פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 20 ועדת הפנים והגנת הסביבה 18/07/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 112 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, כ"ט בתמוז התשפ"ג (18 ביולי 2023), שעה 9:23 סדר היום: << נושא >> נושאי הגנת הסביבה ביו"ש - במסגרת יום הגנת הסביבה - ביוזמת ח"כ לימור סון הר מלך << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר זאב אלקין לימור סון הר מלך יוסף עטאונה חברי הכנסת: שמחה רוטמן משה סולומון איימן עודה דן אילוז מוזמנים: השרה להגנת הסביבה עידית סילמן גיא סמט – מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה בנימין אלבז – קמ"ט איכות הסביבה במנהל האזרחי, המשרד להגנת הסביבה יצחק בן דוד – סמנכ"ל אכיפה, המשרד להגנת הסביבה דוד ויינברג – מנהל תחום ארצי תכנון וקולחים, משרד הבריאות סא"ל מורן חדד בן ימין – רע"ן אזרחי במנהל האזרחי, משרד הביטחון איתי קוברסקי – רשות המים שי נחמן – משטרת ישראל מירב אלינור – משטרת ישראל מתן נחום – רכז שמירת טבע ירושלים ויו"ש, החברה להגנת הטבע גיתית ויסבלום – אחראית קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע אריה כהן – ראש המועצה האזורית מגילות אלחנן פרומר – יו"ר ועדת איכות הסביבה מ.א. גוש עציון אוריה לוברבום – מ.א. גוש עציון שירה ליבמן – מנכל"ית מועצת יש"ע איצ'ה מאיר – קיימא - הסדרה סביבתית בועז ארזי – יועץ משפטי, תנועת רגבים גלעד בן ארי – מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון ניצן לוי – מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה אלעד מצויינים חנן גרינוולד – – מנכ"ל קרן אריאל לפיתוח מנכ"ל ירוק עכשיו אמנון שחרור – סמנכל קשרי ממשל, מ.א.י. - תאגיד למיחזור אלקטרוניקה - פסולת אלקטרוני חנן גרינוולד – מנהל, ירוק עכשיו יוסף אקרמן – סמנכ"ל הפורום לישראל ירוקה יובל ארבל – סמנכ"ל ים וקשרי ממשל, עמותת צלול מור גלבוע – מנכ"ל עמותת צלול גדעון ברומברג – מנכ"ל אקופיס שרון בנג'ו – אקופיס ד"ר יהונתן בר יוסף יונתן יעקובוביץ' – – אקו הידרולוג עו"ד, מייצג ארגון לביא ייעוץ משפטי: לירון אדלר מינקה מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, יפית גולן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> נושאי הגנת הסביבה ביו"ש - במסגרת יום הגנת הסביבה - ביוזמת ח"כ לימור סון הר מלך << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני פותח את הישיבה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה, במסגרת יום הגנת הסביבה בכנסת. יהיו פה מספר דיונים חשובים בהיבטים שונים. אנחנו פותחים את היום הזה בבקשה לדיון של שלושה חברי כנסת שפנו אליי – חבר הכנסת אדלשטיין, חברת הכנסת לימור סון הר מלך וחבר הכנסת שמחה רוטמן, שנמצא איתנו גם כאן, וגם לימור שנתקענו ביחד, לא פקק הייתי קורא לזה תקלה. אז אנחנו מתנצלים ביחד גם על האיחור. מכבדת אותנו בנוכחותה השרה עידית סילמן, שבאמת מעורבת ונמצאת בתוך כל העניינים הללו, ופינתה את סדר יומה לחלק מהדיונים. אז אני חושב שזה חשוב, וזה גם מראה את החשיבות, ואני הייתי רוצה לנצל את הדיונים של היום, נתחיל עם הדיון הזה, באמת להגיע לנקודות מסוימות שבהן נוכל גם לאחר מכן לעקוב אחרי הדברים, לראות התקדמות של הדברים, לשמוע מה היה ומה הולך לקרות, וברור דבר אחד זה אני יכול להגיד בפתיחת הדיון הזה, ברור דבר אחד – שמבחינת הגנת הסביבה והרצון לשמור על כדור הארץ, ולשמור על איכות החיים של אנשים ועל בריאות הציבור והכל, אז דבר כזה אמור להיות חוצה כל גבולות פוליטיים כאלה או אחרים. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היו"ר אתה בטוח? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע, תכף נראה אם אני בטוח או לא. כי אני חושב שהבריאות של האנשים שחיים במדינת ישראל בכלל, וההשפעה על האקלים והכל, אין כזה דבר כשמגיע השפעות לא טובות לכדור הארץ, אז כשזה מגיע מעבר לקו הירוק אז זה לא נחשב, זאת אומרת כאילו זה יורד מהסטטיסטיקה. בסוף כולנו על כדור הארץ, וכאן במדינה כולנו במדינה. כשאני אומר כולנו זה כולנו. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היו"ר אבל זה פוליטי, נגד הקפיטליסט, נגד האנשים שמנצלים את הטבע. זו עמדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה תקבל רשות דיבור. תראה, מאחר ואני לא פוליטיקאי שתוכל למצוא הרבה התבטאויות שלי בעניינים לאומיים מדיניים ברמות כאלה גבוהות. אני מהאלה הפשוטים, באים מהמוניציפלי, באים מעולם המעשה, שמנסים לעשות פשוט יותר טוב את החיים ואת איכות החיים, ובוא נשאיר דווקא ביום הזה את הפוליטיקה בצד. והפוך, לא ניתן לכל מיני קווים כאלה ואחרים שקיימים או לא קיימים, והוויכוח יימשך עליהם עוד כמה שיימשך, לגרום לכך שאיכות החיים שלנו תהיה פחות, וכמנהגנו בדברים מסוג כזה, אז כמובן נפתח עם מגישי הבקשה. אז חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בוקר טוב. ראשית אני מבקשת להודות ליו"ר על ההסכמה לדיון הזה, ובאמת מתוך ראיה שהדבר הזה חשוב. אני רוצה להודות לשרה שמכבדת אותנו בנוכחותה, ומעבר לזה אני חושבת שפועלת רבות בעשייה באמת באמת שהיא ניכרת, ואולי בפעם הראשונה כדי באמת לטפל בתופעות האלה בכל הארץ, וגם ביהודה ושומרון בצורה שהיא מאוד מאוד ניכרת. אז באמת את הדברים שהשרה עושה באזור יהודה ושומרון אנחנו נשמע בהמשך. אני רק רוצה לפתוח ולומר, שהנושא הזה של איכות הסביבה והפגיעה בטבע, זה נושא שהוא לצערנו הרב חולש באמת על כל ארץ ישראל, לכל אורכה ורוחבה. אבל ביהודה ושומרון יש תופעות ייחודיות. גם מהסיבה שבאמת לצערנו הרב ביהודה ושומרון אין ריבונות, והחוק לא חל, אז באמת זה פשוט המערב הפרוע מתחולל שם בכל התחומים, ובתחום של הסביבה ואיכות הסביבה והגנה על הסביבה, פי כמה וכמה. אנחנו רואים תופעות של מחצבות, ושל משרפות, ושל מזבלות, ושל שימוש בחומרי נפץ, שבצורה לא חוקית ולא מפוקחת. במקומות שהם ממש, אני לא מדברת כבר על הצדדים הביטחוניים של האירוע הזה וההשלכות, והמסוכנות של הדבר הזה, אבל יש תמיד איזשהו דמיון שיהודה ושומרון זה שם מעבר להרי החושך. צריך להבין, יהודה ושומרון זה במרחק של עשר דקות, חמש דקות ממרכז הארץ, וכשאיכות הסביבה ביהודה ושומרון נפגעת, יש לזה השפעה על כל רחבי ארץ ישראל. צריך להבין, יש לזה משמעות לכל הארץ. ולכן, הניסיון לשים את יהודה ושומרון בסל אחר, הוא ניסיון אווילי, ומעבר לזה שהוא שקרי, הוא גם ניסיון שבעצם בסוף בסוף פוגע בכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. אני הייתי רוצה להתייחס באמת, צריך להבין, כל האירועים האלה זה אירועים, לא התייחסתי עוד לחוסר טיפול בביוב והריחות, ויש משהו שכן הייתי רוצה שיבוא לידיעת הוועדה. אחד, האירועים שבעיניי הוא החמורים ביותר באזור הזה, זה אירוע של מחצבה שנמצאת בסמוך ליישובים כוכב השחר ומלאכי השלום, ובסמוך לכפר אל-מועייר. בעצם מתקיימת שם מחצבה, צריך להבין הכפר אל מועייר זה כפר ששורץ במחבלים שאנחנו ידועים שעל בסיס יומי הם פשוט ממררים את חייהם של תושבי היישובים בסביבה, וכרגע יש שם מחצבה שעד עכשיו היא פעלה באופן לא חוקי, אבל עכשיו היא מקבלת הכרה כמחצבה חוקית. צריך להבין, בואו תקשיבו לפוליטיקות האיומות שנמצאות שם, שאחד מהשותפים במחצבה, הוא בכיר לשעבר במנהל האזרחי, אוקיי? זה אירוע שצריך לתת עליו את הדעת. אבל יש שם סכנה ביטחונית מאוד מאוד גדולה. מדובר למעשה בפתיחה של יציאה חדשה לכיוון אלון, גם מהכפר אל מועייר. זה אומר שבעצם מחבלים שעושים פיגועים על הציר הזה, ולצערנו הרב זה קורה מידי יום, פשוט יהיה להם עוד מרחב בריחה שאף אחד לא יוכל לעצור אותם, וזה דבר שחייבים לתת עליו את הדעת. אני אומרת, אצלנו זה לא רק ברמה של איכות הסביבה, הסבל הוא באמת, אנשים כל כך סובלים, צריך רק להקשיב לאנשים שמספרים על הריחות ועל הרעש. מול הבית שלי יש מחצבה לא חוקית, בשעות לפנות בוקר, אף אחד, אין אכיפה, זה המערב הפרוע לגמרי. אנחנו שומעים, וכל הבית רועד. אחת הבעיות הקשות שכרגע אנחנו באמת מנסים לקדם אותה, זה שבעצם אין יכולת לאכוף גם על משאיות שמביאות זבל באופן פיראטי לכל מיני מקומות, ואין יכולת לעצור אותם. זאת אומרת לפקחים אין את האפשרות לעצור אותם, אז גם זה אחד הנושאים שאנחנו נבקש להתמקד בהם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נמשיך הלאה ותוך כדי, אני חושב שהיבט אחד זה אולי קצת פחות נגעת בו, שהוא לא בנושא של הפרות כאלה או אחרות, אלא פשוט היעדר תשתית מתאימה, היעדר מט"שים מתאימים, היעדר חיבור ושזה מגיע, יכול להיות מסוגיות אחרות. וכל זה מזרים לנחלים והכל, ואני חושב שצריך לטפל גם בחלק התשתיתי מאוד לדעתי, וגם כמובן בבעיות ספציפיות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> של פיקוח ואכיפה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> של פיקוח ואכיפה, ונראה לי שהכל משתלב כנראה ביחד. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה אדוני היו"ר, תודה רבה כמובן על ההסכמה לבצע את הדיון לבקשת שדולת ארץ ישראל, שיחד עם לימור ועם יולי אנחנו ביקשנו לייחד את הדיון לסוגיות הללו. תודה רבה כמובן לשרה שהגיעה לדיון, ובכך גם מראה את החשיבות שהיא רואה בנושא. אני רוצה להתחיל ולספר, היה בזמנו כותרת שהייתה נראית די משונה, בוודאי באותם זמנים, תאמינו או לא הזמנים הללו עוד היו אפילו יותר מתוחים בטחונית מאשר היום. הייתה הפגנה בדרום הר חברון. הפגנה משותפת של תושבי עתניאל עם תושבי הכפר הערבי הסמוך, שהם הפגינו, וזו הייתה הפגנה נגד היתושים. וזה זכה לאיזה כותרת, אני לא יודע אם יש פה כמה אנשים שזוכרים את זה, או שהשתתפו בה, אבל זו הייתה הפגנה נגד היתושים, כי כל השפכים וכל הביוב של העיר חברון זרמו לנחל, ומי שנפגע מהדברים הללו, היו גם תושבי עתניאל היהודים וגם תושבי הכפר הערבי הסמוך. וכמובן שבשנייה שהנחל יוצא, אנחנו יודעים שכל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא. אז גם כאשר נחל יורד מהרי גוש עציון, הוא בסופו של דבר מגיע לים התיכון, כך זה עובד בפעם האחרונה שבדקתי, לפחות כל עוד לא שינינו את עילת הסבירות, יכול להיות שאז הנחלים יתחילו לשנות את כיוונם. כבר איימו פה בדברים יותר מפחידים. אבל כך זה עובד, וכשזה נמצא ממזרח לקו פרשת המים, אז זה יורד לים המלח, או יורד לנהר הירדן, ואנחנו נמצאים באותה מעטפת. ולכן מי שמנסה לחשוב שהטיפול במפגעי סביבה עוצר בקו הירוק, יש הרבה דברים שלא עוצרים בקו הירוק, גם לחצים מדיניים וגם טרור, אבל גם אירועי סביבה לא עוצרים בקו הירוק. לא עשן ולא ביוב ולא זיהום אוויר מסוגים אחרים, ולא חומרים רעילים שמחלחלים למי התהום, ולא ולא ולא, שום דבר לא עוצר בקו הירוק. ולכן הטיפול הזה הוא כל כך חשוב, ולכן גם הטיפול הזה פעמים רבות מייצר שיתופי פעולה חוצי מפלגות, וחוצי קווים פוליטיים, וחוצי קואליציה ואופוזיציה, כי זה באמת נוגע לכולם. למשל, התוכנית בעניין הכשרת המחצבות, תוכנית 52/1. התוכנית הזאת הדהימה גם את אנשי מה שמכונה הימין, וגם את אנשי השמאל, שאמרו שמדובר בתוכנית מופקרת, וצריך לשמוע היום ובימים אחרים גם האם היא נעצרת, או האם יש כוונה לקדם אותה, וכיצד מנסים לצמצם, שגם אם נגזרה איזושהי גזרה, שאני מקווה שהיא יכולה להיעצר, אבל גם אם נגזרה איזה גזרה, איך מצמצמים את הנזק. עכשיו, בוודאי שנושא של סטנדרטיים חוקיים אחידים הוא חשוב, והשוואת חקיקה זה פרויקט חשוב בהרבה מאוד תחומים, בוודאי בתחום הסביבתי שאין שום הגיון שאנחנו נעצור, שממזרח לקו הירוק אז יתחיל זיהום האוויר ברמות גבוהות יותר. בריאותם של האנשים שחיים שם, אזרחי ישראל ושאינם אזרחי ישראל, היא חשובה לא פחות מבריאותו של כל אדם אחר. גם בלי השוואת החקיקה, וגם בלי החלת הריבונות שבזה אני כמובן חושב שצריך להחיל את הריבונות, אבל זה באמת לא רלוונטי, כי גם החוקים הקיימים היום, גם בכלים הקיימים היום, גם עוד לפני שהתבצע אפילו אקט מדיני אחד בנושא הזה, לא חסרים כלים. אני חייב לומר, ולא רוצה להרוס את האידיליה, אבל בנושא סביבה זה הרבה פעמים קורה שהורסים את האידיליה. אני קראתי את המצגת של המנהל האזרחי, ואומרים לנו אנחנו מגיבים לפניות ואוכפים. חברים, אתם רוצים לצאת איתי לסיבוב קצר באזור המגורים שלי? אתם לא אוכפים ולא נעליים. עכשיו, מילא השלכת אשפה, שפכים, אז לפעמים באה משאית, זורקת אשפה באיזה משרפה, מישהו מדליק והולך. לך תתחיל לעשות חפירות ארכיאולוגיות, שאגב גם על הארכיאולוגיות לא מגנים אבל זה סיפור אחר, אבל לך תתחיל לעשות חפירות ארכיאולוגיות ולגלות מאיפה הגיעה המשאית, ומי זרק, ומה זה, ולך תתפוס אותו, ולך תחפש, והוא נכנס לשטח A, ולך תתאם, בסדר אוקיי, אני מבין קשה לאכוף. וגם אם תפסת את הבן אדם, הוא לא ישלם קנס, יש קנס/אין קנס, משפט צבאי/לא משפט צבאי, באלגן, הבנתי אוקיי. לא מצדיק, מבין. חברים, מחצבה לא בורחת לשום מקום. היא נמצאת במקום אחד, היא לא זזה. היא לא נעלמת, להפך, היא רק הולכת וגדלה. ואם אתם לא יודעים, אני מזמין, מי פה הנציג של המנהל האזרחי הקמת סביבה? הקמ"ט עצמו, שלום שלום. אז אני מזמין אותך לסיור ליד יישוב מגוריי, ברכיבה על אופניים אם אתה רוצה בשטח, ואני אכיר לך כמה מחצבות, שאגב אני בטוח שאתה מכיר אותן, כי אתה קמ"ט סביבה ואתה מכיר את השטח. ועדיין, הן ממשיכות לפעול באין מפריע. אני גר אדוני היו"ר, ובזה אסיים, ביהודה ושומרון יש דבר שקיים רק ביהודה ושומרון כמובן, דבר שנקרא שמורת טבע הסכמית. זה דבר שקיים רק ביהודה ושומרון, שמורת טבע הסכמית. אתה מנסה לזהות על איפה שם הטבע שצריך לשמור, ואיפה שם הטבע שצריך להסכים עליו, אז לדעתי יש שם הסכמה אחת שלא שומרים שם על הטבע. זה הדבר היחיד שכולנו יכולים להסכים. מה שהולך שם השם ישמור, אבל בסדר אז חלק מהמקומות שם באמת קראו להם שמורת טבע ואף אחד לא התכוון, אין שם שום ערך טבע מוגן, ולא צריך באמת לשמור עליו כשמורת טבע, אלא כתבו עליו שמורת טבע כדי שלא יבנו שם. גם בונים שם, וגם שופכים שם שפכים, וגם עושים שם מחצבות, וגם חדשות לבקרים שורפים שם זבל, וגם עושים שם הכל ואין פוצה פה ומצפצף. ולכן בסופו של דבר זה לא עניין של חוק, למרות שצריך להחיל את החוק ולהשוות את החקיקה. זה לא עניין של ריבונות, למרות שצריך להחיל ריבונות. זה עניין של רצון, זה עניין של אם חסר תקציבים, אפשר לדבר גם על זה, אבל אני לא חושב שזה עניין של תקציבים. אבל גם בכלים הקיימים, ויש כלים, מספיק פעם, פעמיים, שלוש, ואם הכלי החוקי לא מספיק לזה אז מוציאים צו עלוב, זה דווקא הכי קל, פעמיים-שלוש, יחרימו משאית עם הבולדר הענק שיושב עליה מהמחצבה שעוברת בכביש, גמרת את האירוע. פעמיים-שלוש תחרים, כל משאית כזאת עולה הרבה כסף, תחרים אותה – גמרת את האירוע. אם חסר צו, אם צריך חקיקה תדברו. אני חושב שצו אלוף יודע לעשות את זה. אבל לא עושים את זה, זה עניין כמובן גם של משאבים ואפשר לדבר גם על זה, אבל זה בעיקר עניין של הבנה ותפיסה, שזו הארץ שנגזר עלינו, במובן של נגזר עלינו גזירות טובות, לחיות בה, ואנחנו צריכים לשמור עליה עבור עצמנו ועבור הדורות הבאים, ותודה רבה אדוני היו"ר על ההזדמנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אני מבין שחברי הכנסת גם ירצו כמובן לדבר, אז אנחנו נעשה אחד חברי כנסת, ונשמע את הדברים מהשטח, עד שנגיע גם למשרד עצמו. איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון, כן בבקשה. << אורח >> גלעד בן ארי: << אורח >> קודם כל תודה רבה לכולם, תודה רבה לשדולה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש באמת רק להתמקד, לקצר, לאחר מכן יהיה חבר כנסת וככה נעשה. << אורח >> גלעד בן ארי: << אורח >> שמי גלעד בן ארי, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות סביבה שומרון. אז שוב, תודה רבה לשדולה, תודה רבה לשרה. שני איגודי ערים, ניצן לוי הוא מנכ"ל איגוד ערים יהודה, ואני מנכ"ל איגוד ערים שומרון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אוקיי, אז התחלנו עם שומרון ונחזור ליהודה תכף. << אורח >> גלעד בן ארי: << אורח >> אני רוצה להתמקד בשלושה דברים. הנושא הראשון הוא טיפול בשפכים. המשרד העביר החלטה מאוד משמעותית לפני כחודש וחצי, על טיפול בפסולת ביו"ש. יש עוד הרבה עבודה, אבל אנחנו נעשה אותה ביחד, יש לנו שיתוף פעולה טוב. מה שחסר בהחלטה, זה הטיפול בשפכים ביו"ש. הטיפול בשפכים, כמו שכולם אמרו אין פה קו לא ירוק ולא בשום צבע אחר. האקוויפר הוא אותו אקוויפר, מהמים האלה שותים כולם, יהודים וערבים. ולכן המדינה צריכה אני חושב, לקחת את המשימה הזאת, לתקצב אותה, להכין תוכנית, להעביר הצעת החלטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם יש פרויקטים היום שנעשים? << אורח >> גלעד בן ארי: << אורח >> אז אני כבר אגיד לך. יש