נשקים בין מתנדב למתנדב.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>   

מי שהוא רק רב"ש של הישוב לא יכול להיות אחראי על זה?

 << אורח >> אפרים פרץ: << אורח >>   

לא. אסביר. כיתת כוננות בישובים, לא חייב להיות מתנדב. הוא יכול לומר: אני רוצה להגן על הישוב רק כשיש אירוע חריג. בודק אותו בר"פ פלילי, בודק שהכול בסדר אצלו, היה לוחם בעבר בצבא, מאמן אותו, נותן לו את הרובה, דרך צלחה. אסור לו לצאת מהישוב, אין לו סמכויות של שוטר – רק להגן על הישוב באירוע חירום. זה הצוות של כיתת כוננות. אסור לו לצאת מחוץ לישוב עם הנשק.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

יש לזה סיבות טובות.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>   

לפעמים עובד מחוץ לישוב.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אריאל, תעצרו. אני מבין שאתם לא מסכימים להיגיון וזה בסדר. הנשק צריך להישאר בישוב.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

אבל אז הוא יפקיד אותו בנשקייה כי לא ישאיר אותו לבד בבית.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

או שייתן את זה לאיש אחר בכיתת הכוננות.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>   

זה מה שאני רוצה. שיוכל לתת את זה לאיש אחר בכיתת הכוננות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

חייבים להתקיים תנאים כדי שזה יקרה.

 << אורח >> אפרים פרץ: << אורח >>   

ההיגיון שהוא לא ייצא עם הנשק שלו החוצה, בסוף לא יישארו נשקים בישובים. כל הישובים, יוצאים ועובדים בחוץ, ברובם הגדול הרבה פעמים באמצע היום כשיש אירועים אלה ואחרים יש שניים שלושה מכיתת כוננות. העבת נשק בין אחד לשני בלי שיש פיקוח של משטרת ישראל זה בסוף לא נמצא את הרובה. 

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה לא הרבש"צ מחתים אותם על נשקים?

 << אורח >> אפרים פרץ: << אורח >>   

המש"ק הביטחוני מחתים אותם.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

סליחה. כל העניין עם הנשק זה הערות סופר חשובות. אלה נהלים שקיימים כי המערך הישובי במג"ב קיים תקופה, מבוסס וזו פלטפורמה מאוד נוחה לנו משם ללכת גם לישובים העורפיים במגזר הכפרי. האתגר הגדול שלנו הוא המגזר העירוני, שם אנו מדברים לגמרי וזה השיח שלי יחד עם המנכ"ל לבל"מ אלעזר ששם נחתים נשק אישי שצמוד לאדם. בהמשך, וזה השיח שלנו עם האוצר הבוקר, נרכוש כספות מיוחדות לנשק שיוכלו להחזיק גם בבית.

 << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>   

איך פותרים את העניין לפחות לתקופה הקרובה שהרבש"צים יוכלו להיות חתומים על נשקים ולהעבירם מאחד לשני כדי למנוע את האפשרות?

 << אורח >> אפרים פרץ: << אורח >>   

בישובים הביטחוניים אפשר לעשות זאת, כי יש שם שוטר שיודע לנהל את זה. בישובים העורפיים שהקמנו כרגע כיתות כוננות, אנו מנסים למצוא דרך איך לעשות העברת נשק כזו בצורה נכונה וטובה בין חבר לבן זוגו. גם זה יהיה ואני מקווה שהשבוע נסיים את זה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

זה ייגמר השבוע.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

תסביר מה זה ישוב ביטחוני. נגיד גבעת ישעיהו שהיא צמודה, במטה יהודה וצמודה לקו התפר.

 << אורח >> אפרים פרץ: << אורח >>   

יש לנו בנוסף כיתות כוננות מועצתיות שגם הקמנו אותן לפני שמונה שנים בעקבות שריפות, שלג ושיטפונות. הכיתות האלה גם הם מתנדבים לכל דבר ועניין. הם מנוהלים על ידי מפקד שעובד מול המועצה עצמה והם גם כוח במשחק הזה. כלל הישובים העורפיים בעקבות האירועים האחרונים, משלישי בלילה התחלנו להקים כיתות כוננות בכל הישובים העורפיים באחריות משטרת ישראל. התחלנו מהצפון במקביל לצפון והדרום עם המועצות שיותר נושקות לאיומים לקווי גבול גם בלבנון וגם בעזה. לאט-לאט נכנסנו למרכז כולל הישובים שנמצאים בתפר מול איו"ש כולל כיתות כוננות שנמצאות בעוטף – כיתות כוננות שנמצאו בעוטף ירושלים הן כיתות חזקות. כשמדברים על 12 כלי נשק, זה המינימום. הכיתות שבעוטף נמצאות עם יותר כלים בהתאם לאיום. יש עוד ישובים שמאוימים ויש להם יותר מ-12 כלים ויותר מ-12 אנשי צוות בכיתת כוננות. כל הישובים בעוטף ירושלים באחריות מג"ב.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

זה גם חשוב, לקח הרבה זמן, מ-2006. 

 << אורח >> אפרים פרץ: << אורח >>   

החלוקה מתבצעת גם היום לעוד ישובים. עדיין יש לנו חוסרים בנשקים כלי להשלים את כל הישובים. הסמפכ"ל על הסיפור הזה אבל כפער גם מבחינת ציוד ואמצעים – העליתם את זה – אפודים וקסדות שעדיין אין בכיתות כוננות. כרגע ציידנו אותם בנשק, 4 מחסניות, מפקד מוגדר לכיתת כוננות, מחפשים לכל כיתת כוננות כזו את המחליף שלה.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

אנו רוצים לעזור בזה. תגידו מה אפשר לעשות.

 << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >>   

צריכים נציג שלכם בנתב"ג.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

נדבר על התרומות. זו הערה שהסמפכ"ל יטפל בה, תכף נראה איך. אני חייב לומר פה אישית לניצב משנה אפי פרץ שאני מטריד אותו כבר שבוע עם הערות מהערות שונות, תודה רבה על העבודה שאתה עושה. כל הכבוד. 

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

יש הגבלה על מספר כיתות כוננות? אמרת 12. יש מקומות שאמרו לנו שאי אפשר כרגע, גם אם נביא נשקים כי התקינה היא ל-12.

 << אורח >> אפרים פרץ: << אורח >>   

התקינה בכיתות הכוננות הביטחוניות, תקינה קיימת. יש ישובים בלי שום קשר לתקינה, אנו שמים יותר מ-12 חברי צוות.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

ביו"ש זה תקן, זה לא אתם. באוגדות זה תקן, הגדלנו ל-1.3, לכן גם קיבלו נשקים – והשאלה אם במעלה החמישה ובמקומות שלכם ועל קו התפר יש הגבלה או אין.

 << אורח >> אפרים פרץ: << אורח >>   

בישובים המאוימים – יש יותר מ-12 אנשים.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

אין הגבלה מערכתית מבחינתכם. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

זה לא עניין של אין הגבלה. הוא יקבע לו כמה מעל ה-12 מוכן.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

אפי, תרשום בפניך. אני לא חושב שצריכה להיות בעיה עם זה ולו בתנאי שיש נשק, ציוד וכו'.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

כל פנייה של הרב"ש אין הגבלה. חשוב.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

ומה שהיה פעם הומשג של ברי שמירה? אנשים שהם לא חלק מכיתת הכוננות אבל כן אפשר להעלות אותו לשמור? פעם זה היה בישובי המרחב הכפרי. אני יודע שהופסק לפני כמה שנים.

 << אורח >> אפרים פרץ: << אורח >>   

כל הסיפור של חוק השמירה אנו מתבססים עם כל כיתות הכוננות כדי לעשות את קיצור ההליכים,  בגיוס שלהם, אנו בודקים ר"ש ומכניסים אותו. זה לכיתת הכוננות.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

אפשר שכולם יהיו כיתת כוננות אבל אדם אומר: יש לי רבש"צ, יש מקומות שעדיין קיים, יש לו חדר נשק או כספת שיכוו להחזיק ורוצה לשים בלילה שני שומרים בשער שהם לא מכיתת כוננות כי רוצה את כיתת הכוננות רעננה. מה שהיה ברי שמירה שהוא לא חלק מכיתת כוננות, לא עובר אימונים של כיתת כוננות. הוא יכול להחזיק נשק ולעלות לשמור.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בישוב שבו אני גר יש ברי שמירה אבל הם לא מקבלים נשק ארוך כי הם לא מוסמכים להפעלתו. באים עם הנשק האישי שלהם. אם אתה רוצה לתת למישהו נש ארוך, חייב לוודא שיודע להשתמש בו.

 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

פעם היה שהאדם היה עובר בר שמירה, והיו נותנים לו נשק ארוך. זה היה באחריות המשטרה למיטב זיכרוני.

 << אורח >> אפרים פרץ: << אורח >>   

בעבר הרחוק.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

השאלה אם אתם יכולים להחיות את זה.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

אולי זה גם לא אידיאלי לתת לכל אחד.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה לא כל אחד. הוא בר שמירה. עובר הכשרה, רק לא של כיתת כוננות.

 << אורח >> אפרים פרץ: << אורח >>   

אני חושב שככל שיעבור הזמן נכניס יותר אנשים לכיתות כוננות. יהיה מעגל יותר רחב.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

יפה מאוד. זה בדיוק היעד.

 << דובר_המשך >> אפרים פרץ: << דובר_המשך >>   

זה הרצון שלנו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

ניצב משנה אבשלום, ראש מחלקת מתנדבים של משטרת ישראל, בבקשה.

 << אורח >> אבשלום אלמליח: << אורח >>   

שלום, אני ראש מחלקת מתנדבים של המשטרה. זה משמר אזרחי. כל העבודה של המחלקה שלנו מתבססת על חוק המשמר האזרחי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

הייתי פקוד שלו עד לא מזמן.

 << דובר_המשך >> אבשלום אלמליח: << דובר_המשך >>   

מייד אחרי שומרי החומות במסגרת הפקות הלקחים החלטנו להקים ארבע כיתות כוננות בארבעה ישובים בארץ. ציידנו אותם בדיוק באותו מודל שאנו מתכוונים להקים עכשיו בכל הארץ, כיתות כוננות שכבר קומ בארבעה ישובים, חומשו ופועלות בימים אלה בכל ישוב. מייד אחרי האירוע התכנסנו וחשבנו איך אנו מקצרים את כל ההליכים כדי להביא את הבשורה הזו לכל ישוב, בתווך העירוני – כלומר על מועצות מקומיות ולא אזוריות שבאחריות אפי ועל ערים.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

גם ערים שיש בהן תחנות משטרה גדולות?

 << אורח >> אבשלום אלמליח: << אורח >>   

כן. עשינו מיפוי ביום-יומיים האחרונים בראשות הסמפכ"ל ומיפינו את כל הארץ ביחד עם המשרד לביטחון לאומי, חילקנו את הארץ לתאי שטח מסודרים והתחלנו בהליך מזורז יחד עם הזרועות של המשרד כמו הרשות למתנ"סים ורב"ק – הם מכירים את המקומות שיושבים בהם, מאתרים לנו את הפוטנציאל כדי לחסוך זמן אימון ומיונות, אנו מבקשים מהם לאתר אוכלוסייה ספציפית. יש אוכלוסייה גדולה מאוד שלא מגויסת צה"ל, אנשים שמוגדרים כלוחמים שחצו את גיל 40. הם מיומנים, חי"רניקים לשעבר, לוחמים לשעבר.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

גם שריונרים.

 << אורח >> אבשלום אלמליח: << אורח >>   

נכון. זה קהל היעד שלנו. אותם אנו מבקשים בהליך מזורז לגייס למשמר אזרחי. זה אנשים שבסופו של דבר יהיו תוך הליך קצר מאוד של יום וחצי למקסימום יומיים, שהם יהיו עם סמכויות שוטר ועם נשק, כלומר במודל כיתות כוננות הנוכחי. כל האנשים האלה יהיו עם או מתקן שהוא חבק לאבטח את הנשק בבית בטווח הזמן הרחוק יותר עם כספת, שיוכלו לשאת איתם את הנשק כל הזמן איתם. הנשק הוא אישי ולא בר העברה. זה לא במודל הכפרי, לא בר העברה מסיבות שונות. המרכזית, שאני חייב לעשות בדיקה מקיפה למי שאני מפקיד בידיו נשק. לא יודע מה היה לו אתמול, אם היה לו סכסוך עם אשתו ולא יכול לתת נשק לכל אחד לכן חייב לעבור אצלי סדרה קצרה מאוד אבל מקיפה ויסודית של בדיקות כדי שאוכל לסמוך על הנקודה שאני מפקיד בידיו כלי ירייה. זה התחיל לעבוד, הבוקר אנו מנפקים לראשוני הכיתות. צוואר הבקבוק כרגע זה הנשקים. אנו לא מחכים לכל הציוד. נתחיל לחמש את כיתות הכוננות גם עם ציוד חסר בתנאי שהציוד הבסיסי יהיה נשק, ניתן קודם כל את הנשק וכשיגיע שאר הציוד, נחמש את כולם.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

כמה זמן אתה חושב שתחמשו את כל הארץ?

 << אורח >> אבשלום אלמליח: << אורח >>   

תלוי נשק.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

אתם יכולים לעשות הליך ביניים – נשקים אישיים שיש לאנשים.

<< אורח >> אבשלום אלמליח: << אורח >>   

מי שבא להתנדב עם נשק אישי, אני מחייל אותו, זה לא הבעיה. בסופו של דבר אני צריך לתת לו נשק.

<< אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

חבר הכנסת סעדה, אתה צודק לגמרי. יש קבוצות שפונות אליי ואנו רוצים לאגד אותן, ואני חושב שאפשר להתחיל איתם גם עם נשק אישי. אנו נעשה כפי שאבשלום אמר, חיול מהיר מאוד. מה שהיה לוקח פעם חודשיים – 48 שעות. זה יחידה לביטחון שדה שצריכה לאשר אותם, לא רק ר"פ. אתה מכיר.

 << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >>   

יש מוקד שאפשר לפנות אליו?

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

אפרופו מוקד, כדאי שיהיה מוקד למתנדבים של המשטרה.

<< אורח >> אבשלום אלמליח: << אורח >>   

הקמנו מוקד, מספר הטלפון פורסם גם ברשתות החברתיות, גם באתר האינטרנט של משטרת ישראל, יש מוקד שקורא גם לאזרחים וגם לגמלאי משטרת ישראל להתנדב. יש שם אנשים שמפנים ליחידות המשטרה הרלוונטיות. בסך הכול אנחנו מתכוונים להקים, בשלב הראשון כדי להגיע ל-6,000 איש ראשונים, 286 כיתות כוננות שכל אחת תמנה 20 איש, במגזר העירוני. בשלב הבא אנו מתכוונים לעבות אותן, להכפיל את המערך, להגיע ל-12,000, ובשלב הסופי להגיע ל-18,000 מתנדבים במגזר העירוני עם נשקים בבית, ויהיו מאוגדים בכיתות כוננות במסגרת המשמר האזרחי של משטרת ישראל.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

נשקים זה גם נשקים אישיים שלהם?