שני דברים קונקרטיים שאפשר להתקדם בהם. הפרויקט הראשון, הוא הקמת רשות ניקוז ביו"ש. כל השפכים, כל המים שיורדים. בגשמים יורדים מלמעלה למטה, גורמים לנזקים לא נורמאליים ומזהמים את כל הנחלים. יש עבודת מטה מוכנה, שהוכנה בהובלה של ראשות חירום לאומית, העבודה מוכנה ואפשר להתקדם באופן פרקטי ליישם אותה. אני הגשתי לך את הנייר והוא מוכן. הדבר השני, זה הצעת החלטה לטפל בשפכים ביו"ש, של הפלסטינים בעיקרם, וגם פה יש הצעת החלטה שהיא מוכנה וצריך לתקצב אותה, וזו עבודה של רשות המים עם המנהל האזרחי, וזו בעצם ההצעה המשלימה להצעה שהמשרד העביר. הנושא השלישי, אני אקצר, הוא הנושא של האכיפה. הפערים הם מאוד גדולים. פער אחד מאוד משמעותי הוא הסמכות של המועצות האזוריות ביו"ש. הסמכות שלהן מגודרת לתחום הקו הכחול, זה אומר שבשטח C, למועצות האזוריות וגם לאיגודי הערים, אין סמכות אכיפה על הרוב המוחלט של השטח. ופה צריך, גם חבר הכנסת רוטמן הזכיר את זה מקודם, כן צריך תיקון חקיקה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כשאין חקיקה בנושא הזה, וכל זמן שלא תהיה חקיקה אי אפשר לאכוף באמת. << אורח >> גלעד בן ארי: << אורח >> אי אפשר. בעצם זה נופל בסמכות של המנהל האזרחי. יחידת האכיפה של המנהל האזרחי היא קטנה, ובסדר עדיפות הם מתקשים להגיע. הרצון נמצא, אבל מתקשים להגיע, ופה אנחנו צריכים כן את הסמכות לאיגודי הערים, ובהקשר הזה אני אוסיף, שאיגודי הערים ביהודה ושומרון, המבנה שלהם זהה לאיגודי הערים פחות או יותר, והתקצוב, לאיגודי הערים בתוך ישראל. אבל המשימות הן משימות הרבה יותר גדולות. המשרד מתקשה להגיע בגלל בעיות ביטחוניות. גם הסמכויות וגם המבנה הארגוני. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה אדוני היו"ר. זה דיון מאוד מאוד חשוב, ואני שמח למי שיזם אותו. בתפקידי כשיו"ר ועדת משנה ביהודה ושומרון, יצא לי לעשות סיורים בשטח גם ביהודה וגם בשומרון, ובכל הסיורים עלה - - - הסיפור הזה של המפגעים, כאילו אי אפשר גם להתעלם מזה. ממש אי אפשר להתעלם. אם אתה רוצה עכשיו לסייר בעניין של ההתיישבות, בעניינים האחרים, אתה לא יכול להתעלם מזה. הדבר הזה מאוד מאוד בולט, גם הסיפור של המחצבות, גם בשומרון וגם ביהודה, גם הסיפור של המשרפות. אתה פשוט רואה כל הזמן, כל הזמן רואה עשן באוויר, ועשן שהוא לא מה שנקרא מקרי, אלא מכוון, וגם הסיפור של השפכים. אז הדברים האלה נאמרו כאן, ואני שמח שיש אנשי מקצוע ואנשים שבאמת מטפלים בזה בצורה יומיומית, אבל צריך פה לשים שני דברים מאוד מרכזיים על השולחן. אחד, זה ההבנה שאם לא יהיה גורם אכיפה מאוד חזק עם שיניים, עם יכולת לאכוף את המפגעים האלה, אז הדבר הזה לא ישתנה. ופעם שנייה, אולי לכאורה הבעיה יכולה להיות כאן הפתרון. יש לנו כאן מצב שבו, אתם מדברים פה על חקיקה, אבל יש כאן צו אלוף. הרי למעשה ביהודה ושומרון העניינים מתנהלים על ידי אלוף, ואם יש צו אלוף ואנחנו מצליחים לשכנע ולהבין, וכולם הבינו שהמפגעים האלה הם לא מפגעים רק עבור אוכלוסייה כזו או אחרת, אלא המפגעים האלה הם ברמה כלל אנושית, גם ברמה של תושבי מדינת ישראל, אבל גם ברמה עולמית, ולכן יכול להיות שאם נצליח ליצור מנגנון אכיפה מסודר, ונצליח לרתום את הצבא, צו אלוף ודברים האלה, אז הדבר הזה יכול לתת מענה הרבה יותר מהר. כלומר, אפשר להגיע לחקיקה והכל, אבל אם בסוף אלוף נותן הנחייה שכל רכב שנוסע, יוצא עם משאית ועם מחצבה כזו או אחרת, הוא ייעצר, או יוחרם, אז הדבר הזה יכול די מהר להרתיע. כנראה ייקחו עשר משאיות, אנחנו מכירים את זה, ראיתי את זה, אבל בסוף ברמה האישית, אותם האנשים שלוקחים מהמחצבות, כנראה זה עניין כלכלי, והם יבינו שהעניין הכלכלי כאן לא משתלם אז זה לא יקרה. אני אומר אותו דבר גם ביחס לשריפות, שזה מדהים. יצא לי לצפות בשתי שריפות כאלה, כאן כחבר כנסת, ולנסות לראות מה גורם. אני חושב שזה עניין של חוסר מודעות, ורוצים רק כדי מה שנקרא לסלק מפגע, אבל בסוף התוצאה היא, זה ממש מכוון, זה ממש לשרוף צמיגים. זאת אומרת, הדבר הזה יכול להיאכף על ידי או על ידי חקיקה, ולעניין הזה אין זמן קצוב. אנחנו צריכים לעבוד על זה כל הזמן, 24/7, ורק אחרי שהדבר הזה לא יהיה כדאי למי שעושה את זה, רק אז זה ייפסק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. ניצן. << אורח >> ניצן לוי: << אורח >> כן רבותיי, שלום לכם. אני מודה על הדיון, הוא דיון חשוב מאוד. אני הייתי באירוע שבו דיבר חבר הכנסת רוטמן, זה היה לפני הרבה שנים. אני כבר מנהל את איגוד ערים יהודה 28 שנים, ומה שחבר הכנסת רוטמן אומר, היה גם בעוד כמה מקומות. היה גם סיפור המטמנה החדשה של הפלסטינאים ברימונים ובעוד כמה מקומות, והנושא הזה הוא לגמרי לא פוליטי, ממש לא פוליטי, מפני שהוא קשור לאיכות החיים של האנשים, גם הפלסטינאים וגם הישראלים. עכשיו, אני רוצה לתרום לדיון הזה דבר אחר – נושא האכיפה. ב-2008 חוקק חוק האכיפה לרשויות מקומיות, שמסמיך את הפקחים של הרשויות המקומיות לפקח בכל ישראל, ויש כמה רשויות שאימצו את זה. החוק הזה לא הוחל באיו"ש. אנחנו מחכים כבר מ-2008, תעשו חשבון, 15 שנה שיחילו את החוק הזה. הלכנו למשרד להגנת הסביבה, והמשרד אמר לנו זה לא חוק שלנו, משרד הפנים בכלל הוא צריך לעשות את זה. הלכנו למשרד הפנים, אמרו לי מה אתה רוצה מאיתנו? משרד להגנת הסביבה זה תפקידו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל מי שזה מופיע, אומרת לי היועצת המשפטית שזה מופיע כרגע בהחלטת הממשלה. << אורח >> ניצן לוי: << אורח >> כן, זה תפקידו. ועד היום הכשרנו את הפקחים, ואנחנו מחכים כבר 15 שנה שיחילו את החוק. השני פקחים שיש לנו, שיהיו לנו אם יהיה חוק כזה שיסמיך אותנו לפקח, לפחות ברשויות שלנו אם לא גם מחוץ להן, אז יהיה הרבה יותר עזרה לאכיפה סביבתית באיו"ש. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלקין. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה אדוני היו"ר, אני רוצה לברך אותך על היוזמה לדיון הזה שבעיניי הוא מאוד מאוד חשוב, ורוצה לברך את השרה ואת המנכ"ל של המשרד גם על זה שהם בחרו להגיע לכאן, זה לא ברור מאליו, וזה גם מראה סדרי עדיפויות וגם על הקידום של הנושא הזה בממשלה, והחלטת הממשלה שעברה. בהרבה מאוד מובנים בנושא הסביבה, יהודה ושומרון הפכו לסוג של חצר אחורית כאן בארץ ישראל, והבעיות הסביבתיות שקיימות בכל הארץ, ואתה פה בוועדה הזו נחשף לזה ומקיים דיונים, כמה שהן חמורות, שם הכל חמור שבעתיים מהרבה מאוד סיבות. כל מי שחושב שהסביבה מכירה בקווים ירוקים או קווים מהסוג הזה, אז ברור שזו אשליה. זה בסוף משפיע על הארץ כולה, לכן הדיון הזה הוא לא מגזרי, הוא לא דיון מתנחלי, הוא לא דיון של קבוצה אחת או אחרת, זה משפיע על הכל. למשל, נגעו פה בסוגייה גם של שפכים וגם ניקוז ביהודה ושומרון, כשיש בעיה זה עד הים התיכון. כל הבעיות שיש לנו בנחלים וזה כמעט עונתי, כן? יש תקופות קבועות שאנחנו מתעוררים לכותרות בעיתונים על עוד בעיית זיהום בנחלים שמגיעים עד לים התיכון למעשה, המקור זה למעלה, זה יורד מההרים של יהודה ושומרון, בעיקר אגב בשומרון. ולכן הבעיות שם חריפות מאוד. כשיש שריפות לא חוקיות של פסולת, אז התוצאות הן בכל מקום. וכך כמעט כל נושא שאתה לוקח, לכן גם לא במקרה קראתם להחלטה הזו זיהום חוצה גבולות, זו נוסחה שהומצאה עוד בזמנו ואני חושב שהיא מבטאת נכון את הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים. כבר הזכירו פה, גם נציגי האיגודים וגם חברי הכנסת את הבעיות הבוערות, אני לא אחזור על זה. אני רוצה רק להעיר כמה נקודות מעשיות, ואגב לימור זו לא פעם ראשונה שמנסים לעסוק בנושא הזה, תשאלי את גיא. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> ביהודה ושומרון. אני חושבת שהיא עושה דברים שלא נעשו עד עכשיו. אני יודעת שאתה עשית, אבל אני אומרת היום. << אורח >> ניצן לוי: << אורח >> לא, דווקא אני רוצה לנצל את הדבר הזה להעביר לך שרביט של משהו שלא הספקתי לעשות. זה נכון שבתקופתי היו כל מיני החלטות ומעשים, ואפילו מבצעים. למשל בתחום של השריפות הפיראטיות הייתה פעולה מאוד מאוד נחרצת, כולל שימוש בצבא באופן תקדימי, בני בטח זוכר את זה. זה היה פעם ראשונה שהצלחנו לשכנע את הצבא להיכנס לשטחי B, ולהרוס את המפחמות שהיו שם. כן הנה בני אומר, 400 מפחמות שנהרסו במעורבות ישירה של הצבא. היה סיפור לשכנע את הצבא שזה בכלל מעניינם, ובלעדיהם היה בלתי אפשרי להיכנס. היו עוד מהלכים אחרים, אבל יש משהו, יש חוב שהוא לא נפרע עדיין. וכשהסתכלתי על הסכום בהחלטת ממשלה הבנתי שהוא עדיין לא נפרע. בזמנו הייתה החלטת ממשלה מוכנה, על הזיהום חוצה גבולות ביו"ש, בהיקף של כחצי מיליארד שקל. עכשיו, עם התקציבים שכבר היו מסוכמים, עם אגף תקציבים ועם כולם, אגב חלק גדול מהכסף היה צריך ללכת לנושא של המט"ש והניקוזים ורשות המים. צריך לגבות את ההתחייבויות הישנות, זה בזמנו לא עבר כי בהתחלה אביגדור ליברמן היה שר הביטחון ומסיבה פוליטית עיכב את זה לכמה חודשים, ואז התרחשו עלינו בחירות וכבר היה אי אפשר להעביר את זה. אבל כל הכסף היה מתוקצב אם ראשי האיגודים והסביבה זוכרים את זה. אני חושב שצריך לנסות לחזור להיקפים האלה, לא החלטה של 17 מיליון שקל, אלא החלטה בהיקפים הרבה יותר גדולים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה חבר הכנסת אלקין. אריה כהן, ראש מועצה אזורית מגילות. << אורח >> אריה כהן: << אורח >> אדוני היו"ר, אני מאוד רוצה להודות לך קודם כל, כי זו כבר הישיבה השנייה, ואני באתי לפה בעניין נפגעי העשן מיריחו, ובים המלח שאנחנו סובלים ממנו מאוד, ויש לנו הצלחות, קודם כל צריך להגיד. יש הצלחות תודה לשרה, למנכ"ל, למנהל האזרחי, ולצבא, ובמיוחד לתושבים שלנו שכל יום הם עומדים על המשמרת ובקבוצות הוואטסאפ מדווחים, מדווחים, מדווחים, והצבא פועל כמה שהוא יכול. כשאין לו פעילות - - - אז כאילו מופיע ועושה את האכיפה. אז א', באמת תודה, תודה לך ותודה לשרה, ולמשרד. אבל מעבר לזה, זאת אומרת בוא נגיד קבוצות הוואטסאפ זה לא הפיתרון. בסוף בסוף צריך פתרון מערכתי. הפתרון המערכתי זה בעצם החיבור בין המנהל האזרחי למשרד להגנת הסביבה. כי בסוף לא יכול להיות שכמה תושבים פשוט יכתבו וואטסאפים, והרמת"ק או סגנו פנויים או לא פנויים, או החטיבה פנויה או לא פנויה, או הגדוד פנוי או לא פנוי, ונותנים מענה או לא. בסוף צריך לזה פתרון מערכתי, צריך לתת לזה תשובה שהיא בעצם הולמת, ובאמת אני חושב שכל הכבוד גם למנהל, גם למשרד, וגם לתושבים שלנו, ואני חושב שהדבר הוא פתיר. ועובדה שבמקום הקטן שלנו כמה שהוא קטן, נעשו מעשים, עשו דברים, וזה אפשרי. אני רק רוצה לחזק אתכם, להמשיך לעשות את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. משרד הביטחון, בני. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> המנהל האזרחי היום מייצג שני שרים, זה לא דבר של מה בכך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ביקשתי קודם לא להכניס פוליטיקה לדיון. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא זו לא פוליטיקה, זה כפיפיות. זו עובדה. הוא כפוף מקצועית לעידית, והוא כפוף ניהולית למנהל ובגלל שהוא עוסק בנושאים אזרחיים אז לסמוטריץ', אבל כחלק ממנהל אזרחי הוא כפוף לשר הביטחון. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> זאת הבעיה, הבנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבל שלא עשיתם את זה קודם. כן. << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> אני רק אגיד לפני שתציג את המצגת שלנו, אני רק אגיד שבהמשך לראש המועצה, ראש מועצת מגילות, שיום אחד אחרי שהיינו פה אצלך בדיון, והתחייבתי לפנות את הפסולת, השרה העבירה לי חצי מיליון שקל, טיפלנו במיידי בפינוי של מאות טונות פסולת, ואנחנו בשלבים אפשר להגיד סופיים לראייה האחרונה של חיבור ראש עיריית יריחו, שגם פה הועברה על ידי השרה. אז עכשיו כבר סגרנו, יש גם אישור להטמנה וגם אישור לשינוע לשלוש שנים. ערכנו משא ומתן מול ראש העיר ומול הגורמים הפלסטינאים כדי לסיים את הסאגה הזאת של 8 מיליון שקל שהוקצבו לנושא הזה, ואני דווקא אציין ואחדד שמה שעלה פה נושאים מסוימים, אז באמת יש הרבה הרבה גורמים שהם נפגעים מנפגעי איכות סביבה, וביניהם גם הפלסטינאים. ולכן, התל"ג הפלסטינאי הוא 2200 דולר לשנה. התל"ג הישראלי הוא 47 אלף דולר. השרה הבינה את זה, המנכ"ל הבין את זה, ראש המנהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה הבינו את הנושא הזה, והחליטו לתקצב את המנהל האזרחי בתקציבים, ויש לנו כמאה מיליון שקל מתוקצבים למנף פעילויות ביהודה ושומרון על כל המשתמע מכך. ממש פירקנו את זה, ואנחנו כבר עובדים מה-1 לינואר אפשר להגיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 2023 ו-2024? << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> מה-1 של 2023, פותחים מכרזים, אני אציג את זה פה, תראו את המכרזים שבוצעו. פרויקטים אדירים יוצאים לדרך עם הצעת המחליטים, שהשרה והמנכ"ל וראש המנהל האזרחי, ומתאם פעולות הממשלה הובילו, כאשר המטרה בסופו של דבר לעצור את המפגעים הסביבתיים ביהודה ושומרון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאתה מדבר על לעצור, מה המצב מבחינת הנושא של פיקוח? האם גם פה גדל היקף כוח האדם? כי זה לא שנתי, זה צריך להיות קבוע. << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> אושרו לנו בקרן הניקיון כשישה פקחים. אנחנו בשלבים של לקלוט אותם עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קרן הניקיון תרמה לנו שישה פקחים זה יפה. << אורח >> יצחק בן דוד: << אורח >> לא, שישה פקחים מעבר ל-17 קיימים. << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> אנחנו עוצרים במעברים מאות משאיות שנכנסות ליהודה ושומרון על ידי היחידה שגם אני ממונה עליה, יחידת דוד. מתבצעת פעילות אכיפה גדולה של יחידת הפיקוח המרכזי ביהודה ושומרון. במסגרת הצעת המחליטים שהשרה עכשיו הובילה, שבעצם מדובר על טיפול במפגעים ביהודה ושומרון על כל המשתמע מכך, A, B, ו-C, כי היתוש לא יודע מה זה A, לא B, ולא C, אנחנו מטפלים בזה, כולל התקצוב, כולל המינוף של הפרויקטים לקדם את נושא הסביבה ביהודה ושומרון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, אני רוצה לשאול שאלה, אבל לפני כן לאלה שהגיעו לדיון הבא, לגבי החופים, אז נדחה לעשר וחצי, אפשר להשתתף גם בדיון כאן. << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> רק חבר הכנסת יעקב, אני אציין, שכבר נעשתה פעילות של סגירת אתרי סילוק פסולת באזור ראש העין, שעלה הנושא פה אצלך. כבר אין שם שלושה אתרים. אום אל חמאם, דיר בלוט וזאוויה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כשאומרים לי שאין, השאלה איפה הם צצים עכשיו. << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> הם לא צצים עכשיו, אנחנו בשלבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אומר אין, בלשון אין. << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> לא, באזור הקו הזה. אנחנו המטרה שלנו זה לממן את השינוע. מיפינו בהצעת המחליטים לממשלה, 33 אתרים בוערים באופן קבוע. אנחנו עכשיו בקשר, אתמול היו אצל רן תיאום אזרחי ואצלנו הפלסטינאים כדי לתת פתרון ולפתוח את הנושא של 33 אתרים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מקשיבה לו, וכאילו פער בלתי נתפס בין מה שהוא מתאר לבין המציאות. << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> לא, אנחנו המטרה שלנו לבנות את זה. אני לא פוסל את מה שאמרת הכל, אני רק אומר שאנחנו מוצאים את הדרך איך לבנות, ואנחנו בדרך הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, האם אתה רואה את זה כחלק מתוכנית פעולה שמתחילה ותתגבר? << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> כל הנושאים שאת אמרת, כולם עולים על תוכנית הפעולה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, היא דיברה עכשיו על השריפות למשל. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא, לא בני, צריך להגיד, לימור צודקת. אנחנו מטפלים בהחלטת הממשלה ב-33 אתרים פיראטיים בלתי חוקיים, מתוך 123 אתרים שמופו על ידי המנהל ועל ידינו בצורה מסודרת. זה ממש רק ההתחלה לימור, יש פה עבודה, כמו שאמרו, אם אנחנו בטיפול בפסולת מדינת ישראל, וצריך לומר את זה, במקום גרוע, 80% מהפסולת שלנו מוטמנת, משאיות נוסעות פה שעות בכבישים, עומדות שעות בתור כדי להטמין פסולת, באיו"ש המצב הוא פי אלף יותר חמור, ושם הכל שריפות פיראטיות, ושם אף פעם לא לקחו וטיפלו באירוע הזה. המטרה ב-33 אתרים האלה, זה לא שנסגור אחד והוא יפתח במקום אחר, אלא לסגור אותו ולדעת שלוקחים את הפסולת משם ומשנעים, ומטמינים אותה לשלוש שנים קדימה כדי שיהיה שקט שנוכל להתחיל לעבוד בכיוונים אחרים, אבל צריך לזכור, יש עוד כמעט 100 אתרים פיראטיים נוספים שצריך לטפל בהם, ולא דיברנו על מחצבות פיראטיות בלתי חוקיות, לא דיברנו על גריטת רכבים פיראטית, לא דיברנו על עוד הרבה מפגעים אחרים. דיברתם על נחלים, מט"שים, תכף נרחיב פה את הדיון. תראו, חצר אחורית של מדינת ישראל, והיא לא סתם חצר אחורית, היא החצר הקדמית. זאת אומרת, מה שקורה ביהודה ושומרון משפיע דפנטלי פר אקסלנס, על החיים של בן אדם בתל אביב, בכפר סבא, בראש העין, ברחובות, בבאר שבע, בכל המדינה. במפגעים אין גבולות. אף קו לא מבחין בין אנשים שיושבים כאן או שם. אין אירוע כזה. ולכן צריך להבין שאנחנו עובדים פה גם בזירה שלנו, גם בזירה הבינלאומית על עוד הרבה דברים גדולים. אבל לימור את צודקת, חד משמעית. אנחנו מקבלים כל יום על מחצבת הרם, על כל המחצבות האחרות, שזורקים בהם גם פסולת ומבעירים אותה, וזה טרפת. << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> אני רק אחדד חבר הכנסת יעקב משהו אחד. שני מיליון פלסטינאים שופכים באתרים מוסדרים היום. אנחנו ממש בשלבי הסיום של הקמת אתר אימונים, שבגדול יטפל בכל ה-700 אלף הפלסטינאים הנותרים במרכז יהודה ושומרון, ואנחנו ממש בשלבי סיום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ושם הבעיה המרכזית. << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> נכון, שם ההיתר בנייה כבר צריך להינתן עכשיו, וההרכב דבליו הגרמני כבר תקצב את הדבר הזה, עבר את כל ההליכים המשפטיים, אנחנו בדרך להקמה של האתר הזה עם הגרמנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אתה רצית להציג מצגת? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אשמח רק אם הוא יוכל רק להתייחס למחצבה באל מועייר, שהיא עכשיו הפכה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לימור, לימור - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, כי יש שם אירוע שהוא בטחוני ממש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מכיר את האירוע הזה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> פשוט בגלל שיש שם איזו שותפות גם של, כאילו יש שם משהו שגם ברמת השחיתות, אבל לא משנה. שאחד מראשי המנהל האזרחי הוא גם שותף בתוך המחצבה. לשעבר נכון. זה לא משנה. << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> המחצבה היא לא בתחום אחריותי, אני לא יכול לתת לך תשובה, אבל זה לא נגרם ממועייר, זה נקרא עין סמיה. אני אלמד את זה ואתן לך תשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << אורח >> סא"ל מורן חדד בן ימין: << אורח >> מורד חדד, רע"ן תיאום אזרחי במנהל האזרחי. אני מאוד מתחברת לדברים שכבוד השרה אמרה פה, כי אני נוטה להגיד את זה בכל דיון ובכל ועדה שאנחנו נמצאים בה. אין שום כוונה לצאת מפה עם תחושות או הבטחות שמחר הכל יהיה בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. << אורח >> סא"ל מורן חדד בן ימין: << אורח >> וככל שנתאם את הציפיות האלה, ככה לא תהיה אכזבה בקצה. התהליך הוא עוד תהליך ארוך, יש פרטנר בתהליך הזה, לא הכל בשליטתנו. זאת אומרת גם דברים שאנחנו מתקצבים ורוצים לקדם, לוקח זמן להבשיל אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם החסמים הם רק תקציב, או החסמים הם גם סמכות, אחריות וכוח אדם. אלה שלושת החסמים שבד"כ תמיד יש. את מי את מנצנצת הכי הרבה משלושת החסמים הללו? << אורח >> סא"ל מורן חדד בן ימין: << אורח >> החסמים הם לא רק תקציב, אבל יש פה כמה דברים, אני אגיד את זה רגע בצניעות. בראייתי אנחנו פשוט מתמודדים עם משהו שמדינת ישראל כבר מכירה וחיה וחווה, עם מישהו שעוד הוא נמצא כמה שנים מאחורה ומתחיל לעשות את הדרך מה שאנחנו היינו לפני אולי 15 ו-20 שנה, ואנחנו עוזרים רגע שנייה לחצות את הכביש. אנחנו עוזרים להגיע לעוד 20 שנה באיזשהו בליץ, והבליץ נתמך בתקציבים. אני מאוד מתחברת להצעה של הקמת רשות ניקוז, אנחנו דיברנו על זה בדיון עם רחל, אנחנו מבינים שעכשיו זה עולה דווקא דרך משרד החקלאות עם רשות המים שהולכים לקחת את זה ולהקים את זה. זאת אומרת יש תהליכים מאוד טובים שקורים, פשוט התהליכים האלה לוקחים זמן. עכשיו, אני מבינה את האזרח בקצה. אני בערב יום הזיכרון מבית העלמין נסעתי לתושבי ראש העין, ונפגשתי איתם כי הייתה שם שריפה ולראות מה קורה, ולסייע להם ולעזור להם. מתי שצריך, איפה שצריך, רק כדי לסייע, אנחנו מבינים את המצוקה. אנשים סוגרים חלונות. יחד עם זאת, אנחנו מטפלים ואנחנו עובדים, וצריך רק להבין שזה קורה ולהתאזר בסבלנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. מתן נחום, החברה להגנת הטבע. אני מבקש באמת לתמצת מכולם. << אורח >> מתן נחום: << אורח >> תודה רבה, אני אקצר מאוד. ממש נושאים קצרצרים. תודה רבה לקיום הדיון, זה דיון חשוב מאוד. אנחנו מברכים על ה-120 מיליון שקלים במלחמה בהרס עתיקות ביהודה ושומרון, זה נושא חשוב מאוד, אנחנו מברכים את הממשלה שהם תקצבו את הנושא. בכלל התשתיות ביהודה ושומרון קיבלו תקציבים גדולים, אבל לצד זאת אנחנו חושבים שאין מספיק תקציב לטיפול בכל מפגעי הסביבה ביהודה ושומרון. התקציב חסר. חייבים להגדיל את התקציב לטיפול בנפגעי סביבה ביהודה ושומרון. בנוסף לכך, אנחנו באים להתריע פה על זה שאין סטנדרט סביבתי ביהודה ושומרון, בעיקר בנושא התכנון והבנייה. אנחנו נמצאים שנים אחורה בכל הנושא של סטנדרטים סביבתיים בנושא התכנון והבנייה ביהודה ושומרון. אני אתן רק לדוגמה, דיברו פה על מחצבות. היה ניסיון להעביר תוכנית להסדרת המחצבות לאבן נסורה ביהודה ושומרון. הרעיון חשוב וטוב, וטוב מאוד שניסו להסדיר את זה. אבל הביצוע בפועל של התוכנית להסדרת המחצבות, הייתה כישלון סביבתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מכיר את התוכנית הזאת להסדרת המחצבות? << אורח >> מתן נחום: << אורח >> תמ"א 52/1 לאכח"נים. בסדר לא נורא, היה על זה דיון בכנסת הקודמת, אבל המהות היא שהסטנדרט הוא נמוך בהרבה משאר המחוזות בישראל, וזה בעיה חמורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לצערנו הרב, כי אתה יודע היו גם אנשים שהיו במשרד הזה, והיה להם שתי אמונות. אמונה בהגנת הסביבה, אבל גם אמונות אחרות שאמרו שבגלל שזה רגיש אז לא נוגעים בזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה פשוט להשלים עם עבריינות. << אורח >> גיא סמט: << אורח >> חלק מהחלטת הממשלה מקנה סמכויות בחקיקות שהן, על חוק אוויר נקי, שחלק מהבעיות מחצבות הן כתוצאה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה חלק מההסדרה, תכף ידברו על הכל. << אורח >> מתן נחום: << אורח >> משפט אחרון, עניין נוסף לבעיה חמורה של - - - הסביבתי שלא קיים בתכנון בלב השומרון. אני אתן דוגמה – זה אזור התעשייה בשער השומרון שקוטע לחלוטין את המסדרון האקולוגי הארצי של כל ישראל, והתוכניות הזאת מקודמת היום במת"א, בוועדות התכנון. << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> היא נמצאת בהתנגדות כרגע, אז אני אבקש לא להעלות את הנושאים שלך, כי זה בהתנגדות, ובטח העלית את הנושא שם ואתה יודע שהאזור הזה של שער השומרון מטפל - - - << אורח >> מתן נחום: << אורח >> נכון וזה אזור רגיש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. לפני שנגיע למשרד, שירה ליבמן מנכ"לית מועצת יש"ע. << אורח >> שירה ליבמן: << אורח >> שלום, הכי קצר שאני יכולה. גם לומר תודה, סוג של שהחיינו קצת, שהדברים מגיעים לקדמת במה של טיפול משמעותי. אני רק רוצה להוסיף שתי נקודות הכי קצרות. אחד, קצת באומץ לומר שיש פה היבטים של עולם שלישי, לא רק חצר אחורית. יש פה כל מיני ארגוני פשע. אני קצת מפחדת לומר את זה, אבל אני בכל זאת חושבת שאני צריכה לומר את זה, וצריך להתייחס אל הדברים בעיניים. אני תמיד אומרת שלפחות פעם ביום אני אוהבת להגיד לעצמי את האמת, והנה האמת הזאתי הולכת ומתפוצצת לנו בפנים, והגיע הזמן שלפחות נדע את הנתונים. גם אם בסוף נחליט לשים את חלקם מתחת למפה בתקווה שאני לא יודעת מה יקרה, לפחות שהאנשים שמובילים את ההחלטות יידעו את הנתונים. מדובר בעולם שלישי, מדובר בעולם פשע, סביב המחצבות בוודאי, סביב המשרפות גם כן. אני לא רוצה לפרט ולהרחיב כי אין לי זמן, אבל צריך להגיד את הדברים בצורה הכי נכונה ואמיתית ולא לטאטא אותם מתחת לשולחן, כי הם מתפוצצים לנו בפרצוף תרתי משמע. בשיתוף פעולה כזה או אחר שלנו בגורמי המדינה, כולנו יודעים כמה אגרגטים עוברים מידי יום בראשותנו, בראשות מדינת ישראל בשיתוף פעולה מלא של משרד הביטחון, אני אומרת את זה וצריך לומר את זה. אי אפשר לטאטא את הדברים ולחשוב שהדברים יסתדרו מאליהם, הם לא. אנחנו צריכים להתמודד איתם. ומשפט סיום – כבוד השרה עידית, אנחנו יודעים שבזמנו הייתה החלטת ממשלה שהוכנה באופן מלא, כולל תקצוב ב-2018, עכשיו גם וידאתי שזה באמת נכון, רק צריך לקחת אותה וליישם אותה. רק לומר לכל גורמי המקצוע שאנחנו במועצת יש"ע חיילים לעניין הזה ומוכנים לכל משימה, ותודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. בן דוד יצחק, סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. אני מרגע זה, העברנו אליכם את השרביט, תנהלי את זה את ואני אשתדל עוד להגיע בסוף לעוד כמה נציגי ציבור שנרשמו. << אורח >> יצחק בן דוד: << אורח >> בן דוד יצחק, בנדה, אני סמנכ"ל אכיפה במשרד להגנת הסביבה. אדוני שאל בהתחלה מה החסמים העיקריים. החסם העיקרי הוא החקיקה, בין שני צידי הקו הירוק, אחר כך היכולת שלנו להשפיע על מה שקורה בשטחי A ו-B. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל פה אני שואל, האם יש כיום איזשהו צוות שיושב וממפה את צורכי החקירות? << אורח >> יצחק בן דוד: << אורח >> עכשיו אני מתכונן לדבר על זה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מבחינת חקיקה יש עדיין צוות מיוחד במנהל שעוסק בהרחבה בצווי אלוף של החקיקה הסביבתית? הרי בזמנו המשרד הביא תקנים לזה אפילו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, אנחנו נשמע את זה מהשרה. אני מבקש מהשר דאז לחכות בסבלנות לסקירת השרה. אין לנו זמן, אני רוצה להתקדם. << אורח >> יצחק בן דוד: << אורח >> כן, יש צוות שעובד במנהל האזרחי על הנושא הזה. לא מספיק מהר לטעמנו, אבל כן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואתם עדיין שותפים במימון שלו? << אורח >> יצחק בן דוד: << אורח >> שמעתי על שני התקנים האלה בפעם הראשונה היום בבוקר. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז הנה אני אעשה ביניכם היכרות, אתם באותו משרד אבל תשאל את בני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, חברים. תקשיבו, אני שאלתי את השרה אם היא רוצה לפתוח את הדיון בהתחלה, בדרך כלל זה מה שעושים שרים, פותחים, סיימו את שלהם והלכו. היא אמרה לי לא, אני רוצה לשמוע, ואחר כך אני אשמיע את המערכה הכוללת שאנחנו מכינים. אז אחרי זה נראה אם חסר לנו עוד תקן אחד או שניים בעניין. בבקשה, בזריזות. << אורח >> יצחק בן דוד: << אורח >> אז לאור המצב הירוד ביהודה ושומרון, השרה הביאה לממשלה הצעת מחליטים, ובהצעת המחליטים נקבע להקים צוות בין משרדי שיטפל בכל הסוגיות הבעייתיות ביהודה ושומרון. בימים האלה אנחנו עסוקים במינוי הצוות. פנינו לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים. ב-16 לאוגוסט תהיה התכנסות ראשונה של הצוות, ביום הזה אנחנו נקבע צוותים שהחלטנו עליהם מראש שיתעסקו בכל הנושאים שהם אכיפה, חקיקה, מדיניות ויחסי חוץ, טיפול בתשתיות פסולת, זיהום חוצה גבולות, וגם בבעיות בתוך הרשות הפלסטינית. אנחנו סיכמנו את הדברים האלה בינינו. ההצעה הזאת היא מאוד חשובה. היא קודם כל שמה את הבעיה על השולחן, ובמסגרת הצעת המחליטים נקבע לנו לוח זמנים לקדם את כל הנושאים הבעייתיים שאנחנו רואים באיו"ש בתחום השריפות, הפסולת, תשתיות הפסולת. אני רק רוצה לציין דבר אחד, שיש הרבה מאוד רעיונות של איך פותרים את הבעיות בתחום יהודה ושומרון. אני חושב שצריך לתת לגורמים בתוך יהודה ושומרון לפתור את הבעיות האלה, ולהקצות להם החל מכוח אדם, שינוי חקיקה, ותקציבים ותשתיות כמובן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אולי עכשיו השרה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> טוב, אז קודם כל בוקר טוב לכולם. תודה על ההזדמנות להיות כאן. האמת היא שלכבוד יום הסביבה שהיה אמור להיות כאן בכנסת, אנחנו באמת דחינו השתתפות שלנו גם בכנס בינלאומי שאנחנו נטוס אליו מיד בתום היום הזה באו"ם, ונישא שם גם דברים, כנס של קיימות מאוד גדול. אנחנו משתדלים מאוד לעבוד גם בזירה פה, וגם בזירה הבינלאומית לטובת הסביבה של כולנו. קודם כל היו"ר אני רוצה להודות לך, גם על הדיונים המקצועיים, גם למגישים שהגישו את הבקשה לדיון הזה, הח"כים. היינו באמת בסיור של השדולה לא מזמן, שיזמו חבר הכנסת שמחה רוטמן עם לימור סון הר מלך, ועם חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בנושא של מפגעים חוצי גבולות, וגם לשם הגעתי במיוחד ביחד עם חברי המועצה כדי באמת לשים את הדברים על השולחן, ולהסביר איפה אנחנו נמצאים. בהחלט אני רוצה לחזק את כל מי שאמר שאנחנו רואים את המשרד שלנו כמשרד שאין בו גבולות, והמשרד שלנו באמת אני חושבת שהוא משרד שמאחד את כל העם הזה, והאוויר, המים, משאבי הטבע, כל מה שבעצם לא בא בתלונות, מחבר את כולנו פה ביחד, ואנחנו צריכים להשתדל ולעשות טוב כולנו למען הסביבה ואנחנו פה במיוחד בשביל זה. לכן הוצאנו את התוכנית שהיא תוכנית למשילות סביבתית ביהודה ושומרון, שמדברת על כל המפגעים החוצי גבולות. אבל אני חייבת לשים משהו ראשון, להנכיח אותו פה על השולחן. אנחנו בתור המשרד להגנת הסביבה נכנסנו לטיפול בכל המפגעים האלה, ואני חייבת לומר בפעם הראשונה. זאת אומרת היה רצון טוב, ידעו שיש בעיות, אף אחד לא באמת שם רגל בדלת והחליט להילחם בתופעה הזו ולהיכנס אליה, ולנסות ולטפל בה, למרות ואף על פי, שאנחנו לא האחראיים לא לשטחי A, לא לשטחי B, ולא לשטחי C. זאת אומרת, האנשים שלי והאכיפה שלי מבחינת היכולות שלי כמשרד, הם עדיין לא שם. ולמרות הכל אנחנו לא רואים בזה כמו שציינתי כמו שיש בו גבולות, ולכן אנחנו רואים לנכון לעבוד שם, אבל זה לא מוריד וכהוא זה, את האחריות מהמנהל האזרחי, שנולד כדי לשמור על השקט ביהודה ושומרון, והיום יש לו הרבה משימות אחרות, לא רק שמירה על השקט, והמפגעים חוצי הגבולות יכולים להוות עיקר העבודה שלכם יום יום, וצריכים להוות האמת, ואין שם לנו גם מספיק את המענה כדי לאפשר את העבודה הרציפה הזו. כמו גם משרד הביטחון, שאמון על הכניסה לאזורים האלה, ואנחנו כמשרד ככל שנרצה, בלי הדחיפה של משרד הביטחון והמנהל האזרחי, ומנהלת ההתיישבות וכל מי שמתעסק בנושאים האלה, יהיה לנו קשה מאוד. ואף על פי ולמרות הכל, אנחנו לא נרתעים, ואנחנו רותמים את כולם, כמו בהחלטת הממשלה שעברה של מפגעים חוצי גבולות, כי אנחנו חושבים שזה נחוץ, וכי אנחנו חושבים שזו המשימה שנמצאת על הפרק. ולכן באמת, הגשנו את התוכנית למשילות סביבתית שכללה בתוכה גם טיפול במפגעים החוצי גבולות, וכשאני מדברת על שם אנחנו מדברים על מפגעים רבים. התחלנו לטפל עכשיו בשריפות הפיראטיות הבלתי חוקיות. אבל צריך לזכור, יש לנו באמת את הטיהור שפכים, שפוגע בכל הנחלים שלנו, ואדי קלט שמגיע אלינו מזוהם, בסוף הכל מגיע לים התיכון, לים המלח, לכל המקומות שהם משאבי טבע שחשובים לכולנו. אנשים שלא יכולים פתאום להיכנס לודאי קלט כי המים מזוהמים, כי מגיע לשם ביוב שפכים ממקומות שאנחנו לא יכולים אפילו להגיע ולטפל. אבל יש אחריות לזה, כי אין גבולות. כמו המחצבות הפיראטיות הבלתי חוקיות, שמייצרות עשן וזיהום אוויר מטורף, וכמו הגריטת הרכבים הפיראטית. אני כבר לא מדברת על הבערת צמיגים ועוד מגוון מפגעים חוצי גבולות, ואנחנו משתדלים מאוד לבצע ועכשיו לרתום את כל הגופים לתוך הסור מרע הזה, כי זה לגמרי להתעסק בסור מרע, ומנגד גם לעשות טוב, להתעסק בהרבה לעשות טוב, ובמשרד שלנו יש גם הרבה עשיית טוב, אז בתוך התוכנית למשילות סביבתית הכנסנו את סבסטיה, את שומרון העתיקה, והכנסנו עוד הרבה מקומות אחרים שאנחנו באים עם פיתוח משמעותי ושמירה על ערכי טבע, ומורשת, ועתיקות, וכל מה שחשוב לנו, ביחד עם רשות הטבע והגנים, ביחד עם החברה להגנת הטבע, ביחד עם הארגונים הסביבתיים, ביחד עם השותפים שלנו במועצות המקומיות והאזוריות כי אנחנו מאמינים שזו המשימה. ועדיין, המנהל האזרחי ומשרד הביטחון צריכים להיות בתוך המקום הזה ולסייע בידינו, וההחלטה הראשונה שהצלחנו לרתום אותם לתוך זה, החלטת הממשלה שהעברנו, ואני רוצה פה להודות לכל איגודי הערים, ולאשכולות ולשותפים. אריה כהן דיבר על מפגעי העשן ביריחו, אז כשהגענו לבית הערבה ראינו את העשן השחור הסמיך שלא מאפשר לאנשים לנשום