<< אורח >> אבשלום אלמליח: << אורח >>   

אני לא יכול לאלץ מישהו, אבל אני נותן לו M16, מקוצר M5. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תודה רבה.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

אם למתנדבים גם לא בעלי ותק, לאפשר למתנדבי משטרה באקדחים יור ממה שמופיע עכשיו – גם מתנדבים ותיקים, לאפשר להם את זה.

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

נכון.

<< אורח >> אבשלום אלמליח: << אורח >>   

רק לכיתות הכוננות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

נכון. אני רוצה להשלים את תמונת הכוננים. מבקש מנציג פיקוד העורף אל"מ איתי לוי, בבקשה. תודה שאתה אתנו.

 << אורח >> איתי לוי: << אורח >>   

תודה. צהריים טובים. ראשית, למען המטרה שהגדרתם אותה פה המשותפת של כולנו שזה תחושת הביטחון האישי של כלל אזרחי מדינת ישראל, הגדיר שר הביטחון לצה"ל ובמקרה הזה בתוך צה"ל לפיקוד העורף לגייס כוחות ולפרוס אותם לאורך מדינת ישראל – תכף אעשה את החלוקה. הכול כמובן מבוצע בתיאום עם הסמפכ"ל ואבשלום בא כוחו שיושבים שם. אסביר איך זה בא לידי ביטוי. הוקמה מינהלת שאני המפקד שלה שנקראת בני המקום שאנו מחיילים אזרחים בצו 8 במספר קריטריונים בשיתוף פעולה מתוך הרשויות והשלטון המקומי, שמעבירים אותם מתנדבים. אנו עושים להם בדיקת קריטריונים ואנו מחיילים ומגייסים אותם.

דיברו פה על 3 שכבות. הראשונה היא צה"ל, פק"מרים, שם חילקו 9,139 נשקים. זה אני שם בצד. דיברו פה על המרחב הכפרי ומג"ב. זה באחריות מג"ב לחלוטין. גם מרחב העורף, שהוא אותן 6 תחנות משטרה במרחב העורפי, גם הוא באחריות המשטרה, אבל פה אנו נכנסים, אנו פיקוד העורף כדי לגייס ולהשלים כיתות כוננות שיהיו תחת פיקוד המשטרה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

יפה מאוד. יופי של רעיון.

 << דובר_המשך >> איתי לוי: << דובר_המשך >>   

יש פה בשורה גדולה. ב-48 השעות האחרונות אנחנו עם 198 ישובים שבהם עלו דרישות, אנו עם 110 ישובים שבהם יש מעל 500 תהליך שעברו את כל התהליך וברגעים אלה חותמים על נשקים. זה בכל הארץ, בכל המקום העורפי והעירוני. בהמשך היום כפי שאמר הסמפכ"ל הוא ייפגש עם רוני נומה ועם האלוף שלי והם יסגרו זאת סופית אבל נכתב נוהל משותף עם אבשלום ואנשיו במינהלת, וכולנו פה ביחד. אין פה הפרדה, יש פה איחוד כוחות וכמה שיותר מהר שבכל עם ישראל ובכל ישוב יהיו כוחות כוננות תחושת הביטחון של האזרח תגדל.

 << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >>   

יש דרך להצטרף לזה?

 << אורח >> איתי לוי: << אורח >>   

בהחלט. אני אומר לכל הרשויות, הקב"טים מכירים את זה. כל אחד מעלה את השמות. אנו עושים להם בדיקה מהירה. תוך כמה שעות מקבלים אישור ומחיילים את האדם.

 << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אזרח שרוצה להצטרף צריך לפנות לקב"ט של הרשות המקומית?

 << אורח >> איתי לוי: << אורח >>   

אמת. כבר ברגעים אלה מאות נשקים הוחתמו ויוחתמו והכול בשיתוף פעולה יחד עם משטרת ישראל.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

אתם מחמשים אותם?

 << אורח >> איתי לוי: << אורח >>   

נשקים ארוכים, הופכים להיות חיילים בצו 8.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

אתה מדבר גם על אלו בצפון ובדרום וגם על יו"ש?

 << אורח >> איתי לוי: << אורח >>   

לא. זה שלושה מעגלים. המעגל של יו"ש צפון דרום זה פקמ"רים, שם כבר יש מעל 9,139 – זה המספר כרגע ועוד יגיעו פעימה נוספת של נשקים, לפי מה שאני מכיר. אני מדבר, על המקום שבו יש הפער כרגע הכי גדול, לצייד כמה שיותר וזה המרחב העירוני, המרחב העורפי, העורפי, הערים, המועצות המקומיות שאין להם כרגע מענה ואנו יודעים לעשות זאת מהר ובצורה רחבה.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

כמה אנשים בכל עיר?

 << אורח >> איתי לוי: << אורח >>   

קבענו שבדומה למג"ב, אותם מספרים כדי לייצר אותו דבר. 

 << אורח >> איציק אשכנזי: << אורח >>   

בעצם מתגברים בערים הנוספות גם במועצות, גם במרחב הכפרי ועוד כיתת כוננות מטעם פיקוד העורף. זה בנוסף לסד"כ הקיים של מג"ב.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

אנחנו בעד כל יוזמה, יש רק תנאי אחד פה. כיון שמשטרת ישראל אחראית על הבט"פ, זה חייב להיות דרך המשטרה. אנחנו לא רוצים דו"צים. זה החשש הגדול. דרך המודלים המשטרתיים. הערב אגב אני נפגש עם רוני נומה הפרויקטור כדי לדון איתו בזה. 

 << אורח >> אפרים פרץ: << אורח >>   

יש בעיה עם הסיפור הזה, מכניסים כיתות כוננות של מילואים בתוך הישובים, ייצור פער בין מילואימניקים- - 

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

בוא נשאיר את זה לפגישה עם רוני נומה.

 << אורח >> איציק אשכנזי: << אורח >>   

הצבא יתקשה לתת נשק למי שלא מגויס. תצטרכו להיות מאוד יצירתיים כדי לפתור את הבעיה הזו כי אני בעד שלא יהיו דו"צים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אתם תהיו יצירתיים. אין לי ספק בכלל.

איתי, עוד משהו?

 << אורח >> איתי לוי: << אורח >>   

לא. תודה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תודה רבה לך. יוזמת שיתוף הפעולה הזו ומעורבות פיקוד העורף בעניין הזה ראויה להערכה רבה.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

תוך כמה זמן בכל הערים בארץ יהיה לאנשים תחושת הביטחון?

 << אורח >> איתי לוי: << אורח >>   

מניח שזה עניין של 48 שעות. אנו בקצב נורא מהיר. אני מניח שכל רשות שכרגע מעלה מתנדבים והם עוברים את התהליך, כרגע יש לנו 110 ישובים שמהם יש אנשים מאושרים, ויש כבר מעל 1,000 אנשים שיכולים לחתום.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

אבל זו צרכה להיות דרישה של הרשות. אם ראש העיר לא ירצה, זה לא יקרה. תושבים צריכים לפנות ולומר: רוצים חיילים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

הרצון שלך ל-48 שעות. אם תעמדו ב-96, אעמוד בכל צומת שאפשר ואמחא לכם כפיים.

 << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >>   

המודל שאתם יושבים הערב זה קריטי. לא דו"צים. בישובים זה מאוד קל. פועלים בכיתת כוננות - שלא יבוא מישהו מעכו, צפון. מודל הפעלה לא פשוט בכלל. דורש מחשבה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בואו נאיר כותרת וניתן להם לעשות את העבודה. בואו לא נעשה את העבודה במקומם כי זה לא יעזור. נתקדם.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

בעניין המודל – לקחת בחשבון שבסופו של דבר יש הכוח שתחת הפיקוד המשטרתי, פיקוד העורף וכו'. חייבים לייצר את הממשק עם ההתארגנות האזרחית על בסיס נשק אישי כי בשעת חירום אתה לא רוצה איתם דו"צים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בעיקר איתם אני לא רוצה דו"צים, נכון מאוד.

 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

אדם שמחזיק נשק ברשיון, אישי, ויוצא להגן על משפחתו – מישהו יזהה אותו כמחבל. הוא לא יהיה תחת הפיקוד שלך, אתה לא רוצה לתת לו נשק ארוך כי אין לו זמן לא ולא יכול להתעסק בזה אבל הוא קיים בשטח. יש לו מידע ממודיעיני גם במישור המודיעני – יש לו מידע מודיעיני מאוד חשוב שלך אין, ואתה צריך לייצר בזמן אמת את זרימת המידע, ומעבר לעין על הרחוב יש לו גם נשק על הרחוב לפעמים. לכן הממשק מולם הוא מאוד חשוב. לא לומר: אנחנו בשליטה – אל תעזרו לנו. נכון, אתם בשליטה, עדיף שלא יעזרו לכם, אבל כשצריך לעזור לכם, תהיו עם אוזן.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תודה רבה. כמעט כרגיל – הערה חכמה. בבקשה איתי הופמן, יושב-ראש הרבש"צים הארצי.

 << אורח >> איתי הופמן: << אורח >>   

תודה על הזימון לישיבה. כפי שאתם יודעים, הרבש"צים עוברים ועברנו ימים מאוד קשים, יחד עם כיתות הכוננות. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שיושבים סביב השולחן, ליושב-ראש הוועדה פוגל, לכל מילות התמיכה לרבש"צים ולטלפונים ולכל מה שנעשה סביבנו. כמובן למשטרת ישראל. אני רואה בשטח מה קורה, רואה איך משטרת ישראל פועלת ואת ההתקדמות, ומדהים לראות את זה. יש מה ללמוד ממשטרת ישראל. אני קורא פה לוועדה ולחברי הכנסת לקדם את חוק רכזי ביטחון שוטף לאומי, את הרשות. להסדיר אחת ולתמיד את הנושא של כיתות הכוננות ורכזי ביטחון, ושיהיה ראש ארצי אחד. זה היה מונע מאתנו עכשיו המון סיבוכים והמון חלוקה שבין הגזרות והגורמים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

יש היום רב"שים שלא יודעים למי הם כפופים? כי כתבתם לי, אולי אפילו אתה, שיש רב"שים שכפופים לרשות בכלל.

 << דובר_המשך >> איתי הופמן: << דובר_המשך >>   

נכון, יש רכזי ביטחון שהם תחת הישובים, יש כאלה שהם תחת המועצות האזוריות, יש רכזי ביטחון שהם תחת המועצה המקומית, ויש כאלה שהם תחת משרד הביטחון – בודדים אך קיימים. זה לא נתפס, וחייבים שהמערכת הזו תהיה תחת גוף ביטחוני אחיד לכל המדינה. אני מצפה מחברי הכנסת שיושבים פה – שוב, תודה על כל התמיכה, מחברי כנסת ומראש הוועדה עצמו על התמיכה אבל פה יש לעשות מעשה ולהקים את הרשות רכזי הביטחון, רכזי הביטחון, ושיהיה ראש אחד, למען ביטחון התושבים שלנו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תודה. דברים חשובים. בבקשה.

 << אורח >> עקיבא הכהן: << אורח >>   

אנו נמצאים בקשר, מאוד מעורבים. מפרוץ המלחמה שיתפנו מאות חמושים ברחבי הארץ למקומות מאוימים. היתרון שלנו היחסי - אנשים נושאי נשק ברשיון שהתנדבו, פרסמנו ושיתפנו למקומות בתיאום עם המשטרה, כלומר התיאום לא נקודתי אלא בזה שיודעים שאנו שולחים אנשים, עם אקדחים. המהלך שלנו הוא מלמטה, דרך הקהילה. לחשוב שקודם כל, נזכור - לא חשבו על זה שאפשר לשלב את נושאי הנשק האזרחיים שנשארו בעורף, העורף המבצעי. מי שנשאר בעורף די בפשטות עם טכנולוגיה של היום אפשר לקחת, למפות מקום מגורים של אדם, האם גויס או לא, האם נשאר בעורף, ולנסות לגייס אותו, במקום רק לפרסם בפייסבוק וכאלה. זו הצהרה מאוד פשוטה טכנולוגית אצל אגף כלי ירייה, לפרסם אותם אנשים ולקרוא להם להצטרף למערך. זה גם ימנע דו"צים וגם יכול להיות מכפיל כוח.

כפי ששמחה אמר, כיתת כוננות זה לא הכול. יש קהילה, יש צורך בהקמת חמ"לים אזרחיים ומקומיים שיטפלו גם בנושא החוסן, אבל גם להיעזר בכוחות המקומיים, אם זה בתצפיות, אם זה במודיעין, עם תצפיות שאנשים מכירים, אם זה בכוחות הרפואה ואם זה סתם אנשים שמסתובבים ויכולים למסור מידע לשכנים שלהם. זה משהו שלא קיים. כיתות כוננות ונשקים זה דבר שהמדינה רצה עליו ואני מאוד שמח בשבוע האחרון. זה לא הכול. יש צורך לקחת את זה ליותר מזה – אנו בקשר עם המון מקומות. להשתמש באזרחים, לייצר חמ"ל אזרחי. זה קורה בלוד ובעוד כמה מקומות בארץ. הממשק עם משטרת לוד למשל הוא מדהים והאזרחים מהווים ערך מוסף מאוד גדול גם מבחינת הנשקים וגם מבחינת השליטה- -

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

לא שייכים למש"ז?

 << אורח >> עקיבא הכהן: << אורח >>   

חלקם כן. רב"ט כיתות כוננות- - -. מאוד מצליח הממשק. אבל חלק מהממשק הזה של כיתת כוננות של מתנדבים זה גם חמ"ל אזרחי שמפקד התחנה מבקר בו מדי יום. עושים תרגולות, שיתוף פעולה בין הרשות לאזרחים ולעירייה.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

למה שלא יתנדבו ויהיו חלק מהמשטרה? מהחשש לדו"צים.

 << אורח >> עקיבא הכהן: << אורח >>   

החמ"ל האזרחי זה החיבור בין האזרחים. זה לא אנשים שקופצים לאירוע אלא אנשים שמנהלים את האירוע מאחור בתיאום עם המשטרה. לכן מוקד 100 וגם היום קשה לו לתת מענה בשעות השיא. האזרחים נמצאים בקבוצות הווטסאפ, מכירים את התושבים, יודעים שאם תושב אומר: הבית שלי -  לא שואלים איזה דירה אתה, כולם מבינים ומה שפתרת בעיה היה שדכן מטעם המשטרה, שנכנס לחמ"ל האזרחי בלוד.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

כיום מקבלים פניות לחמ"ל שלכם?