ולפתוח את החלונות, והגענו לאחר מכן לבית הערבה ונפגשנו עם התושבים, וראינו שהמציאות באמת השתנתה. אבל זו עבודה קשה מאוד, שאנחנו מצלצלים בפעמונים וגם מאפשרים כלכלית כמה שאנחנו יכולים, למרות שאנחנו לא מתוקצבים על זה באופן הזה. והזכיר כאן השר אלקין שהוא שותף וחבר לתוך העשייה הסביבתית שלנו, גם בהרבה חקיקה משותפת. הזכיר כאן השר אלקין החלטת ממשלה קודמת, שרובה אגב מבחינה כלכלית אם תסתכלי על התקציב, מדברת באמת על כל הנושא של טיהור שפכים ונחלים, וגם בזה תכף אני אגע ואני אספר מה נעשה. ואנחנו כמשרד, למרות שרשות המים לא נמצאת תחתינו, היינו מוכנים לבוא ולקדם החלטת ממשלה שנוגעת לנחלים ולטיהור השפכים, כדי באמת להביא את זה צעד אחד קדימה. אז יש תקציבים שהוקצו לכך, ומסיבותיהם הם לא רצו לקדם החלטת ממשלה, אבל העבודה כן נעשית, ותכף אני קצת אגע בזה. אז גם בנושא הזה. בסוף, אנחנו נוגעים גם בחקיקה סביבתית, ואני יכולה להגיד לכם שהחקיקה הסביבתית, מה שהזכיר גם בנדה וגם מה שהזכיר בני אלבז, היא חקיקה סביבתית שהיא קריטית עבורנו כדי שנוכל לפעול, ולא רק לפעול אלא גם לאכוף, ובתוך החלטת הממשלה באמת קם צוות בין משרדי. אנחנו קודם כל מטפלים ב-33 אתרים פיראטיים בלתי חוקיים, מתוך 123 אתרים. כאן אני מדברת על שריפות של פסולת בלתי חוקית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצוות מטפל באתרים או הצוות מטפל בבעיות רוחב? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> יש ככה, יש צוות בין משרדי רחב, שכולל בתוכו באמת גם טיפולים, אתם יכולים להחזיר את זה שקף אחורה, גם בגיבוש מדיניות, כי התחלנו ב-33 אתרים, צריך לטפל בהכל בסוף. צריך לטפל בשיפור וייעול של אכיפה, גם של המנהל האזרחי, גם של משרד הביטחון, גם המלצות וגם מיפוי צרכים ותקציב וכוח אדם. אבל במקביל לזה, לצוות הגדול הזה ולמה שהוא עושה, ויש צוות שלם שמתעסק בחקיקה והחלת צווי אלוף של חוק אוויר נקי, חוק שמירת ניקיון, דברים שבלעדיהם אנחנו לא יכולים לאכוף בסוף סביבתית ביהודה ושומרון. וזה קריטי לנו, כי ברגע שאנחנו יכולים לאכוף, יש לנו גם מקל וגזר במה להשתמש, וזה בהחלטת ממשלה להשוות את החקיקה זה חוקים ספציפיים, זה לא את כל החקיקה הסביבתית. ארבעה חוקים סביבתיים ספציפיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לכם הערכה, לוח זמנים לעניין הזה? בדברים הללו זה כבר לא תלוי בכם. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> עוד הפעם, הדבר הזה לא תלוי בנו, יש פה מנהל אזרחי שצריך בסוף - - - << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> אנחנו שמנו את זה כעדיפות ראשונה למימוש הצעת המחליטים, כולל החוקים האלה, וכבר היועמ"שים שלנו התחילו לעבוד על החוקים. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> עכשיו אני רק אגיד, שהתחילו לעבוד, זה יפה וזה טוב. אותנו בתור משרד זה לא מספק. אנחנו, באמת אני אומרת לכם, אנחנו כל הזמן דוחפים את השר במשרד הביטחון, שהיום אחראי על המנהל האזרחי, כי בסוף בלעדיהם, ואני אמרתי את זה ככה במי ששומע את מה שאני מתכוונת לומר, את זה שהמשרד המנהל האזרחי נולד כדי לשמור על השקט, בסדר? אז זה מסביר שהיום המשימות הן הרבה יותר גדולות, והשקט זה אירוע אחר בכלל, ואנחנו נמצאים בתוך אירוע סביבתי חמור שמשפיע על כולם. עכשיו מה שאנחנו מצליחים לעשות, זה באמת התעסקות רבה, אבל הקמנו צוות בין משרדי שמכניס לתוכו גם את משרד הביטחון וגם את המנהל האזרחי, ואנחנו לא מרפים מהם. וברוך השם יש לנו שותפים טובים שעוזרים לנו כדי שהם יעשו את המוטל עליהם, כדי שיהיה לנו את הכוח. אגב צריך לומר, בסופו של התהליך גם צריכה להיות חקיקה סביבתית, וגם הקמ"טים שיושבים במנהל האזרחי הם צריכים להיות מוכפפים אלינו למשרד, כדי שאנחנו נוכל לבצע את העבודה בצורה מסודרת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הם לא מוכפפים אליכם? << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> לא. היום מקצועית, אני יכולה להגיד לבני אלבז מקצועית מה אני חושבת ומה נכון לעשות, אבל בסוף יש לנו בוסים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה וולונטרי. << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> אצלה זה לא וולונטרי, היא פושרית מהיום הראשון. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אז ברוך השם שאנחנו מצליחים, אבל זה בעבודה קשה. אני רק אגיד לגבי הנושא של הטיהור שפכים, כי תראו זה אירוע באמת חמור שמדיר שינה גם מעינינו. בסוף זה לא מאפשר שימוש במשאבי טבע, אבל זה גם מלכלך כל פעם מחדש, וזה מפגע סביבתי חמור. יש היום את מט"ש אוג שעובר שדרוג מאוד מאוד גדול. לתוכו נכנס גם פרויקט הקדרון, שבאמת זה פרויקט הנדסי מאוד מאוד מורכב, אבל אני לא אפתח את הכל כי זה בכלל נמצא תחת רשות המים, אנחנו שותפים שם לכל התהליכים, כי בסוף אנחנו עובדים שם. אבל צריך לומר, שבתוך הפתרון ההנדסי המורכב הזה של הקדרון, ואחר כך ההזרמה לאוג, וההרחבה הגדולה של אוג, נוצרה מציאות שיכולה לכלול באמת גם את כל האגן המזרחי של מזרח ירושלים שינוקז לשם, גם את מעלה מכמש שם כל האזור, גם אזורים נוספים, גם עד המט"ש של עופרה, שבעצם ייכנסו להסדרה ראשונה נורמאלית, שזו הציפייה שלנו. אנחנו עם הצוותים שלנו עובדים על זה מאוד קשה, כדי שבסוף המים שיהיו שייכים לכולם יהיו נקיים, יהיו ראויים, ולא יזהמו לנו את הסביבה. צריך רק לומר, זה עובר בסוף, אנשים לא מבינים, למי התהום שכולנו שותים. אז אין אירוע כזה שלא משפיע על מישהו כאן, זה משפיע על כולנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כל אני אומר דבר אחד, אני אנסה עוד כמה אנשים לתת להם בדקות הספורות שנשאר לנו. קודם כל אני שוב מודה לך על ההשתתפות, ואני כבר אומר לך, מבחינתנו אני בטוח שאת גם תשמחי על זה, נעשה ישיבות מעקב בהמשך הדרך כדי לראות. אנחנו רוצים להיות הרוח הגבית שלך, כי אתם בעצם מתכננים את האירוע אל מול עוד משרדים ועוד גורמים. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> והשקענו בזה אגב הרבה כסף, ואנחנו שמחים לקחת את האחריות על הדברים האלה, כי בסוף זה באמת תיקון עולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. יהונתן יעקובוביץ'. שישים שניות. << דובר >> יונתן יעקובוביץ': << דובר >> תודה אדוני היו"ר. אני מייצג את ארגון לביא בהליך שהם מנהלים בעניין משרפה ליד תורמוס עייא. דגש אחד שאני רוצה להוסיף רק לדיון הזה, זה כל העניין של סמכויות בשטח B. אומנם כבר היו תקדימים שנעשו, אבל אני חושב שאין סיבה להתייחס לשטחי B כאיזשהו אזור מקלט או מקום שאין למדינה סמכות, לפי הצו בדבר יישום הסכמי הביניים יש לישראל סמכות מלאה לאכוף במפגעים חוצי גבולות בכל מה שקשור, שמשפיעים על יישוביים ישראלים וישראלים. ולכן אני רק אומר שבכל תוכנית צריך כבר עכשיו, עוד לפני שיש תיקוני חקיקה, ואנחנו כמובן מברכים על זה, להתייחס גם לשטחי B וגם באכיפה כבר היום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה בבה, דיברנו על זה מקודם. אתה רוצה לומר משהו? שישים שניות. << אורח >> ד"ר יהונתן בר יוסף: << אורח >> שלום, ד"ר יהונתן בר יוסף, אקו הידרולוג, גר בתקוע. אני ב-15 שנים האחרונות עובד הרבה עם רשות המים וקק"ל, בדיוק בתחום הזה של ניקוז ונחלים, איכות הסביבה. אני חושב שיש הרבה רצון ואין יכולת. היכולת היא גם תקציבית, אבל היא בעיקר בעיקר מקצועית. צריך שיקום גוף מקצועי, שנקרא רשות ניקוז ונחלים יהודה ושומרון, שהוא יטפל בנושא הזה, והוא יתוקצב, והוא גם יוביל את זה מבחינה מקצועית. עובדה שיש תמ"א 62 שכבר בוצעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, ידענו שיש החלטה ומשרד החקלאות אמור להוביל את זה. << אורח >> יהונתן בר יוסף: << אורח >> גם במנהל מתקדם מאוד, ממתינים לתקן למנות קמ"ט רק לנושא הניקוז. אז בבקשה, בתור אזרח מודאג הייתי מבקש לא לחזור על אותן טעויות ולהקים גוף מקצועי, עצמאי, שינהל את התחומים האלה בצורה, כמו בכל מדינת ישראל. ורק שתי דוגמאות – השרה דיברה על נחל קדרון, זו בדיוק הדוגמה איפה שיש רשות ניקוז ונחלים ים המלח, שבאישור חריג אושרה לעבוד שם במזרח ירושלים, ולכן הפרויקט טוב כמו שהוא נראה. ודוגמה אחרת זה נחל אלכסנדר שאין סמכות לעבוד מעבר לקו הירוק, ולכן זה נראה כמו הפח אשפה של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> מור גלבוע: << אורח >> שלום, מור גלבוע מנכ"ל עמותת צלול. דוח מבקר המדינה מ-2017 מדבר על מה שאנחנו מדברים כאן כל הזמן, שהמפגע הסביבתי הכי גדול, חוצה גבולות, זה הסיפור של השפכים. חשוב להגיד במקום הזה, שהתוצאה הזו זה גם מהתנחלויות ומאחזים שלא מחוברים למתקני טיהור שפכים, כמובן גם שפכים - - - << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> 95% מההתיישבות הישראלית מחוברת למט"שים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא להפריע. << אורח >> מור גלבוע: << אורח >> יש לי רק 60 שניות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אצלי בדיונים שומעים את הכול, הכל בסדר. << אורח >> מור גלבוע: << אורח >> הנתונים שאני אומר זה ברשות הטבע והגנים, אנחנו לא ממציאים שום דבר, ונשמח כמובן להיווכח אחרת. בסופו של דבר, האינטרס הוא של כולנו, כי השפכים האלה מזהמים את מי התהום, השפכים האלה מזהמים את הנחלים. גם לכל מי שחי ביהודה ושומרון, ליהודים, לפלסטינים, לכל מי שחי באזור הזה. כמובן שגם בתוך המדינה, וחייבים לשמור על מי התהום מכיוון שאנחנו תלויים היום בהתפלה וזו סכנה מאוד גדולה. זה הביטחון שלנו למים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. איצ'ה מאיר, 60 שניות. << אורח >> איצ'ה מאיר: << אורח >> מה שחשוב שאני רוצה לומר, ולא לתאר את המטרדים כי עשו את זה פה לפניי, למרות שאני בא מלילה, אני גר בעופרה, שלא ישנו. סירחון נוראי, אני מסריח מהעשן של הכפר סילוואד. זה קטסטרופה המצב. אבל אני רוצה לגעת ביסוד של הבעיה. בשנת 93' בהסכם אוסלו, מאותו רגע מדינת ישראל מתנהגת על פי, למרות שלא הייתה החלטה מדינית כזו, אבל מתנהגת שהם יטפלו בשלהם ואנחנו בשלנו. באיכות סביבה אין דבר כזה. הגישה, ההחלטה העקרונית צריכה להיות של שותפות. דרך אגב, כל ראשי המועצות ביו"ש לאורך כל השנים, והתושבים, מדברים באיכות הסביבה על שותפות. דהיינו, אם מקימים מתקן ביוב ביישוב, הוא חייב לקלוט ולטפל בביוב גם של הפלסטינאים, והמדינה צריכה למצוא את הפער, את הדלתא הזו של העלויות, אם מקיזוז המע"מ שלהם או מדרכים אחרות. כנ"ל לגבי הפסולת, אם היה אפשר לקבל החלטה שמקימים מתקנים ישראליים, בניהול ישראלי, וקולטים גם את הפסולת של הפלסטינאים וכך בכל תחום שהוא, היינו פותחים מזמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> אוריה לוברבום: << אורח >> אוריה לוברבום מגוש עציון, אני אתן שני נושאים קצרים ופתרון. אני קודם כל גם בעלים של אתר בירושלים של פינוי פסולת בניין. בשבועיים האחרונים לא נכנס אליי אפילו דבר אחד של פסולת, כי הוקם בין חיזמה לכפר אדומים שני מקומות חדשים של זריקת פסולת. אתמול הקימו המשטרה משקל בכניסה לחיזמה, כל הפסולת שעברה עד אז לשם, הגיעה אליי אלף טון. הבעיה הגדולה היא המעברים. בואו, 14 מעברים, 28 משמרות, אין כניסה של פסולת. אם לתל אביב היה נכנס 10 אלף טון פסולת כל יום שלא שייכת אליה, היו באותו יום עוצרים את המשאיות. הפתרון הוא קודם כל בוא נמנע בכלל להיכנס ליו"ש. ביו"ש לא מטפלים, אין את כל הדברים, בוא נמנע, בוא נעצור את המחסומים בעצם, שלא ייכנס שום דבר, כי לפי החוק אסור להם. כל משאית שעוברת, צריכה לעבור אצל המנהל, גם המשאיות שלי עוברות את האישור. אם אנחנו נשים, וזה פתרון שעולה 20 מיליון שקל בשנה, שמונע ממך את כל מה שדיברת עכשיו. כי המשרפות לא יהיה להן ציוד, לא יהיה להן כלום, לא יהיה להן שום דבר, בואו נמנע מהפסולת להגיע ליו"ש, זה אחד. אני אומר, חכם לא נכנס למקום שפיקח יוצא ממנו. יש משרפה עכשיו שרוצים להקים בגוש עציון על קרקע פלסטינית, שאין פיקוח. איגוד ערים זה אחד הגופים שאני מתייעץ איתם כאיש עסקים שמתעסק בתחום, שנותן לי את כל הייעוצים. אי אפשר להקים, וזה מתקדם עכשיו גם בקמ"ט וגם מסביב, אי אפשר להקים עוד אתרים שלא נמצאים בפיקוח ישראלי, אל-מניה זה אסון, זה אסון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. בבקשה. << אורח >> אלעד מצויינים: << אורח >> טוב אז אדוני היו"ר, גברתי השרה, חברי הכנסת, אלעד מצויינים, קרן אריאל לפיתוח. יש כאן בעיה אחת, מפגע אחד שמשום מה אף אחד לא מדבר עליו, וזה עניין הזיקוקים שיורים, יום-יום, יותר נכון לילה-לילה מהכפרים הערביים שסביבנו. זה מפגע סביבתי שראוי לדבר עליו. בכל מקרה, אנחנו במלחמות היהודים רבים – כן זיקוקים ביום העצמאות, לא, זיקוקים שקטים, זיקוקים כאלה. לילה-לילה ערבים יורים זיקוקים בכפרים שנמצאים לידנו, ליד אריאל למשל, שהתושבים סובלים מזה, הלומי קרב, כלבים, והמנהל האזרחי פשוט עומד מנגד ונותן לזה לקרות. למה? כי הוא אוכף איפה שקל לו לאכוף. אז אני קורא לכם מכאן לאכוף ולהשתמש בכל האמצעים שעומדים לרשותכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי הסמכות לעניין הזה? << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> לא נשנה מנטליות, זה קשה מאוד לשנות מנטליות פלסטינאית בהרבה הרבה תחומים. << אורח >> אלעד מצויינים: << אורח >> אז הציפיות נמוכות אני מבין. << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> אנחנו מטפלים מול הרמת"ג. גם מרעש ממסגדים, וגם מזיקוקים. תמיד ראשי הכפרים מגיעים ומקבלים את מה שצריך כדי למנוע את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. בבקשה אחרון. << אורח >> בועז ארזי: << אורח >> תודה רבה ליו"ר והשרה, בועז ארזי מתנועת רגבים. אני רוצה לסיים אולי באווירה קצת לא נעימה. השרה באמת תודה על התוכנית, אבל אני רוצה לשקף לך שני דברים פה, בעניין של חקיקה באנו בעיקר, כי זה משהו יותר רוחבי. ארבעה חוקים לא מספיק. למשל, במדינת ישראל אסור להטמין פסולת היום, זה ידוע. ביהודה ושומרון, לא רק שמותר, גם עושים. המנהל עכשיו הציג תוכנית ביריחו, כוללת הטמנה. אנחנו מדברים פה יפה מאוד על כל מה צריך להיות. << אורח >> בנימין אלבז: << אורח >> זה לא הטמנה, הפוך, הפוך. מממנים את ההטמנה. << אורח >> בועז ארזי: << אורח >> הדבר השני שאני רוצה להראות, זה הפער בין הדיבורים למעשים, כולל פה בוועדה. אני מצטט פה מוועדה מדצמבר 2017, בנושא של החקיקה. ישב פה מישהו, הוא היה אז קמ"ט איכות הסביבה, קוראים לו בני אלבז, הוא כותב ככה – קודם כל בנושא החקיקה הסביבתית, אנחנו השגנו תקציב - - - כעזרה לקדם את חוקי הסביבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד לך מה ההבדל, תעצור כאן. תמיד אני אראה לך עוד אלף החלטות שלא בוצעו. יש שני הבדלים שאני מאמין בהם, אוקיי? אחד, אדם קרוב אצל עצמו, אז זה בעיה קצת. אבל קודם כל אני מאמין בשרה ובפאשן שלה בעניין הזה, של להיכנס לדברים עד הסוף, ואני בטוח שהדברים האלה יתקדמו וייעשו, כי הדברים נמצאים על השולחן. גם בהסתכלות הנכונה. צוות משפטי, צוות שיותר ביצועי וכו'. הדבר השני שאני אופטימי, מאחר ואנחנו מתכוונים להישאר פה בעזרת השם עד הקדנציה הבאה, אז יהיה פה עדיין יו"ר פעיל ככל האפשר בעזרת השם, ואני אוציא ישיבות מעקב, ואני לא עושה את זה בגלל שאני לא מאמין באנשים, הפוך. אני עושה ישיבות מעקב במקומות שאני יודע שאני גם איהנה מהם, כי אני אראה את ההתקדמות. זה התפקיד שלנו ככנסת, ואני מזמין אותך להגיע לישיבות המעקב. עכשיו, שורה אחרונה. << אורח >> בועז ארזי: << אורח >> שורה אחרונה, אני באמת רוצה לשקף לשרה שאני גם מאמין בשרה, ולכן אני מעביר, זה ממש מכשול. תמיד מגיע לפה המנהל האזרחי ואומר 'אנחנו עושים, אנחנו עושים, אנחנו עושים מעכשיו והלאה', כשמסתכלים אחורה זה לא קורה. אז נאמר ברבעון הקרוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. דברי סיום. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני אשמח רק משפט אחד. קודם כל אני מברך את השרה על כל מה שהיא עושה בכל הנושאים, כולל בנושא הזה, אני יודע שהוא קרוב מאוד לליבך. אני אומנם לא הייתי פה, אבל עקבתי אחרי הדיון, והכל ידוע. השאלה היא, מי ייקח אחריות. מי הולך לקחת אחריות כדי לאכוף על הנושאים האלו, במיוחד בשטחי B, איפה שאנחנו כן יכולים לקחת אחריות, וזו הקריאה הגדולה שאני רוצה לתת מפה. פשוט שאנשים יתעוררו ויתחילו לקחת אחריות, כי הבעיות הן ידועות, מוכרות, אין משהו שהתחדש לנו יותר מידי, ורק עניין של לקיחת אחריות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה לכולם. הדיון הבא יתחיל בעוד כשש דקות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:41. << סיום >>