 << אורח >> עקיבא הכהן: << אורח >>   

המון. מוצפים. אני יכול לקרוא פנייה מזעזעת מהגבעה הצרפתית שקיבלתי עכשיו.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

כי התחושה שהגזרה הזו שקטה.

 << אורח >> עקיבא הכהן: << אורח >>   

לא. יש לנו גם חמ"ל מודיעין שנותן אינדיקציה. יש צורך – הזכירו את זה - ממשק אחוד. אני מכיר את הפגישה שאמורה להיות עם רוני נומה. אין מישהו שמתכלל במדינה למיטב ידיעתי בין המשטרה לרשויות לפיקוד העורף ולארגונים האזרחים. זה גם דו"צים, גם כפילות עבודה וגם מקומות שלא מקבלים את היחס. מישהו במדינה צריך לתכלל את זה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

נבנה אתת זה.

 << דובר_המשך >> עקיבא הכהן: << דובר_המשך >>   

אנו מקבלים הרבה פניות של אנשים מלמטה שרוצים להקים כיתת כוננות. הבנתי שיש מוקד שפורסם. גם נשמח לקבל את המוקד, וגם כדאי שאנשים יידעו – אם רוצים להקים כיתת כוננות – זו הדרך. הפורמט יתבשל בימים הקרובים והייתי שותף לפגישות בעניין הזה. צריך שאנשים יידעו איך יכולים להקים. יושב פה לידי מישהו מרמלה שאנו מלווים. הם לא יודעים איך להקים את כיתת הכוננות הזו. צריך להנגיש את זה לציבור ולהסביר איך זה עובד.

ממשק – יש מעט מאוד ארגונים שפועלים בעורף המבצעי. העורף הלוגיסטי האזרחי יש מאות ארגונים. אני גם נמצא בקבוצה של ציוד כיתות כוננות. אין הרבה ארגונים. אנחנו, השומר החדש, ארגונים בודדים. הממשק עם המערכות יכול להיות מכפיל כוח מאוד גדול, וכדאי שזה ייעשה בשיתוף פעולה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תודה רבה על הדברים החשובים. איציק אשכנזי. 

 << אורח >> איציק אשכנזי: << אורח >>   

ניתן לשי יושב-ראש השךטון האזורי.

 << אורח >> שי חג'ג': << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כל תודה לצבא, למשטרה ולמשמר הגבול. לצד זה, אמרו – איום הייחוס שהיה ידוע, אבל נכשלנו בו.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

סליחה, לא אמרתי את זה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אמר שהתכוננו לייחוס מסוים.

<< אורח >> שי חג'ג': << אורח >>   

מכירים את הייחוס הזה. לא חדש.

 << דובר_המשך >> אבשלום פלד: << דובר_המשך >>   

סליחה, אל תשים דברים בפי.

<< אורח >> שי חג'ג': << אורח >>   

אומר בכל זאת, מועצה אזורית מרחבים היא על ציר 241, 293. המחבלים הגיעו אלינו וטבחו באזרחינו שהלכו על שבילי הליכה. נכנסו לאופקים. לא רוצה להיכנס למספרים – אתם מכירים את זה טוב מאתנו. שלושה ימים אני מתחנן לצבא להביא לנו נשים ארוכים. אחרי שלושה ימים קיבלנו שלושה לכל ישוב. M16 ארוך. אחרי שלושה ימים הביאו לנו עוד 3 M16 ארוך. אני מודה על זה. אתמול המשטרה חילקה עוד נשקים למועצה שלי, הגיעו 10 בכל ישוב שזה טוב אבל בואו נלמד מזה קדימה. צריך בכל ישוב שיהיו כיתות כוננות מאובזרות כמו שצריך, עם נשקים כמו שצריך, עם אפודים, עם כל מה שצריך כי אנו מבינים לצערנו שאין מי שיגן עלינו. אנשים חיכו שעות עד שהגיע הצבא, ולא נפקיר את התושבים שלנו, גם אם הרשות תצטרך לקנות את הנשקים האלה, נקנה אותם, ועדיף שנעשה את זה דרך המשטרה ודרך הצבא. לכן יש הוועדה פה. אנו מצפים שיהיו כיתות כוננות מסודרות, מאומנות, מתורגלות בכל הישובים הכפריים.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

בתוך ה-48 שעות שלך יהיה לך גם תגבור של פיקוד העורף, זו ההבטחה.

 << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >>   

הוא מדבר על הערים.

<< אורח >> שי חג'ג': << אורח >>   

אני לא רוצה לדבר על הערים כי דיברתם הרבה על הערים. הישובים הכפריים בסופו של דבר הם חצופים, אין בהם מרכיבי ביטחון וגדר. היה אצלי אחד השרים בביקור תנחומים בבית של אחי. האחיינית שלי נהרגה בנחל עוז. כשיצאנו הוצה הסתכל ואמר: יכולים להגיע מפה מחבלים. הכול חשוך פה. אמרתי לו: פה אנחנו חיים ולא נזוז מפה. גם ננצח את המערכה. שלא תהיה תחושה שחלילה אנו מתבכיינים. אנו רק רוצים להיות מוכנים לפעם הבאה. וגם עכשיו אנו צריכים לתת תחושת ביטוון לאזרחים שלנו – זה כיתות כוננות כמו שצריך, מאובזרות כמו שצריך, בכל הישובים הכפריים, מהצפון עד הדרום ואם זה לא יקרה נצטרך לעשות זאת לבד, ואז זה יהיה פחות טוב. לכן אני מצפה מהוועדה שתצא הנחיה ברורה למשטרה, שכל הישובים הכפריים יהיו עם כיתות כוננות מסודרות ומאובזרות, ואני מקווה שבזה ניתן תחושת ביטחון לתושבים שלנו. 

עוד מילה - ישוב זכאי, צריך להכניס את הישובים שלנו להיות ישוב זכאי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בדיון הבא על תבחיני הנשק. תהיה פה בדיון הבא?

<< אורח >> שי חג'ג': << אורח >>   

לא. מתנצל.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

ארשום לעצמי. בבקשה.

 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

קודם דובר על ישובים ומרחב כפרי וטווחים והגדרת ישוב מאוים. אני חושב שצריך לצאת מנקודת הנחה, שכל ישוב כפרי הוא בהגדרה ישוב מאוים. אולי גם לעניין התבחינים נדבר על זה בישיבה הבאה אבל כל ישוב כפרי, בגלל הפריסה. לכן אם ישוב אומר: אני לא רוצה להתעסק בזה – זה בחירה של הישוב אבל ישוב שאומר: אני רוצה ויש לי האנשים להקים את כיתת הכוננות, גם אם זה ישוב כפרי שיושב 3 מטר מתל אביב כי הוא ישוב כפרי, כי אין לו תחנת משטרה פעילה. ההבחנה בין הישובים זה עניין יותר לפיקוד העורף, יש לדבר אבל כל ישוב כפרי שרוצה להקים צריך לקבל את הכלים לעשות זאת. כיתת כוננות זה דבר אחד. מה שהיה פעם חדר נשק, זה נדבר טיפה יותר ברוגע עוד שבוע. 

הממשק בין הארגונים – חשוב. עוד לא שמענו התייחסות לנושא החרדים. מהמשטרה או מפיקוד העורף.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תכף יגיד על זה.

 << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>   

קבוצות ההתגוננות האזרחית, שהם דרגה אחת מתחת, לא יכולים להיכנס בגלל מקום העבודה שלהם, בגלל הזמנים שלהם, כי הרבה פעמים כשאתה רוצה ביער להצטרף למשמר האזרחי או לכיתת הכוננות, אומרים לך: בסדר בל אתה צריך לתת X משמרות בחודש. לא יודע. צריך לאפשר לאנשים את הממשק הזה. הוא קריטי וחשוב ומציל חיים ועדיין לא שמענו לנושא המודיעיני, כלומר גם להזרמת המידע בזמן אמת. לייצר ממשק ברור.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אדבר על זה. תודה. שי גליק.

 << אורח >> שי  שמאי גליק: << אורח >>   

לנושא החרדים, יש כמה ערים חרדיות מאוד שאין בהן לצערי כיתות כוננות ונושאי נשק. גם החרדים ששירתו בצבא – לא שירתו ברובאי 03, 02. הייתי במודיעין 02. אין להם נשקים. יש ערים כמו מודיעין עלית ביהודה ושומרון, ואין שם – 30 חרדים באו למשרד לביטחון לאומי, אמרו: אנחנו מוכנים להתנדב – לא עשינו צבא אבל עשינו שירות לאומי. לא ענו להם. יש למצוא לזה פתרון.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

יכולים להתנדב במשא"ז ואז יקבלו נשקים.

 << אורח >> שי  שמאי גליק: << אורח >>   

אין הרבה כאלה במקומות כאלה. אני מעלה זאת כנקודה. בנוסף, קיבלתי גם פניות מישובים בצפון, ישוב קשת למשל, שהוא באזור הרבה מאוד כפרים ערבים, כיתת הכוננות שם מאוד חלשה, יש 4 נשקים, קיבלו עכשיו תגבור של עוד כמה. מדברים על הדרום עכשיו אבל זה לא סוד שיש איום מאוד גדול בצפון. בסוף יש אופציה שייכנסו מחבלים גם מהצפון, ויש שם עשרות קיבוצים וישובים שבהם פחות מטפלים וחייבים לשים על זה עכשיו דגש ולא נתכנס שבוע אחרי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

הערה חשובה, לוקחים לתשומת ליבנו, מה גם שחלקנו גר שם ויש משפחה.

 << אורח >> עקיבא הכהן: << אורח >>   

לגבי החרדים, יש לי הצעה מאוד אופרטיבית, מי שזה שייך – מעדיך לא להעלות פה, שאפשר לפתור את בעיית החרדים.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

דבר אתנו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

משרדי הממשלה. 

 << אורח >> אביה פרון: << אורח >>   

אני ממשרד האוצר. הגענו כעשיו מהמשרד. אין לנו מה להרחיב.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אתם מכירים את הדרישות, מכירים את הצרכים?

 << דובר_המשך >> אביה פרון: << דובר_המשך >>   

הגענו ישירות לפה מדיון עם המשרד, עם המשטרה. אנו יושבים ביחד על צרכים לראות איך עושים את הדברים לפי התעדוף, מה שצריך ולאיפה שצריך להביא אותם במטרה לא לייצר פקקים וחסמים. צריך פה אמירה ממשלתית. אנו חלק מכל המאמץ הזה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

יפה מאוד. עוד משרדי ממשלה?

 << אורח >> אלון ביטון: << אורח >>   

שלום, אני סגן אלוף במילואים, בצו 8 אגב. אני מנהל אגף תיאום הביטחון של השלטון האזורי. כל המועצות האזוריות. קיבלתי- - - בשבת שעברה ב-08:00, הייתי בירושלים והספקתי להגיע מהר והגדוד שלנו הוא אחד הראשונים שהגיעו דרומה. בסופו של דבר- - - בכפר עזה. אני עכשיו באוגדה. אני בקשר הדוק ויום-יומי עם ארבעת הקב"טים של העוטף שהם אלה שאם אנו מדברים כמדינה, צבא, משטרה, מבנה וארגון, תפישות, עקרונות – הם לבנת היסוד. הם אלה שכיתת הכוננות המועצתיות יחד עם המחב"ל של מג"ב או עם הקצין האחראי מהמשטרה והם אלה שבסוף בונים את היכולות בישובים. כשבא פיקוד העורף או משטרת ישראל היא לא מדברת ברמת ישוב כי אין מסוגלות כזו. אין למשטרה או לצבא בזמן אמת לדבר ברמת ישוב. לכן יש מערכת. לבנת היסוד היא המועצה האזורית. הסיסמה הזו צריכה גם לקבל תוכן במבנה וארגון, מבצעים וארגונים, והקב"טים של המועצות הם שהכשירו את כיתת הכוננות ברמה שבגלל כל מיני ענייני קשר למשל היינו צריכים לקנות אמצעי קשר ולצייד אותם. חמ"ל עזה, הקצינים בחטיבה הצפונית והדרומית מקבלים מכשירי קשר אזרחיים שהקב"טים של המועצות ייצרו אותם. אחרי אסון הכרמל, היו ועדות החקירה שאמרו שיהיה רשת קשר לעורף, עד היום אנו מודרים מזה. גם אנחנו , גם הרבש"צים, גם הקב"טים, בטח כיתות הכוננות. עכשיו כשאנו נותנים נשקים לכיתות הכוננות – בין הדברים, מי שהאוזן שלו חדה, יכול לשמוע – המספרים שאני מכיר ואני מכיר היטב במיפוי עם הקב"טים און ליין. בין 5 ל-8 נשקים בישובים במרכז הארץ. לא 12 ולא מספרים כאלה. זה בגלל סד"כ ואין נשקים. האנשים האלה עשו ועושים עבודת קודש, ואם היה להם 20,000, היו מחלקים אותם. אין להם.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אמרתי בפתיחת הדיון שאני יודע שזה בין 5 ל-12.

 << דובר_המשך >> אלון ביטון: << דובר_המשך >>   

בין 5 ל-8. יותר מזה, הצבא – פיקוד העורף אני מדבר, עזוב את הפמ"רים שברור שהם מגויסים, וחיילי מילואים, הצבא פתר את הבעיה של נשק לא יורה לבד. במרכז הארץ עוד יומיים, עוד שבוע, עוד שבועיים אנשים ילכו לעבודה. אותם נשקים יישארו בבית. אנחנו לא קובעים מתי תהיה מלחמה. הצבא פתר את זה חלקית בזה שגייס את האנשים שלו למילואים. אני מציע וממליץ ומתחנן שזה יהיה גם במרכז הארץ. מועצה אזורית, קיבוץ, מושב זה לא עיר, עם כל הכבוד. בשגרה אנו בקצה תחום ההתעניינות של המשטרה כי הם צועקים כבר 20 שנה בערך שהיא- - על מה שצריכה לעשות. אנחנו תמיד בין הכיסאות, אז חדש ימינו כקדם – אבי היה מסתובב במושב עם חצי ג'ינס כזה ומחלק נשקים. המערכת הזאת לא הייטקיסטית אומנם ולא פלזמות אבל הצילה ומצילה חיים. אמר חבר הכנסת רוטמן: קדוש, קדוש, קדוש - כל מושב, כל קיבוץ, אם מתפעל מג"ב, אם הוא מתפ]על פקמ"ר בצפון או בדרום, אם סתם ישוב ספר במרכז הארץ, השאיפה הכי גדולה שמשמר הגבול - שבכל ישוב כזה יהיה מש"ק ביטחוני ולא מועצתיים כאלה שאחראיים אחד על 5, 6, 7 ישובים בפריסה גיאוגרפית לא אפשרית. ולמחר בבוקר אני מאוד מקווה שיימצא מנגנון כי לתת נשק זה יופי, מנקה את המצפון של כולנו, אבל נשק, תחמושת, אימונים, אמצעים, קשר, תפיסת הפעלה. בערים אני מסכים שהדיון הוא אחר, ברמת מורכבות אחרת אבל יש שם סד"כים אחרים של שוטרים. של יחידות. לא סתם. לא נספור עכשיו גופות אבל מה שקרה בעוטף קרה בארבע מועצות אזוריות. השחיטה של אנשים בכפר עזה ובנחל עוז ובכל הגזרה הייתה במועצות אזוריות, בישובים מנותקי קשר.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תודה רבה על הדברים החשובים האלה ועל מה שאתה עושה. בבקשה, איציק.

 << אורח >> איציק אשכנזי: << אורח >>   

 אני מודה לכל הצוות שיושב פה, השוטרים בראשות אפי פרץ, רמ"ח ישובים, האיש הזה זמין 24/7, אפשר להתקשר אליו מתי שרוצים. אני כמנכ"ל השלטון האזורי והוא עובדים יחד, מקבל עדכונים כל הזמן, איפה חולק, מה חולק. מנסים לחלץ לא מעט בעיות. תודה רבה, אפי. לא מובן מאליו.

דובר פה רבות על הסד"כ. דגש על שאר הצוותים, נשקים. לדעתי בימים הקרובים האירוע הזה ייפתר מה עוד שהצבא מצטרף. אני אופטימי, נראה לי שנושא הנשקים יהיה מאחורינו עד סוף השבוע, גם המשטרה, גם הצבא. נשים כמטרה את הציוד, הציוד הנדרש – זה היעד לדעתי, הדבר העיקרי. זה מה שאנו צריכים. על השאר דובר ונהיה מסודרים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תודה רבה על הדברים החשובים האלה. עוד מישהו רוצה לומר משהו? אדוני הסמפכ"ל, בבקשה.

<< אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

תודה לכם. יושבים פה לומדים ומקבלים רעיונות, וזה חשוב. בסוף כולנו ביחד. אני לא מדבר על איום הייחוס כי זה בדיוק לא איום הייחוס שאליו המשטרה מתכוונת, מה שקרה. איומי הייחוס שלנו הם שונים, אבל חבר הכנסת סעדה אמר, שיש פה אירוע שהוא משנה מציאות, שלחלוטין סדק את תחושת הביטחון של האזרחים. זה הדבר שאנו אמונים עליו במשטרה, לתת ביטחון ולתת תחושת ביטחון לאזרחים.

מייד כשזה קרה בשעות הראשונות זימן אותנו בבהילות השר שלנו, דפק על השולחן ואמר: הכי חשוב זה כיתות הכוננות. מאז אנו בריצה מטורפת בעניין הזה יחד עם המשרד לביטחון לאומי בשני מישורים: אחד זה המישור של מג"ב, כל האזור שמוגדר כפרי, שזה יותר קל לנו. יש לנו מג"ב, יש לו מומחיות, יש לנו תשתית שם ולכן היה לנו יחסית יותר קל לפתוח עוד 368 כיתות רק השבוע. האתגר שלנו זה התווך העירוני. הוא חשוב בצורה בלתי רגילה בעינינו. גם יש משטרה שם, ונאמר על ידי אלון שהיא קטנה על המשימות שלה ויש ריבוי משימות אדיר. נוסיף לזה גם את המצב של ההתפטרות העולמית, של עובדים ובכלל זה שוטרים. אנו רוצים מכפילי כוח בדמות של כיתות כוננות ובתווך העירוני. אנו כרגע במאמצים אדירים וזה אתגר שאנו צריכים לעבוד מאוד קשה כדי לעמוד בו בטווח שנתנו לעצמנו של שישה שבועות לעמוד בכך. זה כמעט נראה בלתי אפשרי, אבל אנו על זה בנינו מינהל לטובת העניין, עשינו איגוד מאמצים עם עוד גופים שיחד איתם נעשה זאת. אנו מקצרים תהליכים למשל בצורה דרמטית באישור – בכלי המתנדב ובהכשרתו. אנו מדברים על 48 שעות במקום חודשיים-שלושה בעבר. וזה האתגר הגדול שלנו. עם יד על הלב, זה אתגר משמעותי מאוד שאנו חושבים עליו 24/7. כל היוזמות של ראשי הרשויות, של הצבא – הכול מבורך לחלוטין. חייב להיכנס דרך מסגרות המשטרה. בסוף צריך אחדות הפיקוד ואחידות הפיקוד בזה ואנו בקשר – בערב אני נפגש עם המפכ"ל, עם מנכ"ל הבל"מ, נפגשים עם רוני נומה.

חבר הכנסת רוטמן דיבר על קהילות מקומיות. לגמרי נכון. חלק מהפריסה שלנו בערים ובשכונות היא על בסיס קהילות מקומיות. זה הכיוון. אנו כרגע עובדים על זה. המגזר החרדי זה אחד היעדים המרכזיים שלנו. מגזר שהוא יותר פגיע כי פחות אנשים נושאים נשק אישי וגם שם נשמח לשמוע רעיונות. 

מוקד תרומות – אחר כך אני יכול להעביר. יש לנו הפרטים. עובדים על זה. יש תרומות שמציעים.

 << דובר >> צבי ידידיה סוכות (עוצמה יהודית): << דובר >>   

לגבי המגזר החרדי מה עושים?

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

זה ברמה כזו שהלילה הצלחנו למפות את הישובים, שאנו רוצים, העירוניים, ישובים עירונים הצלחנו למפות. במקביל יש לנו 4 ישובים שכבר קמו, עוד 2 ישובים שגמרנו לבנות אותם. לא רוצה לציין שמות ישובים. לגבי מי שלא עשה צבא - קשה לי לתת לך תשובות בשלוף.

 << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >>   

חבר'ה בני 17 מתגייסים למשמר האזרחי.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

כל הקלה שנצליח לעשות, נעשה. לסיום, מי שבלם את כניסת המחבלים או החזית שהייתה שם זה קודם כל כיתות הכוננות בעוטף.

 << אורח >> איציק אשכנזי: << אורח >>   

הרבש"צים.

 << אורח >> אבשלום פלד: << אורח >>   

כן, לזה אני מתכוון, ובהמשך, כשחדרו פנימה לארץ ישראל – שוטרים שנלחמו. הסמל מבחינתי למרות שאינו היחיד - זה הקרב על תחנת שדרות. 25 מחבלים הרוגים ספרנו שם בסוף, ולצערי גם שוטרים הרוגים, לצערי 52 עד עכשיו, כי עוד לא הושלם תהליך הזיהוי. ככה בכל הגזרות. אומר את זה לא כדי לסיים את זה מזווית רגשית אלא רק כדי לומר כמה חשוב כיתות הכוננות. בסוף זה האנשים החמושים שיודעים להגיב מהר, להיכנס עם לחימה, לעבוד עם כוח. אנו מבינים את החשיבות, ניגשים לזה בחרדת כוח ונעשה הכול שזה יצליח. לא פשוט.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

לא אזלזל ם בנושא הרגשי כי זה מה שמוביל את העם היהודי לאורך שנים. בסוף מלחמת יום כיפור, כשהתיישבה ועדת החקירה, הם קראו לאלי זהירה לוועדה ושאלו אותו: האם התכוננתם לקטסטרופה? התשובה שלו: לא הייתה לנו תוכנית שנקראת קטסטרופה. חשוב שנזכור את זה. לא התכוננו לתרחיש הייחוס הזה. לכן המשימה העיקרית של כולנו היא לראות איך אנו נותנים מענה ששום תרחיש דמיוני לא יתפוס אותנו לא מוכנים. זה התפקיד שכם. אני מוריד בפניכם את הכובע, אנשי המשטרה, המשרד לביטחון לאומי, כל האנשים שעוסקים בזה, משרד האוצר. אנו לא יכולים להגיע למצב שנתכנס פה שוב ונדבר על הקטסטרופה הנוספת שלא הכנו עצמנו אליה. זה דבר שאנו לא יכולים להרשות לעצמנו.

בנוסף, אנו במלחמה. אין לנו מועד ב'. עכשיו צריך לעבוד ולתקן.

כמה המלצות שאני מבקש לקחתן בחשבון, ואני כבר אומר – או ביום חמישי הקרוב או ביום ראשון הבא נקיים דיון נוסף, דיון סטטוס, כדי לראות לאן הגענו, מה התקדמנו, מה עוד צריך להשלים, איפה אנו יכולים לעזור. ראשית, המענה למגזר העירוני. אני מקבל את גישתכם של להתחיל בחיול ולהמשיך אחרי זה בדברים האחרים. בואו קודם נראה שיש אנשים, אחרי זה ניתן למי שאפשר נשק ואחרי זה נוסיף נשקים וציוד אבל שיהיה משהו שאיתו מתחילים. אבשלם עושה את זה במגזר העירוני עם המתנדבים, זה מצוין. צריך לראות איך עושים זאת בכל המקומות , זו הדרך הנכונה. אנו חייבים לתת מענה לשני סוגי ישובים – לישובים החרדים ששם אין לנו מספיק אוחזים ולישובים הכפריים שדיבר עליהם אלון בנשק לפני רגע שהם מרוחקי תחנה כלומר אלה שהמענה שיוכלו לקבל יהיה מענה משל עצמם, בתוכם. צריך ללכת לישובים האלה, ולתת להם מענה. אנשים – תתחילו ב-5, תעלו ל-12. מה שתחליטו. אתם המחליטים – לא אני אבל תנו מענה כי זה מרכיב ענק בביטחון האישי והישובי ואנו לא יכולים להרשות לעצמנו עכשיו להיות מדינה באבל או מדינה בחוסר ביטחון. לא. הילדים והנכדים שלנו נלחמים. הם צריכים להרגיש שאנו עם ביטחון, ומה שאנו עושים פה עכשיו זה תרומה לאותו ביטחון, לא לוותר על זה.

תרומות. העם היהודי ברחבי העולם שמנותק מפה קצת אוהב להרגיש את תרומתו למערכה בזה שהוא עושה תרומות. תקימי גוף, צוות, מספרי טלפון, תנצלו את זה. זה משהו שאנו יודעים לעשו אותו הרבה יותר קצר, לפרסם את מספרי המוקד. כל מי שרוצה לתרום – בבקשה.

העברת נשקים בישוב – אפי, אבשלום, תראו איך עושים את זה הכי נכון, הכי מהר. הגישה של הנשק נשאר בישוב היא נכונה רק צריך לראות למי להעביר אותו, למישהו מוסמך וקצרו את התהליכים לעניין הזה. חייב לקרות.

גודל כיתת הכוננות. חלק מהאנשים שרשומים היום בכיתת הכוננות ויוצאים להתאוורר – לא כל הזמן נמצאים בתוך הישוב, וזה חשוב לאפשר את הוונטילציה הזו ולכן כשהכיתה תהיה יותר גדולה, גם אם כמות הנשקים נשארה 8 והכיתה 16 – אין בעיה, נהדר, ובלבד שנוכל לקיים את זה.

השקענו מאמץ אדיר בשנים האחרונות בבניית שיטור עירוני. יש שם שוטרים ופקחים. לפקחים רובם אין נשק. בואו נעשה את השיטור העירוני לכיתות כוננות. זה יהיה לנו הכי קל וזמין, זה אנשים שמכירים את הישוב ויודעים לאן לרוץ. בואו ננצל את זה.

אחד הדברים שדיברו פה עליו ולדעתי לא זכה למספיק תשומת לב - ומוצא לנכון לעשות את זה. דיברו על מודל ועל פיקוד ושליטה ועל חמ"לים. אחד הדברים שהכי מפחידים אותי זה שאם חלילה יקרה משהו או יהיה נדמה למישהו שקורה משהו יתחילו פה דו"צים מטורפים. אתם יודעים כמוני שכבר היו כאלה. כל מיני אנשים זיהו משהו והכניסו לכוננות חצי מדינה. אנו חייבים להיות ערניים לזה, לוודא שבכל אחד מהישובים האלה מתקיימת השפה המשותפת בין כלל הגורמים כי אדם יחשוב שזיהה משהו, ייצא מהבית עם הנשק האישי שלו, יירה, מישהו יזהה אותו עם הנשק, אין עליו אפוד ואמצעי זיהוי והנה יש לנו חלל שהוא בכלל לא היה אמור להיות שם. אחד המודלים שצריך לבנות בכל ישוב הוא השפה המשותפת, קשר, תקשורת, מספרי טלפון. תמצאו את הדרך לעשות זאת. השלטון המקומי צריך להיות שותף שלנו לזה. נא לראות שאנו נותנים לזה יחד מענה. שלא נלך ללוויות שאנו גרמנו לעצמנו.

לסיכום, סדר העדיפויות שאתם מגדירים צריך להיות ברור, גם אם הוא לא מוסכם, אבל קבעתם סדר עדיפויות – שיהיה ברור ואולי לפעמים צריך לפרסמו כדי שבאמת ניתן מענה לפי סדר העדיפויות ונבנה את הביטחון ואת האמון המחודש של התושבים בכוחות הביטחון. אנו חייבים לעשות זאת.

המיסוד שאנו עושים עכשיו הוא חלק מהמיסוד לעתיד. הוא לא רק לשבועיים הקרובים או לחודש הקרוב או לזמן הלחימה. זה מיסוד שאנו חייבים שאנו חייבים להסתכל עליו, איך בונים אותו לנכון לעתיד. לכן זה לא רק הנשקים והאנשים אלא גם הציוד הנלווה שיש לראות שצריך לראות שאנו ממסדים אותו, מביאים אותו ומקיימים אותו כי במזרח התיכון אנו מוקפים לא על ידי שווייצריים למיניהם ויש להיות מוכן.

אני יוצא מהדיון הזה קצת יותר מעודד, בתחושה שיש על מי לסמוך כי יש פה לא מעט אנשים שלקחו אחריות וטוב שכך, וכשיש אנשים שמוכנים לקחת אחריות, אני בתחושה שיש על מי לסמוך. אני מבקש מכל הגורמים – אל תאכזבו אותנו. אנו נותנים בכם אמון ונתמוך בכם בכל מקום. תראו שבאמת העסק הזה עובד כמו שצריך. 

אני לא יכול שלא לסיים את דבריי בשוב תודה רבה לכל אלה שהיו שם בשבילנו, אזרחים נושאי נשק, כיתות כוננות, רבש"צים, שוטרים, כחולים, מג"ב, חיילים. אין לכם מושג. אני נחשף לזה במהלך השבוע הזה,  כמה הם מנעו מהטבח הזה להיות הרבה יותר גדול. שוב תודה ונקווה שלא נזדקק לכל מה שאנו בונים עכשיו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:30. << סיום >>